זוהר הפסוקים- פרשת ראה
להורדה: (קובץ word)
הקדמה
הצה"ק מורנו הרב רבי משה גלאנטי הזקן בן הרה"ק מרדכי זיע"א, היה תלמיד מרן הבית יוסף, וחיבר שו"ת ונדפס חלק א', ובסימן קכ"ד כתב, שמרן נתן לו רשות בהיותו בן כ"ב שנה לעסוק בגיטין וקדושין, (מערכת הגדולים להחיד"א מערכת מ' אות קי"א), הוא בעל מחבר ספר מפתח הזוהר. וספר קהלת יעקב על ספר קהלת על פי הקבלה, וספר דרשות וחידושים.
וזה נוסח השער הישן:
מפתח הזוהר
מורה מקום מכל הפסוקים הנמצאים בספר הזוהר, והם תועלת גדול ודבר עיקרי למען יוכל כל איש ואיש למצוא את מבוקשו בחיפזון נמרץ להיות ספר הזוהר בלי שמפתחוה כגוף בלא נשמה רק שניהם כאחד טובים כי מה שחסר זה מלא זה
נדפס מחדש עם עיון נמרץ מזוקק שבעתיים בחודש תמוז ה' שכ"ו
[לפני 450 שנה בדיוק]
בוינציאה
הקדמת המחבר
הקדמה
אמר העבד הצעיר משה בן לאדוני אבי כבוד הרב מרדכי גאלנטי תנצב"ה, בראותי קדושת תהילת דברי אמרי הקדוש האלוהי רבי שמעון וחבריו ז"ל, ומאמריהם הנעימים מתוקים מדבש ונופת צופים, ואריח את ריח נרדי ודדי מאמריהם החשובים, ודרושיהם הנפלאים, מאבני שיש טהור חצובים, ובבא משה אל המשכן משכן העדות, לא ידע לעת מצוא איה מקום כבודם, הדרם והודם, בכל תושיה יתגלע, ונלאה למצוא הפתח, ולכן ראיתי ונתון אל לבי לפתח מפתחות מפותחות פתוחי חותם, תבנית באמת וישר עשויות תלויות כשרשרות ענקים לגרגרות, ונתתי אל לבי בתחילה להתנהל לרגל המלאכה הערוכה, כפי סדר כל פרשה ופרשה, ושמתים והיצגתים לפני כל יודע דת ודין, בראש כל ספר וספר ערוכה בכל ושמורה, ומצאת כי תדרשנו, אם ככסף תבקשנו וכמטמונים תחפשנו.
אחרי כן דיברתי אני אל לבי מה הבטחון הזה, אשר בטחת לבוא בגבורות ספורות כללי מהללי מאמרי הקדוש האלוהי הרשב"י וחבריו זצ"ל כי זה הים רחב ידיים, שם אניות יהלכון, כמצולות מבהילות, יעלו שמים ירדו תהומות, וסוף סוף המעיין חתום וסתום כחומה גבוה דלתיים ובריח, מבריח מן הקצה אל הקצה, ויענני לבי לעבור עליו לכוין ולחונן מפתחות, לפתוח שער שומרי גינת אגוז להיכנס בהם כל יוצא ובא לאכול מפריו ולשבוע מטובו, ופתח ואין סוגר, אז הבדיל משה עדר עדר לבדו, פסוקי תורה נביאים וכתובים ומאמריהם הקדושים על שנים עשר עמודים מוחלקים, זמן תורה לחוד, זמן תפילה לחוד, השארות הנפש והנשמה, קדושת שבת ויום טוב, עניני צדקה וגמילות חסדים, עניני חתן וכלה ומצות פריה ורביה, ענין חורבן הבית ובנינו, קדושת הארץ וזכות לשוכן וימות בה, עניני תשובה, וסיפורים ואגדות שאירעו לקדושים אשר בארץ המה, אלה הם שנים עשר עמודים אשר ראינו לייסד הבית עליהם, מסודרות על פי דברות אמרות משולבות על כתפי האפוד איש איש על דגלו באותות, וזה החלי בעזרת צור מחוללי, עכ"ל ההקדמה.
סיפור נפלא מהצה"ק המחבר והאריז"ל
כאשר התפרסם שמו של האר"י – רבי יצחק לוריא, מקובל מפורסם שהתגורר בצפת – כצדיק גדול שיודע להסתכל על אדם ולהציע לו תיקון לחטאיו, הגיע אליו רב ישיש בשם רבי משה גלנטי שהתגורר אף הוא בצפת. רבי משה ביקש מהאר"י שיביט עליו ויאמר לו כיצד עליו לתקן את דרכיו.
האר"י הביט בו ואמר: "אני רואה כי נכשלת בחטא של גזל".'
"גזל?" לא הבין רבי משה. "הלא מעולם לא עסקתי במסחר. כל ימיי אני יושב בביתי ועוסק בתורה. את מי גזלתי וכיצד גזלתי?"
אך האר"י בשלו. "אינני יודע מה לומר לך, אך בשמיים יש עליך פגם של חטא גזל".
הלך רבי משה המודאג ושלח שליח שיכריז בכל רחבי העיר: לו יש איש או אישה שהוא חייב להם סכום כלשהו, אפילו הסכום הפעוט ביותר, יופיעו נא לפני רבי משה, והוא ימהר לשלם להם את חובו. למרות ההכרזות, איש לא הופיע.
חלפו כמה ימים, ואישה זקנה נקשה בדלת ביתו של רבי משה. "שמעתי שכבוד הרב מחפש נואשות אחר מישהו שהוא חייב לו סכום כסף וחשבתי לעצמי אולי אותי אתה מחפש. אמנם מדובר בסכום פעוט כל – כך, אבל בכל זאת…" אמרה האישה.
"אשמח מאוד אם תאמרי לי במה מדובר" השיב הרב גלנטי. "ובכן, לפרנסתי אני מתעסקת בעיבוד צמר. ישנם נשים רבות בעיר שעושות זאת, אך אני מומחית גדולה בתחום ולפיכך הסכום שאני נוטלת עבור עבודתי גבוה במעט. פעם הביאה לי זוגתך הרבנית צמר לעיבוד, ולאחר שסיימתי להכין את הצמר היא סירבה לתת לי את הסכום שביקשתי, ונתנה לי את הסכום המקובל בשוק. מעולם לא חשבתי לבוא ולתבוע את הכסף שכן מדובר בסכום פעוט".
ללא היסוס, ניגש רבי משה ושילם לה את הסכום המדובר. ובפעם הבאה כשראה אותו האר"י, אמר לו: "סר מעליך חטא הגזל שהיה על ראשך".
פתח דבר
זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו בהגלות דבר ה', היה לי דבר פלא, שמצאתי הספר הקדוש הזה בחודש תמוז תשע"ו, בעת מלאות 450 שנה בדיוק, אשר נדפס בחודש תמוז ה' שכ"ו, שחיבר אותו צדיק וקדוש סבא קדישא רבי משה גאלנטי הזקן זי"ע.
הנה 'סימנא מילתא הוא', ומיד כאשר החלנו לעשות ספר הקדוש הזה, היה בפרשת מסעי, אשר אין לנו זוהר הקדוש על אותו סדרא, והחלנו בליקוט הזוהר מכל ספריו, וכן על פרשת דברים אשר אין בנמצא זוהר על פרשיות אלו, ובפרשת דברים גם הוספנו כמה מאמרים שהמחבר לא ציין.
גמרנו פרשת דברים, והתחלנו לעבוד על פרשת ואתחנן, ולפי דרכו של המחבר להביא הפסוקים על הפרשה, ראינו שישנם לערך 80 אחוז שהמחבר לא ציינום, והעתקנו הכל למען שיהיה דבר השלם, וסידרנו רק חלק שליש מהפרשה ויצא לנו 163 עמודים, וכשנעתיק כל הפסוקים, יכול להיות פרשת ואתחנן לערך 500 עמודים.
ושוב התבוננתי מדוע רבינו המחבר הקדוש לא ציין כל הציונים מהזוהר הקדוש, רק לכל סדרא ציין רק כמה ציונים.
באנו להחלטה דרבנו המחבר רצה לקצר כדי שילמדו בכל שבוע כמה קטעים אלו בזוהר, ולכן לא ליקט כל דברי הזוהר על הפסוקים, אלא כתב רק הדברים העיקריים מהזוהר על פסוקי הפרשה במקומות אחרים, לכן הלכנו לפי דרכו הקדושה ללקט הזוהר רק ממה שציין, [ובע"ה אחר שנגמור הסדר שלו, נערוך בע"ה על כל הפסוקים (ראו לדוגמה שעשינו על פרשת ואתחנן)], והבאנו דברי הזוהר עם תרגום הזוהר ועם כותרות נושא שיהיה שוה לכל נפש.
וראינו בזה השגחה פרטית:
א. דנמצא זה בדיוק באותו חודש תמוז שיצא לאור לפני 450 שנה.
ב. שנשלם בזה הזוהר בדיוק על סדרות שלא היה נמצא בידינו זוהר על סדרות אלו: מסעי, דברים, וזה פעם הראשונה באלפיים שנה שזכינו שיצא לאור זוהר הקדוש על פרשיות החסרים, להפיץ על פני כל הארץ, ולקרב הגאולה במהרה, על ידי לימוד כל תורת הרשב"י על כל פרשות השבוע.
הנה מחובת לימוד ספרי הסוד – ובפרט ספר הזוהר הק', בכל עת בכלל, ועוד יותר ביום שבת קודש, כתב החיד"א זלה"ה, וז"ל ב"יוסף תהלות" תהלים (פרק צד יט): ברוב שרעפי בקרבי ..ורבינו בעל הרוקח סימן נ"ו כתב, ברב שרעפי בקרבי תנחומיך ראשי תיבות ב'שבת ש'ילמוד א'גדה, והביאו הרב מטה משה סימן תע"ח עיי"ש. ואפשר לרמוז כי סופי תיבות גימטריא כבודי והאגדה נקרא כבוד כמ"ש פ"ק דבתרא וכבוד בעלי אגדה. אי נמי אפשר לרמוז 'כבודי' הוא חכמת האמת, וכמו שאמרו ז"ל (מדרש משלי פרק י) ששואלין לעתיד לבוא ציפית במעשה מרכבה וכו', שזהו כבודי, וזה ישעשעו נפשי. ובשבת כתבו ז"ל שילמוד קבלה. עכלה"ק. עיין שם.
מחולק לימות השבוע ומתורגם שוה לכל נפש
בפרט בימי הרחמים והרצון כידוע לכל, שזמני עת רצון הללו הם מסוגלים ביותר ללימוד ולהזדכך בלימוד הזוהר הקדוש והתיקונים.
ספר
זוהר הפסוקים
חומש דברים
פרשת ראה
(דברים יד) (ד) זֹאת הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר תֹּאכֵלוּ שׁוֹר שֵׂה כְשָׂבִים וְשֵׂה עִזִּים: (ה) אַיָּל וּצְבִי וְיַחְמוּר וְאַקּוֹ וְדִישֹׁן וּתְאוֹ וָזָמֶר.
יום א'
זוהר פרשת בראשית – דף כ ע"ב
שׁוֹר שֵׂה כְשָׂבִים וְשֵׂה עִזִּים אַיָּל וּצְבִי וְיַחְמוּר וְגו' אִנּוּן דְּבָעְיָין לְאִתְכְּלָלָא בִּלְבוּשָׁא דְאָדָם הַהוּא רוּחָא פְּנִימָאָה דְּאִנּוּן סִטְרִין (ס"א ציורין), סָלִיק בְּהַהוּא שְׁמָא דְאִתְקְרֵי בָהּ גּוּפָא דִילֵיהּ לְבוּשָׁא דְהַהוּא שְׁמָא בְּשַׂר שׁוֹר. שׁוֹר אִיהוּ פְּנִימָאָה דְהַהוּא גוּפָא. בָּשָׂר דִּילֵיהּ לְבוּשָׁא. וְכֵן כֻּלְהוּ.
שׁוֹר שֵׂה כְבָשִׂים וְשֵׂה עִזִּים אַיָּל וּצְבִי וְיַחְמוּר וְגוֹ'. אוֹתָם שֶׁצְּרִיכִים לְהִכָּלֵל בִּלְבוּשׁ שֶׁל אָדָם, אוֹתוֹ רוּחַ פְּנִימִי שֶׁל אוֹתָם צְדָדִים [ס"א ציורים] עוֹלֶה בְּאוֹתוֹ שֵׁם שֶׁנִּקְרָא בּוֹ גּוּפוֹ לְבוּשׁ שֶׁל אוֹתוֹ שֵׁם בְּשַׂר שׁוֹר. שׁוֹר הוּא פְּנִימִי שֶׁל אוֹתוֹ גוּף. הַבָּשָׂר שֶׁלּוֹ לְבוּשׁ, וְכֵן כֻּלָּם.
