ספר זוהר הכותל- התאחדות שבטי ישראל ללימוד זוהר תתק"ס בכותל

סֵפֶר

זוֹהַר הַכֹּתֶל

הִתְעוֹרְרוּת חַבּוּרַת תַּתְּקַ"ס

בו יבואר גודל הזכות של התאחדות 960 יחד שבטי ישראל בלימוד זוהר תתק"ס בכותל המערבי

אַתָּה אִישׁ יְהוּדִי, בֹּא וְהִצְטָרֵף לְלִמּוּד יִחוּדִי, לְקַיֵים רְצוֹן אֱלֹקֵינוּ הֶחָפֶץ לְהָחִישׁ וּלְגָאֳלֵנוּ, וְתִזְכֶּה לְקָרֵב וּלְקַבֵּל פְּנֵי מָשִׁיחַ צִדְקֵנוּ.

 להורדת ספר זהק תתק"ס לחץ כאן: התאחדות לימוד זוהר תתק"ס בכותל עלון 58

סֵפֶר

זוֹהַר הַכֹּתֶל

הִתְעוֹרְרוּת חַבּוּרַת תַּתְּקַ"ס

האספו ואגידה לכם, בואו בהמוניכם, האספו כולכם במקום אשר לא זזה משם שכינת הכותל המערבי – נתאסף יחד שבטי ישראל 960 איש לסיים את כל ספר הזוהר הקדוש בשש דקות בלבד, נפעל לקירוב הגאולה במקום הקדוש ביותר, וְאַתָּה אִישׁ יְהוּדִי, בֹּא וְהִצְטָרֵף לְלִמּוּד יִחוּדִי, לְקַיֵים רְצוֹן אֱלֹקֵינוּ, הֶחָפֶץ לְהָחִישׁ וּלְגָאֳלֵנוּ, וְתִזְכֶּה לְקַבֵּל פְּנֵי מָשִׁיחַ צִדְקֵנוּ. – כל משתתף זוכה, בשש דקות לסיים, 960 פעם את הזוהר הקדוש.

כל איש ישראל, מחיש את הגואל, בלימוד באחדות ובאהבה, במקום השראת השכינה, יחד שבטי ישראל קדושים, לומדים דברי אלוקים חיים, ומרבים את שפע הרחמים, וכל ישראל מתעוררים ושבים, ומיד נשמע קול משיח, הנה נגאלנו כולנו נשיח, וקול השופר נשמע בארצינו, הנה בא משיח צדקינו.

וְכֻלָּם מְקַבְּלִים עֲלֵיהֶם יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים, בְּלִבָּם וְנַפְשָׁם הֵם מוּכָנִים וּמְזוּמָנִים, בְּרִבְבוֹת וַאֲלָפִים, כָּל יוֹם לְהַקְדִּישׁ מִזְּמַנָּם, 6 דַּקּוֹת לַעֲשׂוֹת רְצוֹן קוֹנָם.

מַטְּרַת הַלִימוּד הַקָּדוֹשׁ: הִיא לְעוֹרֵר בְּעֵת רָצוֹן נִפְלָא אֲשֶׁר שַׁעֲרֵי שָׁמַיִם פְּתוּחִים, וּלְהִתְחַבֵּר עִם הַתַּנָּא הָאֱלֹקִי רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחָאִי זְיָעָ"א, לְמַעַן יַעֲמוֹד בִּתְּפִילָה וְיְעוֹרֵר זְכוּת, כְּמוֹ שֶׁאָמַר אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא, (בַּמַּאֲמָר פָּתַח אֵלִיָּהוּ) קוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן לְעוֹרֵר אֶת הָעֶלְיוֹנִים אֵלּוּ הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים וּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ רַעֲיָא מְהֵימְנָא לְמַעַן לְהָקִים אֶת הַשְּׁכִינָה מֵעֲפָרָהּ וּלְקַיֵים בָּנוּ "תַּם עֲוֹנֵךְ בַּת צִיּוֹן לֹא יוֹסִיף לְהַגְלוֹתֵךְ", (איכה ד כב). וְתִתְעוֹרֵר חֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן לְהוֹשִׁיעַ הַבָּנִים, "וְשָׁבוּ בָּנִים לִגְבוּלָם", וּבִזְכוּת אֲשֶׁר נְקַיֵּם (מַלְאָכִי פֶּרֶק ג כב-כד) "זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי" נִזְכֶּה לְהַמְשִׁיך עָלֵינוּ דִּבְרֵי הַנָּבִיא "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא, וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם" בב"א.

כְּבָר הִבְטִיחַ לָנוּ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא כִּי בִּזְכוּת הִתְעַסְּקוּת בְּזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ נֵצֵא מֵהַגָּלוּת בְּרַחֲמִים, וְכָתְבוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לִגְרוֹס וְלַעֲסֹק בְּזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ לְקָרֵב אֶת הַגְּאוּלָה, אֲשֶׁר הַזוֹהַר הִנּוֹ הַחֶרֶב הַמְקַצֶצֶת אֶת הַטֻּמְאָה וְהַיֵּצֶר הָרַע, הַזוֹהַר מְזַכֵּךְ אֶת הָאָדָם וְנַפְשׁוֹ, עִקָּרוֹ שֶׁל הַזוֹהַר הוּא מוּסַר קָדוֹשׁ, עֲבוֹדַת הַשֵּׁם טְהוֹרָה, אַהֲבַת הַשֵּׁם וְיִשְׂרָאֵל, מְסִירוּת נֶפֶשׁ מְלֵאָה לְתַכְלִית הַנִּצְחִית, הַזוֹהַר הוּא אֲוִיר הַנְּשָׁמָה, כְּפִי שֶּׁהַגּוּף זָקוּק לְאַוִויר, כָּךְ זְקוּקָה הַנְּשָׁמָה לְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ, וּבְיַחַד עִם קִיּוּם הַהֲלָכוֹת וְהַמִּצְווֹת, לִּימּוּד כָּל פַּרְדֵּ"ס הַתּוֹרָה, פְּשָׁט הַהֲלָכוֹת, רִמְזֵיהֶן, דְרוּשֵׁיהֶן וְסוֹדוֹתֵיהֶן, מְסִירוּת נֶפֶשׁ מֻחְלֶטֶת לְקִיּוּם וְלִמּוּד הַתּוֹרָה בְּטָהֳרָה וּבִקְדֻשָּׁה, וְאָז נִזְכֶּה לְאוֹרוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, שֶׁיּוֹפִיעַ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, הִנֵּה יָמִים בָּאִים אֵלֵינוּ, מִתּוֹךְ חוֹשֶׁךְ הָעַמִּים, וְשִׂנְאַת הַגּוֹיִים אֶת עַמּוֹ הַנִּבְחָר שֶׁל הַקָּבָּ"ה, וְכָל הַסִּימָנִים מְעִידִים כִּי רָחַ"ל מִלְחָמָה אֲיוּמָה מִתְקָרֶבֶת, מִכָּל עֵבֶר…

