משניות הזוהר – מסכת ברכות- פרק ז'

 

 

 

 

 

 

  

 

 

ביאורים נפלאים של הזוהר הקדש  את מסכת ברכות- פרק ז' , ובנוסף   הסברים נרחבים  של    האר"י  הקדוש בכל ענייני  הברכות:

  ענין הכנת כוס של ברכה וכל  מצוותיו הרומז לסודות עליונים-עשרה דברים הצריכים לכוס של ברכה,  כמו כן יבוארו, ענין נטילת ידיים, מים אחרונים,  חשיבות הגדולה של זימון, ברכת המזון, וברכת הנהנין, לתקונים הנצרכים של האדם, ולשפע הגדול שיכול לזכות  האדם אם  מברך  בשמחה ובכוונה.

 

 ספר הזוהר

על משניות מסכת ברכות פרק ז' משנה א–ג

שחיבר התנא האלוקי

רבי שמעון בר יוחאי זיע"א

כולל פסקים הלכות וחידושים שיוצאים

מספר הזוהר הקדוש, זוהר חדש ותיקונים,

ובירורים ומקורים והערות לדברי רבותינו הראשונים

והאחרונים המקובלים והפוסקים,

וביאורים בדבריהם, בדברים הנוגעים להלכה,

ובענינים אחרים המסתעפים בזה.

נסדר ונערך בניקוד ופיסוק מלא, עם מראה מקומות,

בחילוק קטעים וכותרות לפי הענינים,

באותיות גדולות ומאירת עיניים.

יצא לאור ע"י מפעל הזוהר העולמי,

עיה"ק בית שמש תובב"א

חודש תמוז שנת תשע"ב לפ"ק

 

להורדה משניות הזוהר- מסכת ברכות פרק ז'- עם מפתחות:  ספר משניות הזוהר – מסכת ברכות

 

[1]) חשיבות כוס של ברכה:

וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים – אֵלּוּ מַיִם אַחֲרוֹנִים – (ח"ג רע"ג, ב ר"מ)

תְּמִינָאָה, מַיִם אַחֲרוֹנִים דְּתָקִינוּ לוֹן, בְּגִין מֶלַח סְדוֹמִית, הַמְּסַמֵּא אֶת הָעֵינַיִם. אֲמַאי אִקְרוּן חוֹבָה. אֶלָּא בְאֹרַח רָזָא, סַם הַמָּוֶת שַׁרְיָא עַל יְדוֹי מְזוּהָמִין, דְּעַבְדֵּי בְהוּ בְרָכָה. וְעַל כּוֹס דִּמְבָרְכֵי עָלֵיהּ בְּלֹא טָהֳרָה, אִקְרֵי טָמֵא. וּמַה כוֹס דְּשׁוֹתִין בּוֹ, טָמֵא לִבְרָכָה עַד דַּהַווֹ מְטָהֲרֵי לֵיהּ בְּהַדָּחָה מִלְּגוֹ וּמִלְּבַר. כָּל שֶׁכֵּן יְדוֹי. וּבְגִין דָּא, מַיִם אַחֲרוֹנִים חוֹבָה. וְרָזָא דְמִלָּה, (ויקרא כ) וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם: אֵלּוּ מַיִם רִאשׁוֹנִים. וִהְיִיתֶם קְדוֹשִׁים: אֵלּוּ מַיִם אַחֲרוֹנִים. כִּי קָדוֹשׁ: זֶה שֶׁמֶן עָרֵב. לָקֳבֵל, קָדֹשׁ קָדֹשׁ קָדֹשׁ יְיָ' צְבָאוֹת. וּבְגִין דָּא וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וְגוֹ', לְאִשְׁתְּמוֹדְעָא דְאַתּוּן בְּנִין לְקוּדְשָׁא בְרִיךְ הוּא, הָדָא הוּא דִכְתִיב, (דברים יד) בָּנִים אַתֶּם לַיְיָ' אֱלֹהֵיכֶם.

וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים – אֵלּוּ מַיִם אַחֲרוֹנִים – (ח"ג רע"ג, ב ר"מ)

ביאור: שְׁמִינִי – מַיִם אַחֲרוֹנִים שֶׁתִּקְּנוּ לָהֶם מִשּׁוּם מֶלַח סְדוֹמִית הַמְסַמֵּא אֶת הָעֵינַיִם. לָמָּה נִקְרְאוּ חוֹבָה? אֶלָּא בְּדֶרֶךְ סוֹד, סַם הַמָּוֶת שׁוֹרֶה עַל יָדַיִם מְזֹהָמוֹת, שֶׁעוֹשִׂים בָּהֶם בְּרָכָה. וְעַל כּוֹס שֶׁמְּבָרְכִים עָלֶיהָ בְּלִי טָהֳרָה נִקְרֵאת טְמֵאָה. וּמַה כּוֹס שֶׁשּׁוֹתִים בָּהּ טְמֵאָה לִבְרָכָה, עַד שֶׁהָיוּ מְטַהֲרִים אוֹתָהּ בַּהֲדחָה מִבִּפְנִים וּמִבַּחוּץ – כָּל שֶׁכֵּן יָדָיו. וּמִשּׁוּם זֶה מַיִם אַחֲרוֹנִים חוֹבָה. וְסוֹד הַדָּבָר, (ויקרא יא) וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם – אֵלּוּ מַיִם רִאשׁוֹנִים. וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים – אֵלּוּ מַיִם אַחֲרוֹנִים. כִּי קָדוֹשׁ – זֶה שֶׁמֶן עָרֵב. כְּנֶגֶד (ישעיה ו) קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ ה' צְבָאוֹת. וּמִשּׁוּם זֶה וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וְגוֹ', לְהוֹדִיעַ שֶׁאַתֶּם בָּנִים לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (דברים יד) בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלֹהֵיכֶם.

בו יתבאר שכוס של ברכה צריך שיהיה בו עשרה דברים, שלשה שאכלו מצווה לברך על כוס, ואומר המזמן נברך שאכלנו משלו.

בן איש חי – הלכות שנה ראשונה – פרשת שלח לך (סעיף טו): צריך להזהר שלא להפסיק בין מים אחרונים לברכת המזון אפילו בדברי תורה, ורק פסוקים אלו יאמר אותם אחר מים האחרונים קודם ברכת המזון, והם מזמור אלהים יחננו ויברכנו כולו, וטוב לצייר במחשבתו בצורת המנורה, ואחריו יאמר פסוק אברכה את ה' בכל עת וגו', ויכוין לגרש הסטרא אחרא העומדת על השלחן, ואחריו פסוק סוף דבר הכל נשמע וגו', ופסוק תהלת ה' ידבר פי וגו', ופסוק ואנחנו נברך יה מעתה ועד עולם הללויה, ואחר כך וידבר אלי זה השולחן אשר לפני ה', ויכוין סופי תיבות זה השלחן אשר נה"ר, ויברך ברכת המזון בעינים סגורות כתפילת העמידה, וישים יד שמאל כנגד החזה, ויד ימין על יד שמאל, ויברך בכונה, דהסטרא אחרא עומד שם לקטרג עליו, אם לא יברך בכונה. (טז): ישתדל לברך על הכוס אם יש שנים עמו, שאז יש להם זימון, אבל יחידי לא יברך על הכוס, וצריך שימסור לו הכוס אדם אחר כשאוחזו בשתי ידיו, וכן הוא יקבלנו בשתי ידיו, וקודם שיאמר וידבר אלי זה השלחן וגו', אז יקבל הכוס בשתי ידיו, ואחר שיקבל אותו בשתי ידיו יאחוז אותו ביד ימין בלבד, ואז יאמר וידבר אלי זה השלחן וגו', ויתחיל לעשות זימון ולברך. (יז) מנהג החסידים כשמברכין ברכת המזון על הכוס, שיהיה הפת שבשלחן מונח לצד שמאל המברך, כדי שיהיה כוס של ברכה בימין שלו, והפת בשמאלו, ויש טעם בדבר על דרך הסוד:

הכנת הכוס לברכה וכל מצוותיו רומז לסודות עליונים

עֲשָׂרָה דְּבָרִים הַצְּרִיכִים לְכוֹס שֶׁל בְּרָכָה (תיקוני זוהר פ"ד, ב)

וְאִיהִי כּוֹס דְּיַיִן, דְּאִיהוּ יַיִ"ן חוּשְׁבַּן סוֹ"ד מִן יְסוֹד, וְצָרִיךְ בֵּיהּ עֲשָׂרָה דְבָרִים כְּמָה דְאוּקְמוּהוּ מָארֵי מַתְנִיתִין, וְאִינוּן כְּחֻשְׁבַּן י' מִן יְסוֹד, וְאִינוּן עִטּוּר וְעִטּוּף הֲדָחָה וּשְׁטִיפָה חַ"י וּמָלֵא, מְקַבְּלוֹ בִּתְרֵי יְדוֹי וְנוֹתְנוֹ בְּיָמִין, וְיָהֵיב עֵינוֹי בֵּיהּ, וּמְסַלְּקוֹ מִן הַקַּרְקַע טֶפַח, וּמְשַׁגְּרֵיהּ בְּמַתָּנָה לְאַנְשֵׁי בֵיתֵיהּ, עִטּוּר מִסִּטְרָא דַעֲטָרָה דִבְּרִית מִילָה, עִטּוּף עוֹטֶה אוֹר כַּשַּׁלְמָה (תהלים קד ב), וְאִם הוּא עָנִי דְלֵית בֵּיהּ אֶלָּא רְבִיעִית לוֹג דְּאִיהִי שִׁעוּרָא דְאָת ד', אִתְּמַר (שם קב א) תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטוֹף, הֲדָחָה וּשְׁטִיפָה, הֲדָחָה מִלְּגָאו וּשְׁטִיפָה מִלְּבָר, וְרָזָא דְמִלָּה וְטִהֲרוֹ וְקִדְּשׁוֹ (ויקרא טז יט).

ביאור: עֲשָׂרָה דְּבָרִים הַצְּרִיכִים לְכוֹס שֶׁל בְּרָכָה

וְהִיא כּוֹס שֶׁל יַיִן, שֶׁהוּא יַיִ"ן חֶשְׁבּוֹן סוֹ"ד מִן יְסוֹד, וְצָרִיךְ בּוֹ עֲשָׂרָה דְבָרִים, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, וְהֵן כְּחֶשְׁבּוֹן י' מִן יְסוֹד, וְהֵם עִטּוּר וְעִטּוּף, הֲדָחָה וּשְׁטִיפָה, חַ"י וּמָלֵא, מְקַבְּלוֹ בִשְׁתֵּי יָדָיו וְנוֹתְנוֹ בְיָמִין, וְנוֹתֵן עֵינָיו בּוֹ, וּמְסַלְּקוֹ מִן הַקַּרְקַע טֶפַח, וּמְשַׁגְּרוֹ בְמַתָּנָה לְאַנְשֵׁי בֵיתוֹ, עָטוּר מִצַּד שֶׁל עֲטָרָה שֶׁל בְּרִית מִילָה, עִטּוּף, עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה, וְאִם הוּא עָנִי שֶׁאֵין לוֹ אֶלָּא רְבִיעִית לוֹג, שֶׁהִיא הַשִּׁעוּר שֶׁל הָאוֹת ד', נֶאֱמַר תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף, הֲדָחָה וּשְׁטִיפָה, הֲדָחָה מִבִּפְנִים וּשְׁטִיפָה מִבַּחוּץ, וְסוֹד הַדָּבָר – וְטִהֲרוֹ וְקִדְּשׁוֹ.

כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה (ח"ג רמ"ה, א ר"מ)

תְּלִיתָאָה, כּוֹס דִּבְרָכָה, דְּתָקִינוּ בֵיהּ עֲשָׂרָה דְבָרִים. הֲדָחָה. שְׁטִיפָה. עִטּוּר. עִטּוּף. חַי. מָלֵא. מְקַבְּלוֹ בִּשְׁתֵּי יָדָיו. וְנוֹתְנוֹ בַּיָּמִין. וְנוֹתֵן עֵינָיו בוֹ. וּמַגְבִּיהוֹ מִן הַקַּרְקַע טֶפַח. וּמְשַׁגְּרוֹ בְּמַתָּנָה לְאַנְשֵׁי בֵיתוֹ.

עִנְיַן כּוֹס בְּרָכָה עַל דֶּרֶךְ סוֹד

וְאוֹרֵחַ רָזָא, כּוֹס (דברים לג) מָלֵא בִרְכַּת יְיָ. כּוֹס בגי' אֱלֹהִי"ם. וּמִתַּמָּן נִשְׁמָתָא, דְּאִיהִי עַל שְׁמֵיהּ כּוֹס. הָדָא הוּא דִכְתִיב, (תהלים קטז) כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא. מָאן יְשׁוּעוֹת. חֲמִשָׁה אֶצְבְּעָאן. דְּאִינּוּן לָקֳבֵל חֲמִשָׁה סְפִירָן דְּכוֹס. דְּאִיהוּ אֱלֹהִים חַיִּים בִּינָה מִתְפַּשְּׁטָא בְהוֹן, לְחַמְשִׁין תַּרְעִין. ה' זִמְנִין עֶשֶׂר. בְּאָת י', דְּאִיהוּ עֲשָׂרָה דְבָרִים דְּתָקִינוּ רַבָּנָן בְּכוֹס, דְּאִיהוּ אֱלֹהִים חַיִּים, חָמֵשׁ אַתְוָון, בְּחֻשְׁבַּן ה'.

וְאוּקְמוּהָ בְּכוֹס, שֶׁצָרִיךְ הֲדָחָה וּשְׁטִיפָה. הֲדָחָה מִבַּחוּץ, וּשְׁטִיפָה מִבִּפְנִים. וְרָזָא דְמִלָּה, שֶׁיְּהֵא תוֹכוֹ כְּבָרוֹ. מָאן דְּזָכֵי לְנִשְׁמְתָא מֵהַאי כוֹס, לְמֶהֱוֵי נִשְׁמָתָא דַכְיָא מִלְּגוֹ וּמִלְּבַר. וְרָזָא דְּמִלָּה, (ויקרא טז) וְטִהֲרוֹ וְקִדְּשׁוֹ, טָהֳרָה מִבִּפְנִים, וּקְדֻשָׁה מִבַּחוּץ. וּמַה כּוֹס לָאו טָהֳרָתֵיהּ וּקְדֻשָּׁתֵיהּ מִלְּגוֹ וּמִלְּבַר בְּלָא מַיָּא. אוֹף הָכִי נִשְׁמָתָא, לָאו טָהֳרָתָהּ וּקְדֻשָּׁתָהּ מִלְּגוֹ וּמִלְּבַר בְּלָא אוֹרַיְיתָא. וּבְגִין דָּא אָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל, מִי שֶׁאֵין תּוֹכוֹ כְּבָרוֹ לֹא יִכָּנֵס לְבֵית הַמִּדְרָשׁ. בְּגִין דְּלָאו אִיהוּ מִסִּטְרָא דְאִילָנָא דְחַיֵּי, אֶלָּא מֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע.

עִטּוּר, אוֹקְמוּהָ מְעַטְּרוֹ בַּתַּלְמִידִים. וְאֹרַח רָזָא, ה' אִיהוּ כוֹס, מְעַטְּרוֹ בַּתַּלְמִידִים בְּאָת י', דְּאִיהוּ עֲטֶרֶת עַל ה'. עִטּוּף, צָרִיךְ לְאַעְטָפָא רֵישֵׁיהּ בְּגִין דִּשְׁכִינְתָּא עַל רֵישֵׁיהּ. דְּהָכִי אוּקְמוּהָ מָארֵי מַתְנִיתִין, אָסוּר לְתַלְמִיד חָכָם לְמֵיהַךְ ד' אַמּוֹת בְּגִלּוּי הָרֹאשׁ. מִשּׁוּם (ישעיה ו) מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ. כָּל שֶׁכֵּן בִּבְרָכָה, וּבְאַדְכְּרַת שְׁמָא קַדִּישָׁא, לְמֶהֱוֵי בְּגִלּוּי הָרֹאשׁ.

דְּאָת י' מִן יְהֹוָה, אִיהִי אִתְעַטֵּף בָּאוֹר, וְאִתְעָבִיד אֲוִיר. (וְהַיְינוּ אֲוִירָא דְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים) בְּגִין דְּאָת י' דְּאִיהִי חָכְמָה בַאֲוִיר, וְהַיְינוּ אוֹר דְּאִתְעַטָּף בֵּיהּ כַּד בָּרָא עָלְמָא, הָדָא הוּא דִכְתִיב, (תהלים קד) עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה. וְהַאי אִיהוּ (בראשית א) יְהִי אוֹר יְהִי אֲוִיר. וְאוֹקְמוּהָ מָארֵי סִתְרֵי תוֹרָה, בְּטֶרֶם נִתְהַוָּוה כָל דָּבָר, נִתְהַוּוּ הַהֲוָיוֹת. וּבְגִין דָּא יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר, דְּהֲוָה מִקַּדְמַת דְּנָא.

חַ"י אוּקְמוּהָ, חָי מִן הֶחָבִית. וְאֹרַח רָזָא, שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה אִיהִי תְּמִינָאָה דִסְפִירָאן מִתַּתָּא לְעֵילָּא, וּבְגִין דָּא אִתְקְרִיאַת ח', וְאִתְּמַר בָּהּ (משלי כד) בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת. וְהַיְינוּ חָבִית: ח' בַּיִ"ת. וּבְגִין דְּאִיהִי חַיִּים, דִּכְתִּיב (משלי ג) עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ, יַיִן מִתַּמָּן אִיהוּ חַ"י. וְדָא אִיהוּ יֵינָא דְאוֹרַיְיתָא. מָאן דְּאִשְׁתַּדַּל בָּהּ, אִקְרֵי חַ"י. וְעוֹד, צַדִּיק חַ"י. אִיהוּ חַי מִן הֶחָבִית.

יַיִן אִית מִנֵּיהּ תְּרֵין גַּוְונִין, חִוָּור וְסוּמָק. יַיִן, שִׁבְעִין אַנְפִּין. הָא, ב. וְלָקֳבֵל תְּרֵין גַּוְונִין דְּיַיִן, אִיהִי זָכוֹר וְשָׁמוֹר דְּשַׁבָּת, וְשִׁבְעִין תֵּיבִין דְּקִדוּשׁ וַיְכֻלּ"וּ, הָא, ב.

מָלֵא, הָדָא הוּא דִכְתִיב כּוֹס (דברים לג) מָלֵא בִּרְכַּת יְיָ. וְאוֹף דְּאִיהוּ מָלֵא מִיֵינָא דְאוֹרַיְיתָא. בַּר נָשׁ הָכִי צָרִיךְ לְמֶהֱוֵי שְׁלִים, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (בראשית כה) אִישׁ תָּם: גְּבַר שְׁלִים. כְּמוֹ (בראשית לג) וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם, הָכִי צָרִיךְ לְמֶהֱוֵי נִשְׁמָתָא שְׁלֵימָתָא, וְלָא יִהְיֶה בָּהּ פְּגָם, (ויקרא כא) דְּכָל אֲשֶׁר בּוֹ מוּם לֹא יִקְרָב. אוֹף הָכִי אִלֵּם עִם יָ"הּ, הוּא אֱלֹהִים, כְּחוּשְׁבַּן כּוֹס. (שם י"ה) אִיהוּ מָלֵא, וַהֲפוֹךְ אִלֵּם וְתִמְצָא מָלֵא. אֵימָתַי. כַּד אִית תַּמָּן יָ"הּ. וְהַיְינוּ (שמות יז) כִּי יָד עַל כֵּס יָ"הּ. אֲדֹנָ"י חוּשְׁבָּנֵיהּ ו"ה. עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא מָלֵא מִן תַּרְוַויְיהוּ. וּבְגִין דָּא שַׁרְיָא עָלֵיהּ אָדָם, דְּהוּא שְׁמָא מְפֹרָשׁ.

מְקַבְּלוֹ בִּשְׁתֵּי יָדָיו, כְּגַוְונָא דְאוֹרַיְיתָא, דַּהֲוָה בִתְרֵין לוּחִין, חֲמִשָּׁה דִבְּרָן בְּלוּחָא חָדָא, לָקֳבֵל חֲמִשָּׁה אֶצְבְּעָאָן דְּיַד יְמִינָא. וְחֲמִשָּׁה בְלוּחָא תִנְיָינָא, לָקֳבֵל חֲמִשָּׁה אֶצְבְּעָאן דְּיַד שְׂמָאלָא. וְאִתְיְיהִיבוּ בִימִינָא דְהַיְינוּ בְיַד יָמִין. וּבְגִין דָּא, שְׁנֵי לוּחוֹת אֲבָנִים הוֹרִיד בְּיָדוֹ, וְלָא בְיָדָיו. וְהַאי אִיהוּ דְאַסְהִיד קְרָא, (דברים לג) מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ.

וְנוֹתֵן עֵינָיו בּוֹ, בְּגִין דְּהַאי כוֹס, דְּאִיהוּ לָקֳבֵל אַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל, דְּאִתְּמַר בָּהּ, (דברים יא) תָּמִיד עֵינֵי יְיָ אֱלֹהֶיךָ בָּהּ. וְעַיְינִין דִּלְעֵילָּא, אִינּוּן שִׁבְעִין סַנְהֶדְרִין, וּמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן עָלַיְיהוּ. תְּרֵין עַיְינִין עִלָּאִין. חַד עַיִן יָמִין, וְחַד עַיִן שְׂמָאלָא, וְאִינּוּן, ב, כְּמִנְיָן בַּיַּיִן. וְהַאי אִיהוּ רָזָא דְנוֹתֵן בַּכּוֹס עֵינוֹ.

וּמַגְבִּיהוֹ מִן הַקַּרְקַע טֶפַח, בְּגִין דְּאָת ה' אִיהִי כוֹס, בָּעֵי לְסַלְּקָא לָהּ בְּאָת י', דְּאִיהִי טֶפַח, דְּבֵיהּ אִתְפַּתְּחַת ה' בְּה' אֶצְבְּעָאן. וּמְשַׁגְּרוֹ לְאַנְשֵׁי בֵיתוֹ בְּמַתָּנָה, בְּגִין דְּיִתְבְּרַךְ דְּבִיתְהוּ, דְּאִיהִי נֶפֶשׁ, דְּאִתְּמַר בָּהּ (במדבר יא) נַפְשֵׁנוּ יְבֵשָׁה אֵין כֹּל, וְאִתְבָּרְכַת וְאִתְעָבִידַת פֵּרִין, הָדָא הוּא דִכְתִיב, (בראשית א) תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא.

(ח"ג רע"ג, ב ר"מ)

תְּשִׁיעָאָה, כּוֹס דִּבְרָכָה. וְאוֹקְמוּהָ מָארֵי דְמַתְנִיתִין, עֲשָׂרָה דְבָרִים נֶאֶמְרוּ בְכוֹס דִּבְרָכָה וְאִלֵּין אִינּוּן. עִטּוּ"ר. עִטּוּ"ף. הַדָּחָ"ה. שְׁטִיפָ"ה. חַ"י. מָלֵ"א. וּמְקַבְּלוֹ בִּשְׁתֵּי יָדָיו. וְנוֹתְנוֹ בַּיָּמִין. וּמְסַלְּקוֹ מִן הַקַּרְקַע טֶפַח. וְנוֹתֵן עֵינָיו בוֹ. וּמְשַׁגְּרוֹ בְּמַתָּנָה לְאַנְשֵׁי בֵיתוֹ. וְעַכְשָׁיו, אֵין לָנוּ אֶלָּא אַרְבָּעָה שֶׁהֵן הַדָּחָה. וּשְׁטִיפָה. חָי. מָלֵּא. וְיֵשׁ אוֹמְרִים חָי מִן הֶחָבִית, וְיֵשׁ אוֹמְרִים חָי, הַכּוֹס שָׁלֵם. שֶׁשְּׁבִירָתוֹ זוֹ הִיא מִיתָתוֹ.

כּוֹס עַל דֶּרֶךְ הַחָכְמָה, הוּא אֱלֹהִים. וְהוּא (מָלֵא בְיָ"הּ וְהֵם) וְהָכָא שָׁלֵם, כֹּ"ס בְּלָא ו' כְּמוֹ כֵּס שֶׁהוּא פָגוּם וְחָסֵר בְּלָא אָלֶף, כֵּן הוּא חָסֵר בְּלָא וָי"ו, וְהוּא פָגוּם. הַכִּסֵּ"א כֵּן עוֹלֶה בְגִימַטְּרִיָא כוֹס.

כּוֹס הִיא הֵ"א, וְצָרִיךְ עֲשָׂרָה דְבָרִים, כְּנֶגֶד י'. וְהֵם: עִטּוּ"ר בְּסוֹד הָעַטָרָה, עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת. וְזֶהוּ סוֹד עִטּוּר, שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה מְעַטְּרוֹ בַּתַּלְמִידִים, וְהִיא עֲטֶרֶת הַבְּרִית. עִטּוּ"ף, (תהלים קב) תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטוֹף. שֶׁכָּל הַבְּרָכוֹת וְהַתְּפִלוֹת מִתְעַטְּפִים, עַד שֶׁתַּעֲלֶה תְפִלַּת הֶעָנִי.

הַדָּחָ"ה וּשְׁטִיפָ"ה, כְּמוֹ (ויקרא טז) וְטִהֲרוֹ וְקִדְּשׁוֹ. הַטָּהֲרָה מִיָּמִין הַחֶסֶד. וְהַקְדוּשָּׁה מִשְּׂמֹאל דִּגְבוּרָה. כּוֹס דִּבְרָכָה מַלְכוּת מִצַּד בִּינָה הַנִקְרֵאת אֱלֹהִים. וְנִקְרָא עֲטָרָה מִצַּד הַכֶּתֶר. חַ"י, מִצַּד יְסוֹד, הַנִּקְרָא שָׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נד) וּבְרִית שְׁלוֹמִי לֹא תָמוּט אָמַר מְרַחֲמֵךְ יְיָ'. מָלֵּא, מִצַּד תִפְאֶרֶת. מְקַבְּלוֹ בִּשְׁתֵּי יָדָיו, ה' ה'.

וְנוֹתְנוֹ בַּיָּמִין, כִּי ה' עֶלְיוֹנָה לָחֶסֶד, ה' שְׁנִיָה לַגְּבוּרָה. וּמְסַלְּקוֹ מִן הַקַּרְקַע טֶפַח, בְּסוֹד יוֹ"ד כִּי סִלּוּק ה' הוּא יוֹ"ד. וְנוֹתֵן עֵינָיו בוֹ, שֶׁהֵם בְּסוֹד יְאֲהדֹוָנָהִי. יְיָ' (ד"א יו"ד) מֵאִיר בְּבַת עַיִן. יֱהֹוִ"ה בִשְׁלֹשָׁה צִבְעֵי הָעַיִן. אֲדֹנָי מְאִירָה בִשְׁנֵי כְרוּבֵי הָעַיִן, וְאִישׁוֹנֵי עַפְעַפֵּי הָעַיִן. וּמְשַׁגְּ"רוֹ בְּמַתָּנָה לְאַנְשֵׁי בֵּיתוֹ. הִיא בִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ, יִשְׂמַח מֹשֶׁה בְמַתְּנַת חֶלְקוֹ.

ביאור הזוהר:

כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה

שְׁלִישִׁי – כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה שֶׁתִּקְּנוּ בוֹ עֲשָׂרָה דְבָרִים: הֲדָחָה וּשְׁטִיפָה. עִטּוּר. עִטּוּף. חַי. מָלֵא. מְקַבְּלוֹ בִּשְׁתֵּי יָדָיו. וְנוֹתְנוֹ בַּיָּמִין. וְנוֹתֵן עֵינָיו בּוֹ. וּמַגְבִּיהוֹ מִן הַקַּרְקַע טֶפַח. וּמְשַׁגְּרוֹ בְּמַתָּנָה לְאַנְשֵׁי בֵיתוֹ.

עִנְיַן כּוֹס בְּרָכָה עַל דֶּרֶךְ סוֹד

וּבְדֶרֶךְ סוֹד, כּוֹס (דברים לג) מָלֵא בִּרְכַּת ה'. כּוֹס בְּגִימַטְרִיָּא אֱלֹהִי"ם, וּמִשָּׁם הַנְּשָׁמָה, שֶׁהִיא עַל שְׁמוֹ – כּוֹס. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (תהלים קטז) כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא. מִי נִקְרָא יְשׁוּעוֹת? חָמֵשׁ אֶצְבָּעוֹת, שֶׁהֵן כְּנֶגֶד חָמֵשׁ סְפִירוֹת שֶׁל כּוֹס, שֶׁהוּא שֵׁם אֱלֹהִים חַיִּים שֶׁהַבִּינָה מִתְפַּשֶּׁטֶת בָּהֶם לַחֲמִשִּׁים שְׁעָרִים. ה' פְּעָמִים עֶשֶׂר, בְּאוֹת י', שֶׁהוּא עֲשָׂרָה דְבָרִים שֶׁתִּקְּנוּ חֲכָמִים בְּכוֹס, שֶׁהוּא אֱלֹהִים חַיִּים, חָמֵשׁ אוֹתִיּוֹת בְּחֶשְׁבּוֹן ה'.

וּבֵאֲרוּ, בְּכוֹס שֶׁצָּרִיךְ הֲדָחָה וּשְׁטִיפָה. הֲדָחָה מִבַּחוּץ, וּשְׁטִיפָה מִבִּפְנִים. וְסוֹד הַדָּבָר – שֶׁיְּהֵא תּוֹכוֹ כְּבָרוֹ. מִי שֶׁזָּכָה לַנְּשָׁמָה מִכּוֹס זֶה, לִהְיוֹת נְשָׁמָה טְהוֹרָה מִבִּפְנִים וּמִבַּחוּץ. וְסוֹד הַדָּבָר – (ויקרא טז) וְטִהֲרוֹ וְקִדְּשׁוֹ. טָהֳרָה מִבִּפְנִים, וּקְדֻשָּׁה מִבַּחוּץ. וּמַה כּוֹס אֵין טָהֳרָתוֹ וּקְדֻשָּׁתוֹ מִבִּפְנִים וּמִבַּחוּץ בְּלִי מַיִם – אַף כָּךְ הַנְּשָׁמָה אֵין טָהֳרָתָהּ וּקְדֻשָּׁתָהּ מִבִּפְנִים וּמִבַּחוּץ בְּלִי תוֹרָה. וּמִשּׁוּם זֶה אָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל, מִי שֶׁאֵין תּוֹכוֹ כְּבָרוֹ לֹא יִכָּנֵס לְבֵית הַמִּדְרָשׁ. בִּגְלַל שֶׁאֵין הוּא מִצַּד עֵץ הַחַיִּים, אֶלָּא מֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע.

עִטּוּר – פֵּרְשׁוּהוּ מְעַטְּרוֹ בְּתַלְמִידִים. וְדֶרֶךְ סוֹד – ה' הִיא כּוֹס, מְעַטְּרוֹ בְּתַלְמִידִים בְּאוֹת י', שֶׁהִיא עֲטָרָה עַל ה'. עִטּוּף – צָרִיךְ לַעֲטֹף רֹאשׁוֹ בִּגְלַל שֶׁהַשְּׁכִינָה עַל רֹאשׁוֹ. שֶׁכָּךְ פֵּרְשׁוּהוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, אָסוּר לְתַלְמִיד חָכָם לְהַלֵּךְ ד' אַמּוֹת בְּגִלּוּי הָרֹאשׁ, מִשּׁוּם (ישעיה ו) מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ. כָּל שֶׁכֵּן בִּבְרָכָה וּבְהַזְכָּרַת שֵׁם הַקָּדוֹשׁ שֶׁאָסוּר לִהְיוֹת בְּגִלּוּי הָרֹאשׁ.

שֶׁאוֹת י' מִן יְהֹוָ"ה הִיא שֶׁהִתְעַטְּפָה בָּאוֹר, וְנֶעֶשְׂתָה אֲוִיר. (וְזֶהוּ אֲוִיר שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים) מִשּׁוּם שֶׁאוֹת י', שֶׁהִיא חָכְמָה, בָּאֲוִיר, וְזֶהוּ אוֹר שֶׁהִתְעַטֵּף בּוֹ כְּשֶׁבָּרָא אֶת הָעוֹלָם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (תהלים קד) עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה. וְזֶהוּ (בראשית א) יְהִי אוֹר – יְהִי אֲוִיר. וּפֵרְשׁוּהוּ בַּעֲלֵי סוֹדוֹת הַתּוֹרָה, בְּטֶרֶם שֶׁנִּתְהַוָּה כָּל דָּבָר, נִתְהַוּוּ הַהֲוָיוֹת. וּמִשּׁוּם זֶה נֶאֱמַר יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר, שֶׁהָיָה מִזְּמַן קַדְמוֹן.

חַי – פֵּרְשׁוּהוּ חַי מִן הֶחָבִית. וְדֶרֶךְ סוֹד – שְׁכִינָה עֶלְיוֹנָה הִיא שְׁמִינִית לַסְּפִירוֹת מִמַּטָּה לְמַעְלָה, וּמִשּׁוּם זֶה נִקְרֵאת אוֹת ח', וְנֶאֱמַר בָּהּ (משלי כד) בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת. וְזֶהוּ חָבִית: ח' בַּיִ"ת. וּמִשּׁוּם שֶׁהִיא חַיִּים, שֶׁכָּתוּב (משלי ג) עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ, הַיַּיִן מִשָּׁם הוּא חַי. וְזֶהוּ יֵינָהּ שֶׁל תּוֹרָה. מִי שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל בָּהּ נִקְרָא חַי. וְעוֹד, צַדִּיק חַי, שֶׁהוּא חַי מִן הֶחָבִית.

יַיִן יֵשׁ מִמֶּנּוּ שְׁנֵי גְוָנִים – לָבָן וְאָדֹם. יַיִן גִּימַטְרִיָּא שִׁבְעִים פָּנִים. הֲרֵי ע"ב. וּכְנֶגֶד שְׁנֵי גְוָנִים שֶׁל הַיַּיִן, הוּא זָכוֹר וְשָׁמוֹר שֶׁל שַׁבָּת, וְשִׁבְעִים תֵּבוֹת שֶׁל קִדּוּשׁ וַיְכֻלּ"וּ – הֲרֵי ע"ב.

מָלֵא – זֶהוּ שֶׁכָּתוּב כּוֹס (דברים לג) מָלֵא בִּרְכַּת ה'. וְאַף שֶׁהוּא מָלֵא מִיֵּינָהּ שֶׁל תּוֹרָה. אָדָם כָּךְ צָרִיךְ לִהְיוֹת שָׁלֵם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כה) אִישׁ תָּם – גֶּבֶר שָׁלֵם, כְּמוֹ (שם לג) וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם. כָּךְ צָרִיךְ לִהְיוֹת נְשָׁמָה שְׁלֵמָה, וְלֹא יִהְיֶה בָּהּ פְּגָם, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כא) שֶׁכָּל (אִישׁ) אֲשֶׁר בּוֹ מוּם לֹא יִקְרָב. אַף כָּךְ אוֹתִיּוֹת אִלֵּם עִם יָ"הּ – הוּא אֱלֹהִים, כְּחֶשְׁבּוֹן כּוֹס. (שֵׁם י"ה) הוּא מָלֵא, וַהֲפֹךְ אוֹתִיּוֹת אִלֵּם וְתִמְצָא מָלֵא. מָתַי? כַּאֲשֶׁר יֵשׁ שָׁם אוֹתִיּוֹת יָ"הּ. וְהַיְנוּ (שמות יז) כִּי יָד עַל כֵּס יָ"הּ. אֲדֹנָ"י חֶשְׁבּוֹנוֹ ו"ה. הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי מָלֵא מִשְּׁנֵיהֶם, וּמִשּׁוּם זֶה שׁוֹרֶה עָלָיו אָדָם, שֶׁהוּא שֵׁם מְפֹרָשׁ.

מְקַבְּלוֹ בִּשְׁתֵּי יָדָיו – כְּמוֹ הַתּוֹרָה שֶׁהָיְתָה בִּשְׁנֵי לוּחוֹת, חֲמִשָּׁה דִּבְּרוֹת בְּלוּחַ אֶחָד כְּנֶגֶד חָמֵשׁ אֶצְבָּעוֹת שֶׁל יַד יָמִין, וַחֲמִשָּׁה בְּלוּחַ שֵׁנִי כְּנֶגֶד חָמֵשׁ אֶצְבָּעוֹת שֶׁל יַד שְׂמֹאל. וְנִתְּנוּ בְיָמִין, כְּלוֹמַר בְּיַד יָמִין. וּמִשּׁוּם זֶה, שְׁנֵי לוּחוֹת אֲבָנִים בְּיָדוֹ, וְלֹא בְיָדָיו. וְזֶהוּ שֶׁמֵּעִיד הַפָּסוּק, (דברים לג) מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ.

וְנוֹתֵן עֵינָיו בּוֹ – מִשּׁוּם שֶׁכּוֹס זֶה הוּא כְּנֶגֶד אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ (דברים יא) תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בָּהּ. וְעֵינַיִם שֶׁל מַעְלָה הֵם שִׁבְעִים סַנְהֶדְרִין, וַעֲלֵיהֶם מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן. שְׁתֵּי עֵינַיִם עֶלְיוֹנוֹת. אַחַת עֵין יָמִין, וְאַחַת עֵין שְׂמֹאל. וְהֵם ע"ב, כְּמִנְיַן "בַּיַּיִן". וְזֶהוּ סוֹד שֶׁל נוֹתֵן בַּכּוֹס עֵינוֹ.

