זוהר בין המצרים- ספר זוהר קול ברמה- ליקוט מכל ספרי הזוהר: חורבן בית המקדש, בין המצרים, תשעה באב, גאולה , ביאת משיח ועוד- מפעל הזוהר העולמי

..להורדה הדפסה: (קובץ word) זוהר בין המצרים

קוב.ץ pdf זוהר בין המצרים מעומד

ספר זוהר לתשעה באב מוגה (1)

ספר

זוהר קול ברמה

והוא ליקוט מכל ספרי הזוהר

על חורבן בית המקדש ובין המצרים, והגאולה, ביאת המשיח, ועוד.

בו לקטנו מאמרי הזוהר השייכים לימי בין המצרים ותשעה באב, בארמית ולשון הקודש.

ליקוט גדול ונפלא מהזוהר הקדוש, ומאדרות, וזוהר חדש, מאמרים חוצבי להבות אש מדברי הזוהר הקדוש.

עם הרבה תיקונים חדשים, עם כותרות, תמצית הענין לכל קטע וקטע, וכן צויין בו סמני פיסוק, ועוד, ובזכות שנקיים דברי התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי זי"ע, בני שנו מידותי (גיטין ס"ז), נזכה ל"ובא לציון גואל" בב"א.

יָצָא לָאוֹר עַל יְדֵי "מִפְעַל הַזֹּהַר הָעוֹלָמִי"

בעיה"ק בת ים תובב"א

כ"ט תמוז תשע"ו לפ"ק

לע"נ מרת רוזה בת רבי יעקב ע"ה נ' י"ט תמוז תשע"ו

הקדמה

יהודי ובן ישיבה יקר

עכשיו בשלוש השבועות שאנו בוכים על חורבן שני בתי מקדשות, צריכים לדעת א. למה נחרב בית המקדש? ב. אמרו רז"ל (ירושלמי יומא א, א) כל דור שלא נבנה בית המקדש בימיו, כאלו נחרב בימיו, ואם אנו לא עושים מה שצריך, יש לנו חלק בזה שלא נבנה בית המקדש בימינו, ואם כן עלינו לחקור מה צריך לעשות כדי שיבנה בית מקדשנו.

חטא אדם הראשון היה על שלא בחר להתעסק בעץ החיים (דהיינו חכמת הנסתר והזוהר הקדוש)

בזוהר הקדוש (בראשית כ"ו-כ"ז) ורבי חיים ויטאל זצ"ל (בהקדמה לשער ההקדמות על פי הזוהר בפרשת בראשית), ורבי נתן מברסלב מביאו (בהלכות נטילת ידים והלכות ערלה): הנחש פיתה את האדם בגאווה שעל ידי עץ הדעת הוא יכול להיות כאלקים, ולהתחרות עמו כביכול, ולשלוט על כל העולם. אדם הראשון לקח מעץ הדעת, שורש כל החכמות החיצוניות, ולא בחר להתעסק בעץ החיים התורה הקדושה, חכמת הקבלה, ולהשיג דרכה את השם יתברך, והוא שורש כל החטאים מאז ועד היום שהאמין ללשון הרע של הנחש הארור, ולא רצה ללמוד זוהר הקדוש, ומאז ועד הלאה כל העולם מעורב מטוב ורע, ומשם יצאו הערב רב שגרמו להחטיא את בני ישראל. ובאריכות ביאר מורינו האלקי רבי חיים ויטאל זצ"ל (בהקדמה לשער ההקדמות על פי הזוהר בפרשת בראשית) שחטא אדם הראשון הוא שלא בחר ללמוד זוהר הקדוש, ובגלל שנמנעו מללמוד חכמת הקבלה וזוהר הקדוש גרם חורבן שני המקדשות עד שישובו בני ישראל בתשובה ללמוד זוהר הקדוש.

פגם כל הדורות עד אברהם אבינו שלא למדו תורת הקבלה, להכיר בוראם.

וזה לשון המרח"ו זי"ע: "הנה נתבאר במקום אחר [במאמר] הזה כי עון אדם הראשון בעץ הדעת טוב ורע הוא, שלא בחר להתעסק בעץ החיים שהיא חכמת הקבלה. ומשם בא פגם היסוד, ועל ידי זה צמחו דור המבול ודור הפלגה וסדום. ואחר כך באו קין והבל ובחרו להתעסק בעבודת האדמה ולא להכיר את הבורא. ואז קם דור אנוש שהחלו לעבוד את הכוכבים והמזלות עד ששכחו את השם יתברך ונשכח שמו מן הארץ. זרעו של קין בחרו להתעסק בעבודת האדמה, פיתוחה ובנינה, ושכחו את השם יתברך ורדפו אחר המותרות, ותשחת הארץ, וזה גרם שנמחקו מן העולם במבול הגדול בשנת תרנ"ו, אז קם נח ובנה את התיבה, אבל לא הוכיח את דורו ולא התפלל בעבורם. אחר כך קמו אנשי דור הפלגה, וכמו כן רדפו אחר השררה והמלאכות ובנו מגדל גדול לשלוט משם על העולם, במקום להתעסק בענייני הכרת האלקים, ומרדו נגד ה', ובחרו בחכמת הקבלה להלחם נגד השם יתברך כמבואר בזוהר הקדוש סִתְרֵי תּוֹרָה (ח"א פרשת בראשית דף ע"ד ע"ב). ובאלשיך הקדוש פרשת נח מסביר באריכות, עיי"ש.

חורבן בית המקדש והמניעה לבנותה על שלא לומדים חכמה זו

מכל הנ"ל אנו רואים שחטא אדם הראשון הוא שלא בחר ללמוד זוהר הקדוש, ובגלל שנמנעו מללמוד חכמת הקבלה וזוהר הקדוש גרם חורבן שני המקדשות עד שישובו בני ישראל בתשובה ללמוד זוהר הקדוש. ועכשיו אם אנחנו לא לומדים זוהר הקדוש, כאלו החרבנו את בית המקדש רח"ל, ואנחנו הרבנים והראשי ישיבות והדרשים אם לא אומרים ללמוד זוהר הם הולכים בדרכי אבותיהם של דור הפלגה כי עושים מעשים של דור הפלגה כמבואר בהמקדמת רבנו חיים וויטאל בשער הקדמות. וכל ראש ישיבה רב ומורה דרך שלא מדריך את אנשיו ללמוד דף זוהר ביום כאלו החריב את בית המקדש.

לוּ עַמִּי שׁוֹמֵעַ לִי, הָיוּ לוֹמְדִים עִם תִּינוֹק בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים, סֵפֶר הַזֹּהַר וְתִּיקוּנִים

אָמַר הָרַב הַקָּדוֹשׁ מִקָאמַארְנָא: יֵשׁ הַרְבֵּה שׁוֹטִים שֶׁבּוֹרְחִים מִלִּלְמֹד רָזִין שֶׁל מָרָן הָאר"י וְסֵפֶר הַזֹּהַר, אֲשֶׁר הֵם חַיֵּינוּ, וְלוּ עַמִּי שׁוֹמֵעַ לִי, בְּעִקְבוֹת מְשִׁיחָא אֲשֶׁר הָרַע וְהַמִּינוּת גּוֹבֵר, הָיוּ שׁוֹקְדִים כָּל יְמֵיהֶם לִלְמוֹד סֵפֶר הַזֹּהַר וְכִתְבֵי הָאֲרִ"י ז"ל, בָּלוּל עִם חֲסִידוּת שֶׁל מָרָן הַבַּעַל שֵׁם טוֹב, וְהָיוּ מְבַטְּלִים כָּל גְּזֵרוֹת רָעוֹת… וְלוּ עַמִּי שׁוֹמֵעַ לִי, בַּדּוֹר הָרַע הַזֶּה שֶׁהַמִּינוּת גּוֹבֵר, הָיוּ לוֹמְדִים עִם תִּינוֹק בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים, סֵפֶר הַזֹּהַר וְתִּיקוּנִים וְלַהֲגוֹת בָּהּ, וְהָיָה יִרְאָתוֹ קוֹדֶמֶת לְחָכְמָתוֹ וְיִתְקַיֵּם.

אין מי שיעזור למשה להוציא השכינה מגלותה

וְכָתוּב בְּזוֹהַר (בְּרֵאשִׁית כ"ח עַמּוּד ב'): וּבְגִין דָּא מֹשֶׁה לָא מִית וְאָדָם אִתְקְרֵי אִיהוּ. וּבְגִינֵיהּ אִתְּמָר בְּגָלוּתָא בַּתְרָאָה, וּלְאָדָם לֹא מָצָא עֵזֶר אֶלָּא כֻּלְהוֹ כְּנֶגְדּוֹ. וְכֵן עֲמוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא אִתְּמָר בֵּיהּ וּלְאָדָם לֹא מָצָא עֵזֶר דְּאַפִּיק שְׁכִינְתֵּיהּ מִן גָּלוּתָא, הָדָא הוּא דִּכְתִיב (שְׁמוֹת ב') "וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ." וּמֹשֶׁה אִיהוּ בְּדִיּוֹקְנֵיהּ מַמָּשׁ, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "לֹא מָצָא עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ".

[בֵּאוּר: וְלָכֵן מֹשֶׁה לֹא מֵת, וְהוּא נִקְרָא אָדָם, וּבִגְלָלוֹ נֶאֱמַר בַּגָּלוּת הָאַחֲרוֹנָה, וּלְאָדָם לֹא מָצָא עֵזֶר, אֶלָּא כֻּלָּם כְּנֶגְדּוֹ. וְכֵן נֶאֱמַר בָּעַמּוּד הָאֶמְצָעִי, וּלְאָדָם לֹא מָצָא עֵזֶר, שֶׁיּוֹצִיא שְׁכִינָה מֵהַגָּלוּת. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (שְׁמוֹת ב') "וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ." וּמֹשֶׁה הוּא בִּדְמוּתוֹ מַמָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ לֹא מָצָא עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ].

אין מי שיעזור לז"א להוציא שכינתו מן הגלות

וּבֵאֵר בְּמִקְדַּשׁ מֶלֶךְ: וּמַמְשִׁיךְ רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחָאי לְבָאֵר, שֶׁהַבְּחִינָה שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּינוּ אֵינָהּ זָזָה מִן הַשְּׁכִינָה בְּגָלוּת, וְעַל זֶה נֶאֱמַר בְּגָלוּת הָאַחֲרוֹנָה, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לֹא מָצָא תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁיִּהְיוּ עֵזֶר לְמֹשֶׁה בְּגָלוּת, אֶלָּא כֻּלָּם נֶחְשָׁבִים כְּאִלּוּ הֵם כְּנֶגְדּוֹ, לְפִי שֶׁאֵינָם עוֹסְקִים בְּסוֹדוֹת הַתּוֹרָה, לְסַיֵּעַ לְתִקּוּן הַשְּׁכִינָה. וְנֶאֱמַר בּוֹ, וּלְאָדָם לֹא מָצָא עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ, פֵּרוּשׁ לֹא מָצָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִי שֶׁיַּעֲזֹר לִזְעֵיר אַנְפִּין, לְהוֹצִיא אֶת שְׁכִינָתוֹ מִן הַגָּלוּת.

מי שלא למד סוד, טוב לו שלא נברא, ויתגלגל עוד פעם

הַמְקֻבָּל הָאֱלֹקִי, הַצַּדִּיק הַקָּדוֹשׁ, רַבֵּינוּ יַעֲקֹב אַבּוּחַצִירָא, זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא (בְּסִפְרוֹ גִּנְזֵי הַמֶּלֶךְ דַּף קפ"ה) אוֹמֵר, בְּשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחָאי הַקָּדוֹשׁ: דְּמִי שֶׁלֹּא לָמַד תּוֹרַת אֱמֶת, שֶׁהֵם סוֹדוֹת הַתּוֹרָה, טוֹב לוֹ שֶׁלֹּא נִבְרָא, דִּבְלֹא זֶה אֵין אָדָם יוֹדֵעַ אֱלֹהוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְיִרְאָתוֹ וְאַהֲבָתוֹ, וַעֲבוֹדָתוֹ. וְהָרַב יְהוּדָה פְּתַיָּה, זְכוּתוֹ יָגֵן עָלֵינוּ אוֹמֵר, בְּשֵׁם רַבִּי חַיִּים וִיטַאל זְכוּתוֹ יָגֵן עָלֵינוּ, שֶׁכָּתַב בִּתְחִלַּת שַׁעַר הַמִּצְווֹת: וְאִם לֹא עָשָׂה כֵּן, הֲרֵי חִסֵּר מִצְוָה אֶחָד שֶׁל תַּלְמוּד תּוֹרָה, שֶׁהִיא גְּדוֹלָה וּשְׁקוּלָה כְּכָל הַמִּצְווֹת, וְצָרִיךְ שֶׁיִּתְגַּלְגֵּל עַד שֶׁיִּטְרַח בְּד' בְּחִינוֹת שֶׁל הפרד"ס הַנִּזְכַּר. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. וְעוֹד אָמַר הָרַב יְהוּדָה פְּתַיָּה, זְכוּתוֹ יָגֵן עָלֵינוּ, שֶׁעוֹד בִּשְׁעַת הַלְוָיָה כַּאֲשֶׁר בּוֹכִים עָלָיו, יִתָּכֵן שֶׁכְּבָר חָזַר לְעוֹלָם הַזֶּה בְּגִלְגּוּל, הַשֵּׁם יְרַחֵם .

תורתו שלא לשמה

מִי שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק בְּסֵפֶר הַזֹּהַר … כָּל תּוֹרָתוֹ שֶׁעוֹסֵק, מִשָּׂפָה וְלַחוּץ, וְאֵין לוֹ עֵסֶק בַּחַיִּים וְהֶאָרָה לַנֶּפֶשׁ, וְהוּא כֻּלּוֹ טָעוּת וְרַמָּאוּת, וְאֵינוֹ עוֹסֵק בַּתּוֹרָה אֶלָּא לִהְיוֹת מֵאַנְשֵׁי שֵׁם, לִהְיוֹת רַב וְרֹאשׁ גְּדוֹל הַדּוֹר וּלְהִשְׂתָּרֵר עַל הַבְּרִיּוֹת, וְאֵין לוֹ חַיִּים וְלֹא חֵלֶק בַּחַיִּים

ככלבים הצועקים הב הב

הָרַב הַקָּדוֹשׁ מִקָאמַארְנָא כָּתַב בְּסִפְרוֹ "הֵיכַל הַבְּרָכָה": – בַּדּוֹר הַזֶּה הָאַחֲרוֹן, מִי שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק בְּסֵפֶר הַזֹּהַר וְתִקּוּנִים וְכִתְבֵי מָרָן הָאר"י שֶׁהֵם חַיִּים מַמָּשׁ לַנֶּפֶשׁ, בְּלוּלָה בְּמִקְרָא וּבְמִשְׁנָה וּבְתַלְמוּד וּפוֹסְקִים, יֵדַע נֶאֱמָנָה שֶׁכָּל תּוֹרָתוֹ שֶׁעוֹסֵק, הוּא מִשָּׂפָה וְלַחוּץ, כְּדוֹאֵג, וְאֵין לוֹ עֵסֶק בַּחַיִּים וְהֶאָרָה לַנֶּפֶשׁ, וְהוּא כֻּלּוֹ טָעוּת וְרַמָּאוּת, וְאֵינוֹ עוֹסֵק בַּתּוֹרָה אֶלָּא לִהְיוֹת מֵאַנְשֵׁי שֵׁם, לִהְיוֹת רַב וְרֹאשׁ גְּדוֹל הַדּוֹר וּלְהִשְׂתָּרֵר עַל הַבְּרִיּוֹת, וְאֵין לוֹ חַיִּים וְלֹא חֵלֶק בַּחַיִּים. וּכְדִכְתִיב בְּתִקּוּנֵי זֹהַר חָדָשׁ: לֵית בָּנוּ מַאן דְּיִתְעַר לְגַבָּהּ לְרַצּוֹת לָהּ עִם בַּעֲלָהּ, צַוְחִין בְּכָל יוֹמָא וְלֵילְיָא בְּאוֹרַיְתָא דִּבְעַל פֶּה, בְּכַמָּה קוּשְׁיָן, וְצַוְחִין בָּהּ כְּכַלְבִין דְּאָמְרִין הַב הַב, הָב לָן עוּתְרָא הָב לָן יְקָרָא, וְלֵית מַאן דְּיִשְׁתַּדַּל לְסָלְקָא לִשְׁכִינְתָּא. וּבְוַדַּאי לֹא יַשִּׂיג אָרְחוֹת חַיִּים אֶלָּא עַל יְדֵי לִמּוּד הַזֹּהַר, וְכִתְבֵי מָרָן הָרַב חַיִּים וִיטַאל בִּלְבַד, עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. (הֵיכַל הַבְּרָכָה קָאמַארְנָה פָּרָשַׁת עֵקֶב ז', י"ט – אוֹר הַזּוֹהַר פֶּרֶק י').

ספק פיקוח נפש

כעת הזמן להתחיל לקבוע עיתים לעסוק בזוהר הקדוש ולא לדחות אפילו יום אחד. אין שום עצה לעבור את תהליכי הגאולה ברחמים וחסדים רק על ידי לימוד הזוהר, כמפורש בזוהר הקדוש פרשת נשא ברעיא מהימנא (ד' קכ"ד ע"ב) וז"ל ובגין דעתידים ישראל למיטעם מאילנא דחיי דאיהו האי ספר הזוהר יפקון ביה מן גלותא ברחמי וכו'. [עכ"ל] (לא זכור לי בחז"ל שכתוב שאם כל עם ישראל עושים תשובה, הגאולה תבוא ברחמים, רק נזכר שהתשובה מביאה את הגאולה, אבל לא נזכר אם בדין או ברחמים, מאידך לגבי העצה של לימוד הזוהר נזכר שזה מביא את הגאולה ברחמים), כמו כן מי שיכנס לפנימיות לאחר גלוי המשיח בימים שנאמר בהם "אין לי בהם חפץ" אינו דומה כלל למי שנכנס ללימוד הפנימיות בזמן הגלות. וגם אם אינך מאמין יותר לקיצים, ואתה חושב אולי יש פירוש אחר בזוהר, מותר לך לחשוש מצד הספק אולי זה אמת, והרי מלחמת גוג ומגוג היא פקוח נפש של כלל ישראל, [עיין תיקוני זוהר מ"ח: שבגוג ומגוג הים הגדול יקבל צבע אדום מרוב הדם שישפך,], גם על ספק פיקוח נפש מחללין את השבת, וביכלתך להציל רבים מישראל, על ידי קיום דברי חז"ל ללמוד את הזוהר הקדוש, אל תאמר כשאפנה אשנה, שמא לא תפנה! (תו"ד סוד החשמל).

עת צרה היא ליעקב!!!

בעת הזאת שָׁרָגְשׁוּ גוֹיִם וּלְאֻמִּים יֶהְגּוּ רִיק. יִתְיַצְּבוּ מַלְכֵי אֶרֶץ וְרוֹזְנִים נוֹסְדוּ יָחַד עַל ה' וְעַל מְשִׁיחוֹ. נְנַתְּקָה אֶת מוֹסְרוֹתֵימוֹ וְנַשְׁלִיכָה מִמֶּנּוּ עֲבֹתֵימוֹ. (תהילים פרק ב א-ג). לכו ונכחידם מגוי ולא יזכר שם ישראל עוד.

ירידת הדורות מפני חוסר לימוד הזוהר הקדוש

תלמידי חכמים מתמעטים והערב רב מתגברים, ומינות ואפיקורסות ירדו להציף את העולם ופרצו פרצות בכרם ה' וגוזרים גזירות בארץ הקודש ובחוץ לארץ, על עם ה' ותורתו היהדות החרדית הצרופה, החינוך החרדי הטהור, ובחורי ישראל.

סיבת ירידת הדורות היא בשל מיעוט לימוד הזוהר הקדוש, שהוא המאור שבתורה שמחזירם למוטב כמו שכתוב בירושלמי (חגיגה דף ו): "א"ר חייה בר בא אותי עזבו אוותרה, שמא את תורתי שמרו, שאילו אותי עזבו ותורתי שמרו, השאור [האור] שבה היה מקרבן אצלי [מחזירן למוטב]" הרב דוד בן נפתלי הירש פרנקל, בעל המחבר פירוש "קרבן העדה" על התלמוד הירושלמי ד"ה השאור שבה – "פירוש רמז לסודות התורה".

מעכב הגאולה

ונמצינו למדים שמי שהיה יכול ללמוד בתורת הסוד ולא למד ענוש יענש על כך. ומעכב את הגאולה! (זוה"ק תיקון ל' תיקון מ"ג וכן כתב הגר"א ז"ל, ועיין עוד במדרש משלי פ"י). – ועל זה צווח ככרוכיא בספר מזכה הרבים: מה יעזור לנו, אם אנחנו רוצים להגאל, אבל לא פועלים בשביל לקרב את הגאולה? ומהו קירוב הגאולה? תשובה שלמה קדושה וטהרה (קדושת האדם כולל כשרות המאכלות באמת [וכידוע שיש מכשול גדול בענין זה ואפילו בהכשר "מהודר"] ההתנהגות והלבוש התרחקות מדרכי הגויים וכו'); ולימוד הזוהר הקדוש! עכ"ד.

מי שלא לומד זוהר הקדוש מחריב את העולם

בתיקוני הזהר (תיקון ל' נתיב תנינא) כתוב על אלו "דלא בעאן לאשתדלא בחכמת הקבלה" (שלא רוצים לעסוק בחכמת הקבלה) "אוי להם שגורמים עניות, חרב, ביזה, והרג ואבדון בעולם", עכ"ל, וזאת מובן על פי הגמרא (שבת פ"ח. ובע"ז ג.) "התנה הקב"ה עם מעשה בראשית ואמר אם ישראל מקבלים את תורתי מוטב (אתן מתקיימין) ואם לאו, אני אחזיר אתכם ל"תוהו ובוהו", דכתיב "משמים השמעת דין" – מתן תורה – "ארץ יראה" – בתחילה, שמא לא יקבלו ישראל התורה ותחזור הארץ לתוהו ובוהו – "ולבסוף" – כשקבלוה בנעשה ונשמע – "שקטה", כלומר, כשהבטיחו "נעשה ונשמע", אז שקטה, על זה אפשר לשאול, אם כתוב "כל הדברים אשר דבר ה' נעשה", הרי כבר שמעו, א"כ מה האמירה "ונשמע"? אלא, שמיעה מלשון סברא, להבין "מדוע", כי תורה שבכתב אומרת לנו "מה" לעשות, תורה שבעל פה אומרת לנו "איך" לעשות, והזהר הקדוש מסביר לנו "למה" לעשות, וההוכחה היא, שבפרשת כי תבוא מובאת התוכחה, ובסוף הפרשה כתוב "למען תשכילו את כל אשר תעשון", כלומר, קיבלתם עונשים, עכשיו תתקנו מה שלא עשיתם קודם, "תשכילו" ב"שכל" תבינו מה שאתם עושים, וכדברי הגר"א לעיל,

טוב שלא נברא בעולם ולא ילמד לא תורה שבכתב ולא תורה שבעל פה

ובתיקוני הזהר (תיקון מ"ג) על פי כסא מלך, כתוב, וכך מי שגורם שתסתלק הקבלה והחכמה, מתורה שבעל פה ומתורה שבכתב, ואומרים שיש רק פשט בתורה ובתלמוד, וגורם שלא ילמדו הקבלה "אוי לו טוב היה שלא הי-ה נברא בעולם ולא ילמד לא תורה שבכתב ולא תורה שבעל פה, שנחשב לו שמחזיר העולם לתוהו ובוהו, וגורם עניות בעולם ואורך הגלות" ומסביר, אם לומד תורה שבכתב ותורה שבעל פה ולא לומד קבלה, פוגם בלימודו ומחזיר העולם ליסוד שבירת הכלים שמגביר הקליפות ואם היה – עם הארץ, לפחות לא פוגם כל כך, ממנו יוודע גודל החיוב וגודל השכר למי שלומד הקבלה, כי לימוד הזהר בגירסא בעלמא, בונה עולמות וכל שכן אם יזכה ללמוד ולהבין פירוש מאמר אחד, יעשה בו תיקון למעלה בשעה אחת מה שלא יעשה בלימוד הפשט שנה תמימה, אלא ודאי לימודו כל השנה אינו כלום, אם אין מעטרו בלימוד הקבלה, אם יתקן גלגולו וישוב ללמוד קבלה, תחזור הארץ להיות מרוצה, עכ"ל. – ולאור הנ"ל ישאל השואל, מתי ובאיזה גיל צריך להתחיל ללמוד את הזהר הקדוש, לכן אציג את דברי חז"ל הברורים, בצורה שאינה משתמעת לשני פנים, וכדלהלן: במסכת קידושין (דף ל.): אומרת הגמרא לעולם ישלש אדם שנותיו, שליש במקרא, שליש במשנה, שליש בתלמוד, שואלת הגמרא, מי יודע כמה חיי? מתרצת הגמרא לא צריכא, ליומי. על זה אומר רש"י הקדוש, "ליומי" לחלק את ימי השבוע, מקשה עליו התוס', גם על זה אפשר לשאול "מי יודע כמה חיי, ומשיב התוס', בכל יום ויום עצמו ישלש, ולפי זה, הרי חובת כל אחד ללמוד זוה"ק, – כמובטח "עתידא חכמתא דא לאתגליא לסוף יומיא", ממתי ובאיזה גיל יכול להתחיל, על זה אפשר לשאול את שאלת הגמרא "מי יודע כמה חיי" וממילא חובת כל אחד הלומד תורה, להשלים ה"פרד"ס" בכל יום. – השל"ה הקדוש בפרק בעשרה מאמרות כותב בזה"ל: אחר שתמלאו כריסכם מתלמוד ופוסקים "בכל יום ויום" אזי אחר כך תבררו חלק יפה מהיום ותדבקו בלימוד זו החכמה בתוספת קדושה ודביקות גדול בו יתברך ויתברך, עכ"ל.

Nâw

קרוב לימות המשיח, אפילו תינוקות שבעולם ידעו סודות החכמה

בזהר הקדוש (וירא קי"ח ובהסולם סעיף ק"ס) כתוב, וז"ל: וכשיהיה קרוב לימות המשיח, אפילו תינוקות שבעולם עתידים למצוא סודות החכמה, ובאותו זמן יתגלה לכל, עכ"ל. – בהוספה לספר יסוד יוסף פ' י"ג כתוב דההגבלות על לימוד הקבלה כגון שילמד מפי מקובל ולא מפי כתבים וכו' זה לא נאמר על לימוד ספר הזהר עיי"ש, וכן אמר הגה"צ רבי שלמה בלוך זצ"ל משם רבו החפץ חיים זצ"ל" שעל לימוד ספר הזהר, אין שום הגבלה, כי רובו מדרש, והיה החפץ חיים מעורר לכולם שילמדו כל שבת את הזהר של אותה פרשה, ואפילו לבחורים, עכ"ל. – הגה"ק רבי יצחק אייזיק מקאמארנא זי"ע בספרו נוצר חסד (על פרקי אבות פ"ד מ"כ) כותב, וז"ל: וכן יש הרבה שוטים שבורחים מללמוד רזין של מרן האר"י וספר הזהר אשר הם חיינו, ממש, חיות אדם הישראלי תלוי בספר הזהר, ולו עמי שומע לי בדור הרע הזה שהמינות גובר, היו לומדים עם תינוק בן תשע שנים ספר הזהר והתיקונים להגות בו, והיה יראת חטאו קודמת לחכמתו. – בספר אבן שלמה פר"ח סע' כ"ז מהגר"א מוילנא זי"ע כתוב וז"ל: פנימיות התורה הם חיים לפנימיות הגוף שהוא הנפש והחיצוניות לחיצוניות הגוף "והעוסקים ב"סוד" אין יצה"ר יכול להתגרות בהם" עכ"ל. וניתן מכאן להסיק שזה תלוי (כהנ"ל) בהקדמת יראת חטאו, לחכמתו.

Nâw

לפני ביאת המשיח יהיה צירוף גדול

ובעניין ביאת משיח בב"א, רציתי לצטט את הכתוב בזוה"ק פרשת נשא (קכ"ד.) שבגאולה האחרונה יהי-ה כביציאת מצרים (ככתוב כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות) שכתוב שם "וחמשים" עלו בני ישראל מארץ מצרים, – ודורשים חז"ל, במדרש ובמכילתא וכן ברש"י על הפסוק "וימרו בי" (יחזקאל כ' פסוק ח') שרובם של ישראל מתו בג' ימי אפילה, ואלה שעלו היו רק "אחד מחמישים או אחד מחמש מאות"!!! – וכן ממשיך הזוה"ק ואומר שעם ישראל יחולק כבמתן תורה, "אלו שנאחזו בעץ החיים שהוא ה"זוה"ק" יזכו ויכנסו להיכל המשיח, ואלו שלא למדו הזו"ה"ק וירצו עכשיו להכנס, עליהם נאמר כי סקול יסקל או ירה יירה", ועל זה אשאל אותך, באיזו קטיגורי-ה אתה רוצה להמצא??

מעשה שהיה עם כ"ק מרן בעל הסולם נשמת האריז"ל לפני השואה

סיפר הרב מאשלג, נכדו של בעל הסולם: אם תשאל, מדוע אני פועל כה רבות להפצת לימוד הזוה"ק ואחרים לא? אשיב לך: אני חש זאת כחובה מוסרית משום מעשה שהי-ה עם סבי הקדוש, כי בשנים תרע"ז – תרע"ט (1917 –1919 למנינם) לאחר מלחמת העולם הראשונה, רץ כ"ק סבי הגה"ק בעל "הסולם" זי"ע ופנה לגדולי ישראל באירופה והתחנן בפניהם שיורו לתלמידיהם וחסידיהם ללמוד הזוה"ק והוכיח הנכתב בספה"ק על החיוב בלימוד הזוה"ק, אך לצערנו דחו תחנוניו בתירוצים למיניהן, בשנת תרע"ט (1919) צעק סבי הקדוש שנגזרה הגזירה בשמים!!! ונותנים לנו 20 שנה לברוח לארץ ישראל, ששם לא יהי-ה חורבן!!! כששמעו זאת, החלו לכנות את סבי הקדוש "ציוני" ומאחר שראה שכ"ציוני" (לכאורה ) אין לו יותר שום השפעה על עידוד לימוד הזוה"ק, החליט לעלות לארץ ישראל, ועשה זאת בשנת תרפ"א (1921)!!! ולצערנו פרצה שואת הגרמנים ימ"ש בשנת תרצ"ט (1939) בדיוק 20 שנה משנת תרע"ט (1919)!!! לצערי, עשרות רבות של יהודים, יוצאי השואה, סיפרו לי זאת לפני למעלה מ-40 שנה ואמרו לי "כמה סבא שלך צדק וחבל שלא שמעו לו" !!! (בטוחני שיש אלפים, ששמעו מציאות זו מאבותיהם ויודעים האמת), וכיון שעדיין לא נשתנתה הגישה ללימוד הזהר הקדוש, חוששני שוב מדבריו הקדוש, ואיני רוצה שההסטורי-ה תחזור ח"ו על עצמה ושוב יאמרו "כמה שהוא צדק"!!! וד"ל

זעקה גדולה ומרה מהגה"צ גאב"ד האלמין שליט"א

גזירת הגיוס – כי לא אמרו ללמוד זוהר

"וּמָרְדֳּכַי יָדַע אֶת כָּל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה, וַיִּקְרַע מָרְדֳּכַי אֶת בְּגָדָיו וַיִּלְבַּשׁ שַׂק וָאֵפֶר, וַיֵּצֵא בְּתוֹךְ הָעִיר וַיִּזְעַק זְעָקָה גדולה וּמָרָה"

גזירת הגיוס באה, בגלל שלא למדו זוהר הקדוש ופנימיות התורה בישיבות ובכוללים.

הלכנו כבר בחודש אדר וניסן (שהתחיל כל הסיפור) לראשי הישיבות ודיברנו על הזוהר וחשיבות למנוע את הגזירות, ולא נעננו, זכרו את הסיפור של בעל הסולם לפני השואה (כמפורט לעיל, ובזוהר הישועה בארוכה) בואו לא נטעה שנית!

העיתונים מלאים מינות ואפיקורסות כתוב שם: "הראש ממשלה אשם, פלוני אשם וכו""

הוא לא אשם, הממשלה לא אשמה, הם רק המקל, זה ממש בזבוז זמן, להאשים את הממשלה, ולכתוב ולדבר עליהם, זה לא הם. זה אנחנו! [כך מבאר החפץ חיים הרבה פעמים].

בואו ונלמד מאחי יוסף הקדושים – אבל – אשמים אנחנו!

להאשים את השני זה לא יעזור, בואו נתקן את המעוות לפני שיהיה מאוחר מדי!

אזהרה חמורה!

אם לא ילמדו זוהר בישיבות הקדושות ובכוללים – לא רק שיסגרו את הישיבות, והבחורים ילכו לצבא ח"ו, אלא ח"ו שלא יהיה כמו שהיה בשנת תרע"ד, (כמבואר בהקדמת בית לחם יהודא לרבי יהודה פתייה זצ"ל, ראה ספר אור הזוהר ובעלוני אור הזוהר 35-185), ומיד אחרי זה הייתה מלחמת העולם הראשונה, ואז הזהיר בעל הסולם ולא שמעו בקולו, ואז הגיע מלחמת העולם השניה השואה רח"ל – המחיר עלה שש מיליון קרבנות רח"ל, ומה שיארע אחר כך כבר לא צריך לכתוב, כי מובן מאליו [עיין בנבואות זכריה יג, סנהדרין קי"א, זוהר שמות ז', תיקוני זוהר כ"א, כח הזוהר חלקים א-ח, עלוני אור הזוהר 1-210 ועוד ועוד], ובצבא יש לנו כבר מחלקי הזוהר הקדוש, שאומרים לחיילים, אם אתם רוצים לחיות, רק זה יציל אתכם, וכולם אפילו אחינו החילונים קוראים כבר ולומדים זוהר הקדוש, והרבה הרבה חזרו על ידי זה ליהדות ולבורא יתברך, והרבה בדרך לחזור, וקצת מהראשי ישיבות עוד לא החליטו מה לעשות, ושמה באמת יחזרו בתשובה, וזה השליחות של שליחי ה' ראשי הממשלה, אתם ברוגז על המקל שלוקה, מי שלח אותו, ולמה שלחו אותו?

ומי שלח בשנת תרע"ד לקחת את כל הצעירים בחורי הישיבה לצבא, ומי הרג אותם? – ומי אשם על הריגתם של ששה מיליון יהודים? – ומה כותב רבי מנחם מענכין בהסכמתו על איפה שלימה?

כי עניות דישראל והגזרות והמלחמות המשסות וההריגות, הוא בעצמו גורם לזה, מפני שלא עוסק בחכמת הקבלה, ובפמליא של מעלה העני חייב על דלותו ושפלותו, ההרוג על הריגתו, כל זה נקרא חטאים שבין אדם לחבירו, אשר גם יוה"כ אין מכפר עליהם, אוי לנו מיום הדין והתוכחה.

הסכמת רבי מנחם מענכין על איפה שלימה:

ומה ישיבו בני נשא על המאמר המבהיל בתיקוני זוהר (תקון ל´): "וי לון דגרמין דיזיל ליה רוחו של משיח מן העולם ולא ישוב לעולם שהם עושים את התורה יבשה ולא רוצים להשתדל בחכמת הקבלה וכו´", כמה נפישא חיל´ של המאמרים הללו שנוקבים ויורדים לפני לפנים חדרי לבו של אדם המאמין האמיתי, תסמרנה שערותיו ובשרו נעשה חידודין, בהעלותו על ליבו כי עניות דישראל והגזרות והמלחמות המשסות וההריגות הוא בעצמו גורם לזה מפני שלא עוסק בחכמת הקבלה, ובפמליא של מעלה העני חייב על דלותו ושפלותו, ההרוג על הריגתו, כל זה נקרא חטאים שבין אדם לחבירו, אשר גם יום הכיפורים אין מכפר עליהם, אוי לנו מיום הדין והתוכחה!

קול דמי אחיך צועקים – מי לא שומע את הקול, קול הקורא, ששה מיליון יהודים שצועקים למעלה בשמים על הרבנים שלא רצו ללמוד זוהר הקדוש ולכן הרגו אותם!!!! וכך צווח במר קולו הגה"ק בעל הסולם זצ"ל בסוף הקדמתו להסולם שלו, עיי"ש. – כמו כן אנחנו צועקים עכשיו על כל האדמורי"ם, ראשי ישיבות, רבנים, מגידי שיעורים, בעלי דרשנים, שלא צועקים נורא, לפני שיהרגו ח"ו את הבחורים ואברכים, ולפני שיסגרו את הישיבות!!!: "אתם הרבנים שלא צועקים ללמוד זוהר הקדוש!!! אתם אשמים על הכל ולא ולא הכנסת ושריה ויועציה!!!"

אבל אשמים אנחנו על אחינו !

מעמיד עליהם מלך קשה כהמן

כתוב שהגאולה לא תהיה עד שבני ישראל יחזרו בתשובה, ואם לא חוזרים מה הוא עושה מעמיד עליהם מלך קשה כהמן והם מוכרחים לחזור, וכך גם כאן העמיד עלינו מלכים קשים כדי שאנו נחזור בתשובה כך אמר מרן האדמו"ר מבעלזא שליט"א.

נכון, אני גם אשם בכל זה שלא הוכחתי מספיק!!! ולכן אני יוצא בקול חזק וכותב את האמת כמו שכתבתי ב-17 ספרים על הערב רב (310 מראה מקומות 172 מזוהר הקדוש), תלמדו את הספרים ותבינו מי הם האשמים האמיתיים!!! וכפי שמסרו מן השמים, לאחרונה, שעל כל יהודי ללמוד דקה אחת, על כל פנים מזוהר הקדוש.

אנחנו לפני הסוף! כולנו מוכנים ומחכים למשהו גדול, השאלה – מתי?

Nâw

אזהרה אחרונה מהעולם העליון לפני השואה – תשע"ג – תשע"ה

חובת השעה: לעשות תשובה שלמה, לימוד הזוהר הקדוש, ולהתקרב כמה שיותר לבורא עולם!

הצדיקים מגן עדן זועקים לכל יהודי/ה: "אל תשאירו אותנו פה, תחזרו בתשובה!"

כמו שמסרו לאחרונה מעולם האמת:"אנחנו עצובים, כי אנחנו כולנו בהמתנה לעולם הבא, עדיין אין אף אחד שהגיע לעולם הבא. אין עולם הבא [ראה שער הגמול להרמב"ן סידור עבודת השם דף 319, מאמר העיקרים להרמח"ל]. העולם הבא זה [יהיה] רק שכל עם ישראל יחזור בתשובה. זה רק יהיה כשכל עם ישראל יחיה את התורה."

אמרו לי:" תחזור לשם ותלמד "שמע ישראל"… אבל בעיקר – שילמדו זוהר, הזוהר הקדוש. שלא יעזבו את הזוהר לדקה, תן להם שיעסקו בזוהר – דקה, שתי דקות, שלוש דקות, אבל שיעסקו בזוהר. – הדקה הזאת יכולה להביא את העולם לשחרור מהסטרא אחרא, דקה אחת. – לכן, הדקה המיוחדת הזאת שקיימת – לתת אותה בכל הכח – אז תבוא הגאולה השלמה. לצרף את כל הערב רב שקיים בעם ישראל – זה סתם הטפילים שהצטרפו לעם ישראל, אין להם שום חלק, קחו מהם את כל ניצוצות הקדושה."

(מתוך שיחה עם הצדיק רבי יוחנן באנון זצ"ל – אחרי מוות קליני, כסלו תשע"ג, הספור נמצא בעלון # 196 למה?)

לימוד הזוהר מקדש כמו הקרבנות

כתוב בפרשת תרומה, מכל כלי המקדש המשכן והמזבח ומנורה הטהורה ועוד, וכתוב "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם", היום שאין לנו קרבנות, תורת לימוד הזוהר הקדוש מקדש אותנו כמו הקרבנות בבית המקדש, שכל הגאולה תלויה אך ורק בלימוד הזוהר הקדוש, כמו שאומר השְׁלָ"ה הקדוש זי"ע, בעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת, מַאֲמָר רִאשׁוֹן): וזה לשונו: כְּשֵׁם שֶׁלֹּא נִגְאֲלוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם עַד שֶׁהֻצְרַךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְקַדְּשָׁם בְּדַם פֶּסַח וּבְדַם מִילָה, כֵּן גְּאֻלָּה הָעֲתִידָה לֹא תִּהְיֶה הַגְּאֻלָּה עַד שֶׁיִּזְכּוּ לְתּוֹסְפוֹת הַקְּדֻשָּׁה הַזּוֹ, וְהוּא רְצוֹן הָאֵל יִתְבָּרַךְ, וְאַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה בָּהּ.

ללא צער חבלי משיח

וְכָךְ אוֹמֵר משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם לְרַשְׁבִּ"י זְכוּתוֹ יָגֵן עָלֵינוּ אָמֵן בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ פָּרָשַׁת נָשׂא, "בְּהַאי חִבּוּרָא דִּילָךְ דְּאִיהוּ סֵפֶר הַזֹּהַר יִפְקוּן בֵּיהּ מִן גָּלוּתָא בְּרַחֲמֵי". בֵּאוּר הַדְּבָרִים: בִּזְכוּת הַחִבּוּר שֶׁלְּךָ, סֵפֶר הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, יֵצְאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִן הַגָּלוּת בְּרַחֲמִים לְלֹא צָרוֹת וְיִסּוּרִים וּלְלֹא צַעַר חֶבְלֵי מָשִׁיחַ!

אבל אלו שלא לומדים את תורת הסוד, אשמים על כל הרציחות ושפיכות דמים של עם ישראל, כמו שהבאנו לעיל את דברי הזוהר, ואלו שלומדים הם המצילים את עם ישראל, ובפרט ילדי צאן קדשים, איזה זכות גדול, ושמחה גדולה בשמים כל רגע ורגע שלומדים זוהר הקדוש.

להבין את הנגלה על ידי הנסתר

עוד רואים מכאן, כמה חיוב גמור הוא ללמוד ולדעת סודות התורה כדי להנצל מן החיצונים, ולכל הפחות לבקש ולרצות לדעת, וזהו בודאי על ידי שבתחילה ילמד כסדר זוהר הקדוש ותטהר נשמתו ותבער בלבו אש אהבת ה', וחשקת לימוד התורה הקדושה, בזה בודאי ירצה לפני אדון כל, ויזכה שייפתחו לפניו שערי החכמה העליונה, ויבין את דברי תורת הנגלה כמבואר בגר"א שאי אפשר להבין תורת הנגלה אם לא לומדים סודות התורה.

אין לו לה' קורת רוח בעולם רק כשעוסקים בו

וידוע מה שֶּׁכָּתַב מוֹרֵנוּ רַבִּי חַיִּים וִיטָאל זי"ע, מַה שֶׁאָמַר הַנָּבִיא יִרְמְיָהוּ (ד' כ"ד), "וְכָל הַגְּבָעוֹת הִתְקַלְקָלוּ" אֵלּוּ הַבַּחוּרִים הַתַּלְמִידִים הַקְּטַנִּים שֶׁרוֹאִים אֶת מְלַמְּדֵיהֶם שֶׁאֵינָם רוֹצִים לִלְמוֹד זוה"ק וְתוֹרַת הַסּוֹד, עַל כֵּן גְּבָעוֹת אֵלּוּ נִתְקַלְקְלוּ וְלִבָּם שֹׁרֶשׁ פּוֹרֶה רֹאשׁ וְלַעֲנָה וְעָלְתָה בָּהֶם חֲלוּדַת טִיט וָרֶפֶשׁ לִכְפֹּר בְּחָכְמַת הָאֱמֶת … וְאֵין סָפֵק כִּי לֹא יִהְיֶה לָהֶם חֵלֶק בָּעוֹלָם הַבָּא כַּנִּזְכָּר בַּזֹּהַר. וְעוֹד כָּתַב שָׁם, כִּי הַכֹּל תָּלוּי בְּעֵסֶק הַחָכְמָה הַזֹּאת, וּמְנִיעָתֵנוּ מִלְּהִתְעַסֵּק בָּהּ הִיא גּוֹרֶמֶת אִחוּר וְעִכּוּב בִּנְיַן בֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ הַמְכֻנֶּה וְנִקְרָא "הֲדַר הַכַּרְמֶל", כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (שִׁיר הַשִּׁירִים ז ו): "רֹאשֵׁךְ עָלַיִךְ כַּכַּרְמֶל"… כִּי אֵין לוֹ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קוֹרַת רוּחַ בְּעוֹלָמוֹ, אֶלָּא כַּאֲשֶׁר עוֹסְקִים בְּחָכְמָה זוֹ.

מיד נגאלים

רוֹאִים שֶׁכְּדֵי לִזְכּוֹת לְיִרְאַת שָׁמַיִם טְהוֹרָה, שֶׁיֵּדַע שִׁפְלוּת עַצְמוֹ מֻכְרָחִים לִלְמוֹד זוֹהַר הַקָּדוֹשׁ, וּבְכָךְ נִצָּלִים מִקִּלְקוּלִים וּכְפִירוֹת, וְזוֹכִים לְהַכִּיר גַּדְלוּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וְכַאֲשֶׁר כָּל יִשְׂרָאֵל יַעַסְקוּ בְּלִמּוּד הַזּוֹהַר הַקָּדוֹשׁ מִיַּד נִגְאָלִים וְנִצָּלִים מֵחֶבְלֵי מָשִׁיחַ. וְכָל עִקַּר בִּיאַת הָאָדָם לָעוֹלָם הַזֶּה הוּא כְּדֵי שֶׁיִּלְמַד אֶת הַלִּמּוּד הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה.

Nâw

לא לתת מנוחה לה' עד שיגאלנו

וּבֶאֱמֶת כְּבָר הָרַעֲיָא מְהֵימְנָא [הוּא מֹשֶׁה רַבֵּנוּ ע"ה] מְצַוֶּה אוֹתָנוּ לִלְמוֹד זוֹהַר הַקָּדוֹשׁ דַּוְקָא, כִּי תּוֹרַת הָרַשְׁבִּ"י מֵאִיר עַד סוֹף הַדּוֹרוֹת, וְצָרִיךְ לִלְמוֹד ללא הֶפְסֵק וְלֹא לָתֶת מְנוּחָה לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַד שֶׁיִּגְאָלֵנוּ (זוֹהַר פִּנְחָס ריט.)

ולכן אשרי חלקכם הילדים הצדיקים ובחורי ישראל שלומדים זוהר הקדוש, ובוודאי שכל העולם עומד עליהם, האם יש זכות יותר גדול מזה?

ממנו יראו וכן יעשו כל הרבנים ראשי ישיבות ומלמדים ואנשים פשוטים לקבץ הילדים, וללמוד איתם זוהר הקדוש ונחלק להם גם אי"ה מתנות.

קימו וקבלו היהודים להחזיק בלמוד הקדוש הזה

רַבֵּנוּ יוֹסֵף חַיִּים, הַבֶּן אִישׁ חַי, (בְּהַקְדָּמַת הַתִּקּוּנִים בְּנָיָהוּ), וזה לשונו: מִזְּמַן אֲשֶׁר הֵצִיץ וְזָרַח אוֹר יְקָרוֹת שֶׁל שְׁנֵי מְאוֹרוֹת הַגְּדוֹלִים סֵפֶר הַתִּקּוּנִים וְסֵפֶר הַזֹּהַר קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ הַיְּהוּדִים קְהַל עֲדַת יִשְׂרָאֵל לְהַחֲזִיק בַּלִּמּוּד הַקָּדוֹשׁ שֶׁל הַתִּקּוּנִים וְהַזֹּהַר יָחִיד וְרַבִּים מִנַּעַר וְעַד זָקֵן, וְהַגַּם דְּאֵין לְאֵל יָדָם לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין סוֹד אֲמָרוֹת טְהוֹרוֹת שֶׁבַּסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים הָאֵלֶּה אַף עַל פִּי כֵן שׁוֹתִים בַּצָּמָא אֶת דִּבְרֵיהֶם וּמִתְלַהֲבִין בִּקְרִיאָתָן מְאֹד מְאֹד.

ללמוד זוהר ותיקונים וחסידות

וְהַלּוֹמֵד זָקֵן, בְּסוֹדוֹת וְרָזִין דְּאוֹרַיְתָא, רָזִין דְּעַתִּיק יוֹמִין, זָקֵן מָלֵא רַחֲמִים, דּוֹמֶה לִדְיוֹ כְּתוּבָה עַל נְיָר מָחוּק, שֶׁאֵינוֹ נֶחְקָק כָּל כָּךְ בְּמֹחוֹ וּמַחְשַׁבְתּוֹ וְיָכוֹל לִטְעוֹת בָּהֶם הַרְבֵּה, כִּי נִמְחָק חוֹזֵר כּוֹתֵב וְנִמְחָק. וְכֵן יֵשׁ הַרְבֵּה שׁוֹטִים שֶׁבּוֹרְחִים מִלִּלְמֹד רָזִין שֶׁל מָרָן הָאֲרִ"י וְסֵפֶר הַזֹּהַר אֲשֶׁר הֵם חַיֵּינוּ, וְלוּ עַמִּי שׁוֹמֵעַ לִי, בְּעִקְבוֹת מְשִׁיחָא אֲשֶׁר הָרַע וְהַמִּינוּת גּוֹבֵר, הָיוּ שׁוֹקְדִין כָּל יְמֵיהֶם לִלְמֹד סֵפֶר הַזֹּהַר וְהַתִּקּוּנִים כִּתְבֵי מָרָן בָּלוּל עִם חֲסִידוּת וְהַקְדָּמוֹת שֶׁל מָרָן הָרַב רַבִּי יִשְׂרָאֵל בַּעַל שֵׁם זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה וְהָיוּ מְבַטְּלִין כָּל הַגְּזֵרוֹת רָעוֹת וְהָיוּ מַמְשִׁיכִין שֶׁפַע וְאוֹר עַל כָּל הָעוֹלָמוֹת, כֵּן הַשְׁפָּעוֹת פַּשְׁטִיּוֹת, בָּנֵי חַיֵּי מְזוֹנֵי. (רַבֵּינוּ הַקָּדוֹשׁ יִצְחָק אַיְזִיק יְחִיאֵל סַפְרִין מִקּוֹמַרְנָה, נוֹצֵר חֶסֶד, פֶּרֶק ד' מִשְׁנָה כ').

בַּדּוֹר הַזֶה שֶׁהַמִּינוּת גּוֹבֵר צְרִיכִין לִלְמֹד עִם תִּינוֹק בֶּן תִּשְׁעָה שָׁנִים סֵפֶר הַזֹּהַר וְהַתִּקּוּנִים

וְלוּ עַמִּי שׁוֹמֵעַ לִי בַּדּוֹר הַזֶּה שֶׁהַמִּינוּת גּוֹבֵר הָיוּ לוֹמְדִין עִם תִּינוֹק בֶּן תִּשְׁעָה שָׁנִים סֵפֶר הַזֹּהַר וְהַתִּקּוּנִים לַהֲגוֹת בָּהֶם וְהָיָה יִרְאַת חֶטְאוֹ קוֹדֶמֶת לְחָכְמָתוֹ וְיִתְקַיֵּם. וְכָךְ הָיָה רוֹכֵשׁ יִרְאַת שָׁמַיִם בִּמְקוֹם חָכְמָה חִיצוֹנִית. (רַבֵּינוּ הַקָּדוֹשׁ יִצְחָק אַיְזִיק יְחִיאֵל סַפְרִין מִקּוֹמַרְנָה, נוֹצֵר חֶסֶד, פֶּרֶק ד' מִשְׁנָה כ').

נְעָרִים קְטַנִּים יִלְמְדוּ מִסּוֹד הַשֵּׁם

רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי בְּעַצְמוֹ אָמַר, שֶׁנְּעָרִים קְטַנִּים יִלְמְדוּ מִסּוֹד הַשֵּׁם. (אוֹר הַחַמָּה)

כָּל אַחֵינוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל יִקְבְּעוּ לִמּוּד בְּסֵפֶר הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ יַחַד עָשִׁיר וְאֶבְיוֹן קָטֹן וְגָדוֹל שָׁם הוּא

הָבָה נְקַוֶּה כִּי בְּאֹפֶן כָּזֶה כָּל אַחֵינוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל יִקְבְּעוּ לִמּוּד בְּסֵפֶר הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ יַחַד עָשִׁיר וְאֶבְיוֹן קָטֹן וְגָדוֹל שָׁם הוּא. (הַקְדָּמַת הָרַבָּנִים לְזֹהַר דְּפוּס גֶּ'רְבָּה)

כָּל יִשְׂרָאֵל מְחֻיָּבִים לִלְמֹד בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה שֶׁל רַשְׁבִּ"י, אֶחָד גָּאוֹן, אֶחָד רַב גָּדוֹל, אֶחָד חָכָם, אֶחָד הָמוֹן, אֶחָד קָטָן שֶׁהִגִּיעַ לְחִנּוּךְ

אֲשֶׁר עַל כֵּן כָּל יִשְׂרָאֵל מְחֻיָּבִים לִלְמֹד בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה שֶׁל רַשְׁבִּ"י, אֶחָד גָּאוֹן, אֶחָד רַב גָּדוֹל, אֶחָד חָכָם, אֶחָד הָמוֹן, אֶחָד קָטָן שֶׁהִגִּיעַ לְחִנּוּךְ, בְּעִתִּים מְזֻמָּנִים וּמֻכְשָׁרִים אֲשֶׁר הֵמָּה מְסֻדָּרִים דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ מֵרֹאשׁ חֹדֶשׁ אֱלוּל עַד מִנְחַת יוֹם הַכִּפּוּרִים נֶחְתַּם עֵת עֲקֵדַת יִצְחָק לְקָרֵב הַגְּאֻלָּה וְיִהְיוּ נִצּוֹלִים מִכָּל פְּגָעִים רָעִים. (תִּקּוּנֵי הַזֹּהַר, כְּגַן הַיָּרָק הַקְדָּמַת הַמְחַבֵּר)

מִקְּטַנִּים עַד גְּדוֹלִים חַיָּבִים לִלְמֹד זֹהַר הַקָּדוֹשׁ

הַתּוֹרָה נִתְּנָה לִלְמֹד וּלְלַמֵּד בִּכְדֵי שֶׁכֻּלָּם יוֹדְעִים מִקְּטַנִּים עַד גְּדוֹלִים דַּעַת הַשֵּׁם, וְגַם מָצִינוּ בְּהַרְבֵּה סִפְרֵי מְקֻבָּלִים שֶׁמַּזְהִירִים עַל לִמּוּד חָכְמָה זוֹ שֶׁכָּל אָדָם חַיָּב לִלְמֹד אוֹתָהּ. (רַבִּי יִצְחָק בֶּן צְבִי אַשְׁכְּנַזִּי, טָהֳרַת הַקֹּדֶשׁ, קמ"ז)

הַלְוַאי לֹא הָיוּ מְקִלִּין גְּדוֹלֵי הַדּוֹר בְּלִמּוּד הַחָכְמָה הַקְּדוֹשָׁה – וְהַלְּוַאי הָיוּ מְלַמְּדִין דֶּרֶךְ לְתַלְמִידֵיהֶם לַעֲסֹק בַּחָכְמָה הַלָּזוֹ

וְאוֹמֵר אֲנִי, הַלְוַאי שֶׁלֹּא הָיוּ מְקִלִּין גְּדוֹלֵי הַדּוֹר בְּלִמּוּד הַחָכְמָה הַקְּדוֹשָׁה וְהַלְוַאי הָיוּ מְלַמְּדִין דֶּרֶךְ לְתַלְמִידֵיהֶם לַעֲסֹק בַּחָכְמָה הַלָּזוֹ, אֲזַי בְּוַדַּאי לֹא הָיָה שׁוּם הֲרָמַת רֹאשׁ לַחָכְמוֹת הַחִיצוֹנִיּוּת וְהָיוּ כָּל הַחָכְמוֹת נִדְחִים מִפָּנֶיהָ כְּמוֹ שֶׁנִּדְחֶה הַחֹשֶׁךְ מִפְּנֵי הָאוֹר. אַךְ שֶׁעֲווֹנוֹתָיו גָּרְמוּ שֶׁגַּם כַּמָּה וְכַמָּה מִצַּדִּיקֵי הַדּוֹר סָגְרוּ אֶת דַּלְתֵי הַחָכְמָה בִּפְנֵי פִּרְחֵי הַכְּהֻנָּה וְאָמְרוּ שֶׁלֹּא יִלְמְדוּ עַד שֶׁיִּהְיוּ בַּעֲלֵי מַדְרֵגָה וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְהִנֵּה עֲבוּר זֶה נִשְׁאַרְנוּ עֲרֻמִּים מִן הַחָכְמָה הַקְּדוֹשָׁה וְנִתְגַּבֵּר בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים חַשְׁכוּת הַחָכְמוֹת הַחִיצוֹנִיּוֹת הַכְּסִיל בַּחֹשֶׁךְ הוֹלֵךְ וּבִמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ "וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים יְהִי אוֹר" וְיָאֵר לָנוּ. (מוֹרֵנוּ הָרַב צְבִי אֱלִימֶלֶךְ מִדִּינוֹב, מַעְיַן גַּנִּים, פֶּרֶק א' אוֹת ה').

מִי יִתֵּן שֶׁיַּתְחִילוּ לִלְמֹד עִם הַצֹּאן קְדוֹשִׁים כְּשֶׁהֵם עֲדַיִן בְּנֵי 9- 10 שָׁנִים, סֵפֶר הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, וְיִהְיֶה בְּוַדַּאי הַגְּאֻלָּה בְּקָרוֹב בְּלִי שׁוּם חֶבְלֵי מָשִׁיחַ

מִי יִתֵּן וְהָיָה שֶׁיַּתְחִילוּ לִלְמֹד עִם הַצֹּאן קְדוֹשִׁים כְּשֶׁהֵם עֲדַיִן בְּקַטְנוּתָם בֶּן ט' וְי' שָׁנִים סֵפֶר הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ… וְהָיוּ בְּוַדַּאי הַגְּאֻלָּה בְּקָרוֹב בְּלִי שׁוּם חֶבְלֵי מָשִׁיחַ. (סֵפֶר סְגֻלַּת יִשְׂרָאֵל לְהַגָּאוֹן הַצַּדִּיק רַבִּי שַׁבְּתַי לִיפְשִׁיץ – מַעֲרֶכֶת ז' אוֹת ה').

ועל כן אי אפשר לתאר גודל הזכות שיש לכם צאן קדשים בלימוד שמקרב הגאולה, ובפרט שמתחילים בכל בוקר את הלימוד בדף זוהר הקדוש, בשעה זו אתם צאן קדשים, נוטלים את הזכות בידכם בלימוד הקדוש הזה.

בזכותך היגעתי!

התבטא פעם צדיק ואמר: בבוא מלך המשיח, עם ישראל נקבצו ובאו לך, ופליטת העם ששים ושמחים. בעת הזו יתבונן מלך המשיח בעיניו הטהורות, יבחן כל אחד ואחד לפי מעשיו, ולפתע ירים ידו ויראה באצבעו, כולם ירימו עיניהם בפליאה, ויביטו במחזה, אז ישמיע מלך המשיח את קולו ויאמר, בפנותו אצבעו על יהודי מסוים: "בזכותך היגעתי, לך יש חלק בגאולת העם". כך יראה על כל יהודי ויהודי שפעל למען ביאתו.

הלואי שנזכה להיות מן הזוכים המאושרים, שהמשיח בכבודו ובעצמו יעיד עלינו – "בזכותך הגעתי".

על כן, ילדים יקרים, תנו לימוד לשם שמים, הקריבו מדקותיכם עוד ועוד למען השכינה הקדושה, לעשות נחת רוח ליוצרינו, לגרום לפדות נפשנו, ונלך כולנו כאחד יחד לקבל את אור פני מלך המשיח בב"א.

Nâw

זֶה הַיּוֹם עָשָׂה ה' נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ:

בּרוּכים הַבָּאים בְּשֵׁם ה' בֵּרַכְנוּכֶם מִבֵּית ה':

הוֹדוּ לַיהֹוָה כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:

שזכינו להתאסף כאן במקום שלא זזה השכינה מעולם כמו שכתוב בזוהר הקדוש (שמות ה.),

תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה – מִמְּקוֹם בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁלְּמַעְלָה וּמִמְּקוֹם בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁלְּמַטָּה. שֶׁאָמַר רַבִּי יְהוּדָה, מֵעוֹלָם לֹא זָזָה שְׁכִינָה מִכֹּתֶל הַמַּעֲרָבִי שֶׁל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁכָּתוּב (שיר ב) הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַת כָּתְלֵנוּ, וְהוּא רֹאשׁ אֲמָנָה לְכָל הָעוֹלָם.

התכנית שנאמר כולנו ביחד את ארבעת התיקונים שנדפס בספר זוהר המגן

ובזוהר הקדוש פרשת תרומה (זוהר דף קכ"ט ע"א וע"ב) מובא, ש"לשון הקודש – השכינה מתחברת בה", ואילו לשון ארמית היא לשון הסטרא אחרא, [וזה דברי הזוהר בלָשׁוֹן הַקֹודֶש]

כִּי הַשְּׁכִינָה מִתְחַבֶּרֶת עִם לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ [וּמִתְחַבֶּרֶת עִם הַיְּהוּדִי הָאוֹמֵר בְּלָשׁוֹן הַקֹודֶש (רמ"ק ורבי אברהם גלאנטי)], וּלְכָל קְדֻשָּׁה שֶׁהַשְּׁכִינָה בָּאָה, אֵין זֶה אֶלָּא בַּעֲשָׂרָה, שֶׁכָּתוּב (ויקרא כב) וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ'. בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵם לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ וַדַּאי [שֶׁבְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵם נִקְרָאִים לָשׁוֹן הַקֹודֶש וַדַּאי (רמ"ק ורא"ג)], וְלֹא שְׁאָר עַמִּים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם לָשׁוֹן אַחֶרֶת.

והכסא מלך בהתיקוני זוהר כותב שאם יזכה להבין מאמר אחד בזוהר הקדוש יזכה לשבת ראשונה במלכותא דרקיע. ובגלל זה העתקנו את התיקונים בלשון הקודש שכולם מבינים, כדי שנזכה כולנו להתחבר להשכינה הקדושה ולהבין את מאמרי הזוהר, ובכך נזכה לשבת ראשונה במלכותא דרקיע. והשדי חמד בקדוש זיע"א כותב שרבי שמעון בר יוחאי כתב את הזוהר בלשון הקודש שהוא לשון הקב"ה כמבואר בזוהר הקדוש פרשת נח.

ורבי שמעון בן יוחאי פוסק בתיקון מ"ג, שמי שלא לומד זוהר לא שומעים לא התפילה ולא השמע ישראל, ועכשיו שנקרא ביחד את התיקונים בלשון הקודש, יתגלו לכם איך שהתפילות והשמע ישראל מתקבלות, רק על ידי שמקדימים דקה לימוד זוהר הקדוש לפני התפילה כמו שהזהירו אותנו כל תלמידי בעל שם טוב הקדושים זיע"א לומר פתח אליהו הנביא זכור לטוב לפני התפילה. ועל ידי שכולנו נתאחד בלימוד הזוהר הקדוש על ידי זה נזכה שיקויים בנו נבואת הרשב”י "זכאה דרא דהאי אתגליא ביה, ובסגולתו "וקראתם דרור", בביאת בן דוד משיחנו, מלך ביופיו יבוא ויגאלינו, יִרְאוּ עֵינֵנוּ וְיִשְׂמַח לִבֵּנוּ, עַל גְאוּלָתֵינוּ וְעַל פְּדוּת נַפְשֵׁנוּ בִּגְאֻלַּת עוֹלָמִים בב"א.

Nâw

ידוע שבעל הסולם זיע"א רצה להציל את ה6 מיליון יהודים על ידי לימוד הזוהר הקדוש, הלך לרבנים

שמחת הקדוש ברוך הוא עם לומדי הזוהר הקדוש בכותל מערבי הַסּוֹעֲדִים אֶת הַשְּׁכִינָה וְנִקְרָאִים שָׂרֵי נַפְתָּלִי (מד"ר שיה"ש פרשה ח' פסקה טז, זוהר ח"ב דף קכ.),

שמחת משה רבנו ורבי שמעון בר יוחאי עִם לוֹמְדֵי הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ שבאים לכותל המערבי שלא זזה שכינה ממנו מעולם (זוהר שמות) לשמוע איך שמקיימים ולומדים תורתם

שִׂמְחַת הָרַשְׁבִּ"י עִם לוֹמְדֵי הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ:

יְהוּדִים יְקָרִים: בּוֹאוּ לְעֶזְרַת ה' בַּגִּבּוֹרִים, לְמַעַן הַקִים הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה מֵעַפְרָא, וְלִזְכּוֹת שמשה רבנו וֶהָרַשְׁבִּ"י הַקָּדוֹשׁ לומדים יחד אתנו. כל האומרים התיקונים בזוהר המגן יזכו להיכנס לתיבת נח (זוהר חדש יתרו מ"ג:), להינצל ממלחמת גוג ומגוג, ויזכו לִזְכֻיּוֹת עֲצוּמוֹת "עַיִן לֹא רָאֲתָה אֱלֹקִים זוּלָתךְ.

זְכוֹר! הָרַשְׁבִּ"י נִקְרָא שַׁבָּת, (אִדְּרָא) ובשעת לימוד תורתו נִמְצֵאת נִשְׁמָתוֹ עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד, ומלמד זכות משפיע רחמים וזוכים לסוכת מגן של הרשב"י. בּוֹאוּ כֻּלָּנוּ וְנַעֲשֶׂה רְצוֹנוֹ, וְנִלְמַד תּוֹרָתוֹ, (גִּיטִין סז). וְהָרַשְׁבִּ"י ע"ה יַמְלִיץ עָלֵינוּ זְכוּת, וְכָּךְ תַּעֲלֶה תְּפִלָּתֵינוּ לְרָצוֹן לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

כמה שווה הלימוד הזה שאנחנו לומדים עכשיו כעשר דקות

כמה שווה דקה אחת לימוד הזוהר הקדוש

זְכוֹר! דַּקָּה אַחַת לִמּוּד זוֹהַר הַקָּדוֹשׁ (בְּחוֹל) הוּא כְּמוֹ שִׁשָּׁה יָמִים של לימוד הפשט, [על פי כסא מלך על התיקוני זוהר תיקון מ"ג אות ד' שהובא בכף החיים סימן קנ"ה ס"ק י"ב, וז"ל: דלימוד הקבלה תועיל שעה אחת יותר משנה בלימוד הפשט, עכ"ל, שנה 355 יום לחלק ל60 דקות שבשעה, יוצא כששה ימים לדקה], וּבְמִנְיַן כָּפוּל אֶלֶף (זוֹהַ"ק וַיֵּצֵא) = 6000 יָמִים לִמּוּד תּוֹרַת הַפְּשַׁט, וּבְצַעַר כָּפוּל מֵאָה = 600,000 יָמִים, וּבְשִׂמְחָה כָּפוּל 1000 = 600 מִלְיוֹן יָמִים שֶׁל תּוֹרַת הַפְּשַׁט. וּבְשַׁבָּת עוֹד כָּפוּל אֶלֶף, = 600 מִילְיַארְד יָמִים תּוֹרַת הַפְּשַׁט. (כִּסֵּא מֶלֶךְ, הָרֵי"חַ הַטּוֹב, אוֹרְחוֹת צַדִּיקִים, אָבוֹת דְר' נָתָן). וְאִם זֶה בִּירוּשָׁלַיִם עוֹד כָּפוּל 10 (בָּבָּא סָאלִי) יוֹצֵא 6,000,000,000,000 = שֵׁשׁ טְרִילְיַארְד יָמִים תּוֹרַת הַפְּשַׁט. וְאִם זֶה בַּכֹּתֶל הַמַּעֲרָבִי עוֹד כָּפוּל 1000 (זוֹהַר וַיֵּצֵא, תיקו"ז), שש קוואדריליון 6,000,000,000,000,000,.

זְכוֹר! הַמְאַרְגֵּן שֶׁיִּלְמְדוּ דַּקָּה אַחַת מְקַבֵּל שָׂכָר כְּנֶגֶד כֻּלָּם וּכְנֶגֶד כָּל הַיְהוּדִים. כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֹחַ בְּקָדְקָדוֹ יִתְפֹּס לִהְיוֹת הָרִאשׁוֹן לְאַרְגֵּן הַמִּנְיָן וִיקַבֵּל שָׂכָר כְּנֶגֶד כֻּלָּם. תֶּן דַּעְתְּךָ, כִּי בְּדַקָּה אַחַת שֶׁל לִמּוּד הַזּוֹהַר הַקָּדוֹשׁ אַחֲרֵי הַתְּפִלָּה, אַתָּה זוֹכֶה לְעוֹלָמוֹת נֶצַח, "עַיִן לֹא רָאָתָה אֱלֹקִים זוּלָתְךָ יַעֲשֶׂה לִמְחַכֵּה לוֹ".

ואם זה עשר דקות הכל ב10 – ששים קוואדריליון 60,000,000,000,000,000,.

הרשב"י נקרא שבת (אדרא), ובשבת הכל כפול אלף, לכן היות ורבי שמעון בר יוחאי יושב בגוון (אור החמה), הכל כפול אלף, ששים [QUINTILLION] קווין טיליון 60,000,000,000,000,000,000,.

כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהַלּוֹמְדִים מְקַבֵּל אֶת הַשָּׂכָר וְהַזְּכֻיּוֹת שֶׁל כ13.5 מיליון יהודים שיש בכל העולם (ספר חסידים, וְעוֹד), יוצא: 8.1e+26 exponent עקספוננט

– כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהַלּוֹמְדִים מְקַבֵּל אֶת הַשָּׂכָר וְהַזְּכֻיּוֹת שֶׁל כָּל מיליוני היהודים לוֹמְדֵי ארבעה תיקוני זוהר בספר זוהר המגן (ספר חסידים, וְעוֹד). זְמַן לִמּוּד הַתִּקּוּנים הוּא 8 דקות.

5 דַּקּוֹת. זְכוֹר! לִימּוּד שָׁעָה זוֹהַר בְּשַׁבָּת = מֵאָה מִלְיוֹן שָׁנָה תּוֹרַת הַנִּגְלֶה, אִם כֵּן לִימּוּד 5 דַּקּוֹת זוֹהַר בְּשַׁבָּת = מֵאָה מִלְיוֹן חֳדָשִׁים תּוֹרַת הַנִּגְלֶה (כִּסֵּא מֶלֶךְ, הָרֵי"חַ הַטּוֹב, אוֹרְחוֹת צַדִּיקִים, אָבוֹת דְר' נָתָן), וְעוֹד כָּפוּל 1000 הֵם מְזַכֵּי הָרַבִּים הַסּוֹעֲדִים אֶת הַשְּׁכִינָה וְנִקְרָאִים שָׂרֵי נַפְתָּלִי (מד"ר שיה"ש פרשה ח' פסקה טז, זוהר ח"ב דף קכ.), וּבְמִנְיַן עוֹד כָּפוּל אֶלֶף (זוֹהַ"ק וַיֵּצֵא), וּבְמִירוֹן עוֹד כָּפוּל אֶלֶף (תיקו"ז, הה"ש), וְהַכֹּל כָּפוּל חֲצִי מִלְיוֹן לוֹמְדֵי הַתִּקּוּן, יוֹצֵא – 50,000,000,000,000,000,000, שֶׁהוּא [בְּמִלִּים] 50 קְוַודְרִילְיוֹן חֳדָשִׁים תּוֹרָה לִמּוּד פְּשַׁט, וּלְפִי הַבְּאמַ"חַ (פ' תְּרוּמָה כ"י) יוֹצֵא כִּי 50 קְוַודְרִילְיוֹן 50,000,000,000,000,000,000 מַכְפִּיל אֶת עַצְמוֹ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מֵהַלּוֹמְדִים, כְּלוֹמַר, כָּפוּל 50 קְוַודְרִילְיוֹן 50,000,000,000,000,000,000. = 39+E 2.5, וּלְפִי הס"ח עוֹד כָּפוּל 15 מִלְיוֹן, כְּנֶגֶד 15 מִלְיוֹן יְהוּדִים שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם = 3.75E+46, שהוא (במילים) 37 ספטיליארד 500 ספטיליון בֶּחֳדָשִׁים. [הַהֶסְבֵּר עַל הַחֶשְׁבּוֹן הַנַּ"ל רְאֵה בְּכֹחַ הַזוֹהַר ח"ג].

יהודים יקרים אנו בדור אחרון של גאולה, דור שמקדם את ימות המשיח, ואין תרופה גדולה לדורינו ולכל תחלואינו וקבלת תפילתינו מאשר לימוד הזהר הקדוש, כי הזהר הקדוש הוא כתיבת נח.

עם ישראל רחמנים בני רחמנים, מתאחדים וקוראים את התהילים ללא הרף.

התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי זיע"א כתב בתיקוני הזהר, בתיקון ל', אשר תפילתנו ותפילות שמע ישראל אינן מתקבלות בשמים עד שלא קוראים את הזהר הקדוש, כי הזהר הקדוש הוא ממש הצלה בבחינת תיבת נוח להצילנו מהמים הזדונים.

ולכן יהודים יקרים, הבה נתאחד כאיש אחד בלב אחד לקרוא דקה זוהר אחד ביום, ובע"ה תפילותינו יענו מהשמים במהרה.

יְהוּדִים יְקָרִים: בּוֹאוּ לְעֶזְרַת ה' בַּגִּבּוֹרִים, לְמַעַן הַקִים הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה מֵעַפְרָא, להצלת עם ישראל, וְלִזְכּוֹת שֶׁהָרַשְׁבִּ"י הַקָּדוֹשׁ יָדוּר בֵּינֵינוּ.

אנחנו מחלקים חצי מילון דפי זוהר ותיקון מ"ג, מ"ח, פתח אליהו, וספרי זוהר לבתי מדרשים וישיבות. למעוניין לְהִשְׁתַּתֵּף וְלִזְכּוֹת בזכויות עֲצוּמוֹת "עַיִן לֹא רָאֲתָה אֱלֹקִים זוּלָתֶךָ” – טֶל:0527-651911. לְזִיכּוּי הָרַבִּים וְלַחֲלוּקָהּ בְּחִנָּם. – כל אחד מישראל שילמד/יקרא , לְכָל הַפָּחוֹת פַּעַם אַחַת, דף זוהר ביום, כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהַלּוֹמְדִים מְקַבֵּל אֶת הַשָּׂכָר וְהַזְּכֻיּוֹת שֶׁל מיליוני יהודים לוֹמְדֵי דפי הזוהר (שד"ח, וְעוֹד). זְמַן לִמּוּד הַדַף הוּא דַּקַּה.

בְּשַׁבָּת קוֹדֶשׁ לִלְמֹד 5 פְּעָמִים: יש לזְכוֹר: לִימּוּד שָׁעָה זוֹהַר בְּשַׁבָּת = שווה מֵאָה מִלְיוֹן שָׁנָה תּוֹרַת הַנִּגְלֶה!! אִם כֵּן לִימּוּד 5 דַּקּוֹת זוֹהַר בְּשַׁבָּת = מֵאָה מִלְיוֹן חֳדָשִׁים תּוֹרַת הַנִּגְלֶה (כִּסֵּא מֶלֶךְ, הָרֵי"חַ הַטּוֹב, אוֹרְחוֹת צַדִּיקִים, אָבוֹת דְר' נָתָן), וְעוֹד כָּפוּל 1000 הֵם מְזַכֵּי הָרַבִּים הַסּוֹעֲדִים אֶת הַשְּׁכִינָה וְנִקְרָאִים שָׂרֵי נַפְתָּלִי (מד"ר שיה"ש פָּרָשָׁה ח' פִּסְקָה טז, זֹהַר ח"ב דף קכ.), וּבְמִנְיַן עוֹד כָּפוּל אֶלֶף (זוֹהַ"ק וַיֵּצֵא), וּבְמִירוֹן עוֹד כָּפוּל אֶלֶף (תיקו"ז, הה"ש), וְהַכֹּל כָּפוּל חֲצִי מִלְיוֹן לוֹמְדֵי הַתִּקּוּן, יוֹצֵא – 50,000,000,000,000,000,000, שֶׁהוּא [בְּמִלִּים] 50 קְוַודְרִילְיוֹן חֳדָשִׁים תּוֹרָה לִמּוּד פְּשַׁט, וּלְפִי הַבְּאמַ"חַ (פ' תְּרוּמָה כ"י) יוֹצֵא כִּי 50 קְוַודְרִילְיוֹן 50,000,000,000,000,000,000 מַכְפִּיל אֶת עַצְמוֹ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מֵהַלּוֹמְדִים, כְּלוֹמַר, כָּפוּל 50 קְוַודְרִילְיוֹן 50,000,000,000,000,000,000. = 39+E 2.5, וּלְפִי הס"ח עוֹד כָּפוּל 15 מִלְיוֹן, כְּנֶגֶד 15 מִלְיוֹן יְהוּדִים שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם = 3.75E+46, שֶׁהוּא (בְּמִלִּים) 37 ספטיליארד 500 ספטיליון בֶּחֳדָשִׁים. [הַהֶסְבֵּר עַל הַחֶשְׁבּוֹן הַנַּ"ל רְאֵה בְּכֹחַ הַזוֹהַר ח"ג].

שִׂמְחַת הָרַשְׁבִּ"י עִם לוֹמְדֵי הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ:

יְהוּדִים יְקָרִים: בּוֹאוּ לְעֶזְרַת ה' בַּגִּבּוֹרִים, לְמַעַן הַקִים הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה מֵעַפְרָא, וְלִזְכּוֹת שֶׁהָרַשְׁבִּ"י הַקָּדוֹשׁ יָדוּר בֵּינֵינוּ. אָנוּ רוֹצִים בִּדְחִיפוּת לְהַדְפִּיס 15 מִילְיוֹן עֳתָקִים שֶׁל תִּקּוּן מ"ג לזכות לתיבת נח (זוהר חדש יתרו מ"ג:), להינצל ממלחמת גוג ומגוג, דחוף, והרצים יצאו דחופים בדבר המלך לטובה. הַמְעוּנְיָן לְהִשְׁתַּתֵּף וְלִזְכּוֹת לִזְכֻיּוֹת עֲצוּמוֹת "עַיִן לֹא רָאֲתָה אֱלֹקִים זוּלָתֵךְ. טֶל:0527-651911. לְזִיכּוּי הָרַבִּים וְלַחֲלוּקָהּ בְּחִנָּם.

בַּקָּשַׁת הַתּוֹרֵם: שֶׁיִּלְמְדוּ לְכָל הַפָּחוֹת פַּעַם אַחַת בְּיום. – כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהַלּוֹמְדִים מְקַבֵּל אֶת הַשָּׂכָר וְהַזְּכֻיּוֹת שֶׁל כָּל מיליוני היהודים לוֹמְדֵי הַתִּקּוּן מ"ג (ספר חסידים, וְעוֹד). זְמַן לִמּוּד הַתִּקּוּן עִם הַבֵּאוּר הוּא 5 דַּקּוֹת. זְכוֹר! לִימּוּד שָׁעָה זוֹהַר בְּשַׁבָּת = מֵאָה מִלְיוֹן שָׁנָה תּוֹרַת הַנִּגְלֶה, אִם כֵּן לִימּוּד 5 דַּקּוֹת זוֹהַר בְּשַׁבָּת = מֵאָה מִלְיוֹן חֳדָשִׁים תּוֹרַת הַנִּגְלֶה (כִּסֵּא מֶלֶךְ, הָרֵי"חַ הַטּוֹב, אוֹרְחוֹת צַדִּיקִים, אָבוֹת דְר' נָתָן), וְעוֹד כָּפוּל 1000 הֵם מְזַכֵּי הָרַבִּים הַסּוֹעֲדִים אֶת הַשְּׁכִינָה וְנִקְרָאִים שָׂרֵי נַפְתָּלִי (מד"ר שיה"ש פרשה ח' פסקה טז, זוהר ח"ב דף קכ.), וּבְמִנְיַן עוֹד כָּפוּל אֶלֶף (זוֹהַ"ק וַיֵּצֵא), וּבְמִירוֹן עוֹד כָּפוּל אֶלֶף (תיקו"ז, הה"ש), וְהַכֹּל כָּפוּל חֲצִי מִלְיוֹן לוֹמְדֵי הַתִּקּוּן, יוֹצֵא – 50,000,000,000,000,000,000, שֶׁהוּא [בְּמִלִּים] 50 קְוַודְרִילְיוֹן חֳדָשִׁים תּוֹרָה לִמּוּד פְּשַׁט, וּלְפִי הַבְּאמַ"חַ (פ' תְּרוּמָה כ"י) יוֹצֵא כִּי 50 קְוַודְרִילְיוֹן 50,000,000,000,000,000,000 מַכְפִּיל אֶת עַצְמוֹ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מֵהַלּוֹמְדִים, כְּלוֹמַר, כָּפוּל 50 קְוַודְרִילְיוֹן 50,000,000,000,000,000,000. = 39+E 2.5, וּלְפִי הס"ח עוֹד כָּפוּל 15 מִלְיוֹן, כְּנֶגֶד 15 מִלְיוֹן יְהוּדִים שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם = 3.75E+46, שהוא (במילים) 37 ספטיליארד 500 ספטיליון בֶּחֳדָשִׁים. [הַהֶסְבֵּר עַל הַחֶשְׁבּוֹן הַנַּ"ל רְאֵה בְּכֹחַ הַזוֹהַר ח"ג].

קְרִיאָה קְדוֹשָׁה לְאַחֵינוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל

אָנָּא חוּסוּ עַל הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה הַנִּמְצֵאת בַּגָּלוּת, וְהַקְדִישׁוּ דַּקָּה אַחַת אַחֲרֵי כָּל תְּפִלָּה, וְלִמְּדוּ זוֹהַר הַקָּדוֹשׁ בְּצִבּוּר, וְאַחַר כָּךְ תֹּאמְרוּ קַדִּישׁ עַל יִשְׂרָאֵל, לְזִיכּוּי כָּל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, שזה התיקון הנפטרים הכי גבוה [מנחת יהודה למהר"י פתייא זיע"א] כִּי הַלִּמּוּד הַמּוּעָט הַזֶּה עַתָּה, חָשׁוּב בַּשָּׁמַיִם יוֹתֵר מֵהַקְרָבַת כָּל אֵילֵי נְבָיוֹת בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה קַיָּם (תַּלְמִידֵי הָאֲרִיזַ"ל). עַל כֵּן כָּל אַדְמוֹ"ר, רֹאשׁ יְשִׁיבָה, רַב עִיר, רַב שְׁכוּנָה, רַב בֵּיהַמֶ"ד, מַגִּיד שִׁעוּר שֶׁל דַּף הַיּוֹמִי, מְלַמֵּד תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן טְהוֹרִים, יִקַּח בְּחֶשְׁבּוֹן אֵיזֶה נַחַת רוּחַ הוּא יָכוֹל לַעֲשׂוֹת לַהַקָּבָּ"ה, וּלְהַצִּיל אֶת עַם יִשְׂרָאֵל מִכָּל הַצָּרוֹת בְּלָמְּדוֹ זוֹהַר הַקָּדוֹשׁ דַּקָּה אַחַת עִם הַצִּבּוּר, וְכָךְ, כָּל עַם יִשְׂרָאֵל יִכָּנְסוּ בְּתֵבַת נֹחַ, וְיִנָּצְלוּ מִמִּלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הַזוֹהַ"ק, רַבִּי חַיִּים וִויטָאל, וְהָרַמְחַ"ל זְיָ"ע, ועי"ע אוֹר הַזּוֹהַר.

זְכוֹר! דַּקָּה אַחַת לִמּוּד זוֹהַר הַקָּדוֹשׁ (בְּחוֹל) בְּצִבּוּר הוּא כְּמוֹ שִׁשָּׁה יָמִים, וּבְמִנְיַן כָּפוּל אֶלֶף (זוֹהַ"ק וַיֵּצֵא) = 6000 יָמִים לִמּוּד תּוֹרַת הַפְּשַׁט, וּבְצַעַר כָּפוּל מֵאָה = 600,000 יָמִים, וּבְשִׂמְחָה כָּפוּל 1000 = 600 מִלְיוֹן יָמִים שֶׁל תּוֹרַת הַפְּשַׁט. וּבְשַׁבָּת עוֹד כָּפוּל אֶלֶף, = 600 מִילְיַארְד יָמִים תּוֹרַת הַפְּשַׁט. (כִּסֵּא מֶלֶךְ, הָרֵי"חַ הַטּוֹב, אוֹרְחוֹת צַדִּיקִים, אָבוֹת דְר' נָתָן). וְאִם זֶה בִּירוּשָׁלַיִם עוֹד כָּפוּל 10 (בָּבָּא סָאלִי) יוֹצֵא 6,000,000,000,000 = שֵׁשׁ טְרִילְיַארְד יָמִים תּוֹרַת הַפְּשַׁט. וְאִם זֶה בַּכֹּתֶל הַמַּעֲרָבִי עוֹד כָּפוּל 1000 (זוֹהַר וַיֵּצֵא, תיקו"ז).

קְרִיאָה קְדוֹשָׁה לְאַחֵינוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל

Nâw

ספר

זוהר קול ברמה

והוא ליקוט מכל ספרי הזוהר

על חורבן בית המקדש ובין המצרים והגאולה, ביאת המשיח, ועוד.

