פניני החכמה: פינה קבלית למתקדמים – נכתב וחובר ע"י אהרון -כל הזכויות שמורות אין להעתיק או לשנות את התוכן – אנא שתפו וזכו את הרבים
ברוח הכרזת ירושלים, הכחשת ירושלים ע"י האו"ם ועוד הדברים הרבים סביב הנושא לאחרונה.. נכתוב הפעם קצת על הרעיונות הפנימיים ברוח ירושלים ארץ ישראל ותורת ישראל סביב ירושלים, סביב האומות הסובבות אותה, וסביב השלום המלחמה ומה שמחבר ביניהם.
אומר הזוהר הקדוש לפני כאלפיים שנה:
זהר והסולם וארא אות רג') "ועתידים בני ישמעאל לשלוט על ארץ הקדושה זמן הרבה, בשעה שהיא ריקה מכל, כמו שהמילה שלהם היא ריקה בלי שלמות והם יעקבו את בני ישראל לשוב למקומם, עד שישלם הזכות של בני ישמעאל."
עוד כותב הזהר בהמשך באות ר"ד "ועתידים בני ישמעאל לעורר מלחמות גדולות בעולם, ויתאספו בני אדום עליהם, ויערכו עמהם מלחמה אחת על המים ואחת על היבשה ואחת סמוך לירושלים וימשלו אלו על אלו."
עוד אומר בזוהר וירא: "ויתחברו כל העמים על בת יעקב לדחותה מן העולם"
"כי אחר נפילת משיח בן יוסף, יתגברו האומות מאוד וירצו לדחות את ישראל מהעולם, ועל הזמן ההוא כתוב, ועת צרה היא ליעקב וממנה ייושע"
אומר בזוהר ויקהל באות שע"ח – "אלא ודאי ארונה וכו" ומשיב אלא ודאי ארונה היה מלך ומקום ההוא היה ברשותו והיה שולט עליו, וכשהגיע הזמן לצאת מתחת ידיו, לא יצא אלא בהרבה דם והריגה בישראל, דהיינו ע"י מלחמה ואח"כ עמד המלאך המחבל ההוא על המקום ההוא, ושם כשהיה הורג ועומד במקום ההוא, לא היה יכול להרוג ותש כוחו. (עוד כתובים בהמשך)
–
אומר בעל הסולם הקדוש:
ולפיכך סיבב הקב"ה ונתן את הטכניקה לבני אדם, עד שמצאו את פצצת האטום והמימן. שאם עוד לא ברור לעולם החורבן הכללי, שהם עתידים להביא לעולם, יחכו עד למלחמות עולם שלישית או רביעית ח"ו, ואז יעשו הפצצות את שלהם, והשארית שישארו אחר החורבן, לא תהיה להם עיצה אחרת, אלא לקחת על עצמם עבודה הזו "שהן יחיד והן אומה לא יעבדו בשביל עצמם יותר ממה שצריכים לקיומם ההכרחי, ושאר כל מעשיהם יהיו לטובת זולתם" (עוד כתובים בהמשך)
–
שאלות בנושא:
האם הנבואות מדברות על גשמיות או רוחניות?
מדוע אובמה בגמטריה יוצא "במגוג" והאם זה קשור למלחמה ולחיבור בין אדום לישמעאל נגד ישראל באחרית הימים?
מדוע אובמה בשם המלא יוצא בגמטריה "אשמדאי"?
מדוע אם אין שלום בין שמאל לימין בעם לא יהיה שלום באומות העולם? ובפרט בין ישראל לאומות?
מדוע כל האומות (האו"מ) יהיו נגד ישראל באחרית הימים?
כיצד ידע הזוהר שלעתיד לבוא יהיה שפיכות דמים והריגות רבות בגלל הר הבית?
מה ההבדל בין כיפת ברזל, קליפת כוח הזרוע כיפת הזהב, וכיפת השמיר? בבחינת תולעת השמיר
מדוע תורת ישראל נתנה לכלל ולא לנביא יחיד בהתגלות פרטית כמו בשאר האומות?
מדוע לפי הקוראן היהודים נחשבים עם הספר וחסידי אומות העולם? שאף אם יש שאלה על הקוראן מוחמד שולח לשאול ולהתייעץ עם היהודי שקיבל את הספר לפניך
האם יש הבדל בין יהודי לגוי?
האם יש הבדל בין גוי לבהמה?
האם לגוי מותר ללמוד קבלה?
מדוע המילה של ישמעאל לא שלמה?
מדוע כל האסונות בעולם הם בגלל עם ישראל?
מדוע זה הלכה שגוי תמיד שונא לישראל?
מה הסוד של ברכת יצחק לעשו ויעקב?
מדוע כל המלחמות סביב הר הבית?
מה הקשר בין נפילת משיח בן יוסף למלחמות גדולות בעולם?
האם ירושלים שייכת לעם ישראל?
מדוע בני ישמעאל שולטים בהר הבית?
מדוע לכאורה אדום בצד שלנו?
מדוע אין לעולם ולא יהיה שלום חיצוני?
מהיכן בני ישמעאל מקבלים את כוח הוויתור על חייהם וכיצד זה קשור לירח?
מדוע יש בכללות 70 אומות בעולם?
מדוע אין שלום בכוח הזרוע?
מה הקשר בין ארץ ישראל לסודות התורה ולגאולה?
מה יתן לנו את הזכות (לא השליטה) בהר הבית?
האם המלחמה גשמית או רוחנית?
מה אומר בעל הסולם לגבי מלחמה גרעינית באחרית הימים?
מה בע"ה יביא לשלום בעולם לגאולת האנושות בע"ה וכיצד כל אחד ואחד מאיתנו יכול לתרום בזה?
האם התורה והנבואות מדברים על גשמית?
לפני שנענה על כל השאלות למעלה אחת לאחת ניתן מספר הקדמות חשובות:
פתח דבר: התורה לא מדברת על גשמיות אלא על העולם הרוחני. השפה היא שפת הענפים, שדרכה אפשר לרמוז על השורשים. גם הנבואות בזוהר וגם בתורה מדובר בעיקר מבחינה רוחנית! רק מכיוון שהגשמיות היא בבואה מעוותת של הרוחניות, מעין השתקפות שעוברת דרך זמן ומקום, כמו מראה שבורה, שמראה את האדם אבל לא בצורה שלמה אלא חלקית לכן גם התמונה המשתקפת ממנה אינה שלמה אלא כצל חולף.
משל לדבר: שרוצים לחקור גלקסיה רחוקה דרך כדור הארץ ויש אבק אטמוספרה או אבק כוכבים בדרך שמפריע לראות את התמונה השלמה. ואף יתכן בכלל שהכוכב לא קיים יותר, פשוט בגלל הריחוק של המרחב זמן, ועד שהאור שהוא מקרין יגיע לכאן לוקח זמן רב.. וגם מה שהגיע באיחור, ייתכן שיגיע עם הרבה הפרעות ועיוותים בדרך. אותו דבר בנמשל, שהגשמיות היא רק מעין צל חולף והשתקפות של העולם הרוחני, אבל שעוברת דרך זמן ומקום מפרידים- ולכן צריך לראות כל דבר במקומו.
אז אם כתוב יהיו מלחמות בזוהר לפני 2000 שנה, או שהכדור עגול או שיש אין סוף כוכבים, מה שלא היה ידוע לעולם לפני כ400 שנה וחשבו שרק מה שרואים בעין זה מה יש.. אם ככה איך חז"ל ידעו כל זאת?
למשל אומר בזוהר ויקרא מפורש לפני אלפיים שנה שהעולם עגול, ועוד סודות על הרקיעים והכוכבים, על הנקודה האמצעית שלא היה בה חלל ועוד סודות עצומים רבים, לא היה להם טלסקופ? לא היה להם תותח אלקטרוניים.. אז איך ידעו? לא תגידו הדתיים אומרים תמיד אחרי שקורה שכתוב, עובדה כתוב אי אפשר להתווכח…. באותה תקופה רוב העולם חשב הפוך לגמרי בתחום זה ואף מלפני מאות שנים זאת הייתה התפיסה המקובלת לפני המדע המודרני של זמנינו.
אז האמת שהם באמת לא דיברו על הגשמיות, אלא על השורשים הנצחיים שהשיגו – אבל בגלל שהעולם הזה הוא מעין צל אנחנו רואים את הדברים מתראים גם כאן, בהרבה דברים יסודיים בצורה מדויקת.
לכן שבאים לראות נבואה או אמירה של חז"ל, קודם כל צריך להבין את הדברים בשורשם הרוחני, שזה גם בעיקר מה שמעניין אותנו, ורק אחר כך, אם בכלל לראות את ההשתקפות הגשמית של זה.
אחרת אנחנו מפספסים את העניין, דומה המשל לסיפור הבעל שם טוב, שאדם מסתכל במראה ורואה לכלוך על פניו, מנקה ומנקה שעות את המראה ועדיין רואה לכלוך, אומרים לו טיפש! נקה את עצמך לא את המראה, המראה נועדה רק לעזור לך לראות את הלכלוך שעל עצמך.
אותו דבר צריך לעשות בהתייחסות לכל המציאות החיצונית בחיינו, היא רק מפגש וגירוי לפנימיות שלנו, וחשוב לא לנקות את המראה, אלא להשתמש בה כאמצעי לנקות את הפנים.
וחשוב מאוד לזכור שהתורה שלנו לא תורה גשמית ולא ניתנה לעולם הזה, העולם הזה הוא רק אמצעי וגירוי לפנימיות האדם.
העולם הזה הוא מעין השתקפות מאוד מאוד רחוקה של תופעות וסיבות רוחניות. ועלינו ללמוד טוב טוב את הסיבות הרוחניות והנצחיות שלשם התורה מכוונת.
דוגמא:
אם אומרים ארץ הכוונה לרצון.
אם אומרים כוח משיכה – הכוונה לצד ההשתוקקות שבאדם.
אם אומרים אברהם, אז הכוונה לכוח החסד בעולם שלא תלוי בזמן גשמי כזה או אחר..
אם אומרים ע' אומות הכוונה לרצון של האדם שמושפע מע' כוחות של פירוד.
אם אומרים הר הבית, הכוונה להרהור האהבה והאחדות הגבוה שיש בעולם.
אם אומרים ירושלים הכוונה לרצון לשלמות ושלום בעולם, ירושלים מלשון – ירא-שלם, גם מדרגת יראה וגם אהבה ביחד, וכן על דרך זה..
חז"ל וכל הצדיקים גם אלה שלא עסקו בקבלה, תמיד עסקו בחכמת האמת ובפנימיות התורה, כפי שאמר המרח"ו "כי לא על חנם כפי רצונם פסקו טמא טהור אסור והיתר כשר ופסול אלא מתוך פנימיות התורה כנודע"
כמו כן כל סיפורי הגמרא חז"ל לא למדו אותם רק בחיצוניות חס ושלום. לא למדו על שור וחמור חיצונים בלבד כמו שלומדים רק היום, אלא עיקר הלימוד שלהם היה חכמת האמת שבגמרא, הם ידעו להפיק והפיקו את פנימיות התורה מתוך הגמרא.
למשל שור זה בחינת ידיעה, חמור צד ההרגש החומרי, הרצון הבהמי כפי הכתוב "ידע שור קונהו וחמור אבוס בעליו וגו" שצריך להתגבר עליהם, כנגד עבודת הגאווה והאנוכיות שבאדם. {גאוותו אומרת שמגיע לו שכר מהבורא בעולם הבא. החמור שלו אומר לו שאם הוא נהנה מהמצוות והתורה שיקיים אותה}
מאמתי קוראים קריאת שמע? דהיינו מאימת ה', יראת הרוממות קוראים אותה וכו'
שאבותינו היו לעיתים עובדים עצים ואבנים חס ושלום, אין מדובר על עצים שרואים במפעל שולחנות, ודאי שוטה גמור מי שחושב שעל זה מדובר, אלא הכוונה על מדרגות רוחניות כפי שבעל הסולם מסביר במאמריו.
עובדי כוכבים ומזלות, זה מי שעובד את הרצון לעוצמה וידיעה, את המדע, את הרגש המיסטי, את ההשתוקקות. אין המדובר למי שמשתחווה למשו חיצוני רק. {כוכב מלשון כוח-בו- רצון לידע וגאווה. מזל – שיבוא לי בחינם בלי עבודה אלא בגורל}. כאשר אנו מסתכלים כך על התורה, פתאום מגלים שיש לנו עוד המון עבודה לעשות.
יציאת מצרים היא לא יציאה ממצרים הגשמית רק, במקום או זמן גשמי, יציאת מצרים היא יציאה מקליפה של צרות אנוכיות אגו ופרטיות, שנמצאת בכל אחד מאיתנו.
המן, אוזני המן, אסתר מרדכי וכו'. לא מדובר רק על דמויות בסיפור חס ושלום כפי שמסביר הזוהר, אלא הכל מדרגות רוחניות וסודות התורה. וכן הלאה יש המון דוגמאות בכתבים.
כאשר המיקוד שלנו הוא רק על המעשה שבתורה, הצד החיצוני- צד הגוף, ללא הנשמה. יוצא שכרנו בהפסדנו. כאשר אדם מסתכל מעבר למעשה החיצוני, פתאום הוא מגלה עולם שלם של עבודה התקדמות והתפתחות שיש לו לעשות.
לכן שאנחנו אומרים בני ישמעאל למשל, אז אנחנו מדברים על רצון כזה בעולם הרוחני, בעולם הנפש- שנקרא ישמעאל, או משפיע בעל מנת לקבל, או קליפת הימין שהיא שולטת באדם ובעולם כולו.
אם אנחנו אומרים ישראל הכוונה – לרצון דקדושה, לרצון ליתר דבקות שמונח בין כל הרצונות, מפורז ומפורד בין כל העמים.
אם כי רואים שיש סימפטומים והשתקפויות לנושא בעולם הזה הנתון לחושים הגשמיים, אבל זה לא עצם הדבר אלא רק הלבוש החיצוני.
ולמה מאוד מאוד חשוב להבין את זה אפילו בשביל הצד הגשמי?
מכיוון שכל עוד נתקן רק את הצד החיצוני לעולם לא נוכל לתקן את הדבר, והוא יתגלה בלבוש אחר, ובלבוש אחר,ובעוד לבוש וכו.. ורואים זאת בבשרנו, עם ישראל היה בגלות אלפי שנים, ותמיד ניסו להשמיד אותו להיפטר ממנו, לא היה דבר כזה לאומה אחרת בהיסטוריה, וזה לא סתם – נדבר על כך בהמשך. אבל לבנתיים נבין שאפילו בשביל הגשמיות, או השלום החיצוני , גם אי אפשר על ידי הגשמיות לפטור את הגשמיות, אלא זה חייב לבוא ממקום עליון יותר- הרחבה בהמשך.
לכן נחזור ליסוד שלנו: שהכלל הוא שאין התורה מדברת על גשמיות, והרי התורה נצחית היא. הזוהר הקדוש, התורה הקדושה מדברת על העולמות העליונים הרוחניים. על הנצח, המופשטים מזמן ומקום העדר חילוף ותמורה.
–
יש המון ציטוטים בנושא נביא כאן רק שלושה :
אומר בזוהר הקדוש פרשת תולדות דף ס"ב: "ואין להקשות איך אפשר שבזמן קצר כזה, מעת שחזרו השבטים עם עגלות פרעה לאביהם עד חזרתם למצריים, יוליד עשרה בנים. כי האמת הוא, שאין הזוהר מדבר במקרים גשמיים כלל, אלא בעולמות עליונים, שאין שם סדר זמנים כמו בגשמיות וזמנים הרוחניים מתבארים בשינוי צורות ומדרגות שהם למעלה ממקום וזמן"
תע"ס אור פנימי אות א': "צריכים לזכור, שכל חכמת הקבלה מיסודות על עניינים רוחניים, שאינם תופסים לא מקום ולא זמן, ואין העדר ותמורה נוהג בהם כל עיקר, וכל השינויים הנאמרים בחכמה הזאת, אין זאת אומרת שהבחינה הראשונה נעדרת ומקבלתה צורה אחרת, אלא השינוי האמור, הוא ענין תוספת הצורה לבד, וצורה הראשונה אינה זזה ממקומה. כי ההעדר וההשתנות המה מדרכי הגשמיים. וזהו כל הקושי למתחילים, כי תופסים הדברים בביטויים הגשמי בגבולים של זמן ומקום חילוף ותמורה, אשר המחברים השמשו בהם רק לסימנים בעלמא על שורשיהם העליונים. ולפיכך אתאמץ לפרש כל מלה ומלה בצביונה הרוחני, המופשט ממקום וזמן ומתמורה, ועל המעיינים מוטל לחקוק היטב בזיכרונם את פירוש המלות ההן, כי אי אפשר לחזור עליהן בכל פעם."