וּמַגְבִּיהוֹ מִן הַקַּרְקַע טֶפַח – מִשּׁוּם שֶׁאוֹת ה' הִיא כּוֹס, צָרִיךְ לְהַעֲלוֹת אוֹתָהּ בָּאוֹת י', שֶׁהִיא טֶפַח, שֶׁבּוֹ נִפְתַּחַת אוֹת ה' בְּחָמֵשׁ אֶצְבָּעוֹת. וּמְשַׁגְּרוֹ לְאַנְשֵׁי בֵיתוֹ בְּמַתָּנָה – מִשּׁוּם שֶׁתִּתְבָּרֵךְ אִשְׁתּוֹ, שֶׁהִיא נֶפֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ (במדבר יא) נַפְשֵׁנוּ יְבֵשָׁה אֵין כֹּל. וּמִתְבָּרֶכֶת וְעוֹשָׂה פֵּרוֹת. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (בראשית א) תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא.

(חלק ג' דף רע"ג ע"ב, רעיא מהימנא)

תְּשִׁיעִי – כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה, וּפֵרְשׁוּהָ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, עֲשָׂרָה דְבָרִים נֶאֶמְרוּ בְּכוֹס שֶׁל בְּרָכָה, וְאֵלּוּ הֵם: עִטּוּ"ר. עִטּוּ"ף. הֲדָחָ"ה. שְׁטִיפָ"ה. חַ"י. מָלֵ"א. וּמְקַבְּלוֹ בִּשְׁתֵּי יָדָיו. וְנוֹתְנוֹ בַיָּמִין. וּמְסַלְּקוֹ מִן הַקַּרְקַע טֶפַח. וְנוֹתֵן עֵינָיו בּוֹ. וּמְשַׁגְּרוֹ בְּמַתָּנָה לְאַנְשֵׁי בֵיתוֹ. וְעַכְשָׁו אֵין לָנוּ אֶלָּא אַרְבָּעָה, שֶׁהֵם: הֲדָחָה. וּשְׁטִיפָה. חַי. מָלֵא. וְיֵשׁ אוֹמְרִים חַי, מִן הֶחָבִית. וְיֵשׁ אוֹמְרִים חַי, הַכּוֹס שָׁלֵם. שֶׁשְּׁבִירָתוֹ זוֹ הִיא מִיתָתוֹ.

כּוֹס עַל דֶּרֶךְ הַחָכְמָה הוּא אֱלֹהִים, וְהוּא (מָלֵא בְּיָ"הּ וְהֵם) וְכָאן שָׁלֵם. כֹּ"ס בְּלִי ו', כְּמוֹ כֵּס, שֶׁהוּא פָּגוּם וְחָסֵר בְּלֹא אָלֶף, כֵּן הוּא חָסֵר בְּלִי וָי"ו, וְהוּא פָּגוּם. הַכִּסֵּ"א כֵּן עוֹלֶה בְגִימַטְרִיָּא כּוֹס.

כּוֹס הִיא הֵ"א, וְצָרִיךְ עֲשָׂרָה דְבָרִים כְּנֶגֶד י', וְהֵם: עִטּוּ"ר בְּסוֹד הָעֲטָרָה, עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת. וְזֶהוּ סוֹד עִטּוּר שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, מְעַטְּרוֹ בְתַלְמִידִים, וְהִיא עֲטֶרֶת הַבְּרִית. עִטּוּ"ף, (תהלים קב) תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף. שֶׁכָּל הַבְּרָכוֹת וְהַתְּפִלּוֹת מִתְעַטְּפִים עַד שֶׁתַּעֲלֶה תְפִלַּת הֶעָנִי.

הֲדָחָ"ה וּשְׁטִיפָ"ה, כְּמוֹ (ויקרא טז) וְטִהֲרוֹ וְקִדְּשׁוֹ. הַטָּהֳרָה מִימִין הַחֶסֶד, וְהַקְּדֻשָּׁה מִשְּׂמֹאל הַגְּבוּרָה. כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה מַלְכוּת, מִצַּד בִּינָה הַנִּקְרֵאת אֱלֹהִים. וְנִקְרָא עֲטָרָה מִצַּד הַכֶּתֶר. חַ"י מִצַּד יְסוֹד הַנִּקְרָא שָׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נד) וּבְרִיתִי שְׁלוֹמִי לֹא תָמוּט אָמַר מְרַחֲמֵךְ ה'. מָלֵא מִצַּד תִּפְאֶרֶת. מְקַבְּלוֹ בִּשְׁתֵּי יָדָיו, ה' ה'.

וְנוֹתְנוֹ בַיָּמִין, כִּי ה' עֶלְיוֹנָה לְחֶסֶד, ה' שְׁנִיָּה לִגְבוּרָה. וּמְסַלְּקוֹ מִן הַקַּרְקַע טֶפַח, בְּסוֹד יוֹ"ד, כִּי סִלּוּק ה' הוּא יוֹ"ד. וְנוֹתֵן עֵינָיו בּוֹ, שֶׁהֵם בְּסוֹד יְאֲהדֹוָנָהִי. יְיָ מֵאִיר בְּבַת עַיִן. יֱהֹוִ"ה בִּשְׁלֹשָׁה צִבְעֵי הָעַיִן. אֲדֹנָי מְאִירָה בִּשְׁנֵי כְּרוּבֵי הָעַיִן וְאִישׁוֹנֵי עַפְעַפֵּי הָעַיִן. וּמְשַׁגְּ"רוֹ בְמַתָּנָה לְאַנְשֵׁי בֵיתוֹ, הִיא בִּינָה, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ יִשְׂמַח מֹשֶׁה בְּמַתְּנַת חֶלְקוֹ.

כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה צְרִיכָה עֲשָׂרָה דְבָרִים – זהר חדש רות (דף קו ע"ב)

כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה צָרִיךְ עֲשָׂרָה דְּבָרִים, כְּמָה דְּאִתְעָרוּ בְּהוּ רַבָּנָן. בִּרְכַּת הַמָּזוֹן בְּשְׁלֹשָׁה, צָרִיךְ כּוֹס. שֶׁלֹּא בְּשְׁלֹשָׁה, אֵין צָרִיךְ כּוֹס. מַאי טַעְמָא, דְּכוֹס שֶׁל בְּרָכָה, אֵינוֹ מִתְבָּרֵךְ אֶלָּא בְּשְׁלֹשָׁה, וּמִשְׁלֹשָׁה וּלְמַעְלָה. הָא פָּחוֹת מִשְׁלֹשָׁה, לָא.

ביאור: כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה צְרִיכָה עֲשָׂרָה דְבָרִים, כְּמוֹ שֶׁהֵעִירוּ בָהֶם חֲכָמִים. בִּרְכַּת הַמָּזוֹן בִּשְׁלֹשָׁה צָרִיךְ כּוֹס. שֶׁלֹּא בִּשְׁלֹשָׁה – אֵין צָרִיךְ כּוֹס. מָה הַטַּעַם? שֶׁכּוֹס שֶׁל בְּרָכָה אֵין מִתְבָּרֶכֶת אֶלָּא בִּשְׁלֹשָׁה, וּמִשְּׁלֹשָׁה וָמַעְלָה. הִנֵּה פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה – לֹא. (כמו שנתבאר במסכת ברכות דף נא ע"א): ואמרו שטעון הדחה, שטיפה חי, מלא, עיטור, עיטוף, נוטלו בשתי ידו, ונותנו בימין, ומגביהו מן הקרקע טפח, ונותן בו עיניו, ויש אומרים אף משגרו במתנה לאנשי ביתו.

בְּשְׁלֹשָׁה, אָמְרוּ רַבָּנָן, דְּהוּא אוֹמֵר נְבָרֵךְ שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ. הָכָא לָא אָמְרֵי לְמַאן מְבָרֵךְ, אַף עַל גַּב דְּשְׁלֹשָׁה אִינוּן, לֹא אָמַר נְבָרֵךְ לְמִי שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ, אוֹ לַשֵּׁם, וְלָא אָמְרֵי אֶלָּא נְבָרֵךְ שֶׁאָכַלְנוּ, וְלָא אָמְרֵי לְמַאן.

ביאור: בִּשְׁלֹשָׁה, אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, שֶׁהוּא אוֹמֵר שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ. כָּאן לֹא אוֹמְרִים לְמִי מְבָרֵךְ, אַף עַל גַּב שֶׁהֵם שְׁלֹשָׁה, לֹא אָמַר לְמִי שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ, אוֹ לַשֵּׁם, וְלֹא אוֹמְרִים אֶלָּא נְבָרֵךְ שֶׁאָכַלְנוּ, וְלֹא אוֹמְרִים לְמִי.

בו יתבאר שיש חשיבות שיסתכל בכוס של ברכה, לפי שאז משפיע בה הברכות מהקדוש ברוך הוא , וזימון צריך להיות בשלשה דווקא, ואומר נברך שאכלנו משלו. דהיינו מוסכם עלינו לברך את הקדוש ברוך הוא שממנו אכלנו.

ההסתכלות בכוס של ברכה וסגולתה – זהר חדש רות (דף קו ע"ב)

וְהָכָא אִיתְעָרוּ רַבָּנָן, דְּהַאי כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה קָיְימָא קַמֵּיהּ, וְעֵינוֹי מִסְתַּכְּלִין בֵּיהּ. וְרָזָא (דברים יא יב) תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בָּהּ. וְהַהוּא כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה, נָטַל בִּרְכָן וּמְזוֹנֵי מִגּוֹ תְלַת אֲבָהָן. וּמֵהַהוּא מְזוֹנָא דְּאִיהוּ נָטַל אֲנַן אָכְלֵי.

וְעַל דָּא מִסְתַּכְּלִין בֵּיהּ, וְאָמְרֵי נְבָרֵ"ךְ שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ, נַסְכִּי"ם דַּעְתֵּנוּ לְבָרְכָא, בְּגִין דְּאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ, מֵהַהוּא מְזוֹנָא דְּאִיהוּ נָטִיל לְמֵיזַן עָלְמָא.

ביאור: וְכָאן הֵעִירוּ רַבּוֹתֵינוּ, שֶׁהַכּוֹס הַזּוֹ שֶׁל בְּרָכָה עוֹמֶדֶת לְפָנָיו, וְעֵינָיו מִסְתַּכְּלִים בָּהּ, וְהַסּוֹד – (דברים יא) תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בָּהּ. וְאוֹתָהּ הַכּוֹס שֶׁל בְּרָכָה נוֹטֶלֶת בְּרָכוֹת וּמְזוֹנוֹת מִתּוֹךְ שְׁלֹשֶׁת הָאָבוֹת. וּמֵאוֹתוֹ הַמָּזוֹן שֶׁהוּא נָטַל אָנוּ אוֹכְלִים.

וְעַל זֶה מִסְתַּכְּלִים בּוֹ, וְאוֹמְרִים נְבָרֵ"ךְ שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ. נַסְכִּי"ם דַּעְתֵּנוּ לְבָרֵךְ, מִשּׁוּם שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ, מֵאוֹתוֹ הַמָּזוֹן שֶׁהוּא נָטַל לָזוּן אֶת הָעוֹלָם.

 

ברכת המזון צריך הזמנה –  פרשת בלק (דף קפו ע"ב)

בו יתבאר שהשכינה הקדושה מתברכת בברכת המזון אך רק אם אנו נזמין אותה ונאמר הב ונברך מלשון הזמנה, וממשיך לבאר כי בעת אכילת האדם בסעודה, השכינה עומדת עליו ונוטלת חלקה שהם הניצוצות הקדושים. וצריך ליזהר להזמין השכינה ולברך ברכת המזון בכוונה, כדי השפע לא יפול לסטרא אחרא.

דף קפ"ו ע"א

רִבִּי יִצְחָק וְרִבִּי יְהוּדָה הֲווֹ אָזְלֵי בְּאוֹרְחָא, מָטוּ לְהַהוּא אֲתָר דִּכְפַר סִכְנִין, דְּהֲוָה תַּמָּן רַב הַמְנוּנָא סָבָא, אִתְאֲרָחוּ בְּאִתְּתָא דִּילֵיהּ, דְּהֲוָה לָהּ בְּרָא חֲדָא זְעֵירָא, וְכָל יוֹמָא הֲוָה בְּבֵי סִפְרָא, הַהוּא יוֹמָא סָלִיק מִבֵּי סִפְרָא, וְאָתָא לְבֵיתָא, חָמָא לוֹן לְאִלֵּין חַכִּימִין. אָמַר לֵיהּ אִמֵּיהּ, קָרִיב לְגַבֵּי אִלֵּין גּוּבְרִין עִלָּאִין וְתִרְוַוח מִנַּיְיהוּ בִּרְכָאָן. קָרִיב לְגַבַּיְיהוּ, עַד לָא קָרִיב, אַהֲדָר לַאֲחוֹרָא. אָמַר לֵיהּ לְאִמֵּיהּ, לָא בָּעֵינָא לְקָרְבָא לְגַבַּיְיהוּ. דְּהָא יוֹמָא דָּא לָא קָרוּ קְרִיאַת שְׁמַע, וְהָכִי אוֹלְפֵי לִי, כָּל מַאן דְּלָא קָרֵי קְרִיאַת שְׁמַע בְּעוֹנָתֵיהּ, בְּנִדּוּי הוּא כָּל הַהוּא יוֹמָא.

שָׁמְעוּ אִינּוּן, וְתַוְּוהוּ, אָרִימוּ יְדַיְיהוּ וּבָרִיכוּ לֵיהּ. אָמְרוּ וַדַּאי הָכִי הוּא. וְיוֹמָא דָּא אִשְׁתָּדַּלְנָא בַּהֲדֵי חָתָן וְכַלָּה, דְּלָא הֲוָה לוֹן צָרְכַיְיהוּ, וַהֲווּ מִתְאַחֲרָן לְאִזְדַּוְּוגָא, וְלָא הֲוָה בַּר נָשׁ לְאִשְׁתַּדְּלָא עָלַיְיהוּ, וַאֲנָן אִשְׁתָּדַּלְּנָא בְּהוּ, וְלָא קָרֵינָן קְרִיאַת שְׁמַע בְּעוֹנָתֵיהּ, וּמַאן דְּאִתְעַסָּק בַּמִּצְוָה, פָּטוּר מִן הַמִצְוָה. אָמְרוּ לֵיהּ, בְּרִי, בְּמָה יַדְעַת. אָמַר לֵיהּ, בְּרֵיחָא דִּלְבוּשַׁיְיכוּ יְדַעְנָא, כַּד קָרִיבְנָא לְגַבַּיְיכוּ. תַּוְוהוּ. יָתְבוּ, נַטְלוּ יְדַיְיהוּ וְכָרִיכוּ רִפְתָא.

רִבִּי יְהוּדָה הֲווֹ יְדוֹי מְלוּכְלְכָן, וְנָטִיל יְדוֹי, וּבָרִיךְ עַד לָא נָטִיל. אָמַר לֵיהּ, אִי תַּלְמִידֵי דְּרַב שְׁמַעְיָה חֲסִידָא אַתּוּן, לָא הֲוָה לְכוּ לְבָרְכָא בְּיָדַיִם מְזוּהֲמוֹת, וּמַאן דְּבָרִיךְ בְּיָדַיִם מְזוּהֲמוֹת, חַיָּיב מִיתָה.

פָּתַח הַהוּא יַנּוּקָא וְאָמַר, (שמות ל) בְּבֹאָם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד יִרְחֲצוּ מַיִם וְלֹא יָמוּתוּ וְגוֹ'. יַלְפֵינָן מֵהַאי קְרָא, דְּמַאן דְּלָא חָיִישׁ לְהַאי, וְיִתְחֲזֵי קַמֵּי מַלְכָּא בִּידִין מְזוּהֲמָן, חַיָּיב מִיתָא. מַאי טַעְמָא. בְּגִין דִּידוֹי דְּבַּר נָשׁ יַתְבִין בְּרוּמוּ שֶׁל עוֹלָם. אֶצְבְּעָא חֲדָא אִית בִּידָא דְּבַּר נָשׁ, וְאִיהוּ אֶצְבְּעָא דְּאָרָמָא מֹשֶׁה.

דף קפ"ו ע"ב

כְּתִיב (שם כו) וְעָשִׂיתָ בְרִיחִים עֲצֵי שִׁטִּים חֲמִשָּׁה לְקַרְשֵׁי צֶלַע הַמִּשְׁכָּן הָאֶחָד וַחֲמִשָּׁה בְרִיחִים לְקַרְשֵׁי צֶלַע הַמִּשְׁכָּן הַשֵּׁנִית. וּכְתִיב וְהַבְּרִיחַ הַתִּיכוֹן בְּתוֹךְ הַקְּרָשִׁים מַבְרִיחַ מִן הַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה. וְאִי תֵּימָא, דְּהַהוּא בָּרִיחַ הַתִּיכוֹן אַחֲרָא הוּא, דְּלָא הֲוָה בִּכְלָלָא דְּאִינּוּן חֲמִשָּׁה. לָאו הָכִי. אֶלָּא הַהוּא בְּרִיחַ הַתִּיכוֹן, מֵאִינּוּן חֲמִשָּׁה הֲוָה. תְּרֵין מִכָּאן, וּתְרֵין מִכָּאן, וְחַד בְּאֶמְצָעִיתָא. הָא הֲוָה בְּרִיחַ הַתִּיכוֹן, עַמּוּדָא דְּיַעֲקֹב, רָזָא דְּמֹשֶׁה, (דף קפ"ו ע"ב) לָקֳבֵל דָּא, חָמֵשׁ אֶצְבְּעָאן בִּידָא דְּבַר נָשׁ. וְהַבְּרִיחַ הַתִּיכוֹן בְּאֶמְצָעִיתָא, רַב וְעִלָּאָה מִכֹּלָּא, בֵּיהּ קַיְימִין שְׁאַר אַחֲרָנִין.

וְאִינּוּן חָמֵשׁ בְּרִיחִין, דְּאִקְרוּן חָמֵשׁ מְאָה שְׁנִין, דְּאִילָנָא דְּחַיֵּי אָזִיל בְּהוּ. וּבְרִית קַדִישָׁא אִתְעַר (ס"א אתגזר), בְּחָמֵשׁ אֶצְבְּעָן דִּיְדָא. וּמִלָּה (נ"א סתימא) תֵּימָא הוּא עַל מַה דְּאַמְרַת. וְעַל דָּא כָּל בִּרְכָאן דְּכַהֲנָא, בְּאֶצְבְּעָן תַּלְיָין. פְרִישׂוּ דִּיְדָא דְּמֹשֶׁה עַל דָּא הֲוָה.

אִי כָּל דָּא אִית בְּהוּ, לֵית דִּינָא לְמֶהֱוִי בְּנַקְיוּ, כַּד מְבָרְכִין בְּהוּ לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. בְּגִין דִּבְהוּ, וּבְדוּגְמָא דִּלְהוֹן, מִתְבְּרַךְ שְׁמָא קַדִישָׁא. וְעַל דָּא אַתּוּן דְּחַכְמִיתּוּ טוּבָא, הֵיךְ לָא אַשְׁגַחְתּוּן לְהַאי. וְלָא שְׁמַשְׁתּוּן לְרִבִּי שְׁמַעְיָה חֲסִידָא, וְאִיהוּ אָמַר, כָּל טִנּוּפָא, וְכָל לִכְלוּכָא, סְלִיקוּ לֵיהּ לְסִטְרָא אַחֲרָא, דְּהָא סִטְרָא אַחֲרָא מֵהַאי טִנּוּפָא וְלִכְלוּכָא אִתְזָן. (תרומה קנ"ד ע"ב) וְעַל דָּא מַיִם אַחֲרוֹנִים חוֹבָה, וְחוֹבָה אִינּוּן.

תַּוְוהוּ וְלָא יָכִילוּ לְמַלְּלָא. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, בְּרִי, שְׁמָא דְּאָבוּךְ מַאן הוּא. שָׁתִיק יַנּוּקָא רִגְעָא חֲדָא, קָם לְגַבֵּיהּ אִמֵּיהּ וְנָשַׁק לָהּ, אָמַר לֵיהּ אִמִּי, עַל אַבָּא שָׁאִילוּ לִי אִלֵּין חַכִּימִין, אֵימָא לוֹן. אָמַר לֵיהּ אִימֵּיהּ, בְּרִי, בַּדְקַת לְהוּ. אָמַר הָא בָּדָקִית, וְלָא אַשְׁכָּחִית כַּדְּקָא יָאוּת. לְחִישָׁא לֵיהּ אִמֵּיהּ, וְאַהְדָּר לְגַבַּיְיהוּ, אָמַר לֵיהּ אַתּוּן שְׁאֶלְתּוּן עַל אַבָּא, וְהָא אִסְתְּלַּק מֵעָלְמָא, וּבְכָל יוֹמָא דְּחַסִידֵי קַדִישִׁין אָזְלִין בְּאָרְחָא, אִיהוּ טַיָּיעָא אֲבַּתְרַיְיהוּ. וְאִי אַתּוּן קַדִּישֵׁי עֶלְיוֹנִין, הֵיךְ לָא אַשְׁכַחְתּוּן לֵיהּ, אָזִיל טַיָּיעָא אֲבַּתְרַיְיכוּ.

אֲבָל בְּקַדְמִיתָא חֲמֵינָא בְּכוּ, וְהַשְׁתָּא חֲמֵינָא בְּכוּ, דְּאַבָּא לָא חָמָא חֲמָרָא דְּלָא (ס"א דלהוי) טָעִין אֲבַתְרֵיהּ חֲמָרָא, לְמִסְבַּל עוּלָא דְּאוֹרַיְיתָא. כֵּיוָן דְּלָא זְכִיתּוּן דְּאַבָּא יַטְעוּן אֲבַּתְרַיְיכוּ, לָא אֵימָּא מַאן הוּא אַבָּא.

אָמַר רִבִּי יְהוּדָה לְרִבִּי יִצְחָק, כִּדְדָמֵי לָן, הַאי יַנּוּקָא לָאו בַּר נָשׁ הוּא. אַכְלוּ. וְהַהוּא יְנוֹקָא הֲוָה אָמַר מִלֵּי דְּאוֹרַיְיתָא, וְחִדּוּשֵׁי אוֹרַיְיתָא. אָמְרוּ, הַב וְנִבְרִיךְ. אָמַר לְהוּ, יָאוּת אֲמַרְתוּן. בְּגִין דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא לָא מִתְבְּרַךְ בִּבְרָכָה דָּא, אֶלָּא בְּהַזְמָנָה.

פָּתַח וְאָמַר, (תהלים לד) אֲבָרְכָה אֶת יְיָ בְּכָל עֵת וְגוֹ'. וְכִי מַה חָמָא דָּוִד לוֹמַר אֲבָרְכָה אֶת יְיָ. אֶלָּא, חָמָא דָּוִד דְּבָעֵי הַזְמָנָה, וְאָמַר אֲבָרְכָה. בְּגִין דִּבְשַׁעֲתָא דְּבַר נָשׁ יָתִיב עַל פָּתוֹרָא, שְׁכִינְתָּא קַיְּימָא תַּמָּן, וְסִטְרָא אַחֲרָא קַיְּימָא תַּמָּן. כַּד אַזְמִין בַּר נָשׁ לְבָרְכָא לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, שְׁכִינְתָּא אִתְתְּקָּנַת (נ"א בהזמנה דא) לְגַבֵּי עֵילָּא, לְקַבְּלָא בִּרְכָאן, וְסִטְרָא אַחֲרָא אִתְכַּפְיָיא. (נ"א ואי אתתקנת בברכתא לגבי עילא, וסטרא אחרא לאו איהו בכללא) וְאִי לָא אַזְמִין בַּר נָשׁ לְבָרְכָא לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, סִטְרָא אַחֲרָא שֹׁמֵעַ וּמְכַשְׁכְּשָׁא לְמֶהֱוִי לֵיהּ חוּלָקָא בְּהַהִיא בְּרָכָה.

111

 

על ידי הברכה משפיע לשכינה –  פרשת בלק (דף קפו ע"ב)

בו יתבאר שכשמברך בזמן שהפרי ערלה ואסור באכילה הרי משפיע לסטרא אחרא, אך כשאוחז הפרי בידו כשאינו ערלה ומותר באכילה ומברך היא ההזמנה שמשפיעה שפע לשכינה, לפי שיצא מרשות הסטרא אחרא, וכן בכל דבר שמברך.

טעם שמזמין בהב ונברך –  פרשת בלק (דף קפו ע"ב)

וְאִי תֵּימָא, בִּשְׁאַר בִּרְכָאן אֲמַאי לָא אִית הַזְמָנָה. אֶלָּא הַהוּא מִלָּה דִּבְרָכָה, דְּקָא מְבָרְכִין עָלָהּ, אִיהוּ הַזְמָנָה. וְתָּא חֲזֵי דְּהָכִי הוּא, דְּהַאי דִּמְבָרֵךְ עַל פְּרִי, הַהוּא פְּרִי אִיהוּ הַזְמָנָה, וּמְבָרְכִין עָלֵיהּ. וְלֵית לֵיהּ חוּלָקָא לְסִטְרָא אַחֲרָא. וְקוֹדֶם דָּא, דְּהֲוָה הַהוּא פְּרִי בִּרְשׁוּת דְּסִטְרָא אַחֲרָא, לָא מְבָרְכִין עָלֵיהּ. וּכְתִיב (ויקרא יט) לֹא יֵאָכֵל, בְּגִין דְּלָא יְבָרְכוּן עַל הַהוּא פְּרִי, וְלָא יִתְבְּרַךְ סִטְרָא אַחֲרָא. כֵּיוָן דְּנָפַק מֵרְשׁוּתֵיהּ, יֵאָכֵל, וּמְבָרְכִין עָלֵיהּ. וְאִיהוּ הַזְמָנָא לְבִרְכָתָא. וְכֵן כָּל מִילִּין דְּעָלְמָא דְּקָא מְבָרְכִין עָלַיְיהוּ. כֻּלְּהוּ הַזְמָנָה לְבִרְכָתָא. וְלֵית בְּהוּ חוּלָקָא לְסִטְרָא אַחֲרָא.

וְאִי תֵּימָא, אוּף הָכִי לְבִרְכַּת זִמּוּן כַּסָּא דְּבִרְכָתָא הֲוָה הַזְמָנָה, אֲמַאי הַב וְנִבְרִיךְ. אֶלָּא, הוֹאִיל וּבְקַדְמֵיתָא כַּד הֲוָה שָׁתֵי, אָמַר בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן. הָא הַזְמָנָה הֲוִי. וְהַשְׁתָּא לְבִרְכַּת מְזוֹנָא, בָּעֵינָן שִׁנּוּי, לְהַזְמָנָה אַחֲרָא, דְּהָא כַּסָּא דָּא לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא הֲוִי, וְלָאו לִמְזוֹנָא, וּבְגִין כָּךְ בָּעֵי הַזְמָנָה דְּפוּמָא.

 

בהזמנה לברכת המזון מזמין השפע לשכינה –  פרשת בלק (דף קפז ע"א)

הזמנת "הב ונברך" הוא כדי להפריד הקליפות מהשכינה הקדושה והזמנת "נברך שאכלנו משלו" הוא כדי להמשיך השפע אל השכינה הקדושה

וְאִי תֵּימָא, נְבָרֵךְ שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלוֹ, דָּא הוּא הַזְמָנָה, בָּרוּךְ שֶׁאָכַלְנוּ דָּא הוּא בְּרָכָה. הָכִי הוּא וַדַּאי. אֲבָל נְבָרֵךְ, הַזְמָנָה אַחֲרָא אִיהוּ, הַזְמָנָה דְּבוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן. (ס"א דפומא) דְּקַדְמֵיתָא אִיהִי הַזְמָנָה לְכוֹס דִּבְרָכָה סְתָם. וְהַאי כּוֹס, כֵּיוָן דְּאַנְטִיל אִיהוּ הַזְמָנָה אַחֲרָא בְּמִלָּה דִּנְבָרֵךְ לְגַבֵּי עָלְמָא עִלָּאָה דְּכָל מְזוֹנִין וּבִרְכָאן מִתַּמָּן נָפְקִין, וּבְגִין כָּךְ אִיהוּ בְּאֹרַח סָתִים, דְּעָלְמָא עִלָּאָה סָתִים אִיהוּ, וְלֵית לְגַבֵּיהּ הַזְמָנָה. אֶלָּא בְּדַרְגָּא דָּא כּוֹס דִּבְרָכָה.

ביאור:

עַד הַשְׁתָּא, לָא שְׁמַעְנָא מִלִּין אִלֵּין-  פרשת בלק (דף קפז ע"א)

(במלה דנברך) אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, זַכָּאָה חוּלָקָנָא, דְּמִן (דף קפ"ז ע"א) יוֹמָא דְּעָלְמָא עַד הַשְׁתָּא, לָא שְׁמַעְנָא מִלִּין אִלֵּין, וַדַּאי הָא אֲמֵינָא דְּדָא לָאו בַּר נָשׁ אִיהוּ.

אָמַר לֵיהּ, בְּרָא, מַלְאָכָא דַּיְיָ, רְחִימָא דִּילֵיהּ, הַאי דְּאַמְרַת וְעָשִׂיתָ בְרִיחִים עֲצֵי שִׁטִּים חֲמִשָּׁה לְקַרְשֵׁי צֶלַע הַמִּשְׁכָּן וְגוֹ', וַחֲמִשָּׁה בְרִיחִים וְגוֹ', וַחֲמִשָּׁה בְרִיחִים לַיַרְכָתַיִם יָמָּה. הָא בְּרִיחִים טוּבָא אִיכָּא הָכָא, וְיָדַיִם אִינּוּן תְּרֵין. אָמַר לֵיהּ, דָּא הוּא דְּאַמְרִין, מִפּוּמֵיהּ דְּבַר נָשׁ אִשְׁתְּמַע מַאן אִיהוּ. אֲבָל הוֹאִיל וְלָא אַשְׁגַחְתּוּן אֲנָא אֵימָא.

רַבִּי יִצְחָק וְרַבִּי יְהוּדָה הָיוּ הוֹלְכִים בַּדֶּרֶךְ. הִגִּיעוּ לְאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁל כְּפַר סִכְנִין, שֶׁהָיָה שָׁם רַב הַמְנוּנָא סָבָא. הִתְאָרְחוּ אֵצֶל אִשְׁתּוֹ, שֶׁהָיָה לָהּ בֵּן אֶחָד קָטָן, וְכָל הַיּוֹם הָיָה בְּבֵית הַסֵּפֶר. אוֹתוֹ יוֹם עָלָה מִבֵּית הַסֵּפֶר וּבָא הַבַּיְתָה, רָאָה אֶת אוֹתָם הַחֲכָמִים. אָמְרָה לוֹ אִמּוֹ, הִתְקָרֵב לַגְּבָרִים הָעֶלְיוֹנִים הַלָּלוּ וְתַרְוִיחַ מֵהֶם בְּרָכוֹת. קָרַב אֲלֵיהֶם, וְעַד שֶׁלֹּא קָרַב, חָזַר לְאָחוֹר. אָמַר לְאִמּוֹ, אֵינִי רוֹצֶה לִקְרַב אֲלֵיהֶם, שֶׁהֲרֵי יוֹם זֶה לֹא קָרְאוּ קְרִיאַת שְׁמַע, וְכָךְ לִמְּדוּנִי, כָּל מִי שֶׁלֹּא קָרָא קְרִיאַת שְׁמַע בְּעוֹנָתָהּ, הוּא בְּנִדּוּי כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם.

שָׁמְעוּ הֵם וְתָמְהוּ, הֵרִימוּ יְדֵיהֶם וּבֵרְכוּהוּ. אָמְרוּ, וַדַּאי כָּךְ זֶה, וְיוֹם זֶה הִשְׁתַּדַּלְנוּ יַחַד עִם חָתָן וְכַלָּה שֶׁלֹּא הָיוּ לָהֶם צָרְכֵיהֶם וְהָיוּ מִתְאַחֲרִים לְהִזְדַּוֵּג, וְלֹא הָיָה אָדָם שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל עֲלֵיהֶם, וְאָנוּ הִשְׁתַּדַּלְנוּ בָהֶם וְלֹא קָרָאנוּ קְרִיאַת שְׁמַע בְּעוֹנָתָהּ, וּמִי שֶׁעוֹסֵק בַּמִּצְוָה – פָּטוּר מֵהַמִּצְוָה. אָמְרוּ לוֹ, בְּנִי, אֵיךְ יָדַעְתָּ? אָמַר לָהֶם, בְּרֵיחַ לְבוּשְׁכֶם יָדַעְתִּי כְּשֶׁקָּרַבְתִּי אֲלֵיכֶם. תָּמְהוּ. יָשְׁבוּ, נָטְלוּ יְדֵיהֶם וְכָרְכוּ פַת.

רַבִּי יְהוּדָה הָיוּ יָדָיו מְלֻכְלָכוֹת, וְנָטַל יָדָיו וּבֵרַךְ טֶרֶם שֶׁנָּטַל. אָמַר לוֹ, אִם תַּלְמִידֵי רַב שְׁמַעְיָה הֶחָסִיד אַתֶּם, לֹא הָיָה לָכֶם לְבָרֵךְ בְּיָדַיִם מְזֹהָמוֹת, וּמִי שֶׁמְּבָרֵךְ בְּיָדַיִם מְזֹהָמוֹת חַיָּב מִיתָה.

פָּתַח אוֹתוֹ תִּינוֹק וְאָמַר, (שמות ל) בְּבֹאָם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד יִרְחֲצוּ מַיִם וְלֹא יָמֻתוּ וְגוֹ'. לָמַדְנוּ מִפָּסוּק זֶה, שֶׁמִּי שֶׁלֹּא חוֹשֵׁשׁ לָזֶה וְיִתְרָאֶה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ בְּיָדַיִם מְזֹהָמוֹת, חַיָּב מִיתָה. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁיְּדֵי הָאָדָם יוֹשְׁבִים בְּרוּמוֹ שֶׁל עוֹלָם. אֶצְבַּע אַחַת יֵשׁ בְּיַד הָאָדָם, וְהִיא הָאֶצְבַּע שֶׁהֵרִים מֹשֶׁה.

כָּתוּב (שם כו) וְעָשִׂיתָ בְרִיחִם עֲצֵי שִׁטִּים חֲמִשָּׁה לְקַרְשֵׁי צֶלַע הַמִּשְׁכָּן הָאֶחָד וַחֲמִשָּׁה בְרִיחִם לְקַרְשֵׁי צֶלַע הַמִּשְׁכָּן הַשֵּׁנִית. וְכָתוּב וְהַבְּרִיחַ הַתִּיכֹן בְּתוֹךְ הַקְּרָשִׁים מַבְרִחַ מִן הַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה. וְאִם תֹּאמַר שֶׁאוֹתוֹ בְּרִיחַ הַתִּיכוֹן הוּא אַחֵר, שֶׁלֹּא הָיָה בִּכְלַל אוֹתָם חֲמִשָּׁה – לֹא כָּךְ. אֶלָּא אוֹתוֹ בְּרִיחַ הַתִּיכוֹן הָיָה מֵאוֹתָם חֲמִשָּׁה, שְׁנַיִם מִכָּאן וּשְׁנַיִם מִכָּאן וְאֶחָד בָּאֶמְצַע. הֲרֵי הָיָה בְּרִיחַ הַתִּיכוֹן עַמּוּד יַעֲקֹב, סוֹד מֹשֶׁה. כְּנֶגֶד זֶה חָמֵשׁ אֶצְבָּעוֹת בְּיַד הָאָדָם. וְהַבְּרִיחַ הַתִּיכוֹן בָּאֶמְצַע, גָּדוֹל וְעֶלְיוֹן מֵהַכֹּל, בּוֹ עוֹמְדִים שְׁאָר הָאֲחֵרִים.

וְהֵם חֲמִשָּׁה בְרִיחִים, שֶׁנִּקְרָאִים חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנִים, שֶׁהוֹלֵךְ בָּהֶם עֵץ הַחַיִּים. וּבְרִית קֹדֶשׁ מִתְעוֹרֵר (נִמּוֹל) בַּחֲמֵשׁ אֶצְבְּעוֹת הַיָּדַיִם, וְדָבָר (נִסְתָּר) תֵּמַהּ הוּא עַל מַה שֶּׁאָמַרְתָּ. וְלָכֵן כָּל בִּרְכוֹת הַכֹּהֵן תְּלוּיוֹת בָּאֶצְבָּעוֹת. פְּרִישַׂת יְדֵי מֹשֶׁה עַל זֶה הָיְתָה.

אִם כָּל זֶה יֵשׁ בָּהֶם, אֵין דִּין לִהְיוֹת בְּנִקָּיוֹן כְּשֶׁמְּבָרְכִים אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מִשּׁוּם שֶׁבָּהֶם וּבְדֻגָמָתָם מִתְבָּרֵךְ הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ. וְלָכֵן אַתֶּם שֶׁחֲכָמִים אַתֶּם הַרְבֵּה, אֵיךְ לֹא הִשְׁגַּחְתֶּם לָזֶה? וְלֹא שִׁמַּשְׁתֶּם אֶת רַבִּי שְׁמַעְיָה הֶחָסִיד, וְהוּא אָמַר שֶׁכָּל טִנּוּף וְכָל לִכְלוּךְ הֶעֱלוּהוּ לַצַּד הָאַחֵר, שֶׁהֲרֵי הַצַּד הָאַחֵר נִזּוֹן מֵהַטִּנּוּף וְהַלִּכְלוּךְ הַזֶּה, וְעַל זֶה מַיִם אַחֲרוֹנִים חוֹבָה, וְחוֹבָה הֵם?!

