|
|
|||
שיעור בליקוטי זוהר לשון הקודש דף 371 שיר השירים שיעור מספר 2 האדמור מהאלמין כט תשרי תשעח
https://www.youtube.com/watch?v=tlFwSoaMkgo&feature=youtu.be
שיר השירים (קדש קדשים).
בזוהר פרשת אחרי מות -דף ע"ד ע"ב
בֹּא רְאֵה, לֹא נִמְצֵאת שִׂמְחָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּמוֹ הַיּוֹם שֶׁעָלָה שְׁלֹמֹה לַחָכְמָה וְאָמַר שִׁיר הַשִּׁירִים. אָז הֵאִירוּ פְּנֵי הַגְּבִירָה, וּבָא הַמֶּלֶךְ לְהַשְׁרוֹת אֶת מְדוֹרוֹ עִמָּהּ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (מלכים א ד) וַתֵּרֶב חָכְמַת שְׁלֹמֹה וְגוֹ'. מַה זֶּה וַתֵּרֶב? שֶׁעָלָה הַיֹּפִי שֶׁל הַגְּבִירָה וְהִתְגַּדְּלָה בְדַרְגוֹתֶיהָ עַל כָּל שְׁאָר הַדְּרָגוֹת, כִּי הַמֶּלֶךְ שָׂם אֶת מְדוֹרוֹ עִמָּהּ.
איתא במדרש ובזוהר, שבע שנים שלמה המלך לא ישן בביתו, והיה שם את מיטתו בחצר בית המקדש, ואמר איני נכנס לישון בביתי עד שיבנה בית המקדש, והסיבה שישן שם כי רצה לראות ולהשגיח על כל פרטי הבניה ובח' תשרי נבנה ואז נחה עליו הרוח ואמר את שיר השירים, בו ביום ירדה השכינה לעולם הזה לשרות בבית המקדש, שנאמר ולא יכלו הכהנים לעמוד לשרת וגו', כי מלא כבוד ד' את בית ד', ביום ההוא נגלה שיר השירים.
שלמה מלך ישראל כתב ג' ספרים
שלושה ספרים כתב שלמה המלך, לפי מסורת חז"ל, 1) קהלת, 2) משלי 3) שיר השירים.
איתא בסדר עולם רבה פרק ט"ו אבל לעת זקנת שלמה סמוך למיתתו שרתה עליו רוח הקדש, ואמר שלשה ספרים הללו, משלי, שיר השירים, קהלת.
במסורת אחרת מובא שאת קהלת כתב שלמה לעת זקנה ולפיכך השתמש בלשון עבר אני קהלת הייתי מלך על ישראל בירושלים, את משלי כתב באמצע ימיו, כאיש בוגר, ואילו את שיר השירים כתב בצעירותו.
בברייתא במסכת בבא בתרא דף ט"ו. מפורש כי חזקיה וסיעתו כתבו ישעיה, משלי, שיר השירים וקהלת, והפירוש הוא שהדברים נאמרו על ידי שלמה, אך חזקיהו וסיעתו ערכו את הספר והפיצו אותו בישראל.
שיר השירים – קודש קדשים.
במסכת אבות דרבי נתן נוסחה א פרק א נאמר על המשנה הוו מתונים בדין
כיצד מלמד שיהא אדם ממתין בדין. שכל הממתין בדין מיושב בדין, שנאמר (משלי כ"ה א) גם אלה משלי שלמה אשר העתיקו אנשי חזקיה מלך יהודה. ולא שהעתיקו, אלא שהמתינו, אבא שאול אומר, לא שהמתינו אלא שפירשו.
בראשונה היו אומרים משלי ושיר השירים וקהלת גנוזים היו, שהם היו אומרים משלות ואינן מן הכתובים, ועמדו וגנזו אותם. עד שבאו אנשי כנסת הגדולה ופירשו אותו.
במשנה מסכת ידים פרק ג משנה ה שנינו. כל כתבי הקדש מטמאין את הידיים. שיר השירים וקהלת מטמאין את הידיים, ר' יהודה אומר שיר השירים מטמא את הידיים וקהלת מחלוקת. רבי יוסי אומר קהלת אינו מטמא את הידיים ושיר השירים מחלוקת. רבי שמעון אומר קהלת מקולי בית שמאי ומחומרי בית הילל, אמר רבי שמעון בן עזאי מקובל אני מפי שבעים ושנים זקן, ביום שהושיבו את רבי אלעזר בן עזריה בישיבה, ששיר השירים וקהלת מטמאים את הידיים, אמר רבי עקיבא חס ושלום, לא נחלק אדם מישראל על שיר השירים שלא תטמא את הידיים. שאין כל העולם כולו כדאי כיום שניתן בו שיר השירים לישראל. שכל כתובים קדש ושיר השירים – קודש קדשים. ואם נחלקו לא נחלקו אלא על קהלת, אמר רבי יוחנן בן יהושע בן חמיו של רבי עקיבא, כדברי בן עזאי כך נחלקו וכן גמרו.
בתוספתא מסכת ידים פרק ב הלכה יד, מבואר, ר' שמעון בן מנסיא אומר, שיר השירים מטמא את הידים, מפני שנאמרה ברוח הקדש. קהלת אינה מטמא את הידים, מפני שהיא מחכמתו של שלמה, שיר השירים היה גנוז, עד שבאו חזקיהו וסיעתו והחזירוהו לספרי הקדש, המשנה פוסקת אמנם שלא כר' עקיבא, המכנה את המגילה "קדש-קדשים" וקובע שלא הייתה מחלוקת לגבי שיר השירים. פסק המשנה הוא שאכן הייתה מחלוקת בקשר לשיר השירים, אך נמנו והכריעו שהמגילה מטמאת את הידיים, כלומר שייכת לספרי הקדש.
במדרש תנחומא פרשת תצווה סימן ה על הפסוק, ואתה תצווה, מביאים על הפסוק משיר השירים, הנך יפה רעיתי הנך יפה, בהמשך מובאים דבריו של רבי עקיבא שבמשנת ידיים. והמדרש מוסיף, אמר רבי אליעזר בן עזריה למה הדבר דומה, למלך שנטל סאה של חטים ונתנה לנחתום, ואמר לו הוצא ממנו כך וכך סולת כך וכך סובין כך וכך מורסן וסלית לי מתוכה גלוסקא אחת יפה מנופה ומעולה, כך כל הכתובים קדש, ושיר השירים קדש קדשים.
3 קבצים מצורפים