מדריך תפילה לנשים עם איורים- איך להתפלל תפילת שמונה עשרה / מדריך תפילת עמידה לנשים

מדריך תפילה לנשים- איך להתפלל תפילת שמונה עשרה / תפילת עמידה

 

==== הכנה לתפילה ====

קודם כל, לפני הכל – צריך לבדוק לפני התפילה אם אתם זקוקים לשירותים.
ואם כן – להיכנס מייד! ולא להתפלל כאשר אתם זקוקים לעשות צרכים.
מה קורה אם שכחנו להיכנס לשירותים?
במקרה כזה יש חילוק דינים:
לגבי קטנים – מותר להתאפק ולהחזיק את עצמכם עד אחרי התפילה – כדי לא להפסיד תפילה בציבור.
לגבי גדולים – יש מחלוקת גדולה בעניין.
אם אתם יכולים "להחזיק" את עצמכם למשך 72 דקות – אז זה בסדר – ואם התפללתם – אז תפילתכם תפילה
אך אם אתם מרגישים שאתם לא יכולים "להחזיק" את עצמכם למשך 72 דקות, אז אפילו אם לא יהיה לכם תפילה בציבור
אתם חייבים לעזוב הכל ולהתפנות. ואם לא עזבתם הכל, ובכל זאת התפללתם – לא יצאתם ידי חובת תפילה,
ואתם חייבים לחזור ולהתפלל.

אדם צריך להסיר "כיחו וניעו" בלשון ההלכה – כלומר להוציא את הליחה שיש לו בגרון,
ובאף, וכן כל דבר אחר שיכול להטריד אותו בשעת תפילתו.

יש הלכה שאומרת שצריך ליטול ידיים לפני התפילה [בלי ברכה],
וזה כדי לשמור על ידיים נקיות. ולכן תשתדלו להקפיד על זה כמה שאתם יכולים,
והיום ברב בתי הכנסת כבר יש כיורים – והדבר נעשה די בקלות.
מה קורה אם בתפילת שמונה עשרה נגעתי במקומות המכוסים?
במקרה כזה, צריך לנקות במידי דמנקי, או לשפשף את ידיו בקיר.

לפני שעומדים לתפילה, צריך להסיר את כל המחשבות הטורדות שבאות לכם.
ושמעתי על כך [מהרב מוצפי שליט"א], שהרי אומרים – איזוהי עבודה שבלב – זו תפילה.
ובאמת, איזו מין "עבודה" היא זאת? אנחנו עובדים בתפילה???
והתשובה היא כן, צריך לעבוד קשה כדי לסלק את כל המחשבות שמטרידות אותנו כדי שנוכל לכוון כראוי.
מה קורה אם באה לי מחשבה באמצע התפילה?
אם באה מחשבה – יש מייד לסלקה, אך צריך להמתין עד שהיא תעבור,
ולא תוך כדי להמשיך להתפלל.

==== מקום התפילה =====

אדם צריך שיהיה לו מקום קבוע לתפילתו.
וכמו שאמרה הגמרא: "כל הקובע מקום לתפילתו אלוקי אברהם בעזרו".
ולכן, גם אם אתם מתפללים בבית הכנסת, וכן גם אם אתם מתפללים בביתכם ביחידות [בין אם לכתחילה או בדיעבד],
אתם צריכים לקבוע לעצמכם מקום לתפילה !
והמקום הזה צריך להיות לכם מיוחד תמיד לתפילתכם, ועליכם תמיד להשתדל לעמוד להתפלל שם.

מה קורה אם מישהו "תפס" לכם את המקום הקבוע?
אל דאגה, קודם כל, וודאי שאין לעשות מריבה עם אדם על מקום התפילה!
אבל בכל זאת עליכם לדעת – שמקום התפילה נקבע עד כדי 4 אמות.
כלומר, כל עוד אתם נמצאים בסביבת ה-4 אמות [2 מטר] של מקום התפילה הרגיל שלכם,
הרי זה נחשב כאילו התפללתם במקום תפילתכם הקבוע.

ומה קורה אם צריך להתפלל ב"שטח"?
במקרה כזה, צריך להשתדל ולחפש את המקום הכי פחות פרוץ,
כלומר את המקום הכי סגור, הכי מוגן, ולא סתם במקום פתוח. [במידה וזה אפשרי].
ואם הוא יכול – ישתדל להתפלל בין האילנות. [מאשר סתם באמצע "שום מקום"].
וכן, אם מתפלל בקרבת מקום שאנשים עוברים שם, ישתדל להתפלל במקום שלא
יפריעו לו האנשים שעוברים בדרך.