אֵין לָנוּ עַל מִי לִּסְמוֹך אֶלָּא עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם! וְלִשְׁמֹעַ לְקוֹל דִּבְרֵי אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא מְבַשֵּׂר טוֹב מְבַשֵּׂר הַגְּאוּלָה! וְעַל יְדֵי מִפְעָל הַזוֹהַר הָעוֹלָמִי, בְּהַסְכָּמַת גְּדוֹלֵי הַדּוֹר, נוֹצִיא מֵהַכֹּחַ אֶל הַפּוֹעַל קְרִיאָה לְכָל יְהוּדִי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם לִקְרֹא וְלִלְמוֹד בְּזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ וְלִהְיוֹת חֵלֶק מְהַמִתְחַבְרִים לַקְדוּשָׁה, עִם קְבוּצוֹת הַמְסַיְימוֹת אֶת כָּל סֵפֶר הַזוֹהַר בְּהַשְׁקָעָה שֶׁל 6 דַּקּוֹת בְּיוֹם. [רְאֵה לְהַלָּן מַה שֶׁמַרְוִויחַ בִּזְמַן מוּעָט]

כָּל מִשְׁתַּתֵּף, יְקַבֵּל אֶת חֶלְקוֹ בַּקְּרִיאָה הַמְשֻׁתֶּפֶת שֶׁתְּחִלָּתָהּ בְּכֹתֶל הַמַּעֲרָבִי שֶׁלֹּא זָזָה שְׁכִינָה מִמֶּנָּה לְעוֹלָם עִם הִתְחַבְּרוּת אֶל הַתַּנָּא הַקָּדוֹשׁ רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחָאִי ע"ה, וּמִשָּׁם נַמְשִׁיךְ נִשְׁמָתוֹ אֶל הַיְהוּדִים דִּי בְּכָל אֲתָר וַאֲתַר. וְעַל יְדֵי כָּךְ יִכָּנֵס הוּא וּבְנֵי בֵּיתוֹ וְכָל הַמִּשְׁתַּתְּפִים עִמּוֹ וְהַמְסַיְיעִים בַּעֲדוֹ לְתֵבַת נֹחַ הַמְּגִנָּה וּמַצִּילָה מִפְּנֵי הַמַּבּוּל הַנּוֹרָא וּמִלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג שֶׁל אַחֲרִית הַיָּמִים. כַּנֶּאֱמָר סַכוֹתָ לְרֹאשִׁי בְּיוֹם נָשֶׁק" וִינַצְּלוּ בְּוַודְאַי בִּזְכוּת רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחָאִי. וּבָזֹאת אֶת אַחַי אָנֹכִי מְבַקֵּשׁ לְקַיֵים דִּבְרֵי הַנָּבִיא יְשַׁעְיָה (פֶּרֶק נז יג-יד) "בְּזַעֲקֵךְ יַצִּילֻךְ קִבּוּצַיִךְ… וְהַחוֹסֶה בִי יִנְחַל אֶרֶץ וְיִירַשׁ הַר קָדְשִׁי. וְאָמַר סֹלּוּ סֹלּוּ פַּנּוּ דָרֶךְ…". וְלִהְיוֹת מְ- 960  [תתק"ס] הָאֲנָשִׁים הַנִּבְחָרִים שְׁיְזַכּוּ אֶת הַשְּׁכִינָה עִם יִשְׂרָאֵל מֵעָפָר לֶהָרִים, (יְשַׁעְיָה פֶּרֶק נז טו, יח, יט) לְהַחֲיוֹת רוּחַ שְׁפָלִים, וּלְהַחֲיוֹת לֵב נִדְכָּאִים, דְּרָכָיו רָאִיתִי וְאֶרְפָּאֵהוּ, שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב אָמַר ה' וּרְפָאתִיו".

הַתָּכְנִית הַקְּדוֹשָׁה: א. כָּל אֶחָד יְקַבֵּל כְּרַךְ אֶחָד בְּחִינָם לְלִמּוּד יוֹמִי. ב. כּוּלָנוּ מִתְקַשְּׁרִים בְּקֶשֶׁר אַמִּיץ לַתַּנָּא הָאֶלוֹקִי הָרַשְׁבִּ"י ע"ה בְּכָל יוֹם וְיוֹם, ובכך ממשיכים את נשמתו אלנו להשפעת ישועה ורחמים. ג. לְחַלֵּק אֶת סִפְרֵי הַזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ הַנִּדְפָּס מֵחָדָשׁ עִם תַּרְגּוּם בְּלָשׁוֹן הַקֹודֶש כָּל סֵפֶר הַזוֹהַר 960 כְּרָכִים. ד. כָּל אֶחָד יִלְמֹד 6 דַּקּוֹת בְּיוֹם, לסים את החוברת ויתמיד בכל יום 6 דקות לחזור עליה במשך ארבעים יום, וְכָךְ מצטרף לחבורת 960 אֲנָשִׁים הַמְסַיְימִים בְּכָל יום את כָּל סֵפֶר הַזוֹהַר. ה. ויחשב לכל אחד מבני החבורה הקדושה כאילו סיים בכל יום 960 פעם את כל ספר הַזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ. ו. כָּל יִשְׂרָאֵל נכנסים לתוך סוכת הרשב"י המגן הראשי והאמיתי לכל הדור כולו. ז. יהודים זכרו!!! כמו נח בשעתו עכשיו התיבה פתוחה וכולם יכולים להיכנס, נא להזדרז לפני המבול. שהזוהר הקדוש הוא תיבת נח המצילה של הדור. ח. כל המשתתף בלימוד הקדוש הזה יקַבֵּל שְׂכַר עָצוּם כְּנֶגֶד כּוּלָם כְמְבוֹאָר לְהַלָּן. ט. כָּל אֶחָד יִרְאֶה לְקַיֵים מַאֲמָר חֲזַ"ל גָּדוֹל הַמֵּעֲשֶׂה יוֹתֵר מִן הָעוֹשֶׂה, יְקַבֵּל כמה חוברות שרוצה לחלק בְּחִינָם, כְּדֵי שֶׁיְּזַכֶּה וִיחַלֵּק סִפְרֵי זוֹהַר בְּחִינָם לַחֲבֵרָיו וּבְנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ הַקְּרוֹבִים וְהָרְחוֹקִים לְאֲנָשִׁים מְסַיְמֵי הַזוֹהַר מִידֵי יום ביומו, שֶּׁעֲלֵיהֶם הָעוֹלָם עוֹמֵד, וִיקַבֵּל שְׂכַר כְּנֶגֶד כּוּלָם, וּכְאִלּוּ בְּרָאָם כְמְבוֹאָר בְּזוֹהַר (תְּרוּמָה קכ"ח:) וּבְּסֵפֶר חֲסִידִים ובגר"א, וְעוֹד. – וְכָל הַמִּשְׁתַּתֵּף בָּזֶה מְקַבֵּל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶם שְׂכַר כְּאִילוּ סִיֵּם 960 תתק"ס פַּעַם אֶת הַזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ בכל יום בשש דקות בלבד, וְכָל אֶחָד מְקַבֵּל שְׂכַר כְּנֶגֶד כָּל אֶחָד מֵהַחֲבוּרָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׂכַר 960 סִיּוּמִים, הַיּוֹצֵא מִכָּךְ כָּל אֶחָד מֻכְפָּל ב960 אֲנָשִׁים (בְּאֵר מַיִם חַיִּים) – יוֹצֵא 960 כפול 960 = 921,600 סִיוּמֵי זוֹהַר בְּכָל יום, וְנֶחְשַׁב לְכָל אֶחָד מְהַמִשְׁתַתְפִים כְּאִילוּ סִיֵּם  921,600 סִיוּמֵי זוֹהַר הַקָּדוֹשׁ בכל יום. (וְעַיֵּן שִׂמְחַת הָרַשְׁבִּ"י).

