ספר זוהר חצות הצדיקים חלק ב'- ג'- ביאור הזוהר לתיקון חצות , בכייה לחורבן בית המקדש, וסגולותיו

 

ספר

זוֹהַר חֲצוֹת הַצַּדִּיקִים

חלק ב'+ חלק ג'

בו יבואו מאמרי הזוהר הקדוש

על עניני חצות הלילה ותיקוניה, אמירתיה וסגולתיה

 

עניין תיקון חצות – בכיה על חורבן המקדש

וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה, מִכָּאן דְּעַד חֲצִי לַיְלָה לֹא יָדַע. דְּאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִכְנַס לַגַּן עֵדֶן עִם הַצַּדִּיקִים, אֶלָּא עַד אַחַר חֲצִי הַלַּיְלָה.

בחצות ה' עם הצדיקים בגן עדן

להורדה ספר זוהר חצות הצדיקים חלק ב' : לחץ כאן:   זוהר חצות תיקון (999)

להורדת ספר זוהר צדיקים חלק ג': לחץ כאן: 

 

וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה, מִכָּאן שֶׁעַד חֲצִי הַלַּיְלָה לֹא יָדַע, שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִכְנָס לְגַן עֵדֶן עִם הַצַּדִּיקִים אֶלָּא עַד אַחַר חֲצִי הַלַּיְלָה.

 

דְּהָא בְּרֵאשִׁיתָא דְּלֵילְיָא, כָּל נִשְׁמָתִין סָלְקִין, וַעֲרֵימַת חִטִין מִתְתַּקְּנָא בְּהוֹן. כַּד אִתְפְּלֵיג לֵילְיָא, כְּדֵין קָלָא אִיתְעַר וְקָרֵי, וְהַהוּא קָלָא אִיתְעַר מִסִּטְרָא דְצָפוֹן. וְהַהוּא שַׁלְהוֹבֵי מָטֵי עַד לְהַהוּא אֲתַר דְּאִיקְרֵי גֶבֶר, כְּדֵין קָרֵי בְּחֵילָא. וְאִיקְרֵי קְרִיאַת הַגֶּבֶר. וּמַאן אִיהוּ. גַבְרִיאֵ"ל. בָּטַשׁ הַהוּא שַׁלְהוֹבָא בְּגַדְפוֹי דְתַרְנְגוֹלָא דִּלְתַתָּא, וְקָרָא.

שֶׁהֲרֵי בְּרֵאשִׁית הַלַּיְלָה כָּל הַנְּשָׁמוֹת עוֹלוֹת, וַעֲרֵמַת הַחִטִּים מִתְתַּקֶּנֶת בָּהֶם. כְּשֶׁנֶּחֱלָק הַלַּיְלָה, אָז קוֹל מִתְעוֹרֵר וְקוֹרֵא, וְאוֹתוֹ הַקּוֹל מִתְעוֹרֵר מִצַּד הַצָּפוֹן. וְאוֹתָם הַשַּׁלְהָבוֹת מַגִּיעוֹת עַד אוֹתוֹ הַמָּקוֹם שֶׁנִּקְרָא גֶבֶר, וְאָז קוֹרֵא בְחַיִל, וְנִקְרֵאת קְרִיאַת הַגֶּבֶר. וּמִיהוּ? גַּבְרִיאֵ"ל. מַכָּה אוֹתָהּ הַשַּׁלְהֶבֶת בְּכַנְפֵי הַתַּרְנְגוֹל שֶׁלְּמַטָּה, וְקוֹרֵא.

 

כְדֵין עֵילָא וְתַתָּא בְּקִיּוּמָא דְדִינָא דִשְׂמָאלָא קָיְימָא. וּכְדֵין כְּתִיב, (רות ג)וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה וַיֶּחֱרַד הָאִישׁ וַיִּלָּפֵת וְהִנֵּה אִשָּׁה שׁוֹכֶבֶת מַרְגְּלוֹתָיו.

וְאָז מַעְלָה וּמַטָּה בְּקִיּוּם הַדִּין שֶׁל הַשְּׂמֹאל עוֹמְדִים. וְאָז כָּתוּב (רות ג)וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה וַיֶּחֱרַד הָאִישׁ וַיִּלָּפֵת וְהִנֵּה אִשָּׁה שֹׁכֶבֶת מַ רְגְּלֹתָיו.

 

וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה. תְּנַן, תְּלַת מִשְׁמָרוֹת הֲוֵי הַלַּיְלָה, וְעַל כָּל מִשְׁמָר וּמִשְׁמָר יוֹשֵׁב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְשׁוֹאֵג כַּאֲרִי. וּבְכָל מִשְׁמָרָה וּמִשְׁמָרָה מַלְאָכִין יְדִיעִין, מְמַנָּן בְּלֵילְיָא בְּאִילֵין תְּלַת מִשְׁמָרוֹת.

וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה. שָׁנִינוּ, שָׁלֹשׁ מִשְׁמָרוֹת הוּא הַלַּיְלָה, וְעַל כָּל מִשְׁמָר וּמִשְׁמָר יוֹשֵׁב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְשׁוֹאֵג כַּאֲרִי. וּבְכָל מִשְׁמָרָה וּמִשְׁמָרָה מַלְאָכִים יְדוּעִים, מְמֻנִּים בַּלַּיְלָה בִּשְׁלֹשׁ הַמִּשְׁמָרוֹת הַלָּלוּ.

 

בַּמִּשְׁמָרָה הָרִאשׁוֹנָה, אִינוּן מַלְאָכִין דְּאָמְרִין שִׁירָתָא בְּרֵישׁ לֵילְיָא. וּמַאי קָאַמְרֵי. (תהלים כד) לְדָוִד מִזְמוֹר לַה' הָאָרֶץ וְגו', (שם) מִי יַעֲלֶה בְּהַר ה'. (שם) נְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב וְגו'.

בַּמִּשְׁמָרָה הָרִאשׁוֹנָה, הֵם הַמַּלְאָכִים שֶׁאוֹמְרִים שִׁירָה בְּרֵאשִׁית הַלַּיְלָה. וּמַה הֵם אוֹמְרִים? (תהלים כד) לְדָוִד מִזְמוֹר לַה' הָאָרֶץ וְגוֹ', (שם) מִי יַעֲלֶה בְּהַר ה'. (שם) נְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב וְגוֹ'.

 

בְּגִין דְּכָל נִשְׁמָתִין דִּבְנֵי נָשָׁא, נָפְקוּ וּבָעָאן לְסָלְקָא. כַּד סָלְקִין לְדוּכְתָּא דְּאִלֵּין מְמַנָּן דְּמִשְׁמָרָה רִאשׁוֹנָה קָיְימִין, אִית תַּמָּן תְּלַת מְאָה וְשִׁיתִּין וְחָמֵשׁ הֵיכָלִין, כְּחוּשְׁבַּן יוֹמֵי שַׁתָּא, וּמְמַנָּן תְּרֵיסִין עֲלַיְיהוּ.

מִשּׁוּם שֶׁכָּל נִשְׁמוֹת בְּנֵי הָאָדָם יוֹצְאוֹת וְרוֹצוֹת לַעֲלוֹת. כְּשֶׁעוֹלוֹת לַמָּקוֹם שֶׁל הַמְמֻנִּים הַלָּלוּ שֶׁשָּׁם עוֹמְדִים הַמִּשְׁמָרָה הָרִאשׁוֹנָה, יֵשׁ שָׁם שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה הֵיכָלוֹת, כְּחֶשְׁבּוֹן יְמוֹת הַשָּׁנָה, וּמְמֻנִּים מְגִנִּים עֲלֵיהֶם.

 

אִי זַכָּאִין אִינוּן נִשְׁמָתִין, פָּתְחִין לְהוֹן פִּתְחִין עִילָּאִין. וְאִי לָאו, דַּחְיָין לוֹן לְבַר, וְאָזְלִין וּמְשַׁטְטֵי בְּכָל עָלְמָא, וּפָגְעֵי בְּאִינוּן רוּחִין בִּישִׁין, וְאוֹדְעִין לְהוֹן מִילִין, מִנְהוֹן כְּדִיבִין, וּמִנְהוֹן קְשׁוֹט. אִי זַכָּאָן לְאַעָלָא, פָּתְחִין לְהוֹן פִּתְחָא, וְעָאלִין וְסָלְקִין לְדוּכְתָּא דְּאִינוּן אוֹחֲרָנַיְיתָא.

אִם זוֹכוֹת אוֹתָן הַנְּשָׁמוֹת, פּוֹתְחִים לָהֶן פְּתָחִים עֶלְיוֹנִים. וְאִם לֹא, דּוֹחִים אוֹתָן הַחוּצָה, וְהוֹלְכוֹת וּמְשׁוֹטְטוֹת בְּכָל הָעוֹלָם, וּפוֹגְשׁוֹת אֶת אוֹתָן הָרוּחוֹת הָרָעוֹת, וּמוֹדִיעוֹת לָהֶן דְּבָרִים, מֵהֶם כּוֹזְבִים וּמֵהֶם אֱמֶת. אִם זוֹכוֹת לְהִכָּנֵס, פּוֹתְחִים לָהֶן פֶּתַח, וְנִכְנָסוֹת וְעוֹלוֹת לִמְקוֹם אוֹתָן הָאֲחֵרוֹת.

מִשְׁמָרָה שְׁנִיָּיה, תַּמָּן אִינוּן מְמַנִין אָחֳרָנִין, אִיקְרוּן אֲבֵלֵי צִיּוֹן, דְּקָא מִתְאַבְּלֵי עַל חוּרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ.

בכיה על החורבן

מִשְׁמֶרֶת שְׁנִיָּה, שָׁם הֵם הַמְמֻנִּים הָאֲחֵרִים, שֶׁנִּקְרָאִים אֲבֵלֵי צִיּוֹן, שֶׁמִּתְאַבְּלִים עַל חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ.

 

וּבְהַהוּא שַׁעֲתָא דִּקְרִיאַת הַגֶּבֶר, דְּאִיתְעַר הַהוּא שַׁלְהוֹבָא דִּסְטַר צָפוֹן, מֵהַהוּא אִתְעָרוּ דְּהַהוּא שַׁלְהוֹבָא, כַּד נָחֲתָא לְהַאי עַלְמָא, עַד גַּדְפֵי תַּרְנְגוֹלָא דְּהַאי עָלְמָא, קָרֵי בְחָיִל, וַאֲמַר, אִתְעָרוּ לִבְכִיָא דְבֵי מַקְדְּשָׁא, כָּל אִינוּן מָארֵיהוֹן דְּשָׁלוֹם דִּכְתִיב, (ישעיה לג) מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם מַר יִבְכָּיוּן.

וּבְאוֹתָהּ הַשָּׁעָה שֶׁל קְרִיאַת הַגֶּבֶר, שֶׁמִּתְעוֹרֶרֶת אוֹתָהּ הַשַּׁלְהֶבֶת שֶׁל צַד הַצָּפוֹן, מֵאוֹתָהּ הִתְעוֹרְרוּת הַשַּׁלְהֶבֶת הַזֹּאת, כְּשֶׁיּוֹרֶדֶת לָעוֹלָם הַזֶּה, עַד כַּנְפֵי הַתַּרְנְגוֹל שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה, קוֹרֵא בְחַיִל, וְאוֹמֵר: הִתְעוֹרְרוּ לַבְּכִיָּה שֶׁל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ כָּל אוֹתָם בַּעֲלֵי הַשָּׁלוֹם, שֶׁכָּתוּב (ישעיה לג) מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם מַר יִבְכָּיוּן.

 

מַאן דְּחָמָא בַּכְיָא, וּמַאן דְּלָא חָמָא בַּכְיָא, כּוּלְּהוּ מִתְכַּנְשִׁין לִבְכִיָה דְּבֵי מַקְדְּשָׁא. מַאן חָמָא עִרְבּוּבְיָא דְּכָל חֵילֵי שְׁמַיָא, וְכָל רְתִיכִין קַדִּישִׁין גָּעוֹ וּבְכוֹ.

מִי שֶׁרוֹאֶה בֶכִי, וּמִי שֶׁלֹּא רוֹאֶה בֶכִי, כֻּלָּם מִתְכַּנְּסִים לַבְּכִי שֶׁל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. מִי רָאָה הָעִרְבּוּבְיָה שֶׁל כָּל צִבְאוֹת הַשָּׁמַיִם, וְכָל הַמֶּרְכָּבוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁגּוֹעוֹת וּבוֹכוֹת?

 

וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גָּעֵי וּבָכֵי, וּבָעֵיט בִּתְלַת מְאָה וְתִשְׁעִין רְקִיעִין. וּכְדֵין, בְּהַהִיא שַׁעֲתָא כְּתִיב, (רות ב)וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה וַיֶּחֱרַד הָאִישׁ וַיִּלָּפֵת. הָאִישׁ, דָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, דְּשָׁאַג וְיָהֵיב קָלָא עַל חוּרְבַּן דְּבֵי מַקְדְּשָׁא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (ירמיה כה) ה' מִמָּרוֹם יִשְׁאָג וּמִמְּעוֹן קָדְשׁוֹ יִתֵּן קוֹלוֹ. שָׁאוֹג יִשְׁאַג עַל נָוֵהוּ, דָּא שְׁכִינְתָּא. וַיִּלָּפֵת, כְּדָּבָר אַחֵר (איוב ו) יִלָּפְתוּ אָרְחוֹת דַּרְכָּם.

וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גּוֹעֶה וּבוֹכֶה, וּבוֹעֵט בִּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁבְעִים (ותשעים) רְקִיעִים. וְאָז, בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה כָּתוּב, (רות ג)וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה וַיֶּחֱרַד הָאִישׁ וַיִּלָּפֵת. הָאִישׁ – זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁשּׁוֹאֵג וְנוֹתֵן קוֹל עַל חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (ירמיה כה) ה' מִמָּרוֹם יִשְׁאָג וּמִמְּעוֹן קָדְשׁוֹ יִתֵּן קוֹלוֹ. שָׁאֹג יִשְׁאַג עַל נָוֵהוּ – זוֹ הַשְּׁכִינָה. וַיִּלָּפֵת – כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (איוב ו) יִלָּפְתוּ אָרְחוֹת דַּרְכָּם.

 

כְדֵין אִיהוּ בָּעַט בִּרְקִיעִין כּוּלְּהוּ, וְכָל חַיָּילִין, וְכָל רְתִיכִין, בָּכָאן וּמִתְאַבְּלָן בְּהַהוּא שַׁעֲתָא. מַאי קָאַמְרֵי, (תהלים עט) אֱלֹהִים בָּאוּ גּוֹיִם בְּנַחֲלָתֶךָ וְגו'. נָתְנוּ אֶת נִבְלַת עֲבָדֶיךָ וְגו'. (שם קלז) עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל וְגו'.

וְאָז הוּא בּוֹעֵט בְּכָל הָרְקִיעִים, וְכָל הַצְּבָאוֹת וְכָל הַמֶּרְכָּבוֹת בּוֹכִים וּמִתְאַבְּלִים בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה. מַה הֵם אוֹמְרִים? (תהלים עט) אֱלֹהִים בָּאוּ גוֹיִם בְּנַחֲלָתֶךְ וְגוֹ'. נָתְנוּ אֶת נִבְלַת עֲבָדֶיךְ וְגוֹ'. (שם קלט) עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל וְגוֹ'. (זוהר חדש מגילת רות)

 

 

בעת החורבן כל מלאכי מעלה יחד עם השכינה בעת לילה בוכים ובועטים ברקיע מחמת גודל צער השכינה ואין להקב"ה נייחא כביכול רק בעת שלומדים ועוסקים למטה בתורה הקדושה בלילה  

זוה"ק פרשת ויחי דף רלא ע"א

דָּבָר אַחֵר, דָּא אִיהוּ (דף רלא ע"א) צַדִּיק דְּמִינֵיהּ נָפְקִין בִּרְכָאן לְכֻלְּהוּ תַּתָּאֵי, וְכָל (אינון) חֵיוָון קַדִּישָׁן, כֻּלְּהוּ אִתְבָּרְכָאן, מִן הַהוּא נְגִידוּ דְּנָגִיד לְתַתָּאי, וּבְגִין כָּךְ כְּתִיב, כָּרַתִּי בְּרִית לִבְחִירִי. (תהלים פט) נִשְׁבַּעְתִּי לְדָוִד עַבְדִי, דָא רָזָא דִמְהֵימְנוּתָא, דְּאִיהוּ קָיְימָא תָּדִיר בְּצַדִּיק דָּא. קִיּוּמָא דְעַלְמָא, דְּלָא יִתְבַּדְּרוּן לְעָלְמִין, בַּר בְּזִמְנָא דְּגָלוּתָא, דִּנְגִידוּ דְּבִרְכָאן אִתְמְנָעוּ. וְרָזָא דִמְהֵימְנוּתָא לָא אִשְׁתַּלִּים, וְכָל חֶדְוָון אִתְמְנָעוּ. וְכַד עָיִיל לֵילְיָא, מֵהַהוּא זִמְנָא, חֶדְוָון לָא עָאלוּ קַמֵּי מַלְכָּא.

דָּבָר אַחֵר, זֶהוּ צַדִּיק שֶׁמִּמֶּנּוּ יוֹצְאוֹת בְּרָכוֹת לְכָל הַתַּחְתּוֹנִים, וְכָל [אותן] הַחַיּוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת, כֻּלָּן מִתְבָּרְכוֹת מֵאוֹתוֹ הַשֶּׁפַע שֶׁשּׁוֹפֵעַ לַתַּחְתּוֹנִים, וְלָכֵן כָּתוּב כָּרַתִּי בְּרִית לִבְחִירִי. נִשְׁבַּעִִתִּי לְדָוִד עַבְדִּי – זֶה סוֹד הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא עוֹמֵד תָּמִיד בַּצַּדִּיק הַזֶּה, קִיּוּם הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא יִתְפַּזְּרוּ לְעוֹלָמִים חוּץ מִזְּמַן הַגָּלוּת שֶׁנִּמְנָע שֶׁפַע הַבְּרָכוֹת, וְסוֹד הָאֱמוּנָה לֹא הֻשְׁלַם, וְכָל הַחֶדְווֹת נִמְנְעוּ. וּכְשֶׁנִּכְנָס הַלַּיְלָה, מֵאוֹתוֹ הַזְּמַן הַחֶדְווֹת לֹא נִכְנְסוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ.

 

וְאַף עַל גַּב דְּחֶדְוָון לָא אִתְעָרוּ, אֲבָל לְבַר קָיְימֵי וּמְזַמְּרֵי שִׁירָתָא. וְכַד אִתְפְּלִיג לֵילְיָא, וְאִתְעָרוּתָא סָלְקָא מִתַּתָּא לְעֵילָא, כְּדֵין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַתְעַרכָּל חֵילֵי שְׁמַיָא לִבְכִיָה, וּבָעַט בִּרְקִיעָא, וְאִזְדַּעְזְעָן עִלָּאֵי וְתַתָּאֵי.

וְאַף עַל גַּב שֶׁהַחֶדְווֹת לֹא הִתְעוֹרְרוּ, אֲבָל בַּחוּץ עוֹמְדִים וּמְזַמְּרִים שִׁירָה, וּכְשֶׁנֶּחֱלָק הַלַּיְלָה וְהִתְעוֹרְרוּת עוֹלָה מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה, אָז הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְעוֹרֵר כָּל חֵילוֹת הַשָּׁמַיִם לִבְכִיָּה, וּבוֹעֵט בָּרָקִיעַ, וּמִזִדַּעְזְעִים עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים.

 

וְלֵית נַיְיחָא קַמֵּיהּ, בַּר בְּזִמְנָא דְּמִתְעָרֵי לְתַתָּא בְּאוֹרַיְיתָא. כְּדֵין, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְכָל אִינוּן נִשְׁמָתִין דְּצַדִּיקַיָא (דעמיה), כֻּלְּהוּ צַיְיתִין וְחָדְיָין לְהַהוּא קָלָא וּכְדֵין נַיְיחָא. (ס"א קמיה ואתי נייחא לכלהו נשמתין דצדיקיא עמיה)(קמיה אשתכח). בְּגִין דְּמִיּוֹמָא דְּאִתְחָרִיב מַקְדְּשָׁא לְתַתָּא, אוֹמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּלָא יֵיעוּל בְּגוֹ יְרוּשְׁלֵם דִּלְעֵילָא, עַד דְּיַעֲלוּן יִשְׂרָאֵל לִיְרוּשָׁלַם דִּלְתַתָּא. דִּכְתִיב, (הושע יא) בְּקִרְבְּךָ קָדוֹשׁ וְלא אָבוֹא בְּעִיר, וְהָא אוּקְמוּהָ חַבְרַיָיא (תענית ה.).

וְאֵיןֹ מְנוּחָה לְפָנָיו, פְּרָט לַזְּמַן שֶׁמִּתְעוֹרְרִים לְמַטָּה בַּתּוֹרָה, אָז הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְכָל אוֹתָן נִשְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים [שעמו], כֻּלָּם מַקְשִׁיבִים וּשְׂמֵחִים לְאוֹתוֹ קוֹל, וְאָז מְנוּחָה. [לפניו, ובאה מנוחה לכל נשמות הצדיקים שעמו][לפניו נמצאת]. מִשּׁוּם שֶׁמִּיּוֹם שֶׁנֶּחֱרַב הַמִּקְדָּשׁ לְמַטָּה, נִשְׁבַּע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁלֹּא יִכָּנֵס לְתוֹךְ יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל מַעְלָה עַד שֶׁיִּכָּנְסוּ יִשְׂרָאֵל לִירוּשָׁלַיִם שֶׁל מַטָּה, שֶׁכָּתוּב (הושע יא) בְּקִרְבְּךְ קָדוֹשׁ וְלֹא אָבוֹא בְּעִיר, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ הַחֲבֵרִים.

 

וְכָל אִינוּן מְזַמְּרֵי, קָיְימֵי לְבַר, וְאָמְרֵי שִׁירָתָא, בִּתְלַת פַּלְגֵי לֵילְיָא וְכֻלְּהוּ מְשַׁבְּחָן בְּתוּשְׁבָּחְתַן יְדִיעָאן, וְכֻלְּהוּ חֵילֵי שְׁמַיָא, כֻּלְּהוּ מִתְעָרֵי בְּלֵילְיָא, וְיִשְׂרָאֵל בִּימָמָא. וּקְדוּשָׁה לָא מְקַדְּשֵׁי לְעֵילָא, עַד דִּמְקַדְּשֵׁי יִשְׂרָאֵל לְתַתָּא, וּכְדֵין כָּל חֵילֵי שְׁמַיָא מְקַדְּשֵׁי שְׁמָא קַדִּישָׁא כְּחֲדָא. וְעַל דָּא יִשְׂרָאֵל קַדִּישִׁין, מִתְקַדְּשִׁין מֵעִלָּאֵי וְתַתָּאֵי (ס"א בגין דקדושא דשמא דקודשא בריך הוא לא סליק אלא מעילא ומתתא) כְּחֲדָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (ויקרא יט) קְדוֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' אֱלהֵיכֶם.

וְכָל אוֹתָם מְזַמְּרִים עוֹמְדִים בַּחוּץ וְאוֹמְרִים שִׁירָה בִּשְׁלֹשֶׁת חֶלְקֵי הַלַּיְלָה, וְכֻלָּם מְשַׁבְּחִים בְּתִשְׁבָּחוֹת יְדוּעוֹת, וְכָל חֵילוֹת הַשָּׁמַיִם, כֻּלָּם מִתְעוֹרְרִים בַּלַּיְלָה, וְיִשְׂרָאֵל בַּיּוֹם, וּקְדֻשָּׁה לֹא מְקַדְּשִׁים לְמַעְלָה עַד שֶׁיִּשְׂרָאֵל מְקַדְּשִׁים לְמַטָּה, וְאָז כָּל חֵילוֹת הַשָּׁמַיִם מְקַדְּשִׁים אֶת הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ כְּאֶחָד. וְעַל זֶה יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים מִתְקַדְּשִׁים מֵעֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים [משום שהקדושה של שמו של הקדוש ברוך הוא לא עולה אלא מלמעלה ומלמטה] כְּאֶחָד. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (ויקרא יט) קדשים תהיו כי קדוש אני ה' אלהיכם.

 

6 בכיית צער הגלות וגודל צער החסרון כשאין מקדש

 פרשת מקץ 

מַה לָּךְ אֵיפֹה כִּי עָלִית כֻּלָּךְ לַגַּגּוֹת, דְּהָא כַּד אִתְחָרַב מַקְדְּשָׁא, שְׁכִינְתָּא אָתָאת, וּסְלִיקַת בְּכָל אִינוּן אַתְרִין, דְּהֲוָה מְדוֹרָהּ בְּהוּ בְּקַדְמִיתָא. וַהֲוַת בָּכַת עַל בֵּית מְדוֹרָהּ, וְעַל יִשְׂרָאֵל דְּאֲזְלוּ בְּגָלוּתָא, וְעַל כָּל אִינוּן צַדִּיקֵי וַחֲסִידֵי דְּהֲווּ תַּמָּן וְאִתְאֲבִידוּ. וּמְנָלָן, דִּכְתִיב, (ירמיה לא) כֹּה אָמַר יְיָ קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ, וְהָא אִתְּמָר. וּכְדֵין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא שָׁאִיל לָהּ לִשְׁכִינְתָּא, וְאָמַר לָהּ. מַה לָּךְ אֵיפֹה כִּי עָלִית כֻּלָּךְ לַגַּגּוֹת.

מַה לָּךְ אֵפוֹא כִּי עָלִית כֻּלָּךְ לַגַּגּוֹת, שֶׁהֲרֵי כְּשֶׁנֶּחֱרַב הַמִּקְדָּשׁ, הַשְּׁכִינָה בָּאָה וְעָלְתָה לְכָל אוֹתָם הַמְּקוֹמוֹת שֶׁהָיָה בָהֶם מְדוֹרָהּ בָּרִאשׁוֹנָה, וְהָיְתָה בּוֹכָה עַל בֵּית מְדוֹרָהּ, וְעַל יִשְׂרָאֵל שֶׁהָלְכוּ לַגָּלוּת, וְעַל כָּל אוֹתָם הַחֲסִידִים וְהַצַּדִּיקִים שֶׁהָיוּ שָׁם וְנֶאֶבְדוּ. וּמִנַּיִן לָנוּ? שֶׁכָּתוּב (ירמיה לא) כֹּה אָמַר ה' קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ, וַהֲרֵי נִתְבָּאֵר. וְאָז הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹאֵל אֶת הַשְּׁכִינָה וְאוֹמֵר לָהּ: מַה לָּךְ אֵפוֹא כִּי עָלִית כֻּלָּךְ לַגַּגּוֹת.

 

מַהוּ כֻּלָּךְ, דְּהָא כִּי עָלִית סַגְיָא, מַהוּ כֻּלָּךְ. לְאַכְלָלָא בַּהֲדָהּ כָּל חֵילִין וְכָל רְתִיכִין אָחֳרָנִין, דְּכֻלְּהוּ בְּכוּ עִמָּהּ עַל חֻרְבַּן בֵּי מַקְדְּשָׁא.

מַה זֶּה כֻּלָּךְ, שֶׁהֲרֵי כִּי עָלִית זֶה מַסְפִּיק. מַה זֶּה כֻּלָּךְ? לְהַכְלִיל עִמָּהּ כָּל הַצְּבָאוֹת וְהַמֶּרְכָּבוֹת הָאֲחֵרִים שֶׁכֻּלָּם בָּכוּ עִמָּהּ עַל חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ.

 

וּבְגִין כָּךְ, מַה לָּךְ אֵיפֹה. אָמְרָה קַמֵּיהּ, וְכִי בָּנַי בְּגָלוּתָא, וּמַקְדְּשָׁא אִתּוֹקְדָא, וְאֲנָא מַה לִּי הָכָא. שָׁרִיאַת וְאֲמְרַת, (ישעיה כב) תְּשׁוּאוֹת מְלֵאָה עִיר הוֹמִיָּה קִרְיָה עַלִּיזָה חֲלָלַיִךְ לא חַלְלֵי חֶרֶב וְלֹא מֵתֵי מִלְחָמָה עַל כֵּן אָמַרְתִּי שְׁעוּ מִנִּי אֲמָרֵר בַּבֶּכִי וְגו'. וְהָא אוֹקִימְנָא, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָמַר לָהּ, (ירמיה לא) כֹּה אָמַר יְיָ מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי וְגו'.

וּמִשּׁוּם כָּךְ מַה לָּךְ אֵפוֹא. אָמְרָה לְפָנָיו: וְכִי בָּנַי בַּגָּלוּת, וְהַמִּקְדָּשׁ נִשְׂרַף, וַאֲנִי מַה לִּי כָּאן? הִתְחִילָה וְאוֹמֶרֶת, (ישעיה כב) תְּשֻׁאוֹת מְלֵאָה עִיר הוֹמִיָּה קִרְיָה עַלִּיזָה חֲלָלַיִךְ לֹא חַלְלֵי חֶרֶב וְלֹא מֵתֵי מִלְחָמָה. עַל כֵּן אָמַרְתִּי שְׁעוּ מִנִּי אֲמָרֵר בַּבֶּכִי וְגוֹ'. וְהִנֵּה בֵּאַרְנוּ, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לָהּ (ירמיה שם) כֹּה אָמַר ה' מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי וְגוֹ'.

 

וְתָּא חֲזֵי, מִיּוֹמָא דְּאִתְחָרִיב בֵּי מַקְדְּשָׁא, לָא הֲוָה יוֹמָא דְּלָא אִשְׁתַּכַּח בֵּיהּ לְוָוטִין. בְּגִין דְּכַד בֵּי מַקְדְּשָׁא הֲוָה קַיָּים, הֲווּ יִשְׂרָאֵל פָּלְחִין פּוּלְחָנִין וְקָרְבִין עִלַּוָּון וְקָרְבָּנִין, וּשְׁכִינְתָּא שַׁרְיָא בְּבֵי מַקְדְּשָׁא עֲלַיְיהוּ, כְּאִמָּא דִּרְבִיעָא עַל בְּנַיָיא. וְהֲווּ כָּל אַנְפִּין נְהִירִין, עַד דְּאִשְׁתַּכָּחוּ בִּרְכָאן לְעֵילָא וְתַתָּא. וְלָא הֲוָה יוֹמָא, דְּלָא אִשְׁתַּכַּח בֵּיהּ בִּרְכָאן וְחֶדְוָון. וְהֲווּ יִשְׂרָאֵל שָׁרָאן לְרָחֲצָן בְּאַרְעָא, וְכָל עַלְמָא הֲוָה אִתְּזָן בְּגִינַיְיהוּ.

בכל יום קללתה מרובה מחברתה

וּבֹא וּרְאֵה, מִיּוֹם שֶׁנֶּחֱרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, לֹא הָיָה יוֹם שֶׁלֹּא נִמְצְאוּ בוֹ קְלָלוֹת, מִשּׁוּם שֶׁכַּאֲשֶׁר בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה קַיָּם, הָיוּ יִשְׂרָאֵל עוֹבְדִים עֲבוֹדוֹת וּמַקְרִיבִים עוֹלוֹת וְקָרְבָּנוֹת, וְהַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ עֲלֵיהֶם כְּמוֹ אֵם שֶׁרוֹבֶצֶת עַל בָּנֶיהָ, וְהָיוּ כָּל הַפָּנִים מְאִירוֹת, עַד שֶׁנִּמְצְאוּ בְרָכוֹת לְמַעְלָה וּלְמַטָּה, וְלֹא הָיָה יוֹם שֶׁלֹּא נִמְצְאוּ בוֹ בְּרָכוֹת וּשְׂמָחוֹת, וְהָיוּ יִשְׂרָאֵל שְׁרוּיִים לָבֶטַח בָּאָרֶץ, וְכָל הָעוֹלָם הָיָה נִזּוֹן בִּגְלָלָם.

 

7 בעת בכית הקב"ה על החורבן מעורר רחמים על בניו

זוהר שמות פרשת ויקהל דף קצה: – קצו.

רִבִּי אֶלְעָזָר וְרִבִּי יוֹסֵי הָווֹ יַתְבֵי לֵילְיָא חַד, וְקָא מִתְעַסְקֵי בְּאוֹרַיְיתָא, עַד לָא אִתְפְּלִיג לֵילְיָא. אַדְּהָכִי קָרָא גַּבְרָא, בְּרִיכוּ בִּרְכָתָא, (אמר ליה רבי אלעזר, השתא הוא זמנא דקודשא בריך הוא עאלבגנתא דעדן לאשתעשעא עם צדיקיא, אמר ליה רבי יוסי, אמאי משתעשע קודשא בהך הוא) בָּכָה רִבִּי אֶלְעָזָר וְאָמַר, תָּא חֲזֵי, עַד הַשְׁתָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִזְדַּעְזָע, תְּלָת מְאָה וְתִשְׁעִין רְקִיעִין, וּבָטַשׁ בְּהוּ, וּבָכָה עַל חָרְבַּן בֵּי מַקְדְּשָׁא, וְאוֹרִיד תְּרֵין (י"ט ע"ב) דִּמְעִין לְגוֹ יַמָּא רַבָּא, וְאַדְכַּר לִבְנוֹהִי מִגּוֹ בִּכְיָה.

רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי יוֹסֵי הָיוּ יוֹשְׁבִים לַיְלָה אֶחָד וּמִתְעַסְּקִים בַּתּוֹרָה טֶרֶם שֶׁנֶּחֱלַק הַלַּיְלָה. בֵּין כָּךְ קָרָא הַגֶּבֶר. בֵּרְכוּ בְרָכָה. (אמרלורביאלעזר, כעת הוא הזמן שהקדוש ברוך הוא נכנס בגן עדן להשתעשע עם הצדיקים. אמר לו רבי יוסי, למה משתעשע הקדוש ברוך הוא) בָּכָה רַבִּי אֶלְעָזָר וְאָמַר, בּא וּרְאֵה, עַד כָּאן זִעְזַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְתִשְׁעִים רְקִיעִים וְהִכָּה בָּהֶם, וּבָכָה עַל חָרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְהוֹרִיד שְׁתֵּי דְמָעוֹת לְתוֹךְ הַיָּם הַגָּדוֹל וְנִזְכַּר בְּבָנָיו מִתּוֹךְ בְּכִיָּה.

 

בְּגִין דְּלִתְלַת סִטְרִין אִתְפְּלַג לֵילְיָא, בִּתְרֵיסַר שַׁעְתֵּי דַּהֲווֹ רְשִׁימִין בֵּיהּ, וְאִי אִתּוֹסְפָן שַׁעְתֵּי בְּלֵילְיָא, אִינּוּן שַׁעְתֵּי דְּמִתּוֹסְפָאן, דִּימָמָא אִינּוּן, וְלָא אִתְחַשִׁיבוּ מִלֵילְיָא, בַּר תְּרֵיסַר דְּאִינּוּן דִּילֵהּ. וְאִינּוּן תְּרֵיסַר, אִתְפְּלָגוּ לִתְלַת סִטְרִין, (זהר רות כ"ו ע"א) וּתְלַת מַשִׁרְיָין דְּמַלְאָכִין קַדִּישִׁין, אִתְפְּלָגוּ (ס"א אתמנון) בְּאִינּוּן תְּלַת סִטְרִין.

מִשּׁוּם שֶׁהַלַּיְלָה נֶחֱלָק לִשְׁלֹשָׁה צְדָדִים בִּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת שֶׁהָיוּ רְשׁוּמִים בּוֹ, וְאִם נוֹסָפוֹת שְׁעוֹת הַלַּיְלָה, אוֹתָן שָׁעוֹת שֶׁנּוֹסְפוּ הֵן שֶׁל הַיּוֹם, וְלֹא נֶחֱשָׁבוֹת מֵהַלַּיְלָה, פְּרָט לִשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שֶׁהֵן שֶׁלּוֹ. וְאוֹתָן שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה נֶחֱלָקוֹת לִשְׁלֹשָׁה צְדָדִים, וּשְׁלֹשָׁה מַחֲנוֹת שֶׁל מַלְאָכִים קְדוֹשִׁים נֶחְלְקוּ (התמגו) בְּאוֹתָם שְׁלֹשָׁה צְדָדִים.

 

מַשִּׁרְיָיא קַדְמָאָה, אִתְמַנָּא בְּד' שַׁעְתֵּי קָמַיְיתָא, דְּשֵׁירוּתָא דְּלֵילְיָא, לְשַׁבְּחָא לְמָארֵיהוֹן, וּמָה קָאַמְרֵי. (תהילים כד) לַיְיָ' הָאָרֶץ וּמְלֹאָהּ וְגוֹ', כִּי הוּא עַל יַמִים יְסָדָהּ וְגוֹ', מִי יַעֲלֶה בְהַר יְיָ' וְגוֹ', נְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב וְגוֹ'. מַאי טַעְמָא דָּא. בְּגִין דְּכַד לֵילְיָא פָּרִישׂ גַּדְפּוֹי עַל עָלְמָא, כְּדֵין, כָּל בְּנֵי עָלְמָא טַעֲמִין טַעֲמָא דְּמוֹתָא, וְנַפְקֵי נִשְׁמָתַיְיהוּ לְסַלְּקָא לְעֵילָּא, וְאִינּוּן מַלְאָכִין קַיְימִין וְקָא אַמְרֵי, מִי יַעֲלֶה בְהַר יְיָ'. הַר יְיָ', דָּא הַר הַבַּיִת. מְקוֹם קָדְשׁוֹ, דָּא עֲזָרַת יִשְׂרָאֵל. כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָּא, הָכִי נָמֵי לְתַתָּא.

מַחֲנֶה רִאשׁוֹן מְמֻנֶּה בְּאַרְבַּע שָׁעוֹת רִאשׁוֹנוֹת שֶׁל רֵאשִׁית הַלַּיְלָה לְשַׁבֵּחַ אֶת אֲדוֹנָם. וּמַה הֵם אוֹמְרִים? (תהלים כד) לַה' הָאָרֶץ וּמְלֹאָהּ וְגוֹ', כִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְגוֹ', מִי יַעֲלֶה בְהַר ה' וְגוֹ', נְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב וְגוֹ'. מָה הַטַּעַם שֶׁל זֶה? מִשּׁוּם שֶׁכַּאֲשֶׁר הַלַּיְלָה פּוֹרֵשׂ כְּנָפָיו עַל הָעוֹלָם, אָז כָּל בְּנֵי הָעוֹלָם טוֹעֲמִים טַעַם הַמָּוֶת וְיוֹצֵאת נִשְׁמָתָם לַעֲלוֹת לְמַעְלָה, וְאוֹתָם מַלְאָכִים עוֹמְדִים וְאוֹמְרִים, מִי יַעֲלֶה בְהַר ה'. הַר ה' – זֶה הַר הַבַּיִת. מְקוֹם קָדְשׁוֹ – זֶה עֶזְרַת יִשְׂרָאֵל. כְּמוֹ שֶׁלְּמַעְלָה, כָּךְ גַּם לְמַטָּה.

 

בְּגִין דִּבְכָל רְקִיעָא וּרְקִיעָא, כַּמָּה מְמָנָן, וּכְמָּה סַרְכִין קַיְימִין תַּמָּן. וְכַד נִשְׁמָתִין נָפְקִין, בָּעָאן לְסַלְּקָא לְעֵילָּא, וְאִי לָא זַכְיָין אִינּוּן דַּחְיָין לוֹן לְבַר, וְאַזְלִין וְשָׁאטִין בְּעָלְמָא, וְנַטְלִין לוֹן כַּמָה חֲבִילֵי טְהִירִין, וְאוֹדְעִין לוֹן מִלִּין כְּדִיבָן, וּלְזִמְנִין מִלִּין דִּקְשׁוֹט, מִמַּה דְּאָתֵי לִזְמַן (רנ"ב ע"ב) קָרִיב, כְּמָה דְּאוּקְמוּהָ.

מִשּׁוּם שֶׁבְּכָל רָקִיעַ וְרָקִיעַ כַּמָּה מְמֻנִּים וְכַמָּה שָׂרִים עוֹמְדִים שָׁם, וּכְשֶׁהַנְּשָׁמוֹת יוֹצְאוֹת, רוֹצוֹת לַעֲלוֹת לְמַעְלָה, וְאִם אֵינָן זוֹכוֹת דּוֹחִים אוֹתָן הַחוּצָה, וְהוֹלְכוֹת וּמְשׁוֹטְטוֹת בָּעוֹלָם, וְלוֹקְחִים אוֹתָן כַּמָּה קְבוּצוֹת שֶׁל רוּחוֹת וּמוֹדִיעִים לָהֶם דְּבָרִים כּוֹזְבִים, וְלִפְעָמִים דִּבְרֵי אֱמֶת מִמַּה שֶּׁעָתִיד לָבא בַּזְּמַן הַקָּרוֹב, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהָ.

 

וְאִינּוּן נִשְׁמָתִין דְּצַדִּיקַיָּיא, אָזְלִין וְשָׁאטָן לְעֵילָּא, וּפַתְחִין לוֹן פִּתְחִין, וְסַלְּקִין לוֹן לְגוֹ הַהוּא אֲתָר דְּאִקְרֵי הַר יְיָ', כְּגַוְונָא דְּרָזָא דְּהַר הַבַּיִת לְתַתָּא. וּמִתַּמָּן עָאלִין לְגוֹ הַהוּא אֲתָר דְּאִקְרֵי מְקוֹם קָדְשׁוֹ. דְּתַמָּן אִתְחַזְיָין כָּל נִשְׁמָתִין לְקָמֵי מָארֵיהוֹן. כְּגַוְונָא דָּא הַהוּא אֲתָר, דְּאִתְחָזוּן יִשְׂרָאֵל קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אֲתָר דְּאִקְרֵי עֲזָרַת יִשְׂרָאֵל. בְּשַׁעֲתָא דְּנִשְׁמָתִין קַיְימִין תַּמָּן, כְּדֵין חֶדְוָה דְּמָארִיהוֹן, לְאִתְתָּקְנָא בְּהוּ אֲתָר, דְּאִקְרֵי קֹדֶשׁ (רנ"ח ע"ב) הַקָּדָשִׁים. וְתַמָּן רְשִׁימִין כָּל עוֹבָדֵיהוֹן וְזַכְוָון דִּלְהוֹן.

וְאוֹתָן נִשְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים הוֹלְכוֹת וּמְשׁוֹטְטוֹת לְמַעְלָה, וּפוֹתְחִים לָהֶם פְּתָחִים, וּמַעֲלִים אוֹתָן לְתוֹךְ אוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁנִּקְרָא הַר ה', כְּמוֹ הַסּוֹד שֶׁל הַר הַבַּיִת לְמַטָּה, וּמִשָּׁם נִכְנָסִים לְתוֹךְ אוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁנִּקְרָא מְקוֹם קָדְשׁוֹ, שֶׁשָּׁם נִרְאוֹת כָּל הַנְּשָׁמוֹת לִפְנֵי אֲדוֹנָם. כְּמוֹ כֵן אוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁנִּרְאוּ יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הַמָּקוֹם שֶׁנִּקְרָא עֶזְרַת יִשְׂרָאֵל. בְּשָׁעָה שֶׁהַנְּשָׁמוֹת עוֹמְדוֹת שָׁם, אֲזַי שִׂמְחַת רִבּוֹנָם הִיא, לְתַקֵּן בָּהֶם הַמָּקוֹם שֶׁנִּקְרָא קֹדֶשׁ הַקְּדָשִׁים, וְשָׁם רוֹשְׁמִים אֶת כָּל מַעֲשֵׂיהֶם וּזְכֻיּוֹתֵיהֶם.

מַשִּׁרְיָיא תִּנְיָינָא, אִתְמַנָּא בְּאַרְבַּע שַׁעְתֵּי אַחֲרָנִין, וְלָא אַמְרֵי שִׁירָתָא, בַּר תְּרֵי שַׁעְתֵּי, עַד דְּאִתְפְּלַג לֵילְיָא, וְעָאל קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּגִנְתָּא דְּעֵדֶן.

מַחֲנֶה שֵׁנִי מְמֻנֶּה בְּאַרְבַּע שָׁעוֹת אֲחֵרוֹת, וְאֵינָם אוֹמְרִים שִׁירָה, פְּרָט לִשְׁעָתַיִם, עַד שֶׁנֶּחֱלָק הַלַּיְלָה וְנִכְנָס הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְגַן עֵדֶן.

גלות בבל וחורבן ביהמ"ק בוכים וצועקים הקב"ה ועמו המלאכים

דף קצ"ו ע"א

וְאִלֵּין אִינּוּן אֲבֵלֵי צִיּוֹן, וְאִינּוּן דְּבָכוּ עַל חָרְבַּן בֵּי מַקְדְּשָׁא. וּבְשֵׁירוּתָא דְּאַרְבַּע שַׁעְתֵּי אֶמְצָעֲיָּן, פַּתְחֵי וְאַמְרֵי, (תהלים קלז) עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ וְגוֹ', וְאִלֵּין אִינּוּן דְּבָכוּ עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל, עִמְּהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל, (דף קצ"ו ע"א) מִמַּשְׁמַע דִּכְתִּיב גַּם בָּכִינוּ. וּמְנָלָן דְּבָכוּ תַּמָּן. דִּכְתִּיב, (ישעיה לג) הֵן אֶרְאֶלָּם צָעֲקוּ חוּצָה. מַהוּ חוּצָה. דָּא בָּבֶל, בְּגִין דְּכֻלְּהוּ אוֹזְפוּהָ לִשְׁכִינָה עַד בָּבֶל. וְתַמָּן בָּכוּ עִמְּהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל. וְעַל דָּא פַּתְחֵי בְּהַאי, וּמְסַיְּימֵי זְכוֹר יְיָ' לִבְנִי אֱדוֹם וְגוֹ'.

וְאֵלֶּה הֵם אֲבֵלֵי צִיּוֹן וְאוֹתָם שֶׁבּוֹכִים עַל חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. וּבִתְחִלַּת אַרְבַּע הַשָּׁעוֹת הָאֶמְצָעִיּוֹת פּוֹתְחִים וְאוֹמְרִים, (תהלים קלז) עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ וְגוֹ', וְאֵלֶּה הֵם שֶׁבּוֹכִים עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל עִם יִשְׂרָאֵל, מִמַּשְׁמָע שֶׁכָּתוּב גַּם בָּכִינוּ. וּמִנַּיִן לָנוּ שֶׁבּוֹכִים שָׁם? שֶׁכָּתוּב הֵן אֶרְאֶלָּם צָעֲקוּ חֻצָה. מַה זֶּה חֻצָה? זוֹ בָּבֶל, מִשּׁוּם שֶׁכֻּלָּם לִוּוּ אֶת הַשְּׁכִינָה עַד בָּבֶל, וְשָׁם הֵם בָּכוּ עִם יִשְׂרָאֵל. וְעַל זֶה פּוֹתְחִים בָּזֶה, וּמְסַיְּמִים: זְכֹר ה' לִבְנֵי אֱדוֹם וְגוֹ'.

 

כְּדֵין אִתְּעַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּדַרְגּוֹי, וּבָטַשׁ בִּרְקִיעִין כִּדְאַמָרָן, וְאִזְדַּעֲזָעוּ תְּרֵיסַר אַלְפֵי עָלְמִין, וְגָעֵי וּבָכֵי, דִּכְתִּיב, (ירמיה כה) יְיָ' מִמָּרוֹם יִשְׁאָגוּמִמְּעוֹן קָדְשׁוֹ יִתֵּן קוֹלוֹ שָׁאוֹג יִשְׁאַג עַל נָוִהוּ, וְאַדְכַּר לוֹן לְיִשְׂרָאֵל, וְאָחִית תְּרֵין דִּמְעִין לְגוֹ יַמָּא רַבָּא. וּכְדֵין אִתְּעַר שַׁלְהוֹבִיתָא חַד דְּבִסְטַר צָפוֹן, וּבָטַשׁ רוּחָא חַד דְּבִסְטַר צָפוֹן בְּהַהוּא שַׁלְהוֹבִיתָא, וְאַזְלָא וְשָׁאֲטָא בְּעָלְמָא, וְהַהִיא שַׁעֲתָא אִתְפְּלַג לֵילְיָא, וְשַׁלְהוֹבִיתָא אַזְלָא וּבָטַשׁ בְּגַדְפוֹי דְּתַרְנְגוֹלָא, וְקָארֵי, כְּדֵין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָאל בְּגִּנְתָּא דְּעֵדֶן.

וְאָז מִתְעוֹרֵר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמַעֲלוֹתָיו וּמַכֶּה בָּרְקִיעִים, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, וּמִזְדַּעְזְעִים שְׁנֵים עָשָׂר אַלְפֵי עוֹלָמוֹת וְגוֹעִים וּבוֹכִים, שֶׁכָּתוּב (ירמיה כה) ה' מִמָּרוֹם יִשְׁאָג וּמִמְּעוֹן קָדְשׁוֹ יִתֵּן קוֹלוֹ שָׁאֹג יִשְׁאַג עַל נָוֵהוּ. וְנִזְכָּר בְּיִשְׂרָאֵל, וּמוֹרִיד שְׁתֵּי דְמָעוֹת לְתוֹךְ הַיָּם הַגָּדוֹל, וְאָז מִתְעוֹרֶרֶת שַׁלְהֶבֶת אַחַת שֶׁבְּצַד צָפוֹן, וּמַכֶּה רוּחַ אֶחָד שֶׁבְּצַד צָפוֹן בְּאוֹתָהּ הַשַּׁלְהֶבֶת, וְהוֹלֵךְ וּמְשׁוֹטֵט בָּעוֹלָם. וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה נֶחֱלָק הַלַּיְלָה, וְהַשַּׁלְהֶבֶת הוֹלֶכֶת וּמַכָּה בְּכַנְפֵי הַתַּרְנְגוֹל וְקוֹרֵא, אָז הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִכְנָס לְגַן עֵדֶן.

 

וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לֵית לֵיהּ נַיְיחָא עַד דְּעָאל לְגִנְתָּא דְּעֵדֶן לְאִשְׁתַּעְשְׁעָא בְּנִשְׁמָתֵהוֹן דְּצַדִּיקַיָּיא. וְסִימָן (אסתר ז) כִּי נִמְכַּרְנוּ אֲנִי וְעַמִּי וְגוֹ'. וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ מִי הוּא זֶה וְגוֹ', וְהַמֶּלֶךְ קָם בַּחֲמָתוֹ מִמִּשְׁתֵּה הַיַּיִן אֶל גִּנַּת הַבִּיתָן וְגוֹ'.

וְלַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵין מְנוּחָה עַד שֶׁנִּכְנָס לְגַן עֵדֶן לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ עִם נִשְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים. וְהַסִּימָן – כִּי נִמְכַּרְנוּ אֲנִי וְעַמִּי וְגוֹ'. (אסתר ז) וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ מִי הוּא זֶה וְגוֹ', וְהַמֶּלֶךְ קָם בַּחֲמָתוֹ מִמִּשְׁתֵּה הַיַּיִן אֶל גִּנַּת הַבִּיתָן וְגוֹ'.

 

בְּשַׁעֲתָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָאל בְּגִּנְתָּא דְּעֵדֶן, כְּדֵין כָּל אִינּוּן אִילָנִין דְּגִּנְתָּא, וְכָל אִינּוּן נִשְׁמָתִין דְּצַדִּיקַיָּיא, פַּתְחֵי וְאַמְרֵי, (תהלים כד) שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְגוֹ'. מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד וְגוֹ'. שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְגוֹ'. וּבְשַׁעֲתָא דְּנִשְׁמָתְהוֹן דְּצַדִּיקַיָּיא דִּי בְּאַרְעָא אָהַדְרוּ לְגוּפַיְיהוּ, כְּדֵין אַתְקִיפוּ בְּהוּ כָּל אִינּוּן מַלְאָכִין, וְאַמְרֵי (תהילים קלד) הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת יְיָ' כָּל עַבְדֵּי יְיָ'. וְאוֹלִיפְנָא דְּדָא מַשִּׁרְיָיא תְּלִיתָאָה קָא אַמְרֵי דָּא, בְּאַרְבַּע שַׁעְתֵּי בַּתְרַיְיתָא.

בְּשָׁעָה שֶׁנִּכְנָס הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְגַן עֵדֶן, אָז כָּל אוֹתָם עֲצֵי הַגָּן וְכָל אוֹתָן נִשְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים פּוֹתְחִים וְאוֹמְרִים, (תהלים כד) שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְגוֹ'. מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד וְגוֹ'. שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם גְוֹ'. וּבְשָׁעָה שֶׁנִּשְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים שֶׁבָּאָרֶץ חוֹזְרוֹת לְגוּפָן, אָז מַחֲזִיקִים בָּהֶם כָּל אוֹתָם מַלְאָכִים, וְאוֹמְרִים (שם קלד) הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת ה' כָּל עַבְדֵי ה'. וְלָמַדְנוּ שֶׁזֶּה הַמַּחֲנֶה הַשְּׁלִישִׁי שֶׁאוֹמֵר אֶת זֶה בְּאַרְבַּע הַשָּׁעוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת.

 

וְקָאֲמְרֵי שִׁירָתָא, עַד דְּסָלִיק נְהוֹרָא דְּצַפְרָא, דִּכְדֵין מְשַׁבְּחִין לְמָרֵיהוֹן כָּל אִינּוּן כֹּכָבַיָא וּמַזָּלֵי, וְכָל אִינּוּן מַלְאָכִין עִלָּאִין, דִּי שֻׁלְטָנֵיהוֹן בִּימָמָא, כֻּלְּהוּ מְשַׁבְּחָן לְמָארִיהוֹן, וְאַמְרֵי שִׁירָתָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (איוב לח) בְּרָן יַחַד כֹּכְבֵי בֹקֶר וַיָּרִיעוּ כָּל בְּנֵי אֱלֹהִים.

וְאוֹמְרִים שִׁירָה עַד שֶׁעוֹלֶה אוֹר הַבֹּקֶר, וְאָז מְשַׁבְּחִים אֶת אֲדוֹנָם כָּל אוֹתָם כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, וְכָל אוֹתָם הַמַּלְאָכִים הָעֶלְיוֹנִים שֶׁשִּׁלְטוֹנָם בַּיּוֹם, כֻּלָּם מְשַׁבְּחִים אֶת אֲדוֹנָם וְאוֹמְרִים שִׁירָה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (איובלח) בְּרָן יַחַד כֹּכְבֵי בֹקֶר וַיָּרִיעוּ כָּל בְּנֵי אֱלֹהִים.

 הצדיקים בחצי הלילה בגן עדן

שמות ויקהל רט:

קוֹל קוֹרֵא הִתְנוֹדְדוּ מַחֲנוֹת צַדִּיקִים קְדוֹשִׁים, אַשְׁרֵיכֶם שֶׁזָכִיתֶם לְכָךְ. מִי שָׁמַע כַּזֹאת, מִי רָאָה כַּאֵלֶה, בִּהְיוֹת כָּל נִגוּן הָרָקִיעַ בְּנוֹסְעוֹ עַל יְדֵי הָאִישׁ לָבוּשׁ הַבָּדִים, וְהוּא מִסְתָלֵק וְהָרָקִיעַ עוֹמֵד. וְהַעֲמוּד מְנַגֵּן, עוֹלֵה וְיוֹרֵד, עַד שֶׁנִמְשָׁךְ אוֹר זוֹהַר, אוֹר נוֹעַם מִלְמַעְלָה בְּאוֹתוֹ הַעֲמוּד. וְהַצַדִיקִים עוֹמְדִים לְנְגֶד הָאוֹר הַהוּא וְנֵהֶנִים מִמֶּנּוּ עַד חֲצוֹת הַלַּיְלָה.

קוֹל קוֹרֵא: הִתְנוֹדְדוּ מַחֲנוֹת צַדִּיקִים קְדוֹשִׁים, אַשְׁרֵיכֶם שֶׁזְּכִיתֶם לְכָךְ. מִי שָׁמַע כָּזֹאת, מִי רָאָה כָאֵלֶּה, בִּהְיוֹת כָּל נִגּוּן הָרָקִיעַ בְּנָסְעוֹ עַל יְדֵי הָאִישׁ לְבוּשׁ הַבַּדִּים, וְהוּא מִסְתַּלֵּק וְהָרָקִיעַ עוֹמֵד. וְהָעַמּוּד מְנַגֵּן, עוֹלֵה וְיוֹרֵד, עַד שֶׁנִּמְשָׁךְ אוֹר זֹהַר, אוֹר נֹעַם מִלְמַעְלָה בְּאוֹתוֹ הָעַמּוּד. וְהַצַּדִּיקִים עוֹמְדִים לְנֶגֶד הָאוֹר הַהוּא וְנֶהֱנִים מִמֶּנּוּ עַד חֲצוֹת הַלַּיְלָה.

