יומא דהילולא של הצדיק הקדוש רבי יהודה פתייה זי"ע שאמר רק מי שיש לו נשמה טהורה וכשרה לומד זוהר הקדוש – ולכן מי שרוצה לזכות לנשמה טהורה ינגן הניגונים האלה ו
http://www.ha-zohar.info/p/68143
http://www.dzss.org/view_lesson_user.php?latestlesssonid=3192
זוהר הפסוקים פרשת ראה
http://www.ha-zohar.info/p/70690
ואפילו בהסתרה זוהר הקדוש – שיר חדש על מאמר רבי שמעון בר יוחאי ע"ה שמצוה למדו תורתי – בניגון ביחד עם ואפילו בהסתרה – ששר האדמו"ר מהאלמין עם הנכדים שלו
בעברית ובלשון אידיש
http://www.ha-zohar.info/p/70623
רבי יהודה משה ישועה פתיה הוא בנו השלישי של המקובל רבי משה ישועה, אשר כונה בפי כל בשם "חכם יהודה" (ללא הזכרת שם משפחתו).
- חכם יהודה נולד בבגדד, עלה פעמיים לירושלים אך לא יכל להתיישב בה עקב מזג האוויר, שלא התאים לבריאותו. בשנת ה'תרצ"ד עלה בפעם השלישית והשתקע בה.
- בילדותו למד ב"מדרש תלמוד תורה" ולאחר שעבר ל"מדרש בית זילכה" נודע כבקי עצום בש"ס. מקטנותו נטה לפרישות ולמד את חכמת הקבלה בסתר. כאשר אביו גילה את הדבר החל ללמוד עמו "זוהר" וכתבי האר"י עד שידע אותם בעל פה.
- ניכר במידותיו הנעלות ובאהבת ישראל לכל יהודי, כל ימיו התרחק משררה וכל מיני הנאות והסתפק במועט.
- בהיותו בגיל 17 נתבקש לעבור לפני התיבה בבית מדרשו של ר' עבדאללה סומך, לאחר שאחד הנוכחים טען כי צעיר שלא נתמלא זקנו לא ממנים כש"צ קם ר' עבדאללה סומך ממקומו ובתגובה סמך את ר' יהודה כרב ומורה הוראה.
- בגיל 25 היה בקיא בתורת הנסתר והנגלה וכתב את חיבורו הראשון עפ"י תורת הנסתר (יין הרקח). ידע בטיב השמות והלחשים, כתב קמיעות וריפא חולים, תקן כמה נשמות והוציא רוחות שנכנסו באנשים.
- חכם יהודה היה עושה "תקוני נפש" לנפטרים ודיבוקים – דיבר עם שדים, על מנת להוציאם מגוף האדם, וזאת על פי הקבלה. חכם יהודה היה בקי בפתרון חלומות, ורבים השכימו לפתחו, כדי שזה יאציל עליהם מברכותיו.
בספר "רוחות מספרות", מספר חכם יהודה על עשרות מקרים בהם הוציא רוחות שנדבקו באנשים. באחד מהמקרים מספר חכם יהודה על יהודי אחד, בשם יחזקאל עזרא, שכינוהו כולם בשם "בכור", הגיע אליו ותינה בפניו בצער כי בעמדו בתפילה נכנסים בו הרהורים רעים, "וכאילו מדבר אחד מלבי ואומר לי שאמיר את דתי בדת הפרוטסטנטית, חס ושלום". האיש סיפר שהרהורי הכפירה שלו הפריעו לו ביותר בתפילותיו וכי הלך בשעתו אל מרן ה"בן איש חי" זצוק"ל, כדי שיביא לי מזור לנפשו. רבי יוסף חיים, ה'בן איש חי', שלח מכתב לחכם רבי אליהו מני זצ"ל רבה של חברון, שכתב לו כי "קליפה גדולה מלובשת בתוך לבו של בכור, אין לי עסק בה". רבי יוסף חיים הציע לאותו בכור לקחת אתו מזוזה לשמירה, אך היא לא הועילה, והוא פנה לרבי יהודה פתיה כדי שיעזור לו. רבי יהודה פתיה החל לייחד ייחודים ליד אוזנו של האיש והרוח, "כדי שייכנס הבל הייחוד בתוך אוזנו ותוך איבריו, כי הבל הייחוד מוציא את הבל הרוח". במהלך הייחוד החל הרוח שבתוך גופו של בכור לצחוק, ואמר שאם רבי יוסף חיים בעל ה"בן איש חי" לא הצליח לסלקו, אין סיבה שרבי יהודה פתיה יצליח בזאת.
רבי יהודה פתיה המשיך בייחודיו ולא התייחס לדברי הרוח, ודרש מהרוח לומר לו את שמו ושם עירו. אך הרוח סירבה בתוקף רב. הרב פתיה לא חדל מייחודיו ותקיעות השופר, עד שנכנעה הרוח ושאלה מדוע הרב צריך לדעת את שמו ושם עירו.