לכתחילה צריך להשתדל, שלא יהיה שום דבר חוצץ בין האדם לבין הקיר.
כלומר, אם יש ביכולתכם, לבחור מקום תפילה מתאים, תבחרו את המקום הכי קרוב לקיר,
כלומר את המקום שבקדמת בית הכנסת.
[ואחת הסיבות להתפלל ליד הקיר היא שכך הוא לא רואה את העוברים והשבים – ולא מתבלבל במחשבתו].
ובכל מקרה, אדם לא מהווה חציצה בינכם לבית הקיר, כך שאם משיהו עמד להתפלל לפניכם, זה לא מעכב.
וכנ"ל כל רהיט שהוא קבוע – כמו ספסלי בית הכנסת וכו'..

עוד דבר שצריך להיזהר כשבוחרים את מקום תפילה הוא שלא להתפלל כנגד ציורים.
בפרט הדבר קורה אם מתפללים בבית, ששם יש תמונות וכו'.. [אן בבית הכנסת כנגד הפרוכת].
ואפילו תמונות של צדיקים – אסור להתפלל כנגדם – כדי שח"ו לא ייראה כאילו משתחווה אליו בתפילתו.
מה קורה אם כבר אתם מתפללים ויש ציורים מולכם?
אם כבר התחלתם להתפלל וראיתם שיש ציור מולכם – אז אתם צריכים לעצום את העיניים,
ולא להביט בציור כלל. – וכל זה מדובר דווקא שהציור הוא ציור לא בולט,
כלומר שזהו ציור ב"דו מימד", אבל אם יש לו בליטות – אסור להתפלל כלל מול ציור כזה ואפילו בעצימת עיניים.
וחוץ מציורים – עוד דבר שאסור להתפלל כנגדו זה מראה! – וזה אסור כלל, גם בעצימת עיניים.

==== כיוון התפילה ====

הרבה טועים וחושבים, שכיוון התפילה הוא תמיד למזרח, אך זה ממש ממש לא נכון.
כיוון התפילה הוא לכיוון ירושלים !!!
אם במקרה – אתם גרים באזור המרכז, אז זה באמת יוצא לכיוון מזרח,
לעומת זאת אם אתם גרים בצפון הארץ – זה לכיוון הדרום [דרום מזרח יותר נכון],
ואם אתם גרים בדרום הארץ – זה לכיוון הצפון [צפון מזרח].
ולכן, אדם שעומד להתפלל, צריך לכוון את עצמו לכיוון ירושלים דווקא.

ומה קורה אם אתם נמצאים בירושליים?
אז צריך לכוון עצמכם לכיוון המקדש.
ואם נזכה בע"ה ונהיה בבית המקדש – כיוון התפילה יהיה לכיוון קודש הקודשים. [במערב בית המקדש דרך אגב].

ומה קורה אם אתם נמצאים בשדה ולא יודעים לאיזה כיוון להתפלל?
אם אתם נמצאים במקום פתוח, ואין לכם מצפן או שאתם לא יודעים מה הכיוון המתאים,
העיקר הוא לכוון את ליבכם, לכיוון ירושליים וקודש הקודשים – ותפילתכם תעלה ברצון.

====צורת העמידה בתפילה ====

צורת העמידה בתפילה צריכה להיות בהכנעה – כעבד העומד לפני רבו.
בעמידה בתפילה צריך לכופף מעט את הראש, שיהיו עיניו למטה,
וצריך לחשוב כאילו הוא עומד בבית המקדש, ובליבו יכוון למעלה לשמיים.

צריך לכוון את שני הרגליים יחדיו – כאילו הן רגל אחת [כדי להידמות למלאכים].

צריך לשים את שתי ידיו על ליבו, הימנית על גבי השמאלית, ולא על המותניים ח"ו שזו דרך גאווה.

התפילה צריכה להיות באחת משתי דרכים:
1. או בעצימת עיניים לגמרי.
2. או בקריאה מלאה מהסידור, ושאני אומר מלאה – אני מתכוון שאסור להוציא את עיניו מהסידור.
ואסור להסתכל סביב סביב במהלך התפילה – בין אם מתפללים עם סידור ובין אם לא.
ומה קורה, אם פתאום שמעתי רעש מוזר, או שקרה משהו ח"ו?
במקרה כזה, ראיתי כתוב בבן איש חי, שאם משהו באמת מטרידו, וחייב להסתכל,
יסיים את הברכה שבה הוא עומד, יעצור את תפילתו, יסתכל לאותו עניין,
ואז יחזור וימשיך להתפלל.

