לסגור את הכוללים- הרב שך והשואה

הרב שך והשואה

http://www.kolhaemet.co.il/15290

רדיו כל האמת

אסור ממש ללכת עם שמלה קצרה ועם גרביים בצבע העור או עם גרבים דקות – חיזוק לימי השובבים

הגאון בעל הבן איש חי זצוק"ל כותב בספרו חוקי הנשים (פרק י"ז) כך: "ובמציאות הננו רואים בעינינו ונעיין בדעתנו המלבושים הצנועים הוא הבגד המצניע האשה מכל צדדיה ויעטפה ויכסה מכתפיה עד עקבי רגליה".

http://www.kolhaemet.co.il/15290

כשהתחלה הפרצה של הבגדים הקצרים ערכו כנס גדול בירושלים באולם "טירת חן" ומרן הגאון רבי אליעזר מנחם מן שך זצוק"ל זעק מקירות לבו:
אם נשות אברכים הולכות בבגדים קצרים וצרים צריך לסגור את כל הכוללים, מה שוה התורה של הבעל? אם כך הולכת אשתו, כל התורה שלו הולכת לסטרא אחרא, עד כאן לשונו הקדוש.

על השואה היית דרשה אחרת יתד נאמן, י"ב טבת תשנ"א, 29,12.90

השואה במשנתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי השקפתו השואה היא תופעה החוזרת ונשנית כל אימת שסאת החטאים של ישראל מתמלאת, מאז חורבן הבית הראשון, ונוצר צורך להעניש את העם. לדבריו: "הקב"ה ניהל חשבון אחד לאחד, חשבון המשתרע על-פני מאות שנים, עד שנצטבר לחשבון של שישה מיליון יהודים וכך התרחשה השואה. כך צריך יהודי להאמין, ואם היהודי לא שלם באמונה זו הוא כופר בעיקר… ואם לא נקבל את זה כעונש, הרי כאילו שאיננו מאמינים בקב"ה ח"ו" יתד נאמן, י"ב טבת תשנ"א, 29,12.90לדבריו, אין לדעת למה דווקא שישה מיליון יהודים נהרגו בשואה האחרונה, ולמה חלפו מאות שנים בין העונש המשמעותי הקודם, שאותו לא הגדיר במדויק, לבין השואה. גם בעתיד עלולה לבוא שואה נוספת, ואין לדעת אם תבוא בעוד "שנה או שנתיים, ואולי עשר שנים". לאור זאת הוא הזהיר את תלמידיו קודם מלחמת המפרץ לחזור בתשובה, מפני שאילולי כן עלולה לבוא שואה נוספת.

https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%9F_%D7%A9%D7%9A

השואה במשנתו[עריכה]

על פי השקפתו השואה היא תופעה החוזרת ונשנית כל אימת שסאת החטאים של ישראל מתמלאת, מאז חורבן הבית הראשון, ונוצר צורך להעניש את העם. לדבריו: "הקב"ה ניהל חשבון אחד לאחד, חשבון המשתרע על-פני מאות שנים, עד שנצטבר לחשבון של שישה מיליון יהודים וכך התרחשה השואה. כך צריך יהודי להאמין, ואם היהודי לא שלם באמונה זו הוא כופר בעיקר… ואם לא נקבל את זה כעונש, הרי כאילו שאיננו מאמינים בקב"ה ח"ו"‏^[1]. לדבריו, אין לדעת למה דווקא שישה מיליון יהודים נהרגו בשואה האחרונה, ולמה חלפו מאות שנים בין העונש המשמעותי הקודם, שאותו לא הגדיר במדויק, לבין השואה. גם בעתיד עלולה לבוא שואה נוספת, ואין לדעת אם תבוא בעוד "שנה או שנתיים, ואולי עשר שנים". לאור זאת הוא הזהיר את תלמידיו קודם מלחמת המפרץ לחזור בתשובה, מפני שאילולי כן עלולה לבוא שואה נוספת.

מצינו בתורתנו הקדושה 'ולא יראה בך ערוות דבר ושב מאחריך'

. כלומר כי חוסר צניעות בנות ישראל גורר אחריו בהכרח כי הקב"ה מסיר ח"ו שכינתו מתוכנו וידוע, כי בהסתרת פניו יתברך מצאנו תמיד רעות רבות וצרות ר"ל. יוצא, שבנות ישראל שאינן צנועות ההולכות בלבוש המשאיר גלויים מקומות מגופן, החייבים להיות מכוסים על פי דין תורתנו הקדושה, הן הן הגורמות לעזיבת השי"ת את מחנה ישראל ולמניעת עזרתו ממנו.

ואין ספק אפוא, כי אופנת הלבוש הקצר, אשר חדרה לאחרונה גם למחננו ולאוהלינו אנו, המחטיאה את הרבים, הלא היא, אשר היתה בעוכרנו וגורמת לסילוק השכינה מתוכנו ח"ו.

על כן פונים אנו אליכן, בנות ישראל יקרות, בקריאה נרגשת: חוסו נא עליכן, על עמנו ועל ארצנו. בערו נא את הפגע המבאיש, את הפגם המחפיר מקרבנו והאריכו נא שמלותיכן למען קדושת עמנו וקדושת בנותינו. כי מאז ומתמיד הצניעות היא אשר הגנה על ספינת ישראל בעד הרוחות הסוערות למען תגיע אל חוף מבטחים.

כל איש ואשה חייבים לעורר ולהוכיח את בני משפחתם ואת כל מי שישעה לדבריהם על גודל האחריות, אשר לוקחות על עצמן אלה המהססות לעשות כנ"ל בשעה גורלית זו, כשדם ישראל ניגר ר"ל, ומשפחות שכולות נאנקות בייסוריהן.

לצערנו מוכרחים אנו לציון אמת שאימנו שרה שנירר ע"ה בייסדה את בית יעקב לא חלמה שנגיע (לכך ללבוש לא צנוע) היא נתנה לנו הכל, אך אנו לא קיבלנו הכל לקחנו את הנוח והקל.

ובמהרה יתבטלו כל הדעות המקולקלות מן העולם ונזכה להשראת שכינה ולבניין בית המקדש במהרה בימינו אמן.