בזוהר – ספר בראשית – פרשת ויגש אליו (דף רי ע"א)

שִׂמְחוּ אֶת יְרוּשָׁלַם וְגִילוּ בָהּ כָּל אוֹהֲבֶיהָ שִׂישׂוּ אִתָּהּ מָשׂוֹשׂ

רִבִּי חִיָּיא פָּתַח, (ישעיה סו) שִׂמְחוּ אֶת יְרוּשָׁלַם וְגִילוּ בָהּ כָּל אוֹהֲבֶיהָ שִׂישׂוּ אִתָּהּ מָשׂוֹשׂ וְגו'. תָּא חֲזֵי, כַּד אִתְחָרַב בֵּי מַקְדְּשָׁא וְגָרְמוּ חוֹבִין, וְאִתְגָּלוּ יִשְׂרָאֵל מֵאַרְעָא, (ויקרא ע"ה ע"א) אִסְתַּלַּק קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְעֵילָא לְעֵילָא, וְלָא אַשְׁגַּח עַל חָרוּב בֵּי מַקְדְּשָׁא, וְעַל עַמֵּיהּ דְּאִתְגָּלוּ, וּכְדֵין שְׁכִינְתָּא אִתְגַּלְּיָיא עִמְּהוֹן.

(בלשון הקודש:) רַבִּי חִיָּיא פָּתַח, שִׂמְחוּ אֶת יְרוּשָׁלם וְגִילוּ בָהּ כָּל אֹהֲבֶיהָ שִׂישׂוּ אִתָּהּ מָשׂוֹשׂ וְגוֹ'. בֹּא רְאֵה, כְּשֶׁנֶּחֱרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְגָרְמוּ הַחֲטָאִים וְגָלוּ יִשְׂרָאֵל מִן הָאָרֶץ, הִסְתַּלֵּק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמַעְלָה לְמַעְלָה, וְלֹא הִשְׁגִּיחַ עַל חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְעַל עַמּוֹ שֶׁגָּלוּ, וְאָז הַשְּׁכִינָה גָּלְתָה עִמָּהֶם.

וַיִּקְרָא ה' אֱלֹהִים צְבָאוֹת בַּיּוֹם הַהוּא לִבְכִי וּלְמִסְפֵּד וּלְקָרְחָה וְלַחֲגֹר שַׂק

כַּד נָחַת, אַשְׁגַּח עַל בֵּיתֵיהּ דְּאִתּוֹקַד, אִסְתַּכַּל עַל עַמֵּיהּ וְהָא אִתְגְּלִי. שָׁאַל עַל מַטְרוֹנִיתָא וְאִתְתָּרְכַת. כְּדֵין וַיִּקְרָא ה' אֱלֹהִים צְבָאוֹת בַּיּוֹם הַהוּא לִבְכִי וּלְמִסְפֵּד וּלְקָרְחָה וְלַחֲגֹר שָׂק. וְהִיא גַּם הִיא מַה כְּתִיב בָּהּ, (יואל א) אֱלִי כִּבְתוּלָה חֲגֻרַת שַׂק עַל בַּעַל נְעוּרֶיהָ. כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר כִּי אֵינֶנּוּ, בְּגִין דְּאִסְתַּלַּק מִינָהּ, וְאִשְׁתַּכַּח פִּירוּדָא.

כְּשֶׁיָּרַד, הִשְׁגִּיחַ עַל בֵּיתוֹ שֶׁנִּשְׂרַף, הִסְתַּכֵּל עַל עַמּוֹ – וְהִנֵּה הָגְלָה. שָׁאַל עַל הַגְּבִירָה – וְהִיא גֹּרְשָׁה. אָז וַיִּקְרָא ה' אֱלֹהִים צְבָאוֹת בַּיּוֹם הַהוּא לִבְכִי וּלְמִסְפֵּד וּלְקָרְחָה וְלַחֲגֹר שַׂק. וְהִיא גַם הִיא מַה כָּתוּב בָּהּ? (יואל א) אֱלִי כִּבְתוּלָה חֲגֻרַת שַׂק עַל בַּעַל נְעוּרֶיהָ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר כִּי אֵינֶנּוּ, מִשּׁוּם שֶׁהִסְתַּלֵּק מִמֶּנָּה וְנִמְצָא פֵרוּד.

הֵן אֶרְאֶלָּם צָעֲקוּ חֻצָה מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם מַר יִבְכָּיוּן

וְאֲפִילּוּ שְׁמַיָא וְאַרְעָא, כֻּלְּהוּ אִתְאַבָּלוּ, דִּכְתִיב, (ישעיה נ) אַלְבִּישׁ שָׁמַיִם קַדְרוּת וְשַׂק אָשִׂים כְּסוּתָם. מַלְאֲכֵי עִלָּאֵי כֻּלְּהוּ אִתְאַבָּלוּ עֲלֵיהּ, דִּכְתִיב, (ישעיה לג) הֵן אֶרְאֶלָּם צָעֲקוּ חֻצָּה מַלְאַכֵי שָׁלוֹם מַר יִבְכָּיוּן. שִׁמְשָׁא וְסִיהֲרָא אִתְאַבָּלוּ וְחָשְׁכוּ נְהוֹרֵיהוֹן. דִּכְתִיב, (ישעיה יג) חָשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ בְּצֵאתוֹ וְגו', וְכֹלָּא עִלָּאֵי וְתַתָּאֵי, בָּכוּ עֲלָהּ (דף רי ע"ב) וְאִתְאַבָּלוּ.

וַאֲפִלּוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ כֻּלָּם הִתְאַבְּלוּ עָלָיו, שֶׁכָּתוּב (ישעיה כ) אַלְבִּישׁ שָׁמַיִם קַדְרוּת וְשַׂק אָשִׂים כְּסוּתָם. מַלְאָכִים עֶלְיוֹנִים כֻּלָּם הִתְאַבְּלוּ עָלֶיהָ, שֶׁנֶּאֱמַר הֵן אֶרְאֶלָּם צָעֲקוּ חֻצָה מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם מַר יִבְכָּיוּן. הַשֶּׁמֶשׁ וְהַלְּבָנָה הִתְאַבְּלוּ וְהֶחְשִׁיכוּ אֶת אוֹרָם, שֶׁכָּתוּב חָשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ בְּצֵאתוֹ וְגוֹ', וְכָל הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים בָּכוּ עָלֶיהָ וְהִתְאַבְּלוּ.

Nâw

בזוהר – ספר שמות – פרשת שמות (דף ח' ע"א)

מַלְאָכִים עֶלְיוֹנִים שֶׁנִּקְרָאֵים אֲבֵלֵי צִיּוֹן

כָּל אִינּוּן מַלְאֲכֵי עִלָּאֵי, דְּאִקְרוּן אֲבֵלֵי צִיּוֹן, אִינּוּן דְּבָכוּ עַל חָרְבַּן בֵּי מַקְדְּשָׁא, וּבָכָאן תָּדִיר.

כָּל אוֹתָם מַלְאָכִים עֶלְיוֹנִים שֶׁנִּקְרָאֵים אֲבֵלֵי צִיּוֹן, אוֹתָם שֶׁבָּכוּ עַל חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וּבוֹכִים תָּמִיד.

זוהר בלשון הקודש תיקוני הזוהר (תקונא תמינאה)

נָּחָשׁ אֵשֶׁת זְנוּנִים הֶחֱרִיבָה אֶת בֵּית הַשְּׁכִינָה

בְּרֵאשִׁית, ש' שָׁמַיִ"ם, (יר"א שמי"ם), יְרֵ"א בַּיִ"ת דִּילֵיהּ, דְּאִיהוּ רֹא"שׁ בַּיִ"ת, דָּחִיל לֵיהּ בְּבֵיתֵיהּ, דָּא הוּא בְּרֵאשִׁי"ת, וְאִיהוּ וּמְמַנָּן דִּילֵיהּ לָא דְחִילוּ מִנֵּיהּ, וַחֲרִיבוּ בֵיתֵיהּ בַּיִת רִאשׁוֹן וּבַיִת שֵׁנִי, וּבְגִין דָּא (ישעיהו כד כג) וְחָפְרָה הַלְּבָנָה דְאִיהִי נָחָשׁ אֵשֶׁת זְנוּנִים, וּבוֹשָׁה הַחַמָּה דְאִיהִי גֵיהִנָּם, דְּנָחָשׁ אֵשֶׁת זְנוּנִים חֲרִיבַת בֵּיתָא דִשְׁכִינְתָּא, וְחַמָּה דְאִיהִי גֵיהִנָּם סַם הַמָּוְת אוֹקִידַת הֵיכָלָא.

תִּיקּוּן שְׁמִינִי בְּרֵאשִׁית, ש' שָׁמַיִם, (יר"א שמי"ם), יְרֵ"א בַיִ"ת שֶׁלּוֹ, שֶׁהוּא רֹא"שׁ בַּיִ"ת, פְּחַד מִמֶּנּוּ בְּבֵיתוֹ, זֶהוּ בְּרֵאשִׁי"ת. וְהוּא וְהַמְמֻנִּים שֶׁלּוֹ לֹא פָחֲדוּ מִמֶּנּוּ וְהֶחֱרִיבוּ בֵיתוֹ, בַּיִת רִאשׁוֹן וּבַיִת שֵׁנִי, וּמִשּׁוּם זֶה וְחָפְרָה הַלְּבָנָה, שֶׁהִיא נָחָשׁ אֵשֶׁת זְנוּנִים, וּבוֹשָׁה הַחַמָּה, שֶׁהִיא גֵיהִנֹּם, שֶׁנָּחָשׁ אֵשֶׁת זְנוּנִים הֶחֱרִיבָה אֶת בֵּית הַשְּׁכִינָה, וְחַמָּה, שֶׁהִיא גֵיהִנֹּם, סַם הַמָּוֶת, שָׂרְפָה אֶת הַהֵיכָל.

גָּדוֹל יִהְיֶה כְּבוֹד הַבַּיִת הַזֶּה הָאַחֲרוֹן מִן הָרִאשׁוֹן

וּבְזִמְנָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בָּנֵי לוֹן כְּמִלְּקַדְמִין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים קמז ב) בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַםִ יְיָ', בְּהַהוּא זִמְנָא וְחָפְרָה הַלְּבָנָה וּבוֹשָׁה הַחַמָּה (ישעיה כד כג), אֵימָתַי, בְּזִמְנָא דְכִי מָלַךְ יְיָ' צבאו"ת, דְּבִנְיָינָא קַדְמָאָה אִתְעֲבִיד עַל יְדָא דְבַר נַשׁ, וּבְגִין דָּא שַׁלִּיטוּ עֲלַיְהוּ, בְגִין (תהלים קכו א) דְּאִם יְיָ' לֹא יִבְנֶה בַיִת שָׁוְא עָמְלוּ בוֹנָיו בּוֹ, וּבְגִין דְּבִנְיָינָא בַתְרָאָה יְהֵא עַל יְדָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, יִתְקַיַּים, וְעַל דָּא אָמַר קְרָא, (חגי ב ט) גָּדוֹל יִהְיֶה כְּבוֹד הַבַּיִת הַזֶּה הָאַחֲרוֹן מִן הָרִאשׁוֹן.

וּבִזְמַן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִבְנֶה אוֹתָם כְּמוֹ מִקֹּדֶם, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם יהו"ה, בְּאוֹתוֹ זְמַן וְחָפְרָה הַלְּבָנָה וּבוֹשָׁה הַחַמָּה, אֵימָתַי? בִּזְמַן שֶׁכִּי מָלַךְ יהו"ה צְבָאוֹ"ת, שֶׁהַבִּנְיָן הָרִאשׁוֹן נַעֲשָׂה עַל יְדֵי אָדָם, וּמִשּׁוּם כָּךְ שָׁלְטוּ עֲלֵיהֶם, מִשּׁוּם שֶׁאִם יהו"ה לֹא יִבְנֶה בַיִת שָׁוְא עָמְלוּ בוֹנָיו בּוֹ, וּמִשּׁוּם שֶׁהַבִּנְיָן הָאַחֲרוֹן יִהְיֶה עַל יְדֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא – יִתְקַיֵּם, וְעַל זֶה אָמַר הַכָּתוּב, גָּדוֹל יִהְיֶה כְּבוֹד הַבַּיִת הַזֶּה הָאַחֲרוֹן מִן הָרִאשׁוֹן.

וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה

וּבְהַהוּא זִמְנָא דְיִתְבְּנֵי בִנְיָינָא עַל יְדָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְעִילָא וְתַתָּא, אִתְּמַר בִּשְׁכִינְתָּא עִלָּאָה וְתַתָּאָה, וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה (ישעיהו ל כו), וְחָפְרָה הַלְּבָנָה וּבוֹשָׁה הַחַמָּה, דְאִינוּן נוּקְבִין דְּסמא"ל, וּבְגִין דְּלָא דְחִיל סמא"ל מִן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְאִיהוּ שָׁמַיִם, וּבַת זוּגֵיהּ לָא דְחִילַת מִשְּׁכִינְתֵּיהּ דְּאִיהִי אַרְעִיהּ, אִתְּמַר בְּהוֹן (שם נא ו), כִּי שָׁמַיִם כֶּעָשָׁן נִמְלָחוּ, וְהָאָרֶץ כַּבֶּגֶד תִּבְלֶה, הוּא סמא"ל וּבַת זוּגֵיהּ:

וּבְאוֹתוֹ זְמַן שֶׁיִּבָּנֶה הַבִּנְיָן עַל יְדֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמַעְלָה וּלְמַטָּה, נֶאֱמַר בַּשְּׁכִינָה הָעֶלְיוֹנָה וְהַתַּחְתּוֹנָה, וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה, וְחָפְרָה הַלְּבָנָה וּבוֹשָׁה הַחַמָּה, שֶׁהֵם הַנְּקֵבוֹת שֶׁל סמא"ל, וּמִשּׁוּם שֶׁלֹּא פָחַד סמא"ל מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא שָׁמַיִם, וּבַת זוּגוֹ לֹא פָחֲדָה מִשְּׁכִינָתוֹ, שֶׁהִיא הָאָרֶץ, נֶאֱמַר בָּהֶם, כִּי שָׁמַיִם כֶּעָשָׂן נִמְלָחוּ וְהָאָרֶץ כַּבֶּגֶד תִּבְלֶה, הוּא סמא"ל וּבַת זוּגוֹ.

זוהר – ספר במדבר פרשת בלק (דף קצ"ז ע"א)

אֵיכָה אֵיכָה? אֶלָּא הִיא רוֹמֶזֶת עַל שְׁנֵי חֻרְבָּנוֹת שֶׁל שְׁנֵי בָּתֵּי הַמִּקְדָּשׁ

תָּא חֲזֵי, כְּנִישְׁתָּא דְּיִשְׂרָאֵל, אִיהִי אַמְרַת בְּקַדְמִיתָא, (ס"א בגלותא) (שיר השירים א) שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה, אַזְעִירַת גַּרְמָהּ לְקַמֵּי מַלְכָּא עִלָּאָה. וּכְדֵין שְׁאִילַת מִנֵּיהּ וְאַמְרַת, (שיר השירים א) הַגִּידָה לִי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי אֵיכָה תִרְעֶה אֵיכָה תַּרְבִּיץ בַּצָהֳרָיִם. תְּרֵין זִמְנִין אֵיכָה אֵיכָה אֲמַאי. אֶלָּא אִיהִי רְמִיזָא עַל תְּרֵין חָרְבְּנִין, דִּתְרֵין מִקְדָּשִׁין. דְּקָרָאן כֹּלָּא אֵיכָה אֵיכָה. אֵיכָה תִרְעֶה, בְּחָרְבַּן בַּיִת רִאשׁוֹן. אֵיכָה תַרְבִּיץ, בְּחָרְבַּן בַּיִת שֵׁנִי. וְעַל דָּא תְּרֵין זִמְנִין אֵיכָה אֵיכָה.

בֹּא וּרְאֵה, כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל הִיא אוֹמֶרֶת בַּתְּחִלָּה (בגלות), (שיר השירים א) שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה. מַקְטִינָה עַצְמָהּ לְיַד הַמֶּלֶךְ הָעֶלְיוֹן. וְאָז שׁוֹאֶלֶת מִמֶּנּוּ וְאוֹמֶרֶת, (שם) הַגִּידָה לִּי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי אֵיכָה תִרְעֶה אֵיכָה תַּרְבִּיץ בַּצָּהֳרָיִם. לָמָּה שְׁתֵּי פְעָמִים אֵיכָה אֵיכָה? אֶלָּא הִיא רוֹמֶזֶת עַל שְׁנֵי חֻרְבָּנוֹת שֶׁל שְׁנֵי בָּתֵּי הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁקּוֹרְאִים הַכֹּל אֵיכָה אֵיכָה. אֵיכָה תִרְעֶה – בְּחֻרְבַּן בַּיִת רִאשׁוֹן. אֵיכָה תַּרְבִּיץ – בְּחֻרְבַּן בַּיִת שֵׁנִי. וְעַל זֶה פַּעֲמַיִם אֵיכָה אֵיכָה.

בזוהר – ספר במדבר – פרשת פנחס (דף רמ"ג ע"א)

נְתָנַנִי שּמֵמָה כָּל הַיּוֹם דָּוָה

(איכה א) נְתָנַנִי שּמֵמָה כָּל הַיּוֹם דָּוָה, הוֹד, מִצַּד הַהוֹד, אֶלֶף חֲמִשִּׁי, נִשְׁאָר בֵּית הַמִּקְדָּשׁ חָרֵב וְיָבֵשׁ.

זוהר – ספר במדבר פרשת פנחס (דף רט"ו ע"ב)

לֹא נִרְאֵית קֶשֶׁת אֶלָּא לְהָגֵן עַל הָעוֹלָם

קוּם אַנְתְּ רִבִּי יוֹסֵי הַגָלִילִי, וְאֵימָא, דְּהָא מִלִּין שְׁפִּירִין קָאַמְרַת בְּחִבּוּרָה קַדְמָאָה, דְּקֶשֶׁת לָא אַתְיָא אֶלָּא לְאַגָּנָא עַל עָלְמָא. לְמַלְכָּא, דִּבְכָל זִמְנָא דִּבְרֵיהּ חָב, וּמַלְכָּא חֲזֵי לְמַטְרוֹנִיתָא, סָלִיק רוּגְזָא דִּבְרֵיהּ, דִּכְתִּיב, (בראשית ט) וּרְאִיתִיהָ לִזְכּוֹר בְּרִית עוֹלָם. וְעַל דָּא לָא אִתְחֲזִי קֶשֶׁת, אֶלָּא לְאַגָּנָא עַל עָלְמָא. וְלָא אִתְגַלְיָא, אֶלָּא בִּלְבוּשׁ יְקָר דְּמַלְכוּ, וּבְשַׁעֲתָא דְּאִית צַּדִיק בְּאַרְעָא, אִיהוּ בְּרִית. לְמֵיקָם בְּרִית.

קוּם אַתָּה רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי וֶאֱמֹר, שֶׁהֲרֵי דְּבָרִים יָפִים אָמַרְתָּ בַּחִבּוּר הָרִאשׁוֹן, שֶׁקֶּשֶׁת לֹא בָאָה אֶלָּא לְהָגֵן עַל הָעוֹלָם. לְמֶלֶךְ, שֶׁבְּכָל זְמַן שֶׁבְּנוֹ חוֹטֵא וְהַמֶּלֶךְ רוֹאֶה אֶת הַמַּלְכָּה, מִסְתַּלֵּק רֹגֶז בְּנוֹ, שֶׁכָּתוּב (בראשית יט) וּרְאִיתִיהָ לִזְכֹּר בְּרִית עוֹלָם. וְלָכֵן לֹא נִרְאֵית קֶשֶׁת אֶלָּא לְהָגֵן עַל הָעוֹלָם. וְלֹא נִגְלֵית אֶלָּא בִּלְבוּשׁ נִכְבָּד שֶׁל מַלְכוּת, וּבְשָׁעָה שֶׁיֵּשׁ צַדִּיק בָּאָרֶץ, הוּא הַבְּרִית, לְהַעֲמִיד בְּרִית.

וּבָנָיו נִקְרָאִים עַבְדֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא

וְכִי בְּגָלוּתָא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְרְחַק מִמַּטְרוֹנִיתָא, וְאֵיךְ מַטְרוֹנִיתָא אִתְלַבְּשַׁת לְבוּשֵׁי מַלְכוּתָא בְּגָלוּתָא (ס"א ל"ג לא) לֹא. אֲבָל בְּגָלוּתָא, לְבוּשָׁהּ דְּקַדְרוּת, וְאִיהוּ אַמְרַת (שיר השירים א) אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שֶׁחַרְחֹרֶת. אֶלָּא וַדַּאי הַהוּא קֶשֶׁת דְּאִתְגַּלְיָיא בְּגָלוּתָא, לָאו אִיהוּ אֶלָּא מְטַטְרוֹ"ן, דְּאִתְקְרֵי שַׁדַּ"י וְאִיהוּ (בראשית כד) עַבְדּוֹ זְקַן בֵּיתוֹ, דְּשַׁלִּיט בְּכָל דִּילֵיהּ (בגלותא), וּבְנוֹי, אִתְקְרִיאוּ עֲבָדִים דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וּבְנֵי מַטְרוֹנִיתָא בָּנִים, וּבְגִין דָּא, אִם כְּבָנִים אִם כַּעֲבָדִים.

וְכִי בַגָּלוּת הִתְרַחֵק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵהַמַּלְכָּה? וְאֵיךְ הַמַּלְכָּה הִתְלַבְּשָׁה לְבוּשֵׁי מַלְכוּת בַּגָּלוּת? לֹא. אֲבָל בַּגָּלוּת לְבוּשָׁהּ שֶׁל קַדְרוּת, וְהִיא אוֹמֶרֶת, (שיר השירים א) אַל תִּרְאֻנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת. אֶלָּא וַדַּאי אוֹתָהּ קֶשֶׁת שֶׁנִּגְלֵית בַּגָּלוּת אֵינָהּ אֶלָּא מְטַטְרוֹ"ן, שֶׁנִּקְרָא שַׁדַּ"י, וְהוּא עַבְדּוֹ זְקַן בֵּיתוֹ שֶׁשּׁוֹלֵט בְּכָל אֲשֶׁר לוֹ (בגלות), וּבָנָיו נִקְרָאִים עַבְדֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וּבְנֵי הַמַּלְכָּה בָּנִים, וּמִשּׁוּם זֶה אִם כְּבָנִים אִם כַּעֲבָדִים.

אוֹ"ר נִקְרָא רָ"ז

וּבְזִמְנָא דְּאִתְחָרַב בֵּי מַקְדְשָׁא, אוּקְמוּהָ דַּעֲבָדִים חָפוּ רֹאשָׁם, וְנִתְדַלְדְלוּ אַנְשֵׁי מַעֲשֵׂה. וַדַּאי אַנְשֵׁי מַעֲשֵׂה אִתְקְרִיאוּ, עַל שֵׁם מַטְרוֹנִיתָא, דְּאִתְּמַר עָלָהּ (משלי לא) רַבּוֹת בָּנוֹת עָשׂוּ חָיִל וְאַתְּ עָלִית עַל כֻּלָּנָה. אֲבָל אִי אִית לֵיהּ צַּדִיק, דְּזַכְווֹי וְעוֹבָדוֹי לְאַנְהָרָא, בְּהוֹן מַטְרוֹנִיתָא, וּלְמִפְשַׁט מִנָּהּ לְבוּשֵׁי קַדְרוּתָא דִּפְשָׁטִין וּלְקַשְׁטָא לָהּ בִּלְבוּשִׁין דִּגְוָונִין נְהִירִין דְּרָזִין דְּאוֹרַיְיתָא, מַה כְּתִיב בֵּיהּ, וּרְאִיתִיהָ לִזְכּוֹר בְּרִית עוֹלָם. וּרְאִיתִיהָ, בְּרָזִין נְהִירִין דְּאוֹרַיְיתָא, דְּאוֹר רָ"ז אִתְקְרֵי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (משלי ו) כִּי נֵר מִצְּוָה תוֹרָה אוֹר. וּבְאִלֵּין רָזִין אִתְּמַר וּרְאִיתִיהָ.

וּכְשֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, פֵּרְשׁוּהָ שֶׁעֲבָדִים חָפוּ רֹאשָׁם וְנִדַּלְדְּלוּ אַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה. וַדַּאי אַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה נִקְרְאוּ עַל שֵׁם הַמַּלְכָּה, שֶׁנֶּאֱמַר עָלֶיהָ (משלי לא) רַבּוֹת בָּנוֹת עָשׂוּ חָיִל וְאַתְּ עָלִית עַל כֻּלָּנָה. אֲבָל אִם יֵשׁ צַדִּיק שֶׁזְּכֻיּוֹתָיו וּמַעֲשָׂיו לְהָאִיר בָּהֶם אֶת הַמַּלְכָּה, וְלִפְשֹׁט מִמֶּנָּה לְבוּשֵׁי קַדְרוּת הַפְּשׁוּטִים וּלְקַשֵּׁט אוֹתָהּ בִּלְבוּשִׁים שֶׁל גְּוָנִים מְאִירִים שֶׁל סוֹדוֹת הַתּוֹרָה, מַה כָּתוּב בּוֹ? וּרְאִיתִיהָ לִזְכֹּר בְּרִית עוֹלָם. וּרְאִיתִיהָ, בְּסוֹדוֹת מְאִירִים שֶׁל הַתּוֹרָה, שֶׁאוֹ"ר נִקְרָא רָ"ז. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (משלי ו) כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר. וּבַסּוֹדוֹת הַלָּלוּ נֶאֱמַר וּרְאִיתִיהָ.

מַה שְּׁאֵלָתֵךְ וְיִנָּתֶן לָךְ

וּבְהַהוּא זִמְנָא סָלִיק מִנֵּיהּ רוּגְזָא דִּבְרֵיהּ, (אסתר ז) וַחֲמַת הַמֶּלֶךְ שָׁכָכָה, וְיֵימָּא לָהּ מַלְכָּא בִּצְּלוֹתָא דַּעֲמִידָה קַמֵּיהּ, (אסתר ה) מַה שְּׁאֵלָתֵךְ וְיִּנָתֶן לָךְ וּמַה בַּקָּשָׁתֵךְ. בְּהַהוּא זִמְנָא, שְׁאֵלְתָּא עַל פּוּרְקָנָא דִּילָהּ, וּבְנָהָא עִמֵּיהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (אסתר ז) תִּנָּתֶן לִי נַפְשִׁי בִּשְׁאֵלָתִי וְעַמִּי בְּבַקָּשָׁתִי. אֲבָל קֶשֶׁת דְּאִתְחַזְיָא בְּעָלְמָא בְּגָלוּתָא, דְּעַבְדָּא אִיהוּ, זִמְנִין דְּנָפִיק בִּשְׁלִימוּ, כַּד בְּנוֹי מַכְשִׁירִין עוֹבָדוֹי, וּלְזִמְנִין לָא אִשְׁתְּכַח בִּשְׁלִימוּ, כַּד בְּנוֹי לָא מַכְשְׁרִין עוֹבָדוֹי (כאן חסר).

וּבְאוֹתוֹ זְמַן עוֹלֶה מִמֶּנּוּ רֹגֶז בְּנוֹ, (אסתר ז) וַחֲמַת הַמֶּלֶךְ שָׁכָכָה, וְיֹאמַר לָהּ הַמֶּלֶךְ בִּתְפִלַּת הָעֲמִידָה לְפָנָיו, (שם ה) מַה שְּׁאֵלָתֵךְ וְיִנָּתֶן לָךְ וּמַה בַּקָּשָׁתֵךְ. בְּאוֹתוֹ זְמַן שׁוֹאֶלֶת עַל גְּאֻלָּתָהּ וּבָנֶיהָ עִמָּהּ, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (שם ז) תִּנָּתֶן לִי נַפְשִׁי בִּשְׁאֵלָתִי וְעַמִּי בְּבַקָּשָׁתִי. אֲבָל קֶשֶׁת שֶׁנִּרְאֵית בָּעוֹלָם בַּגָּלוּת, שֶׁעֶבֶד הוּא, לִפְעָמִים יוֹצֵא בִשְׁלֵמוּת, כְּשֶׁבָּנָיו מַכְשִׁירִים מַעֲשֵׂיהֶם, וְלִפְעָמִים לֹא נִמְצָא בִשְׁלֵמוּת, כְּשֶׁבָּנָיו לֹא מַכְשִׁירִים מַעֲשֵׂיהֶם.

בזוהר – ספר שמות – פרשת פקודי (דף רמ"ה ע"א)

הֵן אֶרְאֶלָּם צָעֲקוּ חֻצָה מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם מַר יִבְכָּיוּן

וְאִינּוּן דִּמְעִין אִשְׁתָּאֲרוּ הָכָא, וּרְשִׁימִין בְּהַאי פִּתְחָא. וְאִית דִּמְעִין אַחֲרָנִין, וּרְשִׁימִין תָּדִיר עַל כֹּל אִינּוּן רְתִיכִין עִלָּאִין, דְּלָא אִתְמְחוּן (ס"א אתחמון). אִלֵּין אִינּוּן דִּמְעִין, דְּאוֹשְׁדוּ לְעֵילָּא וְתַתָא, כַּד אִתְחָרַב בֵּי מַקְדְשָׁא, דִּכְתִיב (ישעיה לג) הֵן אֶרְאֶלָּם צָעֲקוּ חוּצָה מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם מַר יִבְכָּיוּן. וְאִינּוּן דִּמְעִין דְּאוֹשְׁדִין עַל צַדִיקַיָּיא, וְזַכָּאִין, כַּד מִסְתַּלְּקֵי מֵעָלְמָא. כֻּלְּהוּ נַטְלֵי לוֹן אִינּוּן רְתִיכִין, וְעַרְבֵי לוֹן בְּאִינּוּן דִּמְעִין, דְּאִתוֹשְׁדוּ עַל חָרִיבוּ דְּבֵי מַקְדְשָׁא וְעַל דָּא כְּתִיב, (ישעיה כה) וּמָחָה יְיָ' אֱלהִים דִּמְעָה מֵעַל כָּל פָּנִים. מַאן פָּנִים. אִלֵּין רְתִיכִין עִלָּאִין קַדִישִׁין. וּלְבָתַר וְחֶרְפַּת עַמּוֹ יָסִיר מֵעַל כָּל הָאָרֶץ כִּי יְיָ' דִּבֵּר.

וְאוֹתָן דְּמָעוֹת נִשְׁאָרוֹת כָּאן וּרְשׁוּמוֹת בַּפֶּתַח הַזֶּה. וְיֵשׁ דְּמָעוֹת אֲחֵרוֹת, וּרְשׁוּמוֹת תָּמִיד עַל כָּל אוֹתָן מֶרְכָּבוֹת עֶלְיוֹנוֹת שֶׁלֹּא נִמְחוֹת (נראות). אֵלֶּה הֵן דְּמָעוֹת שֶׁשָּׁפְכוּ לְמַעְלָה וּלְמַטָּה כְּשֶׁנֶּחֱרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁכָּתוּב (ישעיה לג) הֵן אֶרְאֶלָּם צָעֲקוּ חֻצָה מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם מַר יִבְכָּיוּן. וְאוֹתָן דְּמָעוֹת שֶׁשָּׁפְכוּ עַל צַדִּיקִים וּטְהוֹרִים כְּשֶׁמִּסְתַּלְּקִים מֵהָעוֹלָם. אֶת כֻּלָּן נוֹטְלוֹת אוֹתָן הַמֶּרְכָּבוֹת וּמְעָרְבוֹת אוֹתָן בְּאוֹתָן דְּמָעוֹת שֶׁנִּשְׁפְּכוּ עַל חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְעַל זֶה כָּתוּב (ישעיה כה) וּמָחָה ה' אֱלֹהִים דִּמְעָה מֵעַל כָּל פָּנִים. מִי הַפָּנִים? אֵלּוּ הַמֶּרְכָּבוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת. וְאַחַר כָּךְ – וְחֶרְפַּת עַמּוֹ יָסִיר מֵעַל כָּל הָאָרֶץ כִּי ה' דִּבֵּר.

בזוהר – ספר שמות – פרשת בשלח (דף נ"ה ע"א)

כָּל אָדָם שֶׁבּוֹכֶה עַל חֻרְבַּן בֵּיתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, זוֹכֶה לְמַה שֶּׁכָּתוּב אַחַר כָּךְ – יַחְדָּו יְרַנֵּנוּ

ר' יְהוּדָה הֲוָה יָתִיב קָמֵיהּ דְּר' שִׁמְעוֹן, וְהוּא קָארֵי, כְּתִיב (ישעיה נב) קוֹל צוֹפַיִךְ נָשְׂאוּ קוֹל יַחְדָּיו יְרַנֵּנוּ. קוֹל צוֹפַיִךְ, מַאן אִינּוּן צוֹפַיִךְ. אֶלָּא אִלֵּין אִינּוּן דִּמְצָפָאן, אֵימָתַי יְרַחֵם קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, לְמִבְנֵי בֵּיתֵיהּ. נָשְׂאוּ קוֹל, יִשְּׂאוּ קוֹל מִבָּעֵי לֵיהּ, מַאי נָשְׂאוּ קוֹל. אֶלָּא, כָּל בַּר נָשׁ דְּבָכֵי, וְאָרִים קַלֵיהּ עַל חָרְבַּן בֵּיתֵיהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, זָכֵי לְמָה דִּכְתִּיב לְבָתַר יַחְדָּיו יְרַנֵּנוּ. וְזָכֵי לְמֵחֱמֵי לֵיהּ בְּיִשּׁוּבָא בְּחֶדְוָותָא.

רַבִּי יְהוּדָה הָיָה יוֹשֵׁב לִפְנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן, וְהוּא קוֹרֵא, כָּתוּב (ישעיה נב) קוֹל צֹפַיִךְ נָשְׂאוּ קוֹל יַחְדָּו יְרַנֵּנוּ. קוֹל צֹפַיִךְ, מִי הֵם צֹפַיִךְ? אֶלָּא אֵלֶּה הֵם שֶׁמְּצַפִּים מָתַי יְרַחֵם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִבְנוֹת אֶת בֵּיתוֹ. נָשְׂאוּ קוֹל? יִשְׂאוּ קוֹל הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת! מַה זֶּה נָשְׂאוּ קוֹל? אֶלָּא כָּל אָדָם שֶׁבּוֹכֶה וּמֵרִים קוֹלוֹ עַל חֻרְבַּן בֵּיתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, זוֹכֶה לְמַה שֶּׁכָּתוּב אַחַר כָּךְ – יַחְדָּו יְרַנֵּנוּ, וְזוֹכֶה לִרְאוֹתוֹ מְיֻשָּׁב בְּחֶדְוָה.

זֶה ה' קִוִּינוּ לוֹ נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ

בְּשׁוּב יְיָ' צִיּוֹן, (אמר ליה) בְּשׁוּב יְיָ' אֶל צִיּוֹן מִבָּעֵי לֵיהּ, מַאי בְּשׁוּב יְיָ' צִיּוֹן אֶלָּא בְּשׁוּב יְיָ' צִיּוֹן וַדַּאי. תָּא חֲזֵי, בְּשַׁעֲתָא דְּאִתְחֲרִיב יְרוּשָׁלַם לְתַתָּא, וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אִתְתְּרָכַת, סָלִיק מַלְכָּא קַדִּישָׁא לְצִיּוֹן, וְאַנְגִיד לֵיהּ לָקֳבְלֵיהּ, בְּגִין דִּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל (ויקרא ע"ה) אִתְתְּרָכַת. (השתא דאתגליא כנסת ישראל סליק ליה לגביה) (ויצא קס"ב ע"ב) וְכַד תִּתְהַדָּר כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לְאַתְרָהּ, כְּדֵין יֵתוּב מַלְכָּא קַדִּישָׁא לְצִיּוֹן לְאַתְרֵיהּ, לְאִזְדַּוְּוגָא חַד בְּחַד, וְדָא הוּא בְּשׁוּב יְיָ' צִיּוֹן. וּכְדֵין זְמִינִין יִשְׂרָאֵל לְמֵימָר, זֶה אֵלִי וְאַנְוִהוּ. וּכְתִיב, זֶה יְיָ' קִוִּינוּ לוֹ נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ, בִּישׁוּעָתוֹ וַדַּאי. (שמות טו) יְיָ' אִישׁ מִלְחָמָה יְיָ' שְׁמוֹ. רִבִּי אַבָּא פָּתַח (במדבר כא) עַל כֵּן יֵאָמַר בְּסֵפֶר מִלְחֲמוֹת יְיָ' אֶת וָהֵב בְּסוּפָה וְאֶת הַנְּחָלִים אַרְנוֹן. כַּמָה אִית לָן לְאִסְתַּכְּלָא בְּפִתְגָּמֵי אוֹרַיְיתָא, כַּמָה אִית לָן לְעַיְּינָא בְּכָל מִלָּהָא, דְּלֵית לָךְ מִלָּה בְּאוֹרַיְיתָא, דְּלָא אִתְרְמִיזָא בִּשְׁמָא קַדִּישָׁא עִלָּאָה, וְלֵית לָךְ מִלָּה בְּאוֹרַיְיתָא, דְּלֵית בָּהּ כַּמָּה רָזִין, כַּמָּה טַעֲמִין, כַּמָּה שָׁרָשִׁין, כַּמָּה עֲנָפִין. (דף נ"ו ע"א) הָכָא אִית לְאִסְתַּכְּלָא, עַל כֵּן יֵאָמַר בְּסֵפֶר מִלְחֲמוֹת יְיָ', וְכִי סֵפֶר מִלְחֲמוֹת יְיָ', אָן הוּא. אֶלָּא הָכִי אִתְּעָרוּ חַבְרַיָּיא, כָּל מַאן דְּאַגָּח קְרָבָא בְּאוֹרַיְיתָא, זָכֵי לְאַסְגָּאָה שְׁלָמָא בְּסוֹף מִלּוֹי. כָּל קְרָבִין דְּעָלְמָא, קְטָטָה וְחֻרְבָּנָא. וְכָל קְרָבִין דְּאוֹרַיְיתָא, שְׁלָמָא וּרְחִימוּתָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב עַל כֵּן יֵאָמַר בְּסֵפֶר מִלְחֲמוֹת יְיָ' אֶת וָהֵב בְּסוּפָה, כְּלוֹמַר, אַהֲבָה בְּסוּפָה. דְּלֵית לָךְ אַהֲבָה וּשְׁלָמָא בַּר מֵהַאי.

בזוהר – ספר בראשית – פרשת נח (דף סא ע"א)

עָשָׂה ה' אֲשֶׁר זָמָם בִּצַּע אֶמְרָתוֹ אֲשֶׁר צִוָּה מִימֵי קֶדֶם

רַבִּי אֶלְעָזָר אֲזַל לְגַבֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקוֹנְיָא חָמוֹי. כֵּיוָן דְּחָמָא לֵיהּ אַתְקִין לֵיהּ תּוּפְסִיתָא (ס"א טופסיסא) דְּקוּמְרָא בְּמָטוּן דְּקוּלְפָא וִיתִיבוּ. אָמַר לֵיהּ חָמוֹי אֶפְשָׁר דְּשָׁמַעְתְּ מֵאָבוּךְ הַאי דִכְתִיב (איכה ב) עָשָׂה יְיָ אֲשֶׁר זָמַם בִּצַּע אֶמְרָתוֹ אֲשֶׁר צִוָה מִימֵי קֶדֶם.

רַבִּי אֶלְעָזָר הָלַךְ אֶל רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקוֹנְיָא חָמִיו. כֵּיוָן שֶׁרָאָה אוֹתוֹ, הִתְקִין לוֹ שָׁטִיחַ שֶׁל כִּסּוּי בְּמוֹטוֹת שֶׁל עֵץ, וְיָשְׁבוּ. אָמַר לוֹ חָמִיו, אֶפְשָׁר שֶׁשָּׁמַעְתָּ מֵאָבִיךְ זֶה שֶׁכָּתוּב (איכה ב) עָשָׂה ה' אֲשֶׁר זָמָם בִּצַּע אֶמְרָתוֹ אֲשֶׁר צִוָּה מִימֵי קֶדֶם?

אָמַר לֵיהּ הָא אוּקְמוּהָ חַבְרַיָא. בִּצַּע אֶמְרָתוֹ, דְּבָזַע פּוֹרְפִּירָא דִּילֵיהּ. אֲשֶׁר צִוָּה מִימֵי קֶדֶם, דְּהָא פּוֹרְפִּירָא פָּקִיד לָהּ מֵאִנּוּן יוֹמֵי קַדְמָאֵי עִלָּאֵי, וּבְיוֹמָא דְּאִתְחָרִיב בֵּי מַקְדְּשָׁא בָּזַע לָהּ. בְּגִין דְּהַאי פּוֹרְפִּירָא אִיהִי יְקָרָא דִילֵיהּ וְתִיקוּנָא דִילֵיהּ וּבָזַע לֵיהּ.

אָמַר לוֹ, הֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ הַחֲבֵרִים, בִּצַּע אֶמְרָתוֹ – שֶׁקָּרַע הָאַדֶּרֶת שֶׁלּוֹ. אֲשֶׁר צִוָּה מִימֵי קֶדֶם – שֶׁהֲרֵי אוֹתָהּ הָאַדֶּרֶת צִוָּה מֵאוֹתָם יָמִים רִאשׁוֹנִים עֶלְיוֹנִים, וּבַיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ קָרַע אוֹתָהּ, מִשּׁוּם שֶׁהָאַדֶּרֶת הַזּוֹ הִיא כְבוֹדוֹ וְתִקּוּנוֹ, וְקָרַע אוֹתָהּ.

אָמַר לֵיהּ עָשָׂה יְיָ אֲשֶׁר זָמַם. וְכִי מַלְכָּא חָשִׁיב (קודם) לְאַבְאָשָׁא לִבְנוֹי עַד לָא יֵיתוּן לְמֶחְטֵי. אָמַר לֵיהּ לְמַלְכָּא דְּהֲוָה לֵיהּ מָאן יְקָר, וּבְכָל יוֹמָא הֲוָה דָּחִיל עֲלֵיהּ דְּלָא יִתְבַּר וְהֲוָה מִסְתַּכֵּל בֵּיהּ וְתַקִּין בְּעֵינוֹי. לְיוֹמִין אֲתָא בְּרֵיהּ וְאַרְגִּיז לֵיהּ לְמַלְכָּא, נְטַל מַלְכָּא הַהוּא מָאן יְקָר וּתְבַר לֵיהּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב עָשָׂה יְיָ אֲשֶׁר זָמָם.

אָמַר לוֹ, עָשָׂה ה' אֲשֶׁר זָמָם, וְכִי מֶלֶךְ חוֹשֵׁב [קדם] לְהָרַע לְבָנָיו עַד שֶׁלֹּא יָבאוּ לַחֲ א!? אָמַר לוֹ, (משל) לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ כְּלִי יָקָר, וּבְכָל יוֹם הָיָה פּוֹחֵד עָלָיו שֶׁלֹּא יִשָּׁבֵר וְהָיָה מִסְתַּכֵּל בּוֹ וּמָצָא חֵן בְּעֵינָיו. לְיָמִים בָּא בְּנוֹ וְהִרְגִּיז אֶת הַמֶּלֶךְ. לָקַח הַמֶּלֶךְ אוֹתוֹ כְּלִי יָקָר וְשָׁבַר אוֹתוֹ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב עָשָׂה ה' אֲשֶׁר זָמָם.

עָשָׂה ה' אֲשֶׁר זָמָם

תָּא חֲזֵי, מִן יוֹמָא דְּאִתְבְּנֵי בֵּי מַקְדְּשָׁא הֲוָה קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִסְתַּכֵּל בֵּיהּ וְחֲבִיב עֲלֵיהּ סַגֵּי וְהֲוָה דָּחִיל עֲלַיְיהוּ דְּיִשְׂרָאֵל דְּיֶחטוּן וִיחָרֵב בֵּי מַקְדְּשָׁא. וְכֵן בְּכָל זִמְנָא דְּהֲוָה אָתֵי לְגַבֵּי בֵּי מַקְדְּשָׁא הֲוָה לָבִישׁ הַהוּא פּוֹרְפִּירָא. לְבָתַר דְּגָרְמוּ חוֹבִין וְאַרְגִּיזוּ קַמֵּי מַלְכָּא אִתְחָרַב בֵּי מַקְדְּשָׁא וּבָזַע הַהוּא פּוֹרְפִּירָא (ד"א גריס הס ההוא פורפירא ואתחרב בי מקדשא) הַיְנוּ דִכְתִיב עָשָׂה יְיָ אֲשֶׁר זָמַם.

בֹּא רְאֵה, מִיּוֹם שֶׁנִּבְנָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִסְתַּכֵּל בּוֹ וְחָבִיב עָלָיו הַרְבֵּה, וְהָיָה פּוֹחֵד עַל יִשְׂרָאֵל שֶׁיֶּחְטְאוּ וְיֵחָרֵב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. וְכָךְ בְּכָל פַּעַם שֶׁהָיָה בָּא אֵצֶל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, הָיָה לוֹבֵשׁ אוֹתָהּ אַדֶּרֶת. אַחַר שֶׁגָּרְמוּ הַחֲטָאִים וְהִרְגִּיזוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, נֶחֱרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְקָרַע אוֹתָהּ הָאַדֶּרֶת [קרע אותה האדרת ונחרב בית המקדש]. הַיְנוּ שֶׁכָּתוּב עָשָׂה ה' אֲשֶׁר זָמָם.

וּבַאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּה

בִּצַּע אִמְרָתוֹ וְגו' (האי אמרתו בקדמיתא יתבא בראש אמיר. והא אתעטרו עטרא לרישא ואילן נאה לפניו. ואיהי מימי קדם ודאי. וכדין עציבו קמיה בבתי בראי ודאי והן (ישעיה לג) אראלם צעקו חוצה. (ישעיה כב) ויקרא יי צבאות ביום ההוא וגו) הַיְינוּ בְּזִמְנָא דְּאִתְחָרִיב בֵּי מַקְדְּשָׁא. אֲבָל בְּזִמְנָא אֳחָרָא לֵית חֶדְוָה קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כְּזִמְנָא דְּאִתְאֲבִידוּ חַיָּיבֵי עָלְמָא וְאִנּוּן דְּאַרְגִּיזוּ קַמֵּיהּ הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (משלי יא) וּבַאֲבוֹד רְשָׁעִים רִנָּה. וְכֵן בְּכָל דָּרָא וְדָרָא דְּעָבִיד דִּינָא בְּחַיָּיבֵי עָלְמָא. חֶדְוָה וְתוּשְׁבַּחְתָּא קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא.

בִּצַע אֶמְרָתוֹ וְגוֹ' [האמרתו הזו בתחלה ישבה בראש אמיר, והרי התעטרו עטרה לראש ואילן נאה לפניו, והיא מימי קדם ודאי, ואז עצבות לפניו בבתים החיצונים ודאי, (ישעיה לג) והן אראלם צעקו חצה, (שם כב) ויקרא ה' אלהים צבאות ביום ההוא וגו']. הַיְנוּ בִּזְמַן שֶׁנֶּחֱרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. אֲבָל בִּזְמַן אַחֵר אֵין חֶדְוָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּמוֹ זְמַן שֶׁאוֹבְדִים רִשְׁעֵי הָעוֹלָם וְאוֹתָם שֶׁהִרְגִּיזוּ לְפָנָיו. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (משלי יא) וּבַאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּה. וְכֵן בְּכָל דּוֹר וְדוֹר שֶׁעוֹשֶׂה דִין בְּרִשְׁעֵי הָעוֹלָם, חֶדְוָה וְתִשְׁבַּחַת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

Nâw

בְּשָׁעָה שֶׁנַּעֲשֶׂה דִין בָּרְשָׁעִים, חֶדְווֹת וְתִשְׁבָּחוֹת לְפָנָיו עַל שֶׁנֶּאֶבְדוּ מֵהָעוֹלָם

וְאִי תֵימָא הָא תָּנִינָן דְּלֵית חֶדְוָה קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כַּד אִיהוּ עָבִיד דִּינָא בְּחַיָּיבַיָא. אֶלָּא תָּא חֲזֵי, בְּשַׁעֲתָא דְּאִתְעֲבִיד דִּינָא בְּחַיָּיבַיָא, חֶדְוָון וְתוּשְׁבְּחָן קַמֵּיהּ עַל דְּאִתְאֲבִידוּ מֵעָלְמָא. וְהָנֵּי מִילֵי כַּד מָטָא הַהוּא זִמְנָא (קיג ב, קכא ב) דְּאוֹרִיךְ לוֹן וְלָא תָאבָן לְגַבֵּיהּ מֵחוֹבַיְיהוּ. אֲבָל אִי אִתְעֲבִיד בְּהוּ דִּינָא עַד לָא מָטָא זִמְנַיְיהוּ, (ועד דלא אשתלים חובייהו, כמא דאת אמר, (בראשית טו)) כִּי לא שָׁלֵם עֲוֹן הָאֱמוֹרִי עַד הֵנָּה, כְּדֵין לֵית חֶדְוָה קַמֵיהּ וּבָאִישׁ קַמֵּיהּ עַל דְּאִתְאֲבִידוּ.

וְאִם תֹּאמַר, הֲרֵי שָׁנִינוּ שֶׁאֵין חֶדְוָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּשֶׁהוּא עוֹשֶׂה דִין בָּרְשָׁעִים אֶלָּא? בּא רְאֵה, בְּשָׁעָה שֶׁנַּעֲשֶׂה דִין בָּרְשָׁעִים, חֶדְווֹת וְתִשְׁבָּחוֹת לְפָנָיו עַל שֶׁנֶּאֶבְדוּ מֵהָעוֹלָם. וְהַדְּבָרִים הַלָּלוּ כְּשֶׁמַּגִּיעַ אוֹתוֹ זְמַן שֶׁהִמְתִּין לָהֶם וְלֹא שָׁבוּ אֵלָיו מֵחֲטָאֵיהֶם. אֲבָל אִם נַעֲשֶׂה בָהֶם דִּין עַד שֶׁלֹּא הִגִּיעַ זְמַנָּם, [ועד] שֶׁלֹּא נִשְׁלָם חֶטְאָם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית טו) כִּי לֹא שָׁלֵם עֲוֹן הָאֱמוֹרִי עַד הֵנָּה, אָז אֵין חֶדְוָה לְפָנָיו, וְרַע לְפָנָיו עַל שֶׁנֶּאֶבְדוּ.

Nâw

הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ עוֹשֶׂה דִין בְּטֶרֶם מַגִּיעַ זְמַנָּם

וְאִי תֵימָא אִיהוּ עַד לָא מָטוּ זִמְנַיְיהוּ אַמַּאי עָבִיד בְּהוּ דִּינָא. אֶלָּא אִנּוּן גָּרְמִין בִּישָׁא לְגַרְמַיְיהוּ. דְּהָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָא עָבִיד בְּהוּ דִּינָא עַד לָא מָטָא זִמְנַיְיהוּ. אֶלָּא בְּגִין דְּמִשְׁתַּתְּפֵי בַּהֲדַיְיהוּ דְּיִשְׂרָאֵל לְאַבְאָשָׁא לוֹן. וּבְגִין כָּךְ עָבִיד בְּהוּ דִּינָא וְאוֹבִיד לוֹן מֵעָלְמָא בְּלָא זִמְנָא. וְדָא הוּא דְּאַבְאִישׁ קַמֵּיהּ. וּבְגִין כָּךְ אַטְבַּע מִצְרָאֵי בְּיַמָּא. וְאוֹבִיד שַׂנְאֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל בִּימֵי יְהוֹשָׁפָט. וְכֵן כֻּלְהוּ. דְּהָא בְּגִינֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל אִתְאֲבִידוּ בְּלָא זִמְנָא.

וְאִם תֹּאמַר, לָמָּה עוֹשֶׂה בָהֶם דִּין טֶרֶם שֶׁהִגִּיעַ זְמַנָּם? אֶלָּא הֵם גָּרְמוּ רַע לְעַצְמָם, שֶׁהֲרֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ עוֹשֶׂה דִין בְּטֶרֶם מַגִּיעַ זְמַנָּם, אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁמִּשְׁתַּתְּפִים עִם יִשְׂרָאֵל לְהָרַע לָהֶם, וְלָכֵן עוֹשֶׂה בָהֶם דִּין וּמְאַבְּדָם מֵהָעוֹלָם בְּלֹא הַזְּמַן. וְזֶהוּ שֶׁרַע לְפָנָיו. וְלָכֵן הִטְבִּיעַ מִצְרַיִם בַּיָּם וְהֶאֱבִיד שׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאֵל בִּימֵי יְהוֹשָׁפָט, וְכֵן כֻּלָּם, שֶׁהֲרֵי מִשּׁוּם יִשְׂרָאֵל נֶאֶבְדוּ לִפְנֵי זְמַנָּם.

אֲבָל כַּד אִשְׁתְּלִים זִמְנָא דְּאוֹרִיךְ לוֹן וְלָא תָבוּ. כְּדֵין חֶדְוָה וְתוּשְׁבַּחְתָּא קַמֵּיהּ עַל דְּאִתְאֲבִידוּ מֵעָלְמָא. בַּר בְּזִמְנָא דְּאִתְחָרִיב בֵּי מַקְדְּשָׁא. דְּאַף עַל גַּב דְּאִשְׁתְּלִים זִמְנָא דִּלְהוֹן דְּאַרְגִּיזוּ קַמֵּיהּ, לָא הֲוָה חֶדְוָה קַמֵּיהּ. וּמֵהַהוּא זִמְנָא לָא הֲוָה חֶדְוָה לְעֵילָא וְתַתָּא:

אֲבָל כְּשֶׁהֻשְׁלַם הַזְּמַן שֶׁחִכָּה לָהֶם וְלֹא שָׁבוּ, אָז חֶדְוָה וְתִשְׁבַּחַת לְפָנָיו עַל שֶׁאָבְדוּ מֵהָעוֹלָם, פְּרָט לַזְּמַן שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁאַף עַל גַּב שֶׁהֻשְׁלַם הַזְּמַן שֶׁלָּהֶם שֶׁהִרְגִּיזוּ לְפָנָיו, לֹא הָיְתָה חֶדְוָה לְפָנָיו. וּמֵאוֹתוֹ זְמַן לֹא הָיְתָה חֶדְוָה לְפָנָיו לְמַעְלָה וּלְמַטָּה.

בזוהר – זוהר חדש – פרשת בלק

קָרוֹב דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל

(במדבר כד) אֶרְאֶנּוּ וְלֹא עַתָּה אֲשׁוּרֶנּוּ וְלֹא קָרוֹב דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל וְגו'. אֶרְאֶנּוּ, לְמִלָּה דְּפוּרְקָנָא דָּא, דְּאִיהוּ רְבִיעָאָה. וְלֹא עַתָּה, אֶלָּא לְסוֹף יוֹמַיָיא.

אֶרְאֶנּוּ וְלֹא עַתָּה אֲשׁוּרֶנּוּ וְלֹא קָרוֹב דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל וְגוֹ' (במדבר כד). אֶרְאֶנּוּ – אֶת הַגְּאֻלָּה הַזּוֹ, שֶׁהִיא רְבִיעִית. וְלֹא עַתָּה – אֶלָּא לְסוֹף הַיָּמִים.

שִׁשָּׁה יָמִים הָיוּ בָּעוֹלָם

שִׁית יוֹמִין הֲווֹ בְּעָלְמָא, בְּיוֹמָא רְבִיעָאָה חָמֵינָא, דִּנְהוֹרִין דַּהֲווֹ בֵּיהּ, מִסְתַּלְּקֵי וּמִתְדַעֲכֵי. שִׁמְשָׁא וְסִיהֲרָא וְכוֹכָבַיָיא וּמַזָּלֵי אִתְגְּנִיזוּ בֵּיהּ. הַנִּי אִתְהֲווֹ בְּעוֹבָּדָא דִבְרֵאשִׁית, וּבֵיהּ אִסְתַּלָּקוּ בְּיוֹמָא דְאֶלֶף רְבִיעָאָה.

שִׁשָּׁה יָמִים הָיוּ בָּעוֹלָם. בַּיּוֹם הָרְבִיעִי רָאִינוּ, שֶׁהָאוֹרוֹת שֶׁהָיוּ בוֹ, מִסְתַּלְּקִים וְדוֹעֲכִים. הַשֶּׁמֶשׁ וְהַלְּבָנָה וְהַכּוֹכָבִים וְהַמַּזָּלוֹת נִגְנְזוּ בוֹ. אֵלּוּ הִתְהַוּוּ בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, וּבוֹ הִסְתַּלְּקוּ בַּיּוֹם שֶׁל הָאֶלֶף הָרְבִיעִי.

בָּכָה רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר: אוֹי שֶׁהַגָּלוּת נִמְשֶׁכֶת, וּמִי יָכוֹל לִסְבֹּל אוֹתָהּ

בְּכָה רַבִּי שִׁמְעוֹן וַאֲמַר, וַוי דְגָלוּתָא אִתְמְשַׁךְ, וּמַאן יָכִיל לְמִסְבֵּל לֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ, אִי רַבִּי אִי רַבִּי, אִלּוּ הֲוֵית יָדַע כַּמָּה עִרְטוּלָא וּבִלְבּוּלָא, עָבַד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּכָלְהוֹ רְקִיעִין, בְּשַׁעֲתָא דְּגָזַר וּמְסָר לוֹן לְיִשְׂרָאֵל בִּידָא דְּהַהִיא שִׁפְחָה, וּלְאִשְׁתַּעְבָּדָא תְּחוֹת יְדָא דֶאֱדוֹם.

בָּכָה רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר: אוֹי שֶׁהַגָּלוּת נִמְשֶׁכֶת, וּמִי יָכוֹל לִסְבֹּל אוֹתָהּ. אָמַר לוֹ: אִי רַבִּי, אִי רַבִּי, אִלּוּ הָיִיתָ יוֹדֵעַ כַּמָּה בֶהָלָה וּבִלְבּוּל עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּכָל הָרְקִיעִים בְּשָׁעָה שֶׁגָּזַר וּמָסַר אוֹתָם לְיִשְׂרָאֵל בְּיַד אוֹתָהּ הַשִּׁפְחָה, וּלְהִשְׁתַּעְבֵּד תַּחַת הַיָּד שֶׁל אֱדוֹם.

עַל כֵּן אָמַרְתִּי שְׁעוּ מִנִּי אֲמָרֵר בַּבֶּכִיִ אַל תָּאִיצוּ לְנַחֲמֵנִי עַל שֹׁד בַּת עַמִּי

בְּשַׁעֲתָא דַּהֲווֹ כָּתְבֵי פִּתְקִין בִּרְקִיעָא, עַד דְּלָא אַחְתִּימוּ, בְּגוּשְׁפַּנְקָא דְּחוֹתְמָא דְמַלְכָּא, קְרָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְכָל חֵילֵי שְׁמַיָיא, וּקְרָא לְגַבְרִיאֵל דְּקֶסֶת הַסּוֹפֵר בְּחַרְצוֹי, וַאֲמַר לֵיהּ, אִיעַכַּב פִּתְקִין עַד דְּלָא אַחְתִּימוּ, וְאֶבְכֶּה עַל בָּנַי, וְאַעֲבֵיד לְהוֹן מִסְפְּדָא וְאֶבְלָא. בְּאוֹמָאָה עֲלַיְיכוּ, כָּל חֵילָא דִשְׁמַיָא, דְּתִשְׁבְּקוּן לִי, וְלָא תִתְקְפוּן לְנַחֲמָא לִי. כְּדָּבָר אַחֵר, (ישעיה כב) עַל כֵּן אָמַרְתִּי שְׁעוּ מִנִּי אֲמָרֵר בַּבֶּכִי אַל תָּאִיצוּ לְנַחֲמֵנִי עַל שֹׁד בַּת עַמִּי.

בְּשָׁעָה שֶׁהָיוּ כוֹתְבִים פְּסָקִים בָּרָקִיעַ, טֶרֶם נֶחְתְּמוּ בְּחוֹתֶמֶת בְּחוֹתַם הַמֶּלֶךְ, קָרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְכָל צִבְאוֹת הַשָּׁמַיִם, וְקָרָא לְגַבְרִיאֵל, שֶׁקֶּסֶת הַסּוֹפֵר בְּמָתְנָיו, וְאָמַר לוֹ: עַכֵּב אֶת הַפְּסָקִים שֶׁטֶּרֶם נֶחְתְּמוּ, וְאֶבְכֶּה עַל בָּנַי, וְאֶעֱשֶׂה לָהֶם מִסְפֵּד וְאֵבֶל. בִּשְׁבוּעָה עֲלֵיכֶם, כָּל צִבְאוֹת הַשָּׁמַיִם, שֶׁתַּעַזְבוּ אוֹתִי וְלֹא תִתְחַזְּקוּ לְנַחֲמֵנִי, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כב) עַל כֵּן אָמַרְתִּי שְׁעוּ מִנִּי אֲמָרֵר בַּבֶּכִיִ אַל תָּאִיצוּ לְנַחֲמֵנִי עַל שֹׁד בַּת עַמִּי.

Nâw

בָּנַי, בָּנַי אֲהוּבֵי מֵעַי, גִּדַּלְתִּי אֶתְכֶם וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם כְּמוֹ אָב שֶׁנּוֹטֵל אֶת בְּנוֹ

בְּעַט בְּעִיטִין בִּרְקִיעָא דַעֲרָבוֹת, וַעֲבַד בֵּיהּ בְּקוּעִין וְחַלּוֹנִין פְּתִיחִין. פְּתַח וַאֲמַר, בָּנַי, בָּנַי רְחִימוּ דְּמֵעַיי, רִבִּיתִי לְכוֹן, וּנְטָלִית לְכוֹן, כְּאַבָּא דִּנְטֵיל לִבְרֵיהּ, אוֹלִיפְנָא לְכוֹ דַּחַלְתִּי, אַשְׁלֵטִית לְכוֹ עַל כָּל אוּמִּין דְּעָלְמָא. חַבְתּוּן קַמָּאי בְּכַמָּה חוֹבִין, עָבַרְנָא עֲלַיְיכוּ, בְּגִין דִּבְנִין יַקִּירִין רְחִימִין הֲוֵויתָן קַמָּאי.

בָּעַט בְּעִיטוֹת בָּרָקִיעַ שֶׁל עֲרָבוֹת, וְעָשָׂה בּוֹ בְּקִיעִים וְחַלּוֹנוֹת פְּתוּחִים. פָּתַח וְאָמַר: בָּנַי, בָּנַי אֲהוּבֵי מֵעַי, גִּדַּלְתִּי אֶתְכֶם וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם כְּמוֹ אָב שֶׁנּוֹטֵל אֶת בְּנוֹ, לִמַּדְתִּי אֶתְכֶם אֶת יִרְאָתִי, הִשְׁלַטְתִּי אֶתְכֶם עַל כָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם. חֲטָאתֶם לְפָנַי בְּכַמָּה חֲטָאִים, עָבַרְתִּי עֲלֵיכֶם, מִשּׁוּם שֶׁבָּנִים נִכְבָּדִים אֲהוּבִים הֱיִיתֶם לְפָנַי.

בָּנַי בָּנַי, אֶקְרָא לְאַרְבַּע סִטְרִין דְּעָלְמָא, וְאוֹמֵינָא לְהוֹ עֲלַיְיכוּ. מִזְרָח מִזְרָח, בְּאוֹמָאָה עֲלָךְ, אִי בָּנַי יִתְבַּדְּרוּן בֵּינָךְ, דְּתִסְתַּכֵּל בְּתוֹאֲרָא וּדְיוֹקְנָא דִילְהוֹן, הֵיךְ אִשְׁתַּנֵּי וְאִשְׁתַּחַר בְּעִנּוּיִין דְּעָבְדוּן לוֹן בְּגַוָּוךְ, וְתִבְכֶּה וְתִסְפַּד עֲלֵיהוֹן וְתִנְטַר לוֹן.

בָּנַי בָּנַי, אֶקְרָא לְאַרְבַּעַת צִדְדֵי הָעוֹלָם, וְאַשְׁבִּיעַ אוֹתָם עֲלֵיכֶם. מִזְרָח מִזְרָח, בִּשְׁבוּעָה עָלֶיךְ, אִם בָּנַי יִתְפַּזְּרוּ בֵּינְךְ, שֶׁתִּסְתַּכֵּל בַּתֹּאַר וּבַדְּיוֹקָן שֶׁלָּהֶם אֵיךְ הִשְׁתַּנּוּ וְהֻשְׁחֲרוּ בָּעִנּוּיִים שֶׁעוֹשִׂים לָהֶם בְּתוֹכְךְ, וְתִבְכֶּה וְתִסְפֹּד עֲלֵיהֶם וְתִשְׁמֹר אוֹתָם.

בָּנַי בָּנַי, כַּד הֲוֵיתוּן בְבֵיתָאי, בְּתוּקְפָא דְּאִמְכוֹן, בְּעִידּוּנִין בְּעִינּוּגִין, לָא אַשְׁגַּחְתּוּן עָלַי. בָּנַי בָּנַי, מָה אַעֲבֵיד לְכוֹן, גְּזֵירָא גָּזַרְנָא בְּאוֹמָאָה, אֶלָּא אֲנָא וְאַתּוּן נִגְלֵי.

בָּנַי בָּנַי, כְּשֶׁהֱיִיתֶם בְּבֵיתִי, בְּחֵיק אִמְּכֶם, בְּעִדּוּנִים וּבְעִנּוּגִים, לֹא הִשְׁגַּחְתֶּם עָלַי. בָּנַי בָּנַי, מָה אֶעֱשֶׂה לָכֶם, גְּזֵרָה גָזַרְתִּי בִּשְׁבוּעָה, אֶלָּא אֲנִי וְאַתֶּם נִגְלֶה.

מֹשֶׁה, הָרוֹעֶה הַנֶּאֱמָן, אֵיךְ לֹא תַשְׁגִּיחַ עַל בָּנַי

משֶׁה רַעֲיָיא מְהֵימְנָא, אֵיךְ לָא תַשְׁגַּח עַל בָּנַי, עָנָא קַדִּישָׁא דִּמְסָרִית בִּידָךְ. מִזְרָח מִזְרָח, אִתְעָרֵי לְגַבֵּי משֶׁה, וְתִבְכּוּן וְתִסְפְּדוּן עַל בָּנַי, אֶבְלָא וּמִסְפְּדָא אַשְׁמָעוּ כַּחֲדָא, עַד דַּאֲנָא אֶשְׁמַע וְאֶתְרַוֵּי עִמְּכוֹן.

מֹשֶׁה, הָרוֹעֶה הַנֶּאֱמָן, אֵיךְ לֹא תַשְׁגִּיחַ עַל בָּנַי, הַצֹּאן הַקָּדוֹשׁ שֶׁמָּסַרְתִּי בְּיָדְךְ? מִזְרָח מִזְרָח, הִתְעוֹרֵר אֶל מֹשֶׁה, וְתִבְכּוּ וְתִסְפְּדוּ עַל בָּנַי. אֵבֶל וּמִסְפֵּד הַשְׁמִיעוּ כְּאֶחָד, עַד שֶׁאֲנִי אֶשְׁמַע וְאֶדְאַב עִמָּכֶם.

בָּנַי בָּנַי, וַי עֲלֵיכֶם וְעָלַי

בָּנַי בָּנַי, רְחִימִין דְנַפְשָׁאי, הֵיךְ תֶּהֱכוּן בְּשַׁלְשְׁלָאִין תַּקִּיפִין, יֶדְכוֹן מְהַדְּקָן לַאֲחוֹרָא. בְּנִין דְּאִתְרַבִּיאוּ בְּעִידּוּנִין, בְּנִין דַּהֲווֹ יַקִּירִין מִפָּז וְסַפִּירִין. בָּנַי בָּנַי, חֲסִידִין קַדִּישִׁין, הֵיךְ תִּפְּלוּן בִּידֵי נוּכְרָאִין, דְּלָא רַחֲמִין כְּלָל. בִּשְׂרָא קַדִּישָׁא דְּגוּפֵיכוֹן, אִיתְרַמֵּי וְאִתְחַלֵּל בַּשְׁוָוקִים וּבָרְחוֹבוֹת. בָּנַי בָּנַי, וַוי עֲלֵיכוֹן וְעָלַי. כְּדֵין בָּזַע פּוּרְפִּירָא דִילֵיהּ. וְהַיְינוּ דִכְתִיב, בִּצַּע אֶמְרָתוֹ.

בָּנַי בָּנַי, אֲהוּבֵי נַפְשִׁי, אֵיךְ תֵּלְכוּ בְּשַׁלְשְׁלָאוֹת חֲזָקוֹת, יְדֵיכֶם מְהֻדָּקִים לְאָחוֹר. בָּנִים שֶׁגֻּדְּלוּ בְּעִדּוּנִים, בָּנִים שֶׁהָיוּ יְקָרִים מִפָּז וְסַפִּירִים. בָּנַי בָּנַי, חֲסִידִים קְדוֹשִׁים, אֵיךְ תִּפְּלוּ בִּידֵי נָכְרִים, שֶׁאֵין מְרַחֲמִים כְּלָל. הַבָּשָׂר הַקָּדוֹשׁ שֶׁל גּוּפְכֶם נִזְרָק וְנִתְחַלֵּל בַּשְּׁוָקִים וּבָרְחוֹבוֹת. בָּנַי בָּנַי, וַי עֲלֵיכֶם וְעָלַי. אָז קָרַע לְבוּשׁ הַמַּלְכוּת שֶׁלּוֹ. וְהַיְנוּ מַה שֶּׁכָּתוּב בִּצַּע אֶמְרָתוֹ.

Nâw

דָּרוֹם דָּרוֹם, בִּשְׁבוּעָה עָלֶיךְ, שֶׁתִּשְׁמֹר בָּנַי אֲהוּבֵי נַפְשִׁי, כְּשֶׁיִּתְפַּזְּרוּ בְּתוֹכֶךְ

דָּרוֹם דָּרוֹם, בְּאוֹמָאָה עֲלָךְ, כַּד יִתְבַּדְּרוּן בָּנַי בְּגַוָּוךְ, דְּתִסְתַּכֵּל בְּהוּ הֵיךְ מְשַׁחֲרָא דְּיוֹקְנֵיהוֹן, וִימִינְהוֹן תְּבִירִין בֵּינֵי עַמְּמַיָא. דָּרוֹם דָּרוֹם, בְּאוֹמָאָה עֲלָךְ, אִתְעַר לְגַבֵּי אַבְרָהָם רְחִימָאי, וְאֵימָא לֵיהּ אֵיךְ נָפְלוּ בְּנוֹי, וְאִתְבַּדְּרוּ בֵּין שַׂנְאֵיהוֹן, וְתִבְכּוּן וְתִסְפְּדוּן עֲלֵיהוֹן. דָּרוֹם דָּרוֹם, בְּאוֹמָאָה עֲלָךְ, דְּתִנְטַר בָּנַי רְחִימוּ דְּנַפְשָׁאי, כַּד יִתְבַּדְּרוּן בְּגַוָּוךְ.

דָּרוֹם דָּרוֹם, בִּשְׁבוּעָה עָלֶיךְ, כְּשֶׁיִּתְפַּזְּרוּ בָנַי בְּתוֹכְךְ, שֶׁתִּסְתַּכֵּל בָּהֶם אֵיךְ מֻשְׁחָר דְּיוֹקְנָם, וִימִינָם שְׁבוּרָה בֵּין הָעַמִּים. דָּרוֹם דָּרוֹם, בִּשְׁבוּעָה עָלֶיךְ, הִתְעוֹרֵר לְאַבְרָהָם אֲהוּבִי, וֶאֱמֹר לוֹ אֵיךְ נָפְלוּ בָּנָיו וְהִתְפַּזְּרוּ בֵּין שׂוֹנְאֵיהֶם, וְתִבְכּוּ וְתִסְפְּדוּ עֲלֵיהֶם. דָּרוֹם דָּרוֹם, בִּשְׁבוּעָה עָלֶיךְ, שֶׁתִּשְׁמֹר בָּנַי אֲהוּבֵי נַפְשִׁי, כְּשֶׁיִּתְפַּזְּרוּ בְּתוֹכֶךְ.

אַל תּוֹדִיעוּ זֶה לְיַעֲקֹב אֲבִיהֶם, שֶׁלֹּא יִתְהַפֵּךְ הָעוֹלָם בְּרֶגַע

צָפוֹן צָפוֹן, אִתְעַר בְּקוֹל בְּכִיָה וּמִסְפֵּד וְאֶבְלָא וִיגוֹנָא לְגַבֵּי בָּנַי. וְאֵימָא לֵיהּ לַעֲקֵידָא דְמִדְבְּחִי, הֵיךְ אָזְלִין בְּנוֹי, וְהֵיךְ נָפְלוּן בְּחַרְבָּא. לָא תֵימְרוּן דָּא, וְלָא תְהוֹדְעוּן דָּא לְיַעֲקֹב אֲבוּהוֹן. דְּלָא יֵהָפֵךְ עַלְמָא בְּרִיגְעָא.

צָפוֹן צָפוֹן, הִתְעוֹרֵר בְּקוֹל בְּכִיָּה וּמִסְפֵּד וְאֵבֶל וְיָגוֹן אֶל בָּנַי, וֶאֱמֹר אֶל הֶעָקוּד שֶׁל מִזְבְּחִי אֵיךְ הוֹלְכִים בָּנָיו וְאֵיךְ נָפְלוּ בַּחֶרֶב. אַל תֹּאמְרוּ זֶה וְאַל תּוֹדִיעוּ זֶה לְיַעֲקֹב אֲבִיהֶם, שֶׁלֹּא יִתְהַפֵּךְ הָעוֹלָם בְּרֶגַע.

מַעֲרָב מַעֲרָב, אִתְעַר לְגַבֵּי נַאֲקַת חֲלָלִין, וּקְרָבִין תַּקִּיפִין דְּבָנַי. אִיתְעַר לְגַבֵּי רְחִימָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי, הֵיךְ אָזְלִין בְּנָהָא. וְהֵיךְ מִתְבַּדְּרִין בְּכַמָּה סִטְרִין.

מַעָרָב מַעֲרָב, הִתְעוֹרֵר לְנַאֲקַת הַחֲלָלִים וְהַמִּלְחָמוֹת הַחֲזָקוֹת שֶׁל בָּנַי. הִתְעוֹרֵר אֶל אֲהוּבָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי, אֵיךְ הוֹלְכִים בָּנֶיהָ, וְאֵיךְ מִתְפַּזְּרִים בְּכַמָּה צְדָדִים.

מַה נַּעֲשֶׂה מִבָּנֵינוּ, מַה הֵם יַעֲשׂוּ?

אֲחֹתִי בְּרַתִּי רַעֲיָיתִי רַעֲיָיא דִּילִי, רְחֵימְתָּא דְנַפְשָׁאי, מַה נֶּעֱבֵיד מִן בְּנָנָא מַה יַּעַבְדוּן אִינוּן. אֲבָל רְחִימָתִי אֲחֹתִי, אֵימָא לָךְ, אִי בִּרְעוּ סַלְקָא עֲלָךְ, אַנְתְּ מְרוּבַּעַת, וְגַדְפִין דִּילָךְ פְּרִישָׂן לְד' סִטְרִין, בְּאוֹמָאָה עֲלָךְ בְּרַתִּי יְחִידָתִי, דְּתֵהַךְ בַּהֲדַיְיהוּ, וְלָא תִשְׁבּוֹק לוֹן, וְתֶחֱפֵי עֲלַיְיהוּ בְּאַרְבַּע סִטְרִין דְּעָלְמָא. וְאִי לָא, יִתְאַבְדוּן מֵעָלְמָא.

אֲחוֹתִי בִּתִּי רַעְיָתִי, הָרוֹעָה שֶׁלִּי, אֲהוּבַת נַפְשִׁי, מַה נַּעֲשֶׂה מִבָּנֵינוּ, מַה הֵם יַעֲשׂוּ? אֲבָל אֲהוּבָתִי אֲחוֹתִי, אֹמַר לָךְ, אִם בְּרָצוֹן עוֹלֶה עָלַיִךְ, אַתְּ מְרֻבַּעַת, וְהַכְּנָפַיִם שֶׁלָּךְ פְּרוּשׂוֹת לְאַרְבָּעָה צְדָדִים. בִּשְׁבוּעָה עָלַיִךְ, בִּתִּי יְחִידָתִי, שֶׁתֵּלְכִי עִמָּהֶם וְלֹא תַעַזְבִי אוֹתָם, וּתְכַסִּי עֲלֵיהֶם בְּאַרְבַּעַת צִדְדֵי הָעוֹלָם. וְאִם לֹא, יאֹבְדוּ מִן הָעוֹלָם.

רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ

מָה אֵימָא לָךְ ר', בְּהַהִיא שַׁעֲתָא דִּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל שָׁמְעַת דָא, אֲרֵימַת קָלָא, וְאִזְדַּעְזְעוּ תְּמַנֵּיסַר אֶלֶף עָלְמִין, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בַּהֲדָהּ. וּכְדֵין (ירמיה לא) קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמַע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ. וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כְּדֵין, (ישעיה כב) וַיִּקְרָא אֲדֹנָי ה' צְבָאוֹת בַּיּוֹם הַהוּא לִבְכִי וּלְמִסְפֵּד.

מָה אֹמַר לְךְ, רַבִּי. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל שׁוֹמַעַת אֶת זֶה, מְרִימָה קוֹל, וּמִזְדַּעְזְעִים שְׁמוֹנָה עָשָׂר אֶלֶף עוֹלָמוֹת, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִמָּהּ. וְאָז (ירמיהלא) קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ. וְאָז הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, (ישעיה כב) וַיִּקְרָא אֲדנָי יֱהִֹוִה צְבָאוֹת בַּיּוֹם הַהוּא לִבְכִי וּלְמִסְפֵּד.

כָּל צִבְאוֹת הַשָּׁמַיִם חָשְׁבוּ שֶׁיִּתְהַפְּכוּ כָּל הָעוֹלָמוֹת

מַאן חָמָא עִרְטוּלָא בְּכָלְהוֹ רְקִיעִין. מַאן חָמָא בִּלְבּוּלָא וּמִסְפֵּידָא דְּתַמָּן. עַד דְּכָל חֵיילֵי שְׁמַיָיא חֲשִׁיבוּ, דְּכָל עָלְמִין יִתְהַפְּכוּן.

מִי רָאָה אֶת הַבֶּהָלָה בְּכָל הָרְקִיעִים? מִי רָאָה הַבִּלְבּוּל וְהַמִּסְפֵּד שֶׁשָּׁם, עַד שֶׁכָּל צִבְאוֹת הַשָּׁמַיִם חָשְׁבוּ שֶׁיִּתְהַפְּכוּ כָּל הָעוֹלָמוֹת?

נִשְׁבַּע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִגְאֹל אֶת יִשְׂרָאֵל וּלְהוֹצִיאָם מִן הַגָּלוּת

אֲמַר לָהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, בְּרַתִּי יְחִידָתִי דִילִי, תְּהַךְ לְחַפְיָיא עֲלַיְיהוּ, וּלְדַיְירָא עִם בְּנָנָן. אֲמָרָה לֵיהּ, מָארֵי דְעָלְמָא, לָא אֵיהַךְ. בָּתַר דְּרָבֵית לוֹן, וּתְקֵינִית לוֹן, וּגְדֵילִית לוֹן. אֱהֵי חָמִית לְשַׂנְאֵיהוֹן דְּאָכְלֵי לוֹן, וְתִינְשֵׁי לָנָא תַּמָּן. כְּדֵין אוֹמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָהּ, לַאֲקָמָא לָהּ, וּלְמִפְרַק לוֹן לְיִשְׂרָאֵל, וְלַאֲפָקָא לוֹן מִגָּלוּתָא. כְּדָּבָר אַחֵר, (ירמיה לא) כֹּה אָמַר ה' מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי וְגו', וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ כו', וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם.

אָמַר לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל: בִּתִּי יְחִידָתי שֶׁלִּי, תֵּלְכִי לְכַסּוֹת עֲלֵיהֶם וְלָדוּר עִם בָּנֵינוּ. אָמְרָה לוֹ: רִבּוֹן הָעוֹלָם, לֹא אֵלֵךְ! אַחַר שֶׁרִבֵּיתָ אוֹתָם וְתִקַּנְתָּ אוֹתָם וְגִדַּלְתָּ אוֹתָם, אֶהְיֶה רוֹאָה לְשׂוֹנְאֵיהֶם שֶׁאוֹכְלִים אוֹתָם, וְתִשְׁכַּח אוֹתָם שָׁם?! אָז נִשְׁבַּע לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַהֲקִימָהּ וְלִגְאֹל אֶת יִשְׂרָאֵל וּלְהוֹצִיאָם מִן הַגָּלוּת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה לא) כֹּה אָמַר ה' מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי וְגוֹ', וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ כוּ', וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם.

כָל הַקִּינָה שֶׁל אַלְפָא בֵּיתָא, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְבַדּוֹ אָמַר אוֹתָהּ

וְעַל דָּא נָפְקַת מִקַּמֵּיהּ. כֵּיוָן דְּנָפְקַת מִקַּמֵּיהּ, פְּתַח קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עַל כָּל חֵילֵי שְׁמַיָיא וַאֲמַר אֵיכָה יוּעַם זָהָב, וְכָל הַהוּא קִינָה דְּאַלְפָא בֵיתָא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בִּלְחוֹדוֹי אֲמַר לָהּ, לְבָתַר קְשַׁר רְחִימִין בְּהַהוּא תִּנְיָינָא וְחָתְמוּ פִּתְקִין.

וְעַל זֶה יָצְאָה מִלְּפָנָיו. כֵּיוָן שֶׁיָּצְאָה מִלְּפָנָיו, פָּתַח הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל כָּל צִבְאוֹת הַשָּׁמַיִם, וְאָמַר אֵיכָה יוּעַם זָהָב. וְכָל אוֹתָהּ הַקִּינָה שֶׁל אַלְפָא בֵּיתָא, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְבַדּוֹ אָמַר אוֹתָהּ, אַחַר כָּךְ קָשַׁר אַהֲבָה בָּקִינָה הַהִיא וְחָתְמוּ הַפְּתָקִים.

אֶרְאֶנּוּ וְלֹא עַתָּה. לְמִי אָמַר אֶרְאֶנּוּ?

וְהַשְׁתָּא אַהֲדַרְנָא לְפַרְשָׁתָא, דְּוַדַּאי גָּלוּתָא אִתְמְשַׁךְ. (במדבר כד) אֶרְאֶנּוּ וְלֹא עַתָּה, לְמַאן קָאָמַר אֶרְאֶנּוּ. לְהַהוּא דְּאִיתְּמָר עֲלוֹי כִּי אֵינֶנּוּ. כַּד יֵיתֵי לְפָקְדָא לַאֲיַילְתָּא. וְלֹא עַתָּה, וְלֹא לִזְּמַן קָרוֹב. אֲשׁוּרֶנּוּ וְלֹא קָרוֹב, אִסְתַּכַּלְנָא בֵּיהּ, אֲבָל לָאו כְּעַן, אֶלָּא לִזְמַן רָחוֹק.

וְכָעֵת נַחֲזֹר לַפָּרָשָׁה, שֶׁוַּדַּאי הַגָּלוּת נִמְשֶׁכֶת. (במדבר כד) אֶרְאֶנּוּ וְלֹא עַתָּה. לְמִי אָמַר אֶרְאֶנּוּ? לְאוֹתוֹ שֶׁנֶּאֱמַר עָלָיו כִּי אֵינֶנּוּ, כְּשֶׁיָּבֹא לִפְקֹד אֶת הָאַיֶּלֶת. וְלֹא עַתָּה – וְלֹא לִזְמַן קָרוֹב. אֲשׁוּרֶנּוּ וְלֹא קָרוֹב – הִסְתַּכַּלְתִּי בוֹ, אֲבָל לֹא כָּעֵת, אֶלָּא לִזְמַן רָחוֹק.

דָּרַךָ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב, רַבִּי רַבִּי, כַּמָּה רָזִין סְתִימִין כְּלִילָן הָכָא.

דָּרַךָ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב. רַבִּי רַבִּי, כַּמָּה נִסְתָּרוֹת כְּלוּלִים כָּאן.

Nâw

בזוהר – ספר בראשית – פרשת נח (דף ע ע"א)

מִזְּמַן שֶׁנֶּחֱרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, לֹא נִמְצְאוּ בְרָכוֹת לְמַעְלָה וּלְמַטָּה

וְכֹלָּא כְּמָה דִלְתַתָּא אִתְעַר רְחִימוּתָא דִּלְעֵילָא. תְּרֵין שְׁרַגִּין כַּד אִתְדָעַךְ נְהוֹרָא דִּלְעֵילָא בִּתְנָנָא דְסָלִיק מֵהַהוּא דִלְתַתָּא אִתְדְּלִיק הַהוּא דִלְעֵילָא. אָמַר רַבִּי חִזְקִיָה הָכִי הוּא וַדַּאי דְּעָלְמָא עִלָּאָה תַּלְיָא בְּתַתָּאָה וְתַתָּאָה בְּעִלָּאָה, וּמֵזִמְנָא דְּאִתְחְרִיב בֵּי מַקְדְּשָׁא בִּרְכָאן לָא אִשְׁתַּכָּחוּ לְעֵילָא וְתַתָּא. לְאַחֲזָאָה דְּדָא בְּדָא תַּלְיָא.

וְהַכֹלֹ כְּמוֹ שֶׁלְּמַטָּה מְעוֹרֵר אַהֲבָה שֶׁלְּמַעְלָה. שְׁנֵי נֵרוֹת, כְּשֶׁדּוֹעֵךְ הָאוֹר שֶׁלְּמַעְלָה בֶּעָשָׁן שֶׁעוֹלֶה מֵאוֹתוֹ שֶׁלְּמַטָּה, נִדְלָק אוֹתוֹ שֶׁלְּמַעְלָה. אָמַר רַבִּי חִזְקִיָּה, כָּךְ הוּא בְּוַדַּאי, שֶׁהָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן תָּלוּי בַּתַּחְתּוֹן וְהַתַּחְתּוֹן בָּעֶלְיוֹן. וּמִזְּמַן שֶׁנֶּחֱרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, לֹא נִמְצְאוּ בְרָכוֹת לְמַעְלָה וּלְמַטָּה, כְּדֵי לְהַרְאוֹת שֶׁזֶּה תָּלוּי בָּזֶה.