כְּגַוְונָא דָא בְּסִטְרָא אָחֳרָא מְסָאֳבָא, רוּחָא דְאִתְפַּשַּׁט בִּשְׁאָר עַמִּין עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת נַפְקָא מִסִּטְרָא דִּמְסָאֲבוּ לָאו אִיהוּ אָדָם. וּבְגִין כָּךְ לָא סָלִיק בִּשְׁמָא דָא. שְׁמָא דְהַהוּא רוּחָא טָמֵא לָא סָלִיק בִּשְׁמָא דְאָדָם וְלֵית בֵּיהּ חוּלָקָא. גּוּפָא דִילֵיהּ לְבוּשָׁא דְהַהוּא טָמֵא בָּשָׂר טָמֵא יִטְמָא לְגוֹ בְּשַׂר לְבוּשָׁא דִילֵיהּ, בְּגִין כַּךְ בְּעוֹד דְּשָׁרֵי הַהוּא רוּחָא בְּהַהוּא גוּפָא אִתְקְרֵי טָמֵא. נָפַק רוּחָא מֵהַהוּא לְבוּשָׁא לָאו אִקְרֵי טָמֵא וְלָא סָלִיק הַהוּא לְבוּשָׁא בִּשְׁמָא.
כְּמוֹ זֶה בַּצַּד הָאַחֵר הַטָּמֵא, רוּחַ שֶׁהִתְפַּשְּׁטָה בִּשְׁאָר עַמִּים עוֹבְדֵי עַכּוּ"ם יוֹצֵאת מִצַּד טֻמְאָה שֶׁאֵינוֹ אָדָם. וּמִשּׁוּם כָּךְ לֹא עוֹלֶה בְשֵׁם זֶה. הַשֵּׁם שֶׁל אוֹתוֹ רוּחַ טָמֵא לֹא עוֹלֶה בְּשֵׁם שֶׁל אָדָם וְאֵין בּוֹ חֵלֶק. הַגּוּף שֶׁלּוֹ לְבוּשׁ שֶׁל אוֹתוֹ טָמֵא, בָּשָׂר טָמֵא יִטְמָא לְתוֹךְ בְּשַׂר לְבוּשׁוֹ. מִשּׁוּם כָּךְ, בְּעוֹד שֶׁשּׁוֹרָה אוֹתוֹ רוּחַ בְּאוֹתוֹ גוּף נִקְרָא טָמֵא. יוֹצֵא רוּחַ מֵאוֹתוֹ הַלְּבוּשׁ – לֹא נִקְרָא טָמֵא וְלֹא עוֹלֶה אוֹתוֹ לְבוּשׁ בַּשֵּׁם.
טְסִירִין לְתַתָּא דְּאִתְהַתָּךְ בְּהִתּוּכָא דְרוּחָא דָא. אִצְטַיְירָן מִנֵּיהּ צִיּוּרִין דְּאִתְלַבְּשָׁן בִּלְבוּשָׁא אָחֳרָא כְּגוֹן צִיּוּרֵי בְּעִירֵי מְסָאֲבֵי. וְאוֹרַיְיתָא פָּתַח בְּהוּ (ויקרא יא) וְזֶה לָכֶם הַטָּמֵא. כְּגוֹן חֲזִיר וְעוֹפֵי וּבְעִירֵי דְהַהוּא סִטְרָא רוּחָא סָלִיק בְּהַהוּא שְׁמָא גּוּפָא לְבוּשָׁא דִילֵיהּ. וְגוּפָא בְּשַׂר חֲזִיר אִקְרֵי. חֲזִיר לְגוֹ בִּשְׂרָא לְבוּשָׁא דִילֵיהּ. וּבְגִין כַּךְ אִלֵּין תְּרֵין סִטְרִין מִתְפָּרְשָׁן. אִלֵּין אִתְכְּלִילוּ בְּרָזָא דְאָדָם. וְאִלֵּין אִתְכְּלִילוּ בְּרָזָא דְטָמֵא. כָּל זִינָא אָזִיל לְזִינֵיהּ וְאִתְהַדַּר לְזִינֵיהּ.
הָרוּחוֹת לְמַטָּה שֶׁנִּתָּכִים בְּהִתּוּךְ שֶׁל רוּחַ זוֹ מִצְטַיְּרִים מִמֶּנּוּ צִיּוּרִים שֶׁמִּתְלַבְּשִׁים בִּלְבוּשׁ אַחֵר כְּמוֹ צִיּוּרֵי בְּהֵמוֹת טְמֵאוֹת, וְהַתּוֹרָה פָּתְחָה בָהֶם (ויקרא יא) וְזֶה לָכֶם הַטָּמֵא. כְּגוֹן הַחֲזִיר וְעוֹפוֹת וּבְהֵמוֹת שֶׁל אוֹתוֹ הַצַּד, רוּחַ עוֹלָה בְּאוֹתוֹ הַשֵּׁם הַגּוּף הַלְּבוּשׁ שֶׁלּוֹ. וְהַגּוּף נִקְרָא בְּשַׂר חֲזִיר, חֲזִיר לְתוֹךְ בָּשָׂר הַלְּבוּשׁ שֶׁלּוֹ. וְלָכֵן שְׁנֵי הַצְּדָדִים הַלָּלוּ נִפְרָדִים. אֵלֶּה נִכְלְלוּ בְּסוֹד אָדָם, וְאֵלֶּה נִכְלְלוּ בְּסוֹד שֶׁל טָמֵא. כָּל מִין הוֹלֵךְ לְמִינוֹ וְחוֹזֵר לְמִינוֹ.
דברים יד (ב) כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַיהֹוָה אֱלֹהֶיךָ וּבְךָ בָּחַר יְהֹוָה לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה מִכֹּל הָעַמִּים אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה:
זוהר פרשת וישלח – דף קסז ע"ב
מִי שֶׁהֵם קְדוֹשִׁים יִשְׁתַּמְּשׁוּ בַּקְּדֻשָּׁה
אָמַר רִבִּי יְהוּדָה חַס וְשָׁלוֹם דְהֲוָה יָדַע בִּלְעָם בִּקְדוּשָׁה דִלְעֵילָא (דף קסז ע"ב) כְּלָל. דְּהָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָא אִתְרָעֵי בְּעַם וְלִישָׁן אָחֳרָא דְּיִשְׁתַּמֵּשׁ בִּיקָרֵיהּ, אֶלָּא בְּנוֹי קַדִּישִׁין. וְאָמַר (ויקרא יא) וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדוֹשִׁים, מַאן דְּאִינוּן קַדִּישִׁין יִשְׁתַּמְשׁוּן בִּקְדוּשָּׁה, יִשְׂרָאֵל אִינוּן קַדִּישִׁין דִּכְתִיב, (דברים יד) כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה. אַתָּה קָדוֹשׁ וְלָא עַם אָחֳרָא.
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, חַס וְחָלִילָה שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ בִּלְעָם בַּקְּדֻשָּׁה שֶׁלְּמַעְלָה כְּלָל, שֶׁהֲרֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא הִתְרַצָּה בְעַם וְלָשׁוֹן אַחֵר שֶׁיִּשְׁתַּמֵּשׁ בִּכְבוֹדוֹ אֶלָּא בָּנָיו הַקְּדוֹשִׁים, וְאָמַר (ויקרא יא) וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדשִׁים. מִי שֶׁהֵם קְדוֹשִׁים יִשְׁתַּמְּשׁוּ בַּקְּדֻשָּׁה. יִשְׂרָאֵל הֵם קְדוֹשִׁים, שֶׁכָּתוּב (דברים יד) כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה. אַתָּה קָדוֹשׁ וְלֹא עַם אַחֵר.
מַאן דְּאִינוּן מְסָאֲבִין, מְסָאֲבוּ אִזְדַּמַּן לוֹן לְאִסְתָּאֲבָא עֲלֵיהּ. כְּתִיב, (ויקרא יג) טָמֵא הוּא בָּדָד יֵשֵׁב מִחוּץ לַמַּחֲנֶה מוֹשָׁבוֹ. וּמְסָאֲבָא לִמְסָאֲבָא קָרֵי דִּכְתִיב, (שם) וְטָמֵא טָמֵא יִקְרָא, מַאן דְּאִיהוּ טָמֵא, לְטָמֵא יִקְרָא, כֹּלָא אָזִיל בָּתַר זִינֵיהּ.
מִי שֶׁהֵם טְמֵאִים, טֻמְאָה מִזְדַּמֶּנֶת לָהֶם לְהִטָּמֵא עָלָיו. כָּתוּב (ויקרא יג) טָמֵא הוּא בָּדָד יֵשֵׁב מִחוּץ לַמַּחֲנֶה מוֹשָׁבוֹ, וְטָמֵא לְטָמֵא קוֹרֵא, שֶׁכָּתוּב (שם) וְטָמֵא טָמֵא יִקְרָא. מִי שֶׁהוּא טָמֵא לְטָמֵא יִקְרָא, הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר מִינוֹ.
יום ב'
דברים טז (טז) שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת וּבְחַג הַסֻּכּוֹת וְלֹא יֵרָאֶה אֶת פְּנֵי יְהֹוָה רֵיקָם.
פרשת בא – דף ל"ח ע"א
מִי זֶה פְּנֵי הָאָדוֹן ה'? זֶה רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי
אָתוּ ר' חִיָּיא ור' יוֹסֵי, אִשְׁתְּטָחוּ קָמֵיהּ, וְנָשְׁקוּ יְדוֹי. וּבָכוּ וְאָמְרוּ, גְּלִיפִין עִלָּאִין וְתַתָּאִין, זַקְפָן רֵישָׁא בְּגִינָךְ, עָבֵד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יְרוּשָׁלַיִם לְתַתָּא, כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָּא. עָבֵד (רשב"י) שׁוּרֵי קַרְתָּא קַדִּישָׁא וְתַרְעוֹי. מַאן דְּעָיִיל, לָא עָיֵיל, עַד דְּיִפְתְּחוּן תַּרְעִין. מַאן דְּסָלִיק, לָא סָלִיק, עַד דְּיִתְתַּקְנוּן דַּרְגִין דְּשׁוּרֵי מַאן יָכִיל לְמִפְתַּח תַּרְעִין דְּקַרְתָּא קַדִּישָׁא, וּמַאן יָכִיל לְאַתְקְנָא דַּרְגִּין דְּשׁוּרֵי, דָּא רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי, דְּאִיהוּ פָּתַח תַּרְעִין דְּרָזֵי דְּחָכְמְתָא, וְאִיהוּ אַתְקִין דַּרְגִּין עִלָּאִין, וּכְתִיב (שמות לה) יֵרָאֶה כָּל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי הָאָדוֹן יְיָ'. מַאן פְּנֵי הָאָדוֹן יְיָ', דָּא רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי, דְּמַאן דְּאִיהוּ דְּכוּרָא מִן דְּכֻרְנָיא, בָּעֵי לְאִתְחֲזָאָה קָמֵיהּ.
בָּאוּ רַבִּי חִיָּיא וְרַבִּי יוֹסֵי, הִשְׁתַּטְּחוּ לְפָנָיו וְנָשְׁקוּ יָדוֹ, וּבָכוּ וְאָמְרוּ, חֲקִיקוֹת עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים מְרִימִים רֹאשׁ בִּזְכוּתְךְ. עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יְרוּשָׁלַיִם לְמַטָּה כְּמוֹ שֶׁלְּמַעְלָה. עָשָׂה [רשב"י] חוֹמוֹת הָעִיר הַקְּדוֹשָׁה וּשְׁעָרֶיהָ. מִי שֶׁנִּכְנָס, לֹא נִכְנָס עַד שֶׁיִּפָּתְחוּ הַשְּׁעָרִים. מִי שֶׁעוֹלֶה, לֹא עוֹלֶה עַד שֶׁיִּתְתַּקְנוּ הַמַּדְרֵגוֹת שֶׁל הַחוֹמוֹת. מִי יָכוֹל לִפְתֹחַ אֶת שַׁעֲרֵי הָעִיר הַקְּדוֹשָׁה, וּמִי יָכוֹל לְהַתְקִין אֶת הַמַּדְרֵגוֹת שֶׁל הַחוֹמוֹת? זֶה רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי, שֶׁהוּא פּוֹתֵחַ שְׁעָרִים שֶׁל סוֹדוֹת הַחָכְמָה וְהוּא מְתַקֵּן דְּרָגוֹת עֶלְיוֹנוֹת. וְכָתוּב (דברים טז) יֵרָאֶה כָּל זְכוּרְךְ אֶת פְּנֵי הָאָדוֹן ה'. מִי זֶה פְּנֵי הָאָדוֹן ה'? זֶה רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי, שֶׁמִי שֶׁהוּא זָכָר מִן הַזְּכָרִים צָרִיךְ לְהֵרָאוֹת לְפָנָיו.