הָא כֵּיצַד? כל אחד מ 960  איש נחשב לו כאילו סיים לבדו, כי השתתף עם החבורה כדברי השדי חמד (מערת מ' סי' קצח) וז"ל: מצוה שעושים אותה הרבה בני אדם בשותפות, כל אחד נוטל שכר כאילו עשאה כולה לבדו, עכ"ל (ראה עוד: ברכות מז:, משנה ברורה סי' נה ס"ק ע"ג, אהבת חסד ח"ב פרק ט"ז, ועיי"ש משבת דף ג.). וכדברי הבאר מים חיים פרשת תצוה (כתב יד דף כ"ד), וזל"ק: גם יאמר על מאמר רז"ל "בתוך כל אחד ואחד" כי אמרו ז"ל המזכה את הרבים זכות הרבים תלוי בו… אז לבד מזה שכל אחד עושה מצותו שבא למקום קדושה לברך שמו יתברך ברבים, ולבד זה גם מזכה את התשעה שעמו ואז זכות הרבים תלוי בו גם כן להיות בו זכות עשרה עושה מצוה. [כלומר: שמקבל שכר כל העשרה]. והנה לפי מאמר חז"ל בסוטה בענין הערבות, האיך שכל אחד ואחד מישראל נעשה ערב בעדו ובעד חברו ובעד כל הערבות של ששים רבוא שעליו[1], אם כן כל שכן במדה טובה כשאדם זוכה בזכות אלו עשרה זוכה ככל עשרה זכותים אשר לחברו, ואז עולה זכות כל אחד ואחד לזכות מאה… אז יעשה החשבון של כל אחד לחשבון מאה, וזה רמז כי אתה תשלם לאיש כמעשהו, פרוש לפי הפעולה שפעל אם זכה הרבים בזה הפעולה, אז זכות הרבים תלוי בו ועולה זכותו למאות ולאלפים, עכ"ל. – אם כן, לכל אחד ואחד מהחבורה יש זכות של  921,600 סיומים, וכיון שהחבורה היא 960, מדין ערבות מוכפל בכל 960 שיש לכל אחד, כלומר: 960 כפול 960 וזהו  921,600 [תשע מאות עשרים ואחד אלף ושש מאות] סיומי זוהר הקדוש.

חֲשֹׁב עוֹד רֶגַע! כָּל מִנְיָין לוֹמְדִים, עוד יֻכְפַּל בְּאֶלֶף, כִּי כָּל מַה שֶׁנּוֹתְנִים מִשָּׁמַיִם נוֹתְנִים בְּאֶלֶף (זוֹהַר פָּרָשַׁת וַיֵּצֵא), וַהֲרֵי הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה בְּמִנְיָין, וְכֹל הַמִּצְטָרֵף לְלוֹמְדֵי הַשִּׁיעוּר, הֲרֵי מְקַבֵּל כְּנֶגֶד כָּל אֶחָד אֶת הַשָּׂכָר פִּי אֶלֶף!!!  כלומר  921,600 כפול אלף סַךְ הַכֹּל: תשע מאות עשרים ואחד מיליון ושש מאות אלף – 921,600,000 – שכר סיומי זוהר הקדוש, וְנֶחְשַׁב לְכָל אֶחָד וְאֶחָד כְּאִילוּ לָמַד בפעם אחת בִּלְבַד 921,600,000 סִיוּמֵי זוֹהַר.

ויש עוד להוסיף את דברי הספר חסידים שכל מצוה שאין לה דורשים ואין מקיימים אותה, נוטל שכר כנגד כל הבטלים הימנה, אם כן המתחבר בחבורה הקדושה המשתתפת בלימוד הזוהר הקדוש, ממה נפשך מקבל שכר כנגד כל היהודים שבעולם, אם לא השתתפו אז מקבל כנגד הבטלים, ונחשב לו כמו שעושה חסד עם מת מצוה, ואם כן זכו והשתתפו, אז שוב נכפל מדין ערבות כדלעיל, ובוודאי יעמוד שכרו לעולמות אין קץ ואין מספר, כי אמרו חז"ל כל המציל נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא, וכמה נפשות קדושות מישראל מציל מרדת שחת רוחני וגשמי, ולזה אין שום מוח אנושי שיוכל לחשב. צא ולמד, כי מקבלים את השכר לסך 15 מיליון יהודים כפול  = 921,600,000 = 13,824,000,000,000,000 במילים: שלש עשרה קְוַדְרִילְיוֹן ו-824 טריליון סיומי זוהר לכל אחד ואחד המשתתף בחבורה הזאת – בשש דקות.

תֵּדַע לְךָ שֶׁלְּכָל יָחִיד נִצְרָךְ כְּדֵי לְסַיֵּם אֶת כָּל הַזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ, 96 שָׁעוֹת, עַל פִּי חֶשְׁבּוֹן הַזוֹהַר הַמְּחוּלָק ל 960 כרכים עם תרגום לשון הקודש, כלומר כל חוברת לוקח 6 דקות לימוד [דקה לעמוד כפול 6 עמודים], כפול 960 חוברות = 5760 דקות לחלק ל60 דקות [שיש בשעה אחת], = 96 שעות, שהם ארבעה יממות מעת לעת, כלומר בשש דקות שאתה לומד חוברת אחת מהתתק"ס חוברות זוהר, כאילו למדת 4 יממות רצופים שלימים בלי אוכל בלי שתיה בלי שינה. – ואמר המקובל האלוקי רבי יצחק אלפייה זי"ע: מקובלנו שתענית הדיבור כפי שנוהגים בכל יישוב ויישוב עם קריאת התהלים 3 פעמים שוה ל-65,000 תעניות (!!!). ולפי דבריו 3 ימים יוצא 195.000 תעניות, זאת אומרת 550 שנה תעניות[2]. – ועתה בואו חשבון שבהתחברו לחבורה הקדושה הזו הוא לומד זוהר הקדוש 4 יממות רצופים בלי הפסק וודאי הוא כחרב וחנית לשרוף כל הקליפות ועתה הוא עת רצון נפלאה מאוד וזמן מסוגל ביותר לבקש רחמי שמים ולהתפלל על השכינה הקדושה כולנו ביחד יזכו לאבינו שבשמים שלח משיח צדקינו במהרה בימינו בבנין בית המקדש בב"א