יִּשְׂרָאֵל לֹא שְׁרוּיִים בָּאָרֶץ – צָּרִיךְ לְהַדְלִיק מְאוֹרוֹת וּלְהִמָּצֵא בְרָכוֹת

וְאָמַר רַבִּי יוֹסֵי בִּרְכָאן לָא אִשְׁתַּכָּחוּ וּלְוָוטִין אִשְׁתַּכָּחוּ, דְּהָא יְנִיקוּ דְּכֹלָּא בְּהַהוּא סִטְרָא נָפְקֵי (ד"א וברכאן לא נפקי), מַאי טַעְמָא, בְּגִין דְּיִשְׂרָאֵל לָא שַׁרְיָין בְּאַרְעָא וְלָא פָּלְחֵי פּוּלְחָנָא דְאִצְטְרִיךְ לְאַדְלָקָא בּוֹצִינִין וּלְאִשְׁתַּכָּחָא בִּרְכָאן, וּבְגִין כָּךְ לָא מִשְׁתַּכְּחֵי לְעֵילָא וְתַתָּא, וְעָלְמָא לָא יָתִיב בְּקִיּוּמֵיהּ כְּדְקָא יְאוּת.

וְאָמַר רַבִּי יוֹסֵי, בְּרָכוֹת אֵין נִמְצָאוֹת, וּקְלָלוֹת נִמְצָאוֹת, שֶׁהֲרֵי יְנִיקַת הַכֹּל מֵאוֹתוֹ צַד יוֹצְאִים [ד"א וברכות לא יוצאות]. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁיִּשְׂרָאֵל לֹא שְׁרוּיִים בָּאָרֶץ וְלֹא עוֹבְדִים עֲבוֹדָה שֶׁצָּרִיךְ לְהַדְלִיק מְאוֹרוֹת וּלְהִמָּצֵא בְרָכוֹת, וְלָכֵן לֹא נִמְצָאִים לְמַעְלָה וּלְמַטָּה, וְהָעוֹלָם לֹא יוֹשֵׁב בְּקִיּוּמוֹ כָּרָאוּי.

בזוהר – זוהר חדש – פרשת בראשית

כַּמָּה יֵשׁ לָאֲנָשִׁים לְהִשָּׁמֵר מֵחֲטָאֵיהֶם וּלְהִתְעַסֵּק בִּרְצוֹן רִבּוֹנָם

תָּא חֲזֵי, כַּמָּה אִית לוֹן לִבְנֵי נְשָׁא לְאִסְתַּמְּרָא מֵחוֹבֵיהוֹן, וּלְאִשְׁתַּדְּלָא בִּרְעוּתָא דְמָארֵיהוֹן. דְּהָא שִׁבְעָה זַכָּאִין דַּהֲווֹ בְּיִשְׂרָאֵל, דְּאִתְתַּקָּפוּ בֵּיהּ בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּלִבָּא שְׁלִים, וְאִינוּן שִׁבְעָה סַמְכִין דְּעָלְמָא מַמָּשׁ. בְּיוֹמֵיהוֹן, אִתְגַּבַּר בְּעָלְמָא יָמִינָא עַל שְׂמָאלָא. וְיִשְׂרָאֵל עַל עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים.

בֹּא וּרְאֵה, כַּמָּה יֵשׁ לָאֲנָשִׁים לְהִשָּׁמֵר מֵחֲטָאֵיהֶם וּלְהִתְעַסֵּק בִּרְצוֹן רִבּוֹנָם, שֶׁהֲרֵי שִׁבְעָה צַדִּיקִים שֶׁהָיוּ בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהֶחֱזִיקוּ בַּקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּלֵב שָׁלֵם, וְהֵם שִׁבְעַת עַמּוּדֵי עוֹלָם מַמָּשׁ. בִּימֵיהֶם הִתְגַּבֵּר בָּעוֹלָם הַיָּמִין עַל הַשְּׂמֹאל, וְיִשְׂרָאֵל עַל שְׁאָר הָעַמִּים.

לֹּא חָרְבָה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עַד שֶׁעָבְדוּ שִׁבְעָה בָּתֵּי דִינִים עֲבוֹדָה זָרָה

וְכֵיוָן דְּאִשְׁתַּלִּימוּ אִינוּן, קָמוּ מִסִּטְרָא דִשְׂמָאלָא שִׁבְעָה בָּתֵּי דִינִין מַמָּשׁ, דְּכָלְהוֹ עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, כְּמָה דְּאִתְעָרוּ חַבְרַיָיא, דְּלָא חָרְבָה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, עַד דְּפָלְחוּ שֶׁבַע בָּתֵּי דִינִין עֲבוֹדָה זָרָה, וּדְאָתוֹ מִנְהוֹן. וְאִלֵּין אִינוּן: יָרָבְעָם בֶּן נְבָט. וּבַעֲשָׁא בֶּן אֲחִיָה. וְאַחְאָב בֶּן עָמְרִי. וְיֵהוּא בֶּן נִמְשִׁי. וּפֶקַח בֶּן רְמַלְיָהוּ. וּמְנַחֵם בֶּן גַּדִּי. וְהוֹשֵׁעַ בֶּן אֵלָה. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (ירמיה טו) אוּמְלָלָה יוֹלֶדֶת הַשִּׁבְעָה. דָּא אַרְעָא קַדִּישָׁא, דִּילִידַת לוֹן.

וְכֵיוָן שֶׁהֵם נִשְׁלְמוּ, קָמוּ מִצַּד שְׂמֹאל שִׁבְעָה בָּתֵּי דִינִים מַמָּשׁ, שֶׁכֻּלָּם עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, כְּמוֹ שֶׁהֵעִירוּ הַחֲבֵרִים, שֶׁלֹּא חָרְבָה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עַד שֶׁעָבְדוּ שִׁבְעָה בָּתֵּי דִינִים עֲבוֹדָה זָרָה, וּמִי שֶׁבָּאוּ מֵהֶם. וְאֵלּוּ הֵם: יָרָבְעָם בֶּן נְבָט, וּבַעְשָׁא בֶן אֲחִיָּה, וְאַחְאָב בֶּן עָמְרִי, וְיֵהוּא בֶן נִמְשִׁי, וּפֶקַח בֶּן רְמַלְיָהוּ, וּמְנַחֵם בֶּן גַּדִּי, וְהוֹשֵׁעַ בֶּן אֵלָה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (ירמיה טו, ט) אֻמְלָלָה יֹלֶדֶת הַשִּׁבְעָה, זוֹ הָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁיָּלְדָה אוֹתָם.

כְּשֶׁבֵּן לֹא עוֹשֶׂה רְצוֹן אָבִיו, עַל אִמּוֹ מֻטָּל לְהַלְקוֹתוֹ וּלְהַנְהִיגוֹ בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה

תָּא חֲזֵי, כַּד בְּרָא לָא עָבִיד רְעוּתָא דַּאֲבוֹי, עַל אִימֵּיהּ רַמְיָא לְאַלְקָאָה לֵיהּ, וּלְדַבְּרָא לֵיהּ בְּאֹרַח מֵישָׁר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (משלי לא) דִּבְרֵי לְמוּאֵל מֶלֶךְ מַשָּׂא אֲשֶׁר יִסְּרַתּוּ אִמּוֹ. מַאי אִמּוֹ. וַדַּאי בַּת שֶׁבַע אֵם שְׁלֹמֹה. וְלָא אֲבוֹי. מַאי טַעְמָא. בְּגִין דְּאִיהִי אִתְפַּקְּדָא עַל בֵּיתָא, וְכָל גְּנִיזִין, וְכָל מָאנֵי קְרָבָא בִּידָהּ אִתְמְסָרִית, וְאִיהִי בָּעְיָיא לְדַבְּרָא בְּנָהָא בְּאֹרַח מֵישָׁר, דְּיַעַבְדּוּן רְעוּתָא דְמַלְכָּא. וְעַל דְּאִיהִי לָא דַּבְּרַת לְהַנֵּי שֶׁבַע בְּאוֹרַח מֵישָׁר, וְלָא אַלְקַת לְהוֹן, אִסְתַּחָרוּ לְסִטְרָא דִשְׂמָאלָא, וְשָׁלְטָא שְׂמָאלָא עַל יָמִינָא, וְאָזְלַת עִמְּהוֹן בְּגָלוּתָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (ירמיה טו) אוּמְלָלָה יוֹלֶדֶת הַשִּׁבְעָה.

בֹּא וּרְאֵה, כְּשֶׁבֵּן לֹא עוֹשֶׂה רְצוֹן אָבִיו, עַל אִמּוֹ מֻטָּל לְהַלְקוֹתוֹ וּלְהַנְהִיגוֹ בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (משלי לא, א) דִּבְרֵי לְמוּאֵל בֶּן מַשָּׂא אֲשֶׁר יִסְּרַתּוּ אִמּוֹ. מַה זֶּה אִמּוֹ? וַדַּאי בַּת שֶׁבַע אֵם שְׁלֹמֹה, וְלֹא אָבִיו. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁהִיא נִּתְמַנְתָּה עַל הַבַּיִת, וְכָל הַגְּנָזִים וְכָל כְּלֵי הַקְּרָב נִמְסְרוּ בְּיָדֶיהָ, וְהִיא רוֹצָה לְהַנְהִיג אֶת בָּנֶיהָ בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה, שֶׁיַּעֲשׂוּ אֶת רְצוֹן הַמֶּלֶךְ. וְעַל שֶׁהִיא לֹא הִנְהִיגָה אֶת הַשֶּׁבַע הַלָּלוּ בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה וְלֹא הִלְקְתָה אוֹתָם, הִסְתּוֹבְבוּ לְצַד שְׂמֹאל, וְשָׁלַט הַשְּׂמֹאל עַל הַיָּמִין וְהָלְכָה עִמָּהֶם בַּגָּלוּת. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (ירמיה טו, ט) אֻמְלָלָה יֹלֶדֶת הַשִּׁבְעָה.

הָרִאשׁוֹן שֶׁהָיָה בָהֶם, יָרָבְעָם, הֵעִיר בָּעוֹלָם אֶת צַד הַשְּׂמֹאל וְעָשָׂה שְׁנֵי עֲגָלִים

תָּא חֲזֵי, קַדְמָאָה דְּהֲוָה בְּהוּ דְּאִיהוּ יָרָבְעָם, אַתְעַר בְּעָלְמָא סִטְרָא דִשְׂמָאלָא, וְעָבִיד תְּרֵין עֲגָלִין דְּהָא עֶגְלָא מִסִּטְרָא דְשׁוֹר אִיהוּ, דְּאִיהוּ בִּשְׂמָאלָא. וּמַה דַּהֲווֹ תְּרֵי. רָזָא דִתְרֵי חֵילִין דִּשְׂמָאלָא אָתֵי מִינֵּיהּ. כְּדֵין שְׁרִיאַת סִיהֲרָא לְאִתְפָּגְמָא, עַד דְּאִשְׁתַּלִּימוּ אִינוּן ז' מִסִּטְרָא דִשְׂמָאלָא. כֵּיוָן דְּאָתֵי הוֹשֵׁעַ בֶּן אֵלָה, כְּדֵין אִתְפְּגִימַת סִיהֲרָא, וְגָלוּ יִשְׂרָאֵל, וּשְׁכִינְתָּא עִמְּהוֹן.

בֹּא וּרְאֵה, הָרִאשׁוֹן שֶׁהָיָה בָהֶם, שֶׁהוּא יָרָבְעָם, הֵעִיר בָּעוֹלָם אֶת צַד הַשְּׂמֹאל וְעָשָׂה שְׁנֵי עֲגָלִים, שֶׁהֲרֵי הָעֵגֶל הוּא מֵהַצַּד שֶׁל שׁוֹר, שֶׁהוּא בַּשְּׂמֹאל. וּמַה שֶּׁהָיוּ – שְׁנַיִם. הַסּוֹד שֶׁל שְׁנֵי כֹּחוֹת הַשְּׂמֹאל בָּאוּ מִמֶּנּוּ. אָז הִתְחִילָה הַלְּבָנָה לְהִפָּגֵם, עַד שֶׁנִּשְׁלְמוּ אוֹתָם הַז' שֶׁמִּצַּד הַשְּׂמֹאל. כֵּיוָן שֶׁבָּא הוֹשֵׁעַ בֶּן אֵלָה, אָז נִפְגְּמָה הַלְּבָנָה, וְגָלוּ יִשְׂרָאֵל וּשְׁכִינָה עִמָּהֶם.

כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל עוֹלָה בְּשִׁבְעָה

מַאי טַעְמָא. בְּגִין דִּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, בְּשִׁבְעָה סְלֵיקַת, וּבְשִׁבְעָה נָחֲתַת, בְּשִׁבְעָה אִשְׁתְּלִימַת, וּבְשִׁבְעָה אִתְפְּגִימַת. בְּשִׁבְעָה אִשְׁתְּלִימַת, כִּדְאוֹקִימְנָא בְּרָזָא דִמְהֵימְנוּתָא, וְזַכָּאִין דַּאֲחִידָן בָּהּ, אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב יוֹסֵף משֶׁה אַהֲרֹן דָּוִד. בְּשִׁבְעָה אִתְפְּגִימַת הַנֵּי שִׁבְעָה בָּתֵּי דִינִין וְאִתְתָּרְכַת מֵאַרְעָא קַדִּישָׁא.

מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל עוֹלָה בְּשִׁבְעָה, וּבְשִׁבְעָה יוֹרֶדֶת, בְּשִׁבְעָה נִשְׁלֶמֶת וּבְשִׁבְעָה נִפְגֶּמֶת. בְּשִׁבְעָה נִשְׁלֶמֶת, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּסוֹד הָאֱמוּנָה. וְהַצַּדִּיקִים הָאֲחוּזִים בָּהּ, אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב יוֹסֵף מֹשֶׁה אַהֲרֹן דָּוִד. בְּשִׁבְעָה נִפְגֶּמֶת, הַשִּׁבְעָה בָּתֵּי הַדִּין הַלָּלוּ, וְגֹרְשָׁה מֵהָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה.

דְּהָא תְּרֵיסַר בְּנִין רַשִּׁיעִין הֲווֹ לְהוֹ, לְאִינוּן ז' בָּתֵּי דִינִין. וּכְדֵין אִינוּן י"ב סָמְכִין דִּלְעֵילָא אִתַּבָּרוּ, אִינוּן י"ב שְׁבָטִין דְּסַחֲרָנֵי שְׁכִינְתָּא, וְיִשְׂרָאֵל אָזְלוּ בְּגָלוּתָא. אֶלָּא יְהוּדָה דְּאוֹרִיכוּ לֵיהּ, עַד עֲשָׂרָה.

שֶׁהֲרֵי שְׁנֵים עָשָׂר בָּנִים רְשָׁעִים הָיוּ לָהֶם לְאוֹתָם ז' בָּתֵּי דִין, וְאָז אוֹתָם עַמּוּדִים שֶׁלְּמַעְלָה נִשְׁבְּרוּ, אוֹתָם י"ב שְׁבָטִים שֶׁסְּבִיב הַשְּׁכִינָה, וְיִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַגָּלוּת. אֶלָּא יְהוּדָה שֶׁחִכּוּ לוֹ, עַד עֲשָׂרָה.

עַד שֶׁהָיוּ בִּירוּשָׁלַיִם לְמַטָּה, עֲשָׂרָה מְלָכִים רְשָׁעִים לֹא נֶחְרְבָה

תָּא חֲזֵי, עַד דַּהֲווֹ בִּיְרוּשָׁלַם לְתַתָּא, עֲשָׂרָה מַלְכִין רַשִּׁיעִין, לָא אִתְחָרְבַת, וְלָא אִסְתַּלַּק קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִינָהּ, וּמִירוּשָׁלַיִם דִּלְעֵילָא, דְּאִיהִי עֲשִׂירָאָה, וּשְׁבִיעָאָה אִתְקְרִיאַת. וְאִינוּן עֲשָׂרָה מַלְכִין דִּלְתַתָּא: רְחַבְעָם. אֲבִיָה. יְהוֹרָם. אֲחַזְיָהוּ. אָחָז. מְנַשֶּׁה. אָמוֹן. יְהוֹאָחָז. יְהוֹיָקִים. יְהוֹיָכִין. וְכַד הֲוָה עֲשִׂירָאָה דִּבְהוֹ בִּישׁ וְלָא אִתְדַּבַּק בְּאוֹרַיְיתָא, כְּדֵין יָהֵיב אַתְרָא לְסִטְרָא דִשְׂמָאלָא, לְשַׁלְטָאָה עֲלֵיהּ, וְעַל יְרוּשָׁלַיִם. וּכְדֵין שְׁכִינְתָּא אִיסְתַּלְּקַת, וְיִשְׂרָאֵל דַּהֲווֹ בִּירוּשָׁלַיִם גָּלוּ. עַל דָּא כְּתִיב (ירמיה ו) אוֹי לָנוּ כִּי פָנָה יוֹם, דָּא הוּא חֶסֶד עִילָּאָה, דְּאִיקְּרֵי יוֹם. כִּי יִנָּטוּ צִלְלֵי עֶרֶב, דָּא רָזָא דִשְׂמָאלָא, דְּשָׁרֵי לְשַׁלְטָאָה, דְּהָא מֵהָכָא אָתֵי חֵילָא לְסִטְרָא דִשְׂמָאלָא.

בֹּא וּרְאֵה, עַד שֶׁהָיוּ בִּירוּשָׁלַיִם לְמַטָּה, עֲשָׂרָה מְלָכִים רְשָׁעִים לֹא נֶחְרְבָה וְלֹא הִסְתַּלֵּק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִמֶּנָּה, וּמִירוּשָׁלַיִם שֶׁל מַעְלָה, שֶׁהִיא עֲשִׂירִית, וְנִקְרֵאת שְׁבִיעִית, (והם עשרה מלכים שלמעלה, שהיא עשירית, ונקראת שביעית) וְהֵם עֲשָׂרָה הַמְּלָכִים שֶׁלְּמַטָּה: רְחַבְעָם, אֲבִיָּה, יְהוֹרָם, אֲחַזְיָהוּ, אָחָז, מְנַשֶּׁה, אָמוֹן, יְהוֹאָחָז, יְהוֹיָקִים, יְהוֹיָכִין. וּכְשֶׁהָיָה הָעֲשִׂירִי שֶׁבָּהֶם רַע וְלֹא נִדְבַּק בַּתּוֹרָה, אָז נָתַן מָקוֹם לְצַד הַשְּׂמֹאל לִשְׁלֹט עָלָיו וְעַל יְרוּשָׁלַיִם, וְאָז הִסְתַּלְּקָה הַשְּׁכִינָה, וְיִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ בִּירוּשָׁלַיִם גָּלוּ. עַל כֵּן כָּתוּב (ירמיה ו, ד) אוֹי לָנוּ כִּי פָנָה יוֹם, זֶהוּ הַחֶסֶד הָעֶלְיוֹן שֶׁנִּקְרָא יוֹם. כִּי יִנָּטוּ צִלְלֵי עֶרֶב, זֶה סוֹד הַשְּׂמֹאל, שֶׁהִתְחִיל לִשְׁלֹט, שֶׁהֲרֵי מִכָּאן בָּא הַכֹּחַ לְצַד הַשְּׂמֹאל.

וַיֶּחְכַּם מִכָּל הָאָדָם, שֶׁנִּבְנָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ

תָּא חֲזֵי, שְׁלמֹה בְּאֶמְצָעִיתָא אִיהוּ, בֵּין סִטְרָא דְיָמִינָא לְסִטְרָא דִשְׂמָאלָא, וְחָכְמְתָא דִילֵיהּ אִסְתַּלְּקַת בְּרָזָא דְיָמִינָא, בְּרָזָא דִמְהֵימְנוּתָא, עַל כָּל בְּנֵי עָלְמָא. דְּהָא אִימֵּיהּ אוֹלִיפַת לֵיהּ, וּבְיוֹמוֹי קַיְימָא סִיהֲרָא בְּאַשְׁלָמוּתָא. בְּגִין דָּא כְּתִיב, (מלכים א ה) וַיֶּחְכַּם מִכָּל הָאָדָם דְּאִתְבְּנֵי בֵּי מַקְדְּשָׁא.

בֹּא וּרְאֵה, שְׁלֹמֹה הוּא בָּאֶמְצַע, בֵּין צַד הַיָּמִין לְצַד הַשְּׂמֹאל, וְחָכְמָתוֹ עָלְתָה בְּסוֹד הַיָּמִין, בְּסוֹד הָאֱמוּנָה, עַל כָּל בְּנֵי הָעוֹלָם, שֶׁהֲרֵי אִמּוֹ לִמְּדָה אוֹתוֹ, וּבְיָמָיו עָמְדָה הַלְּבָנָה בִּשְׁלֵמוּת. מִשּׁוּם כָּךְ כָּתוּב וַיֶּחְכַּם מִכָּל הָאָדָם, שֶׁנִּבְנָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ.

לֹא הִשְׁלִים מַה שֶּׁהָיָה לוֹ לְהַשְׁלִים הַכֹּל אַחֲרֵי דָוִד

וּבְסוֹף יוֹמוֹי, שַׁרְיָא סִיהֲרָא לְאִתְפָּגְמָא, וּכְדֵין כְּתִיב, (שם יא) וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה הָרַע בְּעֵינֵי ה', וְלֹא מִלֵּא אַחֲרֵי ה' כְּדָוִד אָבִיו. לֹא מִלֵּא דַּיְיקָא, לָא אַשְׁלִים מַה דְּאִיהוּ הֲוֵי לֵיהּ לְאַשְׁלָמָא כֹּלָּא בָּתַר דָּוִד, דְּאִיהוּ מֵאִינוּן שִׁבְעָה סַמְכִין, וְלָא מַלְיָיא סִיהֲרָא, אֶלָּא דְּאִיתְפְּגֵים.

וּבְסוֹף יָמָיו הִתְחִילָה הַלְּבָנָה לְהִפָּגֵם, וְאָז כָּתוּב וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה הָרַע בְּעֵינֵי ה', וְלֹא מִלֵּא אַחֲרֵי ה' כְּדָוִד אָבִיו. לֹא מִלֵּא דַּוְקָא, לֹא הִשְׁלִים מַה שֶּׁהָיָה לוֹ לְהַשְׁלִים הַכֹּל אַחֲרֵי דָוִד, שֶׁהוּא מֵאוֹתָם שִׁבְעַת הָעַמּוּדִים, וְלֹא מִלֵּא הַלְּבָנָה, אֶלָּא שֶׁנִּפְגְּמָה.

בְּגִין כָּךְ, לָא מָנִינָן לֵיהּ, לָא עִם אִינוּן שִׁבְעָה זַכָּאִין סָמְכִין דְּעָלְמָא, וְלָא עִם אִינוּן דְּמָרְדוּ בְּמָארֵיהוֹן, אֶלָּא אִיהוּ בְּאֶמְצָעִיתָא, מִסִּטְרָא דְיָמִינָא שְׁלִים, וּמִסִּטְרָא דִשְׂמָאלָא פָּגִים.

מִשּׁוּם כָּךְ לֹא מוֹנִים אוֹתוֹ, לֹא עִם שִׁבְעָה צַדִּיקִים עַמּוּדֵי עוֹלָם, וְלֹא עִם אוֹתָם שֶׁמָּרְדוּ בְּרִבּוֹנָם, אֶלָּא הוּא בָּאֶמְצַע. מִצַּד הַיָּמִין שָׁלֵם, וּמִצַּד הַשְּׂמֹאל פָּגוּם.

תַּחַת עֶבֶד כִּי יִמְלוֹךְ, וְשִׁפְחָה כִּי תִירַשׁ גְּבִרְתָּהּ

בְּגִין כַּךְ כְּתִיב (מלכים א יא) קָרוֹעַ אֶקְרַע אֶת הַמַּמְלָכָה, דָּא רָזָא, דְּמַלְכָּא בָּזַע פּוּרְפִּירָא דִילֵיהּ, דְּהָא מַמְלָכָה עֲלֵיהּ דִּשְׁלֹמֹה הִיא, וְאִמֵּיהּ אִיקְּרֵי, וְדָא בַּת שֶׁבַע. וּנְתַתִּיהָ לְעַבְדֶּךָ. בְּגִין כָּךְ כְּתִיב, (משלי ל) תַּחַת עֶבֶד כִּי יִמְלֹךְ וְשִׁפְחָה כִּי תִירַשׁ גְּבִירְתָּהּ. תָּא חֲזֵי, הַאי עֶבֶד לָא אִתְיְהֵיב לֵיהּ מַלְכוּת, אֶלָּא מֵהָכָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב וּנְתַתִּיהָ לְעַבְדֶּךָ, וּכְדֵין שַׁרְיָא שִׁפְחָה לְשַׁלְטָאָה.

מִשּׁוּם כָּךְ כָּתוּב (מלכים א' יא, יא) קָרֹעַ אֶקְרַע אֶת הַמַּמְלָכָה, זֶה הַסּוֹד שֶׁהַמֶּלֶךְ קָרַע אֶת בִּגְדֵי מַלְכוּתוֹ, שֶׁהֲרֵי הַמַּמְלָכָה הִיא עַל שְׁלֹמֹה, וְאִמּוֹ נִקְרֵאת, וְזוֹ בַּת שֶׁבַע, וּנְתַתִּיהָ לְעַבְדֶּךְ. מִשּׁוּם כָּךְ כָּתוּב (משלי ל, כב כג) תַּחַת עֶבֶד כִּי יִמְלוֹךְ, וְשִׁפְחָה כִּי תִירַשׁ גְּבִרְתָּהּ. בּא וּרְאֵה, לָעֶבֶד הַזֶּה לֹא נִתְּנָה מַלְכוּת, אֶלָּא מִכָּאן. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וּנְתַתִּיהָ לְעַבְדֶּךְ, וְאָז הִתְחִילָה הַשִּׁפְחָה לִשְׁלֹט.

וְעָלוּ מוֹשִׁיעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו

תָּא חֲזֵי, בְּקַדְמִיתָא כְּתִיב קָרוֹעַ, וּלְבָתַר אֶקְרַע. קָרוֹעַ זְעֵיר, דְּאִיתְקְרַע מִמֵּילָא, בְּגִין דְּהַהוּא שַׁעֲתָא שַׁרְיָיא סִיהֲרָא לְאִתְפָּגְמָא. וּלְבָתַר אֶקְרַע, דְּאִתְכַּסְּיָא בְּגָלוּתָא. וְזַמִּין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לַאֲתָבָא שְׁכִינְתָּא לְאַתְרָאָה, וּלְיִשְׂרָאֵל לְאַתְרַיְיהוּ, וּלְאִתְפָּרְעָא מֵאִינוּן דְּסִטְרָא דִשְׂמָאלָא דְּעָאקוּ לוֹן. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (עובדיה א) וְעָלוּ מוֹשִׁיעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט. וְעָלוּ מוֹשִׁיעִים: צַדִּיק, וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. בְּהַר צִיּוֹן: רָזָא דְיָמִינָא. לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו: רָזָא דִשְׂמָאלָא.

בֹּא וּרְאֵה, בַּהַתְחָלָה כָּתוּב קָרֹעַ, וְאַחַר כָּךְ אֶקְרַע. קָרֹעַ מְעַט, שֶׁנִּקְרַע מִמֵּילָא, מִשּׁוּם שֶׁאוֹתָהּ שָׁעָה הִתְחִילָה הַלְּבָנָה לְהִפָּגֵם, וְאַחַר כָּךְ אֶקְרַע, שֶׁהִתְכַּסְּתָה בַּגָּלוּת, וְעָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהָשִׁיב הַשְּׁכִינָה לִמְקוֹמָהּ וְאֶת יִשְׂרָאֵל לִמְקוֹמָם, וּלְהִפָּרַע מֵאוֹתָם שֶׁמִּצַּד שְׂמֹאל שֶׁהֵצִיקוּ לָהֶם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (עובדיה א, כ) וְעָלוּ מוֹשִׁיעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט. וְעָלוּ מוֹשִׁיעִים – צַדִּיק, כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. בְּהַר צִיּוֹן – סוֹד הַיָּמִין. לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו – סוֹד שֶׁל הַשְּׂמֹאל.

תָּא חֲזֵי, הַאי הַר, ("חילופי גרסאות") לִישְׁנָא דִּתְקִיפוּ הוּא. אִינוּן הָרִים לְעֵילָא, וְאִלֵּין צַדִּיקִים דַּאֲחִידָן בִּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. וְאִקְרוּן הַר צִיּוֹן. אִינוּן הָרִים דְּסַחֲרָנֵי יְרוּשָׁלַם, בְּגִין דְּאִינוּן מְצוּיָינִין וְאָמְרִין הַאי בְּהַאי, בְּסִתְרָא דְיִחוּדָא, לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו, דְּקַטְרִיגוּ מְקַטְרְגָא מִסִּטְרָא דִשְׂמָאלָא.

בֹּא וּרְאֵה, הָהָר הַזֶּה, לָשׁוֹן שֶׁל חֹזֶק הוּא, אוֹתָם הֶהָרִים לְמַעְלָה, וְאֵלּוּ הַצַּדִּיקִים שֶׁאֲחוּזִים בִּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. וְנִקְרָאִים הַר צִיּוֹן אוֹתָם הָרִים הַמַּקִּיפִים אֶת יְרוּשָׁלַיִם, מִשּׁוּם שֶׁהֵם מְצֻיָּנִים וְאוֹמְרִים זֶה עִם זֶה בְּצַד הַיִּחוּד, לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו, שֶׁקִּטְרְגוֹ הַמְקַטְרֵג מִצַּד הַשְּׂמֹאל.

וְהָיְתָה לַה' הַמְּלוּכָה

בְּהַהוּא זִמְנָא (עובדיה א) וְהָיְתָה לַיְיָ' הַמְלוּכָה. בְּקַדְמִיתָא אִקְרֵי מַמְלָכָה, בְּגִין דְּיָנְקָא לִתְרֵין סִטְרִין, לְיָמִינָא וְלִשְׂמָאלָא. וְהַשְׁתָּא מְלוּכָה אִקְּרֵי, בְּגִין דְּיָנְקָא לְיָמִינָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (הושע ב) וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי לְעוֹלָם. וּבְגִין דְּגָלוּתָא לָאו לְעוֹלָם הוּא, דְּהָא יָתְבָא בְּגָלוּתָא.

בְּאוֹתוֹ זְמַן (שם) וְהָיְתָה לַה' הַמְּלוּכָה. בָּרִאשׁוֹנָה נִקְרֵאת מַמְלָכָה, מִשּׁוּם שֶׁהֵינִיקָה לִשְׁנֵי צְדָדִים, לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל, וְעַכְשָׁו נִקְרֵאת מְלוּכָה, מִשּׁוּם שֶׁמֵּינִיקָה אֶת הַיָּמִין. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (הושע ב, כב) וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי לְעוֹלָם, וּמִשּׁוּם שֶׁגָּלוּת אֵינָהּ לְעוֹלָם, שֶׁהֲרֵי יָשְׁבָה בַּגָּלוּת.

וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד

תָּא חֲזֵי, דִסְמִיךְ לֵיהּ, (זכריה יד) וְהָיָה יְיָ' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד. בְּגִין דְּעַד הַשְׁתָּא כַּד יִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָא, שְׁכִינְתָּא עִמְּהוֹן, וּמַלְכָּא בְּלָא מַטְרוּנִיתָא לָאו מַלְכָּא אִיהוּ. אֲבָל הַהוּא זִמְנָא, וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד. כַּד אִתְדַּבְּקַת שְׁכִינְתָּא בְּצַדִּיק, כְּדֵין הוּא יִחוּדָא. דְּהָכֵי אוֹלִיפְנָא בְּרָזָא דִּקְרִיאַת שְׁמַע, דְּבָעֵי בַּר נָשׁ לְיַחֲדָא לְמָארֵיהּ, וּלְקָשְׁרָא קִשְׁרִין דִּמְהֵימְנוּתָא בִּרְעוּתָא דְלִבָּא.

בֹּא וּרְאֵה שֶׁסָּמַךְ לוֹ (זכריה יד) וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד. מִשּׁוּם שֶׁעַד עַכְשָׁו, כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת, שְׁכִינָה עִמָּהֶם, וּמֶלֶךְ בְּלִי גְבִירָה אֵינוֹ מֶלֶךְ. אֲבָל אוֹתוֹ הַזְּמַן, וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד. כְּשֶׁנִּדְבֶּקֶת הַשְּׁכִינָה עִם צַדִּיק, וְאָז הוּא הַיִּחוּד. שֶׁכָּךְ לָמַדְנוּ בַּסּוֹד שֶׁל קְרִיאַת שְׁמַע, שֶׁצָּרִיךְ אָדָם לְיַחֵד אֶת רִבּוֹנוֹ וְלִקְשֹׁר אֶת קִשְׁרֵי הָאֱמוּנָה בִּרְצוֹן הַלֵּב.

אָז הָיִיתִי בְּעֵינָיו כְּמוֹצֵאת שָׁלוֹם

וְכַד מָטֵי לְאֶחָד, אִבָּעֵי לֵיהּ לְכַוְּונָא בְּא' סְתִימָא ב' עַתִּיקָא דְּכֹלָּא. וְח', תְּמַנְיָא דַרְגִּין עִלָּאִין, מֵחָכְמָה עִלָּאָה עַד צַדִּיק. וְד' רַבָּתָא, אִתְדַּבְּקוּתָא דִּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל דְּאִיהוּ חוּלָקֵיהּ דְּדָוִד, דְּאִקְרֵי עָנִי וְאֶבְיוֹן, כַּד אִתְדַּבְּקָא לְאִינוּן דַּרְגִּין דִּלְעֵילָא דִּרְמִיזִין בְּא"ח. כְּדֵין אִיהִי רַבָּתָא וְעָלְמָא כּוּלֵיהּ יָנִיקּ מִינָהּ, וְאִינוּן שָׁדַיִם, דְּאִינוּן כְּמִגְדָּלוֹת (שיר השירים ח) אָז הָיִיתִי בְּעֵינָיו כְּמוֹצֵאת שָׁלוֹם.

וּכְשֶׁמַּגִּיעַ לְאֶחָד, צָרִיךְ לְכַוֵּן בָּא' – הַנִּסְתָּר הָעַתִּיק (העמק) שֶׁל הַכֹּל, וְח' – שְׁמוֹנֶה דְרָגוֹת עֶלְיוֹנוֹת, מֵחָכְמָה הָעֶלְיוֹנָה עַד צַדִּיק. וְד' רַבָּתִי – הִתְדַּבְּקוּת שֶׁל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא חֶלְקוֹ שֶׁל דָּוִד, שֶׁנִּקְרָא עָנִי וְאֶבְיוֹן. כְּשֶׁנִּדְבֶּקֶת לְאוֹתָן דְּרָגוֹת שֶׁלְּמַעְלָה שֶׁרְמוּזוֹת בְּא"ח, אֲזַי הִיא גְדוֹלָה, וְכָל הָעוֹלָם יוֹנֵק מִמֶּנָּה. וְאוֹתָם שָׁדַיִם, שֶׁהֵם כְּמִגְדָּלוֹת (שיר ח), אָז הָיִיתִי בְּעֵינָיו כְּמוֹצֵאת שָׁלוֹם.

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹקֵינוּ ה' אֶחָד, לְקַשֵּׁר אֶת כָּל קִשְׁרֵי הָאֱמוּנָה

תָּא חֲזֵי, הַאי קְרָא עַל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אִתְּמָר, כַּד אִיהִי בְּגָלוּתָא עִם בְּנָהָא, בֵּין אוּמִין דְּעָלְמָא, אִקְּרֵי זְעֵירָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (שם) אָחוֹת לָנוּ קְטַנָּה. וְכַד יִשְׂרָאֵל אִתְדַּבְּקוּ בְּאוֹרַיְיתָא, וְאָזְלִין בְּאֹרַח קְשׁוֹט, כְּדֵין אִתְמַלְיָיא, וְשָׁלוֹם אִתְחַבַּר בְּהוּ. אֲתֵיבַת אִיהִי וַאֲמָרַת, אֲנִי חוֹמָה וְשָׁדַי כַּמִּגְדָּלוֹת. בְּהַהוּא זִמְנָא דְּאִתְחַבַּר עִמִּי אָ"ז, וְשָׁלוֹ"ם. א': רָזָא דְּעַתִּיקָא קַדִּישָׁא דְּכֹלָּא. ז': שֶׁבַע דַּרְגִּין. וְשָׁלוֹם: דְּאִקְרוּן צַדִּיק. כֵּיוָן דְּהַנֵּי דַּרְגִּין מִתְחַבְּרִין, כְּדֵין אָ"ז הָיִיתִי בְּעֵינָיו כְּמוֹצֵאת שָׁלוֹם. וּמָאן עַיְינִין. אִינוּן ז' דַּרְגִין דְּאִקְרוּן עֵינֵי יְיָ', פְּנֵי יְיָ'. וּכְדֵין שְׁלָמָא לְעָלְמָא, וְשַׁרְיָא טִיבוּ דְּעַתִּיקָא בַּאֲתַר דִּדְכַר וְנוּקְבָא. וּבְגִין כָּךְ פְּקַד משֶׁה בְּאוֹרַיְיתָא וַאֲמַר, (דברים ו) שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹקֵינוּ ה' אֶחָד. לְקַשְּׁרָא כָּלְהוֹ קְשִׁירִין דִּמְהֵימְנוּתָא.

בֹּא וּרְאֵה, הַפָּסוּק הַזֶּה נֶאֱמַר עַל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, כְּשֶׁהִיא בַּגָּלוּת עִם בָּנֶיהָ בֵּין אֻמּוֹת הָעוֹלָם נִקְרֵאת קְטַנָּה, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (שם) אָחוֹת לָנוּ קְטַנָּה. וּכְשֶׁיִּשְׂרָאֵל מֻנְהָגִים בַּתּוֹרָה וְהוֹלְכִים בְּדֶרֶךְ אֱמֶת, אָז מִתְמַלֵּאת, וְשָׁלוֹם מִתְחַבֵּר בָּהֶם. מְשִׁיבָה הִיא וְאוֹמֶרֶת, אֲנִי חוֹמָה וְשָׁדַי כְּמִגְדָּלוֹת. בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן שֶׁהִתְחַבֵּר עִמִּי אָ"ז, וְשָׁלוֹ"ם. א' – הַסּוֹד שֶׁל הָעַתִּיק הַקָּדוֹשׁ שֶׁל הַכֹּל. ז' – שֶׁבַע הַדְּרָגוֹת, וְשָׁלוֹם – שֶׁנִּקְרָא צַדִּיק. כֵּיוָן שֶׁהַדְּרָגוֹת הַלָּלוּ מִתְחַבְּרוֹת, אֲזַי אָ"ז הָיִיתִי בְּעֵינָיו כְּמוֹצֵאת שָׁלוֹם. וּמִי הָעֵינַיִם? אוֹתָם שֶׁבַע הַדְּרָגוֹת שֶׁנִּקְרְאוּ עֵינֵי ה', פְּנֵי ה', וְאָז שָׁלוֹם לָעוֹלָם, וְשׁוֹרֶה הַטּוֹב שֶׁל הָעַתִּיק בַּמָּקוֹם שֶׁל הַזָּכָר וְהַנְּקֵבָה, וּמִשּׁוּם כָּךְ צִוָּה מֹשֶׁה בַּתּוֹרָה וְאָמַר (דברים ו) שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹקֵינוּ ה' אֶחָד, לְקַשֵּׁר אֶת כָּל קִשְׁרֵי הָאֱמוּנָה.

כָּל הַמַּאֲרִיךְ בְּאֶחָד, מַאֲרִיכִים לוֹ יָמָיו וּשְׁנוֹתָיו

תָּא חֲזֵי, כָּל הַמַּאֲרִיךְ בְּאֶחָד מַאֲרִיכִין לוֹ יָמָיו וּשְׁנוֹתָיו. מַאי טַעְמָא. בְּגִין דְּאִיהוּ אֲתַר, דְּכָל יוֹמִין וּשְׁנִין דְּעָלְמָא בֵּיהּ תָּלְיָין, בְּרָזָא דְּאִינוּן דַּרְגִּין דִּרְמִיזִין בְּאֶחָד, וְאִינוּן עֲשָׂרָה, וְכָלְהוֹ חָד, וְאִתְעָרוּ בֵּיהּ חַבְרַיָיא וַאֲמָרוּ וּבְדל"ת, וְשַׁפִּיר, בְּגִין דְּהַאי אַתְרָא דְּדל"ת הִיא, וְלֵית לָהּ נְהוֹרָא מִדִּילָהּ, וּבְעֵי בַּר נָשׁ לַאֲרָכָא בָּהּ, וּלְאַמְשָׁכָא לָהּ בִּרְכָאן, מֵאִינוּן שִׁית סִטְרִין, שִׁית בְּנִין עִלָּאִין עַל יְדֵי דְּצַדִּיק.

בֹּא וּרְאֵה, כָּל הַמַּאֲרִיךְ בְּאֶחָד, מַאֲרִיכִים לוֹ יָמָיו וּשְׁנוֹתָיו. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁהוּא הַמָּקוֹם שֶׁכָּל הַיָּמִים וְהַשָּׁנִים שֶׁל הָעוֹלָם תְּלוּיִים בּוֹ, בְּסוֹד אוֹתָן הַדְּרָגוֹת שֶׁרְמוּזוֹת בְּאֶחָד, וְהֵם עֲשָׂרָה, וְכֻלָּם אֶחָד, וְהִתְעוֹרְרוּ בוֹ הַחֲבֵרִים וְאָמְרוּ בַּדָּלֶ"ת, וְיָפֶה, מִשּׁוּם שֶׁהַמָּקוֹם הַזֶּה הוּא שֶׁל דָּלֶ"ת, וְאֵין לָהּ אוֹר מִשֶּׁלָּהּ, וְצָרִיךְ אָדָם לְהַאֲרִיךְ בָּהּ וּלְהַמְשִׁיךְ לָהּ בְּרָכוֹת מֵאוֹתָם שֵׁשֶׁת הַצְּדָדִים, שֵׁשֶׁת הַבָּנִים הָעֶלְיוֹנִים עַל יְדֵי הַצַּדִּיק. וְאוֹתָם שֵׁשֶׁת הַצְּדָדִים רְמוּזִים בַּח' בַּסּוֹד שֶׁל שְׁמוֹנֶה.

צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה

וְאִינוּן שִׁית סִטְרִין רְמִיזִין בְּח' בְּרָזָא דִתְמַנְיָא. שִׁית אִלֵּין, וּתְרֵין לְעֵילָא חָכְמָה וּבִינָה, אַבָּא וְאִימָּא לְאוֹסָפָא וּלְאַכְלָלָא לְהוֹ לְעֵילָא, וּלְמֵיהַב לְהוֹ בִּרְכָאן מֵאַבָּא וְאִמָּא עִלָּאָה. דְּהָא לָא שַׁרְיָא טִיבוּ דְּעַתִּיקָא, אֶלָּא בַּאֲתַר דִּשְׁלִים, בַּאֲתַר דְּאִשְׁתְּכַח דְּכַר וְנוּקְבָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (שיר השירים ג) צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלמֹה וְגו', בְּיוֹם חֲתוּנָתוֹ וְגו', בְּיוֹם חֲתוּנָתוֹ דַּיְיקָא.

שֵׁשֶׁת אֵלּוּ וּשְׁנַיִם לְמַעְלָה, חָכְמָה וּבִינָה הָאַבָּא וְהָאִמָּא לְהוֹסִיף וּלְהַכְלִילָם לְמַעְלָה וְלָתֵת לָהֶם בְּרָכוֹת מֵאַבָּא וְאִמָּא הָעֶלְיוֹנָה, שֶׁהֲרֵי אֵין שׁוֹרֶה הַטּוֹב שֶׁל הָעַתִּיק אֶלָּא בְמָקוֹם שָׁלֵם, בְּמָקוֹם שֶׁנִּמְצָאִים זָכָר וּנְקֵבָה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (שירג) צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וְגוֹ', בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ וְגוֹ'. בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ דַּוְקָא.

צָרִיךְ לְהַאֲרִיךְ בַּדָּלֶ"ת הַזּוֹ

וְעַל דָּא אֲמָרוּ וּבִלְבָד שֶׁלֹּא יַחֲטוֹף בְּחי"ת, אֶלָּא בָּעֵי לְאַמְשָׁכָא בִּרְכָאן מֵאֲתַר עִלָּאָה דְכֹלָּא, וְלַאֲרָקָא בְּאִינוּן שִׁית בְּנִין. לְבָתַר לְהַאי בַּת, דְּלֵית לָהּ אַחְסָנָא בְּבֵית אֲבוּהָ וְאִמָּא, אֶלָּא הַאי בְּרָא. וּמִכָּאן אוֹלִיפְנָא, דִּבְרָא יָרִית לְאַבָּא וּלְאִימָּא, וּבְרַתָּא לָא. אֶלָּא דְּאִית לָהּ מְזוֹנֵי מִן בְּרָא. אֶלָּא בָּעֵי לַאֲרָכָא בְּהַאי דל"ת.

וְעַל כֵּן אָמְרוּ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַחֲטֹף בַּחֵי"ת, אֶלָּא צָרִיךְ לְהַמְשִׁיךְ בְּרָכוֹת מֵהַמָּקוֹם הָעֶלְיוֹן שֶׁל הַכֹּל, וּלְהָרִיק לְאוֹתָם שֵׁשֶׁת הַבָּנִים, וְאַחַר כָּךְ לַבַּת הַזּוֹ, שֶׁאֵין לָהּ יְרֻשָּׁה בְּבֵית אָבִיהָ וְאִמָּהּ אֶלָּא הַבֵּן הַזֶּה. וּמִכָּאן לָמַדְנוּ שֶׁבֵּן יוֹרֵשׁ אֶת הָאַבָּא וְהָאִמָּא, וְהַבַּת לֹא. אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ לָהּ מְזוֹנוֹת מִן הַבֵּן, אֶלָּא צָרִיךְ לְהַאֲרִיךְ בַּדָּלֶ"ת הַזּוֹ.

וַיֹּאמֶר לִי עַבְדִּי אָתָּה יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךְ אֶתְפָּאָר

וְתַמָּן אָמְרֵי, כַּמָּה בָּעֵי בַּר נָשׁ לַאֲרָכָא בָהּ. כְּשִׁיעוּרָא דְּיַמְלִיךְ יָתָהּ לְעֵילָא וּלְתַתָּא, וּלְאַרְבַּע זָוְויָין דְּעָלְמָא. רָזָא דְשִׁית סִטְרִין עִלָּאִין, דְּכָלְהוֹ אִתְחַבְּרוּן עִמָּהּ, וְלָא יִתְפָּרְשׁוּן לְעָלְמִין. וְכַד בַּר נָשׁ מַאֲרִיךְ בְּהַאי, כָּל אִינוּן יוֹמִין וּשְׁנִין עִלָּאִין, מוֹסְרִין בִּרְכָאן עַל רֵישֵׁיהּ, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא קָרֵי לֵיהּ, (ישעיה מט) וַיֹּאמֶר לִי עַבְדִּי אָתָּה יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאֵר.

וְשָׁם אוֹמְרִים, כַּמָּה צָרִיךְ אָדָם לְהַאֲרִיךְ בָּהּ? כְּשִׁעוּר שֶׁיַּמְלִיךְ אוֹתָהּ לְמַעְלָה וּלְמַטָּה וּלְאַרְבַּע זָוִיּוֹת הָעוֹלָם. הַסּוֹד שֶׁל שֵׁשֶׁת הַצְּדָדִים הָעֶלְיוֹנִים, שֶׁכֻּלָּם יִתְחַבְּרוּ עִמָּהּ וְלֹא יִפָּרְדוּ לְעוֹלָמִים, וּכְשֶׁאָדָם מַאֲרִיךְ בָּזֶה, כָּל אוֹתָם יָמִים וְשָׁנִים עֶלְיוֹנִים מוֹסְרִים בְּרָכוֹת עַל רֹאשׁוֹ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קוֹרֵא לוֹ (ישעיה מט) וַיֹּאמֶר לִי עַבְדִּי אָתָּה יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךְ אֶתְפָּאָר.

בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם – כֻלָּם כְּלוּלִים בַּפָּסוּק הָרִאשׁוֹן שֶׁבַּתּוֹרָה

תָּא חֲזֵי, כְּלָלָא דְאוֹרָיְיתָא בְּהַאי קְרָא רְמִיזִין, וּכְלָלָא דְּכל אִינוּן אֲמִירָן, דְּאִתְבְּרֵי בְּהוֹן עָלְמָא, בְּאֶחָד רְמִיזִין. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (איוב כג) וְהוּא בְּאֶחָד וּמִי יְשִׁיבֶנּוּ וְנַפְשׁוֹ אִוְתָה וַיָּעַשׂ. וּבְהוֹן אִתְבְּרֵי עָלְמָא. וְעַל דָּא תָּנִינָן, בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם וכו'. וְאוֹקִימְנָא דְּכָלְהוֹ י', וְכָלְהוֹ כְּלִילָן בִּקְרָא קַדְמָאָה דְּאוֹרָיְיתָא.

בֹּא וּרְאֵה, כְּלַל הַתּוֹרָה רְמוּזִים בַּפָּסוּק הַזֶּה, וְהַכְּלָל שֶׁל כָּל אוֹתָם אֲמִירוֹת שֶׁבָּהֶם נִבְרָא הָעוֹלָם, בְּאֶחָד רְמוּזִים. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (איוב כג) וְהוּא בְאֶחָד וּמִי יְשִׁיבֶנּוּ וְנַפְשׁוֹ אִוְּתָה וַיָּעַשׂ, וּבָהֶם נִבְרָא הָעוֹלָם. וְעַל זֶה שָׁנִינוּ, בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם וְכוּ', וּבֵאַרְנוּ שֶׁכֻּלָּם עֲשָׂרָה, וְכֻלָּם כְּלוּלִים בַּפָּסוּק הָרִאשׁוֹן שֶׁבַּתּוֹרָה.

בזוהר – תיקוני הזוהר – הקדמת תקוני הזהר (דף א ע"א)

וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ

וּמִתַּמָּן (ישעיה ס כא) וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ, הַאי דְאִתְּמַר בָּהּ (שם סו א) וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי, דָּא שְׁכִינְתָּא דְאִיהִי כְּלִילָא מֵעֲשַׂר סְפִירָן, וּמִתַּמָּן אִתְקְרִיאוּ יִשְׂרָאֵל מְלָכִים צַדִּיקִים חוֹזִים נְבִיאִים מָארֵי תּוֹרָה גִּבּוֹרִים חֲסִידִים נְבוֹנִים חֲכָמִים רָאשֵׁי אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל.

וּמִשָּׁם, וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ, זוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ וְהָאָרֶץ הֲדם רַגְלָי. זוֹ הַשְּׁכִינָה שֶׁהִיא כְּלוּלָה מֵעֶשֶׂר סְפִירוֹת, וּמִשָּׁם נִקְרְאוּ יִשְׂרָאֵל מְלָכִים, צַדִּיקִים, חוֹזִים, נְבִיאִים, בַּעֲלֵי תוֹרָה, גִּבּוֹרִים, חֲסִידִים, נְבוֹנִים, חֲכָמִים, רָאשֵׁי אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל.

שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח – שְׁנֵי שִׁלּוּחִים, אֶחָד מִבַּיִת רִאשׁוֹן, וְאֶחָד מִבַּיִת שֵׁנִי

וּרְשׁוּתָא אִתְיְהִיב לְאִלֵּין נִשְׁמָתִין דְּאִתְתַּרְכוּ מֵאַתְרַיְיהוּ בָּתַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, לְקַנְּנָא בְהַאי חִבּוּרָא, דְאִתְּמַר בָּהּ (משלי כז י) כְּצִפּוֹר נוֹדֶדֶת מִן קִנָּהּ כֵּן אִישׁ נוֹדֵד מִמְּקוֹמוֹ, וְלֵית צִפּוֹר אֶלָּא שְׁכִינְתָּא, דְאִיהִי מִתְתַּרְכָא מֵאַתְרָהָא הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דברים כב ז) שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ, אֶת לְרַבּוֹת שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, הָאֵם שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה נ א) וּבְפִשְׁעִיכֶם שֻׁלְּחָה אִמְּכֶם, דְּתַרְוַיְהוּ אִתְתַּרְכוּ מֵאַתְרֵיהוֹן, וּבְגִין דָּא שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח תְּרֵין שִׁלּוּחִין חַד מִבַּיִת רִאשׁוֹן וְחַד מִבַּיִת שֵׁנִי, לְקַיְימָא בֵּיהּ (שם מב ח) אֲנִי יהו"ה הוּא שְׁמִי וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לֹא אֶתֵּן שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה, וּתְהִלָּתִי לַפְּסִילִים שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, כֵּן אִישׁ נוֹדֵד מִמְּקוֹמוֹ דָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְאִתְּמַר בֵּיהּ (שמות טו ג) יהו"ה אִישׁ מִלְחָמָה, דְאִתְתָּרֵךְ אַבַּתְרַיְיהוּ.

וּרְשׁוּת נִתְּנָה לַנְּשָׁמוֹת הַלָּלוּ שֶׁגֹּרְשׁוּ מִמְּקוֹמָן אַחַר הַקָּדוֹשׁ – בָּרוּךְ – הוּא וּשְׁכִינָתוֹ לְקַנֵּן בַּחִבּוּר הַזֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ כְּצִפּוֹר נוֹדֶדֶת מִן קִנָּהּ כֵּן אִישׁ נוֹדֵד מִמְּקוֹמוֹ, וְאֵין צִפּוֹר אֶלָּא שְׁכִינָה, שֶׁהִיא מְגֹרֶשֶׁת מִמְּקוֹמָהּ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ. אֶת, לְרַבּוֹת שְׁכִינָה תַּחְתּוֹנָה, הָאֵם, שְׁכִינָה עֶלְיוֹנָה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וּבְפִשְׁעֵיכֶם שֻׁלְּחָה אִמְּכֶם, שֶׁשְׁתֵּיהֶן גֹּרְשׁוּ מִמְּקוֹמָן, וְלָכֵן שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח – שְׁנֵי שִׁלּוּחִים, אֶחָד מִבַּיִת רִאשׁוֹן, וְאֶחָד מִבַּיִת שֵׁנִי, לְקַיֵּם בּוֹ אֲנִי יהו"ה הוּא שְׁמִי וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לֹא אֶתֵּן. שְׁכִינָה עֶלְיוֹנָה – וּתְהִלָּתִי לַפְּסִילִים, שְׁכִינָה תַּחְתּוֹנָה – כֵּן אִישׁ נוֹדֵד מִמְּקוֹמוֹ, זֶה הַקָּדוֹשׁ – בָּרוּךְ – הוּא שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ה' אִישׁ מִלְחָמָה, שֶׁגֹּרַשׁ אַחֲרֵיהֶן.

מִי שֶׁהוּא אִישׁ צַדִּיק שֶׁהוֹלֵךְ נָע וָנָד מִמְּקוֹמוֹ כְּמוֹ הַשְּׁכִינָה

וְעוֹד כֵּן אִישׁ נוֹדֵד מִמְּקוֹמוֹ, דָא מֹשֶׁה דִכְתִיב (במדבר יב ג) וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָו מְאֹד, דְּאִתְתָּרַךְ רוּחֵיהּ אַבַּתְרַיְהוּ. וְעוֹד כֵּן אִישׁ נוֹדֵד מִמְּקוֹמוֹ מָאן דְּאִיהוּ אִישׁ צַדִּיק דְּאָזַל נָע וָנָד מֵאַתְרֵיהּ כְּשְׁכִינְתָּא, דְאִתְּמַר בָּהּ (בראשית ח ט) וְלֹא מָצְאָה הַיּוֹנָה מָנוֹחַ, דְּהָכִי אוּקְמוּהוּ רַבָּנָן בְּזִמְנָא דְאִתְחֲרַב בֵּי מַקְדְּשָׁא גָזַר עַל בָּתֵּי הַצַּדִּיקִים דְּיִחָרְבוּ, דְאָזְלִין כָּל חַד נוֹדֵד מִמְּקוֹמוֹ, דְּדַיּוֹ לְעִִבֶד לְמֶהֱוִי כְּרַבֵּיהּ, וְרָזָא דְמִלָּה נֹדֵד הוּא לַלֶּחֶם אַיֵּה אַיֵּ"ה דִמְרַחֵם עֲלֵיהּ, אוּף הָכִי (ישעי, נא יח) אֵין מְנַהֵל לָהּ וְגוֹמֵר, וּבְגִין דָּא דַיּוֹ לְעִִבֶד לְמֶהֱוֵי כְּרַבֵּיהּ, וְלֵית לֶחֶם אֶלָּא אוֹרַיְיתָא, הַאי גָּרַם לְמָארֵי תוֹרָה דְּאָזְלִין מִתְתַּרְכִין.

וְעוֹד, כֵּן אִישׁ נוֹדֵד מִמְּקוֹמוֹ, זֶה מֹשֶׁה, שֶׁכָּתוּב וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָו מְאֹד, שֶׁגֹּרְשָׁה רוּחוֹ אַחֲרֵיהֶם. וְעוֹד, כֵּן אִישׁ נוֹדֵד מִמְּקוֹמוֹ – מִי שֶׁהוּא אִישׁ צַדִּיק שֶׁהוֹלֵךְ נָע וָנָד מִמְּקוֹמוֹ כְּמוֹ הַשְּׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ וְלֹא מָצְאָה הַיּוֹנָה מָנוֹחַ, שֶׁכָּךְ פֵּרְשׁוּהוּ רַבּוֹתֵינוּ, בִּזְמַן שֶׁנֶּחֱרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, גָּזַר עַל בָּתֵּי הַצַּדִּיקִים שֶׁיֵּחָרְבוּ, שֶׁהוֹלְכִים כָּל אֶחָד נוֹדֵד מִמְּקוֹמוֹ, שֶׁדַּיּוֹ לְעֶבֶד לִהְיוֹת כְּרַבּוֹ. וְסוֹד הַדָּבָר – נֹדֵד הוּא לַלֶּחֶם אַיֵּה, אַיֵּ"ה שֶׁמְּרַחֵם עָלָיו, אַף כָּךְ – אֵין מְנַהֵל לָהּ וְגוֹ', וּמִשּׁוּם זֶה, דַּיּוֹ לְעֶבֶד לִהְיוֹת כְּרַבּוֹ, וְאֵין לֶחֶם אֶלָּא תוֹרָה, זֶה גּוֹרֵם לְבַעֲלֵי הַתּוֹרָה שֶׁהוֹלְכִים מְגֹרָשִׁים.

Nâw

כָּל בַּיִת שֶׁאֵין נִשְׁמָעִים בּוֹ דִּבְרֵי תוֹרָה, לַסּוֹף תֶּחֱרַב

זַכָּאָה אִיהוּ מָארֵי מְתִיבְתָּא מָארֵי מֶדְרָשׁ מָארֵי תוֹרָה, דְּגַם צִפּוֹר מָצְאָה בַיִת (תהלים פד ד), בַּיִת דְּנִשְׁמָעִין בֵּיהּ פִּתְגָמֵי אוֹרַיְיתָא, דְּבַאֲתַר דְּאִית תַּמָּן תּוֹרָה דְאִיהוּ עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, גַּם צִפּוֹר מָצְאָה בַיִת תַּמָּן, וּבְגִין דָּא אוּקְמוּהָ רַבָּנָן כָּל בַּיִת שֶׁאֵין נִשְׁמָעִין בּוֹ דִבְרֵי תוֹרָה לְסוֹף תֵּחָרֵב, וְאִלֵּין דְּנִשְׁמָעִין דִּבְרֵי תוֹרָה בְּהוֹן אִתְקְרִיאוּ בֵּיצִים אֶפְרֹחִים בָּנִים, בֵּיצִים מָארֵי מִקְרָא, אֶפְרֹחִים מָארֵי מִשְׁנָה, בָּנִים מָארֵי קַבָּלָה.

אַשְׁרֵי הוּא בַּעַל הַיְשִׁיבָה, בַּעַל הַמִּדְרָשׁ, בַּעַל הַתּוֹרָה, שֶׁגַּם צִפּוֹר מָצְאָה בָיִת, בַּיִת שֶׁנִּשְׁמָעִים בּוֹ דִּבְרֵי תוֹרָה, שֶׁבְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ שָׁם תּוֹרָה, שֶׁהוּא עַמּוּד הָאֶמְצָעִי – גַּם צִפּוֹר מָצְאָה בַיִת שָׁם, וְלָכֵן פֵּרְשׁוּהָ רַבּוֹתֵינוּ, כָּל בַּיִת שֶׁאֵין נִשְׁמָעִים בּוֹ דִּבְרֵי תוֹרָה, לַסּוֹף תֶּחֱרַב, וְאֵלּוּ שֶׁנִּשְׁמָעִים בָּהֶם דִּבְרֵי תוֹרָה, נִקְרְאוּ בֵּיצִים, אֶפְרוֹחִים, בָּנִים. בֵּיצִים – בַּעֲלֵי מִקְרָא, אֶפְרוֹחִים – בַּעֲלֵי מִשְׁנָה, בָּנִים – בַּעֲלֵי קַבָּלָה.

אֵין שֵׂכֶל לָדַעַת אֶת הַשְּׁכִינָה כְּאוֹתָם בַּעֲלֵי קַבָּלָה

וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר (דברים כב ו) וְהָאֵם רוֹבֶצֶת עַל הָאֶפְרֹחִים אוֹ עַל הַבֵּיצִים, שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח מִנַּיְהוּ, אֲבָל עַל מָארֵי קַבָּלָה אִתְּמַר (שם) לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים, דְּלֵית סִכְלְתָנוּ לְאִשְׁתְּמוֹדָע בִּשְׁכִינְתָּא כְּאִלֵּין מָארֵי קַבָּלָה, וְאִלֵּין עָבְדִין לָהּ דִּירָה וּלְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּפָרְחִין עִמָּהּ, בְּכָל אֲתַר דְּאִיהִי פָּרְחַת כֻּלְּהוּ מְנַדְּדִין עִמָּהּ בִּשְׁלִיחוּתָא דִילָהּ, אֲבָל אֶפְרוֹחֵי לֵית גַּדְפִין דִּלְהוֹן שְׁלֵמִין דְּפָרְחִין בְּהוֹן, דְּאִינוּן פִּקּוּדֵי דַעֲשֵׂה, כָּל שֶׁכֵּן בֵּצִים, וּבְגִין דָּא אִתְּמַר עֲלַיְהוּ לְגַבֵּי אִימָּא שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם.

וַעָלֵיהֶם נֶאֱמַר וְהָאֵם רֹבֶצֶת עַל הָאֶפְרֹחִים אוֹ עַל הַבֵּיצִים, שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח מֵהֶם. אֲבָל עַל בַּעֲלֵי קַבָּלָה נֶאֱמַר לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים, שֶׁאֵין שֵׂכֶל לָדַעַת אֶת הַשְּׁכִינָה כְּאוֹתָם בַּעֲלֵי קַבָּלָה, וְאֵלּוּ עוֹשִׂים לָהּ דִּירָה וְלַקָּדוֹשׁ – בָּרוּךְ – הוּא וּפוֹרְחִים עִמָּהּ, בְּכָל מָקוֹם שֶׁהִיא פּוֹרַחַת, כֻּלָּם נוֹדְדִים עִמָּהּ בִּשְׁלִיחוּתָהּ. אֲבָל הָאֶפְרוֹחִים אֵין כַּנְפֵיהֶם שְׁלֵמִים, שֶׁפּוֹרְחִים בָּהֶם, שֶׁהֵם מִצְווֹת עֲשֵׂה, כָּל שֶׁכֵּן בֵּיצִים, וְלָכֵן נֶאֱמַר עֲלֵיהֶם כְּלַפֵּי הָאֵם שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם.

וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ! לְרַבּוֹת אֶפְרוֹחִים

עַד דְּאָמַר מִלִּין אִלֵּין הָא סָבָא אִזְדַּמַּן לֵיהּ וְאָמַר, וְהָא כְּתִיב וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ, אָמַר לֵיהּ סָבָא כָּל אֶתִין לְרִבּוּיֵי, וּבְגִין דָּא לָא אָמַר וְהַבָּנִים תִּקַּח לָךְ, אֶלָּא וְאֶת, לְרַבּוֹת אֶפְרוֹחִים, אֲבָל לֹא אָמַר הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ, אָמַר לֵיהּ בְּרִיךְ אַנְתְּ בּוֹצִינָא קַדִּישָׁא דְהָכִי הוּא וַדַּאי, וּבָנִים אִינוּן וַדַּאי תְּחוֹת אִימָּא עִלָּאָה, חֲסִידִים גִּבּוֹרִים מָארֵי תוֹרָה חוֹזִים נְבִיאִים צַדִּיקִים, חֲסִידִים מִסִּטְרָא דְחֶסֶד דַּרְגָּא דְאַבְרָהָם, וְאוּקְמוּהָ עֲלֵיהּ אֵין חָסִיד אֶלָּא הַמִּתְחַסֵּד עִם קוֹנוֹ, דְעָבִיד לֵיהּ קַן דְּאִיהוּ אַכְסַנְיָא דִילֵיהּ, וְדָא שְׁכִינְתָּא דְּאִיהִי (דף ב ע"א) קַן דִּילֵיהּ בַּיִת דִּילֵיהּ הֵיכָל דִּילֵיהּ, מָלוֹן דִּילֵיהּ וּבְאַרְעָא קַדִּישָׁא אִיהִי יִחוּדֵיהּ וּבֵיתֵיהּ, וְלַאו מָלוֹן וְאַכְסַנְיָא, אֶלָּא כְּפוּם הַהוּא בַּר נַשׁ דְּתַקִּין לָהּ, וּבְגִין דָּא יָהִיב מִדַּת חֶסֶד לְאַבְרָהָם.

עַד שֶׁאָמַר דְּבָרִים אֵלּוּ, הִנֵּה זָקֵן הִזְדַּמֵּן לוֹ וְאָמַר: וַהֲרֵי כָּתוּב וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ! אָמַר לוֹ: זָקֵן, כָּל הָאֶתִין לְרַבּוֹת, וְלָכֵן לֹא אָמַר וְהַבָּנִים תִּקַּח לָךְ, אֶלָּא וְאֶת, לְרַבּוֹת אֶפְרוֹחִים, אֲבָל לֹא אָמַר הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ. אָמַר לוֹ: בָּרוּךְ אַתָּה הַמְּנוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁכָּךְ זֶה וַדַּאי, וְהַבָּנִים הֵם וַדַּאי תַּחַת הָאֵם הָעֶלְיוֹנָה, חֲסִידִים, גִּבּוֹרִים, בַּעֲלֵי תוֹרָה, חוֹזִים, נְבִיאִים, צַדִּיקִים. חֲסִידִים – מִצַּד הַחֶסֶד, דַּרְגָּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם, וּבֵאֲרוּ עָלָיו, אֵין חָסִיד אֶלָּא הַמִּתְחַסֵּד עִם קוֹנוֹ, שֶׁעוֹשֶׂה לוֹ קֵן שֶׁהוּא אַכְסַנְיָה שֶׁלּוֹ, וְזוֹ הַשְּׁכִינָה שֶׁהִיא הַקֵּן שֶׁלּוֹ, הַבַּיִת שֶׁלּוֹ, הַהֵיכָל שֶׁלּוֹ, הַמָּלוֹן שֶׁלּוֹ, וּבָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה הִיא יִחוּדוֹ וּבֵיתוֹ, וְלֹא מָלוֹן וְאַכְסַנְיָה, אֶלָּא כְּפִי אוֹתוֹ הָאִישׁ שֶׁתִּקֵּן אוֹתָהּ, וְלָכֵן נָתַן מִדַּת הַחֶסֶד לְאַבְרָהָם.

בזוהר – ספר בראשית – פרשת בראשית (דף לח ע"א)

כָל אוֹתָם הָעֲצוּבִים עַל חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ [ושפכו] דְּמָעוֹת. כֻּלָּם עוֹמְדִים בְּאוֹתוֹ הֵיכָל

אִיהוּ נָטִיל מֵהַאי הֵיכָלָא וְעָאל בְּהֵיכָלָא תְּלִיתָאָה וְתַמָּן כָל אִנּוּן בְּנֵי מַרְעִין וּכְאֵבִין יַתִּיר וְכָל אִנּוּן דַּרְדְּקֵי דְבֵי רַבָּן דְּלָא אַשְׁלִימוּ יוֹמִין. וְכָל אִנּוּן דְּעֲצֵבִין עַל חָרוּב בֵּי מַקְדְּשָׁא (ואושידו) וְהֲווּ אוֹשְׁדִין דִּמְעִין. כֻּלְהוֹן קַיָּימִין בְּהַהוּא הֵיכָלָא, וְאִיהוּ מְנַחֵם לוֹן.

הוּא נוֹסֵעַ מֵהַהֵיכָל הַזֶּה וְנִכְנָס. בַּהֵיכָל הַשְּׁלִישִׁי, וְשָׁם כָּל אוֹתָם בְּנֵי חֳלָאִים וּכְאֵבִים קָשִׁים, וְכָל אוֹתָם תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן שֶׁלֹּא הִשְׁלִימוּ יְמֵיהֶם, וְכָל אוֹתָם הָעֲצוּבִים עַל חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ [ושפכו] וְהָיוּ שׁוֹפְכִים דְּמָעוֹת. כֻּלָּם עוֹמְדִים בְּאוֹתוֹ הֵיכָל, וְהוּא מְנַחֵם אוֹתָם.

כָּל אוֹתָם נְשִׂיאִים שֶׁל זֶרַע דָּוִד, כֻּלָּם אוֹחֲזִים בּוֹ וּמְנַחֲמִים אוֹתוֹ

וְנָטִיל מֵהַאי הֵיכָלָא וְעָאל בְּהֵיכָלָא רְבִיעָאָה, וְתַמָּן כָּל אִנּוּן אֲבֵלֵי צִיּוֹן וִיְרוּשָׁלַם וְכָל אִנּוּן קָטוֹלֵי דִּשְׁאָר עַמִין עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת. וְאִיהוּ שָׁרֵי וּבָכֵי. (דף לט ע"א) וּכְדֵין כָּל אִנּוּן נְשִׂיאִין דְּזַרְעָא דְּדָוִד כֻּלְהוּ אֲחִידָן בֵּיהּ וּמְנַחֲמִין לֵיהּ.

וְנוֹסֵעַ מֵהַהֵיכָל הַזֶּה וְנִכְנָס. בַּהֵיכָל הָרְבִיעִי, וְשָׁם כָּל אוֹתָם אֲבֵלֵי צִיּוֹן וִירוּשָׁלַיִם וְכָל אוֹתָם שֶׁנֶּהֶרְגוּ עַל יְדֵי שְׁאָר הָעַמִּים עוֹבְדֵי עַכּוּ"ם. וְהוּא שׁוֹהֶה וּבוֹכֶה. וְאָז כָּל אוֹתָם נְשִׂיאִים שֶׁל זֶרַע דָּוִד, כֻּלָּם אוֹחֲזִים בּוֹ וּמְנַחֲמִים אוֹתוֹ.

שָׁארֵי תִּנְיָינוּת וּבָכֵי עַד דְּקָלָא נָפִיק וּמִתְאַחֵד בְּהַהוּא קָלָא וְסָלִיק לְעֵילָא וְאִשְׁתָּהֵי תַּמָּן עַד רֵישׁ יַרְחָא. וְכַד נָחִית נָחֲתֲין עִמֵּיהּ כַּמָּה נְהוֹרִין וְזִיוִין מְנַהֲרִין לְכָל אִנּוּן הֵיכָלִין וְאַסְוָותָא וּנְהוֹרָא לְכָל אִנּוּן קָטוֹלִין וּבְנִי מַרְעִין וּמַכְאוֹבִין דִּסְבִילוּ עִמֵּיהּ דְּמָשִׁיחַ.

מַתְחִיל פַּעַם שְׁנִיָּה וּבוֹכֶה, עַד שֶׁיּוֹצֵא קוֹל, וְנֶאֱחָז בְּאוֹתוֹ קוֹל וְעוֹלֶה לְמַעְלָה וְשׁוֹהֶה שָׁם עַד רֹאשׁ חֹדֶשׁ. וּכְשֶׁיּוֹרֵד, יוֹרְדִים עִמּוֹ כַּמָּה אוֹרוֹת וְזִיוִים מְאִירִים לְכָל אוֹתָם הֵיכָלוֹת וּרְפוּאָה וְאוֹר לְכָל אוֹתָם הַהֲרוּגִים וּבְנֵי חֳלָאִים וּמַכְאוֹבִים שֶׁסָּבְלוּ עִם הַמָּשִׁיחַ.

Nâw

יָדִין בַּגּוֹיִם מָלֵא גְוִיּוֹת. עַד שֶׁבָּא וּמְנַחֵם אוֹתָם

וּכְדֵין פּוּרְפִּירָא לָבִישׁ. וְתַמָּן חֲקִיקִין וּרְשִׁימִין כָּל אִנּוּן קָטוֹלֵי דִּשְׁאָר עַמִין עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת בְּהַהוּא פּוּרְפִּירָא. וְסָלִיק הַהוּא פּוּרְפִּירָא לְעֵילָא וְאִתְחַקַּק תַּמָּן גּוֹ פּוּרְפִּירָא עִלָּאָה דְמַלְכָּא. וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא זַמִּין לְאַלְבָּשָׁא הַהוּא פּוּרְפִּירָא וּלְמֵידַן עַמִּין דִּכְתִיב, (תהלים קי) יָדִין בַּגּוֹיִם מָלֵא גְוִיּוֹת. עַד דִּי אֲתָא וְנָחִים לוֹן וְנָחֲתִין עִמֵּיהּ (כמה) נְהוֹרִין וְעִדּוּנִין לְאִתְעַדְּנָא וְכַמָּה מַלְאָכִין וּרְתִיכִין עִמֵּיהּ. כָּל חַד וְחַד בְּמַלְבּוּשָׁא (נ"א ובידא דכל חד וחד מלבושא) לְאִתְלַבְּשָׁא בְּהוּ כָּל אִנּוּן נִשְׁמָתִין דְּקָטוֹלִין וְתַמָּן מִתְעַדְּנִין כָּל הַהוּא זִמְנָא דְאִיהוּ סָלִיק וְנָחִית.

וְאָז לוֹבֵשׁ לְבוּשׁ מַלְכוּת. וְשָׁם חֲקוּקִים וּרְשׁוּמִים כָּל אוֹתָם הֲרוּגִים שֶׁל שְׁאָר הָעַמִּים עוֹבְדֵי עַכּוּ"ם בְּאוֹתָהּ פּוּרְפִירָה, וְעוֹלָה אוֹתָהּ פּוּרְפִירָה לְמַעְלָה, וְנֶחְקָק שָׁם תּוֹךְ הַפּוּרְפִירָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁל הַמֶּלֶךְ. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָתִיד לִלְבֹּשׁ אוֹתָהּ פּוּרְפִירָה וְלָדוּן עַמִּים, שֶׁכָּתוּב (תהלים קי) יָדִין בַּגּוֹיִם מָלֵא גְוִיּוֹת. עַד שֶׁבָּא וּמְנַחֵם אוֹתָם, וְיוֹרְדִים עִמּוֹ (כמה) מְאוֹרוֹת וְעִדּוּנִים לְהִתְעַדֵּן, וְכַמָּה מַלְאָכִים וּמֶרְכָּבוֹת עִמּוֹ. כָּל אֶחָד וְאֶחָד בְּמַלְבּוּשׁ [נ"א: וביד כל אחד ואחד מלבוש] לְהִתְלַבֵּשׁ בָּהֶם כָּל אוֹתָם נִשְׁמוֹת הַהֲרוּגִים, וְשָׁם מִתְעַדְּנִים כָּל אוֹתוֹ זְמַן שֶׁהוּא עוֹלֶה וְיוֹרֵד.

עַיִן לֹא רָאָתָה אֱלֹהִים זוּלָתְךְ יַעֲשֶׂה לִמְחַכֵּה לוֹ

לְגוֹ מֵהַאי הֵיכָלָא קַיְימֵי גּוֹ דַּרְגָא עִלָּאָה אִנּוּן עֲשָׂרָה רַבְרְבִין מְמַנָּן (כגון) רַבִּי עֲקִיבָא וְחַבְרוֹי. וְכֻלְהוּ סַלְקֵי בִּסְלִיקוּ. גוֹ אַסְפַּקְלַרְיָאָה דִּלְעֵילָא, וְנָהֲרִין בְּזִיו יְקָרָא עִלָּאָה. עֲלַיְיהוּ כְּתִיב (ישעיה סד) עַיִן לֹא רָאָתָה אֱלֹהִים זוּלָתְךָ יַעֲשֶׂה לִמְחַכֵּה לוֹ:

לִפְנִים מֵהַהֵיכָל הַזֶּה עוֹמְדִים תּוֹךְ דַּרְגָּה עֶלְיוֹנָה אוֹתָם עֲשָׂרָה גְדוֹלִים מְמֻנִּים (כמו) רַבִּי עֲקִיבָא וַחֲבֵרָיו. וְכֻלָּם עוֹלִים בַּעֲלִיָּה תּוֹךְ אַסְפַּקְלַרְיָה שֶׁלְּמַעְלָה וּמְאִירִים בְּזִיו כָּבוֹד עֶלְיוֹן. עֲלֵיהֶם כָּתוּב (ישעיה סד) עַיִן לֹא רָאָתָה אֱלֹהִים זוּלָתְךְ יַעֲשֶׂה לִמְחַכֵּה לוֹ.

הֵיכָל הַחֲמִישִׁי קַיָּמִים כָּל אוֹתָם בַּעֲלֵי הַתְּשׁוּבָה שֶׁשָּׁבוּ מֵחֲטָאֵיהֶם

בְּהֵיכָלָא חֲמִישָׁאָה קַיָּימִין כָּל אִנּוּן מָארֵיהוֹן דִּתְיוּבְתָּא שְׁלֵימְתָּא דְּתָבוּ מֵחֲטָאֵיהוֹן וְאִתְנַחֲמוּ בְּהוּ וְנָפְקַת נִשְׁמָתַיְיהוּ בְּדַכְיוּ (וכל אנון מאריהון דתיובתא) וְכָל אִנּוּן דְּקַדִּישׁוּ שְׁמָא דְּמָרֵיהוֹן וְקַבִּילוּ עֲלַיְיהוּ מוֹתָא. וּבְתַרְעָא דְהַאי הֵיכָלָא (פתחא) קָאִים מְנַשֶּׁה מֶלֶךְ יְהוּדָה דְּקָבִּיל לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בִּתְיוּבְתָּא שְׁלֵימְתָּא וְחֲתַר לֵיהּ חֲתִירָא לְקַבְּלָא לֵיהּ.

בַּהֵיכָל הַחֲמִישִׁי קַיָּמִים כָּל אוֹתָם בַּעֲלֵי הַתְּשׁוּבָה הַשְּׁלֵמָה שֶׁשָּׁבוּ מֵחֲטָאֵיהֶם וְהִתְנַחֲמוּ בָהֶם וְנִשְׁמָתָם יָצְאָה בְּטָהֳרָה, (וכל אותם בעלי תשובה) וְכָל אֵלּוּ שֶׁקִּדְּשׁוּ שֵׁם רִבּוֹנָם וְקִבְּלוּ עֲלֵיהֶם מָוֶת. וּבְשַׁעַר הַהֵיכָל הַזֶּה (פתח) עוֹמֵד מְנַשֶּׁה מֶלֶךְ יְהוּדָה שֶׁקִּבְּלוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה וְחָתַר לוֹ חֲתִירָה לְקַבְּלוֹ.

אֲפִלּוּ צַדִּיקִים גְּמוּרִים לֹא יְכוֹלִים לְהִכָּנֵס לְתוֹךְ הַהֵיכָל הַזֶּה

וּלְגוֹ מֵהַאי הֵיכָלָא קַיָּימִין כָּל אִנּוּן מָארֵיהוֹן דִּתְיוּבְתָּא תַּקִּיפָא. דְּנִשְׁמַתְהוֹן נָפְקַת בְּשַׁעֲתָא דְּאִתְמַרְמְרוּ עַל עוֹבָדֵיהוֹן. וְאִלֵּין מִתְעַדְּנִין בְּעִדּוּנָא עִלָּאָה בְּכָל יוֹמָא וְיוֹמָא. וּתְלַת זִמְנִין בְּיוֹמָא נְהִירוּ עָאל בְּהַהוּא הֵיכָלָא דְּמִתְעַדְּנִין בֵּיהּ כָּל חַד וְחַד כְּדְקָא חָזֵי לֵיהּ. וְכָל חַד נִכְוָה מִנְהִירוּ דְּחוּפָּה דְּחַבְרֵיהּ בֵּין לְתַתָּא בֵּין לְעֵילָא. הַאי הֵיכָלָא קַיְימָא עַל אִנּוּן הֵיכְלֵי תַּתָּאֵי. וְאֲפִילּוּ צַדִּיקִים גְּמוּרִין לָא יָכְלִין לְאַעֲלָאָה בְּגוֹ (ההוא) הַאי הֵיכָלָא וּלְמֵיקַם בֵּיהּ. וְהַאי אִיהוּ דַרְגָּא עִלָּאָה עַל כֹּלָּא (ביה) בַּר דַּרְגָא דְּחֲסִידֵי דְּאִיהוּ דַרְגָא עִלָּאָה עַל כֹּלָּא:

וְלִפְנִים מֵהֵיכָל זֶה עוֹמְדִים כָּל אוֹתָם בַּעֲלֵי תְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, שֶׁנִּשְׁמָתָם יָצְאָה בְּשָׁעָה שֶׁהִתְמַרְמְרוּ עַל מַעֲשֵׂיהֶם. וְאֵלּוּ מִתְעַדְּנִים בְּעִדּוּן עֶלְיוֹן בְּכָל יוֹם וָיוֹם. וְשָׁלֹשׁ פְּעָמִים בְּיוֹם אוֹר נִכְנָס בְּאוֹתוֹ הֵיכָל שֶׁמִּתְעַדְּנִים בּוֹ כָּל אֶחָד וְאֶחָד כָּרָאוּי לוֹ, וְכָל אֶחָד נִכְוֶה מֵאוֹר שֶׁל הַחֻפָּה שֶׁל חֲבֵרוֹ, בֵּין לְמַטָּה בֵּין לְמַעְלָה. הַהֵיכָל הַזֶּה עוֹמֵד עַל אוֹתָם הֵיכָלוֹת תַּחְתּוֹנִים, וַאֲפִלּוּ צַדִּיקִים גְּמוּרִים לֹא יְכוֹלִים לְהִכָּנֵס לְתוֹךְ (ההוא) הַהֵיכָל הַזֶּה וְלַעֲמֹד בּוֹ. וְזוֹהִי דַּרְגָּה עֶלְיוֹנָה עַל הַכֹּל (בו), פְּרָט לְדַרְגַּת הַחֲסִידִים שֶׁהִיא דַרְגָּה עֶלְיוֹנָה עַל הַכֹּל.

הֵיכַל הַחֲסִידִים, שֶׁאוֹהֲבִים אֶת רִבּוֹנָם בְּאַהֲבָה רַבָּה

הֵיכָלָא שְׁתִיתָאָה הֵיכָלָא דָא הֵיכָלָא דְּחֲסִידֵי. הֵיכָלָא דָא הֵיכָלָא עִלָּאָה עַל כֹּלָּא. וְהַאי הוּא הֵיכָלָא דְקַיְימָא עַל כֹּלָּא. הֵיכָלָא דְיָמִינָא לֵית מָאן דְּיָקִים בֵּיהּ. אֶלָּא אִנּוּן חֲסִידִים קַדִּישִׁין וְכָל אִנּוּן דִּמְרַחֲמֵי לְמָרֵיהוֹן בִּרְחִימוּ סַגֵּי. וּלְפִתְחָא דְהַאי הֵיכָלָא קַיְימָא כָּל אִנּוּן דִּמְיַחֲדֵי יִחוּדָא דְמָרֵיהוֹן בְּכָל יוֹמָא. וְאִלֵּין עָאלִין בְּהַאי הֵיכָלָא וּזְמִינִין לְסַלְּקָא בְּקַדְמִיתָא.

הֵיכָל שִׁשִּׁי. הֵיכָל זֶה הוּא הֵיכַל הַחֲסִידִים. הֵיכָל זֶה הוּא עֶלְיוֹן עַל הַכֹּל. וְזֶהוּ הֵיכָל שֶׁעוֹמֵד עַל הַכֹּל. הֵיכַל הַיָּמִין אֵין מִי שֶׁיַּעֲמֹד בּוֹ, אֶלָּא אוֹתָם חֲסִידִים קְדוֹשִׁים וְכָל אוֹתָם שֶׁאוֹהֲבִים אֶת רִבּוֹנָם בְּאַהֲבָה רַבָּה. וּלְפֶתַח הַהֵיכָל הַזֶּה עוֹמְדִים כָּל אֵלּוּ שֶׁמְּיַחֲדִים יִחוּד שֶׁל רִבּוֹנָם בְּכָל יוֹם. וְאֵלֶּה נִכְנָסִים בַּהֵיכָל הַזֶּה וַעֲתִידִים לַעֲלוֹת בָּרִאשׁוֹנָה.