 

בַּחֲצִי הַלַּיְלָה כְּשֶׁבָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִיכָּנֵס עִם הַצַּדִּיקִים, שׁוֹמְעִים קוֹל סִיבּוּב הָרָקִיעַ וְהַעֲמוּד מְנַגֵּן, וְקַרְקַע הַגַּן מִתְנָשֶׂא, וְהַצַדִיקִים עוֹלִים מֵחוּפּוֹתֵיהֶם לִקְרַאת בּוֹרְאָם, וְכָל הַגַּן מִתְמָלֵא מִכְּבוֹדוֹ. בְּאוֹתָה שָׁעָה מִזְדָוְּוגּוֹת הַרוּחוֹת זְכָרִים וּנְקֵבוֹת כְּפִי שֶׁהָיוּ קוֹדֶם שֶׁנִבְרֵאוּ, וּמֵאוֹתוֹ נוֹעַם תַּאֲוָתָם לַחֲזוֹת בְּנוֹעַם ה' כּוּלָם עוֹשִׂים פֶּרִי, דְּהַיְינוּ רוּחוֹת לַגֵּרִים: (עד כאן מההשמטות)

בַּחֲצִי הַלַּיְלָה כְּשֶׁבָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִכָּנֵס עִם הַצַּדִּיקִים, שׁוֹמְעִים קול סִבּוּב הָרָקִיעַ וְהָעַמּוּד מְנַגֵּן, וְקַרְקַע הַגָּן מִתְנַשֵּׂא, וְהַצַּדִּיקִים עוֹלִים מֵחֻפּוֹתֵיהֶם לִקְרַאת בּוֹרְאָם, וְכָל הַגָּן מִתְמַלֵּא מִכְּבוֹדוֹ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה מִזְדַּוְּגוֹת הָרוּחוֹת זְכָרִים וּנְקֵבוֹת כְּפִי שֶׁהָיוּ קֹדֶם שֶׁנִּבְרְאוּ, וּמֵאוֹתוֹ נֹעַם תַּאֲוָתָם לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה', כֻּלָּם עוֹשִׂים פֶּרִי, דְּהַיְנוּ רוּחוֹת לַגֵּרִים: (עד כאן מההשמטות)

 

13 האילנות מזמרות בחצות

בראשית לך לך עז.

תָּא חֲזֵי, בְּשַׁעֲתָא דְאִתְעַר פַּלְגוּת לֵילְיָא וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָאל לְגִנְתָא דְעֵדֶן לְאִשְׁתַּעְשְׁעָא עִם צַדִּיקַיָא, כֻּלְהוּ אִילָנִין דִּבְגִנְתָא דְעֵדֶן מְזַמְּרָן וּמְשַׁבְּחָן קַמֵּיהּ. דִּכְתִיב, (דברי הימים א טז) אָז יְרַנְּנוּ עֲצֵי הַיָּעַר מִלִּפְנֵי יְיָ וְגו'.

בֹּא רְאֵה, בְּשָׁעָה שֶׁמִּתְעוֹרֵר חֲצוֹת הַלַּיְלָה וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִכְנָס לְגַן העֵדֶן לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ עִם הַצַּדִּיקִים, כָּל האִילָנוֹת שֶׁל גַּן הָעֵדֶן מְזַמְּרִים מְשַׁבְּחִים לְפָנָיו, שֶׁכָּתוּב (דברי הימים א טז) אָז יְרַנְּנוּ עֲצֵי הַיַּעַר מִלִּפְנֵי ה' וְגוֹ'.

 

בראשית לך לך צב:

אופנים שונים איך הצדיקים נתעוררו בחצות

רַבִּי אַבָּא הֲוָה אָתֵי מִטְבֶרְיָה לְבֵי טְרוֹנְיָא דְּחָמוּי, וְרַבִּי יַעֲקֹב בְּרֵיהּ הֲוָה עִמֵּיהּ, אִעָרְעוּ בִּכְפַר טַרְשָׁא. כַּד בָּעוּ לְמִשְׁכַּב, אָמַר רַבִּי אַבָּא לְמָרֵיהּ דְּבֵיתָא אִית הָכָא תַּרְנְגוֹלָא. אָמַר לֵיהּ מָארָא דְבֵיתָא, אַמַּאי. אָמַר לֵיהּ בְּגִין דְּקָאִימְנָא בְּפַלְגוּת לֵילְיָא מַמָּשׁ.

רַבִּי אַבָּא הָיָה בָּא מִטְּבֶרְיָה לְבֵית טְרוֹנְיָא שֶׁלְּחָמִיו, וְרַבִּי יַעֲקֹב בְּנוֹ הָיָה עִמּוֹ. נִפְגְּשׁוּ בִּכְפַר טְרָשָׁא. כְּשֶׁרָצוּ לִשְׁכַּב, אָמַר רַבִּי אַבָּא לְבַעַל הַבַּיִת: יֵשׁ כָּאן תַּרְנְגוֹל? אָמַר לוֹ בַּעַל הַבַּיִת: לָמָּה? אָמַר לוֹ: מִשּׁוּם שֶׁאֲנִי קָם בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה מַמָּשׁ.

 

אָמַר לֵיהּ לָא אִצְטְרִיךְ, דְּהָא סִימָנָא לִי בְּבֵיתָא דְּהָדֵין טִקְלָא דְּקַמֵּי עַרְסָאי מָלִינָא לֵיהּ מַיָא וְנָטִיף טִיף טִיף, בְּפַלְגוּת לֵילְיָא מַמָּשׁ אִתְרָקוּ כֻּלְהוּ מַיָא, וְאִתְגַּלְגָּל הָאי קִיטְפָא וְנָהִים, וְאִשְׁתְּמַע קָלֵיהּ בְּכָל בֵּיתָא, וּכְדֵין הוּא פַלְגּוּת לֵילְיָא מַמָּשׁ, וְחָד סָבָא הֲוָה לִי דַּהֲוָה קָם בְּכָל פַּלְגּוּת לֵילְיָא וְאִשְׁתַּדַּל בְּאוֹרַיְיתָא, וּבְגִינֵי כָּךְ עָבַד הָאי, אָמַר רִבִּי אַבָּא בְּרִיךְ רַחֲמָנָא דְשָׁדַרְנִי הָכָא, בְּפַלְגּוּת לֵילְיָא נָהִים הַהוּא גַּלְגָּלָא דְקִיטְפָא, קָמוּ רִבִּי אַבָּא וְרִבִּי יַעֲקֹב. שָׁמְעוּ לְהַהוּא גַבְרָא דַּהֲוָה יָתִיב בְשִׁפּוּלֵי בֵיתָא וּתְרִין בְּנוֹי עִמֵּיהּ, וַהֲוָה אָמַר כְּתִיב (תהלים קיט סב) חֲצוֹת לַיְלָה אָקוּם לְהוֹדוֹת לְךָ עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ, מַאי קָא חָמָא דָוִד דְּאִיהוּ אָמַר חֲצוֹת לַיְלָה וְלָא בַּחֲצוֹת לַיְלָה. אֶלָּא חֲצוֹת לַיְלָה וַדַּאי, לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָמַר הָכִי. וְכִי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא הָכִי אִקְרֵי. אִין, דְּהָא חֲצוֹת לַיְלָה מַמָּשׁ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִשְׁתְּכַח וְסִיעָתָא דִילֵיהּ וּכְדֵין הִיא שַׁעֲתָא דְּעָיִיל בְּגִנְתָא דְעֵדֶן לְאִשְׁתַּעְשְׁעָא עִם צַדִיקַיָא.

אָמַר לוֹ: לֹא צָרִיךְ, שֶׁהֲרֵי סִימָן יֵשׁ לִי בַּבַּיִת – שֶׁהַמִּשְׁקָל הַזֶּה שֶׁלִּפְנֵי מִטָּתִי, אֲנִי מְמַלֵּא אוֹתוֹ בְּמַיִם, וּמְטַפְטֵף טִפָּה טִפָּה. וּבַחֲצוֹת הַלַּיְלָה מַמָּשׁ מִתְרוֹקְנִים כָּל הַמַּיִם, וּמִתְגַּלְגֵּל הַגַּלְגַּל [הדבוק] הַזֶּה וְנוֹהֵם, וְנִשְׁמָע קוֹלוֹ בְּכָל הַבַּיִת. וְאָז הוּא חֲצוֹת הַלַּיְלָה מַמָּשׁ. וְזָקֵן אֶחָד הָיָה לִי שֶׁהָיָה קָם בְּכָל חֲצוֹת לַיְלָה וּמִשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה, וּמִשּׁוּם כָּךְ עָשָׂה אֶת זֶה. אָמַר רַבִּי אַבָּא: בָּרוּךְ הָרַחֲמָן שֶׁשְּׁלָחַנִי לְכָאן. בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה נָהַם אוֹתוֹ הַגַּלְגַּל [הדבוק]. קָמוּ רַבִּי אַבָּא וְרַבִּי יַעֲקֹב, וְשָׁמְעוּ אֶת אוֹתוֹ הָאִישׁ שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב בְּיַרְכְּתֵי הַבַּיִת וּשְׁנֵי בָנָיו עִמּוֹ, וְהָיָה אוֹמֵר, כָּתוּב (תהלים קיט) חֲצוֹת לַיְלָה אָקוּם לְהוֹדוֹת לָךְ עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךְ. מָה רָאָה דָוִד שֶׁהוּא אָמַר חֲצוֹת לַיְלָה וְלֹא בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה? אֶלָּא חֲצוֹת לַיְלָה – וַדַּאי לַקָּדוֹשׁ- בָּרוּךְ-הוּא אָמַר כָּךְ. וְכִי כָּךְ נִקְרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא? כֵּן, שֶׁהֲרֵי חֲצוֹת לַיְלָה מַמָּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִמְצָא וְסִיעָתוֹ, וְאָז הִיא הַשָּׁעָה שֶׁנִּכְנָס לְגַן הָעֵדֶן לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ עִם הַצַּדִּיקִים.

 

אָמַר רַבִּי אַבָּא לְרַבִּי יַעֲקֹב וַדַּאי נִשְׁתַּתֵּף בִּשְׁכִינְתָּא וְנִתְחַבַּר כְּחֲדָא, קָרִיבוּ וְיָתִיבוּ עִמֵּיהּ, אָמְרוּ לֵיהּ אֵימָא מִלָּה דְפוּמָךְ דְּשַׁפִּיר קָאֲמַרְתְּ. מְנָא לָךְ הַאי. אָמַר לוֹן מִלָּה דָא אוֹלִיפְנָא מִסָּבָאי. וְתוּ הֲוָה אָמַר דִּתְלַת (נ"א דתחלת) שַׁעֲתֵי קָמַיְיתָא דְּלֵילְיָא כָּל דִּינִין דִּלְתַתָּא מִתְעָרִין וְאָזְלִין וְשָׁאטִין בְּעָלְמָא.

אָמַר רַבִּי אַבָּא לְרַבִּי יַעֲקֹב, וַדַּאי נִשְׁתַּתֵּף עִם הַשְּׁכִינָה וְנִתְחַבֵּר יַחַד. קָרְבוּ וְיָשְׁבוּ עִמּוֹ. אָמְרוּ לוֹ, אֱמֹר דְּבַר פִּיךְ, שֶׁיָּפֶה אָמַרְתָּ, מִנַּיִן לְךְ זֶה? אָמַר לָהֶם, דָּבָר זֶה לָמַדְתִּי מִסָּבִי. וְעוֹד הָיָה אוֹמֵר, שֶׁשְּׁלֹשׁ [שתחלת] הַשָּׁעוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁל הַלַּיְלָה, כָּל הַדִּינִים שֶׁלְּמַטָּה מִתְעוֹרְרִים וְהוֹלְכִים וּמְשׁוֹטְטִים בָּעוֹלָם.

מחצות הלילה מאירה המלכות מצד החסד

בראשית לך לך צב:

בְּפַלְגוּת לֵילְיָא מַמָּשׁ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְעַר בְּגִנְתָא דְעֵדֶן וְדִינִין דִּלְתַתָּא לָא מִשְׁתַּכְּחָן. וְכָל נִימוּסִין דִּלְעֵילָא בְּלֵילְיָא לָא אִשְׁתְּכָחוּ אֶלָּא בְּפַלְגוּת לֵילְיָא מַמָּשׁ. מְנָלָן מֵאַבְרָהָם דִּכְתִיב וַיֵּחָלֵק עֲלֵיהֶם לַיְלָה. בְּמִצְרַיִם (שמות יב כט) וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה, וּבְאַתְרִין סַגִּיאִין בְּאוֹרַיְיתָא הָכִי אִשְׁתְּכַח. וְדָוִד הֲוָה יָדַע. וּמְנָא הֲוָה יָדַע. אֶלָּא הָכִי אָמַר סָבָא. דְּמַלְכוּתָא דִילֵיהּ בְּהַאי (ליליא) תַּלְיָא. וְעַל דָּא קָאִים בְּהַהִיא שַׁעֲתָא וְאָמַר שִׁירָתָא, וּלְהָכִי קַרְיֵיה לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא חֲצוֹת לַיְלָה מַמָּשׁ, אָקוּם לְהוֹדוֹת לְךָ וְגו' דְּהָא כָּל דִּינִין תַּלְיָין מֵהָכָא, וְדִינִין דְּמַלְכוּתָא מֵהָכָא מִשְׁתַּכְּחִין, וְהַהִיא שַׁעֲתָא אִתְקְטִיר בָּהּ דָּוִד וְקָם וְאָמַר שִׁירָתָא. אֲתָא רַבִּי אַבָּא וּנְשָׁקֵיהּ, אָמַר לֵיהּ וַדַּאי הָכִי הוּא בְּרִיךְ רַחֲמָנָא דְּשַׁדְּרַנִי הָכָא.

וּבַחֲצוֹת הַלַּיְלָה מַמָּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְעוֹרֵר בְּגַן עֵדֶן, וְהַדִּינִים שֶׁלְּמַטָּה אֵין נִמְצָאִים. וְכָל הַמִּנְהָגִים שֶׁלְּמַעְלָה בַּלַּיְלָה, אֵין נִמְצָאִים אֶלָּא בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה מַמָּשׁ. מִנַּיִן לָנוּ? מֵאַבְרָהָם, שֶׁכָּתוּב (בראשית יד) וַיֵּחָלֵק עֲלֵיהֶם לַיְלָה. בְּמִצְרַיִם – (שמות יב) וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה. וּבִמְקוֹמוֹת רַבִּים בַּתּוֹרָה כָּךְ נִמְצָא. וְדָוִד הָיָה יוֹדֵעַ. [ומה] וּמִנַּיִן הָיָה יוֹדֵעַ? אֶלָּא כָּךְ אָמַר הַזָּקֵן, שֶׁמַּלְכוּתוֹ תְּלוּיָה בָּזֶה [הלילה], וְעַל זֶה עוֹמֵד בַּשָּׁעָה הַזּוֹ וְאוֹמֵר שִׁירָה, וְלָכֵן קָרָא לַקָּדוֹשׁ- בָּרוּךְ-הוּא חֲצוֹת לַיְלָה [ממש] אָקוּם לְהוֹדוֹת לָךְ וְגוֹ', שֶׁהֲרֵי כָּל הַדִּינִים תְּלוּיִים מִכָּאן, וְדִינֵי הַמַּלְכוּת נִמְצָאִים מִכָּאן. וּבְאוֹתָהּ הַשָּׁעָה נִקְשַׁר דָּוִד בָּהּ, וְקָם וְאָמַר שִׁירָה. בָּא רַבִּי אַבָּא וּנְשָׁקוֹ. אָמַר לוֹ, וַדַּאי כָּךְ הוּא. בָּרוּךְ הָרַחֲמָן שֶׁשְּׁלָחַנִי לְכָאן.

 

תָּא חֲזֵי, לַיְלָה דִינָא בְּכָל אֲתַר וְהָא אוֹקִימְנָא מִילֵּי, וְהָכִי הוּא וַדַּאי, וְהָא אִתְעַר קַמֵי דְרַבִּי שִׁמְעוֹן. אָמַר הַהוּא יְנוּקָא בְּרֵיהּ דְּהַהוּא גַבְרָא אִי הָכִי אַמַּאי כְּתִיב חֲצוֹת לַיְלָה. אָמַר לֵיהּ הָא אִתְּמָר בְּפַלְגוּת לֵילְיָא מַלְכוּתָא דִּשְׁמַיָא אִתְעָרַת.

בֹּא רְאֵה, הַלַּיְלָה הוּא דִין בְּכָל מָקוֹם, וַהֲרֵי הֵקַמְנוּ אֶת הַדְּבָרִים, וְכָךְ הוּא וַדַּאי, וַהֲרֵי הֵעַרְתִּי לִפְנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן. אָמַר אוֹתוֹ הַיֶּלֶד בְּנוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הָאִישׁ, אִם כָּךְ, לָמָּה כָּתוּב חֲצוֹת לַיְלָה? אָמַר לוֹ, הֲרֵי נֶאֱמַר שֶׁבַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה מִתְעוֹרֶרֶת מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם.

 

אָמַר אֲנָא שְׁמַעְנָא מִלָּה. אָמַר לֵיהּ רַבִּי אַבָּא, אֵימָא בְּרִי טַב דְּהָא מִלָּה דְּפוּמָךְ קָלָא דְבוּצִינָא לֶהוֵי. אָמַר אֲנָא שְׁמַעְנָא דְּהָא לַיְלָה דִינָא דְמַלְכוּתָא אִיהוּ וּבְכָל אֲתַר דִּינָא הוּא, וְהַאי דְּקָאֲמַר חֲצוֹת, בְּגִין דְּיַנְקָא בִּתְרֵי גַוְונִי (חצות) בְּדִינָא וְחֶסֶד, וַדַּאי פַּלְגוּתָא קַדְמִיתָא דִּינָא הוּא, דְּהָא פַּלְגוּתָא אָחֳרָא נְהִירוּ אַנְפָּהָא בְּסִטְרָא דְּחֶסֶד. וְעַל דָּא חֲצוֹת לַיְלָה כְּתִיב וַדַּאי.

אָמַר, אֲנִי שָׁמַעְתִּי דָבָר. אָמַר לוֹ רַבִּי אַבָּא, אֱמֹר בְּנִי טוֹב, שֶׁהֲרֵי דְּבַר פִּיךְ יִהְיֶה קוֹל הַמָּאוֹר. אָמַר, אֲנִי שָׁמַעְתִּי, שֶׁהֲרֵי הַלַּיְלָה הוּא דִּין הַמַּלְכוּת, וּבְכָל מָקוֹם הוּא דִין. וְזֶה שֶׁאָמַר חֲצוֹת, מִשּׁוּם שֶׁיּוֹנֶקֶת בִּשְׁנֵי גְוָנִים [חצות] – בְּדִין וְחֶסֶד. וּוַדַּאי שֶׁהַמַּחֲצִית הָרִאשׁוֹנָה הִיא דִין, שֶׁהֲרֵי בַּמַּחֲצִית הָאַחֶרֶת הִיא מְאִירָה פָנֶיהָ בְּצַד הַחֶסֶד, וְעַל כֵּן חֲצוֹת לַיְלָה כָּתוּב וַדַּאי.

15 הקם בחצות אינו טועם טעם מיתה בשינה

בראשית ויגש ר"ו ע"ב – ר"ז ע"א

רִבִּי יְהוּדָה וְרִבִּי יוֹסֵי אִעָרְעוּ בִּכְפַר חָנָן. עַד דְּהֲווּ יָתְבֵי בֵּי אוּשְׁפִּיזַיְיהוּ, אֲתָא חַד בַּר נָשׁ וְחַד מָטוּלָא דְחַמְרָא קַמֵיהּ וְעָאל בְּבֵיתָא. אַדְּהָכִי, אָמַר רִבִּי יְהוּדָה לְרִבִּי יוֹסֵי, הָא תָּנִינָן, דְּדָוִד מַלְכָּא הֲוָה מִתְנַמְנֵם כְּסוּס, וְשֵׁינְתֵיהּ זְעֵיר, הֵיךְ הֲוָה קָם בְּפַלְגּוּת לֵילְיָא. הַאי שִׁעוּרָא זְעֵיר אִיהוּ וְלָא הֲוָה אִתְעַר אֲפִילּוּ בִּתְלָתוּת לֵילְיָא.

רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי יוֹסֵי נִפְגְּשׁוּ לִכְפַר חָנָן. בְּעוֹדָם יוֹשְׁבִים בְּבֵית מְלוֹנָם, בָּא אִישׁ אֶחָד, וּמַשָּׂא שֶׁל חֲמוֹר לְפָנָיו, וְנִכְנַס לַבַּיִת. בֵּין כָּךְ אָמַר רַבִּי יְהוּדָה לְרַבִּי יוֹסִי, הִנֵּה שָׁנִינוּ שֶׁדָּוִד הַמֶּלֶךְ הָיָה מִתְנַמְנֵם כְּמוֹ סוּס וּשְׁנָתוֹ מוּעֶטֶת, אֵיךְ הָיָה קָם בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה, הַשִּׁעוּר הַזֶּה הוּא קָטָן, וְלֹא הָיָה מִתְעוֹרֵר אֲפִלּוּ בִּשְׁלִישׁ הַלַּיְלָה?

 

אָמַר לֵיהּ, בְּשַׁעְתָּא דְּעָאל לֵילְיָא, הֲוָה יָתִיב עִם כָּל רַבְרְבֵי בֵיתֵיהּ וְדָאִין דִּינָא, וְעָסִיק בְּמִלֵּי דְאוֹרַיְיתָא. וּלְבָתַר הֲוָה נָאִים שֵׁינְתֵיהּ עַד פַּלְגוּת לֵילְיָא, וְקָם בְּפַלְגוּת לֵילְיָא וְאִתְעַר, וְאִשְׁתְּדָּל בְּפוּלְחָנָא דְמָארֵיהּ, בְּשִׁירִין וְתוּשְׁבְּחָן.

אָמַר לוֹ, בְּשָׁעָה שֶׁנִּכְנַס הַלַּיְלָה, הָיָה יוֹשֵׁב עִם כָּל גְּדוֹלֵי בֵיתוֹ וְדָן אֶת הַדִּין וְעוֹסֵק בְּדִבְרֵי תוֹרָה, וְאַחַר כָּךְ הָיָה יָשֵׁן שְׁנָתוֹ עַד חֲצוֹת הַלַּיְלָה, וְקָם בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה וּמִתְעוֹרֵר, וּמִשְׁתַּדֵּל בַּעֲבוֹדַת רִבּוֹנוֹ בְּשִׁירִים וְתִשְׁבָּחוֹת.

דף רז ע"א

אַדְהָכִי אָמַר (דף רז ע"א) הַהוּא בַּר נָשׁ, וְכִי הַאי מִלָּה דְקָאַמְרִיתּוּ, הָכִי הוּא. רָזָא דְמִלָּה הָכָא, דְּהָא דָוִד מַלְכָּא חַי וְקַיָּים לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמִין. וְדָוִד מַלְכָּא הֲוָה נָטִיר כָּל יוֹמוֹי דְּלָא יִטְעַם טַעַם מִיתָה. בְּגִין דְּשֵׁינְתָא חַד מִשִּׁתִּין בְּמִיתָה אִיהוּ. וְדָוִד בְּגִין דּוּכְתֵּיהּ דְּאִיהוּ חַי, לָא הֲוָה נָאִים אֶלָּא שִׁיתִּין נִשְׁמֵי. דְּעַד שִׁתִּין נִשְׁמֵי חָסֵר חַד, אִיהוּ חַי. מִתַּמָּן וּלְהָלְאָה, טָעִים בַּר נָשׁ טַעְמָא דְמוֹתָא, וְשַׁלִּיט בֵּיהּ סִטְרָא דְרוּחַ מְסָאֲבָא.

בֵּינְתַיִם אָמַר הָאִישׁ הַהוּא, וְכִי הַדָּבָר הַזֶּה שֶׁאַתֶּם אוֹמְרִים הוּא כָּךְ? סוֹד הַדָּבָר יֵשׁ כָּאן, שֶׁהִנֵּה דָּוִד הַמֶּלֶךְ חַי וְקַיָּם לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים, וְדָוִד הַמֶּלֶךְ הָיָה שׁוֹמֵר כָּל יָמָיו שֶׁלֹּא יִטְעַם טַעַם מִיתָה, מִשּׁוּם שֶׁהַשֵּׁנָה אֶחָד מִשִּׁשִּׁים בְּמִיתָה הִיא, וְדָוִד, מִשּׁוּם מְקוֹמוֹ שֶׁהוּא חַי, לֹא הָיָה יָשֵׁן אֶלָּא שִׁשִּׁים נְשִׁימוֹת, שֶׁעַד שִׁשִּׁים נְשִׁימוֹת חָסֵר אַחַת הוּא חַי, מִשָּׁם וָהָלְאָה טוֹעֵם אָדָם טַעַם מִיתָה וְשׁוֹלֵט בּוֹ הַצַּד שֶׁל רוּחַ הַטֻּמְאָה.

 

וְדָא הֲוָה נָטִיר דָּוִד מַלְכָּא, דְּלָא יִטְעַם טַעְמָא דְמוֹתָא, וְשַׁלִּיט (ס"א דלא ישליט) בֵּיהּ סִטְרָא דְרוּחָא אָחֳרָא, בְּגִין דְּשִׁתִּין נִשְׁמֵי חָסֵר חַד, אִיהוּ רָזָא דְחַיִּים דִּלְעֵילָא. עַד שִׁתִּין נִשְׁמֵי, דְּאִינוּן שִׁתִּין (ד"א ל"ג חסר חד נשמי) נִשְׁמֵי עִלָּאִין, וְאִילֵין רָזָא דִלְהוֹן, דְּתַלְיָין בְּהוֹן חַיֵּי. וּמִכָּאן וּלְתַתָּא, רָזָא דְמוֹתָא הוּא.

וְזֶה הָיָה שׁוֹמֵר דָּוִד הַמֶלֶךְ, שֶׁלֹּא יִטְעַם טַעַם שֶׁל מִיתָה, וְשׁוֹלֵט (שלא ישלט) בּוֹ צַד שֶׁל רוּחַ אַחֶרֶת, מִשּׁוּם שֶׁשִּׁשִּׁים נְשִׁימוֹת חָסֵר אַחַת הוּא הַסּוֹד שֶׁל הַחַיִּים שֶׁלְּמַעְלָה, עַד שִׁשִּׁים נְשִׁימוֹת שֶׁהֵם שִׁשִּׁים [חסר נשימה אחת] נְשִׁימוֹת עֶלְיוֹנוֹת, וְאֵלּוּ הַסּוֹד שֶׁלָּהֶן, שֶׁהַחַיִּים תְּלוּיִים בָּהֶם, וּמִכָּאן וָמַטָּה הוּא סוֹד הַמָּוֶת.

 

וְעַל דָּא, דָּוִד מַלְכָּא הֲוָה מְשַׁעֵר שִׁעוּרָא דְלֵילְיָא, בְּגִין דְּיִתְקַיֵּים בַּחַיִּים, דְּלָא יִשְׁלוֹט בֵּיהּ טַעְמָא דְמוֹתָא. וְכַד אִתְפְּלִיג לֵילְיָא, הֲוָה דָּוִד מִתְקַיֵּים בְּאַתְרֵיהּ. בְּגִין דְּכַד אִתְעַר פַּלְגוּ לֵילְיָא וְכִתְרָא קַדִּישָׁא אִתְעַר, בָּעָא דְלָא לְאַשְׁכָּחָא לֵיהּ לְדָוִד מִתְקַשַּׁר בְּאֲתַר אָחֳרָא, בְּאֲתַר דְּמוֹתָא.

וְעַל כֵּן דָּוִד הָיָה מְשַׁעֵר אֶת שִׁעוּר הַלַּיְלָה כְּדֵי שֶׁיִּתְקַיֵּם בַּחַיִּים, שֶׁלֹּא יִשְׁלֹט בּוֹ טַעַם הַמָּוֶת, וּכְשֶׁנֶּחֱלַק הַלַּיְלָה הָיָה דָוִד עוֹמֵד בִּמְקוֹמוֹ, מִשּׁוּם שֶׁכַּאֲשֶׁר מִתְעוֹרֵר חֲצוֹת הַלַּיְלָה וְהַכֶּתֶר הַקָּדוֹשׁ מִתְעוֹרֵר, צָרִיךְ שֶׁלֹּא יִמְצָא אֶת דָּוִד קָשׁוּר בְּמָקוֹם אַחֵר, בִּמְקוֹם הַמָּוֶת.

 

בְּגִין דְּכַד אִתְפְּלִיג לֵילְיָא וּקְדוּשָּׁה עִלָּאָה אִתְעַר, וּבַר נָשׁ דְּנָאִים בְּעַרְסֵיהּ וְלָא אִתְעַר לְאַשְׁגָּחָא בִּיקָרָא דְמָארֵיהּ. הָא אִיהוּ אִתְקַשַּׁר בְּרָזָא דְמוֹתָא וּמִתְדַּבַּק בְּאֲתַר אָחֳרָא, וְעַל דָּא דָּוִד מַלְכָּא הֲוָה קָאִים לְאַשְׁגָּחָא בִּיקָרָא דְמָארֵיהּ תָּדִיר. חַי לְגַבֵּי חַי, וְלָא נָאִים בְּשֵׁינְתָא לְטָעֲמָא טַעְמָא דְמוֹתָא. וּבְגִין כָּךְ, הֲוָה מִתְנַמְנֵם כְּסוּס, שִׁתִּין נִשְׁמֵי, וְלָא בִּשְׁלִימוּ.

מִשּׁוּם שֶׁכַּאֲשֶׁר נֶחֱלָק הַלַּיְלָה וְהַקְּדֻשָּׁה הָעֶלְיוֹנָה מִתְעוֹרֶרֶת, וְאָדָם שֶׁיָּשֵׁן בְּמִטָּתוֹ וְלֹא מִתְעוֹרֵר לְהַשְׁגִּיחַ בִּכְבוֹד רִבּוֹנוֹ, הִנֵּה הוּא נִקְשָׁר בְּסוֹד הַמָּוֶת, וְנִדְבָּק לְמָקוֹם אַחֵר, וְעַל כֵּן דָּוִד הַמֶּלֶךְ הָיָה עוֹמֵד לְהַשְׁגִּיחַ בִּכְבוֹד רִבּוֹנוֹ תָּמִיד, חַי אֵצֶל חַי, וְלֹא נִרְדַּם בַּשֵּׁנָה לִטְעֹם טַעַם הַמָּוֶת, וּמִשּׁוּם כָּךְ הָיָה מִתְנַמְנֵם כְּמוֹ סוּס, שִׁשִּׁים נְשִׁימוֹת, וְלֹא בִּשְׁלֵמוּת.

 

אָתוּ רִבִּי יְהוּדָה וְרִבִּי יוֹסֵי וּנְשָׁקוּהָ, אָמְרוּ לֵיהּ, מַה שְּׁמָךְ. אָמַר לְהוֹן, חִזְקִיָּה. אָמְרוּ לֵיהּ, יִתְיַישֵּׁר חֵילָךְ וְיִתְתַּקַּף אוֹרַיְיתָךְ. יְתִיבוּ. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, הוֹאִיל וְשָׁרִית, אֵימָא לָן מֵהַנֵּי רָזִין עִלָּאִין דְּקָאֲמַרְתְּ.

בָּאוּ רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי יוֹסֵי וּנְשָׁקוּהוּ. אָמְרוּ לוֹ, מַה שִּׁמְךְ? אָמַר לָהֶם, חִזְקִיָּה. אָמְרוּ לוֹ, יִישַׁר כֹּחֲךְ וְתִתְחַזֵּק תּוֹרָתְךְ. יָשְׁבוּ. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, הוֹאִיל וְהִתְחַלְתָּ, אֱמֹר לָנוּ מֵעַתָּה סוֹדוֹת עֶלְיוֹנִים שֶׁאָמַרְתָּ.

16 על ידי קימה בלילה ולימוד התורה בעת חצות לילה מבטלים כל הדינים הקשים ונכתבים בספר

ויקרא כא ע"ב – כב ע"א

אָמְרוּ רִבִּי חִיָּיא וְרִבִּי יוֹסִי, וַדַּאי אוֹרְחָא תַּקִינָא קָמָן, עָאלוּ לִמְעַרְתָּא וְדַמְכוּ. בְּפַלְגּוּ לֵילְיָא, שַׁמְעוּ קָל חֵיוָתָא בְּמַדְבְּרָא דְּנַהֲמֵי. אַתְּעָרוּ. אָמַר רִבִּי חִיָּיא, הָא עִידָּן הוּא לְסַיְּיעָא לִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, דְּהִיא מְשָׁבַּחַת לְמַלְכָּא. אָמְרוּ, כָּל חַד וְחַד לֵימָא מִלָּה מִמַּה דְּשָׁמַע וְיָדַע בְּאוֹרַיְיתָא, יָתְבוּ כֻּלְּהוּ.

אָמְרוּ רַבִּי חִיָּיא וְרַבִּי יוֹסֵי, וַדַּאי שֶׁהַדֶּרֶךְ תְּקִינָה לְפָנֵינוּ. נִכְנְסוּ לַמְּעָרָה וְיָשְׁנוּ. בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה שָׁמְעוּ אֶת קוֹל חַיּוֹת הַמִּדְבָּר שֶׁנּוֹהֲמוֹת. הִתְעוֹרְרוּ. אָמַר רַבִּי חִיָּיא, הֲרֵי עֵת הִיא לְסַיֵּעַ לִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁמְּשַׁבַּחַת אֶת הַמֶּלֶךְ. אָמְרוּ, כָּל אֶחָד וְאֶחָד יֹאמַר דָּבָר מִמַּה שֶּׁשָּׁמַע וְיָדַע בַּתּוֹרָה. יָשְׁבוּ כֻלָּם…

 

תָּא חֲזִי, בְּשַׁעֲתָא דְּרָמַשׁ לֵילְיָא, פִּתְחִין סְתִימִין דְּעִלָּאֵי וְתַתָּאֵי מִשְׁתַּכְּחֵי (ס"א משתככי). וְכָל אִינּוּן רְחִיקִין, מִתְעָרִין וְאַזְלִין וְשָׁטָאן כָּל עָלְמָא, וּמְהַדְּרִין עַל גּוּפֵי בְּנִי נָשָׁא, וְסַחֲרֵי לְאַתְרַיְיהוּ וּלְעַרְסַיְיהוּ. וְחָמָאן דִּיּוּקְנָא דְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא, וּמִסְתָּפֵי. דְּהָא אִתָּקָפוּ בְּעַרְסַיְיהוּ בְּמִלֵי דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא. וּבְנֵי נָשָׁא, נִשְׁמָתְהוֹן סַלְּקִין כָּל חַד וְחַד כִּדְחֲזֵי לֵיהּ, וְהָא אוּקְמוּהָ. זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן דְּצַדִּיקַיָּיא, דְּנִשְׁמָתְהוֹן סַלְּקִין לְעֵילָּא, וְלָא מִתְעַכְּבֵי בַּאֲתַר אָחֳרָא דְּלָא אִצְטְרִיךְ.

בֹּא רְאֵה, בְּשָׁעָה שֶׁיּוֹרֵד הַלַּיְלָה, פְּתָחִים הַסְּתוּמִים שֶׁל עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים נִמְצָאִים (שוככים), וְכָל אוֹתָם רְחוֹקִים מִתְעוֹרְרִים וְהוֹלְכִים וְשָׁטִים בְּכָל הָעוֹלָם, וּמְחַזְּרִים עַל גּוּפוֹת בְּנֵי אָדָם וְסוֹבְבִים לִמְקוֹמוֹתֵיהֶם וּלְמִטּוֹתֵיהֶם, וְרוֹאִים אֶת דְּיוֹקַן הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ וּפוֹחֲדִים, שֶׁהֲרֵי הִתְחַזְּקוּ בְמִטּוֹתֵיהֶם בְּדִבְרֵי הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ. וּבְנֵי אָדָם, נִשְׁמוֹתֵיהֶם עוֹלוֹת כָּל אַחַת וְאַחַת כָּרָאוּי לָהּ, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ. אַשְׁרֵי חֶלְקָם שֶׁל הַצַּדִּיקִים שֶׁנִּשְׁמוֹתֵיהֶם עוֹלוֹת לְמַעְלָה וְלֹא מִתְעַכְּבוֹת בְּמָקוֹם אַחֵר שֶׁלֹּא צָרִיךְ.

 

דף כ"ב ע"א

כַּד אִתְפְּלַג לֵילְיָא, כָּרוֹזָא קָאִים וְכָרִיז, וּפִתְחִין פְּתִיחוּ. כְּדֵין רוּחָא חַד דִּסְטָר צָפוֹן אִתְּעַר, וְאָקִישׁ (דף כ"ב ע"א) בְּכִנוֹר דְּדָוִד, וּמְנַגֵּן מֵאֵלָיו. וְשַׁבְּחַת לְמַלְכָּא, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בְּצַדִּיקַיָּיא בְּגִנְתָּא דְּעֵדֶן.

כְּשֶׁנֶּחֱלָק הַלַּיְלָה, הַכָּרוֹז עוֹמֵד וּמַכְרִיז, וְנִפְתָּחִים הַפְּתָחִים. אָז רוּחַ אַחַת שֶׁל צָפוֹן מִתְעוֹרֶרֶת וּמַקִּישָׁה בְּכִנּוֹר דָּוִד, וּמְנַגֵּן מֵאֵלָיו, וּמְשַׁבַּחַת אֶת הַמֶּלֶךְ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִשְׁתַּעֲשֵׁעַ עִם הַצַּדִּיקִים בְּגַן עֵדֶן.

 

זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ מַאן דְּאִתְּעַר בְּהַהוּא זִמְנָא וְאִשְׁתָּדַּל בְּאוֹרַיְיתָא, וְכָל מַאן דְּקָאִים בְּהַהוּא זִמְנָא וְאִשְׁתָּדַּל בְּאוֹרַיְיתָא, אִקְרֵי חַבְרֵיהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּכְנְסֶת יִשְׂרָאֵל. וְלא עוֹד, אֶלָּא דְּאִלֵּין אִקְרוּן אַחִים וְרֵעִים לֵיהּ. דִּכְתִּיב, (תהלים קכב) לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי אֲדַבְּרָה נָּא שָׁלוֹם בָּךְ. וְאִקְרוּן חֲבֵרִים בַּהֲדֵי מַלְאֲכִין עִלָּאִין, וּמַשִׁרְיָין עִלָּאִין, דִּכְתִּיב, (שיר השירים ח) חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים לְקוֹלֵךְ.

אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ שֶׁל מִי שֶׁמִּתְעוֹרֵר בְּאוֹתוֹ זְמַן וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה, וְכָל מִי שֶׁעוֹמֵד בְּאוֹתוֹ זְמַן וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה, נִקְרָא חֲבֵרוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁאֵלּוּ נִקְרָאִים אַחִים וְרֵעִים שֶׁלּוֹ, שֶׁכָּתוּב (תהלים קפב) לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי אֲדַבְּרָה נָּא שָׁלוֹם בָּךְ. וְנִקְרָאִים חֲבֵרִים שֶׁל הַמַּלְאָכִים הָעֶלְיוֹנִים וְהַמַּחֲנוֹת הָעֶלְיוֹנִים, שֶׁכָּתוּב (שיר ח) חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים לְקוֹלֵךְ.

 

כַּד אָתֵי יְמָמָא, כָּרוֹזָא קָאִים וְכָרִיז, וּפַתְחִין דִּסְטָר דָּרוֹמָא אִתְפְּתָחוּ. וּמִתְעַרִין כֹּכָבִים וּמַזָּלוֹת, וּפִתְחִין דְּרַחֲמִין אִתְפְּתָחוּ. וּמַלְכָּא יְתִיב וְקַבִּיל תּוּשְׁבְּחָן. כְּדֵין כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל נַטְלָא לְאִינּוּן מִלִּין וְסַלְּקָא. וְכָל אִינּוּן חֲבֵרִים אֲחִידָן בְּגַדְפָּהָא, וּמִלַּיְיהוּ אַתְיָין וְשַׁרְיָין בְּחֵיקָא דְּמַלְכָּא. כְּדֵין פָּקִיד מַלְכָּא, לְמִכְתַּב כָּל אִינּוּן מִלִּין.

כְּשֶׁבָּא הַיּוֹם, הַכָּרוֹז עוֹמֵד וּמַכְרִיז, וּפְתָחִים שֶׁל צַד דָּרוֹם נִפְתָּחִים, וּמִתְעוֹרְרִים כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, וּפִתְחֵי הָרַחֲמִים נִפְתָּחִים, וְהַמֶּלֶךְ יוֹשֵׁב וּמְקַבֵּל תִּשְׁבָּחוֹת. אֲזַי כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל נוֹטֶלֶת אֶת אוֹתָם דְּבָרִים וְעוֹלָה, וְכָל אוֹתָם חֲבֵרִים אֲחוּזִים בִּכְנָפֶיהָ, וְדִבְרֵיהֶם בָּאִים וְשׁוֹרִים בְּחֵיק הַמֶּלֶךְ. אָז מְצַוֶּה הַמֶּלֶךְ לִכְתֹּב אֶת כָּל אוֹתָם הַדְּבָרִים.

 

וּבְסִפְרָא כְּתִיבוּ כָּל אִינּוּן בְּנֵי הֵיכָלֵיהּ, וְחוּטָא דְּחֶסֶד אִתְמְשַׁךְ עָלַיְיהוּ, דְּמֵהַהוּא חוּטָא אִתְעֲטָּר בַּר נָשׁ בְּעִטְרָא דְּמַלְכָּא, וּמִנֵּיהּ דַּחֲלִין עִלָּאִין וְתַתָּאִין, הוּא עָאל בְּכָל תַּרְעֵי מַלְכָּא, וְלֵית מַאן דְּיִמְחֵי בִּידוֹי. וַאֲפִילּוּ בְּזִמְנָא דְּמָארֵיהוֹן דְּדִינָא קַיְימִין לְמֵידָן עָלְמָא, לָא דַּיְינִין עָלֵיהּ דִּינָא. בְּגִין דְּהָא אִתְרְשִׁים בִּרְשִׁימוּ דְּמַלְכָּא, דְּאִשְׁתְּמוֹדְעָא דְּאִיהוּ מֵהֵיכָלָא דְּמַלְכָּא, וּבְגִין דָּא לָא דַּיְינִין עָלֵיהּ דִּינָא. זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן דְּצַדִּיקַיָּיא דְּמִשְׁתַּדְּלֵי בְּאוֹרַיְיתָא, וְכָל שֶׁכֵּן בְּזִמְנָא דְּמַלְכָּא תָּאִיב עַל מִלֵּי דְּאוֹרַיְיתָא.

וּבַסֵּפֶר כְּתוּבִים כָּל אותָם בְּנֵי הֵיכָלו, וְחוּט שֶׁל חֶסֶד נִמְשָׁךְ עֲלֵיהֶם, שֶׁמֵּאוֹתוֹ חוּט מִתְעַטֵּר אָדָם בַּעֲטֶרֶת הַמֶּלֶךְ, וּמִמֶּנּוּ פוֹחֲדִים עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים. הוּא נִכְנָס לְכָל שַׁעֲרֵי הַמֶּלֶךְ, וְאֵין מִי שֶׁיִּמְחֶה בְיָדוֹ. וַאֲפִלּוּ בִּזְמַן שֶׁבַּעֲלֵי הַדִּין עוֹמְדִים לָדוּן אֶת הָעוֹלָם, אֵין דָּנִים עָלָיו דִּין, מִשּׁוּם שֶׁהֲרֵי נִרְשָׁם בָּרֹשֶׁם שֶׁל הַמֶּלֶךְ, שֶׁנּוֹדָע שֶׁהוּא מֵהֵיכַל הַמֶּלֶךְ, וְלָכֵן לֹא דָנִים עָלָיו דִּין. אַשְׁרֵי חֶלְקָם שֶׁל הַצַּדִּיקִים שֶׁמִּשְׁתַּדְּלִים בַּתּוֹרָה, וְכָל שֶׁכֵּן בִּזְמַן שֶׁהַמֶּלֶךְ תָּאֵב לְדִבְרֵי תוֹרָה.

 

17 עם ישראל קדושים קמים בחצות ומקדימים לבתי כנסיות

שמות וארא ל.

כַּד אֶתְפָּלִיג לֵילְיָא, אִינוּן דְּתִיאוּבְתָּא דִּילְהוֹן לְאַדְכְּרָא תָּדִיר לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, לָא יָהֲבֵי שְׁכִיבוּ לְלִבָּא, וְקַיְימִין לְאַדְכְּרָא לֵיהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. כַּד סָלִיק צַפְרָא מַקְדִּימִין לְבֵי כְּנִישְׁתָּא, וּמְשַׁבְּחָאן לֵיהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וְכֵן בָּתַר פַּלְגּוּת יוֹמָא. וְכֵן בְּלֵילְיָא, כַּד אִתְחֲשָׁךְ וְאִתְדְּבַק לֵילְיָא בְּחָשׁוֹכָא, וּבַת שִׁמְשָׁא. עַל אִלֵּין כְּתִיב הַמַּזְכִּירִים אֶת יְיָ' אַל דֳּמִי לָכֶם. וְדָא עַמָּא קַדִּישָׁא דְּיִשְׂרָאֵל.

כְּשֶׁנֶּחֱלָק הַלַּיְלָה, אוֹתָם שֶׁתְּשׁוּקָתָם לְהַזְכִּיר תָּמִיד אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לֹא נוֹתְנִים שֵׁנָה לַלֵּב, וְעוֹמְדִים לְהַזְכִּיר אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. כְּשֶׁעוֹלֶה הַבֹּקֶר, מַקְדִּימִים לְבֵית הַכְּנֶסֶת וּמְשַׁבְּחִים אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְכֵן אַחַר חֲצוֹת הַיּוֹם, וְכֵן בַּלַּיְלָה כְּשֶׁנֶּחְשָׁךְ וְנִדְבָּק הַלַּיְלָה בַּחֹשֶׁךְ וְלָן הַשֶּׁמֶשׁ, וְעַל אֵלֶּה כָּתוּב הַמַּזְכִּירִים אֶת ה' אַל דֳּמִי לָכֶם. וִזֶה עַם יִשְׂרָאֵל הַקָּדוֹשׁ.

 

19 כנסת ישראל מתיחדת עם הצדיקים בגן עדן

במדבר שלח קנו:

תָּא חֲזֵי, כַּד אִתְּעַר רוּחַ צָפוֹן, כְּדֵין אִתְקַבְּלָא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל בִּשְׂמָאלָא, וְאִתְחַבָּרוּ כַּחֲדָא וְשַׁרְיָא בִּדְרוֹעָא בְּאַתְרָהָא. וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָתֵי לְאִשְׁתַּעְשְׁעָא עִם צַדִּיקַיָּיא דִּבְגִנְתָּא דְּעֵדֶן, וּכְדֵין כָּל מַאן דְּיִתְּעַר לְמִלְעֵי בְּאוֹרַיְיתָא בְּהַהוּא שַׁעֲתָא. הָא אִשְׁתְּתַּף בַּהֲדָהּ, בְּגִין דְּהִיא (יתבת) וְכָל אֻכְלוּסִין דִּילָהּ, מְשַׁבְּחָן לְמַלְכָּא עִלָּאָה, וְכָל אִינּוּן דְּאִשְׁתְּכָחוּ (נ"א דאשתתפו בהדה) בְּתוּשְׁבַּחְתָּא דְּאוֹרַיְיתָא, כֻּלְּהוּ כְּתִיבִין בִּבְנֵי הֵיכָלָא, וְאִקְרוּן בִּשְׁמֵהוֹן, וְאִלֵּין רְשִׁימִין בִּימָמָא.

בֹּא וּרְאֵה, כְּשֶׁמִתְעוֹרֶרֶת רוּחַ צָפוֹן, אָז מִתְקַבֶּלֶת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל בִּשְׂמֹאל, (ומתחברים כאחד) וְשׁוֹרֶה בַּזְּרוֹעַ בִּמְקוֹמָהּ. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּא לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ עִם הַצַּדִּיקִים שֶׁבְּגַן עֵדֶן, וְאָז כָּל מִי שֶׁמִּתְעוֹרֵר לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה מִשְׁתַּתֵּף יַחַד אִתָּהּ, מִשּׁוּם שֶׁהִיא (יושבת) וְכָל אוּכְלוּסֶיהָ מְשַׁבְּחִים לַמֶּלֶךְ הָעֶלְיוֹן, וְכָל אֵלּוּ שֶׁנִּמְצָאִים (שהשתתפו אתה) בְּתִשְׁבְּחוֹת הַתוֹרָה, כֻּלָּם כְּתוּבִים בִּבְנֵי הַהֵיכָל וְנִקְרָאִים בִּשְׁמוֹתָם, וְאֵלֶּה רְשׁוּמִים בַּיּוֹם.

21 כמה מעלות ומצוות אפשר לעשות מהשכמת חצות עד עלות השחר וכמה מלאכים מלווים ליה ומכריזין עליו לעילא

זוה"ק פרשת ואתחנן דף רסה.

אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, בְּשַׁעֲתָא דְּבַּר נָשׁ אַקְדִּים בְּפַלְגּוּת לֵילְיָא, וְקָם וְאִשְׁתָּדַּל בְּאוֹרַיְיתָא, עַד דְּנָהִיר צַפְרָא. בְּצַפְרָא אֲנָח תְּפִילִּין בְּרֵישֵׁיהּ, וּתְפִילִּין בִּרְשִׁימָא קַדִּישָׁא בִּדְרוֹעֵיהּ, וְאִתְעַטָּף בְּעִטּוּפָא דְּמִצְוָה, וְאָתֵי לְנָפְקָא מִתַּרְעָא דְּבֵיתֵיהּ. אִעְרַע בַּמְּזוּזָה, רְשִׁימָא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא בְּתַרְעָא דְּבֵיתֵיהּ. אַרְבַּע מַלְאָכִין קַדִּישִׁין מִזְדַוְּוגִין עִמֵּיהּ וְנָפְקִין עִמֵּיהּ מִתַּרְעָא דְּבֵיתֵיהּ, וְאוֹזְפֵי לֵיהּ לְבֵי כְּנִישְׁתָּא. וּמַכְרְזֵי קַמֵּיהּ, הָבוּ יְקָרָא לְדִיּוּקְנָא דְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא, הָבוּ יְקָרָא לִבְרֵיהּ דְּמַלְכָּא, לְפַרְצוּפָא יְקָרָא דְּמַלְכָּא. רוּחָא קַדִּישָׁא שַׁרְיָא עָלֵיהּ, אַכְרִיז וְאָמַר (ישעיה מט ד) יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר.

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, בְּשָׁעָה שֶׁהָאָדָם מַקְדִּים בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה וְקָם וּמִשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה עַד שֶׁמֵּאִיר הַבֹּקֶר, בַּבֹּקֶר מֵנִיחַ תְּפִלִּין בְּרֹאשׁוֹ וּתְפִלִּין בְּרֹשֶׁם קָדוֹשׁ בִּזְרוֹעוֹ וּמִתְעַטֵּף בְּעִטּוּף שֶׁל מִצְוָה וּבָא לָצֵאת מִשַּׁעַר בֵּיתוֹ, פּוֹגֵשׁ אֶת הַמְּזוּזָה, רֹשֶׁם הַקָּדוֹשׁ בְּשַׁעַר בֵּיתוֹ, אַרְבָּעָה מַלְאָכִים קְדוֹשִׁים מִזְדַּוְּגִים עִמּוֹ וְיוֹצְאִים עִמּוֹ מִשַּׁעַר בֵּיתוֹ וּמְלַוִּים אוֹתוֹ לְבֵית הַכְּנֶסֶת, וּמַכְרִיזִים לְפָנָיו: תְּנוּ כָבוֹד לִדְמוּת הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ! תְּנוּ כָבוֹד לְבֶן הַמֶּלֶךְ, לַפַּרְצוּף הַיָּקָר שֶׁל הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ! רוּחַ קְדוֹשָׁה שׁוֹרָה עָלָיו, מַכְרִיזָה וְאוֹמֶרֶת: (ישעיה מט) יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךְ אֶתְפָּאָר.

וְלֹא עוֹד (קאי על הנ"ל המשכים) אֶלָּא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִשְׁתַּבַּח בֵּיהּ, וּמַכְרִיז עָלֵיהּ בְּכֻלְּהוּ עָלְמִין, חָמוּ מַה בִּרְיָה עַבְדֵּית בְּעוֹלָמִי

וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִשְׁתַּבֵּחַ בּוֹ וּמַכְרִיז עָלָיו בְּכָל הָעוֹלָמוֹת: רְאוּ אֵיזוֹ בְּרִיָּה בָּרָאתִי בְּעוֹלָמִי!

 

22 מַחְשָׁבוֹת מתעוררות בחצי הלילה

זוהר ויקרא-פרשת ויקרא -דף י"א ע"א

רִבִּי אַבָּא פָּתַח, (שיר השירים ד) עוּרִי צָפוֹן וּבֹאִי תֵימָן הָפִיחִי גַנִּי יִזְּלוּ בְשָׂמָיו יָבֹא דּוֹדִי לְגַנּוֹ וְיֹאכַל פְּרִי מְגָדָיו. עוּרִי צָפוֹן, אִלֵּין עוֹלוֹת דְּנִשְׁחָטוֹת בַּצָּפוֹן, בְּגִין דְּאִינּוּן מַחְשָׁבוֹת בִּצְפוּנִי לִבָּא, וּבַאֲתַר דְּדִינָא. בְּגִין דְּמַחֲשָׁבָה אִשְׁתְּכַח בְּלֵילְיָא, בְּזִמְנָא דְּדִינָא אִשְׁתְּכַח. רוּחַ צָפוֹן מְנַשְׁבָא בְּפַלוּגְתָא דְּלֵילְיָא, כַּד מִתְעָרֵי אַנְשֵׁי, וְכִנּוֹר דְּדָוִד מְנַגֵּן מֵאֵלָיו, וּמַחֲשַׁבְתָּן דִּבְנֵי נָשָׁא מִתְעָרֵי.

רַבִּי אַבָּא פָּתַח, (שיר ד) עוּרִי צָפוֹן וּבֹאִי תֵימָן הָפִיחִי גַנִּי יִזְּלוּ בְשָׂמָיו יָבא דּוֹדִי לְגַנּוֹ וְיֹאכַל פְּרִי מְגָדָיו. עוּרִי צָפוֹן, אֵלּוּ עוֹלוֹת שֶׁנִּשְׁחָטוֹת בַּצָּפוֹן, מִשּׁוּם שֶׁהֵן מַחֲשָׁבוֹת בִּצְפוּנוֹת הַלֵּב וּבִמְקוֹם הַדִּין. מִשּׁוּם שֶׁמַּחֲשָׁבָה נִמְצֵאת בַּלַּיְלָה, בִּזְמַן שֶׁהַדִּין נִמְצָא. רוּחַ צָפוֹן נוֹשֶׁבֶת בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה כְּשֶׁמִּתְעוֹרְרִים אֲנָשִׁים, וְכִנּוֹר דָּוִד מְנַגֵּן מֵאֵלָיו, וּמַחְשְׁבוֹת בְּנֵי אָדָם מִתְעוֹרְרוֹת.

23 בעת חצות זמן התקבלות התפילות ונכתב בספר הזכרון

הַאי בָּזָק, קָאִים לְמִמְנֵי כָּל אִינּוּן צְלוֹתִין דְּסַלְקָן, וְכָל אִינּוּן מִלֵּי דְּאוֹרַיְיתָא דְּמִתְעַטְּרָן בְּלֵילְיָא, כַּד רוּחָא דְּצָפוֹן אַתְעַר, וְלֵילְיָא אִתְפְּלַג כָּל מַאן דְּקָאִים בְּהַהִיא שַׁעֲתָא, וְאִתְעֲסָק בְּאוֹרַיְיתָא, כָּל אִינּוּן מִלִּין סַלְּקִין, וְנָטִיל לוֹן הַאי בָּזָ"ק, וְאָנַח לוֹן בְּהַאי רְקִיעָא, עַד דְּסַלְּקָא יְמָמָא.

הַבָּזָק הַזֶּה עוֹמֵד לִמְנוֹת אֶת כָּל אוֹתָן הַתְּפִלּוֹת שֶׁעוֹלוֹת, וְכָל אוֹתָם דִּבְרֵי תוֹרָה שֶׁמִּתְעַטְּרִים בַּלַּיְלָה, כְּשֶׁרוּחַ צָפוֹן מִתְעוֹרֶרֶת וְהַלַּיְלָה נֶחֱלָק, וְכָל מִי שֶׁעוֹמֵד בְּאוֹתָהּ שָׁעָה וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה, כָּל אוֹתָם הַדְּבָרִים עוֹלִים, וְנוֹטֵל אוֹתָם הַבָּזָ"ק, וּמַנִּיחַ אוֹתָם בָּרָקִיעַ הַזֶּה, עַד שֶׁעוֹלֶה הַיּוֹם.