דברים טז (טז) שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת וּבְחַג הַסֻּכּוֹת 'וְלֹא יֵרָאֶה אֶת פְּנֵי יְהֹוָה רֵיקָם'.
פָּרָשַׁת יתרו דף ס"ז.
אָסוּר לִזְקֹף הָאֶצְבָּעוֹת כְּלַפֵּי לְמַעְלָה לְלֹא תְּפִלּוֹת וּבַקָּשׁוֹת
פָּתַח וְאָמַר, (שמות כג) וְלֹא יֵרָאוּ פָּנַי רֵיקָם, דָּא אִיהוּ רָזָא דְּזְקִיפוּ דְּאֶצְבְּעָן, כַּד זָקִיף לוֹן בַּר נָשׁ לְעֵילָּא, דְּבָעֵי דְּלָא לְאִזְדַּקְּפָא בְּרֵיקַנְיָּא, אֶלָּא בְּצַלּוּ וּבְבָעוּתִין וּבְבִרְכָּאן. (או בחד מנייהו) וְעַל דָּא וְלֹא יֵרָאוּ פָּנַי רֵיקָם. וְלֹא יֵרָאוּ לְפָנַי לָא כְּתִיב, אֶלָּא פָּנַי, רָזָא דְּזְקִיפוּ דְּאֶצְבְּעָן, דְּלָא אִצְטְרִיכוּ לְזַקְפָא לְמַגָּנָא, כְּמָה דְּאִתְּמַר.
פָּתַח וְאָמַר, (שמות כג) וְלֹא יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם. זֶהוּ סוֹד שֶׁל זְקִיפַת הָאֶצְבָּעוֹת, כְּשֶׁזּוֹקֵף אוֹתָם הָאָדָם לְמַעְלָה, שֶׁצָּרִיךְ שֶׁלֹּא לִזְקֹף בְּרֵיקָנוּת, אֶלָּא בִּתְפִלָּה וּבְבַקָּשׁוֹת וּבִבְרָכוֹת. וְעַל זֶה וְלֹא יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם. לֹא כָתוּב וְלֹא יֵרָאוּ לְפָנַי, אֶלָּא פָנַי, סוֹד שֶׁל זְקִיפַת הָאֶצְבָּעוֹת שֶׁלֹּא צָרִיךְ לְזָקְפָם לְחִנָּם, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר.
דברים יד (א) בָּנִים אַתֶּם לַיהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם לֹא תִתְגֹּדֲדוּ וְלֹא תָשִׂימוּ קָרְחָה בֵּין עֵינֵיכֶם לָמֵת: (ב) כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַיהֹוָה אֱלֹהֶיךָ וּבְךָ בָּחַר יְהֹוָה לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה מִכֹּל הָעַמִּים אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.
פרשת יתרו – דף פ"ט ע"ב
אֵיזֶה הֵם בָּנָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא
תָּא חֲזִי, כְּתִיב שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל (דף פ"ט ע"ב) מְלַאכְתֶּךָ וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַיְיָ' אֱלהֶיךָ וְגוֹ', כָּל מְלַאכְתֶּךָ, בְּאִינּוּן שִׁיתָא יוֹמֵי עֲבִידְתַּיְיהוּ דִּבְנֵי נָשָׁא וּבְגִין הַאי מִלָּה. לָא מִזְדַּוְּוגֵי חַבְרַיָּיא, בַּר בְּזִמְנָא דְּלָא יִשְׁתְּכַּח מֵעֲבִידְתַּיְיהוּ דִּבְנִי נָשָׁא, אֶלָּא עֲבִידְתֵּיה דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וּמַאי עֲבִידְתֵּיה. זִוּוּגָא דְּמַטְרוֹנִיתָא, לְאַפָּקָא נִשְׁמָתִין קַדִּישִׁין לְעָלְמָא.
בֹּא וּרְאֵה, כָּתוּב שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךְ וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַה' אֱלֹהֶיךְ וְגוֹ'. כָּל מְלַאכְתֶּךְ – בְּאוֹתָם שֵׁשֶׁת הַיָּמִים מְלֶאכֶת בְּנֵי הָאָדָם, וּמִשּׁוּם הַדָּבָר הַזֶּה לֹא מִזְדַּוְּגִים הַחֲבֵרִים, רַק בִּזְמַן שֶׁלֹּא נִמְצָא מִמַּעֲשֵׂי בְּנֵי אָדָם, אֶלָּא מַעֲשֵׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וּמַה מַּעֲשֵׂהוּ? זִוּוּג הַגְּבִירָה לְהוֹצִיא נְשָׁמוֹת קְדוֹשׁוֹת לָעוֹלָם.
וּבְגִין כָּךְ, בְּהַאי לֵילְיָא חַבְרַיָּיא מִתְקַדְּשֵׁי בִּקְדוּשָּׁה דְּמָארֵיהוֹן, וּמְכַוְּונֵי לִבַּיְיהוּ, וְנַפְקֵי בְּנֵי מַעֲלֵי, בְּנִין קַדִּישִׁין, דְּלָא סָטָאן לִימִינָא וְלִשְׂמָאלָא, בְּנִין דְּמַלְכָּא וּמַטְרוֹנִיתָא. וְעַל אִלֵּין כְּתִיב, (דברים יד) בָּנִים אַתֶּם לַיְיָ' אֱלהֵיכֶם, לַיְיָ' אֱלֹהֵיכֶם וַדַּאי. בְּגִין דְּאִלֵּין אִקְרוּן בְּנִין דִּילֵיהּ, בְּנִין לְמַלְכָּא וּלְמָטְרוֹנִיתָא.
וּמִשּׁוּם כָּךְ בַּלַּיְלָה הַזֶּה הַחֲבֵרִים מִתְקַדְּשִׁים בִּקְדֻשַּׁת רִבּוֹנָם וּמְכַוְּנִים לִבָּם, וְיוֹצְאִים בָּנִים מְעֻלִּים, בָּנִים קְדוֹשִׁים, שֶׁלֹּא סוֹטִים יָמִינָה וּשְׂמֹאלָה, בְּנֵי הַמֶּלֶךְ וְהַגְּבִירָה, וְעַל אֵלֶּה כָּתוּב (דברים יד) בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלֹהֵיכֶם. לַה' אֱלֹהֵיכֶם וַדַּאי. מִשּׁוּם שֶׁאֵלֶּה נִקְרָאִים בָּנִים שֶׁלּוֹ, בָּנִים לַמֶּלֶךְ וְלַגְּבִירָה.
יום ג'
וְהָא דַּעְתַּיְיהוּ דְּחַבְרַיָּיא דְּיַדְעִין רָזָא דָּא, בְּדָא מִתְדַבְּקָן. וּבְגִין כַּךְ אִקְרוּן בְּנִין לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וְהָנִי אִינּוּן דְּעָלְמָא מִתְקַיְּימָא בְּגִינַיְיהוּ. וְכַד סָלִיק עָלְמָא בְּדִינָא, אִסְתָּכַּל קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּאִינּוּן בְּנוֹי, וּמְרַחֵם עַל עָלְמָא. וְעַל דָּא כְּתִיב (ירמיה ב) כֻּלֹּה זֶרַע אֱמֶת. זֶרַע אֱמֶת וַדַּאי. מַהוּ אֱמֶת. עִזְקָא קַדִּישָׁא שְׁלֵימָתָא. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (מיכה ז) תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב. (אמת דא קודשא בריך הוא) וְכֹלָּא חַד. וּבְגִינֵי כַּךְ, זֶרַע אֱמֶת וַדַּאי.
וְזוֹ דַעַת הַחֲבֵרִים שֶׁיּוֹדְעִים סוֹד זֶה, בָּזֶה נִדְבָּקִים, וּמִשּׁוּם כָּךְ נִקְרָאִים בָּנִים לַקָּדוֹשׁ – בָּרוּךְ – הוּא. וְאֵלֶּה הֵם שֶׁהָעוֹלָם מִתְקַיֵּם בִּשְׁבִילָם. וּכְשֶׁעוֹלֶה הָעוֹלָם בְּדִין, מִסְתַּכֵּל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּבָּנִים הַלָּלוּ וּמְרַחֵם עַל הָעוֹלָם, וְעַל זֶה כָּתוּב כֻּלֹּה זֶרַע אֱמֶת. זֶרַע אֱמֶת וַדַּאי. מַה זֶּה אֱמֶת? טַבַּעַת קְדוֹשָׁה שְׁלֵמָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (מיכה ז) תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב. (אמת זה הקדוש ברוך הוא) וְהַכֹּל אֶחָד. וּמִשּׁוּם כָּךְ זֶרַע אֱמֶת וַדַּאי.
אָמַר לֵיהּ ר' יוּדָאי, בְּרִיךְ רַחֲמָנָא דְּשָׁדַרְנִי הָכָא, בְּרִיךְ רַחֲמָנָא, דְּהָא מִלָּה דָּא שְׁמַעְנָא מִפּוּמָךְ. בָּכָה רַבִּי יוּדָאי. אָמַר לֵיהּ ר' שִׁמְעוֹן, אֲמַאי קָא בָּכִית. אָמַר לֵיהּ, בָּכֵינָא, דַּאֲמֵינָא דְּוַוי לְאִינוּן בְּנֵי עָלְמָא, דְּאָרְחֵיהוֹן כִּבְעִירֵי, וְלָא יַדְעֵי וְלָא מִסְתַּכְּלֵי, דְּטָב לוֹן דְּלָא אִתְבְּרִיאוּ. וַוי לְעָלְמָא כַּד יִפּוּק מֹר מִנֵּיהּ, דְּמַאן יָכִיל לְגַלָּאָה רָזִין, וּמַאן יִנְדַּע לוֹן, וּמַאן יִסְתָּכַּל בְּאָרְחֵי אוֹרַיְיתָא.
אָמַר לוֹ רַבִּי יוּדַאי, בָּרוּךְ הָרַחֲמָן שֶׁשְּׁלָחַנִי לְכָאן. בָּרוּךְ הָרַחֲמָן, שֶׁהֲרֵי דָּבָר זֶה שָׁמַעְתִּי מִפִּיךְ. בָּכָה רַבִּי יוּדַאי. אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן, לָמָּה בָּכִיתָ? אָמַר לוֹ, בָּכִיתִי, שֶׁאָמַרְתִּי אוֹי לְאוֹתָם בְּנֵי הָעוֹלָם שֶׁדַּרְכֵיהֶם כַּבְּהֵמוֹת וְלֹא יוֹדְעִים וְלֹא מִסְתַּכְּלִים, שֶׁטּוֹב לָהֶם שֶׁלֹּא נִבְרְאוּ. אוֹי לָעוֹלָם כְּשֶׁיָּצָא מוֹרֵנוּ מִמֶּנּוּ, שֶׁמִּי יָכוֹל לְגַלּוֹת סוֹדוֹת, וּמִי יוֹדֵעַ אוֹתָם, וּמִי יִסְתַּכֵּל בְּדַרְכֵי הַתּוֹרָה?
אָמַר לֵיהּ, חַיֶּיךָ, לֵית עָלְמָא אֶלָּא לְאִינוּן חַבְרַיָּיא, דְּמִשְׁתַּדְּלֵי בְּאוֹרַיְיתָא וְיַדְעִין סְתִימֵי אוֹרַיְיתָא. וַדַּאי בִּקְשׁוֹט גָּזְרוּ חַבְרַיָּיא עַל עַמָּא דְּאַרְעָא, דִּמְחַבְּלִין אָרְחַיְיהוּ, וְלָא יַדְעִין בֵּין יְמִינָא לִשְׂמָאלָא, דְּהָא אִינּוּן כִּבְעִירֵי, דְּיֵאוֹת לְמֶעְבַּד בְּהוּ דִּינָא, אֲפִילּוּ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. וְעַל בְּנַיְיהוּ כְּתִיב, (הושע ב) כִּי בְנֵי זְנוּנִים הֵמָּה, בְנֵי זְנוּנִים מַמָּשׁ.