תָּמְהוּ וְלֹא יָכְלוּ לְדַבֵּר. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, בְּנִי, מַהוּ שֵׁם אָבִיךָ? שָׁתַק הַתִּינוֹק רֶגַע אֶחָד, עָמַד לִפְנֵי אִמּוֹ וְנָשַׁק לָהּ. אָמַר לָהּ, אִמִּי, עַל אַבָּא שָׁאֲלוּ הַחֲכָמִים הַלָּלוּ, הַאִם אֹמַר לָהֶם? אָמְרָה לוֹ אִמּוֹ, בְּנִי, בָּדַקְתָּ אוֹתָם? אָמַר, הֲרֵי בָּדַקְתִּי וְלֹא מְצָאתִים כָּרָאוּי. לָחֲשָׁה לוֹ אִמּוֹ וְחָזַר אֲלֵיהֶם. אָמַר לָהֶם, אַתֶּם שְׁאַלְתֶּם עַל אַבָּא, וַהֲרֵי הִסְתַּלֵּק מֵהָעוֹלָם, וּבְכָל יוֹם שֶׁחֲסִידִים קְדוֹשִׁים הוֹלְכִים בַּדֶּרֶךְ, הוּא סוֹחֵר אַחֲרֵיהֶם. וְאִם אַתֶּם קְדוֹשִׁים עֶלְיוֹנִים, אֵיךְ לֹא מְצָאתֶם אוֹתוֹ, הָלַךְ הַסּוֹחֵר אַחֲרֵיכֶם?

אֲבָל בַּהַתְחָלָה רָאִיתִי בָכֶם, וְכָעֵת רָאִיתִי בָכֶם, שֶׁאַבָּא לֹא רָאָה חֲמוֹר שֶׁלֹּא (שֶׁיִּהְיֶה) טָעַן אַחֲרָיו חֲמוֹר לִסְבֹּל עֹל הַתּוֹרָה. כֵּיוָן שֶׁלֹּא זְכִיתֶם שֶׁאַבָּא יִטְעַן אַחֲרֵיכֶם, לֹא אֹמַר לָכֶם מִיהוּ אַבָּא.

אָמַר רַבִּי יְהוּדָה לְרַבִּי יִצְחָק, כְּנִדְמֶה לָנוּ, תִּינוֹק זֶה אֵינוֹ בֶּן אָדָם. אָכְלוּ, וְאוֹתוֹ תִּינוֹק הָיָה אוֹמֵר דִּבְרֵי תוֹרָה וְחִדּוּשֵׁי תוֹרָה. אָמְרוּ, הָבָה נְבָרֵךְ. אָמַר לָהֶם, נָאֶה אֲמַרְתֶּם, מִשּׁוּם שֶׁהַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ לֹא מִתְבָּרֵךְ בִּבְרָכָה זוֹ אֶלָּא בְּהַזְמָנָה.

פָּתַח וְאָמַר, (תהלים לד) אֲבָרְכָה אֶת ה' בְּכָל עֵת וְגוֹ'. וְכִי מָה רָאָה דָוִד לוֹמַר אֲבָרְכָה אֶת ה'? אֶלָּא רָאָה דָוִד שֶׁצָּרִיךְ הַזְמָנָה, וְאָמַר אֲבָרְכָה. בִּגְלַל שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאָדָם יוֹשֵׁב עַל שֻׁלְחָנוֹ, הַשְּׁכִינָה עוֹמֶדֶת שָׁם, וְהַצַּד הָאַחֵר עוֹמֵד שָׁם. כְּשֶׁמְּזַמֵּן הָאָדָם לְבָרֵךְ אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הַשְּׁכִינָה מִתְתַּקֶּנֶת (בְּהַזְמָנָה זוֹ) לְגַבֵּי מַעְלָה לְקַבֵּל בְּרָכוֹת, וְהַצַּד הָאַחֵר מִתְכּוֹפֵף. (וְאִם נִתְקֶנֶת בִּבְרָכוֹת לְגַבֵּי מַעְלָה וְהַצַּד הָאַחֵר אֵינוֹ בַּכְּלָל) וְאִם לֹא מַזְמִין הָאָדָם לְבָרֵךְ אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הַצַּד הָאַחֵר שׁוֹמֵעַ וּמְכַשְׁכֵּשׁ לִהְיוֹת לוֹ חֵלֶק בְּאוֹתָהּ בְּרָכָה.

וְאִם תֹּאמַר, לָמָּה אֵין הַזְמָנָה בִּשְׁאָר הַבְּרָכוֹת? אֶלָּא אוֹתוֹ דְּבַר הַבְּרָכָה שֶׁמְּבָרְכִים עָלָיו, הוּא הַזְמָנָה. וּבֹא וּרְאֵה שֶׁכָּךְ זֶה, שֶׁזֶּה שֶׁמְּבָרֵךְ עַל הַפְּרִי, אוֹתוֹ פְּרִי הוּא הַזְמָנָה וּמְבָרְכִים עָלָיו, וְאֵין לוֹ חֵלֶק לַצַּד הָאַחֵר. וְקֹדֶם זֶה שֶׁהָיָה אוֹתוֹ פְּרִי בִּרְשׁוּת הַצַּד הָאַחֵר, לֹא מְבָרְכִים עָלָיו, וְכָתוּב (ויקרא יט) לֹא יֵאָכֵל, בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא יְבָרְכוּ עַל אוֹתוֹ הַפְּרִי וְלֹא יִתְבָּרֵךְ הַצַּד הָאַחֵר. כֵּיוָן שֶׁיָּצָא מֵרְשׁוּתוֹ, יֵאָכֵל, וּמְבָרְכִים עָלָיו. וְהִיא הַזְמָנָה לִבְרָכָה. וְכֵן כָּל דִּבְרֵי הָעוֹלָם שֶׁמְּבָרְכִים עֲלֵיהֶם, כֻּלָּם הַזְמָנָה לִבְרָכָה, וְאֵין בָּהֶם חֵלֶק לַצַּד הָאַחֵר.

וְאִם תֹּאמַר, אַף כָּךְ לְבִרְכַּת זִמּוּן כּוֹס בְּרָכָה הָיְתָה הַזְמָנָה, מַדּוּעַ הָבָה וּנְבָרֵךְ? אֶלָּא הוֹאִיל וּבַתְּחִלָּה כְּשֶׁהָיָה שׁוֹתֶה אָמַר "בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן", הֲרֵי זֶה הָיָה הַזְמָנָה. וְכָעֵת לְבִרְכַּת הַמָּזוֹן צְרִיכִים שִׁנּוּי לְהַזְמָנָה אַחֶרֶת, שֶׁהֲרֵי כּוֹס זוֹ הוּא לַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְלֹא לַמָּזוֹן, וּמִשּׁוּם זֶה צָרִיךְ הַזְמָנַת הַפֶּה.

וְאִם תֹּאמַר, נְבָרֵךְ שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ זוֹהִי הַזְמָנָה, בָּרוּךְ שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ זוֹהִי בְּרָכָה – כָּךְ זֶה בְּוַדַּאי. אֲבָל נְבָרֵךְ זוֹהִי הַזְמָנָה אַחֶרֶת, הַזְמָנָה שֶׁל בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן. (שֶׁל הַפֶּה) שֶׁהַקּוֹדֶמֶת הִיא הַהַזְמָנָה לְכוֹס שֶׁל בְּרָכָה סְתָם. וְכוֹס זוֹ, כֵּיוָן שֶׁנָּטַל, הִיא הַזְמָנָה אַחֶרֶת בְּמִלַּת נְבָרֵךְ לְגַבֵּי עוֹלָם הָעֶלְיוֹן, שֶׁכָּל מְזוֹנוֹת וּבְרָכוֹת יוֹצְאוֹת מִשָּׁם. וּמִשּׁוּם זֶה הוּא בְּדֶרֶךְ נִסְתָּר, שֶׁעוֹלָם הָעֶלְיוֹן הוּא נִסְתָּר וְאֵין אֵלָיו הַזְמָנָה, אֶלָּא בְּדַרְגָּה זוֹ כּוֹס בְּרָכָה. (שֶׁבְּמִלַּת נְבָרֵךְ).

אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, אַשְׁרֵי חֶלְקֵנוּ שֶׁמִּיּוֹם הָעוֹלָם עַד כָּעֵת לֹא שָׁמַעְנוּ דְבָרִים אֵלּוּ, וַדַּאי הֲרֵי אָמַרְנוּ שֶׁזֶּה אֵינוֹ בֶּן אָדָם.

אָמַר לוֹ, בֵּן, מַלְאַךְ ה', אֲהוּבוֹ, מַה שֶּׁאָמַרְתָּ וְעָשִׂיתָ בְרִיחִם עֲצֵי שִׁטִּים חֲמִשָּׁה לְקַרְשֵׁי צֶלַע הַמִּשְׁכָּן וְגוֹ', וַחֲמִשָּׁה בְרִיחִם וְגוֹ', וַחֲמִשָּׁה בְרִיחִם לַיַּרְכָתַיִם יָמָּה – הֲרֵי הַרְבֵּה בְרִיחִים יֵשׁ כָּאן, וְיָדַיִם הֵם שְׁתַּיִם. אָמַר לוֹ, זֶהוּ שֶׁאָמַרְנוּ, מִפִּי הָאָדָם נִשְׁמָע מִיהוּ. אֲבָל הוֹאִיל וְלֹא הִשְׁגַּחְתֶּם – אֲנִי אֹמַר.

זוהר קפ"ז

פָּתַח וְאָמַר, (קהלת ב) הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ וְגוֹ'. וְכִי בְּאָן אֲתָר עֵינוֹי דְּבַּר נָשׁ, אֶלָּא בְּרֹאשׁוֹ, דִּילְמָא בְּגוּפוֹ אוֹ בִּדְרוֹעֵיהּ, דְּאַפִּיק לֶחָכָם יַתִיר מִכָל בְּנֵי עָלְמָא. אֶלָּא קְרָא הָכִי הוּא וַדַּאי, דִּתְנָן, לָא יְהַךְ בַּר נָשׁ בְּגִלוּי דְּרֵישָׁא ד' אַמּוֹת. מַאי טַעְמָא. דִּשְׁכִינְתָּא שַׁרְיָא עַל רֵישֵׁיהּ, וְכָל חַכִּים, עֵינוֹי וּמִלּוֹי בְּרֹאשׁוֹ אִינּוּן, בְּהַהוּא דְּשַׁרְיָא וְקַיְּימָא עַל רֵישֵׁיהּ.

וְכַד עֵינוֹי תַּמָּן, לִינְדַּע דְּהַהוּא נְהוֹרָא דְּאַדְלִיק עַל רֵישֵׁיהּ, אִצְטְרִיךְ לְמִשְׁחָא, בְּגִין דְּגוּפָא דְּבַּר נָשׁ אִיהוּ פְּתִילָה, וּנְהוֹרָא אַדְלִיק לְעֵילָּא, וּשְׁלֹמֹה מַלְכָּא צָוַוח וְאָמַר, (קהלת ט) וְשֶׁמֶן עַל רֹאשְׁךָ אַל יֶחְסָר, דְּהָא נְהוֹרָא דִּבְרֹאשוֹ, אִצְטְרִיךְ לְמִשְׁחָא וְאִינּוּן עוֹבָדִין טָבָאן. וְעַל דָּא הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ, וְלָא בַּאֲתָר אַחֲרָא.

אַתּוּן חַכִּימִין, וַדַּאי שְׁכִינְתָּא שַׁרְיָיא עַל רֵישַׁיְיכוּ, הֵיךְ לָא אַשְׁגַחְתּוּן לְהַאי, דִּכְתִּיב וְעָשִׂיתָ בְרִיחִים וְגוֹ', לְקַרְשֵׁי צֶלַע הַמִּשְׁכָּן הָאֶחָד. וַחֲמִשָּׁה בְּרִיחִים לְקַרְשֵׁי צֶלַע הַמִּשְׁכָּן הַשֵּׁנִית. הָאֶחָד וְהַשֵּׁנִית אָמַר קְרָא, שְׁלִישִׁית וּרְבִיעִית לָא אָמַר קְרָא. דְּהָא אֶחָד וְשֵׁנִית, דָּא חָשִׁיבוּ דִּתְרֵין סִטְרִין, וּבְגִין כָּךְ עָבִיד חוּשְׁבָנָא בִּתְרֵין אִלֵּין.

אָתוּ אִינּוּן וּנְשָׁקוּהוּ, (כמלקדמין) בָּכָה רִבִּי יְהוּדָה, וְאָמַר, רִבִּי שִׁמְעוֹן זַכָּאָה חוּלָקָךְ, זַכָּאָה דָּרָא, דְּהָא בִּזְכוּתָךְ אֲפִילּוּ יַנּוּקֵי דְּבֵי רַב, אִינּוּן טִנָרִין רָמָאִין תַּקִּיפִין. אָתָאת אִמֵּיהּ, אָמְרָה לוֹן רַבּוֹתַי, בְּמָטוּ מִנַּיְיכוּ, לָא תִּשְׁגְּחוּן עַל בְּרִי, אֶלָּא בְּעֵינָא טָבָא. אָמְרוּ לָהּ, זַכָּאָה חוּלָקָךְ אִתְּתָא כְּשֵׁרָה, אִתְּתָא בְּרִירָא מִכָּל שְׁאַר נָשִׁין, דְּהָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בָּרִיר חוּלָקָךְ, וְאָרִים דִּגְלָךְ עַל כָּל שְׁאַר נָשִׁין דְּעָלְמָא.

אָמַר יַנּוּקָא, אֲנָא לָא מִסְתַּפֵינָא מֵעֵינָא בִּישָׁא, דְּבַר נוּנָא רַבָּא וְיַקִּירָא אֲנָא, וְנוּנָא לָא דָּחִיל מֵעֵינָא בִּישָׁא, דִּכְתִּיב, (בראשית מח) וְיִדְגּוּ לָרוֹב בְּקֶּרֶב הָאָרֶץ, מַאי לָרוֹב, לְאַסְגָּאָה עַל עֵינָא. וְתָנֵינָן, מַה דָּגִים דְּיַמָּא, מַיָּא חָפֵּי עֲלֵיהוֹן, וְלֵית עֵינָא בִּישָׁא וְכוּ'. לָרוֹב וַדַּאי, בְּקֶרֶב הָאָרֶץ, בְּגוֹ בְּנֵי אֱנָשָׁא עַל אַרְעָא. אָמְרוּ, בְּרָא, מַלְאָכָא דַּיְיָ, לֵית בָּנָא עֵינָא בִּישָׁא, וְלָא מִסִּטְרָא דְּעֵינָא בִּישָׁא אֲתֵינָן. וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא חָפֵּי עֲלָךְ בְּגַדְפּוֹי.

פָּתַח וְאָמַר (בראשית מח) הַמַּלְאָךְ הַגּוֹאֵל אוֹתִי מִכָּל רָע יְבָרֵךְ וְגוֹ'. הַאי קְרָא אָמַר יַעֲקֹב בְּרוּחַ קוּדְשָׁא, אִי בְּרוּחַ קוּדְשָׁא אָמַר לֵיהּ, רָזָא דְּחָכְמְתָא אִית בֵּיהּ. הַמַּלְאָךְ, קָרֵי לֵיהּ מַלְאָךְ. וְקָרֵי לֵיהּ שְׁמָהָן אַחֲרָנִין. הָכָא, אֲמַאי אִקְרֵי מַלְאָךְ. אֶלָּא כַּד אִיהוּ שְׁלִיחָא מִלְּעֵילָּא, וְקַבִּילַת זֹהֲרָא מִגּוֹ אַסְפַּקְלַרְיָא דִּלְעֵילָּא, (ס"א דכד) דִּכְדֵין מְבָרְכִין אַבָּא וְאִמָּא לְהַאי, אַמְרֵי לָהּ בְּרַתִּי, זִילִי נְטוּרִי בֵּיתֵיךְ, פְּקִידִי לְבֵיתֵיךְ. הָכִי עֲבִידִי לְבֵיתֵיךְ. זִילִי וְזוּנִי לוֹן. זִילִי, דְּהַהוּא עָלְמָא דִּלְתַּתָּא מְחַכָּא לָךְ, בְּנֵי בֵּיתְךָ מְחַכָּאן מְזוֹנָא מִנָךְ, הָא לָךְ כָּל מַה דְּתִצְטָרְכִי לְמֵיהַב לוֹן, כְּדֵין אִיהִי מַלְאָךְ.

ביאור:

פָּתַח וְאָמַר, (קהלת ב) הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ וְגוֹ'. וְכִי אֵיפֹה עֵינָיו שֶׁל הָאָדָם? אֶלָּא בְּרֹאשׁוֹ! שֶׁמָּא בְּגוּפוֹ אוֹ בִּזְרוֹעוֹ, שֶׁהוֹצִיא אֶת הֶחָכָם יוֹתֵר מִכָּל בְּנֵי הָעוֹלָם?! אֶלָּא הַפָּסוּק כָּךְ הוּא בְּוַדַּאי. שֶׁלָּמַדְנוּ, לֹא יֵלֵךְ אָדָם בְּגִלּוּי רֹאשׁ אַרְבַּע אַמּוֹת. מָה הַטַּעַם? שֶׁשְּׁכִינָה שׁוֹרָה עַל רֹאשׁוֹ, וְכָל חָכָם עֵינָיו וּדְבָרָיו בְּרֹאשׁוֹ הֵם, בְּאוֹתוֹ שֶׁשּׁוֹרֶה וְעוֹמֵד עַל רֹאשׁוֹ.

וּכְשֶׁעֵינָיו שָׁם, יֵדַע שֶׁאוֹתוֹ אוֹר שֶׁדּוֹלֵק עַל רֹאשׁוֹ צָרִיךְ שֶׁמֶן, מִשּׁוּם שֶׁגּוּף הָאָדָם הִיא פְּתִילָה, וְאוֹר דּוֹלֵק לְמַעְלָה, וּשְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ צָוַח וְאָמַר: (שם ט) וְשֶׁמֶן עַל רֹאשְׁךָ אַל יֶחְסָר, שֶׁהֲרֵי הָאוֹר שֶׁבְּרֹאשׁוֹ צָרִיךְ שֶׁמֶן וְאוֹתָם מַעֲשִׂים טוֹבִים. וְלָכֵן הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ, וְלֹא בְמָקוֹם אַחֵר.

אַתֶּם חֲכָמִים, וַדַּאי הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה עַל רָאשֵׁיכֶם, אֵיךְ לֹא הִשְׁגַּחְתֶּם לָזֶה? שֶׁכָּתוּב וְעָשִׂיתָ בְרִיחִם וְגוֹ', לְקַרְשֵׁי צֶלַע הַמִּשְׁכָּן הָאֶחָד. וַחֲמִשָּׁה בְרִיחִם לְקַרְשֵׁי צֶלַע הַמִּשְׁכָּן הַשֵּׁנִית. הָאֶחָד וְהַשֵּׁנִית אָמַר הַפָּסוּק, שְׁלִישִׁית וּרְבִיעִית לֹא אָמַר הַפָּסוּק. שֶׁהֲרֵי אֶחָד וְשֵׁנִית נֶחְשָׁבִים לִשְׁנֵי צְדָדִים, וּמִשּׁוּם זֶה הַחֶשְׁבּוֹן בִּשְׁנֵי אֵלֶּה.

בָּאוּ הֵם וּנְשָׁקוּהוּ. (כְּבַתְּחִלָּה) בָּכָה רַבִּי יְהוּדָה וְאָמַר, רַבִּי שִׁמְעוֹן, אַשְׁרֵי חֶלְקְךָ! אַשְׁרֵי הַדּוֹר! שֶׁהֲרֵי בִּזְכוּתְךָ אֲפִלּוּ תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן הֵם סְלָעִים רָמִים תַּקִּיפִים. בָּאָה אִמּוֹ. אָמְרָה לָהֶם, רַבּוֹתַי, בְּבַקָּשָׁה מִכֶּם אַל תַּשְׁגִּיחוּ עַל בְּנִי, אֶלָּא רַק בְּעַיִן טוֹבָה. אָמְרוּ לָהּ, אַשְׁרֵי חֶלְקֵךְ אִשָּׁה כְּשֵׁרָה, אִשָּׁה בְּרוּרָה מִכָּל שְׁאָר הַנָּשִׁים, שֶׁהֲרֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בֵּרַר חֶלְקֵךְ וְהֵרִים דִּגְלֵךְ עַל כָּל שְׁאָר נְשׁוֹת הָעוֹלָם!

אָמַר הַתִּינוֹק, אֲנִי לֹא פוֹחֵד מֵעַיִן רָעָה, שֶׁבֶּן דָּג גָּדוֹל וְנִכְבָּד אֲנִי, וְדָג לֹא פוֹחֵד מֵעַיִן רָעָה, שֶׁכָּתוּב (בראשית מח) וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ. מַה זֶּה לָרֹב? לִרְבּוֹת עַל הָעַיִן. וְשָׁנִינוּ, מַה דְּגֵי הַיָּם הַמַּיִם מְכַסִּים עֲלֵיהֶם וְאֵין עַיִן רָעָה וְכוּ'. לָרֹב וַדַּאי, בְּקֶרֶב הָאָרֶץ, בְּתוֹךְ בְּנֵי הָאָדָם עַל הָאָרֶץ. אָמְרוּ, בֵּן, מַלְאַךְ ה', אֵין בָּנוּ עַיִן רָעָה, וְלֹא מִצַּד עַיִן רָעָה בָּאנוּ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְכַסֶּה עָלֶיךָ בִּכְנָפָיו.

פָּתַח וְאָמַר, (שם) הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל רָע יְבָרֵךְ וְגוֹ'. פָּסוּק זֶה אָמַר יַעֲקֹב בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ. אִם בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ אָמַר אוֹתוֹ, סוֹד חָכְמָה יֵשׁ בּוֹ. הַמַּלְאָךְ, קוֹרֵא לוֹ מַלְאָךְ, וְקוֹרֵא לוֹ שֵׁמוֹת אֲחֵרִים. מַדּוּעַ נִקְרָא כָּאן מַלְאָךְ? אֶלָּא כְּשֶׁהוּא שָׁלִיחַ מִלְמַעְלָה וּמְקַבֵּל זֹהַר מִתּוֹךְ אַסְפַּקְלַרְיָה שֶׁלְּמַעְלָה, (שֶׁאָז) שֶׁכְּשֶׁמְּבָרְכִים אַבָּא וְאִמָּא לָזֶה, אוֹמְרִים לָהּ: בִּתִּי, לְכִי שִׁמְרִי בֵיתֵךְ! פִּקְדִי אֶת בֵּיתֵךְ! כָּךְ עֲשִׂי לְבֵיתֵךְ! לְכִי וְזוּנִי אוֹתָם. לְכִי, שֶׁאוֹתוֹ עוֹלָם שֶׁלְּמַטָּה מְחַכֶּה לָךְ, בְּנֵי בֵיתֵךְ מְחַכִּים לְמָזוֹן מִמֵּךְ! הֲרֵי לָךְ כָּל מַה שֶּׁתִּצְטָרְכִי לָתֵת לָהֶם. וְאָז הִיא מַלְאָךְ.

בו יתבאר ענין השלחן בצפון ומצוות נטילת ידים – פרשת תרומה (דף קנד ע"ב)

שֻׁלְחָן דָּא, אִצְטְרִיךְ סִדּוּרָא דִּילֵיהּ לְאִתְתָּקְנָא, בְּסִטְרָא דְּצָפוֹן, דִּכְתִּיב וְהַשֻּׁלְחָן תִתֵּן עַל צֶלַע צָפוֹן. מַאי טַעְמָא. בְּגִין דְּמִתַּמָּן שֵׁירוּתָא דְּחֶדְוָה. שְׂמָאלָא נָטִיל מִימִינָא תָּדִיר בְּקַדְמִיתָא, וּלְבָתַר אִיהוּ אִתְּעַר לְגַבֵּי נוּקְבָּא, וּבָתַר קָרִיבַת לֵיהּ יְמִינָא לְגַבֵּיהּ, וְאִתְדַּבְּקַת בֵּיהּ.

מַיִם אִינּוּן מִימִינָא, וְאִיהוּ חֶדְוָה, מִיָּד יָהִיב לִשְׂמָאלָא, וְאִתְדָּבָּקוּ בֵּיהּ אִינּוּן מַיִם, וְחַדָּאן לֵיהּ. וּבָתַר אִתְכְּלִיל אִיהוּ לִימִינָא, וְאִתְּעַר לְנוּקְבָּא בְּהַהוּא חֶדְוָה. וְסִימָנָךְ, מַאן דְּנָטִיל מַיָּא בִּידֵיהּ יְמִינָא בְּמָאנָא, קַדְמָאָה לְאַרְקָא מַיָּא בִּשְׂמָאלָא אִיהוּ, וְלָא מִשְּׂמָאלָא לִימִינָא, דְּהָא מַיָּא מִימִינָא נָטִיל לוֹן שְׂמָאלָא.

וּבְּגִין כָּךְ מַיָּא לָא אִשְׁתְּכָחוּ, אֶלָּא מִסִּטְרָא דִּשְׂמָאלָא. כֵּיוָן דְּנָטִילוּ מַיָּא לְגַבֵּיהּ, הָא אִתְּעָרוּ לְגַבֵּי נוּקְבָּא בְּאִינּוּן מַיִם. וְעַל דָּא גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים תָּנִינָן. וּבְגִין כַּךְ וְהַשֻּׁלְחָן תִתֵּן עַל צֶלַע צָפוֹן, דְּמֵהַהוּא סְטָר אִיבִין אִשְׁתְּכָחוּ בֵּיהּ יַתִּיר, מִסִּטְרָא אָחֳרָא. בְּאִתְעָרוּ דְּחֶדְוָה דִּילֵיהּ בְּקַדְמִיתָא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (שיר השירים ב) שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי לְבָתַר וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי.

נקיות הגוף לפני הסעודה – פרשת תרומה (דף קנד ע"ב)

בו יתבאר כי שלחנו של אדם צריך להיות בנקיות, לכן יש לו להתפנות קודם האכילה, לכבוד שפע המזון שהשפיע לו הקדוש ברוך הוא, וכדי שלא יהנה הסטרא אחרא מהמזון כלום.

שֻׁלְחָן דְּבַר נָשׁ אִצְטְרִיךְ לְאִשְׁתַּכְּחָא בִּנְקִיוּתָא דְּגוּפָא, דְּלָא יִתְקָרֵב לְמֵיכַל מְזוֹנָא דִּילֵיהּ, אֶלָּא בִּנְקִיוּתָא דְּגַרְמֵיהּ. וְעַל דָּא אִצְטְרִיךְ בַּר נָשׁ, לְפַנָּאָה גַּרְמֵיהּ בְּקַדְמִיתָא, עַד לָא יֵיכוּל מְזוֹנָא דְּשֻׁלְחָנָא דַּכְיָא, דְּהַהוּא מְזוֹנָא דְּאַתְקִין לֵיהּ, בֵּיהּ אִתְרְעֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בְּגִין דְּלָא יִתְקָרֵב עַל הַהוּא שֻׁלְחָן קִיא צוֹאָה, דְּאִיהוּ מֵרָזָא דְּסִטְרָא אַחֲרָא וְסִטְרָא אַחֲרָא לָא יְקַבֵּל מֵהַהוּא מְזוֹנָא דְּשֻׁלְחָן דָּא כְּלוּם.

לְבָתַר דְּאָכִיל בַּר נָשׁ, וְאִתְעַנָּג, אִצְטְרִיךְ לְמֵיהַב חוּלָקָא דְּתַמְצִית לְהַהוּא סִטְרָא. וּמַאן אִיהוּ. מַיִם אַחֲרוֹנִים. הַהוּא זוּהֲמָא דְּיָדִין, דְּאִצְטְרִיךְ לְמֵיהַב לְהַהוּא סִטְרָא, חוּלָקָא דְּאִצְטְרִיךְ לֵיהּ. וְעַל דָּא וַדַּאי אִינּוּן חוֹבָה, חוֹבָה אִינּוּן, וּבַאֲתָר דְּחוֹבָה שַׁרְיָין. וְאִיהוּ חִיוּבָא עַל בַּר נָשׁ, לְמֵיהַב לֵיהּ חוּלָקָא דָּא. וְעַל דָּא לָא אִצְטְרִיךְ לְבָרְכָא כְּלַל, דְּהָא בְּרָכָה לָאו אִיהוּ בְּהַהוּא סִטְרָא.

וּבְגִין כַּךְ אִצְטְרִיךְ בַּר נָשׁ, דְּלָא יָהִיב מְזוֹנָא דְעַל גַּבֵּי פָּתוֹרֵיהּ, לְהַהוּא קִיא צוֹאָה, וְכָּל שֶׁכֵּן בְּמֵעוֹי, וְכָּל שֶׁכֵּן דְּאִיהוּ דַּכְיוּ (טב) לְבַר נָשׁ וּבְרִיאוּ וְתִקּוּנָא דְּגוּפֵיהּ. וְעַל דָּא, שֻׁלְחָן אִיהוּ לְמֵיכַל בֵּיהּ בְּדַכְיוּ, כְּמָה דְּאִתְּמַר.

בו יתבאר: מצווה להניח לחם על השלחן והברכה שורה רק על שלחן מלא,

כדוגמת לחם הפנים בבית המקדש

שֻׁלְחָן דָּא דְּקַיְּימָא בְּבֵי מַקְדְּשָׁא, בְּגִין לְאִשְׁתַּכְּחָא בֵּיהּ מְזוֹנָא, וּלְאַפָּקָא מִנֵּיהּ מְזוֹנָא, וְעַל דָּא אֲפִילּוּ (דף קנ"ה ע"א) רִגְעָא חֲדָא, לָא (קל"ו ע"א) אִצְטְרִיךְ לְקַיְּימָא בְּרֵיקָנַיָּא. שֻׁלְחָן אָחֳרָא, אִיהוּ שֻׁלְחָן דְּרֵיקָנַיָּא, וְלָא אִצְטְרִיךְ לְמֵיהַב לֵיהּ דּוּכְתָּא בַּאֲתָר קַדִּישָׁא. וְעַל דָּא, שֻׁלְחָן דְּמַקְדְּשָׁא, אֲפִילּוּ רִגְעָא חֲדָא לָא יָתִיב בְּלָא מְזוֹנָא. וְיִצְטְרִיךְ דְּלָא יִשְׁתְּכַּח אֲתָר גְּרִיעָ, דְּהָא בִּרְכְּתָא דִּלְעֵילָּא לָא מִשְׁתַּכְּחָא בַּאֲתָר גְּרִיעָ, דָּא שֻׁלְחָן דְּקָמֵיהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. שֻׁלְחָן דְּבַר נָשׁ דְּקָא מְבָרָךְ עָלֵיהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אוּף הָכִי לָא אִצְטְרִיךְ לְמֶהוֵי בְּרֵיקָנַיָּא, דְּהָא לֵית בִּרְכְּתָא בַּאֲתָר רֵיקָנַיָּא.

נָהֲמֵי דְּעַל גַּבֵּי שֻׁלְחָן דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אִינּוּן תְּרֵיסַר. וְהָא אוֹקִימְנָא רָזָא דְּנָהֲמֵי, דְּאִינּוּן רָזָא דְּפָּנִים. וְעַל דָּא אִקְרֵי לֶחֶם הַפָּנִים, דְּהָא מְזוֹנָא וְסִפּוּקָא דְּעָלְמָא, מֵאִינּוּן פָּנִים עִלָּאִין קָאַתְיָיא. וּבְגִין כַּךְ, לֶחֶם דָּא, אִיהוּ פְּנִימָאָה דְּכֹלָּא, אִיהוּ בְּרָזָא עִלָּאָה, כְּדְקָא יֵאוֹת.

לֶחֶם הַפָּנִים, מֵיכְלָא דְּאִינּוּן פָּנִים, מְזוֹנָא וְסִפּוּקָא דְּנָפִיק לְעָלְמָא, מִנַּיְיהוּ אָתֵי, וְשַׁרְיָא עַל הַהוּא פָּתוֹרָא, וּבְגִין דְּשֻׁלְחָן דָּא, מְקַבְּלָא מְזוֹנָא וְסִפּוּקָא מֵאִינּוּן פָּנִים דִּלְעֵילָּא, וְאִיהִי אַפִּיקַת מְזוֹנִין וְסִפּוּקִין מֵאִינּוּן פָּנִים פְּנִימָאִין, וּמְזוֹנָא דְּאַפִּיקַת, אִיהוּ הַהוּא לֶחֶם, כִּדְקָאמָרָן, חוֹם הֲוָה מִתְקָרֵב, וְחוֹם הֲוָה מִתְעֲדֵי מִתַּמָּן, וְהָא אוּקְמוּהָ, דִּכְתִּיב, (שמואל א כא) בְּיוֹם הִלָּקְחוֹ וּבְגִין שֻׁלְחָן דָּא אִית לְבַר נָשׁ לְנַטְרָא רָזִין דְּשֻׁלְחָן דִּילֵּיהּ בְּכָל אִינּוּן גַּוְונִין כִּדְקָאמָרָן.

ביאור:

הַשֻּׁלְחָן הַזֶּה צָרִיךְ הַסִּדּוּר שֶׁלּוֹ לְהִתְתַּקֵּן בְּצַד הַצָּפוֹן, שֶׁכָּתוּב וְהַשֻּׁלְחָן תִּתֵּן עַל צֶלַע צָפוֹן. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁמִּשָּׁם רֵאשִׁית הַשִּׂמְחָה. הַשְּׂמֹאל נוֹטֵל תָּמִיד מֵהַיָּמִין בָּרִאשׁוֹנָה, וְאַחַר כָּךְ הוּא מִתְעוֹרֵר לַנְּקֵבָה. אַחַר כָּךְ הַיָּמִין מְקָרֵב אוֹתוֹ אֵלָיו וְנִדְבָּק בּוֹ.

הַמַּיִם הֵם מִיָּמִין, וְהֵם שִׂמְחָה. מִיָּד נוֹתֵן לַשְּׂמֹאל, וְנִדְבָּקִים בּוֹ אוֹתָם מַיִם וּמְשַׂמְּחִים אוֹתוֹ. וְאַחַר כָּךְ הוּא נִכְלָל בַּיָּמִין, וּמְעוֹרֵר אֶת הַנְּקֵבָה בְּאוֹתָהּ שִׂמְחָה, וְסִימָנְךָ – מִי שֶׁנּוֹטֵל מַיִם בְּיַד יְמִינוֹ בִּכְלִי, רִאשׁוֹן לְרוֹקֵן מַיִם הוּא בִּשְׂמֹאל, וְלֹא מִשְּׂמֹאל לְיָמִין, שֶׁהֲרֵי מַיִם מִיָּמִין לוֹקֵחַ אוֹתָם הַשְּׂמֹאל.

וְלָכֵן מַיִם לֹא נִמְצָאִים אֶלָּא מִצַּד הַשְּׂמֹאל. כֵּיוָן שֶׁנִּלְקְחוּ הַמַּיִם אֵלָיו, הֲרֵי הִתְעוֹרְרוּ לַנְּקֵבָה בְּאוֹתָם מַיִם, וְלָכֵן גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים שָׁנִינוּ. וְלָכֵן וְהַשֻּׁלְחָן תִּתֵּן עַל צֶלַע צָפוֹן, שֶׁמֵּאוֹתוֹ הַצַּד הַפֵּרוֹת נִמְצָאִים בּוֹ יוֹתֵר מֵהַצַּד הָאַחֵר, בְּהִתְעוֹרְרוּת הַשִּׂמְחָה שֶׁלּוֹ בָּרִאשׁוֹנָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שיר ב) שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי, וְאַחַר כָּךְ – וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי.

שֻׁלְחָנוֹ שֶׁל אָדָם צָרִיךְ לְהִמָּצֵא בִּנְקִיּוּת הַגּוּף, שֶׁלֹּא יִקְרַב לֶאֱכֹל אֶת מְזוֹנוֹ אֶלָּא בְּנִקְיוֹן עַצְמוֹ. וְלָכֵן צָרִיךְ הָאָדָם לְפַנּוֹת עַצְמוֹ בַּתְּחִלָּה טֶרֶם שֶׁיֹּאכַל מָזוֹן שֶׁל שֻׁלְחָן טָהוֹר, כִּי אוֹתוֹ מָזוֹן שֶׁהֵכִין לוֹ, בּוֹ רוֹצֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִקְרַב עַל אוֹתוֹ שֻׁלְחָן קִיא צוֹאָה, שֶׁהוּא מִסּוֹד הַצַּד הָאַחֵר, וְהַצַּד הָאַחֵר לֹא יְקַבֵּל כְּלוּם מֵאוֹתוֹ מָזוֹן שֶׁל הַשֻּׁלְחָן הַזֶּה.

אַחַר שֶׁאָכַל אָדָם וְהִתְעַנֵּג, צָרִיךְ לָתֵת חֵלֶק שֶׁל תַּמְצִית לְאוֹתוֹ הַצַּד, וּמַהוּ? מַיִם אַחֲרוֹנִים. אוֹתָהּ זֻהֲמַת הַיָּדַיִם. שֶׁצָּרִיךְ לָתֵת לְאוֹתוֹ צַד חֵלֶק שֶׁצָּרִיךְ לוֹ. וְלָכֵן וַדַּאי שֶׁהֵם חוֹבָה, חוֹבָה הֵם, וּבְמָקוֹם שֶׁל חוֹבָה שׁוֹרִים, וְהוּא חִיּוּב עַל אָדָם לָתֵת לוֹ חֵלֶק זֶה. וְלָכֵן לֹא צָרִיךְ לְבָרֵךְ כְּלָל, שֶׁהֲרֵי אֵין הַבְּרָכָה בְּאוֹתוֹ הַצַּד.

וְלָכֵן צָרִיךְ אָדָם שֶׁלֹּא יִתֵּן מָזוֹן שֶׁעַל גַּבֵּי שֻׁלְחָנוֹ לְאוֹתוֹ קִיא צוֹאָה, וְכָל שֶׁכֵּן בְּמֵעָיו, וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁהוּא טָהוֹר (טוֹב) לָאָדָם וּבְרִיאוּת וְתִקּוּן הַגּוּף שֶׁלּוֹ. וְלָכֵן הַשֻּׁלְחָן הוּא לֶאֱכֹל בּוֹ בְּטָהֳרָה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר.