וּלְבָתַר דְּסָלִיק יְמָמָא, סַלְקָן אִינּוּן מִלִּין, וְשָׁארָן בַּאֲתָר דִּרְקִיעָא, דְּבֵיהּ (בראשית ל"א ע"א) תַּלְיָין כֹּכָבַיָא וּמַזָּלֵי שִׁמְשָׁא וְסִיהֲרָא. וְהַאי אִקְרֵי (ע' ע"א) סֵפֶר הַזִּכָּרוֹן, דִּכְתִּיב, (מלאכי ג) וַיִּכָּתֵב סֵפֶר זִכָּרוֹן לְפָנָיו. לְפָנָיו, בְּגִין דְּסֵפֶר וְזִכָּרוֹן כְּתָב בְּקִשּׁוּרָא חֲדָא.

וְאַחַר שֶׁעוֹלֶה הַיּוֹם, עוֹלִים אוֹתָם דְּבָרִים וְשׁוֹרִים בַּמָּקוֹם שֶׁל הָרָקִיעַ שֶׁבּוֹ תְלוּיִים כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, שֶׁמֶשׁ וּלְבָנָה, וְזֶה נִקְרָא סֵפֶר הַזִּכָּרוֹן, שֶׁכָּתוּב (מלאכי ג) וַיִּכָּתֵב סֵפֶר זִכָּרוֹן לְפָנָיו. לְפָנָיו, מִשּׁוּם שֶׁסֵּפֶר וְזִכָּרוֹן כְּתָב בְּקֶשֶׁר אֶחָד. דף רמ"ו ע"ב

24 בזמן חצות יש התעוררות לקום לעבודת השם

ויקרא מצורע נב:

בְּשַׁעֲתָא דְּרָמַשׁ לֵילְיָא, וְתַרְעִין סְתִימִין, אִתְּעַר נוּקְבָּא דִּתְהוֹמָא רַבָּא, וְכַמָּה חֲבִילֵי טְרִיקִין מִשְׁתַּכְּחֵי בְּעָלְמָא. כְּדֵין אָפִּיל קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא שֵׁינָתָא עַל כָּל בְּנֵי עָלְמָא, וַאֲפִילּוּ עַל כָּל דִּי בְּהוֹן אִתְּעָרוּתָא דְּחַיֵּי, וְאִינּוּן שָׁאטָן בְּעָלְמָא, וּמוֹדְעִין לְהוּ לִבְנֵי נָשָׁא, מִלִּין, מִנְּהוֹן כְּדִיבָן, וּמִנְּהוֹן קְשׁוֹט, וּבְנֵי נָשָׁא אִתְקְטָרוּ בְּשֵׁינָתָא.

בְּשָׁעָה שֶׁיּוֹרֵד הַלַּיְלָה וְהַשְּׁעָרִים נִסְתָּמִים, מִתְעוֹרֵר נֶקֶב תְּהוֹם רַבָּה, וְכַמָּה קְבוּצוֹת שֶׁל מְחַבְּלִים נִמְצָאִים בָּעוֹלָם. אָז מַפִּיל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֵׁנָה עַל כָּל בְּנֵי הָעוֹלָם, וַאֲפִלּוּ עַל כָּל שֶׁבָּהֶם הִתְעוֹרְרוּת שֶׁל חַיִּים, וְהֵם מְשׁוֹטְטִים בָּעוֹלָם וּמוֹדִיעִים לִבְנֵי אָדָם דְּבָרִים, מֵהֶם כּוֹזְבִים וּמֵהֶם אֱמֶת, וּבְנֵי אָדָם קְשׁוּרִים בְּשֵׁנָה.

 

כַּד אִתְּעַר רוּחָא דְּצָפוֹן, וְאִתְפְּלִיג לֵילְיָא, שַׁלְהוֹבָא נָפְקָא וּבָטַשׁ תְּחוֹת גַּדְפּוֹי דְּתַרְנְגוֹלָא, וְקָרֵי, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָאל בְּגִנְתָּא דְּעֵדֶן לְאִשְׁתַּעְשְׁעָא עִם צַדִּיקַיָּא. וּכְדֵין כָּרוֹזָא נָפִיק וְקָרֵי, וְכָל בְּנֵי עָלְמָא מִתְעָרֵי בְּעַרְסַיְיהוּ, אִינּוּן דִּי בְּהוֹן אִתְּעָרוּתָא דְּחַיֵּי, קַיְימִין לְפוּלְחָנָא דְּמָארֵיהוֹן, וְעַסְקֵי בְּאוֹרַיְיתָא וּבִשְׁבָחָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עַד דְּאָתֵי צַפְרָא.

כְּשֶׁמִּתְעוֹרֶרֶת רוּחַ צָפוֹן וְנֶחֱלָק הַלַּיְלָה, הַשַּׁלְהֶבֶת יוֹצֵאת וּמַכָּה תַּחַת כַּנְפֵי הַתַּרְנְגוֹל, וְהוּא קוֹרֵא, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִכְנָס לְגַן עֵדֶן לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ עִם הַצַּדִּיקִים. וְאָז הַכָּרוֹז יוֹצֵא וְקוֹרֵא, וְכָל בְּנֵי הָעוֹלָם מִתְעוֹרְרִים בְּמִטּוֹתֵיהֶם. אוֹתָם שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם הִתְעוֹרְרוּת שֶׁל חַיִּים, עוֹמְדִים לַעֲבוֹדַת רִבּוֹנָם וְעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה וּבְשִׁבְחוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַד שֶׁבָּא הַבֹּקֶר.

25 השכינה הקדושה משבחת למלך

זוה"ק פרשת נשא  דף קכ"א:

וְהָא אִתְּמַר. בְּפַלְגוּת לֵילְיָא מַמָּשׁ, אִתְּעַר שְׂמָאלָא כְּמִלְּקַדְּמִין, וּוַרְדָּא קַדִּישָׁא סַלְּקָא רֵיחִין, וְהִיא מְשָׁבַּחַת וַאֲרִימַת קָלָא, וּכְדֵין סַלְּקָא וְשַׁרְיָא רֵישָׁא לְעֵילָּא בִּשְׂמָאלָא, (דף קכ"א ע"ב) וּשְׂמָאלָא מְקַבֵּל לָהּ.

וַהֲרֵי נִתְבָּאֵר. בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה מַמָּשׁ מִתְעוֹרֵר הַשְּׂמֹאל כְּמִקֹּדֶם, וְשׁוֹשַׁנָּה הַקְּדוֹשָׁה מַעֲלָה רֵיחוֹת וּמְשַׁבַּחַת וּמְרִימָה קוֹל, וְאָז עוֹלֶה וְשׁוֹרֶה הָרֹאשׁ לְמַעְלָה בַּשְּׂמֹאל, וְהַשְּׂמֹאל אָז מְקַבְּלָהּ.

 

כְּדֵין כָּרוֹזָא קָארֵי בְּעָלְמָא, דְּהָא עִידָּן הוּא לְאִתְּעָרָא לְשַׁבְּחָא לֵיהּ לְמַלְכָּא. וּכְדֵין תּוּשְׁבְּחָן מִתְעָרִין, וְאִתְבַּסְּמוּתָא דְּכֹלָּא אִשְׁתְּכַח. זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ מַאן דְּאִתְּעַר לְזַוְּוגָא זִוּוּגָא דָּא. כַּד אָתֵי צַפְרָא, וִימִינָא אִתְּעַר וּמְחַבְּקָא לָהּ, כְּדֵין זִוּוּגָא דְּכֹלָּא אִשְׁתְּכַח כַּחֲדָא. (ס"א למלכא, כד אתי צפרא וימינא אתער ומחבק לה כדין זווגא דכלא אשתכח כחדא וכדין תושבחתן מתערין ואתבסמותא דכלא אשתכח זכאה חולקיה מאן דאתער לזווגא זווגא דא)

אָז הַכָּרוֹז קוֹרֵא בָעוֹלָם, שֶׁהֲרֵי זְמַן הוּא לְהִתְעוֹרֵר לְשַׁבֵּחַ לַמֶּלֶךְ. וְאָז תִּשְׁבָּחוֹת מִתְעוֹרְרוֹת, וְנִמְצֵאת הִתְבַּשְּׂמוּת הַכֹּל. אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ שֶׁל מִי שֶׁמִּתְעוֹרֵר לְזַוֵּג זִוּוּג זֶה כְּשֶׁבָּא הַבּקֶר, וְהַיָּמִין מִתְעוֹרֵר וּמְחַבְּקָהּ, וְאָז זִוּוּג הַכֹּל נִמְצָא כְאֶחָד. (למלך, כשבא הבקר והימין מתעורר ומחבק אותה, אז נמצא זווג הכל כאחד, ואז התשבחות מתעוררות ונמצאת התבשמות הכל. אשרי חלקו של מי שמעורר לזוג זווג זה).

26 הצדיק מקבל מהמלך חוט של חסד

פרשת ויקרא דף כ"ה:

וכַד אִתְעַר אַיַּילְתָא קַדִישָׁא, בְּרוּחַ צָפוֹן, נַחְתָּא, וְקָם הַהוּא זַכָּאָה דְּקָנֵי לָהּ, וְאִתְגַּבָּר כְּאַרְיֵה תַּקִּיפָא בְּאוֹרַיְיתָא, עַד דְּאָתֵי צַפְרָא, וְאָזִיל בְּהַהִיא אַיַּילְתָּא קַדִישָׁא לְאִתְחֲזָאָה קָמֵי מַלְכָּא, לְקַבְּלָא חַד חוּטָא דְּחֶסֶד, וּמַאי (דף כ"ה ע"ב) אִיהוּ דָּא חוּטָא דְּאַבְרָהָם, דְּהוּא קָנֵי לֵיהּ, דִּכְתִּיב, (בראשית יד) אִם מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל, הוּא לָא אִתְהֲנֵי מֵאָחֳרָא כְּלוּם, וְאָמַר אִם מִחוּט, זָכָה לְהַאי חוּטָא, וְדָא אִקְרֵי חוּטָא דְּאַבְרָהָם.

וּכְשֶׁמִּתְעוֹרֶרֶת הָאַיֶּלֶת הַקְּדוֹשָׁה בְּרוּחַ צָפוֹן, יוֹרֶדֶת, וְעוֹמֵד אוֹתוֹ צַדִּיק שֶׁקָּנָה אוֹתָהּ, וּמִתְגַּבֵּר כְּמוֹ אַרְיֵה חָזָק בַּתּוֹרָה, עַד שֶׁבָּא הַבֹּקֶר וְהוֹלֵךְ עִם אוֹתָהּ הָאַיֶּלֶת הַקְּדוֹשָׁה לְהֵרָאות לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, לְקַבֵּל חוּט אֶחָד שֶׁל חֶסֶד. וּמִיהוּ זֶה? חוּט שֶׁל אַבְרָהָם, שֶׁהוּא קָנָה אוֹתוֹ, שֶׁכָּתוּב (בראשית יד) אִם מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל. הוּא לֹא נֶהֱנֶה מֵאַחֵר כְּלוּם, וְאָמַר אִם מִחוּט, זָכָה לַחוּט הַזֶּה, וְזֶה נִקְרָא הַחוּט שֶׁל אַבְרָהָם.

27 בחצות לילה הקב"ה מסתכל בגן עדן על נשמות הצדיקים שנסתלקו

זוה"ק ח"ב פרשת בא דף לו:

עַד דַּהֲווֹ אַזְלֵי רָמַשׁ לֵילְיָא, אָמְרוּ, מַה נַּעְבִיד, אִי נֵיזִיל חָשַׁךְ לֵילְיָא, אִי נֵיתִיב דַּחֲלָא הוּא. סָטוּ מֵאוֹרְחָא, יָתְבוּ תְּחוֹת אִילָנָא חַד. וְיָתְבוּ וַהֲווּ אַמְרֵי מִלֵּי דְּאוֹרַיְיתָא, וְלָא דְּמִיכוּ.

עַד שֶׁהָיוּ הוֹלְכִים, יָרַד הַלַּיְלָה. אָמְרוּ, מַה נַּעֲשֶׂה? אִם נֵלֵךְ – חָשַׁךְ הַלַּיְלָה. אִם נֵשֵׁב – פַּחַד הוּא. סָטוּ מֵהַדֶּרֶךְ וְיָשְׁבוּ תַּחַת אִילָן אֶחָד. וְיָשְׁבוּ וְהָיוּ אוֹמְרִים דִּבְרֵי תוֹרָה, וְלֹא יָשְׁנוּ.

 

בְּפַלְגוּת לֵילְיָא, חָמוּ חַד אַיַּלְתָּא דְּעָבְרָא קָמַיְיהוּ, וַהֲוַת צַוְחַת וּרְמִיאַת קָלִין שָׁמְעוּ, קָמוּ ר' חִיָּיא ור' יוֹסֵי וְאִזְדַּעֲזָעוּ. שָׁמְעוּ חַד קָלָא דְּמַכְרְזָא וְאָמַר, מִתְעָרִין קוּמוּ. נַיְימִין אִתְּעָרוּ. עָלְמִין, אִזְדְּמָנוּ לְקָדְמַת מָרֵיכוֹן. (דהא קלא נפק דכאיב אילתא דלעילא ותתא. דכתיב (תהלים כ"ט) קול יי' יחולל אילות ויחשוף יערות) דְּהָא מָרֵיכוֹן מַפִיק לְגַּן עֵדֶן, דְּאִיהוּ הֵיכָלֵיהּ, לְאִשְׁתַּעְשְׁעָא עִם צַדִּיקַיָּא, דִּכְתִּיב וּבְהֵיכָלוֹ כֻּלּוֹ אוֹמֵר כָּבוֹד.

בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה רָאוּ אַיָּלָה אַחַת שֶׁעָבְרָה לִפְנֵיהֶם, וְהָיְתָה צוֹוַחַת וּמְרִימָה קוֹלוֹת. שָׁמְעוּ. קָמוּ רַבִּי חִיָּיא וְרַבִּי יוֹסֵי וְהִזְדַּעְזְעוּ. שָׁמְעוּ קוֹל אֶחָד שֶׁמַּכְרִיז וְאוֹמֵר: מִתְעוֹרְרִים קוּמוּ! יְשֵׁנִים הִתְעוֹרְרוּ! עוֹלָמוֹת הִזְדַּמְּנוּ לִפְנֵי אֲדוֹנְכֶם! (שהרי קול יוצא שכואבת האילה של מעלה ושל מטה, שכתוב (תהלים כט) קול ה' יחולל אילות ויחשף יערות) שֶׁהֲרֵי אֲדוֹנְכֶם יוֹצֵא לְגַן עֵדֶן, שֶׁהוּא הֵיכָלוֹ, לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ עִם הַצַּדִּיקִים, שֶׁכָּתוּב וּבְהֵיכָלוֹ כֻּלּוֹ אוֹמֵר כָּבוֹד.

 

אָמַר רִבִּי חִיָּיא, הַשְׁתָּא פָּלְגוּ דְּלֵילְיָא מַמָּשׁ. וְקָלָא דָּא, הוּא קָלָא דְּנָפַק, וְכָאִיב אַיַּלְתָּא דִּלְעֵילָּא וְתַתָּא, דִּכְתִּיב קוֹל יְיָ' יְחוֹלֵל אַיָּלוֹת. זַכָּאָה חוּלָקָנָא, דְּזָכֵינָא לְמִשְׁמַע דָּא.

אָמַר רַבִּי חִיָּיא, עַכְשָׁו חֲצוֹת הַלַּיְלָה מַמָּשׁ, וְקוֹל זֶה הוּא הַקּוֹל שֶׁיָּצָא, וְכוֹאֶבֶת הָאַיָּלָה שֶׁל מַעְלָה וּמַטָּה, שֶׁכָּתוּב (תהלים כט) קוֹל ה' יְחוֹלֵל אַיָּלוֹת. אַשְׁרֵי חֶלְקֵנוּ שֶׁזָּכִינוּ לִשְׁמֹעַ אֶת זֶה!

 

וְתָא חֲזֵי רָזָא דְּמִלָּה, בְּשַׁעֲתָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְחָזֵי עַל (ויצא קע"ו) גִּנְתָּא, כָּל גִּנְתָּא אִתְכְּנַשׁ, וְלָא מִתְפְּרַשׁ מֵעֵדֶן. וּמֵהַאי עֵדֶן מַבּוּעֵי נָפְקִין, לְכַמָּה אוֹרְחִין וּשְׁבִילִין, וְהַאי גִּנְתָּא, אִתְקְרֵי צְרוֹרָא (קע"ג) דְּחַיֵּי, דְּתַמָּן מִתְעַדְּנִין צַדִּיקַיָּא, מִנְּהִירוּ דְּעָלְמָא דְּאָתֵי. וּבְהַאי שַׁעֲתָא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְגְּלֵי עָלַיְיהוּ. וְתָנֵינָן בְּשַׁעֲתָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְעַר בְּגִנְתָּא דְעֶדֶן לְאִשְׁתָּעֲשֶׁעָא עִם צָדִיקַיָּיא כָּרוֹזָא נָפִיק וְקַרֵי עוּרִי צָפוֹן וּבֹאִי תֵּימָן הֲפִיחִי גָּנִי יִזְּלוּ בְּשַׂמָיו יָבוֹא דּוֹדִי לְגָנוֹ וְיֹאכַל פֶּרִי מְגַדָיו מַאי וְיֹאכַל פֶּרִי מְגַדָיו אִלֵין קֹרְבָּנִין דְּאִתְקְרַבוּ קַמֵּיהּ מִּנִשְׁמָתֵּיהוֹן דְצַדִיקָיָּיא הָאי בְּפַלְגוּת לֵילְיָא בְּשַׁעֲתָא אַחֲרָא שְׁאָר קֹרְבָּנִין מַמָּשׁ.

וּבֹא רְאֵה סוֹד הַדָּבָר. בְּשָׁעָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִרְאָה עַל הַגָּן, כָּל הַגָּן מִתְכַּנֵּס וְלֹא נִפְרָד מֵעֵדֶן, וּמֵהָעֵדֶן הַזֶּה יוֹצְאִים מַעְיָנוֹת לְכַמָּה דְרָכִים וּשְׁבִילִים, וְהַגַּן הַזֶּה נִקְרָא צְרוֹר הַחַיִּים, שֶׁשָּׁם מִתְעַדְּנִים הַצַּדִּיקִים מֵאוֹר שֶׁל הָעוֹלָם הַבָּא, וּבְשָׁעָה זוֹ מִתְגַּלֶּה עֲלֵיהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְשָׁנִינוּ, בְּשָׁעָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְעוֹרֵר בְּגַן עֵדֶן לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ עִם הַצַּדִּיקִים, כָּרוֹז יוֹצֵא וְקוֹרֵא: עוּרִי צָפוֹן וּבוֹאִי תֵימָן הָפִיחִי גַנִּי יִזְּלוּ בְשָּׂמָיו יָבא דוֹדִי לְגַנּוֹ וְיֹאכַל פְּרִי מְגָדָיו. מַהוּ וְיֹאכַל פְּרִי מְגָדָיו? אֵלּוּ קָרְבָּנוֹת שֶׁנִּקְרְבוּ לְפָנָיו מִנִּשְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים, זֶה בַּחֲצִי הַלַּיְלָה. בִּזְמַן אַחֵר שְׁאָר קָרְבָּנוֹת מַמָּשׁ.

28 כל כוחות הרע מתבטלים באותו זמן נעלה

שמות תרומה קל:

בְּפַלְגוּ לֵילְיָא, כַּד רוּחַ צָפוֹן אִתְּעַר, בָּטַשׁ בְּכָל אִינּוּן מָדוֹרִין דְּרוּחִין בִּישִׁין, וְתָבַר (חד טנרא תקיפא)(צ"ז ע"א) סִטְרָא אַחֲרָא, וְעָאל וְשָׁאט לְעֵילָּא וְתַתָּא, וְכָל אִינּוּן (דף ק"ל ע"ב) חֲבִילֵי טְהִירִין עַיְילִין לְדוּכְתַיְיהוּ, וְאִתְּבַּר חֵילַיְיהוּ וְלָא שַׁלְטִין. וּכְדֵין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָאל לְאִשְׁתַּעְשְׁעָא עִם צַדִּיקַיָּא בְּגִנְתָּא דְּעֵדֶן, וְהָא אִתְּמַר.

בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה, כְּשֶׁמִּתְעוֹרֶרֶת רוּחַ צָפוֹן, מַכָּה בְּכָל אוֹתָם מְדוֹרֵי הָרוּחוֹת הָרָעוֹת, וְשׁוֹבֵר אֶחָד (סלע חזק) אֶת הַצַּד הָאַחֵר, וְנִכְנָס וּמְשׁוֹטֵט לְמַעְלָה וָמַטָּה, וְכָל אוֹתָן קְבוּצוֹת שֶׁל מְחַבְּלִים נִכְנָסוֹת לִמְקוֹמָן, וְנִשְׁבָּר כֹּחָן וְלֹא שׁוֹלְטוֹת. וְאָז הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִכְנָס לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ עִם הַצַּדִּיקִים בְּגַן עֵדֶן, וַהֲרֵי נִתְבָּאֵר.

29 בעת חצות לילה הקב"ה מתעורר באהבה לעמו ישראל

זוה"ק פרשת תרומה דף קע"ג:

תְּלַת אַשְׁמוּרוֹת אִינּוּן בְּלֵילְיָא, לָקֳבְלֵיהוֹן תְּלַת מַשִּׁרְיָין, דְּקָא מִתְפַּלְּגֵי לְשַׁבְּחָא לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כְּמָה דְּאִתְּמַר. וְעַל דָּא הַאי רִבּוֹן דְּכֻלְּהוּ, אִיהוּ נִר (נ"א כינור) דְּדָוִד דְּלָא שָׁכִיךְ לְעָלְמִין, אֶלָּא תָּדִיר אוֹדֵי וּמְשַׁבַּח לֵיהּ לְמַלְכָּא עִלָּאָה, וְעַל דָּא (איוב לה) נוֹתֵן זְמִירוֹת בַּלָּיְלָה.

שָׁלש אַשְׁמוּרוֹת הֵן בַּלַּיְלָה כְּנֶגֶד שָׁלֹשׁ מַחֲנוֹת שֶׁנֶּחֱלָקִים לְשַׁבֵּחַ אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר. וְעַל זֶה זֶה הָרִבּוֹן שֶׁל כֻּלָּם, הוּא נֵר (כגור) דָּוִד שֶׁלֹּא שׁוֹכֵךְ לְעוֹלָמִים, אֶלָּא תָּמִיד מוֹדֶה וּמְשַׁבֵּחַ אֶת הַמֶּלֶךְ הָעֶלְיוֹן, וְעַל זֶה (איוב לה) נֹתֵן זְמִרוֹת בַּלָּיְלָה.

 

דָּבָר אַחֵר, וְלא אָמַר אַיֵּה אֱלוֹהַּ עוֹשָׂי, כְּמָה דְּאִתְּמַר, בְּגִין דְּהָא מֵעֵילָּא וּמִתַּתָּא אִתְכְּלִיל בַּר נָשׁ, וְאִתְעָבִיד, כְּמָה דְּאִיהוּ גּוּפָא מִתְּרֵין סִטְרִין, מִגּוֹ דְּכַר וְנוּקְבָּא, אוּף הָכִי רוּחָא. רוּחַ אִיהוּ כָּלִיל, מִגּוֹ דְּכַר וְנוּקְבָּא. וְעַל רָזָא דְּנָא אִתְתָּקַּן בַּר נָשׁ בִּגְלִיפוֹי, בְּגוּפָא וְרוּחָא. וּבְגִין דְּאִיהוּ כָּלִיל בְּרָזָא דָּא, וּבְעוֹבָדָא דָּא, כְּמָה דְּאִתְּמַר, עַל דָּא (ודאי) כְּתִיב, (בראשית א) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ וְהָא אִתְּמַר.

דָּבָר אַחֵר וְלֹא אָמַר אַיֵּה אֱלוֹהַּ עֹשָׂי – כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, מִשּׁוּם שֶׁהֲרֵי הָאָדָם נִכְלָל מִמַּעְלָה וּמִמַּטָּה, וְנַעֲשָׂה כְּמוֹ שֶׁהוּא גּוּף מִשְּׁנֵי צְדָדִים, מִתּוֹךְ זָכָר וּנְקֵבָה. אַף כָּךְ הָרוּחַ, הָרוּחַ כְּלוּלָה מִתּוֹךְ זָכָר וּנְקֵבָה, וְעַל הַסּוֹד הַזֶּה מִתְתַּקֵּן אָדָם בַּחֲקִיקוֹתָיו בְּגוּף וּבְרוּחַ, וּמִשּׁוּם שֶׁהוּא כָּלוּל בְּסוֹד זֶה וּבְמַעֲשֶׂה זֶה כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר, לָכֵן (ודאי) כָּתוּב (בראשית א) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ, וַהֲרֵי נִתְבָּאֵר.

 

בְּלֵילְיָא הָא אַמָרְתְּ, דְּהָא בְּרֵאשִׁיתָא דְּלֵילְיָא, כָּל אִינּוּן זִינִין וְרוּחִין בִּישִׁין מִתְעָרֵי בְּעָלְמָא, הֵיךְ אִיהוּ יָכִיל לְמֶהֱוֵי, דְּאִי הָכִי, הָא תָּנֵינָן, דְּמִסְטְרָא דְּצָפוֹן נַפְקֵי כָּל הָנֵי זִינִין בִּישִׁין, וְאִתְּאַמְרָת (ס"א ואתמר) דְּכַד אִתְּעַר רוּחַ צָפוֹן בְּפַלְגוּת לֵילְיָא, דְּהָא כְּדֵין כָּל אִינּוּן רוּחִין בִּישִׁין, וְסִטְרִין בִּישִׁין, אִתְכְּנָשׁוּ מֵעָלְמָא, וְעָאלִין גּוֹ נוּקְבָּא דִּתְהוֹמָא רַבָּא, אִי הָכִי הָא בְּסִטְרָא דְּדָרוֹם דְּאִיהוּ יְמִינָא, אֲמַאי מְשַׁטְטֵי אִינּוּן זִינִין בִּישִׁין בְּרֵישׁ לֵילְיָא, דְּקָא שָׁלְטָא רוּחַ דָּרוֹם.

בַּלַּיְלָה הֲרֵי אָמַרְתָּ, שֶׁהֲרֵי בְּרֵאשִׁית הַלַּיְלָה כָּל אוֹתָם מִינִים וְרוּחוֹת רָעוֹת מִתְעוֹרְרִים בָּעוֹלָם, אֵיךְ הוּא יָכוֹל לִהְיוֹת? שֶׁאִם כָּךְ, הֲרֵי שָׁנִינוּ שֶׁמִּצַּד הַצָּפוֹן יוֹצְאִים כָּל אוֹתָם מִינִים רָעִים, וְאַתָּה אָמַרְתָּ (ונתבאר) שֶׁכַּאֲשֶׁר מִתְעוֹרֶרֶת רוּחַ צָפוֹן בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה, שֶׁהֲרֵי אָז כָּל אוֹתָן רוּחוֹת רָעוֹת וּצְדָדִים רָעִים מִתְכַּנְּסִים מֵהָעוֹלָם וְנִכְנָסִים לְתוֹךְ נֶקֶב תְּהוֹם רַבָּה, אִם כָּךְ, הֲרֵי בְּצַד הַדָּרוֹם, שֶׁהִיא יָמִין, לָמָּה הֵם מְשׁוֹטְטִים אוֹתָם הַמִּינִים הָרָעִים בְּרֵאשִׁית הַלַּיְלָה, שֶׁהֲרֵי שׁוֹלֶטֶת רוּחַ דָּרוֹם?

 

אֶלָּא וַדַּאי, אִלְמָלֵא הַהוּא סִטְרָא דְּדָרוֹם, דְּקָא מְעַכֵּב וְדַחְיָיא לְהַהוּא סִטְרָא בִּישָׁא, הֲוָה מִטַשְׁטֵשׁ כּוּלֵי עָלְמָא, וְלָא יָכִיל עָלְמָא לְמִסְבַּל. אֲבָל כַּד אִתְּעַר הַהוּא סִטְרָא אַחֲרָא, לָא אִתְּעַר אֶלָּא בִּסְטַר רוּחַ מַעֲרָב, דְּקָא שַׁלְטָא בְּרֵישׁ לֵילְיָא, וְעָלְמָא אִיהוּ כֹּלָּא כָּנִישׁ. וְעַל דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַקְדִּים אַסְוָותָא לְעָלְמָא, בְּגַוְונָא דָּא כְּמָה דְּאִתְּמַר. זַכָּאִין אִינּוּן יִשְׂרָאֵל בְּהַאי עָלְמָא וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְרְעֵי בְּהוּ מִכָּל שְׁאַר עַמִּין דְּעָלְמָא.

אֶלָּא וַדַּאי, אִלְמָלֵא אוֹתוֹ צַד הַדָּרוֹם שֶׁמְּעַכֵּב וְדוֹחֶה צַד הָרָע, הָיָה מְטַשְׁטֵשׁ אֶת כָּל הָעוֹלָם, וְלֹא יָכוֹל הָעוֹלָם לִסְבֹּל. אֲבָל כְּשֶׁמִּתְעוֹרֵר אוֹתוֹ הַצַּד הָאַחֵר, לֹא מִתְעוֹרֵר אֶלָּא בְּצַד רוּחַ מַעֲרָב שֶׁשּׁוֹלֵט בְּרֵאשִׁית הַלַּיְלָה, וְהָעוֹלָם כּוֹנֵס אֶת הַכֹּל. וְלָכֵן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַקְדִּים רְפוּאָה לָעוֹלָם בְּגָוֶן זֶה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר. אַשְׁרֵיהֶם יִשְׂרָאֵל בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְרֻצֶּה בָהֶם מִכָּל שְׁאָר עַמֵּי הָעוֹלָם.

 

עָאלוּ לְבֵיתָא רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי אַבָּא. כַּד אִתְפְּלַג לֵילְיָא, קָמוּ לְמִלְעֵי בְּאוֹרַיְיתָא. אָמַר רַבִּי אַבָּא, הַשְׁתָּא וַדַּאי אִיהוּ עִידָּן רְעוּתָא לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְהָא זִמְנִין סַגִּיאִין אִתְּעַרְנָא הַאי, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּשַׁעֲתָא דְּאִתְפְּלַג לֵילְיָא, עָאל גּוֹ אִינּוּן צַדִּיקַיָּיא בְּגִּנְתָּא דְּעֵדֶן, וְאִשְׁתַּעֲשַׁע בְּהוּ. זַכָּאָה אִיהוּ מַאן דְּאִשְׁתָּדַּל בְּאוֹרַיְיתָא, בְּהַהִיא זִמְנָא.

נִכְנְסוּ לַבַּיִת רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי אַבָּא. כְּשֶׁנֶּחֱלַק הַלַּיְלָה בַּחֲצוֹת, קָמוּ לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה. אָמַר רַבִּי אַבָּא, עַכְשָׁו וַדַּאי הִיא עֵת רָצוֹן לַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וַהֲרֵי פְּעָמִים רַבּוֹת הֵעַרְנוּ אֶת זֶה, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּשָׁעָה שֶׁנֶּחֱלָק הַלַּיְלָה, נִכְנָס לְתוֹךְ אוֹתָם הַצַּדִּיקִים בְּגַן עֵדֶן וּמִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בָּהֶם. אַשְׁרֵי מִי שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה בְּאוֹתוֹ זְמַן.

 

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, הָא דְּאִשְׁתַּעֲשָׁע קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא גּוֹ צַדִּיקַיָּא בְּגִּנְתָּא דְּעֵדֶן, הֵיךְ אִשְׁתֲּעְשָׁע. אֶלָּא בְּהַהוּא זִמְנָא דְּאִתְפְּלַג לֵילְיָא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְּעַר בִּרְחִימוּ דִּשְׂמָאלָא, לְגַבֵּי כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, דְּהָא לֵית רְחִימוּ אֶלָּא מִסִּטְרָא דִּשְׂמָאלָא. וּכְנְסֶת יִשְׂרָאֵל לֵיהּ לָהּ דּוֹרוֹנָא לְמִקְרַב לְגַבֵּי מַלְכָּא, אוֹ חֲשִׁיבוּ מֵעַלְיָא, אֶלָּא בְּאִינּוּן רוּחִין דְּצַדִּיקַיָּא, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא חָמֵי לוֹן מִתְעַטְּרָן, בְּכַמָּה עוֹבָדִין טָבִין, וּבְכַמָּה זַכְיָין דְּעָבְדוּ בְּהַהוּא יוֹמָא, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא נִיחָא לֵיהּ מִכָּל קָרְבָּנִין וְעִלָּוָון, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָרַח בְּהוּ רֵיחַ נִיחֹחַ, דְּקָא עַבְדֵי יִשְׂרָאֵל.

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, זֶה שֶׁמִּשְׁתַּעֲשֵׁעַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּתוֹךְ הַצַּדִּיקִים בְּגַן עֵדֶן, אֵיךְ מִשְׁתַּעֲשֵׁעַ? אֶלָּא בְּאוֹתוֹ זְמַן שֶׁנֶּחֱלָק הַלַּיְלָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְעוֹרֵר בָּאַהֲבָה שֶׁל הַשְּׂמֹאל אֶל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֲרֵי אֵין אַהֲבָה אֶלָּא מִצַּד הַשְּׂמֹאל. וְלִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אֵין דּוֹרוֹן לִקְרַב אֶל הַמֶּלֶךְ אוֹ חֲשִׁיבוּת מְעֻלָּה אֶלָּא בְּאוֹתָן רוּחוֹת הַצַּדִּיקִים שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹאֶה אוֹתָן מְעֻטָּרוֹת בְּכַמָּה מַעֲשִׂים טוֹבִים וּבְכַמָּה זְכֻיּוֹת שֶׁעָשׂוּ בְּאוֹתוֹ יוֹם, וְלַקָּדוֹשׁ- בָּרוּךְ-הוּא נוֹחַ מִכָּל הַקָּרְבָּנוֹת וְהָעוֹלוֹת, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵרִיחַ בָּהֶם רֵיחַ נִיחֹחַ שֶׁעוֹשִׂים יִשְׂרָאֵל.

 

כְּדֵין נְהִירוּ אִתְנְהִיר, וְכֹל אִילָנִין דְּגִּנְתָּא דְּעֵדֶן אָמְרוּ שִׁירָתָא, וְצַדִּיקַיָּא מִתְעַטְּרָן תַּמָּן בְּאִינּוּן עִדּוּנִין דְּעָלְמָא דְּאָתֵי. כַּד אִתְּעַר בַּר נָשׁ בְּהַהִיא שַׁעֲתָא לְמִלְעֵי בְּאוֹרַיְיתָא, נָטִיל חוּלָקֵיהּ עִמְּהוֹן דְּצַדִּיקַיָּא דִּי בְּגוֹ גִּנְתָּא, חַד שְׁמָא גְּלִיפָא דִּתְלָתִין וּתְרֵין אַתְוָון, (ס"א אתער) אִתְעַטָּר בְּהוּ תַּמָּן, וְאִיהוּ גּוֹ רָזִין דְּצַדִּיקַיָּא.

אָז מֵאִיר אוֹר, וְכָל עֲצֵי הַגַּן עֵדֶן אוֹמְרִים שִׁירָה, וְהַצַּדִּיקִים מִתְעַדְּנִים שָׁם בְּאוֹתָם עִדּוּנִים שֶׁל הָעוֹלָם הַבָּא. כְּשֶׁמִּתְעוֹרֵר אָדָם בְּאוֹתָהּ שָׁעָה לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, נוֹטֵל חֶלְקוֹ עִם הַצַּדִּיקִים שֶׁבְּגַן עֵדֶן. שֵׁם אֶחָד שֶׁל שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת חָקוּק (מתעורר) מִתְעַטֵּר בָּהֶם שָׁם, וְהוּאבְּתוֹךְ סוֹדוֹת הַצַּדִּיקִים.

 

30 בחצי הלילה אז הוא עת רצון לזיווג

ויקרא תזריע מט:

וְעַל דָּא זִוּוּגָא דִּבְנֵי נָשָׁא הוּא בְּזִמְנִין יְדִיעָן, לְכַוְּונָא רְעוּתָא לְאִתְדַּבְּקָא בֵּיהּ בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וְהָא אִתְּעֲרוּ, בְּפַלְגוּת לֵילְיָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָאל בְּגִנְתָּא דְּעֵדֶן, לְאִשְׁתַּעְשְׁעָא עִם צַדִּיקַיָּיא, וּכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל מְשַׁבַּחַת לֵיהּ לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְהִיא שַׁעֲתָא דִּרְעוּתָא לְאִתְדַּבְּקָא בְּהוּ.

וְעַל כֵּן זִוּוּגָם שֶׁל בְּנֵי אָדָם הוּא בִּזְמַנִּים יְדוּעִים, לְכַוֵּן הָרָצוֹן לְהִדָּבֵק בַּקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וַהֲרֵי הֵעִירוּ, בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִכְנָס לְגַן עֵדֶן לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ עִם הַצַּדִּיקִים, וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל מְשַׁבַּחַת אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְהִיא עֵת רָצוֹן לִדְבֹּק בָּהֶם.

32 הפסוקים שיש לומר בחצות לילה בכוונה – הקב"ה משתעשע באותו עת עם הצדיקים ועם תורתם

זו"ח פרשת בלק דף סה:

וְאוֹלִיפְנָא, הַאי מַאן דְּאִיתְעַר בְּלֵילְיָא, בְּשַׁעֲתָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָאל בְּגִנְתָּא, לְאִשְׁתַּעְשְׁעָא בְּצַדִּיקַיָיא, בָּעֵי לְמֵימַר פְּסוּקָא דָא, בִּרְעוּתָא דְלִבָּא, וּלְכַוְּונָא רְעוּתָא בֵּיהּ. (ישעיה כה יא) ה' אֱלֹהַי אַתָּה אֲרוֹמִמְךָ אוֹדֶה שִׁמְךָ כִּי עָשִׂיתָ פֶּלֶא עֵצוֹת מֵרָחֹק אֱמוּנָה אֹמֶן. וּבָתַר כֵּן יֹאמַר, (תהלים קלט יד) אוֹדְךָ עַל כִּי נוֹרָאוֹת נִפְלֵיתִי נִפְלָאִים מַעֲשֶׂיךָ וְנַפְשִׁי יֹדַעַת מְאֹד. לְבָתַר (בראשית ב – י), וְנָהָר יוֹצֵא מֵעֵדֶן וְגו'. וְהַיְינוּ שִׁבְחָא דַּחֲסִידֵי קַדְמָאי, כַּד מִתְעָרוֹ בְּפַלְגוּת לֵילְיָא. וּלְבָתַר מְסַדְּרֵי שִׁבְחַיְיהוּ, וְלָעָאן בְּאוֹרַיְיתָא.

וְלָמַדְנוּ, זֶה מִי שֶׁמִּתְעוֹרֵר בַּלַּיְלָה, בְּשָׁעָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִכְנָס לַגָּן לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ עִם הַצַּדִּיקִים, צָרִיךְ לוֹמַר פָּסוּק זֶה בִּרְצוֹן הַלֵּב, וּלְכַוֵּן בּוֹ בְּרָצוֹן: ה' אֱלֹהַי אַתָּה אֲרוֹמִמְךְ אוֹדֶה שִׁמְךְ כִּי עָשִׂיתָ פֶּלֶא עֵצוֹת מֵרָחֹק אֱמוּנָה אֹמֶן. וְאַחַר כֵּן יאמַר, (תהלים קלט) אוֹדְךְ עַל כִּי נוֹרָאוֹת נִפְלֵיתִי נִפְלָאִים מַעֲשֶׂיךְ וְנַפְשִׁי יֹדַעַת מְאֹד. אַחַר כָּךְ, וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן וְגוֹ'. וְהַיְנוּ הַשֶּׁבַח שֶׁל הַחֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים כְּשֶׁמִּתְעוֹרְרִים בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה, וְאַחַר כָּךְ מְסַדְּרִים שִׁבְחֵיהֶם וְעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה.

 

שַׁעֲשׁוּעָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מַאי הִיא. אֶלָּא, כָּל צַדִּיקַיָיא קָיְימִין בִּדְיוּקְנַיְיהוּ, וּמִתְלַבְּשִׁין בְּגִנְתָּא דְעֵדֶן, בְּכָל יוֹמָא וְיוֹמָא, וְאִתְסְחָן בְּטַלָּא, דְּזַמִּין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לַאֲחָיָא מֵיתַיָיא. וְעָאלִין כָּלְהוֹ לְגַבֵּי מָשִׁיחַ, וְשָׁאֲלִין מַה דְּשָׁאֲלִין, וְהָא אִיתְעָרוֹ חַבְרַיָיא.

מַה הוּא שַׁעֲשׁוּעוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא? אֶלָּא כָּל הַצַּדִּיקִים עוֹמְדִים בִּדְיוֹקְנֵיהֶם, וּמִתְלַבְּשִׁים בְּגַן עֵדֶן, בְּכָל יוֹם וָיוֹם, וְרוֹחֲצִים בַּטַּל שֶׁבּוֹ עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַחֲיוֹת מֵתִים, וְכֻלָּם נִכְנָסִים אֶל הַמָּשִׁיחַ, וְשׁוֹאֲלִים מַה שֶּׁשּׁוֹאֲלִים, וַהֲרֵי הֵעִירוּ הַחֲבֵרִים.

 

לְבָתַר מִתְכַּנְשִׁין, וּמִשְׁתַּדְּלִין כָּלְהוֹ בְּדַעְתָּא עִילָאָה, בְּכָלְהוֹ מְתִיבָתֵי דְּתַמָּן. וַעֲלַיְיהוּ כַּמָּה מְמַנָּן. וּמִתְחַדְּשִׁין תַּמָּן כַּמָּה חִידּוּשִׁין בְּאוֹרַיְיתָא. לְבָתַר נָפְקֵי כָּלְהוֹ, וְחָמָאן, כַּד אָתֵי אֵלִיָּהוּ לְגַבֵּי אֲבָהָן. אִיהוּ נָפַק, וְאִינְהוּ עָאלִין וְקָיְימִין קַמֵּי אֲבָהָן, וְחָדוֹ בְּהוּ, בְּכַמָּה בְּנִין קַדִּישִׁין דִּי בְּסַחֲרָנַיְיהוּ, וְחָדָאן כָּלְהוֹ.

אַחַר כָּךְ מִתְכַּנְּסִּים, וּמִתְעַסְּקִים כֻּלָּם בַּדַּעַת הָעֶלְיוֹנָה, בְּכָל הַיְשִׁיבוֹת שֶׁל שָׁם. וַעֲלֵיהֶם כַּמָּה מְמֻנִּים. וּמִתְחַדְּשִׁים שָׁם כַּמָּה חִדּוּשִׁים בַּתּוֹרָה. אַחַר כָּךְ יוֹצְאִים כֻּלָּם, וְרוֹאִים כְּשֶׁבָּא אֵלִיָּהוּ אֶל הָאָבוֹת. הוּא יוֹצֵא – וְהֵם נִכְנָסִים וְעוֹמְדִים לִפְנֵי הָאָבוֹת, וּשְׂמֵחִים בָּהֶם בְּכַמָּה בָנִים קְדוֹשִׁים שֶׁסְּבִיבָם, וְכֻלָּם שְׂמֵחִים.

 

כַד עָיֵיל קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּפַלְגוּ לֵילְיָא, כָּלְהוֹ קָיְימִין מִתְתַּקְנִין כִּדְקָא יָאוֹת, וְכָל אִשְׁתַּדְּלוּתָא דְּאִשְׁתַּדְּלוּ כָּל הַהוּא יוֹמָא בְּחִידּוּשֵׁי אוֹרַיְיתָא. וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא תֵּיאוּבְתֵּיהּ בְּאִינוּן צַדִּיקַיָיא, דַּחֲדִישׁוּ בָּהּ מִלִּין. וְאִשְׁתַּעְשַׁע בְּהוּ, וְאִשְׁתַּעְשַׁע בְּאִלֵּין מִלִּין. וְכָל בְּכָל צַדִּיקָא וְצַדִּיקָא.

כְּשֶׁנִּכְנָס הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה, כֻּלָּם עוֹמְדִים מְתֻקָּנִים כָּרָאוּי, וְכָל הַהִשְׁתַּדְּלוּת שֶׁהִשְׁתַּדְּלוּ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם בְּחִדּוּשֵׁי תוֹרָה. וּתְשׁוּקָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּאוֹתָם הַצַּדִּיקִים, שֶׁחִדְּשׁוּ בָהּ דְּבָרִים. וְהִשְׁתַּעַשְׁעוּ בָהֶם, וְהִשְׁתַּעֲשַׁע בְּאוֹתָם דְּבָרִים. וְכֵן בְּכָל צַדִּיק וְצַדִּיק.

 

לְבָתַר, כָּלְהוֹ מִתְתַּקְּנִין דְּכַר וְנוּקְבָא. וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בָּתַר דְּאָרַח וְאִשְׁתַּעְשַׁע בְּהוּ, וּבְכָל אִלֵּין רָזִין דְּחָכְמְתָא דִּילְהוֹן, אִתְגְּלֵי עֲלַיְיהוּ, וְאִינוּן חָמָאן בְּהַהוּא נוֹעַם ה'. כְּדֵין כָּלְהוֹ חָדָאן בְּחֶדְוָוה סַגְיָיא, עַד דְּמִתְפַּשְׁטֵי זִיוָא וּנְהוֹרָא דִּילְהוֹן. וּמֵהַהוּא מְשִׁיכוּ דְּזִיוָא וּנְהוֹרָא דְּחֶדְוָה דִילְהוֹן, עָבְדִין פֵּירִין וְאִיבִּין לְעָלְמָא דָא, וְהַהוּא אִיבָּא עָאל תְּחוֹת גַּדְפוֹי דִּשְׁכִינְתָּא, עַד זִימְנָא דְאִצְטְרִיךְ.

אַחַר כָּךְ כֻּלָּם מִתְתַּקְּנִים זָכָר וּנְקֵבָה. וְאַחַר שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֵרִיחַ וְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בָּהֶם, וּבְכָל הַסּוֹדוֹת הַלָּלוּ שֶׁל הַחָכְמָה שֶׁלָּהֶם, מִתְגַּלֶּה עֲלֵיהֶם, וְהֵם רוֹאִים אֶת אוֹתוֹ נֹעַם ה'. אָז כֻּלָּם שְׂמֵחִים בְּשִׂמְחָה רַבָּה, עַד שֶׁמִּתְפַּשְּׁטִים הַזִּיו וְהָאוֹר שֶׁלָּהֶם. וּמֵאוֹתָהּ הַמְשָׁכָה שֶׁל זִיו וְאוֹר שֶׁל הַשִּׂמְחָה שֶׁלָּהֶם, עוֹשִׂים פֵּרוֹת וְתוֹלָדוֹת לָעוֹלָם הַזֶּה, וְאוֹתוֹ הַפְּרִי נִכְנָס תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה עַד הַזְּמַן שֶׁצָּרִיךְ.

 

וְכָךָ מִשְׁתַּעְשַׁע בְּכָל צַדִּיק וְצַדִּיק, וְאָמַר, זַכָּאָה מַלְכָּא דִּבְנִין אִלֵּין אִתְבָּרְרוּ לְחוּלָקֵיהּ וְעַדְבֵיהּ. וְקָלָא אִיתְעַר, מֵאֶמְצָעוּת גִינְתָא דְרָקִיעַ, וְקוֹרֵא בְּקָל תַּקִּיף וַאֲמַר, (שם קלז) זְכֹר ה' לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלַם הָאוֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ. כְּדֵין עַרְטִילוּ וְקַרְקוּרָא דִילֵיהּ. וְכָל צַדִּיקַיָיא דְתַמָּן אִתְעָרוּ בִּבְכִיָה.

וְכֵן מִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בְּכָל צַדִּיק וְצַדִּיק, וְאוֹמֵר: אַשְׁרֵי הַמֶּלֶךְ שֶׁהַבָּנִים הַלָּלוּ נִבְחֲרוּ לְחֶלְקוֹ וְגוֹרָלוֹ. וְקוֹל מִתְעוֹרֵר מֵאֶמְצַע הַגָּן שֶׁל הָרָקִיעַ, וְקוֹרֵא בְקוֹל חָזָק וְאוֹמֵר, (שם קלז) זְכֹר ה' לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלָם הָאֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ. וְאָז הַיְלָלוֹת וְהַצְּעָקוֹת שֶׁלּוֹ. וְכָל הַצַּדִּיקִים שֶׁשָּׁם מִתְעוֹרְרִים בִּבְכִיָּה.

33 בחצות הלילה הצדיקים משבחים ומודים

פרשת לך לך דף פב:

וְכַד אִתְפְּלַג לֵילְיָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָתֵי לְגִנְתָא דְעֵדֶן לְאִשְׁתַּעְשְׁעָא בְּהוּ. בְּמַאן. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּכֻלְהוּ, בֵּין אִנּוּן דִּמְדוֹרֵיהוֹן בְּהַהוּא עָלְמָא, בֵּין אִנּוּן דְּיָתְבֵי בִּמְדוֹרֵיהוֹן בְּהַאי עָלְמָא, בְּכֻלְהוּ מִשְׁתַּעֲשַׁע בְּהוּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּפַלְגּוּת לֵילְיָא.

וּכְשֶׁנֶּחֱלָק הַלַּיְלָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּא לְגַן הָעֵדֶן לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בָּהֶם. בְּמִי? אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, בְּכֻלָּם. בֵּין אוֹתָם שֶׁמְּדוֹרָם בָּעוֹלָם הַהוּא, וּבֵין אוֹתָם שֶׁיּוֹשְׁבִים בִּמְדוֹרָם בָּעוֹלָם הַזֶּה, בְּכֻלָּם מִשְׁתַּעֲשֵׁעַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה.

 

תָּא חֲזֵי, עָלְמָא דִלְעֵילָא אִצְטְרִיךְ לְאִתְעֲרוּתָא דְעָלְמָא תַּתָּאָה, וְכַד נִשְׁמַתְהוֹן דְּצַדִּיקַיָיא נָפְקֵי מֵהַאי עָלְמָא וְסָלְקֵי לְעֵילָא כֻּלְהוּ מִתְלַבְּשֵׁי בִּנְהוֹרָא דִלְעֵילָא בְּדִיוּקְנָא יְקָר, וּבְהוּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִשְׁתַּעֲשַׁע וְתָאִיב לוֹן דְּאִינְהוּ פְּרִי עוֹבָדוֹי, וְעַל דָּא אִקְרוּן יִשְׂרָאֵל דְּאִית לוֹן נִשְׁמָתִין קַדִּישִׁין בְּנִין לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר (דברים יד) בָּנִים אַתֶּם לַיְיָ אֱלֹהֵיכֶם, בָּנִים וַדַּאי אִיבָּא דְּעוֹבָדוֹי.

בֹּא רְאֵה, הָעוֹלָם שֶׁלְּמַעְלָה צָרִיךְ אֶת הִתְעוֹרְרוּתוֹ שֶׁל הָעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן. וּכְשֶׁנִּשְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים יוֹצְאוֹת מִן הָעוֹלָם הַזֶּה וְעוֹלוֹת לְמַעְלָה, כֻּלָּן מִתְלַבְּשׁוֹת בָּאוֹר שֶׁלְּמַעְלָה בִּדְמוּת נִכְבָּדָה, וּבָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִשְׁתַּעֲשֵׁעַ וְתָאֵב לָהֶם, שֶׁהֵם פְּרִי מַעֲשָׂיו, וְעַל זֶה נִקְרְאוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁיֵּשׁ לָהֶם נְשָׁמוֹת קְדוֹשׁוֹת בָּנִים לַקָּדוֹשׁ- בָּרוּךְ-הוּא, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יד) בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלֹהֵיכֶם. בָּנִים וַדַּאי, פְּרִי מַעֲשָׂיו.

 

אָמַר רַבִּי יֵיסָא וְאֲפִילּוּ אִנּוּן דִּבְהַאי עָלְמָא (דארעא), הֵיאַךְ. אָמַר לֵיהּ בְּגִין דִּי בְּפַלְגוּת לֵילְיָא כָּל אִנּוּן זַכָּאֵי קְשׁוֹט כֻּלְהוּ מִתְעָרֵי לְמִקְרֵי בְּאוֹרַיְיתָא וּלְמִשְׁמַע תּוּשְׁבְּחָן דְּאוֹרַיְיתָא, וְהָא אִתְּמָר דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְכָל אִנּוּן צַדִּיקַיָא דִּבְגוֹ גִנְתָא דְעֵדֶן כֻּלְהוּ צַיְיתִין לְקָלֵיהוֹן, וְחוּטָא דְחֶסֶד אִתְמְשַׁךְ עֲלַיְיהוּ בִּימָמָא דִּכְתִיב, (תהלים מב) יוֹמָם יְצַוֶּה יְיָ חַסְדּוֹ וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי.

אָמַר רַבִּי יֵיסָא, אֲפִלּוּ אוֹתָם שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה [של הארץ]. אֵיךְ? אָמַר לוֹ, מִשּׁוּם שֶׁבַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה כָּל אוֹתָם צַדִּיקֵי אֱמֶת, כֻּלָּם מִתְעוֹרְרִים לִקְרֹא בַתּוֹרָה וְלִשְׁמֹעַ אֶת תִּשְׁבְּחוֹת הַתּוֹרָה. וַהֲרֵי נִתְבָּאֵר שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְכָל אוֹתָם הַצַּדִּיקִים שֶׁבְּתוֹךְ גַּן הָעֵדֶן כֻּלָּם מַקְשִׁיבִים לְקוֹלָם, וְחוּט שֶׁל חֶסֶד נִמְשָׁךְ עֲלֵיהֶם בַּיּוֹם, שֶׁכָּתוּב (תהלים מב) יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי.

 

וְעַל דָּא תּוּשְׁבְּחָן דְּסָלְקִין בְּלֵילְיָא קַמֵּיהּ דָּא תּוּשְׁבַּחְתָּא שְׁלִים. תָּא חֲזֵי, בְּשַׁעֲתָא דְיִשְׂרָאֵל הֲווּ סְגִירִין בְּבָתֵּיהוֹן כַּד קָטַל קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּכוֹרֵיהוֹן דְּמִצְרָאֵי, הֲווּ אֲמָרֵי הֲלֵילָא וְתֻשְׁבְּחָן קַמֵּיהּ.

וְעַל כֵּן הַתִּשְׁבָּחוֹת שֶׁעוֹלוֹת בַּלַּיְלָה לְפָנָיו, זוֹ תִשְׁבַּחַת שְׁלֵמָה. בּא רְאֵה, בְּשָׁעָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל הָיוּ סְגוּרִים בְּבָתֵּיהֶם כְּשֶׁהָרַג הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּבְכוֹרֵי מִצְרַיִם, הָיוּ אוֹמְרִים הַלֵּל וְתִשְׁבָּחוֹת לְפָנָיו.

 

תָּא חֲזֵי, דְּדָוִד מַלְכָּא הֲוָה קָם בְּפַלְגוּת לֵילְיָא, דְּאִי תֵימָא דְּהֲוָה יָתִיב אוֹ שָׁכִיב בְּעַרְסֵיהּ וְהֲוָה אָמַר שִׁירִין וְתוּשְׁבְּחָן, לָא, אֶלָּא כְּמָה דִכְתִיב (תהלים קיט) חֲצוֹת לַיְלָה אָקוּם לְהוֹדוֹת לְךָ. אָקוּם וַדַּאי בַּעֲמִידָה לְאִתְעַסְּקָא בְּשִׁירִין וְתוּשְׁבְּחָן דְּאוֹרַיְיתָא. וּבְגִין כָּךְ דָּוִד מַלְכָּא חַי לְעָלְמִין, וְאֲפִילּוּ בְּיוֹמֵי מַלְכָּא מְשִׁיחָא אִיהוּ מַלְכָּא. דְּהָא תְּנַן מַלְכָּא מְשִׁיחָא אִי מִן חַיָּיא הוּא דָּוִד שְׁמֵיהּ וְאִי מִן מֵתַיָיא הוּא דָּוִד שְׁמֵיהּ, וְאִיהוּ הֲוָה אִתְעַר בְּצַפְרָא עַד לָא יֵיתֵי דִּכְתִיב, (תהלים נז) עוּרָה כְבוֹדִי עוּרָה הַנֵּבֶל וְכִנּוֹר אָעִירָה שָׁחַר.