ומהר"ש בּוּזַגְלוֹ זי"ע מֵאוֹר עֵינֵינוּ בַּעַל "הַכִּסֵּא מֶלֶךְ" אָמַר: דְּלִמּוּד הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ עוֹלֶה שָׁעָה אֶחָת לְעֵרֶךְ שָׁנָה שֶׁל לִמּוּד הַפְּשָׁט, וְהוּבָא פְּסָקוֹ בְּכַף הַחַיִּים (סִימָן קנ"ה סקי"ב), וז"ל: הַ"כִסֵא מֶלֶךְ" (תִּקּוּן מ"ג): כִּי לִמּוּד הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ בְּגִירְסָא בְּעָלְמָא בּוֹנֶה עוֹלָמוֹת, וְכָל שֶׁכֵּן אִם יִזְכֶּה לִלְמֹד וּלְהָבִין אֲפִלּוּ פֵּרוּשׁ מַאֲמָר אֶחָד, יַעֲשֶׂה בּוֹ תִּקּוּן לְמַעְלָה בְּשָׁעָה אַחַת מַה שֶּׁלֹּא יַעֲשֶׂה בְּלִמּוּד הַפְּשָׁט שָׁנָה תְּמִימָה, וּמֻבְטָח לוֹ שֶׁהוּא בֶּן עוֹלָם הַבָּא מִבְּנֵי הֵיכָלָא דְּמַלְכָּא, וְיִהְיֶה מֵרוֹאֵי פְּנֵי הַמֶּלֶךְ הַיּוֹשְׁבִים רִאשׁוֹנָה בְּמַלְכוּתָא דִּרְקִיעָא. גַּם בְּתִקּוּן ל' כָּתַב (הַכִּסֵּא מֶלֶךְ), וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: כַּמָּה גָּדוֹל חִיּוּב עַל תַּלְמִיד חָכָם לִלְמֹד קַבָּלָה. וְעָנְשָׁם כַּמָּה גָּדוֹל אִם אֵינָם לוֹמְדִים קַבָּלָה וְגוֹרֵם אֹרֶךְ גָּלוּתָא כִּי הֵם מְעַכְּבִים הַגְּאֻלָּה רַחֲמָנָא לִיצְלַן… כִּי גָּדוֹל כֹּחָהּ לְקָרֵב הַגְּאֻלָּה.

הָעוֹלֶה מִדִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ הַכִּסֵּא מֶלֶךְ והרי"ח הַטּוֹב זי”ע: דְהַלוֹמֵד שָׁעָה זֹּהַר הַקָּדוֹשׁ בְּשַׁבָּת קוֹדֶשׁ, כְּלוֹמֵד אֶלֶף שָׁנָה פְּשָׁט בְּיוֹם חוֹל. וּלְפִי זֶה, אִם יִּזְכֶּה לִלְמֹד שֵׁשׁ שָׁעוֹת זֹּהַר הַקָּדוֹשׁ בְּשַׁבָּת קוֹדֶשׁ, הֲרֵי שֶׁזָּכָה לְתַקֵּן כָּל הַשִׁית אַלְפִין יְמֵי הַבְּרִיאָה. וּבְנוֹסָף עַל כָּךְ חִדּוּשׁוֹ שֶׁל בַּעַל אוֹרְחוֹת צַדִּיקִים (שַׁעַר הַשִּׂמְחָה) הַמְּבָאֵר: דְּלִמּוּד (וְכָל מִצְוָה) הֲנַעֲשֶׂה בְּשִׂמְחָה עֶרְכּוֹ כָּפוּל אֶלֶף, יוֹצֵא שֶׁכַּאֲשֶׁר יְהוּדִי לוֹמֵד בְּשַׁבָּת קוֹדֶשׁ וּבְשִׂמְחָה תּוֹרַת הָרַשְׁבִּ"י – "הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ" עוֹלֶה בְּשָׁעָה אַחַת לְעֵרֶךְ שֶׁל מִלְיוֹן שָׁנָה, (לִמּוּד פְּשָׁט בִּימֵי הַחוֹל). וּבְיִסּוּרִים כָּפוּל מֵאָה, סַךְ הַכֹּל לִּימּוּד זוֹהַר הַקָּדוֹשׁ שָׁעָה בְּשַׁבָּת שָׁווֶה מֵאָה מִלְיוֹן שָׁנָה תּוֹרָה!!!!! – וּשְׁנִיָּה אַחַת כ' 28.000 שָׁנָה תּוֹרָה. צֵא וַחֲשֹׁב בְלִימוּד הַזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ בְּשַׁבָּת, בְּכָל שְׁנִיָּה אַתָּה מְשַׂמֵּחַ אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּמְקַיֵּם אֶת הַפָּסוּק "וְעַתָּה יִגְדַּל נָא כ"ח ה'".

אִם כּוּלָנוּ נִתְאַחֵד בְּאַהֲבָה וְנִלְמַד זוֹהַר הַקָּדוֹשׁ יָבוֹא הָעוֹלָם לְתִקּוּנוֹ הַשָּׁלֵם.

ידוע שהבאבא סאלי היה נוסע לירושלים ללמוד זוה"ק, והבהיר כי דף זוהר בירושלים שקול כמו 10 דפים במקום אחר בארץ (ובגלל זה היה נוסע לירושלים ללמוד זוהר הקדוש).

על כן … בואו חשבון: שעה זוהר בכותל [ששם השראת השכינה (שווה כמו לימוד בשבת קודש) שווה פי אלף (זוהר ויצא)], שווה מאה מליון שנה תורה, ובירושלים שווה פי 10, כלומר שווה ביליון [1,000,000,000], שנה תורה  ואם הלימוד במנין, יש להכפיל שוב פי אלף, (זוהר ויצא), = טריליון [1,000,000,000,000] שנה תורה, ולפי דברי הספר חסידים שכל מצוה שאין לה דורשים נוטל שכר כנגד כל הבטלים הימנה, מקבלים שכר לסך 15 מיליון יהודים, יש להכפיל פי 15 מיליון, = 15 קווינטיליון [15,000,000,000,000,000,000] שנה תורה, ועכשיו כשאנו מתחברים בחבורה קדושה זו 960 לומדי תורת הרשב"י ונחשב לכל אחד שסיים את כל הקדוש שלוקח 96 שעות [שהם 4 יממות רצופים מעת לעת], = 1,440,000,000,000,000,000,000 ולזה אין שום מוח אנושי שיוכל לחשב הזכיות הגדולות האלו לכל אחד שמשתתף בחבורה הזאת בכותל המערבי וכו'.