זוהר בהעלותך:
כמו זה שכתוב, ותנח התיבה בחודש השביעי בשבעה עשר יום לחודש על הרי אררט.
ודאי מקרא זה יצא מכלל התורה ובא לספור פשוט. (שואל) מה אכפת לנו אם נחה בהר זה או בזה ,שהרי הוכרחה לנוח באיזה מקום שהוא, (ומשיב) אלא ללמד על הכלל כולו יצא. ואשרי הם ישראל שנתנה להם תורה עליונה תורת אמת ומי שאומר שספור ההוא של התורה הוא להראות אותו ספור בלבד בא, תיפח רוחו. כי אם כך אין התורה העליונה תורת אמת, אלא ודאי התורה הקדושה העליונה תורת אמת היא.
התורה ניתנה לכלל
מדוע התורה ניתנה לכלל?
אנו רואים שבשונה מאחרים שקיבלו את התורה בפרט וביחיד, מוחמד , ישו , בובה ועוד כמוהו.
לעם ישראל התורה ניתנה רק ככלל, במעמד הר סיני , ולא ביחיד. "מפי הגבורה ניתנו"
זה לא קרה סתם, יש בזה רעיון פנימי, כי התורה לא ניתנת לפרטיות האדם לעולם, אלא רק לכלל.
מה שניתן לאבות זה היה רק הכנה, אבל מתן תורה היה אפשר לקבל רק כעם, אף על פי שהאבות ודאי היו ראויים, אבל אי אפשר לקבל תורה לפרטיות אלא לכלל, וזה ההבדל בין אומות העולם לישראל.
עם ישראל קיבל את התורה ביחד. "כאיש אחד בלב אחד" שאר הנביאים של האומות קיבלו באופן פרטי את ההתגלות, גם מצד הטומאה הגדולה, בלעם- קיבל גילוי שם אלוקים (לא הויה) באופן פרטי.
עם ישראל שמייצג שלמות וקדושה יכול לקבל את התורה רק ככלל ולא לפרטיות ביחידות.
כמו כן עם ישראל עבר זיכוך וטיהור מיוחד לאגו בכור ההיתוך של מצרים, וכן הר סיני, הוראתו שנאת הרע כפי שאומר בעל הסולם. וכמובן זכות אבותם שהכינו את הרצון לתיקון האגואיזם הנרצה.
הבדל בין יהודי לגוי
מדוע יש הבדל בין יהודי לגוי?
ההבדל בין יהודי לגוי הוא בשלב התיקון.
בגדול כולם צריכים להגיע לשלמות, בזמן תיקון על היהודי להוביל לשלמות.
הגוי מגיע ממלכות שלא התכללה בבינה, או מג' קליפות הטמאות ולכן לא יכול לתקן, לכן גם לא מחויב במצוות.
כי העצם שלו מצד הטומאה. אם כי מחויב בתיקון של קיום העולם בבחינת 7 מצוות בני נח.
היהודי מגיע בפוטנציאל הרוחני ממלכות שהתכללה בבינה- לכן בזמן תיקון יכול לעשות את העבודה.
אם כי כאשר יהודי לא עושה את העבודה, בחיצוניות הוא לא בהכרח יותר טוב מגוי ואפילו יכול להיות רשע יותר.
אבל במהות שלו הוא נולד עם הנקודה שבלב בשונה מגוי, אם כי גוי ע"י גיור אמיתי יכול לעורר ולגלות בו את הנקודה.
רואים שרבי עקיבא היה בן של גרים ואונקולוס שפירש את כל התורה היה גר, וכן הלאה.
נראה שבגמר תיקון לא יהיה הבדל בין יהודי לגוי, כי הכל יהיה מתוקן.
ההבדל בין בהמה לגוי
האם הגוי נמוך יותר מבהמה?
האמת שלא, כי הכלל של הגוי הוא משורש האדם, הוא גם בריה שלמה מצד הרצון, פשוט בלי תיקון הצורה של הרצון.
הדצ"ח הם בחינות ובריות לא שלמות מצד עצמם כמו האדם, והשלמות שלהם רק כאשר הם משמשים את האדם.
מה שרואים אמירות בגנות לעיתים שהגוי גרוע מבהמה, לא מדובר במהותו, אלא מדובר מצד התיקון, שגוי שיש בו את צד האדם, כאשר הוא חוטא הוא גרוע מבהמה, כי צד האדם הוא צד עוצמתי מאוד ושמורידים אותו למקום טומאה הפגם הרבה יותר גדול, ובעניין הזה הוא גרוע הרבה יותר מבהמה.
ואם נלך עוד שלב כאשר היהודי חוטא ופוגם עם צד הגוי שבו הפגם הרבה יותר גדול והוא באותו שלב יותר נמוך מיתוש על דרך המשל של בעל התניא.
האם לגוי מותר ללמוד קבלה?
"גוי ששבת חייב מיתה"
ידוע שיש הרבה מלמדים שאומרים שלגוי מותר ללמוד קבלה וכל אחד יכול וזה לא עניין גנטי אלא עניין רוחני.
טעות גדולה בידם, בהחלט יש משמעות מאוד חזקה לסימנים המובהקים בעולם הזה, ובפרט לסימנים שבאים מצד הקיום של המציאות הגשמית כגון: זכר, נקבה, יהודי, גוי. ואף – אדם, חמור , זבוב, יהודי, גוי, חיידק, אטום.. וכו
הרבה מביאים מאמר של בעל הסולם שרושם שמותר לגויים ללמוד והם גם לא צריכים לשנות שום דבר מדרכם..
ומפיצים בשמו של בעל הסולם בר מינן בראש חוצות שלכולם מותר ללמוד בלי דורש ובלי עונה..
אז הכלל שלגוי אסור ללמוד קבלה.
עם זאת, מותר לו ללמוד את הפשט והשקפה הכללית של הקבלה. נקודות שנוגעות לעניין היראה כמו שהרב אומר.
מה שבעל הסולם אומר במאמריו שהאומות לא צריכות לשנות דרכיהם, הוא מדבר במסגרת הכלל.
דהיינו אומה שמקיימת שבע מצוות בני נח, שומרת את הקיום ולא עובדת עבודה זרה, יכולה להמשיך בדרכה רק להוסיף את היסודות השקפה של "תורת השוואת הצורה" מתוך מגמה לתמוך בישראל, כמסייעים לישראל מההבנה שעם ישראל מוביל את המהלך הקוסמי של תיקון הרצון ודבקות בה'. וכדי להגיע לזה הם חייבים לדעת את ההשקפה הבסיסית, לכן את הבסיס מותר, אסור את העומק (אלא אם כן גוי התגייר) ולמה אסור? כי ממילא לא יכולים להשיג את זה.
אלא רק את מה שקשור לעבודת היראה ותמיכה בישראל. ואם נותנים אור היכן שאין כלי זה גורם לנזק גדול.
עם זאת כדאי להתמקד ולהתעסק בזה שעם ישראל הזניח את פנימיות התורה חזק מאוד, ואז ממילא שאנחנו נעלה מעלה מעלה ונגדיל את מעלת פנימיות העולם, הגוים בעצמם יבואו ויבקשו מאיתנו להוביל את המהלך כפי הכתוב:
"כה אמר יהוה צבאות, בימים ההמה אשר יחזיקו עשרה אנשים מכל לשונות הגויים והחזיקו בִּכְנף איש יהודי לאמור, נלכה עִמכם כי שמענו אלהים עמכם (זכריה ח’, כ”ג)"
–
אין פורענות באה לעולם אלא בשביל ישראל
עם ישראל הוא המרכז של הכל, הכל יונק ממנו, הכל מקבל ממנו, כל העולמות ניזונים ממנו ונעים על פיו.
כאשר עם ישראל לא עושה את התיקון שלו כל העולם מושפע ונפגם בהתאם.
הלכה היא שגוי שונא לישראל, כי במהותו הגוי יודע שהוא צריך את עם ישראל כדי לקבל את האור, כפי עניין הבכורה.
בברכת יצחק לעשו, ידוע שניתן לו ברכה שכאשר עם ישראל לא עושה את התפקיד שלו הוא יעלה מעלה על עם ישראל וישלוט בו חס ושלום, אבל כאשר עם ישראל עושה את תפקידו אין עשו יכול לו.
לכן גוי בטבעו יודע שהוא צריך את היהודי לתיקון, בתת המודע שלו, וכאשר עם ישראל לא עושה תעבודה הגוי נפגם מזה ובתת המודע שלו מרגיש את הנזק לכן באופן טבעי שונא לישראל, כמו אח שמקבל מכות מאבא בגלל אח שלו ומייצר שנאה גדולה מובנת בנפשו לאחיו.
לכן למשל בזמן שלמה המלך שמייצג את השלמות, ותשקוט הארץ 40 שנה, דור שלם היה שלמות, ולא היה מלחמות על ישראל, כי שעם ישראל עושים את תפקידם אז הם "אור לגויים", יותר מזה הגויים צריכים לישראל, כי השפע לעולמות מגיע בזכות עם ישראל, כי הם הפנימיות של הכל, לכן שעם ישראל לא עושה את תפקידו הנפש של הגוי יודעת ופועלת עליו אוטומטי לשנוא, אין לו האמת בחירה גם בזה- אלא לשנוא חזק את היהודי שבגללו החורבן לכל האומות, והגוי יודע בנפשו שהרע שבו עולה כאשר עם ישראל לא מקיים את הטוב, נדבר בהמשך עוד מעניין זה.
הר הבית ומבנה הארץ
מה מיוחד בארץ ישראל?
כל העולם הוא בחינת עשיה מדור הקליפות, ארץ ישראל היא בחינת עולם היצירה, בחינת קדושה, ירושלים יותר קדושה בחינת עולם הבריאה, עולם הכיסא.
הר הבית עוד יותר קדוש כמו בחינת עולם האצילות, לב העולם.
מה מיוחד בירושלים ובהר הבית?
הר הבית הוא לב העולם, נעשתה בו עקדת יצחק בבחינה הר המוריה (יראת הרוממות) אבן השתיה ממנה הושתת העולם, בו היה בית המקדש, בו היה קודש הקודשים.
אומר הזוהר הקדוש:
זהר והסולם וארא אות רג') "ועתידים בני ישמעאל לשלוט על ארץ הקדושה זמן הרבה, בשעה שהיא ריקה מכל, כמו שהמילה שלהם היא ריקה בלי שלמות והם יעקבו את בני ישראל לשוב למקומם, עד שישלם הזכות של בני ישמעאל."
עוד כותב הזהר בהמשך באות ר"ד "ועתידים בני ישמעאל לעורר מלחמות גדולות בעולם, ויתאספו בני אדום עליהם, ויערכו עמהם מלחמה אחת על המים ואחת על היבשה ואחת סמוך לירושלים וימשלו אלו על אלו."
עוד אומר בזוהר וירא: "ויתחברו כל העמים על בת יעקב לדחותה מן העולם"
"כי אחר נפילת משיח בן יוסף, יתגברו האומות מאוד וירצו לדחות את ישראל מהעולם, ועל הזמן ההוא כתוב, ועת צרה היא ליעקב וממנה ייושע"
רואים שאומר אחר נפילת משיח בן יוסף, אותו דבר היה במצרים, "וימת יוסף ויקם מלך חדש על מצרים".
אין מדובר רק על איש חיצוני כזה או אחר, משיח בן יוסף מייצג מדרגה רוחנית גבוהה של השפעה ומסירות ותיקון בעולם, ושהמדרגה הזאת לא מאירה לעם בגלל מעשיהם, ניתן כוח לטומאה כנגדם.
לכן רואים מהכתוב שכולם נלחמים על הרצון לשלמות ואחדות- שזה ירושלים, כתוב גם שלעתיד לבוא גם הגויים יעבדו את ה' כי כולם רוצים להגיע לשלמות בסופו של דבר.
לעם ישראל ניתן התפקיד להוביל את המהלך בעולם.
האבות שהם בחינת ג' הקווים טבועים בנפש היהודי, ולכן היהודי יכול להתחיל את התיקון לכול העולם. הגוי יודע בתוכו שהוא צריך ליהודי, לכן גם שונא לו באופן טבעי.
נחזור לנושא שדיברנו עליו בהתחלה: למה אפילו מבחינת גשמית אי אפשר לפתור את המלחמה דרך הגשמיות?
מכיוון שהמלחמה באמת היא לא גשמית בכלל, היא רוחנית! לכן גם אם ניתן את כל ירושלים ועבודה היו ראשים בעבר שנתנו הרבה מירושלים וזה לא עזר, אבל ההפך אם ניתן את כל ירושלים הגוי עוד יותר ישנא אותנו מאשר עכשיו!
ומדוע? כי האמת היא שירושלים היא סימן ולא סיבה! מה הכוונה? ירושלים היא רק ביטוי ולבוש לרצון לשלמות. אבל בלי העבודה הרוחנית לרצון לשלמות, ירושלים לא מייצגת את השלמות. חיצוניות זה מלשון חצי! השלמות החיצונית לא פוטרת שום דבר וגם לא כוח הזרוע! לכן גם אם ניתן את כל ירושלים הגוי ישנא אותנו יותר!
ומדוע? כי יראה שעדיין אין שלמות בעולם יש שנאה פירוד מלחמות כוחניות ופורענויות רבות! כי הגוי רוצה את ירושלים הפנימית באמת, לא החיצונית! "כי ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים" לכן גם אם נמסור את כל ירושלים חס ושלום ונעשה כל מה שבני ישמעאל רוצים, עדיין לא יהיה שלום!!! למה? כי הם לא רוצים באמת את ירושלים הגשמית, היא פשוט ביטוי למשהו רוחני בעולם- ולכן כל העולם, והמלחמות בעולם האמת סביב הנקודה הזאת.
נכון שבפשט הדברים ירושלים היא המקום השלישי המקודש לאסלאם, אבל במקור רואים שמוחמד אמר להם להתפלל לכיוון ירושלים בהתחלה, אבל זה לא באמת משנה גם מה כתוב מבחינה חיצונית, שורה תחתונה – ירושלים מעוררת את המלחמה וכל העולם מסתובב סביבה בלי באמת להבין למה, כי הסיבה האמיתית היא שזה נמשך משורשים רוחניים.
לכן אנחנו חייבים להגיע לשלום רוחני- שלום גשמי לעולם לא יעזור- ונרחיב על כך בהמשך המאמר.
–
מדוע לעולם לא יהיה שלום בחיצוניות?
לעולם אין שלום חיצוני, לחיצוניות אין שלמות מצד עצמה , חיצוניות מלשון חצי. הטבע של החיצוניות שהיא נפרדת, גוף מלשון נגף, מגפה. אין חיבור בין גוף לגוף, חיבור בין גוף לגוף זה קצר. החיבור יכול להיות רק דרך הרוח.
הגוף טבעו לרצות לקבל, ובטבע שלו הוא נפרד כי רוצה לקבל רק לעצמו.
אפשר להתחבר רק עם צד הנשמה, עם הנפש.
השלום, דהיינו השלמות יכולה לבוא רק דרך הפנימיות. השורש לכל הפורענות והפירוד שאנחנו עושים שלום רק דרך הגוף בלי הנשמה. ומילא טבע הגוף לקום נגד גוף חזק יותר ברגע שיכול..
אגב, גם בני אדום, לא כדאי לבנות עליהם יותר מידי, הרבה מהפרעות הכי קשות נעשו ליהודים ע"י הנצרות, הריגות ענויים, המרת יהודים על דתם בכפייה רבה ועוד רבות. הם כרגע צריכים אותנו, אבל באחרית הימים הם גם יבואו כנגדנו. שורשם קליפת עשו שהוא קליפה קשה מאוד.
אגב שמעתי פעם שיש להם אמונה שאם נשלוט בהר הבית וירושלים ישו יקום לתחייה (לדחייה) על כן הרבה מהסיבות שלהם שתומכים או עוזרים לנו, ובשונה מפעם שהתעללו בנו שפכו את דמנו וכפו אותנו להמיר את דתנו, הם הרבה פעמים בצד שלנו מהסיבה הזו.
–
האמת ספציפית לגבי בני ישמעאל, התורה שלהם מאוד דומה ליהדות בנקודות מסוימות, אחדות האל, ברית מילה, כמובן התורה והמילה שלהם לא שלמה. אסלאם הוראתו "התמסרות" הם באמת עובדים את עבודת הלבנה, התמסרות, גם סופרים את החידושים והחודשים שלהם אגב הירח.