בֹּא רְאֵה שֶׁדָּוִד הַמֶּלֶךְ הָיָה קָם בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה, שֶׁאִם תֹּאמַר שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב אוֹ שׁוֹכֵב בְּמִטָּתוֹ וְהָיָה אוֹמֵר שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת – לֹא, אֶלָּא כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם קיט) חֲצוֹת לַיְלָה אָקוּם לְהוֹדוֹת לָךְ. אָקוּם וַדַּאי בַּעֲמִידָה לְהִתְעַסֵּק בְּשִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת שֶׁל הַתּוֹרָה. וּמִשּׁוּם כָּךְ דָּוִד הַמֶּלֶךְ חַי לְעוֹלָמִים, וַאֲפִלּוּ בִּימֵי מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ הוּא מֶלֶךְ. שֶׁהֲרֵי שָׁנִינוּ, מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, אִם מִן הַחַיִּים הוּא – דָּוִד שְׁמוֹ, וְאִם מִן הַמֵּתִים הוּא – דָּוִד שְׁמוֹ. וְהוּא הָיָה מִתְעוֹרֵר

34 ביטול הרע – כל דינים מתעברין מינה על ידי עסק התורה בחצות לילה

ח"א פרשת ויחי דף רמב:

תָּא חֲזֵי, בְּשַׁעְתָּא דְּעָאל לֵילְיָא, (לעיל קע"ב ע"א) פָּתְחִין סְתִימִין, וְכַלְבֵּי וַחֲמָרֵי שַׁרְיָין וְשָׁטָאן בְּעַלְמָא, וְאִתְיְיהִיבַת רְשׁוּ לְחַבָּלָא, וְכָל בְּנֵי עַלְמָא נַיְימֵי בְּעַרְסַיְיהוּ, וְנִשְׁמַתְהוֹן דְּצַדִּיקַיָיא סָלְקִין לְאִתְעֲנָגָא לְעֵילָא. כַּד אִתְעַר רוּחַ צָפוֹן, וְאִתְפְּלִיג לֵילְיָא, אִתְעֲרוּתָא קַדִּישָׁא אִתְעַר בְּעַלְמָא, וְאִתְּמָר בְּכַמָּה דוּכְתֵּי.

בֹּא רְאֵה, בְּשָׁעָה שֶׁנִּכְנָס הַלַּיְלָה, הַפְּתָחִים נִסְתָּמִים, וּכְלָבִים וַחֲמוֹרִים שׁוֹרִים וּמְשׁוֹטְטִים בָּעוֹלָם, וְנִתֶּנֶת רְשׁוּת לְהַשְׁחִית, וְכָל בְּנֵי הָעוֹלָם יְשֵׁנִים בְּמִטּוֹתֵיהֶם, וְנִשְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים עוֹלוֹת לְהִתְעַנֵּג לְמַעְלָה. כְּשֶׁמִּתְעוֹרֶרֶת רוּחַ צָפוֹן וְנֶחֱלָק הַלַּיְלָה, הִתְעוֹרְרוּת קְדֻשָּׁה מִתְעוֹרֶרֶת בָּעוֹלָם, וְזֶה נֶאֱמַר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת.

 

זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ דְּהַהוּא בַּר נָשׁ, דְּאִיהוּ קָאִים בְּהַהִיא שַׁעְתָּא, וְאִשְׁתְּדָּל בְּאוֹרַיְיתָא. כֵּיוָן דְּאִיהוּ פָּתַח בְּאוֹרַיְיתָא, כָּל אִינוּן זִינִין בִּישִׁין, אָעִיל לוֹן בְּנוּקְבֵי דִתְהוֹמָא רַבָּה, וְכָפִית לֵיהּ לַחֲמוֹר, וְנָחִית לֵיהּ בְּטַפְסְרֵי דִּתְחוֹת עַפְרָא, דְּזוּהֲמֵי קִסְרָא.

אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ שֶׁל אוֹתוֹ אָדָם שֶׁעוֹמֵד בְּאוֹתָהּ שָׁעָה וּמִשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה. כֵּיוָן שֶׁהוּא פּוֹתֵחַ בַּתּוֹרָה, אֶת כָּל אוֹתָם הַמִּינִים הָרָעִים הוּא מַכְנִיס לְנֶקֶב תְּהוֹם רַבָּה, וְכוֹפֵת אֶת הַחֲמוֹר, וּמוֹרִידוֹ בַּשָּׂרִים שֶׁתַּחַת הֶעָפָר שֶׁל זֻהֲמַת הַקֶּשֶׁר.

37 דוד המלך היה קם בחצות לילה ממש ולא היה טועם טעם שינה ומיתה כלל

זוה"ק בראשית דף רו ע"ב – רז ע"א

רִבִּי יְהוּדָה וְרִבִּי יוֹסֵי אִעָרְעוּ בִּכְפַר חָנָן. עַד דְּהֲווּ יָתְבֵי בֵּי אוּשְׁפִּיזַיְיהוּ, אֲתָא חַד בַּר נָשׁ וְחַד מָטוּלָא דְחַמְרָא קַמֵיהּ וְעָאל בְּבֵיתָא. אַדְּהָכִי, אָמַר רִבִּי יְהוּדָה לְרִבִּי יוֹסֵי, הָא תָּנִינָן, דְּדָוִד מַלְכָּא הֲוָה מִתְנַמְנֵם כְּסוּס, וְשֵׁינְתֵיהּ זְעֵיר, הֵיךְ הֲוָה קָם בְּפַלְגּוּת לֵילְיָא. הַאי שִׁעוּרָא זְעֵיר אִיהוּ וְלָא הֲוָה אִתְעַר אֲפִילּוּ בִּתְלָתוּת לֵילְיָא.

רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי יוֹסֵי נִפְגְּשׁוּ לִכְפַר חָנָן. בְּעוֹדָם יוֹשְׁבִים בְּבֵית מְלוֹנָם, בָּא אִישׁ אֶחָד, וּמַשָּׂא שֶׁל חֲמוֹר לְפָנָיו, וְנִכְנַס לַבַּיִת. בֵּין כָּךְ אָמַר רַבִּי יְהוּדָה לְרַבִּי יוֹסִי, הִנֵּה שָׁנִינוּ שֶׁדָּוִד הַמֶּלֶךְ הָיָה מִתְנַמְנֵם כְּמוֹ סוּס וּשְׁנָתוֹ מוּעֶטֶת, אֵיךְ הָיָה קָם בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה, הַשִּׁעוּר הַזֶּה הוּא קָטָן, וְלֹא הָיָה מִתְעוֹרֵר אֲפִלּוּ בִּשְׁלִישׁ הַלַּיְלָה?

 

אָמַר לֵיהּ, בְּשַׁעְתָּא דְּעָאל לֵילְיָא, הֲוָה יָתִיב עִם כָּל רַבְרְבֵי בֵיתֵיהּ וְדָאִין דִּינָא, וְעָסִיק בְּמִלֵּי דְאוֹרַיְיתָא. וּלְבָתַר הֲוָה נָאִים שֵׁינְתֵיהּ עַד פַּלְגוּת לֵילְיָא, וְקָם בְּפַלְגוּת לֵילְיָא וְאִתְעַר, וְאִשְׁתְּדָּל בְּפוּלְחָנָא דְמָארֵיהּ, בְּשִׁירִין וְתוּשְׁבְּחָן.

אָמַר לוֹ, בְּשָׁעָה שֶׁנִּכְנַס הַלַּיְלָה, הָיָה יוֹשֵׁב עִם כָּל גְּדוֹלֵי בֵיתוֹ וְדָן אֶת הַדִּין וְעוֹסֵק בְּדִבְרֵי תוֹרָה, וְאַחַר כָּךְ הָיָה יָשֵׁן שְׁנָתוֹ עַד חֲצוֹת הַלַּיְלָה, וְקָם בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה וּמִתְעוֹרֵר, וּמִשְׁתַּדֵּל בַּעֲבוֹדַת רִבּוֹנוֹ בְּשִׁירִים וְתִשְׁבָּחוֹת. 

אַדְהָכִי אָמַר (דף רז ע"א) הַהוּא בַּר נָשׁ, וְכִי הַאי מִלָּה דְקָאַמְרִיתּוּ, הָכִי הוּא. רָזָא דְמִלָּה הָכָא, דְּהָא דָוִד מַלְכָּא חַי וְקַיָּים לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמִין. וְדָוִד מַלְכָּא הֲוָה נָטִיר כָּל יוֹמוֹי דְּלָא יִטְעַם טַעַם מִיתָה. בְּגִין דְּשֵׁינְתָא חַד מִשִּׁתִּין בְּמִיתָה אִיהוּ. וְדָוִד בְּגִין דּוּכְתֵּיהּ דְּאִיהוּ חַי, לָא הֲוָה נָאִים אֶלָּא שִׁיתִּין נִשְׁמֵי. דְּעַד שִׁתִּין נִשְׁמֵי חָסֵר חַד, אִיהוּ חַי. מִתַּמָּן וּלְהָלְאָה, טָעִים בַּר נָשׁ טַעְמָא דְמוֹתָא, וְשַׁלִּיט בֵּיהּ סִטְרָא דְרוּחַ מְסָאֲבָא.

בֵּינְתַיִם אָמַר הָאִישׁ הַהוּא, וְכִי הַדָּבָר הַזֶּה שֶׁאַתֶּם אוֹמְרִים הוּא כָּךְ? סוֹד הַדָּבָר יֵשׁ כָּאן, שֶׁהִנֵּה דָּוִד הַמֶּלֶךְ חַי וְקַיָּם לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים, וְדָוִד הַמֶּלֶךְ הָיָה שׁוֹמֵר כָּל יָמָיו שֶׁלֹּא יִטְעַם טַעַם מִיתָה, מִשּׁוּם שֶׁהַשֵּׁנָה אֶחָד מִשִּׁשִּׁים בְּמִיתָה הִיא, וְדָוִד, מִשּׁוּם מְקוֹמוֹ שֶׁהוּא חַי, לֹא הָיָה יָשֵׁן אֶלָּא שִׁשִּׁים נְשִׁימוֹת, שֶׁעַד שִׁשִּׁים נְשִׁימוֹת חָסֵר אַחַת הוּא חַי, מִשָּׁם וָהָלְאָה טוֹעֵם אָדָם טַעַם מִיתָה וְשׁוֹלֵט בּוֹ הַצַּד שֶׁל רוּחַ הַטֻּמְאָה.

 

וְדָא הֲוָה נָטִיר דָּוִד מַלְכָּא, דְּלָא יִטְעַם טַעְמָא דְמוֹתָא, וְשַׁלִּיט (ס"א דלא ישליט) בֵּיהּ סִטְרָא דְרוּחָא אָחֳרָא, בְּגִין דְּשִׁתִּין נִשְׁמֵי חָסֵר חַד, אִיהוּ רָזָא דְחַיִּים דִּלְעֵילָא. עַד שִׁתִּין נִשְׁמֵי, דְּאִינוּן שִׁתִּין (ד"א ל"ג חסר חד נשמי) נִשְׁמֵי עִלָּאִין, וְאִילֵין רָזָא דִלְהוֹן, דְּתַלְיָין בְּהוֹן חַיֵּי. וּמִכָּאן וּלְתַתָּא, רָזָא דְמוֹתָא הוּא.

וְזֶה הָיָה שׁוֹמֵר דָּוִד הַמֶלֶךְ, שֶׁלֹּא יִטְעַם טַעַם שֶׁל מִיתָה, וְשׁוֹלֵט (שלא ישלט) בּוֹ צַד שֶׁל רוּחַ אַחֶרֶת, מִשּׁוּם שֶׁשִּׁשִּׁים נְשִׁימוֹת חָסֵר אַחַת הוּא הַסּוֹד שֶׁל הַחַיִּים שֶׁלְּמַעְלָה, עַד שִׁשִּׁים נְשִׁימוֹת שֶׁהֵם שִׁשִּׁים [חסר נשימה אחת] נְשִׁימוֹת עֶלְיוֹנוֹת, וְאֵלּוּ הַסּוֹד שֶׁלָּהֶן, שֶׁהַחַיִּים תְּלוּיִים בָּהֶם, וּמִכָּאן וָמַטָּה הוּא סוֹד הַמָּוֶת.

 

וְעַל דָּא, דָּוִד מַלְכָּא הֲוָה מְשַׁעֵר שִׁעוּרָא דְלֵילְיָא, בְּגִין דְּיִתְקַיֵּים בַּחַיִּים, דְּלָא יִשְׁלוֹט בֵּיהּ טַעְמָא דְמוֹתָא. וְכַד אִתְפְּלִיג לֵילְיָא, הֲוָה דָּוִד מִתְקַיֵּים בְּאַתְרֵיהּ. בְּגִין דְּכַד אִתְעַר פַּלְגוּ לֵילְיָא וְכִתְרָא קַדִּישָׁא אִתְעַר, בָּעָא דְלָא לְאַשְׁכָּחָא לֵיהּ לְדָוִד מִתְקַשַּׁר בְּאֲתַר אָחֳרָא, בְּאֲתַר דְּמוֹתָא.

וְעַל כֵּן דָּוִד הָיָה מְשַׁעֵר אֶת שִׁעוּר הַלַּיְלָה כְּדֵי שֶׁיִּתְקַיֵּם בַּחַיִּים, שֶׁלֹּא יִשְׁלֹט בּוֹ טַעַם הַמָּוֶת, וּכְשֶׁנֶּחֱלַק הַלַּיְלָה הָיָה דָוִד עוֹמֵד בִּמְקוֹמוֹ, מִשּׁוּם שֶׁכַּאֲשֶׁר מִתְעוֹרֵר חֲצוֹת הַלַּיְלָה וְהַכֶּתֶר הַקָּדוֹשׁ מִתְעוֹרֵר, צָרִיךְ שֶׁלֹּא יִמְצָא אֶת דָּוִד קָשׁוּר בְּמָקוֹם אַחֵר, בִּמְקוֹם הַמָּוֶת.

 

חומר העניין למי שאינו קם בחצות לילה

בְּגִין דְּכַד אִתְפְּלִיג לֵילְיָא וּקְדוּשָּׁה עִלָּאָה אִתְעַר, וּבַר נָשׁ דְּנָאִים בְּעַרְסֵיהּ וְלָא אִתְעַר לְאַשְׁגָּחָא בִּיקָרָא דְמָארֵיהּ. הָא אִיהוּ אִתְקַשַּׁר בְּרָזָא דְמוֹתָא וּמִתְדַּבַּק בְּאֲתַר אָחֳרָא, וְעַל דָּא דָּוִד מַלְכָּא הֲוָה קָאִים לְאַשְׁגָּחָא בִּיקָרָא דְמָארֵיהּ תָּדִיר. חַי לְגַבֵּי חַי, וְלָא נָאִים בְּשֵׁינְתָא לְטָעֲמָא טַעְמָא דְמוֹתָא. וּבְגִין כָּךְ, הֲוָה מִתְנַמְנֵם כְּסוּס שִׁתִּין נִשְׁמֵי, וְלָא בִּשְׁלִימוּ.

מִשּׁוּם שֶׁכַּאֲשֶׁר נֶחֱלָק הַלַּיְלָה וְהַקְּדֻשָּׁה הָעֶלְיוֹנָה מִתְעוֹרֶרֶת, וְאָדָם שֶׁיָּשֵׁן בְּמִטָּתוֹ וְלֹא מִתְעוֹרֵר לְהַשְׁגִּיחַ בִּכְבוֹד רִבּוֹנוֹ, הִנֵּה הוּא נִקְשָׁר בְּסוֹד הַמָּוֶת, וְנִדְבָּק לְמָקוֹם אַחֵר, וְעַל כֵּן דָּוִד הַמֶּלֶךְ הָיָה עוֹמֵד לְהַשְׁגִּיחַ בִּכְבוֹד רִבּוֹנוֹ תָּמִיד, חַי אֵצֶל חַי, וְלֹא נִרְדַּם בַּשֵּׁנָה לִטְעֹם טַעַם הַמָּוֶת, וּמִשּׁוּם כָּךְ הָיָה מִתְנַמְנֵם כְּמוֹ סוּס, שִׁשִּׁים נְשִׁימוֹת, וְלֹא בִּשְׁלֵמוּת.

 

אָתוּ רִבִּי יְהוּדָה וְרִבִּי יוֹסֵי וּנְשָׁקוּהָ, אָמְרוּ לֵיהּ, מַה שְּׁמָךְ. אָמַר לְהוֹן, חִזְקִיָּה. אָמְרוּ לֵיהּ, יִתְיַישֵּׁר חֵילָךְ וְיִתְתַּקַּף אוֹרַיְיתָךְ. יְתִיבוּ. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, הוֹאִיל וְשָׁרִית, אֵימָא לָן מֵהַנֵּי רָזִין עִלָּאִין דְּקָאֲמַרְתְּ.

בָּאוּ רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי יוֹסֵי וּנְשָׁקוּהוּ. אָמְרוּ לוֹ, מַה שִּׁמְךְ? אָמַר לָהֶם, חִזְקִיָּה. אָמְרוּ לוֹ, יִישַׁר כֹּחֲךְ וְתִתְחַזֵּק תּוֹרָתְךְ. יָשְׁבוּ. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, הוֹאִיל וְהִתְחַלְתָּ, אֱמֹר לָנוּ מֵעַתָּה סוֹדוֹת עֶלְיוֹנִים שֶׁאָמַרְתָּ

 

38כולם שרים ביחד

בראשית מ:

כַּד אִתְפְּלַג לֵילְיָא וְאִתְעַר רוּחַ צָפוֹן וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָתֵי (ס ע"ב) לְאִשְׁתַּעְשְׁעָא עִם צַדִּיקַיָּיא בְּגִנְתָּא דְעֵדֶן. כְּדֵין רוּחַ צָפוֹן אַקִּישׁ וּמָטָא לְאִנּוּן דִּמְמַנָּן בְּפַלְגוּת לֵילְיָא לְזַמְּרָא.  וְכֻלְהוּ מְזַמְּרִין וּפָתְחִין שִׁירָתָא. וְכַד אָתֵי צַפְרָא וּמִתְחַבֵּר קַדְרוּתָא דְצַפְרָא בִּנְהוֹרָא. כְּדֵין כֻּלְהוּ אָחֳרָנִין אָמְרִין שִׁירָתָא. וְכָל כֹּכְבֵי רְקִיעָא וְכָל שְׁאָר מַלְאָכִין (דלתתא) מְסַיְיעִין לוֹן כְּמָה דִכְתִיב, (איוב לח) בְּרָן יַחַד כֹּכְבֵי בֹקֶר וַיָּרִיעוּ כָּל בְּנִי אֱלהִים. עַד דְּיִשְׂרָאֵל נָטְלֵי שִׁירָתָא וְתוּשְׁבַּחְתָּא אֲבַּתְרַיְיהוּ:

כְּשֶׁנֶּחֱלָק הַלַּיְלָה בַּחֲצוֹת וּמִתְעוֹרֵר רוּחַ צָפוֹן וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּא לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ עִם הַצַּדִּיקִים בְּגַן עֵדֶן, אָז רוּחַ צָפוֹן מַקִּישָׁה וּמַגִּיעָה לְאוֹתָם הַמְמֻנִּים בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה לְזַמֵּר, וְכֻלָּם מְזַמְּרִים וּפוֹתְחִים בְּשִׁירָה. וּכְשֶׁמַּגִּיעַ הַבֹּקֶר וּמִתְחַבֶּרֶת קַדְרוּת הַבֹּקֶר בָּאוֹר, אָז כָּל הָאֲחֵרִים אוֹמְרִים שִׁירָה, וְכָל כּוֹכְבֵי הָרָקִיעַ וְכָל שְׁאָר הַמַּלְאָכִים [שלמטה] מְסַיְּעִים לָהֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (איוב לח) בְּרָן יַחַד כֹּכְבֵי בֹקֶר וַיָּרִיעוּ כָּל בְּנֵי אֱלֹהִים. עַד שֶׁיִּשְׂרָאֵל נוֹשְׂאִים שִׁירָה וְתִשְׁבָּחוֹת אַחֲרֵיהֶם.

39  השתתפות עם השכינה

ויקרא אחרי מות סה.

וְתָאנָא, כָּל אִינּוּן דְּמִשְׁתַּדְּלֵי בְּאוֹרַיְיתָא בְּשַׁעֲתָא דְּאִתְפְּלִיג לֵילְיָא. אִשְׁתְּתַּף בִּשְׁכִינְתָּא. וְכַד אָתֵי צַפְרָא, וּמַטְרוֹנִיתָא אִתְחַבְּרַת עִם מַלְכָּא, הוּא אִשְׁתְּכַח עִמָּהּ עִם מַלְכָּא. וּמַלְכָּא פְּרֵיס עַל כֻּלְּהוּ גַּדְפּוֹי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (תהלים מב) יוֹמָם יְצַוְּה יְיָ' חַסְדּוֹ וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי וְגוֹ'.

וְלָמַדְנוּ, כָּל אוֹתָם שֶׁמִּשְׁתַּדְּלִים בַּתּוֹרָה בְּשָׁעָה שֶׁנֶּחֱלָק הַלַּיְלָה, מִשְׁתַּתְּפִים עִם הַשְּׁכִינָה. וּכְשֶׁבָּא הַבֹּקֶר וְהַגְּבִירָה מִתְחַבֶּרֶת עִם הַמֶּלֶךְ, הוּא נִמְצָא עִמָּהּ עִם הַמֶּלֶךְ, וְהַמֶּלֶךְ פּוֹרֵס עַל כֻּלָּם אֶת כְּנָפָיו. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (שם מב) יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי וְגוֹ'.

 

40 שלהבת מתעוררת ומכה בארבע רוחות העולם

זוה"ק פרשת לך לך דף עז:

בְּהַהִיא שַׁעֲתָא אִתְעַר שַׁלְהוֹבָא חַד מִסְּטַר צָפוֹן וּבָטַשׁ בְּאַרְבַּע סִטְרֵי עָלְמָא וְנָחִית וּמָטֵי בֵּין גַּדְפֵי דְתַרְנְגוֹלָא וְאִתְעַר הַהוּא שַׁלְהוֹבָא בֵּיהּ וְקָרֵי, וְלֵית מַאן דְּאִתְעַר בַּר אִנּוּן זַכָּאֵי קְשׁוֹט דְּקָיְימֵי וְאִתְעָרוּ בְּאוֹרַיְיתָא. וּכְדֵין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְכָל אִנּוּן צַדִּיקַיָיא דִּבְגוֹ גִנְתָא דְעֵדֶן צַיְיתֵי לְקָלֵיהוֹן. כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, (שיר השירים ח יג) הַיּוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים לְקוֹלֵךְ הַשְּׁמִיעִנִי:

בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה מִתְעוֹרֶרֶת שַׁלְהֶבֶת אַחַת מִצַּד הַצָּפוֹן, וּמַכָּה בְּאַרְבָּעָה רוּחוֹת הָעוֹלָם, וְיוֹרֶדֶת וּמַגִּיעָה לְבֵין כַּנְפֵי הַתַּרְנְגוֹל, וּמִתְעוֹרֶרֶת בּוֹ אוֹתָהּ הַשַּׁלְהֶבֶת וְקוֹרֵא. וְאֵין מִי שֶׁמִּתְעוֹרֵר, פְּרָט לְאוֹתָם צַדִּיקֵי הָאֱמֶת שֶׁעוֹמְדִים וּמִתְעוֹרְרִים בַּתּוֹרָה. וְאָז הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְכָל אוֹתָם הַצַּדִּיקִים שֶׁבְּתוֹךְ גַּן הָעֵדֶן מַקְשִׁיבִים לְקוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שיר ח יג) הַיּוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים לְקוֹלֵךְ הַשְׁמִיעִנִי.

41 תפילת ערבית רשות

 

בראשית קלב:

וּבְגִין כָּךְ תְּפִלַּת עַרְבִית רְשׁוּת דְּהָא אִתְכְּלִילַת בִּצְלוֹתָא דְיוֹמָא בְּגִין לְאִתְנַהֲרָא, וְהַשְׁתָּא לָאו זִמְנָא אִיהוּ. וְאוֹקִימְנָא לָהּ דְּהָא לָא אִתְגַּלְיָא נְהוֹרָא דִּימָמָא דְּיַנְהִיר לָהּ, וְאִיהִי שָׁלְטָא בַּחֲשׁוֹכָא עַד זִמְנָא דְּפַלְגוּת לֵילְיָא דְּאִשְׁתַּעְשַׁע קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עִם צַדִּיקַיָא בְּגִנְתָא דְעֵדֶן, וּכְדֵין אִיהוּ זִמְנָא לְאִשְׁתַּעְשְׁעָא בַּר נָשׁ (ס"א ולמלעי) בְּאוֹרַיְיתָא כְּמָה דְאִתְּמָר.

וּמִשּׁוּם כָּךְ תְּפִלַּת עַרְבִית רְשׁוּת, שֶׁהֲרֵי נִכְלֶלֶת בִּתְפִלַּת הַיּוֹם כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה מְאִירָה, וְכָעֵת לֹא זֶה הַזְּמַן. וּבֵאַרְנוּ אוֹתָהּ, שֶׁהֲרֵי לֹא הִתְגַּלָּה אוֹר הַיּוֹם שֶׁיָּאִיר לָהּ, וְהִיא שׁוֹלֶטֶת בַּחֲשֵׁכָה עַד זְמַן חֲצוֹת הַלַּיְלָה, כְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִשְׁתַּעֲשֵׁעַ עִם הַצַּדִּיקִים בְּגַן הָעֵדֶן, וְאָז הַזְּמַן שֶׁהָאָדָם יִשְׁתַּעֲשַׁע [וללמד] בַּתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר.

42 אשריהם העוסקים בתורה

בראשית ויחי רלא:

זַכָּאִין אִינוּן כָּל דְּקָיְימֵי בְּקִיּוּמַיְיהוּ, וּמִשְׁתַּדְּלִין בְּאוֹרַיְיתָא בְּלֵילְיָא. בְּגִין דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְכָל אִינוּן צַדִּיקַיָיא דִּבְגִנְתָא דְעֵדֶן, שָׁמְעוּ קָלַיְיהוּ דִּבְנֵי נָשָׁא, אִינוּן דְּמִשְׁתַּדְּלֵי בְּאוֹרַיְיתָא. כְּמָה דִכְתִיב, (שיר השירים ח) הַיּוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים וְגו'.

אַשְׁרֵיהֶם כָּל הָעוֹמְדִים בְּקִיּוּמָם וְעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה בַּלַּיְלָה, מִשּׁוּם שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְכָל אוֹתָם הַצַּדִּיקִים שֶׁבְּגַן עֵדֶן שׁוֹמְעִים קוֹלוֹת בְּנֵי הָאָדָם אוֹתָם הָעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שיר ח) הַיּוֹשֶׁבֶת

בַּגַּנִּים וְגוֹ'.

 

43 המשכים בחצות לילה לעסוק בתורה נעשה כבריה חדשה, ומשיג להבין בהירות התורה

 

ויקרא כג ע"א – ע"ב

רִבִּי יְהוּדָה וְרִבִּי יוֹסֵי הֲווֹ יַתְבֵי חַד לֵילְיָא, וְלָעָאן בְּאוֹרַיְיתָא. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה לְרִבִּי יוֹסֵי, חֲמֵינָא דְּצָחוּתָא דְּאוֹרַיְיתָא בְּלֵילְיָא, הוּא יַתִּיר מִבִּימָמָא, אֲמַאי. אָמַר לֵיהּ, בְּגִין דְּצָחוּתָא דְּתוֹרָה שֶׁבִּכְתָּב, תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה הוּא. וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, בְּלֵילְיָא שַׁלְטָא וְאַתְעֲרַת יַתִּיר מִבִּימָמָא, וּבְזִמְנָא דְּאִיהִי שַׁלְטָא, כְּדֵין אִיהוּ צָחוּתָא דְּאוֹרַיְיתָא.

רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי יוֹסֵי הָיוּ יוֹשְׁבִים לַיְלָה אֶחָד וְעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה לְרַבִּי יוֹסֵי, רָאִיתִי שֶׁצַּחוּת הַתּוֹרָה בַּלַּיְלָה יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בַּיּוֹם. לָמָּה זֶה? אָמַר לוֹ, מִשּׁוּם שֶׁהַצַּחוּת שֶׁל תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב הִיא תוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה שׁוֹלֶטֶת בַּלַּיְלָה, וּמִתְעוֹרֶרֶת יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בַּיּוֹם, וּבִזְמַן שֶׁהִיא שׁוֹלֶטֶת, אָז קַיֶּמֶת הַצַּחוּת שֶׁל הַתּוֹרָה.

 

פָּתַח רִבִּי יוֹסֵי וְאָמַר, (איוב לה י) וְלא אָמַר אַיֵּה אֱלוֹהַּ עוֹשָׂי נוֹתֵן זְמִירוֹת בַּלָּיְלָה. תָּא חֲזִי, (שלח לך קע"א ע"ב) בְּשַׁעֲתָא דְּאִתְּעַר רוּחַ צָפוֹן, וְאִתְפְּלַג לֵילְיָא, הָא אוּקְמוּהָ, דְּשַׁלְהוֹבָא חַד נָפִיק, וּבָטַשׁ תְּחוֹת גַּדְפּוֹי דְּתַרְנְגוֹלָא, וְאָקִישׁ גַּדְפּוֹי וְקָארֵי. וְהַהוּא שַׁלְהוֹבָא בְּזִמְנָא דְּמָטֵי גַּבֵּיהּ, וְאִתְּעַר לָקֳבְלֵיהּ, אִסְתָּכֵי בֵּיהּ, וְאִזְדַּעְזָע וְקָארֵי, וְאִסְתְּכֵי וְאַשְׁגַּח בְּגִין יְקָרָא דְּמָארֵיהּ, לְמֶעְבַּד רְעוּתֵיהּ, וְקָארֵי לוֹן לִבְנֵי נָשָׁא.

פָּתַח רַבִּי יוֹסֵי וְאָמַר, (איוב לה) וְלֹא אָמַר אַיֵּה אֱלוֹהַּ עֹשָׂי נֹתֵן זְמִרוֹת בַּלָּיְלָה. בּא רְאֵה, בְּשָׁעָה שֶׁמִּתְעוֹרֶרֶת רוּחַ צָפוֹן וְנֶחֱלָק הַלַּיְלָה, הֲרֵי בֵּאֲרוּ שֶׁשַּׁלְהֶבֶת אַחַת יוֹצֵאת וּמַכָּה תַּחַת כַּנְפֵי הַתַּרְנְגוֹל וּמַקִּישׁ אֶת כְּנָפָיו וְקוֹרֵא. וְאוֹתָהּ שַׁלְהֶבֶת, בִּזְמַן שֶׁמַּגִּיעָה אֵלָיו וּמִתְעוֹרֶרֶת כְּנֶגְדּוֹ, הוּא מִסְתַּכֵּל בָּהּ וּמִזְדַּעֲזֵעַ וְקוֹרֵא, וּמִסְתַּכֵּל וּמַשְׁגִּיחַ בִּשְׁבִיל כְּבוֹד רִבּוֹנוֹ כְּדֵי לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ, וְקוֹרֵא לִבְנֵי הָאָדָם.   

ועַל דָּא אִקְרֵי שֶׂכְוִי, אַשְׁגָּחָא. וְאִקְרֵי גֶּבֶר, בְּגִין דְּאִתְּעַר בְּשַׁלְהוֹבָא (דף כ"ג ע"ב) דִּגְבוּרָה, בְּסִטְרָא דִּגְבוּרָה קָא אַתְיָא לְאִתְּעָרָא בְּעָלְמָא. כְּדֵין אִינּוּן בְּנֵי מְהֵימְנוּתָא קַיְימִין, וְיָהֲבִין גְּבוּרָה וְחֵילָא לִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, וּכְדֵין אִקְרֵי רִנָּה דְּאוֹרַיְיתָא. וְעַל דָּא, יָרִית דָּוִד מַלְכוּתָא הוּא וּבְנוֹי לְעָלְמִין וּלְדָרֵי דָּרִין.

וְלָכֵן נִקְרָא שֶׂכְוִי, הַשְׁגָּחָה. וְנִקְרָא גֶבֶר, שֶׁמִּתְעוֹרֵר בְּשַׁלְהֶבֶת הַגְּבוּרָה, בַּצַּד שֶׁל הַגְּבוּרָה הוּא בָּא לְעוֹרֵר אֶת הָעוֹלָם, וְאָז אוֹתָם בְּנֵי הָאֱמוּנָה עוֹמְדִים וְנוֹתְנִים גְּבוּרָה וְכֹחַ לִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, וְאָז נִקְרֵאת רִנַּת הַתּוֹרָה. וְלָכֵן דָּוִד יָרַשׁ אֶת הַמַּלְכוּת הוּא וּבָנָיו לְעוֹלָמִים וּלְדוֹרֵי דוֹרוֹת.

44 גודל השמחה שמתעורר בלימוד התורה בלילה

)ויקרא ריג.) זוהר חדש פרשת פנחס

וּבְגִין דְּכָל מַאן דְּאִשְׁתְּדַּל בְּאוֹרַיְיתָא בְּהַאי עָלְמָא, זָכֵי דְּיִפְתְּחוּן לֵיהּ כַּמָּה תַּרְעִין לְהַהוּא עָלְמָא, כַּמָּה נְהוֹרִין. בְּשַׁעֲתָא דְּיִנְפּוֹק מֵהַאי עָלְמָא, הִיא אַקְדִימַת קַמֵּיהּ, וְאַזְלָא לְכָל נְטוּרֵי תַּרְעִין, מַכְרֶזֶת וְאוֹמֶרֶת, (ישעיה כו) פִּתְחוּ שְׁעָרִים וְיָבֹא גּוֹי צַדִּיק. אַתְקִינוּ כֻּרְסְיָין לִפְלָנַיָּא עַבְדָּא דְּמַלְכָּא.  דְּלֵית חֲדוּ לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אֶלָּא מַאן דְּאִשְׁתְּדַל בְּאוֹרַיְיתָא, כָּל שֶׁכֵּן בַּר נָשׁ דְּמִתְעַר בְּלֵילְיָא לְאִשְׁתַּדְּלָא בְּאוֹרַיְיתָא, דְּהָא כָּל צַדִיקַיָּיא דִּבְגִּנְתָּא דְּעֵדֶן, צַיְיתִין לְקַלֵּיהּ, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִשְׁתְּכַח בֵּינַיְיהוּ, כְּמָה דְּאוּקְמוּהָ (שיר השירים ח יג) הַיּוֹשֶׁבֶת בַּגַנִּים חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים לְקוֹלֵךְ הַשְׁמִיעִינִי.

וּמִשּׁוּם שֶׁכָּל מִי שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה בָּעוֹלָם הַזֶּה זוֹכֶה שֶׁיִּפָּתְחוּ לוֹ כַּמָּה שְׁעָרִים לָעוֹלָם הַהוּא, כַּמָּה אוֹרוֹת – בְּשָׁעָה שֶׁיֵּצֵא מֵהָעוֹלָם הַזֶּה הִיא מַקְדִּימָה לְפָנָיו, וְהוֹלֶכֶת לְכָל שׁוֹמְרֵי הַשְּׁעָרִים, מַכְרִיזָה וְאוֹמֶרֶת: (ישעיה כו) פִּתְחוּ שְׁעָרִים וְיָבֹא גוֹי צַדִּיק! הַתְקִינוּ כִסְאוֹת לִפְלוֹנִי עֶבֶד הַמֶּלֶךְ! שֶׁאֵין שִׂמְחָה לַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אֶלָּא בְּמִי שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה, כָּל שֶׁכֵּן אָדָם שֶׁמִּתְעוֹרֵר בַּלַּיְלָה לְהִשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה, שֶׁהֲרֵי כָּל הַצַּדִּיקִים שֶׁבְּגַן עֵדֶן מַקְשִׁיבִים לְקוֹלוֹ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִמְצָא בֵינֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁפֵּרְשׁוּהָ (שיר השירים ח) הַיּוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים לְקוֹלֵךְ הַשְׁמִיעִנִי.

 

45 בעת הגלות דחורבן המקדש אין להקב"ה נחת רוח רק ע"י לימוד התורה

בראשית ויחי רלא.

וְאַף עַל גַּב דְּחֶדְוָון לָא אִתְעָרוּ, אֲבָל לְבַר קָיְימֵי וּמְזַמְּרֵי שִׁירָתָא. וְכַד אִתְפְּלִיג לֵילְיָא, וְאִתְעָרוּתָא סָלְקָא מִתַּתָּא לְעֵילָא, כְּדֵין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַתְעַר כָּל חֵילֵי שְׁמַיָא לִבְכִיָה, וּבָעַט בִּרְקִיעָא, וְאִזְדַּעְזְעָן עִלָּאֵי וְתַתָּאֵי.

וְאַף עַל גַּב שֶׁהַחֶדְווֹת לֹא הִתְעוֹרְרוּ, אֲבָל בַּחוּץ עוֹמְדִים וּמְזַמְּרִים שִׁירָה, וּכְשֶׁנֶּחֱלָק הַלַּיְלָה וְהִתְעוֹרְרוּת עוֹלָה מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה, אָז הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְעוֹרֵר כָּל חֵילוֹת הַשָּׁמַיִם לִבְכִיָּה, וּבוֹעֵט בָּרָקִיעַ, וּמִזִדַּעְזְעִים עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים.

 

הוּא וְכָל אִינוּן נִשְׁמָתִין וְלֵית נַיְיחָא קַמֵּיהּ, בַּר בְּזִמְנָא דְּמִתְעָרֵי לְתַתָּא בְּאוֹרַיְיתָא. כְּדֵין, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ דְּצַדִּיקַיָא (דעמיה), כֻּלְּהוּ צַיְיתִין וְחָדְיָין לְהַהוּא קָלָא וּכְדֵין נַיְיחָא. (ס"א קמיה ואתי נייחא לכלהו נשמתין דצדיקיא עמיה)(קמיה אשתכח). בְּגִין דְּמִיּוֹמָא דְּאִתְחָרִיב מַקְדְּשָׁא לְתַתָּא, אוֹמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּלָא יֵיעוּל בְּגוֹ יְרוּשְׁלֵם דִּלְעֵילָא, עַד דְּיַעֲלוּן יִשְׂרָאֵל לִיְרוּשָׁלַם דִּלְתַתָּא. דִּכְתִיב, (הושע יא) בְּקִרְבְּךָ קָדוֹשׁ וְלא אָבוֹא בְּעִיר, וְהָא אוּקְמוּהָ חַבְרַיָיא (תענית ה.).

וְאֵיןֹ מְנוּחָה לְפָנָיו, פְּרָט לַזְּמַן שֶׁמִּתְעוֹרְרִים לְמַטָּה בַּתּוֹרָה, אָז הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְכָל אוֹתָן נִשְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים [שעמו], כֻּלָּם מַקְשִׁיבִים וּשְׂמֵחִים לְאוֹתוֹ קוֹל, וְאָז מְנוּחָה. [לפניו, ובאה מנוחה לכל נשמות הצדיקים שעמו][לפניו נמצאת]. מִשּׁוּם שֶׁמִּיּוֹם שֶׁנֶּחֱרַב הַמִּקְדָּשׁ לְמַטָּה, נִשְׁבַּע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁלֹּא יִכָּנֵס לְתוֹךְ יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל מַעְלָה עַד שֶׁיִּכָּנְסוּ יִשְׂרָאֵל לִירוּשָׁלַיִם שֶׁל מַטָּה, שֶׁכָּתוּב (הושע יא) בְּקִרְבְּךְ קָדוֹשׁ וְלֹא אָבוֹא בְּעִיר, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ הַחֲבֵרִים.

 

וְכָל אִינוּן מְזַמְּרֵי, קָיְימֵי לְבַר, וְאָמְרֵי שִׁירָתָא, בִּתְלַת פַּלְגֵי לֵילְיָא וְכֻלְּהוּ מְשַׁבְּחָן בְּתוּשְׁבָּחְתַן יְדִיעָאן, וְכֻלְּהוּ חֵילֵי שְׁמַיָא, כֻּלְּהוּ מִתְעָרֵי בְּלֵילְיָא, וְיִשְׂרָאֵל בִּימָמָא. וּקְדוּשָׁה לָא מְקַדְּשֵׁי לְעֵילָא, עַד דִּמְקַדְּשֵׁי יִשְׂרָאֵל לְתַתָּא, וּכְדֵין כָּל חֵילֵי שְׁמַיָא מְקַדְּשֵׁי שְׁמָא קַדִּישָׁא כְּחֲדָא. וְעַל דָּא יִשְׂרָאֵל קַדִּישִׁין, מִתְקַדְּשִׁין מֵעִלָּאֵי וְתַתָּאֵי (ס"א בגין דקדושא דשמא דקודשא בריך הוא לא סליק אלא מעילא ומתתא) כְּחֲדָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (ויקרא יט) קְדוֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' אֱלהֵיכֶם.

וְכָל אוֹתָם מְזַמְּרִים עוֹמְדִים בַּחוּץ וְאוֹמְרִים שִׁירָה בִּשְׁלֹשֶׁת חֶלְקֵי הַלַּיְלָה, וְכֻלָּם מְשַׁבְּחִים בְּתִשְׁבָּחוֹת יְדוּעוֹת, וְכָל חֵילוֹת הַשָּׁמַיִם, כֻּלָּם מִתְעוֹרְרִים בַּלַּיְלָה, וְיִשְׂרָאֵל בַּיּוֹם, וּקְדֻשָּׁה לֹא מְקַדְּשִׁים לְמַעְלָה עַד שֶׁיִּשְׂרָאֵל מְקַדְּשִׁים לְמַטָּה, וְאָז כָּל חֵילוֹת הַשָּׁמַיִם מְקַדְּשִׁים אֶת הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ כְּאֶחָד. וְעַל זֶה יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים מִתְקַדְּשִׁים מֵעֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים [משום שהקדשה של שמו של הקדוש ברוך הוא לא עולה אלא מלמעלה ומלמטה] כְּאֶחָד. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (ויקרא יט) קדשים תהיו כי קדוש אני ה' אלהיכם.

 

46 להשתדל בתורה לכבוד השכינה ולא לצורך עצמם

ת"ז מז"ח קנב:

.. נָטִיל תְּלָת אַבְנִין וְזָרִיק לוֹן לְגַבֵּי עֵלָּא. וְכַד זָרִיק לוֹן אִתְעֲבִידוּ אַבְנָא חֲדָא, וְאָמַר לְמָארֵי מְתִיבְתָּא, קַבִּילוּ הַאי אַבְנָא לְגַבַּיְכוּ, דְּהָא שְׁכִינְתָּא אִיהִי בְּגָלוּתָא וְלֵית בָּכוּ מָאן דְּיִתְּעַר לְגַבָּהּ לְרַצָּאָה לָהּ לְגַבֵּי בַּעְלָהּ וְלֹא עוֹד אֶלָּא כַּמָּה מָארֵי מִדְרָשׁוֹת דְּאִנּוּן חֲבֵרִין לְגַבַּיְכוּ, צַוְחִין בְּכָל יוֹמָא וְלֵילְיָא בְּאוֹרַיְתָא דִּבְעַל פֶּה, בְּכַמָּה קוּשְׁיָן. וְצַוְחִין בָּהּ בְּכַלְבִין דְּאָמְרִין הַב הַב. כְּגַוְנָא דְּגֵיהִנֹּם דְּצָוַח הַב הַב, הָדָא הוּא דִּכְתִיב (משלי ל) לַעֲלֻקָּה שְׁתֵּי בָּנוֹת הַב הַב. הַב לָן עוּתְרָא בְּעָלְמָא דֵּין. הָב לָן עוּתְרָא בְּעָלְמָא דְּאָתֵי. כְּמָה דְּאוֹקְמוּהּ לְמֹד תּוֹרָה הַרְבֵּה וְיִתְּנוּ לְךָ שָׂכָר הַרְבֵּה. וְלֵית מָאן דְּיִשְׁתְּדַל בְּאוֹרַיְתָא, לְסַלְקָא בֵּהּ שְׁכִינְתָּא מִן גָּלוּתָא, וּלְיַחֲדָא לָהּ עִם בַּעְלָהּ דְּאִנּוּן אֲטִימִין דְּעַיְנִין סְתִימִין דְּלִבָּא, וּבְגִין דָּא קָלָא נָפַק בְּכָל לֵילְיָא כַּד נָחִית קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּגִנְתָּא דְּעֵדֶן, דְּסַלְקִין נִשְׁמָתִין קַמֵּהּ, וְהַהוּא קָלָא אָמַר קְרָא כְּדִכְתִיב (ישעיה מ)קוֹל אוֹמֵר קָרָא. זִיל וְאִמָּא לוֹן דְּיִשְׁתַּדְּלוּן בְּאוֹרַיְתָא לְחַבְּרָא שְׁכִינְתָּא עִם קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. כְּגַוְנָא דְּדָוִד דְּאָמַר (תהלים קלב) אִם אֶתֵּן שְׁנַת לְעֵינַי לְעַפְעַפַּי תְנוּמָה עַד אֶמְצָא מָקוֹם לַה'. וְאִיהוּ הֲוָה מִשְׁתַּדַּל בְּאוֹרַיְתָא לְחַבְּרָא אִמָּא, דְּאִתְּמַר בָּהּ (משלי א) וְאַל תִּטֹשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ עִם בַּעְלָהּ..

.. נָטַל שָׁלֹשׁ אֲבָנִים וְזָרַק אוֹתָן לְמַעְלָה. וּכְשֶׁזָּרַק אוֹתָן, נַעֲשׂוּ אֶבֶן אַחַת, וְאָמַר לְרָאשֵׁי הַיְשִׁיבָה: קַבְּלוּ אֲלֵיכֶם אֶת הָאֶבֶן הַזּוֹ, שֶׁהֲרֵי הַשְּׁכִינָה בַּגָּלוּת, וְאֵין בָּכֶם מִי שֶׁיִּתְעוֹרֵר אֵלֶיהָ לְרַצּוֹתָהּ לְבַעְלָהּ, וְלֹא עוֹד, אֶלָּא כַּמָּה בַּעֲלֵי מִדְרָשׁוֹת, שֶׁהֵם חֲבֵרִים אֶצְלְכֶם, צוֹוְחִים בְּכָל יוֹם וָלַיְלָה בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה בְּכַמָּה קֻשְׁיוֹת, וְצוֹוְחִים בָּהּ כְּמוֹ כְלָבִים שֶׁאוֹמְרִים הַב הַב, כְּמוֹ שֶׁהַגֵּיהִנֹּם צוֹוֵחַ הַב הַב. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (משלי ל) לַעֲלֻקָּה שְׁתֵּי בָנוֹת הַב הַב. הַב לָנוּ עֹשֶׁר בָּעוֹלָם הַזֶּה, הַב לָנוּ עֹשֶׁר בָּעוֹלָם הַבָּא. כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהָ, לְמֹד תּוֹרָה הַרְבֵּה, וְיִתְּנוּ לְךְ שָׂכָר הַרְבֵּה. וְאֵין מִי שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה לְהַעֲלוֹת בָּהּ הַשְּׁכִינָה מֵהַגָּלוּת וּלְיַחֵד אוֹתָהּ עִם בַּעְלָהּ, מִשּׁוּם שֶׁהֵם אֲטוּמֵי עֵינַיִם וּסְתוּמֵי לֵב. וּמִשּׁוּם זֶה יוֹצֵא קוֹל בְּכָל לַיְלָה, כְּשֶׁיּוֹרֵד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְגַן עֵדֶן, כְּשֶׁעוֹלוֹת הַנְּשָׁמוֹת לְפָנָיו, וְאוֹתוֹ הַקּוֹל אוֹמֵר פָּסוּק כַּכָּתוּב (ישעיה מ) קוֹל אֹמֵר קְרָא, לֵךְ וֶאֱמֹר לָהֶם שֶׁיִּשְׁתַּדְּלוּ בַּתּוֹרָה כְּדֵי לְחַבֵּר הַשְּׁכִינָה עִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. כְּמוֹ שֶׁדָּוִד שֶׁאָמַר (תהלים קלב) אִם אֶתֵּן שְׁנַת לְעֵינָי לְעַפְעַפַּי תְּנוּמָה עַד אֶמְצָא מָקוֹם לַה'. וְהוּא הָיָה מִשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה לְחַבֵּר אֶת הָאֵם, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ (משלי א) וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךְ, עִם בַּעְלָהּ…

 

47 תלמידי חכמים קמים בחצות לעסוק בתורה

זוה"ק ח"ג פרשת קדושים דף פא.

תָּא חֲזֵי ..בְּפַלְגוּת לֵילְיָא. בְּהַהִיא שַׁעֲתָא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִשְׁתְּכַח בְּגִנְתָּא דְּעֵדֶן, וּקְדוּשָּׁה עִלָּאָה אִתְּעַר, וּכְדֵין שַׁעֲתָא הִיא לְאִתְקַדְּשָׁא.. תַּלְמִידֵי חֲכָמִים דְּיַדְעִין אוֹרְחוֹי דְּאוֹרַיְיתָא, בְּפַלְגוּת לֵילְיָא שַׁעֲתָא דִּלְהוֹן לְמֵיקָם לְמִלְעֵי בְּאוֹרַיְיתָא, לְאִזְדַּוְּוגָא בִּכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, לְשַׁבְּחָא לִשְׁמָא קַדִּישָׁא, לְמַלְכָּא קַדִּישָׁא.

..בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה. שֶׁהֲרֵי בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִמְצָא בְּגַן עֵדֶן, וְהַקְּדֻשָּׁה הָעֶלְיוֹנָה מִתְעוֹרֶרֶת, וְאָז הַשָּׁעָה לְהִתְקַדֵּשׁ.. תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁיּוֹדְעִים אֶת דַּרְכֵי הַתּוֹרָה, בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה שְׁעָתָם לַעֲמֹד וְלַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, לְהִזְדַּוֵּג עִם כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, לְשַׁבֵּחַ אֶת הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ, אֶת הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ.

 

48 קומי רוני בלילה

במדבר נשא קכא:

רעיא מהימנא (במדבר ד) מִבֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וָמַעְלָה וְעַד בֶּן חֲמִשִּׁים שָׁנָה כָּל הַבָּא לַעֲבוֹד עֲבוֹדַת עֲבוֹדָה וַעֲבוֹדַת מַשָּׂא בְּאֹהֶל מוֹעֵד. פִּקּוּדָא דָּא לִהְיוֹת הַלְּוִיִּם מְשׁוֹרְרִים בַּמִקְדָּשׁ. וְאַף עַל גַּב דְּאוֹקִימְנָא לְעֵילָּא, הָכָא צָּרִיךְ לְחַדֵּשׁ מִלִּין, דְּהָא כֹּהֵן אִיהוּ מַקְרִיב קָרְבְּנָא, וְאִיהוּ מִיכָאֵל. לֵוִי אִיהוּ גַּבְרִיאֵל. אִיהוּ צָּרִיךְ לְנַגְּנָא. וְרָזָא דְּמִלָּה, (תהלים מב) יוֹמָם יְצַּוְּה יְיָ חַסְדּוֹ, דָּא חֶסֶד כַּהֲנָא רַבָּא דְּמִיכָאֵל אִיהוּ כֹּהֵן הֶדְיוֹט לְגַבֵּי מָארֵיהּ, וְעִם כָּל דָּא דְּהֶדְיוֹט אִיהוּ אֵצֶּל מָארֵיהּ. מֶלֶךְ דְּחַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ אִיהוּ. וּבִרְכַּת הֶדְיוֹט אַל תְּהִי קַלָה בְּעֵינֶיךָ, וְהַאי אִיהוּ יוֹמָם יְצַּוְּה יְיָ חַסְדּוֹ. וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי, דָּא גְּבוּרָה. שִׁירֹה: (דברים לג) בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ. (יחזקאל א) וּפְנֵי שׁוֹר מֵהַשְּׂמֹאל, וְגַבְרִיאֵל שְׁלוּחֵיהּ, וְצָּרִיךְ לְשׁוֹרֵר וּלְנַגֵּן בְּחֶדְוָה בְּחַמְרָא דְּאוֹרַיְיתָא, (לאתעסקא לשלחא קרבנא קמי מלכא בחדוה ומאן דלית ליה רשו) לְאִתְעַסְּקָא בְּאוֹרַיְיתָא, יְקַיֵּים (איכה ב) קוּמִי רֹנִּי בַלַּיְלָה לְרֹאשׁ אַשְׁמוּרֹת. וְיֵימָּא בְּאַשְׁמוּרוֹת, כַּמָה סְלִיחוֹת וְתַחֲנוּנִים וּבַקָּשׁוֹת, בְּכָל מִינֵי רִנָּה בִּגְרוֹנֵיהּ, דְּאִיהוּ כִּנּוֹר לְאַפָּקָא בֵּיהּ קָלָא, בְּשִׁית כַּנְפֵי רֵיאָה עִם וַורְדָא. בְּשִׁית עִזְקָאן דְּקָנֶה. וְדָא ו'. וְיִפּוּק לֵיהּ מִלִּבָּא, דְּתַמָּן בִּינָה. כְּמָה דְּאוּקְמוּהָ מָארֵי מַתְנִיתִין, הַלֵּב מֵבִין. יִפּוּק בֵּן מִבִּינָה. (ע"כ רעיא מהימנא)(כ"ד ע"ב פקודא דא המועל בהקדש וכו')

מִבֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וָמַעְלָה וְעַד בֶּן חֲמִשִּׁים שָׁנָה כָּל הַבָּא לַעֲבֹד עֲבֹדַת עֲבֹדָה וַעֲבֹדַת מַשָּׂא בְּאֹהֶל מוֹעֵד. מִצְוָה זוֹ לִהְיוֹת הַלְוִיִּם מְשׁוֹרְרִים בַּמִּקְדָּשׁ. וְאַף עַל גַּב שֶׁבֵּאַרְנוּ לְמַעְלָה, כָּאן צָרִיךְ לְחַדֵּשׁ דְּבָרִים, שֶׁהֲרֵי הַכֹּהֵן מַקְרִיב קָרְבָּן, וְהוּא מִיכָאֵל. לֵוִי הוּא גַּבְרִיאֵל, הוּא צָרִיךְ לְנַגֵּן. וְסוֹד הַדָּבָר – (תהלים מב) יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ, זֶה חֶסֶד כֹּהֵן גָּדוֹל, שֶׁמִּיכָאֵל הוּא כֹּהֵן הֶדְיוֹט לְגַבֵּי רִבּוֹנוֹ, וְעִם כָּל זֶה שֶׁהֶדְיוֹט הוּא אֵצֶל רִבּוֹנוֹ – הוּא מֶלֶךְ חַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ. וּבִרְכַּת הֶדְיוֹט אַל תְּהִי קַלָּה בְּעֵינֶיךְ, וְזֶהוּ יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ. וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי – זוֹ גְבוּרָה. שִׁירֹה – (דברים לג) בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ. (יחזקאל א) וּפְנֵי שׁוֹר מֵהַשְּׂמֹאל. וְגַבְרִיאֵל שְׁלוּחוֹ, וְצָרִיךְ לְשׁוֹרֵר וּלְנַגֵּן בְּחֶדְוָה בְּיֵין הַתּוֹרָה, (להתעסק לשלח קרבות לפני המלך בשמחה. ומי שאין לו רשות) לְהִתְעַסֵּק בַּתּוֹרָה, יְקַיֵּם (איכה ב) קוּמִי רֹנִּי בַלַּיְלָ לְרֹאשׁ אַשְׁמֻרוֹת. וְיֹאמַר בְּאַשְׁמוּרוֹת כַּמָּה סְלִיחוֹת וְתַחֲנוּנִים וּבַקָּשׁוֹת בְּכָל מִינֵי רִנָּה בִּגְרוֹנוֹ, שֶׁהוּא כִּנּוֹר לְהוֹצִיא בּוֹ קוֹל בְּשֵׁשׁ כַּנְפֵי רֵאָה עִם וְרָדִים בְּשֵׁשֶׁת צִנּוֹרוֹת הַקָּנֶה, וְזוֹ ו'. וְיוֹצִיאוֹ מֵהַלֵּב, שֶׁשָּׁם בִּינָה, כְּמוֹ שֶׁפֵּרְשׁוּהָ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, הַלֵּב מֵבִין. יוֹצִיא בֵּן מִבִּינָה..

 

 

49 תרנגול שחור קורא בחצות

זוה"ק פרשת ויחי דף ריח:

וְתַרְנְגוֹלָא אוּכְמָא, תָּנִינָן, לֵית דִּינָא שַׁרְיָא אֶלָּא בְּאֲתַר דְּהוּא זִינִיהּ. וְאוּכְמָא מִסִּטְרָא דְּדִינָא קָאָתֵי. וּבְגִין כָּךְ, בְּפַלְגוּת לֵילְיָא מַמָּשׁ, כַּד רוּחָא דְסִטְרָא דְּצָפוֹן אִתְעַר, חַד שַׁלְהוֹבָא נָפִיק, וּבָטַשׁ תְּחוֹת גַּדְפוֹי דְתַרְנְגוֹלָא, וְקָרֵי. וְכָל שֶׁכֵּן בְּתַרְנְגוֹלָא אוּכְמָא, דְּאִתְכַּוֵּון יַתִּיר מֵאַחֲרָא.

