להורדה: מה היא האמת
דרשה: מה היא האמת?
אחד הצדיקים צועק בקו שומרי החומות למה כל האדמורים הדרשנים הרבנים והצדיקים בעלי מוסר לא צועקים כשיש כל כך הרבה צרות, 300 קרבנות ביום ושא שטיל כאילו לא קרה כלום! ולא אומרים את האמת, למה באה עלינו הצרה הזאת, וצועק ששרפו את הרמב"ם ח"ו לא הציונים רק אנחנו, הרמב"ם אומר בהלכות תענית וְאִם תֵּלְכוּ עִמִּי קֶרִי וְלֹא תֹאבוּ לִשְׁמֹעַ לִי וְיָסַפְתִּי עֲלֵיכֶם מַכָּה שֶׁבַע כְּחַטֹּאתֵיכֶם וכו', וצועק על מה שקרה שאבא יושב שבעה על בנו בתוך השבעה האבא נפטר רח"ל, ונתקיים בנו כל יום וְיָסַפְתִּי עֲלֵיכֶם מַכָּה שֶׁבַע כְּחַטֹּאתֵיכֶם, צריך לעורר על המכשולות העצומות וכולם שותקים, למה למה למה? אנחנו מתנהגים כמו בחלם?
מתי יפסיקו הצרות?
מרן רשכבה"ג החתם סופר זצוקל"ה אמר בזה הלשון (טהרת יו"ט ח' ט'):
"זה שהגלות האחרונה גרועה יותר משאר גלויות ואין לך יום שאין קללתו מרובה מחבירו, מפני שבשאר גלויות לא היה פריצות אצל הנשים, לא כן עתה, בעונותינו הרבים, ששכיח פריצות אצל הנשים, אשר הוא גרוע מכל עבירות שבתורה".
וכתב החפץ חיים זצ"ל ואמרתי שעיקר סיבת הדבר (של כל הצרות ופרעניות) הוא שאנו מרחקים בעצמנו את הקדוש ברוך הוא מאתנו... כלל הדבר ה'מאדע הגרועה הזו מביאה לאדם לידי הרהורים רעים… ומבטלים בידיים מאמרו של הקדוש ברוך הוא "והיה מחניך קדוש ולא יראה בך ערוות דבר", ובעונותינו הרבים תבערה גדולה נפלה בכרמו בכמה מקומות על ידי המאדע הגרועה הזו כי כח הטומאה מתגבר מאוד על ידי זה … וממילא נפסקה ההשפעה והברכה מכל אחד ואחד בעסקיו ונסבו על ידי זה כל הצרות והרעות… על כן החוב מוטל על כל איש ואיש לכבות את האש הנורא הזה ולתקן בביתו שיהיה הכל עשוי כדין ולא יתנהגו בפריצות, וביותר מוטל החוב על הרבנים, עכל"ק.
ואנחנו צועקים למה שמו יד לפה, ולא צועקים כמו שכל הצדיקים צעקו על הצניעות?
הרבינו יונה צועק באגרת התשובה: "וצריכה האשה שתהא צנועה ונזהרת שלא יסתכלו בה בני אדם חוץ מבעלה, שהמסתכלים בפניה או בידיה יורדין לגיהנום והיא ענושה בעונש כל אחד ואחד מהם, מפני שהחטיאה אותם ולא נהגה צניעות בעצמה ונכשלו בה" עד כאן לשונו.
הספר הקדוש קב הישר (פרק פ"ב), צועק, וזה לשונו:
… וכמו שהיתה גאולה ראשונה כן תהיה גאולה אחרונה, על כן צריכין הנשים להיות צנועין יותר מן האנשים ולא ילכו אחר שרירות לבם בהליכה במלבושיהן כחוקת הערלים כמו שראיתי עכשיו בזמן קצר חדשים מקרוב באו, רבו המתפרצים שהולכין במלבושיהן כמו בנות הערלים ואין שום היכר בין יהודית לערלית וגורמין הרבה רעה בעולם, אחד שמכשילים את רוב בני אדם ליתן עיניהם בהן ובלבושיהן וקיימא לן דאסור להסתכל אפילו בבגדי צבעונים של אשה.
שנית שמטילין קנאה ושנאת האומות אשר נושאין עין בנו בשביל שהולכין בנות ישראל ביתר חשיבות משרי האומות, ואנחנו בגלות המר אשר על פי הדין ראוי לנו לילך שחורים ולהתעטף שחורים ולהתאבל על אריכות הגלות ועל חורבן בית המקדש ועל אחינו בני ישראל הנתונים בצרה ובשביה, ולא די שאין אנו מתאבלים אלא מוסיפים חטא על פשע שהולכות נטויות גרון וערום עד בית דדיהון מי יוכל לספר גודל העונש שלהם אשר המה מעכבות הגאולה בעונותינו הרבים.