דעת גדולי וצדיקי הדורות

ללבוש שמלה ארוכה

המדרש מבאר לנו באריכות את צורת התנהגותה ומלבושיה של רות, וכך מתואר שם: אינה שוחה (מתכופפת) ומלקטת אלא יושבת ומלקטת. ומבארים הראשונים שם, כדי שלא יראה מרגליה לאחריה כלום. ועוד מתאר המדרש איך שהיתה רות מאריכה את בגדיה ולא נהגה כאחרות שהיו מגביהות בגדיה, כדי שיקל עליהם ההליכה, ומזה הבין בועז שאשה גדולה לפניו. (רות רבה פ"ד,ו(

בית הדין הגדול שבירושלים: מימות עולם הלכו אמותינו בבגדים ארוכים ורחבים ובשמלות המכסות את כל הרגל לגמרי, וכך גם פרסמו בבית הדין הגדול שבירושלים בי"א אייר תרפ"ח: כל אשה ישראלית חייבת ע"פ דין התורה הקדושה ללבוש בגדי צניעות כאשר נהגו בנות ישראל הכשרות מאז ומעולם בלא שום שינוי דהיינו במלבושים ארוכים עד קצה האחרון היותר אפשר (מרן הגרי"ח זוננפלד זצוק"ל ובית דינו חתומים על המכתב(

לא ראו את הגרביים

וכך העיד על מנהג ישראל בעל השומר אמונים זצוק"ל וזה לשונו: "לא היה ניכר איזה אשה נושאת בתי שוקיים (גרביים( כי הבגדים היו ארוכים עד המנעלים )תקנות והדרכות עמ' י"ד)

בגד המצניע מכל צדדיה

וכן תלמידו הגאון רבי שמעון אגסי זצוק"ל בספרו אמרי שמעון (עמ' ר"ג( כותב הדרכה להנהגה הראויה בזה הלשון :" צאתה תהיה צנועה ביותר כדרך הצנועות של הדור הקודם שהיו מתעטפות בצעיף מכף רגלם ועד קודקודם".

וכתב הגר‘‘י שיכנזי שליט‘‘א בספרו ’’בני יעקב‘‘ (אה‘‘ע סי‘ כ‘‘א): ’’שמעתי שהבן איש חי נשאל בזמנו למה אין הנשים נפקדות כ‘‘כ בילדים, ואמר שכיון שמקודם היו הנשים הולכות עם שמלות עד עקבם, וכעת בשביל שקצרו השמלה מעט, גרם הדבר לעקרות או לעיכוב הילודה".

מלבושי האשה כיריעות המשכן

כאשר רוצים חז"ל לדמות את יריעות המשכן, הם מביאים כדוגמא בגדי אשה המהלכת בשוק ושפוליה (רש"י – שולי בגדיה ( מהלכין אחריה ) ארוכים ונגררים בארץ (כך היתה גם יריעת המשכן האחורית נגררת בארץ.) ( גמ' שבת צ"ח.)

מכף רגל ועד ראש

הרדב"ז כותב בספרו (שו"ת הרדב"ז חב' סי' תש"ע( שלמרות שבמציאות נשות ישראל הולכות כשהן מכוסות מכף רגל עד ראש ואין כלום במה להסתכל, עדיין קיים האיסור ללכת אחר אשה, שהרי גם בזמן התלמוד היו מכוסות לגמרי ובכל אופן גזרו חכמים שאסור ללכת אחרי אשה.

עד כפות רגליה

בספר חכמה ומוסר (מרבה של ארם צובה בקונטרס דרך הצניעות פרק ג') כותב: "ומדרכי הצניעות שיהיו בגדיו של אדם ארוכים וקל וחומר שיהיו בגדיה של האשה ארוכין… שיהיה ארוך עד כפות רגליה.

לבושי הנשים עד העקב

בספר ישראל סבא )הנהגות הגה"ק רבי ישראל אבוחצירא זצוק"ל פ' ט עמ' 88) מספר שהבבא סאלי הקפיד מאד על לבושי הנשים שתלכנה עם שמלה ארוכה שתכסה את כל גופן כולל הידיים והרגליים עד העקב ע"ש.

הגרי"ח זוננפלד ובית דינו: "כל אשה ישראלית חייבת ע"פ דין תוה"ק ללבוש בגדי צניעות כאשר נהגו בנות ישראל הכשרות מאז ומעולם בלא שום שינוי, דהיינו במלבושים ארוכים עד קצה האחרון היותר אפשר". (כרוז שהתפרסם בירושלים בי"א אייר תרפ"ח)

הגמרא במסכת שבת (צח:) : "תנא דבי רבי ישמעאל למה משכן דומה, לאשה שמהלכת בשוק ושפוליה מהלכין אחריה", ופרש"י "ושפוליה – שולי בגדיה, כך היתה יריעה של אחריו נגררת בארץ". רואים שדרך הנשים בזמן חז"ל היתה ללכת בשמלה הנגררת על הארץ ממש. והביאור בזה מובא במשנת יוסף להגר"י ליברמן שליט"א (על אגדות הש"ס עמ' קיד) " י"ל כי האשה לרוב צניעותה שלא יתראה ח"ו משהו מהמכוסה, היא עושה בגדים ארוכים מאד שנגררים לארץ, כן המשכן לרוב כבודו וקדושתו, היה צריך להיות הכל מוצנע ומוסתר בתוכו, לבלתי היותו גלוי לעין כל, ולכן היתה היריעה נגררת בארץ". וכך גם כתב החזקוני: בביאור עניין אורך היריעות דהוא נעשה "מפני כבוד שכינה" ורואים מדבריו כי הארכת המלבושים הינה הנהגת כבוד ותפארת. (שמות כו, יב(

רבי אהרון ראטה: "אשר נקרא אצלינו בשם צניעות היה עוד לפריצות גדול נחשב בימים קצת קודמים, (ובהמשך כתב שענין זה נקרא 'צניעות' רק "לפי ערך שפלות הגדול של הדור") כמו למשל בימי נעורי לא היה ניכר איזה אשה נושאת בתי שוקיים )גרביים) כי הבגדים היו ארוכין עד המנעלים) בעל השומר אמונים בספר ’’תקנות והדרכות‘‘ פרק י"א(

המגיד הירושלמי רבי בן ציון ידלר: כתב בתקנות בית החינוך שיסד לבנות (בפיקוחו של הגרי"ח זוננפלד) "המורות תהיינה מחויבות בחינוך הישן… ויהיה מלובשות במלבושי צניעות וארוכות כאמותינו הקדושות… ואם תבוא אל החדר בלבוש חצופי, אבדה את זכותה בתור מורה" ועוד נכתב שם בהמשך "…הבנות תהיינה מלובשות במלבושי צניעות וארוכות כאמותינו הצנועות" )ספר ’’בטוב ירושלים‘‘ עמ' צד(.

בעל התניא: "הבתי שוקיים (הגרביים( עצמן וכן השבכה עשויין רק לצניעות ולא לנוי כלל כי הן במקום צנוע ואין דרכן להיות בגלוי אלא לכסות עליהן למעלה בבגדיה והצעיף על השבכה". (’’שו"ע הרב‘‘ סוף סימן ש"א מהדורא בתרא( רואים בדבריו מפורש שלא היה ניתן לראות את הגרביים היות והן היו מכוסות תחת השמלה.