וְהַתַּרְנְגוֹל הַשָּׁחֹר, שָׁנִינוּ, אֵין דִּין שׁוֹרֶה אֶלָּא בְּמָקוֹם שֶׁהוּא מִינוֹ, וְשָׁחֹר בָּא מִצַּד הַדִּין. וְלָכֵן בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה מַמָּשׁ, כְּשֶׁמִּתְעוֹרֶרֶת רוּחַ שֶׁל צַד צָפוֹן, שַׁלְהֶבֶת אַחַת יוֹצֵאת וּמַכָּה תַּחַת כַּנְפֵי הַתַּרְנְגוֹל וְהוּא קוֹרֵא. וְכָל שֶׁכֵּן בְּתַרְנְגוֹל שָׁחֹר, שֶׁמִּתְכַּוֵּן יוֹתֵר מֵאַחֵר.

 

50 תרנגול כדלעיל

זוהר חדש פרשת אחרי דף נח:  

תָּא חֲזֵי, בְּשַׁעֲתָא דִּיהֵא פַּלְגוּת לֵילְיָא. אִיתְעַר שַׁלְהוֹבָא חָדָא, וְיֵעוֹל תְּחוֹת גַּדְפֵי דְּתַרְנְגוֹלָא, וְקָארֵי. וּבְהַהוּא שַׁעֲתָא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יָרַד אֶל גַּנּוֹ, דְּאִיהוּ גַּן עֵדֶן עִילָּאָה, דְּאִית לֵיהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וּבְהַהִיא שַׁעֲתָא אִתְעַר תַּרְנְגוֹלָא דִּלְעֵילָא, וַאֲמַר, קוּמוּ כָּל אִינוּן דְּשֵׁינְתָא בְּחוֹרֵיהוֹן, הָא שַׁעֲתָא אִיהִי לְאִתְחַבְּרָא אַיַּילְתָּא בְּבַעֲלָהּ. זַכָּאָה אִיהוּ כָּל בַּר נָשׁ דִּיקוּם בְּפַלְגוּת לֵילְיָא לְאִתְעַסְּקָא בְּאוֹרַיְיתָא. דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְכָל צַדִּיקַיָיא אֲצִיתוּ לְקָלֵיהּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (שם ח) הַיּוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים לְקוֹלֵךְ הַשְׁמִיעִינִי.

בֹּא וּרְאֵה, בְּשָׁעָה שֶׁמַּגִּיעַ חֲצוֹת הַלַּיְלָה, מִתְעוֹרֶרֶת שַׁלְהֶבֶת אַחַת וְנִכְנֶסֶת תַּחַת כַּנְפֵי הַתַּרְנְגוֹל, וְקוֹרֵא. וּבְאוֹתָהּ הַשָּׁעָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יָרַד אֶל גַּנּוֹ, שֶׁהִיא גַּן הָעֵדֶן הָעֶלְיוֹן שֶׁיֵּשׁ לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה מִתְעוֹרֵר הַתַּרְנְגוֹל שֶׁל מַעְלָה, וְאוֹמֵר: קוּמוּ כָּל אוֹתָם שֶׁשֵּׁנָה בְּחוֹרֵיהֶם, הִנֵּה הַשָּׁעָה הִיא לְחַבֵּר הָאַיֶּלֶת עִם בַּעְלָהּ. אַשְׁרָיו כָּל אָדָם שֶׁיָּקוּם בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה לְהִתְעַסֵּק בַּתּוֹרָה, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְכָל הַצַּדִּיקִים מַקְשִׁיבִים לְקוֹלוֹ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב הַיּוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים לְקוֹלֵךְ הַשְׁמִיעִנִי (שם ח).

 

וּבְהַאי שַׁעֲתָא, מַאן דְּאִתְעַסַּק בְּאוֹרַיְיתָא, אִיתָּרַק עֲלֵיהּ חַד חוּטָא דְּחֶסֶד. וּבְהַאי שַׁעֲתָא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יָרַד לְגַנּוֹ. לְמִי יָרַד, לַעֲרוּגּוֹת הַבּוֹשֶׂם. וּמַאן אִינוּן עֲרוּגּוֹת הַבּוֹשֶׂם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (שממות ל) בְּשָׂמִים רֹאשׁ. וּמַאן אִינוּן, צַדִּיקִים.

וּבַשָּׁעָה הַזּוֹ, מִי שֶׁמִּתְעַסֵּק בַּתּוֹרָה, מוֹרִיק עָלָיו חוּט אֶחָד שֶׁל חֶסֶד. וּבַשָּׁעָה הַזּוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יָרַד לְגַנּוֹ. לְמִי יָרַד? לַעֲרֻגוֹת הַבֹּשֶׂם. וּמִי הֵם עֲרוּגוֹת הַבּשֶׂם? זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (שמות ל) בְּשָׂמִים רֹאשׁ. וּמִי הֵם? צַדִּיקִים.

 

לִרְעוֹת בַּגַּנִּים, בְּגַן עֵדֶן דִּלְעֵילָא, וְגַן עֵדֶן דִּלְתַתָּא, דְּאִיקְּרֵי הָעוֹלָם הַזֶּה, וְהָעוֹלָם הַבָּא. לִלְקוֹט שׁוֹשַׁנִּים, מַאן אִינוּן שׁוֹשַׁנִּים. אִלֵּין צַדִּיקַיָיא דְּאִתְעַסְּקוּ בְּאוֹרַיְיתָא, וְאִינוּן דִּמְרַחְשָׁן אוֹרַיְיתָא בְּשִׂפְוָותַיְיהוּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב שׁוֹשַׁנִּים, אַל תִּקְרֵי שׁוֹשַׁנִּים, אֶלָּא שֶׁשּׁוֹנִים, שֶׁאֲפִילּוּ בַּקֶּבֶר רוֹחֲשׁוֹת תּוֹרָה.

לִרְעוֹת בַּגַּנִּים – בְּגַן הָעֵדֶן שֶׁלְּמַעְלָה וְגַן הָעֵדֶן שֶׁלְּמַטָּה, שֶׁנִּקְרָא הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא. לִלְקֹט שׁוֹשַׁנִּים, מִי הֵם הַשּׁוֹשַׁנִּים? אֵלּוּ הַצַּדִּיקִים שֶׁהִתְעַסְּקוּ בַּתּוֹרָה, וְאוֹתָם שֶׁמְּרַחֲשִׁים תּוֹרָה בְּשִׂפְתוֹתֵיהֶם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב שׁוֹשַׁנִּים, אַל תִּקְרֵי שׁוֹשַׁנִּים אֶלָּא שֶׁשּׁוֹנִים, שֶׁאֲפִלּוּ בַּקֶּבֶר רוֹחֲשׁוֹת תּוֹרָה.

 

51 העונש למי שאינו קם בחצות הלילה

זוה"ק פרשת ויקרא כג:

כַד תַּרְנְגוֹלָא קָארֵי, וּבְנֵי נָשָׁא נָיְימֵי בְּעַרְסַיְיהוּ, וְלָא מִתְעָרֵי. תַּרְנְגוֹלָא קָארִי לְבָתַר, וְאָמַר מַה דְּאָמַר, (קע"א ע"ב) וְהָא אוּקְמוּהָ. לְבָתַר בָּטַשׁ בְּגַדְפּוֹי, וְאָמַר, וַוילִפְלָנְיָּא נָזִיף דְּמָארֵיהּ, שַׁבְקָא דְּמָארֵיהּ, דְּלָא אִתְּעַר רוּחֵיהּ, וְלָא אַשְׁגַּח לִיקָרָא דְּמָארֵיהּ.

וּכְשֶׁהַתַּרְנְגוֹל קוֹרֵא וּבְנֵי אָדָם יְשֵׁנִים בְּמִטּוֹתֵיהֶם וְאֵינָם מִתְעוֹרְרִים, הַתַּרְנְגוֹל קוֹרֵא אַחַר כָּךְ, וְאוֹמֵר מַה שֶּׁאוֹמֵר, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ. אַחַר כָּךְ מַכֶּה בִכְנָפָיו וְאוֹמֵר: אוֹי לִפְלוֹנִי הַנָּזוּף שֶׁל רִבּוֹנוֹ, שֶׁעָזַב אֶת רִבּוֹנוֹ, וְלֹא עוֹרֵר אֶת רוּחוֹ וְלֹא מַשְׁגִּיחַ עַל כְּבוֹד רִבּוֹנוֹ.

 

כַּד נָהִיר יְמָמָא, כָּרוֹזָא קָרֵי עָלֵיהּ וְאָמַר, וְלֹא אָמַר אַיֵּה אֱלוֹהַּ עוֹשָׂי נוֹתֵן זְמִירוֹת בַּלָּיְלָה, לְסַיְּיעָא לֵיהּ בְּאִינּוּן תּוּשְׁבְּחָן, וּלְמֶהֱוֵי כֹּלָּא בְּסִיוּעָא חֲדָא. עוֹשָׂי, עוֹשַׂנִי מִבָּעֵי לֵיהּ, מַהוּ עוֹשָׂי. אֶלָּא, בְּשַׁעֲתָא דְּבַּר נָשׁ קָם בְּפַלְגוּת לֵילְיָא, וְאִשְׁתְּדַּל בְּרִנָּה דְּאוֹרַיְיתָא, דְּרִנָּה דְּאוֹרַיְיתָא לָא אִתְקְרֵי, אֶלָּא בְּלֵילְיָא. וְכַד אִיהוּ אִשְׁתְּכַח בְּאוֹרַיְיתָא, כַּד נָהִיר יְמָמָא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּכְנְסֶת יִשְׂרָאֵל מְתַקְּנֵי לֵיהּ בְּחַד חוּטָא דְּחֶסֶד לְאִשְׁתְּזָבָא מִכֹּלָּא וּלְנָהֲרָא לֵיהּ בֵּין עִלָּאִין ותַתָּאִין.

כְּשֶׁמֵּאִיר הַיּוֹם, הַכָּרוֹז קוֹרֵא עָלָיו וְאוֹמֵר: וְלֹא אָמַר אַיֵּה אֱלוֹהַּ עֹשָׂי נֹתֵן זְמִרוֹת בַּלָּיְלָה. לְסַיֵּעַ לוֹ בְּאוֹתָן הַתִּשְׁבָּחוֹת, וְשֶׁיִּהְיֶה הַכֹּל בְּסִיּוּעַ אֶחָד. עֹשָׂי?! עוֹשַׂנִי הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת! מַה זֶּה עֹשָׂי? אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁאָדָם קָם בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה וּמִשְׁתַּדֵּל בְּרִנַּת הַתּוֹרָה, שֶׁרִנַּת הַתּוֹרָה לֹא נִקְרֵאת אֶלָּא בַּלַּיְלָה, וּכְשֶׁהוּא נִמְצָא בַּתּוֹרָה כְּשֶׁמֵּאִיר הַיּוֹם, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל מְתַקְּנִים לוֹ חוּט אֶחָד שֶׁל חֶסֶד לְהִנָּצֵל מִן הַכֹּל, וּלְהָאִיר לוֹ בֵּין הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתוֹנִים.

סגולה מיוחדת לתשובה ע"י עסק התורה בחצות הלילה – התורה מודעת לו חובתיה כמו אמא דמודיעה לבנו – בדרכי נועם

זוה"ק ויקרא כג ע"ב –כד.

רִבִּי יְהוּדָה פָּתַח וְאָמַר, אוֹ הוֹדַע אֵלָיו חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא. הוֹדַע אֵלָיו, מִסִּטְרָא דְּמַאן, אוֹ יָדַע (נ"א נודע) חַטָּאתוֹ מִבָּעֵי לֵיהּ, מַהוּ הוֹדַע אֵלָיו. אֶלָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא פָּקִיד לִכְנְסֶת יִשְׂרָאֵל, לְאוֹדָעָא לֵיהּ לְבַר נָשׁ, הַהוּא חוֹבָא דְּהוּא חָב, וּבַמָּה מוּדַע לֵיהּ, בְּדִינָהָא. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (איוב כ כז) יְגַלּוּ שָׁמַיִם עֲוֹנוֹ וְאֶרֶץ מִתְקוֹמָמָה לוֹ. הוֹדַע אֵלָיו, כְּמַאן דְּפָקִיד לְאָחֳרָא.

רַבִּי יְהוּדָה פָּתַח וְאָמַר, אוֹ הוֹדַע אֵלָיו חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא. הוֹדַע אֵלָיו, מִצַּד שֶׁל מִי? אוֹ יָדַע (נודע) חַטָּאתוֹ הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת! מַה זֶּה הוֹדַע אֵלָיו? אֶלָּא שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצַוֶּה אֶת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לְהוֹדִיעַ לָאָדָם אוֹתוֹ הַחֵטְא שֶׁהוּא חָטָא, וּבַמֶּה מוֹדִיעָה לוֹ? בְּדִינֶיהָ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (איוב כ) יְגַלּוּ שָׁמַיִם עֲונוֹ וְאֶרֶץ מִתְקוֹמָמָה לוֹ. הוֹדַע אֵלָיו, כְּמִי שֶׁמְּצַוֶּה לְאַחֵר.

 

דְּתָנִינָן בְּשַׁעֲתָא דְּבַּר נָשׁ חָב קָמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְלָא אַשְׁגַּח בַּחֲטָאֵיהּ לְאָהַדְרָא בְּתִיּוּבְתָּא קָמֵי מָארֵיהּ, ואַשְׁדֵּי לֵיהּ בָּתַר כִּתְפֵיהּ, נִשְׁמָתֵיהּ מַמָּשׁ סַלְקַת וְאַסְהִידַת קָמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. כְּדֵין, פָּקִיד מַלְכָּא לִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, וְאָמַר אוֹ הוֹדַע אֵלָיו חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא, אוֹשִׁיט דִּינָא עָלֵיהּ, וְאוֹדַע לֵיהּ חוֹבֵיהּ, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (יחזקאל טז ב) הוֹדַע אֶת יְרוּשָׁלַ ם אֶת תּוֹעֲבוֹתֶיהָ.

שֶׁשָּׁנִינוּ, בְּשָׁעָה שֶׁאָדָם חוֹטֵא לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְלֹא מַשְׁגִּיחַ עַל חֶטְאוֹ לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה לִפְנֵי רִבּוֹנוֹ, וְזוֹרֵק אוֹתוֹ אַחַר כְּתֵפוֹ, נִשְׁמָתוֹ מַמָּשׁ עוֹלָה וּמְעִידָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאָז מְצַוֶּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל וְאוֹמֵר: אוֹ הוֹדַע אֵלָיו חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא, הוֹשִׁיטִי אֶת הַדִּין עָלָיו וְהוֹדִיעִי לוֹ אֶת חֶטְאוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל טז) הוֹדַע אֶת יְרוּשָׁלם אֶת תּוֹעֲבֹתֶיהָ.

 

בָּתַר דְּמָטֵי עָלֵיהּ דִּינָא, כְּדֵין אִתְּעַר רוּחָא לְמֶהֲדָר בְּתִיּוּבְתָּא קָמֵי מָארֵיהּ, וְאִתְכַּנָּע לְמִקְרַב קָרְבְּנָא, דְּהָא מַאן דְּלִבֵּיהּ גַּס בֵּיהּ, חָטֵי, וְאַנְשֵׁי חֲטָאֵיהּ, וְלָא אַשְׁגַּח עָלֵיהּ, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא זַמִּין לָקֳבְלֵיהּ, וּפָקִיד לְאוֹדָעָא לֵיהּ לְהַהוּא חוֹבָא, בְּגִין דְּלָא יִתְנְשֵׁי מִנֵּיהּ.

אַחַר שֶׁמַּגִּיעַ עָלָיו הַדִּין, אָז מִתְעוֹרֶרֶת רוּחַ לַחֲזֹּר בִּתְשׁוּבָה לִפְנֵי רִבּוֹנוֹ, וְנִכְנָע לְהַקְרִיב קָרְבָּן, שֶׁהֲרֵי מִי שֶׁלִּבּוֹ גַּס בּוֹ, חוֹטֵא, וְשׁוֹכֵחַ חֶטְאוֹ וְלֹא מַשְׁגִּיחַ עָלָיו, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְזֻמָּן כְּנֶגְדּוֹ, וּמְצַוֶּה לְהוֹדִיעַ לוֹ אֶת אוֹתוֹ הַחֵטְא, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשְׁתַּכַּח מִמֶּנּוּ.

 

אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, הָכִי הוּא ודַּאי (ס"א מנלן דהכי) וְהָכִי אַשְׁכַּחְנָא בְּדָוִד, דְּכֵיוָן דְּעָבַד הַהוּא עוֹבָדָא דְּבַת שֶׁבַע, לָא אַשְׁגַּח בֵּיהּ. אָמַר לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אַתְּ אַנְשִׁית לֵיהּ, אֲנָא אַדְכַּרְנָא לָךְ. מִיַּד מַה כְּתִיב, (שמואל ב' יב ז) אַתָּה הָאִישׁ, כֹּה אָמַר ה', אַתָּה הָאִישׁ דְּלָא דָּכַרִית לֵיהּ, אַתָּה הָאִישׁ דְּאַנְשִׁית לֵיהּ, וּבְמָּה אוֹדַע לֵיהּ בְּדִינָא.

אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, כָּךְ זֶה וַדַּאי (מנין שכך) וְכָךְ מָצָאנוּ בְדָוִד, שֶׁכֵּיוָן שֶׁעָשָׂה אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה שֶׁל בַּת שֶׁבַע, לֹא הִשְׁגִּיחַ בּוֹ. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אַתָּה שָׁכַחְתָּ אוֹתוֹ?! אֲנִי אַזְכִּיר לְךְ. מִיָּד מַה כָּתוּב? (שמואל ב יב) אַתָּה הָאִישׁ כֹּה אָמַר ה'. אַתָּה הָאִישׁ שֶׁלֹּא זָכַרְתָּ אוֹתוֹ, אַתָּה הָאִישׁ שֶׁשָּׁכַחְתָּ אוֹתוֹ. וּבַמָּה הוֹדִיעַ לוֹ? בְּדִין.

 

אוּף הָכָא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא קָאָמַר, הוֹדַע אֵלָיו חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא וְשַׁפִּיר מִלָּה, וְהָכִי הוּא, דְּלָא כְּתִיב אוֹ נוֹדַע אֵלָיו, כְּמָה דִּכְתִּיב, (שמות כא לו) אוֹ נוֹדַע כִּי שׁוֹר נַגָּח הוּא.

וּמַאן דְּקָאִים בְּלֵילְיָא לְמִלְעֵי בְּאוֹרַיְיתָא, אוֹרַיְיתָא קָא מוֹדְעָא לֵיהּ חוֹבֵיהּ, וְלָא בְּאוֹרַח דִּינָא אֶלָּא כְּאִימָּא דְּאוֹדָעָא לִבְרָהּ, בְּמִלָּה רָכִיךְ, וְהוּא לָא אַנְשֵׁי לֵיהּ, וְתָב בְּתִיּוּבְתָּא קָמֵי מָארֵיהּ.

אַף כָּאן, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר, הוֹדַע אֵלָיו חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא, וְהַדָּבָר יָפֶה, וְכָךְ הוּא, שֶׁלֹּא כָתוּב אוֹ נוֹדַע אֵלָיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות כא) אוֹ נוֹדַע כִּי שׁוֹר נַגָּח הוּא, וּמִי שֶׁעוֹמֵד בַּלַּיְלָה לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, הַתּוֹרָה מוֹדִיעָה לוֹ אֶת חֶטְאוֹ, וְלֹא בְדֶרֶךְ שֶׁל דִּין, אֶלָּא כְּמוֹ אֵם שֶׁמּוֹדִיעָה לִבְנָהּ בְּדָבָר רַךְ, וְהוּא אֵינוֹ שׁוֹכֵחַ אוֹתוֹ, וְשָׁב בִּתְשׁוּבָה לִפְנֵי רִבּוֹנוֹ.

ואִי תֵּימָא דָּוִד, דְּהֲוָה קָם בְּפַלְגּוּ לֵילְיָא, אֲמַאי אַתְּעֲרוּ עָלֵיהּ בְּדִינָא, אֶלָּא שָׁאנִי דָּוִד, דְּאִיהוּ עָבַר בְּמָּה דְּאִתְקְשַׁר, וּבָעָא דִּינָא, וּבְמָּה דְּעָבַר אִתְּדָּן. הוּא חָטָא לָקֳבְלֵיהּ דְּמַלְכוּתָא קַדִּישָׁא וּלְגַבֵּי יְרוּשָׁלַ ם קַדִּישָׁא, וּבְגִין דָּא אִתְתָּרַךְ מִיְרוּשָׁלַ ם, וּמַלְכוּתָא אַעְדִּיוּ מִנֵּיהּ, עַד (דף כ"ד ע"א) דְּאִתְתְּקַן כְּדְקָא יֵאוֹת. (ואתעניש)

וְאִם תֹּאמַר, דָּוִד, שֶׁהָיָה קָם בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה, לָמָּה הִתְעוֹרְרוּ עָלָיו בְּדִין? אֶלָּא דָּוִד שׁוֹנֶה, שֶׁהוּא עָבַר בְּמַה שֶּׁנִּקְשַׁר, וְצָרִיךְ דִּין, וּבְמַה שֶּׁעָבַר הוּא נִדּוֹן. הוּא חָטָא כְּנֶגֶד הַמַּלְכוּת הַקְּדוֹשָׁה וְלִירוּשָׁלַיִם הַקְּדוֹשָׁה, וּמִשּׁוּם כָּךְ גֹּרַשׁ מִירוּשָׁלַיִם, וְהַמַּלְכוּת הוּסְרָה מִמֶּנּוּ, עַד שֶׁהִתְתַּקֵּן כָּרָאוּי (ונענש).

52 ברכת תרנגול

הקדמה הזוה"ק דף  י.

דְּהָא בְּשֵׁירוּתָא כַּד בַּר נָשׁ קָאִים בְּצַפְרָא אִית לֵיהּ לְבָרְכָא לְמָארֵיהּ. בְּשַׁעְתָּא דְּפָקַח עֵינוֹי הֵיךְ מְבָרֵךְ. הָכִי הֲווּ עַבְדֵי חֲסִידֵי קַדְמָאֵי, נַטְלָא דְמַיָיא הֲווּ יַהֲבֵי קָמַייְהוּ, וּבְזִמְנָא דְּאִתְעָרוּ בְּלֵילְיָא אַסְחָן יְדַיְיהוּ. וְקָיְימֵי וְלָעָאן בְּאוֹרַיְיתָא וּמְבָרְכֵי עַל קְרִיאָתָהּ (וכו'). תַּרְנְגוֹלָא קָרֵי וּכְדֵין פַּלְגוּת לֵילְיָא מַמָּשׁ, וּכְדֵין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא (ס' ב)אִשְׁתַּכַּח עִם צַדִּיקַיָיא בְּגִנְתָא דְעֵדֶן, וְאַסִּיר לְבָרְכָא בִּידַיִן מְסוֹאָבוֹת וּמְזְהָמוֹת. (ומברכין). וְכֵן כָּל שַׁעֲתָא.

כְּשֶׁבֶּן אָדָם קָם בַּבֹּקֶר, יֵשׁ לוֹ לְבָרֵךְ לְרִבּוֹנוֹ בְּשָׁעָה שֶׁפָּקַח עֵינָיו. אֵיךְ מְבָרֵךְ כָּךְ הָיוּ עוֹשִׂים חֲסִידִים רִאשׁוֹנִים: נַטְלָה שֶׁל מַיִם הָיו נוֹתְנִים לִפְנֵיהֶם, וּבִזְמַן שֶׁמִּתְעוֹרְרִים בַּלַּיְלָה, רוֹחֲצִים יְדֵיהֶם, וְעוֹמְדִים וְעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה וּמְבָרְכִים עַל קְרִיאָתָהּ. וּכְשֶׁהַתַּרְנְגוֹל קוֹרֵא, אָז חֲצוֹת הַלַּיְלָה מַמָּשׁ, וְאָז הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִמְצָא עִם הַצַּדִּיקִים בְּגַן עֵדֶן. וְאָסוּר לְבָרֵךְ בְּיָדַיִם טְמֵאוֹת וּמְזֹהָמוֹת, [ומברכים], וְכָךְ כָּל שָׁעָה.

 

52 הבטחת הקב"ה לשכינה הק' להוציאה מן הגלות

זוהר חדש פרשת בלק דף סח.

אֲחֹתִי בְּרַתִּי רַעֲיָיתִי רַעֲיָיא דִּילִי, רְחֵימְתָּא דְנַפְשָׁאי, מַה נֶּעֱבֵיד מִן בְּנָנָא מַה יַּעַבְדוּן אִינוּן. אֲבָל רְחִימָתִי אֲחֹתִי, אֵימָא לָךְ, אִי בִּרְעוּ סַלְקָא עֲלָךְ, אַנְתְּ מְרוּבַּעַת, וְגַדְפִין דִּילָךְ פְּרִישָׂן לְד' סִטְרִין, בְּאוֹמָאָה עֲלָךְ בְּרַתִּי יְחִידָתִי, דְּתֵהַךְ בַּהֲדַיְיהוּ, וְלָא תִשְׁבּוֹק לוֹן, וְתֶחֱפֵי עֲלַיְיהוּ בְּאַרְבַּע סִטְרִין דְּעָלְמָא. וְאִי לָא, יִתְאַבְדוּן מֵעָלְמָא.

אֲחוֹתִי בִּתִּי רַעְיָתִי, הָרוֹעָה שֶׁלִּי, אֲהוּבַת נַפְשִׁי, מַה נַּעֲשֶׂה מִבָּנֵינוּ, מַה הֵם יַעֲשׂוּ? אֲבָל אֲהוּבָתִי אֲחוֹתִי, אֹמַר לָךְ, אִם בְּרָצוֹן עוֹלֶה עָלַיִךְ, אַתְּ מְרֻבַּעַת, וְהַכְּנָפַיִם שֶׁלָּךְ פְּרוּשׂוֹת לְאַרְבָּעָה צְדָדִים. בִּשְׁבוּעָה עָלַיִךְ, בִּתִּי יְחִידָתִי, שֶׁתֵּלְכִי עִמָּהֶם וְלֹא תַעַזְבִי אוֹתָם, וּתְכַסִּי עֲלֵיהֶם בְּאַרְבַּעַת צִדְדֵי הָעוֹלָם. וְאִם לֹא, יאֹבְדוּ מִן הָעוֹלָם.

 

מָה אֵימָא לָךְ רַבִּי, בְּהַהִיא שַׁעֲתָא דִּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל שָׁמְעַת דָא, אֲרֵימַת קָלָא, וְאִזְדַּעְזְעוּ תְּמַנֵּיסַר אֶלֶף עָלְמִין, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בַּהֲדָהּ. וּכְדֵין (ירמיה לא) קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמַע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ. וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כְּדֵין, (ישעיה כב) וַיִּקְרָא אֲדֹנָי ה' צְבָאוֹת בַּיּוֹם הַהוּא לִבְכִי וּלְמִסְפֵּד.

מָה אֹמַר לְךְ, רַבִּי. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל שׁוֹמַעַת אֶת זֶה, מְרִימָה קוֹל, וּמִזְדַּעְזְעִים שְׁמוֹנָה עָשָׂר אֶלֶף עוֹלָמוֹת, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִמָּהּ. וְאָז (ירמיהלא) קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ. וְאָז הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, (ישעיה כב) וַיִּקְרָא אֲדנָי יֱהִֹוִה צְבָאוֹת בַּיּוֹם הַהוּא לִבְכִי וּלְמִסְפֵּד.

 

מַאן חָמָא עִרְטוּלָא בְּכָלְהוֹ רְקִיעִין. מַאן חָמָא בִּלְבּוּלָא וּמִסְפֵּידָא דְּתַמָּן. עַד דְּכָל חֵיילֵי שְׁמַיָיא חֲשִׁיבוּ, דְּכָל עָלְמִין יִתְהַפְּכוּן.

מִי רָאָה אֶת הַבֶּהָלָה בְּכָל הָרְקִיעִים? מִי רָאָה הַבִּלְבּוּל וְהַמִּסְפֵּד שֶׁשָּׁם, עַד שֶׁכָּל צִבְאוֹת הַשָּׁמַיִם חָשְׁבוּ שֶׁיִּתְהַפְּכוּ כָּל הָעוֹלָמוֹת?

 

אֲמַר לָהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, בְּרַתִּי יְחִידָתִי דִילִי, תְּהַךְ לְחַפְיָיא עֲלַיְיהוּ, וּלְדַיְירָא עִם בְּנָנָן. אֲמָרָה לֵיהּ, מָארֵי דְעָלְמָא, לָא אֵיהַךְ. בָּתַר דְּרָבֵית לוֹן, וּתְקֵינִית לוֹן, וּגְדֵילִית לוֹן. אֱהֵי חָמִית לְשַׂנְאֵיהוֹן דְּאָכְלֵי לוֹן, וְתִינְשֵׁי לָנָא תַּמָּן. כְּדֵין אוֹמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָהּ, לַאֲקָמָא לָהּ, וּלְמִפְרַק לוֹן לְיִשְׂרָאֵל, וְלַאֲפָקָא לוֹן מִגָּלוּתָא. כְּדָּבָר אַחֵר, (ירמיה לא) כֹּה אָמַר ה' מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי וְגו', וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ כו', וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם.

אָמַר לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל: בִּתִּי יְחִידָתי שֶׁלִּי, תֵּלְכִי לְכַסּוֹת עֲלֵיהֶם וְלָדוּר עִם בָּנֵינוּ. אָמְרָה לוֹ: רִבּוֹן הָעוֹלָם, לֹא אֵלֵךְ! אַחַר שֶׁרִבֵּיתָ אוֹתָם וְתִקַּנְתָּ אוֹתָם וְגִדַּלְתָּ אוֹתָם, אֶהְיֶה רוֹאָה לְשׂוֹנְאֵיהֶם שֶׁאוֹכְלִים אוֹתָם, וְתִשְׁכַּח אוֹתָם שָׁם?! אָז נִשְׁבַּע לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַהֲקִימָהּ וְלִגְאֹל אֶת יִשְׂרָאֵל וּלְהוֹצִיאָם מִן הַגָּלוּת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה לא) כֹּה אָמַר ה' מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי וְגוֹ', וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ כוּ', וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם.

מאמר ענין הבכיה בחצות על חורבן בית המקדש וצער השכינה

זוהר חדש מדרש הנעלם על איכה

שָׁלְחוּ לְהוֹ בְּנֵי בָבֶל לִבְנֵי אַרְעָא קַדִּישָׁא, לָן יָאוֹת לְמִבְכֵּי, לָן יָאוֹת לְמֶעְבַּד הֶסְפֵּדָא עַל חוּרְבַּן בֵּית אֱלָהָנָא, עַל דְּאִתְבַּדַּרְנָא בֵּינֵי עַמְמַיָא, וְאִית לָן לְמִיפְתַּח הֶסְפֵּידָא, וּלְפָרְשָׁא אַלְפָ"א בֵּיתָא, דְּשָׁלַח מָארֵי עַלְמָא לְהֶסְפֵּידָא דְּחוּרְבַּן בֵּיתֵיהּ.

שָׁלְחוּ לָהֶם בְּנֵי בָבֶל לִבְנֵי הָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה: לָנוּ מַתְאִים לִבְכּוֹת, לָנוּ רָאוּי לַעֲשׂוֹת הֶסְפֵּד עַל חֻרְבַּן בֵּית אֱלֹהֵינוּ, עַל שֶׁהִתְפַּזַּרְנוּ בֵּין הָעַמִּים, (כמי שעובד עבודה זרה) וְיֵשׁ לָנוּ לִפְתֹּחַ בַּהֶסְפֵּד, וּלְפָרֵשׁ הָאַלְפָ"א בֵּיתָא שֶׁשָּׁלַח רִבּוֹן הָעוֹלָם לַהֶסְפֵּד שֶׁל חֻרְבַּן בֵּיתוֹ.

 

שָׁלְחוּ לְהוֹ בְּנֵי אַרְעָא קַדִּישָׁא, יָאוֹת דְּאִימָּנָא עָרְקַת, וְאִתְתְּרָכַת מִגּוֹ הֵיכָלָהָא, וְנָחֲתַת לְגַבַּיְיכוּ בִּמְרִירוּ וּבְקָל עָצִיב, כְּאִיתְּתָא דְּיָתְבָא בְּלָא דַעְתָּא, וּכְגַבְרָא דְּלָא יָכֵיל לְשֵׁיזָבָא, וְיָאוֹת לְכוֹן לְמִסְפֵּד.

שָׁלְחוּ לָהֶם בְּנֵי הָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה: נָאֶה הוּא שֶׁאִמֵּנוּ בָּרְחָה, וְגֹרְשָׁה מִתּוֹךְ הֵיכָלָהּ, וְיָרְדָה אֲלֵיכֶם בִּמְרִירוּת וּבְקוֹל עָצוּב, כְּאִשָּׁה שֶׁיּוֹשֶׁבֶת בְּלִי דַעַת, וּכְאִישׁ שֶׁלֹּא יָכוֹל לְהַצִּיל, וְנָאֶה לָכֶם לִסְפֹּד.

 

אֲבָל אֲנַן, אִית לָן לְמִבְכֵּי וּלְמִסְפֵּד בִּנְהִי וּמְרִירוּ, דַּאֲנַן חָמָאן בְּכָל יוֹמָא הֵיכָלָא חָרֵיב, וְתַעֲלִין דְּמַדְבְּרָא עָאלִין וְנָפְקִין, וְשָׁרְקִין יַעֲנִים בְּגַוֵּיהּ, וַאֲנַן חָמָאן וּבָכָאן.

אֲבָל אָנוּ יֵשׁ לָנוּ לִבְכּוֹת וְלִסְפֹּד בִּנְהִי וּבִמְרִירוּת, שֶׁאָנוּ רוֹאִים בְּכָל יוֹם הַהֵיכָל חָרֵב, וְשׁוּעֲלֵי הַמִּדְבָּר נִכְנָסִים וְיוֹצְאִים, וְשׁוֹרְקִים הַיְּעֵנִים בְּתוֹכוֹ, וְאָנוּ רוֹאִים וּבוֹכִים.

 

וּבְעוֹד דַּאֲנַן יָתְבִין נְבוֹכִין, וּשְׁכִיבִין פּוּמָנָא בְּעַפְרָא, אֲנַן שָׁמְעִין קָל נְעִימוּ דְרַגְלָהָא, בִּתְלַת מִשְׁמָרוֹתָא דְּלֵילְיָא, נְחָתַת וְחָמַאת לְהֵיכָלָאָה, אֵיךְ חֲרֵבִין מִתּוֹקְדָן, אָעֳלַת מֵהֵיכָלָא לְהֵיכָלָא, מִדּוּךְ לְדוּךְ, וְגָעַת וּמְיַילֶלֶת, וּבְכַת עֲלָנָא וְעַל נַפְשָׁנָא.

וּבְעוֹד שֶׁאָנוּ יוֹשְׁבִים נְבוֹכִים וְשׁוֹכְבִים פִּינוּ בְּעָפָר, אָנוּ שׁוֹמְעִים קוֹל נְעִימוּת רַגְלֶיהָ בְּשָׁלֹשׁ מִשְׁמָרוֹת שֶׁל הַלַּיְלָה, יוֹרֶדֶת וְרוֹאָה אֶת הֵיכָלָהּ, אֵיךְ יוֹשְׁבִים (חרבים) נִשְׂרָפִים. נִכְנֶסֶת מֵהֵיכָל לְהֵיכָל, מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, וְגוֹעָה וּמְיַלֶּלֶת, וּבוֹכָה עָלֵינוּ וְעַל נַפְשֵׁנוּ.

 

וַאֲנַן מִתְעָרִין לְקָל נְעִימוּ דִּבְכִיָּיתָהּ וִילָלוּתָהּ. וְרוּחָנָא אָזְלַת אֲבַתְרָהּ, וּפָרַח לְגַבָּהּ. וּלְפוּם שַׁעֲתָא פָּרְחַת וְאָזְלַת, וְלָא שְׁמַעְנָא, וְלָא יְדַעְנָא מִידֵי, דְּהָא אָזְלַת, וְאִשְׁתָּאַרְנָא נְבוֹכִין, דְּמִיכִין, בְּלָא רוּחָא, בְּלָא דַעְתָּא. צָעֲקִין, וְאָמְרִין אֵיכָה.

וְאָנוּ מִתְעוֹרְרִים לְקוֹל נְעִימוּת בְּכִיָּתָהּ וִילְלוֹתֶיהָ, וְרוּחֵנוּ הוֹלֶכֶת אַחֲרֶיהָ, וּפוֹרַחַת אֵלֶיהָ. וּלְפִי שָׁעָה פּוֹרַחַת וְהוֹלֶכֶת, וְלֹא שָׁמַעְנוּ, וְלֹא יָדַעְנוּ דָבָר, שֶׁהִנֵּה הוֹלֶכֶת וְנִשְׁאַרְנוּ נְבוֹכִים, יְשֵׁנִים, בְּלִי רוּחַ, בְּלִי דַעַת. צוֹעֲקִים, וְאוֹמְרִים אֵיכָה.

שאגת השכינה ופמליא של מעלה על חורבן הבית בכל לילה ולילה

תָּנִינָן, בְּכָל לֵילְיָא וְלֵילְיָא, קָל מְרִירוּת דִּכְאִיבָא דְצִיּוֹ"ן אִשְׁתְּמַע מֵרוּם רְקִיעָא לְתַתָּא, וּמִתַּתָּא לִרְקִיעָא. כְּדָּבָר אַחֵר, (ירמיה כה) ה' מִמָּרוֹם יִשְׁאַג וּמִמְּעוֹן קָדְשׁוֹ יִתֵּן קוֹלוֹ שָׁאֹג יִשְׁאַג עַל נָוֵהוּ.

שָׁנִינוּ, בְּכָל לַיְלָה וְלַיְלָה קוֹל מְרִירוּת שֶׁל כְּאֵב שֶׁל צִיּוֹ"ן נִשְׁמָע מֵרוּם הָרָקִיעַ לְמַטָּה, וּמִמַּטָּה לָרָקִיעַ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה כה) ה' מִמָּרוֹם יִשְׁאָג וּמִמְּעוֹן קָדְשׁוֹ יִתֵּן קוֹלוֹ שָׁאֹג יִשְׁאַג עַל נָוֵהוּ.

 

בְּשֵׁירוּתָא דְלֵילְיָא, הִיא אִתְכַּוְּונַת בִּבְכִיָּה, וְשָׁאֲגַת מֵרוּם רְקִיעָא לְעֵילָא. נָחֲתַת לְתַתָּא, לַאֲתַר מִדְבַּח הַחִיצוֹן, וְחָמַת דּוּכְתָּהּ חָרֵיב, מְסָאַב בִּמְסָאֲבוּ, וְכָל אֲתַר לָא אִשְׁתְּכַח בֵּיהּ. גָּעַת וּמְיַלֶּלֶת, צווַֹחַת בְּקָל מְרִירוּ, וַאֲמָרַת, מִדְבְּחִי מִדְבְּחִי, פַּרְנָסָתִי דְּמַרְוֵית לִי בְּכַמָּה נִיסּוּכִין, בְּכַמָּה עִלַּוָּון דָּכְיָין קַדִּישִׁין.

בְּרֵאשִׁית הַלַּיְלָה הִיא מְכַוֶּנֶת בִּבְכִיָּה, וְשׁוֹאֶגֶת מֵרוּם הָרָקִיעַ לְמַעְלָה. יוֹרֶדֶת לְמַטָּה, לִמְקוֹם הַמִּזְבֵּחַ הַחִיצוֹן, וְרוֹאָה מְקוֹמָהּ חָרֵב, טָמֵא בְטֻמְאָה, וְכָל מָקוֹם לֹא נִמְצָא בוֹ. גּוֹעָה וּמְיַלֶּלֶת, צוֹוַחַת בְּקוֹל שֶׁל מְרִירוּת, וְאוֹמֶרֶת: מִזְבְּחִי, מִזְבְּחִי, פַּרְנָסָתִי שֶׁרִוֵּיתָ אוֹתִי בְּכַמָּה נִסּוּכִים, בְּכַמָּה עוֹלוֹת טְהוֹרִים קְדוֹשִׁים.

 

כָל גֻּבְרִין קַדִּישִׁין, רַבְרְבָן מְמַנָּן, הֲווֹ מַרְוָון וְחָדָאן מִינָךְ, אָכְלִין עִידוּנִין, וּפַלְגִין חוּלָקֵיהוֹן, בְּרוּמֵי רְקִיעָא. יַהֲבוּ בָךְ נִיבְלַת חֲסִידִים קְדוֹשִׁים. בָּנַי דְּאִתְדַּבָּחוּ עֲלָךְ, וַוי לִי מִדְּמֵיהוֹן. וְכָל גֻּבְרִין רַבְרְבִין מְמַנָּן, נָפְלוּ מִדּוּכְתֵּיהוֹן לְקוֹל צְוָוחֵיהוֹן.

כָּל הָאִישִׁים הַקְּדוֹשִׁים, הַגְּדוֹלִים הַמְמֻנִּים, הָיוּ רָוִים וּשְׂמֵחִים מִמְּךְ. אוֹכְלִים עִדּוּנִים, וּמְחַלְּקִים חֶלְקֵיהֶם בְּרוּמֵי הָרָקִיעַ. (ועתה) נָתְנוּ בְךְ נִבְלַת חֲסִידִים קְדוֹשִׁים. בָּנַי שֶׁנִּזְבְּחוּ עָלֶיךְ, אוֹי לִי מִדְּמֵיהֶם. וְכָל הָאִישִׁים הַגְּדוֹלִים הַמְמֻנִּים נָפְלוּ מִמְּקוֹמָם לְקוֹל צִוְחוֹתֵיהֶם.

 

יָתְבִין לְבַר צְוָוחִין וּבָכָאן, אִינוּן אֶרְאֶלִים קַדִּישִׁין, דְּאָת שְׁמֵיהּ קַדִּישָׁא הֲוָה מִתְעַטֵר עֲלַיְיהוּ, וּבֵיהּ אִינוּן חָדָאן וְקָיְימִין. לְקָל בְּכִיּוּתְהוֹן אָת דָּא פָּרְחָא מִנַּיְיהוּ, וְסָלְקָא לְרוּמֵי מְרוֹמִים, וְאִשְׁתָּאֲרוּ כְּנוּקְבָא דְּבָכַאת וּמְיַלֶּלֶת. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (ישעיה לג) הֵן אֶרְאֶלָּם צָעֲקוּ חֻצָה. אֶרְאֶלָם בְּלָא יוּ"ד, צָעֲקוּ חוּצָה.

יוֹשְׁבִים בַּחוּץ צוֹוְחִים וּבוֹכִים אוֹתָם אֶרְאֶלִּים קְדוֹשִׁים, שֶׁאוֹת שְׁמוֹ הַקָּדוֹשׁ הָיָה מִתְעַטֵּר עֲלֵיהֶם, וּבוֹ הֵם שְׂמֵחִים וְעוֹמְדִים. לְקוֹל בִּכְיוֹתֵיהֶם הָאוֹת הַזּוֹ פָּרְחָה מֵהֶם, וְעָלְתָה לְרוּמֵי מְרוֹמִים. וְנִשְׁאֲרוּ כִּנְקֵבָה שֶׁבּוֹכָה וּמְיַלֶּלֶת. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (ישעיה לג) הֵן אֶרְאֶלָּם צָעֲקוּ חֻצָה. אֶרְאֶלָּם בְּלֹא יו"ד, צָעֲקוּ חוּצָה.

 

מִהְבְּחִי מִדְבְּחִי, לְבָתַר דְּמַרְוֵית לִי בְּנִיבְלוּת בְּנִין חֲסִידִין קַדִּישִׁין, דְּמָסְרוּ נַפְשֵׁיהוֹן וְגִשְׁמֵיהוֹן עֲלָךְ, אִיתְגְּנִיזַת. אָן אֶשְׁכַּח לָךְ, אָן אֶשְׁתָא דַּעֲלָךְ. גָּעַת וּמְיַילֶלֶת וּבָכַת בְּקָל עָצִיב.

מִזְבְּחִי מִזְבְּחִי, אַחַר שֶׁהִרְוֵיתָ אוֹתִי בְּנִבְלוֹת בָּנִים חֲסִידִים קְדוֹשִׁים, שֶׁמָּסְרוּ נַפְשָׁם וְנִשְׁמָתָם עָלֶיךְ, נִגְנַזְתָּ. אֵיפֹה אֶמְצָא אוֹתְךְ? אֵיפֹה הָאֵשׁ שֶׁעָלֶיךְ? גּוֹעָה וּמְיַלֶּלֶת וּבוֹכָה בְּקוֹל עָצוּב.

 

שִׁתָּא אַלְפֵי גַבְרֵי קַדִּישִׁין, בְּכָל סִטְרָא דְאַרְבַּע סִטְרֵי עַלְמָא, אִינוּן דַּהֲווֹ אָכְלֵי קָרְבָּנָא בְּכָל יוֹמָא, נַחֲתֵי בַּהֲדָהּ, וּמְיַילְלִין וּבְכָיָין עַל מִדְבַּח דַּעֲלָוָון. וְיַתִּיר הֲווֹ, אֶלָּא אִתְמָעֲטוּ.

שֵׁשֶׁת אַלְפֵי גְבָרִים קְדוֹשִׁים, בְּכָל צַד שֶׁל אַרְבַּעַת צִדְדֵי הָעוֹלָם, הֵם שֶׁהָיוּ אוֹכְלִים קָרְבָּן בְּכָל יוֹם, יָרְדוּ עִמָּהּ, וּמְיַלְּלִים וּבוֹכִים עַל מִזְבַּח הָעוֹלוֹת. וְיוֹתֵר הָיוּ, אֶלָּא שֶׁהִתְמַעֲטוּ.

 

וַאֲפִילּוּ אִינוּן דְּקָיְימִין לְבַר, בְּרוּחַ אָחֳרָא, דְּמַרְוָון מֵאִינוּן אִימְרִין וּפְדָרִין. בְּשֵׁירוּתָא דְּלֵילְיָא צְוָחִין גָעָאן וּמְיַילְלִין עַל הַאי מִדְּבַּח. וַוי לְחַמְרָא דְּאָבֵיד אֵבוּסָה, אֲתַר דְּמִתְרַוֶּה מִנֵּיהּ. מַאן חָמֵי נְהִימוּ דְּגֻבְרִין קַדִּישִׁין בְּמַטְרוּנִיתָא, מִתַּתָּא לְעֵילָא, וּמֵעֵילָא לְתַתָּא.

וַאֲפִלּוּ אוֹתָם שֶׁעוֹמְדִים בַּחוּץ, בְּרוּחַ אַחֶרֶת, שֶׁרָוִים מֵאוֹתָם הָאֵיבָרִים וְהַפְּדָרִים, בְּרֵאשִׁית הַלַּיְלָה צוֹוְחִים, גּוֹעִים וּמְיַלְּלִים עַל הַמִּזְבֵּחַ הַזֶּה. אוֹי לַחֲמוֹר שֶׁאִבֵּד אֵבוּסוֹ, הַמָּקוֹם שֶׁמִּתְרַוֶּה מִמֶּנּוּ. מִי רָאָה נַהֲמַת הַגְּבָרִים הַקְּדוֹשִׁים בַּגְּבִירָה, מִמַּטָּה לְמַעְלָה, וּמִמַּעְלָה לְמַטָּה.

 

בְּפַלְגוּ לֵילְיָא, עָאל לְגוֹ הַהִיא נְקוּדָה דְצִיּוֹן, אֲתַר דְּבֵית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, חָמַת לֵיהּ דְּאִתְחָרֵיב, וְאִסְתָּאַב אֲתַר בֵּית מוֹתָבָהּ וְעַרְסָהּ, גָּעַת וּמְיַילֶלֶת, סָלְקָא מִתַּתָּא לְעֵילָא, וּמֵעֵילָא לְתַתָּא, אִסְתַּכֵּל בַּאֲתַר דִּכְרוּבִים, צָוְוחָא בְּקוֹל מְרִירוּ, וַאֲרֵימַת קָלָא וְאָמְרָה, עַרְסִי עַרְסִי, אֲתַר בֵּית מוֹתָבִי. עַל הַאי דוּכְתָּא כְּתִיב, (שה"ש ג א) עַל מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת. מִשְׁכָּבִי, עַרְסָא דְּמַטְרוּנִיתָא. גָּעַת בִּבְכִיָּה וְאָמְרָה, עַרְסִי אֲתַר מִקְדָּשִׁי, אֲתַר דְּמַרְגָּלָאִין טָבָאן, בֵּי פָּרוֹכְתָּא וְכַפּוֹרְתָּא, דַּהֲווֹ סָמְכִין עֲלוֹהִי שִׁתִּין אַלְפִין רִבְוָון אַבְנֵי יְקָר, סִדְרִין סִדְרִין, שׁוּרִין שׁוּרִין, מִסְתַּכְּלָאן דָּא לְדָא. סִדְרִין דְּרִמּוֹנִין מִתְצְעָן עֲלָךְ לְד' סִטְרִין. עַלְמָא קָיְימָא בְּגִינָךְ.

בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה נִכְנֶסֶת לְתוֹךְ אוֹתָהּ הַנְּקֻדָּה שֶׁל צִיּוֹן, מְקוֹם בֵּית קָדְשֵׁי הַקְּדָשִׁים, רוֹאָה אוֹתָהּ שֶׁנֶּחֱרָב, וְנִטְמָא מְקוֹם בֵּית מוֹשָׁבָהּ וּמִטָּתָהּ, גּוֹעָה וּמְיַלֶּלֶת, עוֹלָה מִמַּטָּה לְמַעְלָה, וּמִמַּעְלָה לְמַטָּה, מִסְתַּכֶּלֶת בִּמְקוֹם הַכְּרוּבִים, צוֹוַחַת בְּקוֹל מַר, וּמְרִימָה קוֹלָהּ וְאוֹמֶרֶת: מִטָּתִי מִטָּתִי, מְקוֹם בֵּית מוֹשָׁבִי! עַל הַמָּקוֹם הַזֶּה כָּתוּב (שיר ג) עַל מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת. מִשְׁכָּבִי, מִטַּת הַגְּבִירָה. גּוֹעָה בִּבְכִיָּה וְאוֹמֶרֶת: מִטָּתִי, מְקוֹם מִקְדָּשִׁי, הַמָּקוֹם שֶׁל הַמַּרְגָּלִיּוֹת הַטּוֹבוֹת, בֵּית הַפָּרֹכֶת וְהַכַּפֹּרֶת, שֶׁהָיוּ סוֹמְכִים עָלָיו שִׁשִּׁים אֶלֶף רְבָבוֹת שֶׁל אַבְנֵי יְקָר, סְדָרִים סְדָרִים, שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת, מִסְתַּכְּלִים זֶה עַל זֶה. סִדְרֵי רִמּוֹנִים מֻצָּעִים עָלַיִךְ לְאַרְבָּעָה צְדָדִים. הָעוֹלָם עָמַד בִּשְׁבִילֵךְ.

 

רִבּוֹן עָלְמָא, בַּעֲלִי, הֲוָה אָתֵי לְגַבִּי, וְהוּא שָׁכַב בֵּין דְּרוֹעִי, וְכָל מַה דִּבְעֵינָא מִנֵּיהּ, וְכָל בָּעוּתִי עָבִיד בְּעִידָנָא דָא. כַּד הֲוָה אָתֵי לְגַבִּי, וְשַׁוֵּי בִּי מְדוֹרֵיהּ, וּמִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בֵּין שָׁדַי.

רִבּוֹן הָעוֹלָם, בַּעְלִי הָיָה בָּא אֵלַי, וְהוּא שׁוֹכֵב בֵּין זְרוֹעִי, וְכָל מַה שֶּׁרָצִיתִי מִמֶּנּוּ, וְכָל רְצוֹנִי עוֹשֶׂה בַּזְּמַן הַזֶּה, כְּשֶׁהָיָה בָּא אֵלַי וְעָזַב (ושם) בִּי מְדוֹרוֹ וּמִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בֵּין שָׁדַי.

עַרְסִי עַרְסִי, לֵית אַתְּ דְּכִיר כַּד הֲוֵינָא אָתָא לְגַבָּךְ בְּחֶדְוָה וּבְשַׁפִּירוּ דְלִבָּא, וְאִינוּן רַבְיָין עוּלֵמִין, הֲוֵי נָפְקִי לָקֳדָמוּתִי, בַּטְשֵׁי בְּגַדְפַיְיהוּ בְּחֶדְוָה, לְקַבָּלָא לִי.

מִטָתִי מִטָּתִי, אֵינֵךְ זוֹכֶרֶת כְּשֶׁהָיִיתִי בָּאָה אֵלַיִךְ בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵב, וְאוֹתָם הַתִּינוֹקוֹת הָעֲלָמִים הָיוּ יוֹצְאִים כְּנֶגְדִּי, מַכִּים בִּכַנְפֵיהֶם בְּשִׂמְחָה לְקַבְּלֵנִי.

 

עַפְרָא דְבָךְ, הֲוָה קָם מִדּוּכְתֵּיהּ, וְחָזוּ אֵיךְ אִיתְנַשְׁיָא אֲרוֹנָא דְאוֹרַיְיתָא דַּהֲוַת הָכָא, מֵהָכָא נַפְקָא מְזוֹנָא לְכָל עַלְמָא, וּנְהוֹרָא, וּבִרְכָאן לְכֹלָּא.

הֶעָֹפָר שֶׁבָּךְ הָיָה קָם מִמְּקוֹמוֹ, וְרוֹאֶה אֵיךְ נִשְׁכַּח אֲרוֹן הַתּוֹרָה שֶׁהָיָה כָּאן. מִכָּאן יָצָא מָזוֹן לְכָל הָעוֹלָם, וְאוֹר, וּבְרָכוֹת לַכֹּל.

 

אַשְׁגַּח עַל בַּעֲלִי, לֵית הָכָא. אַשְׁגַּח לְכָל סְטַר. בְּעִידָנָא דָא כַּד הֲוָה אָתֵי בַּעֲלִי לְגַבִּי, וְסָחֳרָנֵיהּ כַּמָּה בְּנִין חֲסִידִין, וְכָל אִינוּן עוּלֵמְתָאן זְמִינִין לְקַבְּלָא לֵיהּ.

אַשְׁגִּיחַ עַל בַּעְלִי – אֵינוֹ כָאן. אַשְׁגִּיחַ לְכָל צַד. בַּזְּמַן הַזֶּה כְּשֶׁהָיָה בָּא אֶצְלִי בַּעְלִי, וּסְבִיבוֹ כַּמָּה בָנִים חֲסִידִים, וְכָל אוֹתָם הָעֲלָמוֹת מְזֻמָּנוֹת לְקַבְּלוֹ.

 

וַהֲוֵינָא שָׁמְעִין מֵרָחוֹק, קָל זוּגִין דְּפַעֲמוֹנִים מְקַשְׁקְשִׁין בֵּין רַגְלוֹי, בְּגִין דְּאֶשְׁמַע קָלֵיהּ עַד דְּלָא יֵעוֹל לְגַבִּי. כָּל עוּלֵימְתָאן דִּילִי, מְשַׁבְּחָן וְאוֹדָן קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, לְבָתַר אָזְלִין כָּל חַד עַל בֵּי מוֹתָבֵיהּ, מְחַבְּקָן בִּנְשִׁיקַתְהוֹן בִּרְחִימוּ.

וְהָיִינוּ שׁוֹמְעִים מֵרָחוֹק קוֹל זוּגֵי הַפַּעֲמוֹנִים מְקַשְׁקְשִׁים בֵּין רַגְלָיו, כְּדֵי שֶׁאֶשְׁמַע קוֹלוֹ טֶרֶם הִכָּנְסוֹ אֵלַי. כָּל עַלְמוֹתַי מְשַׁבְּחוֹת וּמוֹדוֹת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַחַר כָּךְ הוֹלְכוֹת כָּל אַחַת לְבֵית מוֹשָׁבָהּ, וְהָיִינוּ יְחִידוֹת מְחַבְּקוֹת בִּנְשִׁיקוֹתֵינוּ בְּאַהֲבָה.

 

בַּעֲלִי בַּעֲלִי, אָן פָּנִיתָ, הַשְׁתָּא הוּא עִדָּנָא דַּהֲוֵינָא אַשְׁגַּח בָּךְ. אִסְתַּכַּלְנָא בְּכָל סְטַר, וְלֵית אַנְתְּ. אָן אַשְׁגַּח לָךְ, וְלָא אֶתְבַּע בְּגִינָךְ.