… על כן צריכה כל אשה הכשירה וצנועה בישראל לראות להיות הילוכה בצניעות ולא בפריצות כדי שתהיה זוכה לצאת ממנה נביאים וחסידים, עד כאן לשונו.
ואמרו: בזכות נשים צדקניות נגאלו ישראל ממצרים (גמרא סוטה), ובזכותן ניגאל בקרוב, ואין הדורות נגאלים אלא בזכות נשים צדקניות שיש בדור, (קב הישר, שם).
אם כן למה כולם לא צועקים? למה למה למה?
מורי ורבותי בואו ותשמעו התשובה האמיתית
חותמו של הקדוש ברוך הוא – אמת.
האמת לא קלה, האמת דורשת מסירות נפש, צריך הקרבה למען להיות אדם אמת.
האמת היא קשה, עד כדי כך, שאליהו הנביא זכור לטוב, אמר שמי שדובר אמת 24 שעות בלבד, הוא בן העולם הבא.
להיות אדם אמת זה בדיבור מעשה ומחשבה, אין חצי אמת, יש אמת או שקר.
צריך לפשפש בעצמינו ולמצוא את השקר, אפילו שהוא דק שבדק.
כידוע יש עיוורון רצוני, פירוש שהאדם בתת-מודע, עמוק, יודע את האמת, אבל מעדיף להתעלם ממנה, ומשכנע את עצמו שהכל בסדר, שלא צריך את האמת, המפריעה, הזאת נכון, האמת באמת יכולה להיות מיטרד ומפריעה.
כמו האמת על הפאה, שהיא עבודה זרה, גילוי עריות, ושפיכות דמים, יותר קל לעצום עיניים, לעשות מה שרוצים, ולהגיד "כולם כך, זה לא עד כדי כך חמור, היום זה נחשב לכיסוי ראש, לא צריכים להיות פנאטים, אני צריכה להראות יפה, שבעלי לא יסתכל על נשים אחרות" ועוד המון תירוצים.
אבל מה היא האמת של האישה? האמת היא, שהאשה עם הפאה רוצה להיות יפה, שכולם יסתכלו עליה ויחשבו "איזה יפה היא", אלה הן המחשבות של האשה החרדית הממוצעת, עם הפאה שלה והתלבושת שבה היא מרגישה "טוב" עם עצמה.
ישנם מחשבות אחרות של הבעלים, אברכים, ת"ח, רבנים, שחושבים: "נכון, אולי יש משהוא באיסור הפאה, אני מסכים, אבל מה אפשר לעשות, אשתי, וחלק מהמשפחה הולכים עם פאה. מה, אני אקלקל יחסים? לריב עם אשתי? ומה עם שלום הבית שכל כך חשוב? ומה עם הילדים הנשואים שלי? הם יכעסו עלי, ואולי לא ידברו איתי.
הרבה בעלי מחשבות.
הרבה בעלי חשבונות.
אין כאן, האמת, האמת נעדרת, אבל מי יסתכל במראה ויודה אל האמת.
למה הבעל לא יקנה הספר הישכם אוהבים וילמוד ביחד עם האשה, ותלמדו ותראו ביחד את האמת?
למה לא תזכור שבית שיש בו תקרובת עבודה זרה – אין השראת השכינה! כמו שכתב במדרש תנחומא בראשית (ויצא פרשה י') … לפי שנאמר ולא תביא תועבה וגו' (דברים ז' כ"ו), בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך" עכ"ל. ומפורש שאם עוברים על לא תביא תועבה אין השכינה שורה בבית ר"ל, וכתבו הפוסקים שבתקרובת ע"ז עוברים על לא תביא תועבה.
וישנם נשים שחושבות שהם צדקניות שהולכות עם סינטעטי בדוק שאין שם עבודה זרה, צריכים לדעת שיש להם גם כן חלק בעבודה זרה, שהם מראים לנשים אחרות שמותר ללכת בפאה. העצה היחידית היא שתצעוק ברחוב בקול רעש גדול, שמה שהיא מלבישה זה לא מעבודה זרה.