וזכות זו ממשיכה לך במשך ארבעים יום, כך תבא זך ונקי ליום הכיפורים ותצא בת קול ותאמר סלחתי כדבריך, כי באמת בלימוד זה אתה פודה את השכינה הקדושה מהגלות, ומזכה לכל ישראל [כשאתה אומר בלשם יחוד בשם כל ישראל], ומכניס יחד איתך בשעת נעילה את כל ישראל באשר הם שם להיכל הזכות והאהבה, ובזכות זה יקוים מה הבטחת משה רעיא מהימנא בספרא דא יפקון מגלותא ברחמי אמן כי"ר

 עתה, האם אתה מבין, מהו גדול הזכות לערוך מנין בכותל וללמוד זוהר הקדוש? ואם אתה זקוק לישועה, הדבר לא כרוך בכסף, רק תערוך מנין, לעשר דקות, בכותל, במקומות שיש בהם השראת שכינה. בכותל המערבי או בקבר רבי שמעון בר יוחאי במירון (זוהר חלק ב' פרשת בא דף לח ע"א), או בקבר רחל, או במערת המכפלה ותלמדו ביחד שבטי ישראל את חלק הזוהר מתתק"ס השייך אליכם, תגידו ביחד "פתח אליהו" כמו שכתב רבינו הרי"ח הטוב בספרו דעת ותבונה פתיחה שלישית, וז"ל: הנה דוד המלך ע"ה אמר (תהילים פרק נא יז) "אֲ-דֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ", הרי זה כלל גדול בידך, קודם כל דבר צריך להביט בגדולתו יתברך ברוך הוא וברוך שמו, וברוממותו העליונה, הן קודם תפילה הן קודם עסק התורה, ובפרט כאשר תבוא ללמוד בסתרי תורה. על כן בכל עת ובכל פעם אשר תלמוד אמור בפיך ורחוש בלבבך פתיחת אליהו הנביא זכור לטוב אשר פָּתַח וְאָמַר רִבּוֹן עָלְמִין דְּאַנְתְּ הוּא חַד וְלָא בְחֻשְׁבָּן. אַנְתְּ הוּא עִלָּאָה עַל כָּל עִלָּאִין סְתִימָא עַל כָּל סְתִימִין. לֵית מַחֲשָׁבָא תְּפִיסָא בָךְ כְּלָל, וכו' עד סוף פתיחת אמריו הישרים. ותן דעתך היטב על הדברים הקדושים והטהורים, ואז עיניך תחזנה מישרים להבין ולהשכיל בסודות הנסתרים, עכ"ל. [ועי"ע דבריו בסוף הקדמה לפרשת בהר בחקותי]. ובאמרך פתח אליהו אתה פותח את מקור השפע למעלה. ויה"ר שיתקבלו תפילותינו לרצון לפני אדון כל.

החשבון הזה 1,440,000,000,000,000,000,000 יש לך בכל שבת ויום טוב, זאת אומרת, 9 ימי שבת ויום טוב כלומר 6 שבתות ויומיים ראש השנה ויום הכיפורים, [עם מנין], אתה מרויח את החשבון הזה, זאת אומרת ביחד עם היום הזה שלומדים בכותל יש לנו 10 ימים, שאתה מקבל את השכר הזה 14,400,000,000,000,000,000,000. – כִּלְשׁוֹן הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ סוֹף פָּרָשַׁת "שְׁלַח-לְךָ" – זַכָּאָה חוּלַקֵיהוֹן דְּכָל אִינוּן דְּמִשְׁתַּדְּלִין בְּאוֹרַיְתָא, יוֹמָא דְּשַׁבְּתָּא מִשְּׁאָר יוֹמִין". מלבד ימים שהולכים לקברי צדיקים כמו מירון וקבר רחל ומערת המכפלה ודוד המלך, ששם יש השראת השכינה, יש לך בכל פעם את הזכויות האלו. דע לך שבכל פעם שאתה לומד זוהר הקדוש אתה מתקשר לנשמת הרשב"י וממשיך אותה אליך ורשב"י יושב ולומד כנגדך, (אור החמה – חסד לאברהם בשם המקובל מהר"א גלאנטי זי"ע) ומקבל התדבקות רוחא ברוחא ונשיקין מהרשב"י הקדוש (ליקוטי מוהר"ן תורה י"ב).

ועוד כל החשבון הנ"ל הוא גם בשלושים יום שאתה לומד כל יום ומתקשר ל 960 יהודים של משפחת הרשב"י לומדים ומקיימים דברי הרשב"י.

וְכָל הַזְּכוּת הֶעָצוּם בְּכֹחוֹ שֶׁל כָּל יְהוּדִי שֶׁיְּקַבֵּל עַל עַצְמוֹ לְהִשְׁתַּתֵּף עִם הַכְּלָל וְלִלְמוֹד אֶת הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, סַךְ: 6 דַּקּוֹת לַיּוֹם – בְּמֶשֶׁךְ 40 יוֹם, וּלְכָל אֶחָד וְאֶחָד מְהַמִשְׁתַתְפִים יֵשׁ זְכוּת זוּ. צֵא וַחֲשֹׁב הַאִם יֵשׁ בַּר דַּעַת שֶׁלֹּא יָרוּץ וְיַחְטוֹף זְכוּת עֲצוּמָה זוּ, וְיִּשָּׁאֶר ח"ו בַּטְלָן וְעַם הָאָרֶץ?

הֲרֵי יָדוּעַ לַכָּל, מַה שֶׁאָמְרוּ בזוֹהַר חָדָשׁ  (נֹחַ כט: ל.): בְּלָשׁוֹן הַקֹודֶש: וַיְשַׁלַּח אֶת הַיּוֹנָה – בְּגָלוּת אֱדוֹם. וְלֹא יָסְפָה שׁוּב אֵלָיו עוֹד – שֶׁעַד הַיּוֹם לֹא חָזְרָה בִּתְשׁוּבָה וְלֹא הֵעִירָה רוּחָהּ. שֶׁאָמַר רַבִּי פִּנְחָס, אִלְמָלֵי חָזְרָה בִּתְשׁוּבָה, לֹא נִשְׁאֲרָה בַּגָּלוּת יוֹם אֶחָד. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, כָּל הַגָּלֻיּוֹת שֶׁגָּלְתָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, נָתַן לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא זְמַן וְקֵץ וְנִתְעוֹרְרָה תָמִיד בִּתְשׁוּבָה, וְגָלוּת הָאַחֲרוֹן אֵין לוֹ קֵץ וּזְמַן, אֶלָּא הַכֹּל תָּלוּי בִּתְשׁוּבָה, שֶׁנֶּאֱמַר (דְּבָרִים ל) וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלֹהֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלוֹ. וְכָתוּב (שָׁם) אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ. אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא, אִם כֵּן, אֵיךְ יִהְיֶה זֶה לְעוֹרֵר אֶת כֻּלָּם כְּאֶחָד בִּתְשׁוּבָה? מִי שֶׁהוּא בְּסוֹפֵי הַשָּׁמַיִם וּמִי שֶׁהוּא בְּסוֹפֵי הָאָרֶץ, אֵיךְ יִתְחַבְּרוּ כְּאֶחָד לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה? שֶׁאִם יַחְזְרוּ בִּתְשׁוּבָה רָאשֵׁי הָעֵדָה, אוֹ בֵּית כְּנֶסֶת אֶחָד, בִּזְכוּתָם תִּתְכַּנֵּס כָּל הַגָּלוּת