בזוהר – זוהר חדש – מדרש רות

רָאוּי הָיָה דָוִד הַמֶּלֶךְ לְהִתְקַיֵּם בָּעוֹלָם מֵאָה שָׁנִים, וְלֹא הָיָה נֶחֱרָב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ

וְתָנִינָן, יָאוֹת הֲוָה דָּוִד מַלְכָּא, לְאִתְקַיְּימָא בְּעַלְמָא מְאָה שְׁנִין. דְּאִלְמָלֵא אִתְקַיִּים אִיהוּ מְאָה שְׁנִין, אִיהוּ הֲוָה מְתַקֵּן לְבוּצִינָא, תִּקּוּנָא תַּקִּיף, דְּלָא אִתְעֲדֵי לְעָלְמִין, וְלָא אִתְחֲרֵיב בֵּי מַקְדְּשָׁא. אֲבָל כַּמָּה גְּרִימוּ אִינוּן שְׁנֵי דְּלָא אִתְקַיְּימוּ.

וְשָׁנִינוּ, רָאוּי הָיָה דָוִד הַמֶּלֶךְ לְהִתְקַיֵּם בָּעוֹלָם מֵאָה שָׁנִים. שֶׁאִלְמָלֵא הוּא הִתְקַיֵּם מֵאָה שָׁנִים, הוּא הָיָה מְתַקֵּן אֶת הַמָּאוֹר תִּקּוּן חָזָק שֶׁלֹּא יָסוּר לְעוֹלָמִים, וְלֹא הָיָה נֶחֱרָב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. אֲבָל כַּמָּה גָרְמוּ אוֹתָן הַשָּׁנִים שֶׁלֹּא הִתְקַיְּמוּ.

Nâw

בזוהר – ספר בראשית – פרשת חיי שרה (דף קלב ע"א)

יִצְחָק תִּקֵּן תְּפִלַּת מִנְחָה כְּנֶגֶד אוֹתָהּ דַּרְגָּה שֶׁנִּדְבַּק בָּהּ

וְתָא חֲזֵי צְלוֹתָא דְמִנְחָה אַתְקִין לֵיהּ יִצְחָק. וַדַּאי כְּמָה דְאַתְקִין אַבְרָהָם צְלוֹתָא דְצַפְרָא לָקֳבֵל הַהוּא דַרְגָא דְּאִתְדָּבַּק בֵּיהּ. וְכֵן (ד"א כך) יִצְחָק אַתְקִין צְלוֹתָא דְמִנְחָה לָקֳבֵל הַהוּא דַרְגָּא דְאִתְדָּבַּק בֵּיהּ. וְעַל דָּא צְלוֹתָא דְמִנְחָה מְכִי נָטֵי שִׁמְשָׁא לְנַחֲתָא בְּדַרְגוֹי לִסְטַר מַעֲרָב.

וּבֹא וּרְאֵה, אֶת תְּפִלַּת מִנְחָה תִּקֵּן יִצְחָק, וַדַּאי כְּמוֹ שֶׁתִּקֵּן אַבְרָהָם תְּפִלַּת הַבֹּקֶר כְּנֶגֶד אוֹתָהּ הַדַּרְגָּה שֶׁנִּדְבַּק בָּהּ. וְכֵן [כך] יִצְחָק תִּקֵּן תְּפִלַּת מִנְחָה כְּנֶגֶד אוֹתָהּ דַּרְגָּה שֶׁנִּדְבַּק בָּהּ. וְעַל כֵּן תְּפִלַּת מִנְחָה מִכַּאֲשֶׁר נוֹטָה הַשֶּׁמֶשׁ לָרֶדֶת בְּדַרְגָּתוֹ לְצַד מַעֲרָב.

כֵּיוָן שֶׁנָּטָה הַשֶּׁמֶשׁ וְיָרַד לְצַד מַעֲרָב, הוּא זְמַן תְּפִלַּת הַמִּנְחָה

דְּהָא עַד לָא נָטָה שִׁמְשָׁא לְצַד מַעֲרָב אִקְרֵי יוֹם מִצַּפְרָא עַד הַהוּא זִמְנָא דִּכְתִיב, (תהלים כב) חֶסֶד אֵל כָּל הַיּוֹם. וְאִי תֵימָא עַד חֲשֵׁכָה, תָּא חֲזֵי, דִּכְתִיב (ירמיה ו) אוֹי נָא לָנוּ כִּי פָנָה הַיּוֹם כִּי יִנָּטוּ צִלְלֵי עָרֶב. כִּי פָנָה הַיּוֹם לָקֳבֵל צְלוֹתָא דְצַפְרָא דִּכְתִיב חֶסֶד אֵל כָּל הַיּוֹם, דְּהָא כְּדֵין שִׁמְשָׁא אִיהוּ לִסְטַר מִזְרָח, כֵּיוָן דְּנָטָה שִׁמְשָׁא וְנָחֲתָא לִסְטַר מַעֲרָב, הָא כְּדֵין אִיהוּ זְמַן צְלוֹתָא דְמִנְחָה וּכְבָר פָּנָה הַיּוֹם וְאָתוּ צִלְלֵי עָרֶב וְאִתְעַר דִּינָא קַשְׁיָא בְּעָלְמָא.

שֶׁהֲרֵי בְּטֶרֶם נָטָה הַשֶּׁמֶשׁ לְצַד מַעֲרָב, נִקְרָא יוֹם מִן הַבֹּקֶר עַד הַזְּמַן הַהוּא, שֶׁכָּתוּב (תהלים כב) חֶסֶד אֵל כָּל הַיּוֹם. וְאִם תֹּאמַר עַד חֲשֵׁכָה – בֹּא רְאֵה, שֶׁכָּתוּב (ירמיה ו) אוֹי לָנוּ כִּי פָנָה הַיּוֹם כִּי יִנָּטוּ צִלְלֵי עָרֶב. כִּי פָנָה הַיּוֹם – כְּנֶגֶד תְּפִלַּת הַבֹּקֶר, שֶׁכָּתוּב חֶסֶד אֵל כָּל הַיּוֹם, שֶׁהֲרֵי אָז הַשֶּׁמֶשׁ הִיא לְצַד מִזְרָח. כֵּיוָן שֶׁנָּטָה הַשֶּׁמֶשׁ וְיָרַד לְצַד מַעֲרָב, הֲרֵי אָז הוּא זְמַן תְּפִלַּת הַמִּנְחָה, וּכְבָר פָּנָה הַיּוֹם וּבָאוּ צִלְלֵי עֶרֶב וְהִתְעוֹרֵר הַדִּין הַקָּשֶׁה בָּעוֹלָם.

שָׁנִינוּ שֶׁיִּהְיֶה אָדָם זָהִיר בִּתְפִלַּת הַמִּנְחָה

וּפָנָה הַיּוֹם דְּאִיהוּ דַרְגָּא דְּחֶסֶ"ד, וְנָטוּ צִלְלֵי עָרֶב דְּאִינוּן דַּרְגָּא דְּדִינָא קַשְׁיָא, וּכְדֵין אִתְחָרַב בֵּי מַקְדְּשָׁא וְאִתּוֹקַד הֵיכָלָא. וְעַל דָּא תָּנִינָן דִּיהֵא בַר נָשׁ זָהִיר בִּצְלוֹתָא דְמִנְחָה דְּאִיהוּ זִמְנָא דְדִינָא קַשְׁיָא שַׁרְיָיא בְּעָלְמָא.

וּפָנָה הַיּוֹם שֶׁהִיא הַדַּרְגָּה שֶׁל חֶסֶד, וְנָטוּ צִלְלֵי עֶרֶב שֶׁהֵם הַדַּרְגָּה שֶׁל הַדִּין הַקָּשֶׁה, וְאָז נֶחֱרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְנִשְׂרַף הַהֵיכָל. וְעַל כֵּן שָׁנִינוּ שֶׁיִּהְיֶה אָדָם זָהִיר בִּתְפִלַּת הַמִּנְחָה, שֶׁהוּא הַזְּמַן שֶׁשָּׁרוּי הַדִּין הַקָּשֶׁה בָּעוֹלָם.

יַעֲקֹב תִּקֵּן תְּפִלַּת עַרְבִית

יַעֲקֹב אַתְקִין צְלוֹתָא דְעַרְבִית דְּהָא אִיהוּ אַתְקִין לָהּ וְזָן לָהּ בְּכָל מַה דְּאִצְטְרִיךְ, וַדַּאי וא"ו אַתְקִין לְה"א, וְה"א אִתְּזָנַת מִן וא"ו דְּלֵית לָהּ נְהוֹרָא מִגַּרְמָהּ כְּלָל.

יַעֲקֹב תִּקֵּן תְּפִלַּת עַרְבִית, שֶׁהֲרֵי הוּא תִּקֵּן אוֹתָהּ וְזָן אוֹתָהּ בְּכָל מַה שֶּׁצָּרִיךְ, וַדַּאי שֶׁוָּא"ו תִּקֵּן אֶת הֵ"א, וְהֵ"א נִזּוֹנֵית מִוָּא"ו, שֶׁאֵין לָהּ אוֹר מִשֶּׁל עַצְמָהּ כְּלָל.

הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִשְׁתַּעֲשֵׁעַ עִם הַצַּדִּיקִים בְּגַן הָעֵדֶן

וּבְגִין כָּךְ תְּפִלַּת עַרְבִית רְשׁוּת דְּהָא אִתְכְּלִילַת בִּצְלוֹתָא דְיוֹמָא בְּגִין לְאִתְנַהֲרָא, וְהַשְׁתָּא לָאו זִמְנָא אִיהוּ. וְאוֹקִימְנָא לָהּ דְּהָא לָא אִתְגַּלְיָא נְהוֹרָא דִּימָמָא דְּיַנְהִיר לָהּ, וְאִיהִי שָׁלְטָא בַּחֲשׁוֹכָא עַד זִמְנָא דְּפַלְגוּת לֵילְיָא דְּאִשְׁתַּעְשַׁע קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עִם צַדִּיקַיָא בְּגִנְתָא דְעֵדֶן, וּכְדֵין אִיהוּ זִמְנָא לְאִשְׁתַּעְשְׁעָא בַּר נָשׁ (ס"א ולמלעי) בְּאוֹרַיְיתָא כְּמָה דְאִתְּמָר.

וּמִשּׁוּם כָּךְ תְּפִלַּת עַרְבִית רְשׁוּת, שֶׁהֲרֵי נִכְלֶלֶת בִּתְפִלַּת הַיּוֹם כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה מְאִירָה, וְכָעֵת לֹא זֶה הַזְּמַן. וּבֵאַרְנוּ אוֹתָהּ, שֶׁהֲרֵי לֹא הִתְגַּלָּה אוֹר הַיּוֹם שֶׁיָּאִיר לָהּ, וְהִיא שׁוֹלֶטֶת בַּחֲשֵׁכָה עַד זְמַן חֲצוֹת הַלַּיְלָה, כְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִשְׁתַּעֲשֵׁעַ עִם הַצַּדִּיקִים בְּגַן הָעֵדֶן, וְאָז הַזְּמַן שֶׁהָאָדָם יִשְׁתַּעֲשַׁע [וללמד] בַּתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר.

בזוהר – זוהר חדש – ספרא תנינא

כֶּתֶר עֶלְיוֹן הוּא פֶלֶא, וּבוֹ הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי, שֶׁנִּקְרָא אֵשׁ עוֹשֶׂה פְלִיאוֹת

כֶּתֶר עֶלְיוֹן אִיהוּ פֶּלֶא, וּבֵהּ עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, דְּאִתְקְרֵי נוּרָא עָבִיד פְּלִיאָן. הָדָא הוּא דִּכְתִיב (שמות טו) נוֹרָא תְּהִלּוֹת עוֹשֶׂה פֶּלֶא. וּבֵהּ אָמַר מֹשֶׁה נֶגֶד כָּל עַמְּךָ אֶעֱשֶׂה נִפְלָאוֹת וְכוּ'. וְהַאי אִיהוּ נג"ד יכ"ש, נג"ד י"ש כ' דְּאִיהוּ כֶּתֶר. יֵ"ש לְהַנְחִיל אוֹהֲבַי יֵשׁ. וְאִנּוּן י' חָכְמָה ש' תְּשׁוּבָה. כֻּלְּהוּ כָּלִיל עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא שָׁמַיִם, דְּאִתְּמַר בֵּהּ (מלכים א, ח) וְאַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם שְׁמַע יִשְׂרָאֵל. בט"ר צת"ג דָּא נֶצַח וְאִית דְּאָמְרֵי לֵהּ גת"ץ רט"ב בֵּהּ וְהָיִיתָ כְּגַן רָטֹב. וְיִתְקַיֵּם בְּיִשְׂרָאֵל (ישעיה נח) וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ, מִסִּטְרָא דְּנֶצַח דְּאִיהוּ צַח (שם) וְעַצְמוֹתֶיךָ יַחֲלִיץ וְגוֹ'. וְאִתְּמַר בג' מִן גת"ץ וְהָיִיתָ כְּגַן רָטֹב אִיהוּ רַחֲמִים, ת' תִּפְאֶרֶת וּבֵהּ (בראשית א) תּוֹצֵא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵץ פְּרִי עוֹשֶׂה פְּרִי, לְיִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבְּרָא, וְכַמָּה מַבּוּעִין דְּמַיָּא. חק"ב טנ"ע דָּא הוֹד בֵּהּ (שמות ט) שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט וְשָׁם נִסָּהוּ. דְּהוֹד אִתְקַשַּׁר בִּגְבוּרָה, נֶצַח בְּחֶסֶד וְאִתְּמַר בְּהוֹד נְתַנַּנִי שׁוֹמְמָה כָּל הַיּוֹם דָּוָה בֵּהּ אִסְתַּכַּל בְּחֻרְבָּנָא דְּמַקְדְּשָׁא, וְכַמָּה קְטִילִין דְּאִתְקְטָלוּ לְנַטְלָא נוּקְמִין מֵאֻמִּין דְּעָלְמָא. וּבֵהּ אִתְּמַר (בראשית לב) וְהוּא צוֹלֵעַ עַל יְרֵכוֹ. בְּהַהוּא זִמְנָא (ישעיה לה) אָז יְדַלֵּג כְּאַיִל פסח וְעוֹד טנ"ע בְּהִפּוּךְ אַתְוָן נָטַע בֵּהּ חָב אָדָם הָדָא הוּא דִּכְתִיב (שם יז) בְּיוֹם נִטְעֵךְ תְּשַׂגְשְׂגִי.

כֶּתֶר עֶלְיוֹן הוּא פֶלֶא, וּבוֹ הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי, שֶׁנִּקְרָא אֵשׁ עוֹשֶׂה פְלִיאוֹת. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (שמותטו) נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא. וּבוֹ אָמַר מֹשֶׁה נֶגֶד כָּל עַמְּךְ אֶעֱשֶׂה נִפְלָאוֹת וְכוּ'. וְזֶהוּ נג"ד יכ"ש. נג"ד י"ש כ' שֶׁהוּא כֶּתֶר. יֵ"שׁ, לְהַנְחִיל אֹהֲבַי יֵשׁ. וְהֵם י' חָכְמָה, ש' תְּשׁוּבָה. כֻּלָּם כּוֹלֵל הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי הַשָּׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (מלכים א ח) וְאַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם. שְׁמַע יִשְׂרָאֵל. בט"ר צת"ג זֶהוּ נֵצַח, וְיֵשׁ אוֹמְרִים אוֹתוֹ גת"ץ רט"ב, בּוֹ וְהָיִיתָ כְּגַן רָטֹב. וְיִתְקַיֵּם בְּיִשְׂרָאֵל (ישעיה נח) וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךְ, מִצַּד הַנֵּצַח שֶׁהוּא צַח (שם) וְעַצְמֹתֶיךְ יַחֲלִיץ וְגוֹ'. וְנֶאֱמַר בְּג' מִן גת"ץ, וְהָיִיתָ כְּגַן רָטֹב, הוּא רַחֲמִים. ת' תִּפְאֶרֶת, וּבוֹ (בראשית א) תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא, עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי, לְיִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר, וְכַמָּה מַעְיָנוֹת שֶׁל מַיִם. חק"ב טנ"ע זֶה הַהוֹד, בּוֹ (שמות ט) שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט וְשָׁם נִסָּהוּ. שֶׁהוֹד נִקְשָׁר בִּגְבוּרָה, נֵצַח בְּחֶסֶד, וְנֶאֱמַר בַּהוֹד (איכה א) נְתָנַנִי שּמֵמָה כָּל הַיּוֹם דָּוָה. בּוֹ הִסְתַּכֵּל בְּחֻרְבַּן הַמִּקְדָּשׁ, וְכַמָּה הֲרוּגִים שֶׁנֶּהֶרְגוּ לִטֹּל נְקָמוֹת מֵהָרְשָׁעִים, וּבוֹ נֶאֱמַר (בראשית לב) וְהוּא צֹלֵעַ עַל יְרֵכוֹ. בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן (ישעיה לה) אָז יְדַלֵּג כָּאַיָּל פִּסֵּחַ. וְעוֹד, טנ"ע בְּהִפּוּךְ אוֹתִיּוֹת נט"ע, בּוֹ חָטָא אָדָם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (שם יז) בְּיוֹם נִטְעֵךְ תְּשַׂגְשֵׂגִי.

וְכָל הַשְּׁלֹשָׁה כּוֹלְלִים שִׁבְעִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת

וּבֵהּ אִתְנְטַע וְאִשְׁתְּרַשׁ בְּעָלְמָא הָדָא הוּא דִּכְתִיב (ישעיה ס) נֵצֶר מַטָעַי מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר. וְעוֹד חק"ב טנ"ע תַּמָּן בט"ן וְתַמָּן ע"ב. שְׁכִינְתָּא בֵּהּ אִתְקְרִיאַת בִּטְנֵךָ עֲרֵמַת חִטִים. דְּהָא כָּל שְׁמָא כָּלִיל שִׁית לִסְפִירָן וְתַמָּן ע"ב הָדָא הוּא דִּכְתִיב (ויקרא כג) וַעֲנַף עֵץ עָבוֹת. דְּנֶצַ"ח וְהוֹ"ד אִנּוּן עָבֵי שְׁחָקִים. וְעָלַיְהוּ אִתְּמַר (שם) עַרְבֵי נַחַל (שם), דּוֹמְיָא דִּתְרֵין שִׂפְוָן וּתְלָת סְפִירָן, כָּל חַד כָּלִיל ע"ב אַתְוָן דְּאִנּוּן נֶצַח וָהוֹד יְסוֹד. כְּגַוְנָא דִּתְלָת אֲבָהָן וְכֻלְּהוּ תְּלָת כְּלִילָן שִׁבְעִין וּתְרֵין (נ"א מ"ב) אַתְוָן.

וּבוֹ נִנְטַע וְהִשְׁתָּרֵשׁ בָּעוֹלָם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (ישעיה ס) נֵצֶר מַטָּעַי מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר. וְעוֹד, חק"ב טנ"ע, שָׁם בט"ן וְשָׁם ע"ב. הַשְּׁכִינָה בּוֹ נִקְרֵאת בִּטְנֵךְ עֲרֵמַת חִטִּים. שֶׁהֲרֵי כָּל שֵׁם כָּלוּל שֵׁשׁ לַסְּפִירוֹת, וְשָׁם ע"ב. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (ויקרא כג) וַעֲנַף עֵץ עָבת. שֶׁנֵּצַ"ח וְהוֹ"ד הֵם עָבֵי שְׁחָקִים, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (שם) עַרְבֵי נָחַל. דִּמְיוֹן לִשְׁתֵּי שְׂפָתַיִם וְשָׁלֹשׁ סְפִירוֹת, כָּל אֶחָד כּוֹלֵל שִׁבְעִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת, שֶׁהֵם נֵצַח וְהוֹד יְסוֹד, כְּמוֹ שֶׁשְּׁלֹשֶׁת הָאָבוֹת, וְכָל הַשְּׁלֹשָׁה כּוֹלְלִים שִׁבְעִים וּשְׁתַּיִם (מ"ב) אוֹתִיּוֹת.

בזוהר – ספר ויקרא – פרשת אחרי מות (דף ע"ה ע"א)

וַיִּקְרָא ה' אֱלֹהִים צְבָאוֹת בַּיּוֹם הַהוּא לִבְכִי וּלְמִסְפֵּד וּלְקָרְחָה וְלַחֲגֹר שָׂק

תָּאנָא, סָלִיק ו' לְעֵילָּא לְעֵילָּא, וְהֵיכָלָא אִתּוֹקַד, וְעַמָּא אִתְגְּלֵי, וּמַטְרוֹנִיתָא אִתְתְּרָכַת, וּבֵיתָא אִתְחֲרָבַת. לְבָתַר כַּד נָחִית ו"ו לְאַתְרֵיהּ, אַשְׁגַּח בְּבֵיתֵיהּ וְהָא אִתְחֲרִיב, בָּעֵי לְמַטְרוֹנִיתָא, וְהָא אִתְרַחֲקַת וְאַזְלַת. חָמָא לְהֵיכָלֵיהּ, וְהָא אִתּוֹקַד. בָּעָא לְעַמָּא, וְהָא אִתְגְּלֵי. חָמָא לְבִרְכָּאן דְּנַחֲלִין עֲמִיקִין דַּהֲווֹ נַגְדִּין, וְהָא אִתְמְנָעוּ. כְּדֵין כְּתִיב, (ישעיה כב) וַיִּקְרָא יְיָ' אֱלֹהִים צְבָאוֹת בַּיּוֹם הַהוּא לִבְכִי וּלְמִסְפֵּד וּלְקָרְחָה וְלַחֲגוֹר שָׂק. וּכְדֵין לָבְשׁוּ שָׁמַיִם קַדְרוּת.

לָמַדְנוּ, עָלְתָה ו' לְמַעְלָה לְמַעְלָה, וְהַהֵיכָל נִשְׂרַף, וְהָעָם גָּלָה, וְהַגְּבִירָה גֹּרְשָׁה, וְהַבַּיִת נֶחֱרַב. אַחַר כָּךְ שֶׁיָּרַד וָ"ו לִמְקוֹמוֹ, הִשְׁגִּיחַ עַל בֵּיתוֹ וְהִנֵּה חָרַב, בִּקֵּשׁ אֶת הַגְּבִירָה, וְהִנֵּה הִתְרַחֲקָה וְהָלְכָה. רָאָה אֶת הֵיכָלוֹ, וְהִנֵּה נִשְׂרַף. בִּקֵּשׁ אֶת הָעָם, וְהִנֵּה גָּלָה. רָאָה אֶת בִּרְכוֹת הַנְּחָלִים הָעֲמֻקִּים שֶׁהָיוּ שׁוֹפְעִים, וְהִנֵּה נִמְנְעוּ. וְאָז כָּתוּב, (ישעיה כב) וַיִּקְרָא ה' אֱלֹהִים צְבָאוֹת בַּיּוֹם הַהוּא לִבְכִי וּלְמִסְפֵּד וּלְקָרְחָה וְלַחֲגֹר שָׂק. וְאָז לָבְשׁוּ שָׁמַיִם קַדְרוּת.

בָּכָה רַבִּי שִׁמְעוֹן, וּבָכָה רַבִּי אֶלְעָזָר

כְּדֵין ו' ה' (ס"א ו' י') אִתְנְגִיד חַד לָקֳבֵיל חַד. וְה' עִלָּאָה, נָגִיד מַבּוּעֵי לְסִטְרָא אָחֳרָא, וּבִרְכָּאן לָא מִשְׁתַּכְּחָן. דְּהָא דְּכַר וְנוּקְבָּא לָא אִשְׁתְּכָחוּ, וְלָא שַׁרְיָין כַּחֲדָא. כְּדֵין (ירמיה כה) שָׁאֹג יִשְׁאַג עַל נָוִהוּ. בָּכָה רַבִּי שִׁמְעוֹן, וּבָכָה רִבִּי אֶלְעָזָר, אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, בְּכִיָיה תְּקִיעָא בְּלִבָּאִי מִסִּטְרָא חֲדָא, וְחֶדְוָותָא בְּלִבָּאִי מִסִּטְרָא אָחֳרָא. דְּהָא שְׁמַעְנָא מִלִּין, דְּלָא שְׁמַעְנָא עַד הַשְׁתָּא, זַכָּאָה חוּלָקִי. (ויקרא ח"י) עֶרְוַת אֵשֶׁת אָבִיךָ לֹא תְגַלֵּה, מַאן אֵשֶׁת אָבִיךָ. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, הָא תָּנֵינָן, כָּל מִלּוֹי דְּאוֹרַיְיתָא סָתִים וְגַלְיָא, כְּמָה דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא סָתִים וְגַלְיָא, אוֹרַיְיתָא דְּהִיא שְׁמָא קַדִּישָׁא, הָכִי נָמֵי סָתִים וְגַלְיָא. הָכָא כֹּלָּא בְּאִתְגַּלְיָיא, יְדִיעָא סָתִים כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא.

אֲזַי ו' ה' (ו' י') נִמְשְׁכוּ אֶחָד כְּנֶגֶד הָאֶחָד, וְה' הָעֶלְיוֹנָה הִשְׁפִּיעָה אֶת הַמַּעְיָנוֹת לַצַּד הָאַחֵר, וְהַבְּרָכוֹת לֹא נִמְצְאוּ, שֶׁהֲרֵי לֹא נִמְצְאוּ הַזָּכָר וְהַנְּקֵבָה וְלֹא שְׁרוּיִים כְּאֶחָד. אֲזַי שָׁאֹג יִשְׁאַג עַל נָוֵהוּ. בָּכָה רַבִּי שִׁמְעוֹן, וּבָכָה רַבִּי אֶלְעָזָר. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, בְּכִיָּה תְקוּעָה בְּלִבִּי מִצַּד אֶחָד, וְשִׂמְחָה בְּלִבִּי מִצַּד אַחֵר, שֶׁהֲרֵי שָׁמַעְתִּי דְבָרִים שֶׁלֹּא שָׁמַעְתִּי עַד עַתָּה. אַשְׁרֵי חֶלְקִי! עָרְוַת אֵשֶׁת אָבִיךְ לֹא תְגַלֵּה. מִי זוֹ אֵשֶׁת אָבִיךְ? אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, הֲרֵי שָׁנִינוּ, כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה נִסְתָּר וְנִגְלֶה, כְּמוֹ שֶׁהַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ נִסְתָּר וְנִגְלֶה, הַתּוֹרָה שֶׁהִיא שֵׁם קָדוֹשׁ, כָּךְ גַּם נִסְתָּר וְנִגְלֶה. כָּאן הַכֹּל בְּנִגְלֶה, יְדִיעָה נִסְתֶּרֶת כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

וַדַּאי שֶׁהִיא אֵשֶׁת הַמֶּלֶךְ, אַף עַל גַּב שֶׁגָּלְתָה

וְהַאי קְרָא הָכִי הוּא, אֵשֶׁת אָבִיךָ: תָּאנָא, כָּל זִמְנָא דְּמַטְרוֹנִיתָא אִשְׁתְּכַחַת בְּמַלְכָּא, וְיַנְקָא לָךְ, אִקְרֵי אִמֶּךָ. הַשְׁתָּא דְּאִתְגַּלְיָא עִמָּךְ וְאִתְרָחֲקַת מִן מַלְכָּא, אֵשֶׁת אָבִיךָ אִתְקְרֵי. אִנְתּוּ הִיא דְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא לָא אִתְפְּטָרַת בְּתִרוּכִין מִנֵּיהּ, אִנְתְּתֵיהּ הִיא וַדַּאי. כְּמָה דִּכְתִּיב, (ישעיה נ) כֹּה אָמַר יְיָ' אֵי זֶה סֵפֶר כְּרִיתוּת אִמְּכֶם אֲשֶׁר שִׁלַּחְתִּיהָ. אֶלָּא וַדַּאי אִנְתּוּ הִיא דְּמַלְכָּא, אַף עַל גַּב דְּאִתְגַּלְיָיא.

וְהַפָּסוּק הַזֶּה הוּא כָּךְ: אֵשֶׁת אָבִיךְ – לָמַדְנוּ, כָּל זְמַן שֶׁהַגְּבִירָה נִמְצֵאת עִם הַמֶּלֶךְ וְהִיא מֵינִיקָה אוֹתְךְ, נִקְרֵאת אִמְּךְ. בְּעֵת שֶׁגָּלְתָה עִמְּךְ וְהִתְרַחֲקָה מִן הַמֶּלֶךְ, הִיא נִקְרֵאת אֵשֶׁת אָבִיךְ. אֵשֶׁת הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ לֹא נִפְטֶרֶת בְּגֵרוּשִׁין מִמֶּנּוּ, הִיא וַדַּאי אִשְׁתּוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם נ) כֹּה אָמַר ה' אֵי זֶה סֵפֶר כְּרִיתוּת אִמְּכֶם אֲשֶׁר שִׁלַּחְתִּיהָ. אֶלָּא וַדַּאי שֶׁהִיא אֵשֶׁת הַמֶּלֶךְ, אַף עַל גַּב שֶׁגָּלְתָה.

וּבְפִשְׁעֵיכֶם שֻׁלְּחָה אִמְּכֶם

וְעַל דָּא פָּקִיד עָלָה תְּרֵי זִמְנֵי, כַּד יָתְבָא בְּמַלְכָּא בְּזִוּוּגָא חַד, וְאִתְקְרֵי אִמְּךָ, דִּכְתִּיב עֶרְוַת אִמְּךָ לֹא תְגַלֵּה, לָא תַּעֲבִיד דְּיִתְרַחֲקוּן דָּא מִן דָּא, וְתִשְׁתְּלַח עַל חוֹבָךְ, כְּמָה דִּכְתִּיב, (ישעיה נ) וּבְפִשְׁעֵכֶם שֻׁלְחָה אִמְּכֶם. וְחַד, כַּד הִיא בְּגָלוּתָא עִמָּךְ, וְאִתְגַּלְיָיא מֵהֵיכָלָא דְּמַלְכָּא, וְאִתְקְרֵי אִנְתּוּ דְּמַלְכָּא. אַף עַל גַּב דְּאִתְרַחֲקָת מִנֵּיהּ לָא תַּעֲבִיד בְּגִין דְּתַעְדֵי מִבֵּינָךְ, וְיִשְׁלְטוּן בָּךְ שַׂנְאָךְ, וְלָא תִּסְתַּמָר עֲלָךְ בְּגָלוּתָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב עֶרְוַת אֵשֶׁת אָבִיךָ לֹא תְגַלֵּה. מַאי טַעֲמָא. בְּגִין כִּי עֶרְוַת אָבִיךָ הוּא. אַף עַל גַּב דְּאִתְרַחֲקָת מִן מַלְכָּא, אַשְׁגָּחוּתָא דְּמַלְכָּא בָּהּ תְּדִירָא, וּבַעְיָא לְאִסְתַּמְּרָא לָקֳבְלָה יַתִּיר, וְלָא תֵּיחוּב לְגַבָּהּ.

וְלָכֵן צִוָּה עָלֶיהָ פַּעֲמַיִם – כְּשֶׁיָּשְׁבָה עִם הַמֶּלֶךְ בְּזִוּוּג אֶחָד, וְנִקְרֵאת אִמְּךְ, שֶׁכָּתוּב עֶרְוַת אִמְּךְ לֹא תְגַלֵּה, אַל תַּעֲשֶׂה שֶׁיִּתְרַחֲקוּ זֶה מִזּוֹ וְתִשָּׁלַח עַל חֶטְאֲךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב וּבְפִשְׁעֵיכֶם שֻׁלְּחָה אִמְּכֶם. וְאֶחָד כְּשֶׁהִיא בַּגָּלוּת עִמְּךְ וְגָלְתָה מֵהֵיכַל הַמֶּלֶךְ, וְנִקְרֵאת אֵשֶׁת הַמֶּלֶךְ. אַף עַל גַּב שֶׁהִתְרַחֲקָה מִמֶּנּוּ, אַל תַּעֲשֶׂה כְּדֵי שֶׁתָּזוּז מִבֵּינְךְ וְיִשְׁלְטוּ בְךְ שׂוֹנְאֶיךְ, וְלֹא תִשְׁמֹר עָלֶיךְ בַּגָּלוּת. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב עֶרְוַת אֵשֶׁת אָבִיךְ לֹא תְגַלֵּה. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם כִּי עֶרְוַת אָבִיךְ הוּא. אַף עַל גַּב שֶׁהִתְרַחֲקָה מִן הַמֶּלֶךְ, בָּהּ הַשְׁגָּחַת הַמֶּלֶךְ תָּמִיד, וְצָרִיךְ לְהִשָּׁמֵר כְּנֶגְדָּהּ יוֹתֵר וְלֹא תֶחֱטָא אֵלֶיהָ.

הַשְּׁכִינָה שֶׁנִּמְצֵאת עִם יִשְׂרָאֵל, וְכָל שֶׁכֵּן בַּגָּלוּת, לְהָגֵן עֲלֵיהֶם תָּמִיד

רִבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח, (דברים כג) כִּי יְיָ' אֱלֹהֶיךָ מִתְהַלֵּךְ בְּקֶרֶב מַחֲנֶךָ לְהַצִּילְךָ וְגוֹ'. כִּי יְיָ' אֱלֹהֶיךָ: דָּא שְׁכִינְתָּא, דְּאִשְׁתְּכָחַת בְּהוּ בְּיִשְׂרָאֵל, וְכָּל שֶׁכֵּן בְּגָלוּתָא, לְאַגָּנָא עָלַיְהוּ תְּדִירָא מִכָּל סִטְרִין, וּמִכָּל שְׁאָר עַמִּין, דְּלָא יְשֵׁיצוּן לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל.

רַבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח, (דברים כג) כִּי ה' אֱלֹהֶיךְ מִתְהַלֵּךְ בְּקֶרֶב מַחֲנֶךְ לְהַצִּילְךְ וְגוֹ'. כִּי ה' אֱלֹהֶיךְ – זוֹ הַשְּׁכִינָה שֶׁנִּמְצֵאת עִם יִשְׂרָאֵל, וְכָל שֶׁכֵּן בַּגָּלוּת, לְהָגֵן עֲלֵיהֶם תָּמִיד מִכָּל הַצְּדָדִים וּמִכָּל שְׁאָר הָעַמִּים כְּדֵי שֶׁלֹּא יַשְׁמִידוּ אֶת יִשְׂרָאֵל.

וּכְשֶׁהֵם שָׁבִים אֵלֶיהָ, הִיא מְשַׁבֶּרֶת הַכֹּחַ וְהַתֹּקֶף שֶׁל שׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאֵל

דְּתַנְיָא, לָא יַכְלִין (דף ע"ה ע"ב) שַׂנְאֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל לְאַבְאָשָׁא לְהוּ, עַד דְּיִשְׂרָאֵל מַחֲלִישִׁין חֵילָא דִּשְׁכִינְתָּא מִקַּמֵּי רַבְרְבֵי מְמָנָן דִּשְׁאָר עַמִּין. כְּדֵין יַכְלִין לְהוֹן שַׂנְאֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל, וְשַׁלְטִין עָלַיְיהוּ, וְגַזְרִין עָלַיְיהוּ כַּמָה גְּזֵירִין בִּישִׁין. וְכַד אִינּוּן תַּיְיבִין לָקֳבְלָה, הִיא מְתָבָּרַת חֵילָא וְתּוּקְפָּא דְּכָל אִינּוּן מְמָנָן רַבְרְבִין, וְתַבְרַת חֵילָא וְתּוּקְפָּא דְּשַׂנְאֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל, וְאִתְפָּרְעָא לְהוּ מִכֹּלָּא.

שֶׁלָּמַדְנוּ, לֹא יְכוֹלִים שׂוֹנְאֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל לְהַזִּיק לָהֶם עַד שֶׁיִּשְׂרָאֵל מַחֲלִישִׁים כֹּחַ הַשְּׁכִינָה מִלִּפְנֵי גְּדוֹלֵי הַמְמֻנִּים שֶׁל שְׁאָר הָעַמִּים, וְאָז יְכוֹלִים לָהֶם שׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאֵל וְשׁוֹלְטִים עֲלֵיהֶם וְגוֹזְרִים עֲלֵיהֶם כַּמָּה גְזֵרוֹת רָעוֹת. וּכְשֶׁהֵם שָׁבִים אֵלֶיהָ, הִיא מְשַׁבֶּרֶת הַכֹּחַ וְהַתֹּקֶף שֶׁל שׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאֵל וְנִפְרַעַת לָהֶם מִן הַכֹּל.

וְהָיָה מַחֲנֶיךְ קָדוֹשׁ

וְעַל דָּא וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ, דְּבָעֵי בַּר נָשׁ דְּלָא יִסְתְּאָב בְּחוֹבוֹי, וַיַּעֲבָר עַל פִּתְגָּמֵי אוֹרַיְיתָא. דְּאִי עָבִיד הָכֵי, מְסָאֲבִין לֵיהּ, כְּמָה דִּכְתִּיב וְנִטְמֵתֶם בָּם, בְּלֹא א'. וְתָאנָא, מָאתָן וּתְמַנְיָא וְאַרְבְּעִין שַׁיְיפִין בְּגוּפָא, וְכֻלְּהוּ אִסְתַּאֲבָן, כַּד אִיהוּ אִסְתְּאַב. כְּלוֹמַר, כַּד בָּעֵי לְאִסְתַּאֲבָא.

וְעַל כֵּן וְהָיָה מַחֲנֶיךְ קָדוֹשׁ, שֶׁצָּרִיךְ אָדָם שֶׁלֹּא יִטְמָא בַחֲטָאָיו וְיַעֲבֹר עַל דִּבְרֵי תוֹרָה. שֶׁאִם הוּא עוֹשֶׂה כָּךְ, מְטַמְּאִים אוֹתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב וְנִטְמֵתֶם בָּם, בְּלִי א'. וְלָמַדְנוּ, מָאתַיִם אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה אֵיבָרִים בַּגּוּף, וְכֻלָּם נִטְמָאִים כְּשֶׁהוּא נִטְמָא. כְּלוֹמַר, כְּשֶׁהוּא רוֹצֶה לְהִטָּמֵא.

וְעַל דָּא, וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ. מַאי מַחֲנֶיךָ, אִלֵּין אִינּוּן שַׁיְיפֵי גּוּפָא. וְלֹא יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת דָּבָר, מַאי עֶרְוַת דָּבָר. עֶרְיָיתָא נוּכְרָאָה לְהַאי (ס"א דהוי) דָּבָר רָמָז, כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא. דְּאִי הָכִי, וְשָׁב מֵאַחֲרֶיךָ וַדַּאי. וְעַל דָּא עֶרְוַת אֵשֶׁת אָבִיךָ לֹא תְגַלֵּה. מַאי טַעְמָא. בְּגִין דִּכְתִּיב עֶרְוַת אָבִיךָ הוּא, כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא.

וְעַל כֵּן וְהָיָה מַחֲנֶיךְ קָדוֹשׁ. מַה זֶּה מַחֲנֶיךְ? אֵלּוּ הֵם אֵיבְרֵי הַגּוּף. וְלֹא יִרְאֶה בְךְ עֶרְוַת דָּבָר, מַה זֶּה עֶרְוַת דָּבָר? עֶרְוָה נָכְרִיָּה שֶׁזֶּה (שהוא) דְּבַר רֶמֶז, לַדָּבָר הַזֶּה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. שֶׁאִם כָּךְ, וְשָׁב מֵאַחֲרֶיךְ וַדַּאי. וְעַל כֵּן עֶרְוַת אֵשֶׁת אָבִיךְ לֹא תְגַלֵּה. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁכָּתוּב עֶרְוַת אָבִיךְ הִוא, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

עַל שְׁלֹשָׁה דְבָרִים מִתְעַכְּבִים יִשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת

תָּאנָא, עַל ג' מִלִּין מִתְעַכְּבִין יִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָא. עַל דְּעַבְדִין קְלָנָא בִּשְׁכִינְתָּא בְּגָלוּתָא. וּמְהַדְּרֵי אַנְפַּיְיהוּ מִן שְׁכִינְתָּא, וְעַל דִּמְסָאֲבֵי גַּרְמַיְיהוּ קָמֵי שְׁכִינְתָּא. וְכֻלְּהוּ אוֹקִימְנָא בְּמַתְנִיתָא דִּילָן.

לָמַדְנוּ, עַל שְׁלֹשָׁה דְבָרִים מִתְעַכְּבִים יִשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת: עַל שֶׁעוֹשִׂים קָלוֹן בַּשְּׁכִינָה בַּגָּלוּת, וּמַחֲזִירִים פְּנֵיהֶם מֵהַשְּׁכִינָה, וְעַל שֶׁמְּטַמְּאִים אֶת עַצְמָם לִפְנֵי הַשְּׁכִינָה, וְאֶת כֻּלָּם בֵּאַרְנוּ בְמִשְׁנָתֵנוּ.

רָאוּ אִישׁ אֶחָד שֶׁהָיָה בָּא עִם רֹשֶׁם אֶחָד בְּפָנָיו

רִבִּי אַבָּא, הֲוָה אָזִיל לְקַפּוּטְקִיָּא, וַהֲוָה עִמֵּיהּ רִבִּי יוֹסֵי. עַד דַּהֲווֹ אַזְלֵי, חָמוּ חַד בַּר נָשׁ, דְּהֲוָה אָתֵי, וּרְשִׁימָא חַד בְּאַנְפּוֹי. אָמַר רִבִּי אַבָּא, נִסְטֵי מֵהַאי אוֹרְחָא, דְּהָא אַנְפּוֹי דְּדֵין אַסְהִידוּ עָלֵיהּ, דְּעָבַר בְּעֶרְיָיתָא דְּאוֹרַיְיתָא, בְּגִינֵי כַּךְ אִתְרְשִׁים בְּאַנְפּוֹי. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹסֵי, אִי הַאי רְשִׁימָא הֲוָה לֵיהּ כַּד הֲוָה יַנוּקָא, מַאי עֶרְיָיתָא אִשְׁתְּכַח בֵּיהּ. אָמַר לֵיהּ, אֲנָא חֲמֵינָא בְּאַנְפּוֹי, דְּאַסְהִידוּ בְּעֶרְיָיתָא דְּאוֹרַיְיתָא.

רַבִּי אַבָּא הָיָה הוֹלֵךְ לְקַפּוּטְקִיָּא, וְהָיָה עִמּוֹ רַבִּי יוֹסֵי. עַד שֶׁהָיוּ הוֹלְכִים, רָאוּ אִישׁ אֶחָד שֶׁהָיָה בָּא עִם רֹשֶׁם אֶחָד בְּפָנָיו. אָמַר רַבִּי אַבָּא, נִסְטֶה מֵהַדֶּרֶךְ הַזּוֹ, שֶׁהֲרֵי פָּנָיו שֶׁל זֶה מְעִידִים עָלָיו שֶׁעָבַר עַל עֶרְוָה שֶׁל הַתּוֹרָה, כִּי כָּךְ רָשׁוּם בְּפָנָיו. אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי, אִם הָרֹשֶׁם הַזֶּה הָיָה לוֹ כְּשֶׁהָיָה תִּינוֹק, אֵיזוֹ עֶרְוָה תִּמְצָא בּוֹ? אָמַר לוֹ, אֲנִי רוֹאֶה בְפָנָיו שֶׁמְּעִידִים עַל עֶרְוָה שֶׁל הַתּוֹרָה.

וְהָרֹשֶׁם הַזֶּה הָיָה נִכְנָס לַמֹּחַ

קָרָא לֵיהּ רִבִּי אַבָּא, אָמַר לֵיהּ אֵימָא מִלָּה, הַאי רְשִׁימָא דְּאַנְפָּךְ, מַה הוּא. אָמַר לוֹן, בְּמָטוֹתָא מִנַּיְיכוּ, לָא תַּעֲנְשׁוּ יַתִּיר לְהַהוּא בַּר נָשׁ, דְּהָא חוֹבוֹי קָא גָּרְמוּ לֵיהּ. אָמַר רִבִּי אַבָּא מַהוּ. אָמַר לֵיהּ, יוֹמָא חַד הֲוִינָא אָזִיל בְּאָרְחָא אֲנִי וַאֲחֹתִי, שָׁרֵינָא בְּחַד אוֹשְׁפִּיזָא, וְרָוִינָא חַמְרָא, וְכָל הַהוּא לֵילְיָא אֲחִידְנָא בַּאֲחֹתִי. בְּצַפְרָא קַמְנָא, וְאוּשְׁפִּיזָאִי קָטַט בְּחַד גַּבְרָא, עָיֵילְנָא בֵּינַיְיהוּ, וְקַטְרוּ לִי דָּא מֵהַאי גִּיסָא, וְדָא מֵהַאי גִּיסָא, וּרְשִׁימָא דָּא הֲוָה עָיֵיל לְבֵי מוֹחָא, וְאִשְׁתְּזַבְנָא עַל יְדָא דְּחַד אַסְיָיא דְּאִית בְּגַוָון.

קָרָא לוֹ רַבִּי אַבָּא, אָמַר לוֹ, אֱמֹר דְּבָרְךְ, הָרֹשֶׁם הַזֶּה שֶׁבְּפָנֶיךְ מַה זֶּה? אָמַר לָהֶם, בְּבַקָּשָׁה מִכֶּם, אַל תַּעֲנִישׁוּ יוֹתֵר אֶת אוֹתוֹ אָדָם, שֶׁהֲרֵי חֲטָאָיו גָּרְמוּ לוֹ. אָמַר רַבִּי אַבָּא, מַהוּ? אָמַר לוֹ, יוֹם אֶחָד הָיִיתִי הוֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ אֲנִי וַאֲחוֹתִי, וְשָׁהִינוּ בְמָלוֹן אֶחָד וְשָׁתִיתִי יַיִן, וְכָל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה אָחַזְתִּי בַאֲחוֹתִי. בַּבֹּקֶר קַמְנוּ, וּבַעַל בֵּית הַמָּלוֹן הִתְקוֹטֵט עִם אִישׁ אֶחָד, וְנִכְנַסְתִּי בֵינֵיהֶם, וְקָשְׁרוּ אוֹתִי זֶה מִצַּד זֶה וְזֶה מִצַּד זֶה, וְהָרֹשֶׁם הַזֶּה הָיָה נִכְנָס לַמֹּחַ, וְנִצַּלְתִּי עַל יְדֵי רוֹפֵא אֶחָד שֶׁיֵּשׁ בְּתוֹכֵנוּ.

מֵאוֹתָן דְּמָעוֹת רָחַצְתִּי פָנַי

אָמַר לֵיהּ, מַאן הוּא אַסְיָיא. אָמַר לֵיהּ, רִבִּי שַׂמְלָאי הוּא. אָמַר לֵיהּ מַאי אַסוּותָא יָהַב לְךָ. אָמַר לֵיהּ אַסוּותָא דְּנַפְשָׁא. וּמֵהַהוּא יוֹמָא אַהֲדַרְנָא בִּתְשׁוּבָה. וּבְכָל יוֹמָא חֲזֵינָא אַנְפָּאִי בְּחַד חֵיזוּ, וּבָכֵינָא קָמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּהוּא רִבּוֹן עָלְמִין עַל הַהוּא חוֹבָה. וּמֵאִינּוּן דִּמְעִין אַסְחֵינָא אַנְפָּאִי. אָמַר רִבִּי אַבָּא, אִי לָאו דְּאִתְמְנַע מִנָךְ תְּשׁוּבָה, אַעְבַרְנָא מֵאַנְפָּךְ הַהוּא רְשִׁימָא. אֲבָל קָרֵינָא עָלָיךְ, (ישעיה ו) וְסָר עֲוֹנֶךָ וְחַטָּאתְך תְּכוּפָּר. אָמַר לֵיהּ, ג' זִמְנִין אֵימָא. אָמַר לֵיהּ ג' זִמְנִין, וְאִתְעֲבָר רְשִׁימָא.

אָמַר לוֹ, מִי הָרוֹפֵא? אָמַר לוֹ, זֶה רַבִּי שַׂמְלַאי. אָמַר לוֹ, אֵיזוֹ רְפוּאָה נָתַן לְךְ? אָמַר לוֹ, רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ. וּמֵאוֹתוֹ יוֹם חָזַרְתִּי בִתְשׁוּבָה. וּבְכָל יוֹם אֲנִי רוֹאֶה אֶת פָּנַי בְּמַרְאָה אַחַת, וַאֲנִי בּוֹכֶה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, עַל אוֹתוֹ הַחֵטְא, וּמֵאוֹתָן דְּמָעוֹת רָחַצְתִּי פָנַי. אָמַר רַבִּי אַבָּא, אִם לֹא שֶׁנִּמְנְעָה מִמְּךְ תְּשׁוּבָה, הָיִיתִי מַעֲבִיר מִפָּנֶיךְ אֶת אוֹתוֹ הָרֹשֶׁם, אֲבָל אֲנִי קוֹרֵא עָלֶיךְ, (ישעיה ו) וְסָר עֲוֹנֶךְ וְחַטָּאתְךְ תְּכֻפָּר. אָמַר לוֹ, אֱמֹר שָׁלֹשׁ פְּעָמִים. אָמַר לוֹ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים וְהָרֹשֶׁם עָבַר.

וַדַּאי שֶׁהַשֵּׁם גּוֹרֵם שֶׁאֱלֹקֶיךְ סִיַּע לְךְ וְהָיָה בְעֶזְרְךְ

אָמַר רִבִּי אַבָּא, וַדַּאי מָארָךְ הָא בָּעָא לְאַעְבְּרָא מִנָךְ, דְּוַדַּאי בִּתְשׁוּבָה אִשְׁתְּכַחַת. אָמַר לֵיהּ, נָדַרְנָא מֵהַאי יוֹמָא לְאִתְעַסְּקָא בְּאוֹרַיְיתָא יְמָמָא וְלֵילְיָא. אָמַר לֵיהּ, מַה שְׁמָךְ. אָמַר לֵיהּ אֶלְעָזָר. אָמַר לֵיהּ אֵל עָזַר, וַדַּאי שְׁמָא גָּרִים, דֶּאֱלָהָךְ סִיְּיעָךְ, וַהֲוָה בְּסָעֲדָךְ, שַׁדְרֵיהּ רִבִי אַבָּא וּבַרְכֵיהּ.

אָמַר רַבִּי אַבָּא, וַדַּאי אֲדוֹנְךְ רָצָה לְהַעֲבִירוֹ מִמְּךְ, שֶׁוַּדַּאי נִמְצֵאתָ בִּתְשׁוּבָה. אָמַר לוֹ, נָדַרְתִּי מֵהַיּוֹם הַזֶּה לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה יוֹמָם וָלַיְלָה. אָמַר לוֹ, מַה שִּׁמְךְ? אָמַר לוֹ, אֶלְעָזָר. אָמַר לוֹ, אֵל עָזַר, וַדַּאי שֶׁהַשֵּׁם גּוֹרֵם שֶׁאֱלֹקֶיךְ סִיַּע לְךְ וְהָיָה בְעֶזְרְךְ. שָׁלַח אוֹתוֹ רַבִּי אַבָּא וּבֵרַךְ אוֹתוֹ.

מִי מְעַכֵּב אוֹתָם לָדַעַת? טִפְּשׁוּתָם, כִּי לֹא עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה

לְזִמְנָא אָחֳרָא, הֲוָה רִבִּי אַבָּא אָזִיל לְגַבֵּי רַבִּי שִׁמְעוֹן, עָאל בְּמָאתֵיהּ, אַשְׁכָּחֵיהּ דְּהֲוָה יָתִיב וְדָרִישׁ, (תהלים צב) אִישׁ בַּעַר לֹא יֵדָע וּכְסִיל לֹא יָבִין אֶת זֹאת. אִישׁ בַּעַר לֹא יֵדָע וְגוֹ', כַּמָה טִפְּשִׁין אִינּוּן בְּנֵי עָלְמָא, דְּלָא מַשְׁגִּיחִין וְלָא יַדְעִין וְלָא מִסְתַּכְּלִין לְמִנְדַּע אוֹרְחוֹי דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, עַל מַה קַיְימִין בְּעָלְמָא. מַאן מְעַכֵּב לְהוּ לְמִנְדַּע, טִפְּשׁוּתָא דִּלְהוֹן. בְּגִין דְּלָא מִשְׁתַּדְּלֵי בְּאוֹרַיְיתָא, דְּאִילּוּ הֲווֹ מִשְׁתַּדְּלֵי בְּאוֹרַיְיתָא יִנְדְּעוּן אוֹרְחוֹי דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא.

בְּפַעַם אַחֶרֶת הָיָה רַבִּי אַבָּא הוֹלֵךְ אֶל רַבִּי שִׁמְעוֹן, נִכְנַס לְעִירוֹ, מָצָא אוֹתוֹ שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ (תהלים צב) אִישׁ בַּעַר לֹא יֵדָע וּכְסִיל לֹא יָבִין אֶת זֹּאת. אִישׁ בַּעַר לֹא יֵדָע וְגוֹ', כַּמָּה טִפְּשִׁים אוֹתָם בְּנֵי הָעוֹלָם שֶׁלֹּא מַשְׁגִּיחִים וְלֹא יוֹדְעִים וְלֹא מִסְתַּכְּלִים לָדַעַת אֶת דַּרְכֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל מַה הֵם עוֹמְדִים בָּעוֹלָם, מִי מְעַכֵּב אוֹתָם לָדַעַת? טִפְּשׁוּתָם, כִּי לֹא עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה. שֶׁאִלּוּ עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה, הָיוּ יוֹדְעִים אֶת דַּרְכֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

שֶׁיִּהְיוּ עָפָר תַּחַת רַגְלֵי הַצַּדִּיקִים

וּכְסִיל לֹא יָבִין אֶת זֹאת, דְּלָא מִסְתָּכַל וְלָא יָדַע (דף ע"ו ע"א) נִימוּסֵי דְּזֹאת בְּעָלְמָא. (דאף על גב) דְּדָאִין עָלְמָא בְּדִינוֹי וְחַמָאן לְדִינוֹי דְּהַאי זֹאת, דְּמָטָאן עַל בְּנֵי נָשָׁא דְּאִינּוּן זַכָּאִין, וְלָא מָטָאן עַל רַשִׁיעֲיָיא חַיָּיבִין, דְּעַבְרִין עַל פִּתְגָּמֵי אוֹרַיְיתָא, דִּכְתִּיב, (תהלים צב) בִּפְרוֹחַ רְשָׁעִים כְּמוֹ עֵשֶׂב וְגוֹ'. דְּהַאי עָלְמָא יָרְתִין לֵיהּ בְּכָל סִטְרוֹי, וְדִינִין לָא מָטוּן עָלוֹי בְּהַאי עָלְמָא. וְאִלְמָלֵא דְּדָוִד מַלְכָּא אוֹדְעֵיהּ בְּסוֹפֵיהּ דִּקְרָא, לָא יַדְעֵינָן, דִּכְתִּיב לְהִשָּׁמְדָם עֲדֵי עַד, לְשֵׁיצָאָה לְהוֹן מֵהַהוּא עָלְמָא, וּלְמֶהֱוִי עַפְרָא תְּחוֹת רַגְלֵיהוֹן דְּצַדִּיקַיָּיא, דִּכְתִּיב, (מלאכי ג) וְעַסּוֹתֶם רְשָׁעִים כִּי יִהְיוּ אֵפֶר תַּחַת כַּפּוֹת רַגְלֵיכֶם.

וּכְסִיל לֹא יָבִין אֶת זֹּאת, שֶׁלֹּא מִתְבּוֹנֵן וְלֹא יוֹדֵעַ הַהַנְהָגוֹת שֶׁל זֹּאת בָּעוֹלָם. (שאף על גב) שֶׁדָּן אֶת הָעוֹלָם בְּדִינָיו וְרוֹאִים אֶת דִּינֶיהָ שֶׁל זֹּאת הַזּוֹ שֶׁמַּגִּיעִים לִבְנֵי אָדָם שֶׁהֵם צַדִּיקִים, וְלֹא מַגִּיעִים עַל הָרְשָׁעִים הַחַיָּבִים שֶׁעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה, שֶׁכָּתוּב בִּפְרוֹחַ רְשָׁעִים כְּמוֹ עֵשֶׂב וְגוֹ'. שֶׁאֶת הָעוֹלָם הַזֶּה הֵם יוֹרְשִׁים אוֹתוֹ בְּכָל צְדָדָיו, וְהַדִּינִים לֹא מַגִּיעִים אֲלֵיהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה. וְאִלְמָלֵא שֶׁדָּוִד הַמֶּלֶךְ הוֹדִיעַ אוֹתוֹ בְּסוֹף הַכָּתוּב, לֹא הָיִינוּ יוֹדְעִים, שֶׁכָּתוּב לְהִשָּׁמְדָם עֲדֵי עַד, לְהַשְׁמִידָם מֵאוֹתוֹ הָעוֹלָם, וְשֶׁיִּהְיוּ עָפָר תַּחַת רַגְלֵי הַצַּדִּיקִים, שֶׁכָּתוּב (מלאכי ג) וְעַסּוֹתֶם רְשָׁעִים כִּי יִהְיוּ אֵפֶר תַּחַת כַּפּוֹת רַגְלֵיכֶם.

אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ שֶׁל אָדָם שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה לָדַעַת אֶת דַּרְכֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא

תּוּ פָּתַח וְאָמַר, (איוב טז) וַיָּקָם בִּי כַחֲשִׁי בְּפָנַי יַעֲנֶה. בְּמַאי קָא מַיְירֵי. אֶלָּא, זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ דְּבַּר נָשׁ דְּאִשְׁתָּדַּל בְּאוֹרַיְיתָא, לְמִנְדַע אוֹרְחוֹי דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. דְּכָל מַאן דְּאִשְׁתָּדַּל בְּאוֹרַיְיתָא, כְּאִלּוּ אִשְׁתָּדַּל בִּשְׁמֵיהּ מַמָּשׁ. מַה שְׁמֵיהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָבִיד נִימוּסִין. אוּף אוֹרַיְיתָא הָכִי נָמֵי. תָּא חֲזֵי, הַאי מַאן דְּעָבַר עַל פִּתְגָּמֵי אוֹרַיְיתָא, אוֹרַיְיתָא סַלְּקָא וְנַחְתָּא וְעַבְדָא בֵּיהּ בְּבַּר נָשׁ רְשִׁימִין בְּאַנְפּוֹי, בְּגִין דְּיִסְתַּכְּלוּן בֵּיהּ עִלָּאֵי וְתַתָּאֵי, וְכֻלְּהוּ אוֹשְׁדָן לְוָוטִין עַל רֵישֵׁיהּ.

עוֹד פָּתַח וְאָמַר, (איוב טז) וַיָּקָם בִּי כַחֲשִׁי בְּפָנַי יַעֲנֶה. בַּמֶּה מְדֻבָּר? אֶלָּא אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ שֶׁל אָדָם שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה לָדַעַת אֶת דַּרְכֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. שֶׁכָּל מִי שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה, כְּאִלּוּ הִשְׁתַּדֵּל בִּשְׁמוֹ מַמָּשׁ. מַה שְּׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה הַנְהָגוֹת, אַף הַתּוֹרָה גַּם כֵּן. בּא וּרְאֵה, מִי שֶׁעוֹבֵר עַל דִּבְרֵי תוֹרָה, הַתּוֹרָה עוֹלָה וְיוֹרֶדֶת וְעוֹשָׂה בָּאָדָם רִשּׁוּמִים בְּפָנָיו, כְּדֵי שֶׁיִּסְתַּכְּלוּ בוֹ עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, וְכֻלָּם שׁוֹפְכִים קְלָלוֹת עַל רֹאשׁוֹ.

עֵינֵי ה' שֶׁהוֹלְכִים וּמְשׁוֹטְטִים בָּעוֹלָם לָדַעַת אֶת דַּרְכֵי בְּנֵי אָדָם

וְתָאנָא, כָּל אִינּוּן עֵינֵי יְיָ', דְּאַזְלִין וְשָׁאטִין בְּעָלְמָא לְמִנְדַּע אוֹרְחוֹי דִּבְנֵי נָשָׁא, כֻּלְּהוֹן זַקְפִין עַיְינִין, וּמִסְתַּכְּלִין בְּאַנְפּוֹי דְּהַהוּא בַּר נָשׁ, וְחָמָאן לְהוּ, וְכֻלְּהוּ פַּתְחִין עָלֵיהּ וַוי וַוי. וַוי לֵיהּ בְּהַאי עָלְמָא, וַוי לֵיהּ בְּעָלְמָא דְּאָתֵי. אִסְתְּלָקוּ מִסּוֹחֲרָנֵיהּ דִּפְלַנְיָא, דְּהָא סַהֲדוּתָא בְּאַנְפּוֹי, וְרוּחָא דִּמְסָאֲבָא שַׁרְיָא עֲלוֹי. וְכָל אִינּוּן יוֹמִין דְּאִשְׁתְּכַח רְשִׁימוּ בְּאַנְפּוֹי לְסַהֲדוּתָא, אִי אוֹלִיד בַּר, אַשְׁלִיף לֵיהּ רוּחָא מִסִּטְרָא דִּמְסָאֲבָא. וְאִלֵּין אִינּוּן חַיָּיבֵי דָּרָא, תַּקִיפֵי אַנְפִּין, דְּמָארֵיהוֹן שָׁבִיק לְהוֹן בְּהַאי עָלְמָא, לְשֵׁיצָאָה לְהוּ בְּעָלְמָא דְּאָתֵי.

וְלָמַדְנוּ, כָּל אוֹתָם עֵינֵי ה' שֶׁהוֹלְכִים וּמְשׁוֹטְטִים בָּעוֹלָם לָדַעַת אֶת דַּרְכֵי בְּנֵי אָדָם, כֻּלָּם זוֹקְפִים עֵינַיִם וּמִסְתַּכְּלִים בִּפְנֵי אוֹתוֹ הָאִישׁ, וְרוֹאִים אוֹתָם, וְכֻלָּם פּוֹתְחִים עָלָיו: וַי וַי. אוֹי לוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְאוֹי לוֹ בָּעוֹלָם הַבָּא. הִסְתַּלְּקוּ מִסָּבִיב לִפְלוֹנִי, שֶׁהֲרֵי עֵדוּת בְּפָנָיו, וְרוּחַ טֻמְאָה שׁוֹרָה עָלָיו. וְכָל אוֹתָם יָמִים שֶׁנִּמְצָא רֹשֶׁם בְּפָנָיו לְעֵדוּת, אִם מוֹלִיד בֵּן, הוּא שׁוֹלֵף לוֹ רוּחַ מִצַּד הַטֻּמְאָה, וְאֵלּוּ הֵם הָרְשָׁעִים שֶׁל הַדּוֹר, עַזֵּי הַפָּנִים, שֶׁרִבּוֹנָם עוֹזֵב אוֹתָם בָּעוֹלָם הַזֶּה לְהַשְׁמִידָם לָעוֹלָם הַבָּא.

הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹשֵׁךְ עָלָיו חוּט אֶחָד שֶׁל חֶסֶד וְנִרְשָׁם לוֹ בְּפָנָיו

תָּנֵינָן, הַאי צַדִּיקָא זַכָּאָה דְּאִשְׁתְּדַל בְּאוֹרַיְיתָא יְמָמָא וְלֵילְיָא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מָשִׁיךְ עָלֵיהּ חַד חוּטָא דְּחֶסֶד, וְאִתְרְשִׁים לֵיהּ בְּאַנְפּוֹי, וּמֵהַהוּא רְשִׁימָא דַּחֲלֵי עִלָּאֵי וְתַתָּאֵי. הָכִי נָמֵי מַאן דְּעָבַר עַל פִּתְגָּמֵי אוֹרַיְיתָא, מַשְׁכָאן עָלֵיהּ רוּחָא דִּמְסָאֲבָא, וְאִתְרְשִׁים לֵיהּ בְּאַנְפּוֹי, וּמִנֵּיהּ עַרְקִין עִלָּאֵי וְתַתָּאֵי. וְכֹלָּא מַכְרְזֵי עָלֵיהּ, אִסְתְּלָקוּ מִסָּחֲרָנֵיהּ דִּפְלַנְיָא, דְּעָבַר עַל פִּתְגָּמֵי אוֹרַיְיתָא, וְעַל פִּקּוּדֵי דְּמָארֵיהּ, וַוי לֵיהּ, וַוי לְנַפְשֵׁיהּ. הַאי אַשְׁלִיף רוּחָא דִּמְסָאֲבָא, דְּאִשְׁתְּכַח עִמֵּיהּ, וְאוֹרִית לֵיהּ לִבְרֵיהּ, וְהַאי הוּא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לֵית לֵיהּ בֵּיהּ חוּלָקָא, וְשָׁבִיק לֵיהּ, לְשֵׁיצָאָה לֵיהּ לְעָלְמָא דְּאָתֵי.

שָׁנִינוּ, הַצַּדִּיק הַזַּכַּאי הַזֶּה שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה יוֹמָם וָלַיְלָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹשֵׁךְ עָלָיו חוּט אֶחָד שֶׁל חֶסֶד וְנִרְשָׁם לוֹ בְּפָנָיו, וּמֵאוֹתוֹ רֹשֶׁם פּוֹחֲדִים עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים. כָּךְ גַּם מִי שֶׁעוֹבֵר עַל דִּבְרֵי תוֹרָה, מוֹשְׁכִים עָלָיו רוּחַ טֻמְאָה וְנִרְשָׁם לוֹ בְּפָנָיו, וּמִמֶּנּוּ בּוֹרְחִים עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים. וְכֻלָּם מַכְרִיזִים עָלָיו: הִסְתַּלְּקוּ מִסָּבִיב לִפְלוֹנִי, שֶׁעָבַר עַל דִּבְרֵי תוֹרָה וְעַל מִצְווֹת רִבּוֹנוֹ. אוֹי לוֹ וְאוֹי לְנַפְשׁוֹ! הֲרֵי שָׁלַף רוּחַ טֻמְאָה שֶׁנִּמְצֵאת עִמּוֹ וְהוֹרִישָׁהּ לִבְנוֹ, וְזֶהוּ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵין לוֹ בּוֹ חֵלֶק, וְעוֹזֵב אוֹתוֹ לְהַשְׁמִידוֹ לָעוֹלָם הַבָּא.

שֶׁהֲרֵי אֵין דָּבָר שֶׁעוֹמֵד לִפְנֵי תְשׁוּבָה

אָמַר לֵיהּ רִבִּי אַבָּא, שַׁפִּיר קָאַמְרַת, מְנָא לָךְ הַאי. אָמַר לֵיהּ הָכִי אוֹלִיפְנָא. וְאוֹלִיפְנָא, דְּהַאי יְרוּתָא בִּישָׁא, אַחֲסִינוּן כֻּלְּהוּ בְּנוֹי, אִי לָא יְתוּבוּן, דְּהָא לֵית מִלָּה קַיְּימָא קָמֵי תְּשׁוּבָה. וַאֲנָא הָכִי אוֹלִיפְנָא, דְּאַסוּותָא דָּא יָהֲבוּ לִי זִמְנָא חֲדָא, דַּהֲוִינָא רְשִׁים בְּאַנְפָּאי, וְיוֹמָא חַד הֲוִינָא אָזִיל בְּאוֹרְחָא, וְאִעַרְעָנָא בְּחַד זַכָּאָה, וְעַל יְדוֹי אִתְעַבָּר מִנַּאי הַהוּא רְשִׁימָא. אָמַר לִי, מַה שְׁמָךְ. אָמַר לֵיהּ אֶלְעָזָר, וְקָרֵי עָלַי אֶלְעָזָר אָחֳרָא. אָמַר לֵיהּ, בְּרִיךְ רַחֲמָנָא, דַּחֲמֵינָא לָךְ, וְזָכֵינָא לְמֵחֱמֵי לָךְ בְּהַאי. זַכָּאָה חוּלָקָךְ בְּעָלְמָא דֵּין וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי, (אמר ליה) אֲנָא הוּא דְּאִעְרַעְנָא לָךְ.

אָמַר לוֹ רַבִּי אַבָּא, יָפֶה אָמַרְתָּ, אֲבָל מִנַּיִן לְךְ אֶת זֶה? אָמַר לוֹ, כָּךְ לָמַדְתִּי, וְלָמַדְתִּי שֶׁהַיְרֻשָּׁה הָרָעָה הַזּוֹ יוֹרְשִׁים כָּל בָּנָיו, אִם לֹא שֶׁיָּשׁוּבוּ, שֶׁהֲרֵי אֵין דָּבָר שֶׁעוֹמֵד לִפְנֵי תְשׁוּבָה. וַאֲנִי כָּךְ לָמַדְתִּי, שֶׁרְפוּאָה זוֹ נָתְנוּ לִי פַּעַם אַחַת, שֶׁהָיִיתִי רָשׁוּם בְּפָנַי, וְיוֹם אֶחָד הָיִיתִי הוֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ וּפָגַשְׁתִּי צַדִּיק אֶחָד, וְעַל יָדוֹ עָבַר מִמֶּנּוּ אוֹתוֹ הָרֹשֶׁם. אָמַר לִי, מַה שִּׁמְךְ? אָמַרְתִּי לוֹ, אֶלְעָזָר, וְקָרָא עָלַי אֶלְעָזָר אַחֵר. אָמַר לוֹ, בָּרוּךְ הָרַחֲמָן שֶׁרָאִיתִי אוֹתְךְ וְזָכִיתִי לִרְאוֹתְךְ בָּזֶה. אַשְׁרֵי חֶלְקְךְ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא. (אמר לו,) אֲנִי הוּא שֶׁפָּגַשְׁתִּי בְּךְ.

הִיא נִקְרֵאת בַּת שֶׁבַע אֵם שְׁלֹמֹה

אִשְׁתָּטַּח קָמֵיהּ, אַיְיתֵיהּ לְבֵיתֵיהּ, אַתְקִין קָמֵיהּ קוּרְטִיסָא (ס"א טרכוסא) (טרטיסאי) דְּנַהֲמָא, וּבִשְׂרָא דְּעֶגְלָא תְּלִיתָאָה. בָּתַר דְּאָכְלוּ, אָמַר לֵיהּ הַהוּא גַּבְרָא, רִבִּי, אֵימָא לִי חַד מִלָּה, חָדָּא תּוֹרָתָא סוּמָקָא אִית לִי, אִימָּא דְּעֶגְלָא דְּבִישְׂרָא דָּא דַּאֲכִילְנָא, וְיוֹמָא חַד עַד לָא אִתְעַבְּרַת וְאוֹלִידַת, אֲזִילְנָא בַּתְרָאָה לְמַרְעָא לְמַדְבְּרָא, עַד דְּדָבַּרְנָא לָהּ אַעְבָּר קָמַאי חַד גַּבְרָא, אָמַר לֵיהּ, מַה שְׁמָהּ דְּתוֹרָתָא דָּא. אֲמֵינָא, מִן יוֹמָא דְּאִתְיְילִידַת לָא קָרֵינָּא לָהּ בִּשְׁמָא. אָמַר לֵיהּ, בַּת שֶׁבַע אֵם שְׁלֹמֹה אִתְקְרֵי, אִי תִּזְכֶּה לְכַפָּרָה. וַאֲנָא בְּעוֹד דְּאָהָדַרְנָא רֵישָׁאי, לָא חֲמֵינָא לֵיהּ, וְחָיִיכְנָא מֵהַהוּא מִלָּה. (דף ע"ו ע"ב)

הִשְׁתַּטַח לְפָנָיו וֶהֱבִיאוֹ לְבֵיתוֹ. הִתְקִין לְפָנָיו חַלַּת (טרכוסא) לֶחֶם וּבָשָׂר שֶׁל עֶגְלָה מְשֻׁלֶּשֶׁת. אַחַר שֶׁאָכְלוּ, אָמַר לוֹ אוֹתוֹ הָאִישׁ: רַבִּי, אֱמֹר לִי דָּבָר אֶחָד, פָּרָה אֲדֻמָּה יֵשׁ לִי, אִמּוֹ שֶׁל הָעֵגֶל שֶׁאֶת בְּשָׂרוֹ זֶה עַתָּה אָכַלְנוּ, וְיוֹם אֶחָד טֶרֶם שֶׁהִתְעַבְּרָה וְהוֹלִידָה, הָלַכְתִּי אַחֲרֶיהָ לַמִּרְעֶה בַּמִּדְבָּר, בְּעוֹד שֶׁאֲנִי מַנְהִיג אוֹתָהּ עָבַר לְפָנַי אִישׁ אֶחָד, אָמַר לִי, מַה שְּׁמָהּ שֶׁל הַפָּרָה הַזּוֹ? אָמַרְתִּי, מִיּוֹם שֶׁנּוֹלְדָה לֹא קְרָאתִיהָ בְשֵׁם. אָמַר לִי, הִיא נִקְרֵאת בַּת שֶׁבַע אֵם שְׁלֹמֹה, אִם תִּזְכֶּה לְכַפָּרָה. וַאֲנִי, בְּעוֹד שֶׁהֶחֱזַרְתִּי אֶת רֹאשִׁי, לֹא רָאִיתִי אוֹתוֹ, וְצָחַקְתִּי מֵאוֹתוֹ הַדָּבָר.

מִיּוֹם שֶׁנִּפְטַר מִכָּאן רַבִּי שַׂמְלַאי, לֹא הָיָה אִישׁ שֶׁיָּאִיר לָנוּ בַּתּוֹרָה כְּמוֹתוֹ

וְהַשְׁתָּא דְּזָכִינָא בְּאוֹרַיְיתָא, אִתְּעַרְנָא עַל הַהִיא מִלָּה, וּמִן יוֹמָא דְּאִתְפְּטָר רִבִּי שַׂמְלָאי מֵהָכָא, לָא הֲוָה בַּר נָשׁ דְּיַנְהִיר לָן בְּאוֹרַיְיתָא כְּוָותֵיהּ. וַאֲנָא דָּחִילְנָא לְמֵימַר מִלָּה דְּאוֹרַיְיתָא דְּלָא אוֹלִיפְנָא. וּמִלָּה דָּא דְּאִסְתַּכַּלְנָא דְּמִלָּה דְּחָכְמְתָא הִיא, וְלָא יְדַעְנָא. אָמַר לֵיהּ, וַדַּאי מִלָּה דְּחָכְמְתָא הִיא, וּרְמִיזָא עִלָּאָה הִיא לְעֵילָּא וּלְתַתָּא.

וְעַכְשָׁו שֶׁזָּכִיתִי בַּתּוֹרָה, הִתְעוֹרַרְתִּי עַל הַדָּבָר הַהוּא, וּמִיּוֹם שֶׁנִּפְטַר מִכָּאן רַבִּי שַׂמְלַאי, לֹא הָיָה אִישׁ שֶׁיָּאִיר לָנוּ בַּתּוֹרָה כְּמוֹתוֹ, וַאֲנִי פָחַדְתִּי לוֹמַר דְּבַר תּוֹרָה שֶׁלֹּא לָמַדְתִּי. וְהַדָּבָר הַזֶּה שֶׁהִסְתַּכַּלְתִּי שֶׁדְּבַר חָכְמָה הוּא, וְלֹא יָדַעְתִּי. אָמַר לוֹ, וַדַּאי שֶׁזֶּהוּ דְּבַר חָכְמָה, וְרֶמֶז עֶלְיוֹן הוּא לְמַעְלָה וּלְמַטָּה.

הַכֹּל הוּא סוֹד שֶׁל חָכְמָה

אֲבָל תָּא חֲזֵי, בַּת שֶׁבַע אִתְקְרֵי מַמָּשׁ בְּרָזָא דְּחָכְמְתָא. בְּגִין כָּךְ כְּתִיב בָּהּ כֹּלָּא בְּשֶׁבַע. ז' פָּרוֹת. ז' שְׂרֵפוֹת. ז' הֲזָאוֹת. ז' כִּבּוּסִים. ז' טְמֵאִים. ז' טְהוֹרִים. ז' כֹּהֲנִים. וּמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן בְּחוּשְׁבְּנָא דְּהָא כְּתִיב, וַיְדַבֵּר יְיָ' אֶל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וְגוֹ'. וְשַׁפִּיר קָאָמַר הַהוּא גַּבְרָא, דְּאָמַר בַּת שֶׁבַע, וְכֹלָּא רָזָא דְּחָכְמְתָא הִיא.

אֲבָל בֹּא רְאֵה, בַּת שֶׁבַע נִקְרֵאת מַמָּשׁ בְּסוֹד הַחָכְמָה, מִשּׁוּם כָּךְ כָּתוּב בָּהּ הַכֹּל בְּשֶׁבַע: שֶׁבַע פָּרוֹת, שֶׁבַע שְׂרֵפוֹת, שֶׁבַע הַזָּאוֹת, שִׁבְעָה כִבּוּסִים, שִׁבְעָה טְמֵאִים, שִׁבְעָה טְהוֹרִים, שִׁבְעָה כֹהֲנִים. וּמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן בַּחֶשְׁבּוֹן, שֶׁכָּתוּב וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וְגוֹ'. וְיָפֶה אָמַר אוֹתוֹ הָאִישׁ שֶׁאָמַר בַּת שֶׁבַע, וְהַכֹּל הוּא סוֹד שֶׁל חָכְמָה.

Nâw

שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב אָמַר ה'

אָמַר לֵיהּ, בְּרִיךְ רַחֲמָנָא דְּשָׁמַעְנָא מִלָּה דָּא. בְּרִיךְ הוּא דְּהָא אַקְדִּים לִי שְׁלָם בְּקַדְמִיתָא, לְמִזְכֵּי לְהַאי. דִּכְתִּיב (ישעיה נז) שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב אָמַר יְיָ'. אֲנָא כַּד הֲוִינָא רָחוֹק, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַקְדִּים לִי שְׁלָם לְמֶהֱוִי קָרוֹב. קָרָא עָלֵיהּ רִבִּי אַבָּא, (שמואל א כה) אַתָּה שָׁלוֹם וּבֵיתְךָ שָׁלוֹם וְכֹל אֲשֶׁר לְךָ שָׁלוֹם.

אָמַר לוֹ, בָּרוּךְ הָרַחֲמָן שֶׁשָּׁמַעְתִּי דָּבָר זֶה, בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהֲרֵי הִקְדִּים לִי שָׁלוֹם בָּרִאשׁוֹנָה לִזְכּוֹת לָזֶה, שֶׁכָּתוּב (ישעיה נז) שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב אָמַר ה'. כְּשֶׁאֲנִי הָיִיתִי רָחוֹק, הִקְדִּים לִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׁלוֹם לִהְיוֹת קָרוֹב. קָרָא עָלָיו רַבִּי אַבָּא, (שמואל א כה) אַתָּה שָׁלוֹם וּבֵיתְךְ שָׁלוֹם וְכֹל אֲשֶׁר לְךְ שָׁלוֹם.

בזוהר – ספר ויקרא – פרשת ויקרא (דף ט"ז ע"א)

אִם הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ יֶחֱטָא לְאַשְׁמַת הָעָם

(ויקרא ד) אִם הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ יֶחטָא לְאַשְׁמַת הָעָם. רִבִּי אַבָּא פָּתַח (שיר השירים א) הַגִּידָה לִּי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי וְגוֹ', אִם לא תֵדְעִי לָךְ הַיָּפָה בַּנָּשִׁים צְאִי לָךְ וְגוֹ', הָנֵי קְרָאֵי אוּקְמוּהָ חַבְרַיָּיא בְּמֹשֶׁה, בְּשַׁעֲתָא דְּהֲוָה סָלִיק מֵעָלְמָא, דְּאָמַר (במדבר כז) יִפְקוֹד יְיָ' אֱלֹהֵי הָרוּחוֹת לְכֹל בָּשָׂר וְגוֹ', אֲשֶׁר יִצֵא לִפְנֵיהֶם וְגוֹ', ותָנֵינָן דְּעַל גָּלוּתָא אִתְּמַר.

אִם הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ יֶחֱטָא לְאַשְׁמַת הָעָם. רַבִּי אַבָּא פָּתַח, (שירא) הַגִּידָה לִּי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי וְגוֹ', אִם לֹא תֵדְעִי לָךְ הַיָּפָה בַּנָּשִׁים צְאִי לָךְ וְגוֹ'. אֶת הַפְּסוּקִים הַלָּלוּ בֵּאֲרוּ הַחֲבֵרִים בְּמֹשֶׁה בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה עוֹלֶה מִן הָעוֹלָם, שֶׁאָמַר (במדבר כז) יִפְקֹד ה' אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר וְגוֹ', אֲשֶׁר יֵצֵא לִפְנֵיהֶם וְגוֹ'. וְשָׁנִינוּ שֶׁזֶּה נֶאֱמַר עַל הַגָּלוּת.

הַגִּידָה לִּי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי

ותָּא חֲזִי, הָנֵי קְרָאֵי כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אַמָרָן לְמַלְכָּא קַדִּישָׁא. הַגִּידָה לִּי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (שיר השירים ג) אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי רְאִיתֶם. וּלְמַלְכָּא קַדִּישָׁא אִתְּמַר, אַנְתְּ שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי אֵיכָה תִרְעֶה.

וּבֹא רְאֵה, הַפְּסוּקִים הַלָּלוּ אָמְרָה אוֹתָם כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ. הַגִּידָה לִּי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שיר ג) אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי רְאִיתֶם. וְלַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ נֶאֱמַר, אַתָּה שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי אֵיכָה תִרְעֶה.

Nâw

כָּל זְמַן שֶׁכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל נִמְצֵאת עִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כִּבְיָכוֹל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּשְׁלֵמוּת

בְּסִפְרָא דְּרַב הַמְנוּנָא סָבָא אָמַר, כָּל זִמְנָא דְּכְּנְסֶת יִשְׂרָאֵל אִשְׁתְּכַח בֵּיהּ בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כִּבְיָכוֹל קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בִּשְׁלִימוּ, וְרֵעָי בִּרְעוּתָא לֵיהּ (ולאחרנין זן ליה) לְגַרְמֵיהּ, מֵהַהוּא יְנִיקוּ דַּחֲלָבָא (ס"א דמלכא) דְּאִימָא עִלָּאָה, וּמֵהַהוּא יְנִיקוּ דְּאִיהוּ יָנִיק, אַשְׁקֵי לְכָל שְׁאָר אָחֳרָנִין, וְיָנִיק לוֹן. וְאוֹלִיפְנָא דְּאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, כָּל זִמְנָא דִכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אִשְׁתְּכָחַת בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בִּשְׁלִימוּ, בְּחֶדְוָה, בִּרְכָאן בֵּיהּ שַׁרְיָין, וְנָפְקִין מִנֵּיהּ לְכָל שְׁאָר אָחֳרָנִין. וְכָל זִמְנָא דִּכְנְסֶת יִשְׂרָאֵל לָא אִשְׁתְּכָחַת בֵּיהּ בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כִּבְיָכוֹל בִּרְכָאן אִתְמְנָעוּ מִנֵּיהּ וּמִכָּל שְׁאָר אָחֳרָנִין.

בְּסִפְרוֹ שֶׁל רַב הַמְנוּנָא סָבָא אוֹמֵר, כָּל זְמַן שֶׁכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל נִמְצֵאת עִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כִּבְיָכוֹל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּשְׁלֵמוּת, וְרוֹעֶה בְרָצוֹן אוֹתוֹ (ואת האחרים הוא זן) אֶת עַצְמוֹ מֵאוֹתָהּ יְנִיקַת הֶחָלָב (של המלך) שֶׁל הָאֵם הָעֶלְיוֹנָה, וּמֵאוֹתָהּ יְנִיקָה שֶׁהוּא יוֹנֵק, מַשְׁקֶה אֶת כָּל שְׁאָר הָאֲחֵרִים וּמֵינִיק אוֹתָם. וְלָמַדְנוּ שֶׁאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, כָּל זְמַן שֶׁכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל נִמְצֵאת עִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּשְׁלֵמוּת, בְּשִׂמְחָה, שְׁרוּיוֹת בּוֹ בְּרָכוֹת וְיוֹצְאוֹת מִמֶּנּוּ לְכָל שְׁאָר הָאֲחֵרִים, וְכָל זְמַן שֶׁאֵין כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל נִמְצֵאת עִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כִּבְיָכוֹל הַבְּרָכוֹת נִמְנָעוֹת מִמֶּנּוּ וּמִכָּל שְׁאָר הָאֲחֵרִים.

בְּכָל מָקוֹם שֶׁאֵין נִמְצָאִים זָכָר וּנְקֵבָה, אֵין בְּרָכוֹת שׁוֹרוֹת עָלָיו

ורָזָא דְּמִלְתָּא, בְּכָל אֲתַר דְּלָא אִשְׁתְּכַח דְּכַר וְנוּקְבָּא, בִּרְכָאן לָא שָׁרָאן עֲלוֹי, וְעַל דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא גָּעֵי וּבָכֵי, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (ירמיה כ"ה) שָׁאֹג יִשְׁאַג עַל נָוִהוּ. וּמַאי אוֹמֵר, אוֹי שֶׁהחֶרַבְתִּי אֶת בֵּיתִי וְשָׂרַפְתִּי אֶת הֵיכָלִי וְכוּ'.

וְסוֹד הַדָּבָר – בְּכָל מָקוֹם שֶׁאֵין נִמְצָאִים זָכָר וּנְקֵבָה, אֵין בְּרָכוֹת שׁוֹרוֹת עָלָיו, וְלָכֵן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גּוֹעֶה וּבוֹכֶה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה כח) שָׁאֹג יִשְׁאַג עַל נָוֵהוּ. וּמַה הוּא אוֹמֵר? אוֹי שֶׁהֶחֱרַבְתִּי אֶת בֵּיתִי וְשָׂרַפְתִּי אֶת הֵיכָלִי וְכוּ'.