למה לא נזכור את האמת שאסור לומר ברכה, קידוש, ברכת המזון, קריאת שמע, וכל דבר שבקדושה נגד פאה נכרית? (מהר"י מינץ, עטרת זקנים או"ח סי' ע"ה, מהר"י מינץ (פאדווא), הג' יעב"ץ (במור וקציעה סי' ע"ה). הג' בעל פרמ"ג (סי' ש"ג מ"ז סק"ט). הגה"ק ר' הלל מקאלימייא במקרי דרדקי (בראשית ל"ה). הג' ר' שלום מרדכי הכהן מבערזאן, (דעת תורה או"ח סי' ל"ה). לשון הפרי מגדים (או"ח סי' ש"ג מ"ז סק"ט, עיי"ש). וכבר צווח הראב"ד הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א (תשובות והנהגות ח"ד סימן רצ"ד), וראוי להעיר עוד לכל חתן … יתכן שהחתן יגיע לחתונה ויגלה שהוא קנתה לה פאה מפוארת, אבל מתואבת ואסורה, ומוטב בלעדיה, והחתן הבן תורה נכשל בברכות לבטלה, ובאיסור פריצות, וחילול השם ר"ל, שחוטא ומחטיא, ותורתו לא מתקבלת, עכ"ל.
למה לא תחשוב שעם הפאה אתה מאבד עצמך לדעת, כמ"ש בשו"ת מן השמים (לאחד מבעלי התוספות, סימן כ"ח), וז"ל: וכל המקל בכל חשש עבודה זרה מקילין לו ימיו", וכל המחמיר בעבודה זרה מאריכין לו ימיו ושנותיו, עכ"ל.
הבעל היקר ימשיך ללמוד את הגמרא, והדף היומי, ולהתפלל, וישכח שעיקר בתפלה זה, לזכות לעשות נחת רוח ליוצרו.
איזה נחת רוח אתה עושה ליוצרך עם עבודה זרה של הפאה? שנית את האמת לפי הרצונות והצרכים שלך.
עיוותת את האמת.
נכון, נשים דעתן קלה, אבל האם גם דעתך קלה?
הרי למדנו הרבה תורה, האם התורה הייתה לשמה?
לשמה, זה לשם שמים, זה לא נראה כל כך שלמדנו לשם שמים, מכיוון שכעת, כאשר זה לא כל כך "מתאים" לך ולאשתך – אז פשוט מזיזים הצידה את הקדוש ברוך הוא, השם ישמור, ואומרים להשם יתברך "הכל טוב ויפה, אבל עד כאן! כעת אני עושה מה שאני חושב לנכון! צו השעה!!"
זה לא כך? לא?
אז למה אתה מתגמש עם הפאה הנוכרית שהיא עבודה זרה?
"לא יהיה לך אלהים אחרים על פני"
זאת האמת!
ולמה אתה לא חושש לגילוי עריות?, עם הפאה, שהיא פריצות גמורה.
"לא תנאף"
"לא תחמוד את אשת רעך" – שכתוב בילקוט מעם לועז
שעם הלאו הזה עוברים על כל עשרת הדברות.
זאת האמת! ושלש מאות צדיקים קדושי עליון בעלי רוח הקודש אסרו את הפאה בכלל, בלי שהיה תקרובות עבודה זרה!
ולמה אתה לא חושש לחילול שבת? כמו שכתוב במסכת ביצה דף ב, אמרי: שבת, דחמירא, ולא אתי לזלזולי בה, "זכור את יום השבת לקדשו" והפאה היא מוקצה בשבת כמו שכתוב בשו"ת משנת יוסף! שהמטלטל את הפאה בשבת זה חילול שבת, ועוד עוברים בפרהסיה, על מה? על חילול שבת רח"ל?
זאת האמת!
ולמה אתה לא חושש שאשתך מכשילה גברים בהרהורים ושז"ל? עוברים על "לא תרצח", שבמקום ילדים, נבראים מיליוני שידין, רוחין ולילין.
זאת האמת!
כמו שאמר הרב ש"ך זצ"ל בדרשה כשהתחלה הפרצה של הבגדים הקצרים, ערכו כנס גדול בירושלים באולם "טירת חן" ומרן הגאון רבי אליעזר מנחם מן שך שליט"א (זצוק"ל) זעק מקירות לבו: אם נשות אברכים הולכות בבגדים קצרים וצרים, צריך לסגור את כל הכוללים, מה שוה התורה של הבעל? אם כך הולכת אשתו, כל התורה שלו הולכת לסטרא אחרא עד כאן לשונו הקדוש. עוד אמר, שאם לא נתקן את הצניעות, יבוא שואה ח"ו על ארץ ישראל!