שֻׁלְחָן זֶה שֶׁעוֹמֵד בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, כְּדֵי לְהִמָּצֵא בּוֹ מָזוֹן וּלְהוֹצִיא מִמֶּנּוּ מָזוֹן, וְלָכֵן אֲפִלּוּ רֶגַע אֶחָד לֹא צָרִיךְ לַעֲמֹד בְּרֵיקָנוּת. שֻׁלְחָן אַחֵר הוּא שֻׁלְחַן הָרֵיקָנוּת, וְלֹא צָרִיךְ לָתֵת לוֹ מָקוֹם בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ. וְלָכֵן שֻׁלְחַן הַמִּקְדָּשׁ אֲפִלּוּ רֶגַע אֶחָד לֹא יֵשֵׁב בְּלִי מָזוֹן, וְיִצְטָרֵךְ שֶׁלֹּא יִמָּצֵא בְּמָקוֹם גָּרוּעַ, שֶׁהֲרֵי הַבְּרָכָה שֶׁלְּמַעְלָה לֹא נִמְצֵאת בְּמָקוֹם גָּרוּעַ. זֶה שֻׁלְחָן שֶׁלִּפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. שֻׁלְחָן שֶׁאָדָם מְבָרֵךְ עָלָיו אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַף כָּךְ לֹא צָרִיךְ לִהְיוֹת בְּרֵיקָנוּת, שֶׁהֲרֵי אֵין הַבְּרָכָה בְּמָקוֹם רֵיק.

הַלְּחָמִים שֶׁעַל גַּבֵּי הַשֻּׁלְחָן שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֵם שְׁנֵים עָשָׂר. וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ סוֹד הַלְּחָמִים, שֶׁהֵם סוֹד הַפָּנִים, וְלָכֵן נִקְרָא לֶחֶם הַפָּנִים, שֶׁהֲרֵי מָזוֹן וְסִפּוּק שֶׁל הָעוֹלָם בָּאִים מֵאוֹתָם הַפָּנִים הָעֶלְיוֹנִים. וְלָכֵן לֶחֶם זֶה הוּא פְּנִימִי שֶׁל הַכֹּל, הוּא בְּסוֹד עֶלְיוֹן כָּרָאוּי.

לֶחֶם הַפָּנִים – מַאֲכָל שֶׁל אוֹתָם פָּנִים, מָזוֹן וְסִפּוּק שֶׁיּוֹצֵא לָעוֹלָם, מֵהֶם בָּא, וְשׁוֹרֶה עַל אוֹתוֹ שֻׁלְחָן. וּמִשּׁוּם שֶׁשֻּׁלְחָן זֶה מְקַבֵּל מָזוֹן וְסִפּוּק מֵאוֹתָם פָּנִים שֶׁל מַעְלָה, וְהִיא מוֹצִיאָה מְזוֹנוֹת וְסִפּוּקִים מֵאוֹתָם פָּנִים פְּנִימִיִּים, וְהַמָּזוֹן שֶׁמּוֹצִיאָה הוּא אוֹתוֹ לֶחֶם, כְּפִי שֶׁאָמַרְנוּ, חֹם הָיָה מִתְקָרֵב, וְחֹם הָיָה מוּסָר מִשָּׁם, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהוּ, שֶׁכָּתוּב בְּיוֹם הִלָּקְחוֹ, וּמִשּׁוּם שֻׁלְחָן זֶה יֵשׁ לָאָדָם לִשְׁמֹר סוֹדוֹת שֻׁלְחָנוֹ בְּכָל אוֹתָם גְּוָנִים שֶׁאָמַרְנוּ.

444

טעם ה' דברכת המוציא, ומצווה לארח עניים על שולחנו ולשמחם– פרשת תרומה (דף קסח ע"א)

פָּתַח הַהוּא רַבְיָא בְּבִרְכַּת מְזוֹנָא וְאָמַר, כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר (דברים יד) וְאָכַלְתָּ לִפְנִי יְיָ' אֱלֹהֶיךָ, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (דברים כז) וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי יְיָ' אֱלֹהֶיךָ. הָנֵי קְרָאֵי כַּד יִשְׂרָאֵל הֲווֹ שָׁרָאן בְּאַרְעָא קַדִּישָׁא, וְאִתְחָזוּן קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּבֵי מַקְדְּשָׁא, הֲווֹ מִתְקַיְּימֵּי. הַשְּׁתָּא הֵיךְ מִתְקַיְּימֵּי, מַאן יָכִיל לְמֵיכַל לִפְנֵי יְיָ' וּלְמֵחֱדֵי לִפְנֵי יְיָ'.

אֶלָּא וַדַּאי הָכִי הוּא, בְּקַדְמִיתָא כַּד יָתִיב בַּר נָשׁ עַל פָּתוֹרֵיהּ לְמֵיכַל, מְבָרֵךְ עַל נַהֲמָא הַמּוֹצִיא. מַאי טַעֲמָא הַמּוֹצִיא, וְלָא מוֹצִיא, דְּהָא כְּתִיב (ישעיה מב) בּוֹרֵא הַשָּׁמַיִם, וְלָא כְּתִיב הַבּוֹרֵא. (ירמיה י) עוֹשֶׂה אֶרֶץ, וְלָא כְּתִיב הָעוֹשֶׂה אֶרֶץ. מַאי טַעֲמָא הָכָא הַמּוֹצִיא.

דף קס"ח ע"א – ב

אֶלָּא כָּל מִלִּין דְּאִינּוּן מֵרָזָא דְּעָלְמָא עִלָּאָה סְתִירָא, אִסְתַּתְּרָא ה' מִתַּמָּן, לְאִתְחֲזָאָה דְּהָא מֵעָלְמָא גְּנִיזָא וּסְתִירָא אִיהוּ. (דף קס"ח ע"ב) וְכָל מִלִּין דְּאִינּוּן מֵעָלְמָא תַּתָּאָה דְּאִתְגַּלְיָא יַתִּיר, כְּתִיב בה', דִּכְתִּיב, (ישעיה מ) הַמּוֹצִיא בְּמִסְפָּר צְבָאָם (עמוס ה) הַקּוֹרֵא לְמֵי הַיָּם, כֻּלְּהוּ מֵרָזָא דְּעָלְמָא תַּתָּאָה אִיהוּ, וְאִי (רל"א ע"ב) אַכְתִּיב בִּשְׁמָא אִיהוּ בה', כְּגוֹן הָאֵל הַגָּדוֹל, וְהָכָא דְּאִיהוּ בְּאֹרַח סָתִים (נ"א באתגליא) מֵרָזָא דְּעָלְמָא תַּתָּאָה אִיהוּ, כֵּיוָן דִּמְבָרֵךְ בַּר נָשׁ, שְׁכִינְתָּא אַתְיָא קָמֵיהּ.

וּמַה דְּאָמַר וְאָכַלְתָּ לִפְנֵי יְיָ' אֱלֹהֶיךָ. הָכָא אִתְכְּלִיל לְמַלְּלָא בְּמִלֵּי דְּאוֹרַיְיתָא, דְּהָכִי אִצְטְרִיךְ הוֹאִיל וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא קָמֵיהּ, לְקַיְּימָא דִּכְתִּיב, (יחזקאל מא) זֶה הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר לִפְנֵי יְיָ'. וּכְתִיב (דברים יד) וְאָכַלְתָּ שָׁם לִפְנֵי יְיָ' אֱלהֶיךָ.

הוֹאִיל וְקָאִים בַּר נָשׁ קָמֵי מָארֵיהּ, אִצְטְרִיךְ נָמֵי לְמֵיחַן לְמִסְכְּנֵי, לְמֵיתַן לוֹן, כְּמָה דְּאִיהוּ יָהִיב לֵיהּ לְמֵיכַל. (ס"א ומאן דאכיל קמיה מלכא קדישא אצטריך וכו') כְּמַאן דְּאָכִיל קָמֵי מַלְכָּא קַדִּישָׁא וְאִצְטְרִיךְ דְּלָא יִשְׁתְּכַח בַּלְעָן עַל פָּתוֹרֵיהּ, דְּהָא בִּלְעֲנוּ מִסִּטְרָא אַחֲרָא הֲוֵי, וְרָזָא דָּא (בראשית כה) הַלְעִיטֵנִי נָא, אֹרַח בַּלְעֲנוּ, וְהָכִי אִצְטְרִיךְ לְסִטְרָא אַחֲרָא, וּכְתִיב (משלי יג) וּבֶטֶן רְשָׁעִים תֶחְסָר. וְעַל דָּא וְאָכַלְתָּ לִפְנִי יְיָ' אֱלֹהֶיךָ כְּתִיב, וְלָא לִפְנֵי סִטְרָא אַחֲרָא. וְאִצְטְרִיךְ דְּלָא יִתְעַסֵּק בְּמִלִּין בְּטֵלִין, וּבְצָרְכֵי סְעוּדָה (שפיר) וְאִצְטְרִיךְ לְאִתְעַסְּקָא בְּמִלִּין דְּאוֹרַיְיתָא, דְּהָא כַּד מִלִּין דְּאוֹרַיְיתָא אִתְּמָרוּ עַל פָּתוֹרָא, יָהִיב הַהוּא בַּר נָשׁ תֻּקְפָּא לְמָארֵיהּ.

בזימון הכוס שורה השכינה – פרשת תרומה (דף קסח ע"ב)

בו יבואר כי המזמן על הכוס צריך להיות בשמחה ללא דאגות, כדי שלא יהיה חלק לחיצונים המקטרגים, דכשנוטל את הכוס הקדוש ברוך הוא עומד עליו ממש, ולכבוד השכינה צריך לעטוף ראשו בשמחה.

וְשָׂמַחְתָּ לִפְנִי יְיָ' אֱלֹהֶיךָ, דָּא אִיהוּ בְּכוֹס שֶׁל בְּרָכָה, כַּד בָּרִיךְ בַּר נָשׁ בְּכוֹס שֶׁל בְּרָכָה, אִצְטְרִיךְ לְמֵחדֵי וּלְאַחֲזָאָה חֶדְוָה וְלָא עֲצִיבוּ כְּלַל, כֵּיוָן דְּנָטִיל בַּר נָשׁ כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא קָאִים עַל גַּבֵּיהּ, וְאִיהוּ אִצְטְרִיךְ לְאַעְטָפָא רֵישֵׁיהּ בְּחֶדְוָה. וּלְבָרְכָא עַל הַכּוֹס בְּמוֹתָב תְּלָתָא, נְבָרֵךְ שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶׁלוֹ.

וּבְטוּבוֹ חָיִּינוּ, דָּא אִצְטְרִיךְ רְעוּתָא לְעֵילָּא לְגַבֵּי עַתִּיקָא דְּעַתִּיקִין, וְעַל דָּא אִיהִי בְּאֹרַח סָתִים. וּבְטוּבוֹ, וְלָא מִטּוּבוֹ, וּבְטוּבוֹ: דָּא יְמִינָא (ד"א זינה) עִלָּאָה. וּמִטּוּבוֹ: דָּא דַּרְגָּא אַחֲרָא, דְּאָתֵי מִסִּטְרָא דִּימִינָא, וְאִיהוּ דַּרְגָּא לְתַתָּא מִנֵּיהּ, בְּגִין דִּבְהַהוּא טוֹב אִתְבְּנִי עָלְמָא, וּבֵיהּ אִתְּזָן.

אֲמַאי אִקְרֵי טוֹב וַאֲמַאי אִקְרֵי חֶסֶד. טוֹב אִיהוּ, כַּד כָּלִיל כֹּלָּא בְּגַוֵּיהּ, וְלָא אִתְפָּשַׁט לְנַחְתָּא לְתַתָּא. חֶסֶד כַּד נַחְתָּא לְתַתָּא. וְעָבִיד טִיבוּ בְּכָל בִּרְיָין, בְּצַדִּיקֵי וּבְרַשִׁיעֵי וְלָא חָיִישׁ, וְאַף עַל גַּב דְּדַרְגָא חַד הוּא. מְנָלָן דִּכְתִּיב, (תהלים כג) אַךְ טוֹב וְחֶסֶד יִרְדְפוּנִי, אִי טוֹב לָמָּה חֶסֶד, וְאִי חֶסֶד לָמָּה טוֹב, דְּהָא בְּחַד סַגְיָא אֶלָּא טוֹב כָּלִיל כֹּלָּא בְּגַוֵּיהּ, וְלָא אִתְפָּשַׁט לְתַתָּא. חֶסֶד נָחִית (ק"ט ע"א) וְאִתְפָּשַּׁט לְתַתָּא, וְזָן כֹּלָּא צַדִּיקֵי וְרַשִׁיעֵי כַּחֲדָא.

וְהָכָא כֵּיוָן דְּאָמַר וּבְטוּבוֹ חָיִּינוּ, הָדָר וְאָמַר הַזָּן אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּטוּבוֹ בְּחֶסֶד, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (תהלים קלו) נוֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. וְעַל דָּא הַזָּן אֶת הַכֹּל, לְצַּדִיקֵי וּלְרַשִׁיעֵי לְכֹלָּא. דָּא אִקְרֵי בִּרְכַּת יָמִין. שְׂמֹאל לָאו אִיהוּ בְּבִרְכַּת מְזוֹנָא. וּבְגִין כַּךְ שְׂמָאלָא לָא תְּסַיֵּיעַ לִימִינָא.

דְּכֵיוָן דְּבָרִיךְ בִּרְכַּת יָמִין (נ"א היין), אִצְטְרִיךְ לְדַבְּקָא אֶרֶץ הַחַיִּים בַּיָּמִין, לְאִתְּזָנָא מִתַּמָּן, וּלְפַרְנָסָא וּלְמֵיהַב מְזוֹנָא לְכֹלָּא, וְעַל דָּא תִּנְיָינָא בִּרְכַּת הָאָרֶץ, וְאִצְטְרִיךְ לְאַדְכְּרָא בָּהּ בְּרִית וְתוֹרָה, עַל בְּרִיתְךָ שֶׁחָתַמְתָּ בִּבְשָׂרֵנוּ, וְעַל תּוֹרָתְךָ שֶׁלִמַדְתָּנוּ, לְאַחֲזָאָה דְּמֵהַהוּא טוֹב אִתְּזָן בְּרִית וְתוֹרָה, דְּאִיהוּ תִּקּוּנָא דְּהַאי טוֹב.

מִכָּאן אוֹלִיפְנָא, דְּנָשִׁים פְּטוּרוֹת מִבִּרְכַּת מְזוֹנָא לְאַפָּקָא יְדֵי חוֹבָה, דְּהָא לֵית בְּהוּ תּוֹרָה וּבְרִית. וְלַחֲתוֹם עַל הָאָרֶץ וְעַל הַמָּזוֹן, הָא דִּדְבֵקוּתָא כַּחֲדָא בְּחֶסֶד, עַל הָאָרֶץ דָּא אִיהִי אֶרֶץ הַחַיִּים. וְעַל הַמָּזוֹן דָּא אִיהוּ חֶסֶד, הָא כְּלִילוּ דָּא בְּדָא בִּדְבֵיקוּתָא חֲדָא.

אִתְפַּשְּׁטוּתָא דְּטוֹב אִיהוּ הוֹדָאָה דְּאִקְרֵי חֶסֶ"ד, וְעַל דָּא אִיהוּ אוֹמֵר, נוֹדֶה לְךָ, עַל כַּךְ וְעַל כַּךְ נִסִּין וְאָתִין דְּאִתְעָבִידּוּ מִסִּטְרָא דְּטוֹב. וְאִי תֵּימָא וְהָא כְּתִיב (תהלים טז) נְעִימוֹת בִּימִינְךָ, נֶצַח, הָא אִיהוּ מִסִּטְרָא דְּיָמִין. לָאו הָכִי, אֶלָּא כָּל חַד וְחַד אַחְזֵי עַל הַהוּא אֲתָר דְּנָפִיק מִנֵּיהּ.

הוֹדָאָה אוֹדֵי עַל יְמִינָא, לְאַחֲזָאָה דְּהָא מִנֵּיהּ נָפְקָא – פרשת תרומה (דף קסט ע"א)

בו יבואר טעם החזקת הכוס בימין, וצורך מים אחרונים

וְאִי תֵּימָא נֶצַח בַּיָּמִין, הָא כְּתִיב נְעִימוֹת, וּכְתִיב (שמואל ב כג) וּנְעִים זְמִירוֹת יִשְׂרָאֵל, (בראשית כ"א ע"ב) (ד"א בימינך נצח) וְדָא שְׂמָאלָא. (דף קס"ט ע"א) וְכָל שְׂמָאלָא אִתְכְּלִיל בְּרָזָא דִּימִינָא. אֲבָל הוֹדָאָה אוֹדֵי עַל יְמִינָא, לְאַחֲזָאָה דְּהָא מִנֵּיהּ נָפְקָא, וְדָא פְּשִׁיטוּ דְּטוֹב, דְּאִתְפָּשַּׁט בְּאֶרֶץ הַחַיִּים.

מַאי טַעְמָא לֵית הָכָא שְׂמָאלָא, בְּגִין דְּלֵית חוּלָקָא לְסִטְרָא אַחֲרָא בִּמְזוֹנָא דְּיִשְׂרָאֵל. וְאִי אִתְּעַר שְׂמָאלָא, סִטְרָא אַחֲרָא יִתְּעַר עִמֵּיהּ, וְהָא אִיהוּ זַבִּין בְּכֵרוּתֵיהּ וְחוּלָקֵיהּ לְיַעֲקֹב אֲבוּנָא. (ויקרא כ"א ע"א) וְהָא אֲנַן יָהִיבְנָא לֵיהּ חוּלָקֵיהּ, לְהַהוּא מְקַטְרְגָא בְּזוּהֲמָא דְּמַיִין בַּתְרָאִין, וְאִי לֵית זוּהֲמָא, הָא חוּלָקֵיהּ דְּהַהוּא מֵיכְלָא, דְּקָרִיבוּ בֵּיהּ יְדִין.

וְעַל דָּא לֵית לֵיהּ חוּלָקָא בַּהֲדָן. וְהוֹאִיל וְלֵית לֵיהּ חוּלָקָא בַּהֲדָן, דְּהָא נָטַל חוּלָקֵיהּ, לֵית לָן לְאִתְּעֲרָא שְׂמָאלָא כְּלַל. דְּלָא יִתְּעַר מְקַטְרְגָא וְיִטּוֹל תְּרֵין חוּלָקִין, חַד לְתַתָּא, וְחַד לְעֵילָּא, כַּבְּכוֹר. דְּהָא זַבִּין בְּכֵרוּתֵיהּ לְיַעֲקֹב אֲבוּנָא. חוּלָקֵיהּ אִיהוּ לְתַתָּא, וְלֵית לֵיהּ לְעֵילָּא כְּלוּם. יִשְׂרָאֵל נַטְלֵי לְעֵילָּא, וְעֵשָׂו נָטִיל לְתַתָּא, וְעַל דָּא לָא יִתְקְרַב שְׂמָאלָא כְּלָל, בְּבִרְכַּת מְזוֹנָא.

כֵּיוָן דְּמִתְבָּרְכָא הַאי אֶרֶץ הַחַיִּים מִסִּטְרָא דִּימִינָא, וּמְקַבֵּל מְזוֹנָא, כְּדֵין בָּעֵינָן רַחֲמִין עַל כֹּלָּא. רַחֵם יְיָ' אֱלֹהֵינוּ עַל יִשְׂרָאֵל עַמָךְ וְעַל יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ וְגוֹ', דְּהָא מֵהַהוּא מְזוֹנָא וְסִפּוּקָא דְּאֶרֶץ הַחַיִּים, נִזְכֵּי בָּהּ אֲנָן וּבֵי מַקְדְּשָׁא. דְּיִתְבְּנֵי בֵּי מַקְדְּשָׁא לְתַתָּא בְּאִינּוּן רַחֲמִים.

וּבְשַׁבָּת דְּלָא אִשְׁתְּכַח דִּינָא, לְמֶהֱוֵי נֶצַח וְהוֹד כְּלַל חֲסָדִים, אוֹמֵר רְצֵה וְהַחֲלִיצֵנוּ לְמֶהֱוֵי (ויחי רי"ט ע"א) תַּרְוַיְיהוּ, (ישעיה נה) חַסְדֵּי דָּוִד הַנְּאֱמָנִים, וְעַל דָּא אַל תְּהִי צָרָה וְיָגוֹן וְכוּ', דְּהָא רְצֵה וּמוֹדִים, אִינּוּן חֲסְדֵי דָּוִד, וְשִׂים שָׁלוֹם דְּקָאָמַרָן בִּצְלוֹתָא, בְּבִרְכַּת עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא בְּרַחֲמָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ.

הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב, דְּכֹלָּא אָתֵי מִסִּטְרָא דִּימִינָא, וְלָא מִסְטַר שְׂמָאלָא כְּלוּם. מַאן דִּמְבָרֵךְ בִּרְכַּת מְזוֹנָא, אִיהוּ נָטִיל בִּרְכָאן בְּקַדְמִיתָא מְכֻּלְּהוּ, וְאִתְבְּרַךְ בִּכְלָל בִּרְכַּת מְזוֹנָא, וְעַל דָּא אִית לֵיהּ אַרְכָּא דְּחַיִּין. מַאן דְּנָטִיל כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה, וְקָא מְבָרֵךְ עָלֵיהּ, כְּתִיב (תהלים קטז) כּוֹס (בראשית א' ע"א, רכ"ג ע"א) יְשׁוּעוֹת אֶשָׂא. מַאן יְשׁוּעוֹת דָּא יְמִינָא, דְּאִיהוּ מוֹשִׁיעַ מִכָּל מְקַטְרְגִין דְּעָלְמָא, דִּכְתִּיב (נ"א הושיעה לו ימינו) וַתּוֹשַׁע לוֹ יְמִינוֹ, וּכְתִיב (תהלים ס) הוֹשִׁיעָה יְמִינְךָ וַעֲנֵנִי.

אַדְהָכִי הֲוָה נָהִיר יְמָמָא, קָמוּ כֻּלְּהוּ וּנְשָׁקוּהוּ. אָמַר רִבִּי יוֹסִי, וַדַּאי הִלוּלָא אִיהוּ יוֹמָא דָּא, וְלָא נֵיפוּק מֵהָכָא, עַד דְּיִתְעֲבִיד הִלוּלָא בְּכָל אַנְשֵׁי מָתָא, דָּא הוּא הִלוּלָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְרְעֵי בֵּיהּ. נַטְלוּ לָהּ לְאִנְתְּתֵיהּ, וּבָרִיכוּ לָהּ בְּכַמָּה בִּרְכָאן, עַבְדוּ דַּאֲבוּהָ יְתַקֵּן בֵּיתָא אַחֲרָא לְחֶדְוָה, כְּנִישׁוּ כָּל אַנְשֵׁי מָתָא לְהַהִיא חֶדְוָתָא, וְקָרְאוּ לָהּ כַּלָּה. וְחַדּוּ עִמְּהוֹן כָּל הַהוּא יוֹמָא, וְאִיהוּ חַדֵּי עִמְּהוֹן בְּמִלֵּי דְּאוֹרַיְיתָא.

 

זוהר דף קס"ח-ט

ביאור:

פָּתַח אוֹתוֹ יֶלֶד בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן וְאָמַר, כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר וְאָכַלְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (דברים יד) וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ. הַפְּסוּקִים הַלָּלוּ כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל הָיוּ שְׁרוּיִים בָּאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה וְנִרְאוּ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, הָיוּ מִתְקַיְּמִים. עַכְשָׁו אֵיךְ מִתְקַיְּמִים? מִי יָכוֹל לֶאֱכֹל לִפְנֵי ה' וְלִשְׂמֹחַ לִפְנֵי ה'?

אֶלָּא וַדַּאי כָּךְ הוּא. בָּרִאשׁוֹנָה כְּשֶׁיָּשַׁב אָדָם עַל שֻׁלְחָנוֹ לֶאֱכֹל, מְבָרֵךְ עַל הַלֶּחֶם הַמּוֹצִיא. מָה הַטַּעַם הַמּוֹצִיא וְלֹא מוֹצִיא, שֶׁהֲרֵי כָּתוּב בּוֹרֵא הַשָּׁמַיִם, וְלֹא כָתוּב הַבּוֹרֵא. עוֹשֶׂה אֶרֶץ, וְלֹא כָתוּב הָעוֹשֶׂה אֶרֶץ. מָה הַטַּעַם כָּאן הַמּוֹצִיא?

אֶלָּא כָּל הַדְּבָרִים שֶׁהֵם מִסּוֹד הָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן הַנִּסְתָּר, מִסְתַּתֶּרֶת ה' מִשָּׁם, לְהַרְאוֹת שֶׁהֲרֵי מֵעוֹלָם גָּנוּז וְנִסְתָּר הוּא. וְכָל הַדְּבָרִים שֶׁהֵם מֵהָעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן שֶׁנִּתְגַּלָּה יוֹתֵר כָּתוּב בְּה', שֶׁכָּתוּב (ישעיה מ) הַמּוֹצִיא בְּמִסְפָּר צְבָאָם, (עמוס ט) הַקֹּרֵא לְמֵי הַיָּם. כֻּלָּם הֵם מִסּוֹד הָעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן, וְאִם נִכְתָּב בַּשֵּׁם הוּא בְּה', כְּמוֹ הָאֵל הַגָּדוֹל. וְכָאן שֶׁהוּא בְּדֶרֶךְ נִסְתָּר (בְּגִלּוּי) מִסּוֹד הָעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן הוּא, כֵּיוָן שֶׁמְּבָרֵךְ אָדָם, שְׁכִינָה בָּאָה לְפָנָיו.

וּמַה שֶּׁאָמַר וְאָכַלְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ, כָּאן נִכְלָל לְדַבֵּר בְּדִבְרֵי תוֹרָה, שֶׁכָּךְ צָרִיךְ, הוֹאִיל וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְפָנָיו, לְקַיֵּם אֶת הַכָּתוּב, (יחזקאל מא) זֶה הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר לִפְנֵי ה'. וְכָתוּב (דברים יד) וְאָכַלְתָּ שָּׁם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ.

הוֹאִיל וְעוֹמֵד אָדָם לִפְנֵי רִבּוֹנוֹ, צָרִיךְ גַּם לְרַחֵם עַל הָעֲנִיִּים, לָתֵת לָהֶם כְּמוֹ שֶׁהוּא נָתַן לוֹ לֶאֱכֹל, (וּמִי שֶׁאוֹכֵל לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ, צָרִיךְ) כְּמִי שֶׁאוֹכֵל לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ, וְצָרִיךְ שֶׁלֹּא יִמָּצֵא בַּלְעָן עַל שֻׁלְחָנוֹ, שֶׁהֲרֵי בַּלְעָנוּת הִיא מֵהַצַּד הָאַחֵר, וְסוֹד זֶה – (בראשית כה) הַלְעִיטֵנִי נָא, דֶּרֶךְ בַּלְעָנוּת, וְכָךְ צָרִיךְ לַצַּד הָאַחֵר, וְכָתוּב (משלי יג) וּבֶטֶן רְשָׁעִים תֶּחְסָר. וְעַל זֶה וְאָכַלְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ כָּתוּב, וְלֹא לִפְנֵי הַצַּד הָאַחֵר. וְצָרִיךְ שֶׁלֹּא יִתְעַסֵּק בִּדְבָרִים בְּטֵלִים וּבְצָרְכֵי סְעוּדָה (יָפֶה), וְצָרִיךְ לְהִתְעַסֵּק בְּדִבְרֵי תוֹרָה, שֶׁהֲרֵי כְּשֶׁדִּבְרֵי תוֹרָה נֶאֱמָרִים עַל שֻׁלְחָן, נוֹתֵן אוֹתוֹ הָאָדָם כֹּחַ לְרִבּוֹנוֹ.

וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ – זוֹהִי כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה. כְּשֶׁמְּבָרֵךְ אָדָם בְּכוֹס שֶׁל בְּרָכָה, צָרִיךְ לִשְׂמֹחַ וּלְהַרְאוֹת שִׂמְחָה וְלֹא עֶצֶב כְּלָל. כֵּיוָן שֶׁנּוֹטֵל אָדָם כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹמֵד עַל גַּבּוֹ, וְהוּא צָרִיךְ לַעֲטֹף רֹאשׁוֹ בְּשִׂמְחָה וּלְבָרֵךְ עַל הַכּוֹס בְּמוֹשַׁב שְׁלֹשָׁה: נְבָרֵךְ שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ.

וּבְטוּבוֹ חָיִינוּ, זֶה צָרִיךְ רָצוֹן לְמַעְלָה אֶל עַתִּיק הָעַתִּיקִים, וְעַל זֶה הִיא בְּדֶרֶךְ נִסְתָּר. וּבְטוּבוֹ, וְלֹא מִטּוּבוֹ. וּבְטוּבוֹ, זֶה הַיָּמִין (מִינוֹ) הָעֶלְיוֹן, וּמִטּוּבוֹ זוֹ דַּרְגָּה אַחֶרֶת שֶׁבָּאָה מִצַּד הַיָּמִין, וְהִיא דַּרְגָּה לְמַטָּה מִמֶּנּוּ, מִשּׁוּם שֶׁבְּאוֹתוֹ הַטּוֹב נִבְנָה הָעוֹלָם וּבוֹ נִזּוֹן.

לָמָּה נִקְרָא טוֹב וְלָמָּה נִקְרָא חֶסֶד? הַטּוֹב הוּא כְּשֶׁכּוֹלֵל הַכֹּל בְּתוֹכוֹ וְלֹא מִתְפַּשֵּׁט לָרֶדֶת לְמַטָּה. חֶסֶד – כְּשֶׁיּוֹרֵד לְמַטָּה וְעוֹשֶׂה טוֹב בְּכָל הַבְּרִיּוֹת, בַּצַּדִּיקִים וּבָרְשָׁעִים, וְלֹא חוֹשֵׁשׁ, וְאַף עַל גַּב שֶׁדַּרְגָּה אַחַת הִיא. מִנַּיִן לָנוּ? שֶׁכָּתוּב (תהלים סג) אַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי. אִם טוֹב, לָמָּה חֶסֶד? וְאִם חֶסֶד, לָמָּה טוֹב, שֶׁהֲרֵי בְּאֶחָד מַסְפִּיק? אֶלָּא טוֹב כּוֹלֵל הַכֹּל בְּתוֹכוֹ, וְלֹא הִתְפַּשֵּׁט לְמַטָּה. חֶסֶד יוֹרֵד וּמִתְפַּשֵּׁט לְמַטָּה וְזָן לְכָל הַצַּדִּיקִים וְהָרְשָׁעִים כְּאֶחָד.

וְכָאן, כֵּיוָן שֶׁאָמַר וּבְטוּבוֹ חָיִינוּ, חָזַר וְאָמַר, הַזָּן אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּטוּבוֹ בְּחֶסֶד, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (תהלים קלו) נוֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. וְעַל זֶה הַזָּן אֶת הַכֹּל, לַצַּדִּיקִים וְלָרְשָׁעִים, לַכֹּל. זֶה נִקְרָא בִּרְכַּת יָמִין. הַשְּׂמֹאל אֵינוֹ בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן, וְלָכֵן שְׂמֹאל לֹא תְסַיַּע לַיָּמִין.

שֶׁכֵּיוָן שֶׁבֵּרַךְ בְּרָכָה, יָמִין (הַיַּיִן), צָרִיךְ לְדַבֵּק אֶת אֶרֶץ הַחַיִּים בַּיָּמִין, לְהִזּוֹן מִשָּׁם וּלְפַרְנֵס וְלָתֵת מָזוֹן לַכֹּל, וְלָכֵן הַשְּׁנִיָּה בִּרְכַּת הָאָרֶץ, וְצָרִיךְ לְהַזְכִּיר בָּהּ בְּרִית וְתוֹרָה: וְעַל בְּרִיתְךָ שֶׁחָתַמְתָּ בִּבְשָׂרֵנוּ, וְעַל תּוֹרָתְךָ שֶׁלִּמַּדְתָּנוּ. לְהַרְאוֹת שֶׁמֵּאוֹתוֹ טוֹב נִזּוֹן בְּרִית וְתוֹרָה, שֶׁהוּא הַתִּקּוּן שֶׁל הַטּוֹב הַזֶּה.

מִכָּאן לָמַדְנוּ שֶׁנָּשִׁים פְּטוּרוֹת מִבִּרְכַּת הַמָּזוֹן לָצֵאת יְדֵי חוֹבָה, שֶׁהֲרֵי אֵין בָּהֶן תּוֹרָה וּבְרִית. וְלַחְתֹּם עַל הָאָרֶץ וְעַל הַמָּזוֹן, זֶה שֶׁדְּבֵקוּת כְּאֶחָד בְּחֶסֶד. עַל הָאָרֶץ – זוֹהִי אֶרֶץ הַחַיִּים. וְעַל הַמָּזוֹן – זֶהוּ חֶסֶד. הֲרֵי כְּלוּלִים זֶה בָּזֶה בִּדְבֵקוּת אַחַת.

הִתְפַּשְּׁטוּת הַטּוֹב הִיא הוֹדָאָה שֶׁנִּקְרֵאת חֶסֶ"ד, וְעַל זֶה הוּא אוֹמֵר נוֹדֶה לְךָ עַל כָּךְ וְעַל כָּךְ נִסִּים וְאוֹתוֹת שֶׁנַּעֲשׂוּ מִצַּד הַטּוֹב. וְאִם תֹּאמַר, וַהֲרֵי כָּתוּב נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח, זֶהוּ מִצַּד הַיָּמִין – לֹא כָּךְ, אֶלָּא כָּל אֶחָד וְאֶחָד מַרְאֶה עַל אוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ.

וְאִם תֹּאמַר, נֶצַח בְּיָמִין – הֲרֵי כָּתוּב נְעִמוֹת, וְכָתוּב (שמואל-ב כג) וּנְעִים זְמִרוֹת יִשְׂרָאֵל, (בִּימִינְךָ נֶצַח) וְזֶה שְׂמֹאל, וְכָל שְׂמֹאל נִכְלָל בְּסוֹד הַיָּמִין. אֲבָל הוֹדָאָה, מוֹדֶה עַל הַיָּמִין, לְהַרְאוֹת שֶׁהֲרֵי מִמֶּנּוּ יָצָא, וְזוֹ הִתְפַּשְּׁטוּת הַטּוֹב שֶׁהִתְפַּשֵּׁט בְּאֶרֶץ הַחַיִּים.

מָה הַטַּעַם אֵין כָּאן שְׂמֹאל? מִשּׁוּם שֶׁאֵין לוֹ חֵלֶק לַצַּד הָאַחֵר בִּמְזוֹנָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל. וְאִם מִתְעוֹרֵר שְׂמֹאל, יִתְעוֹרֵר עִמּוֹ הַצַּד הָאַחֵר, וַהֲרֵי הוּא מָכַר בְּכוֹרָתוֹ וְחֶלְקוֹ לְיַעֲקֹב אָבִינוּ. וַהֲרֵינוּ נוֹתְנִים לוֹ חֶלְקוֹ לְאוֹתוֹ מְקַטְרֵג בַּזֻּהֲמָה שֶׁל מַיִם אַחֲרוֹנִים, וְאִם אֵין זֻהֲמָה, הֲרֵי חֶלְקוֹ בְּאוֹתוֹ מַאֲכָל שֶׁקָּרְבוּ בוֹ יָדַיִם.

וְלָכֵן אֵין לוֹ חֵלֶק עִמָּנוּ. וְהוֹאִיל וְאֵין לוֹ חֵלֶק עִמָּנוּ, שֶׁהֲרֵי נָטַל חֶלְקוֹ, אֵין לָנוּ לְהָעִיר הַשְּׂמֹאל כְּלָל, שֶׁלֹּא יִתְעוֹרֵר הַמְקַטְרֵג לִטֹּל שְׁנֵי חֲלָקִים, אֶחָד לְמַטָּה וְאֶחָד לְמַעְלָה, כְּמוֹ בְכוֹר. שֶׁהֲרֵי מָכַר אֶת בְּכוֹרָתוֹ לְיַעֲקֹב אָבִינוּ – חֶלְקוֹ לְמַטָּה, וְאֵין לוֹ לְמַעְלָה כְּלוּם. יִשְׂרָאֵל נוֹטְלִים לְמַעְלָה, וְעֵשָׂו נוֹטֵל לְמַטָּה, וְעַל זֶה לֹא יִקְרַב הַשְּׂמֹאל כְּלָל בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן.

כֵּיוָן שֶׁמִּתְבָּרֶכֶת אֶרֶץ הַחַיִּים הַזּוֹ מִצַּד הַיָּמִין וּמְקַבֶּלֶת מָזוֹן, אֲזַי מְבַקְשִׁים רַחֲמִים עַל הַכֹּל. רַחֵם ה' אֱלֹהֵינוּ עַל יִשְׂרָאֵל עַמָּךְ וְעַל יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ וְגוֹ'. שֶׁהֲרֵי מֵאוֹתוֹ מָזוֹן וְסִפּוּק שֶׁל אֶרֶץ הַחַיִּים נִזְכֶּה בָּהּ אֲנַחְנוּ וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁיִּבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לְמַטָּה בְּאוֹתָם רַחֲמִים.

וּבְשַׁבָּת, כְּשֶׁהַדִּין לֹא נִמְצָא לִהְיוֹת נֶצַח וְהוֹד כְּלַל הַחֲסָדִים, אוֹמֵר רְצֵה וְהַחֲלִיצֵנוּ, לִהְיוֹת שְׁנֵיהֶם, (ישעיה נד) חַסְדֵי דָוִד הַנֶּאֱמָנִים, וְעַל זֶה אַל תְּהִי צָרָה וְיָגוֹן וְכוּ', שֶׁהֲרֵי רְצֵה וּמוֹדִים הֵם חַסְדֵי דָוִד, וְשִׂים שָׁלוֹם שֶׁאָמַרְנוּ בַּתְּפִלָּה בְּבִרְכַּת עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא בְרַחֲמָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ.

הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב, שֶׁהַכֹּל בָּא מִצַּד הַיָּמִין וְלֹא מִצַּד הַשְּׂמֹאל כְּלוּם. מִי שֶׁמְּבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, הוּא נוֹטֵל בְּרָכוֹת בָּרִאשׁוֹנָה מִכֻּלָּם, וּמִתְבָּרֵךְ בַּכְּלָל שֶׁל בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, וְעַל זֶה יֵשׁ לוֹ אֹרֶךְ חַיִּים. מִי שֶׁנּוֹטֵל כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה וּמְבָרֵךְ עָלָיו, כָּתוּב (תהלים קטז) כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא. מִי הַיְשׁוּעוֹת? זֶה הַיָּמִין, שֶׁהוּא מוֹשִׁיעַ מִכָּל הַמְקַטְרְגִים שֶׁל הָעוֹלָם, שֶׁכָּתוּב (הוֹשִׁיעָה לּוֹ יְמִינוֹ) וַתּוֹשַׁע לוֹ יְמִינוֹ, וְכָתוּב (תהלים ס) הוֹשִׁיעָה יְמִינְךָ וַעֲנֵנִי.

בֵּין כָּךְ הֵאִיר הַיּוֹם, קָמוּ כֻלָּם וּנְשָׁקוּהוּ. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, וַדַּאי יוֹם מִשְׁתֶּה הוּא הַיּוֹם הַזֶּה, וְלֹא נֵצֵא מִכָּאן עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה מִשְׁתֶּה לְכָל הָעִיר. זֶהוּ מִשְׁתֶּה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹצֶה בּוֹ. לָקְחוּ אֶת אִשְׁתּוֹ וּבֵרְכוּ אוֹתָהּ בְּכַמָּה בְרָכוֹת. עָשׂוּ שֶׁאָבִיהָ יְתַקֵּן בַּיִת אַחֵר לַשִּׂמְחָה, כִּנְּסוּ אֶת כָּל אַנְשֵׁי הָעִיר לְאוֹתָהּ שִׂמְחָה, וְקָרְאוּ לָהּ כַּלָּה, וְשָׂמְחוּ עִמָּם כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם, וְהוּא שָׂמַח עִמָּם בְּדִבְרֵי תוֹרָה.

יברך להקדוש ברוך הוא בעין טובה – פרשת ויקהל (דף ריח ע"א)

בו יבואר כמו שמברך ברכת המזון בשמחה ועין טובה, כך יושפע לו שפע גדול, ולא יהיה בעצבות אלא בשמחה, לפי שבזה מתברכת ומתעטרת השכינה.

מַאן דִּמְבָרֵךְ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִגּוֹ שַׂבְעָא, בָּעֵי לְכַוְּונָא לִבֵּיהּ, וּלְשַׁוָּואָה רְעוּתֵיהּ בְּחֶדְוָה, וְלָא יִשְׁתְּכַּח עָצִיב, אֶלָּא דִּיבָרֵךְ בְּחֶדְוָה בְּרָזָא דָּא, וּלְשַׁוָּאָה רְעוּתֵיהּ דְּהָא אִיהוּ יָהִיב הַשְׁתָּא לְאַחֲרָא בְּחֶדְוָה, בְּעֵינָא טָבָא, וּכְמָּה דְּאִיהוּ מְבָרֵךְ בְּחֶדְוָה וּבָעֵינָא טָבָא. הָכִי יָהֲבִין לֵיהּ בְּחֶדְוָה וּבָעֵינָא טָבָא. וּבְּגִין כָּךְ לָא יִשְׁתְּכַּח עָצִיב כְּלָל, אֶלָּא בְּחֶדְוָה, וּבְמִלִּין דְּאוֹרַיְיתָא, וִישַׁוֵּי לִבֵּיהּ וּרְעוּתֵיהּ לְמֵיהַב בְּרָכָה דָּא, בְּרָזָא דְּאִצְטְרִיךְ.

רָזָא הָכָא, אַרְבַּע רְתִיכִין שַׁלִּיטִין, בְּד' סִטְרִין וּמַשִׁירְיָין, אִתְזָנוּ מֵהַהִיא בִּרְכָתָא דְּשַׂבְעָא, וּבְאִינּוּן מִלִּין דְּבָרוּךְ אַתָּה, אִתְהֲנִי וְאִתְרַבֵּי וְאִתְעַטָּר בֵּיהּ. וּמַאן דִּמְבָרֵךְ אִצְטְרִיךְ רְעוּתָא בְּחֶדְוָה, וּבְעֵינָא טָבָא, וְעַל דָּא כְּתִיב, (משלי כב) טוֹב עַיִן הוּא יְבוֹרָךְ.

ביאור:

מי שמברך את הקדוש ברוך הוא מתוך שובע, צריך לכוון לבו ולשים רצונו בשמחה, ולא ימצא עצוב, אלא שיברך בשמחה בסוד זה ולשים רצונו שהרי הוא נותן עכשיו לאחר בשמחה בעין טובה, וכמו שהוא מברך בשמחה ובעין טובה כך נותנים לו בשמחה ובעין טובה. ומשום כך לא ימצא עצוב כלל, אלא בשמחה ובדברי תורה, וישים לבו ורצונו לתת ברכה זו בסוד שצריך.

סוד כאן, ארבע מרכבות שולטות בארבעה צדדים ומחנות, ניזון הוא מאותה ברכת השובע, ובאותם דברים של ברוך אתה, נהנה ומתרבה ומתעטר בו. ומי שמברך צריך רצון בשמחה ובעין טובה, ועל כן כתוב טוב עין הוא יבורך (משלי כ"ב) 

דף רי"ח ע"ב

וְהָכָא שָׁפִיל לְסֵיפֵיהּ דִּקְרָא, דִּכְתִּיב כִּי נָתַן מִלַּחְמוֹ לַדָּל. דְּאִי לָא תֵּימָא הָכִי, הַאי קְרָא לָאו רֵישֵׁיהּ סֵיפֵיהּ, וְלָאו סֵיפֵיהּ רֵישֵׁיהּ. אֶלָּא טוֹב (דף רי"ח ע"ב) עַיִן, כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא, הוּא יְבָרֵךְ וַדַּאי, בְּעֵינָא טָבָא בְּחֶדְוָה. וְלָאו אִיהוּ לְמִגְנָא לְבָרְכָא בְּחֶדְוָה, דְּהָא מֵהַהִיא בִּרְכָתָא, וּמֵהַהוּא חֵידוּ נָתַן מִלַּחְמוֹ לַדָּל, אֲתָר דְּאִצְטְרִיךְ לְאִתְזָנָא מִכָּל סִטְרִין. אֲתָר דְּלֵית לֵיהּ מִגַּרְמֵיהּ כְּלוּם. אֲתָר דְּאִתְהֲנִי מִכָּל סִטְרִין וְאִתְכְּלִיל מִכָּל סִטְרִין. מִלִּין אִלֵּין לָא אִתְמְסָרוּ אֶלָּא לְחַכִּימִין דְּיַדְעִין רָזִין עִלָּאִין וְאוֹרְחִין דְּאוֹרַיְיתָא.

תָּא חֲזֵי, בֹּעַז טַב עֵינָא הֲוָה תּוּקְפָּא דְּמִצְחָא לָא הֲוָה בֵּיהּ לְעָלְמָא. מַה כְּתִיב, (רות ג') וַיָּבֹא לִשְׁכַּב בִּקְצֵה הָעֲרֵמָה, רָזָא דִּכְתִּיב, (שיר השירים ז) בִּטְנֵךְ עֲרֵמַת חִטִּים. מֵהָכָא אוֹלִיפְנָא, כָּל מַאן דִּמְבָרֵךְ בִּרְכַּת מְזוֹנָא כְּדְקָא יֵאוֹת, בְּחֶדְוָה בִּרְעוּתָא דְּלִבָּא, כַּד סָלִיק מֵהַאי עָלְמָא, אֲתָר אִתְתַּקְנָא לֵיהּ, גּוֹ רָזִין עִלָּאִין בְּהֵיכָלִין קַדִּישִׁין. זַכָּאָה אִיהוּ בַּר נָשׁ דְּנָטִיר פִּקּוּדֵי דְּמָארֵיהּ, וְיָדַע רָזָא דִּילְהוֹן, דְּלֵית לָךְ פִּקּוּדָא וּפִקּוּדָא בְּאוֹרַיְיתָא, דְּלָא תַּלְיָין בֵּיהּ רָזִין עִלָּאִין, וּנְהוֹרִין וְזִיוִין עִלָּאִין, וּבְנֵי נָשָׁא לָא יָדְעֵי, וְלָא מַשְׁגִּיחִין בִּיקָרָא דְּמָארֵיהוֹן. זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן דְּצַדִּיקַיָּיא, אִינּוּן דְּמִשְׁתַּדְּלֵי בְּאוֹרַיְיתָא זַכָּאִין אִינּוּן בְּעָלְמָא דֵּין וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי.

וכאן רד לסוף הפסוק, שכתוב כי נתן מלחמו לדל. שאם לא תאמר כך – הפסוק הזה אין ראשו סופו ואין סופו ראשו. אלא טוב עין, כמו שביארנו, הוא יברך וודאי, בעין טובה ובשמחה.  ואינו לחינם לברך בשמחה, שהרי מאותה ברכה ומאותה שמחה נתן מלחמו לדל, מקום שצריך להיזון מכל הצדדים. מקום שאין לו מעצמו כלום. מקום שנהנה מכל הצדדים ונכלל מכל הצדדי. הדברים הללו לא נמסרו אלא לחכמים שיודעים סודות עליונים ודרכי התורה.

בוא וראה, בועז היה טוב עין, ועזות מצח מעולם לא היתה בו. מה כתוב? (רות ג') ויבא לשכב בקצה הערמה. סוד הכתוב – (שיר השירים ז') בטנך ערמת חיטים. מכאן למדנו שכל מי שמברך ברכת המזון כראוי בשמחה וברצון הלב, כשמסתלק מן העולם הזה מתוקן לו מקום בתוך סודות עליונים בהיכלות קדושים. אשרי האיש ששומר את מצוות אדונו ויודע את סודן, שאין לך מצווה ומצווה בתורה שאין תלויים בה סודות עליונים ואורות וזיוים עליונים, ובני אדם לא יודעים ולא משגיחים בכבוד רבונם. אשרי חלקם של הצדיקים אותם שמשתדלים בתורה, אשריהם בעולם הזה ובעולם הבא.

אברהם אבינו הוא הראשון הכהן הגדול ונקרא כוס של ברכה שצְרִיכָה לִהְיוֹת מְתֻקֶּנֶת בְּיָמִין

בְּכוֹס שֶׁל בְּרָכָה הַכֹּל חַיָּבִים, וּבִלְבַד שֶׁיֵּדְעוּ אֶת מִי מְבָרְכִים,

הַר בֵּית ה', זֶה טוֹב בְּלִי רַע. שֶׁהוּא אַחֲרִית הַיָּמִים. וְזוֹהִי כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה

פרשת כי תשא דף קפ"ט ע"ב

אֲבָל קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כָּל מָה דְּחָמֵי (ס"א דמתא) (נ"א דלקא) לוֹן לְיִשְׂרָאֵל, בְּהַאי אַחֲרִית הַיָּמִים, וּבְהַאי אַחֲרִית הַיָּמִים יַעֲבִיד לוֹן נִסִּין וְנוּקְמִין, דִּכְתִּיב, (ישעיה ב') וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית יְיָ' בְּרֹאשׁ הֶהָרִים. מַאן רֹאשׁ הֶהָרִים. דָּא אַבְרָהָם סָבָא, (רנ"ב ע"ב) כַּהֲנָא רַבָּא, רֹאשׁ דְּכֹלָּא. וּבְגִין דְּאִיהוּ רֹאשׁ, כּוֹס דִּבְרָכָה, יִהְיֶה נָכוֹן בְּרֹאשׁ הֶהָרִים, דָּא אַבְרָהָם סָבָא, קַדְמָאָה לִשְׁאַר הֶהָרִים. כּוֹס דִּבְרָכָה, אִצְטְרִיךְ לְמֶהֱוֵי מְתַקְּנָא בִּימִינָא. (רנ"ב ע"ב) וְנִשָּׂא (קי"ב ע"ב) מִגְּבָעוֹת. אִצְטְרִיךְ לְמֶהוֵי זָקִיף מִן פַּתּוֹרָא, שִׁיעוּרָא דְּאִקְרֵי (ס"א דאיהו) זֶרֶת, לְבָרְכָא לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְדָא הוּא וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת. מִגְּבָעוֹת מַאי הוּא. אֶלָּא בֵּינָה, וּבֵין בְּתוּלוֹת אַחֲרֶיהָ רְעוֹתֵיהָ, שִׁיעוּרָא דְּזֶרֶת אִיהוּ. נִשָׂא כּוֹס דִּבְרָכָה מִגְּבָעוֹת וַדַּאי, וְעַל דָּא טָבָא דִּיהֵא לֵיהּ לְהַאי בְּרָא בּוּכְרָא, בְּאַחֲרִית הַיָּמִים אִיהוּ.

דף ק"צ ע"א

אֲמַר לֵיהּ שַׁפִּיר קָאַמָרְתְּ, הַאי קְרָא וַדַּאי הָכִי הוּא. בְּרֹאשׁ הֶהָרִים, דָּא יְמִינָא, אַבְרָהָם סָבָא, דְּאִיהוּ רֹאשׁ הֶהָרִים וַדַּאי. וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת, מִשִּׁיעוּרָא דִּגְבָעוֹת, דְּאִינּוּן רְעוּתֵיהּ. וְשַׁפִּיר קָאָמְרֵת. (ישעיה ב) וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם. מַאי הוּא. אֲמַר לֵיהּ, וַאֲפִילּוּ נָשִׁים וּקְטַנִּים וְשַׁמָּשׁ דְּפָלַח עַל פַּתּוֹרָא, אַף עַל גַּב דְּאִיהוּ לָא אָכַל, אִצְטְרִיךְ לְמִשְׁמַע, וּלְמֵימָר אָמֵן. (ס"א להריק ברכה לכוס דלא וכו') דְּלָא יִיִמָא בַּר נָשׁ, אֲנָא לָא אֲכָלִית, וְהוֹאִיל (דף ק"צ ע"א) דְּלָא אִצְטְרִיפְנָא לְזִמּוּן, לָא אֶשְׁמַע וְלָא אֵימָא אָמֵן. הַכֹּל חַיָּיבִין בֵּיהּ.

דָּבָר אַחֵר וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם, אַף עַל גַּב דְּנָשִׁים וּקְטַנִים פְּטוּרִין מִן הַמִּצְוֹת, בְּכוֹס דִּבְרָכָה הַכֹּל חַיָּיבִין, בִּלְבַד דְּיִנְדְּעוּן לְמַאן מְבָרְכִין, וְדָא הִיא וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם. אָתָא רִבִּי יוֹסֵי וּנְשָׁקֵיהּ, אָמַר כַּמָה שַׁפִּיר מִלָּה דָּא, וּמְתִיקָא לְחִכָּא.

הַשְׁתָּא אִית לְדַיְיקָא, אִי הַאי אַחֲרִית הַיָּמִים, אִיהוּ כּוֹס דִּבְרָכָה מַמָּשׁ, מַהוּ הַר בֵּית יְיָ', הֲוָה לֵיהּ לְמִכְתַּב הָכִי, וְהָיָה אַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה בְּרֹאשׁ הֶהָרִים. מַהוּ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית יְיָ'. אֲמַר לֵיהּ, אַחֲרִית הַיָּמִים אִיהוּ אִילָנָא כֹּלָּא, מֵרֵישֵׁיהּ וְעַד סֵיפֵיהּ, דְּהוּא אִילָנָא דְּטוֹב וָרָע. וְאָתָא קְרָא לְבָרְרָא בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, וְאַפִּיק הַר בֵּית יְיָ', דָּא טוֹב בְּלָא רָע. הַר בֵּית יְיָ' וַדַּאי דְּלֵית תַּמָּן חוּלָקָא לְסִטְרָא אַחֲרָא, דְּהָא אִתְבְּרִיר הַר בֵּית יְיָ', מִגּוֹ אִילָנָא דְּאִיהוּ אַחֲרִית הַיָּמִים. וְדָא אִיהוּ כּוֹס דִּבְרָכָה, דְּאִיהוּ נָכוֹן בְּרֹאשׁ הֶהָרִים.

אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, זַכָּאָה אָרְחָא דָּא, דְּזָכֵינָא לְהַאי מִלָּה. אֲמַר לֵיהּ מִמָּאן שַׁמְעַת לָהּ. אֲמַר לֵיהּ, יוֹמָא חֲדָא הֲוֵינָא אָזִיל בְּאָרְחָא, וּשְׁמַעְנָא וַחֲמֵינָא לֵיהּ לְרַב הַמְנוּנָא סָבָא, (נ"א לרבי שמעון) דְּהֲוָה דָּרִישׁ לְהַאי קְרָא לְרִבִּי אָחָא, וְכֵיוָן דְּשָׁמַעְנָא חַדֵּינָא בֵּיהּ, וּנְטִירְנָּא לֵיהּ צָרִיר בְּכַנְפָא דִּלְבוּשָׁאִי, דְּלָא יִתְעֲדֵי מִנַּאי לְעָלְמִין. אֲמַר לֵיהּ, וַדַּאי מִלָּה קַדִּישָׁא דָּא, מִנְּהִירוּ דְּבוּצִינָא קַדִּישָׁא אִתְנְהִיר. זַכָּאָה דָּרָא, דְּקַיְימֵי עָלְמָא וְסַמְכוֹי, שַׁרְיָין בְּגַוֵּיהּ. וְאִי אַנְתְּ צְּרִירַת לְהַאי מִלָּה בְּקִשְׁרָא חֲדָא דְּלָא יִתְעֲדֵי מִינָךְ. אֲנָא אֶצְרוֹר לָהּ בִּתְלָּתִין, אוֹ בְּאַרְבְּעִין קִשְׁרִין בְּכִיסָאִי, דְּלָא יִתְעֲדֵי מִינַּאי לְעָלְמִין. (כאן חסר). עַל הַהִיא מִלָּה דְּאַחְמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמֹשֶׁה, בְּגִין דְּאַף עַל גַּב דְּיִשְׂרָאֵל חָבִין קָמֵיהּ בְּכָל דָּרָא וְדָרָא, לָא בָּעֵי מַאן דְּיֵימָא עָלַיְיהוּ דַּלְטוֹרִין. מְנָלָן. מְהוֹשֵׁעַ, דִּכְתִּיב, (הושע א) תְּחִלַּת דִּבֶּר יְיָ' בְּהוֹשֵׁעַ, הָא אוּקְמוּהָ מִלָּה. וְעַל דָּא (הושע ב) וְהָיָה מִסְפָּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם וְגוֹ'. וּבְגִין דָּא בָּרִיךְ לוֹן בְּכַמָּה בִּרְכָּאן, לְאָהַדְּרָא בְּתִיּוּבְתָּא, וּלְאָתָבָא לוֹן לְגַבֵּי אֲבוּהוֹן דְּבִשְׁמַיָּא, וְלָא אַעְדֵּי מִתַּמָּן, עַד דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מָחַל עַל חוֹבַיְיהוּ, וְאִתְנְקִיאוּ קָמֵיהּ.

אברהם אבינו הוא הראשון הכהן הגדול ונקרא כוס של ברכה שצְרִיכָה לִהְיוֹת מְתֻקֶּנֶת בְּיָמִין

בְּכוֹס שֶׁל בְּרָכָה הַכֹּל חַיָּבִים, וּבִלְבַד שֶׁיֵּדְעוּ אֶת מִי מְבָרְכִים,

הַר בֵּית ה', זֶה טוֹב בְּלִי רַע. שֶׁהוּא אַחֲרִית הַיָּמִים. וְזוֹהִי כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה

פרשת כי תשא דף קפ"ט ע"ב

אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כָּל מַה שֶּׁרָאָה (שֶׁהִכָּה) (שֶׁהִלְקָה) לְיִשְׂרָאֵל – בְּאַחֲרִית הַיָּמִים הַזּוֹ. וּבְאַחֲרִית הַיָּמִים הַזּוֹ יַעֲשֶׂה לָהֶם נִסִּים וּנְקָמוֹת, שֶׁכָּתוּב (ישעיה ב) וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית ה' בְּרֹאשׁ הֶהָרִים. מִי זֶה רֹאשׁ הֶהָרִים? זֶה אַבְרָהָם הַזָּקֵן, הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל, הָרֹאשׁ שֶׁל הַכֹּל. וּמִשּׁוּם שֶׁהוּא רֹאשׁ, כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה, יִהְיֶה נָכוֹן בְּרֹאשׁ הֶהָרִים, זֶה אַבְרָהָם הַזָּקֵן, רִאשׁוֹן לִשְׁאָר הֶהָרִים, כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה, צְרִיכָה לִהְיוֹת מְתֻקֶּנֶת בְּיָמִין.

וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת. צָרִיךְ לִהְיוֹת נִשָּׂא מִן הַשֻּׁלְחָן שִׁעוּר שֶׁנִּקְרָא (שֶׁהוּא) זֶרֶת לְבָרֵךְ אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְזֶהוּ וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת. מַה זֶּה מִגְּבָעוֹת? אֶלָּא בֵּינָהּ וּבֵין בְּתוּלוֹת אַחֲרֶיהָ רֵעוֹתֶיהָ, שִׁעוּר הַזֶּרֶת הוּא. נִשָּׂא כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה מִגְּבָעוֹת וַדַּאי, וְעַל כֵּן הַטּוֹב שֶׁיִּהְיֶה לַבֵּן הַבְּכוֹר הַזֶּה (יִשְׂרָאֵל) הוּא בְּאַחֲרִית הַיָּמִים.

אָמַר לוֹ, יָפֶה אָמַרְתָּ, שֶׁפָּסוּק זֶה וַדַּאי כָּךְ הוּא. בְּרֹאשׁ הֶהָרִים – זֶה יָמִין, אַבְרָהָם הַזָּקֵן, שֶׁהוּא וַדַּאי רֹאשׁ הֶהָרִים. וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת – מִשִּׁעוּר הַגְּבָעוֹת, שֶׁהֵם רְצוֹנוֹ. וְיָפֶה אָמַרְתָּ. וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם, מִי הוּא? אָמַר לוֹ, וַאֲפִלּוּ נָשִׁים וּקְטַנִּים וְהַשַּׁמָּשׁ שֶׁעוֹבֵד עַל הַשֻּׁלְחָן, אַף עַל גַּב שֶׁאֵינוֹ אוֹכֵל, צָרִיךְ לִשְׁמֹעַ וְלוֹמַר אָמֵן. (לְהָרִיק בְּרָכָה לְכוֹס) שֶׁלֹּא יֹאמַר אָדָם: אֲנִי לֹא אָכַלְתִּי, וְהוֹאִיל וְלֹא הִצְטָרַפְתִּי לְזִמּוּן, אֲנִי לֹא אֶשְׁמַע וְלֹא אֹמַר אָמֵן. הַכֹּל חַיָּבִים בּוֹ.

דָּבָר אַחֵר וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם – אַף עַל גַּב שֶׁנָּשִׁים וּקְטַנִּים פְּטוּרִים מִן הַמִּצְווֹת, בְּכוֹס שֶׁל בְּרָכָה הַכֹּל חַיָּבִים, וּבִלְבַד שֶׁיֵּדְעוּ אֶת מִי מְבָרְכִים, וְזֶהוּ וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם. בָּא רַבִּי יוֹסֵי וּנְשָׁקוֹ. אָמַר, כַּמָּה יָפֶה דָּבָר זֶה וּמָתוֹק לַחֵךְ.

עַכְשָׁו יֵשׁ לְדַיֵּק, אִם אַחֲרִית הַיָּמִים הַזּוֹ הִיא כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה מַמָּשׁ, מַה זֶּה הַר בֵּית ה'? הָיָה לוֹ לִכְתֹּב כָּךְ: וְהָיָה אַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה בְּרֹאשׁ הֶהָרִים. מַהוּ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית ה'? אָמַר לוֹ, אַחֲרִית הַיָּמִים הוּא הָעֵץ שֶׁל הַכֹּל, מֵרֹאשׁוֹ וְעַד סוֹפוֹ, שֶׁהוּא עֵץ טוֹב וָרַע. וּבָא הַפָּסוּק לְבָרֵר בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, וְהוֹצִיא הַר בֵּית ה', זֶה טוֹב בְּלִי רַע. הַר בֵּית ה' וַדַּאי שֶׁאֵין שָׁם חֵלֶק לַצַּד הָאַחֵר, שֶׁהֲרֵי נִבְחַר הַר בֵּית ה' מִתּוֹךְ הָעֵץ, שֶׁהוּא אַחֲרִית הַיָּמִים. וְזוֹהִי כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה, שֶׁהוּא נָכוֹן בְּרֹאשׁ הֶהָרִים.

אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, אַשְׁרֵי הַדֶּרֶךְ הַזּוֹ שֶׁזָּכִינוֹ לַדָּבָר הַזֶּה. אָמַר לוֹ, מִמִּי שָׁמַעְתָּ אוֹתוֹ? אָמַר לוֹ, יוֹם אֶחָד הָיִיתִי הוֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ וְשָׁמַעְתִּי וְרָאִיתִי אֶת רַב הַמְנוּנָא סָבָא (לְרַבִּי שִׁמְעוֹן) שֶׁהָיָה דּוֹרֵשׁ אֶת הַפָּסוּק הַזֶּה לְרַב אָחָא. וְכֵיוָן שֶׁשָּׁמַעְתִּי, שָׂמַחְתִּי בּוֹ, וְשָׁמַרְתִּי אוֹתוֹ צְרוֹר בִּכְנַף לְבוּשִׁי שֶׁלֹּא יָסוּר מִמֶּנִּי לְעוֹלָמִים. אָמַר לוֹ, וַדַּאי שֶׁדָּבָר קָדוֹשׁ זֶה נָאוֹר מֵהַמְּנוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה. אַשְׁרֵי הַדּוֹר שֶׁעַמּוּדֵי הָעוֹלָם וְתוֹמְכָיו שׁוֹרִים בְּתוֹכוֹ, וְאִם אַתָּה צוֹרֵר אֶת הַדָּבָר הַזֶּה בְּקֶשֶׁר אֶחָד שֶׁלֹּא יָסוּר מִמְּךָ – אֲנִי אֶצְרֹר אוֹתוֹ בִּשְׁלֹשִׁים אוֹ בְּאַרְבָּעִים קְשָׁרִים בְּכִיסִי שֶׁלֹּא יָסוּר מִמֶּנִּי לְעוֹלָמִים.

עַל אוֹתוֹ דָּבָר שֶׁהֶרְאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, מִשּׁוּם שֶׁאַף עַל גַּב שֶׁיִּשְׂרָאֵל חָטְאוּ לְפָנָיו בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, לֹא רָצָה מִי שֶׁיֹּאמַר עֲלֵיהֶם לָשׁוֹן הָרָע. מִנַּיִן לָנוּ? מֵהוֹשֵׁעַ, שֶׁכָּתוּב (הושע א) תְּחִלַּת דִּבֶּר ה' בְּהוֹשֵׁעַ. הֲרֵי בֵּאֲרוּ אֶת הַדָּבָר. וְעַל כֵּן הָיָה מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם וְגוֹ'. וּמִשּׁוּם כָּךְ בֵּרַךְ אוֹתָם בְּכַמָּה בְּרָכוֹת, לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה וְלַהֲשִׁיבָם לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, וְלֹא זָז מִשָּׁם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַד שֶׁמָּחַל עַל חֲטָאֵיהֶם וְהִתְנַקּוּ לְפָנָיו.

אשתו של אדם נקראת כוס של ברכה ואם זכו הרי ברכת ה' עליהם

כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה (תקוני זהר, ב, ב)

וְלַאו לְמַגָּנָא תַּקִּינוּ בְּכוֹס דִּבְּרָכָה אוּף הָכִי הֲדָחָה וּשְׁטִיפָה, הֲדָחָה מִבִּפְנִים שְׁטִיפָה מִבַּחוּץ, לְמֶהֱוֵי תּוֹכוֹ כְּבַרוֹ, וְרָזָא דְמִלָּה וְטִהֲרוֹ וְקִדְּשׁוֹ (ויקרא טז יט), וְכַד אִיהוּ קַנְקַן דְּאִיהוּ לִבָּא דַּכְיָא מִלְּגָאו וּמִלְּבָר, שַׁרְיָא תַמָּן חָכְמָה, דְּאִתְּמַר בָּהּ (משלי ח כב) יהו"ה קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ קָנָנִי אִיהוּ קַנְקַן וַדַּאי, וְאִם הַאי קַנְקַן אִיהוּ דַכְיָא, אִתְּמַר בֵּיהּ וְנַקֵּה, וְאִם לַאו לֹא יְנַקֵּה כָּל הַנּוֹגֵעַ בָּהּ (שם ו כט).

כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה

ביאור: וְלֹא לְחִנָּם תִּקְּנוּ כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה אַף כָּךְ הֲדָחָה וּשְׁטִיפָה, הֲדָחָה מִבִּפְנִים וּשְׁטִיפָה מִבַּחוּץ, לִהְיוֹת תּוֹכוֹ כְּבָרוֹ, וְסוֹד הַדָּבָר – וְטִהֲרוֹ וְקִדְּשׁוֹ, וְכַאֲשֶׁר הַקַּנְקַן, שֶׁהוּא לֵב זַךְ מִבִּפְנִים וּמִבַּחוּץ, שׁוֹרָה שָׁם חָכְמָה, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ יהו"ה קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ, קָנָנִי הוּא קַנְקַן וַדַּאי, וְאִם הַקַּנְקַן הַזֶּה הוּא זַךְ, נֶאֱמַר בּוֹ וְנַקֵּה, וְאִם לָאו, לֹא יִנָּקֶה כָּל הַנֹּגֵעַ בָּהּ.

לְהָנִיחַ בְּרָכָה אֶל בֵּיתְךָ

וְקַנְקַן דְּבַר נַשׁ דָּא אִתְּתָא, וְאִיהוּ כּוֹס, הָכִי צְרִיכָה שְׁטִיפָה וַהֲדָחָה, אִם הִיא כוֹס דִּבְרָכָה, וַעֲלָהּ אִתְּמַר (יחזקאל מד ל) לְהָנִיחַ בְּרָכָה אֶל בֵּיתֶךָ, וְאִם לַאו אִתְקְרִיאַת כּוֹס הַתַּרְעֵלָה, וְיַיִן דִּילָהּ עֲלֵיהּ אִתְּמַר (משלי לא ו) תְּנוּ שֵׁכָר לְאוֹבֵד וְיַיִן לְמָרֵי נָפֶשׁ וכו', שָׁדַיִם דִּילָהּ אִינוּן אַשְׁכּוֹלוֹת מְרוֹרוֹת, אֲבָל יַיִן דְּכוֹס דִּבְרָכָה עֲלֵיהּ אִתְּמַר (תהלים קד טו) וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ דְּתַמָּן פִּקּוּדֵי יהו"ה יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב (שם יט טו), דְּאִינוּן אֶשְׁכּוֹלוֹת דִּילָהּ.

ביאור: לְהָנִיחַ בְּרָכָה אֶל בֵּיתְךָ

וְקַנְקַן שֶׁל אָדָם זוֹ הָאִשָּׁה, וְהוּא כוֹס, כָּךְ צְרִיכָה שְׁטִיפָה וַהֲדָחָה, אִם הִיא כוֹס שֶׁל בְּרָכָה, וְעָלֶיהָ נֶאֱמַר, לְהָנִיחַ בְּרָכָה אֶל בֵּיתֶךָ, וְאִם לָאו, נִקְרֵאת כּוֹס הַתַּרְעֵלָה, וְעַל הַיַּיִן שֶׁלָּהּ נֶאֱמַר תְּנוּ שֵׁכָר לְאוֹבֵד וְיַיִן לְמָרֵי נָפֶשׁ וְכוּ'. הַשָּׁדַיִם שֶׁלָּהּ הֵן אַשְׁכּוֹלוֹת מְרוֹרוֹת, אֲבָל הַיַּיִן שֶׁל כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה עָלָיו נֶאֱמַר וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ, שֶׁשָּׁם פִּקּוּדֵי יהו"ה יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב, שֶׁהֵם הָאֶשְׁכּוֹלוֹת שֶׁלָּהּ.

 

 (ב) נָשִׁים וַעֲבָדִים וּקְטַנִּים, אֵין מְזַמְּנִין עֲלֵיהֶם. עַד כַּמָּה מְזַמְּנִין, עַד כַּזַּיִת. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, עַד כַּבֵּיצָה:

זוהר למשנה ב'

שייך למשנה ג'

משנה מסכת ברכות פרק ז

(ג) כֵּיצַד מְזַמְּנִין, בִּשְׁלשָׁה אוֹמֵר, נְבָרֵךְ. בִּשְׁלשָׁה וָהוּא, אוֹמֵר, בָּרְכוּ. בַּעֲשָׂרָה, אוֹמֵר נְבָרֵךְ לֵאלֹהֵינוּ. בַּעֲשָׂרָה וָהוּא, אוֹמֵר, בָּרְכוּ. אֶחָד עֲשָׂרָה וְאֶחָד עֲשָׂרָה רִבּוֹא. בְּמֵאָה, אוֹמֵר, נְבָרֵךְ לַייָ אֱלֹהֵינוּ. בְּמֵאָה וָהוּא, אוֹמֵר, בָּרְכוּ. בְּאֶלֶף, אוֹמֵר נְבָרֵךְ לַייָ אֱלֹהֵינוּ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. בְּאֶלֶף וָהוּא, אוֹמֵר, בָּרְכוּ. בְּרִבּוֹא, אוֹמֵר, נְבָרֵךְ לַייָ אֱלֹהֵינוּ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֱלֹהֵי הַצְּבָאוֹת יוֹשֵׁב הַכְּרוּבִים עַל הַמָּזוֹן שֶׁאָכַלְנוּ. בְּרִבּוֹא וָהוּא, אוֹמֵר, בָּרְכוּ. כְּעִנְיָן שֶׁהוּא מְבָרֵךְ, כָּךְ עוֹנִין אַחֲרָיו, בָּרוּךְ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֱלֹהֵי הַצְּבָאוֹת יוֹשֵׁב הַכְּרוּבִים עַל הַמָּזוֹן שֶׁאָכַלְנוּ. רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר, לְפִי רֹב הַקָּהָל הֵן מְבָרְכִין, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים סח) בְּמַקְהֵלוֹת בָּרְכוּ אֱלֹהִים, ה' מִמְּקוֹר יִשְׂרָאֵל. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא, מַה מָּצִינוּ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת אֶחָד מְרֻבִּין וְאֶחָד מוּעָטִין אוֹמֵר, בָּרְכוּ אֶת יְיָ. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, בָּרְכוּ אֶת יְיָ הַמְבֹרָךְ:

כָּל הַבְּרָכוֹת יוֹצְאוֹת מִמֶּנּוּ – זהר חדש רות (דף קו ע"ב)

בָּרוּךְ שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ וּבְטוּבוֹ חָיִינוּ – זהר חדש רות (דף קו ע"ב)

וְאִינוּן עוֹנִין וְאָמְרִין לְגַבֵּי (עָלְמָא) עִילָּאָה, בָּרוּךְ שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ וּבְטוּבוֹ חָיִינוּ. וְהַשְׁתָּא רְשִׁימוּ וְאָמְרֵי דַּרְגָּא יְדִיעַ, דְּכָל מְזוֹנָא מִינֵיהּ נָפְקָא, וְאָמְרֵי בָּרוּךְ. מַאן בָּרוּךְ, הַהוּא מֶלֶךְ שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ, מֶלֶךְ עִילָּאָה, דְּכָל בִּרְכָאן מִינֵיהּ נָפְקוֹ. וְהָא בָּרוּךְ מְנָא לָן. דִּכְתִיב, (מ"א ב מה) וְהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בָּרוּךְ, מֶלֶךְ שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ.

וְעַל דָּא, אִינוּן אָמְרֵי רְשִׁימָא דְּדוּכְתָּא, מַה דְּאִיהוּ לָא אֲמַר. מַאי טַעְמָא, בְּגִין דְּהַאי עַלְמָא עִילָּאָה שֶׁהִיא בִּינָה, אָרֵיק בִּרְכָאן בְּקַדְמִיתָא לִתְרֵין כְּרוּבִין דִּתְחוֹתָה, וְאִינוּן יָמִינָא וּשְׂמָאלָא, חֶסֶד וּגְבוּרָה. וְעַל דָּא אִתְרְשִׁימוּ אִינוּן תְּרֵין, לְמֶיעֱבַד רְשִׁימָא דְּהַהוּא דַרְגָּא עִילָּאָה. הַהוּא דִּמְבָרֵךְ דְּאִיהוּ בְּאֶמְצָעִיתָא, נָטִיל כּוֹלָּא מִבֵּין תְּרֵין סִטְרִין, וְאִיהוּ מְבָרֵךְ מִכָּאן וּלְהָלְאָה, וְאַרְשֵׁים דּוּכְתָּא וְדַרְגָּא, וּכְדֵין מִסְתַכְּמִין (מִתְבַסְּמִין) כַּחֲדָא בִּשְׁלָמָא רַבָּה, תְרֵיסָר שִׁבְטִין דִּלְעֵילָא.