אָמַר לוֹ רַבִּי אֶלִיעֱזֶר: חַיֶּיךָ, שֶׁאִם יַחְזְרוּ בִּתְשׁוּבָה רָאשֵׁי בֵּית הַכְּנֶסֶת, [שֶׁאִם יַחְזְרוּ בִּתְשׁוּבָה כָּרָאוּי רָאשֵׁי הָעֵדָה] אוֹ בֵּית כְּנֶסֶת אֶחָד [אוֹ עֵדָה אַחַת], בִּזְכוּתָם תִּתְכַּנֵּס כָּל הַגָּלוּת, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִסְתַּכֵּל תָּמִיד מָתַי יַחְזְרוּ וְיַעֲשֶׂה לָהֶם טוֹב, שֶׁכָּתוּב (יְשַׁעְיָה ל) וְלָכֵן יְחַכֶּה ה' לַחֲנַנְכֶם, מְחַכֶּה תָמִיד אֵימָתַי יַחְזְרוּ בִּתְשׁוּבָה.

וְכָל אֶחָד יְעוֹרֵר אֶת חֲבֵרוֹ שֶׁיֹּאמַר וְיִּלְמַד עִם חֲבוּרוֹת קְדוֹשׁוֹת אֵלּוּ, וְזֶה רַק כַּמָּה דַּקּוֹת בְּיוֹם, וְעַל יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לְתַעֲנוּגֵי גַּן עֵדֶן וְעוֹלָמוֹת הַנֶּצַח, וְיָבִין אֶת כָּל דַּרְכֵי ה' יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וְיִזְכֶּה לִשְׂכַר הַגָּדוֹל עַל כָּל דַּקָּה וְדַקָּה שֶׁאוֹמֵר וְלוֹמֵד זוֹהַר הַקָּדוֹשׁ שֶׁשָׁעָה אַחַת בְּחוֹל הִיא כְּמוֹ מֵאָה אֶלֶף שָׁנָה תּוֹרָה, וּבְשַׁבָּת, כְּמוֹ מֵאָה מִלְיוֹן שָׁנָה תּוֹרָה, (כִּסֵּא מֶלֶךְ, הָרֵי"חַ הַטּוֹב, אוֹרְחוֹת צַדִּיקִים, אָבוֹת דְרַבִּי נָתָן), וּבְכָךְ יִנָּצֵל מֵהָעֶרֶב רַב, כְּדִבְרֵי הַנָּבִיא יְשַׁעְיָה (פֶּרֶק נז יג-יָד) "בְּזַעֲקֵךְ יַצִּילֻךְ קִבּוּצַיִךְ, וְאֶת כֻּלָּם יִשָּׂא רוּחַ יִקַּח הָבֶל [אֵלּוּ עֶרֶב רַב], וְהַחוֹסֶה בִי יִנְחַל אֶרֶץ וְיִירַשׁ הַר קָדְשִׁי. וְאָמַר סֹלּוּ סֹלּוּ פַּנּוּ דָרֶךְ הָרִימוּ מִכְשׁוֹל מִדֶּרֶךְ עַמִּי".

וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ בְּזוֹהַר רַעֲיָא מְהֵימְנָא פָּרָשַׁת נָשֹׂא (דַּף קכ"ה.:- קכ"ו.). לָשׁוֹן הַקֹודֶש:… וְעֵרֶב רַב, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם, (שְׁמוֹת כ) וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ וַיַּעַמְדוּ מֵרָחֹק. כָּךְ יִהְיוּ רְחוֹקִים מִן הַגְּאֻלָּה, וְיִרְאוּ תַלְמִידֵי חֲכָמִים וְהָעָם הַקָּדוֹשׁ בְּכָל הַכָּבוֹד הַזֶּה, וְהֵם רְחוֹקִים מֵהֶם. וְאִם יֵרְדוּ לְהִתְחַבֵּר אִתָּם, מַה כָּתוּב בָּהֶם? (שָׁם יט) לֹא תִגַּע בּוֹ יָד כִּי סָקוֹל יִסָּקֵל אוֹ יָרֹה יִיָּרֶה. בְּאוֹתוֹ זְמַן יִתְקַיֵּם בְּיִשְׂרָאֵל, (דְּבָרִים לב) ה' בָּדָד יַנְחֶנּוּ וְאֵין עִמּוֹ אֵל נֵכָר, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ, אֵין מְקַבְּלִים גֵּרִים לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ. (שְׁמוּאֵל-א ב). וּרְשָׁעִים בַּחֹשֶׁךְ יִדָּמּוּ (מִלַּת יִדָּמּוּ פֵּרוּשָׁהּ יִכְרֹתוּ וְיָמוּתוּ) – הֵם עֵרֶב רַב שֶׁיָּמוּתוּ בַּחֹשֶׁךְ. וּמִשּׁוּם זֶה אָמַר עֲלֵיהֶם הַנָּבִיא, (יְחֶזְקֵאל יג) וְאֶל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל לֹא יָבֹאוּ (פֵּירוּש שֶׁיִּשָּׁאֲרוּ בַּחוּץ לְאֶרֶץ בֵּין הַגּוֹיִם, וְלֹא יִהְיֶה לָהֶם רְשׁוּת לִיכָּנֵס לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. (רְמַ"ק וּמְפָרְשִׁים, מָּתוֹק מִדְּבַשׁ).