ואיפה "שויתי הוי"ה לנגדי תמיד"?
אז למי אנחנו מתפללים? ולמי אנחנו שומרי תורה ומצוות?
אם זאת האמת, צריך לילך אחרי האמת עד הסוף, ואם זאת לא האמת, ח"ו, אז מה אנחנו עושים?
"זאת התורה לא תהיה מוחלפת".
אי אפשר לבחור מתוך התורה הקדושה, שניתנה לעם ישראל, בקולות וברקים במעמד הר סיני, את מה שמתחשק לנו.
רוצים להעביר את הכל לסדר יום? בסדר, הבחירה בידינו, אבל למדנו שיש דין ויש דיין, למדנו שכר ועונש, למדנו שאנחנו מוסרטים 24 שעות ביממה, הסתכל בשלשה דברים ואין אתה בא לידי עברה, דעו מה למעלה ממך, עין רואה ואוזן שומעת, וכל מעשיך בספר נכתבין, (אבות פ"ב משנה א').
ואחרי 120 שנה, מול בית דין של מעלה, אין רחמים בדין ולא משוא פנים כלל, ובאש ה' נשפט, וכמה ימי חיי האדם?
כמו שאומרים בראש השנה (אולי שכחנו):
"אדם יסודו מעפר, וסופו לעפר, בנפשו יביא לחמו, משול כחרס הנשבר, כחציר יבש, וכציץ נובל, כצל עובר וכענן כלה, וכרוח נושבת, וכאבק פורח, וכחלום יעוף".
הבעל שם טוב הקדוש זי"ע כתב:
"כל יום יהיה בעיניך כראש השנה, וכל שעה תהיה בעיניך כיום הכיפורים, וכל רגע יהיה בעיניך כיום הדין, וכל מקום שאתה שם, יהיה בעיניך כאילו שופט כל הארץ עומד לפניך".
בואו ונתסתכל עמוק לתוך נשמתנו, אם אנחנו עובדי השם, נאמנים ואוהבי השם יתברך, ונמצא את האמת, ונלחם כולנו ביחד למען הקדוש ברוך הוא, אבינו שבשמים, "ונקנא ביחד קנאת השם צבקות"
ברוך השם לעולם אמן ואמן
ב"ה, אני הולך לספר מעשה נורא מרבינו הקדוש כ"ק מרן אדמו"ר מסאטמאר רבינו יואל זצ"ל, ידוע המאמר "אין אדם עומד על דעת רבו עד 40 שנה – אצלי זה 51 שנה.
אבי זצוק"ל רבי ישעיה זאב גראס זצ"ל הכ"מ, נפטר בשנת תשכ"ט כט חשון, כשהייתי אז בן 16 שנה, אחרי הפטירה נכנסתי תכף לרבנו הקדוש זי"ע לספר ולשאול כמה שאלות, רבנו הקדוש אמר לי תכף לפני שהתחלתי לדבר שאבי ז"ל היה אצלו מקודם, יותר אננו זוכר, וסיפרתי לרבי זי"ע מה שהיה ואכמ"ל. רבנו הקדוש אמר לי שהשלים שנותיו, ושאלתי האם להביא אותו לא"י כי גרנו אז בא"י? וענה לי לקברו כאן בחו"ל על תנאי.
אחר כך נכנסתי עוד הפעם לשאול מה לכתוב על המצבה וענה לי תכף באות י' לכתוב ימיו השלים והשאר לא נפק"מ.
עכשיו שבת בבוקר לפני היארצייט 51 שנה מהפטירה, אני יוצא החוצה באוצר הספרים ולוקח ספר קדושת נועם אלימלך ואני פותח בדיוק דף קע"א, והיבנתי מה שאמר לי רבינו זי"ע ב' פעמים ימיו השלים.
וז"ל הספר:
כאן בא נוסח הספר
כשהראתי הספר להרה"צ המקובל רבי איתן הכהן שליט"א, אמר לי אז נעשה סעודה יומא דהילולא תכף אחרי התפילה נתתי לו תכף כסף, ואמרתי שיקנה סעודה כסעודת שלמה בשעתו, וכך הוה ב"ה.
אי"ה בפעם אחרת נספר עוד מעשה נורא מרבינו הקדוש מסאטמאר זי"ע עם אבי ע"ה, מה שהיה בשנת תשט"ו כשרבנו הקדוש מסאטמאר התאכסן אצלנו בחיפה כשבא לארץ ישראל בשנת תשט"ו, ואז תבינו למה הרבי אמר ימיו השלים. זיעוכי"א
וען דרבי זי"ע אין איינגעשטאנען ביי אונץ אין חיפה, וועט מען אלעס פארשטיין פארוואס ער האט אויף איהם געזאגט ימיו השלים.
באידיש
איך גיי יעצט פארציילען א מורא דיגע מעשה פון רבינו הקדוש כ"ק מרן אדמו"ר מסאטמאר רבינו יואל זצ"ל, עס איז באקאנט דער מאמר אין אדם עומד על דעת רבו עד 40 שנה – ביי מיר אין דאס 51 יאר
מיין טאטע זצוק"ל רבי ישעיה זאב גראס זצ"ל הכ"מ, איז נפטר געווארן אין שנת תשכ"ט כט חשון, איך בין אלט געווען דעמאלטס 16 יאר, נאך די פטירה בין איך באלט אריין צו רבין זי"ע פארציילן אין פרעגען עטליכע שאלות, דרבי האט מיר געזאגט פאר איך האב אנגעפאנגן רעדן אז מיין ע"ה איז ביי אים פריער געווען, מער דענק איך נישט, איך האב פארציילט פונקט וואס סאיז געווען ואכמ"ל. דרבי האט מיר געזאגט באלד ער האט זיך משלים געווען די יארן, איך האב געפרעגט צו מען זאל איהם טראגן אויף א"י ווייל האבן דארט געוואוינט? דער רבי האט האט געזאגט מען זאל מקבר מיט מיט א תנאי.
שפעטער בין אריין נאכאמאל פרעגען וואס מען שרייבען אויף די מצבה? האט דרבי געזאגט ביי די יוד זאל מען שרייבן ימיו השלים, וכו'. ווייטער איז נישט קיין נפק"מ.
יעצט שבת צופרי פארן יארצייט 51 יאר פון די פטירה, גיי איך אינרויסן צו ספרים שאנק און איך נעם דעם ספר קדושת נועם אלימלך און איך מיש אויף דף קע"א, האב איך פארשאנען דרבי זי"ע האט מיר געזאגט צווי מאל, וז"ל הספר:
איך האב געוויזען דעם ספר פאר הרה"צ המקובל רבי איתן הכהן שליט"א, זאגט ער מיר, אויב אזוי זאל איך מאכן א סעודה בו ביום נאכן דאווענען, איך איהם באלט געבעטען ער זאל איינקויפען אין געשעפט וואס מען קען זאל זיין כסעודת שלמה בשעתו, וכך ב"ה.
אין א צוויטען געלעגנהייט וועל איך פארציילען נאך א מעשה נורא פון רבינו הקדוש מסאטמאר מיט מיין טאטען ע"ה וואס סאיז געווען בשנת תשט"ו ווען דרבי זי"ע אין איינגעשטאנען ביי אונץ אין חיפה, וועט מען אלעס פארשטיין פארוואס ער האט אויף איהם געזאגט ימיו השלים.
דערמקור אין אדם עומד על דעת רבו עד 40 שנה ?? און דער הסבר פארוואס עד 40 שנה אינו עמד על דעתו
מקור משפט זה הוא בגמרא בעבודה זרה ה,ב. שם למדה הגמרא דבר זה ממשה רבינו שלא הוכיח את ישראל על כפיות הטובה שלהם, שלא ביקשו מהקב”ה שיתן להם לב ליראה אותו אלא לאחר מ’ שנה שראה שאינם עומדים על דעת הקב”ה לבדם.
ונאמרו כמה פירושים בראשונים שם ועל התורה בדברים כט,ג על הפסוק ‘ולא נתן לכם לב לדעת’ ובאבות ה,כא אם הארבעים שנה הם משנולד, או משלמד מרבו או לאחר שלמד ממנו מ’ שנה.
ובאחרונים הקשו על הראשונים שכתבו שארבעים שנה הם מזמן שנולד, מה ההוכחה ממשה רבינו ששם היה מ’ שנה ממתן תורה אך היו גדולים יותר מגיל ארבעים, ונאמרו כמה תירוצים בזה, ונביא כאן תירוץ מזקיני בעל התוס’ יו”ט זי"ע במשנה באבות שכיון שעם ישראל היו כגרים בשעת מתן תורה וגר שנתגייר כקטן שנולד דמי, לכך נחשבו כבני ארבעים לאחר מ’ שנה ממתן תורה.
ברוך ה' לעולם אמן ואמן