אָמַר לוֹ, חַיֶּיךְ, אֵין עוֹלָם אֶלָּא לְאוֹתָם חֲבֵרִים שֶׁמִּשְׁתַּדְּלִים בַּתּוֹרָה וְיוֹדְעִים נִסְתְּרוֹת הַתּוֹרָה. וַדַּאי בֶּאֱמֶת גָּזְרוּ הַחֲבֵרִים עַל עַמֵּי הָאֲרָצוֹת שֶׁמַּשְׁחִיתִים דַּרְכָּם וְלֹא יוֹדְעִים בֵּין יָמִין לִשְׂמֹאל, שֶׁהֲרֵי הֵם כִּבְהֵמוֹת שֶׁנָּאֶה לַעֲשׂוֹת בָּהֶם דִּין אֲפִלּוּ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. וְעַל בְּנֵיהֶם כָּתוּב (הושעב) כִּי בְנֵי זְנוּנִים הֵמָּה. בְּנֵי זְנוּנִים מַמָּשׁ.
דברים יד (א) בָּנִים אַתֶּם לַיהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם וגו' (ב) כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַיהֹוָה אֱלֹהֶיךָ וּבְךָ בָּחַר יְהֹוָה לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה מִכֹּל הָעַמִּים אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.
פרשת משפטים – דף צ"ח ע"א
גֹדֶל וּמַעֲלַת יוֹם הַבָּר מִצְוָה – וּמַה זוֹכֶה אָז
תָּא חֲזֵי כָּל (דף צ"ח ע"א) הַהוּא דְּזָכֵי (ק"א ע"א, קי"ג ע"א) לִתְלֵיסַר שְׁנִין וּלְהָלְאָה, אִקְרֵי בֵּן לִכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. וְכָל מַאן דְּאִיהוּ מִבֶּן עֶשְׂרִין שְׁנִין וּלְעֵילָא וְזָכֵי בְּהוּ, אִקְרֵי בֵּן לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וַדַּאי (דברים יד) בָּנִים אַתֶּם לַיְיָ' אֱלהֵיכֶם.
בֹּא וּרְאֵה, כָּל מִי שֶׁהוּא זוֹכֶה לִשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנִים וָמַעְלָה, נִקְרָא בֵּן לִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. וְכָל מִי שֶׁהוּא מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה וְזוֹכֶה בָהֶם, נִקְרָא בֵּן לַקָּדוֹשׁ – בָּרוּךְ – הוּא וַדַּאי. (דברים יד) בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלֹהֵיכֶם.
כַּד מָטָה דָּוִד לִתְלֵיסַר שְׁנִין, וְזָכָה בְּהַהוּא יוֹמָא דְּעָאל לְאַרְבֵּיסָר, כְּדֵין כְּתִיב, (תהלים ב) יְיָ' אָמַר אֵלַי בְּנִי אַתָּה אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ. מַאי טַעְמָא. דְּהָא מִקַּדְמָת דְּנָא לָא הֲוָה לֵיהּ בְּרָא, וְלָא שָׁרָאת עָלֵיהּ נִשְׁמְתָא עִלָּאָה, דְּהָא בִּשְׁנֵי עָרְלָה הֲוָה, וּבְגִין כָּךְ, (קכ"ח ע"ב) אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ, הַיּוֹם וַדַּאי יְלִדְתִּיךָ. אֲנִי, וְלָא סִטְרָא אַחֲרָא, כְּמָה דְּהֲוָה עַד הַשְׁתָּא, אֲנִי בִּלְחוֹדָאי. בַּר עֶשְׂרִין שְׁנִין, מַה כְּתִיב בִּשְׁלֹמֹה, (משלי ד) כִּי בֵן הָיִיתִי לְאָבִי, לְאָבִי מַמָּשׁ וַדַּאי.
כְּשֶׁהִגִּיעַ דָּוִד לִשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְזָכָה בְּאוֹתוֹ יוֹם שֶׁנִּכְנַס לָאַרְבַּע עֶשְׂרֵה, אָז כָּתוּב (תהלים ב) ה' אָמַר אֵלַי בְּנִי אַתָּה אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךְ. מָה הַטַּעַם? שֶׁהֲרֵי מִקֹּדֶם לָזֶה לֹא הָיָה לוֹ בֵּן, וְלֹא שָׁרְתָה עָלָיו נְשָׁמָה עֶלְיוֹנָה, שֶׁהֲרֵי בִּשְׁנוֹת עָרְלָה הוּא הָיָה, וּמִשּׁוּם כָּךְ אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךְ, הַיּוֹם וַדַּאי יְלִדְתִּיךְ. אֲנִי, וְלֹא הַצַּד הָאַחֵר, כְּמוֹ שֶׁהָיָה עַד עַכְשָׁו, אֲנִי לְבַדִּי. בֶּן עֶשְׂרִים שָׁנִים, מַה כָּתוּב בִּשְׁלֹמֹה? (משלי ד) כִּי בֵן הָיִיתִי לְאָבִי, לְאָבִי מַמָּשׁ וַדַּאי.
וְאִם לִבְנוֹ יִיעָדֶנָּה. בַּר תְּלֵיסַר שְׁנִין וּלְהָלְאָה, דְּהָא נַפְקָא מֵרְשׁוּ דְּסִטְרָא אַחֲרָא דְּאִזְדַּמְּנַת לֵיהּ, מַה כְּתִיב כְּמִשְׁפַּט הַבָּנוֹת יַעֲשֶׂה לָהּ. מַהוּ כְּמִשְׁפַּט הַבָּנוֹת. תָּנֵינָן, בְּכָל יוֹמָא וְיוֹמָא, חָמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְהַהוּא יְנוֹקָא דְּקָאֵי בִּרְשׁוּ דְּעָרְלָה, וְאִיהוּ נָפִיק מִינָהּ, וְאִתְמְשַׁךְ לְבֵי סִפְרָא, וְתַבַּר לָהּ, וְאָזִיל לְבֵי כְּנִישְׁתָּא, וְתַבַּר לָהּ. מַה עָבִיד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְהַהִיא נִשְׁמְתָא. אָעִיל לָהּ לְאִדָּרָא דִּילֵיהּ, וְיָהִיב לָהּ מַתְּנָן, וּנְבִזְבְּזָן סַגִּיאִין, וְקָשִׁיט לָהּ בְּקִשּׁוּטִין עִלָּאִין, עַד זִמְנָא דְּאָעִיל (בראשית קמ"ז ע"ב) לָהּ לַחוּפָּה בְּהַהוּא (גו ההוא) בַּר, מִתְּלֵיסַר שְׁנִין וּלְעֵילָא.
יום ד'
וְאִם לִבְנוֹ יִיעָדֶנָה. בֶּן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנִים וָמַעְלָה, שֶׁהֲרֵי יָצָא מֵרְשׁוּת הַצַּד הָאַחֵר שֶׁהִזְדַּמֵּן לוֹ. מַה כָּתוּב? כְּמִשְׁפַּט הַבָּנוֹת יַעֲשֶׂה לָהּ. מַה זֶּה כְּמִשְׁפַּט הַבָּנוֹת? שָׁנִינוּ, בְּכָל יוֹם וָיוֹם רוֹאֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אוֹתוֹ תִינוֹק שֶׁעוֹמֵד בִּרְשׁוּת הָעָרְלָה, וְהוּא יוֹצֵא מִמֶּנָּה וְנִמְשָׁךְ לְבֵית הַסֵּפֶר, וְשׁוֹבֵר אוֹתָהּ. מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאוֹתָהּ נְשָׁמָה? מַכְנִיס אוֹתָהּ לַגֹּרֶן (חדר למוד) שֶׁלּוֹ, וְנוֹתֵן לָהּ מַתָּנוֹת וְאוֹצָרוֹת רַבִּים וּמְקַשֵּׁט אוֹתָהּ בְּקִשּׁוּטִים עִלָּאִיִּים, עַד הַזְּמַן שֶׁמַּכְנִיסָהּ לַחֻפָּה עִם אוֹתוֹ (תוך אותו) בֵּן מִשְּׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנִים וָמַעְלָה.
דברים טז (יז) אִישׁ כְּמַתְּנַת יָדוֹ כְּבִרְכַּת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן לָךְ:
פרשת תרומה – דף קכ"ח ע"א
הִשְׁתַּדְּלוּת בַּקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁעוֹמֶדֶת בְּמַעֲשֶׂה, אָסוּר לָקַחַת אוֹתָהּ לְחִנָּם וּבְרֵיקָנוּת, כִּי אֵינֶנּוּ זוֹכֶה כָּךְ בְּאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה כְּלָל.
פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּרֵישָׁא וְאָמַר, וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי. וְיִקְחוּ לִי, הַאי מַאן דְּבָעֵי לְאִשְׁתַּדְּלָא בְּמִצְוָה, וּלְאִשְׁתַּדְּלָא בֵּיהּ בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אִצְטְרִיךְ דְּלָא יִשְׁתָּדַּל בֵּיהּ בְּרֵיקָנַיָּיא וּבְמַגָּנָא, אֶלָּא אִצְטְרִיךְ לֵיהּ לְבַר נָשׁ לְאִשְׁתַּדְּלָא בֵּיהּ כַּדְקָא יֵאוֹת כְּפוּם חֵילֵיהּ. וְהָא אוֹקִימְנָא מִלָּה דָּא בְּכַמָּה אַתְרֵי, יֵאוֹת לְמֵיסַב בַּר נָשׁ הַהוּא אִשְׁתַּדְּלוּתָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (דברים טז) אִישׁ כְּמַתְּנַת יָדוֹ וְגוֹ'.
פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן בָּרֹאשׁ וְאָמַר, וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי. וְיִקְחוּ לִי, מִי שֶׁרוֹצֶה לְהִשְׁתַּדֵּל בְּמִצְוָה וּלְהִשְׁתַּדֵּל בַּקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, צָרִיךְ שֶׁלֹּא יִשְׁתַּדֵּל בּוֹ בְּרֵיקָנוּת וּבְחִנָּם, אֶלָּא צָרִיךְ הָאָדָם לְהִשְׁתַּדֵּל בּוֹ כָּרָאוּי כְּפִי כֹחוֹ. וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ דָבָר זֶה בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת, יָאֶה לָאָדָם לָשֵׂאת אוֹתָהּ הִשְׁתַּדְּלוּת שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (דברים טז) אִישׁ כְּמַתְּנַת יָדוֹ וְגוֹ'.
וְאִי תֵּימָא, הָא כְּתִיב (ישעיה נה) לְכוּ שִׁבְרוּ וֶאֱכֹלוּ וּלְכוּ שִׁבְרוּ בְּלא כֶסֶף וּבְלא מְחִיר יַיִן וְחָלָב, דְּהָא אִיהוּ בְּמַגָּנָא, (ואשתדלותה בלא כסף) וְאִיהוּ אִשְׁתַּדְלוּתָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. אֶלָּא אִשְׁתַּדְּלוּתָא דְּאוֹרַיְיתָא, כָּל מַאן דְּבָעֵי זָכֵי בָּהּ. אִשְׁתַּדְּלוּתָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמִנְדַּע לֵיהּ, כָּל מַאן דְּבָעֵי זָכֵי בֵּיהּ, בְּלָא אַגְרָא כְּלָל. אֲבָל אִשְׁתַּדְּלוּתָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְּקַיְּימָא בְּעוֹבָדָא, אָסִיר לְנַטְּלָא לֵיהּ לְמַגָּנָא וּבְרֵיקָנַיָּיא, בְּגִין דְּלָא זָכֵי בְּהַהוּא עוֹבָדָא כְּלַל, לְאַמְשָׁכָא עָלֵיהּ רוּחָא דְּקוּדְשָׁא, אֶלָּא בַּאֲגַר שְׁלִים.
וְאִם תֹּאמַר, הֲרֵי כָּתוּב (ישעיה נה) לְכוּ שִׁבְרוּ וֶאֱכֹלוּ וּלְכוּ שִׁבְרוּ בְּלוֹא כֶסֶף וּבְלוֹא מְחִיר יַיִן וְחָלָב, שֶׁהֲרֵי הוּא בְּחִנָּם, (והשתדלות בלא כסף) וְזוֹ הִשְׁתַּדְּלוּת לַקָּדוֹשׁ – בָּרוּךְ – הוּא? אֶלָּא הִשְׁתַּדְּלוּת שֶׁל הַתּוֹרָה – כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת בָּהּ. הִשְׁתַּדְּלוּת כְּדֵי לָדַעַת אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא – כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה, זוֹכֶה בּוֹ בְּלִי שָׂכָר כְּלָל. אֲבָל הִשְׁתַּדְּלוּת בַּקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁעוֹמֶדֶת בְּמַעֲשֶׂה, אָסוּר לָקַחַת אוֹתָהּ לְחִנָּם וּבְרֵיקָנוּת, כִּי אֵינֶנּוּ זוֹכֶה כָּךְ בְּאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה כְּלָל לְהַמְשִׁיךְ עָלָיו רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, אֶלָּא רַק בְּשָׂכָר שָׁלֵם.