… אָמַר לוֹ הַרוֹעֶה הַנֶּאֱמָן [מֹשֶׁה רַבֵּנוּ אָמַר לְאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא], בִּשְׁבוּעָה עָלֶיךָ בְּשֵׁם ה', אַל תְּאַחַר בְּכָל יְכָלְתְּךָ, שֶׁהֲרֵי אֲנִי בְּצַעַר רַב. (שְׁמוֹת ב) וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ, עוֹזֵר לִי, לְהוֹצִיאֵנִי מִצַּעַר זֶה, בִּקְבוּרָה זוֹ שֶׁנֶּאֱמַר עָלַי, (יְשַׁעְיָה נֶגַ) וַיִּתֵּן אֶת הָרְשָׁעִים קִבְרוֹ, וְלֹא נוֹדָע בִּי, וַאֲנִי חָשׁוּב בְּעֵינֵיהֶם, בֵּין עֵרֶב רַב הָרְשָׁעִים, כְּכֶלֶב מֵת שֶׁסָּרַח בֵּינֵיהֶם, שֶׁחָכְמַת סוֹפְרִים תִּסְרַח בֵּינֵיהֶם בְּכָל עִיר וָעִיר וּבְכָל מָקוֹם שֶׁיִּשְׂרָאֵל מְפֻזָּרִים בֵּינֵיהֶם בֵּין הַמְּלָכִים. וְחָזְרוּ אוֹתָם עֵרֶב רַב רוֹעִים עַל יִשְׂרָאֵל, צֹאן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (יְחֶזְקֵאל לְד) וְאַתֵּן צֹאנִי צֹאן מַרְעִיתִי אָדָם אַתֶּם, וְאֵין לָהֶם יְכֹלֶת לַעֲשׂוֹת טוֹב עִם תַּלְמִידֵי חֲכָמִים … וְאוֹתָם עֵרֶב רַב הֵם עֲשִׁירִים בְּשַׁלְוָה, בְּשִׂמְחָה, בְּלִי צַעַר, בְּלֹא יָגוֹן כְּלָל, גַּזְלָנִים, בַּעֲלֵי שֹׁחַד, שֶׁהֵם דַּיָּנִים רָאשֵׁי הָעָם. (בְּרֵאשִׁית ז) כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס מִפְּנֵיהֶם. עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (איכה א) הָיוּ צָרֶיהָ לְרֹאשׁ. בִּשְׁבוּעָה עָלֶיךָ פַּעַם שְׁנִיָּה, בְּחַי ה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יוֹשֵׁב הַכְּרוּבִים, שֶׁכָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֹא יִפְּלוּ מִפִּיךָ, בְּכָל יְכָלְתְּךָ לְדַבֵּר אוֹתָם לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּלְהַרְאוֹת אֶת הַדֹּחַק שֶׁלָּהֶם. (עַד כָּאן רַעֲיָא מְהֵימְנָא).

שְׁאֵלָה: הַאִם יֵשׁ עֵצָה שֶׁהַיְּהוּדִים בַּחוּץ לְאֶרֶץ יִשָּׁאֲרוּ בַּחַיִּים? תְּשׁוּבָה! מֹשֶׁה רַבֵּנוּ וְהָרַשְׁבִּ"י אוֹמְרִים: כִּי הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ הוּא כְּמוֹ תֵּבַת נֹחַ שֶׁאֵלּוּ שֶׁיִּלְמְדוּ יִנָּצְלוּ מֵחֶבְלֵי מָשִׁיחַ, וְהָרַמְחַ"ל הַקָּדוֹשׁ אוֹמֵר לָנוּ: שֶׁרַק בָּזֶה תָּלוּי סוֹד הַצָּלַת עַם יִשְׂרָאֵל בַּדּוֹר הָאַחֲרוֹן וּגְאוּלָתוֹ, בְּכֹחַ וּסְגֻלַּת לִמּוּד הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, וז"ל: בְּרִיחַת רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי עָשְׂתָה עִנְיַן הַתֵּבָה, וְכֻלָּנוּ נִבְרַח לְהַתֵּבָה הַזֹּאת וְנִנָּצֵל.