רבי אברהם ענתבי: "ומדרכי הצניעות שיהיו בגדיו של אדם ארוכים וכמו שאמרו (ב"ב נ"ז:), וקל וחומר שיהיו בגדיה של האשה ארוכין. וצר לי על דורות הללו שנהגו להיפך, ואפילו חלוק שעל גבי בשרם קצר הרבה וזה פריצות הרבה, וראוי לגעור בהם ולמחות בידם על זה המנהג הרע ולבטלו, ולחזור למנהגם הראשון שיהיה ארוך עד כפות רגליה" )ספר "חכמה ומוסר" – בקונטרס דרך הצניעות פ"ג(.

רבי יצחק אייזיק רוזנבוים: הנה ידוע שמטבע האנשים לא לאהוב חומרות בכל מה שקשור לקדושה וצניעות, אלא תמיד מחפשים אחר ההיתרים והקולות. והנה לפתע צצה לה חומרא חדשה שכביכול אסור ללבוש שמלות ארוכות, ואת החומרא הזו קיבלו החסידים והחשובים באהבה וברצון, והמון העם ששים ושמחים על חומרא זו ונשתנו כאן סדרי בראשית, וזו הוכחה ברורה שחומרא זו איננה מהתורה הקדושה. וכלשונו הטהור בספרו ’’הצניעות והישועה‘‘: "וזאת אומרת דחומרא זו, אינה חומרת תורתנו הקדושה נגד יצה"ר, רק היא חומרת יצה"ר נגד תורתנו הקדושה רח"ל, וממילא מי שרוצה לקיים רצון הבורא ב"ה, אסור לו להחזיק בחומרא זו, שאינה אלא קולא נוראה רח"ל )העתקנו כאן את לשון הגה"ק רבי יצחק אייזיק רוזנבוים זצ"ל מתוך ספרו ה‘‘צניעות והישועה‘‘ עמ' ר"ג בשינוי לשון מעט, למען יובנו הדברים בנקל.(

היעב"ץ: מביא את הגמרא בעירובין )ק:) בעניין זה שהתרנגול מפייס לתרנגולת ואומר לה "זביננא ליך זיגא דמטו ליך עד כרעיך" (אקנה לך מעיל שמגיע לך עד לארץ – רש‘‘י) וביאר בזה "למדנו דרך ארץ מתרנגול… דא"ל זביננא לך זיגא דמטי ליך עד כרעיך. רומז למלבוש של צניעות שכל גופה מתכסה בו" )בסידורו דף קנ"ט בפרק ו' אות ז (

רבי עמרם בלוי: "כל המושג בירושלים היה קדושה, לא היה שאלה של פריצות בימים ההם, אמי ע"ה הלכה בשמלה שהגיעה עד לארץ, כך גם היה בדור שאחרי".(משנת רבי עמרם‘‘ עמ' 261(.

רבי יצחק אבולעפיא: "וכשהן הולכין מחצר לחצר אחרת דרך רשות הרבים או לשווקים הם מתכסים מכף רגלם ועד קדקדן ועד בכלל ברדיד גדול הנקרא צעיף" (שו"ת פני יצחק ח"ו ס"ו(

המהר"ם חגיז: "המלבוש קצר הוא מלבוש מיוחד לפריצים ובעלי אגרוף והמלבוש ארוך למלכים ולכל אנשי מידות". (אלה המצות סי' תקמ"ג) וכעין זה כתב המהרי"ל: "בגדים קצרים הוא דרך ריקים, הארוכים הוא דרך חשובים". (בליקוטים( מעלות המידות: ’’ומדרכי הצניעות שיהיו בגדיו של אדם ארוכים‘‘. (המעלה התשיעית- מעלת הצניעות( ורואים מכאן שגם גברים צריכים ללכת במעילים ארוכים ולא כמו שנהוג היום בטעות.

המהרי"ד מבעלז: "שנשים לא יגלו את הגרביים כי זה בגד שנעשה לקבל הזיעה והוי כשוקיה ערומים לדברי הב"ח יו"ד סי' ש"מ ובש"ך שם ס"ק כב". (’משנת יעקב‘‘ או"ח ע"ה)

המהרש"א אלפנדרי: "זכורני בימי חורפי כמה שנים ששום אשה מנשי ישראל לא היתה יוצאת כלל לרשות הרבים, ואף בעת הדחק לילך אצל חברתה היתה מתכסית בלבוש בגד שחור כל גופה מראשה ועד רגליה" )שו"ת הסבא קדישא ח"א סי' ל"ב כ')

רבי מנשה קליין: "ולענ"ד גם את הטוב נקבל והלואי שילכו כולם בשמלות ארוכות, ואדרבא לאחר שהם ישנו ה"מאדע" ויחזרו למקורם, אנחנו בשם אלוקינו נלך ונדרוש מהנשים; אם בשעת ה"מאדע" לא היה קשה לכם ללבוש שמלות ארוכות, א"כ למה לא יעשו כן שלא בשעת ה"מאדע", והנשים הצנועות יקבלו מאיתנו, ובמקום שאמרו להאריך אינו רשאי לקצר". )שו"ת ’’משנה הלכות‘‘ חלק י"ב סימן שט"ז(

הרבי מסלאנים: "והשמלה תהא ארוכה עד העקב דוקא, ואפילו אם יהיו בתי שוקיים)גרביים ( גבוהים אסור לילך בשמלה קצרה… ודרך אבותינו שמרנו עד כה לבלתי התערב עם רשעים וקלי הדעת. וכן כתב הרמב"ם )ה' ע"ז פי"א ה"א ( להיות מובדל מהגוים במלבושם, ואפילו אם שניהם הולכים בדרכי הצניעות מכוסים, היו מקפידים שיהיה ניכר במלבוש בין יהודי לארמאי. והיום עושים היכר אחר, שבאם הערבים הולכים בבגדים ארוכים בני ישראל הולכים בבגדים קצרים, וזהו שאמרו רז"ל )סנהדרין לט:( וכמשפטי הגוים לא עשיתם )יחזקאל ה, ז( היינו לא עשיתם כמנהגיהם הטובים רק כמנהגיהם הרעים". )’מאמר מרדכי‘‘ מכתב ל"ב( ועוד כתב: "תדעו בני שהסכנה מילדים והילדות שהולכים חשופי שוק וזרוע ושינו ממנהג אבותם, הוא יותר סכנה מכל מלחמת שבעים אומות" (’מאמר מרדכי‘‘ מכתב ל"א(