וּבְטוּבוֹ חָיִינוּ, וְלָא מִטּוּבוֹ. דְּזָן בְּטוּב הַהוּא עַלְמָא תַּתָּאָה, דְּנָפַק מִמִּדַּת הַטּוֹב עַצְמָהּ, דְּאִתְקְרִיאַת טוּבוֹ. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (הושע ג ה) וּפָחֲדוּ אֶל ה' וְאֶל טוּבוֹ, אֶל ה' דָּא עַלְמָא תַּתָּאָה. וְאֶל טוּבוֹ, דָּא אִילָנָא דְחַיֵּי. (ירמיה לא יא) וְנָהֲרוּ אֶל טוּב ה', דְּעַל יָדוֹ אִיתְּזָנוּ וְאִתְנְהִירוּ כָּל עָלְמִין.

בַּעֲשָׂרָה, דְּהָא כֹּלָּא בְּהַסְכָּמָה חָדָא, מֵרֵישָׁא עִילָּאָה וְעַד סוֹפָא דְּכָל דַּרְגִּין, הַהוּא דִּמְבָרֵךְ, אֲמַר וְאַרְשֵׁים, נְבָרֵךְ לֵאלֹהֵינוּ.

וְכֵן מִתַּמָּן וּלְהָלְאָה, כֵּיוָן דִּמְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַזָּן עַל מְזוֹנָא דְּנָפַק מִגּוֹ עַלְמָא עִילָּאָה, דְּאִיהוּ מְקוֹר דְּכֹלָּא, אַהֲדַר לְבָתַר, וַאֲמַר עַל אֶרֶץ חֶמְדָה, רָזָא דְעַלְמָא תַּתָּאָה. מַאי טַעְמָא, בְּגִין דְּכָל בִּרְכָאן אִצְטְרִיךְ בְּקַדְמִיתָא לְגַבֵּי עַלְמָא עִילָּאָה, דְּאִיהוּ מְקוֹר דְּכוֹלָּא, וּלְבָתַר לְגַבֵּי עַלְמָא תַּתָּאָה קַדִּישָׁא.

כְּגַוְּונָא דָא קַדִּישׁ, (דְּהָא גְּדוּלָה בְּקַדְמִיתָא לְגַבֵּי עַלְמָא עִילָּאָה וּלְבָתַר קְדוּשָׁה (לְגַבֵּי) עַלְמָא תַּתָּאָה קַדִּישָׁא) יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵיהּ רַבָּא, הַהוּא שֵׁם רַבָּא עִילָּאָה עַל כּוֹלָּא, מְקוֹרָא דְחַיֵּי, דְּמִינֵיהּ נָפְקִין כָּל בִּרְכָאן וְכָל קִדּוּשָׁן, וְדָא עַלְמָא דְאָתֵי. וּלְבָתַר מְשִׁיכוּ מִנֵּיהּ, בְּעָלְמָא דִי בְרָא כִּרְעוּתֵיהּ, עַלְמָא תַּתָּאָה. בְּגַוְונָא דָא כָּל בִּרְכָאן, חוּץ מִתְּפִלָּה בִּבְרָכוֹת שֶׁאָדָם שׁוֹחֶה בָּהֶם, דְּקָא מַתְחִיל מִתַּתָּא לְעֵילָא.

בִּרְכַּת הָאָרֶץ, דָּא עַלְמָא תַּתָּאָה, דְּאִתְכְּלֵל בְּרָזָא דִּבְרִית וְתוֹרָה. בְּרִית, דָּא אִילָנָא דְחַיֵּי. וְתוֹרָה, עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא. חַיִּים וּמָזוֹן, דְּנַפְקֵי מֵעַלְמָא דְּאָתֵי, לְמֵיזַן בְּהוּ עַלְמָא תַּתָּאָה.

נָשִׁים וַעֲבָדִים וּקְטַנִּים חַיָּיבִין בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן. אֲבָל הֵם אֵינָן מְבָרְכִין, דְּהָא תָּנֵינָן, אוֹי לוֹ לְאָדָם שֶׁאִשְׁתּוֹ וּבָנָיו מְבָרְכִין לוֹ.

וְאָמַר רַבִּי אַבָּא, נָשִׁים חַיָּיבוֹת בְּמִקְרָא מְגִילָה, אֲבָל הֵם אֵינָן קוֹרְאוֹת לַאֲחֵרִים. אֲבָל חַיָּיבוֹת לִשְׁמוֹעַ הַבְּרָכָה מִפִּי הַמְבָרֵךְ. כְּעֵין זֶה, חַיֶּיבֶת הָאִשָּׁה לִשְׁמוֹעַ הַבְּרָכָה מִפִּי בַּעֲלָהּ, וְחַיָּיב בַּעֲלָהּ לְהַמְתִּין לָהּ עַל הַשּׁוּלְחָן, כְּדֵי לִשְׁמוֹעַ מִפִּי הַמְבָרֵךְ.

אֵין שָׁם זָכָר, קוֹרְאִים לְמִי שֶׁמְבָרֵךְ לָהֶם. הָיוּ נָשִׁים הַרְבֵּה, הַמְבָרֵךְ עֲלֵיהֶן, אֵינוֹ מְבָרֵךְ בַּשֵּׁם. דְּתָנִינָן, נָשִׁים אֵינָן מִצְטָרְפוֹת לְזִימוּן. וְהוֹאִיל וְאֵינָן מִצְטָרְפוֹת לְזִימוּן, אֵין מְבָרְכִין עֲלֵיהֶם בְּשֵׁם, דְּעִיקַּר בִּרְכַּת הַמָּזוֹן בְּזָכָר הוּא, וְלֹא בִּנְקֵבָה. אֲבָל מְחוּיָּבוֹת לִשְׁמוֹעַ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן. וּמְחוּיָּבוֹת בְּמִקְרָא מְגִילָה, לִשְׁמוֹעַ מִפִּי הַקּוֹרֵא.

בִּרְכַּת בִּנְיַן יְרוּשָׁלַיִם בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן, דְּהָא אֲנַן מְבָרְכֵי עַד הַשְׁתָּא לְמַעְלָה, וְיֵשׁ לְבָרֵךְ לְמַטָּה, וּלְבָרֵךְ עַל בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, דְּהָא מִשָּׁם מָזוֹן יוֹצֵא לְכָל הָעוֹלָם. וּשְׁאָר בְּנֵי הָעוֹלָם אֵינָן נִיזוֹנִים אֶלָּא מִשָּׁם, מִן הַתַּמְצִית. וְהַכֹּל הוּא בִּבְרָכָה רִאשׁוֹנָה, כְּלַל הַכֹּל. וְעַד הָכָא בִּרְכַּת הַזִּימוּן.

וּמַאן דִּמְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, חָדֵי לְעֵילָא, וְחָדֵי לְתַתָּא. וְאִצְטְרִיךְ לְבָרֵךְ בְּחֶדְוָא, וּבִרְעוּתָא דְלִבָּא, בְּגִין לְמֶחֱדֵי מִדַּת הַטּוֹב, דִּכְתִיב וַיֹּאכַל בֹּעַז וַיֵּשְׁתְּ וַיִּיטַב לִבּוֹ. דָּא הִיא מִדַּת הַטּוֹב. דִּכְתִיב, (משלי טו טו) וְטוֹב לֵב מִשְׁתֶּה תָּמִיד. אֲתוֹ חַבְרַיָיא וּנְשָׁקוּ לֵיהּ, וַעֲבָדוֹ חֶדְוָה וְהִלּוּלָא אָחֳרָא, וְזַמִּינוּ לְכָל בְּנֵי דּוּכְתָּא, וְשַׁוְיוּהוּ רֵישָׁא לְכוּלְּהוּ (דף קז ע"א).

עד כאן לשון הזוהר

 

ביאור: וְהֵם עוֹנִים וְאוֹמְרִים אֶל (הָעוֹלָם) הָעֶלְיוֹן, בָּרוּךְ שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ וּבְטוּבוֹ חָיִינוּ. וְכָעֵת רוֹשְׁמִים וְאוֹמְרִים דַּרְגָּה יְדוּעָה, שֶׁכָּל הַמָּזוֹן יוֹצֵא מִמֶּנָּה, וְאוֹמְרִים בָּרוּךְ. מִי הַבָּרוּךְ? אוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ, הַמֶּלֶךְ הָעֶלְיוֹן, שֶׁכָּל הַבְּרָכוֹת יוֹצְאוֹת מִמֶּנּוּ. וּבָרוּךְ הַזֶּה, מִנַּיִן לָנוּ? שֶׁכָּתוּב (מלכים-א ב) וְהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בָּרוּךְ, הַמֶּלֶךְ שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ.

וְעַל זֶה הֵם אוֹמְרִים הָרֹשֶׁם שֶׁל הַמָּקוֹם, מַה שֶּׁהוּא לֹא אָמַר. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁהָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן הַזֶּה, שֶׁהוּא בִּינָה, מֵרִיק בְּרָכוֹת בָּרִאשׁוֹנָה לִשְׁנֵי הַכְּרוּבִים שֶׁתַּחְתֶּיהָ, וְהֵם יָמִין וּשְׂמֹאל, חֶסֶד וּגְבוּרָה. וְעַל כֵּן נִרְשְׁמוּ אוֹתָם שְׁנַיִם, לַעֲשׂוֹת רֹשֶׁם שֶׁל אוֹתָהּ הַדַּרְגָּה הָעֶלְיוֹנָה. אוֹתוֹ שֶׁמְּבָרֵךְ שֶׁהוּא בָּאֶמְצַע, נוֹטֵל הַכֹּל מִבֵּין שְׁנֵי הַצְּדָדִים, וְהוּא מְבָרֵךְ מִכָּאן וָהָלְאָה, וְרוֹשֵׁם הַמָּקוֹם וְהַדַּרְגָּה, וְאָז מַסְכִּימִים (מִתְבַּשְּׂמִים) יַחַד בְּשָׁלוֹם גָּדוֹל שְׁנֵים עָשָׂר הַשְּׁבָטִים שֶׁלְּמַעְלָה.

וּבְטוּבוֹ חָיִינוּ, וְלֹא מִטּוּבוֹ. שֶׁזָּן בְּטוּב אֶת אוֹתוֹ הָעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן, שֶׁיָּצָא מִמִּדַּת הַטּוֹב עַצְמָהּ, שֶׁנִּקְרֵאת טוּבוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (הושע ג) וּפָחֲדוּ אֶל ה' וְאֶל טוּבוֹ. אֶל ה' – זֶה הָעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן. וְאֶל טוּבוֹ – זֶהוּ עֵץ הַחַיִּים. (ירמיה לא) וְנָהֲרוּ אֶל טוּב ה'. שֶׁעַל יָדוֹ נִזּוֹנִים וּנְאוֹרִים כָּל הָעוֹלָמוֹת.

בַּעֲשָׂרָה, שֶׁהֲרֵי הַכֹּל בְּהַסְכָּמָה אַחַת, מֵהָרֹאשׁ הָעֶלְיוֹן וְעַד סוֹף כָּל הַדְּרָגוֹת. אוֹתוֹ הַמְבָרֵךְ אוֹמֵר וְרוֹשֵׁם, נְבָרֵךְ לֵאלֹהֵינוּ.

וְכֵן מִשָּׁם וּלְהָלְאָה, כֵּיוָן שֶׁמְּבָרֵךְ בִּרְכַּת הַזָּן עַל הַמָּזוֹן שֶׁיָּצָא מִתּוֹךְ הָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, שֶׁהוּא הַמָּקוֹר שֶׁל הַכֹּל, חוֹזֵר אַחַר כָּךְ וְאוֹמֵר עַל אֶרֶץ חֶמְדָּה, הַסּוֹד שֶׁל הָעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁאֶת כָּל הַבְּרָכוֹת צָרִיךְ בָּרִאשׁוֹנָה לָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, שֶׁהוּא הַמָּקוֹר שֶׁל הַכֹּל, וְאַחַר כָּךְ אֶל הָעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן הַקָּדוֹשׁ.

כְּמוֹ זֶה בַּקַּדִּישׁ, (שֶׁהֲרֵי הַגְּדֻלָּה בָּרִאשׁוֹנָה לְגַבֵּי הָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, וְאַחַר כָּךְ קְדֻשָּׁה (לְגַבֵּי) הָעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן הַקָּדוֹשׁ) יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵיהּ רַבָּא. אוֹתוֹ הַשֵּׁם הַגָּדוֹל הָעֶלְיוֹן עַל הַכֹּל, הַמָּקוֹר שֶׁל הַחַיִּים, שֶׁמִּמֶּנּוּ יוֹצְאוֹת כָּל הַבְּרָכוֹת וְכָל הַקְּדֻשּׁוֹת, וְזֶהוּ הָעוֹלָם הַבָּא. וְאַחַר כָּךְ מַמְשִׁיכִים מִמֶּנּוּ בָּעוֹלָם שֶׁבָּרָא כִּרְצוֹנוֹ, הָעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן. בַּגָּוֶן הַזֶּה כָּל הַבְּרָכוֹת, חוּץ מִתְּפִלָּה בַּבְּרָכוֹת שֶׁאָדָם שׁוֹחֶה בָהֶן, שֶׁמַּתְחִיל מִמַּטָּה לְמַעְלָה.

בִּרְכַּת הָאָרֶץ, זֶה הָעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן, שֶׁנִּכְלָל בַּסּוֹד שֶׁל בְּרִית וְתוֹרָה. הַבְּרִית – זֶה עֵץ הַחַיִּים, וְתוֹרָה – הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי. חַיִּים וּמָזוֹן – שֶׁיּוֹצְאִים מִן הָעוֹלָם הַבָּא לָזוּן בָּהֶם אֶת הָעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן.

נָשִׁים וַעֲבָדִים וּקְטַנִּים חַיָּבִים בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן. אֲבָל הֵם אֵינָם מְבָרְכִים, שֶׁהֲרֵי שָׁנִינוּ, אוֹי לוֹ לָאָדָם שֶׁאִשְׁתּוֹ וּבָנָיו מְבָרְכִים לוֹ.

וְאָמַר רַבִּי אַבָּא, נָשִׁים חַיָּבוֹת בְּמִקְרָא מְגִלָּה, אֲבָל הֵן אֵינָן קוֹרְאוֹת לַאֲחֵרִים, אֲבָל חַיָּבוֹת לִשְׁמֹעַ הַבְּרָכָה מִפִּי הַמְבָרֵךְ. כְּעֵין זֶה חַיֶּבֶת הָאִשָּׁה לִשְׁמֹעַ הַבְּרָכָה מִפִּי בַעְלָהּ, וְחַיָּב בַּעְלָהּ לְהַמְתִּין לָהּ עַל הַשֻּׁלְחָן, כְּדֵי לִשְׁמֹעַ מִפִּי הַמְבָרֵךְ.

אֵין שָׁם זָכָר – קוֹרְאִים לְמִי שֶׁמְּבָרֵךְ לָהֶם. הָיוּ נָשִׁים הַרְבֵּה – הַמְבָרֵךְ עֲלֵיהֶן אֵינוֹ מְבָרֵךְ בַּשֵּׁם. שֶׁשָּׁנִינוּ, נָשִׁים אֵינָן מִצְטָרְפוֹת לְזִמּוּן. וְהוֹאִיל וְאֵינָן מִצְטָרְפוֹת לְזִמּוּן, אֵין מְבָרְכִים עֲלֵיהֶן בַּשֵּׁם, שֶׁעִקַּר בִּרְכַּת הַמָּזוֹן בְּזָכָר הוּא, וְלֹא בִּנְקֵבָה. אֲבָל מְחֻיָּבוֹת לִשְׁמֹעַ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, וּמְחֻיָּבוֹת בְּמִקְרָא מְגִלָּה לִשְׁמֹעַ מִפִּי הַקּוֹרֵא.

בִּרְכַּת בִּנְיַן יְרוּשָׁלַיִם בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן, שֶׁהֲרֵי אָנוּ מְבָרְכִים עַד עַכְשָׁו לְמַעְלָה, וְיֵשׁ לְבָרֵךְ לְמַטָּה, וּלְבָרֵךְ עַל בִּנְיַן הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁהֲרֵי מִשָּׁם מָזוֹן יוֹצֵא לְכָל הָעוֹלָם. וּשְׁאָר בְּנֵי הָעוֹלָם אֵינָם נִזּוֹנִים אֶלָּא מִשָּׁם, מִן הַתַּמְצִית. וְהַכֹּל הוּא בִּבְרָכָה רִאשׁוֹנָה, כְּלַל הַכֹּל. וְעַד כָּאן בִּרְכַּת הַזִּמּוּן.

וּמִי שֶׁמְּבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, מְשַׂמֵּחַ לְמַעְלָה וּמְשַׂמֵּחַ לְמַטָּה. וְצָרִיךְ לְבָרֵךְ בְּשִׂמְחָה וּבִרְצוֹן הַלֵּב, כְּדֵי לְשַׂמֵּחַ מִדַּת הַטּוֹב, שֶׁכָּתוּב וַיֹּאכַל בֹּעַז וַיֵּשְׁתְּ וַיִּיטַב לִבּוֹ. זוֹהִי מִדַּת הַטּוֹב, שֶׁכָּתוּב (משלי טו) וְטוֹב לֵב מִשְׁתֶּה תָּמִיד. בָּאוּ הַחֲבֵרִים וּנְשָׁקוּהוּ, וְעָשׂוּ שִׂמְחָה וְהִלּוּלָה אַחֶרֶת, וְהִזְמִינוּ אֶת כָּל בְּנֵי הַמָּקוֹם, וְשָׂמוּהוּ רֹאשׁ לְכֻלָּם.

 

פרשת כי תשא – (זוֹהַר קנז ע"ב)

צָרִיךְ ְלִדְאֹג וּלְהִצְטַעֵר עַל קְדֻשַּׁת הָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה וְעַל הֵיכַל הַמֶּלֶךְ שֶׁחָרַב. וְהָעוֹשֶׂה כֵּן , הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חוֹשֵׁב עָלָיו כְּאִלּוּ בָּנָה אֶת בֵּיתוֹ וּבָנָה אֶת כָּל חָרְבוֹת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ.

מַאן דְּאִתְעֲדָּן עַל פָּתוֹרֵיהּ וּמִתְעַנַּג בְּאִינּוּן מֵיכְלִין, אִית לֵיהּ לְאַדְכְּרָא וּלְדָאֲגָא עַל קְדוּשָּׁה דְּאַרְעָא קַדִּישָׁא, וְעַל הֵיכָלָא דְּמַלְכָּא דְּקָא אִתְחֲרִיב. וּבְגִין הַהוּא עֲצִיבוּ דְּאִיהוּ קָא מִתְעֲצַב עַל פָּתוֹרֵיהּ, בְּהַהוּא חֶדְוָה וּמִשְׁתְּיָּא דְּתַמָּן, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא חָשִׁיב עָלֵיהּ כְּאִלּוּ בְּנָה בֵּיתֵיהּ, וּבָנָה כָּל אִינּוּן חַרְבֵּי דְּבֵי מַקְדְּשָׁא, זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ.

 

כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה, רַק בִּשְׁלוֹשָׁה, וְהַבְּרָכָה מְקַבֵּל מְהַיְמִין

 

כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה, צָרִיךְ שְׁמִירָה וְהַשְׁגָּחָה וּבִזְכוּתוֹ מִתְבָּרֵךְ מְזוֹנוֹ

כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה, לָא הֲוֵי אֶלָּא בִּתְלָתָא. בְּגִין דְּהָא מֵרָזָא דִּתְלַת אֲבָהָן קָא מִתְבָּרְכָא, וְעַל דָּא לָא אִצְטְרִיךְ כּוֹס אֶלָּא בִּתְלָתָא. כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה אִצְטְרִיךְ לְמֵיהַב לֵיהּ בִּימִינָא וּבִשְׂמָאלָא, וּלְקַבְּלָא לֵיהּ בֵּין תַּרְוַויְיהוּ, בְּגִין דְּאִתְיְהִיב בֵּין יְמִינָא וּשְׂמָאלָא. וּלְבָתַר יִּשְׁתְּבִיק לֵיהּ בִּימִינָא, דְּהָא מִתַּמָּן אִתְבָּרְכָא.

עֲשָׂרָה דְּבָרִים נְאֶמְרוּ בְּכוֹס שֶׁל בְּרָכָה, וְכֻלְּהוּ הֲווֹ כַּדְקָא יֵאוֹת, בְּגִין דְּתִקּוּנֵי דְּכוֹס שֶׁל בְּרָכָה עֲשָׂרָה אִינּוּן, וְהָא אוּקְמוּהָ חַבְרַיָּא. כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה אִצְטְרִיךְ לְאַשְׁגָּחָא בֵּיהּ בְּעֵינָא, בְּגִין דִּכְתִּיב, (דברים יא) עֵינֵי יְיָ' אֱלהֶיךָ בָּהּ, וְלָא אִצְטְרִיךְ לְאִתְנָשֵׁי מֵעֵינָא, אֶלָּא לְאַשְׁגָּחָא בֵּיהּ.

כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה, אִתְבְּרַךְ בְּהַהוּא בִּרְכְתָא, דְּקָא מְבָרֵךְ בַּר נָשׁ עָלֵיהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בְּגִין (כך) דְּאִיהוּ רָזָא דִּמְהֵימְנוּתָא, וְאִצְטְרִיךְ לְנַטְרָא לֵיהּ בִּנְטִירוּ עִלָּאָה, כְּמַאן דְּאִיהוּ חַשִׁיבוּתָא דְּמַלְכָּא, דְּהָא בְּגִינֵיהּ, אִתְבְּרַךְ פָּתוֹרֵיהּ, בְּשַׁעֲתָא דְּבִרְכָּתָא מְזוֹנָא, דְּהַהוּא בַּר נָשׁ מְבָרֵךְ.

 

הַשֻׁלְחָן צָרִיךְ לִהְיוֹת מָלֵא כְּדֵי שֶׁתִּשְׁרֶה עָלָיו הַבְּרָכָה

פָּתוֹרֵיהּ אִצְטְרִיךְ דְּלָא יְהֵא בְּרֵיקָנַיָּא, דְּהָא לֵית בִּרְכְתָא מִשְׁתַּכְּחָא עַל פָּתוֹרָא רֵיקָנַיָּא, כְּמָה דְּאוּקְמוּהָ, דִּכְתִּיב, (מלכים ב ד) הַגִּידִי לִי מַה יֶשׁ לָכְי בַּבָּיִת וְגוֹ'. וְעַל דָּא פָּתוֹרָא לָא אִצְטְרִיךְ לְאִתְחֲזָאָה בְּרֵיקָנַיָּא, דְּהָא בִּרְכָּאן עִלָּאִין לָא שַׁרְיָין, אֶלָּא בַּאֲתָר שְׁלִים. וְרָזָא דָּא (שמות לא) וּבְלֵב כָּל חָכָם לֵב נָתַתִּי חָכְמָה, וּכְתִיב (דניאלב) יָהֵב חָכְמְתָא לְחַכִּימִין. וְעַל רָזָא דְּנָא שֻׁלְחָן דְּלֶחֶם הַפָּנִים, דִּכְתִּיב, (שמות כה) וְנָתַתָּ עַל הַשֻׁלְחָן לֶחֶם פָּנִים לְפָנַי תָּמִיד.

ביאור:

מִי שֶׁמִּתְעַדֵּן עַל שֻׁלְחָנוֹ וּמִתְעַנֵּג בְּאוֹתָם מַאֲכָלִים, יֵשׁ לוֹ לְהַזְכִּיר וְלִדְאֹג עַל קְדֻשַּׁת הָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה וְעַל הֵיכַל הַמֶּלֶךְ שֶׁחָרַב. וּבִשְׁבִיל אוֹתוֹ עֶצֶב שֶׁהוּא מִתְעַצֵּב עַל שֻׁלְחָנוֹ בְּאוֹתָהּ שִׂמְחָה וּמִשְׁתֶּה שֶׁל שָׁם, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חוֹשֵׁב עָלָיו כְּאִלּוּ בָּנָה אֶת בֵּיתוֹ וּבָנָה אֶת כָּל חָרְבוֹת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ!

כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה אֵינוֹ אֶלָּא בִּשְׁלֹשָׁה, מִשּׁוּם שֶׁהֲרֵי מִסּוֹד שֶׁל שְׁלֹשֶׁת הָאָבוֹת מִתְבָּרֵךְ, וְעַל זֶה לֹא צָרִיךְ כּוֹס אֶלָּא בִּשְׁלֹשָׁה. כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה צָרִיךְ לָתֵת אוֹתָהּ בְּיָמִין וּבִשְׂמֹאל וּלְקַבְּלָהּ בֵּין שְׁנֵיהֶם, מִשּׁוּם שֶׁנִּתֶּנֶת בֵּין יָמִין וּשְׂמֹאל. אַחַר כָּךְ יַשְׁאִיר אוֹתָהּ בְּיָמִין, שֶׁהֲרֵי מִשָּׁם מִתְבָּרֵךְ.

עֲשָׂרָה דְבָרִים נֶאֶמְרוּ בְּכוֹס שֶׁל בְּרָכָה, וְכֻלָּם הֵם כָּרָאוּי, מִשּׁוּם שֶׁתִּקּוּנֵי כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה הֵם עֲשָׂרָה, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ הַחֲבֵרִים. כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה צָרִיךְ לְהַשְׁגִּיחַ בּוֹ בָּעַיִן, מִשּׁוּם שֶׁכָּתוּב (שם יא) עֵינֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בָּהּ, וְלֹא צָרִיךְ לְהִשָּׁכַח מֵהָעַיִן, אֶלָּא לְהַשְׁגִּיחַ בּוֹ.

כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה מִתְבָּרֵךְ בְּאוֹתָהּ בְּרָכָה שֶׁמְּבָרֵךְ הָאָדָם אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מִשּׁוּם (כָּךְ) שֶׁהוּא סוֹד הָאֱמוּנָה, וְצָרִיךְ לְשָׁמְרוֹ בִּשְׁמִירָה עֶלְיוֹנָה, כְּמִי שֶׁהוּא חֲשִׁיבוּת הַמֶּלֶךְ, שֶׁהֲרֵי בִּשְׁבִילוֹ נִתְבָּרֵךְ שֻׁלְחָנוֹ בִּשְׁעַת בִּרְכַּת הַמָּזוֹן שֶׁאוֹתוֹ אָדָם מְבָרֵךְ.

צָרִיךְ שֶׁשֻּׁלְחָנוֹ לֹא יִהְיֶה רֵיקָם, שֶׁהֲרֵי אֵין בְּרָכָה מְצוּיָה עַל שֻׁלְחָן רֵיק, כְמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהָ, שֶׁכָּתוּב (מלכים-ב ד) הַגִּידִי לִי מַה יֶּשׁ לָךְ בַּבָּיִת וְגוֹ'. וְלָכֵן שֻׁלְחָן לֹא צָרִיךְ לְהֵרָאוֹת רֵיקָם, שֶׁהֲרֵי הַבְּרָכוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת לֹא שׁוֹרוֹת אֶלָּא בְּמָקוֹם שָׁלֵם. וְסוֹד זֶה – וּבְלֵב כָּל חֲכַם לֵב נָתַתִּי חָכְמָה, וְכָתוּב (דניאל ב) נוֹתֵן חָכְמָה לַחֲכָמִים. וְעַל סוֹד זֶה שֻׁלְחָן שֶׁל לֶחֶם הַפָּנִים, שֶׁכָּתוּב (שמות כח) וְנָתַתָּ עַל הַשֻּׁלְחָן לֶחֶם פָּנִים לְפָנַי תָּמִיד.

 

[1] ) בְּצִיעַת הַפַּת עַל דֶּרֶךְ הַסּוֹד – מאי כביצה?

 

פרשת עקב רעיא מהימנא  (דף ער"ב ע"א)

וְאֹרַח רָזָא, בַּעַל הַבַּיִת בּוֹצֵעַ, דָּא עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, דְּאִיהוּ קַו הָאֶמְצָעִי. וּבְשַׁבָּת צָרִיךְ לִבְצוֹעַ מִשְּׁנֵי כִּכָּרוֹת, דְּאִינּוּן ה' ה'. בַּעַל הַבַּיִת, דָּא ו' דְּאֶמְצָעִיתָא. (וּכְגַוְונָא דָא וּבְגִין דָּא) וּבְגִין דְּלָא לְאִתְחֲזָאָה כְרַעַבְתָּנוּתָא, יְכִיל לְמִבְצַע בָּהּ לְכָל חַד וְחַד כַּבֵּיצָה. מָאי כַבֵּיצָה. י' וְי'. אִינּוּן נְקוּדִין דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא, אִתְקְרֵי פִרוּרֵי בְכַזַּיִת. וְאִלֵּין לָקֳבֵל טִפִּין דְּזֶרַע, וּמַאן דִּמְזַלְזֵל בְּהוֹן, וְזָרִיק לוֹן בּ ַאֲתָר דְּלָא אִצְטְרִיךְ, עֲנִיּוּתָא קָא רָדִיף אֲבַּתְרֵיהּ, וְאָזִיל נָע וָנָד. הָדָא הוּא דִכְתִיב, (איוב טו) נוֹדֵד הוּא לַלֶּחֶם אַיֵּה. וְלֵית לֶחֶם אֶלָּא תוֹרָה, וְהוּא צוֹוֵחַ אַיֵּה מָאן דִּמְרַחֵם עָלֵיהּ, וְלָא יִשְׁכַּח.

בְּצִיעַת הַפַּת עַל דֶּרֶךְ הַסּוֹד

וְדֶרֶךְ סוֹד, בַּעַל הַבַּיִת בּוֹצֵעַ – זֶה הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי, שֶׁהוּא קַו הָאֶמְצָעִי. וּבְשַׁבָּת צָרִיךְ לִבְצֹעַ מִשְּׁתֵּי כִּכָּרוֹת, שֶׁהֵן ה' ה'. בַּעַל הַבַּיִת – זֶה ו' שֶׁל הָאֶמְצַע. (וּבְצוּרָה זוֹ. וּמִשּׁוּם זֶה) וּכְדֵי שֶׁלֹּא יֵרָאֶה כְרַעַבְתָנוּת, יָכוֹל לִבְצֹעַ בָּהּ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד כַּבֵּיצָה. מַה זֶּה כַּבֵּיצָה? י' וְי'. וְהֵן הַנְּקֻדּוֹת שֶׁל הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ, נִקְרָאִים פֵּרוּרִים שֶׁבְּכַזַּיִת. וְאֵלּוּ כְּנֶגֶד טִפּוֹת הַזֶּרַע. וּמִי שֶׁמְּזַלְזֵל בָּהֶן וְזוֹרְקָן בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא צָרִיךְ, הָעֲנִיּוּת רוֹדֶפֶת אַחֲרָיו, וְהוֹלֵךְ נָע וָנָד. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (איוב טז) נוֹדֵד הוּא לַלֶּחֶם אַיֵּה. וְאֵין לֶחֶם אֶלָּא תּוֹרָה, וְהוּא צוֹוֵחַ: אַיֵּה מִי שֶׁמְּרַחֵם עָלָיו? וְלֹא מוֹצֵא.

פרשת בלק דף רמ"ד ע"א

 (במדבר כ"ח) וַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה, אֲמַאי. אֶלָּא עֲשִׂירִית הָאֵיפָה, לָקֳבֵל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. דְּאִיהִי עֲשִׁירָאָה דְּדַרְגִּין, וְאִצְטְרִיכָא לְאִתְיָיהֲבָא בֵּין תְּרֵין דְּרוֹעִין, וְאִיהִי סֹלֶת נָהֲמָא, וְאִיהִי נָהֲמָא. וּבְגִין דְּאִיהִי נָהֲמָא, לָא אִתְפְּקַד עַל נָהֲמָא דַּחֲמֵשֶׁת מִינִין, דְּאִיהִי חִטָּה, וּשְׂעוֹרָה, וְשִׁיפוֹן וְכוּ', מְמָנָא דְּעָלְמָא. וְלָא שַׁוִּי מְמָנָא עָלַיְיהוּ, אֶלָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בִּלְחוֹדוֹי.

דף רמ"ד ע"ב

וּבְגִין דָּא, מַאן דִּמְזַלְזֵל בְּנַהֲמָא, וְזָרִיק לֵיהּ בְּאַרְעָא, עֲנִיּוּתָא רָדִיף אֲבַּתְרֵיהּ. וְחַד מְמָנָא אִתְפְּקַד עַל דָּא, וְאִיהוּ רָדִיף אֲבַּתְרֵיהּ, לְמֵיהַב לֵיהּ עֲנִיּוּתָא, וְלָא יִפּוּק מִן עָלְמָא, עַד דְּיִצְטְרִיךְ לָבִּרְיָין. וְעָלֵיהּ כְּתִיב, (איוב טו) נוֹדֵד הוּא לַלֶּחֶם אַיֵּה. נוֹדֵד הוּא, וְיֵהַךְ מִטַּלְטֵל, וְגַלֵּי מֵאֲתָר לַאֲתָר, לַלֶּחֶם אַיֵּה הוּא. וְלֵית (דף רמ"ד ע"ב) מַאן דְּיַשְׁגַח עָלֵיהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב אַיֵּה. מַאן דִּיְרַחֵם עָלֵיהּ, בְּגִין דְּלָא יִשְׁכַּח. (ובחבורא קדמאה אמר רעיא מהימנא מאן דמזלזלא)

רעיא מהימנא וּבְחִבּוּרָא קַדְמָאָה אָמַר רַעְיָא מְהֵימָנָא, מַאן דִּמְזַלְזִל בְּפִרוּרִין דְּנַהֲמָא, וְזָרִיק לוֹן בַּאֲתָר דְּלָא אִצְּטְרִיךְ. הַאי כָּל שֶׁכֵּן מַאן דִּמְזַלְזֵל בְּפִירוּרִין דְּמוֹחָא, דְּאִינּוּן טִפִּין דְּזֶרַע, דְּזָרִיק לוֹן בְּאַרְעָא, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן (בראשית ו) כִּי הִשְׁחִית כָּל בָּשָׂר אֶת דַּרְכּוֹ עַל הָאָרֶץ. אוֹ דְּזָרִיק לוֹן בְּנִדָּה, אוֹ בְּבַת אֵל נֵכָר, אוֹ בְּשִׁפְחָה אוֹ בְּזוֹנָה. וְכָּל שֶׁכֵּן וְכָּל שֶׁכֵּן מַאן דִּמְזַלְזֵל בְּפִירוּרִין דְּנַהֲמָא דְּאוֹרַיְיתָא, דְּאִינּוּן קוֹצֵּי אַתְוָון, וְתָגֵי אַתְוָון, דְּאִתְּמַר עָלַיְיהוּ כָּל הַמִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּתָגָא חֳלָף.

כָּל שֶׁכֵּן מַאן דְּמָסַר רָזִין דְּאוֹרַיְיתָא, וְסִתְרֵי קַבָּלָה, וְסִתְרֵי מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית, אוֹ סִתְרֵי אַתְוָון דִּשְׁמָא מְפֹרָשׁ, לַאֲנָשִׁים דְּלָאו אִינּוּן הֲגוּנִים, דְּשָׁלִיט עָלַיְיהוּ יֵצֶּר הָרָע, אִשָׁה זוֹנָה, דְּאִתְּמַר עָלָהּ, (משלי ו) כִּי בְּעַד אִשָּׁה זוֹנָה עַד כִּכַּר לָחֶם. וְלֵית לֶחֶם אֶלָּא כ"ב אַתְוָון דְּאוֹרַיְיתָא. וְלֵית כִּכָּר, אֶלָּא אֲפִילּוּ הֲלָכָה אַחַת. (ועוד רעיא מהימנא)

וּבְחִבּוּרָא קַדְמָאָה, לָא גַּלֵּי רָזָא בְּאִלֵּין פִּרוּרִין, אֶלָּא בְּאֹרַח פְּשָׁט, וְלָא יָהִיב בְּהוֹן שִׁיעוּרָא. אֲבָל אוֹקְמוּהָ מָארֵי מַתְנִיתִין, דְּשִׁיעוּרָא דְּפִירוּרִין כַּזַּיִת לְפָחוֹת, כָּל שֶׁכֵּן אִי אִינּוּן כַּבֵּיצָּה. דְּמָארֵי מַתְנִיתִין דִּקְדְּקוּ עָלַיְיהוּ, עַד כַּזַּיִת עַד כַּבֵּיצָּה לְבָרְכָא עָלַיְיהוּ.

רעיא מהימנא וְאֹרַח רָזָא, א"ח הוּא ט' פִּרוּרִין, שָׁלֹשׁ לְכָל סְטָר, תְּלַת מִן ד', תְּרֵין עֲשַׂר. רְבִיעִית אִיהוּ שְׁלִימוּ, לְאַשְׁלְמָא בֵּיהּ עֶשֶׂר. וּלְאַשְׁלְמָא ד', דְּאִינּוּן יְדוָֹד. מַאי עֶשֶׂר. אִינּוּן: יוֹ"ד הֵ"א וָא"ו הֵ"א. קוֹצָּא דְּאָת ד' מִן אֶחָד, שִׁיעוּרָא כַּזַּיִת. י' מִן יְדוָֹד, שִׁיעוּרָא דִּילֵיהּ כַּבֵּיצָּה.