בַּעְלִי בַּעְלִי, אֵיפֹה פָּנִיתָ? כָּעֵת הוּא הַזְּמַן שֶׁהָיִיתִי מַשְׁגִּיחָה בְּךְ. הִסְתַּכַּלְתִּי בְּכָל צַד – וְאֵינְךְ. אֵיפֹה אַשְׁגִּיחַ לְךְ, וְלֹא אֲבַקֵּשׁ בִּשְׁבִילְךְ?

 

דָּא הוּא אַתְרָךְ בְּעִידָנָא דָא, לְמֵיתֵי לְגַבִּי, הָא אֲנָא זְמִינָא הָכָא. הָא אִתְנְשֵׁית מִנָּאי, לֵית אַנְתְּ דְּכִיר יוֹמֵי דִּרְחִימוּ, כַּד הֲוֵינָא שָׁכְבַת בְּתוּקְפָּךְ, וּמְחַקְּקָא בִּדְיוֹקְנָךְ, וּדְיוֹקְנִי הֲוַות מְחַקְּקָא בָּךְ, כְּהַאי חוֹתָם דְּשָׁבֵיק דְּיוֹקְנֵיהּ בִּגְלִיפוּ דִּכְתָבָא, הָכֵי שַׁבַקְנָא דְּיוֹקְנִי בָּךְ, בְּגִין דְּתִשְׁתַּעְשַׁע בִּדְיוֹקְנִי, בְּעוֹד דַּאֲנָא בְּגוֹ חֵילִי.

זֶהוּ מְקוֹמְךְ בַּזְּמַן הַזֶּה לָבא אֵלַי, הֲרֵינִי מְזֻמֶּנֶת כָּאן. וַהֲרֵי נִשְׁכַּחְתָּ מִמֶּנִּי. אֵינְךְ זוֹכֵר יְמֵי הָאַהֲבָה, כְּשֶׁהָיִיתִי שׁוֹכֶבֶת בְּחֵיקְךְ, וַחֲקוּקָה בִּדְיוֹקַנְךְ, וּדְיוֹקְנִי הָיָה חָקוּק בְּךְ. כַּחוֹתָם הַזֶּה שֶׁמַּשְׁאִיר דְּיוֹקְנוֹ בַּחֲקִיקַת הַכְּתָב, כָּךְ הִשְׁאַרְתִּי דְיוֹקְנִי בְּךְ, כְּדֵי שֶׁתִּשְׁתַּעֲשַׁע בִּדְיוֹקְנִי, בְּעוֹדִי בְּתוֹךְ צִבְאוֹתַי.

 

גָּעַת בִּבְכִיָה, וְצָוְחַת, בַּעֲלִי בַּעֲלִי, נְהִירוּ דְּעַיְינֵי הָא אִיתְחֲשָׁךְ. לֵית אַנְתְּ דְּכִיר, כַּד הֲוֵית אוֹשִׁיט שְׂמָאלָךְ מִתְּחוֹת רֵישִׁי, וַאֲנָא מִתְעַנְּגָא עַל סְגִיאוּ דִשְׁלָם, וִימִינָךְ מְחַבְּקָא בְּאַחְוָה וּבִנְשִׁיקִין. וְנָדַרְתְּ לִי דְּלָא תִשְׁבּוֹק רְחִימוּתָא דִילִי לְעָלְמִין. וְאוֹמֵית לִי, (תהלים קלז ה) אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלַיִם תִּשְׁכַּח יְמִינִי, הָא אִיתְנְשֵׁינָא מִנָּךְ.

גּוֹעָה בִּבְכִיָּה וְאוֹמֶרֶת: בַּעְלִי בַּעְלִי, הָאוֹר שֶׁל הָעֵינַיִם הֲרֵי נֶחְשָׁךְ. אֵינְךְ זוֹכֵר, כְּשֶׁהָיִיתָ מוֹשִׁיט שְׂמֹאלְךְ מִתַּחַת לְרֹאשִׁי, וַאֲנִי מִתְעַנֶּגֶת עַל רֹב שָׁלוֹם, וִימִינְךְ מְחַבֶּקֶת בְּאַחֲוָה וּבִנְשִׁיקוֹת. וְנָדַרְתָּ לִי שֶׁלֹּא תַעֲזֹב אַהֲבָתִי לְעוֹלָמִים. וְנִשְׁבַּעְתָּ לִי (תהלים קלז) אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלַיִם תִּשְׁכַּח יְמִינִי, הִנֵּה נִשְׁכַּחְתִּי מִמְּךְ.

 

לֵית אַנְתְּ דְּכִיר, כַּד קָאֵימְנָא לְגַבָּךְ בְּטוּרָא דְסִינַי, שְׁלֵימִין שִׁתִּין רִבּוֹ דְּקַבִּילוּ לָךְ עֲלַיְיהוּ, וְאִתְעַטַרְנָא לָךְ בְּהוּ, יַתִּיר מִכָּל עַמְמַיָיא, וַהֲוֵינָא אָזְלִין אֲבַתְרָךְ לְכָל רְעוּתָךְ. וְהַהִיא שִׁפְחָה קָטְלָא בְּהוּ לַאֲלָפִים וְרִבְוָון, וְלָא אַשְׁגַּחְנָא. וְאִתְאֲבִידוּ כֻּלְּהוּ בְּמַדְבְּרָא, וְשַׁבְקֵית לוֹן תַּמָּן, וְאָעֵילְנָא בְּנֵיהוֹן זְעִירִין לְקָיְימָא קַמָּךְ בְּאַרְעָא דָא. וּבָדֵילְנָא לוֹן לְקָיְימָא קַמָּךְ, בְּגִין רְעוּתָךְ.

אֵינְךָ זוֹכֵר, כְּשֶׁעָמַדְתִּי אֶצְלְךְ בְּהַר סִינַי, וְשִׁשִּׁים רִבּוֹא שְׁלֵמִים שֶׁקִּבְּלוּךְ עֲלֵיהֶם, וְהִתְעַטַּרְתִּי לְךְ בָּהֶם יוֹתֵר מִכָּל הָעַמִּים, וְהָיִינוּ הוֹלְכִים אַחֲרֶיךְ לְכָל רְצוֹנְךְ. וְאוֹתָהּ שִׁפְחָה הָרְגָה בָהֶם לַאֲלָפִים וּרְבָבוֹת, וְלֹא הִשְׁגַּחְתִּי. וְכֻלָּם נֶאֶבְדוּ בַּמִּדְבָּר, וְהִשְׁאַרְתָּ אוֹתָם שָׁם, וְהִכְנַסְנוּ בְנֵיהֶם הַקְּטַנִּים לַעֲמֹד לְפָנֶיךְ בָּאָרֶץ הַזּוֹ. וְהִבְדַּלְנוּ אוֹתָם לַעֲמֹד לְפָנֶיךְ בִּשְׁבִיל רְצוֹנְךְ.

 

בַּעֲלִי הֱוֵי דְכִיר, בְּכַמָּה בְּנִין קַדִּישִׁין קָאֵימְנָא קַמָּךְ בְּכָל דָּרָא וְדָרָא, בְּיוֹמֵי דְדָוִד וּשְׁלֹמֹה בְּרֵיהּ. לֵית אַנְתְּ דְּכִיר כַּמָּה טָבָאן דַּעֲבָדוּ קַמָּךְ. יָאוֹת לָךְ לְמִידְכַּר חוֹבִין, וְלָא תִדְכַּר זַכְוָון. אָן אִתְהַפִּיכוּ עֲלָךְ.

בַּעֲלִי, הֱיֵה זוֹכֵר, בְּכַמָּה בָנִים קְדוֹשִׁים עָמַדְתִּי לְפָנֶיךְ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, בִּימֵי דָוִד וּשְׁלֹמֹה בְּנוֹ. אֵינְךְ זוֹכֵר כַּמָּה טוֹבוֹת שֶׁעָשׂוּ לְפָנֶיךְ?! הַאִם נָאֶה לְךְ לִזְכֹּר חֲטָאִים, וְלֹא תִזְכֹּר זְכֻיּוֹת?! אֵיךְ הִתְהַפְּכוּ עָלֶיךְ?

 

בָּעֵינָא עֲלָךְ, לֵית אַנְתְּ. בָּעֵינָא עַל בְּנָאי, לֵית אִינוּן. בָּעֵינָא עַל קְדוּשָּׁתָא דַּאֲתַר דָּא, הָא אִסְתָּאַב. כָּל עַלְמָא הֲוָה בִּשְׁלָם בְּגִין אֲתַר דָּא. כְּלָבִין לָא נָבְחִין בְּעִידָנָא דָא, כּוּלְּהוּ הֲווֹ בִּשְׁלָם. גָּעָה וּמְיַילֶלֶת, וְכָל אִינוּן אוּכְלוּסִין לְעֵילָא. וּכְלָבִים צָוְוחִין לְתַתָּא, בְּשֵׁרוּתָא דְּמִשְׁמוֹרָה תְּלִיתָאָה.

אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת אוֹתְךְ – וְאֵינְךְ. מְבַקֶּשֶׁת עַל בָּנַי – וְאֵינָם. מְבַקֶּשֶׁת עַל קְדֻשַּׁת הַמָּקוֹם הַזֶּה – וַהֲרֵי נִטְמָא. כָּל הָעוֹלָם הָיָה בְשָׁלוֹם מִשּׁוּם הַמָּקוֹם הַזֶּה. הַכְּלָבִים אֵין נוֹבְחִים בַּזְּמַן הַזֶּה, כֻּלָּם הָיוּ בְשָׁלוֹם. גּוֹעָה וּמְיַלֶּלֶת, וְכָל אוֹתָם הָאוּכְלוּסִים לְמַעְלָה. וְהַכְּלָבִים צוֹוְחִים לְמַטָּה, בְּרֵאשִׁית הַמִּשְׁמוֹרָה הַשְּׁלִישִׁית.

 

נָפְקַת וַאֲתַת, קָיְימָא עַל אֲתַר דְּמַדְבְּחָא קְטוֹרֶת בּוּסְמִין, גָּעַת וּמְיַילֶלֶת, וְסָלְקַת לְעֵלָּא, וְאַשְׁכְּחָא חַד כְּרוּב מֵאִינוּן תְּרֵין כְּרוּבִין דַּהֲווֹ בַּהֲדָהּ, וּמֵהַהוּא זִמְנָא לָא הֲוָה לָהּ אֶלָּא חַד. וְהַהוּא רַבְיָיא עוּלֵימָא דְּאִשְׁתָּאַר, יָנְקָא מִינָהּ בְּכִיָּיה וִילָלוּתָא.

הִיא יוֹצֵאת וּבָאָה, וְעוֹמֶדֶת עַל מְקוֹם מִזְבַּח קְטֹרֶת הַסַּמִּים, גּוֹעָה וּמְיַלֶּלֶת, וְעוֹלָה לְמַעְלָה, וּמוֹצֵאת כְּרוּב אֶחָד מֵאוֹתָם שְׁנֵי הַכְּרוּבִים שֶׁהָיוּ עִמָּהּ, וּמֵאוֹתוֹ הַזְּמַן לֹא הָיָה לָהּ אֶלָּא אֶחָד. וְאוֹתוֹ הַתִּינוֹק הָעֶלֶם שֶׁנִּשְׁאָר, יוֹנֵק מִמֶּנָּה בְּכִיָּה וִילָלָה.

 

כְדֵין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִזְדַּמַּן לְגַבָּהּ, וְנָחֵית לָהּ, וּמְמַלֵּל עִמָּהּ. וְעַל דָּא כְּתִיב, (ירמיה לא טו) כֹּה אָמַר ה' מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי וְעֵינַיִךְ מִדִּמְעָה כִּי יֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ. וְעַל דָּא תָּנִינָן, תִּינוֹק יוֹנֵק מִשְּׁדֵי אִמּוֹ, וְאִשָּׁה מְסַפֶּרֶת עִם בַּעֲלָהּ. עַד הָכָא פְּתִיחָתָא, מִכָּאן וּלְהָלְאָה שֵׁירוּתָא דִּמְגִילַּת אֵיכָה.

וְאָז הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִזְדַּמֵּן אֵלֶיהָ, וְיוֹרֵד אֵלֶיהָ, וּמְדַבֵּר עִמָּהּ. וְעַל זֶה כָּתוּב (ירמיה לא) כֹּה אָמַר ה' מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי וְעֵינַיִךְ מִדִּמְעָה, כִּי יֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ. וְעַל זֶה שָׁנִינוּ, תִּינוֹק יוֹנֵק מִשְּׁדֵי אִמּוֹ, וְאִשָּׁה מְסַפֶּרֶת עִם בַּעְלָהּ. (עד כאן הפתיחה, מכאן ואילך ראשיתה של מגלת איכה).

 

האבילות בתשעה באב

זוה"ק פרשת עקב דף רעב.

בָּתַר דְּחָאבוּ יִשְׂרָאֵל, וְאִתְחָרַב בֵּי מַקְדְּשָׁא, אִתְּמַר בִּשְׁכִינְתָּא אִימָּא קַדִּישָׁא, (איכה א) אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד הָעִיר רַבָּתִי עָם הָיְתָה כְּאַלְמָנָה, וּמְכַבִּין בְּלֵיל תִּשְׁעָה בְּאָב נְהוֹרִין וּשְׁרָגִין, וְעַבְדִין הֶסְפֵּד, וְיַתְבִין כַּאֲבֵלִים לְאִשְׁתַּתְּפָא בְּדוֹחֲקָא דִּשְׁכִינְתָּא. בְּגִין דְּאִינּוּן גַּרְמוּ לָהּ כָּל הַהוּא תְּבִירוּ.

אַחַר שֶׁחָטְאוּ יִשְׂרָאֵל וְנֶחֱרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, נֶאֱמַר בַּשְּׁכִינָה הָאֵם הַקְּדוֹשָׁה, (איכה א) אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד הָעִיר רַבָּתִי עָם הָיְתָה כְּאַלְמָנָה, וּמְכַבִּים בְּלֵיל תִּשְׁעָה בְּאָב אוֹרוֹת וְנֵרוֹת, וְעוֹשִׂים הֶסְפֵּד וְיוֹשְׁבִים כְּמוֹ אֲבֵלִים, לְהִשְׁתַּתֵּף בְּצַעַר הַשְּׁכִינָה, מִשּׁוּם שֶׁהֵם גָּרְמוּ לָהּ כָּל אוֹתוֹ הַשֶּׁבֶר.

 

חביבות בית המקדש לפני הקב"ה

זוה"ק פרשת נח דף סא:

תָּא חֲזֵי, מִן יוֹמָא דְּאִתְבְּנֵי בֵּי מַקְדְּשָׁא הֲוָה קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִסְתַּכֵּל בֵּיהּ וְחֲבִיב עֲלֵיהּ סַגֵּי וְהֲוָה דָּחִיל עֲלַיְיהוּ דְּיִשְׂרָאֵל דְּיֶחטוּן וִיחָרֵב בֵּי מַקְדְּשָׁא. וְכֵן בְּכָל זִמְנָא דְּהֲוָה אָתֵי לְגַבֵּי בֵּי מַקְדְּשָׁא הֲוָה לָבִישׁ הַהוּא פּוֹרְפִּירָא. לְבָתַר דְּגָרְמוּ חוֹבִין וְאַרְגִּיזוּ קַמֵּי מַלְכָּא אִתְחָרַב בֵּי מַקְדְּשָׁא וּבָזַע הַהוּא פּוֹרְפִּירָא (ד"א גריס הס ההוא פורפירא ואתחרב בי מקדשא) הַיְנוּ דִכְתִיב עָשָׂה יְיָ אֲשֶׁר זָמַם.

בֹּא רְאֵה, מִיּוֹם שֶׁנִּבְנָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִסְתַּכֵּל בּוֹ וְחָבִיב עָלָיו הַרְבֵּה, וְהָיָה פּוֹחֵד עַל יִשְׂרָאֵל שֶׁיֶּחְטְאוּ וְיֵחָרֵב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. וְכָךְ בְּכָל פַּעַם שֶׁהָיָה בָּא אֵצֶל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, הָיָה לוֹבֵשׁ אוֹתָהּ אַדֶּרֶת. אַחַר שֶׁגָּרְמוּ הַחֲטָאִים וְהִרְגִּיזוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, נֶחֱרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְקָרַע אוֹתָהּ הָאַדֶּרֶת [קרע אותה האדרת ונחרב בית המקדש]. הַיְנוּ שֶׁכָּתוּב עָשָׂה ה' אֲשֶׁר זָמָם.

 

בִּצַּע אִמְרָתוֹ וְגו' (האי אמרתו בקדמיתא יתבא בראש אמיר. והא אתעטרו עטרא לרישא ואילן נאה לפניו. ואיהי מימי קדם ודאי. וכדין עציבו קמיה בבתי בראי ודאי והן (ישעיה לג) אראלם צעקו חוצה. (ישעיה כב) ויקרא יי צבאות ביום ההוא וגו) הַיְינוּ בְּזִמְנָא דְּאִתְחָרִיב בֵּי מַקְדְּשָׁא. אֲבָל בְּזִמְנָא אֳחָרָא לֵית חֶדְוָה קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כְּזִמְנָא דְּאִתְאֲבִידוּ חַיָּיבֵי עָלְמָא וְאִנּוּן דְּאַרְגִּיזוּ קַמֵּיהּ הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (משלי יא) וּבַאֲבוֹד רְשָׁעִים רִנָּה. וְכֵן בְּכָל דָּרָא וְדָרָא דְּעָבִיד דִּינָא בְּחַיָּיבֵי עָלְמָא. חֶדְוָה וְתוּשְׁבַּחְתָּא קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא.

בִּצַע אֶמְרָתוֹ וְגוֹ' [האמרתו הזו בתחלה ישבה בראש אמיר, והרי התעטרו עטרה לראש ואילן נאה לפניו, והיא מימי קדם ודאי, ואז עצבות לפניו בבתים החיצונים ודאי, (ישעיה לג) והן אראלם צעקו חצה, (שם כב) ויקרא ה' אלהים צבאות ביום ההוא וגו']. הַיְנוּ בִּזְמַן שֶׁנֶּחֱרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. אֲבָל בִּזְמַן אַחֵר אֵין חֶדְוָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּמוֹ זְמַן שֶׁאוֹבְדִים רִשְׁעֵי הָעוֹלָם וְאוֹתָם שֶׁהִרְגִּיזוּ לְפָנָיו. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (משלי יא) וּבַאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּה. וְכֵן בְּכָל דּוֹר וְדוֹר שֶׁעוֹשֶׂה דִין בְּרִשְׁעֵי הָעוֹלָם, חֶדְוָה וְתִשְׁבַּחַת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

 

וְאִי תֵימָא הָא תָּנִינָן דְּלֵית חֶדְוָה קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כַּד אִיהוּ עָבִיד דִּינָא בְּחַיָּיבַיָא. אֶלָּא תָּא חֲזֵי, בְּשַׁעֲתָא דְּאִתְעֲבִיד דִּינָא בְּחַיָּיבַיָא, חֶדְוָון וְתוּשְׁבְּחָן קַמֵּיהּ עַל דְּאִתְאֲבִידוּ מֵעָלְמָא. וְהָנֵּי מִילֵי כַּד מָטָא הַהוּא זִמְנָא (קיג ב, קכא ב) דְּאוֹרִיךְ לוֹן וְלָא תָאבָן לְגַבֵּיהּ מֵחוֹבַיְיהוּ. אֲבָל אִי אִתְעֲבִיד בְּהוּ דִּינָא עַד לָא מָטָא זִמְנַיְיהוּ, (ועד דלא אשתלים חובייהו, כמא דאת אמר, (בראשית טו)) כִּי לא שָׁלֵם עֲוֹן הָאֱמוֹרִי עַד הֵנָּה, כְּדֵין לֵית חֶדְוָה קַמֵיהּ וּבָאִישׁ קַמֵּיהּ עַל דְּאִתְאֲבִידוּ.

וְאִם תֹּאמַר, הֲרֵי שָׁנִינוּ שֶׁאֵין חֶדְוָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּשֶׁהוּא עוֹשֶׂה דִין בָּרְשָׁעִים אֶלָּא? בּא רְאֵה, בְּשָׁעָה שֶׁנַּעֲשֶׂה דִין בָּרְשָׁעִים, חֶדְווֹת וְתִשְׁבָּחוֹת לְפָנָיו עַל שֶׁנֶּאֶבְדוּ מֵהָעוֹלָם. וְהַדְּבָרִים הַלָּלוּ כְּשֶׁמַּגִּיעַ אוֹתוֹ זְמַן שֶׁהִמְתִּין לָהֶם וְלֹא שָׁבוּ אֵלָיו מֵחֲטָאֵיהֶם. אֲבָל אִם נַעֲשֶׂה בָהֶם דִּין עַד שֶׁלֹּא הִגִּיעַ זְמַנָּם, [ועד] שֶׁלֹּא נִשְׁלָם חֶטְאָם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית טו) כִּי לֹא שָׁלֵם עֲוֹן הָאֱמוֹרִי עַד הֵנָּה, אָז אֵין חֶדְוָה לְפָנָיו, וְרַע לְפָנָיו עַל שֶׁנֶּאֶבְדוּ.

 

שמות הנביאים הקדושים ירמיהו וישעיהו על שם בניין וחורבן הבית

זוה"ק פרשת תצוה דף קעט:

פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר (תהלים כב) וְאַתָּה יְיָ' אַל תִּרְחָק אֱיָלוּתִי לְעֶזְרָתִי חוּשָׁה. וְאַתָּה יְיָ' כֹּלָּא חַד. אַל תִּרְחָק: לְאִסְתַּלְּקָא מִינָן, לְמֶהֱוֵי סָלִיק נְהוֹרָא עִלָּאָה מִתַּתָּאָה. דְּהָא כַּד אִסְתָּלַּק נְהוֹרָא עִלָּאָה מִתַּתָּאָה, כְּדֵין אִתְחֲשָׁךְ כָּל נְהוֹרָא, וְלָא אִשְׁתְּכַח כְּלַל בְּעָלְמָא.

פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר, (תהלים כב) וְאַתָּה ה' אַל תִּרְחָק אֱיָלוּתִי לְעֶזְרָתִי חוּשָׁה. וְאַתָּה ה' – הַכֹּל אֶחָד. אַל תִּרְחָק – לְהִתְרַחֵק מֵאִתָּנוּ לִהְיוֹת עוֹלֶה הָאוֹר הָעֶלְיוֹן מִלְּמַטָּה. שֶׁהֲרֵי כַּאֲשֶׁר מִתְעַלֶּה הָאוֹר הָעֶלְיוֹן מִלְּמַטָּה, אֲזַי נֶחְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְלֹא נִמְצָא כְּלָל בָּעוֹלָם.

 

וְעַל דָּא אִתְחָרַב בֵּי מַקְדְּשָׁא בְּיוֹמוֹי דְּיִרְמְיָהוּ. וְאַף עַל גַּב דְּאִתְבְּנֵי לְבָתַר, לָא אַהְדָר נְהוֹרָא לְאַתְרֵיהּ כַּדְקָא יֵאוֹת. וְעַל רָזָא דָּא, שְׁמָא דְּהַהוּא נְבִיאָה דְּאִתְנַבֵּי עַל דָּא, יִרְמְיָהוּ. אִסְתַּלְקוּתָא דִּנְהוֹרָא עִלָּאָה, דְּאִסְתָּלַּק לְעֵילָא לְעֵילָּא, וְלָא אַהְדָר לְאַנְהָרָא לְבָתַר כְּדְקָא יֵאוֹת. יִרְמְיָהוּ: אִסְתָּלַּק וְלָא אַהְדָר לְאַתְרֵיהּ, וְאִתְחָרַב בֵּי מַקְדְשָׁא וְאִתְחֲשָׁכוּ נְהוֹרִין.

וְעַל זֶה נֶחֱרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּימֵי יִרְמְיָהוּ. וְאַף עַל גַּב שֶׁנִּבְנָה לְבַסּוֹף, לֹא חָזַר הָאוֹר לִמְקוֹמוֹ כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ. וְעַל סוֹד זֶה שֵׁם הַנָּבִיא הַהוּא שֶׁהִתְנַבֵּא עַל כָּךְ – יִרְמְיָהוּ. הֶעְלֵם שֶׁל הָאוֹר הָעֶלְיוֹן, שֶׁעָלָה לְמַעְלָה לְמַעְלָה וְלֹא חָזַר לְהָאִיר לְבַסּוֹף כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ. יִרְמְיָהוּ – הִתְעַלָּה וְלֹא חָזַר לִמְקוֹמוֹ, וְנֶחֱרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְנֶחְשְׁכוּ הַמְּאוֹרוֹת.

 

אֲבָל יְשַׁעְיָהוּ, שְׁמָא גָּרִים לְפוּרְקָנָא, וּלְאַהְדָּרָא נְהוֹרָא עִלָּאָה לְאַתְרִיהּ, (ישעיהו לאנהרא ההוא נהורא עלאה ולמעבד פורקנא) וּלְמִבְנֵי בֵּי מַקְדְשָׁא, וְכָל טָבִין וְכָל נְהוֹרִין, יָהַדְרוּן כְּדִבְּקַדְמֵיתָא. וְעַל דָּא, שְׁמָהָן דִּתְרֵין נְבִיאִין אִלֵּין, קַיְימִין דָּא לָקֳבֵל דָּא, בְּגִין דִּשְׁמָא גָּרִים, וְצֵרוּפָא דְּאַתְוָון דָּא בְּדָא, גַּרְמִין עוֹבָדָא, הֵן לְטָב וְהֵן לְבִישׁ. וְעַל רָזָא דָּא, צֵרוּפָא דְּאַתְוָון דִּשְׁמָהָן קַדִּישִׁין, וְכֵן אָתְוָון בְּגַרְמַיְיהוּ, גַּרְמִין לְאִתְחֲזָאָה רָזִין עִלָּאִין, כְּגַוְונָא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא, דְּאַתְוָון בְּגַרְמַיְיהוּ, גַּרְמִין רָזִין עִלָּאִין קַדִּישִׁין לְאִתְחֲזָאָה בְּהוּ.

אֲבָל יְשַׁעְיָהוּ, הַשֵּׁם גּוֹרֵם הַיְשׁוּעָה, וּלְהַחֲזִיר הָאוֹר הָעֶלְיוֹן לִמְקוֹמוֹ (ישעיהו, להאיר האור העליון ולעשות ישועה) וְלִבְנוֹת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְכָל הַטּוֹבוֹת וְכָל הָאוֹרוֹת יַחְזְרוּ כְּבָרִאשׁוֹנָה. וְעַל זֶה שְׁמוֹתָם שֶׁל שְׁנֵי הַנְּבִיאִים הָאֵלּוּ עוֹמְדִים זֶה לְעֻמַּת זֶה, בְּסִבַּת הַשֵּׁם שֶׁגּוֹרֵם, וְצֵרוּף הָאוֹתִיּוֹת זוֹ בָּזוֹ גּוֹרְמוֹת מַעֲשֶׂה, הֵן לְטוֹב וְהֵן לְרַע. וְעַל סוֹד זֶה צֵרוּף הָאוֹתִיּוֹת שֶׁל הַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וְכֵן הָאוֹתִיּוֹת בְּעַצְמָן גּוֹרְמוֹת לְהַרְאוֹת סוֹדוֹת עֶלְיוֹנִים כְּדֻגְמַת הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ, שֶׁהָאוֹתִיּוֹת בְּעַצְמָן גּוֹרְמוֹת סוֹדוֹת עֶלְיוֹנִים קְדוֹשִׁים לְהַרְאוֹת בָּהֶם.

 

ספר

זוֹהַר חֲצוֹת

חלק ג'

בו יבואו מאמרי הזוהר הקדוש

על עניני הגדול ללמוד תורה בחצות הלילה ובאשמורות – ותיקוניה, אמירתיה וסגולתיה

על ידי לימוד התורה בלילה מבטלים גזרות קשות

2 אַף רוּחִי בְּקִרְבִּי אֲשַׁחֲרֶךָּ (ישעיה כו), אִתְדַּבְּקָא בָּךְ בִּרְחִימוּתָא סַגִיאָה, בַּלַּיְלָה. דְּבָעֵי בַּר נָשׁ מֵרְחִימוּתָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, לְמֵיקָם בְּכָל לֵילְיָא, לְאִשְׁתַּדְלָא בְּפוּלְחָנֵיהּ, עַד דְּיִתְעַר צַפְרָא, וְיִתְמְשַׁךְ עָלֵיהּ חוּטָא דְּחֶסֶד. דְּתַנְיָא, זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ דְּהַהוּא בַּר נָשׁ דִּרְחִימוּתָא דָּא רָחִים לֵיהּ לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְהָנֵי זַכָּאֵי קְשׁוֹט דִּמְרַחֲמִין לֵיהּ לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא הָכִי, עָלְמָא מִתְקַיְימָא בְּגִינֵיהוֹן, וְשַׁלְטִין עַל כָּל גְּזִירִין קָשִׁין דִּלְעֵילָּא וְתַתָּא. (נ"א היא)(בגין דיתקיים עלמא בגיניהון)

אַף רוּחִי בְקִרְבִּי אֲשַׁחֲרֶךָּ, אֶתְדַּבֵּק בְּךְ אַהֲבָה רַבָּה בַּלַּיְלָה, שֶׁצָּרִיךְ אָדָם מֵאַהֲבָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַעֲמֹד בְּכָל לַיְלָה לְהִשְׁתַּדֵּל בַּעֲבוֹדָתוֹ עַד שֶׁיִּתְעוֹרֵר הַבֹּקֶר, וְיִמָּשֵׁךְ עָלָיו חוּט שֶׁל חֶסֶד. שֶׁשָּׁנִינוּ, אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ שֶׁל אוֹתוֹ אָדָם שֶׁאוֹהֵב אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַהֲבָה כָּזוֹ, וְצַדִּיקֵי הָאֱמֶת הַלָּלוּ שֶׁאוֹהֲבִים אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּךְ, הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם בַּעֲבוּרָם, וְשׁוֹלְטִים עַל כָּל הַגְּזֵרוֹת הַקָּשׁוֹת שֶׁלְּמַעְלָה וּלְמַטָּה. (היא)(כדי שיתקים העולם בעבורם). זוה"ק ויקרא אחרידף ס"ח ע"ב

 

3 האור הגנוז וחוט של חסד נמשך על העוסקים בתורה בלילה

זוה"ק שמות פרשת תרומה דף קמ"ט ע"א

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אִלְמָלֵי אִתְגְּנִיז מִכֹּל (דף קמ"ט ע"א) וָכֹל, לָא קָאִים עָלְמָא אֲפִילּוּ רִגְעָא חֲדָא, אֶלָּא אִתְגְּנִיז וְאִזְדְּרַע כְּהַאי זַרְעָא דְּעָבִיד תּוֹלָדִין וּזְרָעִין וְאֵיבִין, וּמִנֵּיהּ אִתְקָיָּים עָלְמָא. וְלֵית לָךְ יוֹמָא, דְּלָא נָפִיק מִנֵּיהּ בְּעָלְמָא, וּמְקַיֵים כֹּלָּא, דְּבֵיהּ זָן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָלְמָא. וּבְכָל אֲתָר דְּלָעָאן בְּאוֹרַיְיתָא בְּלֵילְיָא, חַד חוּטָא נָפִיק מֵהַהוּא אוֹר גָנִיז, וְאִתְמְשִׁיךְ עַל אִינּוּן דְּלָעָאן בָּהּ, הֲדָא הוּא דִּכְתִּיב, (תהלים מב) יוֹמָם יְצַוֶּה יְיָ' חַסְדּוֹ וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי. וְהָא אוֹקִימְנָא. יוֹמָא דְּאִתְקָם מַשְׁכְּנָא לְתַתָּא, מָה כְּתִיב (שמות מ) וְלָא יָכוֹל מֹשֶׁה לָבֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד כִּי שָׁכַן עָלָיו הֶעָנָן. מַאי הֶעָנָן. חַד חוּטָא הֲוָה (נ"א עמודא דעננא) מֵהַהוּא סִטְרָא דְּאוֹר קַדְמָאָה, דְּנָפַק בְּחֶדְוָה בְּכֹלָּא (דכלה), עָאלַת לְמַשְׁכְּנָא דִּלְתַתָּא. וּמֵהַהוּא יוֹמָא (קדמאה). לָא אִתְגְּלֵי, אֲבָל שִׁמּוּשָׁא קָא מְשַׁמֵּשׁ בְּעָלְמָא, וְאִיהוּ מְחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹמָא עוֹבָדָא דִּבְרֵאשִׁית.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אִלְמָלֵא נִגְנַז מִכֹּל וָכֹל, לֹא עוֹמֵד הָעוֹלָם אֲפִלּוּ רֶגַע אֶחָד, אֶלָּא נִגְנַז וְנִזְרַע כַּזֶּרַע הַזֶּה שֶׁעוֹשֶׂה תוֹלָדוֹת וּזְרָעִים וּפֵרוֹת, וּמִמֶּנּוּ הִתְקַיֵּם הָעוֹלָם. וְאֵין לְךְ יוֹם שֶׁלֹּא יוֹצֵא מִמֶּנּוּ בָּעוֹלָם וּמְקַיֵּם הַכֹּל שֶׁבּוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא זָן אֶת הָעוֹלָם. וּבְכָל מָקוֹם שֶׁעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה בַּלַּיְלָה, חוּט אֶחָד יוֹצֵא מֵאוֹתוֹ אוֹר גָּנוּז וְנִמְשָׁךְ עַל אוֹתָם שֶׁעוֹסְקִים בָּהּ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (תהלים מב) יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי. וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ. בַּיּוֹם שֶׁהוּקַם הַמִּשְׁכָּן לְמַטָּה, מַה כָּתוּב? (שמות מ) וְלֹא יָכֹל מֹשֶׁה לָבֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד כִּי שָׁכַן עָלָיו הֶעָנָן. מַה זֶּה הֶעָנָן? חוּט אֶחָד הָיָה (עמוד הענן) מֵאוֹתוֹ צַד שֶׁל הָאוֹר הָרִאשׁוֹן שֶׁיָּצָא בְּשִׂמְחָה בַּכֹּל (של הכל) כְּשֶׁנִּכְנַס לַמִּשְׁכָּן שֶׁלְּמַטָּה, וּמֵאוֹתוֹ יוֹם (ראשון) לֹא נִגְלָה, אֲבָל שִׁמּוּשׁ מְשַׁמֵּשׁ בָּעוֹלָם, וְהוּא מְחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹם מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית.

 

4 עת רצון בשעת חצות לילה והעוסק בתורה אז נעשה כאח וריע להקב"ה כביכול

זוה"ק פרשת ויקרא דף כ"ב ע"א

כַּד אִתְפְּלַג לֵילְיָא, כָּרוֹזָא קָאִים וְכָרִיז, וּפִתְחִין פְּתִיחוּ. כְּדֵין רוּחָא חַד דִּסְטָר צָפוֹן אִתְּעַר, וְאָקִישׁ (דף כ"ב ע"א) בְּכִנוֹר דְּדָוִד, וּמְנַגֵּן מֵאֵלָיו. וְשַׁבְּחַת לְמַלְכָּא, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בְּצַדִּיקַיָּיא בְּגִנְתָּא דְּעֵדֶן.

כְּשֶׁנֶּחֱלָק הַלַּיְלָה, הַכָּרוֹז עוֹמֵד וּמַכְרִיז, וְנִפְתָּחִים הַפְּתָחִים. אָז רוּחַ אַחַת שֶׁל צָפוֹן מִתְעוֹרֶרֶת וּמַקִּישָׁה בְּכִנּוֹר דָּוִד, וּמְנַגֵּן מֵאֵלָיו, וּמְשַׁבַּחַת אֶת הַמֶּלֶךְ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִשְׁתַּעֲשֵׁעַ עִם הַצַּדִּיקִים בְּגַן עֵדֶן.

 

זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ מַאן דְּאִתְּעַר בְּהַהוּא זִמְנָא וְאִשְׁתָּדַּל בְּאוֹרַיְיתָא, וְכָל מַאן דְּקָאִים בְּהַהוּא זִמְנָא וְאִשְׁתָּדַּל בְּאוֹרַיְיתָא, אִקְרֵי חַבְרֵיהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּכְנְסֶת יִשְׂרָאֵל. וְלא עוֹד, אֶלָּא דְּאִלֵּין אִקְרוּן אַחִים וְרֵעִים לֵיהּ. דִּכְתִּיב, (תהלים קכב ח) לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי אֲדַבְּרָה נָּא שָׁלוֹם בָּךְ. וְאִקְרוּן חֲבֵרִים בַּהֲדֵי מַלְאֲכִין עִלָּאִין, וּמַשִׁרְיָין עִלָּאִין, דִּכְתִּיב, (שיר השירים ח יג) חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים לְקוֹלֵךְ.

אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ שֶׁל מִי שֶׁמִּתְעוֹרֵר בְּאוֹתוֹ זְמַן וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה, וְכָל מִי שֶׁעוֹמֵד בְּאוֹתוֹ זְמַן וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה, נִקְרָא חֲבֵרוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁאֵלּוּ נִקְרָאִים אַחִים וְרֵעִים שֶׁלּוֹ, שֶׁכָּתוּב (תהלים קפב) לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי אֲדַבְּרָה נָּא שָׁלוֹם בָּךְ. וְנִקְרָאִים חֲבֵרִים שֶׁל הַמַּלְאָכִים הָעֶלְיוֹנִים וְהַמַּחֲנוֹת הָעֶלְיוֹנִים, שֶׁכָּתוּב (שיר ח) חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים לְקוֹלֵךְ.

 

כַּד אָתֵי יְמָמָא, כָּרוֹזָא קָאִים וְכָרִיז, וּפַתְחִין דִּסְטָר דָּרוֹמָא אִתְפְּתָחוּ. וּמִתְעַרִין כֹּכָבִים וּמַזָּלוֹת, וּפִתְחִין דְּרַחֲמִין אִתְפְּתָחוּ. וּמַלְכָּא יְתִיב וְקַבִּיל תּוּשְׁבְּחָן. כְּדֵין כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל נַטְלָא לְאִינּוּן מִלִּין וְסַלְּקָא. וְכָל אִינּוּן חֲבֵרִים אֲחִידָן בְּגַדְפָּהָא, וּמִלַּיְיהוּ אַתְיָין וְשַׁרְיָין בְּחֵיקָא דְּמַלְכָּא. כְּדֵין פָּקִיד מַלְכָּא, לְמִכְתַּב כָּל אִינּוּן מִלִּין.

כְּשֶׁבָּא הַיּוֹם, הַכָּרוֹז עוֹמֵד וּמַכְרִיז, וּפְתָחִים שֶׁל צַד דָּרוֹם נִפְתָּחִים, וּמִתְעוֹרְרִים כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, וּפִתְחֵי הָרַחֲמִים נִפְתָּחִים, וְהַמֶּלֶךְ יוֹשֵׁב וּמְקַבֵּל תִּשְׁבָּחוֹת. אֲזַי כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל נוֹטֶלֶת אֶת אוֹתָם דְּבָרִים וְעוֹלָה, וְכָל אוֹתָם חֲבֵרִים אֲחוּזִים בִּכְנָפֶיהָ, וְדִבְרֵיהֶם בָּאִים וְשׁוֹרִים בְּחֵיק הַמֶּלֶךְ. אָז מְצַוֶּה הַמֶּלֶךְ לִכְתֹּב אֶת כָּל אוֹתָם הַדְּבָרִים.

 

וּבְסִפְרָא כְּתִיבוּ כָּל אִינּוּן בְּנֵי הֵיכָלֵיהּ, וְחוּטָא דְּחֶסֶד אִתְמְשַׁךְ עָלַיְיהוּ, דְּמֵהַהוּא חוּטָא אִתְעֲטָּר בַּר נָשׁ בְּעִטְרָא דְּמַלְכָּא, וּמִנֵּיהּ דַּחֲלִין עִלָּאִין וְתַתָּאִין, הוּא עָאל בְּכָל תַּרְעֵי מַלְכָּא, וְלֵית מַאן דְּיִמְחֵי בִּידוֹי. וַאֲפִילּוּ בְּזִמְנָא דְּמָארֵיהוֹן דְּדִינָא קַיְימִין לְמֵידָן עָלְמָא, לָא דַּיְינִין עָלֵיהּ דִּינָא. בְּגִין דְּהָא אִתְרְשִׁים בִּרְשִׁימוּ דְּמַלְכָּא, דְּאִשְׁתְּמוֹדְעָא דְּאִיהוּ מֵהֵיכָלָא דְּמַלְכָּא, וּבְגִין דָּא לָא דַּיְינִין עָלֵיהּ דִּינָא. זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן דְּצַדִּיקַיָּיא דְּמִשְׁתַּדְּלֵי בְּאוֹרַיְיתָא, וְכָל שֶׁכֵּן בְּזִמְנָא דְּמַלְכָּא תָּאִיב עַל מִלֵּי דְּאוֹרַיְיתָא.

וּבַסֵּפֶר כְּתוּבִים כָּל אותָם בְּנֵי הֵיכָלו, וְחוּט שֶׁל חֶסֶד נִמְשָׁךְ עֲלֵיהֶם, שֶׁמֵּאוֹתוֹ חוּט מִתְעַטֵּר אָדָם בַּעֲטֶרֶת הַמֶּלֶךְ, וּמִמֶּנּוּ פוֹחֲדִים עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים. הוּא נִכְנָס לְכָל שַׁעֲרֵי הַמֶּלֶךְ, וְאֵין מִי שֶׁיִּמְחֶה בְיָדוֹ. וַאֲפִלּוּ בִּזְמַן שֶׁבַּעֲלֵי הַדִּין עוֹמְדִים לָדוּן אֶת הָעוֹלָם, אֵין דָּנִים עָלָיו דִּין, מִשּׁוּם שֶׁהֲרֵי נִרְשָׁם בָּרֹשֶׁם שֶׁל הַמֶּלֶךְ, שֶׁנּוֹדָע שֶׁהוּא מֵהֵיכַל הַמֶּלֶךְ, וְלָכֵן לֹא דָנִים עָלָיו דִּין. אַשְׁרֵי חֶלְקָם שֶׁל הַצַּדִּיקִים שֶׁמִּשְׁתַּדְּלִים בַּתּוֹרָה, וְכָל שֶׁכֵּן בִּזְמַן שֶׁהַמֶּלֶךְ תָּאֵב לְדִבְרֵי תוֹרָה.

 

תָּא חֲזֵי, רָזָא דְּמִלָּה, לָא קַיְּימָא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל קָמֵי מַלְכָּא אֶלָּא בְּאוֹרַיְיתָא. וְכָל זִמְנָא דְּיִשְׂרָאֵל בְּאַרְעָא אִשְׁתְּדָלוּ בְּאוֹרַיְיתָא. כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל שָׁרָאת עִמְּהוֹן. כַּד אִתְבְּטָלוּ מִמִּלֵּי אוֹרַיְיתָא, לָא יַכְלָא לְקַיְּימָא עִמְּהוֹן שַׁעֲתָא חֲדָא. בְּגִינֵי כַּךְ, בְּשַׁעֲתָא דִּכְנְסֶת יִשְׂרָאֵל אַתְּעָרַת לְגַבֵּי מַלְכָּא בְּאוֹרַיְיתָא, אִתְתָּקִיף חֵילָהָא, וּמַלְכָּא קַדִּישָׁא חַדֵּי לְקַבְּלָא לָהּ.

בֹּא וּרְאֵה סוֹד הַדָּבָר, אֵין עוֹמֶדֶת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ אֶלָּא בַּתּוֹרָה, וְכָל זְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל בָּאָרֶץ הִתְעַסְּקוּ בַתּוֹרָה, כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל הָיְתָה שְׁרוּיָה עִמָּהֶם. כְּשֶׁהִתְבַּטְּלוּ מִדִּבְרֵי תוֹרָה, לֹא יָכְלָה לַעֲמֹד עִמָּהֶם שָׁעָה אַחַת. מִשּׁוּם כָּךְ, בְּשָׁעָה שֶׁכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל מִתְעוֹרֶרֶת לַמֶּלֶךְ בַּתּוֹרָה, מִתְחַזֵּק כֹּחָהּ, וְהַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ שָׂמֵחַ לְקַבֵּל אוֹתָהּ.

 

8 העוסק בתורה בחצות יכול להגיע עד כדי שנעשה כבן לקב"ה וכל משאלותיו מתמלאים

זוה"ק ח"ב פרשת בשלח דף נ"ז ע"א

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, בְּשַׁעֲתָא דְּצַפְרָא נָהִיר, וְאַיַּלְתָּא קַיְּימָא בְּקִיּוּמָהּ, אִתְעַבְּרַת בְּסִטְרָהָא, וְעָאלַת בְּמָאתָן הֵיכָלִין דְּמַלְכָּא. בַּר נָשׁ דְּאִשְׁתַּדַּל (דף נ"ז ע"א) בְּפַלְגוּת לֵילְיָא בְּאוֹרַיְיתָא, בְּשַׁעֲתָא דְּאִתְּעַר רוּחָא דְּצָפוֹן, (ס"א ותיאובתא דאילתא) וְכַאִיבַת אַיַּלָתָּא לְאִתְּעָרָא בְּעָלְמָא, אָתֵי עִמָּהּ לְקַיְּימָא קֹדֶם מַלְכָּא, בְּשַׁעֲתָא דְּנָהִיר צַפְרָא (ס"א וההוא בר נש צלי צלותיה וליחד שמיה קדישא כדקא יאות) מַשְׁכִין עָלֵיהּ חַד חוּטָא דְּחֶסֶד. (ק"ל ע"ב)

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, בְּשָׁעָה שֶׁהַבֹּקֶר מֵאִיר וְהָאַיֶּלֶת עוֹמֶדֶת בִּמְקוֹמָהּ, מִתְעַבֶּרֶת בְּצִדָּהּ, וְנִכְנֶסֶת לְמָאתַיִם הֵיכָלוֹת שֶׁל הַמֶּלֶךְ. הָאָדָם שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה בַּתּוֹרָה, בְּשָׁעָה שֶׁמִּתְעוֹרֶרֶת רוּחַ צָפוֹן (ותשוקת האילת) וְכוֹאֶבֶת הָאַיֶּלֶת לְהִתְעוֹרֵר בָּעוֹלָם, בָּא עִמָּהּ לַעֲמֹד לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, בְּשָׁעָה שֶׁמֵּאִיר הַבֹּקֶר (ואותו אדם מתפלל תפלתו וליחד השם הקדוש כראוי) מוֹשְׁכִים עָלָיו חוּט שֶׁל חֶסֶד.

 

מִסְתַּכֵּל בִּרְקִיעָא, שַׁרְיָא עָלֵיהּ נְהִירוּ דְּסָכְלְתָנוּ דְּדַעְתָּא קַדִּישָׁא, וּמִתְעַטֵּר בֵּיהּ בַּר נָשׁ, וְדָחֲלִין מִנֵּיהּ כֹּלָּא. כְּדֵין הַאי בַּר נָשׁ אִקְרֵי בְּרָא לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בַּר הֵיכָלָא דְּמַלְכָּא. עָאל בְּכָל תַּרְעוֹי, לֵית דְּיִמְחֵי בִּידֵיהּ.

מִסְתַּכֵּל בָּרָקִיעַ, שׁוֹרֶה עָלָיו אוֹר הַהַשְׂכָּלָה שֶׁל דַּעַת הַקְּדוֹשָׁה, וּמִתְעַטֵּר בּוֹ הָאָדָם, וְכֻלָּם פּוֹחֲדִים מִמֶּנּוּ. אָז הָאָדָם הַזֶּה נִקְרָא בֵּן לַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, בֶּן הֵיכַל הַמֶּלֶךְ. נִכְנָס לְכָל שְׁעָרָיו, וְאֵין מוֹחֶה בְּיָדוֹ.

 

בְּשַׁעֲתָא דְּקָרֵי לְהֵיכָלָא דְּמַלְכָּא, עָלֵיהּ כְּתִיב, (תהלים קמה) קָרוֹב יְיָ' לְכָל קוֹרְאָיו לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאוּהוּ בֶאֱמֶת. מַאי בֶאֱמֶת. כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא, (מיכה ז) תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב, דְּיָדַע לְיַחֲדָא שְׁמָא קַדִּישָׁא בִּצְלוֹתֵיהּ (נ"א בעלמא) כְּדְקָא יֵאוֹת. וְדָא פּוּלְחָנָא דְּמַלְכָּא (נ"א דשמא) קַדִּישָׁא.

בְּשָׁעָה שֶׁקּוֹרֵא לְהֵיכַל הַמֶּלֶךְ, כָּתוּב עָלָיו (תהלים קמה) קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת. מַה זֶּה בֶּאֱמֶת? כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, (מיכה ז) תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב, שֶׁיּוֹדֵעַ לְיַחֵד אֶת הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ בִּתְפִלָּתוֹ (בעולם) כָּרָאוּי, וְזוֹ עֲבוֹדָתוֹ שֶׁל (השם) הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ.

 

 

9  הקם בחצות עושים אותו בריה חדשה

זוהר פרשת ויקרא דף כג:

 כַּד נָהִיר יְמָמָא, כָּרוֹזָא קָרֵי עָלֵיהּ וְאָמַר, וְלֹא אָמַר אַיֵּה אֱלוֹהַּ עוֹשָׂי נוֹתֵן זְמִירוֹת בַּלָּיְלָה, לְסַיְּיעָא לֵיהּ בְּאִינּוּן תּוּשְׁבְּחָן, וּלְמֶהֱוֵי כֹּלָּא בְּסִיוּעָא חֲדָא. עוֹשָׂי, עוֹשָׂנִי מִבָּעֵי לֵיהּ, מַהוּ עוֹשָׂי. אֶלָּא, בְּשַׁעֲתָא דְּבַּר נָשׁ קָם בְּפַלְגוּת לֵילְיָא, וְאִשְׁתְּדַּל בְּרִנָּה דְּאוֹרַיְיתָא, דְּרִנָּה דְּאוֹרַיְיתָא לָא אִתְקְרֵי, אֶלָּא בְּלֵילְיָא. וְכַד אִיהוּ אִשְׁתְּכַח בְּאוֹרַיְיתָא, כַּד נָהִיר יְמָמָא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּכְנְסֶת יִשְׂרָאֵל מְתַקְּנֵי לֵיהּ בְּחַד חוּטָא דְּחֶסֶד לְאִשְׁתְּזָבָא מִכֹּלָּא וּלְנָהֲרָא לֵיהּ בֵּין עִלָּאִין ותַתָּאִין.

כְּשֶׁמֵּאִיר הַיּוֹם, הַכָּרוֹז קוֹרֵא עָלָיו וְאוֹמֵר: וְלֹא אָמַר אַיֵּה אֱלוֹהַּ עֹשָׂי נֹתֵן זְמִרוֹת בַּלָּיְלָה. לְסַיֵּעַ לוֹ בְּאוֹתָן הַתִּשְׁבָּחוֹת, וְשֶׁיִּהְיֶה הַכֹּל בְּסִיּוּעַ אֶחָד. עֹשָׂי?! עוֹשַׂנִי הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת! מַה זֶּה עֹשָׂי? אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁאָדָם קָם בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה וּמִשְׁתַּדֵּל בְּרִנַּת הַתּוֹרָה, שֶׁרִנַּת הַתּוֹרָה לֹא נִקְרֵאת אֶלָּא בַּלַּיְלָה, וּכְשֶׁהוּא נִמְצָא בַּתּוֹרָה כְּשֶׁמֵּאִיר הַיּוֹם, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל מְתַקְּנִים לוֹ חוּט אֶחָד שֶׁל חֶסֶד לְהִנָּצֵל מִן הַכֹּל, וּלְהָאִיר לוֹ בֵּין הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתוֹנִים.

 

רִבִּי יְהוּדָה אָמַר, אֲנָא שְׁמַעְנָא דְּאָמַר רִבִּי אַבָּא הַאי קְרָא, אַיֵּה אֱלוֹהַּ עוֹשָׂי, עוֹשֶׂה לִי מִבָּעֵי לֵיהּ, מַהוּ עוֹשָׂי. אֶלָּא כְּמָה דְּאַמַרְת, בְּשַׁעֲתָא דְּאִיהוּ קָם בְּפַלְגוּת לֵילְיָא, וְאִשְׁתְּדַּל בְּאוֹרַיְיתָא, כַּד נָהָר יְמָמָא, אִתְּעַר אַבְרָהָם בְּהַהוּא חוּטָא דִּילֵיהּ, דִּכְתִּיב בֵּיהּ (בראשית יד) אִם מִחוּט ועַד שְׂרוֹךְ נַעַל וְגוֹ'. וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּכְנְסֶת יִשְׂרָאֵל מְתַקְּנֵי לֵיהּ, וְעַבְדֵי לֵיהּ בְּכָל יוֹמָא בִּרְיָה חֲדָשָׁה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב אֱלוֹהַּ עוֹשָׂי.

רַבִּי יְהוּדָה אָמַר, אֲנִי שָׁמַעְתִּי שֶׁאָמַר רַבִּי אַבָּא אֶת הַפָּסוּק הַזֶּה, אַיֵּה אֱלוֹהַּ עֹשָׂי, עוֹשֶׂה לִי הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת! מַהוּ עֹשָׂי? אֶלָּא כְּמוֹ שֶׁאָמַרְתָּ, בְּשָׁעָה שֶׁהוּא קָם בַּלַּיְלָה וּמִשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה, כְּשֶׁמֵּאִיר הַיּוֹם מִתְעוֹרֵר אַבְרָהָם בְּאוֹתוֹ חוּט שֶׁלּוֹ, שֶׁכָּתוּב בּוֹ (בראשית יד) אִם מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל וְגוֹ'. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל מְתַקְּנִים אוֹתוֹ, וְעוֹשִׂים אוֹתוֹ בְּכָל יוֹם בְּרִיָּה חֲדָשָׁה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב אֱלוֹהַּ עֹשָׂי.

 

10 עניין תיקון חצות ולימוד התורה בחצות הלילה והברכה שזוכים לה

זוה"ק פרשת ויקרא דף י"ב ע"ב – י"ג ע"א

רִבִּי חִזְקִיָּה הֲוָה יָתִיב קָמֵיהּ דְּרִבִּי יִצְחָק, קָמוּ בְּפַלְגוּת לֵילְיָא לְמִלְעֵי בְּאוֹרַיְיתָא. פָּתַח רִבִּי יִצְחָק וְאָמַר, (תהלים קלד א) הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת יְיָ' כָּל עַבְדֵי יְיָ' וְגוֹ', הַאי קְרָא הָא אוּקְמוּהָ חַבְרַיָּיא, וְהָא אִתְּמַר. אֲבָל הַאי שְׁבָחָא הוּא, דְּכָל אִינּוּן בְּנִי מְהֵימְנוּתָא. וּמַאן אִינּוּן בְּנֵי מְהֵימְנוּתָא. אִינּוּן דְּמִשְׁתַּדְּלֵי בְּאוֹרַיְיתָא, וְיַדְעִין לְיַחֲדָא שְׁמָא קַדִּישָׁא כַּדְקָא יֵאוֹת. וּשְׁבָחָא דְּאִינּוּן בְּנֵי מְהֵימְנוּתָא, אִינּוּן דְּקַיְימִין בְּפַלְגּוּ לֵילְיָא לְמִלְעֵי (דף י"ג ע"א) בְּאוֹרַיְיתָא וּמִתְדַבְּקֵי בָּהּ בִּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, לְשַׁבְּחָא לֵיהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּמִילֵּי דְּאוֹרַיְיתָא.

רַבִּי חִזְקִיָּה הָיָה יוֹשֵׁב לִפְנֵי רַבִּי יִצְחָק. קָמוּ בַחֲצוֹת הַלַּיְלָה לִלְמֹד תּוֹרָה. פָּתַח רַבִּי יִצְחָק וְאָמַר, (תהלים קלד) הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת ה' כָּל עַבְדֵי ה' וְגוֹ'. הַפָּסוּק הַזֶּה הֲרֵי פֵּרְשׁוּהוּ הַחֲבֵרִים וַהֲרֵי נִתְבָּאֵר, אֲבָל הַשֶּׁבַח הַזֶּה הוּא שֶׁל כָּל בְּנֵי הָאֱמוּנָה, וּמִי הֵם בְּנֵי הָאֱמוּנָה? אוֹתָם שֶׁמִּשְׁתַּדְּלִים בַּתּוֹרָה וְיוֹדְעִים לְיַחֵד אֶת הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ כָּרָאוּי. וְהַשֶּׁבַח שֶׁל אוֹתָם בְּנֵי הָאֱמוּנָה, אוֹתָם שֶׁעוֹמְדִים בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה וְנִדְבָּקִים בִּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לְשַׁבֵּחַ אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּדִבְרֵי תוֹרָה.