בְּסִפְרָא דְּחַרְשֵׁי, דְּאוֹלִיף אַשְׁמְדָאי לִשְׁלֹמֹה מַלְכָּא, כָּל מַאן דְּבָעֵי לְאִשְׁתַּדְּלָא לְאַעְבְּרָא מִנֵּיהּ רוּחַ מִסְאֲבָא, וּלְאַכְפֵּיָיא רוּחָא אַחֲרָא. הַהוּא עוֹבְדָא דְּבָעֵי לְאִשְׁתַּדְּלָא בֵּיהּ, בָּעֵי לְמִקְנֵי לֵיהּ בַּאֲגָר שְׁלִים, בְּכָל מַה דְּיִבְעוּן מִנֵּיהּ, בֵּין זְעֵיר בֵּין רַב, בְּגִין דְּרוּחַ מִסְאֲבָא, אִיהוּ אִזְדָּמַּן תָּדִיר בְּמַגָּנָא וּבְרֵיקָנַיָּא, וְאִזְדְּבַן בְּלָא אַגְרָא, וְאָנִיס לִבְנֵי נָשָׁא לְמִשְׁרֵי עָלַיְיהוּ, וּמְפַתֵּי לוֹן לְדַיְירָא עִמְּהוֹן, בְּכַמָּה פִּתּוּיִין, בְּכַמָּה אָרְחִין, סָטֵי לוֹן לְשַׁוָּואָה דִּיּוִּרִיהּ עִמְהוֹן.
בְּסֵפֶר הַכְּשָׁפִים שֶׁלִּמֵּד אַשְׁמְדַאי לִשְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ – כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לְהִשְׁתַּדֵּל לְהַעֲבִיר מִמֶּנּוּ רוּחַ טֻמְאָה וְלִכְפּוֹת רוּחַ אַחֶרֶת, אוֹתוֹ הַמַּעֲשֶׂה שֶׁרוֹצֶה לְהִשְׁתַּדֵּל בּוֹ, צָרִיךְ לִקְנוֹת אוֹתוֹ בְּשָׂכָר מֻשְׁלָם בְּכָל מַה שֶּׁיִּרְצוּ מִמֶּנּוּ, בֵּין קָטָן בֵּין גָּדוֹל, מִשּׁוּם שֶׁרוּחַ הַטֻּמְאָה מִזְדַּמֶּנֶת תָּמִיד בְּחִנָּם וּבְרֵיקָנוּת, וְנִמְכֶּרֶת בְּלִי שָׂכָר, וְאוֹנֶסֶת בְּנֵי אָדָם לִשְׁרוֹת עֲלֵיהֶם, וּמְפַתָּה אוֹתָם לָדוּר עִמָּם. בְּכַמָּה פִתּוּיִים, בְּכַמָּה דְרָכִים, מַסְטָה אוֹתָם לָשִׂים דִּיּוּרָהּ עִמָּם.
וְרוּחַ קוּדְשָׁא לָאו הָכִי, אֶלָּא בַּאֲגַר שְׁלִים, וּבְאִשְׁתַּדְּלוּתָא רַב סַגִּי, וּבְאִתְדַּכְּאוּתָא דְּגַרְמֵיהּ וּבְאִתְדַּכְּאוּתָא דְּמִשְׁכָּנֵיהּ, וּבִרְעוּתָא דְּלִבֵּיהּ וְנַפְשֵׁיהּ. וּלְוָאי דְּיָכִיל לְמִרְוַוח לֵיהּ, דִּישַׁוֵּי מָדוֹרֵיהּ עִמֵּיהּ. וְעִם כָּל דָּא דְּיָהַךְ בְּאֹרַח מֵישָׁר, דְּלָא יִסְטֵי לִימִינָא וְלִשְׂמָאלָא, וְאִי לָאו, מִיָּד אִסְתַּלָּק מִנֵּיהּ, וְאִתְרְחַק מִנֵּיהּ. וְלָא יָכִיל לְמִרְוַוח לֵיהּ כְּדִבְקַדְמֵיתָא.
וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ אֵינָהּ כָּךְ, אֶלָּא בְּשָׂכָר שָׁלֵם, וּבְהִשְׁתַּדְּלוּת רַבָּה וּגְדוֹלָה, וּבְטִהוּר עַצְמוֹ וּבְטִהוּר מִשְׁכָּנוֹ, וּבִרְצוֹן לִבּוֹ וְנַפְשׁוֹ. וְהַלְוַאי שֶׁיָּכוֹל לְהַרְוִיחַ אוֹתוֹ שֶׁיָּשִׂים מְדוֹרוֹ עִמּוֹ, וְעִם כָּל זֶה שֶׁיֵּלֵךְ בְּדֶרֶךְ יָשָׁר, שֶׁלֹּא יִסְטֶה יָמִינָה וּשְׂמֹאלָה, וְאִם לֹא – מִיָּד מִסְתַּלֵּק מִמֶּנּוּ וּמִתְרַחֵק מִמֶּנּוּ, וְלֹא יוּכַל לְהַרְוִיחַ אוֹתוֹ כְּבַתְּחִלָּה.
יום ה'
דברים יד (כג) וְאָכַלְתָּ לִפְנֵי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם מַעְשַׂר דְּגָנְךָ תִּירשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ וּבְכֹרֹת בְּקָרְךָ וְצֹאנֶךָ לְמַעַן תִּלְמַד לְיִרְאָה אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ כָּל הַיָּמִים.
(כו) וְנָתַתָּה הַכֶּסֶף בְּכֹל אֲשֶׁר תְּאַוֶּה נַפְשְׁךָ בַּבָּקָר וּבַצֹּאן וּבַיַּיִן וּבַשֵּׁכָר וּבְכֹל אֲשֶׁר תִּשְׁאָלְךָ נַפְשֶׁךָ 'וְאָכַלְתָּ שָּׁם לִפְנֵי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ וְשָׂמַחְתָּ' אַתָּה וּבֵיתֶךָ.
זוהר תרומה קס"ט.
צָרִיךְ לְהִתְעַסֵּק בְּדִבְרֵי תוֹרָה, שֶׁהֲרֵי כְּשֶׁדִּבְרֵי תוֹרָה נֶאֱמָרִים עַל שֻׁלְחָן, נוֹתֵן אוֹתוֹ הָאָדָם כֹּחַ לְרִבּוֹנוֹ
וּמַה דְּאָמַר וְאָכַלְתָּ לִפְנֵי יְיָ' אֱלֹהֶיךָ. הָכָא אִתְכְּלִיל לְמַלְּלָא בְּמִלֵּי דְּאוֹרַיְיתָא, דְּהָכִי אִצְטְרִיךְ הוֹאִיל וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא קָמֵיהּ, לְקַיְּימָא דִּכְתִּיב, (יחזקאל מא) זֶה הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר לִפְנֵי יְיָ'. וּכְתִיב (דברים יד) וְאָכַלְתָּ שָׁם לִפְנֵי יְיָ' אֱלהֶיךָ.
וּמַה שֶּׁאָמַר וְאָכַלְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךְ, כָּאן נִכְלָל לְדַבֵּר בְּדִבְרֵי תוֹרָה, שֶׁכָּךְ צָרִיךְ, הוֹאִיל וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְפָנָיו, לְקַיֵּם אֶת הַכָּתוּב, (יחזקאל מא) זֶה הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר לִפְנֵי ה'. וְכָתוּב (דברים יד) וְאָכַלְתָּ שָּׁם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךְ.
הוֹאִיל וְקָאִים בַּר נָשׁ קָמֵי מָארֵיהּ, אִצְטְרִיךְ נָמֵי לְמֵיחַן לְמִסְכְּנֵי, לְמֵיתַן לוֹן, כְּמָה דְּאִיהוּ יָהִיב לֵיהּ לְמֵיכַל. (ס"א ומאן דאכיל קמיה מלכא קדישא אצטריך וכו') כְּמַאן דְּאָכִיל קָמֵי מַלְכָּא קַדִּישָׁא וְאִצְטְרִיךְ דְּלָא יִשְׁתְּכַח בַּלְעָן עַל פָּתוֹרֵיהּ, דְּהָא בִּלְעֲנוּ מִסִּטְרָא אַחֲרָא הֲוֵי, וְרָזָא דָּא (בראשית כה) הַלְעִיטֵנִי נָא, אֹרַח בַּלְעֲנוּ, וְהָכִי אִצְטְרִיךְ לְסִטְרָא אַחֲרָא, וּכְתִיב (משלי יג) וּבֶטֶן רְשָׁעִים תֶחְסָר. וְעַל דָּא וְאָכַלְתָּ לִפְנִי יְיָ' אֱלֹהֶיךָ כְּתִיב, וְלָא לִפְנֵי סִטְרָא אַחֲרָא. וְאִצְטְרִיךְ דְּלָא יִתְעַסֵּק בְּמִלִּין בְּטֵלִין, וּבְצָרְכֵי סְעוּדָה (שפיר) וְאִצְטְרִיךְ לְאִתְעַסְּקָא בְּמִלִּין דְּאוֹרַיְיתָא, דְּהָא כַּד מִלִּין דְּאוֹרַיְיתָא אִתְּמָרוּ עַל פָּתוֹרָא, יָהִיב הַהוּא בַּר נָשׁ תֻּקְפָּא לְמָארֵיהּ.
הוֹאִיל וְעוֹמֵד אָדָם לִפְנֵי רִבּוֹנוֹ, צָרִיךְ גַּם לְרַחֵם עַל הָעֲנִיִּים, לָתֵת לָהֶם כְּמוֹ שֶׁהוּא נָתַן לוֹ לֶאֱכֹל, (ומי שאוכל לפני המלך הקדוש, צריך) כְּמִי שֶׁאוֹכֵל לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ, וְצָרִיךְ שֶׁלֹּא יִמָּצֵא בַּלְעָן עַל שֻׁלְחָנוֹ, שֶׁהֲרֵי בַּלְעָנוּת הִיא מֵהַצַּד הָאַחֵר, וְסוֹד זֶה – (בראשית כה) הַלְעִיטֵנִי נָא, דֶּרֶךְ בַּלְעָנוּת, וְכָךְ צָרִיךְ לַצַּד הָאַחֵר, וְכָתוּב (משלי יג) וּבֶטֶן רְשָׁעִים תֶּחְסָר. וְעַל זֶה וְאָכַלְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךְ כָּתוּב, וְלֹא לִפְנֵי הַצַּד הָאַחֵר. וְצָרִיךְ שֶׁלֹּא יִתְעַסֵּק בִּדְבָרִים בְּטֵלִים וּבְצָרְכֵי סְעוּדָה (יפה), וְצָרִיךְ לְהִתְעַסֵּק בְּדִבְרֵי תוֹרָה, שֶׁהֲרֵי כְּשֶׁדִּבְרֵי תוֹרָה נֶאֱמָרִים עַל שֻׁלְחָן, נוֹתֵן אוֹתוֹ הָאָדָם כֹּחַ לְרִבּוֹנוֹ.
וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךְ – זוֹהִי כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה
וְשָׂמַחְתָּ לִפְנִי יְיָ' אֱלֹהֶיךָ, דָּא אִיהוּ בְּכוֹס שֶׁל בְּרָכָה, כַּד בָּרִיךְ בַּר נָשׁ בְּכוֹס שֶׁל בְּרָכָה, אִצְטְרִיךְ לְמֵחדֵי וּלְאַחֲזָאָה חֶדְוָה וְלָא עֲצִיבוּ כְּלַל, כֵּיוָן דְּנָטִיל בַּר נָשׁ כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא קָאִים עַל גַּבֵּיהּ, וְאִיהוּ אִצְטְרִיךְ לְאַעְטָפָא רֵישֵׁיהּ בְּחֶדְוָה. וּלְבָרְכָא עַל הַכּוֹס בְּמוֹתָב תְּלָתָא, נְבָרֵךְ שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶׁלוֹ.
וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךְ – זוֹהִי כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה. כְּשֶׁמְּבָרֵךְ אָדָם בְּכוֹס שֶׁל בְּרָכָה, צָרִיךְ לִשְׂמֹחַ וּלְהַרְאוֹת שִׂמְחָה וְלֹא עֶצֶב כְּלָל. כֵּיוָן שֶׁנּוֹטֵל אָדָם כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹמֵד עַל גַּבּוֹ, וְהוּא צָרִיךְ לַעֲטֹף רֹאשׁוֹ בְּשִׂמְחָה וּלְבָרֵךְ עַל הַכּוֹס בְּמוֹשַׁב שְׁלֹשׁה: נְבָרֵךְ שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ.
דברים טז (ג) לֹא תֹאכַל עָלָיו חָמֵץ שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל עָלָיו מַצּוֹת לֶחֶם עֹנִי כִּי בְחִפָּזוֹן יָצָאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ.
פרשת תצוה – דף קפ"ב ע"ב
חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר. תִּשְׁמֹר – זֶה צַד הַקְּדֻשָּׁה שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לִשְׁמֹר אוֹתוֹ וְלֹא יַחֲלִיף אוֹתוֹ בִּגְלַל הַצַּד הָאַחֵר
תָּא חֲזֵי, הַאי אִיהוּ רוּגְזָא דְּאִיהוּ כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, סִטְרָא אַחֲרָא, כְּמָה דְּאַמָרָן, דְּבָעֵי בַּר נָשׁ לְאִסְתַּמְּרָא מִנֵּיהּ וּלְאִתְפָּרָשָׁא מֵעֲלוֹי, וְעַל דָּא כְּתִיב (שמות לה) אֱלהֵי מַסֵּכָה לא תַעֲשֶׂה לָּךְ. לָּךְ: בְּגִין לְאַבְאָשָׁא גַּרְמָךְ. וּכְתִיב בַּתְרֵיהּ אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר. תִּשְׁמֹר: דָּא סִטְרָא דִּקְדוּשָּׁה, דְּבָעֵי בַּר נָשׁ לְנַטְרָא לֵיהּ, וְלָא יָחְלָף לֵיהּ בְּגִין סִטְרָא אַחֲרָא. וְאִי יֶחְלָף לֵיהּ הָא אִיהוּ מַסְאִיב, וְסָאִיב לְכָל מַאן דְּקָרִיב בַּהֲדֵיהּ.
בֹּא וּרְאֵה, זֶהוּ רֹגֶז שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה, הַצַּד הָאַחֵר, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, שֶׁרוֹצֶה הָאָדָם לְהִשָּׁמֵר מִמֶּנּוּ וּלְהִפָּרֵד מֵעָלָיו, וְעַל זֶה כָּתוּב (שמות לד) אֱלֹהֵי מַסֵּכָה לֹא תַעֲשֶׂה לָּךְ. לָּךְ – כְּדֵי לְהָרַע לְךְ. וְכָתוּב אַחֲרָיו, אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר. תִּשְׁמֹר – זֶה צַד הַקְּדֻשָּׁה שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לִשְׁמֹר אוֹתוֹ וְלֹא יַחֲלִיף אוֹתוֹ בִּגְלַל הַצַּד הָאַחֵר. וְאִם יַחֲלִיף אוֹתוֹ, הֲרֵי הוּא טָמֵא, וּמְטַמֵּא לְכָל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב אֵלָיו.
אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר, הַאי אִיהוּ אֲתָר דְּאִקְרֵי שָׁמוֹר. וּבְּגִין כָּךְ כְּתִיב, אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ. שִׁבְעַת יָמִים אִלֵּין, לָאו אִינּוּן כְּשִׁבְעַת הַיָּמִים דְּסֻכּוֹת, דְּאִינּוּן עִלָּאִין וְאִלֵּין תַּתָּאִין. וְעַל דָּא, בְּאִינּוּן הַלֵּל גָּמוּר, וּבְהָנִי לָאו הַלֵּל גָּמוּר, וְעַל דְּאִינּוּן לְתַתָּא, שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת. מַצֹּת כְּתִיב חָסֵר בְּלָא ו', דְּעַד לָא שָׁרָאן אִינּוּן יוֹמִין עִלָּאִין, רָזָא דְּו'.
אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר – זֶהוּ מָקוֹם שֶׁנִּקְרָא שָׁמוֹר. וּמִפְּנֵי כֵן כָּתוּב אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר, שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךְ. שִׁבְעַת יָמִים אֵלּוּ אֵינָם כְּשִׁבְעַת הַיָּמִים שֶׁל סֻכּוֹת, שֶׁהֵם עֶלְיוֹנִים, וְאֵלּוּ תַחְתּוֹנִים. וְעַל זֶה, בְּאֵלּוּ הַלֵּל גָּמוּר, וּבְאֵלּוּ אֵין הַלֵּל גָּמוּר, וְעַל שֶׁהֵם לְמַטָּה – שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת. מַצּת כָּתוּב חָסֵר בְּלִי אוֹת ו', שֶׁטֶּרֶם שׁוֹרִים אֵלּוּ הַיָּמִים הָעֶלְיוֹנִים, סוֹד אוֹת ו'.
דברים טז (טז) שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת וּבְחַג הַסֻּכּוֹת וְלֹא יֵרָאֶה אֶת פְּנֵי יְהֹוָה רֵיקָם.
יום ו'
זוהר פרשת תצוה – דף קפ"ג ע"א
בְּכָל זְמַן שֶׁנִּכְנָס אָדָם לְאֵלּוּ הַיָּמִים הָעֶלְיוֹנִים – הָרְגָלִים, בֵּין בִּתְפִלָּה בֵּין בְּשֶׁבַח, צָרִיךְ לַעֲמֹד עַל רַגְלָיו
וְעַל דָּא אֲנָן עַבְדִּין חוּשְׁבָּנָא, בְּקִיּוּמָא עַל קַיְימִין, בְּגִין דְּאִינּוּן יוֹמִין, יוֹמִין עִלָּאִין אִינּוּן, וְכֵן בְּכָל זִמְנָא דְּעָאל בַּר נָשׁ לְאִינּוּן יוֹמִין עִלָּאִין, בֵּין בִּצְלוֹתָא, בֵּין בִּשְׁבָחָא, אִצְטְרִיךְ לְקַיְּימָא עַל רַגְלוֹי, יַרְכִּין וְגוּפָא כַּחֲדָא תַּמָּן. יַרְכִּין וְגוּפָא לְקַיְּימָא, כִּדְכוּרָא דְּקַיְּימָא בְּחֵילֵיהּ, וְלָא כְּנוּקְבָא דְּאָרְחָהָא לְמֵיתַב. וְעוֹד בְּגִין שְׁבָחָא דְּעָלְמָא עִלָּאָה.
וְעַל זֶה אָנוּ עוֹשִׂים חֶשְׁבּוֹן בַּעֲמִידָה עַל הָרַגְלַיִם, לְפִי שֶׁאֵלּוּ הַיָּמִים, יָמִים עֶלְיוֹנִים הֵם. וְכֵן בְּכָל זְמַן שֶׁנִּכְנָס אָדָם לְאֵלּוּ הַיָּמִים הָעֶלְיוֹנִים, בֵּין בִּתְפִלָּה בֵּין בְּשֶׁבַח, צָרִיךְ לַעֲמֹד עַל רַגְלָיו, הַיְרֵכַיִם וְהַגּוּף כְּאֶחָד שָׁם. יְרֵכַיִם וְגוּף לַעֲמִידָה כְּזָכָר שֶׁעוֹמֵד בְּכֹחוֹ, וְלֹא כִנְקֵבָה שֶׁדַּרְכָּהּ לָשֶׁבֶת. וְעוֹד, מִשּׁוּם שֶׁבַח שֶׁל הָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן.
וּבְגִין דְּאִיהוּ רָזָא דִּדְכוּרָא, נָשִׁים פְּטוּרוֹת מֵחוּשְׁבָּנָא דָּא, וְלָא מִתְחַיְיבָן לְמִימְנִי בַּר דְּכוּרִין, לְאִתְקַשְּׁרָא כָּל חַד כְּדְקָא יֵאוֹת. כְּגַוְונָא דָּא, (שמות כג) יֵרָאֶה כָּל זְכוּרְךָ, דְּכוּרִין, וְלָא נָשִׁין. בְּגִין דְּרָזָא דִּבְרִית בִּדְכוּרָא אִיהוּ, וְלָא בְּנוּקְבָּא, וּבְגִין דְּקַיְּימָא רָזָא לְעֵילָּא, נָשִׁין לָא מִתְחַיְיבָן.
וּמִשּׁוּם שֶׁהוּא סוֹד הַזָּכָר, נָשִׁים פְּטוּרוֹת מֵחֶשְׁבּוֹן זֶה, וְלֹא מְחֻיָּבִים לִמְנוֹת, רַק הַזְּכָרִים, לְהִתְקַשֵּׁר כָּל אֶחָד כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ. כְּעֵין זֶה, (שמות כג) יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךְ. זְכָרִים וְלֹא נָשִׁים. מִשּׁוּם שֶׁסּוֹד הַבְּרִית בְּזָכָר הוּא, וְלֹא בִנְקֵבָה, וּמִשּׁוּם שֶׁעֲמִידָה סוֹד לְמַעְלָה, נָשִׁים לֹא מִתְחַיְּבוֹת.
וְרָזָא אוֹלִיפְנָא הָכָא, דִּבְכָל שִׁבְעַת יוֹמִין, מֵאִלֵּין יוֹמִין עִלָּאִין, נַטְלָא קְדוּשָּׁא יוֹמָא חַד (ומתאחד) דְּאִלֵּין תַּתָּאֵי, וְהַאי תַּתָּאָה אִקְרֵי שָׁבוּעַ, דְּאִתְקַדָּשׁ בְּשִׁבְעָה יוֹמִין עִלָּאִין. וְכֵן בְּכָל שִׁבְעָה וְשִׁבְעָה מֵאִינּוּן חַמְשִׁין יוֹמִין, עַד וְלָא עַד בִּכְלָל, וְכַד אִשְׁתְּכָחוּ אַרְבְּעִין וּתֵשַׁע יוֹמִין עִלָּאִין, אִשְׁתְּכָחוּ לְתַתָּא שֶׁבַע יוֹמִין, דְּאִתְקַדָּשׁוּ בְּהוּ וְכָל חַד אִקְרֵי שָׁבוּעַ, דְּעָאל בְּאִינּוּן שֶׁבַע. וְעַל דָּא כְּתִיב, (ויקרא כג) שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימוֹת תִּהְיֶינָה. בְּגִין דְּאִינּוּן נוּקְבִין, נָקַט קְרָא לִישָׁנָא דְּנוּקְבִין.
וְסוֹד לָמַדְנוּ כָאן, שֶׁבְּכָל שִׁבְעַת הַיָּמִים מֵאֵלּוּ הַיָּמִים הָעֶלְיוֹנִים נוֹטֶלֶת הַקְּדֻשָּׁה יוֹם אֶחָד (ומתאחד) שֶׁל אֵלּוּ הַתַּחְתּוֹנִים, וְזוֹ הַתַּחְתּוֹנָה נִקְרֵאת שָׁבוּעַ, שֶׁמִּתְקַדֵּשׁ בְּשִׁבְעָה יָמִים עֶלְיוֹנִים. וְכֵן בְּכָל שִׁבְעָה וְשִׁבְעָה מֵאֵלּוּ חֲמִשִּׁים יָמִים, עַד וְלֹא עַד בִּכְלָל. וְכַאֲשֶׁר נִמְצָאִים אַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה יָמִים עֶלְיוֹנִים, נִמְצְאוּ לְמַטָּה שֶׁבַע יָמִים שֶׁמִּתְקַדְּשִׁים בָּהֶם, וְכָל אֶחָד נִקְרָא שָׁבוּעַ שֶׁעוֹלֶה בְאֵלּוּ הַשֶּׁבַע. וְעַל זֶה כָּתוּב (ויקרא כג) שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה. מִשּׁוּם שֶׁאֵלּוּ נְקֵבוֹת, תָּפַס הַכָּתוּב לָשׁוֹן שֶׁל נְקֵבוֹת.