הַגִּידָה לִּי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי

וּבְשַׁעֲתָא (דף י"ז ע"ב) דְּכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל נַפְקַת בְּגָלוּתָא, אַמְרַת קַמֵּיהּ, הַגִּידָה לִּי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי, אַנְתְּ רְחִימָא דְּנַפְשָׁאי, אַנְתְּ דְּכָל רְחִימוּ דְּנַפְשִׁי בָּךְ. אֵיכָה תִרְעֶה, אֵיךְ תָּזוּן גַּרְמָךְ, מֵעֲמִיקָא דְּנַחֲלָא דְּלָא פָּסִיק. אֵיךְ תָּזוּן גַּרְמָךְ מִנְּהִירוּ דְּעֵדֶן עִלָּאָה. אֵיכָה תַּרְבִּיץ בַּצָּהֳרָיִם, אֵיךְ תָּזוּן לְכָל אִינּוּן אָחֳרָנִין דְּאִשְּׁתַקְיָין מִנָךְ תָּדִירָא.

וּבְשָׁעָה שֶׁכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל יָצְאָה לַגָּלוּת, אָמְרָה לְפָנָיו: הַגִּידָה לִּי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי. אַתָּה אֲהוּב נַפְשִׁי, אַתָּה שֶׁכָּל אַהֲבַת נַפְשִׁי בְּךְ, אֵיכָה תִרְעֶה? אֵיךְ תָּזוּן אֶת עַצְמְךְ מֵעֹמֶק הַנַּחַל שֶׁלֹּא פוֹסֵק, אֵיךְ תָּזוּן אֶת עַצְמְךְ מֵהָאוֹר שֶׁל הָעֵדֶן הָעֶלְיוֹן. אֵיכָה תַּרְבִּיץ בַּצָּהֳרָיִם, אֵיךְ תָּזוּן אֶת כָּל אֵלּוּ הָאֲחֵרִים שֶׁנִּשְׁקִים מִמְּךְ תָּמִיד?

אֵלּוּ הֵם יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם בְּנֵי הָאָבוֹת, שֶׁהֵם הַמֶּרְכָּבָה הַקְּדוֹשָׁה לְמַעְלָה

וַאֲנָא הֲוִינָא אַתְּזְנָא מִנָךְ בְּכָל יוֹמָא, וּמִשְּׁתַקְיָא, וְאַשְׁקֵינָא לְכָל אִינּוּן תַּתָּאֵי, וְיִשְׂרָאֵל אִתְּזָנוּ בִּי, וְהַשְׁתָּא שַׁלָּמָה אֶהְיֶה כְּעוֹטְיָה, אֵיךְ אֶהֱוִי מִתְעַטְּפָא, בְּלָא בִּרְכָאן, כַּד יִצְטָרְכוּן אִינּוּן בִּרְכָאן, וְלָא יִשְׁתַּכְּחוּן בִּידִי. עַל עֶדְרֵי חֲבֵרֶיךָ, הֵיאךְ אִיקוּם עָלַיְיהוּ, וְלָא אֶהְיֶה רַעְיָא לְהוּ, וְזָנָא לְהוּ. עֶדְרֵי חֲבֵרֶיךָ, אִלֵּין אִינּוּן יִשְׂרָאֵל, דְּאִינּוּן בְּנֵי אֲבָהָן, דְּאִינּוּן רְתִיכָא קַדִּישָׁא לְעֵילָּא.

וַאֲנִי הָיִיתִי נִזּוֹנֵית מִמְּךְ בְּכָל יוֹם, וְנִשְׁקֵית וּמַשְׁקָה אֶת כָּל אוֹתָם הַתַּחְתּוֹנִים, וְיִשְׂרָאֵל נִזּוֹנוּ בִּי, וְעַכְשָׁו שַׁלָּמָה אֶהְיֶה כְּעֹטְיָה, אֵיךְ אֶהְיֶה מִתְעַטֶּפֶת בְּלִי בְרָכוֹת, כְּשֶׁיִּצְטָרְכוּ אוֹתָן בְּרָכוֹת וְלֹא יִמָּצְאוּ בְיָדִי. עַל עֶדְרֵי חֲבֵרֶיךְ, אֵיךְ אֶעֱמֹד עֲלֵיהֶם וְלֹא אֶהְיֶה רוֹעָה לָהֶם וְזָנָה אוֹתָם. עֶדְרֵי חֲבֵרֶיךְ – אֵלּוּ הֵם יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם בְּנֵי הָאָבוֹת, שֶׁהֵם הַמֶּרְכָּבָה הַקְּדוֹשָׁה לְמַעְלָה.

וּרְעִי אֶת גְּדִיֹּתַיִךְ עַל מִשְׁכְּנוֹת הָרֹעִים – אֵלּוּ הֵם תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן שֶׁהָעוֹלָם מִתְקַיֵּם בִּשְׁבִילָם

אָמַר לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, שְׁבוֹק אַנְתְּ דִּידִי, דְּהָא דִּידִי מִלָּה טְמִירָא הוּא לְאִתְיְדַע. אֲבָל אִם לא תֵדְעִי לָךְ, לְגַרְמָךְ, הֲרֵי לָךְ עֵיטָא. הַיָּפָה בַּנָּשִׁים, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי. צְאִי לָךְ בְּעִקְבֵי הַצֹּאן, אִלֵּין אִינּוּן צַדִּיקַיָּיא, דְּאִינּוּן נִדָּשִׁין בֵּין עֲקֵבִין, וּבְגִינֵיהוֹן יָהִיב לָךְ חֵילָא לְקַיְּימָא. (ועם כל דא) וּרְעִי אֶת גְּדִיּוֹתַיִךְ עַל מִשְׁכְּנוֹת הָרוֹעִים, אִלֵּין אִינּוּן תִּנוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן, דְּעָלְמָא מִתְקַיְּימָא בְּגִינֵיהוֹן, וְיָהֲבִין חֵילָא לִכְּנְסֶת יִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָא. מִשְׁכְּנוֹת הָרוֹעִים, אִלֵּין בָּתֵּי רַבָּן אֲתַר בֵּית מִדְרָשָׁא דְּאִשְׁתְּכַח אוֹרַיְיתָא בְּהוֹן תָּדִירָא.

אָמַר לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: תַּעַזְבִי אַתְּ אֶת שֶׁלִּי, שֶׁהֲרֵי שֶׁלִּי הוּא דָבָר נִסְתָּר מִלְּהִוָּדַע. אֲבָל – אִם לֹא תֵדְעִי לָךְ, לְעַצְמֵךְ, הֲרֵי לָךְ עֵצָה. הַיָּפָה בַּנָּשִׁים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי. צְאִי לָךְ בְּעִקְבֵי הַצּאן – אֵלֶּה הֵם הַצַּדִּיקִים שֶׁהֵם נִדָּשִׁים בֵּין הָעֲקֵבִים, וּבִשְׁבִילָם נִתַּן לְךְ כֹּחַ לַעֲמֹד. (ועם כל זה) וּרְעִי אֶת גְּדִיֹּתַיִךְ עַל מִשְׁכְּנוֹת הָרֹעִים – אֵלּוּ הֵם תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן שֶׁהָעוֹלָם מִתְקַיֵּם בִּשְׁבִילָם, וְנוֹתְנִים כֹּחַ לִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת. מִשְׁכְּנוֹת הָרֹעִים – אֵלּוּ בָּתֵּי רַבָּן, מְקוֹם בֵּית הַמִּדְרָשׁ שֶׁתָּמִיד נִמְצֵאת בָּהֶם הַתּוֹרָה.

וְאוֹתָם תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן נִמְצָאִים וְעוֹסְקִים בַּתוֹרָה, יְכוֹלָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לַעֲמֹד עִמָּם בַּגָּלוּת

דָּבָר אַחֵר אִם לֹא תֵדְעִי לָךְ הַיָּפָה בַּנָּשִׁים וְגוֹ'. תָּא חֲזֵי, בְּשַׁעֲתָא דְּצַדִּיקַיָּיא אִשְׁתְּכָחוּ בְּעָלְמָא, וְאִינּוּן תִּנוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן מִשְׁתַּכְּחֵי וְלָעָאן בְּאוֹרַיְיתָא, יַכְלָא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לְקַיְּימָא עִמְּהוֹן בְּגָלוּתָא. וְאִי לָאו, כִּבְיָכוֹל הִיא וְאִינּוּן לָא יַכְלֵי לְאִתְקַיְּימָא בְּעָלְמָא. וְאִי זַכָּאִין אִשְׁתְּכָחוּ, אִינּוּן אִתָּפְסָן בְּקַדְמִיתָא. וְאִי לָא, אִינּוּן גַּדְיָין דְּעָלְמָא מִתְקַיְּימָא בְּגִינֵיהוֹן, מִתָּפְסִין בְּקַדְמִיתָא, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא סָלִיק לוֹן מֵעָלְמָא, אַף עַל גַּב דְּלָא אִשְׁתְּכַח בְּהוּ חוֹבָה. וְלָא דָּא בִּלְחוֹדוֹי, אֶלָּא רָחִיק מִנֵּיהּ לִכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל ואִתְגַּלְיָיא בְּגָלוּתָא.

דָּבָר אַחֵר אִם לֹא תֵדְעִי לָךְ הַיָּפָה בַּנָּשִׁים וְגוֹ' – בֹּא רְאֵה, בְּשָׁעָה שֶׁצַּדִּיקִים נִמְצָאִים בָּעוֹלָם, וְאוֹתָם תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן נִמְצָאִים וְעוֹסְקִים בַּתוֹרָה, יְכוֹלָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לַעֲמֹד עִמָּם בַּגָּלוּת. וְאִם לֹא, כִּבְיָכוֹל הִיא וְהֵם אֵין יְכוֹלִים לְהִתְקַיֵּם בָּעוֹלָם. וְאִם נִמְצָאִים צַדִּיקִים, הֵם נִתְפָּסִים בָּרִאשׁוֹנָה. וְאִם לֹא, אוֹתָם הַגְּדָיִים שֶׁהָעוֹלָם מִתְקַיֵּם בִּשְׁבִילָם נִתְפָּסִים בָּרִאשׁוֹנָה, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְסַלֵּק אוֹתָם מִן הָעוֹלָם, אַף עַל גַּב שֶׁאֵין נִמְצָא בָהֶם חֵטְא. וְלֹא זֶה בִּלְבַד, אֶלָּא מַרְחִיק מִמֶּנּוּ אֶת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל וְגוֹלֶה לַגָּלוּת.

אִם הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ יֶחֱטָא לְאַשְׁמַת הָעָם – מִשּׁוּם חֲטָאֵי הָעוֹלָם שֶׁגָּרְמוּ אֶת זֶה

הֲדָא הוּא דִכְתִיב אִם הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ יֶחטָא לְאַשְׁמַת הָעָם. אֲמַאי יֶחטָא. לְאַשְׁמַת הָעָם, בְּגִין חוֹבֵי עָלְמָא דְּגַרְמוּ הַאי, לְאַשְׁמַת הָעָם ודַּאי, וְלָא לְאַשְׁמָה דִּילֵיהּ. יֶחטָא: יִגְרַע טוּבֵיהּ, וְדָאִין דִּינֵיהּ בְּכֹלָּא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (מלכים א א) וְהָיִיתִי אֲנִי וּבְנִי שְׁלמֹה חַטָּאִים. דָּבָר אַחֵר אִם הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ, דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כִּדְקָאַמָרָן. יֶחטָא, יִגָרַע מִן כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל וּמֵעָלְמָא, דְּלָא יָהִיב לְהוֹן סִפּוּק בִּרְכָאן. אֲמַאי. אִיהוּ לְאַשְׁמַת הָעָם ודַּאי, בְּגִין חוֹבָה דְּעַמָּא הִיא. (ויקרא ד) אִם הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ יֶחטָא. רִבִּי יִצְחָק פָּתַח, (שמות לב) זְכוֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ, הַאי קְרָא קַשְׁיָא, הָכִי מִבָּעֵי לֵיהּ לְמִכְתַּב, זְכוֹר לְאַבְרָהָם וּלְיִצְחָק וּלְיִשְׂרָאֵל, מַאי לְיִצְחָק. אֶלָּא הָכִי תָּנֵינָן, בְּכָל אֲתַר שְׂמָאלָא אִתְכְּלִיל בִּימִינָא, וּבִכְלָלָא דִּימִינָא הוּא. דְּהַאי יְמִינָא, אִתְתַּקְּנַת לְעָלְמִין, לְאַכְלְלָא בֵּיהּ שְׂמָאלָא. וְעַל דָּא לָא פָּלִיג, בְּגִין לְאַכְלְלָא לֵיהּ בֵּיהּ בְּאַבְרָהָם. וּבְגִין כָּךְ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק (דייקא) כְּלָלָא חַד. (אבל) וּלְיִשְׂרָאֵל, דְּהָא בְּתַרְוויְיהוּ אָחִיד לוֹן בְּגַדְפּוֹי (ס"א בכתפוי), וְהוּא שְׁלִים בְּכֹלָּא.

זְהִוּ שֶׁכָּתוּב, אִם הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ יֶחֱטָא לְאַשְׁמַת הָעָם. לָמָּה יֶחֱטָא? לְאַשְׁמַת הָעָם. מִשּׁוּם חֲטָאֵי הָעוֹלָם שֶׁגָּרְמוּ אֶת זֶה, לְאַשְׁמַת הָעָם וַדַּאי, וְלֹא לְאַשְׁמָתוֹ. יֶחֱטָא – יִגְרַע טוּבוֹ וְדָן דִּין בַּכֹּל, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א א) וְהָיִיתִי אֲנִי וּבְנִי שְׁלֹמֹה חַטָּאִים. דָּבָר אַחֵר אִם הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ – זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּפִי שֶׁאָמַרְנוּ. יֶחֱטָא – יֶחֱסַר מִכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל וּמֵהָעוֹלָם, שֶׁלֹּא נוֹתֵן לָהֶם סִפּוּק הַבְּרָכוֹת. לָמָּה? זֶהוּ לְאַשְׁמַת הָעָם וַדַּאי, זֶה בִּשְׁבִיל הַחֵטְא שֶׁל הָעָם. אִם הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ יֶחֱטָא.

בזוהר – ספר במדבר – פרשת נשא (דף קכ"ב ע"א)

מִצְוָה זוֹ הִיא מִצְוַת תְּשׁוּבָה, וְזוֹהִי בִּינָה.

פִּקּוּדָא דָּא, הִיא מִצְּוַת תְּשׁוּבָה. וְדָא אִיהִי בִּינָה. וּבַעֲווֹנוֹתֵינוּ מִדְּחָרַב בֵּי מַקְדְּשָׁא, לָא אִשְׁתְּאַר לָנוּ אֶלָּא ודּוּי דְּבָרִים לְבַד, וְדָא מַלְכוּת. וּמַאי בִּינָה. בֶּן יָ"הּ. וְהַאי בֶּן, ו' אִיהוּ וַדַּאי. וְכָל מַאן דְּחָזַר בְּתִיּוּבְתָּא, כְּאִלּוּ חָזַר אָת ה' לְאָת ו', דְּאִיהוּ בֶּן יָ"הּ, וְאִשְׁתְּלִים בֵּיהּ יְדוָֹ"ד. וְדָא אִיהוּ תְּשׁוּבָה, תָּשׁוּב ה' וַדַּאי לְגַבֵּי ו'.

מִצְוָה זוֹ הִיא מִצְוַת תְּשׁוּבָה, וְזוֹהִי בִּינָה. וּבַעֲונוֹתֵינוּ, מִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, לֹא נִשְׁאָר לָנוּ אֶלָּא וִדּוּי דְּבָרִים לְבַד, וְזוֹ מַלְכוּת. וּמַה זֶּה בִּינָה? בֶּן יָ"הּ. וּבֵן זֶה הוּא ו' בְּוַדַּאי. וְכָל מִי שֶׁחוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה, כְּאִלּוּ הֶחֱזִיר ה' לָאוֹת ו', שֶׁהִיא בֶּן יָ"הּ, וְנִשְׁלָם בּוֹ יְהֹוָ"ה. וְזוֹהִי תְּשׁוּבָה – תָּשׁוּב ה' וַדַּאי לְו'.

וְהַגְּאֻלָּה תְלוּיָה בָּזֶה. וּמִשּׁוּם זֶה הַכֹּל תָּלוּי בִּתְשׁוּבָה

דְּאָת ה' וַדַּאי אִיהוּ וִדּוּי דְּבָרִים, וְרָזָא דְּמִלָּה, (הושע יד) קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל יְיָ אִמְרוּ אֵלָיו וְגוֹ' וּנְשַׁלְּמָה פָּרִים שְׂפָתֵינוּ. דְּוַדַּאי כַּד בַּר נָשׁ אִיהוּ חוֹטֶא, גָּרִים לְאִתְרַחֲקָא ה' מֵאָת ו'. דְּאִסְתְּלַּק בֶּן יָ"הּ, דָּא יה"ו, מֵאָת ה'. וּבְגִין דָּא אִתְחָרַב בֵּי מַקְדְּשָׁא, וְאִתְרַחֲקוּ יִשְׂרָאֵל מִתַּמָּן, וְאִתְגְּלוּ בֵּינֵי עֲמַמְיָא. וּבְגִין דָּא, כָּל מַאן דְּעָבִיד תְּשׁוּבָה, גָּרִים לְאַחְזְרָא ה' לְאָת ו', וּפוּרְקָנָא בְּדָא תַּלְיָיא. וּבְגִין דָּא הַכֹּל תָּלוּי בִּתְשׁוּבָה. דְּכַךְ אָמְרוּ קַדְמָאֵי, כָּל הַקִּצִּים כָּלוּ, וְאֵין הַדָּבָר תָּלוּי אֶלָּא בִּתְשׁוּבָה, דְּאִיהוּ שְׁלִימוּ דִּשְׁמֵיהּ.

שֶׁאוֹת ה' וַדַּאי הִיא וִדּוּי דְּבָרִים, וְסוֹד הַדָּבָר – (הושע יד) קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל ה' אִמְרוּ אֵלָיו וְגוֹ' וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ. שֶׁוַּדַּאי כְּשֶׁאָדָם חוֹטֵא, גּוֹרֵם לְהַרְחִיק ה' מֵאוֹת ו'. שֶׁמִּסְתַּלֵּק בֶּן יָ"הּ, זֶה יה"ו, מֵאוֹת ה'. וְלָכֵן חָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְהִתְרַחֲקוּ יִשְׂרָאֵל מִשָּׁם וְגָלוּ לְבֵין הָעַמִּים. וּמִשּׁוּם זֶה, כָּל מִי שֶׁעוֹשֶׂה תְשׁוּבָה, גּוֹרֵם לְהַחֲזִיר ה' לָאוֹת ו', וְהַגְּאֻלָּה תְלוּיָה בָּזֶה. וּמִשּׁוּם זֶה הַכֹּל תָּלוּי בִּתְשׁוּבָה. שֶׁכָּךְ אָמְרוּ הָרִאשׁוֹנִים, כָּל הַקִּצִּים כָּלוּ, וְאֵין הַדָּבָר תָּלוּי אֶלָּא בִּתְשׁוּבָה, שֶׁהוּא שְׁלֵמוּת שְׁמוֹ.

Nâw

אִם לֹא חוֹזְרִים, אֲנִי אַעֲמִיד לָהֶם מֶלֶךְ שֶׁקָּשִׁים גְּזֵרוֹתָיו מִשֶּׁל פַּרְעֹה, וְיַחְזְרוּ בְּעַל כָּרְחָם

וְעַל דָּא (יחזקאל כ) וָאֶעֱשֶׂה לְמַעַן שְׁמִי. וְעוֹד (ישעיה מח) לְמַעֲנִי לְמַעֲנִי אֶעֱשֶׂה. וְאִם לָאו חַזְרִין, אֲנָא אַעֲמִיד לוֹן מַלְכָּא, שֶׁקָשִׁין גְּזִרוֹתָיו מִשֶּׁל פַּרְעֹה, וְיַחְזְרוּן עַל כָּרְחַיְּיהוּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב וְשַׁבְתָּ עַד יְיָ אֱלֹהֶיךָ, עַד יְדוָֹ"ד וַדַּאי.

וְעַל כָּךְ, (יחזקאל כ) וָאֶעֱשֶׂה לְמַעַן שְׁמִי. וְעוֹד, (ישעיה מח) לְמַעֲנִי לְמַעֲנִי אֶעֱשֶׂה. וְאִם לֹא חוֹזְרִים, אֲנִי אַעֲמִיד לָהֶם מֶלֶךְ שֶׁקָּשִׁים גְּזֵרוֹתָיו מִשֶּׁל פַּרְעֹה, וְיַחְזְרוּ בְּעַל כָּרְחָם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (דברים ד) וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלֹהֶיךְ, עַד יְהֹוָ"ה וַדַּאי.

כִּי עַל כָּל מוֹצָא פִי ה' יִחְיֶה הָאָדָם

וּתְשׁוּבָה דָּא אִתְקְרִיאַת חַיִּים, (משלי ד) כִּי מִמֶּנּוּ תּוֹצְּאוֹת חַיִּים, דְּאִינּוּן נִשְׁמָתִין דְּיִשְׂרָאֵל. וְאִיהוּ הֶבֶל דְּנָפַק וְעָאל בְּפוּמָא דְּבַּר נָשׁ, בְּלֹא עָמָל וּבְלֹא יְגִיעָה. ה' דִּבְּהִבָּרְאָם. וְעָלָהּ אִתְּמַר, (דברים ח) כִּי עַל כָּל מוֹצָּא פִּי יְיָ יִחְיֶה הָאָדָם. וְהִיא עַל רֵישֵׁיהּ דְּבַּר נָשׁ. עָלָה אִתְּמַר, (במדבר יב) וּתְמוּנַת יְיָ יַבִּיט. (תהלים לט) אַךְ בְּצֶּלֶם יִתְהַלֶּךְ אִישׁ.

וּתְשׁוּבָה זוֹ נִקְרֵאת חַיִּים, (משלי ד) כִּי מִמֶּנּוּ תּוֹצְאוֹת חַיִּים, שֶׁהֵם נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל. וְהוּא הֶבֶל שֶׁיּוֹצֵא וְנִכְנָס בְּפִי הָאָדָם בְּלֹא עָמָל וּבְלֹא יְגִיעָה, ה' שֶׁל הִבָּרְאָם, וְעָלָיו נֶאֱמַר (דברים ח) כִּי עַל כָּל מוֹצָא פִי ה' יִחְיֶה הָאָדָם. וְהִיא עַל רֹאשׁ הָאִישׁ, עָלֶיהָ נֶאֱמַר (במדבר יב) וּתְמוּנַת ה' יַבִּיט. (תהלים לט) אַךְ בְּצֶלֶם יִתְהַלֶּךְ אִישׁ.

אָסוּר לוֹ לָאָדָם לָלֶכֶת אַרְבַּע אַמּוֹת בְּגִלּוּי רֹאשׁ

וּבְגִין דְּאִיהִי עַל רֵישֵׁיהּ דְּבַּר נָשׁ, אָסִיר לֵיהּ לְבַּר נָשׁ לְמֵיזַל ד' אַמּוֹת בְּגִלוּי דְּרֵישָׁא, דְּאֵם הִיא אִסְתָּלָקַת מֵעַל רֵישֵׁיהּ דְּבַּר נָשׁ, מִיַּד אִסְתְּלָקוּ חַיִּים מִנֵּיהּ.

וּמִשּׁוּם שֶׁהִיא עַל רֹאשׁ הָאִישׁ, אָסוּר לוֹ לָאָדָם לָלֶכֶת אַרְבַּע אַמּוֹת בְּגִלּוּי רֹאשׁ, שֶׁאִם הִיא מִסְתַּלֶּקֶת מֵעַל רֹאשׁוֹ שֶׁל הָאָדָם, מִיָּד מִסְתַּלְּקִים מִמֶּנּוּ הַחַיִּים.

אוֹ עַל הָרְשָׁעִים שֶׁהֵם עֵרֶב רַב

וְאִי תֵּימָא דְּכַךְ שַׁרְיָא עַל אוּמִין דְּעָלְמָא, אַף עַל גַּב דְּלָא אִתְבְּרֵי בְּהוֹן שְׁמַיָא וְאַרְעָא וְכָל תּוֹלָדִין דִּבְהוֹן. לָא שַׁרְיָא וַדַּאי, דְּמֹשֶׁה בָּעָא מִּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּלָא תִּשְׁרֵי שְׁכִינָה עַל אוּמִין דְּעָלְמָא, וְיָהִיב לֵיהּ. הָבְלָא דְּקַיְּימָא עַל אוּמִין דְּעָלְמָא מֵאָן נָפְקָא. אוֹ עַל חַיָּיבַיָּא דְּאִינּוּן עֵרֶב רַב מְעוּרָבִין עִם יִשְׂרָאֵל. אֶלָּא וַדַּאי לֵית כָּל אַפַּיָיא שָׁוִין, אֲפִילּוּ יִשְׂרָאֵל לָאו אִינּוּן שַׁוְיָן, כָּל שֶׁכֵּן אַחֲרָנִין.

וְאִם תֹּאמַר שֶׁכָּךְ שׁוֹרֶה עַל רֹאשׁ אֻמּוֹת הָעוֹלָם, אַף עַל גַּב שֶׁלֹּא נִבְרְאוּ בָהֶם שָׁמַיִם וָאָרֶץ וְכָל תּוֹלְדוֹתֵיהֶם – לֹא שׁוֹרֶה וַדַּאי. שֶׁמֹּשֶׁה בִּקֵּשׁ מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁלֹּא תִשְׁרֶה שְׁכִינָה עַל אֻמּוֹת הָעוֹלָם, וְנָתַן לוֹ. הַהֶבֶל הָעוֹמֵד עַל אֻמּוֹת הָעוֹלָם מֵאֵיפֹה יוֹצֵא? אוֹ עַל הָרְשָׁעִים שֶׁהֵם עֵרֶב רַב, מְעֹרָבִים עִם יִשְׂרָאֵל? אֶלָּא וַדַּאי לֹא כָּל הַפָּנִים שָׁוִים. אֲפִלּוּ יִשְׂרָאֵל אֵינָם שָׁוִים, כָּל שֶׁכֵּן אֲחֵרִים.

מַתָּנָה טוֹבָה יֵשׁ לִי בְּבֵית גְּנָזַי וְשַׁבָּת שְׁמָהּ

אֶלָּא וַדַּאי עַל הַאי דִּיּוּקְנָא דְּאָת ה' אוּקְמוּהָ, מַתָּנָה טוֹבָה יִשׁ לִי בְּבֵית גְּנָזַי וְשַׁבָּת שְׁמָהּ. וְכַד הַאי שַׁרְיָא עַל יִשְׂרָאֵל, לֵית לוֹן יְגִיעָה וְלָא שִׁעְבּוּד. וּבָה נֶפֶשׁ עֲמֵלָה וִיגֵיעָה (שמות לא) שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ.

אֶלָּא וַדַּאי עַל דְּמוּת זוֹ שֶׁל אוֹת ה' פֵּרְשׁוּהָ, מַתָּנָה טוֹבָה יֵשׁ לִי בְּבֵית גְּנָזַי וְשַׁבָּת שְׁמָהּ. וּכְשֶׁהִיא שׁוֹרָה עַל יִשְׂרָאֵל, אֵין לָהֶם יְגִיעָה וְלֹא שִׁעְבּוּד, וּבָהּ נֶפֶשׁ עֲמֵלָה וִיגֵעָה (שמות לב) שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ.

Nâw

בזוהר – ספר דברים – פרשת ואתחנן (דף ע"ר ע"א)

רְפוּאָה אַחַת יֵשׁ לִי לָכֶם: הַשְׁקוּ הַצּאן, הִשְׁתַּדְּלוּ בַתּוֹרָה

פָּתַח וְאָמַר (בראשית כט) הֵן עוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל וְגוֹ'. הַאי קְרָא אוֹקְמוּהָ, דְּכַד יִשְׂרָאֵל יִתְּעֲרוּן תְּשׁוּבָה לְקָמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בִּזְכוּ אוֹרַיְיתָא יְתוּבוּן לְאַרְעָא קַדִּישָׁא, וְיִתְכַּנְּשׁוּן מִן גָּלוּתָא. דְּהָא וַדַּאי יוֹמָא חַד יְהֵא גָּלוּתָא לְיִשְׂרָאֵל, וְלָא יַתִּיר. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (איכה א) נְתָנַנִי שׁוֹמֵמָה כָּל הַיּוֹם דָּוָה. וְאִי לָא יְתוּבוּן, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָמַר, הֵן עוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל לֹא עֵת הֵאָסֵף הַמִּקְנֶה, בְּלָא זְכוּ וּבְלָא עוֹבָדִין דְּכַשְׁרָן. אֲבָל אַסְוָתָא חַד לְכוּ, הַשְׁקוּ הַצֹאן, אִשְׁתְּדָּלוּ בְּאוֹרַיְיתָא, דְּאִתְשַׁקְייוּ מֵימֵי אוֹרַיְיתָא. וּלְכוּ רְעוּ, לַאֲתָר דְּנַיְיחָא לַאֲתָר טָבָא וְכִסּוּפָא דְּאַחֲסַנְתֵּיכוֹן.

פָּתַח וְאָמַר, (בראשית כט) הֵן עוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל וְגוֹ'. הַפָּסוּק הַזֶּה פֵּרְשׁוּהוּ, שֶׁכַּאֲשֶׁר יִשְׂרָאֵל יִתְעוֹרְרוּ בִתְשׁוּבָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בִּזְכוּת הַתּוֹרָה יָשׁוּבוּ לָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה וְיִתְקַבְּצוּ מִן הַגָּלוּת. שֶׁהֲרֵי וַדַּאי יוֹם אֶחָד תִּהְיֶה גָלוּת לְיִשְׂרָאֵל, וְלֹא יוֹתֵר, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (איכה א) נְתָנַנִי שּמֵמָה כָּל הַיּוֹם דָּוָה. וְאִם לֹא יָשׁוּבוּ, אוֹמֵר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: הֵן עוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל לֹא עֵת הֵאָסֵף הַמִּקְנֶה בְּלִי זְכוּת וּבְלִי מַעֲשִׂים כְּשֵׁרִים. אֲבָל רְפוּאָה אַחַת יֵשׁ לִי לָכֶם: הַשְׁקוּ הַצּאן, הִשְׁתַּדְּלוּ בַתּוֹרָה, שֶׁתֻּשְׁקוּ מֵהַמַּיִם שֶׁל הַתּוֹרָה, וּלְכוּ רְעוּ, לְמָקוֹם שֶׁל מְנוּחָה, לְמָקוֹם טוֹב וְכִסּוּף שֶׁל נַחֲלַתְכֶם.

בִּזְכוּת הַתּוֹרָה יֵצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִן הַגָּלוּת

דָּבָר אַחֵר הֵן עוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל, דָּא הוּא יוֹם דְּאִקְרֵי (ישעיה כב) יוֹם מְהוּמָה וּמְבוּסָה וּמְבוּכָה, דִּי בְּהַהוּא יוֹם אִתְחֲרִיב בֵּי מַקְדְּשָׁא, וְנָפְלוּ יִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָא. וּבְגִין עוֹבָדִין בִּישִׁין, הַהוּא יוֹמָא אִתְמְשַׁךְ וְאִתְרְבֵּי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב הֵן עוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל לֹא עֵת הֵאָסֵף הַמִּקְנֶה, בְּגִין דְּאִינּוּן מַשְׁכִין לֵיהּ לְהַהוּא יוֹמָא. הַשְׁקוּ הַצֹּאן, כְּמָה דְּאִתְּמַר בְּמִלֵּי דְּאוֹרַיְיתָא, דְּהָא בִּזְכוּתָא דְּאוֹרַיְיתָא יִפְּקוּן יִשְׂרָאֵל מִן גָּלוּתָא.

דָּבָר אַחֵר הֵן עוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל – זֶהוּ הַיּוֹם שֶׁנִּקְרָא (ישעיה כב) יוֹם מְהוּמָה וּמְבוּסָה וּמְבוּכָה, שֶׁבְּאוֹתוֹ הַיּוֹם נֶחֱרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְנָפְלוּ יִשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת. וּמִשּׁוּם הַמַּעֲשִׂים הָרָעִים, הַיּוֹם הַהוּא נִמְשַׁךְ וְהִתְגַּדֵּל. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, הֵן עוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל לֹא עֵת הֵאָסֵף הַמִּקְנֶה, מִשּׁוּם שֶׁהֵם מוֹשְׁכִים אֶת אוֹתוֹ הַיּוֹם. הַשְׁקוּ הַצֹּאן, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בְּדִבְרֵי תוֹרָה, שֶׁהֲרֵי בִּזְכוּת הַתּוֹרָה יֵצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִן הַגָּלוּת.

וִיבַטְּלוּ אוֹתוֹ הַדִּין הַקָּשֶׁה שֶׁל אוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁשּׁוֹלֵט עַל פִּי הַבְּאֵר

יִשְׂרָאֵל מַאי קָא אַמְרֵי. וַיֹּאמְרוּ לֹא נוּכַל עַד אֲשֶׁר יֵאָסְפוּ כָּל הָעֲדָרִים, עַד דְּיִתְכַּנְּשׁוּ כָּל שְׁאַר יוֹמִין עִלָּאִין. וְגָלְלוּ אֶת הָאֶבֶן, וְיִגַּנְדְּרוּן לְהַהוּא דִּינָא קַשְׁיָא דְּהַהוּא יוֹמָא דְּשַׁלְטָא עַל פִּי הַבְּאֵר, וְאִשְׁתְּכָחַת הַהִיא בְּאֵ"ר בְּגָלוּתָא עִמָּנָא. וְכַד אִתְגַּלְיָיא הַאי בְּאֵ"ר, וְהַהוּא אֶבֶן לָא שַׁלְטָא עָלָהּ, מִיַּד וְהִשְׁקִינוּ הַצֹּאן.

וּמַה יִּשְׂרָאֵל אוֹמְרִים? וַיֹּאמְרוּ לֹא נוּכַל עַד אֲשֶׁר יֵאָסְפוּ כָּל הָעֲדָרִים, עַד שֶׁיִּתְכַּנְּסוּ כָּל שְׁאָר הַיָּמִים הָעֶלְיוֹנִים, וְגָלֲלוּ אֶת הָאֶבֶן, וִיבַטְּלוּ אוֹתוֹ הַדִּין הַקָּשֶׁה שֶׁל אוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁשּׁוֹלֵט עַל פִּי הַבְּאֵר, וְנִמְצֵאת אוֹתָהּ הַבְּאֵר עִמָּנוּ בַּגָּלוּת. וּכְשֶׁמִּתְגַּלָּה הַבְּאֵר הַזּוֹ וְאוֹתָהּ הָאֶבֶן לֹא שׁוֹלֶטֶת עָלֶיהָ, מִיָּד וְהִשְׁקִינוּ הַצּאן.

עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַחֲזִיר אֶת יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה

וְזַמִּין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּסוֹף יוֹמַיָּיא, לְאָהַדְרָא לְיִשְׂרָאֵל לְאַרְעָא קַדִּישָׁא, וּלְאַכְנְשָׁא לוֹן מִגָּלוּתָא. וּמַאן אִינּוּן סוֹף יוֹמַיָּיא, הַהוּא דְּהִיא אַחֲרִית הַיָּמִים. בְּהַאי אַחֲרִית הַיָּמִים, יִשְׂרָאֵל סַבְלוּ גָּלוּתָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (דברים ד) בַּצַּר לְךָ וּמְצָאוּךָ כֹּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, וּכְתִיב (דברים לא) וְקָרָאת אֶתְכֶם הָרָעָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים. בְּאַחֲרִית הַיָּמִים דַּיְיקָא, וְדָא הִיא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָא. וְעִם אַחֲרִית הַיָּמִים דָּא, קַבִּילוּ עוֹנְשָׁא בְּגָלוּתָא. וּבְדָא יַעְבִּיד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא נוּקְמִין לְיִשְׂרָאֵל תְּדִירָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (במדבר כד) אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָעָם הַזֶּה לְעַמְּךָ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים. וּבְכָל אֲתָר דָּא הִיא, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא זַמִּין לְאָתָבָא לָהּ לְאַתְרָהָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (ישעיה ב) וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית יְיָ' וְגוֹ' וְדָא הוּא יוֹם.

וְעָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּסוֹף הַיָּמִים לְהַחֲזִיר אֶת יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה וּלְכַנֵּס אוֹתָם מִן הַגָּלוּת. וּמִי הֵם סוֹף הַיָּמִים? אוֹתָהּ שֶׁהִיא אַחֲרִית הַיָּמִים. בְּאַחֲרִית הַיָּמִים הַזּוֹ יִשְׂרָאֵל סָבְלוּ אֶת הַגָּלוּת. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, (דברים ד) בַּצַּר לְךְ וּמְצָאוּךְ כֹּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, וְכָתוּב (שם לא) וְקָרָאת אֶתְכֶם הָרָעָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים. בְּאַחֲרִית הַיָּמִים דַּוְקָא, וְזוֹ הִיא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת. וְעִם אַחֲרִית הַיָּמִים הַזּוֹ קִבְּלוּ עֹנֶשׁ בַּגָּלוּת, וּבָזוֹ יַעֲשֶׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נְקָמוֹת לְיִשְׂרָאֵל תָּמִיד. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (במדבר כד) אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָעָם הַזֶּה לְעַמְּךְ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים. וּבְכָל מָקוֹם זֹּאת הִיא, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָתִיד לַהֲשִׁיבָהּ לִמְקוֹמָהּ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (ישעיה ב) וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית ה' וְגוֹ', וְזֶהוּ יוֹם.

אוֹי לָנוּ כִּי פָנָה הַיּוֹם כִּי יִנָּטוּ צִלְלֵי עָרֶב. יוֹם וָצֵל הוּא סוֹף הַגָּלוּת

וּמִדְּשָׁארֵי צֵל לְמֶעְבַּד בְּשֵׁירוּתָא דְּיוֹמָא אָחֳרָא, כְּמָה בְּזִמְנָא דְּאִתְחֲרִיב מַקְדְּשָׁא הֲוָה, וְנָטָה צֵל לְמֵיעַל. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (ירמיה ו) אוֹי לָנוּ כִּי פָּנָה הַיּוֹם כִּי יִנָּטוּ צִלְלֵי עָרֶב. יוֹם וְצֵל, הוּא סוֹף גָּלוּתָא. וְשִׁיעוּרָא דְּהַאי צֵל, שִׁית קְמָצִין וּפַלְגָּא. וּבְגוּדָל דְּמִשְׁחָא דְּבַר נָשׁ, גְּבַר בֵּין גּוּבְרִין. וְדוּכְרָנָא דְּהַאי רָזָא דְּבֵין חַבְרַיָּיא, דִּכְתִּיב, (איוב ח) כִּי תְמוֹל אֲנַחְנוּ וְלֹא נֵדָע כִּי צֵל יָמֵינוּ עֲלֵי אָרֶץ. כִּי תְמוֹל אֲנַחְנוּ בְּגָלוּתָא, וְלָא הֲוֵינָא יַדְעֵי כִּי צֵל יָמֵינוּ עֲלֵי אָרֶץ, לְאַשְׁרָאָה לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עֲלֵי אָרֶץ.

וּמִשֶּׁהִתְחִיל הָצֵּל לְהֵעָשׂוֹת בְּרֵאשִׁית הַיּוֹם הָאַחֵר, הָיָה כְּמוֹ בִּזְמַן שֶׁנֶּחֱרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְנָטָה הַצֵּל לְהִכָּנֵס. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (ירמיה ו) אוֹי לָנוּ כִּי פָנָה הַיּוֹם כִּי יִנָּטוּ צִלְלֵי עָרֶב. יוֹם וָצֵל הוּא סוֹף הַגָּלוּת, וְהַשִּׁעוּר שֶׁל הַצֵּל הַזֶּה שִׁשָּׁה קְמָצִים וָחֵצִי, וְגוּדָל שֶׁל מִדָּה שֶׁל אָדָם, גֶּבֶר בֵּין גְּבָרִים. וְהַזִּכָּרוֹן שֶׁל הַסּוֹד הַזֶּה שֶׁבֵּין הַחֲבֵרִים, שֶׁכָּתוּב (איוב ח) כִּי תְמוֹל אֲנַחְנוּ וְלֹא נֵדָע כִּי צֵל יָמֵינוּ עֲלֵי אָרֶץ. כִּי תְמוֹל אֲנַחְנוּ – בַּגָּלוּת, וְלֹא הָיִינוּ יוֹדְעִים כִּי צֵל יָמֵינוּ עֲלֵי אָרֶץ, לְהַשְׁרוֹת אוֹתָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲלֵי אָרֶץ.

אַרְיֵה שָׁאָג מִי לֹא יִירָא

זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ מַאן דְּחָמֵי לֵיהּ, וְזַכָּאָה חוּלָקֵיהּ מַאן דְּלָא חָמֵי לֵיהּ. וַוי לְמַאן דְּיִזְדָּמַן כַּד יִתְבַּע אַרְיָא רַבְרְבָא, לְאִתְחַבְּרָא לְנוּקְבֵיהּ. כָּל שֶׁכֵּן בְּשַׁעֲתָא דְּיִזְדַּוְּוגֻן כַּחֲדָא, עַל הַהִיא שַׁעֲתָא כְּתִיב, (עמוס ג) אַרְיֵה שָׁאָג מִי לֹא יִירָא וְגוֹ'.

אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ מִי שֶׁרוֹאֶה אוֹתוֹ, וְאַשְׁרֵי חֶלְקוֹ מִי שֶׁלֹּא רוֹאֶה אוֹתוֹ. אוֹי לְמִי שֶׁיִּזְדַּמֵּן כְּשֶׁיְּבַקֵּשׁ הָאַרְיֵה הַגָּדוֹל לְהִתְחַבֵּר עִם נְקֵבָתוֹ, כָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁיִּזְדַּוְּגוּ יַחַד. עַל אוֹתָהּ שָׁעָה כָּתוּב, (עמוס ג) אַרְיֵה שָׁאָג מִי לֹא יִירָא וְגוֹ'.

וְשָׁב ה' אֱלֹהֶיךְ אֶת שְׁבוּתְךָ

תָּא חֲזֵי, בְּקַדְמִיתָא כְּתִיב, (ירמיה כה) שָׁאֹג יִשְׁאַג עַל נָוֵהוּ. וּבְהַהוּא זִמְנָא כַּד יִפּוּק לְקַבְּלָא לְבַת זוּגוֹ, כְּדֵין אַרְיֵה שָׁאָג מִי לֹא יִירָא יְיָ' אֱלֹהִים דִּבֶּר מִי לֹא יִנָּבֵא. בְּהַהִיא שַׁעֲתָא כְּתִיב, (דברים ל) וְשָׁב יְיָ' אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְגוֹ'. וְשָׁב מַאי הוּא, אֶלָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא שָׁב כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל מִגָּלוּתָא, וְשָׁב צַדִּיק לְאִזְדַּוְּוגָא (דף ע"ר ע"ב) בְּאַתְרֵיהּ. כְּדֵין כְּתִיב, (תהלים קמ) אַךְ צַדִּיקִים יוֹדוּ לִשְׁמֶךָ יֵשְׁבוּ יְשָׁרִים אֶת פָּנֶיךָ.

בֹּא וּרְאֵה, בַּהַתְחָלָה כָּתוּב (ירמיה כה) שָׁאֹג יִשְׁאַג עַל נָוֵהוּ. וּבְאוֹתוֹ הַזְּמַן כְּשֶׁיֵּצֵא לְקַבֵּל אֶת בַּת זוּגוֹ, אֲזַי אַרְיֵה שָׁאָג מִי לֹא יִירָא ה' אֱלֹהִים דִּבֶּר מִי לֹא יִנָּבֵא. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה כָּתוּב, (דברים ל) וְשָׁב ה' אֱלֹהֶיךְ אֶת שְׁבוּתְךָ וְגוֹ'. מַה זֶּה וְשָׁב? אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵשִׁיב אֶת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל מֵהַגָּלוּת, וְשָׁב הַצַּדִּיק לְהִזְדַּוֵּג בִּמְקוֹמוֹ. אֲזַי כָּתוּב, (תהלים קמ) אַךְ צַדִּיקִים יוֹדוּ לִשְׁמֶךְ יֵשְׁבוּ יְשָׁרִים אֶת פָּנֶיךְ.

בזוהר – תיקוני הזוהר – תקונא שתין ותשעה (דף קיז ע"א)

מִיּוֹם שֶׁנֶּחֱרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא הִתְיַחֵד עִם שְׁכִינָתוֹ בִּימוֹת הַחֹל

וְהָאָדָם יָדַע אֶת חַוָּה אִשְׁתּוֹ וכו' (שם ד א), וְכִי לָא אִשְׁתְּמוֹדָע בָּהּ עַד הַהִיא זִמְנָא, אֶלָּא מִיּוֹמָא דְאִתְחֲרַב בֵּי מַקְדְּשָׁא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָא אִתְיַחַד בִּשְׁכִינְתֵּיהּ בְּיוֹמִין דְּחוֹל, וְלָא הֲווֹ יִשְׂרָאֵל אִשְׁתְּמוֹדְעָן תּוּקְפֵיהּ בְּיוֹמִין דְּחוֹל, בְּגִין דְּמֶמְשָׁלָה דְעִִבֶד וְשִׁפְחָה בְּהוֹן, בָּתַר דְּיִתְעַבְּרוּן מֵעָלְמָא מִיָּד וַיֵּדַע אָדָם עוֹד אֶת אִשְׁתּוֹ וּבְהַהִיא זִמְנָא (ישעיה יא ט) כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת יהו"ה, וּבְהַהִיא זִמְנָא אִתְקַיַּים קְרָא (ירמיה לא לג) כִּי כֻלָּם יֵדְעוּ אוֹתִי לְמִקְּטַנָּם וְעַד גְּדוֹלָם, (זכריה יד ט) וּבַיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יהו"ה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד.

וְהָאָדָם יָדַע אֶת חַוָּה אִשְׁתּוֹ וְכוּ', וְכִי לֹא יָדַע אוֹתָהּ עַד אוֹתוֹ הַזְּמַן? אֶלָּא מִיּוֹם שֶׁנֶּחֱרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא הִתְיַחֵד עִם שְׁכִינָתוֹ בִּימוֹת הַחֹל, וְלֹא הָיוּ יִשְׂרָאֵל מַכִּירִים אֶת כֹּחוֹ בִּימוֹת הַחֹל, מִשּׁוּם שֶׁמֶּמְשֶׁלֶת הָעֶבֶד וְהַשִּׁפְחָה בָהֶם, אַחַר שֶׁיַּעַבְרוּ מִן הָעוֹלָם, מִיָּד וַיֵּדַע אָדָם עוֹד אֶת אִשְׁתּוֹ, וּבְאוֹתוֹ הַזְּמַן, כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת יהו"ה, וּבְאוֹתוֹ זְמַן יִתְקַיֵּם הַכָּתוּב כִּי כֻלָּם יֵדְעוּ אוֹתִי לְמִקְּטַנָּם וְעַד גְּדוֹלָם, וּבַיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יהו"ה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד.

בזוהר – ספר שמות – פרשת פקודי (דף ר"מ ע"א)

זְכֹר ה' לִבְנֵי אֱדוֹם אֶת יוֹם יְרוּשָׁלם הָאֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ

תָּא חֲזֵי, כְּתִיב (תהלים קלז) זְכוֹר יְיָ' לִבְנִי אֱדוֹם אֶת יוֹם יְרוּשָׁלַם הָאוֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּה. וְעַל דָּא זַמִּין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמִבְנֵי יְסוֹדֵי יְרוּשָׁלַם, מִיְסוֹדִין אַחֲרָנִין, דְּיִשְׁלְטוּן עַל כֹּלָּא. וּמַאן אִינּוּן. סַפִּירִין. דִּכְתִּיב, (ישעיה נד) וִיסַדְתִּיךְ בַּסַּפִּירִים, דְּאִלֵּין אִינּוּן יְסוֹדִין, וְסַמְכִין תַּקִּיפִין וְעִלָּאִין, דְּלֵית לְהוּ חֲלִישׁוּ כְּקַדְמָאֵי.

בֹּא וּרְאֵה, כָּתוּב (תהלים קלז) זְכֹר ה' לִבְנֵי אֱדוֹם אֶת יוֹם יְרוּשָׁלם הָאֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ. וְעַל כֵּן עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִבְנוֹת אֶת יְסוֹדוֹתֶיהָ שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם מִיסוֹדוֹת אֲחֵרִים שֶׁיִּשְׁלְטוּ עַל הַכֹּל, וּמִי הֵם? סַפִּירִים, שֶׁכָּתוּב (ישעיהנד) וִיסַדְתִּיךְ בַּסַּפִּירִים, שֶׁאֵלּוּ הֵם הַיְסוֹדוֹת וְהַתּוֹמְכִים הַחֲזָקִים וְהָעֶלְיוֹנִים שֶׁאֵין בָּהֶם חֻלְשָׁה בָּרִאשׁוֹנָה.

בְּאוֹתוֹ זְמַן יִתּוֹסֵף אוֹר עֶלְיוֹן לְמַעְלָה וּלְמַטָּה

מַאי טַעֲמָא. בְּגִין דְּאֲבָנִין (דף ר"מ ע"ב) קַדְמָאִין מֵאִינּוּן יְסוֹדֵי, יָכִילוּ שְׁאַר עַמִּין לְמִשְׁלַט עָלַיְיהוּ. מַאי טַעֲמָא. בְּגִין דְּלֵית בְּהוּ נְהִירוּ עִלָּאָה, כְּדְקָא יֵאוֹת. אֲבָל אִלֵּין, יְהוֹן נְהִירִין מִגּוֹ נְהִירוּ עִלָּאָה, וּמְשַׁקְּעָאן גּוֹ תְּהוֹמֵי, דְּלָא יַכְלִין לְשַׁלְּטָאָה עָלַיְיהוּ. וְאִלֵּין אִינּוּן סַפִּירִין, דְּיִנְהֲרוּן לְעֵילָּא וְתַתָּא. (ואי תימא) בְּגִין דִּבְהַהוּא זִמְנָא, יִתּוֹסַף נְהִירוּ עִלָּאָה, לְעֵילָּא וְתַתָּא.

מָה הַטַּעַם? כִּי הָאֲבָנִים הָרִאשׁוֹנוֹת מֵאוֹתָם הַיְסוֹדוֹת, יָכְלוּ שְׁאָר הָעַמִּים לִשְׁלֹט עֲלֵיהֶם. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁאֵין בָּהֶם אוֹר עֶלְיוֹן כָּרָאוּי. אֲבָל אֵלֶּה יִהְיוּ מְאִירִים מִתּוֹךְ הָאוֹר הָעֶלְיוֹן וּמְשֻׁקָּעוֹת בְּתוֹךְ הַתְּהוֹמוֹת, שֶׁלֹּא יְכוֹלִים לִשְׁלֹט עֲלֵיהֶם. וְאֵלּוּ הֵם הַסַּפִּירִים שֶׁיָּאִירוּ לְמַעְלָה וּלְמַטָּה, (ואם תאמר) מִשּׁוּם שֶׁבְּאוֹתוֹ זְמַן יִתּוֹסֵף אוֹר עֶלְיוֹן לְמַעְלָה וּלְמַטָּה.

סוֹד זֶה נִתָּן לָדַעַת לְקוֹצְרֵי הַשָּׂדֶה

וְאִי תֵּימָא אִינּוּן יְסוֹדֵי קַדְמָאֵי, יִתְבַטְּלוּן. הָא כְּתִיב (ישעיה נד) הִנֵּה אָנֹכִי מַרְבִּיץ בַּפּוּךְ אֲבָנַיִךְ. מַרְבִּיץ לְאַתְקְנָא תְּבִירָא. מַאי בַּפּוּךְ. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (מלכים ב ט) וַתָּשֶׂם בַּפּוּךְ עֵינֶיהָ. אֲבָנִים אִית דְּאִקְרוּן פּוּךְ. מַאי טַעֲמָא הַאי. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר רָזָא אִיהוּ, וְרָזָא דָּא לִמְחַצְדֵי חַקְלָא אִתְיְיהִיב לְמִנְדַּע.

וְאִם תֹּאמַר שֶׁאוֹתָם יְסוֹדוֹת רִאשׁוֹנִים יִתְבַּטְּלוּ, הֲרֵי כָּתוּב (שם) הִנֵּה אָנֹכִי מַרְבִּיץ בַּפּוּךְ אֲבָנַיִךְ. מַרְבִּיץ לְתַקֵּן הַשָּׁבוּר. מַה זֶּה בַּפּוּךְ? כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, (מלכים ב ט) וַתָּשֶׂם בַּפּוּךְ עֵינֶיהָ. יֵשׁ אֲבָנִים שֶׁנִּקְרָאוֹת פּוּךְ. מָה הַטַּעַם שֶׁל זֶה? אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, סוֹד הוּא, וְסוֹד זֶה נִתָּן לָדַעַת לְקוֹצְרֵי הַשָּׂדֶה.

Nâw

כָל אוֹתָם יְסוֹדוֹת הַבַּיִת הַקָּדוֹשׁ נִגְנְזוּ, וְלֹא אָבַד מֵהֶם אֲפִלּוּ אֶחָד

תָּא חֲזֵי, אִינּוּן אֲבָנִין דִּיְסוֹדֵי צִיּוֹן וִיְרוּשָׁלַם, חַס וְשָׁלוֹם דִּשְׁלִיטוּ עָלַיְיהוּ שְׁאַר עַמִּין, וְלָא אוֹקְדוּ לוֹן, וְלָא אִתּוֹקְדוּן, אֶלָּא כֻּלְּהוּ אִתְגְּנִיזוּ, וְגָנִיז לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְכָל אִינּוּן יְסוֹדֵי בֵּיתָא קַדִּישָׁא כֻּלְּהוּ אִתְגְּנִיזוּ, וְלָא אִתְאֲבִידוּ מִנַּיְיהוּ אֲפִילּוּ חַד. וְכַד יֶהְדַּר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְיוֹקִים לָהּ לִיְרוּשָׁלַם עַל אַתְרֵיהּ, אִינּוּן יְסוֹדֵי אֲבָנִין קַדְמָאֵי, יָהַדְרוּן לְאַתְרַיְיהוּ, וְלָא יַשְׁלִיט בְּהוּ עֵינָא אַחֲרָא (נ"א בישא), בַּר בְּזִמְנָא דְּיִכְחוֹל בַּר נָשׁ עֵינוֹי בְּהַהוּא פּוּכָא, וְיִמְלֵי עֵינֵיהּ מִנֵּיהּ, וּכְדֵין יֶחֱמֵי כָּל אֲבָנִין וְכָל יְסוֹדֵי יְרוּשָׁלַם, מְתֻקְּנָן עַל אַתְרַיְיהוּ, דְּלָא שָׁלִיטוּ בְּהוּ שְׁאַר עַמִּין, וְכָל אִינּוּן אֲבָנִין יְקָרִין אַחֲרָנִין, וְכָל אִינּוּן בִּנְיָינִי אֲבָנִין, כֻּלְּהוּ קַיְימֵי עַל קִיוּמַיְיהוּ.

בֹּא וּרְאֵה, אוֹתָן אֲבָנִים שֶׁל יְסוֹדוֹת צִיּוֹן וִירוּשָׁלַיִם, חַס וְשָׁלוֹם שֶׁשָּׁלְטוּ עֲלֵיהֶם שְׁאָר הָעַמִּים, וְלֹא שָׂרְפוּ אוֹתָם וְלֹא נִשְׂרְפוּ, אֶלָּא כֻּלָּם נִגְנְזוּ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גָּנַז אוֹתָם, וְכָל אוֹתָם יְסוֹדוֹת הַבַּיִת הַקָּדוֹשׁ נִגְנְזוּ, וְלֹא אָבַד מֵהֶם אֲפִלּוּ אֶחָד. וּכְשֶׁיַּחֲזֹר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְיָקִים אֶת יְרוּשָׁלַיִם עַל מְקוֹמָהּ, אוֹתָם הַיְסוֹדוֹת שֶׁל הָאֲבָנִים הָרִאשׁוֹנוֹת יַחְזְרוּ לִמְקוֹמָם וְלֹא תִשְׁלֹט בָּהֶם עַיִן אַחֶרֶת (רעה), פְּרָט לִזְמַן שֶׁאָדָם יִכְחֹל אֶת עֵינוֹ בְּאוֹתוֹ הַפּוּךְ וִימַלֵּא אֶת עֵינָיו מִמֶּנּוּ, וְאָז יִרְאֶה אֶת כָּל הָאֲבָנִים וְהַיְסוֹדוֹת שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם מְתֻקָּנִים עַל מְקוֹמָם, שֶׁלֹּא שָׁלְטוּ בָהֶם שְׁאָר הָעַמִּים. וְכָל אוֹתָן אֲבָנִים יְקָרוֹת הָאֲחֵרוֹת, וְכָל אוֹתָם בִּנְיְנֵי הָאֲבָנִים, כֻּלָּם עוֹמְדִים עַל מְקוֹמָם.

כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ בְּשׁוּב ה' צִיּוֹן

וּכְדֵין (ישעיה נב) כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ בְּשׁוּב יְיָ' צִיּוֹן. מַאי בְּשׁוּב יְיָ'. אֶלָּא כַּד שְׁלִיטוּ עָלָהּ שְׁאַר עַמִּין, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא סָלִיק לָהּ לְעֵילָּא, וּבְהַהוּא זִמְנָא אִיהוּ יֶהְדַּר לָהּ לְאַתְרָהּ, דִּכְתִּיב בְּשׁוּב יְיָ' צִיּוֹן. בְּשׁוּב יְיָ' וַדַּאי.

וְאָז, (ישעיה נב) כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ בְּשׁוּב ה' צִיּוֹן. מַה זֶּה בְּשׁוּב ה'? אֶלָּא כְּשֶׁשָּׁלְטוּ עָלֶיהָ שְׁאָר הָעַמִּים, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֶעֱלָה אוֹתָהּ לְמַעְלָה, וּבְאוֹתוֹ הַזְּמַן הוּא יַחֲזִירֶנָּה לִמְקוֹמָהּ, שֶׁכָּתוּב (שם) בְּשׁוּב ה' צִיּוֹן. בְּשׁוּב ה' וַדַּאי.

כָּל הָאֲבָנִים הַלָּלוּ יַעַמְדוּ בִמְקוֹמָן וְיִהְיוּ יְסוֹדוֹת כְּבָרִאשׁוֹנָה

וְתָא חֲזֵי, כָּל מַאן דְּאַסְתִּים מִן עֵינָא, וְלָא אִתְיְיהִיב רְשׁוּ לְשַׁלְּטָאָה בֵּיהּ עֵינָא, לָא יַכְלִין לְמִשְׁלַט בֵּיהּ עֵינָא, בַּר בְּכִחְלָא דְּעֵינָא, בְּמִלִּין יְדִיעָאן. וּבְגִין כָּךְ, הִנִּה אָנֹכִי מַרְבִּיץ בַּפּוּךְ אֲבָנַיִךְ. וְתָּא חֲזֵי, כָּל אִלֵּין אֲבָנִין יִתְקַיְּימוּן בְּאַתְרַיְיהוּ, וְלֶהֱווֹ יִסוֹדִין כְּקַדְמֵיתָא, וִיסוֹדֵי סַפִּירִין (אחרנין) יִתְקַיְּימוּן בַּאֲתָר אַחֲרָא סָחֲרָנָא, לְפוּתְיָא וּלְאַרְכָּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב וִיסַדְתִּיךְ בַּסַּפִּירִים.

וּבֹא רְאֵה, כָּל מַה שֶּׁנִּסְתָּר מִן הָעַיִן וְלֹא נִתְּנָה לָעַיִן רְשׁוּת לִשְׁלֹט בּוֹ, לֹא תוּכַל לִשְׁלֹט בּוֹ הָעַיִן, פְּרָט לַאֲשֶׁר בִּכְחִילַת הָעַיִן בִּדְבָרִים יְדוּעִים. וּמִשּׁוּם כָּךְ, הִנֵּה אָנֹכִי מַרְבִּיץ בַּפּוּךְ אֲבָנַיִךְ. וּבא רְאֵה, כָּל הָאֲבָנִים הַלָּלוּ יַעַמְדוּ בִמְקוֹמָן וְיִהְיוּ יְסוֹדוֹת כְּבָרִאשׁוֹנָה, וִיסוֹד שֶׁל סַפִּירִים (אחרים) יַעַמְדוּ בְמָקוֹם אַחֵר סָבִיב, לָרֹחַב וְלָאֹרֶךְ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וִיסַדְתִּיךְ בַּסַּפִּירִים.

בְּזִמְנָא דְּיוֹקִים קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְבֵיתֵיהּ, בְּהַהוּא זִמְנָא מַה כְּתִיב, (ישעיה כה) בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח. בִּלַּע, כִּדְאָמְרִינָן (איכה ב) בִּלַּע יְיָ' וְלֹא חָמַל, הַהוּא כּוֹס דְּשָׁתָה הַאי, יִשְׁתֶּה הַאי.

בִּזְמַן שֶׁיָּקִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת בֵּיתוֹ, בְּאוֹתוֹ זְמַן מַה כָּתוּב? (שם כה) בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח. בִּלַּע, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ (איכה ב) בִּלַּע ה' וְלֹא חָמַל. אוֹתָהּ כּוֹס שֶׁשָּׁתָה זֶה, יִשְׁתֶּה זֶה.

וְאִי תֵּימָא, הַהוּא בִּלַּע אִיהוּ לִזְמַן יְדִיעָא וְקָצִיב כְּיִשְׂרָאֵל, לָאו הָכִי. כְּתִיב לָנֶצַח, מַאי לָנֶצַח. לְדָרֵי דָּרִין. וְלָאו כְּיִשְׂרָאֵל, וְלָאו כְּהַהוּא זִמְנָא דְּאוֹקִים מֹשֶׁה יַת מַשְׁכְּנָא. אֶלָּא לָנֶצַח לְעָלְמִין.

וְאִם תֹּאמַר, אוֹתוֹ בִּלַּע הוּא לִזְמַן יָדוּעַ וְקָצוּב כְּמוֹ יִשְׂרָאֵל – לֹא כָּךְ! כָּתוּב לָנֶצַח. מַה זֶּה לָנֶצַח? לְדוֹרֵי דוֹרוֹת, וְלֹא כְּמוֹ יִשְׂרָאֵל, וְלֹא כְּאוֹתוֹ הַזְּמַן שֶׁהֵקִים מֹשֶׁה אֶת הַמִּשְׁכָּן. אֶלָּא לָנֶצַח – לְעוֹלָמִים.

הַרְחִיבִי מְקוֹם אָהֳלֵךְ

וּכְדֵין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יוֹקִים לָהּ לִכְּנְסֶת יִשְׂרָאֵל, וְאִיהוּ יוֹקִים סַמְכִין, וְסֵיפֵי, וְכָל אִינּוּן תִּקְרֵי בֵּיתָא, בְּתִקּוּנוֹי, (ס"א בתקיפו) לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא. וּכְתִיב (ישעיה נד) הַרְחִיבִי מְקוֹם אָהֳלֵךְ וְגוֹ', בְּגִין דְּיִתְבְלַע סִטְרָא אַחֲרָא, וְלָא יְקוּם לְעָלְמִין וּכְדֵין, (ישעיה כה) וְחֶרְפַּת עַמּוֹ יָסִיר מֵעַל כָּל הָאָרֶץ כִּי יְיָ' דִּבֵּר. (שמות לט) וַיָּקֶם מֹשֶׁה אֶת הַמִּשְׁכָּן, בְּהַהוּא זִמְנָא דְּאִלֵּין סַמְכִין אִתְּקָמוּ, וְאִתְיְיהִיבוּ בְּאַתְרַיְיהוּ, הַהוּא זִמְנָא אִתְרְפוּ וְאִתְעֲבָרוּ מֵאַתְרַיְיהוּ סַמְכִין בַּאֲתָר סְטָר אַחֲרָא, וְעַל דָּא, וְיִּתֵּן אֶת אֲדָנָיו.

וְאָז הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יָקִים אֶת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, וְהוּא יָקִים עַמּוּדִים וְסִפִּים, וְכָל אוֹתָן תִּקְרוֹת הַבַּיִת בְּתִקּוּנָיו (בחזק), לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים. וְכָתוּב (ישעיה נד) הַרְחִיבִי מְקוֹם אָהֳלֵךְ וְגוֹ', מִשּׁוּם שֶׁיִּבָּלַע הַצַּד הָאַחֵר וְלֹא יָקוּם לְעוֹלָמִים. וְאָז, (שם כה) וְחֶרְפַּת עַמּוֹ יָסִיר מֵעַל כָּל הָאָרֶץ כִּי ה' דִּבֵּר.

בזוהר – ספר בראשית – פרשת וישב (דף קפא ע"א)

בִזְמַן שֶׁהָיָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם, יִשְׂרָאֵל הָיוּ מִשְׁתַּדְּלִים בְּקָרְבָּנוֹת וְעוֹלוֹת וַעֲבוֹדוֹת

וּבְזִמְנָא דְּהֲוָה בֵּי מַקְדְּשָׁא קַיָּים, יִשְׂרָאֵל הֲווּ מִשְׁתַּדְּלִין בְּקוּרְבָּנִין וְעִלָּוָון וּפוּלְחָנִין, דְּהֲווּ עָבְדִין כַּהֲנִי וְלֵיוָאֵי וְיִשְׂרְאֵלֵי בְּגִין לְקָשְׁרָא קִשְׁרִין וּלְאַנְהָרָא נְהוֹרִין. וּלְבָתַר דְּאִתְחָרַב בֵּי מַקְדְּשָׁא אִתְחַשַּׁךְ נְהוֹרָא, וְסִיהֲרָא לָא אִתְנְהִירַת מִן שִׁמְשָׁא, וְשִׁמְשָׁא (דף קפא ע"ב) אִסְתַּלַּק מִנָּהּ וְלָא אִתְנְהָרָא, וְלֵית לָךְ יוֹמָא דְּלָא שָׁלְטָא בֵּיהּ לְוָוטִין וְצַעֲרִין וּכְאֵבִין כְּמָה דְאִתְּמָר.

וּבִזְמַן שֶׁהָיָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם, יִשְׂרָאֵל הָיוּ מִשְׁתַּדְּלִים בְּקָרְבָּנוֹת וְעוֹלוֹת וַעֲבוֹדוֹת שֶׁהָיוּ עוֹשִׂים הַכֹּהֲנִים וּלְוִיִּם וְיִשְׂרְאֵלִים כְּדֵי לִקְשֹׁר קְשָׁרִים וּלְהָאִיר אוֹרוֹת. וּלְאַחַר שֶׁנֶּחֱרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, נֶחְשַׁךְ הָאוֹר, וְהַלְּבָנָה לֹא הוּאֲרָה מִן הַשֶּׁמֶשׁ, וְהַשֶּׁמֶשׁ הִסְתַּלֵּק מִמֶּנָּה וְלֹא הֵאִירָה, וְאֵין לְךְ יוֹם שֶׁלֹּא שׁוֹלְטִים בּוֹ קְלָלוֹת וְצַעַר וּכְאֵבִים, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר.

סוֹד הָאֱמוּנָה

וּבְהַהוּא זִמְנָא דְּמְטֵי זִמְנָא דְּסִיהֲרָא לְאִתְנַהֲרָא, מַה כְּתִיב הִנִּה יַשְׂכִּיל עַבְדִּי, עֲלֵיהּ דְּסִיהֲרָא אִתְּמָר הִנֵּה יַשְׂכִּיל עַבְדִּי דָּא הוּא רָזָא דִמְהֵימְנוּתָא. הִנֵּה יַשְׂכִּיל, דְּאִתְעַר אִתְעֲרוּתָא לְעֵילָא כְּמַאן דְאָרַח רֵיחָא וְאָתֵי לְאִתְעָרָא וּלְאִסְתַּכָּלָא. יָרוּם, מִסִּטְרָא דִנְהוֹרָא עִלָּאָה דְּכָל נְהוֹרִין.

וּבְאוֹתוֹ זְמַן שֶׁהִגִּיעַ זְמַן הַלְּבָנָה לְהָאִיר, מַה כָּתוּב? הִנֵּה יַשְׂכִּיל עַבְדִּי. נֶאֱמַר עַל הַלְּבָנָה הִנֵּה יַשְׂכִּיל עַבְדִּי, זֶהוּ סוֹד הָאֱמוּנָה. הִנֵּה יַשְׂכִּיל – שֶׁמִּתְעוֹרֶרֶת הִתְעוֹרְרוּת שֶׁלְּמַעְלָה, כְּמִי שֶׁהֵרִיחַ רֵיחַ וּבָא לְהִתְעוֹרֵר וּלְהִסְתַּכֵּל. יָרוּם – מִצַּד הָאוֹר הָעֶלְיוֹן שֶׁל כָּל הָאוֹרוֹת.

סּוֹד הַחָכְמָה

יָרוּם, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (ישעיה ל) וְלָכֵן יָרוּם לְרַחֶמְכֶם. וְנִשָּׂא, מִסִּטְרָא דְאַבְרָהָם. וְגָבַהּ, מִסִּטְרָא דְיִצְחָק. מְאֹד, מִסִּטְרָא דְיַעֲקֹב. וְאַף עַל גַּב דְּאוּקְמוּהָ, וְכֹלָּא חַד בְּרָזָא דְחָכְמְתָא.

יָרוּם – כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ל) וְלָכֵן יָרוּם לְרַחֶמְכֶם. וְנִשָּׂא – מֵהַצַּד שֶׁל אַבְרָהָם. וְגָבַהּ – מֵהַצַּד שֶׁל יִצְחָק. מְאֹד – מִצִּדּוֹ שֶׁל יַעֲקֹב. וְאַף עַל גַּב שֶׁבֵּאֲרוּהוּ, וְהַכֹּל אֶחָד בַּסּוֹד שֶׁל הַחָכְמָה.

הַסּוֹד שֶׁמַּפְתְּחוֹת רִבּוֹנוֹ בְּיָדוֹ

וּבְהַהוּא זִמְנָא יִתְעַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְעֲרוּתָא עִלָּאָה לְאַנְהָרָא לָהּ לְסִיהֲרָא כְּדְקָא יְאוּת כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (ישעיה ל) וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה וְאוֹר הַחַמָּה יִהְיֶה שִׁבְעָתַיִם כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים. וּבְגִין כָּךְ יִתּוֹסַף בָּהּ רוּחַ עִלָּאָה, וּבְגִין כָּךְ יִתְעָרוּן כְּדֵין כָּל אִינוּן מֵיתַיָא דְּאִינוּן גּוֹ עַפְרָא. וְדָא הוּא עַבְדִּי, רָזָא דְמַפְתְּחָן דְּמָארֵיהּ בִּידֵיהּ. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (אל עבדו זקן ביתו וכמה דאת אמר), (בראשית כד) וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל עַבְדוֹ, דָּא סִיהֲרָא כְּמָה דְאִתְּמָר, מטטרו"ן דְּאִיהוּ עֶבֶד שְׁלִיחָא דְּמָארֵיהּ.

וּבְאוֹתוֹ זְמַן יְעוֹרֵר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִתְעוֹרְרוּת עֶלְיוֹנָה לְהָאִיר לַלְּבָנָה כָּרָאוּי, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שם) וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה וְאוֹר הַחַמָּה יִהְיֶה שִׁבְעָתַיִם כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים. וּמִשּׁוּם כָּךְ תִּתּוֹסֵף לָהּ רוּחַ עֶלְיוֹנָה, וּמִשּׁוּם כָּךְ יִתְעוֹרְרוּ אָז כָּל אוֹתָם הַמֵּתִים שֶׁהֵם בְּתוֹךְ הֶעָפָר. וְזֶהוּ עַבְדִּי, הַסּוֹד שֶׁמַּפְתְּחוֹת רִבּוֹנוֹ בְּיָדוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר [אל עבדו זקן ביתו, וכמו שנאמר] (בראשית כד) וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל עַבְדּוֹ. זוֹ הַלְּבָנָה כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, מטטרו"ן שֶׁהוּא עֶבֶד שְׁלִיחַ רִבּוֹנוֹ.

בזוהר – ספר שמות – פרשת בשלח (דף נ"ו ע"א)

אֵין לְךְ דָּבָר בַּתּוֹרָה שֶׁאֵין בּוֹ כַּמָּה סוֹדוֹת

בְּשׁוּב ה' צִיּוֹן?! הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת בְּשׁוּב ה' אֶל צִיּוֹן! מַה זֶּה בְּשׁוּב ה' צִיּוֹן? אֶלָּא בְּשׁוּב ה' צִיּוֹן וַדַּאי. בֹּא רְאֵה, בְּשָׁעָה שֶׁחָרְבָה יְרוּשָׁלַיִם לְמַטָּה וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל גֹּרְשָׁה, עָלָה הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ לְצִיּוֹן, וְנֶאֱנַח כְּנֶגְדּוֹ, מִשּׁוּם שֶׁכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל גֹּרְשָׁה, [עתה שגתגלתה כנסת ישראל, מעלה אותה אליו] וּכְשֶׁתַּחֲזֹר כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לִמְקוֹמָהּ, אָז יָשׁוּב הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ לְצִיּוֹן לִמְקוֹמוֹ לְהִזְדַּוֵּג אֶחָד בְּאֶחָד, וְזֶהוּ בְּשׁוּב ה' צִיּוֹן. וְאָז עֲתִידִים יִשְׂרָאֵל לוֹמַר זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ, וְכָתוּב זֶה ה' קִוִּינוּ לוֹ נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ, בִּישׁוּעָתוֹ וַדַּאי. ה' אִישׁ מִלְחָמָה ה' שְׁמוֹ. רַבִּי אַבָּא פָּתַח, (במדברכא) עַל כֵּן יֵאָמַר בְּסֵפֶר מִלְחֲמֹת ה' אֶת וָהֵב בְּסוּפָה וְאֶת הַנְּחָלִים אַרְנוֹן. כַּמָּה יֵשׁ לָנוּ לְהִסְתַּכֵּל בְּדִבְרֵי הַתּוֹרָה, כַּמָּה יֵשׁ לָנוּ לְעַיֵּן בְּכָל דְּבָרֶיהָ, שֶׁאֵין לְךְ דָּבָר בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא נִרְמָז בַּשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ הָעֶלְיוֹן, וְאֵין לְךְ דָּבָר בַּתּוֹרָה שֶׁאֵין בּוֹ כַּמָּה סוֹדוֹת, כַּמָּה טְעָמִים, כַּמָּה שָׁרָשִׁים, כַּמָּה עֲנָפִים. כָּאן יֵשׁ לְהִסְתַּכֵּל, עַל כֵּן יֵאָמַר בְּסֵפֶר מִלְחֲמֹת ה' – וְכִי סֵפֶר מִלְחֲמוֹת ה' הֵיכָן הוּא? אֶלָּא כָּאן הִתְעוֹרְרוּ הַחֲבֵרִים, שֶׁכָּל מִי שֶׁעוֹרֵךְ קְרָב בַּתּוֹרָה, זוֹכֶה לְהַרְבּוֹת שָׁלוֹם בְּסוֹף דְּבָרָיו. כָּל הַקְּרָבוֹת שֶׁבָּעוֹלָם – קְטָטָה וְחֻרְבָּן, וְכָל הַקְּרָבוֹת שֶׁל הַתּוֹרָה – שָׁלוֹם וְאַהֲבָה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב עַל כֵּן יֵאָמַר בְּסֵפֶר מִלְחֲמֹת ה' וְאֶת וָהֵב בְּסוּפָה, כְּלוֹמַר, אַהֲבָה בְּסוֹפָהּ. שֶׁאֵין לְךְ אַהֲבָה וְשָׁלוֹם פְּרָט לָזֶה.

מָקוֹם יֵשׁ לַקָּדוֹשׁ – בָּרוּךְ – הוּא שֶׁנִּקְרָא סֵפֶר

תּוּ קַשְׁיָא בְּאַתְרֵיהּ. עַל כֵּן יֵאָמַר בְּסֵפֶר מִלְחֲמוֹת יְיָ', בְּתוֹרַת מִלְחֲמוֹת יְיָ' מִבָּעֵי לֵיהּ, מַאי בְּסֵפֶר. אֶלָּא רָזָא עִלָּאָה הוּא, אֲתָר אִית לֵיהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּאִקְרֵי סֵפֶר (נ"א ומספר) כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (ישעיה לה) דִּרְשׁוּ מֵעַל סֵפֶר יְיָ' וּקְרָאוּ. דְּכָל חֵילִין וּגְבוּרָן דְּעָבִיד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בְּהַהוּא סֵפֶר תַּלְיָין, (נ"א ומתמן נפקין את והב בסופה. מאן והב, אלא כל אינון חילין, וכל אינון גבוראן דעביד קודשא בריך הוא, בההוא ספר תליין.) וְכַד אַגָּח קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא קְרָבוֹי, בְּחַד אֲתָר דְּאִיהוּ בְּסוֹפָא דְּדַרְגִּין, וְאִקְרֵי וָהֵב. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (משלי ל) לַעֲלוּקָה שְׁתֵּי בָּנוֹת הַב הַב. בְּסוּפָה: בְּסוֹף דַּרְגִּין אִשְׁתְּכַח. בְּסוּפָה: יָם סוֹף אִתְקְרֵי, יָם דְּאִיהוּ סוֹף לְכָל דַּרְגִּין.

עוֹד קָשֶׁה בִּמְקוֹמוֹ. עַל כֵּן יֵאָמַר בְּסֵפֶר מִלְחֲמֹת ה' – בְּתוֹרַת מִלְחֲמוֹת ה' הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת! מַהוּ בְּסֵפֶר? אֶלָּא סוֹד עֶלְיוֹן הוּא. מָקוֹם יֵשׁ לַקָּדוֹשׁ – בָּרוּךְ – הוּא שֶׁנִּקְרָא סֵפֶר (ומספר), כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר דִּרְשׁוּ מֵעַל סֵפֶר ה' וּקְרָאוּ. שֶׁכָּל הַכֹּחוֹת וְהַגְּבוּרוֹת שֶׁעָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, תְּלוּיִים בְּאוֹתוֹ סֵפֶר, (ומשם יוצאים. את והב בסופה ובו) וּכְשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹרֵךְ אֶת קְרָבוֹתָיו, בְּמָקוֹם אֶחָד שֶׁהוּא בְּסוֹף הַדְּרָגוֹת, וְנִקְרָא וָהֵב, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (משליל) לַעֲלוּקָה שְׁתֵי בָנוֹת הַב הַב. בְּסוּפָה – נִמְצָא בְּסוֹף הַדְּרָגוֹת. בְּסוּפָה – נִקְרֵאת יַם סוּף, יָם שֶׁהוּא סוֹף הַדְּרָגוֹת.

בזוהר – זוהר חדש – מדרש הנעלם על איכה

אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד

אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד, רַבִּי הָרְכִּינַס פָּתַח, (בראשית ג) וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם וַיַּשְׁכֵּן מִקֶּדֶם לַגַּן עֵדֶן. וַיְגָרֶשׁ אֶת, דָּא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. בְּחֻרְבַּן בֵּי מַקְדְּשָׁא, דְּאִתְתָּרְכַת בְּתֵירוּכִין, דְּאִשְׁתְּלָחַת בְּשִׁלּוּחִין, כָּרְסְיָיא דְמַלְכָּא נָפְלַת.

אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד. רַבִּי הַרְכִּינַס פָּתַח, (בראשית ג) וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם וַיַּשְׁכֵּן מִקֶּדֶם לְגַן עֵדֶן. וַיְגָרֶשׁ אֶת – זוֹ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, בְּחֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁגֹּרְשָׁה בְּגֵרוּשִׁין, שֶׁנִּשְׁלְחָה בְּשִׁלּוּחִין, כִּסֵּא הַמֶּלֶךְ שֶׁנָּפְלָה.

וַיְגָרֶשׁ אֶת, דָּא כָּרְסְיָיא דְמַלְכָּא. וַוי דְּאִתְתְּרָכַת, וַוי דְּנָפְלַת. הָאָדָם, הַהוּא דְּשַׁלֵּיט עַל כּוּרְסְיָיא, דִּכְתִיב בֵּיהּ (יחזקאל א) וְעַל דְּמוּת הַכִּסֵּא דְּמוּת כְּמַרְאֵה אָדָם כו'. נָפְלַת כָּרְסְיָיא, נָפַל כֹּלָּא.

וַיְגָרֶשׁ אֶת – זֶה כִּסֵּא הַמֶּלֶךְ. אוֹי שֶׁגֹּרְשָׁה, אוֹי שֶׁנָּפְלָה. הָאָדָם, אוֹתוֹ שֶׁשּׁוֹלֵט עַל הַכִּסֵּא, שֶׁכָּתוּב בּוֹ (יחזקאל א) וְעַל דְּמוּת הַכִּסֵּא דְּמוּת כְּמַרְאֵה אָדָם וְכוּ'. נָפְלָה הַכִּסֵּא – נָפַל הַכֹּל.

בְּשָׁעָה שֶׁנֶּחֱרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, סִלֵּק אֶת הַכָּבוֹד הָעֶלְיוֹן לְמַעְלָה

וַיַּשְׁכֵן, הַהוּא דְתָרֵיךְ לְדָא, אַשְׁכֵּין וְאַשְׁרֵי יִישׁוּבָא אָחֳרָא, בְּהִיפּוּכָא. בְּשַׁעֲתָא דְּאִתְחְרֵיב בֵּי מַקְדְּשָׁא, סָלֵיק לְכָבוֹד עִילָּאָה לְעֵילָא, וְאַזְעִיר דְּיוֹקְנֵיהּ מִכְּמָה דַּהֲוַות. וְכוּרְסְיָיא נָטֵיל מִנֵּיהּ וְאִתְפְּרַשׁ.

וַיַּשְׁכֵּן – אוֹתוֹ שֶׁגֵּרַשׁ אֶת זֶה, הִשְׁכִּין וְהִשְׁרָה יִשּׁוּב אַחֵר בְּהִפּוּכוֹ. בְּשָׁעָה שֶׁנֶּחֱרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, סִלֵּק אֶת הַכָּבוֹד הָעֶלְיוֹן לְמַעְלָה, וְהִמְעִיט דְּמוּתוֹ מִכְּמוֹ שֶׁהָיָה, וְהַכִּסֵּא נָסַע מִמֶּנּוּ וְנִפְרַד.

כִבְיָכוֹל אַשְׁרֵי לְגַּן עֵדֶן עִם כְּרוּבִים לְתַתָּא, וְאִתְפְּרַשׁ מֵהַהוּא כָּבוֹד עִילָּאָה. וְאַשְׁרֵי לְהַהִיא לַהַט הַחֶרֶב, לְמֵיקַם בְּדוּכְתָּא דְּרַבָּנוּתֵיהּ, לְמִיטַר וּלְמִישְׁאַב וּלְמַסְתִּיר, הַהוּא אוֹרַח דְּאִנְגִיד מֵעֵץ הַחַיִּים.

כִּבְיָכוֹל הִשְׁרָה אֶת גַּן הָעֵדֶן עִם הַכְּרוּבִים לְמַטָּה, וְנִפְרַד מֵאוֹתוֹ הַכָּבוֹד הָעֶלְיוֹן, וְהִשְׁרָה אֶת אוֹתָהּ לַהַט הַחֶרֶב, לַעֲמֹד בִּמְקוֹם גְּבִרְתּוֹ, לִשְׁמֹר וְלִשְׁאֹב וּלְהַסְתִּיר (ולרחץ) אוֹתָהּ הַדֶּרֶךְ שֶׁשּׁוֹפַעַת מֵעֵץ הַחַיִּים.

אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד

וּשְׁלֹמֹה מַלְכָּא צָוַוח וְאָמַר, (משלי ל) תַּחַת שָׁלוֹשׁ רָגְזָה אֶרֶץ כו' תַּחַת עֶבֶד כִּי יִמְלוֹךְ כו' וְשִׁפְחָה כִּי תִירַשׁ גְּבִרְתָּהּ. שִׁפְחָה לְגוֹ, גְּבִירְתָּהּ לְבַר. אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד, מַאי בָדָד. כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, בָּדָד יֵשֵׁב מִחוּץ לַמַּחֲנֶה מוֹשָׁבוֹ.

וּשְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ צוֹוֵחַ וְאוֹמֵר, (משלי ל) תַּחַת שָׁלוֹשׁ רָגְזָה אֶרֶץ כוּ' תַּחַת עֶבֶד כִּי יִמְלוֹךְ כוּ' וְשִׁפְחָה כִּי תִירַשׁ גְּבִרְתָּהּ. הַשִּׁפְחָה בִּפְנִים, גְּבִרְתָּהּ בַּחוּץ. אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד, מַה זֶּה בָּדָד? כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בָּדָד יֵשֵׁב מִחוּץ לַמַּחֲנֶה מוֹשָׁבוֹ.

אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד, ר' חֲנִינָאי וְרַבָּנָן פָּתְחֵי קְרָא בְּאָדָם הָרִאשׁוֹן. (בראשית ב) וַיִּקַּח ה' אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם וַיַּנִּיחֵהוּ בְגַן עֵדֶן וְגו'. וַיִּקַּח, בַּמֶּה לְקָחוֹ. ר' חֲנִינָאי אָמַר, לְקָחוֹ בִּדְבָרִים. כְּדָּבָר אַחֵר (ויקרא ח) קַח אֶת אַהֲרֹן. וְרַבָּנָן אָמְרוּ, לְקָחוֹ בְּרוּחַ. כְּדָּבָר אַחֵר, (מלכים ב ב) הַיּוֹם ה' לֹקֵחַ אֶת אֲדֹנֶיךָ מֵעַל רֹאשֶׁךָ.

אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד, רַבִּי חֲנִינַאי וְרַבָּנָן פּוֹתְחִים הַכָּתוּב בְּאָדָם הָרִאשׁוֹן. (בראשית ב) וַיִּקַּח ה' אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן עֵדֶן וְגוֹ'. וַיִּקַּח, בַּמֶּה לְקָחוֹ? רַבִּי חֲנִינַאי אָמַר, לְקָחוֹ בִּדְבָרִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ח) קַח אֶת אַהֲרֹן. וְרַבָּנָן אָמְרוּ, לְקָחוֹ בְּרוּחַ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב ב) הַיּוֹם ה' לֹקֵחַ אֶת אֲדנֶיךְ מֵעַל רֹאשֶׁךְ.

וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן עֵדֶן, כְּדֵי לִהְיוֹת לוֹ מְנוּחָה

וַיַּנִּיחֵהוּ בְגַן עֵדֶן, כְּדֵי לִהְיוֹת לוֹ מְנוּחָה, לָדַעַת וּלְהַכִּיר הַחָכְמָה וְהַתּוֹרָה. דְּאָמַר רִבִּי חֲנִינָאי, הַתּוֹרָה לִימְדָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָאָדָם. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (איוב כח) אָז רָאָהּ וַיְסַפְּרָהּ וְגו', וַיֹּאמֶר לָאָדָם. וְהָיוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מְקַלְסִין לְפָנָיו.

וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן עֵדֶן, כְּדֵי לִהְיוֹת לוֹ מְנוּחָה, לָדַעַת וּלְהַכִּיר הַחָכְמָה וְהַתּוֹרָה. שֶׁאָמַר רַבִּי חֲנִינַאי, הַתּוֹרָה לִמְּדָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הָאָדָם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (איוב כח) אָז רָאָהּ וַיְסַפְּרָהּ וְגוֹ', וַיֹּאמֶר לָאָדָם. וְהָיוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מְקַלְּסִים לְפָנָיו.

בזוהר – ספר שמות – פרשת ואתה תצוה (דף קעט:

כַּאֲשֶׁר מִתְעַלֶּה הָאוֹר הָעֶלְיוֹן מִלְּמַטָּה, אֲזַי נֶחְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְלֹא נִמְצָא כְּלָל בָּעוֹלָם

פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר (תהלים כב) וְאַתָּה יְיָ' אַל תִּרְחָק אֱיָלוּתִי לְעֶזְרָתִי חוּשָׁה. וְאַתָּה יְיָ' כֹּלָּא חַד. אַל תִּרְחָק: לְאִסְתַּלְּקָא מִינָן, לְמֶהֱוֵי סָלִיק נְהוֹרָא עִלָּאָה מִתַּתָּאָה. דְּהָא כַּד אִסְתָּלַּק נְהוֹרָא עִלָּאָה מִתַּתָּאָה, כְּדֵין אִתְחֲשָׁךְ כָּל נְהוֹרָא, וְלָא אִשְׁתְּכַח כְּלַל בְּעָלְמָא.

פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר, (תהלים כב) וְאַתָּה ה' אַל תִּרְחָק אֱיָלוּתִי לְעֶזְרָתִי חוּשָׁה. וְאַתָּה ה' – הַכֹּל אֶחָד. אַל תִּרְחָק – לְהִתְרַחֵק מֵאִתָּנוּ לִהְיוֹת עוֹלֶה הָאוֹר הָעֶלְיוֹן מִלְּמַטָּה. שֶׁהֲרֵי כַּאֲשֶׁר מִתְעַלֶּה הָאוֹר הָעֶלְיוֹן מִלְּמַטָּה, אֲזַי נֶחְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְלֹא נִמְצָא כְּלָל בָּעוֹלָם.

נֶחֱרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּימֵי יִרְמְיָהוּ

וְעַל דָּא אִתְחָרַב בֵּי מַקְדְּשָׁא בְּיוֹמוֹי דְּיִרְמְיָהוּ. וְאַף עַל גַּב דְּאִתְבְּנֵי לְבָתַר, לָא אַהְדָר נְהוֹרָא לְאַתְרֵיהּ כַּדְקָא יֵאוֹת. וְעַל רָזָא דָּא, שְׁמָא דְּהַהוּא נְבִיאָה דְּאִתְנַבֵּי עַל דָּא, יִרְמְיָהוּ. אִסְתַּלְקוּתָא דִּנְהוֹרָא עִלָּאָה, דְּאִסְתָּלַּק לְעֵילָא לְעֵילָּא, וְלָא אַהְדָר לְאַנְהָרָא לְבָתַר כְּדְקָא יֵאוֹת. יִרְמְיָהוּ: אִסְתָּלַּק וְלָא אַהְדָר לְאַתְרֵיהּ, וְאִתְחָרַב בֵּי מַקְדְשָׁא וְאִתְחֲשָׁכוּ נְהוֹרִין.

וְעַל זֶה נֶחֱרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּימֵי יִרְמְיָהוּ. וְאַף עַל גַּב שֶׁנִּבְנָה לְבַסּוֹף, לֹא חָזַר הָאוֹר לִמְקוֹמוֹ כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ. וְעַל סוֹד זֶה שֵׁם הַנָּבִיא הַהוּא שֶׁהִתְנַבֵּא עַל כָּךְ – יִרְמְיָהוּ. הֶעְלֵם שֶׁל הָאוֹר הָעֶלְיוֹן, שֶׁעָלָה לְמַעְלָה לְמַעְלָה וְלֹא חָזַר לְהָאִיר לְבַסּוֹף כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ. יִרְמְיָהוּ – הִתְעַלָּה וְלֹא חָזַר לִמְקוֹמוֹ, וְנֶחֱרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְנֶחְשְׁכוּ הַמְּאוֹרוֹת.

סוֹד צֵרוּף הָאוֹתִיּוֹת שֶׁל הַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים

אֲבָל יְשַׁעְיָהוּ, שְׁמָא גָּרִים לְפוּרְקָנָא, וּלְאַהְדָּרָא נְהוֹרָא עִלָּאָה לְאַתְרִיהּ, (ישעיהו לאנהרא ההוא נהורא עלאה ולמעבד פורקנא) וּלְמִבְנֵי בֵּי מַקְדְשָׁא, וְכָל טָבִין וְכָל נְהוֹרִין, יָהַדְרוּן כְּדִבְּקַדְמֵיתָא. וְעַל דָּא, שְׁמָהָן דִּתְרֵין נְבִיאִין אִלֵּין, קַיְימִין דָּא לָקֳבֵל דָּא, בְּגִין דִּשְׁמָא גָּרִים, וְצֵרוּפָא דְּאַתְוָון דָּא בְּדָא, גַּרְמִין עוֹבָדָא, הֵן לְטָב וְהֵן לְבִישׁ. וְעַל רָזָא דָּא, צֵרוּפָא דְּאַתְוָון דִּשְׁמָהָן קַדִּישִׁין, וְכֵן אָתְוָון בְּגַרְמַיְיהוּ, גַּרְמִין לְאִתְחֲזָאָה רָזִין עִלָּאִין, כְּגַוְונָא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא, דְּאַתְוָון בְּגַרְמַיְיהוּ, גַּרְמִין רָזִין עִלָּאִין קַדִּישִׁין לְאִתְחֲזָאָה בְּהוּ.

אֲבָל יְשַׁעְיָהוּ, הַשֵּׁם גּוֹרֵם הַיְשׁוּעָה, וּלְהַחֲזִיר הָאוֹר הָעֶלְיוֹן לִמְקוֹמוֹ (ישעיהו, להאיר האור העליון ולעשות ישועה) וְלִבְנוֹת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְכָל הַטּוֹבוֹת וְכָל הָאוֹרוֹת יַחְזְרוּ כְּבָרִאשׁוֹנָה. וְעַל זֶה שְׁמוֹתָם שֶׁל שְׁנֵי הַנְּבִיאִים הָאֵלּוּ עוֹמְדִים זֶה לְעֻמַּת זֶה, בְּסִבַּת הַשֵּׁם שֶׁגּוֹרֵם, וְצֵרוּף הָאוֹתִיּוֹת זוֹ בָּזוֹ גּוֹרְמוֹת מַעֲשֶׂה, הֵן לְטוֹב וְהֵן לְרַע. וְעַל סוֹד זֶה צֵרוּף הָאוֹתִיּוֹת שֶׁל הַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וְכֵן הָאוֹתִיּוֹת בְּעַצְמָן גּוֹרְמוֹת לְהַרְאוֹת סוֹדוֹת עֶלְיוֹנִים כְּדֻגְמַת הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ, שֶׁהָאוֹתִיּוֹת בְּעַצְמָן גּוֹרְמוֹת סוֹדוֹת עֶלְיוֹנִים קְדוֹשִׁים לְהַרְאוֹת בָּהֶם.

בזוהר – ספר שמות – פרשת משפטים (דף קכ"ב ע"א)

כָּל מִי שֶׁקּוֹרֵא לַחֲבֵרוֹ רָשָׁע, מוֹרִידִים אוֹתוֹ לַגֵּיהִנֹּם, וְיוֹרְדִים לוֹ לְחָיָיו

אָמַר רִבִּי יוֹסִי כָּל מַאן דְּקָרֵי לְחַבְרֵיהּ בִּשְׁמָא דְּלֵית בֵּיהּ, וְגָנֵּי לֵיהּ, אִתְּפַּס בְּמָה דְּלֵית בֵּיהּ, דְּאָמַר רִבִּי חִיָּיא אָמַר רִבִּי חִזְקִיָּה, כָּל מַאן דְּקָרֵי לְחַבְרֵיהּ רָשָׁע, נַחְתִּין לֵיהּ לַגֵּיהִנָּם. וְנַחְתִּין לֵיהּ לְעִלְעוֹי, בַּר אִינּוּן חֲצִיפִין דְּאוֹרַיְיתָא, דִּשְׁרֵי לֵיהּ לְאִינִישׁ לְמִקְרֵי לְהוּ רָשָׁע.

אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, כָּל מִי שֶׁקּוֹרֵא לַחֲבֵרוֹ בְּשֵׁם שֶׁאֵין בּוֹ וּמְגַנֶּה אוֹתוֹ, נִתְפָּס בְּמַה שֶּׁאֵין בּוֹ. שֶׁאָמַר רַבִּי חִיָּא אָמַר רַבִּי חִזְקִיָּה, כָּל מִי שֶׁקּוֹרֵא לַחֲבֵרוֹ רָשָׁע, מוֹרִידִים אוֹתוֹ לַגֵּיהִנֹּם, וְיוֹרְדִים לוֹ לִלְחָיָיו, פְּרָט לְאוֹתָם חֲצוּפִים שֶׁל הַתּוֹרָה שֶׁמֻּתָּר לָאָדָם לִקְרֹא לָהֶם רָשָׁע.

הָיְתָה כְּאַלְמָנָה, וְלֹא אַלְמָנָה. כְּאַלְמָנָה שֶׁהָלַךְ בַּעְלָהּ לְעֵבֶר הַיָּם וּמְחַכָּה לוֹ

הַהוּא גַּבְרָא, דְּלָיִיט לְחַבְרֵיהּ, אַעְבָּר רִבִּי יֵיסָא, אָמַר לֵיהּ כְּרָשָׁע עַבָדְתְּ. אַתְיֵיהּ לְקָמֵיהּ דְּרִבִּי יְהוּדָה, אֲמַר לֵיהּ רָשָׁע לָא קָאמֵינָא לֵיהּ, אֶלָּא כְּרָשָׁע, דְּאַחְזֵי מִלּוֹי כְּרָשָׁע, וְלָא אֲמֵינָא דְּאִיהוּ רָשָׁע. אָתָא רִבִּי יְהוּדָה, וְשָׁאִיל לְעוֹבָדָא קָמֵיהּ דְּרַבִּי אֶלְעָזָר, אָמַר לֵיהּ, וַדַּאי לָא אִתְחַיָּיב. מְנָלָן. דִּכְתִּיב, (איכה ב) הָיָה יְיָ' כְּאוֹיֵב, וְלָא אוֹיֵב. דְּאִי לָאו הָכִי, לָא אִשְׁתְּאַר מִיִּשְׂרָאֵל גִּזְעִין בְּעָלְמָא. כְּגַוְונָא דָּא, (איכה ב) הָיְתָה כְּאַלְמָנָה, וְלָא אַלְמָנָה, כְּאַלְמָנָה דְּאָזִיל בַּעְלָהּ לְעִבְרָא דְּיַמָּא, וּמְחַכָּאת לֵיהּ.

אוֹתוֹ אִישׁ שֶׁקִּלֵּל אֶת חֲבֵרוֹ, עָבַר רַבִּי יֵיסָא, אָמַר לוֹ, כְּמוֹ רָשָׁע עָשִׂיתָ. בָּא לִפְנֵי רַבִּי יְהוּדָה. אָמַר לוֹ, רָשָׁע לֹא אָמַרְתִּי לוֹ, אֶלָּא כְּרָשָׁע, שֶׁמַּרְאֵה דְבָרָיו כְּרָשָׁע, וְלֹא אָמַרְתִּי שֶׁהוּא רָשָׁע. בָּא רַבִּי יְהוּדָה וְשָׁאַל לַמַּעֲשֶׂה לִפְנֵי רַבִּי אֶלְעָזָר. אָמַר לוֹ, וַדַּאי שֶׁלֹּא הִתְחַיֵּב. מִנַּיִן לָנוּ? שֶׁכָּתוּב (איכהב) הָיָה ה' כְּאוֹיֵב, וְלֹא אוֹיֵב. שֶׁאִם לֹא כָּךְ, לֹא נִשְׁאַר מִיִּשְׂרָאֵל גְּזָעִים בָּעוֹלָם. כְּמוֹ זֶה, (שם א) הָיְתָה כְּאַלְמָנָה, וְלֹא אַלְמָנָה. כְּאַלְמָנָה שֶׁהָלַךְ בַּעְלָהּ לְעֵבֶר הַיָּם וּמְחַכָּה לוֹ.

בזוהר – ספר בראשית – פרשת מקץ (דף רג ע"א)

בִּזְמַן שֶׁנֶּחֱרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְהָיוּ שׂוֹרְפִים אוֹתוֹ בָאֵשׁ, עָלוּ כָּל אוֹתָם הַכֹּהֲנִים עַל כָּתְלֵי הַמִּקְדָּשׁ

רִבִּי חִזְקִיָּה פָּתַח וְאֲמַר, (ישעיה כב) מַשָּׂא גֵיא חִזָּיוֹן מַה לָּךְ אֵיפֹה כִּי עָלִית כֻּלָּךְ לַגַּגּוֹת. תָּא חֲזֵי, הָא אוּקְמוּהָ בְּזִמְנָא דְּאִתְחָרִיב בֵּי מַקְדְּשָׁא, וְהָיוּ מוֹקְדִין לֵיהּ בְּנוּרָא, סְלִיקוּ כָּל אִינוּן כַּהֲנֵי (דף רג ע"א) עַל כּוֹתְלֵיהוֹן (נ"א גגיהון) דְּמַקְדְּשָׁא, וְכָל מַפְתֵּחִין בִּידַיְיהוּ, וְאָמְרוּ. עַד הָכָא הֲוֵינָא גִזְבָּרִין דִּילָךְ, מִכָּאן וָאֵילָךְ טוֹל דִּילָךְ.

רַבִּי חִזְקִיָּה פָּתַח וְאָמַר, (ישעיה כב) מַשָּׂא גֵיא חִזָּיוֹן מַה לָּךְ אֵפוֹא כִּי עָלִית כֻּלָּךְ לַגַּגּוֹת. בּא רְאֵה, הֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ, בִּזְמַן שֶׁנֶּחֱרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְהָיוּ שׂוֹרְפִים אוֹתוֹ בָאֵשׁ, עָלוּ כָּל אוֹתָם הַכֹּהֲנִים עַל כָּתְלֵי [גגות] הַמִּקְדָּשׁ, וְכָל הַמַּפְתְּחוֹת בִּידֵיהֶם, וְאָמְרוּ: עַד כָּאן הָיִינוּ גִזְבָּרִים שֶׁלְּךְ. מִכָּאן וְאֵילָךְ טֹל אֶת שֶׁלְּךְ.

כָל בְּנֵי הָעוֹלָם הָיוּ יוֹנְקִים יְנִיקַת הַנְּבוּאָה מֵהַשְּׁכִינָה שֶׁהָיְתָה בַּמִּקְדָּשׁ

אֲבָל תָּא חֲזֵי, גֵּיא חִזָּיוֹן, דָּא שְׁכִינְתָּא דְּהֲוַת בְּמַקְדְּשָׁא. וְכָל בְּנֵי עַלְמָא, מִינָהּ הֲווּ יָנְקִין יְנִיקוּ דִּנְבוּאָה. דְּאַף עַל גַּב דְּכָל נְבִיאִין, קָא הֲווּ מִתְנַבְּאִין מֵאֲתַר אָחֳרָא, מִגַּוָּוהּ הֲווּ יָנְקִין נְבוּאַתְהוֹן. וְעַל דָּא אִתְקְרֵי אִיהִי גֵּיא חִזָּיוֹן. חִזָּיוֹן, הָא אוּקְמוּהָ, דְאִיהוּ חֵיזוּ דְּכָל גְּוָונִין עִלָּאִין.

אֲבָל בֹּא רְאֵה, גֵּיא חִזָּיוֹן – זוֹ הַשְּׁכִינָה שֶׁהָיְתָה בַּמִּקְדָּשׁ, וְכָל בְּנֵי הָעוֹלָם מִמֶּנָּה הָיוּ יוֹנְקִים יְנִיקַת הַנְּבוּאָה. שֶׁאַף עַל גַּב שֶׁכָּל הַנְּבִיאִים הָיוּ מִתְנַבְּאִים מִמָּקוֹם אַחֵר – מִתּוֹכָהּ הָיוּ יוֹנְקִים אֶת נְבוּאָתָם, וְעַל כֵּן הִיא נִקְרֵאת גֵּיא חִזָּיוֹן. חִזָּיוֹן, הִנֵּה פֵּרְשׁוּהָ שֶׁהוּא הַמַּרְאֶה שֶׁל כָּל הַגְּוָנִים הָעֶלְיוֹנִים.

Nâw

כֹּה אָמַר ה' קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ

מַה לָּךְ אֵיפֹה כִּי עָלִית כֻּלָּךְ לַגַּגּוֹת, דְּהָא כַּד אִתְחָרַב מַקְדְּשָׁא, שְׁכִינְתָּא אָתָאת, וּסְלִיקַת בְּכָל אִינוּן אַתְרִין, דְּהֲוָה מְדוֹרָהּ בְּהוּ בְּקַדְמִיתָא. וַהֲוַת בָּכַת עַל בֵּית מְדוֹרָהּ, וְעַל יִשְׂרָאֵל דְּאֲזְלוּ בְּגָלוּתָא, וְעַל כָּל אִינוּן צַדִּיקֵי וַחֲסִידֵי דְּהֲווּ תַּמָּן וְאִתְאֲבִידוּ. וּמְנָלָן, דִּכְתִיב, (ירמיה לא) כֹּה אָמַר יְיָ קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ, וְהָא אִתְּמָר. וּכְדֵין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא שָׁאִיל לָהּ לִשְׁכִינְתָּא, וְאָמַר לָהּ. מַה לָּךְ אֵיפֹה כִּי עָלִית כֻּלָּךְ לַגַּגּוֹת.

מַה לָּךְ אֵפוֹא כִּי עָלִית כֻּלָּךְ לַגַּגּוֹת, שֶׁהֲרֵי כְּשֶׁנֶּחֱרַב הַמִּקְדָּשׁ, הַשְּׁכִינָה בָּאָה וְעָלְתָה לְכָל אוֹתָם הַמְּקוֹמוֹת שֶׁהָיָה בָהֶם מְדוֹרָהּ בָּרִאשׁוֹנָה, וְהָיְתָה בּוֹכָה עַל בֵּית מְדוֹרָהּ, וְעַל יִשְׂרָאֵל שֶׁהָלְכוּ לַגָּלוּת, וְעַל כָּל אוֹתָם הַחֲסִידִים וְהַצַּדִּיקִים שֶׁהָיוּ שָׁם וְנֶאֶבְדוּ. וּמִנַּיִן לָנוּ? שֶׁכָּתוּב (ירמיה לא) כֹּה אָמַר ה' קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ, וַהֲרֵי נִתְבָּאֵר. וְאָז הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹאֵל אֶת הַשְּׁכִינָה וְאוֹמֵר לָהּ: מַה לָּךְ אֵפוֹא כִּי עָלִית כֻּלָּךְ לַגַּגּוֹת.

מַהוּ כֻּלָּךְ, דְּהָא כִּי עָלִית סַגְיָא, מַהוּ כֻּלָּךְ. לְאַכְלָלָא בַּהֲדָהּ כָּל חֵילִין וְכָל רְתִיכִין אָחֳרָנִין, דְּכֻלְּהוּ בְּכוּ עִמָּהּ עַל חֻרְבַּן בֵּי מַקְדְּשָׁא.

מַה זֶּה כֻּלָּךְ, שֶׁהֲרֵי כִּי עָלִית זֶה מַסְפִּיק. מַה זֶּה כֻּלָּךְ? לְהַכְלִיל עִמָּהּ כָּל הַצְּבָאוֹת וְהַמֶּרְכָּבוֹת הָאֲחֵרִים שֶׁכֻּלָּם בָּכוּ עִמָּהּ עַל חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ.

וּבְגִין כָּךְ, מַה לָּךְ אֵיפֹה. אָמְרָה קַמֵּיהּ, וְכִי בָּנַי בְּגָלוּתָא, וּמַקְדְּשָׁא אִתּוֹקְדָא, וְאֲנָא מַה לִּי הָכָא. שָׁרִיאַת וְאֲמְרַת, (ישעיה כב) תְּשׁוּאוֹת מְלֵאָה עִיר הוֹמִיָּה קִרְיָה עַלִּיזָה חֲלָלַיִךְ לא חַלְלֵי חֶרֶב וְלֹא מֵתֵי מִלְחָמָה עַל כֵּן אָמַרְתִּי שְׁעוּ מִנִּי אֲמָרֵר בַּבֶּכִי וְגו'. וְהָא אוֹקִימְנָא, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָמַר לָהּ, (ירמיה לא) כֹּה אָמַר יְיָ מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי וְגו'.

וּמִשּׁוּם כָּךְ מַה לָּךְ אֵפוֹא. אָמְרָה לְפָנָיו: וְכִי בָּנַי בַּגָּלוּת, וְהַמִּקְדָּשׁ נִשְׂרַף, וַאֲנִי מַה לִּי כָּאן? הִתְחִילָה וְאוֹמֶרֶת, (ישעיה כב) תְּשֻׁאוֹת מְלֵאָה עִיר הוֹמִיָּה קִרְיָה עַלִּיזָה חֲלָלַיִךְ לֹא חַלְלֵי חֶרֶב וְלֹא מֵתֵי מִלְחָמָה. עַל כֵּן אָמַרְתִּי שְׁעוּ מִנִּי אֲמָרֵר בַּבֶּכִי וְגוֹ'. וְהִנֵּה בֵּאַרְנוּ, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לָהּ (ירמיה שם) כֹּה אָמַר ה' מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי וְגוֹ'.

מִיּוֹם שֶׁנֶּחֱרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, לֹא הָיָה יוֹם שֶׁלֹּא נִמְצְאוּ בוֹ קְלָלוֹת

וְתָּא חֲזֵי, מִיּוֹמָא דְּאִתְחָרִיב בֵּי מַקְדְּשָׁא, לָא הֲוָה יוֹמָא דְּלָא אִשְׁתַּכַּח בֵּיהּ לְוָוטִין. בְּגִין דְּכַד בֵּי מַקְדְּשָׁא הֲוָה קַיָּים, הֲווּ יִשְׂרָאֵל פָּלְחִין פּוּלְחָנִין וְקָרְבִין עִלַּוָּון וְקָרְבָּנִין, וּשְׁכִינְתָּא שַׁרְיָא בְּבֵי מַקְדְּשָׁא עֲלַיְיהוּ, כְּאִמָּא דִּרְבִיעָא עַל בְּנַיָיא. וְהֲווּ כָּל אַנְפִּין נְהִירִין, עַד דְּאִשְׁתַּכָּחוּ בִּרְכָאן לְעֵילָא וְתַתָּא. וְלָא הֲוָה יוֹמָא, דְּלָא אִשְׁתַּכַּח בֵּיהּ בִּרְכָאן וְחֶדְוָון. וְהֲווּ יִשְׂרָאֵל שָׁרָאן לְרָחֲצָן בְּאַרְעָא, וְכָל עַלְמָא הֲוָה אִתְּזָן בְּגִינַיְיהוּ.

וּבֹא וּרְאֵה, מִיּוֹם שֶׁנֶּחֱרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, לֹא הָיָה יוֹם שֶׁלֹּא נִמְצְאוּ בוֹ קְלָלוֹת, מִשּׁוּם שֶׁכַּאֲשֶׁר בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה קַיָּם, הָיוּ יִשְׂרָאֵל עוֹבְדִים עֲבוֹדוֹת וּמַקְרִיבִים עוֹלוֹת וְקָרְבָּנוֹת, וְהַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ עֲלֵיהֶם כְּמוֹ אֵם שֶׁרוֹבֶצֶת עַל בָּנֶיהָ, וְהָיוּ כָּל הַפָּנִים מְאִירוֹת, עַד שֶׁנִּמְצְאוּ בְרָכוֹת לְמַעְלָה וּלְמַטָּה, וְלֹא הָיָה יוֹם שֶׁלֹּא נִמְצְאוּ בוֹ בְּרָכוֹת וּשְׂמָחוֹת, וְהָיוּ יִשְׂרָאֵל שְׁרוּיִים לָבֶטַח בָּאָרֶץ, וְכָל הָעוֹלָם הָיָה נִזּוֹן בִּגְלָלָם.

הַשְׁתָּא דְּאִתְחָרִיב בֵּי מַקְדְּשָׁא, וּשְׁכִינְתָּא עִמְּהוֹן בְּגָלוּתָא, לֵית לָךְ יוֹמָא דְּלָא אִשְׁתַּכַּח בֵּיהּ לְוָוטִין, וְעַלְמָא אִתְלַטְיָא. וְחֶדְוָון לָא אִשְׁתַּכָּחוּ לְעֵילָא וְתַתָּא.

עַכְשָׁו שֶׁנֶּחֱרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְהַשְּׁכִינָה עִמָּהֶם בַּגָּלוּת, אֵין לְךְ יוֹם שֶׁלֹּא נִמְצָאִים בּוֹ קְלָלוֹת, וְהָעוֹלָם מְקֵלָּל, וְאֵין נִמְצָאוֹת שְׂמָחוֹת לְמַעְלָה וּלְמַטָּה.

עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהָקִים אֶת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל מִן הֶעָפָר, וּלְשַׂמֵּחַ אֶת הָעוֹלָם בַּכֹּל

וְזַמִּין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, לְאֲקַמָא לָהּ לִכְנְסֶת יִשְׂרָאֵל מֵעַפְרָא, כְּמָה דְאִתְּמָר. וּלְמֶחֱדֵי עַלְמָא בְּכֹלָּא. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (ישעיה נו) וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קָדְשִׁי וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי וְגו'. וּכְתִיב, (ירמיה לא) בִּבְכִי יָבוֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם. כְּמָה דִּבְקַדְמִּיתָא, דִּכְתִיב, (איכה א) בָּכֹה תִבְכֶּה בַּלַּיְלָה וְדִמְעָתָהּ עַל לֶחיָהּ. הָכִי נָמֵי לְבָתַר, בִּבְכִי יִתְהַדְּרוּן. דִּכְתִיב, בִּבְכִי יָבֹאוּ וְגו':

וְעָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהָקִים אֶת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל מִן הֶעָפָר כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר, וּלְשַׂמֵּחַ אֶת הָעוֹלָם בַּכֹּל, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נו) וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קָדְשִׁי וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי וְגוֹ', וְכָתוּב (ירמיה לא) בִּבְכִי יָבאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם. כְּמוֹ שֶׁבַּהַתְחָלָה, שֶׁכָּתוּב (איכה א) בָּכוֹ תִבְכֶּה בַּלַּיְלָה וְדִמְעָתָהּ עַל לֶחֱיָהּ, כָּךְ גַּם כֵּן לְאַחַר כָּךְ בִּבְכִי יַחְזְרוּ, שֶׁכָּתוּב בִּבְכִי יָבאוּ וְגוֹ'.

בזוהר – ספר בראשית – פרשת וירא (דף קז ע"א)

וְהָיָה יוֹם אֶחָד הוּא יִוָּדַע לַה'. וְאוֹתוֹ הַיּוֹם הוּא יוֹם נְקָמָה

רַבִּי יְהוּדָה אוֹקִים לוֹן לְהַנֵּי קְרָאֵי בְּיוֹמָא דְּאִתְחָרַב בֵּי מַקְדְּשָׁא, דִּבְהַהוּא יוֹמָא אִתְחַשְׁכוּ עִלָּאֵי וְתַתָּאֵי, וְאִתְחַשְׁכָן שְׁמַיָא וְכוֹכְבַיָא. רַבִּי אֶלְעָזָר מוֹקִים לְהַנֵּי קְרָאֵי בְּיוֹמָא דְּיוֹקִים קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לִכְנְסֶת יִשְׂרָאֵל מֵעַפְרָא, וְהַהוּא יוֹמָא יִתְיְדַע לְעֵילָא וְתַתָּא, דִּכְתִיב, (זכריה יד) וְהָיָה יוֹם אֶחָד הוּא יִוָּדַע לַיְיָ. וְהַהוּא יוֹמָא יוֹמָא דְּנוֹקְמָא אִיהוּ, דְּזַמִּין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְנָקְמָא מִשְּׁאָר עַמִּין עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת.

רַבִּי יְהוּדָה הֵקִים אֶת הַפְּסוּקִים הַלָּלוּ בַּיּוֹם שֶׁנֶּחֱרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁבְּאוֹתוֹ הַיּוֹם חָשְׁכוּ עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים וְחָשְׁכוּ שָׁמַיִם וְכוֹכָבִים. רַבִּי אֶלְעָזָר מְבָאֵר אֶת הַפְּסוּקִים הַלָּלוּ בַּיּוֹם שֶׁיָּקִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל מֵהֶעָפָר, וְאוֹתוֹ יוֹם נוֹדָע לְמַעְלָה וּלְמַטָּה, שֶׁכָּתוּב (זכריה יד) וְהָיָה יוֹם אֶחָד הוּא יִוָּדַע לַה'. וְאוֹתוֹ הַיּוֹם הוּא יוֹם נְקָמָה, שֶׁעָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִנְקֹם מִשְּׁאָר הָעַמִּים עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת.

מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ שֶׁיִּתְעַלֶּה וְיִתְכַּבֵּד עַל כָּל בְּנֵי הָעוֹלָם, וְכָל בְּנֵי הָעוֹלָם יַעַבְדוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנָיו

וְכַד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יַעֲבִיד נוּקְמִין בִּשְׁאָר עַמִין עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, כְּדֵין אוֹקִיר אֱנוֹשׁ מִּפָּז דָּא מַלְכָּא מְשִׁיחָא דְּיִסְתָּלַּק וְיִתְיָיקַר עַל כָּל בְּנִי עָלְמָא, וְכָל בְּנֵי עָלְמָא יִפְלְחוּן וְיִסְגְּדוּן קַמֵּיהּ דִּכְתִיב, (תהלים עב) לְפָנָיו יִכְרְעוּ צִיִּים וְגו' מַלְכֵי תַרְשִׁישׁ וְגו'. תָּא חֲזֵי, אַף עַל גַּב דִּנְבוּאָה דָא אִתְּמָר עַל בָּבֶל, בְּכוֹלָּא אִתְּמָר. דְּהָא חָמֵינָן בְּהַאי פַּרְשָׁתָא דִּכְתִיב (ר"ל סמוך לפ' שלמעלה שכ' בה אוקיר אנוש וגו' ואולי לדעת הזוה"ק חד פר' היא) כִּי יְרַחֵם יְיָ אֶת יַעֲקֹב. וּכְתִיב וּלְקָחוּם עַמִּים וְהֱבִיאוּם אֶל מְקוֹמָם.

וּכְשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךָ הוּא יַעֲשֶׂה נְקָמוֹת בִּשְׁאָר הָעַמִּים עוֹבְדֵי כוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, אָז אוֹקִיר אֱנוֹשׁ מִפָּז – זֶה מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ שֶׁיִּתְעַלֶּה וְיִתְכַּבֵּד עַל כָּל בְּנֵי הָעוֹלָם, וְכָל בְּנֵי הָעוֹלָם יַעַבְדוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנָיו, שֶׁכָּתוּב (תהלים עב) לְפָנָיו יִכְרְעוּ צִיִּים וְגוֹ' מַלְכֵי תַרְשִׁישׁ וְגוֹ'. בּא רְאֵה, אַף עַל גַּב שֶׁנְּבוּאָה זוֹ נֶאֶמְרָה עַל בָּבֶל – בַּכֹּל זֶה נֶאֱמַר. שֶׁהֲרֵי רָאִינוּ בְּפָרָשָׁה זוֹ שֶׁכָּתוּב כִּי יְרַחֵם ה' אֶת יַעֲקֹב, וְכָתוּב וּלְקָחוּם עַמִּים וֶהֱבִיאוּם אֶל מְקוֹמָם.

בזוהר – ספר שמות – פרשת משפטים (דף קי"ח ע"ב)

עון ומשחית אף וחמה, שכלם מועדים לקלקל

שׁוֹר מוּעָד בַּעְלָהּ, עָאל לְבֵי מַלְכָּא (קצ"א ע"א) רִבּוֹנֵיהּ, בְּאַרְבַּע אֲבוֹת נְזִיקִין דִּילֵיהּ, (דאינון, (יחזקאל א') ופני שור מהשמאל לארבעתם) עָוֹן וּמַשְׁחִית אַף וְחֵמָה, דְּכֻלְּהוּ מוּעָדִין לְקַלְקֵל. בְּגוּפָא דִּילֵיהּ, הִרְבִּיץ עַל הַכֵּלִים, מִזְבַּח מְנוֹרָה שֻלְחָן וּשְׁאַר מָאנִין, רָבַץ עָלַיְיהוּ וְשִׁבְּרָתָן. וּבְשֵׁן דִּילֵיהּ, אָכִיל כָּל קָרְבְּנִין דִּמַּאֲכָלִים דְּפָתוֹרָא, וְשַׁאֲרָא בְּרַגְלוֹי רַפְסָא. (ומדקא כלא ושארא דאינון אמוהן ופדרין שיירי מנחות ברגלוי רפסא) וּבְקֶרֶן דִּילֵיהּ, קָטַל כַּהֲנֵי וְלֵיוָאֵי. הָרַס כֹּלָּא, (איכה ב) חִלֵּל (דף קי"ח ע"ב) מַמְלָכָה וְשָׂרֶיהָ.

שׁוֹר מוּעָד בַּעְלָהּ, נִכְנָס לְבֵית הַמֶּלֶךְ רִבּוֹנוֹ בְּאַרְבָּעָה אֲבוֹת הַנְּזִיקִין שֶׁלּוֹ, (שהם (יחזקאל א) ופניהשור מהשמאול לארבּעתָּן) עון ומשחית אף וחמה, שכלם מועדים לקלקל. בגוף שלו הרביץ על הכלים, מזבח מנורה שלחן ושאר כלים. רבץ עליהם ושברם. ובשן שלו אכל כל הקרבנות של מאכלי השלחן, ואת השאר רמס ברגליו, (וּמָחק הכּל, והשאָר שהם אמוּרים וּפדָרים, שיָרי מנָחות, רָמסבּרגלָיו) ובקרנו הרג כהנים ולוים. הרס הכל, חלל ממלכה ושריה.

הִיא יָשְׁבָה בַגּוֹיִם לֹא מָצְאָה מָנוֹחַ

הַבּוֹר, נוּקְבָּא בִּישָׁא, לִילִית, בְּבַיִת דִּילָהּ, דְּאִיהִי בֵּית הַסֹּהַר, תְּפִיסַת לְמַטְרוֹנִיתָא וּבְנָהָא, שִׁפְחָה בִּישָׁא, בְּגָלוּתָא דִּילָהּ, וְשַׁוְויָיאן לוֹן, בְּכַמָּה שַׁלְשְׁלָאִין וַאֲסוּרִין לִבְנָהָא, יְדַיְיהוּ מְהַדְּקָן לַאֲחוֹרָא. (איכה א) הִיא יָשְׁבָה בַּגּוֹיִם לא מָצְאָה מָנוֹחַ. וְלא עוֹד אֶלָּא (איכה א) כָּל מְכַבְּדֶיהָ הִזִּילוּהָ כִּי רָאוּ עֶרְוָתָהּ גַּם הִיא נְאֶנְחָה וַתָּשָׁב אָחוֹר.

הַבּוֹר נְקֵבָה רָעָה, לִילִית, בְּבֵיתָהּ, שֶׁהִיא בֵּית הַסֹּהַר, תָּפְסָה אֶת הַגְּבִירָה וּבָנֶיהָ, הַשִּׁפְחָה רָעָה, בַּגָּלוּת שֶׁלָּהּ, וְשָׂמָה אוֹתָהּ בְּכַמָּה שַׁלְשְׁלָאוֹת, וְאָסְרוּ לְבָנֶיהָ אֶת יְדֵיהֶם מְהֻדָּקִים לְאָחוֹר. (איכה א) הִיא יָשְׁבָה בַגּוֹיִם לֹא מָצְאָה מָנוֹחַ. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא (שם) כָּל מְכַבְּדֶיהָ הִזִּילוּהָ כִּי רָאוּ עֶרְוָתָהּ גַּם הִיא נֶאֶנְחָה וַתָּשָׁב אָחוֹר.

וְלא עוֹד, אֶלָּא זוֹנָה דְּאִיהִי הֶבְעֵר, דְּהַיְינוּ אֵשׁ, (איכה ד) וַיַּצֶּת אֵשׁ בְּצִיּוֹן. לְבָתַר קָם אָדָם בְּלִיַּעַ"ל רָשָׁע, רְבִיעִי לַאֲבוֹת נְזִיקִין, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ אָדָם מוּעָד לְעוֹלָם, בֵּין עֵר בֵּין יָשֵׁן, וְשִׁלַּח אֶת בְּעִירוֹ, וְאָכִיל וְשֵׁצֵי וְגָדַע כְּרָמִים וּפַרְדֵּסִים דִּיְרוּשָׁלַם, וְשֵׁצֵי כֹּלָּא.

וְלֹא עוֹד, אֶלָּא זוֹנָה, שֶׁהִיא הֶבְעֵר, שֶׁהַיְנוּ אֵשׁ, וַיַּצֶּת אֵשׁ בְּצִיּוֹן. אַחַר כָּךְ קָם אָדָם בְּלִיַּעַ"ל רָשָׁע, רְבִיעִי לַאֲבוֹת הַנְּזִיקִין, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ אָדָם מוּעָד לְעוֹלָם, בֵּין עֵר בֵּין יָשֵׁן, וְשִׁלַּח אֶת בְּעִירֹה, וְאָכַל וְהִשְׁמִיד וְגָדַע כְּרָמִים וּפַרְדֵּסִים שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם, וְכִלָּה הַכֹּל.

אַתָּה אֱמֶת וְתוֹרָתְךְ אֱמֶת

רִבּוֹן עָלְמָא, אַנְתְּ קְשׁוֹט, וְאוֹרַיְיתָךְ קְשׁוֹט, יָהָבַת לָן מִצְוַת תְּפִילִין, (מ"ג ע"א) לַצַדִּיקִים גְּמוּרִים אִיהוּ אַגְרָא כְּפוּם עוֹבָדַיְיהוּ, פְּאֵר עַל רֵישַׁיְיהוּ. וּמְשַׁמְּשִׁין לַאֲבוּהוֹן וְאִמְּהוֹן, כְּגַוְונָא דְּגוּפָא, דְּכָל אֵבָרִים דִּילֵיהּ מְשַׁמְּשִׁין לְרֵישָׁא. הָכִי אִתְּתָא, מְשַׁמְּשָׁא לְבַעְלָהּ.

רִבּוֹן הָעוֹלָם, אַתָּה אֱמֶת וְתוֹרָתְךְ אֱמֶת, נָתַתָּ לָנוּ מִצְוַת תְּפִלִּין, לְצַדִּיקִים גְּמוּרִים הוּא שָׂכָר כְּפִי מַעֲשֵׂיהֶם, פְּאֵר עַל רֹאשָׁם, וּמְשַׁמְּשִׁים אֶת אֲבוֹתֵיהֶם וְאִמָּם, כְּמוֹ שֶׁהַגּוּף שֶׁכָּל אֵיבָרָיו מְשַׁמְּשִׁים אֶת הָרֹאשׁ, כָּךְ הָאִשָּׁה מְשַׁמֶּשֶׁת אֶת בַּעְלָהּ.

בזוהר – ספר בראשית – פרשת ויחי (דף רמב ע"ב)

יְרוּשָׁלַיִם הַיְנוּ כִּסֵּא שֶׁל דָּוִד

כְּתִיב, (דניאל ז) חָזֵה הֲוֵית עַד דִּי כָרְסָוָון רְמִיו וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִיב וְגו'. חָזֵה הֲוֵית עַד דִּי כָרְסָוָון רְמִיו, כַּד אִתְחָרַב בֵּי מַקְדְּשָׁא, תְּרֵי כָּרְסָוָון נָפְלוּ, תְּרֵי לְעֵילָא, תְּרֵי לְתַתָּא. תְּרֵי לְעֵילָא, בְּגִין דְּאִתְרְחִיקַת תַּתָּאָה מֵעִלָּאָה, כֻּרְסְיָיא דְיַעֲקֹב אִתְרְחִיקַת מִכֻּרְסְיָיא דְּדָוִד. וְכֻּרְסְיָיא דְּדָוִד נָפְלַת. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (איכה ב) הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם אֶרֶץ. תְּרִי כָּרְסָוָון לְתַתָּא, יְרוּשָׁלַם, וְאִינוּן מָארֵי דְאוֹרַיְיתָא. וְכָרְסָוָון דִּלְתַתָּא כְּגַוְונָא דְּכָרְסָוָון דִּלְעֵילָא, מָרֵיהוֹן דְּאוֹרַיְיתָא הַיְינוּ כֻּרְסְיָיא דְיַעֲקֹב. יְרוּשָׁלַם הַיְינוּ כֻּרְסְיָיא דְדָוִד, וְעַל דָא כְּתִיב, עַד דִּי כָּרְסָוָון, וְלָא כָּרְסְיָא. כָּרְסָוָון סַגִּיאִין נָפְלוּ, וְכֻלְּהוּ לָא נָפְלוּ, אֶלָּא מֵעֶלְבּוֹנָהּ דְּאוֹרַיְיתָא.

כָּתוּב (דניאל ז) חָזֵה הֲוֵית עַד דִּי כָרְסָוָן רְמִיו וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִב וְגוֹ' חָזֵה הֲוֵית עַד דִּי כָרְסָוָן רְמִיו – כְּשֶׁנֶּחֱרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שְׁנֵי כִסְאוֹת נָפְלוּ, שְׁנַיִם לְמַעְלָה וּשְׁנַיִם לְמַטָּה. שְׁנַיִם לְמַעְלָה, כִּי הִתְרַחֲקָה הַתַּחְתּוֹנָה מֵהָעֶלְיוֹנָה. כִּסֵּא שֶׁל יַעֲקֹב הִתְרַחֵק מִכִּסֵּא דָוִד, וְכִסֵּא דָוִד נָפַל. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (איכה ב) הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם אֶרֶץ. שְׁנֵי כִסְאוֹת לְמַטָּה – יְרוּשָׁלַיִם, וְאוֹתָם בַּעֲלֵי הַתּוֹרָה. וְהַכִּסְאוֹת שֶׁלְּמַטָּה כְּמוֹ הַכִּסְאוֹת שֶׁלְּמַעְלָה, בַּעֲלֵי הַתּוֹרָה, הַיְנוּ כִּסֵּא שֶׁל יַעֲקֹב. יְרוּשָׁלַיִם הַיְנוּ כִּסֵּא שֶׁל דָּוִד. וְעַל זֶה כָּתוּב עַד דִּי כָרְסְוָן, וְלֹא כִסֵּא. כִּסְאוֹת רַבִּים נָפְלוּ, וְכֻלָּם לֹא נָפְלוּ אֶלָּא מֵעֶלְבּוֹנָהּ שֶׁל תּוֹרָה.

וַיַּרְא מְנֻחָה כִּי טוֹב

תָּא חֲזֵי, כַּד אִינוּן זַכָּאֵי קְשׁוֹט מִשְׁתַּדְּלֵי בְּאוֹרַיְיתָא, כָּל אִינוּן תּוּקְפִין דִּשְׁאָר עַמִּין, דִּשְׁאָר חֵילִין, וְכָל חֵילִין דִּלְהוֹן, אִתְכַּפְיָין וְלָא שָׁלְטֵי בְּעַלְמָא, וְיִשְׂרָאֵל (נ"א וי"ש) אִזְדַּמַּן עֲלַיְיהוּ לְסַלְקָא לוֹן עַל כֹּלָּא. וְאִי לָא, חֲמוֹר גָּרְמָא לוֹן לְיִשְׂרָאֵל לְמֵיהַךְ בְּגָלוּתָא, וּלְמִנְפַּל בֵּינֵי עַמְּמַיָא, וּלְמִשְׁלַט עֲלַיְיהוּ. וְכָל דָּא אַמַּאי, בְּגִין, וַיַּרְא מְנוּחָה כִּי טוֹב, וּמִתַּקְנָא קַמֵּיהּ, וְיָכִיל לְמִרְוַוח בְּגִינָהּ כַּמָּה טָבִין וְכַמָּה כִּסּוּפִין, וְסָטָא אוֹרְחֵיהּ דְּלָא לְמִסְבַּל עוּלָא דְאוֹרַיְיתָא. בְגִין כָּךְ וַיְהִי לְמַס עוֹבֵד.

בֹּא רְאֵה, כְּשֶׁאוֹתָם צַדִּיקֵי אֱמֶת מִשְׁתַּדְּלִים בַּתּוֹרָה, כָּל אוֹתָם כֹּחוֹת שְׁאָר הָעַמִּים, שֶׁל שְׁאָר הַחֲיָלוֹת, כָּל הַחֲיָלוֹת שֶׁלָּהֶם נִכְפִּים וְלֹא שׁוֹלְטִים בָּעוֹלָם, וְיִשְׂרָאֵל [ויש] מְזֻמָּנִים עֲלֵיהֶם לְהַעֲלוֹתָם עַל הַכֹּל. וְאִם לֹא, חֲמוֹר גּוֹרֵם לְיִשְׂרָאֵל לָלֶכֶת לַגָּלוּת וְלִפֹּל בֵּין הָעַמִּים וְלִשְׁלֹט עֲלֵיהֶם, וְכָל זֶה לָמָּה? מִשּׁוּם וַיַּרְא מְנֻחָה כִּי טוֹב, וּמְתֻקָּן לְפָנָיו, וְיָכוֹל לְהַרְוִיחַ בִּגְלָלָהּ כַּמָּה טוֹבוֹת וְכַמָּה כִסּוּפִים, וְהִטָּה דַרְכּוֹ שֶׁלֹּא לִסְבֹּל עֹל תּוֹרָה, מִשּׁוּם כָּךְ וַיְהִי לְמַס עֹבֵד.

בזוהר – זוהר חדש – מדרש רות דף קד:

בְּסִפְרוֹ שֶׁל אָדָם, שֶׁאַף עַל גַּב שֶׁנֶּחֱרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁלֹּא תָזוּז מִכְּרוּב אֶחָד לְעוֹלָמִים

וְגַם לֹא תַעֲבוּרִי מִזֶּה. רַב יֵיבָא סָבָא אֲמַר הָכֵי. מְלַמֵּד שֶׁהֶרְאָה לָהּ כְּרוּבִים. וְאִית בְּסִפְרָא דְאָדָם, דְּאַף עַל גַּב דְּאִתְחָרַב בֵּי מַקְדְּשָׁא, דְּלָא תָזוּז מֵחַד כְּרוּב לְעָלְמִין. כְּגַוְונָא דָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (רות ב) וְגַם לֹא תַעֲבוּרִי מִזֶּה, לֹא תָזוּזִי מֵחַד מִנְּהוֹן לְעָלְמִין.

וְגַם לֹא תַעֲבוּרִי מִזֶּה. רַבִּי יֵיבָא סָבָא אָמַר כָּךְ, מְלַמֵּד שֶׁהֶרְאָה לָהּ כְּרוּבִים. וְיֵשׁ בְּסִפְרוֹ שֶׁל אָדָם, שֶׁאַף עַל גַּב שֶׁנֶּחֱרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁלֹּא תָזוּז מִכְּרוּב אֶחָד לְעוֹלָמִים. כְּמוֹ זֶה, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (רות ב) וְגַם לֹא תַעֲבוּרִי מִזֶּה, לֹא תָזוּזִי מֵאֶחָד מֵהֶם לְעוֹלָמִים.

הֵם עֵינֵי ה' מְשׁוֹטְטוֹת בְּכָל הָאָרֶץ

וְעַל דָּא אִיהִי אָמְרַת עִם הַנְּעָרִים, אִינוּן ב' כְּרוּבִים, תִּדְבָּקִין וַדַּאי. וְכֵן בְּאִינוּן רְתִיכִין נוּקְבֵי. כְּדָּבָר אַחֵר, (שם) עֵינַיִךְ בַּשָּׂדֶה אֲשֶׁר יִקְצֹרוּן וְהָלַכְתְּ אַחֲרֵיהֶן. הַאי קְרָא לִדְרָשָׁא הוּא דְאָתָא. אֲבָל עֵינַיִךְ, (זכריה ד) הֵם עֵינֵי ה' מְשׁוֹטְטוֹת בְּכָל הָאָרֶץ. בַּשָּׂדֶה אֲשֶׁר יִקְצֹרוּן, דְּהוֹאִיל דִּמְשָׁטְטֵי בְּכָל עָלְמָא, וְהָלַכְתְּ אַחֲרֵיהֶן לְמִנְדַע.

וְעַל זֶה הִיא אָמְרָה עִם הַנְּעָרִים, אוֹתָם שְׁנֵי הַכְּרוּבִים, תִּדְבָּקִין וַדַּאי. וְכֵן עִם אוֹתָם הַמֶּרְכָּבוֹת הַנְּקֵבוֹת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שם) עֵינַיִךְ בַּשָּׂדֶה אֲשֶׁר יִקְצֹרוּן וְהָלַכְתְּ אַחֲרֵיהֶן. הַפָּסוּק הַזֶּה בָּא לְהִדָּרֵשׁ. אֲבָל עֵינַיִךְ, הֵם עֵינֵי ה' מְשׁוֹטְטוֹת בְּכָל הָאָרֶץ. בַּשָּׂדֶה אֲשֶׁר יִקְצֹרוּן, שֶׁהוֹאִיל שֶׁמְּשׁוֹטְטִים בְּכָל הָעוֹלָם, וְהָלַכְתְּ אַחֲרֵיהֶן לָדַעַת.

הֲלוֹא צִוִּיתִי אֶת הַנְּעָרִים לְבִלְתִּי נָגְעֵךְ, דְּהָא כְּרוּבִים לָא מִשְׁתַּכְּכֵי לְעָלְמִין, בְּגִין לְיָנְקָא מִינָהּ. כְּדָּבָר אַחֵר, (ישעיה סו) לְמַעַן תָּמֹצוּ וְהִתְעַנַּגְתֶּם מִזִּיז כְּבוֹדָהּ. וּבְהַהוּא זִימְנָא דְאִיהִי אָזְלַת בָּתַר עַיְינִין, לְמֶחֱמֵי כָּל עוֹבָדִין דְּעָלְמָא, אִינוּן כְּרוּבִין לָא קָרְבִין בַּהֲדָהּ, וְלָא מִתְעָרִין לְיָנְקָא מִינָהּ.

הֲלוֹא צִוִּיתִי אֶת הַנְּעָרִים לְבִלְתִּי נָגְעֵךְ, שֶׁהֲרֵי הַכְּרוּבִים לֹא שׁוֹכְכִים לְעוֹלָמִים, כְּדֵי לִינֹק מִמֶּנָּה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיהסו) לְמַעַן תָּמֹצּוּ וְהִתְעַנַּגְתֶּם מִזִּיז כְּבוֹדָהּ. וּבְאוֹתוֹ הַזְּמַן שֶׁהִיא הוֹלֶכֶת אַחַר הָעֵינַיִם לִרְאוֹת אֶת כָּל מַעֲשֵׂי הָעוֹלָם, אוֹתָם הַכְּרוּבִים אֵין קְרֵבִים אֵלֶיהָ, וְלֹא מִתְעוֹרְרִים לִינֹק מִמֶּנָּה.

הַמְּקוֹרוֹת הָעֶלְיוֹנִים שֶׁנִּקְרָאִים פָּנִים גְּדוֹלוֹת

וְצָמִית וְהָלַכְתְּ אֶל הַכֵּלִים. וְצָמִית, כַּד תֵּיאוּבְתֵּךְ לְיָנְקָא מֵרָזָא דְעַלְמָא עִילָּאָה, בְּאִתְעָרוּ דְּאִינוּן כְּרוּבִין, וּבְגִינֵהוֹן אִיהִי מִשְׁתַּקְיָא מִשַּׁקְיוּ עִילָּאָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, וְשָׁתִית מֵאֲשֶׁ"ר יִשְׁאֲבוּן הַנְּעָרִים, אִינוּן כְּרוּבִים. אֶל הַכֵּלִים, אִינוּן מְקוֹרִין עִילָּאִין דְּאִיקְרוּן אַנְפֵּי רַבְרְבֵי.

וְצָמִית וְהָלַכְתְּ אֶל הַכֵּלִים. וְצָמִת, כְּשֶׁתְּשׁוּקָתֵךְ לִינֹק מִסּוֹד הָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן בְּהִתְעוֹרְרוּת אוֹתָם הַכְּרוּבִים, וּבִשְׁבִילָם הִיא מֻשְׁקֵית מֵהַהַשְׁקָאָה הָעֶלְיוֹנָה, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וְשָׁתִית מֵאֲשֶׁ"ר יִשְׁאֲבוּן הַנְּעָרִים, אוֹתָם הַכְּרוּבִים. אֶל הַכֵּלִים – אוֹתָם הַמְּקוֹרוֹת הָעֶלְיוֹנִים שֶׁנִּקְרָאִים פָּנִים גְּדוֹלוֹת.

בזוהר – ספר בראשית – פרשת בראשית (דף כו ע"ב)

סוד עליון יש כאן

(אמר רבי אלעזר, אבא, יומא חד הוינא בבי מדרשא, ושאילו חברייא מאי ניהו דאמר רבי עקיבא לתלמידוי כשתגיעו לאבני שיש טהור אל תאמרו מים מים שמא תסתכנון גרמייכו דכתיב, (תהלים קא) דובר שקרים לא יכון לנגד עיני. אדהכי הא סבא דסבין קא נחית אמר לון רבנן, במאי קא תשתדלון. אמרו ליה ודאי בהא דאמר רבי עקיבא לתלמידוי כשתגיעו לאבני שיש וכו'. אמר לון ודאי רזא עלאה אית הכא. והא אוקמוה במתיבתא עלאה. ובגין דלא תטעון נחיתנא לכו ובגין (דאתגליא) רזא דא בינייכו דאיהי רזא עלאה טמירא מבני דרא.

[אמר רבי אלעזר, אבא, יום אחד הייתי בבית המדרש, ושאלו החברים, מהו שאמר רבי עקיבא לתלמידיו, כשתגיעו לאבני שיש טהור אל תאמרו מים מים שמא תסתכנו בעצמכם, שכתוב (תהלים קא) דבר שקרים לא יכון לנגד עיני? בין כך הנה זקן הזקנים. ירד ואמר להם, רבנן, במה אתם משתדלים? אמרו לו, ודאי בזה שאמר רבי עקיבא לתלמידיו כשתגיעו לאבני שיש וכו'. אמר להם, ודאי סוד עליון יש כאן, והרי פרשוה בישיבה העליונה, וכדי שלא תטעו ירדתי לכם, וכדי לגלות סוד זה ביניכם, שהוא סוד עליון טמיר מבני הדור].

Nâw

אבני שיש טהור – מהם יוצאים מים זכים

בודאי אבני שיש טהור אנון דמנהון מיין דכיין נפקין. ואנון רמיזין באת א רישא וסופא. ו' דאיהו נטוי בינייהו איהו עץ החיים. מאן דאכיל מניה וחי לעלם. ואלין ב' יודי"ן אנון רמיזין בוייצר. ואנון תרין יצירות. יצירה דעלאין ויצירה דתתאין. ואנון חכמה בראש וחכמה בסוף. תעלומות חכמה. ודאי אנון תעלומות מחכמה עלאה דתחות כתר עלאה.

[בודאי אבני שיש טהור הם שמהם יוצאים מים זכים, והם רמוזים באות א' בראש ובסוף. ו' שהוא נטוי ביניהם הוא עץ החיים. מי שאוכל ממנו – וחי לעולם. ושני היודי"ם האלה רמוזים בוייצר, והם שתי יצירות, יצירה של העליונים ויצירה של התחתונים. והם חכמה בראש וחכמה בסוף. תעלומות חכמה. ודאי הם תעלומות מחכמה עליונה שתחת כתר עליון].

שתי דמעות יורדות לים הגדול

ואנון לקבל ב' עיינין דבהון (שמות יח א) תרין דמעין נחתו בימא רבא. ואמאי נחתו. בגין דאורייתא מתרין לוחין אלין הוה משה נחית לישראל. ולא זכו בהון ואתברו ונפלו. ודא גרים אבודא דבית ראשון ושני. ואמאי נפלו בגין דפרח ו' מנייהו דאיהו ו' דוייצר. ויהיב לון אחרנין מסטרא דעץ הדעת טוב ורע דמתמן אתייהיבת אורייתא באסור והתר מימינא חיי ומשמאלא מותא.

[והם כנגד שתי עינים שבהם שתי דמעות יורדות לים הגדול. ולמה ירדו? בגלל שהתורה משני הלוחות הללו היה משה מוריד לישראל, ולא זכו בהם, ונשברו ונפלו, וזה גרם אבדן בית ראשון ושני. ולמה נפלו? בגלל שפרח ו' מהם, שהוא ו' של וייצר, ונתן להם אחרים מצד של עץ הדעת טוב ורע, שמשם נתנה תורה באסור והתר. מימין חיים, ומשמאל מות].

לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו

ובגין דא אמר רבי עקיבא לתלמידוי כשתגיעו לאבני שיש טהור אל תאמרו מים מים. לא תהוו שקילין אבני שיש טהור (נ"א דאנון ב' יודין דוייצר חכמה עלאה וחכמה תתאה) לאבנין אחרנין דאנון חיי ומותא דמתמן (קהלת י) לב חכם לימינו. ולב כסיל לשמאלו. ולא עוד אלא אתון תסתכנון גרמייכו. בגין דאלין דעץ הדעת טוב ורע אנון בפרודא. ואבני שיש טהור אנון ביחודא בלא פירודא כלל. ואי תימרון דהא אסתלק עץ החיים מנייהו ונפלו ואית פירודא בינייהו. דובר שקרים לא יכון לנגד עיני דהא לית תמן פירודא לעילא. דאלין דאתברו מאנון הוו. אתו לנשקא (דף כז ע"א) ליה פרח ואסתלק מנייהו).

[ולכן אמר רבי עקיבא לתלמידיו, כשתגיעו לאבני שיש טהור אל תאמרו מים מים. לא תהיו שוקלים אבני שיש טהור [נ"א: שהם שני יודי"ן של ויּיצּר, חָכמָה עליונָה וחָכמָה תחתונָה] לאבנים אחרות שהן חיים ומות, שמשם (קהלת י) לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו. ולא עוד, אלא אתם תסכנו עצמכם, בגלל שאלה של עץ הדעת טוב ורע הם בפרוד, ואבני שיש טהור הן ביחוד בלי פרוד כלל. ואם תאמרו שהרי הסתלק עץ החיים מהם ונפלו ויש ביניהם פרוד – דבר שקרים לא יכון לנגד עיני, שהרי אין שם פרוד למעלה. שאלה שנשברו היו מאלה. באו לנשק אותו, פרח והסתלק מהם].

Nâw

בזוהר – זוהר חדש – מדרש הנעלם על איכה דף קיב:

קוֹל הַשְּׁכִינָה, צּוֹוַחַת בְּכָל יוֹם שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִים

בִּשְׁפַל קוֹל הַטַחֲנָה, אִלֵּין אִינוּן כּוֹתְשֵׁי קְטוֹרֶת, דַּהֲווֹ יַהֲבֵי קָלָא בְּכָל יוֹמָא, בִּכְתִּישׁוּ דִּילֵיהּ. דָּבָר אַחֵר קוֹל הַטַחֲנָה, קָלָא דִּשְׁכִינְתָּא, צְוָוחָא בְּכָל יוֹמָא, שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִים, וְלֵית מַאן דְּיַשְׁגַּח בָּהּ.

בִּשְׁפַל קוֹל הַטַּחֲנָה (שם) – אֵלֶּה אוֹתָם כּוֹתְשֵׁי הַקְּטֹרֶת, שֶׁהָיוּ נוֹתְנִים קוֹל בְּכָל יוֹם בַּכְּתִישָׁה שֶׁלָּהּ. דָּבָר אַחֵר, קוֹל הַטַּחֲנָה – קוֹל הַשְּׁכִינָה, שֶׁצּוֹוַחַת בְּכָל יוֹם שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִים, וְאֵין מִי שֶׁיַּשְׁגִּיחַ עָלֶיהָ.

וְיִשַּׁחוּ כָּל בְּנוֹת הַשִּׁיר, אִלֵּין אִינוּן דְּסָלְקִין בְּדוּכָנָא בְּכָל יוֹמָא, וּמְנַגְנֵי נִיגוּנָא דְשִׁיר. כָּל, לְאַסְגָּאָה מַלְאֲכֵי עִילָּאָה לְעֵילָא, דַּהֲווֹ מִתְחַלְּקֵי מִשְׁמָרוֹת לְעֵילָא, לָקֳבֵל אִינוּן מִשְׁמָרוֹת לְתַתָּא. שַׁחוּ, אִלֵּין דִּלְתַתָּא. כִּבְיָכוֹל, אַף אִלֵּין דִּלְעֵילָא שַׁחוּ. גַּם מִגָּבֹהַּ יִירָאוּ. וְאַף עַל גַּב דְּמִגָּבוֹהַּ הֲווֹ נַנָּסָא, הֲווֹ דַּחֲלִין.

וְיִשַּׁחוּ כָּל בְּנוֹת הַשִּׁיר – אֵלּוּ אוֹתָם שֶׁעוֹלִים לַדּוּכָן בְּכָל יוֹם, וּמְנַגְּנִים נִגּוּן שֶׁל שִׁיר. כָּל – לְרַבּוֹת מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן לְמַעְלָה, שֶׁהָיוּ מִתְחַלְּקִים מִשְׁמָרוֹת לְמַעְלָה – כְּנֶגֶד אוֹתָם הַמִּשְׁמָרוֹת לְמַטָּה. שַׁחוּ אוֹתָם שֶׁלְּמַטָּה – כִּבְיָכוֹל אַף אֵלּוּ שֶׁלְּמַעְלָה שַׁחוּ. גַּם מִגָּבֹהַּ יִירָאוּ. וְאַף עַל גַּב שֶׁמִּגָּבוֹהַּ הֵם נַנָּסִים, הָיוּ פּוֹחֲדִים.

אֵיךְ נָשִׁיר אֶת שִׁיר ה' עַל אַדְמַת נֵכָר?

שַׁחוּ אִינוּן בְּנוֹת שִׁיר, בְּגִין דְּהָא פ' אֶלֶף לְוִיִּים, הֲווֹ יְדֵיהוֹן מְהַדְּקָן לַאֲחוֹרָא. כַּד מְטוֹ לְנַהֲרוֹת בָּבֶל, כִּנּוֹרֵיהוֹן הֲווֹ תַּלְיָין עַל אִילָנִין דְּתַמָּן. הֲווֹ שָׁאֲלִין לוֹן לְנַגְנָא. וְאָמְרֵי, (תהלים קלז) אֵיךְ נָשִׁיר אֶת שִׁיר ה' עַל אַדְמַת נֵכָר. נָשְׁכוּ בְּשִׁנֵּיהוֹן בּוֹהֲנֵי יְדֵיהוֹן וְכָרְתוּ לוֹן, וְלָא יָכִילוּ לְנַגְנָא, וּקְטָלוּ לוֹן.

שַׁחוּ אוֹתָם בְּנוֹת הַשִּׁיר, מִשּׁוּם שֶׁהֲרֵי שְׁמוֹנִים אֶלֶף לְוִיִּם הָיוּ יְדֵיהֶם מְהֻדָּקִים לְאָחוֹר. כְּשֶׁהִגִּיעוּ לְנַהֲרוֹת בָּבֶל, כִּנּוֹרוֹתֵיהֶם הָיוּ תְלוּיִים עַל הָאִילָנוֹת שָׁם, הָיוּ מְבַקְשִׁים מֵהֶם לְנַגֵּן, וְאוֹמְרִים (תהלים קלז) אֵיךְ נָשִׁיר אֶת שִׁיר ה' עַל אַדְמַת נֵכָר? נָשְׁכוּ בְּשִׁנֵּיהֶם בָּהֳנֵי יְדֵיהֶם וְכָרְתוּ אוֹתָם, וְלֹא יָכְלוּ לְנַגֵּן, וְהָרְגוּ אוֹתָם.

תְּנוּ לַה' אֱלֹהֵיכֶם כָּבוֹד בְּטֶרֶם יַחְשִׁיךְ

וְחַתְחַתִּים בַּדֶּרֶךְ, דְּהָא הֲווֹ אָזְלִין בְּרֵיחַיָּין עַל צַוָּארֵיהוֹן, וּמֵהַדּוֹקָא דְּהֲוָה תַּקִּיף, הֲווֹ נָפְלוּ אֶצְבְּעוֹתַיְיהוּ בְּאוֹרְחָא. וְיִרְמְיָה הֲוָה לָקֵיט לוֹן בְּטַלִּיתֵיהּ, וְנָשֵׁיק לוֹן, וּבָכֵי עֲלַיְיהוּ. וַהֲוָה אָמַר לְהוֹ, בָּנַי, וְלָא אֲמָרִית לְכוֹ, (ירמיה יג) תְּנוּ לַה' אֱלֹהֵיכֶם כָּבוֹד בְּטֶרֶם יַחְשִׁיךְ וְגו'. וְעַל דָּא כְתִיב, (שם ט) עַל הֶהָרִים אֶשָּׂא בְּכִי וָנֶהִי וְעַל נְאוֹת מִדְבָּר כו'.

וְחַתְחַתִּים בַּדֶּרֶךְ – שֶׁהֲרֵי הָיוּ הוֹלְכִים בְּרֵיחַיִם עַל צַוְּארֵיהֶם, וּמֵהַהִדּוּק שֶׁהָיָה חָזָק, הָיוּ נוֹפְלִים אֶצְבְּעוֹתֵיהֶם בַּדֶּרֶךְ, וְיִרְמְיָה הָיָה מְלַקְּטָם בְּטַלִּיתוֹ, וְנוֹשֵׁק אוֹתָם, וּבוֹכֶה עֲלֵיהֶם. וְהָיָה אוֹמֵר לָהֶם: בָּנַי, וְלֹא אָמַרְתִּי לָכֶם (ירמיה ג) תְּנוּ לַה' אֱלֹהֵיכֶם כָּבוֹד בְּטֶרֶם יַחְשִׁיךְ וְגוֹ'?! וְעַל זֶה כָּתוּב (שם ט) עַל הֶהָרִים אֶשָּׂא בְכִי וָנֶהִי וְעַל נְאוֹת מִדְבָּר קִינָה.

בזוהר – תיקוני הזוהר – תקונא שתין ושתא (דף צז ע"א)

סוֹד הָעֵץ שֶׁל עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בַּמֶּה הֲווֹ נָחֲתִין אִלֵּין חֲיָילִין, אָמַר לֵיהּ בְּרִי מָה אַתְּ חָשִׁיב דַּהֲווֹ נָחֲתִין, וַדַּאי הָא רָזָא דְאִילָנָא דְעִץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, דְּלָא עָתִיד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְגַלְיָיא לֵיהּ מְפוּרְסָם לְעָלְמָא אֶלָּא בֵּינֵי חַבְרַיָּא, עַד דְּיֵיתֵי דָרָא דְמַלְכָּא מְשִׁיחָא, אָמַר לֵיהּ כֵּיוָן דְּאִיהוּ אִתְגַּלְיָא בֵּינֵי חַבְרַיָּא מַאי נִיהוּ, אָמַר לֵיהּ בְּנִי, מִמַּרְאֵה מָתְנָיו וּלְמָעִִלָה הֲוָה טוֹב, מִמַּרְאֵה מָתְנָיו וּלְמַטָּה הֲוָה רָע, נְבוּכַדְנֶצַּר הֲוָה יָדַע בֵּיהּ, וְהָכִי עָבִיד צַלְמָא דִילֵיהּ, וּבֵיהּ אִשְׁתְּמוֹדָע אִילָנָא דְטוֹב וָרָע, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דניאל ב לב) רֵישֵׁיהּ דִּי דְהַב טָב, חֲדוֹהִי וּדְרָעוֹהִי דִי כְסָף, עַד הָכָא הֲוָה מִסִּטְרָא דְטוֹב, וּבְגִין דָּא אָמַר דִּי דְהַב טָב, מִמַּרְאֵה מָתְנָיו וּלְמַטָּה רַע, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שם) מֵעוֹהִי וְיַרְכָתֵיהּ דִּי נְחַשׁ מִסִּטְרָא דְנָחָשׁ הַקַּדְמוֹנִי.

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: בַּמָּה הָיוּ יוֹרְדִים הַחֲיָלוֹת הַלָּלוּ? אָמַר לוֹ: בְּנִי, מָה אַתָּה חוֹשֵׁב, שֶׁהָיוּ יוֹרְדִים? וַדַּאי זֶהוּ סוֹד הָעֵץ שֶׁל עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, שֶׁלֹּא עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְגַלּוֹתוֹ מְפֻרְסָם לָעוֹלָם, אֶלָּא בֵּין הַחֲבֵרִים, עַד שֶׁיָּבֹא הַדּוֹר שֶׁל מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ. אָמַר לוֹ: כֵּיוָן שֶׁהוּא הִתְגַּלָּה בֵּין הַחֲבֵרִים מַה הוּא? אָמַר לוֹ: בְּנִי, מִמַּרְאֵה מָתְנָיו וּלְמָעְלָה הָיָה טוֹב, מִמַּרְאֵה מָתְנָיו וּלְמַטָּה הָיָה רַע, נְבוּכַדְנֶצַּר הָיָה מַכִּיר בּוֹ, וְכָךְ עָשָׂה אֶת הַצֶּלֶם שֶׁלּוֹ, וּבוֹ נוֹדַע הָעֵץ שֶׁל טוֹב וָרָע, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב רֵאשֵׁהּ רֹאשׁוֹ שֶׁל זָהָב טוֹב, חָזֵהוּ וּזְרוֹעוֹתָיו שֶׁל כֶּסֶף. עַד כָּאן מִצַּד הַטּוֹב, וּמִשּׁוּם זֶה אָמַר שֶׁל זָהָב טוֹב, מִמַּרְאֵה מָתְנָיו וּלְמַטָּה רַע, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב מֵעָיו וְיַרְכוֹתָיו שֶׁל נְחֹשֶׁת, מִצַּד שֶׁל הַנָּחָשׁ הַקַּדְמוֹנִי.

מֵהָאִילָן הַזֶּה יוֹרְדוֹת נִשְׁמוֹת הָעֵרֶב רַב

וּמֵהַאי אִילָנָא נָחֲתִין נִשְׁמָתִין דְּעִרֶב רַב דְּאִינוּן דְּעִרְבוּבְיָא דְטוֹב וָרָע, וְכַמָּה נִימִין תַּלְיָין מֵהַאי אִילָנָא דְאִינוּן צְבָא הַשָּׁמַיִם, דִּי מְמַנָּן עַל כֹּכְבַיָּא וּמַזָּלֵי, וְכֻלְּהוּ מְעוּרָבִין טוֹב וָרָע, וַהֲווֹ עַנְפִין תַּלְיָין מֵהַאי סִטְרָא וּמֵהַאי סִטְרָא, אִלֵּין מְמִיתִין וְאִלֵּין מְחַיִּין, אִלֵּין שֵׁדִים מִסִּטְרָא דִשְׂמָאלָא, וְאִלֵּין מַלְאָכִים מִסִּטְרָא דִימִינָא, וַהֲווֹ יָדְעִין כָּל גַּוָּונִין דְּעַנְפִין דְּאִילָנָא דְאִינוּן מַזָּלוֹת וְכֹכָבִים, וַהֲווֹ לָקְטִין עִשְׂבִּין כְּגַוְונָא דְאִלֵּין גַּוָּונִין, וַהֲווֹ עָבְדִין דִּיּוֹקְנִין כְּפוּם הַהוּא מַזָּל דַּהֲווֹ בָּעָאן לְנַחְתָא לֵיהּ, כְּגוֹן טָלֶה אוֹ שׁוֹר אוֹ בְּתוּלָה אוֹ תְאוֹמִים דְּאִיהוּ צוּרַת אָדָם דּוּ פַּרְצוּפִין, דְּאִיהִי דִיּוֹקְנָא דְנוּקְבָא, אוֹ סַרְטָן אוֹ אַרְיֵה אוֹ מֹאזְנַיִם אוֹ עַקְרָב אוֹ קֶשֶׁת אוֹ גְדִי אוֹ דְלִי אוֹ דָגִים, וַהֲווֹ מְקַטְּרִין לוֹן בְּאִלֵּין עִשְׂבִּין בְּכָל גַּוָּון, לְכָל חַד כְּפוּם גַּוָּון דִּילֵיהּ לְעִילָא, וְהָכִי הֲווֹ עָבְדִין דִּיּוֹקְנִין דְּצוּרַת חַמָּה וּלְבָנָה וְשִׁבְעָה כֹּכְבֵי לֶכֶת, וַהֲווֹ מְקַטְּרִין לְכָל צוּרָה דַהֲווֹ בָּעָאן לְנַחְתָא לְעָלְמָא, וּבְגִין דָּא אִתְּמַר עֲלַיְיהוּ כֹּה אָמַר יהו"ה לַמְקַטְּרִים וְלַמְזַבְּחִים לַכֹּכָבִים וְלַמַּזָּלוֹת וְלַשֶּׁמֶשׁ אוֹ לַיָּרֵחַ אוֹ לְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִי.

וּמֵהָאִילָן הַזֶּה יוֹרְדוֹת נִשְׁמוֹת הָעֵרֶב רַב, שֶׁהֵם עִרְבּוּבְיָה שֶׁל טוֹב וָרָע, וְכַמָּה נִימִים תְּלוּיוֹת מֵהָעֵץ הַזֶּה, שֶׁהֵם צְבָא הַשָּׁמַיִם, שֶׁמְּמֻנִּים עַל הַכּוֹכָבִים וְהַמַּזָּלוֹת, וְכֻלָּם מְעֹרָבִים טוֹב וָרָע, וְהָיוּ הָעֲנָפִים תְּלוּיִים מֵהַצַּד הַזֶּה וּמֵהַצַּד הַזֶּה, אֵלּוּ מְמִיתִים וְאֵלּוּ מְחַיִּים, אֵלּוּ שֵׁדִים מִצַּד הַשְּׂמֹאל, וְאֵלּוּ מַלְאָכִים מִצַּד הַיָּמִין, וְהָיוּ יוֹדְעִים כָּל הַגְּוָנִים שֶׁל עַנְפֵי הָאִילָן שֶׁהֵם מַזָּלוֹת וְכוֹכָבִים, וְהָיוּ לוֹקְטִים עֲשָׂבִים כְּמוֹ שֶׁל הַגְּוָנִים הַלָּלוּ, וְהָיוּ עוֹשִׂים דְּמֻיּוֹת כְּפִי אוֹתוֹ הַמַּזָּל שֶׁהָיוּ רוֹצִים לְהוֹרִיד אוֹתוֹ, כְּמוֹ טָלֶה אוֹ שׁוֹר אוֹ בְתוּלָה אוֹ תְאוֹמִים, שֶׁהוּא צוּרַת אָדָם דּוּ פַּרְצוּפִים, שֶׁהִיא דְמוּת שֶׁל נְקֵבָה, אוֹ סַרְטָן אוֹ אַרְיֵה אוֹ מֹאזְנַיִם אוֹ עַקְרָב אוֹ קֶשֶׁת אוֹ גְדִי אוֹ דְלִי אוֹ דָגִים, וְהָיוּ מְקַטְּרִים לָהֶם בָּעֲשָׂבִים הַלָּלוּ בְּכָל צוּרָה, לְכָל אֶחָד כְּפִי הַצּוּרָה שֶׁלּוֹ לְמַעְלָה, וְכָךְ הָיוּ דְמֻיּוֹת שֶׁל צוּרַת חַמָּה וּלְבָנָה וְשִׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, וְהָיוּ מְקַטְּרִים לְכָל צוּרָה שֶׁהָיוּ רוֹצִים לְהוֹרִיד לָעוֹלָם, וּמִשּׁוּם זֶה נֶאֱמַר עֲלֵיהֶם כֹּה אָמַר יהו"ה לַמְקַטְּרִים וְלַמְזַבְּחִים לַכֹּכָבִים וְלַמַּזָּלוֹת וְלַשֶּׁמֶשׁ אוֹ לַיָּרֵחַ אוֹ לְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִי.

לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם יהו"ה אֱלֹהֶי"ךְ לַשָּׁוְא

אָמַר לֵיהּ מַאי לַמְזַבְּחִים, אָמַר לֵיהּ לְכָל דִּיּוֹקְנָא הֲווֹ עָבְדִין, דְּנָטְלִין בְּעִירָן אוֹ עוֹפִין כְּפוּם הַהוּא מַזָּל, וַהֲווֹ דָבְחִין עֲלַיְיהוּ, וְדָא אִיהוּ לַמְזַבְּחִים, וַהֲווֹ נָחֲתִין לוֹן וּמְמַלְּלִין עִמְּהוֹן וַהֲווֹ עָבְדֵי רְעוּתֵהוֹן, וְהַווּ סָגְדִין לוֹן וְהֵמָנִין בְּהוֹן, אָמַר לֵיהּ בְּמַאי הֲווֹ נָחֲתִין לוֹן, אָמַר לֵיהּ בְּרִי הֲווֹ יָדְעִין כָּל שְׁמָהָן דִּשְׁמָא מְפָרַשׁ, וַהֲווֹ מַשְׁבִּיעִין לוֹן, וּלְבָתַר עָאלִין שְׁמָא מְפָרַשׁ (דף צז ע"ב) בְּפוּמֵיהוֹן דְאִלֵין דִּיּוֹקְנִין וַהֲווֹ מְמַלְלָן, וְדָא אִיהוּ רָזָא דִקְרָא (ירמיה נא מד) וְהוֹצֵאתִי אֶת בִּלְעוֹ מִפִּיו, נָפַל שְׁמָא מְפָרַשׁ וּמִיָּד נָפְלַת צַלְמָא עַל אַנְפּוֹהִי, אָמַר לֵיהּ רַבִּי אֶלְעָזָר וְכִי אֵיךְ הֲוָה שְׁמָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מַלִּיל בְּהוֹן, אָמַר לֵיהּ בְּרִי עַל הַאי אִתְּמַר (שמות כ ז) לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם יהו"ה אלהי"ך לַשָּׁוְא כִּי לֹא יְנַקֶּה וכו', אָמַר לֵיהּ וְכִי יָכִיל בַּר נַשׁ לְאוֹלִיף שְׁמָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמַגָּנָא, אָמַר לֵיהּ אִין.

אָמַר לוֹ: מַה זֶּה לַמְזַבְּחִים? אָמַר לוֹ: לְכָל דְּמוּת הָיוּ עוֹשִׂים, שֶׁנּוֹטְלִים בְּהֵמוֹת אוֹ עוֹפוֹת כְּפִי אוֹתוֹ הַמַּזָּל וְהָיוּ זוֹבְחִים עֲלֵיהֶם, וְזֶהו לַמְזַבְּחִים, וְהָיוּ מוֹרִידִים אוֹתָם וּמְדַבְּרִים עִמָּהֶם, וְהָיוּ עוֹשִׂים רְצוֹנָם, וְהָיוּ מִשְׁתַּחֲוִים לָהֶם וּמַאֲמִינִים בָּהֶם. אָמַר לוֹ: בַּמָּה הָיוּ מוֹרִידִים אוֹתָם? אָמַר לוֹ: בְּנִי, הָיוּ יוֹדְעִים אֶת כָּל הַשֵּׁמוֹת שֶׁל הַשֵּׁם הַמְפֹרָשׁ וְהָיוּ מַשְׁבִּיעִים אוֹתָם, וְאַחַר כָּךְ מַכְנִיסִים אֶת הַשֵּׁם הַמְפֹרָשׁ בְּפִיהֶם שֶׁל הַדְּמֻיּוֹת הַלָּלוּ וְהָיוּ מְדַבְּרִים, וְזֶהוּ סוֹד הַכָּתוּב וְהוֹצֵאתִי אֶת בִּלְעוֹ מִפִּיו. נָפַל הַשֵּׁם הַמְפֹרָשׁ, וּמִיָּד נָפַל הַצֶּלֶם עַל פָּנָיו. אָמַר לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר: וְכִי אֵיךְ הָיָה שֵׁם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְדַבֵּר בָּהֶם? אָמַר לוֹ: בְּנִי, עַל זֶה נֶאֱמַר לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם יהו"ה אֱלֹהֶי"ךְ לַשָּׁוְא כִּי לֹא יְנַקֶּה וְכוּ'. אָמַר לוֹ: וְכִי יָכוֹל אָדָם לִלְמֹד אֶת שֵׁם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְחִנָּם? אָמַר לוֹ כֵּן.

לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי אֱלֹהֵי כֶסֶף וֵאלֹהֵי זָהָב

וּכְגַוְונָא דָא מָאן דְּנָפִיק מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד וְאַעִיל בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, אוֹ דְאַפִּיק זֶרַע מִנֵּיהּ מֵאוֹת בְּרִית קֹדֶשׁ וְאַעִיל בִּרְשׁוּת נוּכְרָאָה, כְּאִלּוּ הַאי נָטַע אִילָנָא דְטוֹב וָרָע, וּבְגִין הַאי בַּר דְּנָטַע בְּזוֹנָה אוֹ שִׁפְחָה אוֹ גוֹיָה אוֹ נִדָּה, אִתְּמַר (שם ד) לֹא תַעֲשֶׂה לְּךָ פֶסֶל, וְעַל בְּרַתָּא דְאִתְעֲבִידַת בְּגַוָּונָא דָא אִתְקְרִיאַת מַסֵּכָה, וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר (דברים כז טו) אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה פֶסֶל וּמַסֵּכָה וְגוֹמֵר, וְשָׂם בַּסָּתֶר, מַאי בַּסָּתֶר בְּסִתְרוֹ דְעָלְמָא, וּבְגִין דָּא אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא (שמות כ כג) לֹא תַעֲשׂוּן (אתי) אֱלֹהֵי כֶסֶף וִאלֹהֵי זָהָב, וְהָכִי אוּקְמוּהוּ חַבְרַיָּא לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי כִדְמוּת שַׁמָּשַׁי שֶׁמְּשַׁמְּשִׁין אוֹתִי (נ"א לפני) בַּמָּרוֹם, לְצַיְירָא בַסֵּתֶר דִּילִי שׁוּם צִיּוּר אוֹ דִמְיוֹן, דְּכָל מָאן דְּצִיֵּיר לְעִיל לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בַּסָּתֶר (דאיהי שכינתיה, כלילא מעשר ספיראן), שׁוּם צִיּוּר וְצֶלֶם וּדְמוּת כְּגַוְונָא דִמְצַיְירִין בְּשַׁמָּשִׁין דִּילֵיהּ, נִשְׁמָתֵיהּ אִתְלַבְּשַׁת בְּהַהוּא צַלְמָא, כַּד נָפְקַת מֵהַאי עָלְמָא, קָלָא נָפְקַת לְגַבָּהּ לְצַלְמָא תּוֹקְדוּן בְּנוּרָא, וּבְגִין דָּא אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא (ישעיה מ כה) וְאֶל מִי תְדַמְּיוּנִי וְאֶשְׁוְה יֹאמַר קָדוֹשׁ, וְאֶל מִי תְּדַמְּיוּן אֵ"ל וּמַה דְּמוּת תַּעַרְכוּ לוֹ (שם יח).