 

תָּא חֲזֵי, בְּשַׁעֲתָא דְּבַר נָשׁ קָם בְּפַלְגוּת לֵילְיָא לְמִלְעֵי בְּאוֹרַיְיתָא, וְרוּחַ צָפוֹן אִתְּעַר בְּפַלְגוּת לֵילְיָא, הַהִיא אַיַּלְתָּא קַיְּימָא וּמְשַׁבְּחָא לֵיהּ לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וּבְשַׁעֲתָא דְּהִיא קַיְּימָא, כַּמָה אֶלֶף, וְכַמָּה רִבְּבָן, קַיְימִין עִמָּהּ בְּקִיּוּמַיְיהוּ, וְכֻלְּהוּ שָׁארָן לְשַׁבְּחָא לְמַלְכָּא קַדִּישָׁא.

בֹּא רְאֵה, בְּשָׁעָה שֶׁאָדָם קָם בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה וְרוּחַ צָפוֹן מִתְעוֹרֶרֶת בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה, אוֹתָהּ אַיֶּלֶת עוֹמֶדֶת וּמְשַׁבַּחַת אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וּבְשָׁעָה שֶׁהִיא עוֹמֶדֶת, כַּמָּה אֲלָפִים וְכַמָּה רְבָבוֹת עוֹמְדִים עִמָּהּ בִּמְקוֹמָם, וְכֻלָּם מַתְחִילִים לְשַׁבֵּחַ אֶת הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ.

 

הַהוּא מַאן דְּזָכֵי וְקָם בְּפַלְגוּת לֵילְיָא לְמִלְעֵי בְּאוֹרַיְיתָא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָצִית לֵיהּ, כְּמָה דְּאוּקְמוּהָ, דִּכְתִּיב, (שיר השירים ח יב) הַיּוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים לְקוֹלֵךְ הַשְׁמִיעִנִי. וְכָל אִינּוּן אוֹכְלוֹסִין לְעֵילָּא, וְכָל בְּנִי תּוּשְׁבַּחְתָּא דִּמְזַמְרִין לְמָארֵיהוֹן, כֻּלְּהוּ מִשְׁתַּכְכֵי בְּגִין תּוּשְׁבַּחְתָּא דְּאִינּוּן דְּלָעוּ בְּאוֹרַיְיתָא, וּמַכְרְזִי וְאָמְרֵי, (תהלים קלד) הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת יְיָ' כָּל עַבְדֵּי יְיָ'. אַתּוּן בָּרְכוּ אֶת יְיָ'. אַתּוּן שַׁבָּחוּ לְמַלְכָּא קַדִּישָׁא, אַתּוּן אַעֲטְּרוּ לֵיהּ לְמַלְכָּא.

אוֹתוֹ מִי שֶׁזָּכָה וְקָם בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַקְשִׁיב לוֹ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהָ, שֶׁכָּתוּב (שיר השירים ח) הַיּוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים לְקוֹלֵךְ הַשְׁמִיעִנִי. וְכָל אוֹתָם אוּכְלוּסִים שֶׁל מַעְלָה וְכָל בְּנֵי הַתִּשְׁבַּחַת שֶׁמְּזַמְּרִים לְרִבּוֹנָם, כֻּלָּם שׁוֹכְכִים בִּשְׁבִיל הַתִּשְׁבַּחַת שֶׁל אוֹתָם שֶׁעָסְקוּ בַתּוֹרָה, וּמַכְרִיזִים וְאוֹמְרִים: (תהלים קלד) הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת ה' כָּל עַבְדֵי ה'. אַתֶּם בָּרְכוּ אֶת ה', אַתֶּם שַׁבְּחוּ אֶת הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ, אַתֶּם עַטְּרוּ אֶת הַמֶּלֶךְ.

 

וְהַהִיא אַיַּילְתָּא מִתְעַטְּרָא בֵּיהּ בְּהַהוּא בַּר נָשׁ, וְקָמַת קָמֵי מַלְכָּא, וְאָמְרַת חָמֵי בְּמַאי בְּרָא אֲתֵינָא לְקַמָּךְ, בְּמַאי בְּרָא אִתְּעַרְנָא לְגַבָּךְ, וּמַאן אִינּוּן דִּשְׁבָחָא כֹּלָּא דִּלְהוֹן קַמֵּי מַלְכָּא. הָדָר וְאָמַר, הָעוֹמְדִים בְּבֵית יְיָ' בַּלֵּילוֹת. אִלֵּין אִקְרוּן עַבְדֵּי יְיָ', אִלֵּין אִתְחָזוּן לְבָרְכָא לְמַלְכָּא. וּבִרְכְתָא דִּלְהוֹן בִּרְכָתָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (תהלים קלד ב) שְׂאוּ יְדֵיכֶם קֹדֶשׁ וּבָרְכוּ אֶת יְיָ' וְגוֹ'. אַתּוּן אִתְחָזוּן דְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא יִתְבְּרַךְ עַל יָדַיְיכוּ וּבִרְכְתָא דְּעַל יָדַיְיכוּ בִּרְכָתָא הִיא.

וְאוֹתָהּ הָאַיֶּלֶת מִתְעַטֶּרֶת בְּאוֹתוֹ אָדָם, וְעוֹמֶדֶת לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְאוֹמֶרֶת: רְאֵה בְּאֵיזֶה בֵן בָּאתִי לְפָנֶיךְ, בְּאֵיזֶה בֵן הִתְעוֹרַרְתִּי אֵלֶיךְ. וּמִי הֵם שֶׁהַשֶּׁבַח כֻּלּוֹ שֶׁלָּהֶם לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ? וְחוֹזֵר וְאוֹמֵר, הָעוֹמְדִים בְּבֵית ה' בַּלֵּילוֹת, אֵלּוּ נִקְרָאִים עַבְדֵי ה', אֵלּוּ רְאוּיִים לְבָרֵךְ אֶת הַמֶּלֶךְ, וּבִרְכָתָם בְּרָכָה, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (שם) שְׂאוּ יְדֵיכֶם קֹדֶשׁ וּבָרְכוּ אֶת ה' וְגוֹ'. אַתֶּם רְאוּיִים שֶׁהַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ יִתְבָּרֵךְ עַל יְדֵיכֶם, וְהַבְּרָכָה שֶׁעַל יְדֵיכֶם בְּרָכָה הִיא.

11 שבח העוסק בתורה אחר חצות והברכה זוכה על ידה

בראשית תולדות דף קלו ע"ב

פָּתַח רִבִּי יְהוּדָה וְאָמַר (תהלים קלד) הִנִּה בָּרְכוּ אֶת יְיָ כָּל עַבְדֵּי יְיָ וְגו'. הַאי קְרָא אוּקְמוּהָ, אֲבָל תָּא חֲזֵי, הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת יְיָ, וּמַאן אִינוּן דְּיִתְחֲזוּן לְבָרְכָא לֵיהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כָּל עַבְדֵּי יְיָ, בְּגִין דְּכָל בַּר נָשׁ (דף קלו ע"ב) בְּעַלְמָא מִיִּשְׂרָאֵל, אַף עַל גַּב דְּכֹלָּא יִתְחֲזוּן לְבָרְכָא לֵיהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בִּרְכָתָא דִבְגִינַיְיהוּ יִתְבָּרְכוּן עִלָּאִין וְתַתָּאִין מַאן הִיא, הַהִיא דְּבָרְכִין לֵיהּ עַבְדֵּי יְיָ וְלָא כֻּלְּהוּ. וּמַאן אִינוּן דְּבִרְכַּתְהוֹן בִּרְכְתָא, הָעוֹמְדִים בְּבֵית יְיָ בַּלֵּילוֹת, אִלֵּין אִינוּןדְּקָיְימוּ בְּפַלְגוּת לֵילְיָא וְאִתְעָרֵי לְמִקְרֵי בְּאוֹרַיְיתָא. אִלֵּין קָיְימֵי בְּבֵית יְיָ בַּלֵּילוֹת, דְּהָא כְּדֵין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָתֵי לְאִשְׁתַּעְשְׁעָא עִם צַדִּיקַיָא בְּגִנְתָא דְעֵדֶן. וְאֲנַן קָיְימֵי הָכָא לְאִתְעָרָא בְּמִלֵּי דְאוֹרַיְיתָא, נֵימָא בְּמִלֵּי דְיִצְחָק, דְּאֲנַן בֵּיהּ.

פָּתַח רַבִּי יְהוּדָה וְאָמַר, (תהלים קלד) הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת ה' כָּל עַבְדֵי ה' וְגוֹ'. הַפָּסוּק הַזֶּה בֵּאֲרוּהוּ. אֲבָל בֹּא רְאֵה, הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת ה', וּמִי הֵם שֶׁרְאוּיִים לְבָרֵךְ אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא? כָּל עַבְדֵי ה', מִשּׁוּם שֶׁכָּל אָדָם בָּעוֹלָם מִיִּשְׂרָאֵל, אַף עַל גַּב שֶׁכֻּלָּם רְאוּיִים לְבָרֵךְ אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הַבְּרָכָה שֶׁבִּשְׁבִילָם יִתְבָּרְכוּ הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים מַה הִיא? אוֹתָהּ שֶׁמְּבָרְכִים אוֹתוֹ עַבְדֵי ה', וְלֹא כֻלָּם. וּמִי הֵם שֶׁבִּרְכָתָם בְּרָכָה? הָעֹמְדִים בְּבֵית ה' בַּלֵּילוֹת. אֵלֶּה הֵם שֶׁעוֹמְדִים בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה וּמִתְעוֹרְרִים לִקְרֹא בַּתּוֹרָה, אֵלּוּ עוֹמְדִים בְּבֵית ה' בַּלֵּילוֹת, שֶׁהֲרֵי אָז בָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ עִם הַצַּדִּיקִים בְּגַן עֵדֶן. וְאָנוּ עוֹמְדִים כָּאן לְהִתְעוֹרֵר בְּדִבְרֵי תוֹרָה, נֹאמַר בְּדִבְרֵי יִצְחָק, שֶׁאָנוּ בּוֹ.

14 הקב"ה וכל הצדיקים שבגן עדן של מעלה משתעשעים בלימוד התורה שלומד האדם בחצות הלילה

 בראשית לך לך צב. :

בְּפַלְגוּת לֵילְיָא כַּד צִפֳּרִין מִתְעָרִין, סִטְרָא דְּצָפוֹן אִתְעַר בְּרוּחָא, קָם בְּקִיּוּמֵיהּ שַׁרְבִיטָא דְּבִסְטַר דָּרוֹם וּבָטַשׁ בְּהַהוּא רוּחָא וְשָׁכִיךְ וְאִתְבַּסָּם, כְּדֵין אִתְעַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּנִימוּסוֹי לְאִשְׁתַּעְשְׁעָא עִם צַדִּיקַיָּא בְּגִנְתָא דְעֵדֶן.

בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה, כְּשֶׁהַצִּפֳּרִים מִתְעוֹרְרוֹת, צַד הַצָּפוֹן מִתְעוֹרֵר בָּרוּחַ, עוֹמֵד בִּמְקוֹמוֹ הַשַּׁרְבִיט שֶׁבְּצַד הַדָּרוֹם, וּמַכֶּה בְּאוֹתָהּ הָרוּחַ וְשׁוֹקֵט וּמִתְבַּסֵּם. אָז מִתְעוֹרֵר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמִנְהָגָיו לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ עִם הַצַּדִּיקִים בְּגַן עֵדֶן.

 

בְּהַהוּא שַׁעֲתָא זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ דְּבַּר נָשׁ דְּקָאִים לְאִשְׁתַּעֲשַׁע בְּאוֹרַיְיתָא, דְּהָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְכָל צַדִּיקַיָא דִּבְגִנְתָּא דְעֵדֶן כֻּלְהוּ צָיְיתִין לְקָלֵיהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (שיר השירים ח) הַיּוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים לְקוֹלֵךְ הַשְׁמִיעִנִי. וְלֹא עוֹד אֶלָּא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מָשִׁיךְ עֲלֵיהּ חַד חוּטָא דְּחֶסֶ"ד לְמֶהֱוֵי (ד"א ל"ג תדיר) נְטִיר בְּעָלְמָא, דְּהָא עִלָּאִין וְתַתָּאִין נָטְרִין לֵיהּ הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (תהלים מב) יוֹמָם יְצַוֶּה יְיָ חַסְדּוֹ וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה. אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ שֶׁל אָדָם שֶׁעוֹמֵד לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בַּתּוֹרָה, שֶׁהֲרֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְכָל הַצַּדִּיקִים שֶׁבְּגַן עֵדֶן, כֻּלָּם מַקְשִׁיבִים לְקוֹלוֹ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (שיר ח) הַיּוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים לְקוֹלֵךְ הַשְׁמִיעִנִי. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹשֵׁךְ עָלָיו חוּט אֶחָד שֶׁל חֶסֶ"ד שֶׁיִּהְיֶה [תמיד] שָׁמוּר בָּעוֹלָם, שֶׁהֲרֵי עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים שׁוֹמְרִים אוֹתוֹ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (תהלים מב) יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי.

דף צב: אָמַר רַבִּי חִזְקִיָּה כָּל מַאן דְּאִשְׁתַּדַּל בְּהַאי שַׁעֲתָא בְּאוֹרַיְיתָא וַדַּאי אִית לֵיהּ חוּלָקָא תָּדִיר בְּעָלְמָא דְּאָתֵי. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי מַאי טַעְמָא תָּדִּיר. אָמַר לֵיהּ הָכִי אוֹלִיפְנָא דְּכָל פַּלְגוּת לֵילְיָא כַּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְעַר בְּגִנְתָא דְעֵדֶן כָּל אִנּוּן נְטִיעָן דְּגִינְתָא אִשְׁתַּקְיָין יַתִּיר מֵהַהוּא נַחֲלָא דְּאִקְרֵי (דף צב ע"ב) נַחַל קְדוּמִים נַחַל עֲדָנִים דְּלָא פָּסְקוּ מֵימוֹי לְעָלְמִין, כִּבְיָכוֹל הַהוּא דְּקָאִים וְאִשְׁתְּדָּל בְּאוֹרַיְיתָא כְּאִילוּ הַהוּא נַחֲלָא אִתְרַק עַל רֵישֵׁיהּ וְאַשְׁקֵי לֵיהּ בְּגוֹ אִנּוּן נְטִיעָן דִּבְגִנְתָּא דְעֵדֶן. (אמר רבי יוסי) וְלֹא עוֹד אֶלָּא הוֹאִיל וְכֻלְהוּ צַדִּיקַיָּיא דִּבְגוֹ גִנְתָא דְעֵדֶן צַיְיתִין לֵיהּ, חוּלְקָא שַׁוְיָין לֵיהּ בְּהַהוּא שַׁקְיוּ דְּנַחֲלָא. אִשְׁתְּכַח דְּאִית לֵיהּ חוּלָקָא תָּדִיר בְּעָלְמָא דְאָתֵי.

אָמַר רַבִּי חִזְקִיָּה, כָּל מִי שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל בַּשָּׁעָה הַזּוֹ בַּתּוֹרָה, וַדַּאי יֵשׁ לוֹ חֵלֶק תָּמִיד בָּעוֹלָם הַבָּא. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, מָה הַטַּעַם תָּמִיד? אָמַר לוֹ, כָּךְ לָמַדְנוּ, שֶׁכָּל חֲצוֹת לַיְלָה, כְּשֶׁמִּתְעוֹרֵר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּגַן עֵדֶן, כָּל הַנְּטִיעוֹת שֶׁל הַגָּן מֻשְׁקִים יוֹתֵר מֵאוֹתוֹ הַנַּחַל שֶׁנִּקְרָא נַחַל קְדוּמִים, נַחַל עֲדָנִים, שֶׁאֵין פּוֹסְקִים מֵימָיו לְעוֹלָמִים. כִּבְיָכוֹל אוֹתוֹ שֶׁעוֹמֵד וּמִשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה, כְּאִלּוּ אוֹתוֹ הַנַּחַל מוֹרִיק עַל רֹאשׁוֹ וּמַשְׁקֶה אוֹתוֹ בְּתוֹךְ אוֹתָם הַנְּטִיעוֹת שֶׁבְּגַן עֵדֶן. [אמר רבי יוסי] וְלֹא עוֹד, אֶלָּא הוֹאִיל וְכָל הַצַּדִּיקִים שֶׁבְּתוֹךְ גַּן הָעֵדֶן מַקְשִׁיבִים לוֹ, שָׂמִים לוֹ חֵלֶק בְּאוֹתָהּ הַשְׁקָאַת הַנַּחַל. נִמְצָא שֶׁיֵּשׁ לוֹ חֵלֶק תָּמִיד בָּעוֹלָם הַבָּא.

18 העוסקים בתורה בלילה משמחים את הקב"ה

זוה"ק ח"ג פרשת מצורע נה.

אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, כְּתִיב, (שמואל א' כה כט) וְהָיְתָה נֶפֶשׁ אֲדוֹנִי צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים. נֶפֶשׁ אֲדֹנִי, סְתָם. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (תהלים כד ד) אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָׁוְא נַפְשִׁי, הָא עִידָנָא בְּצַפְרָא לְאִתְקַשְּׁרָא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל וּלְאִתְחַבְּרָא בְּבַעְלָהּ, זַכָּאִין אִינּוּן צַדִּיקַיָּא דְּמִשְׁתַּדְּלִין בְּאוֹרַיְיתָא בְּלֵילְיָא, וְאָתָאן לְאִתְקַשְּׁרָא בֵּיהּ בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּבִּכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. עָלַיְיהוּ כְּתִיב, (משלי כג כה)יִשְׂמַח אָבִיךָ וְאִמֶךָ וְתָגֵל יוֹלַדְתֶּךָ.

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, כָּתוּב (שמואל א כה) והיתה נפש אדני צרורה בִּצְרוֹר הַחַיִּים. נֶפֶשׁ אֲדנִי, סְתָם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים כד) אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי. הֲרֵי הַזְּמַן בַּבֹּקֶר לְקַשֵּׁר אֶת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל וּלְחַבְּרָהּ לְבַעְלָהּ. אַשְׁרֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁמִּשְׁתַּדְּלִים בַּתּוֹרָה בַּלַּיְלָה וּבָאִים לְהִתְקַשֵּׁר עִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְעִם כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, עֲלֵיהֶם כָּתוּב (משלי כג)  יִשְׂמַח אָבִיךְ וְאִמֶּךְ וְתָגֵל יוֹלַדְתֶּךְ.

 

20 ההכרח והחיוב לקום לאחר חצות לילה ללמוד התורה

זוה"ק ח"ב פרשת בשלח דף מו.

וְאוֹרַיְיתָא בָּעֵי לְמִלְעֵי בָּהּ בִּימָמָא וּבְלֵילְיָא, דִּכְתִּיב, (יהושע א ח) וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה. וּכְתִיב (ירמיה לג כה) אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלַיְלָה וְגוֹ'. תִּינַח בִּימָמָא, בְּלֵילְיָא אֲמַאי. בְּגִין דִּיְהֵא שְׁכִיחַ לְגַבֵּי שְׁמָא קַדִּישָׁא שְׁלִים. כְּמָה דְּלֵית יוֹמָם בְּלָא לֵילְיָא, וְלָאו אִיהוּ שְׁלִים, אֶלָּא דָּא עִם דָּא, כַּךְ בָּעֵי אוֹרַיְיתָא, לְאִשְׁתַּכְּחָא עִמֵּיהּ דְּבַּר נָשׁ יוֹמָא וְלֵילְיָא, לְמֶהֱוֵי שְׁלֵימוּתָא לְגַבֵּי דְּבַּר נָשׁ יוֹמָם וָלַיְלָה.

וּבַתּוֹרָה צָרִיךְ לַעֲסֹק בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה, שֶׁכָּתוּב (יהושע א) וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה. וְכָתוּב (ירמיה לג) אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלַיְלָה וְגוֹ'. מֵילָא בַּיּוֹם, אֲבָל לָמָּה בַּלַּיְלָה? כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה מָצוּי אֶל הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ שָׁלֵם. כְּמוֹ שֶׁאֵין יוֹם בְּלִי לַיְלָה, וְאֵינוֹ שָׁלֵם אֶלָּא זֶה עִם זֶה, כָּךְ צָרִיךְ בַּתּוֹרָה לְהִמָּצֵא עִם הָאָדָם יוֹם וָלַיְלָה, לִהְיוֹת שְׁלֵמוּת לָאָדָם יוֹמָם וָלַיְלָה.

 

וְהָא אִתְּמַר, דְעִקָרָא דְּלֵילְיָא, מִפַּלְגוּתָא וְאִילָךְ. וְאַף עַל גַּב דְּפָלְגוּ קַדְמִיתָא בִּכְלָלָא דְּלֵילְיָא הוּא, אֲבָל בְּפַלְגוּת לֵילְיָא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָאל בְּגִנְתָּא דְּעֵדֶן, לְאִשְׁתַּעְשְׁעָא עִם צַדִּיקַיָּא, וּכְדֵין, בָּעֵי לֵיהּ לְבַר נָשׁ לְמֵיקָם, וּלְמִלְעֵי בְּאוֹרַיְיתָא.

וַהֲרֵי נֶאֱמַר שֶׁעִקַּר הַלַּיְלָה מֵחֲצוֹת וְאֵילָךְ, וְאַף עַל גַּב שֶׁמַּחֲצִית הָרִאשׁוֹנָה בִּכְלַל הַלַּיְלָה הִיא, אֲבָל בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה נִכְנָס הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְגַן עֵדֶן לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ עִם הַצַּדִּיקִים, וְאָז צָרִיךְ לָאָדָם לָקוּם וְלַעֲסֹק בַּתּוֹרָה.

 

וְהָא אִתְּמַר, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְכָל צַדִּיקַיָּא דִּבְגִּנְתָּא דְּעֵדֶן, כֻּלְּהוּ צַיְיתִין לְקָלֵּיהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (שיר השירים ח יג) הַיּוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים לְקוֹלֵךְ הַשְׁמִיעִנִי, וְהָא אוּקְמוּהָ, הַיּוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים: דָּא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, דְּאִיהִי מְשַׁבָּחַת לֵיהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בִּשְׁבָחָא דְּאוֹרַיְיתָא, בְּלֵילְיָא. זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ, מַאן דְּאִשְׁתַּתַּף בַּהֲדָהּ, לְשַׁבְּחָא לֵיהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בִּשְׁבָחָא דְּאוֹרַיְיתָא.

וַהֲרֵי נֶאֱמַר שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְכָל הַצַּדִּיקִים שֶׁבְּגַן עֵדֶן, כֻּלָּם מַקְשִׁיבִים לְקוֹלוֹ. זֶהוּ שֶׁכּתוּב (שיר ח) הַיּוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים לְקוֹלֵךְ הַשְׁמִיעִנִי. וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ, הַיּוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים – זוֹ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁמְּשַׁבַּחַת אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּשֶׁבַח הַתּוֹרָה בַּלַּיְלָה. אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ שֶׁל מִי שֶׁמִּשְׁתַּתֵּף עִמָּהּ לְשַׁבֵּחַ אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּשֶׁבַח הַתּוֹרָה.

 

וְכַד אָתֵי צַפְרָא, כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אַתְיָא וּמִשְׁתַּעְשְׁעָא בֵּיהּ בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְאוֹשִׁיט לָהּ לְגַבָּהּ שַׁרְבִיטָא דְּחֶסֶד, וְלָא עַלָּה בִּלְחוֹדָהָא, אֶלָּא עַלָּה, וְעַל אִינּוּן דְּמִשְׁתַּתְּפִין בַּהֲדָהּ, וְהָא אִתְּמַר דִּכְתִּיב, (תהלים מב ט) יוֹמָם יְצַוֶּה יְיָ' חַסְדּוֹ וּבַלַּיְלָה וְגוֹ'. וְעַל דָּא אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר אִקְרֵי.

וּכְשֶׁבָּא הַבֹּקֶר, כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל בָּאָה וּמִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בָּהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּמוֹשִׁיט לָהּ שַׁרְבִיט שֶׁל חֶסֶד, וְלֹא רַק עָלֶיהָ לְבַדָּהּ, אֶלָּא עָלֶיהָ וְעַל אֵלּוּ שֶׁמִּשְׁתַּתְּפִים עִמָּהּ, וַהֲרֵי נֶאֱמַר שֶׁכָּתוּב (תהלים מב) יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ וּבַלַּיְלָה וְגוֹ'. וְעַל זֶה נִקְרֵאת אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר.

 

לְבָתַר כַּד בָּעֵי שִׁמְשָׁא לְמֵיעַל, אִתְנְהִיר וְאָתַת לֵילְיָא, וְנָטִיל לֵיהּ. כְּדֵין כָּל תַּרְעִין סְתִימִין, וְחַמְרִין נַעֲרִין, וְכַלְבִּין נַבְחִין, כַּד אִתְפְּלַג לֵילְיָא, שָׁאֲרִי מַלְכָּא (למקרי) לְמֵיקָם, וּמַטְרוֹנִיתָא לְזַמְּרָא, וְאָתֵי מַלְכָּא וְאָקִישׁ לְתַרְעָא דְּהֵיכְלָא, וְאָמַר (שיר השירים ה) פִּתְחִי לִי אֲחוֹתִי רַעְיָתִי וְגוֹ'. וּכְדֵין מִשְׁתַּעֲשָׁע בְּנִשְׁמַתְהוֹן דְּצַדִּיקַיָּא.

אַחַר כָּךְ כְּשֶׁרוֹצָה הַשֶּׁמֶשׁ לְהִכָּנֵס, מֵאִיר וּבָא הַלַּיְלָה, וְנוֹטֵל אוֹתוֹ. אָז כָּל הַשְּׁעָרִים סְתוּמִים, וַחֲמוֹרִים נוֹעֲרִים, וּכְלָבִים נוֹבְחִים. כְּשֶׁנֶּחֱצֶה הַלַּיְלָה מַתְחִיל הַמֶּלֶךְ [לקרא] לָקוּם וְהַגְּבִירָה לְזַמֵּר, וּבָא הַמֶּלֶךְ וּמַקִּישׁ עַל שַׁעַר הַהֵיכָל, וְאוֹמֵר פִּתְחִי לִי אֲחוֹתִי רַעְיָתִי וְגוֹ'. וְאָז מִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בְּנִשְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים.

 

זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ דְּהַהוּא, דְּאִתְּעַר הַהוּא זִמְנָא בְּמִלֵּי דְּאוֹרַיְיתָא, בְּגִין דָּא, כָּל אִינּוּן דִּבְנֵי הֵיכְלָא דְּמַטְרוֹנִיתָא, כֻּלְּהוּ בַּעְיָין לְמֵיקָם בְּהַהוּא זִמְנָא, לְשַׁבְּחָא לְמַלְכָּא וְכֻלְּהוּ מְשַׁבְּחָן קָמֵיהּ, וּשְׁבָחָא דְּסָלִיק מֵהַאי עָלְמָא, דָּא דְּאִיהוּ רָחִיק (יתיר), דָּא נִיחָא לֵיהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִכֹּלָּא.

אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ שֶׁל אוֹתוֹ שֶׁמִּתְעוֹרֵר בְּאוֹתוֹ זְמַן בְּדִבְרֵי תוֹרָה. וְלָכֵן כָּל אוֹתָם בְּנֵי הֵיכַל הַגְּבִירָה, כֻּלָּם צְרִיכִים לָקוּם בְּאוֹתוֹ זְמַן לְשַׁבֵּחַ אֶת הַמֶּלֶךְ, וְכֻלָּם מְשַׁבְּחִים לְפָנָיו. וְהַשֶּׁבַח שֶׁעוֹלֶה מֵהָעוֹלָם הַזֶּה, זֶה שֶׁהוּא רָחוֹק, [יותר] זֶה נַחַת רוּחַ לַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מֵהַכֹּל.

 

כַּד אִסְתְּלִיק לֵילְיָא, וְאָתֵי צַפְרָא, (נ"א ואיתחשיך) וְאִתְקָדַּר, כְּדֵין מַלְכָּא וּמַטְרוֹנִיתָא בְּרָזָא בְּחֶדְוָה, וְיָהִיב לָהּ מַתְּנָן, וּלְכָל בְּנֵי הֵיכְלָהּ. זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ מַאן דְּאִיהוּ בְּמִנְיָינָא.

כְּשֶׁמִּסְתַּלֵּק הַלַּיְלָה וּבָא הַבֹּקֶר (ומחשיך) וְהִתְקַדֵּר, אָז הַמֶּלֶךְ וְהַגְּבִירָה בְּסוֹד בְּחֶדְוָה, וְנוֹתֵן לָהּ מַתָּנוֹת וּלְכָל בְּנֵי הֵיכָלָהּ. אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ שֶׁל מִי שֶׁהוּא בְּמִנְיָן.

31 עת רצון ללימוד התורה

זו"ח בראשית כג.

דְּהָכֵי תָּנִינָן, מִשֶּׁיֵּרָאוּ שְׁנֵי כּוֹכָבִים, הוּא תְּחִלַּת מִשְׁמָרָה רִאשׁוֹנָה, שֶׁבָּאִים כַּת הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, וּמַמְתִּינִים לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל, עַד אוֹתָהּ שָׁעָה, וְאָז מַתְחִילִין לוֹמַר שִׁירָה. וְנִנְעֲלוּ כָּל הַשְּׁעָרִים מִתּוּשְׁבַּחְתָּן שֶׁל מַטָה, וְאֵין שְׁעָרִים נִפְתָּחִים, אֶלָּא לְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת הָאוֹמְרִים שִׁירָה.

שֶׁכָּךָ שָׁנִינוּ, מִשֶּׁיֵּרָאוּ שְׁנֵי כוֹכָבִים הוּא תְחִלַּת מִשְׁמָרָה רִאשׁוֹנָה, שֶׁבָּאִים הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, וּמַמְתִּינִים לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל עַד אוֹתָהּ שָׁעָה, וְאָז מַתְחִילִין לוֹמַר שִׁירָה. וְנִנְעֲלִים כָּל הַשְּׁעָרִים מִתִּשְׁבַּחְתָּם שֶׁל מַטָּה, וְאֵין שְׁעָרִים נִפְתָּחִים אֶלָּא לְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת הָאוֹמְרִים שִׁירָה.

 

וּמִי ארִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי הָכֵי, וְהָא תְּנַן, כָּל הַקּוֹרֵא בַּתּוֹרָה בַּלַּיְלָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹשֵׁךְ עָלָיו חוּט שֶׁל חֶסֶד בַּיּוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים מב) יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ, מִשּׁוּם דְּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי. וְהָכָא אַמְרִיתוּ דְּנִנְעֲלוּ כָּל הַשְּׁעָרִים לְמַטָה.

וְהַאִם אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי כָּךְ? וַהֲרֵי שָׁנִינוּ, כָּל הַקּוֹרֵא בַּתּוֹרָה בַּלַּיְלָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹשֵׁךְ עָלָיו חוּט שֶׁל חֶסֶד בַּיּוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים מב) יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ, מִשּׁוּם שֶׁבַּלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי, וְכָאן אֲמַרְתֶּם שֶׁנִּנְעֲלִים כָּל הַשְּׁעָרִים לְמַטָּה?

 

אָמַר ר' יְהוֹשֻׁעַ, הָתָם בְּמַאי קָאַמְרֵי, כְּשֶׁסִּיֵּים כָּל תּוּשְׁבַּחְתָּן בַּיּוֹם. וּמִפַּלְגוּתָא דְלֵילְיָא וּלְהָלְאָה, דְּעָסִיק בַּתּוֹרָה. מַאי טַעְמָא. מִשּׁוּם דִּבְהַהִיא שַׁעֲתָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא נָפִיק מֵאִינוּן עוֹלָמוֹת דִּכְסִיף בְּהוּ, וְאָזִיל לְאִשְׁתַּעְשָׁע עִם צַדִּיקַיָא בְּגִנְתָּא דְעֵדֶן. וְהַיְינוּ דְּאָמַר דָּוִד חֲצוֹת לַיְלָה אָקוּם לְהוֹדוֹת לָךְ.

אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, שָׁם, בַּמָּה אוֹמְרִים? כְּשֶׁסִּיֵּם אֶת כָּל הַתִּשְׁבָּחוֹת בַּיּוֹם, וּמֵחֲצוֹת הַלַּיְלָה וְהָלְאָה שֶׁעוֹסֵק בַּתּוֹרָה. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁבַּשָּׁעָה הַהִיא יוֹצֵא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵאוֹתָם הָעוֹלָמוֹת שֶׁכּוֹסֵף בָּהֶם, וְהוֹלֵךְ לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ עִם הַצַּדִּיקִים בְּגַן עֵדֶן. וְהַיְנוּ מַה שֶּׁאָמַר דָּוִד (תהלים קיט) חֲצוֹת לַיְלָה אָקוּם לְהוֹדוֹת לָךְ.

 

דְּתָנָא, כְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִכְנַס עִם הַצַּדִּיקִים בַּגַּן עֵדֶן, כָּל שַׁעֲרֵי שָׁמַיִם לְמַעְלָה, עַל הַחַיּוֹת וּלְמַטָה מֵהֶם, כּוּלָּם נִפְתָּחִים, וְהוּא עֵת רָצוֹן לַעֲסוֹק בַּתּוֹרָה.

שֶׁלָּמַדְנוּ, כְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִכְנָס עִם הַצַּדִּיקִים בְּגַן עֵדֶן, כָּל שַׁעֲרֵי שָׁמַיִם לְמַעְלָה, עַל הַחַיּוֹת וּלְמַטָּה מֵהֶם, כֻּלָּם נִפְתָּחִים, וְהוּא עֵת רָצוֹן לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה.

 

וְאוֹתָם כִּתּוֹת שֶׁל מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, וְכָל בּוּסְמֵי גַּן עֵדֶן, וְהַצַּדִּיקִים, כּוּלָּם פּוֹצְחִים רִנָּה, לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (שם קמ) אַךְ צַדִּיקִים יוֹדוּ לִשְׁמֶךָ. אֵימָתַי צַדִּיקִים יוֹדוּ לִשְׁמֶךָ. כְּשֶׁיּוֹשְׁבִים יְשָׁרִים אֶת פָּנֶיךָ, דְּהוּא בְּשָׁעָה שֶׁיּוֹשְׁבִין לְפָנָיו בַּגַּן עֵדֶן.

וְאוֹתָם הַכִּתּוֹת שֶׁל מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, וְכָל הַבְּשָׂמִים שֶׁל גַּן עֵדֶן, וְהַצַּדִּיקִים, כֻּלָּם פּוֹצְחִים רִנָּה לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (שם קמ) אַךְ צַדִּיקִים יוֹדוּ לִשְׁמֶךְ. אֵימָתַי צַדִּיקִים יוֹדוּ לִשְׁמֶךְ? כְּשֶׁיּוֹשְׁבִים יְשָׁרִים אֶת פָּנֶיךְ, שֶׁהוּא בְּשָׁעָה שֶׁיּוֹשְׁבִים לְפָנָיו בְּגַן עֵדֶן.

 

לעסוק בשירות ותשבחות ותורה מחצות לילה עד עלות השחר ואז מתמלאת בקשתו

וְכַת שְׁלִישִׁית שֶׁל מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת אוֹמֶרֶת שִׁירָה, עַד שֶׁיִּבָּקַע הַשַּׁחַר. וְיֵשׁ חוֹבָה לְיִשְׂרָאֵל, בְּשָׁעָה שֶׁעוֹלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר, לָקוּם וּלְהִתְגַּבֵּר בְּשִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. מַאי טַעְמָא מִשּׁוּם דְּנָסְבִין שִׁירָתָא בָּתַר מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מָצוּי לְמַטָה עִמָּהֶם. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (משלי ח) וּמְשַׁחֲרַי יִמְצָאֻנְנִי. וְאָמַר רִבִּי יְהוּדָה וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַפְסִיק מִשֶּׁיַּתְחִיל, עַד שֶׁיִּתְפַּלֵּל כְּשֶׁהַחַמָּה זוֹרַחַת.

וְכַת שְׁלִישִׁית שֶׁל מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת אוֹמֶרֶת שִׁירָה לְפָנָיו עַד שֶׁיִּבָּקַע הַשַּׁחַר. וְיֵשׁ חוֹבָה לְיִשְׂרָאֵל, בְּשָׁעָה שֶׁעוֹלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר, לָקוּם וּלְהִתְגַּבֵּר בְּשִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁנּוֹשְׂאִים שִׁירָה אַחַר מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מָצוּי לְמַטָּה עִמָּהֶם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (משלי ח) וּמְשַׁחֲרַי יִמְצָאֻנְנִי. וְאָמַר רַבִּי יְהוּדָה, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַפְסִיק מִשֶּׁיַּתְחִיל, עַד שֶׁיִּתְפַּלֵּל כְּשֶׁהַחַמָּה זוֹרַחַת.

 

אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר רב, כְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹצֵא מֵאוֹתָן הָעוֹלָמוֹת דִּכְסִיף בְּהוּ, וּבָא לְהִכָּנֵס עִם הַצַּדִּיקִים בַּגַּן עֵדֶן, הוּא מַמְתִּין וְרוֹאֶה אִם שׁוֹמֵעַ קוֹל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה, הַהוּא קָלָא נִיחָא קַמֵּיהּ, מִכָּל שִׁירִין וְתוּשְׁבְּחָן דְּאָמְרֵי מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לְעֵילָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (שיר השירים ו) אֶל גִּנַּת אֱגוֹז יָרַדְתִּי לִרְאוֹת, מַאי לִרְאוֹת, אוֹתָם הָעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה.

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר רַב, כְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹצֵא מֵאוֹתָם הָעוֹלָמוֹת שֶׁכּוֹסֵף בָּהֶם וּבָא לְהִכָּנֵס עִם הַצַּדִּיקִים בְּגַן עֵדֶן, הוּא מַמְתִּין וְרוֹאֶה. אִם שׁוֹמֵעַ קוֹל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה – הַקּוֹל הַהוּא נוֹחַ לְפָנָיו מִכָּל הַשִּׁירוֹת וְהַתִּשְׁבָּחוֹת שֶׁאוֹמְרִים מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לְמַעְלָה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (שיר השירים ו) אֶל גִּנַּת אֱגוֹז יָרַדְתִּי לִרְאוֹת. מָה לִרְאוֹת? אוֹתָם הָעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה.

 

34  העוסק בתורה בלילה דמות צורתו נחקקת לפני כסא הכבוד

 ויקרא אחרי מות סא.

וְתָאנָא, כָּל אִינּוּן דְּמִתְעַסְּקֵי בְּאוֹרַיְיתָא, בְּלֵילְיָא, דִּיּוּקְנֵיהוֹן אִתְחַקָּק לְעֵילָּא קָמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִשְׁתַּעְשַׁע בְּהוּ כּוּלֵיהּ יוֹמָא, וּמִסְתְּכַּל בְּהוּ. וְהַהוּא קָלָא, (דהכא) סָלִיק וּבָקַע כָּל אִינּוּן רְקִיעִין, עַד דְּסָלִיק קָמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. כְּדֵין כְּתִיב, כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב וּמַרְאֵךְ נָאוְה. וְהַשְׁתָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא חָקַק דִּיּוּקְנָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן לְעֵילָּא וְקָלֵיהּ לְעֵילָּא לְעֵילָּא סַלְּקָא, וּמִתְעַטְּרָא בְּכִתְרָא קַדִּישָׁא, עַד דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִתְעַטָּר בֵּיהּ בְּכֻלְּהוּ עָלְמִין. וּמִשְׁתְּבַּח בֵּיהּ. עָלֵיהּ כְּתִיב, (ישעיה מט) וַיֹּאמֶר לִי עַבְדִּי אָתָּה יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר.

וְלָמַדְנוּ, כָּל אוֹתָם הָעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה בַּלָּיְלָה, הַדְּיוֹקָן שֶׁלָּהֶם נֶחְקָק לְמַעְלָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בָּהֶם כָּל הַיּוֹם וּמִסְתַּכֵּל בָּהֶם, וְאוֹתוֹ קוֹל (של כאן) עוֹלֶה וּבוֹקֵעַ אֶת כָּל אוֹתָם רְקִיעִים עַד שֶׁעוֹלֶה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאָז כָּתוּב, כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב וּמַרְאֵיךְ נָאוֶה. וְעַכְשָׁו הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חוֹקֵק אֶת דְּיוֹקְנוֹ שֶׁל רַבִּי שִׁמְעוֹן לְמַעְלָה, וְקוֹלוֹ לְמַעְלָה לְמַעְלָה עוֹלֶה, וּמִתְעַטֵּר בַּכֶּתֶר הַקָּדוֹשׁ, עַד שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְעַטֵּר בּוֹ בְּכָל הָעוֹלָמוֹת וּמִשְׁתַּבֵּחַ בּוֹ. עָלָיו כָּתוּב (ישעיה מט) וַיֹּאמֶר לִי עַבְדִּי אָתָּה יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךְ אֶתְפָּאָר.

35 חייב אדם לעסוק בתורה ביום ובלילה

זוה"ק פרשת ואתחנן דף ר"ס.

(דף ר"ס ע"א) (דברים ג') וָאֶתְחַנַּן אֶל יְיָ' בָּעֵת הַהִיא לֵאמֹר. אֲדֹנָ"י ידִֹוִ"ד אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ וְגוֹ'. רִבִּי (בראשית י"א) יוֹסֵי פָּתַח, (ישעיה לח) וַיַּסֵּב חִזְקִיָּהוּ פָּנָיו אֶל הַקִּיר וַיִּתְפַּלֵּל אֶל יְיָ'. תָּא חֲזֵי, כַּמָּה הוּא חֵילָא תַּקִּיפָא דְּאוֹרַיְיתָא, וְכַמָּה הוּא עִלָּאָה עַל כֹּלָּא. דְּכָל מַאן דְּאִשְׁתְּדַּל בְּאוֹרַיְיתָא, לָא דָּחִיל מֵעִלָּאֵי וְתַתָּאֵי. וְלָא דָּחִיל מֵעִרְעוּרִין בִּישִׁין דְּעָלְמָא. בְּגִין דְּאִיהוּ אָחִיד בְּאִילָנָא דְּחַיֵּי, וְאָכִיל מִנֵּיהּ בְּכָל יוֹמָא.

וָאֶתְחַנַּן אֶל ה' בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר. אֲדֹנָ"י יֱהִֹוִ"ה אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךְ וְגוֹ'. רַבִּי יוֹסֵי פָּתַח, (ישעיה לח) וַיַּסֵּב חִזְקִיָּהוּ פָּנָיו אֶל הַקִּיר וַיִּתְפַּלֵּל אֶל ה'. בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה הוּא הַכֹּחַ הֶחָזָק שֶׁל הַתּוֹרָה וְכַמָּה הוּא עֶלְיוֹן עַל הַכֹּל, שֶׁכָּל מִי שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה, לֹא פוֹחֵד מֵעֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, וְלֹא פוֹחֵד מִמִּקְרִים רָעִים שֶׁל הָעוֹלָם, מִשּׁוּם שֶׁהוּא אָחוּז בְּעֵץ הַחַיִּים וְאוֹכֵל מִמֶּנּוּ בְּכָל יוֹם.

 

דְּהָא אוֹרַיְיתָא אוֹלִיף לֵיהּ לְבַּר נָשׁ, לְמֵיהַךְ בְּאֹרַח קְשׁוֹט. אוֹלִיף לֵיהּ עֵיטָא הֵיךְ יְתוּב קַמֵּי מָארֵיהּ (לבטלה לההיא גזרה). וַאֲפִילּוּ יִתְגְּזָר עָלֵיהּ מוֹתָא, כֹּלָּא יִתְבָּטַּל וְיִסְתְּלַּק מִנֵּיהּ, וְלָא שַׁרְיָא עֲלוֹי. (עיטא דבר נש בהאי עלמא) וְעַל דָּא בָּעֵי לְאִשְׁתַּדְּלָא בְּאוֹרַיְיתָא יְמָמָא וְלֵילֵי, וְלָא יִתְעֲדֵי מִנַהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (יהושע א) וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה. וְאִי אַעְדֵי מִינֵּיהּ אוֹרַיְיתָא, אוֹ אִתְפְּרַשׁ מִנַּהּ, כְּאִלּוּ אִתְפְּרַשׁ מִן חַיֵּי.

שֶׁהֲרֵי הַתּוֹרָה מְלַמֶּדֶת אֶת הָאָדָם לָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ אֱמֶת, מְלַמֶּדֶת אוֹתוֹ עֵצָה אֵיךְ יָשׁוּב לִפְנֵי רִבּוֹנוֹ (לבטל לאותה הגזרה), וַאֲפִלּוּ שֶׁתִּגָּזֵר עָלָיו מִיתָה – הַכֹּל יִתְבַּטֵּל וְיִסְתַּלֵּק מִמֶּנּוּ וְלֹא יִשְׁרֶה עָלָיו. (עצה של אדם בעולם הזה) וְעַל כֵּן צָרִיךְ לְהִשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה יוֹמָם וָלַיְלָה וְלֹא יָזוּז מִמֶּנָּה, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (יהושע א) וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה. וְאִם מֵזִיז מִמֶּנּוּ אֶת הַתּוֹרָה אוֹ נִפְרָד מִמֶּנָּה, כְּאִלּוּ נִפְרָד מִן הַחַיִּים.

 

תָּא חֲזֵי, עֵיטָא דְּבַּר נָשׁ כַּד אִיהוּ סָלִיק בְּלֵילְיָא עַל עַרְסֵיהּ, בָּעֵי לְקַבְּלָא עָלֵיהּ עוֹל מַלְכוּתָא דִּלְעֵילָּא, בְּלִבָּא שְׁלִים. וּלְאַקְדְמֵי לְמִימְסַר גַּבֵּיהּ פִּקְדּוֹנָא דְּנַפְשֵׁיהּ. וְהָא אוּקְמוּהָ, בְּגִין דְּכָל עָלְמָא טַעֲמִין טַעֲמָא דְּמוֹתָא, דְּהָא אִילָנָא דְּמוֹתָא שַׁרְיָא בְּעָלְמָא, וְכָל רוּחֵי דִּבְנֵי נָשָׁא נָפְקִין, וְסַלְּקִין וְאִתְטַמְּרָן (ס"א ואתמסרו) גַּבֵּיהּ. וּבְגִין דְּאִינּוּן בְּפִקְדּוֹנָא, כֻּלְּהוּ תַּיְיבִין לְאַתְרַיְיהוּ.

בֹּא וּרְאֵה, עֵצָה שֶׁל הָאָדָם, כְּשֶׁהוּא בַּלַּיְלָה עַל מִטָּתוֹ, צָרִיךְ לְקַבֵּל עָלָיו עֹל מַלְכוּת שֶׁל מַעְלָה בְּלֵב שָׁלֵם, וּלְהַקְדִּים לִמְסֹר אֵלָיו פִּקְדוֹן נַפְשׁוֹ. וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ, מִשּׁוּם שֶׁכָּל הָעוֹלָם טוֹעֲמִים טַעַם הַמָּוֶת, שֶׁהֲרֵי עֵץ הַמָּוֶת שָׁרוּי בָּעוֹלָם, וְכָל רוּחוֹת בְּנֵי אָדָם יוֹצְאוֹת וְעוֹלוֹת וּמִתְחַבְּאוֹת (ונמסרו) אֶצְלוֹ. וּמִשּׁוּם שֶׁהֵן בְּפִקָּדוֹן, כֻּלָּן שָׁבוֹת לִמְקוֹמוֹתֵיהֶן.

 

תָּא חֲזֵי, כַּד אִתְּעַר רוּחַ צָפוֹן בְּפַלְגּוּת לֵילְיָא, וְכָרוֹזָא נָפִיק. וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָתֵי לְגִנְתָּא דְּעֵדֶן לְאִשְׁתַּעְשְׁעָא בְּרוּחֵיהוֹן דְּצַדִּיקַיָּיא, כְּדֵין מִתְכָּוְונֵי (נ"א מתערי) כָּל בְּנֵי מַטְרוֹנִיתָא, וְכָל בְּנֵי הֵיכָלָא, לְשַׁבְּחָא לֵיהּ לְמַלְכָּא קַדִּישָׁא. וּכְדֵין כָּל אִינּוּן פִּקְדּוֹנִין דְּרוּחִין דְּאִתְמַסְּרָן בִּידָהּ, כֻּלְּהוּ אָתִיב לְמָארֵיהוֹן. וְרוּבָּא דִּבְנֵי עָלְמָא מִתְעָרִין בְּהַהִיא שַׁעֲתָא, וְהָא פִּקְדוֹנֵיהּ דְּכֻלְּהוּ אָתִיב לְגַבַּיְיהוּ.

בֹּא וּרְאֵה, כְּשֶׁמִּתְעוֹרֶרֶת רוּחַ צָפוֹן בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה, וְכָרוֹז יוֹצֵא, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּא לְגַן עֵדֶן לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בְּרוּחוֹת הַצַּדִּיקִים, אָז מִתְכַּוְּנִים (מתעוררים) כָּל בְּנֵי הַמַּלְכָּה וְכָל בְּנֵי הַהֵיכָל לְשַׁבֵּחַ אֶת הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ. וְאָז כָּל אוֹתָם פִּקְדוֹנוֹת שֶׁל הָרוּחוֹת שֶׁנִּמְסְרוּ בְיָדָהּ, אֶת כֻּלָּם מֵשִׁיב לְבַעְלֵיהֶם. וְרֹב בְּנֵי הָעוֹלָם מִתְעוֹרְרִים בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, וַהֲרֵי פִּקָּדוֹן שֶׁל כֻּלָּם מֵשִׁיב אֲלֵיהֶם.

 

אִינּוּן דִּבְנֵי הֵיכָלָא עִלָּאָה קַיְימֵי בְּקִיּוּמַיְיהוּ, מִתְעֲרֵי מִשְׁתַּדְּלֵי בְּתוּשְׁבַּחְתָּא דְּאוֹרַיְיתָא, וּמִשְׁתַּתְּפֵי בִּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, עַד דְּנָהִיר יְמָמָא. כַּד אָתֵי צַפְרָא, הִיא, וְכָל בְּנֵי הֵיכָלָא (דמלכא) כֻּלְּהוּ אַתְיָין לְגַבֵּי מַלְכָּא קַדִּישָׁא, וְאִינּוּן אִקְרוּן בְּנִין דְּמַלְכָּא וּמַטְרוֹנִיתָא. וְהָא אוּקְמוּהָ.

אוֹתָם שֶׁבְּנֵי הַהֵיכָל הָעֶלְיוֹן עוֹמְדִים בְּעָמְדָם מִתְעוֹרְרִים, מִשְׁתַּדְּלִים בְּתִשְׁבְּחוֹת הַתּוֹרָה, וּמִשְׁתַּתְּפִים בִּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל עַד שֶׁמֵּאִיר הַיּוֹם. כְּשֶׁמַּגִּיעַ הַבֹּקֶר, הִיא וְכָל בְּנֵי הַהֵיכָל (המלך), כֻּלָּם בָּאִים לַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ, וְהֵם נִקְרָאִים בְּנֵי הַמֶּלֶךְ וְהַמַּלְכָּה, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ.

 

תָּא חֲזֵי, בְּשַׁעֲתָא דְּבַּר נָשׁ קָאִים בְּפַלְגּוּת לֵילְיָא מֵעַרְסֵיהּ, לְאִשְׁתַּדְּלָא בְּאוֹרַיְיתָא, כָּרוֹזָא קָארֵי עָלֵיהּ וְאָמַר, (תהלים קלד) הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת יְיָ' כָּל עַבְדֵי יְיָ' הָעוֹמְדִים בְּבֵית יְיָ' בַּלֵּילוֹת. הַשְׁתָּא כַּד אִיהוּ קָאִים בִּצְלוֹתָא קַמֵּי מָארֵיהּ, הַהוּא כָּרוֹזָא קָּארֵי עָלֵיהּ וְאָמַר, וְנָתַתִּי לְךָ מַהְלְכִים בֵּין הָעוֹמְדִים הָאֵלֶּה.

בֹּא וּרְאֵה, בְּשָׁעָה שֶׁאָדָם קָם בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה מִמִּטָּתוֹ לְהִשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה, הַכָּרוֹז קוֹרֵא עָלָיו וְאוֹמֵר: (תהלים קלד) הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת ה' כָּל עַבְדֵי ה' הָעֹמְדִים בְּבֵית ה' בַּלֵּילוֹת. עַכְשָׁו כְּשֶׁהוּא עוֹמֵד בִּתְפִלָּה לִפְנֵי רִבּוֹנוֹ, אוֹתוֹ כָּרוֹז קוֹרֵא עָלָיו וְאוֹמֵר: וְנָתַתִּי לְךְ מַהְלְכִים בֵּין הָעֹמְדִים הָאֵלֶּה.

36 שבח גדול לאדם הלומד בחצות שהיא כנגד השירה של אלפי ורבבות מלאכים

זוה"ק פרשת ויקרא דף יג.

רִבִּי חִזְקִיָּה הֲוָה יָתִיב קָמֵיהּ דְּרִבִּי יִצְחָק, קָמוּ בְּפַלְגוּת לֵילְיָא לְמִלְעֵי בְּאוֹרַיְיתָא. פָּתַח רִבִּי יִצְחָק וְאָמַר, (תהלים קלד) הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת יְיָ' כָּל עַבְדֵי יְיָ' וְגוֹ', הַאי קְרָא הָא אוּקְמוּהָ חַבְרַיָּיא, וְהָא אִתְּמַר. אֲבָל הַאי שְׁבָחָא הוּא דְּכָל אִינּוּן בְּנִי מְהֵימְנוּתָא. וּמַאן אִינּוּן בְּנֵי מְהֵימְנוּתָא. אִינּוּן דְּמִשְׁתַּדְּלֵי בְּאוֹרַיְיתָא, וְיַדְעִין לְיַחֲדָא שְׁמָא קַדִּישָׁא כַּדְקָא יֵאוֹת. וּשְׁבָחָא דְּאִינּוּן בְּנֵי מְהֵימְנוּתָא, אִינּוּן דְּקַיְימִין בְּפַלְגּוּ לֵילְיָא לְמִלְעֵי (דף י"ג ע"א) בְּאוֹרַיְיתָא וּמִתְדַבְּקֵי בָּהּ בִּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, לְשַׁבְּחָא לֵיהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּמִילֵּי דְּאוֹרַיְיתָא.

רַבִּי חִזְקִיָּה הָיָה יוֹשֵׁב לִפְנֵי רַבִּי יִצְחָק. קָמוּ בַחֲצוֹת הַלַּיְלָה לִלְמֹד תּוֹרָה. פָּתַח רַבִּי יִצְחָק וְאָמַר, (תהלים קלד) הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת ה' כָּל עַבְדֵי ה' וְגוֹ'. הַפָּסוּק הַזֶּה הֲרֵי פֵּרְשׁוּהוּ הַחֲבֵרִים וַהֲרֵי נִתְבָּאֵר, אֲבָל הַשֶּׁבַח הַזֶּה הוּא שֶׁל כָּל בְּנֵי הָאֱמוּנָה, וּמִי הֵם בְּנֵי הָאֱמוּנָה? אוֹתָם שֶׁמִּשְׁתַּדְּלִים בַּתּוֹרָה וְיוֹדְעִים לְיַחֵד אֶת הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ כָּרָאוּי. וְהַשֶּׁבַח שֶׁל אוֹתָם בְּנֵי הָאֱמוּנָה, אוֹתָם שֶׁעוֹמְדִים בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה וְנִדְבָּקִים בִּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לְשַׁבֵּחַ אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּדִבְרֵי תוֹרָה.

 

תָּא חֲזֵי, בְּשַׁעֲתָא דְּבַר נָשׁ קָם בְּפַלְגוּת לֵילְיָא לְמִלְעֵי בְּאוֹרַיְיתָא, וְרוּחַ צָפוֹן אִתְּעַר בְּפַלְגוּת לֵילְיָא, הַהִיא אַיַּלְתָּא קַיְּימָא וּמְשַׁבְּחָא לֵיהּ לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וּבְשַׁעֲתָא דְּהִיא קַיְּימָא, כַּמָה אֶלֶף, וְכַמָּה רִבְּבָן, קַיְימִין עִמָּהּ בְּקִיּוּמַיְיהוּ, וְכֻלְּהוּ שָׁארָן לְשַׁבְּחָא לְמַלְכָּא קַדִּישָׁא.

בֹּא רְאֵה, בְּשָׁעָה שֶׁאָדָם קָם בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה וְרוּחַ צָפוֹן מִתְעוֹרֶרֶת בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה, אוֹתָהּ אַיֶּלֶת עוֹמֶדֶת וּמְשַׁבַּחַת אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וּבְשָׁעָה שֶׁהִיא עוֹמֶדֶת, כַּמָּה אֲלָפִים וְכַמָּה רְבָבוֹת עוֹמְדִים עִמָּהּ בִּמְקוֹמָם, וְכֻלָּם מַתְחִילִים לְשַׁבֵּחַ אֶת הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ.