"ברצוני לתקן את נשמתך כדי שתיכנס לגן עדן ולא תהיה עוד בכף הקלע", השיב לו מהר"י פתיה, אך הרוח הודיעה לו חגיגית שאין לה כל רצון להיכנס לגן עדן. הרב פתיה שב וייחד ייחודים עד שהרוח צעקה ואמרה ששמה הוא דוד בן סבתי בן רבקה מהעיר איזמיר, וכי הוא מומר שעבר עברות רבות.
בהמשך, בתיאור ארוך ומופלא, מתאר הרב פתיה את השתלשלות העניינים, עד לתגלית המרעישה, שלפיה הרוח הייתה רוחו של שבתאי צבי שר"י. הרב פתיה, שהתייעץ גם עם מרן ה"בן איש חי" והמקובל הנודע רבי שמעון אגסי, חקר ממושכות את רוחו של שבתאי צבי, והוא תיאר לו בפרוטרוט את קורותיו המחרידים לאחר מותו וכיצד עבר ממדור ייסורים אחד למשנהו, גלגולים ותלאות. הרב פתיה סידר לו סדר תיקון ארוך, ובסופו נכנסה רוחו של שבתאי צבי לגיהינום, ועזבה את "בכור" האומלל.
- רוב ספריו עוסקים בתורת הקבלה:
"מנחת יהודה" – פירוש על קטעים בתנ"ך, תלמוד, ספרי קבלה, שיחות עם דיבוקים וסדר הוצאת דיבוק.
"בית לחם יהודה" – פירוש על עץ חיים.
"יין הרקח" – פירוש על אידרא רבא ואידרא זוטא.
"מתוק לנפש" – פירוש על סבא דמשפטים.
"אפיקי מים" – פירוש עיוני על עץ חיים (מתוך לימוד בחבורה).
"עטרת רחל" – פירוש וליקוטי דרושים על פרקי אבות.
"כתר צדיק" – פירוש וליקוטי דרושים על חמישה חומשי תורה.
"אסירי התקוה" – ספר תפילות ובקשות על כל צרה שלא תבוא.
"חסדי דוד" – בקשות ותפילות שונות.
"משלי בבל" – 842 משלים, שהיו שגורים בפי המון העם, עם פירוש וביאור ע"פ הפרד"ס.
- בתקופת מלחמת העולם השניה חרדה ארץ ישראל בשל התקדמותם של הכוחות הנאציים, שכבשו בסערה את מדבריות צפון אפריקה והתקדמו כמעט ללא הפרעה לכיוון ארץ-ישראל. בעת צרה גדולה זו התגייס חכם יהודה להצלתם של יושבי ארץ הקודש. הסופר חיים סבתו תיאר בספרו 'בואי הרוח' את נס ההצלה: "הם עשו זאת בעצת הארי שבחבורה, הצדיק הבגדדי המלומד בנסים הרב פתייה, שאחרי שאלת חלום ציווה לכל אחד מן החבורה ללכת למקום אחר להתפלל".
הרב פתיה ארגן באותה העת קבוצות של מקובלים שיתפללו בקברי צדיקים בכל רחבי הארץ, נשא תפילות בנוסח מיוחד בירושלים, שבהן השתתף מלבדו גם קובץ מקובלים קשישים, ואפילו שכר כלי טיס שאמור היה להקיף את ארץ-ישראל כמה פעמים, תוך שהוא עצמו מתפלל כל העת לשמירת הארץ מן המזיקים. בסופו של דבר, כידוע, נהדף צבאו של רומל בפני הצבא הבריטי ביולי 1942, בקרב אל עלמיין הראשון, וכל זאת חודשים אחדים לפני פטירתו של הרב פתיה, שהוחזק בעיני רבים כמי שבתפילתו סיכל את רוע הגזירה.
- בז' שבט ה'תרצ"ז חלה ואושפז בבית הרפואה "שערי צדק", לאחר שמצבו הלך והחמיר הלך תלמידו, רבי סלמאן מוצפי, לקברה של רחל אמנו על מנת להתפלל לרפואתו ולאחר תחנונים רבים הרגיש כי לא נפתחו שערי רחמים לתפילתו. ערך ייחודים ואמר כי הוא מעניק מרצונו במתנה גמורה 5 שנים משנות חייו למורו ורבו. בשובו לבית הרפואה נוכח כי ר' יהודה פתיה פקח את עיניו ובכ"ז שבט הבריא ושב לביתו. בדיוק 5 שנים ו – 6 חודשים לאחר מכן ביום שני, כ"ז באב, שנת ה'תש"ב השיב חכם יהודה את נשמתו ליוצרה.
עדויות רבות, מעידות על מקרים שבהם נכנסו נשמות לגופם של אנשים עד שהוצאו מהם. מספר סיפורים בני דורנו, של הרב יהודה פתיה זצ"ל, ונכדו, הרב בצרי שליט"א.