הִנֵּה מְבֹאָר בַּשְּׁלָ"ה, (עֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת, מַאֲמָר רִאשׁוֹן), שֶׁחִבּוּר הַזֹּהַר… וּבִזְכוּת הָעוֹסְקִים יָבוֹא מָשִׁיחַ, כִּי אָז תִּמָּלֵא הָאָרֶץ דֵּעָה בְּסִבָּתוֹ… כְּדֵי שֶׁבִּזְכוּתוֹ יִגָּאֲלוּ יִשְׂרָאֵל, כְּשֵׁם שֶׁלֹּא נִגְאֲלוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם עַד שֶׁהֻצְרַךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְקַדְּשָׁם בְּדַם פֶּסַח וּבְדַם מִילָה, כֵּן גְּאֻלָּה הָעֲתִידָה לֹא תִּהְיֶה הַגְּאֻלָּה עַד שְׁיְזַכּוּ לְתוֹסֶפֶת הַקְּדֻשָּׁה הַזּוֹ, וְהוּא רְצוֹן הָאֵל יִתְבָּרַךְ, וְאַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה בָּהּ, עכ"ל. וּבְחֶסֶד לְאַבְרָהָם (מ"ר נָהָר כ"ד). וְגַם עַל יְדֵי הַחִבּוּר הַהוּא יִהְיֶה בִּטּוּל הַקְּלִפּוֹת וְקַלּוּת הַגָּלוּת וְהַשְׁבָּתַת הַקִּטְרוּגִים, עכ"ל. ובמהרח"ו (הַקְדָּמָה לְעֵץ חַיִּים): הַכֹּל תָּלוּי בְּעֵסֶק הַחָכְמָה הַזֹּאת, וּמְנִיעָתֵנוּ מִלְּהִתְעַסֵּק בָּהּ הִיא גּוֹרֶמֶת אִחוּר וְעִכּוּב בִּנְיַן בֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ, עכ"ל. – וְכָךְ אוֹמֵר משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם לְרַשְׁבִּ"י זי"ע בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (נָשׂא קכ"ד), לשון הקודש: בִּזְכוּת הַחִבּוּר שֶׁלְּךָ, סֵפֶר הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, יֵצְאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִן הַגָּלוּת בְּרַחֲמִים לְלֹא צָרוֹת וְיִסּוּרִים וּלְלֹא צַעַר חֶבְלֵי מָשִׁיחַ! – כתוב בתִּקּוּנֵי זֹהַר חָדָשׁ (ע"ב עַמּוּד ד'). וְהַאי חִבּוּרָא הוּא כְּגַוְנָא דְּתֵבַת נֹחַ דְּאִתְכְּנַשׁ בָּהּ כָּל מִין וָמִין, הָכֵי מִתְכַּנְּשִׁין בְּהַאי חִבּוּרָא כָּל נִשְׁמָתִין דְּצַדִּיקַיָּא וְאַנְשֵׁי מִדּוֹת, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן (תְּהִלִּים קיח) זֶה הַשַּׁעַר לַה' צַדִּיקִים יָבֹאוּ בּוֹ, וָאָחֳרָנִין דְּלָא צַדִּיקִים, אִתְדַּחְיָן מִתַּמָּן. וְכַד אִתְגַּלְּיָא הַאי חִבּוּרָא בְּעָלְמָא, סַגִּיאִין מִתְכַּנְּשִׁין לְגַבֵּהּ, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן (דְּבָרִים כט) כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה וְגוֹ', וְאֶת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה בְּהַאי חִבּוּרָא עִמָּנוּ הַיּוֹם. וְעָלֵהוּ אִתְּמַר (דָּנִיֵּאל יב) וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד, כְּאִנּוּן כּוֹכְבַיָּא דִּיהוֹן קַיְּמִין לְעָלָם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא. וּבְזֹהַר (ח"ג, קנ"ג: בְּרַעְיָא מְהֵימְנָא) וְהַמַשְׂכִּילִים יַזְהִירוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ. אִלֵּין אִינּוּן דְּקָא מִשְׁתַּדְּלִין בְּזֹהַר דָּא, דְּאִקְרֵי סֵפֶר הַזֹּהַר, דְּאִיהוּ כְּתֵיבַת נֹחַ… דִּבְהוֹן יִתְקָיֵּים (שְׁמוֹת א) כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְּאוֹרָה תַּשְׁלִיכוּהוּ. וְדָא אוֹרָה דְּסִפְרָא דָּא. – הרמ"ק בְּאוֹר יָקָר, (שַׁעַר א' סִימָן ה'): כִּי חִבּוּר זֶה שֶׁנִּקְרָא סֵפֶר הַזֹּהַר הוּא כְּמוֹ תֵּבַת נֹחַ, שֶׁבּוֹ הָיוּ מִינִים הַרְבֵּה וְלֹא הָיָה קִיּוּם לְאוֹתָן הַמִּינִים וְהַמִּשְׁפָּחוֹת כֻּלָּם אֶלָּא עַל יְדֵי כְּנִיסָתָם לְתֵּבָה כֵּן הוּא מַמָּשׁ… יִכָּנְסוּ הַצַּדִּיקִים אֶל סוֹד אוֹר חִבּוּר הַזֶּה לְהִתְקַיֵּם, וְכָךְ סְגֻלַּת הַחִבּוּר שֶׁמִּיָּד שֶׁעוֹסֵק בְּחֶשְׁקוֹ אַהֲבַת הַשֵּׁם יִשְׁאָבֶנּוּ כִּשְׁאִיבַת הָאֶבֶן הַשּׁוֹאֶבֶת אֶת הַבַּרְזֶל וְיִכָּנֵס אֵלָיו לְהַצָּלַת נַפְשׁוֹ וְרוּחוֹ וְנִשְׁמָתוֹ וְתִקּוּנוֹ, וַאֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה רָשָׁע אֵין חֲשָׁשׁ אִם יִכָּנֵס… מִפְּנֵי שֶׁאֵין כְּנִיסָתוֹ כְּנִיסָה, אֶלָּא יִהְיֶה לוֹ אַחַת מֵהַשְּׁתַּיִם, אוֹ יַחֲזִירֶנּוּ בִּתְשׁוּבָה וְיִהְיֶה צַדִּיק וְיִכָּנֵס בּוֹ, אוֹ יִדְּחֶנּוּ דְּחִיָה גְּמוּרָה וִיפָרֵשׁ עַצְמוֹ, כְּעִנְיַן תֵּבַת נֹחַ שֶׁהָיָה דּוֹחֶה הָרְשָׁעִים וְאוֹתָם שֶׁחָטְאוּ מִן הַחַיָּה וְהַבְּהֵמָה, עכ"ל. ­- וְעוֹד כָּתַב הָרַמַ"ק (אור יקר תיקו"ז כ"א ע' כה) הבטחת הזוהר לאלו הזוכים לאור החיבור הזה שהם מצדיקי הרבים ויהיו ככוכבים לעולם ועד, דהיינו קיומם לאחר ביטול ההויות העולם הגשמי ויתחדש העולם הרוחני, הם יזכו אל סוד הקיום ההוא (וראה עוד הַקְ' תיקו"ז לְהַגְּרָ"א)

שֶׁלֹּא תַּגִּידוּ לֹא יָדָעְנוּ! שֶׁלֹּא תֹּאמְרוּ לֹא יָכֹלְנוּ! בְּיָדֵנוּ הַדָּבָר, וְחוֹב קָדוֹשׁ הוּא לָנוּ! מִי לַה' אֵלָי! – הַקָּבָּ"ה הִקְדִּים לָנוּ רְפוּאָה לַמַּכָּה וְשָׁלַח לָּנוּ אֶת הָרַשְׁבִּ"י לְהַצִּילֵנוּ מִכָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת.  – עוּרוּ יְשֵׁנִים מִתַּרְדֵּמַתְכֶם! עַם יִשְׂרָאֵל זָקוּק לְהִנָּצֵל מֵהַמַּבּוּל הַנּוֹרָא! – וְזֹאת אֶפְשָׁר רַק עַל יְדֵי: "תֵּיבַת נֹחַ" שֶׁהוּא "הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ".

עַל כֵּן בּוֹאוּ וְנִתְמַסֵר לְמַעַן הַגְּאוּלָה, בּוֹאוּ וְנִשְׁמָע לְצִוּוּי שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ ע"ה לִפְדוֹת אֶת הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה וְלֹא לְחַכּוֹת לְמָחָר [כִּי מָחָר זֶה עֲצַת עֲמָלֵק], רַק תֵּכֶף וּמִיַּד נִתְאַחֵד וְנִתְחַזֵק וְנִתְקַדֵּשׁ בַּתּוֹרָה, וְכָל יִשְׂרָאֵל יִלְמְדוּ זוֹהַר הַקָּדוֹשׁ בְּכָל יוֹם, וְאִם אַתָּה עוֹשֶׂה כֵּן, אַשְׁרֶיךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וָטוֹב לָךְ לָעוֹלָם הַבָּא, וּבְוַדַּאי תֵּכֶף נִגָּאֵל, וִיהִי רָצוֹן שֶׁנִּזְכֶּה לִהְיוֹת מִן הַזּוֹכִים הַמְאֻשָּׁרִים, שֶׁהַמָּשִׁיחַ בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ יָעִיד עָלֵינוּ – "בִּזְכוּתְךָ הִגַּעְתִּי". עַל כֵּן, יְהוּדִים יְקָרִים, תְּנוּ לִמּוּד לְשֵׁם שָׁמַיִם, הַקְרִיבוּ מִדַקּוֹתֵיכֶם לְמַעַן הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה, לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לְיוֹצְרֵנוּ, לִגְרֹם לִפְדוּת נַפְשֵׁנוּ, וְלִמְּדוּ בְּכָל יוֹם זוֹהַר הַקָּדוֹשׁ וְכָךְ נֵלֵךְ כֻּלָּנוּ כְּאֶחָד יַחַד לְקַבֵּל אֶת אוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ אָמֵן.