הגרר"י דידובסקי: "ולכל הפחות צריך שיהי' אורך השמלה עד עצם הקרסול והיינו בערך טפח מן הארץ [כ-8 ס"מ] ואין לקצר מזה השיעור כלל וכלל. ואין להסתכל כלל על נשים אחרות שמקצרות זה השיעור כי בעקבתא דמשיחא מצוי גם בת"ח ויראי שמים שיש להם נשים שאינן צנועות כבנות ישראל הכשירות ואין ללמוד ממנהגן כלל" ועוד כתב שם במקור הקדושה וז"ל: "וראוי לכל אחד שיזהיר הרבה על זה בביתו ויתקנו את השמלות הקצרות מזה השיעור, ומאחר דהאשה רואה את בעלה שותק בזה הרי נעשה היתר אצלה ולכן עיקר חיוב מוטל על הבעל שימנע את אשתו מלצאת בשמלה קצרה מאורך עד עצם הקרסול ולא תכשיל ח"ו לזרע קודש בני אבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב והמחטיא את הרבים אין לו חלק לעוה"ב, ולכן לא דבר קטן הוא עונה בזה, ויזהר מאד מאד שיהיו כל בגדיה וכל מעשיה בצניעות".(מחניך קדוש‘‘ אות ט"ז עמ' ט' – הגרר"י דידובסקי היה גאון מופלג בתורה, אשר החפץ חיים זצ"ל הפליג מאד בשבחו ובשבח חיבוריו השונים. ובשנת תרצ"א לבקשת גדולי הדור חיבר קונטרס בדיני הצניעות וקרא שמו "מחניך קדוש")

אסור ממש ללכת עם שמלה קצרה ועם גרביים בצבע העור או עם גרבים דקות

העתק מהמודעה שנתפרסם בעיר הקודש ת״ו מהגאב״ד ובתי הדין לפני (87) שנים

פעה"ק ירושלם ת׳׳ו יום י׳׳א לחדש אייר תרפ"ח

כאשר בעוונותינו הרבים פשתה המספחת של מלבושי שחץ ופרצו גדר הצניעות סמל עמנו הקדוש מאז ומעולם, באופן מבהיל מאד ה׳ ירחם, ורבים מיראי ה׳ פונים אלינו להורות להם את הדין והדת.

והנה אם כי המפורסמות אין צריכות ראיה אך כאשר בעוונותינו הרבים רבות מבנות הארץ פרצו חומת הדת והורגלו ללכת בשמלות קצרים ובבתי יד (שרוולין) קצרין עד אשר הרבה מהמון עם נשכח מהם חומר האיסור ונעשה להם כהיתר ח״ו.

על כן הננו להודיע בזה כי כל אשה ישראלית חייבת על פי דין תורתנו הקדושה ללבוש בגדי צניעות כאשר נהגו בנות ישראל הכשרות מאז ומעולם, בלא שום שינוי, דהיינו במלבושים ארוכים עד הקצה האחרון היותר אפשר, ומצד הראש יכסו את כל בית הצואר כמנהג הצנועות ובבת ידים (שרוולין) ארוכות עד כפות הידים, וכן בשאר הבגדים חייבות לנהוג צניעות וחלילה ללבוש אנפלאות (גרבים ( מנוקבות מעשה רשת אשר הרגל יראה מתוכן. או אנפלאות. מגוון עור הגוף. כל אלה פגול הוא לנו אומה קדושה וטהורה מדור דור.

וכמו כן כל אחד מחויב לחנך את בנותיו הקטנות בצניעות וקדושה שגם הן תלבושנה בגדי צניעות ולכל הפחות שהשמלה תכסה בארכה את רוב הרגל ובתי ידים (שרוולין) שיכסו את רוב היד. ובשכר זה יקויים בנו מקרא שכתוב "והייתם לי סגולה מכל העמים וגי ואתם תהיו לי ממלכת כהנים, וגוי קדוש" ונזכה לגאולה שלמה בב"א.

בד״צ לכל מקהלות האשכנזים

נאם מרדכי ליב רובין נאם ׳צחק במוהר״א ז"ל פרענקיל נאם דוב צבי קארעלנשטיין

ב׳׳ה

ראיתי הכתוב מהרה״ג הבד״צ נ״י ויאושר כחס וחילם לתקן הפרצות ובאתי על החתום המחכה לישועה קרובה

יוסף חיים זאנענפעלד

העתק מתוך החלטת ועד משמרת הצניעות שנתפרסם בשנת תרצ"ו

בעזהי״ת אור ליום ב' לסדר זאת חוקת התורה וגו' ב תמוז התרצ״ו לפ״ק פעה״ק ירושלים תובב"א

אסור מן התורה ללכת בבגדי פריצות וזה גורם סילוק שכינה ר"ל והרבה איסורי תורה עוברים ע״י הפריצות, וחיוב על הבעל והאב למנוע פריצות מתוך ביתו, ואם אין ביכלתו בעצמו יבקש מאחרים שיעזרו לו, כי הפריצות אש היא עד אבדון ר״ל, והמתנהג בצניעות קדוש יאמר לו ואשריו בזה ובבא.

אסור לומר דבר שבקדושה, היינו דברי תורה ותפלה, כנגד הערוה ולכל כמה שאמרו חז"ל דהוי ערוה, וזה אסור אפילו ביחידות בתוך ביתו ומכל שכן ברבים דאיכא תרתי.

אסור לאשר, ללכת יחף בלא גרביים.

הבתי ידים (שרוולין) בהשמלה צריך שיהא עד פיסת היד, וההולכת בזרועות מגולות ואפילו מקצת מן הזרועות מגולה הוי פריצות.

אסור לאשה לצאת בבגד שלפנים מן הצואר מגולה דזה הוי פריצות, וראוי שהבגד יקיף אף מעט מן הצואר.

אף בקטנה מבת ג' ומעלה צריך לדקדק בבגדים שיהיו הבתי ידים (השרוולין.) קרוב לפיסת היד, יוכן שיהיה מלפנים מהצואר מכוסה, ואורך השמלה בלטנה לא פחות מן עד למטה מן הארכובה והמארכת הרי זו משובחת.

אורך השמלה בבת בוגרת צריך שיהא יותר ארוך מהשמלה של בת הקטנה. ואורך השמלה של הנשואה צריך להיות יותר ארוך מהשמלה של בתולה וטוב ויפה לעשות אימרא בסוף השמלה כדי שאם תתקצר השמלה יוכלו להאריך.

אסור לאשה ללבוש בגד שהוא כמו בגדי אנשים ואפילו בבגד אחד הוא אסור מן התורה.

אין לאשה ללבוש בגד אדום.