אִיהִי ד', שְׁלִימוּ דְּמֶרְכַּבְתָּא דְּאָדָם, וּשְׁלִימוּ דְּאַרְבַּע אַנְפִּין דְּאָדָם. וּבְגִין דָּא, (במדבר ו) יִשָׂא יְדוָֹד פָּנָיו אֵלֶיךָ. וְאוֹקְמוּהָ מָארֵי מַתְנִיתִין, וְהָכְתִיב (דברים י) אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים. אֶלָּא אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְלֹא אָמַרְתִּי לָהֶם (דברים יא) וְאָכַלְתָּ וְשבַעְתָּ, וְהֵם דִּקְדְּקוּ עֲלֵיהֶם, עַד כַּזַּיִת אוֹ עַד כַּבֵּיצָּה, וְאֵיךְ לֹא אֶשָּׂא לָהֶם פָּנִים. וְרַבָּנָן דְּמַתְנִיתִין וַאֲמוֹרָאִין, כָּל תַּלְמוּדָא דִּלְהוֹן, עַל רָזִין דְּאוֹרַיְיתָא סִדְּרוּ לֵיהּ.

קָם רַעְיָא מְהֵימָנָא, וְסָלִיק יְדוֹי קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, וְאָמַר הָכִי, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יְהֵא רַעֲוָא דִּילָךְ, לְמֵיהַב לוֹן מְזוֹנָא שְׁלֵימָתָא, לְתַקְּנָא לְגַבָּךְ, וּלְגַבֵּי מַטְרוֹנִיתָא עִלָּאָה עָלְמָא דְּאָתֵי, דְּאִתְּמַר עָלָהּ, (תהלים כב) כִּי לַיְיָ הַמְּלוּכָה וּמוֹשֵׁל בַּגּוֹיִם. וּלְגַבֵּי מַטְרוֹנִיתָא תִּנְיָינָא, דְּאִתְּמַר בָּהּ זִמְנָא תִּנְיָינָא, (עובדיה א) וְהָיְתָה לַיְיָ הַמְּלוּכָה. לְתַקְּנָא פָּתוֹרָא שְׁלֵימָתָא, מִכָל עִדּוּנִין, וּמִכָּל מַאֲכָלִין.

וַאֲנָא מְזַמֵּן עִמָךְ, לְכָל מָארֵי מַתְנִיתִין, וּלְמָארֵי מִקְרָא, וּלְמָארֵי תַּלְמוּד, וְכָּל שֶׁכֵּן לְמָארֵי סִתְרֵי תּוֹרָה דִּילָךְ, כַּלָּה דִּילָךְ, מַטְרוֹנִיתָא קַדִישָׁא דִּילָךְ, עִלָּאָה וְתַתָּאָה, וְכֹלָּא בִּרְשׁוּת דְּעִלַּת כָּל עִלָּאִין, אֲדוֹן כָּל הַאֲדוֹנִים, מֶלֶךְ עַל כָּל הַמְּלָכִים דְּעֵילָּא וְתַתָּא, דְּאִיהוּ יָחִיד בְּלָא תִּנְיָינָא, וְלֵית אָת וּנְקוּדָה דְּמִשְׁתַּתֵּף בַּהֲדֵיהּ, וְלָא שִׁנּוּי גַּוְונִין דְּאֶינָשָׁא. דְּאִיהוּ מָארֵי כָּל מַפְתְחָאן, דְּרָזִין דְּהַוָויות, וּשְׁמָהָן וְכִנּוּיִין, וְכָל רָזִין גְּנִיזִין דְּחָכְמְתָא, דְּתִפְתַּח לוֹן כֻּלְּהוּ לִיקָרָא דִּילָךְ, עִלַּת עַל כָּל עִלּוֹת. אֲנָא מִתְחַנֵּן קֳדָמָךְ, דְּתִפְתַּח לוֹן לִיקָרָא דִּילָךְ, דִּיְקָרָא דִּילָךְ אִיהוּ מֵאָבִי וְאִמִּי דִּשְׁמַיָּא, וְאָב דְּכָל יִשְׂרָאֵל, וְאֵם דִּלְהוֹן, דְּאִתְּמַר בָּהּ (משלי א) וְאַל תִּטוֹשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ, וְעִמָּךְ לֵית שׁוּתָּפוּ דְּאֵם בְּעָלְמָא.

קָם זִמְנָא תִּנְיָינָא, וְאָמַר מָארֵי מַתְנִיתִין, נִשְׁמָתִין וְרוּחִין וְנַפְשִׁין דִּלְכוֹן, אַתְעֲרוּ כְּעַן כּוּלְהוּ, וְאַעְבָּרוּ שֵׁינָתָא מִנְּכוֹן, דְּאִיהִי וַדַּאי מִשְׁנָה, אֹרַח פְּשָׁט דְּהַאי עָלְמָא. דַּאֲנָא לָא אַתְעַרְנָא בָּכוּ, אֶלָּא בְּרָזִין עִלָּאִין דְּעָלְמָא דְּאָתֵי, דְּאַתּוּן בְּהוֹן (תהלים קכא) הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן.

פָּתַח וְאָמַר, הָא אוֹקְמוּהָ מָארֵי מַתְנִיתִין, בַּעַל הַבַּיִת בּוֹצֵּעַ וְאֹרֵחַ מְבָרֵךְ. וְעוֹד אוֹקְמוּהָ, צָּרִיךְ לְדַקְדֵּק בְּה' מִן הַמּוֹצִּיא. וּתְרֵין הֵהִין אִינּוּן, לָקֳבֵל שְׁתֵּי הַלֶּחֶם. שְׁתֵּי כִּכָּרוֹת דְּשַׁבָּת. י', אִיהִי כַּבֵּיצָּה לְכָל חַד וְחַד. וּמַאן אִיהוּ בַּעַל הַבַּיִת דְּבוֹצֵּעַ. דָּא ו'.

אַדְּהָכִי, הָא סָבָא דְּסָבִין קָא נָחִית לְגַבֵּיהּ, וְאָמַר, רַעְיָא מְהֵימָנָא חֲזוֹר בָּךְ. דְּהָא לֶחֶם אִיהוּ ו', שְׁתֵּי כִּכָּרוֹת דִּילֵיהּ, כְּמָה דְּאַמְרַת אִינּוּן ה' ה'. וַדַּאי ו' אִיהוּ לָקֳבֵל יַעֲקֹב. ה' ה' לָקֳבֵל לֵאָה וְרָחֵל. י', כַּבֵּיצָּה לְכָל חַד.

אָמַר לֵיהּ, סָבָא סָבָא, וְהָא בְּכַמָּה אַתְרִין אוּקְמוּהָ, דְּיַעֲקֹב אִיהוּ בַּעַל הַבַיִת, וְיוֹסֵף אוֹרֵחַ, דְּדַרְגֵיהּ יְסוֹד חַי עָלְמִין, כָּלִיל ח"י בִּרְכָאן דִּצְּלוֹתָא, וּבְגִין דָּא אוֹקְמוּהָ עָלֵיהּ, (משלי י) בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַּדִּיק. אָמַר לֵיהּ הָכִי הוּא, וְכֹלָּא קְשׁוֹט. כָּל רָזָא בְּאַתְרֵיהּ, מַה דַּאֲנָא אֲמָרִית, וּמַה דְּאַתְּ אַמָרְת. אֲבָל הַהוּא דְּפָלִיג נָהֲמָא מַאן הוּא.

אָמַר לֵיהּ, סָבָא אַנְתְּ בְּדִיוּקְנֵיהּ, וְדָא יוֹ"ד הֵ"א וָא"ו הֵ"א, וְדָא אָדָם דְּמֶרְכַּבְתָּא עִלָּאָה, דְּאַנְפִּין דִּילֵיהּ יְהוָֹה. וּבְגִין דָּא, ו' לֶחֶם, דְּאִינּוּן ה' ה'. וְשִׁיעוּרָא דְּאוּקְמוּהָ כַּזַּיִת וְכַבֵּיצָּה, הָא אִתְּמַר כַּזַּיִת בְּאָן שְׁמָא מְשַׁעֲרִין, דְּהָא אוּקְמוּהָ רַבָּנָן דְּאֵין עוֹשִׂין מִצְּוֹת חֲבִילוֹת, אוּף הָכִי, לָא יַהֲבֵינָן תְּרֵין שִׁיעוּרִין בְּאָת י', לְמֶהֱוִי כַּזַּיִת וְכַבֵּיצָּה. אֶלָּא תְּרֵי אַלְפָא בֵּיתוֹת אִינּוּן, אִית י' עִלָּאָה, וְאִית י' זְעֵירָא, י' מִן יְדוָֹד, עִלָּאָה. י' מִן אֲדֹנָי, זְעֵירָא. וְאִלֵּין תְּרֵין, חַד בְּכַזַּיִת, וְחַד בְּכַבֵּיצָּה, בְּרָזָא דָּא יְאֲהדוָֹנָהי. אָתָא סָבָא וְנָשִׁיק לֵיהּ.

אַדְּהָכִי קָם בּוּצִּינָא קַדִישָׁא, פָּתַח וְאָמַר, וַדַּאי כְּעַן מִתְחַבְּרִין (משלי ל) מַה שְּׁמוֹ וּמַה שֶּׁם בְּנוֹ, חֲדוּ חַבְרַיָּיא וְאָמְרוּ, זַכָּאָה הוּא מַאן דְּזָכֵי לְמֵיכַל מֵהַאי נָהֲמָא, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ (משלי ט) לְכוּ לַחֲמוּ בְּלַחְמִי. וְזַכָּאָה נַפְשָׁא, דְּאִתְּמַר בָּהּ (ויקרא כב) מִלֶּחֶם אָבִיהָ תֹּאכֵל. (ויקרא כב) וְכָל זָר לֹא יאכַל בּוֹ. דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בֵּיהּ אִתְּמַר, (מלאכי ב) הֲלֹא אָב אֶחָד לְכֻלָּנוּ. וְנַפְשָׁא דְּאִתְעַסְקַת בְּאוֹרַיְיתָא, מִלֶּחֶם אָבִיהָ תֹּאכֵל.

וּמַאן גָּרִים לָהּ דְּאַכְלַת מִלֶּחֶם אָבִיהָ. בְּגִין דְּתָבַת בְּתִיּוּבְתָא (דף רמ"ה ע"א) וְאִתְאַחֲדָת (נ"א ואתחדת) כִּנְעוּרֶיהָ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (ויקרא כב) וְשָׁבָה אֶל בֵּית אָבִיהָ כִּנְעוּרֶיהָ, כְּגוֹן (איוב לג) וְיָשׁוּב לִימֵי עֲלוּמָיו. כְּגַוְונָא דְּאִילָנָא דְּקָצִּיצּוּ לֵיהּ, וְאִתְחַדָּשׁ בְּשָׁרְשׁוֹי. וְהַאי אִיהוּ רָזָא, דְּמַאן דְּמִית בְּלָא זְרַע.

וְעוֹד אִית רָזָא אַחֲרָא, דִּלְבָתַר יֵיתֵי בְּגִלְגּוּלָא, וְיִתְחַדֵּשׁ כְּמִלְּקַדְּמִין. וְהַיְינוּ אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה, דְּאִתְתְּרָכַת מִגִנְתָּא דְּעֵדֶן, וּבְגִין דָּא אִתְקְרִיאַת גְּרוּשָׁה, כְּגוֹן (בראשית ג) וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם. וּמַאן גָּרִים לָהּ. בְּגִין דְּזְרַע אֵין לָהּ, דְּמִית בְּלֹא בְּנִין. וְשָׁבָה אֶל בֵּית אָבִיהָ כִּנְעוּרֶיהָ, דְּתָבַת בְּהַאי עָלְמָא בְּהַהוּא נַעַר בֶּן יָבָם, וְהַיְינוּ וְשָׁבָה אֶל בֵּית אָבִיהָ כִּנְעוּרֶיהָ. וּלְבָתַר דְּזַכָּת לְזְרַע מִלֶּחֶם אָבִיהָ תֹּאכֵל. וְכָל זָר לָא יאכַל בּוֹ וְגוֹ'. (דברים כה) לֹא תִהְיְה אֵשֶׁת הַמֵּת הַחוּצָּה, לְאִישׁ זָר.

אָמַר רַעְיָא מְהֵימְנָא, הִלֵל וְשַׁמַּאי, דְּאָתוּן, חַד מִסִּטְרָא דְּרַחֲמֵי, וְחַד מִסִּטְרָא דְּדִינָא, דְּאִינּוּן חֶסֶד וּגְבוּרָה, דַּרְגִּין דְּאַבְרָהָם וְיִצְּחָק. וְאַתּוּן מִגִּזְעַיְיהוּ, אִתְכְּנָשׁוּ הָכָא, אַתּוּן וּתְמַנִין תַּלְמִידִים דַּהֲווֹ לֵיהּ לְהִלֵּל. וְאוֹף הָכִי תַּלְמִידֵי בֵּית שַׁמַּאי, לִסְעוּדָתָא דְּמַלְכָּא.

הָא אוֹקִמְתּוּן, אַתּוּן וְחַבְרַיָּיא דְּעִמְּכוֹן, מָארֵי דְּהוֹרָאוֹת, דְּאוֹקִמְתּוּן, אֵין הַבּוֹצֵּעַ רַשָׁאי לְמֵיכַל, עַד שֶׁיַעֲנוּ אָמֵן מָארֵי סְעוּדָתָא, וְלֵית מָארֵי סְעוּדָתָא רַשָּׁאִין לְמֵיכַל, עַד שֶׁיאכַל הַבּוֹצֵּעַ. וַדַּאי כַּד בָּצַּע בַּעַל הַבַּיִת, וּבָצַּע לְאִינּוּן מָארֵי סְעוּדָתָא, לָאו לְכֻלְּהוּ מְשַׁעֵר שִׁעוּרָא חֲדָא, דְּלָאו אוֹרַח אִלֵּין בּוֹצְּעִין, לִבְצּוֹעַ בְּשָׁוְה, דִּלְזִמְנִין יָהִיב לְדָא כַּבֵיצָּה, וּלְדָא כַּזַיִת.

וְכַד עוֹנִין אָמֵן עַל הַאי בְּצִּיעָא, קֹדֶם דְּיִיכוּל בַּעַל הַבַּיִת, מְחַבְּרִין תְּרֵין שִׁיעוּרִין כַּחֲדָא, בְּכַזַּיִת וְכַבֵּיצָּה, יְאֲהדוָֹנָהי, אָמֵן, דָּא לָאו אִיהוּ עַל הָאֲכִילָה, אֶלָּא עַל הַבְּצִּיעָה, לְבָתַר דְּאִינּוּן שִׁיעוּרִין מִצְּטָרְפִין בְּאָמֵן, יִיכוּל בַּעַל הַבַּיִת. וְהַיְינוּ (שיר השירים ה) אָרִיתִי מוֹרִי עִם בְּשָׂמִי אָכַלְתִּי יַעְרִי עִם דִּבְשִׁי, וּלְבָתַר אִכְלוּ רֵעִים שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דּוֹדִים. אִכְלוּ רֵעִים, מָארֵי סְעוּדָתָא. דִּיהוֹן בְּנִין בְּדִיּוּקְנָא דְּאָבוּהוֹן.

הָא הָכָא לֶחֶם בִּשְׁתֵּי כִּכָּרוֹת, וְשִׁיעוּרוֹ כַּזַּיִת וְכַבֵּיצָּה. מַאי נִיהוּ לֶחֶם הַפָּנִים דְּפָתוֹרָא דְּמַלְכָּא. אֶלָּא הָא אוֹקְמוּהָ, דְּאִית לֵיהּ תְּרֵיסָר אַנְפִּין. וּמַאי נִיהוּ. אֶלָּא אִינּוּן ד' אַנְפֵּי אַרְיִה. ד' אַנְפֵּי שׁוֹר. ד' אַנְפֵּי נֶשֶׁר. וְאִינּוּן (במדבר ו) יְבָרֶכְךָ יְדוָֹד. יָאֵר יְדוָֹד. יִשָּׂא יְדוָֹד.

וּמְנָלָן דְּלֶחֶם הַפָּנִים אִיהוּ מִפָּתוֹרָא דְּמַלְכָּא. דִּכְתִיב, (יחזקאל מא) וַיְדַבֵּר אֵלַי זֶה הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר לִפְנֵי יְדוָֹד. ז"ה: י"ב אַנְפִּין. וְאוֹף הָכִי, מַאן דְּאִית לֵיהּ, בָּעֵי לְתַקְּנָא וּלְסַדְּרָא עַל פָּתוֹרֵיהּ, אַרְבַּע כִּכָּרוֹת בְּכֹל סְעוּדָתָא דְּשַׁבָּת, לִתְלַת סְעוּדָתֵי תְּרֵיסָר אַנְפִּין.

וְאִי תֵּימָא לָאו אִינּוּן אֶלָּא שִׁית מִדְּאוֹרַיְיתָא, מִשּׁוּם לֶחֶם מִשְׁנֵה. אֶלָּא לָא נֵיכוּל לְמִדְכַּר ו', בְּלָא חַבְרֵיהּ, ו' ו', שִׁית מִלְעֵילָּא לְתַתָּא, וְשִׁית מִלְּתַתָּא לְעֵילָּא. לָקֳבֵל שִׁית דַּרְגִּין דְּכֻרְסְיָיא עִלָּאָה. וְשִׁית דַּרְגִין דְּכֻרְסְיָיא תַּתָּאָה. שִׁית בְּאִתְכַּסְיָיא. וְשִׁית בְּאִתְגַּלְיָיא. (דברים כט) הַנִּסְתָּרוֹת לַיְדוָֹ"ד אֱלֹהֵינוּ וְהַנִּגְלוֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ עַד עוֹלָם.

וְלַחְמֵי תּוֹדָה אִינּוּן מ' חַלּוֹת, י' רְקִיקִין. י' רְבוּכִין. י' (קרח קע"ט ע"א) שֶׁל חָמֵץ. י' שֶׁל מַצָּה. הָא אִינּוּן מ'. לָקֳבֵל י' מִן יְדוָֹ"ד. ד' אַנְפֵּי אָדָם. י' מִן יְדוָֹ"ד, ד' אַנְפֵּי אַרְיֵה. י' מִן יְדוָֹ"ד, ד' אַנְפֵּי שׁוֹר. י' מִן יְדוָֹ"ד, ד' אַנְפֵּי נֶשֶׁר. הַאי אִיהוּ תִּקּוּנָא קַדְמָאָה דְּפָתוֹרָא דְּמַלְכָּא, דְּאִינּוּן י' דְּבָרִים דְּצָּרִיךְ בַּר נָשׁ לְאַנְהָגָא בְּפָתוֹרָא דְּשַׁבָּת.

חַד, לְתַקְּנָא פָּתוֹרָא כְּמַאן דְּאָכִיל קַמֵּי מַלְכָּא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב זְה הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר לִפְנֵי יְדוָֹ"ד. תִּנְיָינָא, נְטִילַת יָדַיִם, עַד שִׁעוּרָא דְּגָזְרוּ רַבָּנָן, דְּאִינּוּן חָמֵשׁ קִשְׁרִין, דִּבְהוֹן יָ"ד פִּרְקִין. וְאוֹף הָכִי יַ"ד פִּרְקִין אִינּוּן, דְּיָד שְׂמָאלָא. וְאִינּוּן כֹּ"חַ פִּרְקִין. לָקֳבְלַיְיהוּ כֹּ"חַ יְדוָֹ"ד, דְּאִינּוּן כֹּ"חַ אַתְוָון דִּקְרָא קַדְמָאָה דְּעוֹבָדָא דִּבְרֵאשִׁית. דְּאִתְּמַר בְּהוֹן, (במדבר יד) וְעַתָּה יִגְדַּל נָא כֹּחַ יְדוָֹד.

וְעֶשֶׂר אֶצְּבְּעָן, רְמִיזִי לְעֶשֶׂר אֲמִירָן דְּעוֹבָדָא דִּבְרֵאשִׁית. וּבְגִין דָּא אוֹקְמוּהָ מָארֵי מַתְנִיתִין, מַאן דִּמְזַלְזֵל בִּנְטִילַת יָדַיִם, נֶעֱקַר מִן הָעוֹלָם. אֲמַאי. בְּגִין דְּאִית בְּהוֹן רָזָא דְּעֶשֶׂר אֲמִירָן, וכ"ח אַתְוָון, דִּבְהוֹן אִתְבְּרֵי עָלְמָא.

ביאור:

וַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה (במדבר כח), מַדּוּעַ? אֶלָּא עֲשִׂירִית הָאֵיפָה, כְּנֶגֶד כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא הָעֲשִׂירִית שֶׁבַּמַּדְרֵגוֹת, וּצְרִיכָה לְהִנָּתֵן בֵּין שְׁתֵּי זְרוֹעוֹת, וְהִיא סֹלֶת הַלֶּחֶם, וְהִיא לֶחֶם. וּמִשּׁוּם שֶׁהִיא לֶחֶם, לֹא הֻפְקַד עַל לֶחֶם שֶׁל חֲמֵשֶׁת הַמִּינִים, שֶׁהֵם חִטָּה, וּשְׂעוֹרָה, וְשִׁיפוֹן וְכוּ', מְמֻנֶּה שֶׁל הָעוֹלָם. וְלֹא שָׂם מְמֻנֶּה עֲלֵיהֶם, אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְבַדּוֹ.

וּמִשּׁוּם זֶה מִי שֶׁמְּזַלְזֵל בְּלֶחֶם וְזוֹרֵק אוֹתוֹ בָּאָרֶץ, עֲנִיּוּת רוֹדֶפֶת אַחֲרָיו. וּמְמֻנֶּה אֶחָד הֻפְקַד עַל זֶה, וְהוּא רוֹדֵף אַחֲרָיו לָתֵת לוֹ עֲנִיּוּת, וְלֹא יוֹצֵא מִן הָעוֹלָם עַד שֶׁיִּצְטָרֵךְ לַבְּרִיּוֹת. וְעָלָיו כָּתוּב, (איוב טו) נֹדֵד הוּא לַלֶּחֶם אַיֵּה. נֹדֵד הוּא, וְיֵלֵךְ מִטַּלְטֵל, וְגוֹלֶה מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, לַלֶּחֶם אַיֵּה הוּא. וְאֵין מִי שֶׁיַּשְׁגִּיחַ עָלָיו. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב אַיֵּה מִי שֶׁיְּרַחֵם עָלָיו, מִשּׁוּם שֶׁלֹּא יִמָּצֵא.

רַעְיָא מְהֵימְנָא

וּבַחִבּוּר הַקַּדְמוֹן, אָמַר הָרוֹעֶה הַנֶּאֱמָן, וּמַה מִּי שֶׁמְּזַלְזֵל בַּפֵּרוּרִים שֶׁל הַלֶּחֶם וְזוֹרֵק אוֹתָם בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא צָרִיךְ כָּךְ – כָּל שֶׁכֵּן מִי שֶׁמְּזַלְזֵל בַּפֵּרוּרִים שֶׁל הַמֹּחַ, שֶׁהֵם טִפּוֹת הַזֶּרַע, שֶׁזּוֹרֵק אוֹתָם בָּאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (בראשית ו) כִּי הִשְׁחִית כָּל בָּשָׂר אֶת דַּרְכּוֹ עַל הָאָרֶץ. אוֹ שֶׁזּוֹרֵק אוֹתָם בְּנִדָּה, אוֹ בְּבַת אֵל נֵכָר, אוֹ בְּשִׁפְחָה אוֹ בְּזוֹנָה. וְכָל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן מִי שֶׁמְּזַלְזֵל בְּפֵרוּרִים שֶׁל הַלֶּחֶם שֶׁל הַתּוֹרָה, שֶׁהֵם קוֹצֵי הָאוֹתִיּוֹת וְתָגֵי הָאוֹתִיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר עֲלֵיהֶם, כָּל הַמִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּכֶתֶר – יַחֲלֹף.

וְכָל שֶׁכֵּן מִי שֶׁמּוֹסֵר סוֹדוֹת הַתּוֹרָה, וְסִתְרֵי קַבָּלָה, וְסוֹדוֹת מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, אוֹ סִתְרֵי הָאוֹתִיּוֹת שֶׁל הַשֵּׁם הַמְפֹרָשׁ לַאֲנָשִׁים שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים, שֶׁשּׁוֹלֵט עֲלֵיהֶם יֵצֶר הָרָע, אִשָּׁה זוֹנָה, שֶׁנֶּאֱמַר עָלֶיהָ (משלי ו) כִּי בְעַד אִשָּׁה זוֹנָה עַד כִּכַּר לָחֶם. וְאֵין לֶחֶם אֶלָּא כ"ב אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה. וְאֵין כִּכָּר אֶלָּא אֲפִלּוּ הֲלָכָה אַחַת. (ועוד רעיא מהימנא).

וּבַחִבּוּר הַקַּדְמוֹן לֹא גִלָּה סוֹד בְּאוֹתָם פֵּרוּרִים אֶלָּא בְּדֶרֶךְ פְּשָׁט, וְלֹא נָתַן בָּהֶם שִׁעוּר. אֲבָל בֵּאֲרוּהוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, שֶׁשִּׁעוּר שֶׁל פֵּרוּרִים כַּזַּיִת לְפָחוֹת, כָּל שֶׁכֵּן אִם הֵם כַּבֵּיצָה. שֶׁבַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה דִּקְדְּקוּ עֲלֵיהֶם, עַד כַּזַּיִת עַד כַּבֵּיצָה לְבָרֵךְ עֲלֵיהֶם.

וְדֶרֶךְ סוֹד, א"ח – הוּא תִּשְׁעָה פֵּרוּרִים, שְׁלֹשָׁה לְכָל כִּוּוּן, שְׁלֹשָׁה מִן אַרְבָּעָה – שְׁנֵים עָשָׂר. ד' הִיא הַשְּׁלֵמוּת, לְהַשְׁלִים בָּהּ עֲשָׂרָה. וּלְהַשְׁלִים אַרְבָּעָה, שֶׁהֵם יְהֹוָה. מָהֶם עֲשָׂרָה? אֵלּוּ יוֹ"ד הֵ"א וָא"ו הֵ"א. קוֹץ שֶׁל אוֹת ד' מֵאֶחָד, שִׁעוּרָהּ בְּכַזַּיִת. י' מֵהֲוָיָ"ה, שִׁעוּרָהּ כַּבֵּיצָה.

הִיא ד', שְׁלֵמוּת הַמֶּרְכָּבָה שֶׁל אָדָם וּשְׁלֵמוּת שֶׁל אַרְבַּע פָּנִים שֶׁל אָדָם. וּמִשּׁוּם זֶה (במדבר ו) יִשָּׂא יְהֹוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ. וּבֵאֲרוּהוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, וַהֲרֵי כָּתוּב (דברים י) אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים. אֶלָּא אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְלֹא אָמַרְתִּי לָהֶם (שם יא) וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ? וְהֵם דִּקְדְּקוּ עֲלֵיהֶם, עַד כַּזַּיִת אוֹ עַד כַּבֵּיצָה, וְאֵיךְ לֹא אֶשָּׂא לָהֶם פָּנִים?! וְחַכְמֵי הַמִּשְׁנָה וְהָאָמוֹרָאִים, כָּל הַתַּלְמוּד שֶׁלָּהֶם עַל סוֹדוֹת הַתּוֹרָה סִדְּרוּ אוֹתוֹ.

קָם הָרוֹעֶה הַנֶּאֱמָן, וְהֵרִים יָדָיו לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּשְׁכִינָתוֹ, וְכָךְ אָמַר: קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, יְהִי רָצוֹן שֶׁלְּךָ לָתֵת לָנוּ מָזוֹן שָׁלֵם, לְתַקֵּן אֶצְלְךָ וְאֵצֶל הַמַּלְכָּה הָעֶלְיוֹנָה, עוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר עָלָיו (תהלים כב) כִּי לַה' הַמְּלוּכָה וּמוֹשֵׁל בַּגּוֹיִם. וּלְגַבֵּי הַמַּלְכָּה הַשְּׁנִיָּה שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ פַּעַם שְׁנִיָּה, (עובדיה א) וְהָיְתָה לַה' הַמְּלוּכָה. לְתַקֵּן שֻׁלְחָן שָׁלֵם מִכָּל מַעֲדַנִּים וּמִכָּל מַאֲכָלִים.

וַאֲנִי מְזַמֵּן עִמְּךָ לְכָל בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, וּלְבַעֲלֵי הַמִּקְרָא, וּלְבַעֲלֵי הַתַּלְמוּד, וְכָל שֶׁכֵּן לְבַעֲלֵי סוֹדוֹת הַתּוֹרָה שֶׁלְּךָ, כַּלָּה שֶׁלְּךָ, מַלְכָּה קְדוֹשָׁה שֶׁלְּךָ, עֶלְיוֹנָה וְתַחְתּוֹנָה, וְהַכֹּל בִּרְשׁוּת שֶׁל עֶלְיוֹן כָּל עֶלְיוֹנִים, אֲדוֹן כָּל הָאֲדוֹנִים, מֶלֶךְ עַל כָּל הַמְּלָכִים שֶׁל מַעְלָה וּמַטָּה, שֶׁהוּא יָחִיד בְּלִי שֵׁנִי, וְאֵין אוֹת וּנְקֻדָּה שֶׁמִּשְׁתַּתֶּפֶת עִמּוֹ, וְלֹא שִׁנּוּי גְּוָנִים שֶׁל אֲנָשִׁים. שֶׁהוּא בַּעַל כָּל הַמַּפְתְּחוֹת שֶׁל סוֹדוֹת הַהֲוָיוֹת, וְשֵׁמוֹת וְכִנּוּיִים, וְכָל סוֹדוֹת הַגְּנוּזִים שֶׁל הַחָכְמָה, שֶׁתִּפְתַּח אוֹתָם כֻּלָּם לִכְבוֹדְךָ, עֶלְיוֹן עַל כָּל הָעִלּוֹת. אֲנִי מִתְחַנֵּן לְפָנֶיךָ שֶׁתִּפְתַּח אוֹתָם לִכְבוֹדְךָ, שֶׁכְּבוֹדְךָ הוּא מֵאָבִי וְאִמִּי שֶׁבַּשָּׁמַיִם, וְאָב שֶׁל כָּל יִשְׂרָאֵל וְאֵם שֶׁלָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ (משלי א) וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ, וְעִמְּךָ אֵין שֻׁתָּף שֶׁל אֵם בָּעוֹלָם.

קָם זְמַן שֵׁנִי וְאָמַר, בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, נְשָׁמוֹת וְרוּחוֹת וּנְפָשׁוֹת שֶׁלָּכֶם, הִתְעוֹרְרוּ כָּעֵת כֻּלְּכֶם וְהַעֲבִירוּ שֵׁנָה מִכֶּם, שֶׁהִיא וַדַּאי מִשְׁנָה, דֶּרֶךְ פְּשָׁט שֶׁל עוֹלָם הַזֶּה. שֶׁאֲנִי לֹא עוֹרַרְתִּי בָּכֶם אֶלָּא בְּסוֹדוֹת עֶלְיוֹנִים שֶׁל הָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁאַתֶּם בָּהֶם (תהלים קכא) הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן.

פָּתַח וְאָמַר, הֲרֵי בֵּאֲרוּהוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, בַּעַל הַבַּיִת בּוֹצֵעַ וְאוֹרֵחַ מְבָרֵךְ. וְעוֹד בֵּאֲרוּהוּ, צָרִיךְ לְדַקְדֵּק בְּה' מִן הַמּוֹצִיא. וּשְׁתֵּי ה' הֵן כְּנֶגֶד שְׁתֵּי הַלֶּחֶם. שְׁתֵּי כִכָּרוֹת שֶׁל הַשַּׁבָּת. אוֹת י' הִיא כַּבֵּיצָה שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד. וּמִיהוּ בַּעַל הַבַּיִת שֶׁבּוֹצֵעַ? זוֹ אוֹת ו'.

בֵּין כָּךְ הִנֵּה זְקַן הַזְּקֵנִים הָיָה יוֹרֵד אֶצְלוֹ וְאָמַר, רוֹעֶה נֶאֱמָן, חֲזֹר בְּךָ, שֶׁהֲרֵי לֶחֶם הוּא אוֹת ו', שְׁתֵּי כִכָּרוֹת שֶׁלּוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְתָּ הֵן אוֹתִיּוֹת ה' ה'. וַדַּאי אוֹת ו' הִיא כְּנֶגֶד יַעֲקֹב, ה' ה' כְּנֶגֶד לֵאָה וְרָחֵל. י' כַּבֵּיצָה לְכָל אֶחָד.

אָמַר לוֹ, זָקֵן זָקֵן, וַהֲרֵי בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בֵּאֲרוּהוּ, שֶׁיַּעֲקֹב הוּא בַּעַל הַבַּיִת, וְיוֹסֵף אוֹרֵחַ, שֶׁמַּדְרֵגָתוֹ יְסוֹד חַי הָעוֹלָמִים, כּוֹלֵל ח"י בִּרְכוֹת הַתְּפִלָּה, וּמִשּׁוּם זֶה אָמְרוּ עָלָיו, (משלי י) בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק. אָמַר לוֹ, כָּךְ הוּא, וְהַכֹּל אֱמֶת. כָּל סוֹד בִּמְקוֹמוֹ, מַה שֶּׁאֲנִי אָמַרְתִּי וּמַה שֶּׁאַתָּה אָמַרְתָּ. אֲבָל זֶה שֶׁבּוֹצֵעַ אֶת הַלֶּחֶם מִיהוּ?

אָמַר לוֹ, זָקֵן, אַתָּה בִּדְמוּתוֹ, וְזֶה שֵׁם יוֹ"ד הֵ"א וָא"ו הֵ"א, וְזֶה אָדָם שֶׁל הַמֶּרְכָּבָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁהַפָּנִים שֶׁלּוֹ יְהֹוָה. וּמִשּׁוּם זֶה ו' – לֶחֶם, שֶׁהֵן ה' ה'. וְשִׁעוּר שֶׁקָּבְעוּ כַּזַּיִת וְכַבֵּיצָה, הֲרֵי נִתְבָּאֵר כַּזַּיִת בְּאֵיזֶה שֵׁם מְשַׁעֲרִים, שֶׁהֲרֵי בֵּאֲרוּ חֲכָמִים שֶׁאֵין עוֹשִׂים מִצְווֹת חֲבִילוֹת, אַף כָּאן לֹא נוֹתְנִים שְׁנֵי שִׁעוּרִים בָּאוֹת י', לִהְיוֹת כַּזַּיִת וְכַבֵּיצָה. אֶלָּא שְׁתֵּי אַלְפָא בֵּיתוֹת הֵן, יֵשׁ י' עֶלְיוֹנָה, וְיֵשׁ י' קְטַנָּה. י' מִן יְהֹוָה – עֶלְיוֹנָה. י' מִן אֲדֹנָי – קְטַנָּה. וְאֵלּוּ הַשְּׁתַּיִם, אַחַת בְּכַזַּיִת וְאַחַת בְּכַבֵּיצָה, בְּסוֹד זֶה הַשִּׁלּוּב יְאֲהדֹוָנָהי. בָּא הַזָּקֵן וְנָשַׁק לוֹ.

בֵּין כָּךְ קָם הַמְּנוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, פָּתַח וְאָמַר, וַדַּאי כָּעֵת מִתְחַבְּרִים (משלי ל) מַה שְּׁמוֹ וּמַה שֶּׁם בְּנוֹ. שָׂמְחוּ הַחֲבֵרִים וְאָמְרוּ, אַשְׁרָיו מִי שֶׁזּוֹכֶה לֶאֱכֹל מֵהַלֶּחֶם הַזֶּה שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (משלי ט) לְכוּ לַחֲמוּ בְלַחְמִי, וְאַשְׁרֵי הַנֶּפֶשׁ שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ (ויקרא כב) מִלֶּחֶם אָבִיהָ תֹּאכֵל. (שם) וְכָל זָר לֹא יֹאכַל בּוֹ. שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בּוֹ נֶאֱמַר, (מלאכי ב) הֲלֹא אָב אֶחָד לְכֻלָּנוּ. וְהַנֶּפֶשׁ שֶׁעוֹסֶקֶת בַּתּוֹרָה – מִלֶּחֶם אָבִיהָ תֹּאכֵל.

וּמִי גָרַם לָהּ שֶׁאוֹכֶלֶת מִלֶּחֶם אָבִיהָ? מִשּׁוּם שֶׁחָזְרָה בִּתְשׁוּבָה וְנֶאֱחֶזֶת (וּמִתְחַדֶּשֶׁת) כִּנְעוּרֶיהָ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (ויקרא כב) וְשָׁבָה אֶל בֵּית אָבִיהָ כִּנְעוּרֶיהָ, כְּמוֹ (איוב לג) [וְ]יָשׁוּב לִימֵי עֲלוּמָיו. כְּמוֹ הָאִילָן שֶׁקָּצְצוּ אוֹתוֹ וּמִתְחַדֵּשׁ בְּשָׁרָשָׁיו. וְזֶהוּ סוֹד שֶׁל מִי שֶׁמֵּת בְּלִי זֶרַע.

וְעוֹד יֵשׁ סוֹד אַחֵר, שֶׁלְּבַסּוֹף יָבוֹא בְּגִלְגּוּל וְיִתְחַדֵּשׁ כְּמִזְּמַן קַדְמוֹן. וְזֶהוּ אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה, שֶׁהִתְגָּרְשָׁה מִגַּן עֵדֶן, וּמִשּׁוּם זֶה נִקְרֵאת גְּרוּשָׁה, כְּמוֹ (בראשית ג) וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם. וּמַה גָּרַם לָהּ? מִשּׁוּם שֶׁזֶּרַע אֵין לָהּ, שֶׁמֵּת בְּלֹא בָנִים. וְשָׁבָה אֶל בֵּית אָבִיהָ כִּנְעוּרֶיהָ, שֶׁשָּׁבָה בָּעוֹלָם הַזֶּה בְּאוֹתוֹ נַעַר בֶּן הַיָּבָם, וְזֶהוּ וְשָׁבָה אֶל בֵּית אָבִיהָ כִּנְעוּרֶיהָ. וּלְבַסּוֹף שֶׁזָּכְתָה לְזֶרַע – מִלֶּחֶם אָבִיהָ תֹּאכֵל. וְכָל זָר לֹא יֹאכַל בּוֹ וְגוֹ'. (דברים כה) לֹא תִהְיֶה אֵשֶׁת הַמֵּת הַחוּצָה – לְאִישׁ זָר.