כידוע כתוב בקוראן אפילו: "אם יש לך ספק כלשהו בדבר מה (מן הקוראן) שהורד אליך שאל את (בני ישראל) שקיבלו ולמדו את הספר לפניך." {סורה 10}
עוד אומר }בסורה 45}: "ולפנים, נתנו לבני ישראל את הספר והחכמה והנבואה ונכלכלם מן המטעמים ונפלה אותם מכל האדם"
עוד אומר {בסורה 62} "אלה אשר הוטלה עליהם התורה ולא עמדו בה נמשלו לחמור נושא ספרים. מה רעים הם אנשים כמותם, אשר מתכחשים לאותות האל. האל לא ינחה את קהל בני העוולה"
אפילו בתורה שלהם מהנביא שלהם, שלא חיבב לגמרי את היהודים כי לא הסכימו לקבל את תורתו באותה תקופה, והיו דבוקים בתורת משה, אבל הוא קורא לנו "עם הספר" משבח את הדת היהודית, אז כיצד כל כך שונאים אותנו?
האמת שהזוהר אומר שיש להם תפקיד בעולם לבני ישמעאל, לבטל עבודה זרה. כידוע אם נלך אחורה בזמן רוב המוסלמים, היו בעבר עובדי עבודה זרה, בכל מיני שבטים, אומות ועוד.. קרה תהליך במציאות שתיקון אותם מעבודה זרה והכניס אותם לתחילת העבודה, ובעניין הזה באמת מוחמד הביא תיקון מסוים לעולם שלהם – אחדות האל.
אבל הם יודעים בנפשם ובתת המודע שלהם, שהם חייבים את ישראל לשלמות, ושאנחנו לא עושים את תפקידנו אלא אנחנו בבחינת חמור נושא ספרים – דהיינו שהספרים לא מועילים לחמור, כי לא משתמש בהם כמו שצריך, זה השורש לכל הפורענות בעולם.
"כה אמר יהוה צבאות, בימים ההמה אשר יחזיקו עשרה אנשים מכל לשונות הגויים והחזיקו בִּכְנף איש יהודי לאמור, נלכה עִמכם כי שמענו אלהים עמכם" (זכריה ח', כ"ג)
בגדול החיבור בנינו יכול להיות דרך ההגיגים המשותפים האלה – ביטול עבודה זרה בעולם ואחדות האל. אבל אם זה לא יתגלה בחסד זה יתגלה בשבט חס ושלום ע"י יסורים וצירי לידה קשים.
רואים גם שאין להם בעיה להתאבד למסור נפש למסור גוף, כי באמת ניתן להם כוח של התמסרות על הרצון, כל התורה שלהם במקורה מבוססת על כך. רק מדרגת אהבה – ישר-אל יכולה לנצח יראה, אבל כאשר החמור נושא ספרים, כיצד יש מקום לחיבור?
שלא תבינו לא נכון, לא נאמר שהם צדיקים ומושלמים ורק אנחנו צריכים לתקן.. אלא הרעיון שהם רק שליחים של המקום, וגירוי גשמי עבורנו לעשות את העבודה הפנימית בתוכנו- ושהכל נמשך משורשים רוחניים ולא קורה סתם בגלל כמה גרמים של אדמה.. הרי חסר שטח בעולם? יש להם גם ככה הרבה שטח.. מה ההתעקשות פה? אלא שוב המלחמה היא לא גשמית אלא רוחנית!
אבל כאשר אנחנו עזבנו את נשמת התורה, את הקבלה, את פנימיות התורה, את תורתו של משיח, התורה של השוואת הצורה. ממילא כל מה שאנחנו מכירים זה רק שלום גופני, או חיבור גופני, אז כיצד נוכל לבנות שלום בין גופות?
אומר רבי חיים ויטאל הקדוש, בהקדמתו על שער ההקדמות עמ’ י’ טור ב’:
“ובלי ספק כי העוסקים בתלמוד בבלי בלבד, מגששים כעורים קיר בלבושי התורה, ואין להם עיניים רואות ברזי התורה הנסתרים בו.”
2) עמ’ י”א טור א’: “כי בלי ספק בהיותם עוסקים בפשטיה ובסיפוריה לבדם היא לובשת בגדי אלמנותה ושק הושת כסותה וכל האומות יאמרו לישראל מה דודך מדוד, מה תורתכם מתורתנו, הלא גם תורתכם סיפורים בהבלי העולם
אין עלבון תורה גדול מזה, ולכן אוי להם לבריות מעלבונה של תורה.”
כיצד ידע הזוהר שלעתיד לבוא יהיה שפיכות דמים על הר הבית?
אומר בזוהר ויקהל באות שע"ח – {תמצית הדברים} "אלא ודאי ארונה וכו" ומשיב אלא ודאי ארונה היה מלך ומקום ההוא היה ברשותו והיה שולט עליו, וכשהגיע הזמן לצאת מתחת ידיו, לא יצא אלא בהרבה דם והריגה בישראל, דהיינו ע"י מלחמה ואח"כ עמד המלאך המחבל ההוא על המקום ההוא, ושם כשהיה הורג ועומד במקום ההוא, לא היה יכול להרוג ותש כוחו.
שע"ט -"וההוא אתר אתר וכו, ומקום ההוא היה המקום שנעקד בו יצחק, ששם בנה אברהם את המזבח ועקד את יצחק בנו, כיון שראה הקבה את מקום ההוא נתמלא רחמים.. ראה עקדת יצחק במקום ההוא ושב ורחם עליהם מיד.
דהיינו מספר לנו הזוהר מלפני 2000 שנה, שעל הר הבית, הר המוריה יש דין גדול, מטעם השלמות שהוא מייצג והקדושה העצומה מקום המקדש, מקום ארון הברית, מקום קודש הקודשים. ובזכות כוח מסירות הנפש, אפשר להמתיק את הדין שבו, ולזכות בו.
מסירות נפש זה אומר – אהבת חינם במסירות נפש, לימוד תורה לשמה, ודבקות בה'.
אגב רואים שגם המילה של ישמעאל חסרה בגלל הפריעה והקזת הדם, שזה כנגד בחינת מסירות הנפש, כי צריך גם את גילוי הטוב, וגם את ההתמסרות על הרצון לקבל ולא רק על הרצון להשפיע כמו באסלאם, לכן הם יודעים בנפשם בלי להבין למה שהם חייבים את היהודי לתיקון.
מסירות נפש זה כוח עצום מאוד, בחינת הכוונה לשמה שבמעשה. אומר הזוהר שרק ע"י כוח של מסירות נפש אפשר לעורר רחמים על הר הבית, אבל בלי הכוח הזה אומר שתהיה שפיכות דמים גדולה בהרבה דם והריגה מישראל חס ושלום.
כיצד ידע הזוהר לנבא את העתיד? לגבי המלחמות לגבי שכל האומות יפעלו נגד ישראל?
רואים לכאורה אפילו בהשתקפות של הדברים, רוב האו"מ נגד ישראל (ובסתר כולם)
כיצד ידע הזוהר כל אלה?!
אלא שהאמת הזוהר לא דיבר על העולם הגשמי, אלא על העולם הרוחני. ורואים שבאמת מבחינה רוחנית הגויים שולטים בנו. הן המשפיע בעל מנת לקבל, והן המקבל בעל מנת לקבל, דווקא ביהודי היקר, שאמור לייצג אהבת ה' מדרגת לשמה! והקליפה שולטת בנו ללא מצרים מאז חורבן בית המקדש!
אם זאת רואים גם את ההשתקפות של כל זה במראה הגשמית.
אבל זה יכל להשתקף גם אחרת לכאן או לכאן, כי זה לא עצם הדבר. אלא רק סימפטום.
אנחנו נביא כאן כמה פסוקים ונראה שהיה השתקפות מאוד יפה בחיבור של אדום עם ישמעאל , לעניות דעתי אובמה סימן יפה לעניין, גם רואים שיוצא אובמה בגמטריא "במגוג" או בשם המלא יוצא בכלל – "אשמדאי" ו- "שנאה" , רחמן ליצלן..
גם אנו רואים שבסתר הוא הזיק לישראל רבות ממה שהתגלה ויותר ממה שלא התגלה בנתים, אני מקווה שכל מה שנאמר שבאחרית הימים ייתכן שיהיו מלחמות גם של מימן אם לא נתעורר, נקווה שזה לא קרה במשמרתו..
אך יכל להיות גם צדיק נסתר, אין לומדים מהסימפטום על הדלקת, אלא מהדלקת על הסימפטום.
מלחמה תהיה בדור הזה בדור הבא לפני 2000 שנה עוד 2000 שנה אם צריך, תמיד תהיה מלחמה, תמיד יחזור הגרוד, עד שלא נפטור את שורש הדבר.
אומרים הכתובים הקדושים:
לָכֵן הִנָּבֵא בֶן-אָדָם וְאָמַרְתָּ לְגוֹג, כֹּה אָמַר ה' אֱלֹקִים, הֲלוֹא בַּיּוֹם הַהוּא בְּשֶׁבֶת עַמִּי יִשְׂרָאֵל לָבֶטַח תֵּדָע. וּבָאתָ מִמְּקוֹמְךָ מִיַּרְכְּתֵי צָפוֹן, אַתָּה וְעַמִּים רַבִּים אִתָּךְ, רֹכְבֵי סוּסִים כֻּלָּם קָהָל גָּדוֹל וְחַיִל רָב. וְעָלִיתָ עַל-עַמִּי יִשְׂרָאֵל כֶּעָנָן לְכַסּוֹת הָאָרֶץ, בְּאַחֲרִית הַיָּמִים תִּהְיֶה, וַהֲבִאוֹתִיךָ עַל-אַרְצִי לְמַעַן דַּעַת הַגּוֹיִם אֹתִי בְּהִקָּדְשִׁי בְךָ לְעֵינֵיהֶם גּוֹג.
- כֹּה-אָמַר ה' אֱלֹקִים, הַאַתָּה-הוּא אֲשֶׁר-דִּבַּרְתִּי בְּיָמִים קַדְמוֹנִים בְּיַד עֲבָדַי נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל הַנִּבְּאִים בַּיָּמִים הָהֵם שָׁנִים, לְהָבִיא אֹתְךָ עֲלֵיהֶם.
יחזקאל (לח, ח-יא): "מִיָּמִים רַבִּים תִּפָּקֵד בְּאַחֲרִית הַשָּׁנִים תָּבוֹא אֶל אֶרֶץ מְשׁוֹבֶבֶת מֵחֶרֶב מְקֻבֶּצֶת מֵעַמִּים רַבִּים עַל הָרֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הָיוּ לְחָרְבָּה תָּמִיד וְהִיא מֵעַמִּים הוּצָאָה וְיָשְׁבוּ לָבֶטַח כֻּלָּם… וְאָמַרְתָּ אֶעֱלֶה עַל אֶרֶץ פְּרָזוֹת אָבוֹא הַשֹּׁקְטִים יֹשְׁבֵי לָבֶטַח כֻּלָּם יֹשְׁבִים בְּאֵין חוֹמָה וּבְרִיחַ וּדְלָתַיִם אֵין לָהֶם…".
זכריה פרק יד
(ב) וְאָסַפְתִּי אֶת כָּל הַגּוֹיִם אֶל יְרוּשָׁלִַם לַמִּלְחָמָה וְנִלְכְּדָה הָעִיר וְנָשַׁסּוּ הַבָּתִּים וְהַנָּשִׁים תִּשָּׁכַבְנָה וְיָצָא חֲצִי הָעִיר בַּגּוֹלָה וְיֶתֶר הָעָם לֹא יִכָּרֵת מִן הָעִיר:
(ד) וְעָמְדוּ רַגְלָיו בַּיּוֹם הַהוּא עַל הַר הַזֵּתִים אֲשֶׁר עַל פְּנֵי יְרוּשָׁלִַם מִקֶּדֶם וְנִבְקַע הַר הַזֵּיתִים מֵחֶצְיוֹ מִזְרָחָה וָיָמָּה גֵּיא גְּדוֹלָה מְאֹד וּמָשׁ חֲצִי הָהָר צָפוֹנָה וְחֶצְיוֹ נֶגְבָּה:
(ח) וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יֵצְאוּ מַיִם חַיִּים מִירוּשָׁלִַם חֶצְיָם אֶל הַיָּם הַקַּדְמוֹנִי וְחֶצְיָם אֶל הַיָּם הָאַחֲרוֹן בַּקַּיִץ וּבָחֹרֶף יִהְיֶה:
(יד) וְגַם יְהוּדָה תִּלָּחֵם בִּירוּשָׁלִָם וְאֻסַּף חֵיל כָּל הַגּוֹיִם סָבִיב זָהָב וָכֶסֶף וּבְגָדִים לָרֹב מְאֹד:
(טו) וְכֵן תִּהְיֶה מַגֵּפַת הַסּוּס הַפֶּרֶד הַגָּמָל וְהַחֲמוֹר וְכָל הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּמַּחֲנוֹת הָהֵמָּה כַּמַּגֵּפָה הַזֹּאת:
זוהר וירא: "ויתחברו כל העמים על בת יעקב לדחותה מן העולם"
"כי אחר נפילת משיח בן יוסף, יתגברו האומות מאוד וירצו לדחות את ישראל מהעולם, ועל הזמן ההוא כתוב, ועת צרה היא ליעקב וממנה ייושע"
אומר בזוהר ויקהל באות שע"ח – "אלא ודאי ארונה וכו" ומשיב אלא ודאי ארונה היה מלך ומקום ההוא היה ברשותו והיה שולט עליו, וכשהגיע הזמן לצאת מתחת ידיו, לא יצא אלא בהרבה דם והריגה בישראל, דהיינו ע"י מלחמה ואח"כ עמד המלאך המחבל ההוא על המקום ההוא, ושם כשהיה הורג ועומד במקום ההוא, לא היה יכול להרוג ותש כוחו.
רואים אם ככה שבאחרית הימים כל הגויים יהיו נגד ישראל, ויותר מזה יתחברו ישמעאל עם עשו להזיק לישראל.
מדוע יש ע' אומות?
זה נמשך מהשורשים הרוחניים, צד הגוף שמתחלק ל7 בחינות , ושזה מתחלק לעשר ספירות זה יוצא 70.
ע' בחינות הרצון הכללי. בזמן מגדל בבל ה' בלל את שפתם, דהיינו את סוגי הרצונות, וזה השורש לפירוד בין האומות.
כל אומה מייצגת כוח או רצון מסויים באדם, ושליטתה בהתאם.
רואים גם שאין חדש תחת השמש, פעם היה פרס (מלשון פרסה, חילוק פירוד) היום יש אסלאם.
פעם היה רומא, (צד הרמאות) היום יש נצרות. פעם היה פלשתים, היום פלאסטינים וכו וכו…
שרו של עשו
כמו שאמרנו שהגוים הם רק שליחים של המקום בסופו של דבר! אומר הכתוב שאם בני ישראל לא עושים את התיקון "אני מעמיד להם מלך שגזרותיו קשות כהמן" חס ושלום, ורואים זאת לאור ההיסטוריה.
כי הייסורים, השלילה באים להחזיר למסלול, שיש דלקת בגוף זה ברכה, כי זה מכין את הגוף לתיקון. דווקא המחלות הקשות לא מתגלות ומתפרצות בבת אחת פתאום.
לכן ברגע שעם ישראל לא עושים את התיקון הרוחני שלהם זה משפיע על כל העולם. (ראו בהמשך את דברי בעל הסולם בנושא) ואז שעם ישראל יורד למטה חס ושלום בבחינת "ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף"
{כפי שאמר אם היו מאמינים ביוסף ומחוברים אליו ודאי הצדיק היה מגן עליהם}
אז ניתן כוח לשר הממונה של האומות, ואז יש שליטה לאותה אומה לפי התיקון בעולם, פעם רומא, פעם יוון, פעם מצרים, פעם פרס, פעם אדום, פעם עמלק חס ושלום שממש כמו בדורות קודמים רצה למחות את היהודים מהיקום.
היוונים למשל לא רצו למחות, רצו לטמא את השמנים, שזה גם כליה חמורה, אבל העמלק שהוא הכתר של הטומאה רוצה למחות מהשורש את עם ישראל, אבל זה לא סתם! הכל נמשך מהשורש הרוחני.
לכן שעם ישראל למשל משפיעים בעל מנת לקבל, או עובדים לא לשמה, הם נותנים כוח לקליפה, לממונה של ישמעאל, ואז לעתים הכוח הזה מתבטא גם בהשתקפות בעולם הזה, ולכן הם שולטים על הר הבית למשל, כי הקליפה באמת שולטת על הרצון האמיתי של האדם. אבל האמת שהקליפה היא שמירה טובה לפרי, אם נטמא גם את הר הבית חס ושלום בבחינת טמאי מתים (הרחבה בהמשך) הפגם יהיה גדול, לכן דווקא הקליפה שומרת לנו על הר הבית, שרק שנהיה קדושים וטהורים נהיה ראויים להיכנס בו. ושלא נהיה בבחינת בניו של אהרון הכהן חס ושלום.
מדוע עם ישראל לא שולט בהר הבית הלב של ארץ ישראל?
אין זה בגלל כוח צבאי כזה או אחר, או בגלל עוצמה כלכלית כזו או אחרת, או בגלל כל סיבה אחרת.