אסור ללבוש בגד מסחורה דקה שהבשר נראה מתחתיו, ואפי׳ בתי ידים (שרוולין) מסחורה כזו גם כן אסור, וכן (גרבים) כאלה ג״כ אסור, ואין חילוק בכל זה בין אם הסחורה דקה מאד ומחמת זה נראה הבשר, או שהסחורה ארוגה נקבים דקים ומחמת זה נראה הבשר דבכל אופן אסור, (ובכלל זה שלא לקנות סחורה כזו לבגד).

אסור ללבוש בגד שמראה הבגד כמראה עור הבשר וכן גרבים כאלה גם כן אסור.

וכן אין לעשות בגדים צרים.

אין לאשה, להתעצל מלכסות עצמה כראוי, והמתעצלת בזה לעון גדול יחשב אצלה, ולכן צריכה מאד לדקדק היטב בשעת שיוצאה מפתח ביתה ולחוץ שיהא מכוסה כל בשרה כראוי.

אסור לתופרת לתפור בגדים פרוצים ועוברת משום "ולפני עור לא תתן מכשול", ואף במקום שאפשר לתפור ע״י עכו״ם מ״מ איסורא דרבנן איכא [יש איסור דרבנן] וצריכין להזהר בזה מאד.

אין לאשה לצאת לשוק כשהיא מבושמת בין שנתבשמה בגופה בין בשערה בין בבגדיה.

צניעות גדולה באשה שתצא לשוק ברדיד גדול הנקרא שאהל בלשון אשכנז. (.מוזכר ברמב״ם פי״ג מה׳ אישות) וכן שתלבש על בגדיה מלמעלה סינר הנקרא פארטאך בלשון אשכנז (ומוזכר בשיטה מקובצת ב״ק פ״ב בשם הרב המאירי) ואשרי חלקן של המוסיפות צניעות וכל המוסיף קדושה יתוסף לו אורך ימים ושנות חיים

העתק מהמודעה יצאה מרבני עיר הקודש ומבתי הדינים ספרדים ואשכנזים בימי השובבים בשנת תש״ד (לפני 71 שנה) אחרי הידיעות המבהילות :מגזירת ההשמדה רח"יל ע׳י הנאצים ימ״ש.

לְכוּ וְנָשׁוּבָה אֶל ה' כִּי הוּא טָרָף וְיִרְפָּאֵנוּ יַךְ וְיַחְבְּשֵׁנוּ (הושע ו, א)

מטעם הרבנים הגאונים מורי הצדק ה׳ עליהם יודו הוסכם שבימי תיקון שובבי׳׳ם ידרשו בכל בתי כנסיות ובתי מדרשות אשר בארץ הקודש על דבר תיקון פרצת גדרי הצניעות אשר לדאבוננו ירדה פלאים, ולהודיע החיוב הקדוש שמוטל על כל בר ישראל (איש ואשה) להתאמץ ולהשתתף ולהשפיע כל אחד על חבירו לעורר ולהאיר לבבם באור קדושת תורתינו הק׳ וקיום ושמירת מצותיו ולהודיע גודל קדושת עם ישראל שנבחרנו מכל עם בהיותינו גדורים מן העריות ונקי מכל תועבה, ומה גרמה לנו עוון הפריצות עד שהיינו ללעג ולקלס ולאבוד של כמה רבבות.

אוי מה היה לנו!

עתה אתם בית ישראל זכרו כי ירושלים עיר שהשכינה לא זזה מתוכה, זכרו כי אלהי ישראל שונא זימה ופריצות, הזהרו מהפריצות אם אתם חפצים בקיום עם הקודש, הזהירו לנשיכם ובנותיכם ללבוש מלבושי צניעות כי בזכות הצניעות נגאלו אבותינו ממצרים ובזכותם אנו עתידים לגאל.

הצילו צאצאיכם מכל מקומות הטמאים, בתי תיאטרונים וקולנוע המלאים זמה ופריצות ר״ל.

הרחיקו את מלבושי הפריצות, שמלות קצרות, שרוולין קצרין וכל מלבושי פריצות אשר תורתינו הקודשה אסרה אותן.

בנות ישראל הנשואות לא תלכו בפרועי הראש שלא תהיו בכלל עוברות על דת משה ויהודית.

הרחיקו התועבה החדשה, ולא תצא בת ישראל אפילו קטנה שבישראל במכנסים בלי שמלה, כי האיסור מפורש וכתוב (דברים כ׳׳ב) ״לא יהיה כלי גבר על אשה ולא ילבש גבר שמלת אשה כי תועבת ה׳ אלקיך כל עשה אלה״.

הגיעה השעה שנשתחרר מהפריצות הארורה, ועם זה נקרב קץ גאולתנו. נשוב אל הצניעות ונתבונן כי אנחנו עם אחד בארץ נבדלים לה' לקדושה ולטהרה כמו שכתוב (ויקרא כ׳) והייתם לי קדושים כי קדוש אני ה׳ ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי.

נקיים הפסוק הנאמר על זמן ביאת משיח צדקינו (מלאכי ג׳( "אז נדברו יראי ה׳ איש אל רעהו" וגו׳ (שם) [ונזכה ] וחמלתי עליהם כאשר יחמול איש על בנו וגו' זכרו תורת משה עבדי אשר צויתי אותם בחורב וגו׳ הנה אנכי שולח לכם את אליהו הנביא. עד כאן

והאריכו נא שמלותיכן למען קדושת עמנו וקדושת בנותינו, כי מאז ומתמיד היתה הצניעות יסוד קיומנו וסוד הצלחתנו ובכל הדורות וכל הזמנים.

תגובה אחת על “אסור ממש ללכת עם שמלה קצרה ועם גרביים בצבע העור או עם גרבים דקות – חיזוק לימי השובבים”

ריקל פלד הגיב:

ט״ו בסיון ה׳תשע״ה בשעה 22:50

אוי לנו מיום הדין אוי לנו מיום התוכחה “צניעות”

הצניעות שלנו שצריך שיפור – זה נכון 100% לצערנו! וכל מי שבידו למחות – נתפס באותו עוון!

אברכים (בנות ונשים) יקר/ים! בוודאי הנך רואה את מידת הדין המתוחה וקריאות ההצלה של המשפחות האומללות. אנא, עצור לרגע וחשוב: אין בית בלי צרות, אין משפחה שלא מרגישה חרון אף, וכולם תמהים ”: יש כל כך הרבה צדקה וחסד…. מה כבר נשאר לתקן?! על מה יש חרון אף כזה? הרי לא חשוד הקב”ה לעשות דין בלא צדק! מהו, אם כן, החטא החמור שפורץ את סכר הצדקה, התורה והחסד, באיזה חטא נגועים כל גווני הציבור החרדי- וכולם שותקים, ולא מוחים ולא מתקנים ולא נלחמים להסיר את מלאך המוות ממחננו ” ?