וּכְגוֹן זֶה מִי שֶׁמּוֹצִיא מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד וּמַכְנִיס בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, אוֹ שֶׁמּוֹצִיא זֶרַע מִמֶּנּוּ מֵאוֹת בְּרִית קֹדֶשׁ וּמַכְנִיס לִרְשׁוּת נָכְרִיָּה, כְּאִלּוּ זֶה נָטַע הָאִילָן שֶׁל טוֹב וָרָע, וּמִשּׁוּם זֶה בֵּן שֶׁנָּטַע בְּזוֹנָה אוֹ שִׁפְחָה אוֹ גוֹיָה אוֹ נִדָּה, נֶאֱמַר לֹא תַעֲשֶׂה לְּךְ פֶסֶל, וְעַל בַּת שֶׁנֶּעֶשְׂתָה בְּגָוֶן זֶה נִקְרֵאת מַסֵּכָה, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה פֶסֶל וּמַסֵּכָה וְגוֹמֵר, וְשָׂם בַסָּתֶר. מַה זֶּה בַּסָּתֶר? בְּסִתְרוֹ שֶׁל עוֹלָם, וּמִשּׁוּם זֶה אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי אֱלֹהֵי כֶסֶף וֵאלֹהֵי זָהָב, וְכָךְ פֵּרְשׁוּהוּ הַחֲבֵרִים, לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי כִּדְמוּת שַׁמָּשַׁי שֶׁמְּשַׁמְּשִׁים אוֹתִי (לפני) בַּמָּרוֹם לְצַיֵּר בַּסֵּתֶר שֶׁלִּי שׁוּם צִיּוּר אוֹ דִמְיוֹן, שֶׁכָּל מִי שֶׁצִּיֵּר לְמַעְלָה אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּסֵּתֶר (שהיא שכינתו הכלולה מעשר ספירות) שׁוּם צִיּוּר וְצֶלֶם וּדְמוּת כְּמוֹ שֶׁמְּצַיְּרִים בַּשַּׁמָּשִׁים שֶׁלּוֹ, נִשְׁמָתוֹ מִתְלַבֶּשֶׁת בְּאוֹתוֹ צֶלֶם כְּשֶׁיּוֹצֵאת מִן הָעוֹלָם הַזֶּה, וְקוֹל יוֹצֵא אֵלֶיהָ: אֶת הַצֶּלֶם הַזֶּה תִּשְׂרְפוּ בָאֵשׁ, וּמִשּׁוּם זֶה אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאֶל מִי תְדַמְּיוּנִי וְאֶשְׁוֶה יֹאמַר קָדוֹשׁ, וְאֶל מִי תְּדַמְּיוּן אֵ"ל וּמַה דְּמוּת תַּעַרְכוּ לוֹ.

וּבְרִי וַדַּאי כָּל מָאן דְּנָפִיק מֵרְשׁוּת הָרַבִּים וְאַעִיל בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד אוֹ מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד וְאַעִיל בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, כְּאִלּוּ עָרַב שְׁמָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בַּעֲבוֹדָה זָרָה, וְעָבִיד אִילָנָא דְטוֹב וָרָע, וְדָא הוּא רָזָא דַהֲוָה נָפִיק בְּלָעוֹ מִפִּיו, דְּבֵיהּ הֲוָה אָמַר צַלְמָא דִנְבוּכַדְנֶצַּר אָנֹכִי יהו"ה אלהי"ך, וּבְגִין דָּא לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם יהו"ה אלהי"ך לַשָּׁוְא, וְעָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַעִִקָרָא הַאי אִילָנָא מֵעָלְמָא וּלְאוֹקָדָא לֵיהּ בְּגֵיהִנָּם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שם א לא) וְהָיָה הֶחָסֹן לִנְעֹרֶת וְגוֹמֵר.

וּבְנִי, וַדַּאי כָּל מִי שֶׁמּוֹצִיא מֵרְשׁוּת הָרַבִּים וּמַכְנִיס לִרְשׁוּת הַיָּחִיד אוֹ מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד וּמַכְנִיס לִרְשׁוּת הָרַבִּים, כְּאִלּוּ עֵרַב אֶת שֵׁם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּעֲבוֹדָה זָרָה וְעָשָׂה עֵץ שֶׁל טוֹב וָרָע, וְזֶהוּ הַסּוֹד שֶׁל הָיָה מוֹצִיא בִּלְעוֹ מִפִּיו, שֶׁבּוֹ הָיָה אוֹמֵר צַלְמוֹ שֶׁל נְבוּכַדְנֶצַּר אָנֹכִי יהו"ה אֱלֹהֶי"ךְ, וּבִשְׁבִיל זֶה לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם יהו"ה אֱלֹהֶי"ךְ לַשָּׁוְא, וְעָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַעֲקֹר אֶת הָעֵץ הַזֶּה מִן הָעוֹלָם וְלִשְׂרֹף אוֹתוֹ בַּגֵּיהִנֹּם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וְהָיָה הֶחָסֹן לִנְעֹרֶת וְגוֹמֵר.

בִזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל הֵם בַּגָּלוּת, כְּאִלּוּ הֵם מְעֹרָבִים בָּאִילָן שֶׁל טוֹב וָרָע

אָמַר לֵיהּ רַבִּי אֶלְעָזָר, אִם כֵּן אֲסִיר לְעַמָּא לְאִשְׁתַּמְּשָׁא בְּשׁוּם מַלְאָךְ וְלָא בִשְׁמָא בְעָלְמָא בָתַר דְּאִית עִרְבוּבְיָא, אָמַר לֵיהּ בְּרִי לַאו הָכִי, דְהָא אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאָדָם (בראשית ב טז) מִכֹּל עִץ הַגָּן אָכוֹל תֹּאכֵל, מֵעִץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר הַאי הֲוָה קֳדָם דְּחָאב, בָּתַר דְּחָב וְנָחִית מֵאַתְרֵיהּ וְאִתְעָרַב בְּאִילָנָא דְטוֹב וָרָע, אָמַר לֵיהּ וַדַּאי הָכִי הוּא, וּבְזִמְנָא דְיִשְׂרָאֵל אִינוּן בְּגָלוּתָא, כְּאִלּוּ הֲווֹ מְעוּרָבִין בְּאִילָנָא דְטוֹב וָרָע, וּבְגִין דָּא אוּקְמוּהוּ קַדְמָאִין, יִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָא עוֹבְדִין עֲבוֹדָה זָרָה בְּטַהֲרָה הֵם.

אָמַר לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר: אִם כֵּן, אָסוּר לָעָם לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּשׁוּם מַלְאָךְ וְלֹא בְשֵׁם בָּעוֹלָם אַחַר שֶׁיֵּשׁ עִרְבּוּבְיָה. אָמַר לוֹ: בְּנִי, לֹא כָּךְ, שֶׁהֲרֵי אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָאָדָם, מִכֹּל עֵץ הַגָּן אָכוֹל תֹּאכֵל, מֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: זֶה הָיָה קֹדֶם שֶׁחָטָא, אַחַר שֶׁחָטָא וְיָרַד מִמְּקוֹמוֹ וְהִתְעָרֵב בָּעֵץ שֶׁל טוֹב וָרָע. אָמַר לוֹ: וַדַּאי כָּךְ הוּא, וּבִזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל הֵם בַּגָּלוּת, כְּאִלּוּ הֵם מְעֹרָבִים בָּאִילָן שֶׁל טוֹב וָרָע, וּמִשּׁוּם זֶה פֵּרְשׁוּהוּ הַקַּדְמוֹנִים, יִשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת עוֹבְדִים עֲבוֹדָה זָרָה, בְּטָהֳרָה הֵם.

בזוהר – תיקוני הזוהר – תקונא שתין ושתא (דף צז ע"א

אוֹי לָהֶם לְאוֹתָם שֶׁמַּנִּיחִים מִלַּעֲסֹק בַּתּוֹרָה

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן וַוי לוֹן לְאִינוּן דְּמַנִּיחִין לְאִשְׁתַּדְלָא בְּאוֹרַיְיתָא דְאִתְּמַר בָּהּ וְלָקַח גַּם מֵעִץ הַחַיִּים, וּבְפִקּוּדִין דִּילָהּ דְּאִינוּן אִיבָּא דְאִילָנָא דְאִתְּמַר בֵּיהּ וְאָכַל וָחַי לְעוֹלָם, וְאָזְלִין בָּתַר אִלֵּין דִּמְפַתֵּי לוֹן מִסִּטְרָא דְנָחָשׁ הַקַּדְמוֹנִי, דְאָמְרֵי לוֹן הִשְׁתַּדְלוּן בְּמַלְאָכַיָּא דִמְמַנָּן עַל כֹּכְבַיָּא וְשִׁמְשָׁא וְסִיהֲרָא, וְעַל אִלֵּין דִּמְמַנָּן עַל רוּחִין וְשֵׁדִין, לְמֶהֱוִי כֵאלֹהִי"ם יוֹדְעִי טוֹב וָרָע, וַעֲלַיְיהוּ (דף צז ע"א) אִתְּמַר, (עי, מ"ב כג, וירמיה מד), כֹּה אָמַר יהו"ה לַמְזַבְּחִים וְלַמְקַטְּרִים לַכֹּכָבִים וְלַמַּזָּלוֹת וְלַשֶּׁמֶשׁ וְלַיָּרֵחַ וּלְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִי, וְדָא אִיהוּ דְמַנִּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאָדָם וּמֵעִץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ וְגוֹמֵר, וּבִלְעָם חַיָּיבָא בְהַאי הֲוָה מִשְׁתַּדֵּל, וְדוֹר אֱנוֹשׁ וְדוֹר הַמַּבּוּל וְדוֹר הַפְלָגָה, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַעִִקַר לוֹן מֵעָלְמָא דֵין וּמֵעָלְמָא דְאָתֵי, וְדָא אִיהוּ (בראשית ב יז) כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת, מוֹת בְּעָלְמָא דֵין וְתָמוּת בְּעָלְמָא דְאָתֵי, וְחוֹבָא דָא גָרִים חָרְבָּן בֵּי מַקְדְּשָׁא וְגָלוּת יִשְׂרָאֵל בֵּין אוּמִין דְּעָלְמָא וְאִתְקְטִילוּ מִנַּיְיהוּ.

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: אוֹי לָהֶם לְאוֹתָם שֶׁמַּנִּיחִים מִלַּעֲסֹק בַּתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ וְלָקַח גַּם מֵעֵץ הַחַיִּים, וּבְמִצְווֹתֶיהָ שֶׁהֵן פְּרִי הָאִילָן, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ וְאָכַל וָחַי לְעֹלָם, וְהוֹלְכִים אַחַר אֵלּוּ שֶׁמְּפַתִּים אוֹתָם מִצַּד הַנָּחָשׁ הַקַּדְמוֹנִי, שֶׁאוֹמְרִים לָהֶם, הִשְׁתַּדְּלוּ בַּמַּלְאָכִים שֶׁמְּמֻנִּים עַל הַכּוֹכָבִים וְהַשֶּׁמֶשׁ וְהַלְּבָנָה, וְעַל אֵלּוּ שֶׁמְּמֻנִּים עַל רוּחוֹת וְשֵׁדִים, לִהְיוֹת כֵּאלֹהִי"ם יֹדְעֵי טוֹב וָרָע, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר כֹּה אָמַר יהו"ה לַמְזַבְּחִים וְלַמְקַטְּרִים לַכֹּכָבִים וְלַמַּזָּלוֹת וְלַשֶּׁמֶשׁ וְלַיָּרֵחַ וּלְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִי, וְזֶהוּ שֶׁצִּוָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הָאָדָם, וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ וְגוֹמֵר, וּבִלְעָם הָרָשָׁע הָיָה מִתְעַסֵּק עִם זֶה, וְדוֹר אֱנוֹשׁ וְדוֹר הַמַּבּוּל וְדוֹר הַפְּלַגָּה, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָקַר אוֹתָם מֵהָעוֹלָם הַזֶּה וּמֵהָעוֹלָם הַבָּא, וְזֶהוּ כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךְ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת, מוֹת – בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְתָמוּת – בָּעוֹלָם הַבָּא, וְהַחֵטְא הַזֶּה גָּרַם אֶת חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְגָלוּת יִשְׂרָאֵל בֵּין אֻמּוֹת הָעוֹלָם וְנֶהֶרְגוּ מֵהֶם.

בַמֶּה הָיָה מְיַסֵּר אוֹתָם הַנָּבִיא? הָיָה אוֹמֵר לָהֶם שֶׁיַּחְזְרוּ בִתְשׁוּבָה

דְּכָל חַד הֲוָה מְזַבַּח וּמְקַטֵּר, וַהֲווֹ נָחְתִין חֲיָילִין דִּלְעִילָא, וְכַד הֲוָה נָבִיא מְיַסֵּר לוֹן, מַה כְּתִיב בְּהוֹן (עי, ירמיה מד ה) וְלֹא שָׁמְעוּ לְקוֹל נָבִיא וְחוֹזֶה, וּבַמֶּה הֲוָה מְיַסֵּר לוֹן נָבִיא, הֲוָה אוֹמֵר לְהוֹן דִּיְהוֹן חָזְרִין בִּתְיוּבְתָּא, וְאִי לַאו וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת יְבוּלָהּ (דברים יא יז), וְאִינוּן הֲווֹ מְזַלְזְלִין בֵּיהּ, וַהֲווֹ אָמְרִין אֲנַן אוֹמִינָן לְאִלֵּין דִּמְמַנָּן עַל מִטְרָא, וְכָפִינָן לְהוֹן לְנַחְתָא מִטְרָא, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַחֲלִיף לְהוֹן לִמְמַנָּן בִּשְׁלִיחוּתַיְיהוּ בְּגִינַיְיהוּ, וְקָטִיל לוֹן וְחָרִיב בֵּי מַקְדְּשָׁא בְגִינַיְיהוּ, וְגָלוּ יִשְׂרָאֵל בֵּין אוּמִין דְּעָלְמָא, וְדָא אִיהוּ חוֹבָא דְאָדָם דְּגָרַם לֵיהּ חִוְיָא מִיתָה לֵיהּ וּלְאִתְּתֵיהּ, דְּפַתֵּי לוֹן בְּהַהוּא אִילָנָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית ג ה) כִּי יוֹדֵעַ אלהי"ם וכו', וּבְגִין דָּא מַנִּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְבַר נַשׁ בַּמֶּה שֶׁהוֹרְשֵׁתָ הִתְבּוֹנָן אֵין לָךְ עִסֶק בַּנִּסְתָּרוֹת.

שֶׁכָּל אֶחָד הָיָה מְזַבֵּחַ וּמְקַטֵּר, וְהָיוּ יוֹרְדִים הַחֲיָלוֹת שֶׁלְּמַעְלָה, וּכְשֶׁהָיָה הַנָּבִיא מְיַסֵּר אוֹתָם, מַה כָּתוּב בָּהֶם? וְלֹא שָׁמְעוּ לְקוֹל נָבִיא וְחוֹזֶה, וּבַמֶּה הָיָה מְיַסֵּר אוֹתָם הַנָּבִיא? הָיָה אוֹמֵר לָהֶם שֶׁיַּחְזְרוּ בִתְשׁוּבָה, וְאִם לֹא – וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת יְבוּלָהּ, וְהֵם הָיוּ מְזַלְזְלִים בּוֹ, וְהָיוּ אוֹמְרִים, אָנוּ הִשְׁבַּעְנוּ אֶת אֵלו שֶׁמְּמֻנִּים עַל הַמָּטָר וְכָפִינוּ אוֹתָם לְהוֹרִיד מָטָר, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֶחֱלִיף לָהֶם אֶת הַמְמֻנִּים בִּשְׁלִיחוּתָם בִּשְׁבִילָם, וְהָרַג אוֹתָם, וְהֶחֱרִיב אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּשְׁבִילָם, וְגָלוּ יִשְׂרָאֵל לְבֵין אֻמּוֹת הָעוֹלָם, וְזֶהוּ הַחֵטְא שֶׁל אָדָם שֶׁגָּרַם לוֹ הַנָּחָשׁ מִיתָה לוֹ וּלְאִשְׁתּוֹ, שֶׁפִּתָּה אוֹתָם בְּאוֹתוֹ הָעֵץ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב כִּי יוֹדֵעַ אֱלֹהִי"ם וְכוּ', וּמִשּׁוּם זֶה צִוָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָאָדָם. בְּמַה שֶּׁהָרְשֵׁיתָ הִתְבּוֹנֵן, אֵין לְךְ עֵסֶק בְּנִסְתָּרוֹת.

בזוהר – ספר שמות – פרשת פקודי (דף רנ"ד ע"א)

מִּיכָאֵל אוֹר הַיָּמִין, הָאַפּוֹטְרוֹפּוֹס הַגָּדוֹל שֶׁל יִשְׂרָאֵל

הַאי מִיכָאֵל, נְהוֹרָא יְמִינָא, אַפָטְרוֹפוֹסָא רַבָּא דְּיִשְׂרָאֵל. בְּגִין, דְּכַד סִטְרָא אַחֲרָא קַיְּימָא לְאַסְטָאָה עָלַיְיהוּ דְּיִשְׂרָאֵל, כְּדֵין מִיכָאֵל טָעַן עִמֵּיהּ, וְאִתְעָבִיד סַנֵּיגוֹרְיָא עָלַיְיהוּ דְּיִשְׂרָאֵל, וְאִשְׁתְּזִבָן מֵהַהוּא קַטֵיגוֹרְיָא דְּמָארֵי בַּעֲלֵי דְּבָבוּ דְּיִשְׂרָאֵל.

הַמִּיכָאֵל הַזֶּה, אוֹר הַיָּמִין, הָאַפּוֹטְרוֹפּוֹס הַגָּדוֹל שֶׁל יִשְׂרָאֵל. מִשּׁוּם שֶׁכַּאֲשֶׁר עוֹמֵד הַצַּד הָאַחֵר לְהַשְׂטִין עַל יִשְׂרָאֵל, אָז מִיכָאֵל טוֹעֵן כְּנֶגְדּוֹ, וְנַעֲשֶׂה סָנֵגוֹר עַל יִשְׂרָאֵל, וְהֵם נִצָּלִים מֵאוֹתוֹ הַקָּטֵגוֹר שֶׁל בַּעֲלֵי שִׂנְאַת יִשְׂרָאֵל.

בַּר בְּזִמְנָא דְּאִיחְרַב יְרוּשָׁלַם, דְּהָא כְּדֵין אִתְגַבָּרוּ חוֹבִין וּמִיכָאֵל לָא יָכִיל בַּהֲדֵיהּ דְּסִטְרָא אַחֲרָא, דְּטַעֲנָתֵיהּ דְּמִיכָאֵל תְּבִירָא עָלַיְיהוּ דְּיִשְׂרָאֵל, וּכְדֵין (איכה ב) הֵשִׁיב אָחוֹר יְמִינוֹ מִפְּנֵי אוֹיֵב.

פְּרָט לַזְּמַן שֶׁחָרְבָה יְרוּשָׁלַיִם, שֶׁהֲרֵי אָז הִתְגַּבְּרוּ הַחֲטָאִים, וּמִיכָאֵל לֹא יָכֹל עִמּוֹ שֶׁל הַצַּד הָאַחֵר, שֶׁטַּעֲנָתוֹ שֶׁל מִיכָאֵל עַל יִשְׂרָאֵל נִשְׁבְּרָה, וְאָז – (איכה ב) הֵשִׁיב אָחוֹר יְמִינוֹ מִפְּנֵי אוֹיֵב.

הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה חֶסֶד

בְּסִטְרָא דְּצָפוֹן, קַיְּימָא נְהוֹרָא אַחֲרָא, דְּהָא אִיהוּ קַיְּימָא (ס"א לנטלא) לְבַטְּלָא דִּינָא מִבֵּי הֵיכָלָא רְבִיעָאָה. וְיָהַב לַמְמָנָא דְּפִתְחָא דִּבְהַהוּא פִּתְחָא קַיְּימָא מְמָנָן אַחֲרָן דְּאִינּוּן דְּבִסְטַר מְסַאֲבָא, מְחַכָּאן לְהַהוּא מְמָנָא וְנַטְלֵי דִּינָא. וּלְזִמְנִין דְּהַאי נְהוֹרָא דְּבְסִטְרָא דְּצָפוֹן, אִיהוּ עָבִיד דִּינָא, וְלָא יִתְמְסָר בִּידָא דְּסִטְרָא אַחֲרָא. בְּגִין דְּכָל דִּינִין דְּאִתְעָבֵידוּ בֵּיהּ, אִית לוֹן אַסְוָותָא. וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָבִיד חֶסֶד בְּאִינּוּן אַתְרֵי.

בְּצַד הַצָּפוֹן עוֹמֵד אוֹר אַחֵר, שֶׁהֲרֵי הוּא עוֹמֵד (לטל) לְבַטֵּל דִּין מִבֵּית הַהֵיכָל הָרְבִיעִי. וְנוֹתֵן לַמְמֻנֶּה שֶׁל אוֹתוֹ הַפֶּתַח, שֶׁבְּאוֹתוֹ הַפֶּתַח עוֹמְדִים מְמֻנִּים אֲחֵרִים שֶׁהֵם בְּצַד הַטֻּמְאָה, מְחַכִּים לְאוֹתוֹ הַמְמֻנֶּה וְנוֹטְלִים דִּין. וְלִפְעָמִים שֶׁהָאוֹר הַזֶּה שֶׁבְּצַד הַצָּפוֹן הוּא עוֹשֶׂה דִּין, וְלֹא נִמְסָר בְּיַד הַצַּד הָאַחֵר, מִשּׁוּם שֶׁכָּל הַדִּינִים שֶׁנַּעֲשׂוּ בוֹ יֵשׁ לָהֶם רְפוּאוֹת, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה חֶסֶד בְּאוֹתָם מְקוֹמוֹת.

Nâw

להמשך קריאה: להורדת הספר

: ספר זוהר בין המצרים

הקדמה

יהודי ובן ישיבה יקר

חטא אדם הראשון היה על שלא בחר להתעסק בעץ החיים (דהיינו חכמת הנסתר והזוהר הקדוש)

פגם כל הדורות עד אברהם אבינו שלא למדו תורת הקבלה, להכיר בוראם.

חורבן בית המקדש והמניעה לבנותה על שלא לומדים חכמה זו

לוּ עַמִּי שׁוֹמֵעַ לִי, הָיוּ לוֹמְדִים עִם תִּינוֹק בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים, סֵפֶר הַזֹּהַר וְתִּיקוּנִים

אין מי שיעזור למשה להוציא השכינה מגלותה

אין מי שיעזור לז"א להוציא שכינתו מן הגלות

מי שלא למד סוד, טוב לו שלא נברא, ויתגלגל עוד פעם

תורתו שלא לשמה

ככלבים הצועקים הב הב

ספק פיקוח נפש

עת צרה היא ליעקב!!!

ירידת הדורות מפני חוסר לימוד הזוהר הקדוש

מעכב הגאולה

מי שלא לומד זוהר הקדוש מחריב את העולם

טוב שלא נברא בעולם ולא ילמד לא תורה שבכתב ולא תורה שבעל פה

Nâw

קרוב לימות המשיח, אפילו תינוקות שבעולם ידעו סודות החכמה

Nâw

לפני ביאת המשיח יהיה צירוף גדול

מעשה שהיה עם כ"ק מרן בעל הסולם נשמת האריז"ל לפני השואה

זעקה גדולה ומרה מהגה"צ גאב"ד האלמין שליט"א

גזירת הגיוס – כי לא אמרו ללמוד זוהר

גזירת הגיוס באה, בגלל שלא למדו זוהר הקדוש ופנימיות התורה בישיבות ובכוללים.

העיתונים מלאים מינות ואפיקורסות כתוב שם: "הראש ממשלה אשם, פלוני אשם וכו""

בואו ונלמד מאחי יוסף הקדושים – אבל – אשמים אנחנו!

להאשים את השני זה לא יעזור, בואו נתקן את המעוות לפני שיהיה מאוחר מדי!

אזהרה חמורה!

הסכמת רבי מנחם מענכין על איפה שלימה:

אבל אשמים אנחנו על אחינו !

מעמיד עליהם מלך קשה כהמן

אנחנו לפני הסוף! כולנו מוכנים ומחכים למשהו גדול, השאלה – מתי?

Nâw

אזהרה אחרונה מהעולם העליון לפני השואה – תשע"ג – תשע"ה

חובת השעה: לעשות תשובה שלמה, לימוד הזוהר הקדוש, ולהתקרב כמה שיותר לבורא עולם!

הצדיקים מגן עדן זועקים לכל יהודי/ה: "אל תשאירו אותנו פה, תחזרו בתשובה!"

(מתוך שיחה עם הצדיק רבי יוחנן באנון זצ"ל – אחרי מוות קליני, כסלו תשע"ג, הספור נמצא בעלון # 196 למה?)

לימוד הזוהר מקדש כמו הקרבנות

ללא צער חבלי משיח

להבין את הנגלה על ידי הנסתר

אין לו לה' קורת רוח בעולם רק כשעוסקים בו

מיד נגאלים

Nâw

לא לתת מנוחה לה' עד שיגאלנו

קימו וקבלו היהודים להחזיק בלמוד הקדוש הזה

ללמוד זוהר ותיקונים וחסידות

נְעָרִים קְטַנִּים יִלְמְדוּ מִסּוֹד הַשֵּׁם

מִקְּטַנִּים עַד גְּדוֹלִים חַיָּבִים לִלְמֹד זֹהַר הַקָּדוֹשׁ

בזכותך היגעתי!

הלואי שנזכה להיות מן הזוכים המאושרים, שהמשיח בכבודו ובעצמו יעיד עלינו – "בזכותך הגעתי".

Nâw

זֶה הַיּוֹם עָשָׂה ה' נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ:

בּרוּכים הַבָּאים בְּשֵׁם ה' בֵּרַכְנוּכֶם מִבֵּית ה':

הוֹדוּ לַיהֹוָה כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:

שזכינו להתאסף כאן במקום שלא זזה השכינה מעולם כמו שכתוב בזוהר הקדוש (שמות ה.),

התכנית שנאמר כולנו ביחד את ארבעת התיקונים שנדפס בספר זוהר המגן

Nâw

ידוע שבעל הסולם זיע"א רצה להציל את ה6 מיליון יהודים על ידי לימוד הזוהר הקדוש, הלך לרבנים

שִׂמְחַת הָרַשְׁבִּ"י עִם לוֹמְדֵי הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ:

כמה שווה הלימוד הזה שאנחנו לומדים עכשיו כעשר דקות

כמה שווה דקה אחת לימוד הזוהר הקדוש

ואם זה עשר דקות הכל ב10 – ששים קוואדריליון 60,000,000,000,000,000,.

עם ישראל רחמנים בני רחמנים, מתאחדים וקוראים את התהילים ללא הרף.

ולכן יהודים יקרים, הבה נתאחד כאיש אחד בלב אחד לקרוא דקה זוהר אחד ביום, ובע"ה תפילותינו יענו מהשמים במהרה.

שִׂמְחַת הָרַשְׁבִּ"י עִם לוֹמְדֵי הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ:

קְרִיאָה קְדוֹשָׁה לְאַחֵינוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל

Nâw

ספר

זוהר קול ברמה

והוא ליקוט מכל ספרי הזוהר

על חורבן בית המקדש ובין המצרים והגאולה, ביאת המשיח, ועוד.

בזוהר – ספר בראשית – פרשת ויגש אליו (דף רי ע"א)

שִׂמְחוּ אֶת יְרוּשָׁלַם וְגִילוּ בָהּ כָּל אוֹהֲבֶיהָ שִׂישׂוּ אִתָּהּ מָשׂוֹשׂ

וַיִּקְרָא ה' אֱלֹהִים צְבָאוֹת בַּיּוֹם הַהוּא לִבְכִי וּלְמִסְפֵּד וּלְקָרְחָה וְלַחֲגֹר שַׂק

הֵן אֶרְאֶלָּם צָעֲקוּ חֻצָה מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם מַר יִבְכָּיוּן

Nâw

בזוהר – ספר שמות – פרשת שמות (דף ח' ע"א)

מַלְאָכִים עֶלְיוֹנִים שֶׁנִּקְרָאֵים אֲבֵלֵי צִיּוֹן

זוהר בלשון הקודש תיקוני הזוהר (תקונא תמינאה)

נָּחָשׁ אֵשֶׁת זְנוּנִים הֶחֱרִיבָה אֶת בֵּית הַשְּׁכִינָה

גָּדוֹל יִהְיֶה כְּבוֹד הַבַּיִת הַזֶּה הָאַחֲרוֹן מִן הָרִאשׁוֹן

וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה

זוהר – ספר במדבר פרשת בלק (דף קצ"ז ע"א)

אֵיכָה אֵיכָה? אֶלָּא הִיא רוֹמֶזֶת עַל שְׁנֵי חֻרְבָּנוֹת שֶׁל שְׁנֵי בָּתֵּי הַמִּקְדָּשׁ

בזוהר – ספר במדבר – פרשת פנחס (דף רמ"ג ע"א)

נְתָנַנִי שּמֵמָה כָּל הַיּוֹם דָּוָה

זוהר – ספר במדבר פרשת פנחס (דף רט"ו ע"ב)

לֹא נִרְאֵית קֶשֶׁת אֶלָּא לְהָגֵן עַל הָעוֹלָם

וּבָנָיו נִקְרָאִים עַבְדֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא

אוֹ"ר נִקְרָא רָ"ז

מַה שְּׁאֵלָתֵךְ וְיִנָּתֶן לָךְ

בזוהר – ספר שמות – פרשת פקודי (דף רמ"ה ע"א)

הֵן אֶרְאֶלָּם צָעֲקוּ חֻצָה מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם מַר יִבְכָּיוּן

בזוהר – ספר שמות – פרשת בשלח (דף נ"ה ע"א)

זֶה ה' קִוִּינוּ לוֹ נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ

בזוהר – ספר בראשית – פרשת נח (דף סא ע"א)

עָשָׂה ה' אֲשֶׁר זָמָם בִּצַּע אֶמְרָתוֹ אֲשֶׁר צִוָּה מִימֵי קֶדֶם

עָשָׂה ה' אֲשֶׁר זָמָם

וּבַאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּה

Nâw

בְּשָׁעָה שֶׁנַּעֲשֶׂה דִין בָּרְשָׁעִים, חֶדְווֹת וְתִשְׁבָּחוֹת לְפָנָיו עַל שֶׁנֶּאֶבְדוּ מֵהָעוֹלָם

Nâw

הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ עוֹשֶׂה דִין בְּטֶרֶם מַגִּיעַ זְמַנָּם

בזוהר – זוהר חדש – פרשת בלק

קָרוֹב דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל

שִׁשָּׁה יָמִים הָיוּ בָּעוֹלָם

בָּכָה רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר: אוֹי שֶׁהַגָּלוּת נִמְשֶׁכֶת, וּמִי יָכוֹל לִסְבֹּל אוֹתָהּ

עַל כֵּן אָמַרְתִּי שְׁעוּ מִנִּי אֲמָרֵר בַּבֶּכִיִ אַל תָּאִיצוּ לְנַחֲמֵנִי עַל שֹׁד בַּת עַמִּי

Nâw

בָּנַי, בָּנַי אֲהוּבֵי מֵעַי, גִּדַּלְתִּי אֶתְכֶם וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם כְּמוֹ אָב שֶׁנּוֹטֵל אֶת בְּנוֹ

מֹשֶׁה, הָרוֹעֶה הַנֶּאֱמָן, אֵיךְ לֹא תַשְׁגִּיחַ עַל בָּנַי

בָּנַי בָּנַי, וַי עֲלֵיכֶם וְעָלַי

Nâw

אַל תּוֹדִיעוּ זֶה לְיַעֲקֹב אֲבִיהֶם, שֶׁלֹּא יִתְהַפֵּךְ הָעוֹלָם בְּרֶגַע

מַה נַּעֲשֶׂה מִבָּנֵינוּ, מַה הֵם יַעֲשׂוּ?

רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ

כָּל צִבְאוֹת הַשָּׁמַיִם חָשְׁבוּ שֶׁיִּתְהַפְּכוּ כָּל הָעוֹלָמוֹת

נִשְׁבַּע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִגְאֹל אֶת יִשְׂרָאֵל וּלְהוֹצִיאָם מִן הַגָּלוּת

כָל הַקִּינָה שֶׁל אַלְפָא בֵּיתָא, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְבַדּוֹ אָמַר אוֹתָהּ

אֶרְאֶנּוּ וְלֹא עַתָּה. לְמִי אָמַר אֶרְאֶנּוּ?

דָּרַךָ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב, רַבִּי רַבִּי, כַּמָּה רָזִין סְתִימִין כְּלִילָן הָכָא.

דָּרַךָ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב. רַבִּי רַבִּי, כַּמָּה נִסְתָּרוֹת כְּלוּלִים כָּאן.

Nâw

בזוהר – ספר בראשית – פרשת נח (דף ע ע"א)

מִזְּמַן שֶׁנֶּחֱרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, לֹא נִמְצְאוּ בְרָכוֹת לְמַעְלָה וּלְמַטָּה

יִּשְׂרָאֵל לֹא שְׁרוּיִים בָּאָרֶץ – צָּרִיךְ לְהַדְלִיק מְאוֹרוֹת וּלְהִמָּצֵא בְרָכוֹת

בזוהר – זוהר חדש – פרשת בראשית

כַּמָּה יֵשׁ לָאֲנָשִׁים לְהִשָּׁמֵר מֵחֲטָאֵיהֶם וּלְהִתְעַסֵּק בִּרְצוֹן רִבּוֹנָם

לֹּא חָרְבָה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עַד שֶׁעָבְדוּ שִׁבְעָה בָּתֵּי דִינִים עֲבוֹדָה זָרָה

כְּשֶׁבֵּן לֹא עוֹשֶׂה רְצוֹן אָבִיו, עַל אִמּוֹ מֻטָּל לְהַלְקוֹתוֹ וּלְהַנְהִיגוֹ בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה

הָרִאשׁוֹן שֶׁהָיָה בָהֶם, יָרָבְעָם, הֵעִיר בָּעוֹלָם אֶת צַד הַשְּׂמֹאל וְעָשָׂה שְׁנֵי עֲגָלִים

כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל עוֹלָה בְּשִׁבְעָה

עַד שֶׁהָיוּ בִּירוּשָׁלַיִם לְמַטָּה, עֲשָׂרָה מְלָכִים רְשָׁעִים לֹא נֶחְרְבָה

וַיֶּחְכַּם מִכָּל הָאָדָם, שֶׁנִּבְנָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ

לֹא הִשְׁלִים מַה שֶּׁהָיָה לוֹ לְהַשְׁלִים הַכֹּל אַחֲרֵי דָוִד

תַּחַת עֶבֶד כִּי יִמְלוֹךְ, וְשִׁפְחָה כִּי תִירַשׁ גְּבִרְתָּהּ

וְעָלוּ מוֹשִׁיעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו

וְהָיְתָה לַה' הַמְּלוּכָה

וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד

אָז הָיִיתִי בְּעֵינָיו כְּמוֹצֵאת שָׁלוֹם

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹקֵינוּ ה' אֶחָד, לְקַשֵּׁר אֶת כָּל קִשְׁרֵי הָאֱמוּנָה

כָּל הַמַּאֲרִיךְ בְּאֶחָד, מַאֲרִיכִים לוֹ יָמָיו וּשְׁנוֹתָיו

צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה

צָרִיךְ לְהַאֲרִיךְ בַּדָּלֶ"ת הַזּוֹ

וַיֹּאמֶר לִי עַבְדִּי אָתָּה יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךְ אֶתְפָּאָר

בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם – כֻלָּם כְּלוּלִים בַּפָּסוּק הָרִאשׁוֹן שֶׁבַּתּוֹרָה

בזוהר – תיקוני הזוהר – הקדמת תקוני הזהר (דף א ע"א)

וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ

שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח – שְׁנֵי שִׁלּוּחִים, אֶחָד מִבַּיִת רִאשׁוֹן, וְאֶחָד מִבַּיִת שֵׁנִי

מִי שֶׁהוּא אִישׁ צַדִּיק שֶׁהוֹלֵךְ נָע וָנָד מִמְּקוֹמוֹ כְּמוֹ הַשְּׁכִינָה

Nâw

כָּל בַּיִת שֶׁאֵין נִשְׁמָעִים בּוֹ דִּבְרֵי תוֹרָה, לַסּוֹף תֶּחֱרַב

אֵין שֵׂכֶל לָדַעַת אֶת הַשְּׁכִינָה כְּאוֹתָם בַּעֲלֵי קַבָּלָה

וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ! לְרַבּוֹת אֶפְרוֹחִים

בזוהר – ספר בראשית – פרשת בראשית (דף לח ע"א)

כָּל אוֹתָם נְשִׂיאִים שֶׁל זֶרַע דָּוִד, כֻּלָּם אוֹחֲזִים בּוֹ וּמְנַחֲמִים אוֹתוֹ

Nâw

יָדִין בַּגּוֹיִם מָלֵא גְוִיּוֹת. עַד שֶׁבָּא וּמְנַחֵם אוֹתָם

עַיִן לֹא רָאָתָה אֱלֹהִים זוּלָתְךְ יַעֲשֶׂה לִמְחַכֵּה לוֹ

הֵיכָל הַחֲמִישִׁי קַיָּמִים כָּל אוֹתָם בַּעֲלֵי הַתְּשׁוּבָה שֶׁשָּׁבוּ מֵחֲטָאֵיהֶם

אֲפִלּוּ צַדִּיקִים גְּמוּרִים לֹא יְכוֹלִים לְהִכָּנֵס לְתוֹךְ הַהֵיכָל הַזֶּה

הֵיכַל הַחֲסִידִים, שֶׁאוֹהֲבִים אֶת רִבּוֹנָם בְּאַהֲבָה רַבָּה

בזוהר – זוהר חדש – מדרש רות

רָאוּי הָיָה דָוִד הַמֶּלֶךְ לְהִתְקַיֵּם בָּעוֹלָם מֵאָה שָׁנִים, וְלֹא הָיָה נֶחֱרָב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ

Nâw

בזוהר – ספר בראשית – פרשת חיי שרה (דף קלב ע"א)

יִצְחָק תִּקֵּן תְּפִלַּת מִנְחָה כְּנֶגֶד אוֹתָהּ דַּרְגָּה שֶׁנִּדְבַּק בָּהּ

כֵּיוָן שֶׁנָּטָה הַשֶּׁמֶשׁ וְיָרַד לְצַד מַעֲרָב, הוּא זְמַן תְּפִלַּת הַמִּנְחָה

שָׁנִינוּ שֶׁיִּהְיֶה אָדָם זָהִיר בִּתְפִלַּת הַמִּנְחָה

יַעֲקֹב תִּקֵּן תְּפִלַּת עַרְבִית

הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִשְׁתַּעֲשֵׁעַ עִם הַצַּדִּיקִים בְּגַן הָעֵדֶן

בזוהר – זוהר חדש – ספרא תנינא

כֶּתֶר עֶלְיוֹן הוּא פֶלֶא, וּבוֹ הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי, שֶׁנִּקְרָא אֵשׁ עוֹשֶׂה פְלִיאוֹת

וְכָל הַשְּׁלֹשָׁה כּוֹלְלִים שִׁבְעִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת

בזוהר – ספר ויקרא – פרשת אחרי מות (דף ע"ה ע"א)

וַיִּקְרָא ה' אֱלֹהִים צְבָאוֹת בַּיּוֹם הַהוּא לִבְכִי וּלְמִסְפֵּד וּלְקָרְחָה וְלַחֲגֹר שָׂק

בָּכָה רַבִּי שִׁמְעוֹן, וּבָכָה רַבִּי אֶלְעָזָר

וַדַּאי שֶׁהִיא אֵשֶׁת הַמֶּלֶךְ, אַף עַל גַּב שֶׁגָּלְתָה

וּבְפִשְׁעֵיכֶם שֻׁלְּחָה אִמְּכֶם

הַשְּׁכִינָה שֶׁנִּמְצֵאת עִם יִשְׂרָאֵל, וְכָל שֶׁכֵּן בַּגָּלוּת, לְהָגֵן עֲלֵיהֶם תָּמִיד

וּכְשֶׁהֵם שָׁבִים אֵלֶיהָ, הִיא מְשַׁבֶּרֶת הַכֹּחַ וְהַתֹּקֶף שֶׁל שׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאֵל

וְהָיָה מַחֲנֶיךְ קָדוֹשׁ

עַל שְׁלֹשָׁה דְבָרִים מִתְעַכְּבִים יִשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת

רָאוּ אִישׁ אֶחָד שֶׁהָיָה בָּא עִם רֹשֶׁם אֶחָד בְּפָנָיו

וְהָרֹשֶׁם הַזֶּה הָיָה נִכְנָס לַמֹּחַ

מֵאוֹתָן דְּמָעוֹת רָחַצְתִּי פָנַי

וַדַּאי שֶׁהַשֵּׁם גּוֹרֵם שֶׁאֱלֹקֶיךְ סִיַּע לְךְ וְהָיָה בְעֶזְרְךְ

מִי מְעַכֵּב אוֹתָם לָדַעַת? טִפְּשׁוּתָם, כִּי לֹא עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה

שֶׁיִּהְיוּ עָפָר תַּחַת רַגְלֵי הַצַּדִּיקִים

אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ שֶׁל אָדָם שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה לָדַעַת אֶת דַּרְכֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא

עֵינֵי ה' שֶׁהוֹלְכִים וּמְשׁוֹטְטִים בָּעוֹלָם לָדַעַת אֶת דַּרְכֵי בְּנֵי אָדָם

הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹשֵׁךְ עָלָיו חוּט אֶחָד שֶׁל חֶסֶד וְנִרְשָׁם לוֹ בְּפָנָיו

שֶׁהֲרֵי אֵין דָּבָר שֶׁעוֹמֵד לִפְנֵי תְשׁוּבָה

הִיא נִקְרֵאת בַּת שֶׁבַע אֵם שְׁלֹמֹה

מִיּוֹם שֶׁנִּפְטַר מִכָּאן רַבִּי שַׂמְלַאי, לֹא הָיָה אִישׁ שֶׁיָּאִיר לָנוּ בַּתּוֹרָה כְּמוֹתוֹ

הַכֹּל הוּא סוֹד שֶׁל חָכְמָה

Nâw

שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב אָמַר ה'

בזוהר – ספר ויקרא – פרשת ויקרא (דף ט"ז ע"א)

אִם הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ יֶחֱטָא לְאַשְׁמַת הָעָם

הַגִּידָה לִּי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי

Nâw

בְּכָל מָקוֹם שֶׁאֵין נִמְצָאִים זָכָר וּנְקֵבָה, אֵין בְּרָכוֹת שׁוֹרוֹת עָלָיו

הַגִּידָה לִּי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי

אֵלּוּ הֵם יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם בְּנֵי הָאָבוֹת, שֶׁהֵם הַמֶּרְכָּבָה הַקְּדוֹשָׁה לְמַעְלָה

אִם הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ יֶחֱטָא לְאַשְׁמַת הָעָם – מִשּׁוּם חֲטָאֵי הָעוֹלָם שֶׁגָּרְמוּ אֶת זֶה

בזוהר – ספר במדבר – פרשת נשא (דף קכ"ב ע"א)

מִצְוָה זוֹ הִיא מִצְוַת תְּשׁוּבָה, וְזוֹהִי בִּינָה.

וְהַגְּאֻלָּה תְלוּיָה בָּזֶה. וּמִשּׁוּם זֶה הַכֹּל תָּלוּי בִּתְשׁוּבָה

Nâw

כִּי עַל כָּל מוֹצָא פִי ה' יִחְיֶה הָאָדָם

אָסוּר לוֹ לָאָדָם לָלֶכֶת אַרְבַּע אַמּוֹת בְּגִלּוּי רֹאשׁ

אוֹ עַל הָרְשָׁעִים שֶׁהֵם עֵרֶב רַב

מַתָּנָה טוֹבָה יֵשׁ לִי בְּבֵית גְּנָזַי וְשַׁבָּת שְׁמָהּ

Nâw

בזוהר – ספר דברים – פרשת ואתחנן (דף ע"ר ע"א)

רְפוּאָה אַחַת יֵשׁ לִי לָכֶם: הַשְׁקוּ הַצּאן, הִשְׁתַּדְּלוּ בַתּוֹרָה

בִּזְכוּת הַתּוֹרָה יֵצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִן הַגָּלוּת

וִיבַטְּלוּ אוֹתוֹ הַדִּין הַקָּשֶׁה שֶׁל אוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁשּׁוֹלֵט עַל פִּי הַבְּאֵר

עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַחֲזִיר אֶת יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה

אוֹי לָנוּ כִּי פָנָה הַיּוֹם כִּי יִנָּטוּ צִלְלֵי עָרֶב. יוֹם וָצֵל הוּא סוֹף הַגָּלוּת

אַרְיֵה שָׁאָג מִי לֹא יִירָא

וְשָׁב ה' אֱלֹהֶיךְ אֶת שְׁבוּתְךָ

בזוהר – תיקוני הזוהר – תקונא שתין ותשעה (דף קיז ע"א)

בזוהר – ספר שמות – פרשת פקודי (דף ר"מ ע"א)

זְכֹר ה' לִבְנֵי אֱדוֹם אֶת יוֹם יְרוּשָׁלם הָאֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ

בְּאוֹתוֹ זְמַן יִתּוֹסֵף אוֹר עֶלְיוֹן לְמַעְלָה וּלְמַטָּה

סוֹד זֶה נִתָּן לָדַעַת לְקוֹצְרֵי הַשָּׂדֶה

Nâw

כָל אוֹתָם יְסוֹדוֹת הַבַּיִת הַקָּדוֹשׁ נִגְנְזוּ, וְלֹא אָבַד מֵהֶם אֲפִלּוּ אֶחָד

כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ בְּשׁוּב ה' צִיּוֹן

כָּל הָאֲבָנִים הַלָּלוּ יַעַמְדוּ בִמְקוֹמָן וְיִהְיוּ יְסוֹדוֹת כְּבָרִאשׁוֹנָה

הַרְחִיבִי מְקוֹם אָהֳלֵךְ

בזוהר – ספר בראשית – פרשת וישב (דף קפא ע"א)

סוֹד הָאֱמוּנָה

סּוֹד הַחָכְמָה

הַסּוֹד שֶׁמַּפְתְּחוֹת רִבּוֹנוֹ בְּיָדוֹ

בזוהר – ספר שמות – פרשת בשלח (דף נ"ו ע"א)

אֵין לְךְ דָּבָר בַּתּוֹרָה שֶׁאֵין בּוֹ כַּמָּה סוֹדוֹת

מָקוֹם יֵשׁ לַקָּדוֹשׁ – בָּרוּךְ – הוּא שֶׁנִּקְרָא סֵפֶר

בזוהר – זוהר חדש – מדרש הנעלם על איכה

אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד

בְּשָׁעָה שֶׁנֶּחֱרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, סִלֵּק אֶת הַכָּבוֹד הָעֶלְיוֹן לְמַעְלָה

אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד

וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן עֵדֶן, כְּדֵי לִהְיוֹת לוֹ מְנוּחָה

בזוהר – ספר שמות – פרשת ואתה תצוה (דף קעט:

נֶחֱרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּימֵי יִרְמְיָהוּ

סוֹד צֵרוּף הָאוֹתִיּוֹת שֶׁל הַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים

בזוהר – ספר שמות – פרשת משפטים (דף קכ"ב ע"א)

כָּל מִי שֶׁקּוֹרֵא לַחֲבֵרוֹ רָשָׁע, מוֹרִידִים אוֹתוֹ לַגֵּיהִנֹּם, וְיוֹרְדִים לוֹ לְחָיָיו

הָיְתָה כְּאַלְמָנָה, וְלֹא אַלְמָנָה. כְּאַלְמָנָה שֶׁהָלַךְ בַּעְלָהּ לְעֵבֶר הַיָּם וּמְחַכָּה לוֹ

בזוהר – ספר בראשית – פרשת מקץ (דף רג ע"א)

כָל בְּנֵי הָעוֹלָם הָיוּ יוֹנְקִים יְנִיקַת הַנְּבוּאָה מֵהַשְּׁכִינָה שֶׁהָיְתָה בַּמִּקְדָּשׁ

Nâw

כֹּה אָמַר ה' קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ

מִיּוֹם שֶׁנֶּחֱרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, לֹא הָיָה יוֹם שֶׁלֹּא נִמְצְאוּ בוֹ קְלָלוֹת

בזוהר – ספר בראשית – פרשת וירא (דף קז ע"א)

וְהָיָה יוֹם אֶחָד הוּא יִוָּדַע לַה'. וְאוֹתוֹ הַיּוֹם הוּא יוֹם נְקָמָה

בזוהר – ספר שמות – פרשת משפטים (דף קי"ח ע"ב)

עון ומשחית אף וחמה, שכלם מועדים לקלקל

הִיא יָשְׁבָה בַגּוֹיִם לֹא מָצְאָה מָנוֹחַ

אַתָּה אֱמֶת וְתוֹרָתְךְ אֱמֶת

בזוהר – ספר בראשית – פרשת ויחי (דף רמב ע"ב)

יְרוּשָׁלַיִם הַיְנוּ כִּסֵּא שֶׁל דָּוִד

וַיַּרְא מְנֻחָה כִּי טוֹב

בזוהר – זוהר חדש – מדרש רות דף קד:

הֵם עֵינֵי ה' מְשׁוֹטְטוֹת בְּכָל הָאָרֶץ

הַמְּקוֹרוֹת הָעֶלְיוֹנִים שֶׁנִּקְרָאִים פָּנִים גְּדוֹלוֹת

בזוהר – ספר בראשית – פרשת בראשית (דף כו ע"ב)

סוד עליון יש כאן

Nâw

אבני שיש טהור – מהם יוצאים מים זכים

שתי דמעות יורדות לים הגדול

לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו

Nâw

בזוהר – זוהר חדש – מדרש הנעלם על איכה דף קיב:

קוֹל הַשְּׁכִינָה, צּוֹוַחַת בְּכָל יוֹם שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִים

אֵיךְ נָשִׁיר אֶת שִׁיר ה' עַל אַדְמַת נֵכָר?

תְּנוּ לַה' אֱלֹהֵיכֶם כָּבוֹד בְּטֶרֶם יַחְשִׁיךְ

בזוהר – תיקוני הזוהר – תקונא שתין ושתא (דף צז ע"א)

סוֹד הָעֵץ שֶׁל עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע

מֵהָאִילָן הַזֶּה יוֹרְדוֹת נִשְׁמוֹת הָעֵרֶב רַב

לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם יהו"ה אֱלֹהֶי"ךְ לַשָּׁוְא

לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי אֱלֹהֵי כֶסֶף וֵאלֹהֵי זָהָב

בִזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל הֵם בַּגָּלוּת, כְּאִלּוּ הֵם מְעֹרָבִים בָּאִילָן שֶׁל טוֹב וָרָע

בזוהר – תיקוני הזוהר – תקונא שתין ושתא (דף צז ע"א

אוֹי לָהֶם לְאוֹתָם שֶׁמַּנִּיחִים מִלַּעֲסֹק בַּתּוֹרָה

בַמֶּה הָיָה מְיַסֵּר אוֹתָם הַנָּבִיא? הָיָה אוֹמֵר לָהֶם שֶׁיַּחְזְרוּ בִתְשׁוּבָה

בזוהר – ספר שמות – פרשת פקודי (דף רנ"ד ע"א)

מִּיכָאֵל אוֹר הַיָּמִין, הָאַפּוֹטְרוֹפּוֹס הַגָּדוֹל שֶׁל יִשְׂרָאֵל

הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה חֶסֶד

Nâw

בזוהר – ספר בראשית – פרשת ויגש אליו (דף רי ע"ב)

כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהִים לְאַדְמַת יִשְׂרָאֵל קֵץ בָּא הַקֵּץ עַל אַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ

פָּתַח וְאָמַר, (יחזקאל ז) וְאַתָּה בֶּן אָדָם כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהִים לְאַדְמַת יִשְׂרָאֵל קֵץ בָּא הַקֵּץ עַל אַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ. הַאי קְרָא רָזָא עִלָּאָה אִיהוּ. לְאַדְמַת יִשְׂרָאֵל קֵץ, מַאי אִיהוּ. וְכִי אַדְמַת יִשְׂרָאֵל קֵץ הִיא. אֶלָּא הָכִי הוּא וַדַּאי וְאִתְּמָר, קֵץ אִיהוּ לִימִינָא, קֵץ אִיהוּ לִשְׂמָאלָא. קֵץ לִימִינָא, דִּכְתִיב, (דניאל יב) לְקֵץ הַיָּמִין. קֵץ לִשְׂמָאלָא, דִּכְתִיב, (איוב כח) קֵץ שָׂם לַחשֶׁךְ וּלְכָל תַּכְלִית הוּא חוֹקֵר, וְדָא הוּא (בראשית ו) קֵץ כָּל בָּשָׂר, כְּמָה דְאִתְּמָר. קֵץ דִּימִינָא, הַיְינוּ דִכְתִיב לְאַדְמַת יִשְׂרָאֵל קֵץ. בָּא הַקֵּץ, דָּא קֵץ דִּשְׂמָאלָא. קֵץ דִּימִינָא, דָּא קֵץ דְּיֵצֶר הַטּוֹב. קֵץ דִּשְׂמָאלָא, דָּא קֵץ דְּיֵצֶר הָרָע, וְדָא אִיהוּ דְּכַד חוֹבִין גָּרְמוּ וְאִתְגַּבְּרוּ, אִתְגְּזַר וְאִתְיְיהִיב שָׁלְטָנָא לְמַלְכוּת הָרְשָׁעָה לְשַׁלְטָאָה, וּלְחָרָבָא בֵּיתֵיהּ וּמִקְדְּשֵׁיהּ. וְדָא הוּא דִכְתִיב, (יחזקאל ז) כֹּה אָמַר ה' אֱלהִים רָעָה אַחַר רָעָה הִנֵּה בָאָה, וְכֹלָּא חַד.

פָּתַח וְאָמַר, (יחזקאל ז) וְאַתָּה בֶּן אָדָם כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהִים לְאַדְמַת יִשְׂרָאֵל קֵץ בָּא הַקֵּץ עַל אַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ. הַפָּסוּק הַזֶּה הוּא עֶלְיוֹן. מַה זֶּה לְאַדְמַת יִשְׂרָאֵל קֵץ, וְכִי אַדְמַת יִשְׂרָאֵל הִיא קֵץ? אֶלָּא כָּךְ זֶה וַדַּאי, וְנִתְבָּאֵר. הַקֵּץ הוּא לְיָמִין, וְהַקֵּץ הוּא לִשְׂמֹאל. קֵץ לְיָמִין – שֶׁכָּתוּב (דניאל יב) לְקֵץ הַיָּמִין. קֵץ לִשְׂמֹאל – שֶׁכָּתוּב (בראשית ו) קֵץ שָׂם לַחֹשֶׁךְ וּלְכָל תַּכְלִית הוּא חֹקֵר, וְזֶהוּ קֵץ כָּל בָּשָׂר, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר. קֵץ שֶׁל הַיָּמִין – הַיְנוּ שֶׁכָּתוּב לְאַדְמַת יִשְׂרָאֵל קֵץ. בָּא הַקֵּץ – זֶה קֵץ הַשְּׂמֹאל. הַקֵּץ שֶׁל הַיָּמִין זֶה הַקֵּץ שֶׁל יֵצֶר הַטּוֹב. הַקֵּץ שֶׁל הַשְּׂמֹאל זֶה הַקֵּץ שֶׁל יֵצֶר הָרָע. וְזֶה הוּא שֶׁכַּאֲשֶׁר הַחֲטָאִים גָּרְמוּ וְהִתְגַּבְּרוּ, נִגְזַר וְנִתַּן הַשִּׁלְטוֹן לְמַלְכוּת הָרִשְׁעָה לִשְׁלֹט וּלְהַחֲרִיב בֵּיתוֹ וּמִקְדָּשׁוֹ, וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב (יחזקאל ז) כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהִים רָעָה אַחַת רָעָה הִנֵּה בָאָה, וְהַכֹּל אֶחָד.

שִׂישׂוּ אִתָּהּ מָשׂוֹשׂ כָּל הַמִּתְאַבְּלִים עָלֶיהָ

וּבְגִין כָּךְ, אִתְאַבָּלוּ עִלָּאֵי וְתַתָּאֵי עַל דְּאִתְיְיהִיב שָׁלְטָנוֹ לְהַאי קֵץ דִּשְׂמָאלָא. וּבְגִין כָּךְ, כֵּיוָן דְּמַלְכוּ קַדִּישָׁא, מַלְכוּת שָׁמַיִם אִתְכַּפְיָא, וּמַלְכוּת חַיָּיבָא (אחרא) אִתְגַּבַּר. (כדין) אִית לֵיהּ לְכָל בַּר נָשׁ, לְאִתְאַבָּלָא עִמָּהּ, וּלְאִתְכַּפְיָא עִמָּהּ. וּבְגִין דְּכַד אִיהִי יִזְדַּקְּפָא, וְעַלְמָא יִתְחַדֵּי, יִתְחַדֵּי אִיהוּ בַּהֲדָהּ. דִּכְתִיב, (ישעיה סו) שִׂישׂוּ אִתָּהּ מָשׂוֹשׂ כָּל הַמִּתְאַבְּלִים עָלֶיהָ.

וּמִשּׁוּם כָּךְ הִתְאַבְּלוּ עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, עַל שֶׁנִּתַּן הַשִּׁלְטוֹן לַקֵּץ הַזֶּה שֶׁל הַשְּׂמֹאל. וּמִשּׁוּם כָּךְ, כֵּיוָן שֶׁהַמַּלְכוּת הַקְּדוֹשָׁה, מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם נִכְנְעָה, וּמַלְכוּת הָרִשְׁעָה [האחרת] הִתְגַּבְּרָה, [אז] יֵשׁ לְכָל אָדָם לְהִתְאַבֵּל עִמָּהּ וּלְהִכָּנַע עִמָּהּ, וּמִשּׁוּם שֶׁכַּאֲשֶׁר הִיא תִזְדַּקֵּף וְהָעוֹלָם יִתְחַדֵּשׁ הוּא יִתְחַדֵּשׁ עִמָּהּ, שֶׁכָּתוּב (ישעיה סו) שִׂישׂוּ אִתָּהּ מָשׂוֹשׂ כָּל הַמִּתְאַבְּלִים עָלֶיהָ.

בזוהר – זוהר חדש – פרשת בראשית דף ז:

אוֹי לָנוּ כִּי פָנָה יוֹם

וַיֶּחְכַּם מִכָּל הָאָדָם, שֶׁנִּבְנָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ

בזוהר – ספר בראשית – פרשת ויחי (דף רל ע"א)

תְּפִלַּת הַמִּנְחָה יִצְחָק תִּקֵּן אוֹתָהּ

תָּא חֲזֵי, כַּד אִתְחָרַב בֵּי מַקְדְּשָׁא, בְּשַׁעְתָּא דְאִתּוֹקַד, זְמַן מִנְחָה הֲוָה. וְעַל דָּא כְּתִיב, (ירמיה ו) אוֹי לָנוּ כִּי פָנָה הַיּוֹם כִּי יִנָּטוּ צִלְלֵי עָרֶב. מַאן צִלְלֵי עָרֶב. אִינוּן מְקַטְרְגִין דְּעַלְמָא, וְרוּגְזֵי דְּדִינִין, דִּזְמִינִין בְּהַהִיא שַׁעְתָּא. וְעַל דָּא תָּנִינָן, דְּבָעֵי (שמות ל"ו ע"ב) בַּר נָשׁ לְכַוְּונָא דַעְתֵּיהּ, בִּצְלוֹתָא דְמִנְחָה. בְּכֻלְּהוּ צְלוֹתָא בָּעֵי בַּר נָשׁ לְכַוְּונָא דַעְתֵּיהּ, וּבְהַאי צְלוֹתָא יַתִּיר מִכֻּלְּהוּ, בְּגִין דְּדִינָא שַׁרְיָא בְּעַלְמָא. וְעַל דָּא זְמַן צְלוֹתָא דְמִנְחָה, יִצְחָק תַּקִּין לֵיהּ, וְהָא אוּקְמוּהָ.

בֹּא רְאֵה, כְּשֶׁנֶּחֱרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, בְּשָׁעָה שֶׁנִּשְׂרַף, הָיָה זְמַן מִנְחָה, וְעַל זֶה כָּתוּב (ירמיה ו) אוֹי לָנוּ כִּי פָנָה הַיּוֹם כִּי יִנָּטוּ צִלְלֵי עָרֶב. מַה זֶּה צִלְלֵי עָרֶב? אוֹתָם מְקַטְרְגִים שֶׁל הָעוֹלָם וְרָגְזֵי הַדִּינִים שֶׁמְּזֻמָּנִים בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה. וְעַל זֶה שָׁנִינוּ שֶׁצָּרִיךְ אָדָם לְכַוֵּן דַּעְתּוֹ בִּתְפִלַּת הַמִּנְחָה. בְּכָל הַתְּפִלּוֹת צָרִיךְ הָאָדָם לְכַוֵּן דַּעְתּוֹ, וּבִתְפִלָּה זוֹ יוֹתֵר מִכֻּלָּן, מִשּׁוּם שֶׁהַדִּין שָׁרוּי בָּעוֹלָם, וְעַל זֶה זְמַן תְּפִלַּת הַמִּנְחָה יִצְחָק תִּקֵּן אוֹתָהּ, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ.

בזוהר – תיקוני הזוהר – הקדמת תקוני הזהר (דף ה ע"א)

אִם יהו"ה לֹא יִבְנֶה בַיִת שָׁוְא עָמְלוּ בוֹנָיו בּוֹ

דַּרְגָּא שְׁבִיעָאָה בְּיִרְאַת יְיָ' דְּלֵית לֵיהּ חוֹסֶר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים לד י) יְרְאוּ אֶת יְיָ' קְדוֹשָׁיו כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו, לַאו יְהֵא מֵאִינוּן דְּאִתְּמַר בְּהוֹן (משלי יא כד) וְחוֹשֵׂךְ מִיּוֹשֶׁר אַךְ לְמַחְסוֹר, וְלָא יְהֵא לֵיהּ חוֹסֶר בְּאוֹרַיְיתָא אִם הוּא מָארֵי תּוֹרָה, דִּבְלַאו אוֹרַיְיתָא לֵית דְּחִילוּ, כְּמָא דְאִתְּמַר אֵין בּוּר יְרֵא חֵטְא, כְּגַוְונָא דְלֵית אוֹרַיְיתָא בְּלָא דְחִילוּ, אוּף הָכִי לֵית דְּחִילוּ בְּלָא אוֹרַיְיתָא, לָא יְהֵא חִסָּרוֹן בְּנִשְׁמָתֵיהּ, וְלָא יְהֵא חִסָּרוֹן בְּעוֹבְדוֹי טָבִין, דְּלֵית חוֹסֶר וַעֲנִיּוּת כְּחוֹסֶר דְּאוֹרַיְיתָא וּפִקּוּדַיָּיא טָבִין, כְּמָה דְאוּקְמוּהוּ מָארֵי מַתְנִיתִין, אֵין עָנִי אֶלָּא מִתּוֹרָה וּמִן הַמִּצְוֹת, דְּגוּפָא אִיהוּ עוֹבְדֵי יְדוֹי דְּבַר נַשׁ, לֵית חוֹסֶר סַגִּי מִנֵּיהּ בָּתַר דְּלַאו אִיהוּ עוֹבְדוֹי דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים קכז א) אִם יהו"ה לֹא יִבְנֶה בַיִת שָׁוְא עָמְלוּ בוֹנָיו בּוֹ, וְדָא גָרַם דְּיִתְחֲרַב בֵּי מַקְדְּשָׁא, דְלָא הֲוָה עוֹבְדֵי יהו"ה.

דַּרְגָּה שְׁבִיעִית בְּיִרְאַת ה' – שֶׁאֵין לוֹ חֹסֶר. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב יְראוּ אֶת ה' קְדשָׁיו כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו. לֹא יִהְיֶה מֵאוֹתָם שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם וְחוֹשֵׂךְ מִיֹּשֶׁר אַךְ לְמַחְסוֹר, וְלֹא יִהְיֶה לוֹ חֹסֶר בַּתּוֹרָה אִם הוּא בַּעַל תּוֹרָה, שֶׁבְּלִי תוֹרָה אֵין יִרְאָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר אֵין בּוּר יְרֵא חֵטְא, כְּמוֹ שֶׁאֵין תּוֹרָה בְּלִי יִרְאָה, אַף כָּךְ אֵין יִרְאָה בְּלִי תוֹרָה, לֹא יִהְיֶה חִסָּרוֹן בְּנִשְׁמָתוֹ, וְלֹא יִהְיֶה חִסָּרוֹן בְּמַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים, שֶׁאֵין חֹסֶר וַעֲנִיּוּת כְּחֹסֶר שֶׁל תּוֹרָה וּמִצְווֹת טוֹבוֹת, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, אֵין עָנִי אֶלָּא מִתּוֹרָה וּמִן הַמִּצְווֹת, שֶׁגּוּף הוּא מַעֲשֵׂה יְדֵי הָאָדָם שֶׁאֵין חֹסֶר רַב מִמֶּנּוּ אַחַר שֶׁאֵינוֹ מַעֲשֵׂה הַקָּדוֹשׁ – בָּרוּךְ – הוּא. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב אִם יהו"ה לֹא יִבְנֶה בַיִת שָׁוְא עָמְלוּ בוֹנָיו בּוֹ, וְזֶה גָרַם שֶׁיֵּחָרֵב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁלֹּא הָיָה מַעֲשֵׂי יהו"ה.

בזוהר – תיקוני הזוהר – תקונא תריסר (דף כז ע"א)

אַל תִּקְרַב הֲלוֹם, שַׁל נְעָלֶיךְ

כַּד אִתְקַרִיב תַּמָּן לְמֶחזֵי עוֹבָדָא דָא, אָמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַל תִּקְרַב הֲלוֹם, שַׁל נְעָלֶיךָ (שמות ג ה), הָכָא רֶמֶז דְּאִתְפַּשַּׁט מִן גּוּפָא דִילֵיהּ, דְּאִיהוּ נַעַל, לְגַבֵּי גוּפָא אָחֳרָא דְאִתְלַבַּשׁ כַּד אִתְקַרִיב, וְאִית מָאן דְּיֵימָא דְאִיהוּ אִתְּתֵיהּ, וְכֹלָּא קְשׁוֹט דָּא וְדָא.

כְּשֶׁהִתְקָרֵב לְשָׁם לִרְאוֹת הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַל תִּקְרַב הֲלוֹם, שַׁל נְעָלֶיךְ. כָּאן רֶמֶז שֶׁהִתְפַּשֵּׁט מִן הַגּוּף שֶׁלּוֹ, שֶׁהִיא נַעַל, לְגוּף אַחֵר שֶׁהִתְלַבֵּשׁ כְּשֶׁהִתְקָרֵב, וְיֵשׁ מִי שֶׁיֹּאמַר שֶׁהוּא אִשְׁתּוֹ, וְהַכֹּל אֱמֶת, זֶה וָזֶה.

גָּדוֹל יִהְיֶה כְּבוֹד הַבַּיִת הַזֶּה הָאַחֲרוֹן מִן הָרִאשׁוֹן

וְכֵן אַחֲזֵי לֵיהּ דְּבֵי מַקְדְּשָׁא דְאִיהִי בִנְיָנָא דְבַר נַשׁ דְּעָתִיד לְאִתְחָרְבָא, וְיִתְבְּנֵי זִמְנָא אָחֳרָא עַל יְדָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב גָּדוֹל יִהְיֶה כְּבוֹד הַבַּיִת הַזֶּה הָאַחֲרוֹן מִן הָרִאשׁוֹן (חגי ב ט), בְּגִין דְּאִתְּמַר בּוֹ (זכריה ב ט) וַאֲנִי אֶהְיֶה לָּהּ נְאֻם יְיָ' חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב, אִתְּמַר בְּבֵי מַקְדְּשָׁא בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַם יְיָ'.

וּכֵן הִראָה לוֹ שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁהוּא בִּנְיָן שֶׁל אָדָם, שֶׁעָתִיד לְהֵחָרֵב, וְיִבָּנֶה פַּעַם אַחֶרֶת עַל יַד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב גָּדוֹל יִהְיֶה כְּבוֹד הַבַּיִת הַזֶּה הָאַחֲרוֹן מִן הָרִאשׁוֹן, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ וַאֲנִי אֶהְיֶה לָּהּ נְאֻם יהו"ה חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב, נֶאֱמַר בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַם יהו"ה.

Nâw

בזוהר – ספר שמות – פרשת שמות (דף ח' ע"א)

מָשִׁיחַ גָּנוּז בַּחוּץ סְבִיב אוֹתוֹ מָקוֹם

לְגוֹ לְגוֹ מִכָּל אִינּוּן הֵיכָלִין, אִית אֲתָר אַחֲרָא טָמִיר וְגָנִיז דְּלָא אִתְיְדַע כְּלָל, וְאִקְרֵי עֵדֶן. וְלֵית מַאן דְּיָכִיל לְמִנְדַּע בֵּיהּ. וּמָשִׁיחַ אַגְנִיז (ס"א יתגלי) לְבַר, סַחֲרָנֵיהּ דְּהַהוּא אֲתָר, עַד דְּאִתְגְלֵי לֵיהּ חַד אֲתָר. דְּאִקְרֵי קַן צִפּוֹר, וְאִיהוּ אֲתָר דְּכָרִיז עָלֵיהּ הַהוּא צִפּוֹר. דְּאִתְּעַר בְּגִנְתָא דְּעֵדֶן בְּכָל יוֹמָא.

לִפְנַי וְלִפְנִים מִכָּל אוֹתָם הֵיכָלוֹת יֵשׁ מָקוֹם אַחֵר טָמִיר וְגָנוּז שֶׁלֹּא נוֹדָע כְּלָל, וְנִקְרָא עֵדֶן, וְאֵין מִי שֶׁיָּכוֹל לָדַעַת אוֹתוֹ, וּמָשִׁיחַ גָּנוּז בַּחוּץ סְבִיב אוֹתוֹ מָקוֹם, עַד שֶׁנִּתְגַּלָּה לוֹ מָקוֹם אֶחָד שֶׁנִּקְרָא קַן צִפּוֹר, וְהוּא מָקוֹם שֶׁמַּכְרִיזָה עָלָיו אוֹתָהּ צִפּוֹר שֶׁמִּתְעוֹרֶרֶת בְּגַן עֵדֶן בְּכָל יוֹם.

מָשִׁיחַ מֵרִים קוֹלוֹ וּבוֹכֶה, וּמִזְדַּעֲזֵעַ כָּל גַּן הָעֵדֶן, וְכָל אוֹתָם צַדִּיקִים שֶׁשָּׁם גּוֹעִים וּבוֹכִים עִמּוֹ

וּבְהַהוּא אֲתָר, מְרֻקְּמָן דְּיּוּקְנִין דְּכָל שְׁאַר עַמִּין, דְּאִתְכְּנָשׁוּ עָלַיְיהוּ דְּיִשְׂרָאֵל לְאַבְאָשָא לוֹן. עָאל בְּהַהוּא אֲתָר, זָקִיף עֵינוֹי, וְחָזֵי אֲבָהָן, דְעָאלִין בְּחָרְבַּן בֵּית אֱלָהָא, עַד דְּחָמֵי לְרָחֵל (שמות י"ב ע"א) דְּדִמְעָהָא בְּאַנְפָּהָא, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מְנַחֵם לָהּ, וְלָא צְבִיאַת לְקַבְּלָא תַּנְחוּמִין, כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר, (ירמיה ל"א) מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל בָּנֶיהָ. כְּדֵין. מָשִׁיחַ אָרִים קַלֵיהּ וּבָכֵי, וְאִזְדַּעְזַע כָּל גִּנְתָּא דְּעֵדֶן, וְכָל אִינּוּן צַדִּיקַיָּא דְּתַמָּן גָּעוּ וּבָכוּ עִמֵּיהּ.

וּבְאוֹתוֹ מָקוֹם רְקוּמִים דְּיוֹקְנָאוֹת שֶׁל כָּל שְׁאָר הָעַמִּים שֶׁהִתְכַּנְּסוּ עַל יִשְׂרָאֵל לְהָרַע לָהֶם. נִכְנָס לְאוֹתוֹ מָקוֹם, מֵרִים עֵינָיו וְרוֹאֶה אֶת הָאָבוֹת שֶׁנִּכְנָסִים לְחֻרְבַּן בֵּית הָאֱלֹהִים, עַד שֶׁרוֹאֶה אֶת רָחֵל שֶׁדִּמְעוֹתֶיהָ בְּפָנֶיהָ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְנַחֵם אוֹתָהּ, וְלֹא מַסְכִּימָה לְקַבֵּל תַּנְחוּמִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה לא) מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל בָּנֶיהָ. אָז מָשִׁיחַ מֵרִים קוֹלוֹ וּבוֹכֶה, וּמִזְדַּעֲזֵעַ כָּל גַּן הָעֵדֶן, וְכָל אוֹתָם צַדִּיקִים שֶׁשָּׁם גּוֹעִים וּבוֹכִים עִמּוֹ.

הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹמֵז לְאוֹתָהּ צִפּוֹר, וְיוֹשֶׁבֶת אֵצֶל הַמָּשִׁיחַ

גָּעֵי וּבָכֵי זִמְנָא תִּנְיָינָא, וְאִזְדַּעְזַע הַהוּא רְקִיעַ דְּעַל גַּבֵּי גִּנְתָּא, אֶלֶף וְחָמֵשׁ מֵאָה רִבּוֹא מַשְׁרְיָין עִלָּאִין, עַד דְּמָטֵי לְגוֹ כֻּרְסְיָיא עִלָּאָה. כְּדֵין, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא רָמִיז לְהַהוּא צִפָּרָא, וְעָאל לְהַהוּא קֵן דִּילָהּ, וְיָתְבָא לְגַבֵּי מָשִׁיחַ, וְקָרֵי מַה דְּקָרֵי, וְאִתְּעַר מַה דְּאִתְּעַר.

גּוֹעָה וּבוֹכֶה פַּעַם שְׁנִיָּה, וּמִזְדַּעֲזֵעַ אוֹתוֹ רָקִיעַ שֶׁעַל גַּבֵּי הַגָּן, אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת רִבּוֹא מַחֲנוֹת עֶלְיוֹנִים, עַד שֶׁמַּגִּיעַ לְתוֹךְ הַכִּסֵּא הָעֶלְיוֹן, וְאָז הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹמֵז לְאוֹתָהּ צִפּוֹר, וְנִכְנֶסֶת לְאוֹתוֹ קֵן שֶׁלָּהּ וְיוֹשֶׁבֶת אֵצֶל הַמָּשִׁיחַ, וְקוֹרֵא מַה שֶּׁקּוֹרֵא, וּמִתְעוֹרֵר מַה שֶּׁמִּתְעוֹרֵר.

מַשְׁבִּיעַ אוֹתָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַעֲבִיר מַלְכוּת הָרִשְׁעָה מִן הָעוֹלָם עַל יְדֵי הַמָּשִׁיחַ

עַד דְּמִגּוֹ כֻּרְסְיָיא קַדִּישָׁא, אִתְקְרֵי תְּלַת זִמְנִין הַהוּא קַן צִפּוֹר, וּמָשִׁיחַ, וְכֹלָּא סַלְּקִין לְעֵילָּא, וְאוּמֵי לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, לְאַעְבְּרָא מָלְכוּ חַיָּיבָא מִן עָלְמָא, עַל יְדָא דְּמָשִׁיחַ, וּלְנָקְמָא נַקְמִין דְּיִשְׂרָאֵל. וְכָל אִינּוּן טַבְוָון, דְּזָמִין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמֶעְבַּד לְעַמֵּיהּ. וְתָב הַהוּא קַן צִפּוֹר וּמָשִׁיחַ לְדוּכְתֵּיהּ. וְתָב מָשִׁיחַ וְאִתְגְּנִיז גּוֹ הַהוּא אֲתָר כְּמִלְּקַדְּמִין.

עַד שֶׁמִּתּוֹךְ הַכִּסֵּא הַקָּדוֹשׁ נִקְרָא שָׁלֹשׁ פְּעָמִים אוֹתוֹ קַן צִפּוֹר, וְהַמָּשִׁיחַ, וְכֻלָּם עוֹלִים לְמַעְלָה, וּמַשְׁבִּיעַ אוֹתָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַעֲבִיר מַלְכוּת הָרִשְׁעָה מִן הָעוֹלָם עַל יְדֵי הַמָּשִׁיחַ וְלִנְקֹם אֶת נִקְמוֹת יִשְׂרָאֵל, וְכָל אוֹתָן טוֹבוֹת שֶׁעָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַעֲשׂוֹת לְעַמּוֹ. וְשָׁב אוֹתוֹ קַן צִפּוֹר וְהַמָּשִׁיחַ לִמְקוֹמוֹ, וְשָׁב הַמָּשִׁיחַ וְנִגְנָז לְתוֹךְ אוֹתוֹ מָקוֹם כְּמוֹ מִקֹּדֶם.

וּבְזִמְנָא דְּיִתְּעַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַתְקְנָא עָלְמִין, וְאִתְנְהִירוּ אַתְוָון דִּשְׁמֵיהּ בִּשְׁלִימוּ, יוֹ"ד בְּהֵ"א, (לאתקנא) וָא"ו בְּהֵ"א, לְמֶהֱוֵי כֹּלָּא בִּשְׁלִימוּ חַד. כְּדֵין יִתְּעַר חַד כֹּכָבָא דְּחִילָּא, בְּאֶמְצַע רְקִיעָא, כְּגָוֶן אַרְגְּוָונָא, לָהִיט וְנָצִיץ בִּימָמָא לְעֵינֵיהוֹן דְּכָל עָלְמָא.

וּבִזְמַן שֶׁיִּתְעוֹרֵר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְתַקֵּן אֶת הָעוֹלָמוֹת וּמְאִירוֹת אוֹתִיּוֹת שְׁמוֹ בִּשְׁלֵמוּת, יוֹ"ד בְּהֵ"א [לתקן] וָא"ו בְּהֵ"א, לִהְיוֹת הַכֹּל בִּשְׁלֵמוּת אַחַת, אָז יִתְעוֹרֵר כּוֹכָב אֶחָד מַפְחִיד בְּאֶמְצַע הָרָקִיעַ כְּגוֹן אַרְגָּמָן, לוֹהֵט וְנוֹצֵץ בַּיּוֹם לְעֵינֵי כָּל הָעוֹלָם.

לְסוֹף אַרְבָּעִים יוֹם יַעַרְכוּ קְרָב הַכּוֹכָב וְהַשַּׁלְהֶבֶת לְעֵינֵי הַכֹּל

וִיקוּם חַד שַׁלְהוֹבָא דְּאֶשָּׁא מִסִּטְרָא דְּצָפוֹן, גּוֹ רְקִיעָא, וִיקוּם דָּא לָקֳבֵל דָּא אַרְבְּעִין (קע"ב ב') יוֹמִין וְיִתְבָּהֲלוּן כָּל בְּנֵי עָלְמָא. לְסוֹף אַרְבְּעִין יוֹמִין, יַגִּחוּן קְרָבָא, כֹּכָבָא וְשַׁלְהוֹבָא, לְעֵינֵיהוֹן דְּכֹלָּא, וְיִתְפָּשַּׁט הַהוּא שַׁלְהוֹבָא בִּיקִידוּ דְּאֶשָּׁא, מִסִּטְרָא דְּצָפוֹן, גּוֹ רְקִיעָא, וְיַחֲשׁוֹב לְמִבְלַע הַהוּא כֹּכָבָא, וְכַמָּה שַׁלִּיטִין וּמַלְכִין וְאוּמַיָּא וְעֲמַמְיָא, יִתְבָּהֲלוּן מֵהַאי.

וְתָקוּם שַׁלְהֶבֶת אֵשׁ אַחַת מִצַּד צָפוֹן, תּוֹךְ הָרָקִיעַ, וְתָקוּם זֶה כְּנֶגֶד זֶה אַרְבָּעִים יוֹם, וְיִבָּהֲלוּ כָּל בְּנֵי הָעוֹלָם. לְסוֹף אַרְבָּעִים יוֹם יַעַרְכוּ קְרָב הַכּוֹכָב וְהַשַּׁלְהֶבֶת לְעֵינֵי הַכֹּל, וְתִתְפַּשֵּׁט אוֹתָהּ שַׁלְהֶבֶת בִּשְׂרֵפַת אֵשׁ מִצַּד הַצָּפוֹן, תּוֹךְ הָרָקִיעַ, וְיַחְשּב לִבְלֹעַ אוֹתוֹ כּוֹכָב, וְכַמָּה שַׁלִּיטִים וּמְלָכִים וְאֻמּוֹת וְעַמִּים יִתְבַּהֲלוּ מִזֶּה.

כְּדֵין יִסְתַּלַּק הַהוּא כֹּכָבָא לִסְטַר דָּרוֹם, וְיִשְּׁלוֹט עַל הַהוּא שַׁלְהוֹבָא, וְהַהוּא שַׁלְהוֹבָא יִתְבְּלַע זְעֵיר זְעֵיר בִּרְקִיעָא, מִקָּמֵי הַהוּא כֹּכָבָא, עַד דְּלָא יִתְחָזֵי כְּלָל. כְּדֵין, הַהוּא כֹּכָבָא יַעְבֵיד אוֹרְחִין בִּרְקִיעַ, בִּתְרֵיסַר תְּחוּמִין, וְקַיְימִין אִינּוּן נְהוֹרִין בִּרְקִיעָא תְּרֵיסַר יוֹמִין.

אָז יִסְתַּלֵּק אוֹתוֹ כּוֹכָב לְצַד דָּרוֹם וְיִשְׁלֹט עַל אוֹתָהּ שַׁלְהֶבֶת, וְאוֹתָהּ שַׁלְהֶבֶת תִּבָּלַע מְעַט מְעַט בָּרָקִיעַ מִלִּפְנֵי אוֹתוֹ כּוֹכָב, עַד שֶׁלֹּא תֵרָאֶה כְּלָל. אָז אוֹתוֹ כּוֹכָב יַעֲשֶׂה דְרָכִים בָּרָקִיעַ בִּשְׁנֵים עָשָׂר תְּחוּמִים, וְעוֹמְדִים אוֹתָם אוֹרוֹת בָּרָקִיעַ שְׁנֵים עָשָׂר יָמִים נוֹסָפִים.

אַחַר שְׁנֵים עָשָׂר יָמִים נוֹסָפִים יִזְדַּעְזְעוּ כָּל בְּנֵי הָעוֹלָם

לְבָתַר תְּרֵיסַר יוֹמִין יִזְדַּעְזְעוּן כָּל בְּנֵי עָלְמָא, וְיִתְחַשַּׁךְ שִׁמְשָׁא בְּפַלְגוּת יוֹמָא, כְּמָה דְּאִתְחַשַּׁךְ יוֹמָא דְּאִתְחָרַב בֵּי מַקְדְּשָׁא, עַד דְּלָא יִתְחֲזוּן שְׁמַיָּא וְאַרְעָא. וְיִתְּעַר חַד קָלָּא בְּרַעַם וְזִיקִין, וְאִתְחַלְחַלָא אַרְעָא מֵהַהוּא קָלָּא, וְכַמָּה חֵילִין וּמַשִׁירְיָין יְמוּתוּן מִנֵּיהּ.

אַחַר שְׁנֵים עָשָׂר יָמִים נוֹסָפִים יִזְדַּעְזְעוּ כָּל בְּנֵי הָעוֹלָם, וְיֶחְשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ בַּחֲצוֹת הַיּוֹם, כְּמוֹ שֶׁנֶּחְשַׁךְ בַּיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, עַד שֶׁלֹּא יֵרָאוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ. וְיִתְעוֹרֵר קוֹל אֶחָד בִּרְעָמִים וּבְרָקִים, וְתִתְחַלְחֵל הָאָרֶץ מֵאוֹתוֹ קוֹל, וְכַמָּה חֲיָלוֹת וּמַחֲנוֹת יָמוּתוּ מִמֶּנּוּ.

וְתִּתְעוֹרֵר בָּעִיר רוֹמִי רַבָּתִי שַׁלְהֶבֶת אֵשׁ אַחַת, וְיִשְׂרֹף כַּמָּה מִגְדָּלִים וְכַמָּה הֵיכָלוֹת

וְהַהוּא יוֹמָא, יִתְּעַר בְּקַרְתָּא דְּרוֹמִי רַבְּתָא, חַד שַׁלְהוֹבָא דְּאֶשָּׁא, בְּהַהוּא קָלָּא דְּיִתְּעַר בְּכָל (דף ח' ע"ב) עָלְמָא. וְיוֹקִיד כַּמָּה מִגְדָּלִין, וְכַמָּה הֵיכָלִין, וְכַמָּה מִגְדָּלִין יִפְּלוּן, וְכַמָּה פַּרְדַּשְׁכֵּי וְרַבְרְבֵי יִפְּלוּן בְּהַהוּא יוֹמָא וְכֻלְּהוּ, יִתְכַּנְּשׁוּן עָלָּה לְבִישׁ. וְכָל בְּנֵי עָלְמָא לָא יַכְלִין (ס"א יחשבון) לְאִשְׁתְּזָבָא.

וְאוֹתוֹ יוֹם תִּתְעוֹרֵר בָּעִיר רוֹמִי רַבָּתִי שַׁלְהֶבֶת אֵשׁ אַחַת, בְּאוֹתוֹ קוֹל שֶׁיִּתְעוֹרֵר בְּכָל הָעוֹלָם, וְיִשְׂרֹף כַּמָּה מִגְדָּלִים וְכַמָּה הֵיכָלוֹת, וְכַמָּה מִגְדָּלִים יִפְּלוּ, וְכַמָּה גְדוֹלִים וְשָׂרִים יִפְּלוּ בְּאוֹתוֹ יוֹם, וְכֻלָּם יִתְכַּנְּסוּ עָלֶיהָ לְרַע, וְכָל בְּנֵי הָעוֹלָם לֹא יוּכְלוּ (יחשבו) לְהִנָּצֵל.

אַשְׁרֵי מִי שֶׁיִּהְיֶה שָׁם וְאַשְׁרֵי מִי שֶׁלֹּא יִהְיֶה שָׁם

מֵהַהוּא יוֹמָא, עַד תְּרֵיסַר יַרְחִין, יִתְיַעֲטוּן כָּל מַלְכַיָא, וְיִגְזְרוּן כַּמָּה גְּזֵרוֹת, וְכַמָּה שְׁמָדוֹת עַל יִשְׂרָאֵל, וְיִצְלְחוּן בֵּיהּ (נ"א בהון), כְּמָה דְּאִתְּמַר זַכָּאָה אִיהוּ מַאן דְּיִעְרַע תַּמָּן, וְזַכָּאָה אִיהוּ מַאן דְּלָא יִעֲרַע תַּמָּן וְכָל עָלְמָא יְהֵא בְּעִרְבוּבְיָא סַגְיָא.