 

הַהוּא מַאן דְּזָכֵי וְקָם בְּפַלְגוּת לֵילְיָא לְמִלְעֵי בְּאוֹרַיְיתָא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָצִית לֵיהּ, כְּמָה דְּאוּקְמוּהָ, דִּכְתִּיב, (שיר השירים ח יג) הַיּוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים לְקוֹלֵךְ הַשְׁמִיעִנִי. וְכָל אִינּוּן אוֹכְלוֹסִין לְעֵילָּא, וְכָל בְּנִי תּוּשְׁבַּחְתָּא דִּמְזַמְרִין לְמָארֵיהוֹן, כֻּלְּהוּ מִשְׁתַּכְכֵי בְּגִין תּוּשְׁבַּחְתָּא דְּאִינּוּן דְּלָעוּ בְּאוֹרַיְיתָא, וּמַכְרְזִי וְאָמְרֵי, (תהלים קלד) הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת יְיָ' כָּל עַבְדֵּי יְיָ'. אַתּוּן בָּרְכוּ אֶת יְיָ'. אַתּוּן שַׁבָּחוּ לְמַלְכָּא קַדִּישָׁא אַתּוּן אַעֲטְּרוּ לֵיהּ לְמַלְכָּא.

אוֹתוֹ מִי שֶׁזָּכָה וְקָם בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַקְשִׁיב לוֹ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהָ, שֶׁכָּתוּב (שירח) הַיּוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים לְקוֹלֵךְ הַשְׁמִיעִנִי. וְכָל אוֹתָם אוּכְלוּסִים שֶׁל מַעְלָה וְכָל בְּנֵי הַתִּשְׁבַּחַת שֶׁמְּזַמְּרִים לְרִבּוֹנָם, כֻּלָּם שׁוֹכְכִים בִּשְׁבִיל הַתִּשְׁבַּחַת שֶׁל אוֹתָם שֶׁעָסְקוּ בַתּוֹרָה, וּמַכְרִיזִים וְאוֹמְרִים: (תהלים קלד) הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת ה' כָּל עַבְדֵי ה'. אַתֶּם בָּרְכוּ אֶת ה', אַתֶּם שַׁבְּחוּ אֶת הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ, אַתֶּם עַטְּרוּ אֶת הַמֶּלֶךְ.

 

וְהַהִיא אַיַּילְתָּא מִתְעַטְּרָא בֵּיהּ בְּהַהוּא בַּר נָשׁ, וְקָמַת קָמֵי מַלְכָּא, וְאָמְרַת חָמֵי בְּמַאי בְּרָא אֲתֵינָא לְקַמָּךְ, בְּמַאי בְּרָא אִתְּעַרְנָא לְגַבָּךְ, וּמַאן אִינּוּן דִּשְׁבָחָא כֹּלָּא דִּלְהוֹן קַמֵּי מַלְכָּא. הָדָר וְאָמַר, הָעוֹמְדִים בְּבֵית יְיָ' בַּלֵּילוֹת. אִלֵּין אִקְרוּן עַבְדֵּי יְיָ', אִלֵּין אִתְחָזוּן לְבָרְכָא לְמַלְכָּא. וּבִרְכְתָא דִּלְהוֹן בִּרְכָתָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (תהלים קלד ב) שְׂאוּ יְדֵיכֶם קֹדֶשׁ וּבָרְכוּ אֶת יְיָ' וְגוֹ'. אַתּוּן אִתְחָזוּן דְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא יִתְבְּרַךְ עַל יָדַיְיכוּ וּבִרְכְתָא דְּעַל יָדַיְיכוּ בִּרְכָתָא הִיא.

וְאוֹתָהּ הָאַיֶּלֶת מִתְעַטֶּרֶת בְּאוֹתוֹ אָדָם, וְעוֹמֶדֶת לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְאוֹמֶרֶת: רְאֵה בְּאֵיזֶה בֵן בָּאתִי לְפָנֶיךְ, בְּאֵיזֶה בֵן הִתְעוֹרַרְתִּי אֵלֶיךְ. וּמִי הֵם שֶׁהַשֶּׁבַח כֻּלּוֹ שֶׁלָּהֶם לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ? וְחוֹזֵר וְאוֹמֵר, הָעוֹמְדִים בְּבֵית ה' בַּלֵּילוֹת, אֵלּוּ נִקְרָאִים עַבְדֵי ה', אֵלּוּ רְאוּיִים לְבָרֵךְ אֶת הַמֶּלֶךְ, וּבִרְכָתָם בְּרָכָה, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (שם) שְׂאוּ יְדֵיכֶם קֹדֶשׁ וּבָרְכוּ אֶת ה' וְגוֹ'. אַתֶּם רְאוּיִים שֶׁהַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ יִתְבָּרֵךְ עַל יְדֵיכֶם, וְהַבְּרָכָה שֶׁעַל יְדֵיכֶם בְּרָכָה הִיא.

 

שְׂאוּ יְדֵיכֶם קֹדֶשׁ. מַהוּ קֹדֶשׁ. אֲתַר עִלָּאָה, דְּמַבּוּעָא דְּנַחֲלָא עֲמִיקָא נָפִיק מִנֵּיהּ. דִּכְתִּיב, וְנָהָר יוֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת. וְעֵדֶן הוּא דְּאִקְרֵי קֹדֶשׁ עִלָּאָה, בְּגִין כַּךְ שְׂאוּ יְדֵיכֶם קֹדֶשׁ. וּבַר נָשׁ דְּעָבִיד כֵּן, וְזָכֵי לְהַאי, מַאי קָא מַכְרְזֵי עָלֵיהּ. יְבָרֶכְךָ יְיָ' מִצִּיּוֹן, אַתְּ תְּבָרֵךְ לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, מֵאֲתַר דְּאִקְרֵי קֹדֶשׁ עִלָּאָה. וְהוּא יְבָרֵךְ לָךְ מֵאֲתַר דְּאִקְרֵי צִיּוֹן, דְּאַתְּ וּמַטְרוֹנִיתָא תִּתְבָּרְכוּן כַּחֲדָא.

שְׂאוּ יְדֵיכֶם קֹדֶשׁ. מַהוּ קֹדֶשׁ? הַמָּקוֹם הָעֶלְיוֹן שֶׁמַּעְיַן הַנַּחַל הֶעָמֹק יוֹצֵא מִמֶּנּוּ, שֶׁכָּתוּב וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת. וְעֵדֶן הוּא שֶׁנִּקְרָא קֹדֶשׁ עֶלְיוֹן, מִשּׁוּם כָּךְ שְׂאוּ יְדֵיכֶם קֹדֶשׁ. וְאָדָם שֶׁעוֹשֶׂה כֵּן וְזוֹכֶה לָזֶה, מַה מַּכְרִיזִים עָלָיו? יְבָרֶכְךְ ה' מִצִּיּוֹן, אַתָּה תְבָרֵךְ אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִמָּקוֹם שֶׁנִּקְרָא קֹדֶשׁ עֶלְיוֹן, וְהוּא יְבָרֵךְ אוֹתְךְ מִמָּקוֹם שֶׁנִּקְרָא צִיּוֹן, שֶׁאַתָּה וְהַגְּבִירָה תִּתְבָּרְכוּ כְאֶחָד.

37 זוה"ק ח"א פרשת לך לך

וְאַתְרָא דָא זָכֵי לָן לְאוֹרַיְיתָא, וְהַאי אוֹרְחָא דִילָן. בְּכָל לֵילְיָא פַּלְגוּתָא אֲנַן נָיְימִין, וּפַלְגוּתָא אֲנַן עָסְקִין בְּאוֹרַיְיתָא. וְכַד אֲנַן קָיְימִין בְּצַפְרָא רֵיחֵי חַקְלָא וְנַהֲרֵי מַיָא הָא דַּיְינוּהָ לְעֵילָא זִמְנָא חָדָא. וְכַמָּה סָרְכֵי תְּרִיסִין אִסְתַּלָּקוּ בְּהַהוּא דִינָא עַל עוֹנְשָׁא (עה, קא ב) דְאוֹרַיְיתָא, וּכְדֵין אִשְׁתַּדְּלוּתָא דִילָן יְמָמָא וְלֵילְיָא בְּאוֹרַיְיתָא הוּא, וְאַתְרָא דָא קָא מְסַיְיעָא לָן, וּמַאן דְּאִתְפְּרַשׁ מִכָּאן, כְּמַאן דְּאִתְפְּרַשׁ מֵחַיֵּי עָלְמָא.

וְהַמָּקוֹם הַזֶּה זִכָּה אוֹתָנוּ לַתּוֹרָה, וְהַדֶּרֶךְ הַזּוֹ שֶׁלָּנוּ. בְּכָל לַיְלָה, חֲצִי אָנוּ יְשֵׁנִים, וַחֲצִי אָנוּ עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה. וּכְשֶׁאָנוּ עוֹמְדִים בַּבֹּקֶר, רֵיחוֹת הַשָּׂדֶה וְנַהֲרוֹת מַיִם מְאִירִים לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה, וְהִיא מִתְיַשֶּׁבֶת בְּלִבֵּנוּ. וְאֶת הַמָּקוֹם הַזֶּה הֲרֵי דָּנוּ אוֹתוֹ לְמַעְלָה פַּעַם אַחַת, וְכַמָּה שָׂרֵי מָגִנִּים הִסְתַּלְּקוּ בְּאוֹתוֹ הַדִּין עַל עֹנֶשׁ הַתּוֹרָה, וְאָז הַהִשְׁתַּדְּלוּת שֶׁלָּנוּ יוֹמָם וָלַיְלָה הִיא בַּתּוֹרָה, וְהַמָּקוֹם הַזֶּה מְסַיֵּעַ לָנוּ, וּמִי שֶׁנִּפְרָד מִכָּאן, כְּמִי שֶׁנִּפְרָד מֵחַיֵּי הָעוֹלָם.

 

זה השער לה' צדיקים יבואו בו

ספר

חֲצוֹת הַצַּדִּיקִים

והא חלק ג' מספר סֵפֶר זוֹהַר חֲצוֹת

הוּא: לִקּוּט גָּדוֹל וְנִפְלָא מָלֵא מִזַּן אֶל זָן, מגדולי תַלְמִידֵי הַבַּעַל שֵׁם טוֹב הַקָּדוֹשׁ, זְיָ"ע. וּבוֹ הֲלָכוֹת וְהַנְהָגוֹת, אֲשֶׁר יֵלְכוּ בָּם כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל מִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל כָּרָאוּי וְכַיָּאוּת, לִלְמוֹד וּלְלַמֵּד לִשְׁמוֹר וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵים אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת. וְלַשּׁוֹמְעִים יוּנְעָם, וְתָּבֹא עֲלֵיהֶם בִּרְכַּת טוֹב, וְכָל הַמִּתְאַבֵּל עַל יְרוּשָׁלַיִם זוֹכֶה וְרוֹאֶה בְּשִׂמְחָתָהּ, בב"א.

ספר

חֲצוֹת הַצַּדִּיקִים

 

אם אבא באהל ביתי אם אעלה על ערש יצועי עד אמצא מקום לה' משכנות לאביר יעקב.(תהלים קלב).

סיפר מורי ורבי הגאון הקדוש רבי שלום מבעלז כי פעם אחת ראה בחלום שהוליכו אותו לגן עדן העליון, והראו לו חומות ירושלים של מעלה חריבות, ועליהם היה מהלך איש אחד מחומה לחומה. ושאל: מי הוא זה האיש? והשיבו לו: כי הוא רבי ישראל בעל שם טוב, שנשבע שלא ירד משם עד שיבנה בית המקדש במהרה בימינו אמן.

מכתב הגאון מהרש"ם מבערזאן (ריש בעש"טעה"ת).

ירושלים נמשלת כאלמנה ואיך לבשת בגדים נאים

ראיתיכתב מארץ הקדושה מה שכתב מוהר"רכמוהר"ר גרשוןנ"י לגיסוהמפורסם בעל שם טוב מוהר"ר ישראל נ"י, וזה לשונו: ואני בבואי לעיר הקודש ירושלים וראיתי שמבונה בכל טוב, נפלתי על אפי, ובכיתי, ואמרתי: את ירושלים נמשלת כאלמנה, האיך לבשת בגדי אלמנותך בגדים נאים, הלואי שראיתי בחורבנך, כמ"ש באו"ח (טור סימן קנא): בית כנסת שחרבתולשיןעשביןומניחין[במקומם] מפני עגמת נפש [כדי שיראו אותן העם ותעור רוחם ויבנום],וז"ש ועיר אלקיםכו' למטה נאה, אבל למעלה המכוון כנגד מטה חושך ואופל.

רב פנינים

(להגאון ר' מאיר תאומים, אבי הגאון בעל הפרי מגדים.

בספרו רב פנינים, חלק מאירת עינים, הפטורת נח).

ביאת הרר"ג מקיטוב לירושלים

ושמעתימאדוני אבי הרב ז"ל,שאמר כמדומה בשם החסיד ר' גרשון קוטבער ז"ל שבא לירושלים וראה בשלותה עמים יושבים בה, ובכה ואמר: שזה אומרים בראותי כל עיר – 'ירושלים של מטה' – על תלה בנויה, ועיר האלקים – 'ירושלים של מעלה' – מושפלת כו' שם ניכר החורבן ודוממים.

אשל אברהם

(לבעל פרי מגדים. או"חתקסאסק"ד).

אבלותו של רבי אברהם המלאך בתשעה באב

שמעתי מפי מקורבו של הרה"קרבי יצחק מראדוויל, ששמע [הרה"ק הנ"ל] כי קראו לבשר ודם [הוא הרה"ק רבי אברהם המלאך]בשם 'מלאך', אז נסע במכוון אליו לעיר חאוואסטאוו, מקום מושבו, בימי בין המצרים אשר הוא בחינת מוחין דקטנות לראותו, ויבוא אליו בערב תשעה באב, ואחר סעודה מפסקת ראה כי ישב על הארץ ונתן ראשו בין ברכיו, והיה נחל דמעה תחתיו, ולא קם ולא זע עד למחרת בצהרים, ובצהרים הרים ראשו ואמר: אוי, איכה! אז אמר הרב רבי יצחק זצ"ל לא לחנם נקרא מלאך!

בך יברך ישראל (פרשת האזינו).

אבילות על ירושלים אצל החסידים

קומי רוני בלילה. למען דעת כל עמי הארץ מעלת הצדיקים הקדושים אשר בארץ המה וכי הופיע רוח הקודש עליהם להבין ולהשכיל מצפוני לבות בני הטמיר ונעלם מעין כל אמרתי טוב לחקוק בספר את אשר שמעתי בזה הפירוש מפי קדשו של מורי זקניזלה"ה[בעל ישמח משה], סיפר לי, כי בעת עמד על המחקר להבין דרכי החסידים, והוטב בעיניו, עלה בלבו קושיא אחר אשר מדרכי החסידים לשמוח תמיד, והלא מבואר בשו"ע:(או"ח סי' א') ראוי לכל ירא שמים שיהיה מיצר ודואג על חורבן בית המקדש.

והיה בנסעו לקבל פני רבו הקדוש מו"ה יעקב יצחק זללה"ה מלובלין, עלה בלבו להתחנן אל ה' הבוחן לבות: אנא ה' אתה יודע מחשבותי ועומק לבבי כי רצוני בלב יקשה בעיני דבר היה נא עמדי וקומה בעזרתי אשר בבואי אל הצדיק הקדוש יתרץ לי קושיא הנזכרת, כי כבר אמרו חכמים הבא לטהר מסייעין אותו, לא אמרו מסייע לשון יחיד דהיה משמע שהשי"ת לבדו מסייע כי אם מסייעין לשון רבים ע"כ גם אותו הצדיק יסייע לי להעמידנו על האמת כך היה עומד בתפילה וחישב עם קונהו.

והיה כבואו אל הצדיק הקדושזצללה"ה תיכף שאל אותו: מדוע פניכם כחושים היום, הן אמת שכתב בש"ע ראוי לכל ירא שמים שיהיה מיצר ודואג על חורבן בית המקדש, אבל כבר אמר "החכם צהלתו בפניו ואבלו בלבו", הן תאמינו לי כי אנחנו אומרים תיקון חצות בבכיה והספד ועם כל זאת הכל בשמחה.

וכך למדנו רבינו הקדוש הרבי רבי שמעלקא מניקלשבורג עפ"י משל למלך שנשבה למרחקים ועמד לפוש אצל אחד מאוהביו וכראותו אותו בשביה הלך ובכה מאין הפוגות ועם כל זה שמח כי המלך הוא מתאכסן אצלו. והנמשל מובן כי השכינה עמנו ואם כי לא היה מהראוי לגלות הדבר הזה כי כדכתיב הצנע לכת עם ה' א' אבל כבר אמרו חז"ל הבא לטהר מסייעין אותו לא אמר מסייע אלא מסייעין וצריכים גם אנחנו לסייע – עכ"ד פי קדשו של רבינו מלובלין אל מורי זקני זללה"ה.

ואמר לי מו"זזללה"ה: זהו שאמר הכתוב 'קומי רוני בלילה' לשון רינה שהוא משותף לבכי כמשמעו ולשמחה מלשון קול רינה וישועה וכו'. והטעם לזה, כי הוא 'נוכח פני ה', וכמשל הנאמר ששכינה עמנו נגדינו. עד כאן דברי מורי זקני זללה"ה.

ייטב פנים (ח"ר מאמר אבני זכרון אות י"א).

תיקון חצות של הרה"ק מבארדיטשוב

מספרים בשם הגאון הקדוש מבארדיטשוב זי"ע בעל קדושת לוי, פעם אחת באמירת חצות כד מטא להאי פסוקי (ישעיהו כב): ויקרא ה' אלקים צבאות ביום ההוא לבכי ולמספד וכו' – בכה במר נפשו הקדוש, ואמר בלשונו הטהור כבן המתחטא לפניו אביו: רבונו של עולם, אתה בוכה על חורבן בית המקדש, ושהגליתנו לבין האומות? יש לך לבכות, כי הלא יש בידך להושיעך, ולמה לא תושיע לך לגאלינו, שלא תצטרך לבכות עוד, כי סוף כל סוף, הרי בידך הכוח להושיע. עד כאן דבריו הקדושים כבן המתחטא לפניו אביו במליצה בעד כנסת ישראל וכבוד השכינה הקדושה ותורת ה' ומצותיו.

שער יששכר (מאמר תק"ב אות כ"א. מאמר יש"ר אות ד, ט).

אבילותו של הישמח משה על חורבן ירושלים וצפייתו שיבנה במהרה בימינו

שמעתימפי אבא מארי הגאון הצדיק מו"ה אליעזר ניסן זצ"ל שפירש דבריהם, ותורת חסד על לשונו, והוא: כי עיקר הפדות של חורבן בית המקדש היה בשביל שהדור שבימיהם נחרב הבית אין לשער גודל הצער שהיה להם באותו זמן, וכמו כן עתה הדור שמשים אל לבו ענין החורבן ומחכה מתי יבנה, ועודנו תכלנה עינינו, ועבר קציר כלה קיץ ואנחנו לא נושענו, אוי לנו כי פנה היום ואין קול מבשר טוב וכו', ומצטער על דלותן ושפלותן של ישראל וגלות השכינה, ואשר עוד לא נבנה הבית, הנה זה מכפר עון הדור כאילו נחרב בימיו, שהיה כפרתן של ישראל, עד כאן דבריו. ואמר זה לפני מורי זקני זללה"הוקלסיה, ואמר לו בזה הלשון: בני, נחמתני! – כך שמעתי מפיו הקדוש.

ייטב פנים(מאמר יפה לעינים אות א).

 

מי יראה את מקום המקדש ולא תדמע עינו

אגרתהרה"קרבי צבי הירש מהארקע,ליושבי הגולה, תומכי הישוב בארץ ישראל, בעת שובו ממסעו בחוץ לארץ, להודיעם מצאתו ובואו לשלום, ותפילתו עליהם במקומות הקדושים:

ובאנולשלום לעיר הקודש ירושלים תו"ב, ונתעכבנו שבעה שבועות מחמת שהדרכים היו סגורות ממלחמות… ביום שבת הוליכו אותי לחצר הקרוב למקום המקדש ובתוך החצר היה בית גבוה מאד, אשר משם יכולים לראות כל מקום המקדש. ובאמת תיכף כשראיתי [את מקום המקדש] אחזני פחד ורעדה, כמעט יצאה נשמתי מחמת גודל המרירות, ולא יכולתי לסבול לעמוד שם כי אם זמן מועט, אבל אחר כך הייתי כמה פעמים באותו המקום, ונתתי דעתי היטב על כל המקומות, ולפי השיעור עכשיו נראה שהמקום הוא ת"ק אמה על ת"ק.

ומהאספר לכם אחיי, אפילו בחוש נראה 'מה נורא המקום אין זה כי אם בית אלקים' והחן והחסד והרחמנות אשר עליו אי אפשר לבאר במכתב. ה' יזכינו לראות בבנינה, ואחרי זה הלכנו לכותל מערבי, ושם אי אפשר להתאפק מהבכיה, כי מי יראה ולא ידמע.

וכלזמן שישבנו בעיר הקודש הלכנו כל עש"ק להתפלל אצל הכותל מנחה במנין,.. והלכנו לציון קברי המלכים ושאר מקומות הקדושים שאי אפשר לבאר הכל בפרטות כי קצרה היריעה.(יסוד המעלה, אגרת צב).

טעם חיבור הקינות בא"ב

ומאדמו"רהרבי מקאצקזי"ע שמעתי הטעם שקינות דירמיה הם בא"ב, מחמת שכשירמיה ראה החורבן וגודל ההשפעה והקדושה שניטל מאתנו, היה כמעט בדעתו שבלתי אפשרות לישראל ולעולם שום קיום חס ושלום עד שכמעט כלתה נפשו מגודל המרירות, לולי שראה שיור הא"ב שיש לנו בצירופיהם כמו שכתב בספר יצירה, אז מצא בדעתו לנו שיור התורה, וזה היה לו ניחום, ולכן נקרא 'מנחם אב'. ומזה הטעם גם הווידוי הוא בא"ב כהנ"ל.

רמתים צופים (סימן א?).

בנין חומות ירושלים והחזרת כלי המקדש למקומם

וכן שמעתי מהרב הקדוש מו"האלימלךזצ"ל שכשעשה עליית נשמה ראה שנושאים את כלי הבית המקדש, ואמרו לו שהם אותם הכלים שהוציא הוא מהגלות. ופעם אחת אמר, שנפלה בית טומאה אחד בצורה גדולה מאד, ובכל יום עולים אלפי אלפים בעלי מלאכות בנאים לבנות החומה, אבל יש לי שומר טוב, שכשהרב יעקב יצחק מלאנצהוט(הרה"ק הרבי מלובלין) מתפלל תפילת י"ח מנחה מפיל כל מה שבונים. והבנתי דבריו הקדושים שמפיל זה על ידו, שעל ידי תפילתו בונה 'חומות' ירושלים ובית המקדש, ולפי ערך שבונה חומות ירושלים, לפי ערך זה מפיל בהבית הזה של טומאה, כי כשזה קם זה נופל.

זרע קודש (פרשת כי תצא).

עבודתו של הרה"ק מראזוודוב כל ימיו להקים את בית המקדש

ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן (במדבר ז א). – בזה הכתוב יכולין לקרוא הספד על כבוד קדושת מרן משה זצ"ל[מראזוודוב^[1]]שכל עבודתו היה תמיד להקים לנו בית מקדשינו בביאת הגואל במהרה בימינו, כאשר ידוע ומפורסם בין המסתופפים בצלו כי בכל מקום המוזכר בתפילות מענין הגלות והחורבן, היה שופך דמעות מאין הפוגות אשר נמס כל לב השומעו, והיינו מקוים בכל יום ובכל עת אשר בכוח תפילותיו יקים לנו בית מקדשינו.

ועתה בעונינו כי נכבה אורו מאתנו, ולכלות משה להקים את המשכן, בוודאי גדול הצער של יום הזה. ואמרו חז"ל (מגילה י:): 'אין ויהי אלא לשון צער', וזה נרמז במקרא האמור ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן, וגדול צערינו ושברנו ביום הזה על הסתלקותו של אותו צדיק וכו'. ועוד זאת כי חולי רבה היא שמתפשט הכאב וההרגש בכל פעם יותר, כי מידי הגיע הזמנים והימים טובים שהיו רגילין צאן קדשים להתאסף בצל קדשו ושמעו דברי אלקים חיים שהשכינה מדברת מתוך גרונו של משה, ועכשיו בעונותינו הרבים נכבה אור ישראל, ולא עת האסף המקנה ונשארנו כצאן בלא רועה – בוודאי אין חולי ומכה יותר מזו.

חמרא טבא (להגה"קמבארנוב. פרשת נשא).

בנין בית המקדש לא נחרב – רק נעלם מן העין

ועוד ה' האיר עיני, כי באמת לא נשרף הבית וטיטוס לא נכנס בהיכל, לפי שהקב"ה הגביה ב' מקדשים למרום, רק הם דימו שהחריבו אותו. אבל באמת השני מקדשים הם עד היום הקיימים במרום, ולעתיד עת בוא גואלנו במהרה בימינו הקב"ה מוריד הבית שני בעצמו שעלה, והבית ראשון יהיה למעלה, ויהיו מאירים זה נגד זה, ולא יחרבו עוד. וזה פירוש (דברים יג): 'לא תבנה עוד'.כי לא יצטרך לעתיד לבנותו מחדש, כי לא נחרב כלל.

יקר מפז (להמגידמקאזניץ, הפטורת ראה).

הת"ח שגרם להריגת זכריה הנביא

כמו שסיפר מרן אלקי הריב"שזצ"ל, שבערי אשכנז היה צדיק אחד, ואמר קודם פטירתו שימות במיתה משונה ר"ל על ידי רוצחים, וכבר הוא היה מאה פעמים בעולם הזה ובכל פעם נהרג, שהוא היה בזמן המקדש ראש סנהדרין חריף וחכם, ולמד בסם המות של תורה, והוא היה הראשון שהכה על לחי ופנים של זכריה הנביא: אתה עם הארץ מתנבא בנביאות. ועל ידו נפלו עליו עמי הארץ רשעים גמורים והרגו אותו, וציוה שיכתבו על מצבתו:'פ"נ מי שהרג זכריה הנביא'. ואמר: שכבר הוא מתוקן. והיה מספר מרן זה לתוכחת מוסר, האיך יזהר מלימוד תורה שלא לשמה, ומסם המות מים המרים של לומד תורה לקנתר.

ראה מה סופם של חכמי ברלין ברעסלויא פראג המבורג שלמדו תורה משפה ולחוץ, [צריך אני לגלות לבי, שאין כוונתי על תלמידי ותלמידי תלמידיהם של הצדיקים – ר' ישעיה פיק, רבינו יחזקאל, ורבינו יהונתן וכו' – חלילה וחלילה לי מזה, חס לזרעא דאבא וכוונתי גלויה לכל רואי השמש ואין להאריך. – נתיב מצותיך, אמונה, שביל ו אות י],וכעת לא נשאר שם יהדות, בנים מכעיסים מחללי שבת ואוכלי בשר החזיר, וכל זה גרם להם לימוד לקנתר בסם המות, כי עיקר לימוד התורה ללמוד על כל פנים לשם מצות בוראו, ושיהיה לו מזון לנשמתו בגן עדן כל אחת השגתו ילמוד, ופחות מזה שיהיה לו עושר וכבוד וכו', אבל הלומד לקנתר מוסר התורה לקליפות וכו' והסימן כי תיכף הבערה לחלק יוצאת להרבות מחלוקת וכו'.

נוצר חסד (פ"ד אות ה).

 

זכר לחורבן ירושלים

ראינו לכמה צדיקים ז"ל ובראשם אדומו"ר הרה"ק מוהר"ר יחזקאל שרגא זללה"האבדק"ק שינאווא שדקדקו לגרד אמה על אמה גם הטיט או המאלטיר עד שנראו ונגלו האבנים או הלבנים של הכותל.

נימוקי או"ח (סימן תק"ס].

על ידי תיקון הנפש – יבנה בנין בית המקדש

וכן שמענו מפי תלמידי הרה"קרבי אלימלךזלה"ה שלא היה מדבר כלל מחורבן בית המקדש רק מתיקון הנפש תמיד.

תפארת שלמה (פרשת ויצא].

כל זמן שאין באדם יראת שמים אינו אוחז בעניני בית המקדש

שמעתי מפה קדוש זקני מורי ורבי[הרי"מ מגור] ז"ל כשלמדנו ריש אורח חיים: ראוי לכל ירא שמים שיהיה מיצר ודואג על חורבן בית המקדש. אמר: מי שאינו ירא שמים יש לו יותר להיות מיצר ודואג שיזכה ליראת שמים, דכל זמן שאין בו יראת שמים האלט ער ניט בעניני בית המקדש [אינו אוחז עדיין בעניני בית המקדש].

שפתי צדיק (לת"ב אות ב).

אהבת חנם תיקון לשנאת חנם

פעם אחת ראה אא"ז[ר' יחזקאל]זצוק"ל מקאמיר לאיש אחד אשר בשעה שאמר הקינות בט' באב, נגש אליו אחד וביקש ממנו שילך עמו לכתוב לו אגרת בענין נחוץ, והיה קשה לאיש לעשות אותו דבר, כי איך מניח זה מפני זה, ואמר אליו: מה אתה מתאבל, על חורבן בית המקדש, ומפני מה חרב, על שנאת חנם, וההיפוך הוא אהבת חנם, ונמצא הוא תיקון שכינה יותר ממה אתה מתאבל.

דברי ישראל (פרשת בהר).

 

הצדיקים במקום מגורתם כאילו הם גרים

שמעתי מהרה"קמקאזמיר כי צדיקי הדור כשבאים לאיזה מקום לגור בו, נחשב להם כאילו מתאכסנים בבית מלון [בבחינת גר] אף שמתעכבים שם איזה שנים.

שם ושארית לנפש חיה (מתלמידו הגה"ק בעל נפש חיה. דרשות עמ' קטז)

היתה השכינה הקדושה כאלמנה

וכך ראיתי למורי הקדוש מו"ה אברהם יהושע העשילממעזבוז. פעם אחת עמדתי לפניו, והוא היה מדבר עם אלמנה אחת, והבנתי דבריו שהיה מדבר עמה בחכמה עמוקה מענין גלות השכינה, 'היתה כאלמנה', עד שהתחלתי לבכות, וגם הוא בכה.

זוהר חי (פרשת ויחי דף שצ"ה א].

התחזקות בגלות המר

הגאון הקדוש הרבי רבי יצחק זצ"ל מווארקאהיה אומר: כשיבא משיחנו גואל צדק במהרה, אזי ילכו בני ישראל לקראתו עם צנצנת יי"ש בידם, להראות לו במה התחזקנו בגלות המר והחושך.

עבודת יששכר (פרשת תולדות).

מנהג הצדיקים בימי בין המצרים ללכת גלות

אהובי בני, בודאי שמעת כי יש לי בכאן גלות מהטמאים המחוצפים, אך קבלתי באהבה. ופירשתי בעז"ה: למה צוותה התורה דין גלות במכה נפש בשגגה, והוא: כי הרוצח שחטא בחטא אין לו חיים, אך כיון שלא היה עם דעתו, רק בשוגג יש לו חיים בשכלו, שהרי לא חטא בשכלו רק מצד הגוף אין לו חיים וידוע שהשכל גר בעוה"ז שהשכל מעולם העליון הוא ואין לו מקום כלל בעולם הזה רק משום ששוכן בגוף, והגוף יש לו מקום בעולם הזה, וכאשר מצד הגוף אין לו חיים וחיותו רק מצד השכל ע"כ צריך להתנהג בגלות – – – וע"כ בימי בין המצרים שכל רודפיה השיגוה, (שאין לו מקום והוא "בין המצרים"] כיון שצריך להאחז רק בעולם השכל יש לנהוג בגלות. ושמעתי שדרך הצדיקים שלא להיות בביתם בימים אלו – ימי בין המצרים, ובמה שכתבתי מיושב בטוב טעם.

הגה"ק בעל האבני נזר (אגרת לבנו השם משמואל, אביר הרועים אות רכ].

להשיב את נפש השכינה הקדושה המתעלפת – ע"י לימוד תורה לשמה

השכינה בגלות המר הזה היא עייפה ויגיעה, ועל ידי התפלות והתורה והמצות ומעשים טובים אנו נותנים חיות ותענוג להשכינה,כדאיתא בכתבים. למשל החולה שהוא חלש מאוד ומריחים לו ריח בשמים למען לא יתעלף – כן השכינה בגלות המר הזה כביכו"ל מתעלפת ואנו נותנים לה ריח ניחוח בתפלתינוובתורתינו הקדושה. וזהו ותתעלף. ותשב בפתח עינים דהיינו שהיא מחזרת תמיד על לומדי תורה לשמה. וזה רמז עינים שהם לומדי תורה הנקראים עיני העדה והיא יושבת בפתחיהם לקבל ריח ניחוח להשיב את נפשה כביכו"ל על ידי תורתם לשמה ליחדקודשא ברוך הוא ושכינתיה.

נועם אלימלך (פרשת וישב].

 

).

מזמן התגלות עסק הבעש"ט זהו התנוצצות משיח

וכמו ששמענו מרבינו הקדוש מאיזביצאזצלה"ה שמזמן התגלות עסק הבעל שם טוב הקדוש בעולם זהו התנוצצות בחינת משיח, רק בכל דור ודור יש בקליפה זה לעומת זה מבחינת גוג ומגוג, ועל ידי זה נתרבה המינות בעולם.

פרי צדיק (ראש השנה אות טו].

סוד הגאולה – מרומז באגרת הבעש"ט

עוד שמעתי משם מורי ז"ל [הרה"קמסטרעליסק]שסיפר בשם הצדיק מהר"םמנשכיז שאותו האגרת ששלח רבי ישראל בעל שם טוב לארץ הקדושה לגיסו הרב ר' גרשון ז"ל מקיטוב והוא נדפס בספר פורת יוסף אותו האגרת היה חיוב אצל הצדיק מנעשכיז ללמד בכל יום לא יגרע כמו הנחת תפילין ממש, ואמר שמה שאיתא שם באותה האגרת שלמד ג' שמות ולא הזכיר מה הם השמות שלמד, אבל באמת הם רמוזים באותה האגרת בהעלם, ואפשר לידע על ידיהם קץ הגאולה.

אמרי קדוש (הוספות אות מ).

מסירות נפש בעל הישמח משה בעד הגאולה

פעמים רבות שמענו מהאי סבא קדישא מורי זקני זללה"ה[הישמח משה] בפה מלא שמסר נפשו לאבדון ח"ו, באופן שיתוקן על ידי זה כל הפגמים, ויבוא משיח, למען יתקדש שם שמים בעולם.

ייטב לב (פרשת לך לך).

קיבל על עצמו כל היסורין כדי שתבוא הגאולה

אמר הרב הצדיק הגאון מוהר"מטייטעלבויםזצוק"ל מאוהעל[הישמח משה]בעת הקפת הושענות: רבונו של עולם נא יגיע קץ תשועתך כבי', ואל תחשוב כי אני חושש גםלטובתי, הלא אני מסכים שלא יהיה לנפש רוח נשמה שלי ח"ו שום פדות וגאולה, אדרבה לכף הקלע וכל העינוים שבעולם אני מוכן, כי אם שלא יהיה ח"ו צער להשכינה.

רמתים צופים

(א"ר פ"ד אות ז).

להזהר בקירוב הגאולה לא לעורר דינים

כמו ששמענו שאמר אא"ז הרב המגיד מקאזניץ זצ"ל שיש לאל ידו להביאהגאולה, אך שיהיה הרב נדחיםח"ו. וכמו ששמעתי גם כן מאאמו"רזצלה"ה[הרה"קרי"מממאגליניצא]שהיה בימיהריב"שזצלה"ה זי"ע צדיק אחד שרצה להביא הגאולה על ידי התעוררות גבורות ודינים על הרשעים, ואמר לוהריב"ש זי"ע שבאיזה כח יציל את ישראל מהגבורות והדינים שלא ישלטו גם עליהם, והיינו שיהיה ח"ו הרבה מישראל נדחים ונופלים ח"ו, ובעבור ששכח מהצלת ישראל נענש ממרומים ר"ל.

אמרי אלימלך

(פרשת וירא. וכ"ה בדברי אלימלך פ' לך ומטות).

ביקש רבי לעקור צרת ת"ב ולא הודו לו – כי אין לדחוק את הקץ

הצדיק איש אלהים מו"ה יעקב יצחק[מלובלין] אמר פירוש הגמרא (מגילה ה:):'ביקש רבי לעקור תשעה באב שחל בשבת, ואמר הואיל ואידחיידחי', ע"ש. פירוש, שרצה לעקור צרת תשעה באב כלל ועיקר ולגלות הקץ על ידי שחל בשבת יום הקדוש, והואיל ואידחיידחי לגמרי. ולכן לא הודו לו חכמים, כי אין לדחוק את הקץ, עד כאן לשונו.

עבודת ישראל (פרשת מסעי).

הנהגות הצדיקים –הר"רשמעלקאוהר"ר אלימלך – בעבודת הלילה

בלילה, איני יכול להשיג מה שהצדיקים פועלים, ועד היכן הם פועלים בגודל היחודים והעובדות שעושים מחצות לילה ואילך, אך זאת הנראה לכל, גודל קדושותיהם ניכרים מתוך מעשיהם ומפעלם. בראש, מים סמוכים למטתם כל הלילה. ותיכף כשיגיע חצות לילה הם נעורים משנתם באימה וחרדת הגוף מאד, ורוחצים ידים ומטהרים ומנקים עצמם, ומפנין עצמם היטב כדרך הכתוב בשלחן ערוך (או"ח צב סא), והכל באימה ויראה ופחד.

אחר כך יושבין על הארץ, ואפר מקלה על ראשיהם, ובוכים בלב נשבר ונקרע על שנים עשר קרעים על גלות השכינה וצרות ישראל ועול הגלות וגזירת המלך, ומתפללים עליהם שירחם השם הטוב על עמו הקדוש מהרה וכו'. ואחר כך לומדים גמרא ותוספות עם מפרשי הש"ס, ופוסקים ראשונים ואחרונים, ורמב"ם ז"ל, ואחר כך עוסקים בספרים הנסתרים כמו הזהר הקדוש ודומה לו כתבי האר"י ז"ל, וגם כן לומדים ארבע שלחן ערוך מכל אחד שיעור, ותורה נביאים כתובים.

ואחר כך הם מתחילין להתבודד עצמם עם קונם, ולהכין עצמם אל התפילה, כי ראו כי יבוא יום, והם מפרישין עצמם מכל מחשבות צורך הבל הזמן כלל, רק דבקים עצמם ומחשבותם, ונפש רוח נשמה באהבה גדולה ורוממות אל, ומחשבין שפלות אדם וסופו, ונותנים לפני עיניהם יום המיתה בלי ידיעה מוקדמת, ומדבקים עצמם עד שמגיעים קרוב להתפשטות הגשמיות – כדרך שכתוב בשלחן ערוך (או"ח צ"ח סא) מעלת התפילה איך צריכה להיות^[2]. ובוער בלבם אהבה גדולה עד שנראה האור בפניהם, ואימתם מוטלת על הבריות ובעלי עבירות בורחים מפניהם מגודל הפחד המגיע מהם מרוב קדושתם ויראת שמים.

הרה"ק ר' זכריה מענדילמיערוסלב

[באגרתו בסוף סה"ק נועם אלימלך, על הנהגות דודיו הרר"שוהרר"אוהרר"ז).

השכמת חצות של המגיד מקאזניץ

ב"ה. כעלות השחר יום ה' ט"ז אלול תקס"ד לפ"ק, פ"קקאזניץ. חייםוברכה למשמרת שלום לכבוד אהובי ידידי או"נ ה"ה הרב המאור הגדול בתורה ובחסידות איש האלקים קדוש הוא כ"ש מוהר"ר יעקב יצחק סג"ל. גי"ההגיעני על ידי השטאפעט בלילה בזמן שינה. וכאשר התעוררתי בחצות הלילה, וראיתי אגרת אחד מונח לפני, אשר מעודי בחבלי שינה על עיני לא יכולתי לקרותו, עד אשר למדתי תורתי בספר תיקוני זוה"ק, והוא עד מחצות שעה ב'. ואז נזכרתי לקרות האגרת של מכ"ת, והבינותיעל ידי מאמר הזוהר שנמתקו כל הדינים. ומפני אהבתי אותו אדבר אתו דברידודים ואעתיק לו מאמר הזוהר בתיקון וכו'.

אגרת המגיד מקאזניץ

[אל החוזה מלובלין. עבודת ישראל – ליקוטים).

החוזה מלובלין היה קם כחצות הלילה, וקודם התפילה הלך לישון מעט

מעיקר הדין, וכך פסקו כל גדולי הראשונים, שאם עשה צרכיו גדולים ורוצה להתפלל מברך על נטילת ידים, וכן מברך בשחרית כשעומד ממטתו ונפנה מברך אף שלא לתפילה ואם אחר כך קודם התפילה עשה צרכיו, מברך עוד הפעם, כל זה מעיקר הדין. אבל המנהג שלא להרבות בברכות, ולכן מנהגינו בעת שקם ממטתו ונפנה מברך על נטילת ידים.

אבל מנהג הרב הקדוש מרן מו"ה יעקב יצחקזללה"המלובלין כשהיה מכין עצמו קודם התפילה בירך על נטילת ידים ואשר יצר ואלקי נשמה, כי היה קם ממש בחצות לילה, והיה נוהג אחר כך לישן מעט, ולכן בירך אלקי נשמה קודם התפילה, וברכת על נטילת ידים היה סובר דעיקרו לתפילה, אף על פי כן לא היה מברך למנחה וערבית משום המנהג^[3].

שלחן הטהור (סימן ד', ס"א).

נ"ד שנים לא עבר עליו חצות לילה בשינה

אדמו"ר[הרה"ק רי"א מזידיטשוב]זצוקללה"ה היה בקי בש"ס ומדרשי רז"ל ומכילתא, ספרא וספרי, וזהר הקדוש ותיקוני הזהר, ובכל כתבי האריז"ל, עד להפליא, ושמענו מפיו הקדוש: כי הפרי עץ חיים למד ושנה מאה פעמים ואחד, וכן ספרי רבו הקדוש היה רגיל על לשונו, והיה מלא חסידות ודרך ארץ וענוה ויראת ה' ואהבת ה', ומסר נפשו על התורה והעבודה, והתפלל בעד כלל ישראל, והמשיך להם שפע פרנסה והצלחה.

וכמה שנים לא נתן שינה לעיניו בלילה. – ושמענו מפיו הקדוש ממש: שנ"ד שנים רצופים לא עבר עליו חצות לילה בשינה [חוץ מחמת אונס גדול],ולפי החשבון היה זה מעת היותו בן י"ד שנה, כי כל ימיו היו ס"ח שנים כמניןחיי"ם, ועד חצי שנותיו היה לומד מתוך דוחק ועוני, ושמעתי מפיו הקדוש: שהיה לומד בעמידה, ובחורף נתבקעוצפרני ידיו מן הקור שהיה בביתו. ומזה תבין גודל קדושת עבודתו, זי"ע.

הרה"ק בעל האמרי יוסף

[הקדמת ליקוטי תורה וש"ס להרה"ק רי"א מזידיטשוב).

כל ימיו עבד עבודת השם עבודה תמה ונקיה – ולא עבר עליו חצות לילה בשינה

הנה הרב הצדיק המפורסם מ' יצחק אייזיק ז"ל הגין על דורו והיו נהנין ממנו עצה ותושיה וכל ימיו עבד עבודת השם, עבודה תמה ונקיה ונאסף ממנו בחטאינו וכו', כפי שספרו לנו סיגף עצמו מילדותו בתעניתים ועינויים שונים ונהג עצמו בקדושה בפרישות וטהרה ולמד ושנה ולא עבר עליו חצות לילה בשינה, על האבידה הזאת עלינו לקונן ומי ימלא לנו מקומו.

דברי שאול (דרשות).

 

שינה ביום ע"ח שינת הלילה

ויהפוך הלילות לימים ויישן ביום כמה שעות כדי שיספיק לו מעט שינה בלילה. וכשקם בחצות ונופלת עליו שינה ילך לכאן ולכאן בבית וישיר בשירות ויגביה קולו כדי להסיר מעליו השינה ילמוד הרבה שיעורים ולא הכלבענין אחד שיהא נראה עליו כמשאוי רק ילמוד הרבה ענינים.

צוואת הריב"ש (אות כזכח).

אין בעולם גדול מן הלימוד תורה אחר חצות לילה

אמר אבי הצדיק מוהר"א זצ"ל לאיש אחד שהיה מייגע עצמו להיות טוב ולא ישן – אמר לו: מוטב לך שתהיה שני שעות בן אדם ולא עשרה שעות סוס נושא בעול ותישן כל ימיך כי הנעירה יותר מדאי מזיק מאוד. וטוב לו ליזהר שישן ביום אחר חצות היום דייקאוכו', כדי שיהיה שנתו בלילה קלה ועריבה, וישן שני או שלשה שעות ודי לו, כי אין בעולם דבר גדול מן הלימוד של לילה אחר חצות דוקא, ומזהיר לנפשו וכו' וכמעט כל בחינות הידות תלוי בזה, ולכן יזהר מאד לישן ביום וימעט בשינת הלילה, והכל לפי כח אדם, ולפי הזמן והעת.

וכןצוה לנו רבינו הרב הקדוש מוהר"ר יעקב יצחק זצ"ל מלובלין שמימיו לא עבר עליו חצות לילה בשינה והיה נוהג לישן ביום שנים ושלשה שעות וגם בלילה קודם זמן תפילה הניח עצמו לישן איזה שעה והכל שיהיה מוחו צלול לתפלה וכן צוה לכל תלמידיו שלא לסגף עצמו הרבה בשינה כי איננו אדם אלא חמור.

ולכן אמר התנא כשתראה אדם שהוא נעור כל הלילה ומהלך בדרך יחידי בלי התחברות עם שום אדם וכל היום הוא סגור ומסוגר יחידי בהתבודדות ומפנה לבו לבטלה כי בכל אלה יש כונה פנימיות דקה מן הדקה לבטלה ולא לשמאדקודשא ברוך הוא אלא מאנשי השם כי דרך טפשי עולם ושוטים לשבח לאיש כזה והוא להם לקדוש יחשב שאין כמוהו נעור כל הלילה ויושב בתענית בדד כמו מצורע מוסגר וזהו דרך חושך ואפילה.

נוצר חסד (אבות פ"ג).

לפעמים השינה צריך לבריאות הגוף ולדעה מיושבת

ועוד טוב וראוי נכון לקום וללמוד בלילה אחר חצות, מה שהוא רצון לפניו יתברך מאד ידוע, אך יש לעיין לפעמים כי השינה גם כן היא לרצון כי טוב וצריך לבריאות הגוף ולהיות דעה מיושבת לתורה ולתפלה ולדביקותו יתברך.הנהגות החוזה מלובלין (ריש דברי אמת).

השמחה בעבודת ה'

ברם כגון דא צריך לאודועי כלל גדול, כי כמו שנצחון לנצח דבר גשמי כגון שני אנשים המתאבקים זה עם זה להפיל זה את זה הנה אם האחד הוא בעצלות וכבדות ינוצח בקל ויפול גם אם הוא גבור יותר מחברו, ככה ממש בנצחון היצר אי אפשר לנצחו בעצלות וכבדות הנמשכות מעצבות וטמטום הלבכאבן, כי אם בזריזות הנמשכת משמחה ופתיחת הלב וטהרתו מכל נדנוד דאגה ועצב בעולם. ומ"ש (משלי יד, כג) בכל עצב יהיה מותר, פירוש שיהיה איזה יתרון ומעלה מזה, הנה אדרבה מלשון זהמשמע שהעצב מצד עצמו אין בו מעלה רק שיגיע ויבא ממנו איזה יתרון, והיינו השמחה האמיתית בה' אלהיו הבאה אחר העצב האמיתי לעתים מזומנים על עוונותיו במר נפשו ולב נשבר, שעל ידי זה נשברה רוח הטומאהוסטרא אחרא ומחיצה של ברזל המפסקת בינו לאביו שבשמים, כמ"ש בזוה"ק (ח"גרמ.) על פסוק (תהלים נא, יט) זבחי אלהים רוח נשברה לב נשבר אלהים לא תבזה וגו', ואזי יקוים בו רישיהדקרא (שם ט, יד) תשמיעני ששון ושמחה וגו' השיבה לי ששון ישעך ורוח נדיבה תסמכיני וגו' [וזהו טעם הפשוט לתיקון האר"י ז"ל (רפע"ח ש' תיקון חצות פ"ד) לומר מזמור זה אחר תיקון חצות קודם הלימוד, כדי ללמוד בשמחה אמיתית בה' הבאה אחר העצב, שיש לשמחה זו יתרון כיתרון האור הבא מן החושך דוקא, כמ"ש בזוה"ק (ח"גמז:) על פסוק (קהלת ב, יג) וראיתי אני שיש יתרון לחכמה מן הסכלות היתרון האור מן החושך ע"ש, וד"ל]. ומקרא מלא דבר הכתוב (דברים כח, מז) תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך בשמחה ובטוב לבב מרוב כל, ונודע לכל פירוש האר"י ז"ל (חרדים הקדמה למצוות תנאי הרביעי, ומקורו בהקדמת שערהמצוות) על פסוק זה [שצריך לעבדו בשמחה יותר משמחת האדם שיש לו כל צרכיו]. (פרק כו).

הצדיקים שומעים שירת חיות הקודש

שמעתימצדיק אחד זי"ע באומרו אשר בלילה כאשר קם ללמוד ולומר שירות ותשבחות, אז שומע קול כנפי חיות שמזמרין למעלה.

אמרי נועם (פרשת בהעלותך).

קבלתי מהרבה צדיקים שהשיגו מדריגות על ידי שירות שאמרו ושררו אחר חצות.

שלחן הטהור [זר זהב, א, ג).

אנו סומכים על ההכנה של הצדיקים שקמים מחצות הלילה לעשות הכנה לתפילה

צריך לכל דבר ודבר הכנה וכו' ובפרט כשהולכין לפני מלך צריך בודאי להתבונן מקודם מה שידבר לפני המלך ובאיזה אופן ידבר אותם וכו', והכנה צריכה יותר שהות מגוף התפילה, אלא שאין לנו שכל כל כך לעשות הכנה, לכך אנו סומכים על הצדיקים שבדור שעומדים בחצי הלילה ועושים הכנה לתפילה כגון אדמו"ר הרב הגאון הקדוש זי"ע[מבארדיטשוב], ואנו באים להכנות מזומנות ופותחים את הסידור ומתחילין תיכף להתפלל בלי שום הכנה, כמו שכתוב באברהם (בראשית כב): 'וישכם אברהם בבוקר', שעשה הכנה גדולה למצוה, אבל הנערים לא היו יכולים לעשות הכנה כזאת, לכך כתיב (שם ):ויקח את שני נעריו אתו. כלומר על הכנותיו, וזה הוא עיקר העצה לקשר את עצמו בצדיק.

תולדות אהרן (לימים נוראים ד"ה ענין חודש אלול).

העוסק בתורה בלילה חוט של חסד משוך עליו ביום – להתחזק גם בתוך הדחק

והיה[מו"ר – הרה"ק רי"א מזידיטשוב] עומד בחצות לילה, ועוסק בתורה מתוך עניות ודחקות גדול לא עלינו, ושמעתי מרבינו ז"ל: שפעם אחת שאל אותו אביו הקדוש[הרה"ק ר' בעריש]: בני יחידי, רבותינו ז"ל אמרו (חגיגה יב:): כל העוסק בתורה בלילה חוט של חסד משוך עליו ביום. אנו עומדין חצות לילה ועוסקים בתורה, ולאחר התפלה אין לנו מה לאכול ולהשיב נפשינו, היכן הוא החוט של חסד? והשיב לו בנו רבינו המחבר ז"ל: החוט של חסד הוא שאף על פי כן אנו מקבלים הכל באהבה, ולמחר גם כן ננדד שינה מעינינו לקום בחצות ליל לעסוק בתורה ועבודה, ודפח"ח.

הרה"ק האמרי יוסף (הקדמת ליקוטי תורה).

הצדיקים אין עוברים חצות הלילה בשינה

אהובי אחי, אלו הייתי רוצה לכתוב הכל מה שאאמ"ו אומר על הצדיקים אלו, קצרה היריעה מהכיל, שכך אמר: מה שאתה רואה אותם הצדיקים עובד' שלהם בנגלה, הוא כטיפה מן הים כנגד הפנימיות שלהם.

קיצור הדבר שמשמרים את עצמם שלא לצאת חוץ, שלא יעמדו במקום הטינופת,מחמת גודל מחשבות קדושות שלהם, וכתבי האר"י זללה"ה הם אצלם כמפתח, ופותחים בהם מעיינות החכמה ויחודים גדולים, ואף שמדברים עם בני אדם, מחשבתם תמיד ברוממות אל ובשאר יחודים, וכשלומדים הגמרא הקדושה, ממש אש אוכלת אותם מגודל אהבה וקדושה, ונפתח להם מעיינות החכמה, הן בנגלה והן בנסתר.

וכך אמר אאמ"ו נ"י ששמע מרבו ז"ל, ואמר: האיש הזה המזכיר התנא, ואין רואה אותו, הוא תמיה גדולה עליו! וגם הצדיקים אין עוברים חצות לילה בשינה, כי אם מעט בשנה איזה לילות קצרים, ותמיד הם מתאוננים על גלות וצרות ישראל, עם כללות השכינה, ומתפללים עליהם תמיד במסירות נפשם באמת ובתמים.

אגרת הקודש (להרר"א).

הסחת דעת מהאבילות גרם למיתת איש מישראל

וכן אירע פעם אחד לתלמיד שהיה יושב בליל ט' באב אחר חצות לילה, והיה מייחד יחודים, וכותב רזין דאורייתא, כי היה נדחה, וגם ברית מילה היה ביום זה, על כן הקיל לעצמו והסיח דעתו מן אבילות, ונכנס לתחום אותו הרשע, והשיג גבולו של ס"ם הרשע. על כן התגרה בו הרשע באותו שבוע, והביאו לידי כעס גדול, וגרם בכעסו, שרשע אחר תחב סכין בבטן רשע כמותו והרגו, ואמר לו מרן[הבעש"ט]: שכל זה גרם הוא, ועשה תשובה גם על זה.

היכל הברכה (פ' שלח דק"ג ע"א].

 

לפי ימי בין המצרים כך עבודת עשרת ימי תשובה

שמעתי אומרים בשם הצדיק ר' שלום מפרהאביטשזללה"ה שאמר שידע בנפשו שבהתשעה ימים שמראש חודש עד אחר תשעה באב ידע אופן עבודתו האיך יהיה אצלו בעשרת ימי תשובה.

פלא יועץ (להרה"קמהארנסטייפל, ח"ב עמ' קא, לט"ו באב).

הארת שבת חזון הוא במדריגה גבוה ונעלה מאד

בימי חרפי שמעתי בשם אחד מהקדושיםזצוקללה"ה כי הכ"א יום שבין המצרים, עם היום הכ"ב, המה נגד הכ"ב ימים שמיום א' דר"ה עד יום האחרון של חג. ולא שמעתי הפירוש מה ענין זה לזה. ובוודאי הוא מענין מאמר הכתוב: יהיה לששון ולשמחה ולמועדים טובים. שבזמן הגאולה ב"ב יתהפכו הימים האלה למועדים טובים.

אך להבין הענין מאמר הקדוש הנ"ל,י"ל כי הדברים הקדושים הנ"ל נרמזים בפסוק:'הלוך ילך ובכה נושא משך הזרע בא יבא ברנה נושא אלומותיו', כי הראשי תיבותהלוך ילך ובכה בגימטריא כ"ארומז לכ"א ימי המצרים שלעת עתה בזמן הגלות המה ימי בכי ועת צרה הוא ליעקב.

אמנם באמת כי כל ענין הגלות וכל הצרות העוברים עלינו במשך הגלות. הכל הוא מלא טובה והכל הוא הכנה להטוב הצפון לנו שיתגלה ב"ב לזמן הגאולה.

אמרי אמת (להרה"ק רבי יהודה לייב אייגערמלובלין, פרשת פנחס].

כינור היה תלוי למעלה ממטתו של דוד, וכיון שהגיע חצות לילה רוח צפונית מנשבת בו והיה מנגן מאליו. יש לרמז, כנו"ר עם דו"ד עולה עמו"דענ"ן, רזאדסוכה, והיה תלוי למעלה ממטתו של דוד רומז אחר עבוד ימי סוכה, והוא בשמיני עצרת ולזה היה בו ח' נימין נגד יום הח'. וכיון שהגיע חצות לילה, הוא רמז על הקפות שעושין בלילה והיה מנגן מאליו הוא הניגונים שמנגנים בשעת הקפות.

עטרת ישועה [לשמח"ת. דף ע"ג].