אָמַר הָרוֹעֶה הַנֶּאֱמָן, הִלֵּל וְשַׁמַּאי, שֶׁאַתֶּם אֶחָד מִצַּד הָרַחֲמִים וְאֶחָד מִצַּד הַדִּין, שֶׁהֵם חֶסֶד וּגְבוּרָה, מַדְרֵגוֹת שֶׁל אַבְרָהָם וְיִצְחָק. וְאַתֶּם מֵהַגֶּזַע שֶׁלָּהֶם, הֵאָסְפוּ לְכָאן אַתֶּם וּשְׁמוֹנִים תַּלְמִידִים שֶׁהָיוּ לוֹ לְהִלֵּל, וְאַף כָּךְ תַּלְמִידֵי בֵּית שַׁמַּאי, לִסְעוּדַת הַמֶּלֶךְ.

הֲרֵי בֵּאַרְתֶּם, אַתֶּם וְהַחֲבֵרִים שֶׁעִמָּכֶם, בַּעֲלֵי הוֹרָאוֹת, שֶׁבֵּאַרְתֶּם אֵין הַבּוֹצֵעַ רַשַּׁאי לֶאֱכֹל עַד שֶׁיַּעֲנוּ אָמֵן בַּעֲלֵי הַסְּעוּדָה, וְאֵין בַּעֲלֵי הַסְּעוּדָה רַשָּׁאִים לֶאֱכֹל עַד שֶׁיֹּאכַל הַבּוֹצֵעַ. וַדַּאי כַּאֲשֶׁר בּוֹצֵעַ בַּעַל הַבַּיִת, וּבוֹצֵעַ לְאוֹתָם בַּעֲלֵי הַסְּעוּדָה, לֹא לְכֻלָּם מְשַׁעֵר שִׁעוּר אֶחָד, שֶׁאֵין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַבּוֹצְעִים לִבְצֹעַ בְּשָׁוֶה, שֶׁלִּפְעָמִים נוֹתֵן לָזֶה כַּבֵּיצָה, וְלָזֶה כַּזַּיִת.

וְכַאֲשֶׁר עוֹנִים אָמֵן עַל בְּצִיעָה זוֹ, קֹדֶם שֶׁיֹּאכַל בַּעַל הַבַּיִת, מְחַבְּרִים שְׁנֵי שִׁעוּרִים כְּאֶחָד בְּכַזַּיִת וְכַבֵּיצָה, שִׁלּוּב יְאֲהדֹוָנָהי – אָמֵן זֶה אֵינוֹ עַל הָאֲכִילָה, אֶלָּא עַל הַבְּצִיעָה. לְאַחַר שֶׁאֵלּוּ הַשִּׁעוּרִים מִצְטָרְפִים בְּאָמֵן, יֹאכַל בַּעַל הַבַּיִת. וְזֶהוּ (שיר השירים ה) אָרִיתִי מוֹרִי עִם בְּשָׂמִי אָכַלְתִּי יַעְרִי עִם דִּבְשִׁי. וְאַחַר כָּךְ – אִכְלוּ רֵעִים שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דוֹדִים. אִכְלוּ רֵעִים – בַּעֲלֵי הַסְּעוּדָה. שֶׁיִּהְיוּ הַבָּנִים בִּדְמוּת אֲבוֹתָם.

הֲרֵי כָּאן לֶחֶם בִּשְׁתֵּי כִכָּרוֹת, וְשִׁעוּרוֹ – כַּזַּיִת וְכַבֵּיצָה. מַהוּ לֶחֶם הַפָּנִים שֶׁל שֻׁלְחַן הַמֶּלֶךְ? אֶלָּא זֶה פֵּרְשׁוּהוּ, שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה פָּנִים. וּמָהֶן? אֶלָּא הֵן אַרְבַּע פָּנִים שֶׁל אַרְיֵה, אַרְבַּע פְּנֵי שׁוֹר, אַרְבַּע פְּנֵי נֶשֶׁר. וְהֵם (במדבר ו) יְבָרֶכְךָ יְהֹוָה. יָאֵר יְהֹוָה. יִשָּׂא יְהֹוָה.

וּמִנַּיִן לָנוּ שֶׁלֶּחֶם הַפָּנִים הוּא מִשֻּׁלְחַן הַמֶּלֶךְ? שֶׁכָּתוּב (יחזקאל מא) וַיְדַבֵּר אֵלַי זֶה הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר לִפְנֵי יְהֹוָה. זֶ"ה – גִּימַטְרִיָּא שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה פָּנִים. וְאַף כָּךְ, מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ, צָרִיךְ לְתַקֵּן וּלְסַדֵּר עַל שֻׁלְחָן אַרְבַּע כִּכָּרוֹת בְּכָל סְעוּדָה שֶׁל שַׁבָּת, לְשָׁלֹשׁ סְעוּדוֹת – שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה פָּנִים.

וְאִם תֹּאמַר שֶׁאֵינָם אֶלָּא שֵׁשׁ מֵהַתּוֹרָה, מִשּׁוּם לֶחֶם מִשְׁנֶה – אֶלָּא לֹא נוּכַל לְהַזְכִּיר שֵׁשׁ בְּלִי חֲבֵרוֹ. ו' ו', שֵׁשׁ מִלְמַעְלָה לְמַטָּה, וְשֵׁשׁ מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה, כְּנֶגֶד שֵׁשׁ מַדְרֵגוֹת שֶׁל הַכִּסֵּא הָעֶלְיוֹן וְשֵׁשׁ מַדְרֵגוֹת שֶׁל הַכִּסֵּא הַתַּחְתּוֹן. שֵׁשׁ בְּהֶסְתֵּר, וְשֵׁשׁ בְּגִלּוּי. (דברים כט) הַנִּסְתָּרֹת לַיהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וְהַנִּגְלֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ עַד עוֹלָם.

וְלַחְמֵי תוֹדָה הֵם אַרְבָּעִים חַלּוֹת. עֲשָׂרָה רְקִיקִין, עֲשָׂרָה רְבוּכִין, עֲשָׂרָה שֶׁל חָמֵץ, עֲשָׂרָה שֶׁל מַצָּה. הֲרֵי הֵם אַרְבָּעִים. כְּנֶגֶד אוֹת י' מִן יְהֹוָ"ה, ד' פְּנֵי אָדָם. י' מִן יְהֹוָ"ה, ד' פְּנֵי אַרְיֵה. י' מִן יְהֹוָ"ה, ד' פְּנֵי שׁוֹר. י' מִן יְהֹוָ"ה, ד' פְּנֵי נֶשֶׁר. זֶהוּ תִּקּוּן רִאשׁוֹן שֶׁל שֻׁלְחַן הַמֶּלֶךְ, שֶׁהֵם עֲשָׂרָה דְבָרִים שֶׁצָּרִיךְ אָדָם לְהַנְהִיג בְּשֻׁלְחַן הַשַּׁבָּת.

אֶחָד – לְתַקֵּן שֻׁלְחָן כְּמִי שֶׁאוֹכֵל לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב זֶה הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר לִפְנֵי יְהֹוָ"ה. שֵׁנִי – נְטִילַת יָדַיִם עַד שִׁעוּר שֶׁגָּזְרוּ חֲכָמִים, שֶׁהֵם חֲמִשָּׁה קְשָׁרִים שֶׁבָּהֶם אַרְבָּעָה עָשָׂר פְּרָקִים. וְאַף כָּךְ אַרְבָּעָה עָשָׂר פְּרָקִים הֵם שֶׁל יַד שְׂמֹאל. וְהֵם שְׁמוֹנָה וְעֶשְׂרִים פְּרָקִים. כְּנֶגְדָּם נֶאֱמַר כֹּ"חַ יְהֹוָ"ה, שֶׁהֵם שְׁמוֹנֶה וְעֶשְׂרִים אוֹתִיּוֹת שֶׁל פָּסוּק רִאשׁוֹן שֶׁל מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (במדבר יד) וְעַתָּה יִגְדַּל נָא כֹּחַ יְהֹוָה.

וְעֶשֶׂר אֶצְבָּעוֹת רוֹמְזוֹת לַעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת שֶׁל מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. וּמִשּׁוּם זֶה בֵּאֲרוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, מִי שֶׁמְּזַלְזֵל בִּנְטִילַת יָדַיִם, נֶעֱקָר מִן הָעוֹלָם. מַדּוּעַ? מִשּׁוּם שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם סוֹד שֶׁל עֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת וּשְׁמוֹנֶה וְעֶשְׂרִים אוֹתִיּוֹת שֶׁבָּהֶם נִבְרָא הָעוֹלָם.

בלק דף רמ"ד

צריך ללמוד עַל הַשֻּׁלְחָן דִּבְרֵי תוֹרָה, והוא סגולה לעשירות

רְבִיעָאָה, לְמֶהֱוִי עַל פָּתוֹרֵיהּ דִּבְרֵי תּוֹרָה, דְּלָא יִתְקַיֵּים בֵּיהּ כְּגַוְונָא דְּעַמֵּי הָאָרֶץ, דְּאִתְּמַר עָלַיְיהוּ (ישעיה כח) כִּי כָּל שֻׁלְחָנוֹת מָלְאוּ קִיא צּוֹאָה. אֲבָל בְּסִתְרֵי תּוֹרָה אוֹקְמוּהָ, הָרוֹצֶּה לְהַעֲשִׁיר יַצְּפִּין, יִתֵּן שֻׁלְחָן לַצָּפוֹן, הֲרֵי שֻׁלְחָן לִשְׂמָאלָא, דְּאִיהוּ דִּין, בָּעֵי לְקַשְּׁרָא בֵּיהּ יְמִינָא, דְּאִיהוּ אוֹרַיְיתָא, דְּאִתְיְהִיבַת מֵחֶסֶד, דְּאִיהוּ רַחֲמֵי, יְמִין ה'.

ביאור:

רְבִיעִי – לִהְיוֹת עַל הַשֻּׁלְחָן דִּבְרֵי תוֹרָה, שֶׁלֹּא יִתְקַיֵּם בּוֹ כְּדֻגְמַת עַמֵּי הָאָרֶץ שֶׁנֶּאֱמַר עֲלֵיהֶם (ישעיה כח) כִּי כָּל שֻׁלְחָנוֹת מָלְאוּ קִיא צֹאָה. אֲבָל בְּסוֹדוֹת הַתּוֹרָה פֵּרְשׁוּהוּ, הָרוֹצֶה לְהַעֲשִׁיר – יַצְפִּין, יִתֵּן שֻׁלְחָן לַצָּפוֹן. הֲרֵי שֻׁלְחָן לִשְׂמֹאל, שֶׁהוּא דִּין, צָרִיךְ לִקְשֹׁר בּוֹ הַיָּמִין, שֶׁהוּא הַתּוֹרָה, שֶׁנִּתְּנָה מֵחֶסֶד, שֶׁהוּא רַחֲמִים, יְמִין ה'.

המאריך על השולחן זוכה לאריכות ימים

חֲמִישָּׁאָה, אוֹקְמוּהָ מָארֵי מַתְנִיתִין, דְּצָּרִיךְ לְהַאֲרִיךְ עַל פָּתוֹרֵיהּ, בְּגִין עֲנִיִּים. וְרָזָא דְּמִלָּה, בְּגִין דִּצְּדָקָה יַאֲרִיךָ יוֹמוֹי, דְּלָא יִתְקַצְּרוּן. כְּגַוְונָא דְּאוֹרַיְיתָא אִיהוּ אֲרִיכוּת יוֹמִין, בִּתְרֵין עָלְמִין, בְּעָלְמָא דֵּין וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי לְנִשְׁמְתָא. אוּף הָכִי צְּדָקָה, אִיהִי אֲרִיכוּת יוֹמִין לְגוּפָא, בִּתְרֵין עָלְמִין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (דברים ל) כִּי הוּא חַיְּיךָ וְאוֹרֶךְ יָמֶיךָ. כִּי הוּא חַיְּיךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְאוֹרֶךְ יָמֶיךָ בָּעוֹלָם הַבָּא. דְּעָלְמָא דְּאָתֵי לְגוּפָא (דף רמ"ו ע"א) לִתְחִיַּית הַמֵּתִים, דִּלְבָתַר דְּיִיקוּם לָא יָמוּת. וּכְגַוְונָא דְּעָלְמָא דְּאָתֵי יְהֵא קַיָּים, הָכִי עָלְמָא דֵּין יְהֵא קַיָּים.

ביאור: חֲמִישִׁי – פֵּרְשׁוּהוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, שֶׁצָּרִיךְ לְהַאֲרִיךְ עַל הַשֻּׁלְחָן בִּגְלַל עֲנִיִּים. וְסוֹד הַדָּבָר – בִּגְלַל הַצְּדָקָה יַאֲרִיךְ יָמָיו, שֶׁלֹּא יִתְקַצְּרוּ. כְּמוֹ הַתּוֹרָה שֶׁהִיא אֲרִיכוּת יָמִים בִּשְׁנֵי עוֹלָמוֹת, בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא לַנְּשָׁמוֹת – אַף כָּךְ הַצְּדָקָה הִיא אֲרִיכוּת יָמִים לַגּוּף בִּשְׁנֵי עוֹלָמוֹת. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (דברים ל) כִּי הוּא חַיֶּיךָ וְאֹרֶךְ יָמֶיךָ. כִּי הוּא חַיֶּיךָ – בָּעוֹלָם הַזֶּה. וְאֹרֶךְ יָמֶיךָ – בָּעוֹלָם הַבָּא. שֶׁעוֹלָם הַבָּא לַגּוּף לִתְחִיַּת הַמֵּתִים, שֶׁאַחַר שֶׁיָּקוּם לֹא יָמוּת. וּכְמוֹ שֶׁהָעוֹלָם הַבָּא יִהְיֶה עוֹמֵד, כָּךְ הָעוֹלָם הַזֶּה יִהְיֶה עוֹמֵד.

בתפילה ובתורה צריך לחתך האותיות כמו באכילה

שְׁתִּיתָאָה, שֶׁלֹּא יְהֵא גַּרְגְּרָן וּבַלְעָן עַל פָּתוֹרֵיהּ דְּמַלְכָּא, כְּגַוְונָא דְּעֵשָׂו דְּאָמַר (בראשית כה) הַלְעִיטֵנִי, אֹרַח הַלְעָטָה, אֶלָּא בְּאֹרַח טְחִינָה. אוּף הָכִי, מַאן דְּאַפִּיק מִלִּין דִּצְּלוֹתִין אוֹ דְּאוֹרַיְיתָא מִפּוּמוֹי, בָּעֵי לְאַפָּקָא לוֹן בְּהַטְחָנָה שְׁלֵמִים, וְלָא בְּהַלְעָטָה חֲסֵרִים. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא בְּגִין סַכָּנָה דְּשֶׁמָא יַקְדִים קָנֶה לָוְּשֶׁט.

ביאור: שִׁשִּׁי – שֶׁלֹּא יְהֵא גַרְגְּרָן וּבַלְעָן עַל שֻׁלְחָנוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ, כְּמוֹ עֵשָׂו שֶׁאָמַר (בראשית כה) הַלְעִיטֵנִי, דֶּרֶךְ הַלְעָטָה, אֶלָּא דֶּרֶךְ טְחִינָה. אַף כָּךְ מִי שֶׁמּוֹצִיא דִבּוּרִים שֶׁל תְּפִלָּה אוֹ תּוֹרָה מִפִּיו, צָרִיךְ לְהוֹצִיא אוֹתָם בְּדֶרֶךְ טְחִינָה – שְׁלֵמִים, וְלֹא בְּהַלְעָטָה – חֲסֵרִים. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא בִּגְלַל סַכָּנָה שֶׁמָּא יַקְדִּים קָנֶה לְוֵשֶׁט.

מים אחרונים חובה

שְׁבִיעָאָה, מַיִם אַחֲרוֹנִים. וְאוֹקְמוּהָ, מַיִם רִאשׁוֹנִים מִצְּוָה. וְאַחֲרוֹנִים חוֹבָה. וְאֶמְצָּעִיִּים רְשׁוּת. מַיִם רִאשׁוֹנִים צָּרִיךְ לְסַלְּקָא אֶצְּבְּעָן, בְּגִין דְּלָא יְהַדְרוּן מַשְׁקִין וִיטַמְּאוּ אֶת הַיָּדַיִם. וְאִית מֵרַבָּנָן דְּאַמְרֵי, דְּאַחֲרוֹנִים מִשּׁוּם מֶלַח סְדוֹמִית, שֶׁלֹּא תְּסַמֵּא אֶת הָעֵינַיִם. וְאִי הָכִי אַפְּקִין לוֹן מֵחוֹבָא. וְסַתְרֵי מִילִין, אִלֵּין דְּאָמְרוּ עָלַיְיהוּ חוֹבָה, וְלָאו אֹרַח אַרְעָא לְסַתְרָא גְּאוֹנִים מִלִּין, (ס"א מאלין דאמרי עלייהו) אֶלָּא דְּאִתְקְרֵי עָלַיְיהוּ, (דברים יז) עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ.

וְלֹא עוֹד, אֶלָּא דְּאָמְרוּ עָלַיְיהוּ ג' קְדוּשּׁוֹת, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב, (ויקרא יא) וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדוֹשִׁים. וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם אֵלּוּ מַיִם רִאשׁוֹנִים. וִהְיִיתֶם קְדוֹשִׁים אֵלּוּ מַיִם אַחֲרוֹנִים. כִּי קָדוֹשׁ, זֶה שֶׁמֶן עָרֵב. אֲנִי יְיָ, זוֹ בְּרָכָה. וְאֶמְצָּעִיִּים, בֵּין גְּבִינָה לְבָשָֹׁר. וּבְגִין דָּא, וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדוֹשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי יְיָ. זַכָּאִין עַמָּא, דְּמָארֵיהוֹן יְשַׁוִּי לוֹן לְגַבֵּיהּ.

אוּף הָכִי וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם, בְּשַׁעַת תַּשְׁמִישׁ. מַיִם רִאשׁוֹנִים דְּזָרַע בַּר נָשׁ, מִצְּוָה. אַחֲרוֹנִים דְּנוּקְבָּא, חוֹבָא. וְאֶמְצָּעִיִּים קָא רָמִיז, וְכַגְּבִינָה תַּקְפִּיאֵנִי. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב, (איוב י) הֲלֹא כֶחָלָב תַּתִּיכֵנִי וְכַגְּבִינָה תַּקְפִּיאֵנִי. וְהַאי אִיהוּ דְּקָא רָמִיז, בֵּין גְּבִינָה לְבָשָֹׁר, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ (איוב י) עוֹר וּבָשָׂר תַּלְבִּישֵׁנִי.

ביאור: שְׁבִיעִי – מַיִם אַחֲרוֹנִים. וּפֵרְשׁוּהוּ, מַיִם רִאשׁוֹנִים מִצְוָה, וְאַחֲרוֹנִים חוֹבָה, וְאֶמְצָעִיִּים רְשׁוּת. מַיִם רִאשׁוֹנִים צָרִיךְ לְהַגְבִּיהַּ הָאֶצְבָּעוֹת כְּדֵי שֶׁלֹּא יַחְזְרוּ מַשְׁקִים וִיטַמְּאוּ אֶת הַיָּדַיִם. וְיֵשׁ מֵהַחֲכָמִים שֶׁאָמְרוּ, שֶׁאַחֲרוֹנִים מִשּׁוּם מֶלַח סְדוֹמִית, שֶׁלֹּא יְסַמֵּא אֶת הָעֵינַיִם. אֲפִלּוּ כָּךְ הוֹצִיא אוֹתָם מֵחוֹבָה. וְסוֹתְרִים הַדְּבָרִים אֶת אֵלּוּ שֶׁאָמְרוּ עֲלֵיהֶם חוֹבָה, וְאֵין דֶּרֶךְ אֶרֶץ לִסְתֹּר דִּבְרֵי הַגְּאוֹנִים, (מֵאֵלּוּ שֶׁאָמְרוּ עֲלֵיהֶם) אֶלָּא שֶׁנֶּאֱמַר עֲלֵיהֶם, (דברים יז) עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ.

וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁאָמְרוּ עֲלֵיהֶם שָׁלֹשׁ קְדֻשּׁוֹת. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (ויקרא יא) וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים. וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם – אֵלּוּ מַיִם רִאשׁוֹנִים. וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים – אֵלּוּ מַיִם אַחֲרוֹנִים. כִּי קָדוֹשׁ – זֶה שֶׁמֶן עָרֵב. אֲנִי ה' – זוֹ בְּרָכָה. וְאֶמְצָעִיִּים, בֵּין גְּבִינָה לְבָשָׂר, וּמִשּׁוּם זֶה וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה'. אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁאֲדוֹנָם יָשִׂים אוֹתָם אֶצְלוֹ.

אַף כָּךְ וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם – בִּשְׁעַת תַּשְׁמִישׁ. מַיִם רִאשׁוֹנִים שֶׁזּוֹרֵעַ אָדָם – מִצְוָה. אַחֲרוֹנִים, שֶׁל הַנְּקֵבָה – חוֹבָה. וְאֶמְצָעִיִּים – הֲרֵי רוֹמֵז, וְכַגְּבִינָה תַּקְפִּיאֵנִי. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (איוב י) הֲלֹא כֶחָלָב תַּתִּיכֵנִי וְכַגְּבִינָה תַּקְפִּיאֵנִי. וְזֶהוּ שֶׁבָּא הָרֶמֶז בֵּין גְּבִינָה לְבָשָׂר, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (איוב י) עוֹר וּבָשָׂר תַּלְבִּישֵׁנִי.

בזימון שלשה צריך כוס של ברכה

תְּמִינָאָה, לִשְׁלֹשָׁה צָּרִיךְ כּוֹס. אֲמַאי. בִּינָה אִיהִי תְּלִיתָאָה מֵעֶשֶׂר סְפִירָאן, מֵעֵילָּא לְתַתָּא. וּבְגִין דָּא פָּחוּת מִשְּׁלֹשָׁה לָא צָּרִיךְ כּוֹס. (ד"א) לִשְׁלֹשָׁה צָּרִיךְ כּוֹס, קָא רָמִיז קְדוּשָּׁה לְךָ יְשַׁלֵּשׁוּ. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא דְּאוֹרַיְיתָא לָא נַחְתָּא פָּחוּת מִג', כֹּהֲנִים, לְוִיִּם, יִשְׂרְאֵלִים. תּוֹרָה, נְבִיאִים, וּכְתוּבִים. בְּיְרַח תְּלִיתָאי, בְּיוֹם תְּלִיתָאי. וְדָא בִּינָה, יְד"וּ. וּבְגִינָהּ אִתְּמַר, שָׁלֹשׁ מִשְׁמָרוֹת הֲוִ"י הַלַּיְלָה. מַלְכוּת ה' רְבִיעִית, עָלָהּ אִתְּמַר אַרְבָּעָה מִשְׁמָרוֹת הֲוִי הַלַּיְלָה. וְש' דִּתְלַת עַנְפִין לָקֳבֵל תְּלַת מִשְׁמָרוֹת. וְ דְּאַרְבַּע עַנְפִין, לָקֳבֵל אַרְבָּעָה מִשְׁמָרוֹת.

ביאור: שְׁמִינִי – לִשְׁלֹשָׁה צָרִיךְ כּוֹס. מַדּוּעַ? בִּינָה הִיא הַשְּׁלִישִׁית מֵעֶשֶׂר סְפִירוֹת, מִמַּעְלָה לְמַטָּה. וּמִשּׁוּם זֶה פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה לֹא צָרִיךְ כּוֹס (ד"א). לִשְׁלֹשָׁה צָרִיךְ כּוֹס. וּבָא בְרֶמֶז – קְדֻשָּׁה לְךָ יְשַׁלֵּשׁוּ. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁהַתּוֹרָה לֹא יוֹרֶדֶת פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה – כֹּהֲנִים, לְוִיִּם, יִשְׂרְאֵלִים. תּוֹרָה, נְבִיאִים, וּכְתוּבִים. בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי, בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי. וְזוֹ בִּינָה, יְה"וּ. וּבִגְלָלָהּ נֶאֱמַר, שָׁלֹשׁ מִשְׁמָרוֹת הָוֵ"י הַלַּיְלָה. מַלְכוּת, אוֹת ה' רְבִיעִית, עָלֶיהָ נֶאֱמַר, אַרְבַּע מִשְׁמָרוֹת הָוֵי הַלַּיְלָה. וְאוֹת ש' שֶׁל שְׁלֹשָׁה עֲנָפִים כְּנֶגֶד שָׁלֹשׁ מִשְׁמָרוֹת. וְאוֹת  שֶׁל אַרְבַּע פָּנִים כְּנֶגֶד אַרְבַּע מִשְׁמָרוֹת.

צריך לשמור סודות התורה שלא ילכו לחוץ

תְּשִׁיעָאָה, כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה, רְבִיעִית לוֹג, וְשִׁיעוּרָא דִּילֵיהּ, לָקֳבֵל ה', רְבִיעָאָה דְּשֵׁם יְדוָֹ"ד. עֲשִׂירָאָה, בְּעֲשָׂרָה אוֹמֵר נְבָרֵךְ לֵאלֹהֵינוּ. וּשְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, אִיהִי רְבִיעִית, וַעֲשִׂירִית. רְבִיעִית לְשֵׁם יְדוָֹד. עֲשִׂירִית לְעֶשֶׂר סְפִירִין. דְּאִינּוּן יוֹ"ד הֵ"א וָא"ו הֵ"א. וְכַמָּה צָּרִיךְ בַּר נָשׁ לְנַטְרָא גַּרְמֵיהּ, דְּלָא לִזְרוֹק מִלִּין אִלֵּין בַּאֲתָר דְּלָא אִצְּטְרִיךְ. כְּמוֹ מַאן דְּזָרִיק נָהֲמָא. כָּל שֶׁכֵּן מַאן דְּזָרִיק נָהֲמָא דְּאוֹרַיְיתָא, לְבַר מִפָּתוֹרֵיהּ, דְּאִיהִי שְׁכִינְתָּא. דְּאִתְּמַר בָּהּ, (יחזקאל מא) זֶה הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר לִפְנֵי יְיָ. (ע"כ רעיא מהימנא).

ביאור: תְּשִׁיעִי – כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה, רְבִיעִית הַלֹּג. וְשִׁעוּר שֶׁלּוֹ לְעֻמַּת אוֹת ה', רְבִיעִית שֶׁל שֵׁם יְהֹוָ"ה. עֲשִׂירִי – בַּעֲשָׂרָה אוֹמֵר נְבָרֵךְ לֵאלֹהֵינוּ. וּשְׁכִינָה תַּחְתּוֹנָה הִיא רְבִיעִית וַעֲשִׂירִית. רְבִיעִית לְשֵׁם יְהֹוָה. עֲשִׂירִית לְעֶשֶׂר סְפִירוֹת, שֶׁהֵן יוֹ"ד הֵ"א וָא"ו הֵ"א. וְכַמָּה צָרִיךְ אָדָם לִשְׁמֹר עַצְמוֹ שֶׁלֹּא לִזְרֹק דְּבָרִים אֵלּוּ בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא צָרִיךְ כְּמוֹ מִי שֶׁזּוֹרֵק לֶחֶם. כָּל שֶׁכֵּן מִי שֶׁזּוֹרֵק לֶחֶם שֶׁל הַתּוֹרָה הַחוּצָה מִשֻּׁלְחָנוֹ, שֶׁהִיא הַשְּׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ (יחזקאל מא) זֶה הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר לִפְנֵי ה'. (ע"כ רעיא מהימנא).

צריך לשמור הדיבור שלא יאמר דבר לא טוב

וּבְחִבּוּרָא קַדְמָאָה, תְּלַת אִינּוּן דְּגַרְמִין בִּישׁ לְגַרְמַיְיהוּ. תְּרֵין בְּהַאי עָלְמָא, וְחַד בְּעָלְמָא אַחֲרָא, וְאִלֵּין אִינּוּן: מַאן דְּלָיִיט גַּרְמֵיהּ, דְּתָנֵינָן חַד מְמָנָא אִתְפְּקַד קַמֵּיהּ דְּבַּר נָשׁ, וּבְשַׁעֲתָא דְּלָיִיט גַּרְמֵיהּ הַהוּא בַּר נָשׁ, הַאי מְמָנָא, וְשִׁבְעִין אַחֲרָנִין דִּמְמָנָן תְּחוֹתֵיהּ, נַטְלִין הַהִיא מִלָּה, וְאַמְרֵי אָמֵן, וְסַלְקֵי לָהּ לְעֵילָּא, וְדַיְינִין לָהּ, וְאִיהוּ רָדִיף אֲבַּתְרֵיהּ, עַד דְּעָבִיד לֵיהּ, וְאַשְׁלִים לֵיהּ הַהוּא מִלָּה.

מַאן לָךְ רַב מִמֹּשֶׁה, דְּאָמַר (שמות לב) וְאִם אַיִן מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךָ אֲשֶׁר כָּתָבְתָּ, וְאָמַר לְצוֹרֶךְ, וְאַף עַל גַּב דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָבִיד רְעוּתֵיהּ, עִם כָּל דָּא לָא אִשְׁתְּזִיב מֵעוֹנְשָׁא, וְהָא אִתְּמַר דְּלָא אִדְכַּר בְּפָרָשַׁת וְאַתָּה תְּצַוִּה, וְאִתְמְחֵי מִתַּמָּן. וְהָא אוֹקְמוּהָ. מַאן לָן רַב מִדָּוִד מַלְכָּא, דְּאָמַר (תהלים לט) אָמַרְתִּי אֶשְׁמְרָה דַּרְכֵי מֵחֲטוֹא בִלְשׁוֹנִי אֶשְׁמְרָה לְפִי מַחְסוֹם בְּעוֹד רָשָׁע לְנֶגְדִּי, מַאי בְּעוֹד רָשָׁע לְנֶגְדִּי. הַהוּא מְמָנָא דְּאִתְפְּקַד עַל דָּא, וְנָטִיל הַהִיא מִלָּה לְאַבְאָשָׁא לֵיהּ לְבַּר נָשׁ.

ביאור: וּבַחִבּוּר הַקַּדְמוֹן, שְׁלֹשָׁה הֵם שֶׁגּוֹרְמִים רָעָה לְעַצְמָם – שְׁנַיִם בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְאֶחָד בְּעוֹלָם אַחֵר. וְאֵלּוּ הֵם: מִי שֶׁמְּקַלֵּל עַצְמוֹ, שֶׁלָּמַדְנוּ, מְמֻנֶּה אֶחָד מֻפְקָד לִפְנֵי הָאָדָם, וּבְשָׁעָה שֶׁמְּקַלֵּל עַצְמוֹ אוֹתוֹ הָאָדָם, מְמֻנֶּה זֶה, וְשִׁבְעִים אֲחֵרִים שֶׁמְּמֻנִּים תַּחְתָּיו, נוֹטְלִים אוֹתוֹ דִּבּוּר וְאוֹמְרִים אָמֵן, וּמַעֲלִים אוֹתָהּ לְמַעְלָה וְדָנִים אוֹתָהּ, וְהוּא רוֹדֵף אַחֲרָיו עַד שֶׁעוֹשֶׂה אוֹתוֹ וּמְשַׁלֵּם לוֹ אוֹתוֹ דִּבּוּר.

מִי לָנוּ גָּדוֹל מִמֹּשֶׁה, שֶׁאָמַר (שמות לב) וְאִם אַיִן מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךָ אֲשֶׁר כָּתָבְתָּ, וְאָמַר לְצֹרֶךְ, וְאַף עַל גַּב שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָשָׂה רְצוֹנוֹ, עִם כָּל זֶה לֹא נִצּוֹל מֵעֹנֶשׁ, וַהֲרֵי נִתְבָּאֵר שֶׁלֹּא נִזְכַּר בְּפָרָשַׁת וְאַתָּה תְּצַוֶּה, וְנִמְחָה מִשָּׁם. וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהוּ. מִי לָנוּ גָּדוֹל מִדָּוִד הַמֶּלֶךְ שֶׁאָמַר (תהלים לט) אָמַרְתִּי אֶשְׁמְרָה דְרָכַי מֵחֲטוֹא בִלְשׁוֹנִי אֶשְׁמְרָה לְפִי מַחְסוֹם בְּעוֹד רָשָׁע לְנֶגְדִּי. מַהוּ בְּעוֹד רָשָׁע לְנֶגְדִּי? הַמְמֻנֶּה הַהוּא הַמֻּפְקָד עַל זֶה, וְלוֹקֵחַ הַדִּבּוּר הַהוּא לְקַלְקֵל לוֹ לָאָדָם.

צריך להיזהר שלא לזרוק לחם או פירורים על הקרקע

דף רמ"ו ע"ב

וְחַד מַאן דְּזָרִיק נָהֲמָא, אוֹ פִּירוּרִין דְּנַהֲמָא בְּאַרְעָא, וְקָא עָבִיד בֵּיהּ זִלְזוּלָא, כְּמָה דְּאִתְּמַר. הָנֵי תְּרֵי בְּהַאי עָלְמָא. וְחַד בְּהַהוּא עָלְמָא, מַאן דְּאוֹקִיד שְׁרָגָא בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, עַד לָא מָטוּ יִשְׂרָאֵל לִקְדוּשָּׁא דְּסִדְרָא, בְּגִין דְּקָא מְחַלֵּל שַׁבְּתָּא, וְגָרִים לְנוּרָא דְּגֵיהִנָּם לְאִתּוֹקְדָא, עַד לָא מָטָא (דף רמ"ו ע"ב) זִמְנֵיהּ.

חַד דּוּכְתָא אִית בְּגֵיהִנָּם, לְאִינּוּן דְּקָא מְחַלְלֵי שַׁבְּתָּא. כֵּיוָן דְּאִיהוּ אוֹקִיד שְׁרָגָא עַד לָא מָטָא זִמְנֵיהּ, חַד מְמָנָא אִית בְּגֵיהִנָּם בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, וְאוֹקִיד בְּקַדְמִיתָא לְהַהוּא דּוּכְתָא, וְאָמַר הַאי דּוּכְתָא דִּפְלַנְיָא. וְכָל חַיָּיבִין דְּגֵיהִנָּם, מְסַיְּיעֵי לְאוֹקְדָא הַהוּא דּוּכְתָא. הַהוּא מְמָנָא קָארֵי וְאָמַר, (ישעיה כב) הִנֵּה יְיָ מְטַלְטֶלְךָ טַלְטֵלָה גָּבֶר וְעֹטְךָ עָטֹה. חַיָּיבִין דְּגֵיהִנָּם אַמְרֵי, (ישעיה כב) כַּדוּר אֶל אֶרֶץ רַחֲבַת יָדַיִם שָׁמָּה תָמוּת וְגוֹ'. בְּגִין דְּאִיהוּ גָּרִים לוֹן לְאִתּוֹקְדָא, עַד לָא מָטָא זִמְנַיְיהוּ. הָא לָן תְּלָתָא, דְּגַרְמֵי בִּישׁ לְגַרְמַיְיהוּ, כְּמָה דְּאִתְּמַר.

ביאור: וְאֶחָד מִי שֶׁזּוֹרֵק לֶחֶם אוֹ פֵּרוּרִים שֶׁל לֶחֶם בַּקַּרְקַּע וְעוֹשֶׂה בּוֹ זִלְזוּל, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר. אֵלּוּ הַשְּׁנַיִם בָּעוֹלָם הַזֶּה. וְאֶחָד בָּעוֹלָם הַהוּא – מִי שֶׁמַּדְלִיק נֵר בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת טֶרֶם מַגִּיעִים יִשְׂרָאֵל לִקְדֻשָּׁא דְסִדְרָא, מִשּׁוּם שֶׁמְּחַלֵּל שַׁבָּת, וְגוֹרֵם לָאֵשׁ שֶׁל הַגֵּיהִנָּם לִדְלֹק טֶרֶם הִגִּיעַ זְמַנּוֹ.

מָקוֹם אֶחָד יֵשׁ בַּגֵּיהִנָּם לְאוֹתָם שֶׁמְּחַלְּלִים שַׁבָּת. כֵּיוָן שֶׁהוּא הִדְלִיק נֵר טֶרֶם הִגִּיעַ זְמַנּוֹ, יֵשׁ מְמֻנֶּה אֶחָד בַּגֵּיהִנָּם בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, וּמַבְעִיר בָּרִאשׁוֹנָה לְאוֹתוֹ מָקוֹם וְאוֹמֵר: זֶה מָקוֹם שֶׁל פְּלוֹנִי. וְכָל חַיָּבֵי הַגֵּיהִנָּם מְסַיְּעִים לְהַבְעִיר אֶת אוֹתוֹ מָקוֹם. אוֹתוֹ מְמֻנֶּה קוֹרֵא וְאוֹמֵר: (ישעיה כב) הִנֵּה ה' מְטַלְטֶלְךָ טַלְטֵלָה גָּבֶר וְעֹטְךָ עָטֹה. חַיָּבֵי הַגֵּיהִנָּם אוֹמְרִים: (שם) כַּדּוּר אֶל אֶרֶץ רַחֲבַת יָדָיִם שָׁמָּה תָמוּת וְגוֹ'. מִשּׁוּם שֶׁהוּא גָּרַם לָהֶם לְהִשָּׂרֵף טֶרֶם הִגִּיעַ זְמַנָּם. הֲרֵי לָנוּ שְׁלֹשָׁה שֶׁגּוֹרְמִים רַע לְעַצְמָם, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר.