להורדה: אילן הגדול
הקדמת המסדר
א) אודה ואברך לה' י"ת על אשר הגדיל חסדו ועזרני להגיה ולסדר את ספר האילן הקדוש הזה. אשר הוא מועט מחזיק את המרובה. כולל רוב סדרי העולמות במלות מועטות. ולהמבינים בו הוא רב התועלת לאסוף בתבונתם הכללים בדרך קצרה ולהיותם ברורים לפניהם וגם בזה יקל להיות להם למזכרת ולהיות חרות על לוח לבם. כרצות ה':
ב) נסדר ע"פ הנדפס מכבר בווארשא. וע"פ ספר אילן כ"י. אשר ניכרים הדברים שהכ"י הוא מדוייק ומתוקן יותר. וגם נמצא בו הוספות שלא נמצא בהנדפס. [וע"כ עשינו כך סדרנו אותו כפי נוסח הנדפס] ונוסחת הכ"י והוספות הסגרנו בשני חצי ריבוע. ונוסחת הנדפס בשני חצאי לבנה. ובמקום שפשוט כאחד מהם או שניהם שוים סדרנו סתם בלי שינוי וציון. והאילן הכ"י הנ"ל הוא הנמצא מעזבון של כבוד הגאון וצדיק יסוד עולם המקובל המפורסם לאיש אלקי קדוש יאמר לו כקש"ת מוהר"ר קלונימוס קלמן זללה"ה מק"ק טשאווס גוכ' מאהליב דראייסין:
ג) ספר האילן הקדומים היו בגליון אחד בסדר השתלשלות העולמות מלמעלה למטה. וכאשר באופן הזה אין לכורכו בלוחות כראוי. לכן חלקנוהו עתה לעמודים במקום שאפשר לחלק אם יצרו. וחלקנוהו לסימנים. כל עמוד הוא סימן בפ"ע. והעמודים המה בסדר. וידע הקורא שכל עמוד שייך לסוף עמוד שלפניו כסדר:
ד) וסדרנוהו במיעוט ציורים ע"פ הסכמת מביני מדע שזה הדרך יותר טוב מכמה טעמים גדולים ונובנים שא"צ להאריך בהם. וגם בהיותם באופן זה יותר נקל להבנת הדברים:
ה) ונדפס בזה את ההודעה והאזהרה שנדפס ג"כ בספרי העץ חיים החדשים. שגם בזה הספר נמצאו כינויים כשמות איברי האדם. אם אמנם אין ראוי לחשוד ח"ו לאיש ישראל לטעות בזה וגלוי וידוע שהמה רק משלים וכינויים לעולמות או להנהגות שנקראו בשמות אלה וכמו שנתבאר שם. ועכ"ז לחומר הענין וכדבר שיד הכל ממשמשין בהן ראוי להזהר ביותר ולקיים חכמים הזהרו בדבריכם כו'. וגם כי זה יהי' מענה כללית לאלה אשר יקחו הדברים כפי הודאת פירוש המלות לפי פשוטן וינהמו לתמוה עליהם, אמנם כמה שהראינו לדעת מבעלי החכמה הזאת כי יעידון ויגיד ויזהירו שהמה רק משל לשבר את האוזן והכוונה בהם הוא על דברים נעלמים שלא נתפרשו בספרים האלה. מעתה אין מקום כלל לתמוה ולהקשות על הדברים האלה כאשר המה רק משל. ולא שייך להקשות רק אחרי שיוודעו להם עניני הנמשל ומהו הכוונה בהם. ומי שזוכה לדעת ולהבין את הנמשל והכוונה בפנימיות הדברים יכירו וידעו כי סרו כל תמיהותם. והדברים נכוחים למבין וישרים למוצאי דעת. אם לא יבקשו תואנה ורק אל האמת ישימו מבטם להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידותם. וכבר השיבו על דבריהם וקושיתם בספר חוקר ומקובל. ובס' קנאת ה' צבאות בתחלתו ובספר מלחמות משה ובס' שומר אמונים ובספר מגן וצנה. ויתר המחברים כספרים כאלה:
ו) הוספנו ג"כ ביאור [מספיק] על ספר האילן הזה. ובתוך הספר נרשמו ג"כ מראה מקומות למקורן של דברים. אשר המעיין שם ימצא שם את ביאורם:
ז) גם הצגנו פה את אשר הזמין ה' לנו קונטרס [כלל"י] התחלת החכמה. שבו הכללים הראשונים הנצרך לכל מתחיל שאין לו עוד ידיעה בהחכמה הזאת. למען ידע התחלת הדברים בדרך כלל. ויוכל אח"כ ללמוד בשארי ספרים ולהכנס אח"כ יותר פנימה בידיעת החכמה בעזרת החונן לאדם דעת-וקונטרס זה יסודתו בהררי קודש כי רוב דבריו נלמדו ונלקטו מספרי הגאון החסיד ר' משה חיים לוצאטי ז"ל. ומספרי הגר"א ז"ל. אך מיעוט דבריו המה ממקומות אחרים. וכמו שנרשם על כל דבר את מקורו. וקונטרס הזה הוא ג"כ לפתיחה גם להבין את ספר האילן הזה עם ביאורו. ולהנות מפריו וטובו ברצות ה':
ח) ומצורף לקונטרס הנ"ל ג"כ קצת כללים ופירושי כמה כינויים על סדר א"ב. ורובם מלוקטים מספרי הגר"א ז"ל. ומאילן הקדוש הרש"ל ז"ל.
וה' ברוב רחמיו וחסדיו יחונן אותנו דעת והשכל להבין דברי חכמים וחידותם ולהצליח על דבר אמת כי ה' יתן חכמה מפיו דעת ותבונה. וחפץ ה' בידינו יצלח. ישוטטו הרבים ותרבה הדעת:
בע"ה הודעה ואזהרה
הודעה ואזהרה על הרחקת הגשמיות הנראה במשלים שבאו בספרי הקבלה ובפרט בספרי האר"י ז"ל. (נדפס זאת בהע"ח החדשים שנדפסו בווארשא וכאן הוא בהוספות קצת) [נסדר כ"ז ע"י הרב ה"ג כו' אשר סידר את האילן הזה שמוזכר שמה בשם א"ה.]
א. הרב הגאון ר' חיים וויטאל ז"ל כתב בהתחלת ספרו שער ההקדמות (שנדפ' בירושלים) בזה הלשון. ואמנם דבר גלוי הוא כי אין למעלה גוף ולא כח הגוף חלילה וכל הדמיונות והציורים אלו לא מפני שהם כך ח"ו. אמנם לשכך את האוזן לכשיוכל האדם להבין הדברים העליונים הרוחנים בלתי נתפסים ונרשמים בשכל האנושי לכן ניתן רשות לדבר בבחינת ציורים ודמיונים כאשר הוא פשוט כו'. וכמו שאמר הכתוב כי לא ראיתם כל תמונה וכאלה רבות. ואמנם יש עוד דרך אחרת כדי להמשיל ולצייר בה הדברים העליונים והם בחינת כתיבת צורת האותיות כי כל אות ואות מורה על אור פרטי עליון וגם תמונה זו דבר פשוט הוא כי אין למעלה לא אות ולא נקודה וגם זה דרך משל וציור לשכך לשכך את האוזן כנזכר. עכ"ל הרח"ו ז"ל שם:
ב. ושם דף ל' ע"ד כתב הרח"ו ז"ל בזה"ל כבר ידעת כי אין לנו רשות לעסוק קודם האצילות עשר ספירות ושלא לדמות שום צורה ודמיון כלל חלילה וחס. [פי' אפילו בדרך משל אין לנו רשות] אבל מן עשר ספירות ולמטה אפשר לדבר בדרך משל ודמיון. [פי' שמשם ולמטה אפשר לדבר, אך הוא בדרך משל]. עכ"ל ז"ל שם. וכ"כ בספר שומר אמונים בוויכוח ב' בשם האר"י ז"ל. וע"ש עוד בשומר אמונים שם שהאריך להוכיח שענין הצמצום שכתב האר"י ז"ל הוא משל וכתב שבדברי האר"י ז"ל מפורש כן יעו"ש. (ויעוין בע"ח התחלת שער אח"פ ע"ש):
ג. והגאון מהר"ח מוואלזין זצ"ל בספרו נפש החיים שער ג' פ"ז כתב בזה"ל. ומודעת שכל דברי האר"י ז"ל בנסתרות משל הם עכ"ל [ובוודאי כן הי' מוסכם ג"כ מרבו הגר"א ז"ל]:
ד. ויעויין בתיקוני זוהר תיקון ע' דף ק"ל ע"א, ז"ל לעילא לית גוף ולא גוי' כו', ובמגיד מישרים פ' מקץ כתב בזה"ל ואלו דאיכא לעילא איבריא ח"ו אלא הכל דוגמא כאשר ידעת. ויעוין בזוהר בא ברעמ"ה דף מ"ב ע"ב ופ' פנחס רנ"ז ע"ב. ובספר עבודת הקודש חלק היחוד פ' י"ב ופ' י"ג ע"ש. ויעוין בנפש החיים בשער ב' מן פרק שני והלאה. ובספר קנאת ה' צבאות חלק א' עי"ש:
ה. ובספר כנפי יונה מהרמ"ע מפאנו ז"ל בתחלתו כתב בזה"ל ניתן לנו רשות לעשות משל באיברי גופינו כו' אבל אתה חכם טהר רעיונך ומחשבותיך ולידע שלמעלה אין שום אבר גשמי ח"ו הזהר בנפשך מאד ואעפ"י שאנו עושים כו' עכ"ל:
ו. ובריש ספר מקדש מלך (ונדפס ג"כ בספרי הזוהר החדשים באזהרה) כתב בשם האר"י ז"ל בזה"ל אל יפתוך רעיוניך לומר שיש במקום הנאצלים העליונים מראות וגוונים. כי הסוברים כן הם קרואי שאול ובה הם נידונים על כי 222יחפאו דברים על אדוני האדונים. כי אין שם שום גוון ולא מראה. רואה ואינו נראה המתגאה על כל גאה כו'. עכ"ל שם:
ז. ובהקדמת הגאון הרמ"ח לוצאטו ז"ל לספרו קנאת ה' צבאות כתב שם על הכח הרעה הטועים בפי' בדברי רשב"י ז"ל בזה"ל קנאת ה' צבאות תעשה זאת סמל הקנאה העגל הזה יצא ראשונה לקחת משל לנמשל ולדון תוכו כברו. והרשות הנתונה לנביאים לדמות צורה ליוצרה היתה להם למוקש לעוות אמרי יושר ולסלף דברי צדיקים. כי לא יחפוץ כסיל בתבונה. העמיקו שחתו לחשוב עליו מחשבות לומר התירו פרושים את הדבר אשר צוה ה' אלקינו אותנו לא תעשה לך פסל וכל תמונה. כי נתן נתנו גוף ומקרי הגוף אל יוצר האדם חלילה לנו כו' עכ"ל שם. וכתב אח"כ על הטעות הנ"ל בזה הלשון כי שקר המפורסם נקל להמלט ממנה והכל יודעים כי אחד אלקינו ואין עוד אחר. וצדיק באמונתו יחי' להסיר ממנו תבנית כל גוף וכל מקריו וכאשר לא ירעו דבריו אשר בפי נביאיו הזכיר שמו במקרי הגוף האלה כי ידענום אשר המה למשל ומליצה כן לא ירעו ולא ישחיתו חכמת יושר אם מצאנום בפי חכמיו עכ"ל:
ח. וזה עוד לשון הרמ"ח לוצאטו ז"ל בספרו קל"ח פתחי חכמה סי' ז'. זה וודאי שכל כך דברים שאנו מזכירין בספירות דברי צורה וגשמיות א"א להיות כך בהם בשום פנים כי זה הי' ככפירה ח"ו ומקרא מלא הוא כי לא ראיתם כל תמונה כו' ואם היסוד זה אנו משימין כהוגן כו' ועי"ש באורך:
ט. ויעו"ש באורך בסי' ז' ח' ט' יע"ש היטב ותמצא מבואר שבאמת בעצם משל הם וגם המשל קודש לה' ובו הי' השי"ת מודיע ומראה להנביאים עניני הנמשל. ועל דרך שכתב הרמב"ם ז"ל בהל' יסודי התורה פ"ז הלכה ג'. (כמו הסולם שראה יעקב אבינו ע"ה כו' והוא הי' משל כו'. וכמו המקל שקד שראה ירמי' כו'. ויעו"ש הלכה ז' שרק אך במשה רבינו ע"ה לא הי' משל בנבואתו עי"ש) ועי' בפ"ח סי' ט' שהוא רק כראות הנשמה כו'. ויעוין עוד מזה בספרו חוקר ומקובל בהתחלתו בד"ה ואי זה. וד"ה הרי כבר תרצת בעצמך כו' ויעוין בזה באורך בספרו דעת תבונות דף ל"ה ל"ו עי"ש:
י. ובביאור הגר"א ז"ל על ריש אדרא רבא (שנדפס אצל ביאורו על ת"ז) על מה שכתב באדרא רבא פתח ר"ש ואמר ארור האיש אשר יעשה פסל כו' כתב הגר"א ז"ל בזה"ל הי' ירא שלא יגשמו ח"ו במחשבתם עכ"ל ע"ש. [ונראה לענ"ד שלא למען אלה העומדים אז לפניו הוצרך לזה שבדואי המה לא היו טועים בזה רק באשר דבריו נכתבו וגם ידע שיגיעו דבריו לתלמידיהם ותלמידי תלמידיהם ועתיד להתגלות בסוף לכן הקדים זאת להסיר מכשול. ע"ד שאמרו רז"ל חכמים הזהרו בדבריכם שמא כו' וישתו התלמידים כו']:
יא. ובליקוטי הגר"א ז"ל שנדפס סוף ספר מגן וצינה ונדפס גם בסוף ספרא דצניעותא החדשים כתב הגר"א ז"ל בזה"ל. דע כי אין סוף ב"ה אין לחשוב בו כלל וכלל וכ"ש בא"ס ב"ה ית"ש שאסור לחשוב בו כלל ואפילו לקרותו א"ס אסור. ומה שאנו מדברים בו ובספירות הכל מרצונו והשגחתו שידוע מצד פעולותיו וזה הכלל לכל דרכי הקבלה. וידוע כשם שהוא בלתי תכלית כן רצונו וזה א"ס לרצונו הפשוט ואף בזה אסור לחשוב כלל כו' עכ"ל ע"ש באורך.
גם בביאור הגר"א ז"ל על רעמ"ה בזוהר בא דף מ"ח ע"ב במ"ת בד"ה דכל חיוון כו' כתב וז"ל כי זהו כלל גדול שאסור לחשוב במהותו. ורק מצד גבורותיו ומעשיו כו'. וכ"כ בספר אדיר במרום מרמ"ח לוצ"אטו ז"ל דף נ"ט ע"א וז"ל הנה מה שאנו מדברים במאציל ב"ה הנה כבר פשוט הוא שאין אנו מדברים רק בבחינת פעולותיו ולא בבחי' מהותו ועצמותו כלל ותדע שאפילו מה שאנו מזכירין אותו בשם אין סוף ב"ה אין הכוונה על עצמותו כלל אלא על פעולותיו עכ"ל עיי"ש. ועיין עוד בנפש החיים שער ב' פ"ב ופ"ג באורך מזה. ועי' עוד בפי' הגר"א ז"ל על רע"מ בהשמט' שבסוף ח"א מהזוהר דף י"ח ע"ב במ"ת בד"ה ויחלום כו' שידוע שעצמותו יתברך שמו אין כל נברא בעולם הן למעלה ובכל העולמו'. ולא הי' ולא יהי' שום נברא בעולם שיכול להשיג שום השגה כו' עי"ש באורך ובביאו' על כמה ענינים עי"ש:
יב. ואמנם מה שנתבאר שהוא רק בדרך משל זהו בעולם האצילות שנקרא ג"כ עולם רק בדרך משל. רק בעולם הבריאה והיצירה והעשייה, והיינו בבחינת רוח ונפש שלהם שם יש הרבה דברים שאינם משל כי שם (בבחינ' רוח ונפש דווקא) מדובר ג"כ בנבראים ממש רוחין ונהורין הכל לפי הענין וכמבואר בארוכה בהיכלות שבזוהר בראשית ופקודי ובביאור הגר"א ז"ל שם. וגם שם בבחי' הנשמה שלהם בזה מדובר ג"כ בדרך משל עיין ביאורי הגר"א ז"ל על היכלות דבראשית דף מ"א ע"ב היכל הראשון בד"ה כד איתכליל כו'. ובספר חוקר ומקובל בד"ה דע שרצה העליון כו' ע"ש. ובד"ה דע שהדבר פשוט כו'. ובד"ה כבר ראית כו' עי"ש:
יג. וזה לשון הגר"א ז"ל (בליקוטיו שנדפסו סוף ספרא דצניעות'). והנביאים לא השיגו אלא ביצירה ודניאל בראש עולם העשיי' תחת' עולם היצירה כו' והולך ומתמעט עד שבדורותינו אין משיגים לא בעקב העשיי' כו' וכל מה שאנו מדברים בא"ק ואבי"ע הכל בעולמות התחתוני' מאד. שבכל עולם יש אבי"ע וכל הבחי' אלא כו'. לכן מדברים דרך משל ואינם מבינים כלל כי יחזקאל אמר בדרך חידה שהיה בחו"ל ובסוף הבית וזכרי' מראות סתומות ואין אתנו יודע עד מה עד אשר יערה עלינו רוח ממרום עכ"ל ז"ל שם:
ועיין עוד בליקוטי הגר"א ז"ל בסוף ספ"ד צניעו' ביאור על כמה ענינים ביאור העשר ספירות וענין הצמצום והקו שבריש ס' עץ חיים וענין עיגולים ויושר ועוד הרבה ענינים עי"ש:
ויעוין בספר חוקר ומקובל שנדפס מחדש בעשרה פרקים שלו שם נדפס על כמה דברים מראה מקומות להמקומות שמבואר שם קצת מפנימיות הענינים. ועיין עוד בספר פתחי שערים שנדפס מחדש מבאר כמה דברים מיסודות ספר העץ חיים. ועיין בכללי חכמת האמת שבסוף ספר מלחמות משה בכללים השניים המתחילים הנה הספירות כו' (ועי"ש שם מזה ג"כ):
ובסוף ספרא דצניעותא מסיים זכאה מאן דעאל וידע שבילוי ואורחוי. ופי' הגר"א ז"ל שבילוי סתימוי וארחוי גילויו כמו משל ומליצה עכ"ל. פי' המשל של החכמה והנמשל של החכמה וכלשון הכתוב להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידותם [וכבר האריכו בזה הרבה בספרי המקובלים בהקדמתם. ועיין אזהרת המגיה בתיקון שבעין ובהקדמת מגן דוד להרדב"ז ז"ל עיי"ש:]
(ע"כ ההודעה והאזהרה)
ולדוגמא נציין קצת ענינים למקומות שמוזכר שם קצת מפנימיות הדברים (להרחקת הגשמיות) ע"ס אל"ף בי"ת:
א' אדם. איברי האדם המוזכר בספרים בכלל יעויין בס' קנאת ה' צבאות מהרמ"ח ז"ל בחלק א' שם בארוכה ותוכן הדברים בקיצור נמרץ הוא שכל העולמות והנבראים שברא ה' ית"ש הנה כל הבריאה כולה יש בה תרי"ג חלקים נגד איברי האדם. עד שכל הנבראים בכללם הם אדם גדול וכמ"ש בזוהר תולדות קל"ד ב' ובמורה ח"א פ' ע"ב. והאדם כל חלק שלו הוא נגד חלק אחד מן הבריאה. והנה הנהגת ה' ית"ש והשפעתו אינו דומה על חלק אחד מן הבריאה כמו שהוא על חלק אחר. אעפ"י שבה' י"ח אין בו שינוי כלל. רק השינוי הוא (לפי) מן המקבל שהרי כל חלק לפי ערכו כן הוא ההנהגה עמו. ובאשר שחלקי הבריאה בכלל הם תרי"ג ממילא יש בההנהגה ג"כ תרי"ג חלקי הנהגות שונות לפי מספר חלקי הבריאה וכנ"ל. ולכן ההנהגה השלימה המתפשטת על כל חלקי הבריאה נאמר שיש בה תרי"ג חלקי ההנהגה אבל ההנהגה שאינה מתפשטת על כל חלקי הבריאה נאמר שיש בה חלקים כפי מספר החלקים שמתפשטת עליהם. והנה חלקי הבריאה נקראו בשמות שנקראו איברי האדם שהם כנגדם וכן נקראו חלקי ההנהגה שכנגד חלקי הבריאה ג"כ בשמותם שהם כשמות איברי האדם. וכלל התרי"ג חלקים של האיברים נקראו פרצוף. ולכן ההנהגה שכוללת על כל חלקי הבריאה נקרא פרצוף בדרך משל. וע"ש בספר הנ"ל בארוכה. וכעין דבריו כתב גם הגר"א ז"ל בליקוטיו שבסוף ספרא דצניעותא וז"ל שם והנה כפרטי הנברא כך פרטי הרצון אף שיכול להברא ברצון אחד כו' ובדוגמת זה נברא האדם מספר האיברים והגידים ושאר הפרטים כמנין כללי העולמות וכל אבר מסודר לעולם אחד. ובנשמה כ"כ כתות ואיכיות כמנין האיברים ומתפשטין בהן כו' וזהו שמכנין לספירות בשם אדם עכ"ל הגר"א:
ויעויין עוד בנפש החיים שער א' פ"ו ושער ב' פ"ה באורך ועיין קל"ח פתחי חכמה סי' י"ב וסי' י"ז וסי' ע' ועיין דעת תבונות.