זוהר פרשת שלח לך – דף קס"ה ע"ב
אוֹתָם שֶׁשָּׁמְרוּ בְּרִית קֹדֶשׁ וְלֹא חָטְאוּ בוֹ, הֵם הָיוּ בְּנֵי הַמֶּלֶךְ שֶׁבְּכָל יוֹם מִשְׁתַּבֵּחַ בָּהֶם וְזוֹכֵר אוֹתָם תָּמִיד
כָּל אִינּוּן נְטוּרֵי קַיָּימָא קַדִּישָׁא, (ס"א בעון) דְּבָּעוּן לְאִתְחֲזָאָה קַמֵּי מַלְכָּא, דְּהָא לָא אִתְחָזוּן, אֶלָּא בְּגִין לְאַחֲזָאָה דְּאִינּוּן בְּנֵי גְּזִירוּ קַדִּישָׁא. וְעַל דָּא, (שמות כג) יֵרָאֶה כָּל זְכוּרְךָ, אִינּוּן בְּנֵי קַיָּימָא קַדִּישָׁא. דָּיִיק רַב מְתִיבְתָּא, זְכוּרְךָ, וְלָא זְכָרְךָ. דְּהָא זָכָר כְּתִיב, וְלָא זָכוּר, מַאי זְכוּרְךָ. אֶלָּא כָּל אִינּוּן דְּנַטְרִין קַיָּימָא קַדִּישָׁא, וְלָא חָבָאן בֵּיהּ, אִינּוּן הֲווּ בְּנֵי מַלְכָּא, דִּבְכֹּל יוֹמָא מִשְׁתָּבַח בְּהוּ וְדָכִיר לוֹן תָּדִיר. וְעַל דָּא זְכוּרְךָ, הֲהוּא דְּאִית בֵּיהּ קַיָּימָא קַדִּישָׁא, דְּדָכִיר לוֹן מַלְכָּא בְּכָל יוֹמָא, דְּלֵית שְׁבָחָא קַמֵּי מַלְכָּא עִלָּאָה, (אלא) כְּמַאן דְּנָטִיר קַיְּימָא דָּא.
כָּל אוֹתָם שׁוֹמְרֵי בְּרִית הַקֹּדֶשׁ (רוצים) שֶׁרוֹצִים לְהֵרָאוֹת לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, שֶׁהֲרֵי לֹא נִרְאוּ אֶלָּא בִּשְׁבִיל לְהַרְאוֹת שֶׁהֵם בְּנֵי מִילָה קְדוֹשָׁה. וְעַל זֶה, (שמות כג) יֵרָאֶה כָּל זְכוּרְךְ, אוֹתָם בְּנֵי בְּרִית קֹדֶשׁ. דִּיֵּק רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה, זְכוּרְךְ וְלֹא זְכָרְךְ, שֶׁהֲרֵי זָכָר כָּתוּב, וְלֹא זָכוּר. מַה זֶּה זְכוּרְךְ? אֶלָּא כָּל אוֹתָם שֶׁשָּׁמְרוּ בְּרִית קֹדֶשׁ וְלֹא חָטְאוּ בוֹ, הֵם הָיוּ בְּנֵי הַמֶּלֶךְ שֶׁבְּכָל יוֹם מִשְׁתַּבֵּחַ בָּהֶם וְזוֹכֵר אוֹתָם תָּמִיד. וְעַל כֵּן זְכוּרְךְ, הַהוּא שֶׁיֵּשׁ בּוֹ בְּרִית קְדוֹשָׁה, שֶׁזּוֹכֵר אוֹתָם הַמֶּלֶךְ בְּכָל יוֹם, שֶׁאֵין שֶׁבַח לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ הָעֶלְיוֹן (אלא) כְּמִי שֶׁשּׁוֹמֵר בְּרִית זוֹ.
וְעַל דָּא בָּעֵי דְּיִתְחֲזוּן תְּלַת זִמְנִין בְּשַׁתָּא קַמֵּיהּ. תְּלַת זִמְנִין אֲמַאי. אֶלָּא בְּגִין אֲבָהָן קַדְמָאֵי, דְּקַבִּילוּ לְהַאי בְּרִית, קַדְמָאָה לְכָל פִּקוּדִין דְּאוֹרַיְיתָא, וּבְגִין כָּךְ תְּלַת זִמְנִין אִינּוּן בְּשַׁתָּא. אַבְרָהָם קַבִּיל בְּרִית. יִצְחָק קַבִּיל בְּרִית. יַעֲקֹב הֲוָה שְׁלִים מְכֻּלְּהוּ, וְעַל דָּא כְּתִיב בֵּיהּ, (בראשית כה) וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם, שְׁלִים מִכֹּלָּא.
וְעַל כֵּן צָרִיךְ לְהֵרָאוֹת שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בְּשָׁנָה לְפָנָיו. שָׁלֹשׁ פְּעָמִים לָמָּה? אֶלָּא בִּגְלַל אָבוֹת הָרִאשׁוֹנִים שֶׁקִּבְּלוּ בְרִית זוֹ רִאשׁוֹנָה לְכָל מִצְווֹת הַתּוֹרָה, וּמִשּׁוּם כָּךְ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים הֵם בְּשָׁנָה. אַבְרָהָם קִבֵּל בְּרִית, יִצְחָק קִבֵּל בְּרִית, יַעֲקֹב הָיָה שָׁלֵם מִכֻּלָּם, וְעַל כֵּן כָּתוּב בּוֹ (בראשית כה) וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם, שָׁלֵם מֵהַכֹּל.
אַבְרָהָם תָּמִים אִקְרֵי, וְלָא הֲוָה כָּל כַּךְ שְׁלִים, אֲבָל תָּם: שְׁלִים מִכֹּלָּא. מַה כְּתִיב בְּנֹחַ, (בראשית ו) אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדוֹרוֹתָיו. הֲוָה רְשִׁים בִּרְשִׁימוּ קַדִּישָׁא בֵּינַיְיהוּ. וְאָמַר רַב מְתִיבְתָּא, בְּכָל אֲתָר דִּכְתִּיב תָּמִים, דְּרָשִׁים בִּרְשִׁימוּ קַדִּישָׁא, בְּאָת קַיָּימָא דִּבְרִית, וּבְגִין (דף קס"ו ע"א) דְּנָטַר בְּרִית, אִקְרֵי תָּמִים בְּדוֹרוֹתָיו. מַה דְּלָא הֲווֹ כֻּלְּהוּ הָכִי, דְּאִינּוּן מְחַבְּלָן אָרְחַיְיהוּ.
שבת קודש
אַבְרָהָם נִקְרָא תָמִים, וְלֹא הָיָה כָּל כָּךְ שָׁלֵם, אֲבָל תָּם – שָׁלֵם מֵהַכֹּל. מַה כָּתוּב בְּנֹחַ? (שם ו) אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדרֹתָיו. הָיָה רָשׁוּם בְּרֹשֶׁם קָדוֹשׁ בֵּינֵיהֶם. וְאָמַר רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה, בְּכָל מָקוֹם שֶׁכָּתוּב תָּמִים, שֶׁרָשׁוּם בְּרֹשֶׁם קָדוֹשׁ בְּאוֹת קִיּוּם הַבְּרִית, וּמִשּׁוּם שֶׁשָּׁמַר הַבְּרִית נִקְרָא תָמִים בְּדרֹתָיו, מַה שֶּׁלֹּא הָיוּ כֻלָּם כָּךְ, שֶׁהֵם מְחַבְּלִים דַּרְכֵיהֶם.
וְעַל דָּא כְּתִיב, אֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֵּךְ נֹחַ. וְכִי מַאן יָכִיל לְמֵיהַךְ עִמֵּיהּ. אֶלָּא כָּל מַאן דְּנָטִיר בְּרִית קַדִּישָׁא, אִזְדַּוְּוגַת בֵּיהּ שְׁכִינְתָּא, וְשָׁרִיאַת עָלֵיהּ. וּבְגִין כָּךְ, (דברים יח) תָּמִים תִּהְיֶה עִם יְיָ אֱלֹהֶיךָ. תָּמִים תִּהְיֶה, וּלְבָתַר עִם יְיָ אֱלֹהֶיךָ. בְּזִוּוּגָא חֲדָא. דְּכֵיוָן דְּנָטִיר בְּרִית דָּא, עִם יְיָ לִהֱוִי, וְלָא אִתְפְּרַשׁ מִנֵּיהּ.
וְעַל זֶה כָּתוּב אֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ. וְכִי מִי יָכוֹל לָלֶכֶת עִמּוֹ? אֶלָּא כָּל מִי שֶׁשּׁוֹמֵר בְּרִית קֹדֶשׁ, מִזְדַּוֶּגֶת בּוֹ שְׁכִינָה וְשׁוֹרָה עָלָיו. וּמִשּׁוּם כָּךְ, (דברים יח) תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹהֶיךְ. תָּמִים תִּהְיֶה, וְאַחַר כָּךְ עִם ה' אֱלֹהֶיךְ. בְּזִוּוּג אֶחָד. שֶׁכֵּיוָן שֶׁשּׁוֹמֵר בְּרִית זוֹ, עִם ה' לִהְיוֹת, וְלֹא נִפְרָד מִמֶּנּוּ.
דברים יג (יח) וְלֹא יִדְבַּק בְּיָדְךָ מְאוּמָה מִן הַחֵרֶם לְמַעַן יָשׁוּב יְהֹוָה מֵחֲרוֹן אַפּוֹ וְנָתַן לְךָ רַחֲמִים וְרִחַמְךָ וְהִרְבֶּךָ כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ.
זוהר פרשת ויקרא – דף ט"ז ע"א
בְּאוֹתוֹ זְמַן שֶׁמֻּכְשָׁרִים הַמַּעֲשִׂים לְמַטָּה וְהָאֵם בְּשִׂמְחָה, מִתְגַּלֶּה הָעַתִּיק הַקָּדוֹשׁ, וְשָׁב הָאוֹר לִזְעֵיר אַנְפִּין, וְאָז הַכֹּל בְּשִׂמְחָה
דְּתָאנָא, בְּהַהוּא זִמְנָא דְּמִתְכַּשְׁרָן עוֹבָדִין לְתַתָּא, וְאִימָּא בְּחֶדְוָותָא, אִתְגַּלְּיָא עַתִּיקָא קַדִּישָׁא, וְתָב נְהוֹרָא לִזְעֵיר אַנְפִּין, וּכְדֵין כֹּלָּא בְּחֶדְוָותָא, כֹּלָּא בִּשְׁלִימוּ, כֹּלָּא אִשְׁתְּכָחוּ בְּבִרְכָּאן, וְרַחֲמִין זִמְנִין, וְעָלְמִין כֻּלְּהוּ בְּחֶדְוָותָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (מיכה ז) יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ יִכְבּוֹש עֲוֹנוֹתֵינוּ. מַאן יָשׁוּב. יָשׁוּב עַתִּיקָא קַדִּישָׁא לְאִתְגַּלְיָיא בִּזְעֵירָא, יָשׁוּב לְאִתְגַּלְיָיא דְּהֲוָה סָתִים בְּקַדְמִיתָא, וְכֹלָּא אִתְקְרֵי תְּשׁוּבָה.
שֶׁשָּׁנִינוּ, בְּאוֹתוֹ זְמַן שֶׁמֻּכְשָׁרִים הַמַּעֲשִׂים לְמַטָּה וְהָאֵם בְּשִׂמְחָה, מִתְגַּלֶּה הָעַתִּיק הַקָּדוֹשׁ, וְשָׁב הָאוֹר לִזְעֵיר אַנְפִּין, וְאָז הַכֹּל בְּשִׂמְחָה, הַכֹּל בִּשְׁלֵמוּת, הַכֹּל נִמְצָאִים בִּבְרָכוֹת, וְהָרַחֲמִים מְזֻמָּנִים, וְכָל הָעוֹלָמוֹת בְּשִׂמְחָה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (מיכה ז) יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ יִכְבֹּשׁ עֲונֹתֵינוּ. מִי יָשׁוּב? יָשׁוּב הָעַתִּיק הַקָּדוֹשׁ לְהִתְגַּלּוֹת בִּזְעֵיר, יָשׁוּב לְהִתְגַּלּוֹת, שֶׁהָיָה נִסְתָּר בָּרִאשׁוֹנָה, וְהַכֹּל נִקְרָא תְשׁוּבָה.
אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, כֹּלָּא בִּכְלַל, כֹּלָּא סְתָם. וּכְתִיב (דברים יג) לְמַעַן יָשׁוּב יְיָ' מֵחֲרוֹן אַפּוֹ וְנָתַן לְךָ רַחֲמִים. אָמַר רִבִּי יִצְחָק, כֹּלָּא הוּא וַדַּאי, וְהָא אוֹקִימְנָא מִלֵּי קַמֵּיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן.
