ב"ה קול קורא אנגלית מעומד כתב גדול 26
הרבי מליובאוויטש הדרך הישרה ללבוש מטפחת (2) (1)
מתורגם) על גודל ענין של תוכחה – אור לד' תמוז (1)
,
דּוֹר הֹלֵךְ (ודור בא) לְאוֹתוֹ הָעוֹלָם, וְדוֹר בָּא הוּא יָבא כְּמוֹ מִקֹּדֶם. אִשָּׁה אַחַת יָלְדָה שִׁשִּׁים רִבּוֹא, וּמַנּוּ מֹשֶׁה דְשָׁקִיל כְּשִׁשִּׁים רִבּוֹא
בתיקוני הזוהר-תקונא שתין ותשעה (דף קיב.): אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן חַבְרַיָּא בְּוַדַּאי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִסְתַּכַּם עִמָּנָא, עִלָּאִין וְתַתָּאִין לְמֶהֱוִי בְּהַאי חִבּוּרָא, זַכָּאָה דָרָא דְהַאי אִתְגַּלְיָיא בֵיהּ, דְּעָתִיד כּוּלֵי הַאי לְאִתְחַדְּשָׁא עַל יְדָא דְמֹשֶׁה בְּסוֹף יוֹמַיָּא בְדָרָא בַתְרָאָה, לְקַיְימָא קְרָא (קהלת א ט) מַ"ה שֶּׁ"הָיָה ה"וּא שֶׁיִּהְיֶה, וּבֵיהּ (דף קיב.) (תהלים לג יד) מִמֲּכוֹן שִׁ בְתּוֹהִ שְׁגִּיחַ, (שם קמד טו) אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָ"ה לּוֹ בְּגִימַטְרִיָּא מֹשֶׁ"ה, אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁיהו"ה אלהי"ו, דַּעֲלֵיהּ אִתְּמַר (קהלת א ד) דּוֹר הוֹלֵךְ וְדוֹר בָּא, וְלֵית דּוֹר פָּחוּת מִשִּׁשִּׁים רִבּוֹא, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר (תהלים קה ה) דָּבָר צִוָּה לְאֶלֶף דּוֹר, וְאִתְפַּשְׁטוּתֵיהּ הוּא בְכָל דָּרָא וְדָרָא, בְכָל צַדִּיק וְחָכָם דְּמִתְעַסֵּק בְּאוֹרַיְיתָא, עַד שִׁתִּין רִבּוֹא, לְאַשְׁלָמָא לְכֻלְּהוּ מִפְּגִימוּ דִלְהוֹן, וְרָזָא דְמִלָּה (ישעיה נג ה) וְהוּא מְחוֹלָל מִפְּשָׁעִנוּ, דְאִיהוּ שָׁקִיל לְכֻלְּהוּ, כְּמָה דְאוּקְמוּהָ מָארֵי מַתְנִיתִין אִשָּׁה אַחַת יָלְדָה שִׁשִּׁים רִבּוֹא, וּמַנּוּ מֹשֶׁה דְשָׁקִיל כְּשִׁשִּׁים רִבּוֹא, וּבְגִין דָּא אִתְּמַר עֲלֵיהּ דּוֹר הוֹלֵךְ (ודור בא) לְהַהוּא עָלְמָא, וְדוֹר בָּא אִיהוּ יֵיתֵי כְּמִלְּקַדְמִין, עכ"ל. [וזהוא הביאור וידבר משה אל ראשי המטות שמה רבנו בא בכל דור בכל חמישים שנה כמבואר בכתבי האריז"ל להלחם עם הערב רב – וידבר משה שמדבר כל הזמן אל ראשי המטות לבני ישראל לאמר זה הדבר אשר צוה ה', ועיין באריכות בדברי תורה פרשת מטות].
מַ"ה שֶּׁ"הָיָה ה"וּא שֶׁיִּהְיֶה, וּבוֹ מִ'מְּכוֹן שִׁ'בְתּוֹ הִ'שְׁגִּיחַ, אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָ"ה לּוֹ בְּגִימַטְרִיָּא מֹשֶׁ"ה
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: חֲבֵרִים, בְּוַדַּאי שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִסְכִּים עִמָּנוּ, שֶׁעֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים לִהְיוֹת עִמָּנוּ בַּחִבּוּר הַזֶּה, אַשְׁרֵי הַדּוֹר שֶׁזֶּה הִתְגַּלָּה בּוֹ, שֶׁעָתִיד כָּל זֶה לְהִתְחַדֵּשׁ עַל יְדֵי מֹשֶׁה בְּסוֹף הַיָּמִים בַּדּוֹר הָאַחֲרוֹן, לְקַיֵּם אֶת הַכָּתוּב מַ"ה שֶּׁ"הָיָה ה"וּא שֶׁיִּהְיֶה, וּבוֹ מִ'מְּכוֹן שִׁ'בְתּוֹ הִ'שְׁגִּיחַ, אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָ"ה לּוֹ בְּגִימַטְרִיָּא מֹשֶׁ"ה, אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁיהו"ה אֱלֹהָי"ו, שֶׁעָלָיו נֶאֱמַר דּוֹר הֹלֵךְ וְדוֹר בָּא, וְאֵין דּוֹר פָּחוֹת מִשִּׁשִּׁים רִבּוֹא, וְעָלָיו נֶאֱמַר דָּבָר צִוָּה לְאֶלֶף דּוֹר, וְהִתְפַּשְּׁטוּתוֹ הִיא בְּכָל דּוֹר וָדוֹר וּבְכָל צַדִּיק וְחָכָם שֶׁמִּתְעַסֵּק בַּתּוֹרָה, עַד שִׁשִּׁים רִבּוֹא, לְהַשְׁלִים אֶת כֻּלָּם מֵהַפְּגָם שֶׁלָּהֶם, וְסוֹד הַדָּבָר – וְהוּא מְחֹלָל מִפְּשָׁעֵינוּ, שֶׁהוּא שָׁקוּל לְכֻלָּם, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, אִשָּׁה אַחַת יָלְדָה שִׁשִּׁים רִבּוֹא, וּמִיהוּ? מֹשֶׁה שֶׁשָּׁקוּל כְּשִׁשִּׁים רִבּוֹא, וּמִשּׁוּם זֶה נֶאֱמַר עָלָיו דּוֹר הֹלֵךְ (ודור בא), לְאוֹתוֹ הָעוֹלָם, וְדוֹר בָּא הוּא יָב
פסק דין מכתב מן השמים (מתורגם) על גודל ענין של תוכחה – אור לד' תמוז (1)