ומצד שני כבר יותר מעשרים שנה זועקים זקני רבני העיר על הפריצות החרדית המתדרדרת של הנשים והבנות, והמצב רק הולך ומחריף. רבני העיר מזהירים כי פריצות זו מנשי החרידות מגבירה חרון אף ומחדירה מחלות נוראות ה”י בקרב הציבור. גם הפירות הנושרים הם מסיבה זו. הקב”ה דוחק בנו ודורש מהפכה בקדושת המחנה, ואנו מתעלמים! וכל מי שלא מוחה נתפס! עד מתי נחריש? כבר עלה המוות בחלוננו,.רחמנא ליצלן.

בכל המצוות אנו מהדרים חוץ מדבר אחד – צניעות והרחקה מעריות, למרות שהם איסורי תורה חמורים שבעטיים חרב מקדשינו וגלינו מארצנו. כאן, משום מה, לא מחפשים את הלכתחילה. בחיזוק הצניעות והרחקה מעריות, לא שואפים להיות מהדרין שבמהדרין. על זה השטן מקטרג בשעת הדין: ”מה שקל ונוח לך אתה עושה, ומה שקצת קשה לך (מפריע לתאוות שלך) אתה לא עושה”…

בשכונות הפנימיות בריכוזים החרדיים כל התושבים חרדים! אם כן כיצד יתכן הדבר שנשות ובנות השכונות החרדיות רומסות ברגליהן פסקי הלכה מפורשים ונחרצים, ומתלבשות בחולצות צמודות, ממש הכל בולט! (כולל חולצות טריקו ולייקרה כו’) ובחצאיות קצרות, מיני או צרות, בפאות שחץ ושאר מרעין בישין – ואין מוחה!

ידוע שאין עבירה שמביאה “חרון אף” כמו פריצות, וכל השכונות החרדיות מלאות בפריצות! כבר אי אפשר לעבור ברחוב מריבוי הפריצות החרדית- ועדיין בנושא זה ישנה אטימות ושתיקה… וכולם נתפסים… לדוגמה: רח’ רבי עקיבא-בני ברק, בית שמש, אלעד, קרית ספר, מאה שערים, הר נוף, ושכונת גאולה- הממוקמים בלב הציבור החרדי הפכו ללעג וקלס בפני רבים, בהיותם מרכזי האופנה העולמית ומבשרי הקידמה בכל טומאות פאריז, עד שרשתות האופנה הטמאות הגדולות בעולם משתוקקות לשכון כבוד ‘במרכזי התורה והחסידות’ הנ”ל (מדובר במעל 200 חנויות לביגוד טריפה ושחץ ברחוב אחד!) גם החילונים כבר מלעיזים שהקובע אצל החרדיות זהו ‘צו האופנה’ ולא הרבנים. (וזה התחיל כשהפגינו בריוני העדה החרדית בשליחות הרבנים נגד נשני הצנועות הלובשות שאל בירושלם ובבית שמש) לכל ביגוד ופאה שרוצות הן מוצאות היתרים! (של רע -בנים) דיינים מספרים שהפריצות מובילה לדברים מסמרי שיער… במקומות עבודה… עין רואה ולב חומד…

אברך יקר! הגיע הזמן לסלק את מלאך המוות הרוחני והגשמי ממחננו! פריצות המלבושים שורפת את קדושת הנשמה, שורפת העניים והלב, ומטנפת את כל התורה והמצוות הנעשים ע”י האדם, ואין הקב”ה חפץ במצוות ההן, אלא רק במצוות הנעשות בקדושה ובטהרה (כמבואר באור החיים הקדוש ויקרא, יח עה”פ כמעשה ארץ מצרים וגו’) אלא מה, בוודאי אתה מצטדק, ואומר: “זה לא נוגע אלי, אני סומך על אשתי. אצלי בבית כולם לבושים בצניעות, לכתחילה שבלכתחילה. אצלי בבית לא נכנסים שבועונים, מחשבים, סרטים, עיתונים ואינטרנט.” או אולי אתה אומר: “אשתי בוגרת ‘בית יעקב’ (ר”ל) אשה צנועה וחסודה, אשר אפילו לבתי מלון וטיולים לא הולכת. היא אחראית על הלבושים שלה ושל בנותיה וכלותיה, ואני סומך עליה 100% בעינים סגורות, ולא מתערב בזה, אבל בכל דבר אחר…”

על זה חייבים להשיב תשובה כואבת, אבל נצחי: רוב הנשים נטולות הרגשה מה מכשיל, ולא שמות לב לפרטי צניעות ולדרגות הבלטה ומכשול, ואין בכוחן לעמוד בפרץ. מסיבה זו נשים חשובות שוגגות ולובשות חצאיות בגזרה ישרה מיני וצרה- תועבת ד’ נשים חשובות לובשות בגדי צמודות כטריקו אשר שורפות את בית ישראל ובפרט בחורי חמד. רוב מהפאות הן פרוצות ומביישות את מצוות כיסוי הראש. הגרביים שקופות ובצבע העור. החצאיות קצרות מיני –. וכל הלבוש האסור והטמא הזה יוצא מבתים של חניכות בתי חינוך החרדים ביותר, נורא!

כבר שמענו דיבת רבים על חלק מהמורות במוסדות החינוך שנכנסות לכיתה כשהן לבושות בפריצות כדי למסור שיעור בצניעות! חלקן (מחוסר מודעות) יושבות בכיתה בשחצנות ובחוסר צניעות באמצע שיעור קודש. איזו דוגמא אישית זו? במו ידינו מסלקים שכינה ממחננו ונותנים למקטרג כח לגבות קרבנות ברוחניות ובגשמיות .

כולנו מודים שעכשיו זמן סוף הגלות, והגיע הזמן שאתה תקח את הנושא לידיך! כי גם עליך כונו חכמים באמרם: ‘כל מי שבידו למחות נתפס באותו עוון’ . ח”ו, והכריע הרמב”ם (סוף סוטה) כי בנושא זה של הנהגת הבית בדרכי הצניעות כל אב וכל בעל יכול למחות!!! וחייב למחות! ואם אינו פוקד ובודק את ביתו שהכל בצניעות ובקדושה נקרא חוטא ולא ינקה, .רחמנא ליצלן! כל אברך חייב ללמוד את הנושא מספר מוסמך כדי שיקיים חובתו למנוע מבנותיו ומאשתו את מלבושי הפריצות הממלאים את חנויות הבגדים, ולמונעם מהנהגות פסולות ומבילויים מסוכנים הקורצים מכל עבר ומכל פיסת עיתון. אנא, קנה לאשתך ולבנותיך רק ביגוד כהלכה ואל תתפתה למוכרים בחנויות שהבגד צנוע והצבע…. עשה מהפך למענך ולמען ילדיך, למען בריאות משפחתך, למען עתידך ועתיד עם ישראל כולו!

לסיכום: אשה הלובשת בגדי פריצות ופאה נכרית עוברת עוון חמור מאוד! ומעוררת קיטרוגים עליה בעלה ובניה מימין ומשמאל, משמים ומארץ ואחריתה מרה כלענה וכו’ כהיום אין להתיר לאשה נשואה לצאת בפאה נכרית לרשות הרבים בשום פנים, ויש לאסור בזה בכל תוקף. ובפרט בדורות שלנו שעושים את הפאות במומחיות רבה עד שלא ניכר כלל אם אלו שערות טבעיות או פאה נכרית, ולא לכיסוי כזה נתכוונו חז”ל שהצריכו כיסוי הראש באשת איש. ומכל שכן שיש לאסור בזה לספרדים ובני עדות המזרח, מאחר שכל גאוני ספרד המפורסמים פסקו לאסור בזה, והעידו שבמקומותינו לא נשמע מעולם מנהג כזה. ורק לאחרונה החלו נשים פרוצות הספרדיות ללבוש פאה נכרית בהשפעת המורות והחברות שלהן. וצריך להבהיר להן, שכל גדולי התורה מעדות המזרח לא התירו לנהוג כן, ואין לשנות מהמנהג. ולמה שלא יחושו להחמיר בדבר כזה חמור. ואף בפאה וכובע ראוי להחמיר. וכל בעל ישפיע על אשתו רק בדרכי נועם ושלום, ויבאר לה חומר הענין.

הפאות היום עשיות במומחיות כזו, כל מי שלא משקר לעצמו, יודע שפאות כללו אף פוסק לא התיר, שהרי יותר יפות משיער טיבעי, ולא ניכר כלל שמכסה ראשה, ועוד שמושכות גם הופעת לבוש שתתאים להם, ומגרות את יצר הרע, אוי לנו. וראה 70 פוסקים מדורות הקודמות שפסקו שאסור ללכת בפאה נכרית – ובפרט אחר שמצאו שכל הפאה נכרית הייתה של עבודה זרה – זאת אומרת שכל הקידוש וברכת המזון והסדר הלך הכל לעבודה זרה – והיום עם ההכשר ביחד בא הכל משם וכמו דלת המסתובבת שעושים בשמיטה כאן ישנו אניה המסתובבת שבאה מהודו לטורקיה ומשם מורידים בכל ושמים על אניה אחרת.

“אז מי שיש לו קצת מח בקודקודו יודע ומודה, שהרחוב יושב ומחפש עצות פשוטות מאד, איך להחטיא את הרבים. סיפר לי אדם אחד מחוץ-לארץ, שיושבים אנשים ומקבלים שכר עצום, שהתפקיד שלהם להתעמק, איך לעורר ולגרות את היצרים של האנשים. ואלו המלבושים הנדרשים ב”מודה”. ואת הזבל הזה ואת האשפה הזו, ואת העלבון והטומאה ושחץ הזו מכניסים כאן לכל ארץ ישראל, ואברך יכול להרשות לעצמו שאשתו תלך כך?! יש בזה יופי בדברים האלו? או שמטרה אחת ויחידה…

אברך שולח את אשתו! לכי תחטיאי את הרבים! [תחטיאי בחורי ישיבות בעבירות החמורות כהז”ל ח”ו], ואמר הרב שך זצ”ל, לפני עשרים ושתיים שנה ניסו נשים ללכת במלבוש יותר קצר מהברכיים, והרב שך קרא אותנו ובא מיוחד לירושלים לאולם “טירת חן” ואמר: “אוי זה בוער לי, כל הקיום של הכוללים תלוי בזה, כל הקיום של התורה, צריך לסגור את הכוללים אם הולכים ככה נשים של אברכים, זה לא יתכן! אין קיום לתורה!” (רבי יוסף עדס שליט”א)

והלכה למעשה: אין להתיר לאשה נשואה לצאת בפאה נכרית לרשות הרבים, ויש לאסור בזה בכל תוקף. ובפרט בדור שלנו שמרן פוסק הדור הרב אלישב זצ”ל אמר שהפיאות של היום אסור גמור, משום שעושים את הפאות במומחיות רבה עד שלא ניכר כלל אם אלו שערות טבעיות או פאה נכרית, ולא לכיסוי כזה נתכוונו חז”ל שהצריכו כיסוי הראש באשת איש. ומכל שכן שיש לאסור בזה לספרדים ובני עדות המזרח, מאחר שכל גאוני ספרד המפורסמים פסקו לאסור בזה, והעידו שבמקומותינו לא נשמע מעולם מנהג כזה. ורק לאחרונה החלו נשים פרוצות ללבוש פאה נכרית בהשפעת המורות והחברות שלהן. וצריך להבהיר להן, שכל גדולי התורה מעדות המזרח לא התירו לנהוג כן, ואין לשנות מהמנהג.

ושלא לחשוב אפילו לרגע שלאשכנזיות מותר פאה, כי כל הפוסקים האשכנזים היודעים לפסוק הלכה נכונה (ולא כמו המיקל בכל דבר שבקדושה כמו פאלק מאנגליה, בספר שלו המחריב הצניעות הנקרא “עוז והדר לבושה” שהוא גם קיים בזה "ותשחק ליום אחרון" שהמציא הלכות מהעצבע, והוציא ספר המחריב הצניעות בפרט בחו"ל, הוא עשה צחוק מהצניעות הנכונה, בכל העולם החרדי, הוא המציא הלכות מהאצבע, ולא מן התורה, ולא מהשולחן ערוך, אנחנו חייבים לתחזק בצניעות ע”פ פסקי השולחן ערוך!!! כמ”ש http://www.keter-malchut.co.il/harimuMichshol.html) גם אסרו את הפאות של ימינו! ולמה שלא יחושו להחמיר בדבר כזה חמור. ואף בפאה וכובע ראוי להחמיר. וכל בעל ישפיע על אשתו רק בדרכי נועם ושלום, ויבאר לה חומר הענין.

הפאות היום עשיות במומחיות כזו, כל מי שלא משקר לעצמו, יודע שפאות כאלו אף פוסק לא התיר, שהרי יותר יפות משיער טיבעי, ולא ניכר כלל שמכסה ראשה, ועוד שמושכות גם הופעת לבוש שתתאים להם, ומגרות את יצר הרע, אוי לנו. ולא עוד אלא שגם בבית יש בעיה ללכת בפאה מכיוון שבפאות זמננו, גם אלה הנקראות “קאסטם אירופאי”, וגם אלה עם “ההכשר”, בכולן יש תערובת שער מהודו שמקורו בתקרובת עבודה זרה.

ובפרט אחר שמצאו שכל הפאה נכרית הייתה של עבודה זרה – זאת אומרת שכל הקידוש וברכת המזון והסדר הלך הכל לעבודה זרה – והיום עם ההכשר ביחד בא הכל משם וכמו דלת המסתובבת שעושים בשמיטה כאן ישנו אניה המסתובבת שבאה מהודו לטורקיה ומשם מורידים בכל ושמים על אניה אחרת. ותימה על האברכים היקרים שליט”א שמתירים לנשותיהם ללכת בפאה, ולא מוחים בהם . מה שווה התורה שלהם? “זה חילול ה’ נורא ואיום! יש לסגור את כל הכוללים! מה שוה התורה של הבעל? אם כך הולכת אשתו, כל התורה שלו הולכת לסטרא אחרא” (כמו שאמר מרן הרב שך זיע”א) “זה רשע! זא אכזר, זה משומד, זה כופר, זה עמלקי, זה ערב רב ממש, אין לו שום יראת שמים, תורתו לא שווה כלום! זהו כמו דואג האדומי שכל מעשיו היו מושחתים, איפה היראת שמים? אופה? איפה?…

כל אחד ואחד חייב להזהר, לא ליתן את בתו לאיש כזה מושחת שדורש שתלבש דוקא פאה. זה לא אברך ישיבה, זה אברך רשע! זה אברך-חרד”ק, זה אברך מלאך המות, צריך לגרש אותו! יחפש לו אברך טוב בן תורה ויר”ש שידע את האמת, ויסכים על מטפחת ראש.” (כמו שאמר מרן זיע”א) ולפני שיוצאים ללמוד תורה הקדושה יש לוודא ש”מחניך קדוש, ולא יראה בך ערוות דבר”! ועיין תרגום יונתן בן עוזיאל על הפסוק לא תנאף (שמות כ,יג – דברים ה,טז) שעניני עריות מביאים מיתה לעולם ח”ו. ועל הפסוק ויאמר ד’ אמחה את האדם וכו’ בתרגום יונתן בן עוזיאל שהיו כוחלין עיניהן ומפרכסין ומהלכין בגילוי בשר וגרמו להרהורים – ולכן הביא הקב”ה את המבול עליהם. לצערינו לא לומדים הלכות צניעות, ולא עושים, ומואסים באחרים העושים, ושונאים את החכמים [העוסקים בהפצת ענייני הצניעות] ומונעים את האחרים מעשות, והם אומרים דברי כפירה שצניעות לא מצוה מהתורה ה"י.

"אחד המכשולים הגדולים בדורנו הם בגדים צמודים וקצרים… חובה על כל אחד ואחד לעמוד על המשמר שמלבושי אשתו ובנותיו ומשפחתו יהיו על פי גדרי הצניעות לכתחלה. הן בכיסוי הגוף והן בצורת הלבוש"

אנא ד’ בזכות התשובה של הנשים צדקניות, שמהיום ילבשו רק בגדי צניעות ובמטפחת כו’, אמור לכל צרותינו די, ובטל מעלינו כל גזירות קשות ובימים אלו הראנו רק נסים ונפלאות כאשר בימי מרדכי ואסתר וכל המחשבות והגזירות יתהפכו כולם לטובה ולברכה.

נא ערה עלינו רוח טהרה ממרום ופרוש עלינו סוכת שלומך סוכת רחמים וחיים ושלום, ונהיה כולנו כאיש אחד בלב אחד לאהבתך וליראתך ולעבדך בלבב שלם, ונזכה כולנו יחד לראות בהרמת קרן התורה היראה והצניעות בקרוב בשובך לציון ברחמים, בביאת משיח צדקנו בב”א.
————–
שלום רב אחותי היקרה, מה שמציק לעם ישראל בחצאיות קצרות, בבגדים צרים, וכו’ זה ממש לא טפשי וזה קשה מאוד אפי’ לכל בת ישראל ולכל אשה בעולם, היום שאני נשואה ואחרי שהבנתי מה זה “ראש של גבר ” החלטתי בלי נדר להאריך (ולא ללבוש את המגף הזו..) את כל החצאיות הקצרות, וזה באמת ממש קשה לי. אבל אנו משתדלות לעשות את זה לכבוד ד´יתברך שמו, שהוא יותר חשוב מכל השאר, והוא יתן לנו כוח להחזיק מעמד ורק בבריאות.

לא ניצחתי ביום אחד, אלא היו לי עליות וירידות, ואיני יכולה לספור כמה פעמים נפלתי. אך קמתי. לא התייאשתי ואחרי מאבק ארוך ועיקש, ניצחתי. אני גאה בזה גאווה טהורה. אם תצליחו בבת אחת אשריכן, אני רק מספרת מה היה אצלי. אולי אני עוד בקבוצת סיכון ועלי להיזהר, אבל אני חושבת שבס”ד יצאתי מזה.

הגיעה השעה שנשתחרר מהפריצות הטמאה והבזויה, ואז נקרב קץ גאולתנו. נשוב אל הצניעות ונתבונן כי אנחנו עם אחד בארץ נבדלים לד' לקדושה ולטהרה כמו שכתוב (ויקרא כ׳) והייתם לי קדושים כי קדוש אני ד׳ ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי. למה רואים שיש צוארון פתוח, גזרה צמודה וכו'??למה אין מישהו שמעצב בגדים צנועים נטו?!נמאס כבר מחולצות הבסיס המחניקות.

דרך אגב, גם לא לחבוש פאה מעוצבת ויפה, אלא מטפחת -חתיכת בד שחור וזה קשה מאוד. אבל אם לא רוצים להיות צבועים, ואם כבר שומרים אז עד הסוף (כי כך 100% נזכה לראות המשיח) כי גם ככה מוותרים ולא נהנים מהעולם הזה אז לפחות נשתדל לדאוג על העולם הבא ולפום צערא אגרא. יישר כוחך! אחותי היקרה, על גופך תשמרי! כך את עצמך תכבדי! את בת מלך! נסיכה! את יהלום יקר! את מלכה של העולם! יהלום שומרים בפנים ולא בחוץ. מאוד נחוץ לזכור שגם בתולה צריכה זהירות יתירה בצניעות, עי’ מס’ תענית (כד.) רבי יוסי דמן יוקרת.

בגימטריה

לסגור את הכוללים = 841 בגימטריה

אישה כשרה

איגרת ברכה

שא נא פשע אחיך = 841 בגימטריה

ואהבת את יהוה = 841 בגימטריה

כי אל חנון ורחום אתה

עם ג מילים

לסגור את הכוללים + ג' מילים = 844 בגימטריה

אנא השם הושיעה נא

עזרה ראשונה

צבאות השם