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, הַכֹּל בִּכְלָל, הַכֹּל סְתָם. וְכָתוּב (דברים יג) לְמַעַן יָשׁוּב ה' מֵחֲרוֹן אַפּוֹ וְנָתַן לְךְ רַחֲמִים. אָמַר רַבִּי יִצְחָק, הַכֹּל הוּא וַדַּאי, וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ אֶת הַדְּבָרִים לִפְנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן.
דברים טו (ח) כִּי פָתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לוֹ וְהַעֲבֵט תַּעֲבִיטֶנּוּ דֵּי מַחְסֹרוֹ אֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ.
זוהר פרשת בלק דף ר"ו ע"א
פָּתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךְ לְּאָחִיךְ לַעֲנִיֶּךְ וּלְאֶבְיֹנְךְ. פָּסוּק זֶה הֲרֵי לָמַדְנוּ אוֹתוֹ, שֶׁלֹּא יַשְׁאִיר אָדָם אֶת הֶעָנִי שֶׁלּוֹ וְיִתֵּן לְאַחֵר
אָמַר הַהוּא יַנּוּקָא, אַהֲדַרְנָא לְמִלִּין קַדְמָאִין. אָבִינוּ מֵת בַּמִּדְבָּר אָבִינוּ הַאי טַעֲמָא דָּאמֵי, לְנָּחָשׁ תַּלְיָיא עַל קְדָלֵיהּ, וּמָשִׁיךְ זַנְבֵּיהּ בְּפוּמֵיהּ, בְּטַעְמָא, דְּהַהוּא דְּאִתְמְשָׁךְ עָלֵיהּ לְעֵילָּא. מֵת בַּמִּדְבָּר, בְּמִלּוּלָא דְּפוּמֵיהּ. אִתְבְּהִיל הַהוּא יַנּוּקָא בִּבְהִילוּ, וְאַתְקִיף בְּקוּדְלָא דַּאֲבוֹי, וּבָכָה וְאָמַר, צְלָפְחָד דָּא בְּמִלּוּלָא מִית, וְאַנְתְּ אַבָּא בְּמִלּוּלָא אַהֲדְרַת לְעָלְמָא דָּא. אַהְדָּר אֲבוֹי וְנָשִׁיק (דף ר"ו ע"א) לֵיהּ, וְגָפִיף לֵיהּ. בָּכוּ רִבִּי אֶלְעָזָר, וְחַבְרַיָּיא כֻּלְּהוּ, וַאֲבוֹי בָּכָה בַּהֲדַיְיהוּ, נְטָלוּהוּ כֻּלְּהוּ וּנְשָׁקוּהוּ בְּפוּמוֹי, עַל רֵישֵׁיהּ, וְעַל עֵינוֹי, וַאֲבוּהּ הֲוָה בָּכֵי בַּהֲדֵיהּ.
אָמַר אוֹתוֹ תִּינוֹק, חָזַרְנוּ לַדְּבָרִים הָרִאשׁוֹנִים. אָבִינוּ מֵת בַּמִּדְבָּר. אָבִינוּ, הַטַּעַם דּוֹמֶה לְנָחָשׁ שֶׁתָּלוּי עַל עָרְפּוֹ, וּמוֹשֵׁךְ זְנָבוֹ בְּפִיו בְּטַעַם שֶׁאתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ עָלָיו לְמַעְלָה. מֵת בַּמִּדְבָּר, בְּדִבּוּר פִּיו. הִתְבַּהֵל אוֹתוֹ תִּינוֹק בְּבֶהָלָה וְתָפַס בְּעֹרֶף אָבִיו, וּבָכָה וְאָמַר, צְלָפְחָד זֶה מֵת בְּדִבּוּר, וְאַתָּה אַבָּא, בְּדִבּוּר חָזַרְתָּ לָעוֹלָם הַזֶּה. חָזַר אָבִיו וּנְשָׁקוֹ וְחִבְּקוֹ. בָּכוּ רַבִּי אֶלְעָזָר וְכָל הַחֲבֵרִים, וְאָבִיו בָּכָה אִתָּם. לְקָחוּהוּ כֻלָּם וּנְשָׁקוּהוּ בְּפִיו, עַל רֹאשׁוֹ, וְעַל עֵינָיו, וְאָבִיו הָיָה בּוֹכֶה עִמּוֹ.
אָמַר לֵיהּ רִבִּי אֶלְעָזָר, בְּרִי, הוֹאִיל וְאַמְרַת מִלָּה דָּא, מַהוּ כִּי בְחֶטְאוֹ מֵת. אָמַר הַהוּא יַנּוּקָא, אַבָּא, אַבָּא, בְּחַד מִלָּה סַגִּי לוֹן, בְחֶטְאוֹ דְּהַהוּא (ס"א כיון דההוא) נָחָשׁ דְּכָרִיךְ בִּזְנָבֵיהּ לְעֵילָּא, מָשִׁיךְ טַעֲמָא בְחֶטְאוֹ, מַאי בְחֶטְאוֹ. בְחֶטְאוֹ דְּהַהוּא נָחָשׁ. (ולא בחטא אחרא) וּמַאי אִיהוּ. מִלּוּלָא דְּפוּמֵיהּ, כִּי בְחֶטְאוֹ מֵת, טַעֲמָא דְּהַהוּא מְשִׁיכוּ דְּהַהוּא נָחָשׁ דְּכָּרוּךְ בִּזְנָבֵיהּ, בְחֶטְאוֹ וַדַּאי.
אָמַר לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר, בְּנִי, הוֹאִיל וְאָמַרְתָּ דָּבָר זֶה, מַה זֶּה כִּי בְחֶטְאוֹ מֵת? אָמַר אוֹתוֹ תִּינוֹק, אַבָּא אַבָּא, בְּדָבָר אֶחָד מַסְפִּיק לָהֶם, בְּחֶטְאוֹ שֶׁל אוֹתוֹ (כיון שאותו) נָחָשׁ הַכָּרוּךְ בִּזְנָבוֹ לְמַעְלָה, מָשַׁךְ טַעַם בְּחֶטְאוֹ. מַה זֶּה בְּחֶטְאוֹ? בְּחֵטְא אוֹתוֹ הַנָּחָשׁ (ולא בחטא אחר). וּמַהוּ? דִּבּוּר פִּיו, כִּי בְחֶטְאוֹ מֵת, טַעַם אוֹתָהּ מְשִׁיכוּת שֶׁל אוֹתוֹ נָחָשׁ הַכָּרוּךְ בִּזְנָבוֹ, בְּחֶטְאוֹ וַדַּאי.
נַטְלֵיהּ רִבִּי אֶלְעָזָר בְּתוּקְפֵּיהּ, בֵּין דְּרוֹעוֹי, וּבָכוּ כֻּלְּהוּ חַבְרַיָּיא. אָמַר לוֹן, רַבָּנָן, שְׁבוֹקוּ לִי בַּהֲדֵי אַבָּא, דְּעַד כְּעַן לָא אִתְיַישְׁבָא רוּחִי (ס"א רוחיה). אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר לְרִבִּי יוֹסֵי, אֵימָּא כַּמָה יוֹמִין וְשָׁנִין לְהַאי יַנּוּקָא. אָמַר לוֹן, חַבְרַיָּיא, בְּמָטוּ מִנַּיְיכוּ לָא תִּבְעוּן דָּא, דְּהָא עַד לָא מָטוּ עֲלוֹי חָמֵשׁ שְׁנִין.
לְקָחוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר בְּכֹחוֹ בֵּין זְרוֹעוֹתָיו, וּבָכוּ כָּל הַחֲבֵרִים. אָמַר לָהֶם, רַבּוֹתֵינוּ, הַשְׁאִירוּנִי אֵצֶל אַבָּא, שֶׁעַד עַכְשָׁו לֹא הִתְיַשְּׁבָה רוּחִי (רוחו). אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר לְרַבִּי יוֹסֵי, אֱמֹר כַּמָּה יָמִים וְשָׁנִים לַתִּינוֹק הַזֶּה? אָמַר לָהֶם, חֲבֵרִים, בְּבַקָּשָׁה מִכֶּם, אַל תְּבַקְשׁוּ זֶה, שֶׁהֲרֵי עוֹד לֹא הִגִּיעוּ עָלָיו חָמֵשׁ שָׁנִים.
אָמַר לֵיהּ רִבִּי אֶלְעָזָר, חַס וְשָׁלוֹם, דְּהָא בְּעֵינָא טָבָא אַשְׁגַּחְנָא בֵּיהּ. וּמַה דְּאַמְרַת חָמֵשׁ שְׁנִין, אִינּוּן חָמֵשׁ שְׁנִין (בראשית מה) אֲשֶׁר אֵין חָרִישׁ וְקָצִיר. דְּלָא תִּקְצוֹר לֵיהּ לְעָלְמִין. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר לְרִבִּי אַבָּא, נֵיתִיב הָכָא עַד ז' יוֹמִין, בְּגִין דְּאִתְיַישְּׁבָא בֵּיתָא. דְּהָא כָּל שִׁבְעָה יוֹמִין דְּנִשְׁמְתָא נַפְקַת מִן גּוּפָא, אַזְלַת עַרְטִילָאָה. וְהַשְׁתָּא דְּאָהַדָרַת, עַד כָּעַן לָא אִתְיַישְּׁבַת בְּדוּכְתָּהָא, עַד שִׁבְעָה יוֹמִין.
אָמַר לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהֲרֵי בְּעַיִן טוֹבָה אָנוּ מַשְׁגִּיחִים בּוֹ. וּמַה שֶּׁאָמַרְתָּ חָמֵשׁ שָׁנִים, אוֹתָם חָמֵשׁ שָׁנִים (בראשית מה) אֲשֶׁר אֵין חָרִישׁ וְקָצִיר, שֶׁלֹּא תִקְצֹר אוֹתוֹ לְעוֹלָמִים. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר לְרַבִּי אַבָּא, נֵשֵׁב כָּאן עַד שִׁבְעָה יָמִים כְּדֵי שֶׁהִתְיַשֵּׁב הַבַּיִת. שֶׁהֲרֵי כָּל שִׁבְעַת הַיָּמִים שֶׁהַנְּשָׁמָה יוֹצֵאת מֵהַגּוּף, הוֹלֶכֶת עֲרֻמָּה. וְכָעֵת שֶׁחָזְרָה, עַד עַכְשָׁו לֹא הִתְיַשְּׁבָה בִמְקוֹמָהּ עַד שִׁבְעָה יָמִים.
אָמַר רִבִּי אַבָּא, כְּתִיב (דברים טו) פָּתוֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לְאָחִיךָ לַעֲנִיֶּךָ וּלְאֶבְיוֹנְךָ, קְרָא דָּא, הָא תָּנֵינָן לֵיהּ, דְּלָא יִשְׁבּוֹק בַּר נָשׁ עַנְיָא דִּילֵיהּ, וְיָהִב לְאַחֲרָא. הָא רִבִּי יוֹסֵי חָמוּךְ בְּבֵי מַרְעֵיהּ, נֵיזִיל וְנִגְמוֹל חֶסֶד עִמֵּיהּ. וּבָתַר דְּנֶהְדַּר, נֵיעוּל בְּהַאי. וְהָא כָּל זִמְנָא דְּנֵהַךְ וְנֶהְדָּר בְּאָרְחָא דָּא, נֶחֱמֵי תְּחִיַּית הַמֵּתִים. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר וַדַּאי הָכִי הוּא, נְשָׁקוּהוּ לְהַהוּא יַנּוּקָא, בֵּרְכוּהוּ וְאַזְלוּ.
אָמַר רַבִּי אַבָּא, כָּתוּב (דברים טו) פָּתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךְ לְּאָחִיךְ לַעֲנִיֶּךְ וּלְאֶבְיֹנְךְ. פָּסוּק זֶה הֲרֵי לָמַדְנוּ אוֹתוֹ, שֶׁלֹּא יַשְׁאִיר אָדָם אֶת הֶעָנִי שֶׁלּוֹ וְיִתֵּן לְאַחֵר. הֲרֵי רַבִּי יוֹסֵי חָמִיךְ בְּבֵית חָלְיוֹ, נֵלֵךְ וְנִגְמֹל אִתּוֹ חֶסֶד, וְאַחַר שֶׁנַּחֲזֹּר, נִכָּנֵס בָּזֶה. וַהֲרֵי כָּל זְמַן שֶׁנֵּלֵךְ וְנַחֲזֹר בְּדֶרֶךְ זוֹ, נִרְאֶה תְּחִיַּת הַמֵּתִים. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, וַדַּאי כָּךְ הוּא. נָשְׁקוּ אֶת אוֹתוֹ תִּינוֹק, בֵּרְכוּהוּ וְהָלְכוּ.