עם ישראל לא שולט בהר הבית כי זה השתקפות מאוד יפה לאמת הנצחית.
האמת הנצחית היא שעד שלא נעשה עבודה לשמה, נגיע לאהבת חינם בבחינת "ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה" עד שלא נתקן את הפירוד בנינו בין שמאל לימין, בין דתיים לחילונים, בין חרדים לדתיים, בין מקובלים לבין חוזרים בתשובה וכן על דרך זה, אנחנו מעכבים את התיקון והשלמות ואהבה בכל העולם.
הר הבית מייצג את בחינת השלמות, את מדרגת הלשמה, ועד שלא נגיע לזה בתוכנו, אז הקליפה שומרת על הר הבית שלא נפגום בו.
כי אם נעלה להר הבית, טמאי מתים, שאגב זה הלכה שאסור לעלות. אבל בעיקר מדובר מבחינה פנימית, שאנחנו טמאי הרצון לקבל לעצמנו, אסור לנו לעלות לקודש הקודשים עם בגדים צואים, שעולים למלך חייב לרחוץ בשמן המור ובבשמים ולעלות בקדושה וטהרה.
אומר בעל הסולם, בשופרו של משיח: "כתוב, שכל אחד מהאומות יחזיק באיש יהודי ויוליכהו לארץ הקדושה, ואינו מספיק מה שיוכלו לצאת מעצמם. ותבין אמנם, מהיכן יבא לאומות העולם דעת ורצון כזאת. תדע, שהוא ע"י הפצת החכמה האמיתית, שיראו בעליל אלוקים אמת ותורת אמת. והפצת החכמה בהמון מכונה "שופר", דוגמת השופר, שקולו הולך עד למרחק המרובה, כן יתפשט הד החכמה בכל העולם, שאפילו האומות ישמעו ויודו כי יש חכמת אלוקים בקרב ישראל."
והוא חוק פסיכולוגי. ואם לא תבינו אותי, צאו ולמדו את הפרק הזה בין חברי האומה היום, אשר בעת שהתחלנו לבנות, כבר הספיק הזמן לגלות בנו את העזות ותקיפת הדעת, ומה שהאחד בונה השני סותר.
…וזה גלוי לכל. אלא מה שאני מחדש הוא דבר אחד, כי המה סבורים, אשר סוף כל סוף יבין הצד שכנגד את הסכנה, ואז ירכין ראשו ויקבל את דעתו. ואני יודע שאפילו נקשור אותם בכפיפה אחת לא יוותר אחד לשני כמלא נימא, ושום סכנה לא תפריע למי, מלבצע את שאיפתו.
במשפט אחד, כל עוד שלא נגביה את מטרתינו מתוך חיים הגשמיים, לא יהיה לנו תקומה גשמית, כי הרוחני והגשמי שבנו אינם יכולים לדור בכפיפה אחת, כי אנו בני האידיאה. ואף אם אנו שקועים במ"ט שערי החומריות, עם כל זה לא נוותר על האידיאה, ועל כן למטרה הקדושה שלשמו יתברך אנו צריכים."
–
עוד אומר בעל הסולם הקדוש בנושא דרך היסורים הגשמית במאמרי הדור האחרון:
"וכבר דיברתי מזה, שיש שני דרכים לגילוי השלימות: או דרך תורה או דרך יסורים. ולפיכך סיבב הקב"ה ונתן את הטכניקה לבני אדם, עד שמצאו את פצצת האטום והמימן. שאם עוד לא ברור לעולם החורבן הכללי, שהם עתידים להביא לעולם, יחכו עד למלחמות עולם שלישית או רביעית ח"ו, ואז יעשו הפצצות את שלהם, והשארית שישארו אחר החורבן, לא תהיה להם עיצה אחרת, אלא לקחת על עצמם עבודה הזו "שהן יחיד והן אומה לא יעבדו בשביל עצמם יותר ממה שצריכים לקיומם ההכרחי, ושאר כל מעשיהם יהיו לטובת זולתם". ואם כל אומות העולם יסכימו לזה, אז יתבטלו המלחמות מן העולם, שהרי כל איש לא ידאג כלל לטובת עצמו אלא לטובת זולתו.
ותורה זו של השואת הצורה היא תורתו של משיח, ועל זה נאמר: "והיה באחרית הימים, והלכו גוים רבים ואמרו לכו, ונעלה אל הר ה' ואל בית אלקי יעקב ויורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו, כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים, ושפט בין עמים רבים והוכיח לגוים עצומים עד אין רחוק" (מיכה ד').
דהיינו שהמשיח ילמד אותם עבודת ה' בהשואת הצורה, שהוא תורה ומשפט של המשיח ו"הוכחה לגוים עצומים", דהיינו שיוכיח להם, שאם לא יקבלו עליהם עבודת ה' ישמדו כל הגוים ע"י המלחמות.
ואם יקבלו תורתו נאמר אז: "וכתתו חרבותיהם לאתים וחניתותיהם למזמרות לא ישאו גוי אל גוי חרב ולא ילמדון עוד מלחמה". נמצא, שאם נלך בדרך תורה ונקבל תורתו, מוטב.
ואם לאו, נלך בדרך יסורים. דהיינו שיתגלו המלחמות של פצצות אטום ומימן בעולם, ואז יחפשו כל אומות העולם עיצה, איך להמלט ממלחמות, ויבואו אל המשיח לירושלים, והוא ילמד אותם את התורה הזאת."
ויש לדעת שענינים רוחניים אינם כענינים גשמיים שבהם הנתינה והקבלה באים כאחד. כי ברוחניות זמן נתינה לחוד וזמן קבלה לחוד. כי תחילה ניתן הדבר מהשי"ת למקבל, ובנתינה זו נותן לו רק הזדמנות לקבל, אבל עוד לא קיבל כלום. עד שיתקדש ויטהר כראוי, אז זוכה לקבל הדבר, באופן שמזמן הנתינה עד זמן הקבלה יכול להתעכב זמן מרובה. ולפי זה מ"ש שהדור הזה כבר הגיע להכתוב ומלאה הארץ דעה את ה' וכו', הנה זה אמור מבחינת נתינה בלבד, אבל לבחינת קבלה ודאי לא הגענו עוד, עד שנטהר ונתקדש ונלמד ונתיגע בשיעור הרצוי יגיע זמן הקבלה ויקויים בנו הכתוב ומלאה הארץ דעה את ה' וגו'.
ונודע שהגאולה ושלימות ההשגה כרוכים זה בזה, והמופת הוא שכל מי שיש לו המשכה לסודות התורה יש לו המשכה לארץ ישראל, ולפיכך לא הובטח לנו ומלאה הארץ דעה את ה' וגו' אלא באחרית הימים, דהיינו בזמן הגאולה.
ולפיכך כמו שבשלימות ההשגה לא זכינו עוד לזמן קבלה אלא לזמן נתינה בלבד, שבכחה ניתנת הזדמנות לבוא לשלימות ההשגה, כן הוא בענין הגאולה שלא זכינו לה, אלא בבחינת נתינה בלבד. כי העובדה היא שהקב"ה הוציא ארצנו הקדושה מרשות הנכרים והחזירה לנו, ובכל זאת עדיין לא קבלנו הארץ לרשותנו מפני שעוד לא הגיע זמן הקבלה, כמו שביארנו בענין שלימות ההשגה, באופן שנתן ואנחנו עוד לא קבלנו. שהרי אין לנו עצמאות כלכלית, ואין עצמאות מדינית בלי עצמאות כלכלית. ועוד הרבה יותר מזה, כי אין גאולת הגוף בלי גאולת הנפש, וכל עוד שרוב בני הארץ שבויים בתרבויות הזרות של האומות, ואינם מסוגלים כלל לדת ישראל ותרבות ישראל, הרי גם הגופות שבויים תחת הכוחות הנכרים. ומבחינה זו נמצאת עוד הארץ בידי הנכרים, והמופת הוא שאין שום אדם מתרגש כלל מן הגאולה כמו שהיה צריך להיות בזמן הגאולה אחרי אלפיים שנה. ולא בלבד שאין בני הגולה מתפעלים לבוא אלינו וליהנות מן הגאולה, אלא חלק גדול מאותם שנגאלו וכבר יושבים בתוכנו, מצפים בכליון עינים להפטר מגאולה זו ולשוב לארצות פזוריהם. הרי שאעפ"י שהקב"ה הוציא הארץ מרשות האומות ונתנה לנו, עכ"ז אנו עוד לא קבלנוה, ואין אנו נהנים מזה. אלא שבנתינה זו נתן לנו הקב"ה את ההזדמנות לגאולה, דהיינו להטהר ולהתקדש ולקבל עלינו עבודת ה', בתורה ובמצוות לשמה, ואז יבנה בית המקדש ונקבל הארץ לרשותנו, ואז נחוש ונרגיש בשמחת הגאולה. אבל כל עוד שלא באנו לזה, שום דבר לא נשתנה, ואין שום הפרש בין נמוסי הארץ עתה, מכפי שהיתה עדיין תחת ידי זרים, הן במשפט, הן בכלכלה והן בעבודת ה'. ואין לנו אלא הזדמנות לגאולה.
היוצא מדברינו, שדורנו זה הוא הדור של ימות המשיח. ולפיכך זכינו לגאולת ארצנו הקדושה מידי הנכרים. גם זכינו להתגלות ספר הזהר שהוא תחילת קיום הכתוב ומלאה הארץ דעה את ה' וגו'. ולא ילמדו עוד וגו'. כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם. אבל בשתי אלה זכינו רק בבחינת נתינה מהקב"ה, אבל אנו לידינו עוד לא קבלנו כלום, אלא שניתנה לנו הזדמנות בזה להתחיל בעבודת השי"ת, לעסוק בתורה ובמצוות לשמה, שאז נזכה להצלחה גדולה ככל המובטח לדורו של המשיח, מה שלא ידעו כל הדורות שלפנינו, ואז נזכה לזמן הקבלה של שתי אלה: " שלימות ההשגה" ו" הגאולה השלימה".
סו) ודע, שבכל דבר יש פנימיות וחיצוניות, ובכללות העולם נחשבים ישראל, זרע אברהם יצחק ויעקב, לפנימיות העולם, וע' אומות, נחשבים לחיצוניות העולם. וכן בישראל עצמם יש פנימיות ,שהם עובדי השי"ת השלמים, וכן יש חיצוניות, שאינם מתמסרים לעבודת השי"ת. וכן באומות העולם עצמם, יש פנימיות, שהם חסידי אומות העולם, ויש חיצוניות שהם הגסים והמזיקים שבהם וכדומה. וכן בעובדי השי"ת שבבני ישראל, יש פנימיות, שהם הזוכים להבין נשמת פנימיות התורה וסודותיה, וחיצוניות שהם אותם שאינם עוסקים אלא בחלק המעשה שבתורה. וכן בכל אדם מישראל, יש בו פנימיות, שהיא בחינת ישראל שבו, שה"ס הנקודה שבלב. וחיצוניות, שהיא בחינת אוה"ע שבו, שהוא הגוף עצמו. אלא שאפילו בחי' אוה"ע שבו נחשבים בו כמו גרים. כי להיותם דבוקים על הפנימיות, הם דומים לגרי צדק מאומות העולם, שבאו והתדבקו בכלל ישראל.
סז) ובהיות האדם מישראל, מגביר ומכבד את בחינת פנימיותו, שהיא בחינת ישראל שבו, על חיצוניותו, שהיא בחינת אוה"ע שבו דהיינו שנותן רוב טרחתו ויגיעתו להגדיל ולהעלות בחינת פנימיות שבו לתועלת נפשו, וטרחה מועטת בשיעור המוכרח הוא נותן לקיום בחי' אוה"ע שבו, דהיינו לצרכי הגוף. דהיינו כמ"ש (אבות פ"א) עשה תורתך קבע ומלאכתך עראי. הנה אז גורם במעשיו, גם בפו"ח דכללות העולם, שבני ישראל עולים בשלמותם מעלה מעלה, ואוה"ע, שהם החיצוניות שבכללות, יכירו ויחשיבו את ערך בני ישראל. ואם ח"ו להיפך שהאדם הפרטי מישראל, מגביר ומחשיב את בחינת חיצוניותו, שהיא בחינת אוה"ע שבו, על בחינת ישראל שבו, וכמ"ש (דברים כ"ח) הגר אשר בקרבך, דהיינו החיצוניות שבו, יעלה עליך מעלה מעלה, ואתה, בעצמך, דהיינו הפנימיות, שהיא בחינת ישראל שבך, תרד מטה מטה. אז גורם במעשיו, שגם החיצוניות שבכללות העולם, שהם אוה"ע, עולים מעלה מעלה, ומתגברים על ישראל ומשפילים אותם עד לעפר, ובני ישראל, שהם הפנימיות שבעולם ירדו מטה מטה ח"ו.
סח) ואל תתמה על זה, שאדם פרטי יגרום במעשיו מעלה או ירידה לכל העולם. כי זהו חוק ולא יעבור, אשר הכלל והפרט שוים כב' טפות מים, וכל שנוהג בכלל כולו נוהג גם בפרט, ואדרבה, הפרטים עושים כל מה שבכלל כולו. כי לא יתגלה הכלל אלא לאחר גילוי הפרטים שבו, ולפי מדתם ואיכותם של הפרטים. וודאי שמעשה הפרט לפי ערכו. מוריד או מעלה את הכלל כולו. ובזה יתבאר לך מה שאיתא בזוהר, שמתוך העסק בספר הזוהר ובחכמת האמת, יזכו לצאת מתוך הגלות לגאולה שלימה. (תיקונים סוף תק' ו') שלכאורה, מה ענין לימוד הזוהר לגאולתם של ישראל מבין האומות.
סט) ובהמבואר מובן היטב, כי גם התורה יש בה פו"ח כמו כללות העולם כולו, ולפיכך גם העוסק בתורה, יש לו אלו ב' המדרגות. ובהיותו מגביר טרחתו בפנימיות התורה וסודותיה, נמצא גורם בשיעור הזה שמעלת פנימיות העולם, שהם ישראל, תעלה מעלה מעלה על חיצוניות העולם, שהם אוה"ע, וכל האומות יודו ויכירו בשבחם של ישראל עליהם, עד שיקוים הכתוב (ישעיה י"ד) ולקחום עמים והביאום אל מקומם, והתנחלום בית ישראל על אדמת ה' וגו'. וכמו כן הכתוב (ישעיה מ"ט) כה אמר ה' אלקים, הנה אשא אל גויים ידי, ואל עמים ארים נסי והביאו בניך בחוצן, ובנותיך על כתף תנשאנה. אבל אם ח"ו להיפך, שהאדם מישראל, משפיל מעלת פנימיות התורה וסודותיה, הדנה בדרכי נשמותינו ומדרגותיהן, וכן בחלק השכל וטעמי מצוה, כלפי מעלת חיצוניות התורה הדנה בחלק המעשה בלבד. ואפילו אם עוסק פעם בפנימיות התורה, הריהו מקציב לה שעה מועטת מזמנו, בשעה שלא יום ולא לילה, כמו שהיתה ח"ו, דבר שאין צורך בו, הוא נמצא גורם בזה, להשפיל ולהוריד מטה מטה את פנימיות העולם, שהם בני ישראל, ולהגביר את חיצוניות העולם עליהם, שהם אוה"ע, וישפילו ויבזו את בני ישראל, ויחשיבו את ישראל כמו שהיו דבר מיותר בעולם. ואין לעולם חפץ בהם ח"ו. ולא עוד, אלא גורמים בזה, שאפילו החיצוניות שבאוה"ע מתגברת על פנימיות שלהן עצמן, כי הגרועים שבאוה"ע, שהם המזיקים ומחריבי העולם, מתגברים ועולים מעלה על הפנימיות שלהם, שהם חסידי אומה"ע, ואז הם עושים כל החורבנות והשחיטות האיומים, שבני דורנו היו עדי ראיה להם, השם ישמרנו מכאן ואילך. הרי לעיניך, שגאולת ישראל וכל מעלת ישראל, תלוי בלימוד הזוהר ובפנימיות התורה, ולהיפך, כל החורבנות וכל ירידתם של בני ישראל, הם מחמת שעזבו את פנימיות התורה, והשפילו מעלתה מטה מטה, ועשו אותה כמו שהיתה ח"ו דבר שאין צורך בו כלל.
ע) וזה שאמרו בתיקונים (תיקון ל' נתיב תנינא) וז"ל קומו ואתערו לגבי שכינתא דאית לכון לבא בלא סוכלתנו למנדע בה, ואיהי בינייכו. קומו והתעוררו בשביל השכינה הקדושה, שהרי יש לכן לב ריקן בלי בינה לדעת ולהשיג אותה. אע"פ שהיא בתוככם. ורזא דמלה קול אומר קרא, כגון קרא נא היש עונך, ואל מי מקדושים תפנה. והיא אומרת, מה אקרא, כל הבשר חציר, כלא אינון כבעירן דאכלין חציר, וכל חסדו כציץ השדה, כל חסד דעבדין לגרמייהו עבדין, וסוד הדבר, כמ"ש (ישעיה מ') קול אומר קרא, שקול דופק בלבו של כל אחד ואחד מישראל לקרות ולהתפלל להרמת השכינה הקדושה, שהיא כללות נשמות של כל ישראל (ומביא ראיה מהכתוב קרא נא היש עונך, שקריאה פירושו תפילה) אבל השכינה אומרת מה אקרא, כלומר אין בי כח להרים את עצמי מעפר, בשביל שכל בשר חציר, כולם המה כבהמות אוכלי עשב וחציר, כלומר שעושים המצות בלי דעת כמו בהמות, וכל חסדו כציץ השדה, כל החסדים שעושים, לעצמם הם עושים, כלומר שאין כונתם במצות שעושים, שתהיינה בכדי להשפיע נחת רוח ליוצרם אלא רק לתועלת עצמם הם עושים המצות. ואפילו כל אינון דמשתדלי באורייתא, כל חסד דעבדין לגרמייהו עבדין ואפילו הטובים שבהם, שמסרו זמנם על עסק התורה, לא עשו זה, אלא לתועלת גופם עצמם. בלי כונה הרצויה, בכדי להשפיע נ"ר ליוצרם. בההוא זמנא, וכו' רוח הולך ולא ישוב, לעלמא, ודא איהו רוחא דמשיח. בעת ההיא, נאמר על הדור, רוח הולך ולא ישוב, להעולם, דהיינו רוח המשיח. הצריך לגאול את ישראל מכל צרותיהם עד לגאולה השלמה לקיים הכתוב, ומלאה הארץ דעה את ה' וגו' הרוח הזה נסתלק לו והלך, ואינו מאיר בעולם. וי לון מאן דגרמין דיזיל ליה מן עלמא, ולא יתוב לעלמא, דאילין אינון דעבדי לאורייתא יבשה, ולא בעאן לאשתדלא בחכמה דקבלה. אוי להם לאותם אנשים הגורמים, שרוחו של משיח יסתלק וילך לו מהעולם, ולא יוכל לשוב לעולם, שהמה, הם העושים את התורה ליבשה, כלומר, בלי משהו לחלוחית של שכל ודעת, כי מצטמצמים רק בחלק המעשי של התורה. ואינם רוצים להשתדל ולהבין בחכמת הקבלה, לידע ולהשכיל בסודות התורה וטעמי מצוה. ווי לון דגרמין עניותא וחרבא וביזה והרג ואבדן בעלמא. אוי להם, שהם גורמים במעשיהם הללו, שיהיו עניות וחרב וחמס וביזה והריגות והשמדות בעולם. עכ"ל.
הגמר של תיקון העולם, אי אפשר שיהיה, זולת בהכנסת כל באי עולם בסוד עבדותו ית'. (בעל הסולם, בעל הסולם, מאמר "הערבות", אות כ')
והביאותים אל הר קדשי ושמחתים בבית תפלתי עולתיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי כי ביתי בית תפלה יקרא לכל העמים. (ישעיהו נ"ו, ז')
ונהרו אליו כל הגויים. (ישעיהו ב', ב')
כי-אז אהפוך אל-עמים, שפה ברורה, לקרוא כולם בשם יהוה, לעובדו שכם אחד. (צפניה ג', ט')
ולא יְלַמדו עוד איש את רעהו ואיש את אחיו לאמור דעו את יהוה כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם. (ירמיהו ל"א, ל"ג)
כל בני העולם יתחברו ויוכשרו לעבודתו יתברך. (בעל הסולם, אגרת נ"ה)
הקב"ה רוצה בתקנת כל העולם, ע"כ אמרו חז"ל (שבת פ"ח, ב') כל דיבור ודיבור שיצא מפי הקב"ה נחלק לע' (70) לשון, שמורֶה על הכנה שיש בתורה להשלים כל האומות. (הראי"ה, מאורות הראי"ה לחנוכה, עמ' פ"ז)
הארתו של משיח, תורתו יכולה ומוכרחת להתפשט על כל קהילות גויים וסדרי ממשלתם, ועל כל אורחות החיים. (הראי"ה קוק, אורות הקודש ח"ג, עמ' שס"ז)
כה אמר יהוה צבאות, בימים ההמה אשר יחזיקו עשרה אנשים מכל לשונות הגויים והחזיקו בִּכְנף איש יהודי לאמור, נלכה עִמכם כי שמענו אלהים עמכם (זכריה ח', כ"ג)
יש חיוב מוקדם לגאולה, אשר כל אומות העולם יודו לתורת ישראל בסוד הכתוב "ומלאה הארץ דעה", דוגמת יציאת מצרים, שהיה חיוב מוקדם, שגם פרעה יודה לאלקים אמת ולמצוותיו וירשה להם לצאת. וע"כ כתוב, שכל אחד מהאומות יחזיק באיש יהודי ויוליכהו לארץ הקדושה, ואינו מספיק מה שיוכלו לצאת מעצמם. ותבין אמנם, מהיכן יבוא לאומות העולם דעת ורצון כזאת. תדע, שהוא ע"י הפצת החכמה האמיתית, שיראו בעליל אלקים אמת ותורת אמת. והפצת החכמה בהמון מכונה שופר, דוגמת השופר שקולו הולך עד למרחק המרובה, כן יתפשט הד החכמה בכל העולם, שאפילו האומות ישמעו ויודו, כי יש חכמת אלקים בקרב ישראל. (בעל הסולם, מאמר "שופר של משיח")
כל האנושות מתחייבת בסופה, בהכרח ובחיוב מוחלט, לבוא עד לידי ההתפתחות המופלגת הזאת, כמ"ש: כי מלאה הארץ דעה את ה', כמים לים מכסים. ולא יִכָּנף עוד מוריך, והיו עיניך רואות את מוריך. (בעל הסולם, מאמר "מהותה של חכמת הקבלה")
חשיבות הפנימיות: הרחבה
אומר בעל הסולם בספר מתן תורה:
אמנם יש דעה כללית המקובלת אצל ההמון. אשר עיקר החפץ של התורה והדת, הוא עניין הכשר המעשה בלבד, שכל הנרצה תלוי על קיום המצוות המעשיות, בלי שום דבר נוסף הנלוה עליו, או שצריך לצאת ממנו. אם כן היה הדבר, ודאי צדקו דברי האומר שדי לנו בלימוד הנגלה לבד, בדברים הנוגעים למעשה.
אבל לא כן הדבר, שכבר אמרו חז"ל: "וכי מה איכפת ליה להקב"ה למי ששוחט מן הצואר, או מי ששוחט מן העורף, הוי לא נתנו המצוות, אלא לצרף בהם את הבריות". הרי לפניך שיש עוד תכלית, אחר קיום המעשיות, שהמעשה הוא רק הכנה בעלמא לתכלית הזאת. ואם כן מובן מאליו, אשר אם המעשים, אינם מסודרים לתכלית הנרצה, הרי זה כאילו לא קיים כלום. וכן אמרו בזהר "מצוה בלא כוונה כגוף בלא נשמה". אם כן צריך עוד שיתלוה הכוונה אל המעשה.
אומר הבעל שם טוב:
"על אחת כמה וכמה שיש לנו לרדוף בכל לב ובכל נפש ובכל מאד אחר חכמת האמונה, הוא חכמת דרך הקבלה, שהוא דרך האמת."
(רבי ישראל בעל שם טוב, מאירות עינים, פרשת ראה)
אומר השל"ה הקדוש:
"…הוא סוד לימוד חכמת הקבלה אשר מחכימת פתי ומי שלא ראה אור החכמה זו לא ראה מאורות מימיו… וכל הפורש ממנה פורש מהחיים הנצחיים הרוחניים."
(רבי ישעיה בן אברהם הלוי הורוביץ – השל"ה הקדוש, מאמר ראשון דף ל')
אומר הרש"ש הקדוש:
"יודע אני שבזכות ספר הזוהר הקדוש וכתבי הקבלה שיתפשטו בעולם יֵצא עם ישראל לחירות, ובלימוד זה תלויה גאולתנו."
(הרב שלום שרעבי – הרש"ש, אור הרש"ש, עמ' 1599)
אומר הגאון מוילנא:
"ועיקר הגאולה תלויה בלימוד הקבלה."
(הגאון רבי אליהו מוילנה – הגר"א, אבן שלמה חלק יא' ג')
אומר החידא:
"לימוד ספר הזוהר מרומם על כל לימוד אחר."
(הרב חיים דוד יוסף אזולאי – החיד"א, מורה באצבע, אות מד')
אומר רבי חיים ויטאל:
"ובלי ספק כי העוסקים בתלמוד בבלי בלבד, מגששים כעורים קיר בלבושי התורה, ואין להם עיניים רואות ברזי התורה הנסתרים בו."
2) עמ' י"א טור א': "כי בלי ספק בהיותם עוסקים בפשטיה ובסיפוריה לבדם היא לובשת בגדי אלמנותה ושק הושת כסותה וכל האומות יאמרו לישראל מה דודך מדוד, מה תורתכם מתורתנו, הלא גם תורתכם סיפורים בהבלי העולם
אין עלבון תורה גדול מזה,
ולכן אוי להם לבריות מעלבונה של תורה."
אומר המקובל רבי יהודה צבי ברנדווין זצ"ל:
"והנה ידוע כי הגורם לכל היסורים הנוראים של עניות וחרב ביזה והרג ר"ל הוא מפאת חוסר השתדלות בלימוד חכמת הקבלה."
אומר הרה"ק מזידיטשוב זצ"ל (בספרו סור מרע ועשה טוב):
"והנה בלי ידיעת חכמת הקבלה הוא כבהמה וכו' אחר שעושה המצוה בלי טעם רק מצות אנשים מלומדה ודמיין לבהמות האוכלים חציר שאין בו טעם אכילת אדם."
ציטוטים מגדולי ישראל:
א. זהר פרשת בהעלותך אות י"ד (תרגום מארמית): כמו זה שכתוב, ותנח התיבה בחודש השביעי בשבעה עשר יום לחודש על הרי אררט.
ודאי מקרא זה יצא מכלל התורה ובא לספור פשוט. (שואל) מה אכפת לנו אם נחה בהר זה או בזה ,שהרי הוכרחה לנוח באיזה מקום שהוא, (ומשיב) אלא ללמד על הכלל כולו יצא. ואשרי הם ישראל שנתנה להם תורה עליונה תורת אמת ומי שאומר שספור ההוא של התורה הוא להראות אותו ספור בלבד בא, תיפח רוחו. כי אם כך אין התורה העליונה תורת אמת, אלא ודאי התורה הקדושה העליונה תורת אמת היא.
ב. זהר פרשת בהעלותך אות נ"ח (תרגום מארמית): "רבי שמעון אמר אוי לאותו אדם שאומר, כי התורה באה לספר ספורים בפשטות , ודברי הדיוט.
כי אם כן גם בזמן הזה אנו יכולים לעשות תורה מדברי הדיוט ועוד יותר יפים מהם…"
ג. זהר פרשת בהעלותך אות ס' (תרגום מארמית): "וע"כ ספור הזה שבתורה היא לבושה של התורה מי שחושב שאותו הלבוש הוא תורה ממש ואין בו דבר אחר, תיפח רוחו, ולא יהיה לו חלק לעולם הבא. משום זה אמר דוד גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך מה שמתחת לבושה של התורה."
ד. זהר פרשת בהעלותך את ס"ד (תרגום מארמית): "אוי לאלו הרשעים האומרים שהתורה אינה יותר מספור בלבד, והם מסתכלים בלבוש ולא יותר, אשרי הם המסתכלים בתורה כראוי. יין אינו יושב אלא בכד, כך התורה אינה יושבת אלא בלבוש זה. וע"כ לא צריכים להסתכל אלא במה שיש תחת הלבוש. וע"כ כל אלו הדברים וכל אלו הספורים הם לבוש."
ה. הקדמת חיים ויטאל זיע"א על שער ההקדמות:
-
- 1) עמ' י' טור ב':
"ובלי ספק כי העוסקים בתלמוד בבלי בלבד, מגששים כעורים קיר בלבושי התורה, ואין להם עיניים רואות ברזי התורה הנסתרים בו."
-
- 2) עמ' י"א טור א': "כי בלי ספק בהיותם עוסקים בפשטיה ובסיפוריה לבדם היא לובשת בגדי אלמנותה ושק הושת כסותה וכל האומות יאמרו לישראל מה דודך מדוד, מה תורתכם מתורתנו, הלא גם תורתכם סיפורים בהבלי העולם
אין עלבון תורה גדול מזה,
- ולכן אוי להם לבריות מעלבונה של תורה."
ו. המקובל רבי יהודה צבי ברנדווין זצ"ל: "והנה ידוע כי הגורם לכל היסורים הנוראים של עניות וחרב ביזה והרג ר"ל הוא מפאת חוסר השתדלות בלימוד חכמת הקבלה."
ז. הרה"ק מזידיטשוב זצ"ל (בספרו סור מרע ועשה טוב): "והנה בלי ידיעת חכמת הקבלה הוא כבהמה וכו' אחר שעושה המצוה בלי טעם רק מצות אנשים מלומדה ודמיין לבהמות האוכלים חציר שאין בו טעם אכילת אדם."
ח. ר' בונם מפשיסחא זצ"ל: "אבל עתה בעקבתא דמשיחא הנסתר. כמו שאנו רואים נר דולק וקודם שכבה הוא מתחזק ביותר ושלהבת עולה יותר. כמו כןמקודם לא היה היצר הרע מתגבר כל כך, והיה די תורה בנגלה לתבלין לנגדו, אבל עתה קודם הגאולה היצר הרע מתגבר יותר וצריכים להתחזק גם בנסתר."
ט. האדמור מזדיטשוב: "אי אפשר להיטהר ולהתקדש בדורות האחרונים כלום בלעדי חכמת הזהר והקבלה."
י. המקובל רבי יהודה צבי ברנדווין זצ"ל: "והנה ידוע כי הגורם לכל היסורים הנוראים של עניות וחרב ביזה והרג ר"ל הוא מפאת חוסר השתדלות בלימוד חכמת הקבלה."
יא. האדמור הריי"צ מליובאוויטש: "ויעשה תיקון בלימודו בזהר בשעה אחת , מה שלא יעשה בלימוד הפשט במשך שנה תמימה…"
יב. הרבי מליובאוויטש: "ומי שלא לומד פנימיות התורה מתחייב בנפשו, כי גם בעסק שאר חלקי התורה יפול,ומי שאינו רוצה בלימוד זה, רק בלימוד הנגלה בלבד , מתדבק 'באתר דמותא'. ורק ע"י לימוד סודות התורה יזכה לאור החיים."
יג. בעל הסולם הקדמה לתלמוד עשר הספירות אות קנ"ה: "ולפי"ז יש לשאול א"כ למה זה חייבו המקובלים לכל איש ללמוד חכמת הקבלה.אמנם יש בזה דבר גדול וראוי לפרסמו, כי יש סגולה נפלאה לאין ערוך, לעוסקים בחכמת הקבלה, ואף שאינם מבינים מה שלומדים, אלא מתוך החשק והרצון החזק להבין מה שלומדים מעוררים עליהם את האורות המקיפים את נשמתם. פירוש כי כל אדם מישראל מובטח בסופו שישיג כל ההשגות הנפלאות אשר חשב השי"ת במחשבת הבריאה להַנות לכל נברא…"
יד. הגאון מוילנא בפירוש לסידורו: "ההשגה מתחילה מתורת הניסתר ורק אח"כ משיגים יתר חלקי התורה. ולבסוף משיגים את התורה הנגלית."
טו. תיקוני הזהר ,תיקון 30: "אוי לאלו שלא רוצים ללמוד את הזוהר מפני שהם מביאים לעולם עוני, מלחמות ואסונות."
טז. הגאון מוילנא. ספר "אבן שלמה" 11,3: "הגאולה וביאת המשיח תלויים רק בלימוד הקבלה."
יז. החידא: "לימוד ספר הזוהר מעל ועדיף על כל לימוד אחר."
יח. הרב איזיק מקומרנו, ספר "נוצר חסד": "אם דורי היה שומע לי, היה לומד כבר מגיל תשע ספר הזוהר,וכך היה יורש יראת שמים במקום יראה חיצונית."
יט. המקובל יצחק כדורי: "אני קורא לכל אחד, להקדיש כל יום לכל אחד זמן ללימוד הקבלה. מפני שבזה תלוי ניקוי נשמתכם." (ציטוט מאלון, לא שמעתי בעצמי).
כ. ספר הזוהר פרשת נשוא: "בעתיד רק בעזרת ספר הזוהר יצאו בני ישראל מהגלות."
"אי אפשר שכל כלל ישראל יבואו לטהרה, זולת על ידי לימוד הקבלה, שהיא הדרך הקלה ביותר, המספיקה גם לקטני הדעת, מה שאין כן בדרך העסק בתורת הנגלה בלבד, אי אפשר לזכות על ידה, זולת ליחידי סגולה, ועל ידי יגיעה רבה, אבל לא למרבית העם."
(הרב יהודה אשלג – בעל הסולם, "הקדמה לתלמוד עשר הספירות", אות לו')
"הרי מבואר בפירוש אף בדברי התנאים, שאין האדם יוצא ידי חובתו לגמרי, בעסק המקרא והמשנה והאגדה והתלמוד בלבד, אלא הוא מחויב לעסוק בכל יכלתו בסתרי תורה."
(הרב חיים ויטאל – הרח"ו, מבוא לשער ההקדמות)
"…הוא סוד לימוד חכמת הקבלה אשר מחכימת פתי ומי שלא ראה אור החכמה זו לא ראה מאורות מימיו… וכל הפורש ממנה פורש מהחיים הנצחיים הרוחניים."
(רבי ישעיה בן אברהם הלוי הורוביץ – השל"ה הקדוש, מאמר ראשון דף ל')
"יודע אני שבזכות ספר הזוהר הקדוש וכתבי הקבלה שיתפשטו בעולם יֵצא עם ישראל לחירות, ובלימוד זה תלויה גאולתנו."
(הרב שלום שרעבי – הרש"ש, אור הרש"ש, עמ' 159)
"ועיקר הגאולה תלויה בלימוד הקבלה."
(הגאון רבי אליהו מוילנה – הגר"א, אבן שלמה חלק יא' ג')
"ואמר האר"י, שכל מה שבא בדברי חז"ל עונש על המגלה סודות, זה היה בזמניהם, אבל כעת שמחה וחדוה לפני השם יתברך לעסוק כל אחד בסודות התורה. בשווקים וברחובות אבקשה את שאהבה נפשי וללמוד בה להאיר על נפשו הארה נפלאה מאור אין סוף, חיות אלוהות, אור נערב בהתגלות אלהות."
(הרב יצחק אייזיק יהודה יחיאל סאפרין מקומרנה, מתוך הסכמתו לספר באר אברהם)
✨✨✨
וכן אמר הגאון הצדיק רבי שלמה בלוך ז"ל משם רבו החפץ חיים ז"ל, שעל לימוד ספר הזוהר אין שום הגבלה. והיה החפץ חיים מעורר לכולם שילמדו כל שבת את הזוהר של אותה פרשה ואפילו לבחורים."
(הרב יוסף בן שלמה מפוז'ין, הוספות בנין יוסף)
"ומצאתי כתוב מה שנגזר למעלה שלא יתעסקו בחכמת האמת בגלוי, היה לזמן קצוב עד תשלום שנת ה´ אלפים ר"נ (1490), ומשם ואילך יקרא "דרא בתראה" (דור אחרון) והותרה הגזירה, והרשות נתונה להתעסק בספר הזוהר ומשנת ה' אלפים ג' מאות ליצירה (1540) מן המובחר שיתעסקו ברבים, גדולים וקטנים."
(הרב אברהם אזולאי, הקדמת ספר "אור החמה")
"אוי לאלו שלא רוצים ללמוד את הזוהר, מפני שהם מביאים לעולם עוני, מלחמות ואסונות."
("תיקוני הזוהר", תיקון ל')
"לימוד ספר הזוהר מרומם על כל לימוד אחר."
(הרב חיים דוד יוסף אזולאי – החיד"א, מורה באצבע, אות מד')
✨✨✨
א. זהר פרשת בהעלותך אות י"ד (תרגום מארמית): כמו זה שכתוב, ותנח התיבה בחודש השביעי בשבעה עשר יום לחודש על הרי אררט.
ודאי מקרא זה יצא מכלל התורה ובא לספור פשוט. (שואל) מה אכפת לנו אם נחה בהר זה או בזה ,שהרי הוכרחה לנוח באיזה מקום שהוא, (ומשיב) אלא ללמד על הכלל כולו יצא. ואשרי הם ישראל שנתנה להם תורה עליונה תורת אמת ומי שאומר שספור ההוא של התורה הוא להראות אותו ספור בלבד בא, תיפח רוחו. כי אם כך אין התורה העליונה תורת אמת, אלא ודאי התורה הקדושה העליונה תורת אמת היא.
ב. זהר פרשת בהעלותך אות נ"ח (תרגום מארמית): "רבי שמעון אמר אוי לאותו אדם שאומר, כי התורה באה לספר ספורים בפשטות , ודברי הדיוט.
כי אם כן גם בזמן הזה אנו יכולים לעשות תורה מדברי הדיוט ועוד יותר יפים מהם…"
ג. זהר פרשת בהעלותך אות ס' (תרגום מארמית): "וע"כ ספור הזה שבתורה היא לבושה של התורה מי שחושב שאותו הלבוש הוא תורה ממש ואין בו דבר אחר, תיפח רוחו, ולא יהיה לו חלק לעולם הבא. משום זה אמר דוד גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך מה שמתחת לבושה של התורה."
ד. זהר פרשת בהעלותך את ס"ד (תרגום מארמית): "אוי לאלו הרשעים האומרים שהתורה אינה יותר מספור בלבד, והם מסתכלים בלבוש ולא יותר, אשרי הם המסתכלים בתורה כראוי. יין אינו יושב אלא בכד, כך התורה אינה יושבת אלא בלבוש זה. וע"כ לא צריכים להסתכל אלא במה שיש תחת הלבוש. וע"כ כל אלו הדברים וכל אלו הספורים הם לבוש."
✨✨✨
ה. הקדמת חיים ויטאל זיע"א על שער ההקדמות:
-
- 1) עמ' י' טור ב':
"ובלי ספק כי העוסקים בתלמוד בבלי בלבד, מגששים כעורים קיר בלבושי התורה, ואין להם עיניים רואות ברזי התורה הנסתרים בו."
-
- 2) עמ' י"א טור א': "כי בלי ספק בהיותם עוסקים בפשטיה ובסיפוריה לבדם היא לובשת בגדי אלמנותה ושק הושת כסותה וכל האומות יאמרו לישראל מה דודך מדוד, מה תורתכם מתורתנו, הלא גם תורתכם סיפורים בהבלי העולם
אין עלבון תורה גדול מזה,
- ולכן אוי להם לבריות מעלבונה של תורה."
✨✨✨ו. המקובל רבי יהודה צבי ברנדווין זצ"ל: "והנה ידוע כי הגורם לכל היסורים הנוראים של עניות וחרב ביזה והרג ר"ל הוא מפאת חוסר השתדלות בלימוד חכמת הקבלה."
✨✨✨
ז. הרה"ק מזידיטשוב זצ"ל (בספרו סור מרע ועשה טוב): "והנה בלי ידיעת חכמת הקבלה הוא כבהמה וכו' אחר שעושה המצוה בלי טעם רק מצות אנשים מלומדה ודמיין לבהמות האוכלים חציר שאין בו טעם אכילת אדם."
ח. ר' בונם מפשיסחא זצ"ל: "אבל עתה בעקבתא דמשיחא הנסתר. כמו שאנו רואים נר דולק וקודם שכבה הוא מתחזק ביותר ושלהבת עולה יותר. כמו כןמקודם לא היה היצר הרע מתגבר כל כך, והיה די תורה בנגלה לתבלין לנגדו, אבל עתה קודם הגאולה היצר הרע מתגבר יותר וצריכים להתחזק גם בנסתר."
✨✨✨
ט. האדמור מזדיטשוב: "אי אפשר להיטהר ולהתקדש בדורות האחרונים כלום בלעדי חכמת הזהר והקבלה."
י. המקובל רבי יהודה צבי ברנדווין זצ"ל: "והנה ידוע כי הגורם לכל היסורים הנוראים של עניות וחרב ביזה והרג ר"ל הוא מפאת חוסר השתדלות בלימוד חכמת הקבלה."
✨✨✨
יא. האדמור הריי"צ מליובאוויטש: "ויעשה תיקון בלימודו בזהר בשעה אחת , מה שלא יעשה בלימוד הפשט במשך שנה תמימה…"
יב. הרבי מליובאוויטש: "ומי שלא לומד פנימיות התורה מתחייב בנפשו, כי גם בעסק שאר חלקי התורה יפול,ומי שאינו רוצה בלימוד זה, רק בלימוד הנגלה בלבד , מתדבק 'באתר דמותא'. ורק ע"י לימוד סודות התורה יזכה לאור החיים."
✨✨✨
יג. בעל הסולם הקדמה לתלמוד עשר הספירות אות קנ"ה: "ולפי"ז יש לשאול א"כ למה זה חייבו המקובלים לכל איש ללמוד חכמת הקבלה.אמנם יש בזה דבר גדול וראוי לפרסמו, כי יש סגולה נפלאה לאין ערוך, לעוסקים בחכמת הקבלה, ואף שאינם מבינים מה שלומדים, אלא מתוך החשק והרצון החזק להבין מה שלומדים מעוררים עליהם את האורות המקיפים את נשמתם. פירוש כי כל אדם מישראל מובטח בסופו שישיג כל ההשגות הנפלאות אשר חשב השי"ת במחשבת הבריאה להַנות לכל נברא…"
✨✨✨
יד. הגאון מוילנא בפירוש לסידורו: "ההשגה מתחילה מתורת הניסתר ורק אח"כ משיגים יתר חלקי התורה. ולבסוף משיגים את התורה הנגלית."
✨✨✨
טו. תיקוני הזהר ,תיקון 30: "אוי לאלו שלא רוצים ללמוד את הזוהר מפני שהם מביאים לעולם עוני, מלחמות ואסונות."
✨✨✨
טז. הגאון מוילנא. ספר "אבן שלמה" 11,3: "הגאולה וביאת המשיח תלויים רק בלימוד הקבלה."
✨✨✨
יז. החידא: "לימוד ספר הזוהר מעל ועדיף על כל לימוד אחר."
✨✨✨
יח. הרב איזיק מקומרנו, ספר "נוצר חסד": "אם דורי היה שומע לי, היה לומד כבר מגיל תשע ספר הזוהר,וכך היה יורש יראת שמים במקום יראה חיצונית."
✨✨✨
יט. המקובל יצחק כדורי: "אני קורא לכל אחד, להקדיש כל יום לכל אחד זמן ללימוד הקבלה. מפני שבזה תלוי ניקוי נשמתכם." (ציטוט מאלון, לא שמעתי בעצמי).
✨✨✨
כ. ספר הזוהר פרשת נשוא: "בעתיד רק בעזרת ספר הזוהר יצאו בני ישראל מהגלות."
✨✨✨
כפי שאמר המרח"ו "כי לא על חנם כפי רצונם פסקו טמא טהור אסור והיתר כשר ופסול אלא מתוך פנימיות התורה כנודע"
✨✨✨
סודות אלו, לא רק שאין איסור לגלותם, אלא אדרבה, מצווה גדולה לגלותם (בפסחים קי"ט). ומי שיודע לגלות ומגלה אותם, שכרו הרבה מאוד. כי בגילוי האורות הללו לרבים, ולרבים דווקא, תלוי דבר ביאת גואל צדק, במהרה בימינו אמן.
בעל הסולם, הקדמה לתלמוד עשר הספירות, ל'
✨✨✨
כתוב, שכל אחד מהאומות יחזיק באיש יהודי ויוליכהו לארץ הקדושה, ואינו מספיק מה שיוכלו לצאת מעצמם. ותבין אמנם, מהיכן יבא לאומות העולם דעת ורצון כזאת. תדע, שהוא ע"י הפצת החכמה האמיתית, שיראו בעליל אלוקים אמת ותורת אמת. והפצת החכמה בהמון מכונה "שופר", דוגמת השופר, שקולו הולך עד למרחק המרובה, כן יתפשט הד החכמה בכל העולם, שאפילו האומות ישמעו ויודו כי יש חכמת אלוקים בקרב ישראל.
בעל הסולם, שופר של משיח
✨✨✨
לפנינו חיוב ההרחבה וקביעות העסק בצד הפנימי שבתורה, בכל ענייני הרוח שבה, הכוללת במובן הרחב חכמת ישראל הרחבה, שפסגתה הגבוהה היא דעת אלוקים באמת, על פי עמקי רזי תורה, הצריך בימינו בירור, ליבון והסברה למען יהיה הולך ומובן, הולך ומתפשט בכל שדרות עמנו.
הראי"ה קוק, אוצרות הראיה ב', 317
תתחזק ידידי להאיר את אור חכמת הנסתר בעולם. עתה קרבו הימים, שהכול יכירו וידעו שישועת ישראל וישועת העולם כולו תלויה רק בהופעת חכמת אור הגנוז של פנימיות רזי תורה בשפה ברורה.
הראי"ה קוק, אגרות א', צ"ב
השאלות הרוחניות הגדולות, שהיו נפתרות רק לגדולים ומצוינים, מחויבות הן להיפתר עכשיו בהדרגות שונות לכלל העם. ולהוריד דברים נישאים ונשגבים ממרום עוזם עד עומק הדיוטא הרגילה ההמונית, צריך לזה עושר רוח גדול ואדיר, ועסקנות קבועה ומורגלת, שרק אז תתרחב הדעה ותברר השפה, עד כדי להביע הדברים היותר עמוקים בסגנון קל ופופולרי, להשיב נפשות צמאות.
הראי"ה קוק, עקבי הצאן, נ"ד
המגמה של התגלות רזי תורה היא המטרה האידיאלית בחיים ובמציאות. המחשכים שתוכן הקודש מתכסה בהם, הם גורמים להקטין את רוח האדם, ולהזעיר את שאיפותיו, וממילא הרי הוא מתדלדל, והחברה כולה מתדלדלת בדלדולם של היחידים, האומה מתרוששת ברוחה ע"י התרוקנות הרוח של בניה.
הראי"ה קוק, אורות הקודש א', קמ"ב
✨✨✨
בעל הסולם, כתבי הדור האחרוןמגמת החיים הוא לזכות לדבקותו מטעם תועלת השי"ת לבדו בקפדנות. או לזכות את הרבים שיגיעו לדבקותו ית'.
✨✨✨
כך מובא גם בסידור הגאון מוילנא: ״ההשגה מתחילה מתורת הנסתר ורק אחר כך משיגים יתר חלקי התורה.
ולבסוף משיגים את התורה הנגלית.״
לא רק זאת לימוד הזוהר נצרך לכל יהודי לשלימות גופו ונפשו כפי שמצינו באבן שלמה פרק ח' אות כ״ו: ״פנימיות התורה הם חיים לפנימיות הגוף שהוא הנפש והחיצוניות לחיצוניות הגוף״ תורת הנסתר מעניק חיות לנפש האדם, ותורת הנגלה מחיה את גופו. מכאן שאין שלימות לאדם רק ע״י תוספת לימוד פנימיות התורה,
תורת הסוד.
וממשיך שם ״והעוסקים ברמז וסוד אין יצר הרע יכול להתגרות בהם״ מעין הבטחה ללומדי הזוהר הקדוש. כל מי שילמד בזוהר הקדוש ינצל מן היצה״ר ויגבור עליו. ומי אינו רוצה להנצל מתגרות היצר? מי אינו חפץ להנצל מנסיונות החיים? הרי היצר הרע אינו מרפה מאתנו אף לא לדקה ועובד עלינו במשרה מלאה סביב השעון. וכאן מבטיחים לנו שיכול נוכל לו ולא יהיה בכוח היצר לשלוט בנו. היאך? ע״י לימוד הזוהר.
אותו הדבר מצינו גם בפירוש הגר״א על משלי ה' י״ח: ״העוסקים ברמז וסוד אין יצר הרע יכול להתגבר בהם״.
ואכן מקובל על פי הגר״א ללמוד בכל יום זוהר ושערי אורה כפי שנכתב בספר הנהגות צדיקים (הנהגות פרטות
מרבי יוסף זונדל מסלאנט ע״פ הגר׳׳א).
✨✨✨
וממשיך שם ״והעוסקים ברמז וסוד אין יצר הרע יכול להתגרות בהם״ מעין הבטחה ללומדי הזוהר הקדוש. כל מי שילמד בזוהר הקדוש ינצל מן היצה״ר ויגבור עליו. ומי אינו רוצה להנצל מתגרות היצר? מי אינו חפץ להנצל מנסיונות החיים? הרי היצר הרע אינו מרפה מאתנו אף לא לדקה ועובד עלינו במשרה מלאה סביב השעון. וכאן מבטיחים לנו שיכול נוכל לו ולא יהיה בכוח היצר לשלוט בנו. היאך? ע״י לימוד הזוהר.
אותו הדבר מצינו גם בפירוש הגר״א על משלי ה' י״ח: ״העוסקים ברמז וסוד אין יצר הרע יכול להתגבר בהם״.
ואכן מקובל על פי הגר״א ללמוד בכל יום זוהר ושערי אורה כפי שנכתב בספר הנהגות צדיקים (הנהגות פרטות
מרבי יוסף זונדל מסלאנט ע״פ הגר׳׳א).
✨✨✨
ומובא מהרה״ק רבי פנחס מקאריץ זי״ע בס' אמרי פנחס השלם (דף ק״ן), וז״ל: ״צריך מלמד (לתלמידים) ללמוד זהר, שהוא בח'י עץ החיים, שיכול להמשיך נשמה לתלמידים. כי מה שהרב נותן שכל ישר להתינוק, בזה מניח בו נשמה אמיתית״, עכ״ל. (ואני שמעתי שזה מקובל עוד מהבעש״ט זי״ע). כי הזהר מלהיב ומאיר את הנשמה של כל איש מישראל, באופן שיוכל להשפיע הארה של נשמה קדושה גם בזולתו.
אמר הבעש״ט ז״ל, בג' דברים הכלל היפך ממה שאמרו אחד המרבה ואחד כו' ובלבד שיכוין, אלא אחד המכוין כו' ובלבד שירבה, אמירת הזוהר מסוגל לנשמה, שקידת מקוואות מטהר הגוף, נתינת צדקה, אמרז״ל הנותן סלע לצדקה בשביל שיחי' בני הרי זה צדיק גמור, דעל כל פנים מחי' את העני.
(ספר נתיב רש״י, בשם ״מורי״, ה״ה הרה״צ ר' הלל מפאריטש)
✨✨✨
הנני רושם לך תלמידי המובהק הרב הגאון הקדוש מ׳ יעקב יוסף הכהן נ״י בקצרה על נייר קטן בכיון בכדי שתשא
אותו בכל עת. קבלתי ממורי ורבי וכו׳ [הבעש״ט], תיקונים ילמד בכל השנה בכל יום.
איעצך ויהי אלוקים אתך, בכל לילה קודם השינה ממש תלמוד מאמר אחד מתיקוני הזוהר הקדוש ואז תישן בטח ובל תירא. והשי״ת יטע בלבנו אהבתו ויראתו דוקא, אמן כן יהי רצון. מנאי מורו ישראל במוהר״ר אליעזר בעל שם ממעזבוז. (כתר שם טוב)
הבעש״ט צוה לאנשיו שקודם כל תפילה ילמדו מאמר זוהר ותיקונים. (ליקוטי תורה (טשרנוביל) הדרכה ז׳, דף
ט׳ טור ג׳)
✨✨✨
לימוד ספר הזוהר מרומם על כל לימוד, בשגם לא ידע מאי קאמר ואף שיטעה בקריאתו. והוא תיקון גדול לנשמה, לפי שהגם דכל התורה שמותיו של הקדוש ברוך הוא, מכל מקום נתלבשה בכמה סיפורים, ואדם הקורא ומבין הסיפורים נותן דעתו על פשט הפשוט, אבל ספר הזוהר מן הסודות עצמן בגלוי, והקורא יודע שהם סודות וסתרי תורה אלא שאינו מובן מקוצר המשיג ועומק המושג. (מורה באצבע סי׳ מ״ד)
✨✨✨
קריאת רבני ירושלים ללימוד הזוהר –
שנת תרפ״א
כבר ידוע לכבודם מעלת למוד הזוהר הקדוש אשר הוא מבטל כל מיני פורעניות וגזירות קשות ורעות ומותנא וחרבה ובזה מעלמא, והשנה שעברה כבר עוררנו עם ישראל "תקון לגאולה האמיתית" מטעם רבנים הגאונים מארי דארעא קדישא" הנז״ל לשקוד על לימוד הזוהר לגמור בארץ ובחוצה לארץ אלף סיומים, וכפי הרשימות אשר קבלנו לא נגמר רק לערך שש מאות סיומים, ע"כ אנחנו רבני וגאוני ארץ הקדושה מבקשים מכל בר ישראל אשר ידו משגת ללמוד עוד פעם בכדי גמור האלף סיומים בכ״ה אלול הבעל״ט כפי שיעור הראשון יותר או פחות עם בני חברתו של אשתקד סיום זוהר אחד לעילוי מזל עם ישראל ולבטל כל הצרים אותם עליונים ותחתונים ויפר עצת אויבינו ויקלקל מחשבותם ולא תעשינה ידיהם תושיה, וישראל ישכון לבטח ונראה בנחמת ציון אכי״ר. ירושלים ת״ו בש״א לחדש אייר שנת תפא״ר לפ״ק.
קודם הלימוד יאמר: הרי אנחנו לומדים בספר הזוהר הקדוש לעילוי שכינת עוזנו ולהרים קרן מזל ישראל ולסתום פי כל הצרים אותנו עליונים ותחתונים ולהחזיר העטרה ליושנה ויאמר די לצרותינו וישראל ישכון לבטח
אמן כי״ר.
✨✨✨
כבר אמרו חכז״ל שתלמוד תורה היא שקולה כנגד כל המצות אשרי הזוכה להיות עמלו בתורה הן בנגלה הן בנסתר
בספר זוה״ק והתיקונים. וכדאי הוא רשב״י התנא האלקי זיע״א לפטור את כל העולם כלו מן הדין ולקרב את הגאולה
ועינינו תחזינה בהגלות נגלות אור ה' ומלאה הארץ דעה את ה' בבא גא״צ וישראל נושע בה' תשועת עולמים בעגלא
ובקרוב
נאם יצחק ירוחם בהגאון החסיד מוהר״ר משה יהושע יהודא ליב זצ״ל דיסקין
מסכים אני לכל המדובר למעלה ומבקש מאחב״י בכל מקום להתמיד בלמוד הקדוש הנזכר ובסדר הנזכר וזכות התנא הקדוש רשב״י זיע״א ותוה״ק יגן עלינו לזכות לראות בגאולת ישראל ברחמים בב״א כמ״ש הנביא
גם כי יתנו בגוים עתה אקבצם.
ובעה״ח יום פסח שני תרפ״א בא ס״ט יפרח כשושנה לפ״ק – הצבי יעקב מאיר ס״ט ראשון לציון וראש הרבנים בא״י.
ע״ד תועלת ונחיצות הלימוד הקדוש של הזוהר הקדוש התיקונים כבר כתבתי בזה שנה שעברה השי״ת ברחמיו יתן התעוררות תשובה מלעילא בלב עמלו ישראל ונזכה לראות בישועה קרובה כעתירת לב ונפש המחכה.
הק׳ יוסף חיים זאננעפעלד – רב ואב״ד לקהלת האשכנזים – בעה״ק ירושלים תובב״א
✨✨✨
”על לימוד הזוהר אין שום הגבלות…״
(החפץ חיים)
וכן אמר הגאון הצדיק רבי שלמה בלוך זצ״ל משם רבו החפץ חיים זצ״ל שעל לימוד ספר
הזוהר אין שום הגבלה כי רובו מדרש והיה החפץ חיים מעורר לכולם שילמדו כל שבת את
הזוהר של אותה פרשה ואפילו לבחורים.
)ר' יוסף בן שלמה מפוז'ין, הוספות בנין יוסף(
✨✨✨
ועתה נכתוב מה גורם בעולם בטול לימוד הזוהר, ונקח אותו מדברי הרב הגדול המקובל האלהי רבי חיים ויטאל זלה"ה תלמיד הרב האר"י זיע"א הכתוב בהקדמת שער ההקדמות, וז"ל אני הצעיר בעיר הדל באלפי חיים ויטאל בן לא"א הרב יוסף ויטאל זלה"ה בהיותי בן שלשים לכח תשש כחי וישבתי משתומם ומחשבותי תמהים כי
עבר קציר כלה קיץ ואנחנו לא נושענו תרופה לא עלתה למחלתנו, אין מזור לבשרינו, ולא עלתה ארוכה למכתנו, ולחרבן בית מקדשנו, אוי לנו כי פנה היום וגם נטו צללי ערב וכלו כל הקצים ועדיין בן דוד לא בא. ואתנה את פני
לחקור ולדעת מה זה ועל מה זה נתארך קצינו וגלותינו ומדוע לא בא בן ישי? ומצאתי און לי ואנינה בקרבי ולבי דוי, ממאמר אחד הובא בספר התיקונים תקון ל' וז"ל תנינא כתיב ורוח אלהים מרחפת וכו' והיא אומרת מה אקרא וכו'
ובההוא זמנא וכו' ויזכור כי בשר המה רוח הולך ולא ישוב ד אהו ארוחו של משיח ווי לון דגרמי דיזיל ליה מן עלמ א ול אבען לאשתדל אבחכמת הקבלה )ר"ל לימוד הזוהר( וגרמי עניותה וחרב אובזה והרג ואבדן בעלמא, והאי רוח דאסתלק ד אהו ארוחו של משיח כמה דאתמר ואיהו רוה"ק רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת ה' ע"כ.
✨✨✨
וראוי לקבוע עצמו ללמוד חמש דפין בזוהר בכל יום והוא תועלת גדול ותיקון גדול לנפש
להאירה ולזככה ולתקנה ולכלות קוצים מדות רעות ותאוות רעות לזכות בנועם השם והוא
מרפא ותיקון לחטאים ופשעים של הנפש.
)מורה באצבע להחיד"א אות מ'(
✨✨✨
רבי שלום שרעבי חיבר ספרים רבים וחשובים בחכמת הקבלה, אחד מן הספרים נקרא
בשם "קול-קורא" – בו כתב על חובת לימוד הזוהר והקבלה בדור הזה, וראיות אין ספור כי
לא רק שמותר לעסוק בתורת הסוד הזוהר והקבלה אלא חובה לעסוק בה.
✨✨✨
רבי שניאור זלמן מלאדי – האדמו"ר הזקן "בעל התניא"
שמעתי ממהר"ם הלוי יפה שאמר בשם אדמו"ר הזקן נבג"מ סגולה למחשבות זרות בעת
התפילה הוא ג' דרכים וכו', וכן ספר הזוהר הלשון מסוגל לנשמה אעפ"י דלא ידע מאי קאמר,
ולכן כיון שג' דברים אלו אינם צריכים כוונה, לכן מועילים לטהר המחשבה ממחשבות זרות. )ס'
מגדל עז, מאמרי דא"ח מאדמור"י חב"ד, ע' תכ"ו
מי שהוא בעל עסק גדול יהיה רוב לימודו בזוהר אף שאינו מבין, כי מה איכפת ליה שאינו מבין
אפילו הכי הוא סגולה.
רבי שניאור זלמן מלאדי, אדמו"ר הזקן בעל התניא, מאמרי האדמו"ר הזקן הקצרים 1דף תקע"א
✨✨✨
"צמח צדק" – האדמו"ר השלישי בשולשלת חב"ד
חבר גם את הספר "ביאורי הזוהר"- ובו ביאור מאמרי הזוהר.
הרבי "צמח צדק" אמר פעם ביחידות: לימוד הזוהר מרומם את הנפש. לימוד המדרש מעורר את
הלב ואמירת תהלים בבכי ודמעות "שוטפת את הכלי". – טז טבת
ספר חגי ומועדי ישראל שע"י ר. זמיר, וכן נדפס בספר שיחות לנוער כרך ד' תשכ"ו – תשכ"ח
✨✨✨
האדמו"ר מליובאוויטש- האדמו"ר האחרון בשולשלת חב"ד
הוראותיו האחרונות של כ"ק אדמו"ר שליט"א בקשר לכינוסי הילדים, לימוד הזוהר וכו' מוכיחים
למעלה מכל צל של ספק, על גודל השעה בה אנו נמצאים, ולכן דווקא ברגעים גדולים אלו, מוטלת
החובה של כולנו – ללא יוצא מהכלל להתגייס במרץ למבצעיו הק', של כ"ק אדמו"ר שליט"א …
עלון כפר חב"ד תש"מ – תשמ"א, דבר המערכת
✨✨✨
אחכה לו בכל יום שיבוא – מי שלומד זוהר מחכה ורוצה באמת את המשיח- כי הוא
פועל כל רגע לביאת המשיח
הרמב"ם בפרק י"א מהלכות מלכים הלכה א' כתב: "המלך המשיח… וכל מי שאינו מאמין בזה, או
מי שאינו מחכה לביאתו, לא בשאר הנביאים בלבד הוא כופר, אלא בתורה ובמשה רבינו"
הנה כי כן יסוד האמונה בביאת המשיח הוא להאמין בבואו ולצפות לביאתו {האדמור מליובאוויטש
✨✨✨
כ'י ל'א תשכ'ח מפ'י זרע'ו הם אותיות יוחאי.על ידי רשב"י לא תשכח התורה
ודע שבפסוק בעצמו מרומז ונסתר סוד הזה שעל ידי זרעו של יוחאי, שהוא ר' שמעון בן יוחאי, על ידו לא תשתכח
התורה מישראל, כי סופי תיבות של פסוק זה, כ'י ל'א תשכ'ח מפ'י זרע'ו הם אותיות יוחאי. וזה שמרמז ומגלה
הפסוק כי לא תשכח מפי זרעו, – מפי זרעו דייקא, היינו מפי זרעו של זה בעצמו שהוא מרומז ונסתר בזה הפסוק
שהוא התנא יוחאי, כי על ידי זרעו של יוחאי שמרומז בזה הפסוק בסופי תיבות הנ"ל שהוא ר' שמעון בן יוחאי, על ידו
לא תשכח התורה כי בחיבור הקדוש הספר הזהר הקדוש בחיבורא דא יפקון מן גלותא. ודע שסוד ר' שמעון בעצמו
הוא מרומז בפסוק אחר, כי דע כי התנא הקדוש ר' שמעון הוא בחינת ע'יר ו'קדיש מ'ן ש'מיא נ'חית ר"ת שמעון, עד
כאן לשונו. לקוטי מוהר"ן
בלימוד הזוהר היה בוכה הרבה עד שיזכה להבין. הרבי נחמן מברסלב, שיחות הר"ן
על ידי עיון עמוק בסודות התורה
יכולים לפקוד עקרות ולרפאות
חולאת חזק. )ספר המדות אות סוד,
מבעל ליקוטי מהר"ן זלה"ה
סגולת הזוהר לעורר לעבודת ה'
ידוע שלימוד הזוהר מסוגל מאד
מאד ודע שע"י לימוד הזוהר
נעשה חשק לכל מיני לימודים של
התורה הקדושה, והלשון הקדוש של
הזוהר מעורר מאד לעבודת השם
יתברך. )הרבי נחמן מברסלב, שיחות
הר"ן, ק"ח
מי שלא נמשך אחר תורת הסוד, בהכרח שאינו מרגיש דבר הקדוש באמת
מה שאנו רואים שיש בני אדם שאין דעתם נמשכת אחר ספרים קדושים ונוראים מאד כגון ספרי הזהר וספרי
האריז"ל וכיוצא, אעפ"י שיש בהם חידושים נוראים מאד מאד המאירים עינים ומתוקים כדבש, והם נמשכים
דייקא אחר ענינים אחרים כגון חקירות, דע כי זהו מחמת מזגם, כי מזגם בטבעם הוא מזג רע מן התולדה שנולדו
במזג רע שאינם יכולים לסבול את הדבר הקדוש באמת, ובאמת בודאי יש לו בחירה ויש לו כח לשבר את מזגו הרע,
אבל מאחר שנולד במזג רע כזה, הוא צריך לסבול מרירות גדול לשבר את מזגו וטבעו הרע. ואשר לאדם שנולד
בקדושה. )ספר שיחות הר"ן ז"ל סי' מ'
✨✨✨
על ידי עיון עמוק בסודות התורה
יכולים לפקוד עקרות ולרפאות
חולאת חזק. )ספר המדות אות סוד,
מבעל ליקוטי מהר"ן זלה"ה
✨✨✨
חובת הלימוד בכל יום
ואשרי האדם שילמוד התיקונים באלו הימים כל תיקון שם אותו היום דבר יום ביומו ולא יעבור כי לכל דבר יש
לו שורש וטעם וכוונה לכן טוב שלא יקדים ולא יאחר וכן היה מנהגו הטוב של עטרת ראשינו מורינו הרב
המופלא חסין קדוש מר שארינו הפרד"ס זיע"א ואפילו בזמן שהיה לו עול הציבור היה פונה מכל הענינים ולימד
חובת היום, גם טוב לבעל תשובה שילמוד חמשת דפים בכל יום מהזוהר הקדוש כמו שכתב בספר שם הגדולים חלק
ב' מערכ' ב' אות ב'.