==== דברים שצריך להקפיד עליהם בשעת התפילה ====

צריך להיזהר להתפלל בלחש, ויש בזה מחלוקת בין הפשט והקבלה:
1. לפי הפשט – צריך להתפלל בלחש – אבל בצורה כזו שישמע באוזניו את מה שמוציא מפיו,
אבל בכל מקרה יזהר שלא ישמיע את תפילתו לחברו.
2. לפי הקבלה – צריך להתפלל בלחש ממש – שאפילו הוא לא ישמע את בדברים שיוצאים מפיו,
ורק חותך את המילים בשפתיו.

צריך להקפיד ולהיזהר בשעת התפילה שלא ישען על משהו. – כי התפילה צריכה להיות בעמידה ולא בסמיכה כלשון חז"ל.
ולכן צריך להיזהר שלא להישען לא על הסטנדר או על הקיר במהלך התפילה.

בשעת התפילה – צריך להקפיד שיהיה בידו רק את סידור התפילה,
ולא עוד כל מיני דברים שיפריעו לו או יטרידו אותו.

==== דברים שאסור לעשות בשעת התפילה ====

אסור לגהק בתפילה – וההגדרה של גיהוק כאן זה לעשות "גרעפס".

וכן אסור לפהק בתפילה – וההגדרה של פיהוק כאן, זה שאיפת אויר שמראה על עייפות.
ומה קורה אם אני לא יכול לעצור את זה?
במקרה של אונס, שאינו יכול לעצור עצמו מלפהק או לגהק, וחייב לגהק או לפהק,
בכל מקרה – יניח את ידו על פיו [כפי שאני די בטוח שרובכם במילא עושים].

אסור לירוק בתפילה.
ומה קורה אם אני לא יכול לעצור את זה?
במקרה כזה יש כמה דרכים:
1. אם הוא יכול – יבליע ת הרק\הליחה לתוך מטפחת או נייר.
2. אם אינו יכול, וזה מגעיל אותו – יטה את עצמו לצד שמאל, ויירק לאחוריו.

אם נשמטה טליתו מעליו באמצע תפילת שמונה עשרה, אזי יש חילוק:
1. אם נפלה חלקה – אז מותר לו לחזור ולהתעטף בה.
2. אבל אם נפלה כולה, אסור לו לחזור ולהתעטף בה.
אז מה יעשה עם הטלית?
יסיים את הברכה שהוא נמצא בה, ובשתיקה, ירים את הטלית ויניח אותה על מקום מכובד.
מה קורה אם באמצע התפילה נפל ספר – וזה מפריע לו לכוון לראות את הספר על הרצפה?
במקרה כזה, יעשה בדיוק כמו שעושה עם הטלית, יחכה עד סוף הברכה,
וירים את הספר בשתיקה על מקום מכובד.

בתפילת שמונה עשרה, אסור לרמוז בעיניו, או לקרוץ, או לעשות כל מיני סימונים כאלה ואחרים באצבעות,
או בתנועות אחרות. – כי צריך לזכור שהוא עומד לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה.

====על מה עונים או לא עונים בתפילה ====

תפילת העמידה, בעקרון – לעניין עניית דברים שבקדושה,
מתחלקת לשני חלקים:
1. מתחילת תפילת העמידה ועד "אלוקי נצור…"
2. "אלוקי נצור .. והלאה.."

בחלק הראשון – אסור לענות על שום דבר שבקדושה.
לא על קדיש, לא על ברכו, לא על מודים – על כלום!
אבל, יכול לעצור ולכוון.
כלומר, אם אתם באמצע שמונה עשרה, ופתאום שמעתם קדיש, או קדושה, או ברכו,
אתם עוצרים – ושותקים, ומקשיבים למה שהחזן אומר, – ומכוונים לצאת ידי חובה.
וכל זה מדובר, דווקא אם עלה חזן – שאתם חושבים או יודעים, שהוא יודע לכוון להוציא ידי חובה,
אבל אם עלה חזן, אדם שאתם בוודאי יודעים שאינו מכוון להוציא ידי חובה – אתם לא צריכים לעצור כלל !
בחלק השני – מותר לענות על:
1. קדיש – את ה-5 אמנים ראשונים, עם אמן יהא שמיה רבא מברך.
2. קדושה – את שני הפסוקים הראשונים: "קדוש קדוש..", "ברוך כבוד.."
3. ברכו – ברכו את ה' המבורך.
4. מודים – "מודים אנחנו לך".
ולא עונים אמנים על שאר הברכות! וודאי שלא עונים ברוך הוא וברוך שמו.