✨✨✨
בשם אדמו"ר הזקן נבג"מ: ספר הזוהר הלשון מסוגל לנשמה אעפ"י דלא ידע מאי קאמר
ט. שמעתי ממהר"ם הלוי יפה שאמר בשם אדמו"ר הזקן נבג"מ סגולה למחשבות זרות בעת התפילה הוא ג'
דרכים וכו', וכן ספר הזוהר הלשון מסוגל לנשמה אעפ"י דלא ידע מאי קאמר, ולכן כיון שג' דברים אלו אינם
צריכים כוונה, לכן מועילים לטהר המחשבה ממחשבות זרות.
ס' מגדל עז, מאמרי דא"ח מאדמור"י חב"ד, ע' תכ"ו
✨✨✨
בדביקות נפש האדם בצירופי אותיות אף שאינו יודע ומבין הענין בעין השכל רק שהוגה ומדבר בהם, הרי הם
מעלים את הנפש
יא. כל צירופי אותיות התורה יש בהם יתרון ומעלה יתירה זו, שבדביקות נפש האדם בצירופי אותיות אף שאינו
יודע ומבין הענין בעין השכל רק שהוגה ומדבר בהם )לאפוקי הרהור דלאו כדיבור דמי( הרי הם מעלים את
הנפש למקום שלא היתה הנפש מגעת שם מצד שרשה, כי שרש אותיות התורה היא הגבה למעלה משרש הנפש.
)תורה אור לבעל התניא, פ' בשלח ד"ה אשירה לה'
✨✨✨
הזוהר סגולה אף שאינו מבין
ובנידון שאר הלימוד יהיה בזה האופן מי שהוא בעל עסק גדול יהיה רוב לימודו בזוהר הקדוש אף שאינו
מבין כי מה איכפת ליה שאינו מבין אפילו הכי הוא סגולה.
)מאמרי אדמו"ר הזקן הקצרים דף תקע"א(
ה. מי שהוא בעל עסק גדול, יהי' רוב לימודו בזוה"ק, עת קבוע בכל יום ללמוד ספרי מוסר, ובפרט בספר הזוהר
במאמר קן צפור אומר אדמו"ר הזקן:
ולמוד בכל יום זוהר מעט, ובשבת כל היום זוהר.
מאה שערים ע' 40
✨✨✨
א. והמשכילים יבינו אינון מארי קבלה דאתמר בהון והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע, אילין אינון דקא
משתדלין בזהר דא דאתקרי ספר הזהר דאיהו כתיבת נח דמתכנשין בה שנים מעיר ושבע ממלכותא
דבהון יתקיים כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו ודא אורה דספרא דא.
זהר בהעלותך קנ"ג
✨✨✨
ל( עסק חכמת הסוד מונעת התנשאות חכמות חיצוניות ונדחה מפני' כהחושך מפני האור
א. פנימיות התורה הם חיים לפנימיות הגוף שהוא הנפש, והחיצוניות לחיצוניות הגוף. והעוסקים ברמז וסוד, אין
יצר הרע יכול להתגרות בהם.
✨✨✨
אבן שלמה פרק ח' אות כ"ז
כט( ע"י טעימת יינה של תורה, פנימיות התורה, מתעורר האדם באהבה נפלאה שלמעלה מן הדעת וההשגה
פנימיות התורה הוא בחי' משקה המשכרת, כמו יין לאחר שנכנס במעיו יצא מהעלמו ומתגלה ואז משכר
ומבלבל הדעת וההשגה מפני שהי' בו כוח שלמעלה מן השכל בהעלם ועתה יצא ונתגלה, כמו"כ ברזין
דאורייתא שהוא מה שלא נתלבשה במצוה אלא הן סיפור גדולת אור אין סוף ב"ה למעלה עד אין קץ ולמטה עד אין
תכלית וכו' להשכיל ולהשיג סדר כל ההשתלשלות ולספר בשיעור קומת עצמות המאציל והנאצלים, כמו כל מאמרי
האד"ר ואד"ז שהוא בחי' אהבה רבה שלמעלה מן הדעת וכו' ורזין דאורייתא שלמעלה מן ההשגה בהעלם גדול,
וכשטועמים ומשיגים יתבלבל דעתו, כלומר שנולד לו מחמת ההתבוננות בהם אהבה נפלאה שלמעלה מן הדעת
וההשגה וכו'.
✨✨✨
ס' מאמרי אדמו"ר הזקן, תקס"ג ח"ב ד"ה והשתי' כדת
בדביקות נפש האדם בצירופי אותיות אף שאינו יודע ומבין הענין בעין השכל רק שהוגה ומדבר בהם, הרי הם מעלים את
הנפש
✨✨✨
יא. כל צירופי אותיות התורה יש בהם יתרון ומעלה יתירה זו, שבדביקות נפש האדם בצירופי אותיות אף שאינו
יודע ומבין הענין בעין השכל רק שהוגה ומדבר בהם )לאפוקי הרהור דלאו כדיבור דמי( הרי הם מעלים את
הנפש למקום שלא היתה הנפש מגעת שם מצד שרשה, כי שרש אותיות התורה היא הגבה למעלה משרש הנפש.
תורה אור לבעל התניא, פ' בשלח ד"ה אשירה לה'
✨✨✨
ו. בכלל מקרא הוא ג"כ לימוד פנימיות התורה, שהרי מדרש הזהר הוא על פסוקי התורה, ועוד שגם בלימוד רזין
דאורייתא אינו משיג רק המציאות מההשתלשלות ולא המהות, א"כ אינו דומה למשנה ותלמוד שמשיג מהות
חכמתו ית' ובלימוד ההשתלשלות אינו משיג כלל מהות חכמה זו . . אלא רק ידיעת המציאות. ואעפ"כ דבר גדול הוא
מאד כיון דא"א להיות בזה השגת המהות, וה"ז כמו שבמקרא אע"פ שא"א להיות ההשגה בבחי' חכמה כיון ששרשה
למעלה מהחכמה לכן גם מה שאומר האותיות דבר גדול ועצום הוא . . כמו"כ ידיעת המציאות מהפנימיות אע"פ
שאינו משיג כלל המהות דבר גדול הוא עד להפליא…
✨✨✨
ז. והנה כיון שהתורה היא הממוצע המקשר ומחבר נש"י להקב"ה, והממוצע יש בו שני בחינות, סתים וגליא, א"כ
בחי' הפנימיות הנק' סתים הוא המקשר ומחבר בחי' פנימיות של הנשמה לבחי' פנימיות אלהותו ית'.
לקוטי תורה לבעל התניא, פ' ויקרא דף ה' טור ב' ואילך
✨✨✨
לימוד פנימיות התורה הוא בכלל "שליש במקרא"
א. ועפ"ז יתורץ מה שנדחקו גדולי המפרשים בפי' מימרא זו ]ע"ז יט, ב[ דלעולם ישלש אדם שנותיו שליש
במקרא שליש במשנה שליש בתלמוד . . אמנם לפמ"ש א"ש, דבתחלת לימודו של אדם ישלש השליש
במקרא ממש לבדו, דאף על גב שלתלמוד צריך זמן יותר מ"מ יש לו למהר ללמוד המקרא בתחלה ואחר שהגדיל
בחכמה יש לו לקיים השליש במקרא בתושב"כ עם מה שילמוד אח"כ מפנימיות התורה והאגדות, שזה נכלל הכל
בשליש במקרא כנ"ל )ואפשר דגם לימוד מדרש רבה ושאר המדרשים הוא בכלל השליש במקרא . . ואף שבהלכות
ת"ת מבואר דמדרש תורה שהוא ספרא וספרי וכה"ג הן בכלל שליש במשנה, היינו מפני שהן הלכות וגופי התורה
כמו המשנה, משא"כ לימוד הרבות שהן אגדות שעל המקרא ומוסר ה' אפשר שזה נכלל בשליש במקרא…
✨✨✨
לקוטי תורה לבעל התניא שם טור ג' ואילך
ב. הנה לימוד הזהר וכהאריז"ל הוא בכלל שליש במקרא . . אבל בלימוד סודות הזהר אין השגה אפילו לגדולי
החכמים רק ידיעת המציאות מההשתלשלות ולא השגת המהות כלל, וה"ז כעין לימוד המקרא שהוא קורא
בשמותיו של הקב"ה אע"פ שאינו משיג כלל עצמיות הגנוז בהן כנ"ל. וכעין זה הוא בלימוד הזהר וע"ח. ולכן הוא
בכלל שליש במקרא . . ולכן ג"ז נקרא לריח שמניך, שידיעת המציאות היא כמו ריח בעלמא לגבי השגת מהות
חכמתו ית' שבמשנה ותלמוד.
✨✨✨
ג. וע"ד שנתבאר באגה"ק קרוב לסופו שבלימוד סדר ההשתלשלות אף אם השיג המציאות לא עדיף מצד עצמו
כלימוד המצות שמשיג ותופס המהות כו', אלא מצד שידיעת המציאות הוא ג"כ מצוה רבה ונשאה ואדרבה
עולה על כולנה כמ"ש וידעת היום דע את אלקי אביך כו' ומביאה ללב שלם. ועוד שגם הריח וידיעת המציאות הוא
הארה מבחי' פנימיות התורה כו' . . ולכן צ"ל ב' הבחינות לריח שמניך כו' ושמן תורק כו'.
✨✨✨
לקוטי תורה לבעל התניא, שיר השירים דף ג' סוף טור ג' ואילך
יג( כמו שהמלח נותן טעם בבשר כן לימוד פנימיות התורה נותן טעם בנגלה דתורה )הנק' לחם ובשר
והנה מכ"ז יובן בתוספת ביאור ענין ולא תשבית מלח כו', שלימוד הפנימיות נק' בשם מלח, שהמלח ממתקת
הבשר אף שאין בו טעם בעצמו כמו הבשר, וכך הנגלה שבתורה נמשל לחם, כמ"ש ]משלי ט, ה[ לכו לחמו
בלחמי, וגם לבשר, כמ"ש במ"א ע"פ זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי, דקאי על תושבע"פ, וכן בגמ' ב"ב דף
כ"ב אמרו אכלו בישרא שמינא בי רבא. והיינו כמו הלחם והבשר יש בהן טעם, וממש כך בלימוד הנגלה שבתורה יש
בה השגת המהות ממש, משא"כ בלימוד הפנימיות שאין בזה רק ידיעת המציאות ולא השגת המהות, והמהות נסתר
ונעלם ואינו מושג כלל להיות בבחי' טעם ממש כמו הנגלה, עד לע"ל שיתגלה פנימיות התורה. ולכן נמשל למלח,
לומר שעם היות שאין בו טעם, עכ"ז הוא דייקא הנותן טעם בהבשר.
✨✨✨
לקוטי תורה לבעל התניא שם טור ד'
יד( מי שיש בידו הלכות ואין בידו מדרש )סודות התורה(, לא טָעַם טַעַם של יראת חטא
וז"ש רז"ל באבות דרבי נתן )ס"פ כ"ט וכ"ה ג"כ בברבות כל מי שיש בידו מדרש ואין בידו הלכות לא טעם טעם
של חכמה, כל מי שיש בידו הלכות ואין בידו מדרש לא טעם טעם של יראת חטא, פי' שהלכות נק' טעם
של חכמה לפי שבהן ועל ידן מושג המהות חכמתו ית' שנתלבשה בהלכה זו, משא"כ בלימוד הפנימיות הנק' מדרש
אין מושג המהות ממש, ולכן נק' שלא טָעַם טעם של חכמה, פי' המהות ממש. ועכ"ז מי שיש בידו הלכות ואין בידו
מדרש לא טעם טעם של יראת חטא, כי אף שבלימוד המדרש אין מושג רק הארה, מ"מ זו ההארה מביאה לידי יראת
חטא . . ועוד כי אף שזהו רק הארה, הנה היא הארה מבחי' הפנימיות, כי אורייתא סתים וגליא.
✨✨✨
לקוטי תורה לבעל התניא שם טור ד'
טו( ע"י שיראת ה' היא אוצרו, עי"ז התורה נק' תורת ה'
וזהו ג"כ ענין מארז"ל פ"ב דשבת דף ל"א סע"א, קבעת עתים לתורה כו' פלפלת בחכמה כו', ואפילו הכי אי
יראת ה' היא אוצרו אין, אי לא לא. משל לאדם שאמר לשלוחו העלה לי כור חיטין לעליה, הלך והעלה
לו, אמר ליה, עירבת לי בהן קב חומטין, אמר ליה, לאו, א"ל, מוטב שלא העליתה. והענין, כי חטה הוא כ"ב
אתוון דאורייתא . . וקב חוטמין פרש"י ארץ מלחה, והוא ענין ולא תשבית מלח כו'. וזהו שנזכר עירבת לי בהן
קב חומטין, דתיבת לי מיותר, אלא דר"ל שע"י שיראת ה' היא אוצרו אזי התורה והחטים הם לי, ונק' תורת ה' . .
משא"כ תורה בלא יראה כו'.
✨✨✨
לקוטי תורה לבעל התניא שם דף ו' טור א'
לימוד בזהר הקדוש מסיר טמטום הלב )מאה שערים לבעל התניא.
הלומד בספר זהר הקדוש בעולם הזה, אז לעתיד לבא לא ישב בבושה. )זהר פרשת וישב דף קפה ע"א בכללות,
ובפרטות בלקוטי תורה לבעל התניא פרשת צו
ב. י"ג דברים הם להסיר כל המונעים בתפילה וכו', והג' הוא עסק ולימוד דברי מוסר הנמצאים בזוהר מלשון הארה,
שמאיר במקום החושך שהוא חכמת אמת.
✨✨✨
לקוטי תורה פ' תבוא
לג חוק ולא יעבור ללמוד הזוהר מסדר השבוע
א. ביום שבת קודש יהי' לכם שיעור קבוע ללמוד בזוהר הקדוש מסדר השבוע, וזה יהי' לכם חוק ולא יעבור.
הכנה דרבה ז"המאור שבה מחזירו למוטב" – הכוונה לתורת הסוד
במס' סוטה )דף כ"א(: עבירה מכבה מצוה ואין עבירה מכבה תורה, ופי' רש"י: לכבות את האהבה זו תורה, דכתיב
הביאני אל בית היין, ודגלו עלי אהבה, יין סוד, עכ"ל.
ונראה דרש"י בא להשמיענו כדברי רבותינו מתלמידי הבעש"ט הקדוש זי"ע, כי מש"כ בתורה המאור שבה
מחזירו למוטב, לא על פלפולי התורה הנגליות לנו בלבד נאמרו הדברים, דהרי עינינו רואות ההיפך הרבה
פעמים בעוה"ר, וכמ"ש בזה בס' דרך אמת להה"ק מוהר"ר פייביש מזבריזא זי"ע, וכן בשארי ספה"ק, ובפרט בספרי
המעוררים ומלהיבים לבות בנ"י ללימוד חכמת האמת, וכמו בס' סור מרע ועשה טוב והוספות מהרצ"א זי"ע ודומיהן,
עיי"ש דעיקר קאי על מי שלומד ומאמין בפנימיות התורה וסודותי' אשר טמונים בתורה, אז יזכה בלימודו לדביקות
בהשי"ת והמאור שבה מחזירו למוטב.
וז"ש רש"י בפירושו על הך דאין עבירה מכבה תורה דהיינו אהבה שנקרא יין סוד כנז'.
וכן מצאתי כדברים האלו בירושלמי חגיגה )פ"א הלכה י'( הלואי אותי עזבו ותורתי שמרו השאור שבה הי' מקרבן
לתורה, ופי' בקרבן העדה: המאור שבה רמז לסודות החכמה, עיי"ש. וזה שנאמר בש"ס דילן )פסחים דף
ג' ע"ב ובפתיחתא דמד"ר איכה( המאור שבה. ובירושלמי הנז' איתא "השאור" שבה, היינו המעמיד, שהוא עיקרו
סודות התורה, כמ"ש בקרבן העדה דהעיקר הם הנסתרות, זהו מחזיר למוטב כנז' כו'.
✨✨✨
דברי תורה מהדורא ב' סי' ט'יח
ד( הלומד זוהר, אעפ"י שאינו מבינו, הקב"ה מתקן דבריו
הלומד הזוהר, אפילו אינו יודע ואינו מבין מה שמוציא מפיו, הקב"ה מתקן דבריו. וכך אמרו קמאי וסמכוהו
אקרא ודגלו עלי אהבה, אל תקרי ודגלו אלא ודילוגו. ועיין בהרב חיד"א בקונטרס טוב עין בשם
ה"א ז"א וכו'.
ולפ"ה יתפרש לרמוז לו, דאע"ג שאדם הוא כבהמה ואינו יודע לקרות, עכ"ז משמיא יכפלו לו שכרו. ויש רמז
בפסוק אדם ובהמה תושיע ה', דתיבות תושיע ה' עם התיבות וב' כוללים של תיבות יעלו כמס' תיבות
זה"ר תיקוני"ם בדקדוק צ"ח.
✨✨✨✨✨✨✨✨✨✨✨