מֵאוֹתוֹ יוֹם וְעַד שְׁנֵים עָשָׂר חֳדָשִׁים יִתְיָעֲצוּ כָּל הַמְּלָכִים וְיִגְזְרוּ כַּמָּה גְזֵרוֹת וְכַמָּה שְׁמָדוֹת עַל יִשְׂרָאֵל, וְיַצְלִיחוּ בָהֶם, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר אַשְׁרֵי מִי שֶׁיִּהְיֶה שָׁם וְאַשְׁרֵי מִי שֶׁלֹּא יִהְיֶה שָׁם, וְכָל הָעוֹלָם יִהְיֶה בְּעִרְבּוּבְיָה גְדוֹלָה.

לְסוֹף שְׁנֵים עָשָׂר חֳדָשִׁים יָקוּם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל, זֶה מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ

לְסוֹף תְּרֵיסַר יַרְחֵי, יָקוּם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל, דָּא מַלְכָּא מְשִׁיחָא, דְּיִתְּעַר גּוֹ גִּנְתָּא דְּעֵדֶן. וְכָל אִינּוּן צַדִּיקַיָּא יַעְטְרוּן לֵיהּ תַּמָּן, וְיַחְגְּרוּן לֵיהּ מָאנֵי זַיְינָא, בְּאַתְוָון רְשִׁימָן דְּמָאנֵי דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא.

לְסוֹף שְׁנֵים עָשָׂר חֳדָשִׁים יָקוּם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל, זֶה מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ שֶׁיִּתְעוֹרֵר תּוֹךְ גַּן הָעֵדֶן, וְכָל אוֹתָם הַצַּדִּיקִים יְעַטְּרוּ אוֹתוֹ שָׁם, וְיַחְגְּרוּ לוֹ כְּלֵי זַיִן בְּאוֹתִיּוֹת רְשׁוּמוֹת שֶׁל כֵּלִים שֶׁל הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ.

הִתְעוֹרְרוּ קְדוֹשִׁים עֶלְיוֹנִים, קוּמוּ מִלִּפְנֵי הַמָּשִׁיחַ

וְקָלָא יִתְפּוֹצֵץ בְּעַנְפֵי אִילָּנִין דְּגִנְתָא, קָרֵי בְּחַיִל, וְאָמַר, אִתְעֲרוּ קַדִּישֵׁי עֶלְיוֹנִין, קוּמוּ מִקָּמֵי מְשִׁיחָא, הָא עִדָנָא לְאִתְחַבְּרָא אִיתְּתָא בְּבַעְלָהּ, וּבַעְלָהּ בָּעֵי לְנַקְמָא לָהּ נוּקְמִין דְּעָלְמָא, וּלְאָקָמָא לָהּ, וּלְאַנְעָרָה לָהּ מֵעַפְרָא.

וְקוֹל יִתְפּוֹצֵץ בְּעַנְפֵי עֲצֵי הַגָּן, קוֹרֵא בְחַיִל וְאוֹמֵר: הִתְעוֹרְרוּ קְדוֹשִׁים עֶלְיוֹנִים, קוּמוּ מִלִּפְנֵי הַמָּשִׁיחַ, הֲרֵי זְמַן שֶׁתִּתְחַבֵּר אִשָּׁה בְּבַעְלָהּ, וּבַעְלָהּ רוֹצֶה לִנְקֹם לָהּ נְקָמוֹת בָּעוֹלָם וְלַהֲקִימָהּ, וּלְנַעֵר אוֹתָהּ מִן הֶעָפָר.

כְּדֵין יְקוּמוּן כֻּלְּהוּ, וְיַחְגְּרוּן לֵיהּ כְּמִלְּקַדְּמִין מָאנֵי זַיְינֵיהּ, אַבְרָהָם מִימִינֵיהּ, יִצְחָק מִשּׂמָאלֵיהּ, יַעֲקֹב קָמֵיהּ, מֹשֶׁה רַעְיָא מְהֵימְנָא, עַל כָּל אִלֵּין צַדִּיקַיָּא, אָזִיל וְרָקִיד גּוֹ גִּנְתָּא דְּעֵדֶן.

אָז יָקוּמוּ כֻלָּם וְיַחְגְּרוּ אוֹתוֹ כְּמוֹ מִקֹּדֶם בִּכְלֵי זֵינוֹ. אַבְרָהָם מִימִינוֹ, יִצְחָק מִשְּׂמֹאלוֹ, יַעֲקֹב לְפָנָיו. מֹשֶׁה רוֹעֶה הַנֶּאֶמָן עַל כָּל אֵלּוּ הַצַּדִּיקִים הוֹלֵךְ וְרוֹקֵד בְּתוֹךְ גַּן הָעֵדֶן.

כֵּיוָן שֶׁנִּתְקָן מָשִׁיחַ עַל יְדֵי צַדִּיקֵי גַּן הָעֵדֶן, יִכָּנֵס לְאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁנִּקְרָא קַ"ן צִפּוֹ"ר

כֵּיוָן דְּאִתְקַן מָשִׁיחַ, עַל יְדָא דְּצַדִיקַיָּא בְּגִנְתָּא דְּעֵדֶן. יֵעוּל בְּהַהוּא דּוּכְתָּא דְּאִקְרֵי קַ"ן צִפּוֹ"ר כְּמִלְּקַדְּמִין, וְחָמֵי תַּמָּן הַהוּא דִּיּוּקְנָא דְּחָרְבַּן בֵּית מַקְדְּשָׁא, וְכֻלְּהוּ צַדִּיקַיָּא דְּאִתְקְטָלוּ בֵּיהּ. כְּדֵין נָטִיל מִתַּמָּן (ס"א עשר) לְבוּשִׁין, וְאִינּוּן (נ"א ואקרון) עֶשֶׂר לְבוּשֵׁי קִנְאָה. וְיִתְגְּנִיז תַּמָּן אַרְבְּעִין יוֹמִין, דְּלָא אִתְגַּלְיָא כְּלָל.

כֵּיוָן שֶׁנִּתְקָן מָשִׁיחַ עַל יְדֵי צַדִּיקֵי גַּן הָעֵדֶן, יִכָּנֵס לְאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁנִּקְרָא קַ"ן צִפּוֹ"ר כְּמוֹ מִקֹּדֶם, וְרוֹאֶה שָׁם אוֹתוֹ דְיוֹקָן שֶׁל חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְכָל הַצַּדִּיקִים שֶׁנֶּהֶרְגוּ בוֹ, וְאָז נוֹטֵל מִשָּׁם (עשרה) לְבוּשִׁים, וְהֵם (נקראים) עֲשָׂרָה לְבוּשֵׁי קִנְאָה, וְיִגָּנֵז שָׁם אַרְבָּעִים יוֹם שֶׁלֹּא יִתְגַּלֶּה כְּלָל.

לְסוֹף אַרְבְּעִין יוֹמִין, קָלָא חַד יִתְּעַר, וְיִתְקְרֵי מִגּוֹ כּוּרְסְיָּיא עִלָּאָה, הַהוּא קַ"ן צִפּוֹ"ר בְּמַלְכָּא מְשִׁיחָא דְּאִתְגְּנִיז בֵּיהּ. וּכְדֵין סַלְּקִין לֵיהּ לְעֵילָּא, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא חָמֵי לֵיהּ לְמַלְכָּא מְשִׁיחָא, מִתְלָבַשׁ בִּלְבוּשָׁא נוּקְמָא, וְחָגִיר מָאנֵי זַיְינֵי נָטִיל לֵיהּ, וְנָשִׁיק לֵיהּ עַל רֵישֵׁיהּ.

לְסוֹף אַרְבָּעִים יוֹם קוֹל אֶחָד יִתְעוֹרֵר, וְיִקְרָא מִתּוֹךְ הַכִּסֵּא הָעֶלְיוֹן, אוֹתוֹ קַ"ן צִפּוֹ"ר בַּמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ שֶׁנִּגְנָז בּוֹ, וְאָז מַעֲלִים אוֹתוֹ לְמַעְלָה, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹאֶה אֶת מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ מִתְלַבֵּשׁ בִּלְבוּשׁ נְקָמָה וְחָגוּר כְּלֵי קְרָב, נוֹטֵל אוֹתוֹ וּמְנַשֵּׁק אוֹתוֹ עַל רֹאשׁוֹ.

אָז מִזְדַּעְזְעִים שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְתִשְׁעִים רְקִיעִים

כְּדֵין, מִזְדַּעְזְעָן ג' מְאָה וְתִשְׁעִין רְקִיעִין, וְאַרְמִיז קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְחַד רְקִיעָא מֵאִינוּן דְּהֲוָה גָּנִיז מִשֵׁשֶׁת יְמֵי בְּרֵאשִׁית, וְאַפִּיק מֵחַד הֵיכְלָא דִּבְהַהוּא רְקִיעָא (תרומה קל"ב א') חַד כִּתְרָא גְּלִיפָא, מְחַקְּקָא בִּשְׁמָהָן קַדִּישִׁין. בְּהַהוּא עִטְרָא אִתְעַטַּר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כַּד עָבְרוּ יִשְׂרָאֵל יַת יַמָּא, לְמֵיטַל נוּקְמִין מִכָּל רְתִיכֵי פַּרְעֹה וּפָרָשׁוֹי, וְאַעְטַר לֵיהּ לְמַלְכָּא מְשִׁיחָא.

אָז מִזְדַּעְזְעִים שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְתִשְׁעִים רְקִיעִים, וְרוֹמֵז הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְרָקִיעַ אֶחָד מֵאוֹתָם שֶׁהָיוּ גְנוּזִים מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית, וּמוֹצִיא מֵהֵיכָל אֶחָד שֶׁבְּאוֹתוֹ רָקִיעַ כֶּתֶר חָקוּק אֶחָד, מְחֻקָּק בַּשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים. בְּאוֹתָהּ עֲטָרָה הִתְעַטֵּר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּשֶׁעָבְרוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּם, לִטֹּל נְקָמוֹת מִכָּל מַרְכְּבוֹת פַּרְעֹה וּפָרָשָׁיו, וּמְעַטֵּר אֶת מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ בָּהּ.

כֵּיוָן דְּאִתְעַטָּר וְאִתְתָּקַּן בְּכָל הָנֵי תִּקּוּנִין, נָטִיל לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְנָשִׁיק לֵיהּ כְּמִלְּקַדְּמִין. מַאן חָמֵי, רְתִיכִין קַדִּישִׁין, וּמַשִׁרְיָין עִלָּאִין, דְּסָחֲרִין לֵיהּ, וְיָהֲבִין לֵיהּ מַתְּנָן וּנְבִזְבְּזָן סַגִּיאִין, וְיִתְעַטָּר מִכֻּלְּהוּ.

כֵּיוָן שֶׁהִתְעַטֵּר וְהִתְתַּקֵּן בְּכָל הַתִּקּוּנִים הַלָּלוּ, נוֹטֵל אוֹתוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּמְנַשֵּׁק אוֹתוֹ כְּמוֹ מִקֹּדֶם. מִי רָאָה מֶרְכָּבוֹת קְדוֹשׁוֹת וּמַחֲנוֹת עֶלְיוֹנִים שֶׁסּוֹבְבִים אוֹתוֹ וְנוֹתְנִים לוֹ מַתָּנוֹת וּמוֹתָרוֹת רַבּוֹת, וְיִתְעַטֵּר מִכֻּלָּם.

עָאל תַּמָּן בְּחַד הֵיכְלָא, וְחָמֵי כָּל אִינּוּן מַלְאֲכֵי עִלָּאֵי, דְּאִקְרוּן אֲבֵלֵי צִיּוֹן, אִינּוּן דְּבָכוּ עַל חָרְבַּן בֵּי מַקְדְּשָׁא, וּבָכָאן תָּדִיר, וְאִינּוּן יַהֲבִין לֵיהּ חַד פּוּרְפִירָא סוּמָקָא, לְמֶעְבַּד נוּקְמִין. כְּדֵין, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא גָּנִיז לֵיהּ בְּהַהוּא קַן צִפּוֹר, וְאִתְכַּסֵּי תַּמָּן תְּלָתִין יוֹמִין.

נִכְנָס לְשָׁם לְהֵיכָל אֶחָד, וְרוֹאֶה כָּל אוֹתָם מַלְאָכִים עֶלְיוֹנִים שֶׁנִּקְרָאֵים אֲבֵלֵי צִיּוֹן, אוֹתָם שֶׁבָּכוּ עַל חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וּבוֹכִים תָּמִיד, וְהֵם נוֹתְנִים לוֹ לְבוּשׁ אָדם אֶחָד לַעֲשׂוֹת נְקָמוֹת. אָז הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גּוֹנֵז אוֹתוֹ בְּאוֹתוֹ קַן צִפּוֹר, וּמִתְכַּסֶּה שָׁם שְׁלֹשִׁים יוֹם.

לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם, יֵרֵד מְעֻטָּר בְּכָל אוֹתָם תִּקּוּנִים מִמַּעְלָה וּמִמַּטָּה

לְבָתַר תְּלָתִין יוֹמִין, בְּהַהוּא קַן צִפּוֹר, יֵחוּת מְעֻטָר בְּכָל אִינּוּן תִּקּוּנִין מֵעֵילָּא וּמִתַּתָּא, כַמָּה מַשִׁרְיָין קַדִּישִׁין סַחֲרָנֵיהּ, וְיֵחְמוּן כָּל עָלְמָא, חַד נְהִירוּ, תָּלֵי מֵרְקִיעָא לְאַרְעָא, וְיֵקוּם שִׁבְעָה יוֹמִין, וְכָל בְּנֵי עָלְמָא יִתְמְהוּן וְיִתְבָּהֲלוּן, וְלָא יִנְדְּעוּן כְּלַל, בַּר אִינּוּן חַכִּימִין, דְּיַדְעִין בְּרָזִין אִלֵּין, זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן.

לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם, בְּאוֹתוֹ קַן צִפּוֹר, יֵרֵד מְעֻטָּר בְּכָל אוֹתָם תִּקּוּנִים מִמַּעְלָה וּמִמַּטָּה, כַּמָּה מַחֲנוֹת קְדוֹשִׁים סְבִיבוֹ, וְיִרְאוּ כָּל הָעוֹלָם אוֹר אֶחָד תָּלוּי מֵהָרָקִיעַ לָאָרֶץ, וְיַעֲמֹד שִׁבְעָה יָמִים, וְכָל בְּנֵי הָעוֹלָם יִתְמְהוּ וְיִבָּהֲלוּ, וְלֹא יֵדְעוּ כְּלָל, פְּרָט לְאוֹתָם חֲכָמִים שֶׁיּוֹדְעִים בַּסּוֹדוֹת הַלָּלוּ, אַשְׁרֵי חֶלְקָם.

וְכָל אִינּוּן שִׁבְעָה יוֹמִין יִתְעַתֶד (ס"א יתעטר) בְּאַרְעָא, בְּהַהוּא קַ"ן צִפּוֹ"ר. בְּאָן אֲתָר. בַּדֶּרֶךְ, דָּא קְבוּרַת רָחֵל, דְּאִיהִי קַיְּימָא בְּפָרָשַׁת אוֹרְחִין. וִיבַשֵּׂר לָהּ, וַיִּנָחֵם לָהּ, וּכְדֵין תְּקַבֵּל תַּנְחוּמִין, וְתָקוּם וְתְנַשִׁיק לֵיהּ.

וְכָל אוֹתָם שִׁבְעָה יָמִים יִתְיַצֵּב (יתעטר) בָּאָרֶץ בְּאוֹתוֹ קַ"ן צִפּוֹ"ר. בְּאֵיזֶה מָקוֹם? בַּדֶּרֶךְ, זוֹ קְבוּרַת רָחֵל שֶׁעוֹמֶדֶת בְּפָרָשַׁת דְּרָכִים. וִיבַשֵּׂר לָהּ וִינַחֵם אוֹתָהּ, וְאָז תְּקַבֵּל תַּנְחוּמִים, וְתָקוּם וּתְנַשֵּׁק אוֹתוֹ.

לְבָתַר יֵקוּם הַהוּא נְהִירוּ מֵהַהוּא אֲתָר, וְשָׁרֵי בִּיְרִיחוֹ קַרְתָּא דְּאִילָנֵי. בְּכָל עֵץ דָּא יְרִיחוֹ. אוֹ עַל הָאָרֶץ, דָּא יְרוּשְׁלֵים. וִיְהֵא גָּנִיז בְּהַהוּא נְהִירוּ דְּקַ"ן צִפּוֹ"ר תְּרֵיסַר יַרְחֵי.

אַחַר כָּךְ יָקוּם אוֹתוֹ אוֹר מֵאוֹתוֹ מָקוֹם, וְשׁוֹרֶה בִּירִיחוֹ עִיר הָאִילָנוֹת. בְּכָל עֵץ – זֶה יְרִיחוֹ. אוֹ עַל הָאָרֶץ – זוֹ יְרוּשָׁלַיִם. וְיִהְיֶה גָנוּז בְּאוֹתוֹ אוֹר שֶׁל קַ"ן צִפּוֹ"ר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ.

אָז יִרְאוּ כָּל הָעוֹלָם שֶׁהֲרֵי הִתְגַּלָּה מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ בְּאֶרֶץ הַגָּלִיל

בָּתַר תְּרֵיסַר יַרְחֵי, יִזְדְּקַף הַהוּא נְהִירוּ בֵּין שְׁמַיָּא וְאַרְעָא, וְיִשְׁרֵי (שמות ז' ע"ב) בְּאַרְעָא דְּגָלִיל, דְּתַמָּן הֲוָה שֵׁירוּתָא דְּגָלוּתָא דְּיִשְׂרָאֵל. וְתַמָּן יִתְגְּלֵי מֵהַהוּא נְהִירוּ דְּקַן צִפּוֹר, וְתָב לְאַתְרֵיהּ. וְהַהוּא יוֹמָא יִזְדַּעְזַע כָּל אַרְעָא כְּמִלְּקַדְּמִין, מִסַּיְיפֵי שְׁמַיָּא עַד (דף ט' ע"א) סַיְיפֵי שְׁמַיָּא, וּכְדֵין יֶחזוּן (ינדעון) כָּל עָלְמָא, דְּהָא אִתְגְּלֵי מַלְכָּא מְשִׁיחָא, בְּאַרְעָא דְּגָלִיל.

אַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ יִזְדַּקֵּף אוֹתוֹ אוֹר בֵּין שָׁמַיִם וָאָרֶץ, וְיִשְׁרֶה בְּאֶרֶץ הַגָּלִיל, שֶׁשָּׁם הָיְתָה רֵאשִׁית גָּלוּת יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם יִתְגַּלֶּה מֵאוֹתוֹ אוֹר שֶׁל קַן צִפּוֹר, וְשָׁב לִמְקוֹמוֹ. וְאוֹתוֹ יוֹם תִּזְדַּעֲזַע כָּל הָאָרֶץ כְּמוֹ מִקֹּדֶם מִסּוֹף הַשָּׁמַיִם עַד סוֹף הַשָּׁמַיִם, וְאָז יִרְאוּ [ידעו] כָּל הָעוֹלָם שֶׁהֲרֵי הִתְגַּלָּה מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ בְּאֶרֶץ הַגָּלִיל.

בִזְכוּת תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן יִתְחַזֵּק כֹּחוֹ לְהִתְגַּבֵּר

וְיִתְכַּנְּשׁוּן לֵיהּ כָּל אִינּוּן דְּלָעָאן בְּאוֹרַיְיתָא, וְאִינּוּן זְעִירִין בְּעָלְמָא. וּבִזְכוּת יְנוּקֵי דְּבֵי רַב, יִתְתַּקֵף חֵילֵיהּ לְאִתְגַּבְּרָא, וְרָזָא דָּא אֶפְרוֹחִים. וְאִי לָא יִשְׁתְּכְּחוּן אִלֵּין, הָא יְנוּקֵי דְּיַתְבִין בְּתוּקְפָּא דְּאִמְּהוֹן וְיַנְקֵי, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (ישעיה כ"ח) גְּמוּלֵי מֵחָלָב עַתִּיקֵי מִשָּׁדָיִם. וְהַיְינוּ אוֹ בֵיצִים, דִּבְגִין אִלֵּין, שַׁרְיָא שְׁכִינְתָּא עִמְּהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָא.

וְיִתְכַּנְּסוּ אֵלָיו כָּל אֵלּוּ שֶׁעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה, וְהֵם מְעַטִּים בָּעוֹלָם. וּבִזְכוּת תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן יִתְחַזֵּק כֹּחוֹ לְהִתְגַּבֵּר, וְסוֹד זֶה אֶפְרֹחִים. וְאִם לֹא יִמָּצְאוּ אֵלּוּ, הֲרֵי תִּינוֹקוֹת שֶׁיּוֹשְׁבִים בְּתֹקֶף אִמָּם וְיוֹנְקִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כח) גְּמוּלֵי מֵחָלָב עַתִּיקֵי מִשָּׁדָיִם. וְהַיְנוּ אוֹ בֵיצִים, שֶׁבִּשְׁבִיל אֵלֶּה שׁוֹרָה שְׁכִינָה עִם יִשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת.

אָקִים אֶת סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶלֶת

דְּהָא חַכִּימִין זְעִירִין אִינּוּן דְּיִשְׁתַּכְּחוּן בְּהַהוּא זִמְנָא, וְהַיְינוּ (דברים כ"ב) וְהָאֵם רוֹבֶצֶת עַל הָאֶפְרוֹחִים אוֹ עַל הַבֵּצִים, לא תִּקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים (דהא ביה לא קיימא מילא לאפקא מגלותא אלא במלכא עילאה, דכיון דאינון רביין וינוקין יהבין תוקפא למלכא משיחא כדין אימא עילאה דהיא רביעא עלייהו יתערת לגבי בעלה) וְיִתְעַכָּב (הכי) עַד תְּרֵיסַר יַרְחִין אַחֲרָנִין. לְבָתַר, יֵיתֵי בַּעְלָהּ, וְיוֹקִים לָהּ מֵעַפְרָא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (עמוס ט') אָקִים אֶת סֻכַּת דָּוִד הַנֹּפָלֶת.

שֶׁהֲרֵי מְעַטִּים הַחֲכָמִים שֶׁיִּמָּצְאוּ בְּאוֹתוֹ זְמַן, וְהַיְנוּ (דברים כב) וְהָאֵם רֹבֶצֶת עַל הָאֶפְרֹחִים אוֹ עַל הַבֵּיצִים, לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים, [שהרי בו לא עומד הדבר להוציא מן הגלות אלא במלך העליון, שכיון שהם ילדים ותינוקות, נותנים תקף למלך המשיח, אז האמא העליונה, שהיא רובצת עליהם, מתעוררת לגבי בעלה] וְיִתְעַכֵּב [כך] עַד שְׁנֵים עָשָׂר חֳדָשִׁים אֲחֵרִים. אַחַר כָּךְ יָבֹא בַעְלָהּ וְיָקִים אוֹתָהּ מֵהֶעָפָר, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (עמוס ט) אָקִים אֶת סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶלֶת.

כִּימֵי צֵאתְךְ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת

בְּהַהוּא יוֹמָא, מַלְכָּא מְשִׁיחָא שָׁאֲרֵי וְיִכְנוֹשׁ גָּלוּתָא, מִסַּיְיפֵי עָלְמָא עַד סַיְיפֵי עָלְמָא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (דבהם ל') אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם וְגוֹ'. מֵהַהוּא יוֹמָא, כָּל אָתִין וְנִסִּין וּגְבוּרָאן דְּעָבַד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּמִצְרַיִם, יַעֲבִיד לוֹן לְיִשְׂרָאֵל, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (מיכה ז') כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת.

בְּאוֹתוֹ יוֹם מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ יַתְחִיל וְיִכְנֹס הַגָּלוּת מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹף הָעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ל) אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךְ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם וְגוֹ'. מֵאוֹתוֹ יוֹם כָּל הָאוֹתוֹת וְהַנִּסִּים וְהַגְּבוּרוֹת שֶׁעָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמִצְרַיִם, יַעֲשֶׂה אוֹתָם לְיִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (מיכה ז) כִּימֵי צֵאתְךְ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת.

בזוהר – ספר שמות – פרשת בשלח (דף נ"ח ע"א

צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה

אָמַר רִבִּי חִיָּיא, תָּנִינָן, בְּשַׁעֲתָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יָהַב אוֹרַיְיתָא לְיִשְׂרָאֵל, נָפַק נְהוֹרָא מֵהַהוּא נֹעַם, וְאִתְעַטָּר בֵּיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וּמֵהַהוּא נֹעַם אַבְהִיקוּ זִיוָון דְּכֻלְּהוּ עָלְמִין (דף נ"ח ע"א) דְּכֻלְּהוּ רְקִיעִין, דְּכֻלְּהוּ כִּתְרִין. עַל הַהִיא שַׁעֲתָא כְּתִיב, (שיר השירים ג) צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלמֹה וְגוֹ'.

Nâw

אָמַר רַבִּי חִיָּיא, שָׁנִינוּ, בְּשָׁעָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נָתַן תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל, יָצָא אוֹר מֵאוֹתוֹ נֹעַם, וְהִתְעַטֵּר בּוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּמֵאוֹתוֹ נֹעַם הִבְהִיקוּ זִיוָם שֶׁל כָּל הָעוֹלָמוֹת, שֶׁל כָּל הָרְקִיעִים, שֶׁל כָּל הַכְּתָרִים. עַל אוֹתָהּ שָׁעָה כָּתוּב (שיר ג) צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וְגוֹ'.

וְהַהִיא שַׁעֲתָא דְּאִתְבְּנֵי מַקְדְּשָׁא, אִתְעַטָּר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּהַהוּא עֲטָּרָה, וְיָתִיב בְּכֻרְסְיָיא דִּילֵיהּ, וְאִתְעַטָּר בַּעֲטְרוֹי. וּמֵהַהוּא זִמְנָא דְּאִתְחָרַב בֵּי מַקְדְּשָׁא, לָא אִתְעַטָּר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בַּעֲטְרוֹי, וְהַהוּא נֹעַם אִתְטָמַּר וְאִתְגְּנִיז.

וְאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁנִּבְנָה הַמִּקְדָּשׁ, הִתְעַטֵּר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּאוֹתָהּ עֲטָרָה, וְיָשַׁב בְּכִסְאוֹ וְהִתְעַטֵּר בְּעַטְרוֹתָיו. וּמֵאוֹתוֹ זְמַן שֶׁנֶּחֱרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, לֹא הִתְעַטֵּר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעַטְרוֹתָיו, וְאוֹתוֹ נֹעַם הִתְכַּסָּה וְנִגְנַז.

Nâw

בזוהר – ספר דברים – פרשת כי תצא (דף רע"ט ע"א)

וְהוּא כְּחָתָן יֹצֵא מֵחֻפָּתוֹ

אַנְתְּ בְּרָא דְּמַלְכָּא, כְּגַוְונָא דִּילָךְ אִתְּמַר בְּעַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא (דף רע"ט ע"ב) בְּכֹלָּא, חֶדְוָה דִּילָךְ, כְּחֶדְוָה דִּילֵיהּ יְהֵא, כַּד יֵיתֵי לְמִפְרַק לְכַלָּתֵיהּ, (תהלים יט) וְהוּא כֶּחָתָן יוֹצֵא מֵחוּפָּתוֹ וְגוֹ'. דְּהָא לְבוּשִׁין דִּילָהּ בְּגָלוּתָא חֲשׁוֹכִין, וּבְזִמְנָא דְּאִיהִי מִתְלַבְּשַׁת בְּהוֹן, אִיהִי אָמְרָה (שיר השירים א) אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחוֹרֶת. וְאִלֵּין קְלִיפִּין אִינּוּן, מַשְׁחִית אַף וְחֵמָה, נוּקְבָּא בִּישָׁא, שִׁפְחָה בִּישָׁא, שַׁבְתַּאי, (משלי ל) וְשִׁפְחָה כִּי תִירַשׁ גְּבִירְתָּהּ, דְּאִיהִי שַׁבָּת מַלְכְּתָא. מַשְׁחִית אַף וְחֵמָּה, סָחֲרִין לִתְלָתָא אֲבָהָן.

אַתָּה בֶּן הַמֶּלֶךְ, כְּמוֹ שֶׁלְּךְ נֶאֱמַר בָּעַמּוּד הָאֶמְצָעִי בַּכֹּל, חֶדְוָה שֶׁלְּךְ כַּחֶדְוָה שֶׁלּוֹ תִּהְיֶה כְּשֶׁיָּבֹא לִגְאֹל אֶת כַּלָּתוֹ, (תהלים יט) וְהוּא כְּחָתָן יֹצֵא מֵחֻפָּתוֹ וְגוֹ'. שֶׁהֲרֵי לְבוּשֶׁיהָ בַּגָּלוּת חֲשׁוּכִים, וּבִזְמַן שֶׁהִיא מִתְלַבֶּשֶׁת בָּהֶם, הִיא אוֹמֶרֶת, (שיר השירים א) אַל תִּרְאֻנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת. וְהַקְּלִפּוֹת הַלָּלוּ הֵם מַשְׁחִית אַף וְחֵמָה, נְקֵבָה רָעָה, שִׁפְחָה רָעָה, שַׁבְּתַאי, (משלי ל) וְשִׁפְחָה כִּי תִירַשׁ גְּבִרְתָּהּ, שֶׁהִיא שַׁבַּת הַמַּלְכָּה. מַשְׁחִית אַף וְחֵמָה סוֹבְבִים אֶת שְׁלֹשֶׁת הָאָבוֹת.

אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה מֵאֵת ה' הָיְתָה זֹּאת

וְלֹא עוֹד, אֶלָּא מַה דַּהֲוַת בְּרַתָּא דְּמַלְכָּא, י' עַל הו"ה, דִּכְלִילָן בַּאֲבָהָן, ה' קַדְמָאָה בְּאַבְרָהָם. ה' תִּנְיָינָא בְּיִצְחָק. ו' בְּיַעֲקֹב. וַהֲוַת י' רֵישָׁא עָלַיְיהוּ. אִתְּמַר, (איכה ה) נָפְלָה עֲטֶרֶת רֹאשֵׁנוּ. וְאַמְתִּילוּ רַבָּנָן מְתָלָא, לְמַלְכָּא דְּהֲוָה לֵיהּ עֲטָרָה עַל רֵישֵׁיהּ, וְאִילָן יָאֶה קֳדָמֵיהּ, אַתְיָא לֵיהּ שְׁמוּעָה בִּישָׁא, אַרְמֵי עֲטָרָה מֵעַל רֵישֵׁיהּ. וּמַה דַּהֲוַת י' עַל הו"ה. י' לְעֵילָּא, אִתְהַדָּר הוה"י, י' לְתַתָּא. וּבְגִין דָּא אָמַר דָּוִד, (תהלים קיח) אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה מֵאֵת יְיָ' הָיְתָה זֹּאת.

וְלֹא עוֹד, אֶלָּא מַה שֶּׁהָיְתָה בַּת הַמֶּלֶךְ, י' עַל הו"ה, שֶׁכְּלוּלִים בָּאָבוֹת – ה' רִאשׁוֹנָה בְּאַבְרָהָם, ה' שְׁנִיָּה בְּיִצְחָק, ו' בְּיַעֲקֹב, וְהָיְתָה י' רֹאשׁ עֲלֵיהֶם. נֶאֱמַר (איכה ה) נָפְלָה עֲטֶרֶת רֹאשֵׁנוּ. וְהִמְשִׁילוּ רַבּוֹתֵינוּ מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיְתָה לוֹ עֲטָרָה עַל רֹאשׁוֹ, וְאִילָן יָפֶה לְפָנָיו. בָּאָה לוֹ שְׁמוּעָה רָעָה – הֵרִים הָעֲטָרָה מֵעַל רֹאשׁוֹ, וּמַה שֶּׁהָיָה י' עַל הו"ה, י' לְמַעְלָה, חָזַר הוה"י, י' לְמַטָּה. וְלָכֵן אָמַר דָּוִד, (תהלים קיח) אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה מֵאֵת ה' הָיְתָה זֹּאת.

Nâw

בזוהר – הקדמת ספר הזוהר (דף א ע"א)

שְׂאוּ מָרוֹם עֵינֵיכֶם וּרְאוּ מִי בָרָא אֵלֶּה

בְּרֵאשִׁית רִבִּי אֶלְעָזָר פָּתַח (ישעיה מ) שְׂאוּ (דף ל' א) מָרוֹם עֵינֵיכֶם וּרְאוּ מִי בָרָא אֵלֶּה. שְׂאוּ מָרוֹם עֵינֵיכֶם לְאָן אֲתַר, לְאֲתַר דְּכָל עַיְינִין תָּלְיָאן לֵיהּ. וּמָאן אִיהוּ, פֶּתַח עֵינַיִם. וְתַמָּן תִּנְדְּעוּן דְּהַאי סָתִים עַתִּיקָא דְקַיְמָא לַשְּׁאֵלָה. בָּרָא אֵלֶּה. וּמָאן אִיהוּ. מִ"י. הַהוּא (שמות ק"מ א) דְאִקְרֵי מִקְצֵה הַשָּׁמַיִם לְעֵילָּא. דְּכֹלָא קַיְּמָא בִּרְשׁוּתֵיהּ. וְעַל דְּקַיְמָא לַשְּׁאֵלָה וְאִיהוּ בְּאֹרַח סָתִים וְלָא אִתְגַּלְיָא, אִקְרֵי מִ"י, דְּהָא לְעֵילָּא לֵית תַּמָּן שְׁאֵלָה. וְהַאי קְצֵה הַשָּׁמַיִם אִקְרֵי מִ"י.

בְּרֵאשִׁית, רַבִּי אֶלְעָזָר פָּתַח, (ישעיה מ) שְׂאוּ מָרוֹם עֵינֵיכֶם וּרְאוּ מִי בָרָא אֵלֶּה. שְׂאוּ מָרוֹם עֵינֵיכֶם, לְאֵיזֶה מָקוֹם לַמָּקוֹם שֶׁכָּל הָעֵינַיִם תְּלוּיִים בּוֹ, וּמִי הוּא פֶּתַח עֵינַיִם, וְשָׁם תֵּדְעוּ שֶׁהַסָּתוּם הָעַתִּיק הַזֶּה שֶׁעוֹמֵד לַשְּׁאֵלָה בָּרָא אֵלֶּה. וּמִי הוּא "מִי", הַהוּא שֶׁנִּקְרָא מִקְצֵה הַשָּׁמַיִם לְמַעְלָה, שֶׁהַכֹּל עוֹמֵד בִּרְשׁוּתוֹ. וְעַל שֶׁהוּא עוֹמֵד לַשְּׁאֵלָה וְהוּא בְּדֶרֶךְ נִסְתָּר וְלֹא גָלוּי נִקְרָא "מִי", שֶׁהֲרֵי לְמַעְלָה אֵין שָׁם שְׁאֵלָה. וּקְצֵה הַשָּׁמַיִם הַזֶּה נִקְרָא "מִי".

וְאִית אָחֳרָא לְתַתָּא וְאִקְרֵי מַ"ה. מַה בֵּין הַאי לְהַאי, אֶלָּא קַדְמָאָה סְתִימָאָה דְּאִקְרֵי מִ"י קַיְּמָא (תרומה קל"ח א', ויקהל רי"א, בהעלותך קמ"ח ב', ולהלן ט' א', י"ו, קס"ז א', שמות קנ"ז) לַשְּׁאֵלָה, כֵיוָן דְּשָׁאַל בַּר נָשׁ וּמְפַשְׁפֵּשׁ לְאִסְתַּכְּלָא וּלְמִנְדַע מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא עַד סוֹף כָּל דַּרְגִּין, כֵּיוָן דְּמָטֵי תַּמָּן, מַ"ה. מַה יָּדַעְתָּ, מַה אִסְתָּכַּלְתָּא, מַה פִּשְׁפַּשְׁתָּא, הָא כֹּלָא סָתִים כִּדְקַדְמִיתָא.

וְיִשִׁ אַחֵר לְמַטָּה שֶׁנִּקְרָא "מָה". מַה בֵּין זֶה לָזֶה אֶלָּא הָרִאשׁוֹן הַנִּסְתָּר שֶׁנִּקְרָא "מִי" עוֹמֵד לַשְּׁאֵלָה. כֵּיוָן שֶׁשּׁוֹאֵל אָדָם וּמְפַשְׁפֵּשׁ לְהִסְתַּכֵּל וְלָדַעַת מִדַּרְגָּה לְדַרְגָּה עַד סוֹף כָּל הַדְּרָגוֹת, כֵּיוָן שֶׁמַּגִּיעַ לְשָׁם – "מָה". מַה יָּדַעְתָּ מַה הִסְתַּכַּלְתָּ מַה פִּשְׁפַּשְׁתָּ הֲרֵי הַכֹּל נִסְתָּר כְּבָרִאשׁוֹנָה.

יְרוּשָׁלַיִם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ

וְעַל רָזָא דְּנָא כְּתִיב, (איכה ב) מָה אֲעִידֵךְ מָה אֲדַמֶּה לָךְ. כַּד אִתְחְרִיב בֵּי מַקְדְּשָׁא נָפַק קָלָא וַאֲמַר מָה אֲעִידֵךְ (נ"א ומה [מה] אדמה לך, בההוא מ"ה אעידך) בְּכָל יוֹמָא וְיוֹמָא, [וְהָא] אַסְהִידַת בָּךְ מִיּוֹמִין קַדְמָאִין דִּכְתִיב, (דברים ל) הַעִדֹתִי בָכֶם הַיּוֹם אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ. וּמָה אֲדַמֶּה לָךְ בְּהַהוּא גַוְנָא מַמָּשׁ עֲטָרִית לָךְ בְּעִטְרִין קַדִּישִׁין עֲבָדִית לָךְ שָׁלְטָנוּ עַל עָלְמָא דִּכְתִיב, (איכה ב) הֲזֹאת" הָעִיר" שֶׁיֹּאמְרוּ" כְּלִילַת" יפִי" וְגו' קָרֵינָא לָךְ (תהלים קכ"ב) יְרוּשָׁלַיִם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ.

וְעַל הַסּוֹד הַזֶּה כָּתוּב (איכה ב) מָה אֲעִידֵךְ מָה אֲדַמֶּה לָּךְ. כְּשֶׁנֶּחֱרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, יָצָא קוֹל וְאָמַר, מָה אֲעִידֵךְ [נ"א: (ומה) מה אדמה לך, באותו מ"ה אעידך] בְּכָל יוֹם וָיוֹם, [והרי] הַעִידתִי בָּךְ מִיָּמִים רִאשׁוֹנִים, שֶׁכָּתוּב (דברים ל) הַעִדתִי בָכֶם הַיּוֹם אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ. וּמָה אֲדַמֶּה לָּךְ, בְּאוֹתוֹ גָוֶן מַמָּשׁ עִטַּרְתִּי אוֹתָךְ בַּעֲטָרוֹת קְדוֹשׁוֹת, עָשִׂיתִי לָךְ שִׁלְטוֹן עַל הָעוֹלָם, שֶׁכָּתוּב (איכה ב) הֲזֹאת" הָעִיר" שֶׁיֹּאמְרוּ" כְּלִילַת" יֹפִי" וְגוֹ'. קָרָאתִי לָךְ (תהלים קכב) יְרוּשָׁלַיִם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ.

מִ"י יִרְפָּא לָךְ

(איכה ב) מָה אַשְׁוֶה לָּךְ. כְּגַוְונָא דְּאַנְתְּ יָתְבָה, הָכִי הוּא כִּבְיָכוֹל לְעֵילָא. כְּגַוְונָא דְּלָא עָאלִין הַשְׁתָּא בָּךְ עַמָּא קַדִּישָׁא בְּסִדְּרִין קַדִּישִׁין, הָכִי אוֹמֵינָא לָךְ דְּלָא אֵיעוֹל אֲנָא לְעֵילָא עַד דְּיֵעֲלוּן בָּךְ אֻכְלוֹסָךְ לְתַתָּא. וְדָא אִיהוּ נֶחָמָה דִילָךְ הוֹאִיל דְּדַרְגָא דָא אַשְׁוֶה לָךְ בְּכֹלָא. וְהַשְׁתָּא דְּאַנְתְּ הָכָא גָּדוֹל כַּיָּם שִׁבְרֵךְ. וְאִי תֵימָא דְּלֵית לָךְ קַיָּימָא וְאַסְוָתָא, מִ"י (שמות רל"ז ב) יִרְפָּא לָךְ, וַדַּאי הַהוּא דַרְגָּא סְתִימָאָה עִלָּאָה דְכֹלָא קַיְּימָא בֵּיהּ יִרְפָּא לָךְ וְיוֹקִים לָךְ.

(איכה ב) מָה אַשְׁוֶה לָּךְ – כְּמוֹ שֶׁאַתְּ יוֹשֶׁבֶת כָּךְ, כָּךְ הוּא כִּבְיָכוֹל לְמַעְלָה. כְּמוֹ שֶׁלֹּא נִכְנָסִים בָּךְ עַכְשָׁו הָעָם הַקָּדוֹשׁ בִּסְדָרִים קְדוֹשִׁים, כָּךְ נִשְׁבַּעְתִּי לָךְ שֶׁאֵינִי נִכְנָס לְמַעְלָה עַד שֶׁיִּכָּנְסוּ בָךְ אוּכְלוּסַיִךְ לְמַטָּה. וְזוֹהִי נֶחָמָתֵךְ, הוֹאִיל שֶׁהַדַּרְגָּה הַזּוֹ אַשְׁוֶה לָךְ בַּכֹּל. וְעַכְשָׁו שֶׁאַתְּ כָּאן, גָּדוֹל כַּיָּם שִׁבְרֵךְ. וְאִם תֹּאמַר שֶׁאֵין לְךְ קִיּוּם וּרְפוּאָה – מִ"י יִרְפָּא לָךְ. וַדַּאי שֶׁאוֹתָהּ הַדַּרְגָּה הַנִּסְתֶּרֶת הָעֶלְיוֹנָה שֶׁהַכֹּל עוֹמֵד בָּהּ, תִּרְפָּא לְךְ וְתָקִים אוֹתְךְ.

בזוהר – זוהר חדש – מדרש רות (דף קח.)

מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, נִגְדְּעוּ אַלּוּפֵי עֵצָה, וְהַדֵּעוֹת מְשֻׁבָּשׁוֹת

לְקַיִּים כָּל דָּבָר, זֶה בְּרִית מִילָה, שֶׁהוּא קִיּוּם כָּל הַתּוֹרָה. שָׁלַף אִישׁ נַעֲלוֹ, זוֹ מִצְוַת חֲלִיצָה. וְנָתַן לְרֵעֵהוּ, זוֹ מִצְוַת יִבּוּם. מִכָּאן אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא מִצְוַת חֲלִיצָה קוֹדֶמֶת לְמִצְוַת יִיבּוּם. וְזֹאת הַתְּעוּדָה בְּיִשְׂרָאֵל, מִכָּאן אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא, מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, נִגְדְּעוּ אֲלוּפֵי עֵצָה, וְהַדֵּעוֹת מְשׁוּבָּשׁוֹת, וְהַלֵּב אֵינוֹ קַיָּים עַל בּוּרְיוֹ, וְהוֹלֵךְ הַכֹּל אַחַר מַרְאִית הָעַיִן.

לְקַיִּםִ כָּל דָּבָר – זֶה בְּרִית מִילָה, שֶׁהוּא קִיּוּם כָּל הַתּוֹרָה. שָׁלַף אִישׁ נַעֲלוֹ – זוֹ מִצְוַת חֲלִיצָה. וְנָתַן לְרֵעֵהוּ – זוֹ מִצְוַת יִבּוּם. (מכאן אמר רבי עקיבא, מצות חליצה קודמת למצות יבום) וְזֹּאת הַתְּעוּדָה בְּיִשְׂרָאֵל, מִכָּאן אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא, מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, נִגְדְּעוּ אַלּוּפֵי עֵצָה, וְהַדֵּעוֹת מְשֻׁבָּשׁוֹת, וְהַלֵּב אֵינוֹ קַיָּם עַל בֻּרְיוֹ, וְהוֹלֵךְ הַכֹּל אַחַר מַרְאִית הָעַיִן.

בזוהר – ספר שמות – פרשת משפטים (דף צ"ז ע"ב

וְהָרוּחַ תָּשׁוּב אֶל הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר נְתָנָהּ

פָּתַח הַהוּא סָבָא וְאָמַר, (קהלת יב) וְיָשׁוֹב הֶעָפָר עַל הָאָרֶץ כְּשֶׁהָיָה וְהָרוּחַ תָּשׁוּב אֶל הָאֱלהִים אֲשֶׁר נְתָנָהּ. הַאי קְרָא אוּקְמוּהָ חַבְרַיָּיא, בְּחָרְבַּן בֵּי מַקְדְּשָׁא. (ותמן תנינן) וְיָשׁוֹב הֶעָפָר עַל הָאָרֶץ כְּשֶׁהָיָה. הָכָא אִיהוּ מַאי דְּכְתִּיב, (בראשית יב) וְהַכְּנַעֲנִי אָז בָּאָרְץ, כְּשֶׁהָיָה וַדַּאי. וְהָרוּחַ תָּשׁוּב אֶל הָאֱלהִים אֲשֶׁר נְתָנָהּ, מַאי וְהָרוּחַ תָּשׁוּב. דָּא שְׁכִינְתָּא, דְּאִיהִי רוּחַ קַדִּישָׁא. כַּד חָמָאת שְׁכִינְתָּא, בְּאִינוּן עֶשֶׂר מַסָּעוֹת דְּקָא נַטְלָא, וְלָא בָּעוּן יִשְׂרָאֵל לְאָתָבָא בִּתְיוּבְתָּא קָמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְשָׁלְטָא סִטְרָא אַחֲרָא עַל אַרְעָא קַדִּישָׁא, וְאוּקְמוּהָ חַבְרַיָּיא.

פָּתַח אוֹתוֹ זָקֵן וְאָמַר, (קהלת יב) וְיָשׁוֹב הֶעָפָר עַל הָאָרֶץ כְּשֶׁהָיָה וְהָרוּחַ תָּשׁוּב אֶל הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר נְתָנָהּ. פָּסוּק זֶה פֵּרְשׁוּהוּ הַחֲבֵרִים בְּחֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. (ושם שנינו) וְיָשׁוֹב הֶעָפָר עַל הָאָרֶץ כְּשֶׁהָיָה. כָּאן הוּא מַה שֶּׁכָּתוּב וְהַכְּנַעֲנִי אָז בָּאָרֶץ, כְּשֶׁהָיָה וַדַּאי. וְהָרוּחַ תָּשׁוּב אֶל הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר נְתָנָהּ, מַה זֶּה וְהָרוּחַ תָּשׁוּב? זוֹ שְׁכִינָה, שֶׁהִיא רוּחַ הַקֹּדֶשׁ. כְּשֶׁרָאֲתָה שְׁכִינָה בְּאוֹתָם עֲשָׂרָה מַסָּעוֹת שֶׁנָּסְעָה, וְלֹא רָצוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְשׁוֹלֵט הַסִּטְרָא אַחֲרָא עַל הָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה, וּפֵרְשׁוּהָ הַחֲבֵרִים.

מְעַטֵּר אוֹתָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאוֹתָהּ רוּחַ בְּכַמָּה עֲטָרוֹת וּמִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בָּהּ

תָּא חֲזִי, רוּחָא דְּבַר נָשׁ זַכָּאָה, אִתְעַטָּר בְּדִיּוּקְנָא בְּגַּן עֵדֶן דִּלְתַתָּא, וּבְכָל שַׁבָּתֵי וּמוֹעֲדֵי וְרֵישֵׁי יַרְחֵי, מִתְעַטְּרָן רוּחֵי, וּמִתְפַּשְּׁטָן, וְסַלְּקִין לְעֵילָּא. כְּמָּה דְּעָבִיד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בְּהַהִיא נִשְׁמְתָא עִלָּאָה קַדִּישָׁא לְעֵילָּא, הָכִי נָמֵי עָבִיד בְּהַאי רוּחָא, לְתַתָּא בְּגַּן עֵדֶן לְתַתָּא, דְּקָא סַלְקַת קָמֵיהּ. וְאָמַר דָּא אִיהִי רוּחָא דִּפְלַנְיָא גּוּפָא, מִיָּד מְעַטְּרָא לָהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְהַאי רוּחָא בְּכַמָּה עִטְרִין, וְאִשְׁתַּעֲשַׁע בָּהּ.

בֹּא וּרְאֵה, רוּחַ שֶׁל אִישׁ צַדִּיק מִתְעַטֶּרֶת בִּדְמוּת בְּגַן עֵדֶן שֶׁלְּמַטָּה, וּבְכָל הַשַּׁבָּתוֹת וְהַמּוֹעֲדִים וְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים מִתְעַטְּרוֹת רוּחוֹת וּמִתְפַּשְּׁטוֹת, וְעוֹלוֹת לְמַעְלָה. כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּאוֹתָהּ נְשָׁמָה עֶלְיוֹנָה קְדוֹשָׁה לְמַעְלָה, כָּךְ גַּם עוֹשֶּׂה בָּרוּחַ הַזאת לְמַטָּה בְּגַן עֵדֶן הַתַּחְתּוֹן כְּשֶׁעוֹלָה לְפָנָיו, וְאוֹמֵר: זוֹהִי רוּחַ פְּלוֹנִי הַגּוּף. מִיָּד מְעַטֵּר אוֹתָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאוֹתָהּ רוּחַ בְּכַמָּה עֲטָרוֹת וּמִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בָּהּ.

וְאִי תֵּימָא, דְּהָא בְּגִין רוּחָא דָּא, שָׁבִיק קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מַה דְּעָבִיד לְנִשְׁמְתָא. לָאו הָכִי. אֶלָּא שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ לא יִגְרָע, אִלֵּין אִינּוּן תְּלַת שְׁמָהָן עִלָּאִין, דְּעַיִן לא רָאָתָה אֱלהִים זוּלָתְךָ.

וְאִם תֹּאמַר, שֶׁהֲרֵי מִשּׁוּם רוּחַ זוֹ הִשְׁאִיר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַה שֶּׁעָשָׂה לַנְּשָׁמָה – לֹא כָּךְ! אֶלָּא שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ לֹא יִגְרָע. אֵלֶּה אוֹתָם שְׁלֹשֶׁת הַשֵּׁמוֹת הָעֶלְיוֹנִים שֶׁעַיִן לֹא רָאָתָה אֱלֹהִים זוּלָתְךְ

בזוהר – ספר בראשית – פרשת נח (דף סא ע"ב)

עָשָׂה ה' אֲשֶׁר זָמָם בִּצַּע אֶמְרָתוֹ אֲשֶׁר צִוָּה מִימֵי קֶדֶם

בִּצַּע אֶמְרָתוֹ – שֶׁקָּרַע הָאַדֶּרֶת שֶׁלּוֹ. אֲשֶׁר צִוָּה מִימֵי קֶדֶם

מִיּוֹם שֶׁנִּבְנָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִסְתַּכֵּל בּוֹ וְחָבִיב עָלָיו הַרְבֵּה

בְּכָל דּוֹר וְדוֹר שֶׁעוֹשֶׂה דִין בְּרִשְׁעֵי הָעוֹלָם, חֶדְוָה וְתִשְׁבַּחַת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא

מֵאוֹתוֹ זְמַן לֹא הָיְתָה חֶדְוָה לְפָנָיו לְמַעְלָה וּלְמַטָּה

Nâw

בזוהר – ספר בראשית – פרשת וירא (דף קט ע"א)

סְדֹם נֶחְתַּם גְּזַר דִּין שֶׁלָּהֶם עַל שֶׁמָּנְעוּ צְדָקָה מֵהֶם

סְדוֹם גְּזַר דִּינָא דִּלְהוֹן על דְּמָנְעוּ צְּדָקָה מִנַּיְיהוּ, כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, (יחזקאל יו) וְיַד עָנִי וְאֶבְיוֹן לא הֶחֱזִיקָה. וּבְגִין כָּךָ דִּינָא לָא הֲוָה אֶלָּא מִן שָׁמַיִם. צְּדָקָה וְשָׁמַיִם כּלָּא חַד וּכְתִּיב, (תהלים קח) כִּי גָדוֹל מֵעַל שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ, וּבְגִין דְּתַּלְיָא צְּדָקָה בִּשְׁמֵיהּ (נ"א בשמים) דִּינָא הוּא מִשָׁמַיִם דִּכְתִּיב מאתּ יְיָ מִן הַשָׁמָיִם.

סְדֹם נֶחְתַּם גְּזַר דִּין שֶׁלָּהֶם עַל שֶׁמָּנְעוּ צְדָקָה מֵהֶם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שם יו) וְיַד עָנִי וְאֶבְיוֹן לֹא הֶחֱזִיקָה, וְלָכֵן הַדִּין לֹא הָיָה אֶלָּא מִן הַשָּׁמַיִם. צְדָקָה וְשָׁמַיִם הַכֹּל אֶחָד, וְכָתוּב (תהלים קח) כִּי גָדוֹל מֵעַל שָׁמַיִם חַסְדֶּךְ, מִשּׁוּם שֶׁצְּדָקָה תְלוּיָה בִּשְׁמוֹ [בשמים], דִּין הוּא מִשָּׁמַיִם, שֶׁכָּתוּב מֵאֵת ה' מִן הַשָּׁמָיִם.

דִּינָא דְּיִשְׂרָאֵל מֵהַאי אֲתַּר דִּכְתִּיב, (איכה ד) וַיִּגְדַּל עֲוֹן בַּתּ עַמִּי מֵחַטַאתּ סְדוֹם. וְאִקְרֵי יְרוּשָׁלֵם אֲחוֹתּ לִסְדוֹם כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, (יחזקאל יו) הִנֵּה זְה הָיָה עֲוֹן סְדוֹם אֲחוֹתֵּךָ, וְדִינְהוֹן הֲוָה מִן שְׁמַיָא דִּינָא חָדָא כִּסְדוֹם עַל דְּמָנְעוּ צְּדָקָה מִנַּיְיהוּ. בַּר דְּדָא אִתְּהַפַּךָ וְדָא אִתְּחָרַב, דָּא אִיתּ לָהּ תְּקוּמָה, וְדָא לֵיתּ לָהּ תְּקוּמָה, (ע"כ סתרי תורה).

הַדִּין שֶׁל יִשְׂרָאֵל מִמָּקוֹם זֶה, שֶׁכָּתוּב (איכה ד) וַיִּגְדַּל עֲון בַּת עַמִּי מֵחַטַּאת סְדם. וִירוּשָׁלַיִם נִקְרֵאת אָחוֹת לִסְדם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל יט) הנה זה היה עון סדם אחותך, ודינם היה מן השמים דין אחד כִּסְדם עַל שֶׁמָּנְעוּ צְדָקָה מֵהֶם, פְּרָט לָזֶה שֶׁזֶּה הִתְהַפֵּךְ וְזֶה נֶחֱרַב. לָזוֹ יֵשׁ תְּקוּמָה, וְלָזוֹ אֵין תְּקוּמָה. ע"כ סתרי תורה.

בזוהר – תיקוני הזוהר – תקונא שתין ותלת (דף צה ע"א)

בִזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל מְקַיְּמִים תּוֹרַת אֱמֶת בִּשְׁבוּעַת אֱמֶת, נֶאֱמַר בּוֹ אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח

אֱמֶת א' בְּרֵישָׁא דְאַלְפָא בֵּיתָא, מ' בְּאֶמְצָעִיתָא, ת' בְּסוֹפֵיהּ, (נ"א ד' אתוון) עִשּׂוּרָא דִילֵיהּ יו"ד ה"א וא"ו ה"א אֱמֶת, דְּאִיהוּ עִישׂוּר דְּאַרְבַּע מֵאָה וְאַרְבְּעִין וְחַד, הָא רָזָא דְחַמְשָׁא וְאַרְבְּעִין מ"ה, בְּזִמְנָא דְיִשְׂרָאֵל מְשַׁקְּרִין בְּתוֹרַת אֱמֶת, בְאוֹמָאָה דְשִׁקְרָא, אִתְּמַר בֵּיהּ (דניאל ח יב) וְתַשְׁלֵךְ אֱמֶת אַרְצָה, מַאי אַרְצָה דָּא שְׁכִינְתָּא, וּבְזִמְנָא דְיִשְׂרָאֵל מְקַיְימִין תּוֹרַת אֱמֶת בְאוֹמָאָה דִקְשׁוֹט, אִתְּמַר בֵּיהּ (תהלים פה יב) אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח, וּבְגָלוּתָא אִתְּמַר (ישעיה נט טו) (דף צה ע"א) . וַתְּהִי הָאֱמֶת נֶעִִדֶּרֶת, וְשִׁקְרָא שָׁלְטָא בְעָלְמָא, (ובזמנא דאתתקן אמת ואסתלק לאתריה אתמחי שקרא מעלמא, הדא הוא דכתיב (משלי יב יט) שפת אמת תכון לעד, כוננת לא כתיב אלא תכון לעד (אמת), ועד ארגיעה לשון שקר (שם), מאי אמת עמודא דאמצעיתא, שכינתא דיליה תורת אמת, היתה בפיהו (מלאכי ב ו)), וּמָאן שֶׁקֶר דָּא סמא"ל, בְּזִמְנָא דֶאֱמֶת שָׁלְטָא אִתְעֲבַר שִׁקְרָא מֵעָלְמָא.

אֱמֶת, א' בְּרֹאשׁ הָאָלֶף בֵּית, מ' בָּאֶמְצַע, ת' בְּסוֹפוֹ. (ד' אותיות) הָעִשּׂוּר שֶׁלּוֹ יו"ד ה"א וא"ו ה"א אֱמֶת, שֶׁהוּא עִשּׂוּר שֶׁל אַרְבַּע מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים וְאֶחָד, הֲרֵי הַסּוֹד שֶׁל חֲמִשָּׁה וְאַרְבָּעִים מ"ה. בִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל מְשַׁקְּרִים בְּתוֹרַת אֱמֶת בִּשְׁבוּעָה שֶׁל שֶׁקֶר, נֶאֱמַר בּוֹ וְתַשְׁלֵךְ אֱמֶת אַרְצָה. מַה זֶּה אַרְצָה? זוֹ הַשְּׁכִינָה, וּבִזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל מְקַיְּמִים תּוֹרַת אֱמֶת בִּשְׁבוּעַת אֱמֶת, נֶאֱמַר בּוֹ אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח, וּבַגָּלוּת נֶאֱמַר וַתְּהִי הָאֱמֶת נֶעְדֶּרֶת, וְהַשֶּׁקֶר שׁוֹלֵט בָּעוֹלָם, (ובזמן שמתקן האמת ומתעלה למקומו, נמחה השקר מן העולם. זהו שכתוב שפת אמת תכון לעד, כוננת לא כתוב, אלא תכון לעד (אמת), ועד ארגיעה לשון שקר, מה זה אמת, ' העמוד האמצעי, שכינתו תורת אמת היתה בפיהו), וּמִי הַשֶּׁקֶר? זֶה סמא"ל, בִּזְמַן שֶׁשּׁוֹלֵט הָאֱמֶת, עוֹבֵר הַשֶּׁקֶר מִן הָעוֹלָם.

הַיְסוֹד שֶׁל הַכֹּל י', זוֹ הַבְּרִית, כָּל מִי שֶׁמְּשַׁקֵּר וְעוֹבֵר בָּהּ, כְּאִלּוּ עָקַר הַכֹּל

אֱמֶת אִיהוּ בְּסוֹף תֵּיבִין, וְאִינוּן בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת, בָּרָא אֱלֹהִים אֶת, בֵּיהּ בָּרָא עָלְמָא, וַעֲלֵיהּ אִתְקְרֵי וְקַיְימָא כָל עָלְמָא, וְכָל מָאן דְּאוֹמֵי בְּשִׁקְרָא כְּאִלּוּ וְתַשְׁלֵךְ אֱמֶת אַרְצָה, וְשִׁקְרָא שָׁלְטָא כַּבְיָכוֹל בַּאֲתַר (נ"א אתרך מאתר) דִּילֵיהּ דְּאִיהוּ יְרוּשָׁלַםִ, וְדָא גְרִים דְּאִתְחָרַב בֵּיתָא, וְאִתְחַזַּר עָלְמָא לְתֹהוּ וָבֹהוּ, דְּהָכִי אוּקְמוּהוּ חָרַב בַּיִת רִאשׁוֹן וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ, חָרַב בַּיִת שֵׁנִי וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם, דֶּאֱמֶת הוּא סָבִיל עִלָּאִין וְתַתָּאִין, וּבְזִמְנָא דְאִתְעֲבִיד שִׁקְרָא יִתְהָרֵס הַבִּנְיָן, בְּהַהוּא זִמְנָא אִתְּמַר בִּשְׁכִינְתָּא (עמוס ה ב) נָפְלָה לֹא תוֹסִיף קוּם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה יד יב) אֵיךְ נָפַלְתָּ מִשָּׁמַיִם הֵילֵל בֶּן שָׁחַר, נָפְלָה עֲטֶרֶת רֹאשֵׁנוּ (איכה ה טז), דְּאִינוּן ה' עִלָּאָה ה' תַּתָּאָה, ו' עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא סָבִיל תַּרְוַיְיהוּ, יְסוֹדָא דְכֹלָּא י', דָּא בְרִית, כָּל מָאן דִּמְשַׁקֵּר וְעָבַר בֵּיהּ, כְּאִלּוּ אַעִִקַר כֹּלָּא וְאַפִּיל לֵיהּ, וְהַאי י' הִיא אֶבֶן הַשְּׁתִיָּה דְמִינָהּ הוּשְׁתַת עָלְמָא, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר (תהלים קיח כב) אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים וכו', וְאִיהִי יְסוֹדָא דְכֹלָּא, וַעֲלָהּ אִתְבְּנֵי, וַוי לֵיהּ לְמָאן דְּחָאב בְּאוֹת שַׁבָּת וּבְאוֹת תְּפִלִּין וּבְאוֹת יוֹמִין טָבִין וּבְאוֹת בְּרִית מִילָה, כְּאִלּוּ אַעִִקַר לֵיהּ מֵאַתְרֵיהּ, וְאַהֲדַר עָלְמָא לְתֹהוּ וָבֹהוּ.

אֱמֶת הוּא בְּסוֹפֵי הַתֵּבוֹת שֶׁל בָּרָ'א אֱלֹהִי'ם לַעֲשׂוֹ'ת, בָּרָ'א אֱלֹהִי'ם אֵ'ת, בּוֹ בָרָא אֶת הָעוֹלָם, וְעָלָיו נִקְרָא וְעוֹמֵד כָּל הָעוֹלָם, וְכָל מִי שֶׁנִּשְׁבָּע בְּשֶׁקֶר, כְּאִלּוּ וְתַשְׁלֵךְ אֱמֶת אַרְצָה, וְהַשֶּׁקֶר שׁוֹלֵט כִּבְיָכוֹל בַּמָּקוֹם (גרש ממקום) שֶׁלּוֹ, שֶׁהוּא יְרוּשָׁלַיִם, וְזֶה גָרַם שֶׁנֶּחֱרַב הַבַּיִת וְחָזַר הָעוֹלָם לְתֹהוּ וָבהוּ. שֶׁכָּךְ פֵּרְשׁוּהוּ, חָרַב בַּיִת רִאשׁוֹן – וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ, חָרַב בַּיִת שֵׁנִי – וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם, שֶׁאֱמֶת נוֹשֵׂאת עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, וּבִזְמַן שֶׁנַּעֲשֶׂה שֶׁקֶר יִתְהָרֵס הַבִּנְיָן. בְּאוֹתוֹ זְמַן נֶאֱמַר בַּשְּׁכִינָה, נָפְלָה לֹא תוֹסִיף קוּם, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב אֵיךְ נָפַלְתָּ מִשָּׁמַיִם הֵילֵל בֶּן שָׁחַר, נָפְלָה עֲטֶרֶת רֹאשֵׁנוּ, שֶׁהֵם ה' עֶלְיוֹנָה וְה' תַּחְתּוֹנָה, ו' הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי נוֹשֵׂא אֶת שְׁנֵיהֶם, הַיְסוֹד שֶׁל הַכֹּל י', זוֹ הַבְּרִית, כָּל מִי שֶׁמְּשַׁקֵּר וְעוֹבֵר בָּהּ, כְּאִלּוּ עָקַר הַכֹּל וְהִפִּיל אוֹתוֹ, וְהַי' הַזּוֹ, הִיא אֶבֶן הַשְּׁתִיָּה שֶׁמִּמֶּנָּה הֻשְׁתַּת הָעוֹלָם, וְעָלֶיהָ נֶאֱמַר אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים וְכוּ', וְהִיא הַיְסוֹד שֶׁל הַכֹּל, וְעָלֶיהָ נִבְנָה. אוֹי לְמִי שֶׁחוֹטֵא בְּאוֹת שַׁבָּת, וּבְאוֹת תְּפִלִּין, וּבְאוֹת יָמִים טוֹבִים, וּבְאוֹת בְּרִית מִילָה, כְּאִלּוּ עָקַר אוֹתוֹ מִמְּקוֹמוֹ וְהֶחֱזִיר אֶת הָעוֹלָם לְתֹהוּ וָבֹהוּ.

בזוהר – ספר שמות – פרשת שמות (דף ט"ז ע"א)

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ, בְּשָׁעָה שֶׁהָלְכוּ יִשְׂרָאֵל לַגָּלוּת, הִתְכַּנְּסוּ כָּל נִשְׁמוֹת הַשְּׁבָטִים לִמְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה

וְתָּא חֲזֵי, רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ, כַּד הֲוָה מָטֵי לְהַאי פָסוּק, הֲוָה בָּכֵי, דְּתַנְיָא, אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ, בְּשַׁעֲתָא דְּאָזְלוּ יִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָא, אִתְכְּנָשׁוּ כֻּלְּהוּ נִשְׁמָתֵהוֹן דִּשְׁבָטִין, לִמְעַרְתָּא דְּכַפֶלְתָּא, צָוְוחוּ וְאָמְרוּ: סָבָא סָבָא, כְּאֵבָא דִּבְנִין לָאו בַּלָּאוּתָא (בגלותא) דְּעָלְמָא דֵּין, בָּנְיךָ כֻּלְּהוּ מִשְׁתַּעְבְּדִין בְּקַשְׁיוּ, עַם אַחֲרָן עַבְדִין בְּהוּ נוּקְמִין דְּעָלְמָא.

וּבֹא רְאֵה, רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ, כְּשֶׁהָיָה מַגִּיעַ לַפָּסוּק הַזֶּה, הָיָה בּוֹכֶה. שֶׁשָּׁנִינוּ, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ, בְּשָׁעָה שֶׁהָלְכוּ יִשְׂרָאֵל לַגָּלוּת, הִתְכַּנְּסוּ כָּל נִשְׁמוֹת הַשְּׁבָטִים לִמְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה, צָוְחוּ וְאָמְרוּ: זָקֵן זָקֵן, כְּאֵב שֶׁל בָּנִים אֵין בֶּעָמָל [של הגלות] שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה. בָּנֶיךְ כֻּלָּם מְשֻׁעְבָּדִים בְּפֶרֶךְ, וְעַם אַחֵר עוֹשִׂים בָּהֶם נִקְמוֹת הָעוֹלָם.

כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים

בְּהַהִיא שַׁעֲתָא, אִתְּעַר רוּחֵיהּ דְּהַהוּא סָבָא, רְשׁוּתָא שָׁאִיל, וְנָחִית, קָרָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְכָל רְתִיכוֹי וּמַשִּׁרְיָיתֵיהּ, וּמַלְכֵיהוֹן בְּרָאשֵׁיהוֹן. וְנַחְתּוּ כֻּלְּהוּ עִם יַעֲקֹב וְעִם שִׁבְטוֹהִי. שְׁבָטִין נַחְתּוּ חַיִּין עִם אֲבוּהוֹן, וּשְׁבָטִין נַחְתּוּ מֵתִים עִם אֲבוּהוֹן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה וְגוֹ' וּכְתִיב רְאוּבֵן שִׁמְעוֹן לֵוִי וְגוֹ'. וְתָא חֲזֵי, מֵתִים הֲווֹ, וְנַחְתּוּ, וּכְתִיב וְיוֹסֵף הָיָה בְמִצְרָיִם. אָמַר רִבִּי אַבָּא, בְּהַאי אִתְקְרֵי (תהלים ק"ג) כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִתְעוֹרְרָה רוּחַ שֶׁל אוֹתוֹ הַזָּקֵן, בִּקֵּשׁ רְשׁוּת וְיָרַד. קָרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְכָל מַרְכְּבוֹתָיו וּמַחֲנוֹתָיו וּמַלְכֵיהֶם בְּרָאשֵׁיהֶם, וְיָרְדוּ כֻלָּם עִם יַעֲקֹב וְעִם שְׁבָטָיו. שְׁבָטִים יָרְדוּ חַיִּים עִם אֲבִיהֶם, וּשְׁבָטִים יָרְדוּ מֵתִים עִם אֲבִיהֶם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה וְגוֹ', וְכָתוּב רְאוּבֵן שִׁמְעוֹן לֵוִי וְגוֹ'. וּבֹא רְאֵה, מֵתִים הָיוּ, וְיָרְדוּ, וְכָתוּב וְיוֹסֵף הָיָה בְמִצְרָיִם. אָמַר רַבִּי אַבָּא, בָּזֶה נִקְרָא (תהלים קג) כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים.

Nâw

בזוהר – ספר בראשית – פרשת נח (דף סט ע"א)

לָמָּה לֹא חָזְרָה הַשְּׁכִינָה לִמְקוֹמָהּ כְּבַתְּחִלָּה? – מִשּׁוּם שֶׁלֹּא נִשְׁאֲרוּ בָהּ שְׁאָר צַדִּיקֵי הָעוֹלָם

אָמַר לֵיהּ רַבִּי יֵיסָא, אִי הָכִי הָא אַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל דְּאִתְמָחוּן חַיָּיבַיָא דְּהֲווּ בְּהַהוּא זִמְנָא אַמַּאי לָא אֲהַדְּרַת שְׁכִינְתָּא לְאַתְרָהּ כְּדִבְקַדְמִיתָא. אָמַר לֵיהּ בְּגִין דְּלָא אִשְׁתָּאֲרוּ בָהּ שְׁאָר זַכָּאֵי עָלְמָא. אֶלָּא (אבל) בְּכָל אֲתַר דְּאֲזְלוּ נַחְתַת וְשַׁוִּיאַת (דף סט ע"א) מְדוֹרָהּ עִמְּהוֹן. וּמַה בְּאַרְעָא נוּכְרָאָה אָחֳרָא לָא אִתְפָּרְשָׁא מִנַּיְיהוּ, כָּל שֶׁכֵּן אִי אִשְׁתְּאָרוּ בְּאַרְעָא קַדִּישָׁא.

אָמַר לוֹ רַבִּי יֵיסָא, אִם כָּךְ, הֲרֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְחוּ הָרְשָׁעִים שֶׁהָיוּ בְּאוֹתוֹ זְמַן, אָז לָמָּה לֹא חָזְרָה הַשְּׁכִינָה לִמְקוֹמָהּ כְּבַתְּחִלָּה? אָמַר לוֹ, מִשּׁוּם שֶׁלֹּא נִשְׁאֲרוּ בָהּ שְׁאָר צַדִּיקֵי הָעוֹלָם, אֶלָּא [אבל] בְּכָל מָקוֹם שֶׁהָלְכוּ, יָרְדָה וְשָׂמָה אֶת מְדוֹרָהּ עִמָּהֶם. וּמָה בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה אַחֶרֶת לֹא נִפְרְדָה מֵהֶם – כָּל שֶׁכֵּן אִם נִשְׁאֲרוּ בָּאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה.

Nâw

בְּכָל הַחֲטָאִים שֶׁל רִשְׁעֵי הָעוֹלָם, דּוֹחִים אֶת הַשְּׁכִינָה. אֶחָד מֵהֶם מִי שֶׁמַּשְׁחִית דַּרְכּוֹ עַל הָאָרֶץ

וְהָא אִתְּמָר. בְּכָל חוֹבִין דְּחַיָּיבֵי עָלְמָא דַּחְיָין לָהּ לַשְּׁכִינְתָּא. חַד מִנַּיְיהוּ מַאן דִּמְחַבֵּל אָרְחֵיהּ עַל אַרְעָא כִּדְאֲמָרָן. וּבְגִין כָּךְ לָא חָמֵי אַנְפֵּי שְׁכִינְתָּא וְלָא עָאל בְּפַלְטֵרִין. וְעַל דָּא כְּתִיב בְּאִלֵּין וַיִּמָּחוּ מִן הָאָרֶץ אִתְמָחוּן מִן כֹּלָּא.

וַהֲרֵי אָמַרְנוּ. בְּכָל הַחֲטָאִים שֶׁל רִשְׁעֵי הָעוֹלָם, דּוֹחִים אֶת הַשְּׁכִינָה. אֶחָד מֵהֶם מִי שֶׁמַּשְׁחִית דַּרְכּוֹ עַל הָאָרֶץ, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, וְלָכֵן לֹא רוֹאֶה פְּנֵי שְׁכִינָה וְלֹא נִכְנָס לַפַּלְטֵרִין. וְעַל זֶה כָּתוּב עַל אֵלֶּה וַיִּמָּחוּ מִן הָאָרֶץ, שֶׁנִּמְחוּ מֵהַכֹּל.

בזוהר – ספר ויקרא – פרשת ויקרא (דף כ' ע"א)

כֹּה אָמַר ה' קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי וְגוֹ'

רִבִּי יוֹסֵי פָּתַח ואָמַר, (ירמיה לא) כֹּה אָמַר יְיָ' קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי וְגוֹ'. כֹּה אָמַר יְיָ', הָא אוּקְמוּהָ, בְּכָל אֲתַר דִּנְבִיאָה שָׁרֵי לְמַלְּלָא, הֲווֹ מִלּוֹי אִשְׁתְּמוֹדְעָן, וְהָכָא הַאי כֹּה אָמַר יְיָ', קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וּמַה אָמַר, קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע.

רַבִּי יוֹסֵי פָּתַח וְאָמַר, (ירמיה לא) כֹּה אָמַר ה' קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי וְגוֹ'. כֹּה אָמַר ה', הֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ, בְּכָל מָקוֹם שֶׁנָּבִיא מַתְחִיל לְדַבֵּר, הָיוּ דְבָרִים נוֹדָעִים, וְכָאן כֹּה אָמַר ה' הַזֶּה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וּמָה אָמַר? קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע.

הָכִי תָּנֵינָן, דִּבְהַהוּא יוֹמָא דְּאִתְחָרַב בֵּי מַקְדְשָׁא לְתַּתָּא, וְיִשְׂרָאֵל אַזְלוּ בְּגָלוּתָא, רֵיחַיִין עַל צַאוָרֵיהוֹן, וִידֵיהוֹן מְהַדְּקָן לַאֲחוֹרָא. וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, אִתְתְּרָכַת מִבֵּית מַלְכָּא לְמֵיהַךְ בַּתְרֵיהוֹן. בְּשַׁעֲתָא דְּנַחְתַּת, אַמְרַת אֵיהָךְ בְּקַדְמִיתָא וְאֶבְכֶּה עַל מָדוֹרָאי, וְעַל בָּנַי, וְעַל בַּעֲלִי. כַּד נַחְתַּת, חָמַת אַתְרָהָא חָרִיב, וְכַמָּה דָּמָא דְּחָסִידֵי אִתּוֹשַׁד בְּגַוָּוה, והֵיכָלָא קַדִּישָׁא וּבֵיתָא אִתּוֹקַד בְּאֶשָּׁא.

כָּךָ שָׁנִינוּ, שֶׁבְּאוֹתוֹ יוֹם שֶׁנֶּחֱרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לְמַטָּה וְיִשְׂרָאֵל הָלְכוּ לַגָּלוּת, רֵחַיִם עַל צַוְּארֵיהֶם וִידֵיהֶם מְהֻדָּקוֹת לְאָחוֹר, וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל גֹּרְשָׁה מִבֵּית הַמֶּלֶךְ לָלֶכֶת אַחֲרֵיהֶם, בְּשָׁעָה שֶׁיָּרְדָה אָמְרָה: אֵלֵךְ בָּרִאשׁוֹנָה וְאֶבְכֶּה עַל מְדוֹרִי, וְעַל בָּנַי, וְעַל בַּעְלִי. כְּשֶׁיָּרְדָה, רָאֲתָה אֶת מְקוֹמָהּ חָרֵב, וְכַמָּה דָם שֶׁל חֲסִידִים שָׁפוּךְ בְּתוֹכוֹ, וְהַהֵיכָל הַקָּדוֹשׁ וְהַבַּיִת נִשְׂרָף בָּאֵשׁ.

Nâw

קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל בָּנֶיהָ

כְּדֵין אֲרִימַת קָלָא, וְאִתְרְגִישׁוּ עִלָּאֵי וְתַתָּאֵי, וּמָטָא קָלָא לְעֵילָּא, עַד אֲתַר דְּמַלְכָּא שָׁרֵי בֵּיהּ. וּבָעָא מַלְכָּא לְאָהַדְרָא עָלְמָא לְתֹהוּ וָבֹהוּ, עַד דְּנַחְתּוּ כַּמָה אוֹכְלוֹסִין, וְכַמָּה מַשִּׁרְיָין, לָקֳבְלָהּ וְלָא קִבְּלָה תַּנְחוּמִין מִנַּיְיהוּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל בָּנֶיהָ, דְּלָא קִבְּלָה מִנַּיְיהוּ תַּנְחוּמִים. כִּי אֵינֶנּוּ: בְּגִין דְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא הֲוָה סָלִיק לְעֵילָּא לְעֵילָּא, וְלָא אִשְׁתְּכַח בְּגַוָּוהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב כִּי אֵינְנּוּ, ולָא כְּתִיב כִּי אֵינָם.

אָז הֵרִימָה קוֹל, וְרָעֲשׁוּ עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, וְהַקּוֹל הִגִּיעַ לְמַעְלָה עַד לַמָּקוֹם שֶׁהַמֶּלֶךְ שָׁרוּי בּוֹ, וְרָצָה הַמֶּלֶךְ לְהַחֲזִיר אֶת הָעוֹלָם לְתֹהוּ וָבהוּ, עַד שֶׁיָּרְדוּ כַּמָּה אוּכְלוּסִים וְכַמָּה מַחֲנוֹת כְּנֶגְדָּהּ, וְלֹא קִבְּלָה תַנְחוּמִים מֵהֶם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל בָּנֶיהָ, שֶׁלֹּא קִבְּלָה מֵהֶם תַּנְחוּמִים. כִּי אֵינֶנּוּ, מִשּׁוּם שֶׁהַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ הָיָה עוֹלֶה לְמַעְלָה לְמַעְלָה וְלֹא נִמְצָא בְתוֹכָהּ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב כִּי אֵינֶנּוּ, וְלֹא כָתוּב כִּי אֵינָם.

מוֹשִׁיבִי עֲקֶרֶת הַבַּיִת אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה

אָמַר לֵיהּ רִבִּי חִיָּיא, מַאי רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ. אָמַר לֵיהּ אוֹלִיפְנָא, דְּהִיא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. וְדָא אִנְתּוּ דְּיַעֲקֹב ודַאי, דִּכְתִּיב (בראשית כ"ט) וַיֶּאֱהַב יַעֲקֹב אֶת רָחֵל. וּכְתִיב, (בראשית כט) ורָחֵל עֲקָרָה. וּכְתִיב, הָתָם (תהלים קיג) מוֹשִׁיבִי עֲקֶרֶת הַבַּיִת אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה.

אָמַר לוֹ רַבִּי חִיָּיא, מַה זֶּה רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ? אָמַר לוֹ, לָמַדְנוּ שֶׁהִיא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, וְזוֹ אִשְׁתּוֹ שֶׁל יַעֲקֹב וַדַּאי, שֶׁכָּתוּב וַיֶּאֱהַב יַעֲקֹב אֶת רָחֵל. וְכָתוּב (בראשית כט) וְרָחֵל עֲקָרָה. וְכָתוּב שָׁם, (תהלים קיג) מוֹשִׁיבִי עֲקֶרֶת הַבַּיִת אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה.

דָּבָר אַחֵר כִּי אֵינֶנּוּ, כְּמָה דְּאִתְּמַר, (בראשית לט) אֵינֶנּוּ גָּדוֹל בַּבַּיִת וְגוֹ', אֵינֶנּוּ: דְּהָא אִסְתָּלִיק לְעֵילָּא וְאִתְרְחִיק מִכֹלָּא. אֵינֶנּוּ: בְּזִוּוּגָא בָּה. אֵינֶנּוּ: לְאִשְׁתַּכְּחָא (שמות קס"ה) שְׁמֵיהּ רַבָּא.

דָּבָר אַחֵר כִּי אֵינֶנּוּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, (בראשית לט) אֵינֶנּוּ גָדוֹל בַּבַּיִת וְגוֹ'. אֵינֶנּוּ – שֶׁהֲרֵי הִסְתַּלֵּק לְמַעְלָה וְהִתְרַחֵק מֵהַכֹּל. אֵינֶנּוּ – בְּזִוּוּג עִמָּהּ. אֵינֶנּוּ – שֶׁיִּמָּצֵא שְׁמוֹ הַגָּדוֹל.

Nâw

בזוהר – ספר בראשית – פרשת חיי שרה (דף קלד ע"א)

מִזְּמַן שֶׁנֶּחֱרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, הַבְּרָכוֹת לֹא שׁוֹרוֹת בָּעוֹלָם וְנִמְנָעוֹת

רִבִּי חִזְקִיָּה פָּתַח וְאָמַר, (ישעיה מב) מִי נָתַן לִמְשִׁיסָה יַעֲקֹב (דף קלד ע"א) וְיִשְׂרָאֵל לְבוֹזְזִים הֲלא יְיָ וְגו'. תָּא חֲזֵי, מִזִּמְנָא דְּאִתְחָרַב בֵּי מַקְדְּשָׁא בִּרְכָאן לָא שַׁרְיָין בְּעַלְמָא וְאִתְמְנָעוּ, כִּבְיָכוֹל אִתְמְנָעוּ מֵעֵילָא וְתַתָּא, וְכָל אִינוּן שְׁאָר דַּרְגִּין תַּתָּאִין מִתְתַּקְפֵי וְאָזְלֵי וְשָׁלְטֵי עֲלַיְיהוּ דְיִשְׂרָאֵל בְּגִין דְּאִינוּן גָּרְמוּ בְּחוֹבַיְיהוּ.

רַבִּי חִזְקִיָּה פָּתַח וְאָמַר, (ישעיה מב) מִי נָתַן לִמְשִׁסָּה יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל לְבזְזִים הֲלֹא ה' וְגוֹ'. בּא רְאֵה, מִזְּמַן שֶׁנֶּחֱרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, הַבְּרָכוֹת לֹא שׁוֹרוֹת בָּעוֹלָם וְנִמְנָעוֹת, כִּבְיָכוֹל נִמְנָעוֹת מִמַּעְלָה וּמַטָּה, וְכָל אוֹתָן שְׁאָר הַדְּרָגוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת מִתְגַּבְּרוֹת וְהוֹלְכוֹת וְשׁוֹלְטוֹת עַל יִשְׂרָאֵל, מִשּׁוּם שֶׁהֵם גָּרְמוּ בַּחֲטָאֵיהֶם.

הַאי קְרָא לָא אִתְיַישְׁבָן מִלֵּיהּ דִּכְתִיב מִי נָתַן לִמְשִׁיסָה יַעֲקֹב, כֵּיוָן דְּאָמַר מִי נָתַן לִמְשִׁיסָה יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל, מַהוּ חָטָאנוּ לוֹ, חָטְאוּ לוֹ מִבָּעֵי לֵיהּ, וְאִי אָמַר חָטָאנוּ לוֹ, מַאי וְלא אָבוּ, וְלא אָבִינוּ מִבָּעֵי לֵיהּ.

הַפָּסוּק הַזֶּה אֵין מִתְיַשְּׁבִים דְּבָרָיו, שֶׁכָּתוּב מִי נָתַן לִמְשִׁסָּה יַעֲקֹב. כֵּיוָן שֶׁאָמַר מִי נָתַן לִמְשִׁסָּה יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל, מַה זֶּה חָטָאנוּ לוֹ? הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת חָטְאוּ לוֹ! וְאִם אָמַר חָטָאנוּ לוֹ, מַהוּ וְלֹא אָבוּ? וְלֹא אָבִינוּ צָרִיךְ לִהְיוֹת!

אֶלָּא בְּשַׁעְתָּא דְּאִתְחָרַב מַקְדְּשָׁא וְאִתּוֹקַד הֵיכָלָא וְעַמָּא אִתְגְּלִי, בָּעְיָא שְׁכִינְתָּא לְאִתְעַקְּרָא מִדּוּכְתָּהּ וּלְמֵיהַךְ עִמְּהוֹן בְּגָלוּתָא, אָמְרָה אֵיהַךְ בְּקַדְמִיתָא לְמֶחמֵי בֵּיתָאי וְהֵיכָלָאי וְאֶפְקוֹד עַל דּוּכְתֵּי דְּכַהֲנֵי וְלֵיוָאֵי דְּהֲווּ פָלְחִין בְּבֵיתָאי.

אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁנֶּחֱרַב הַמִּקְדָּשׁ וְנִשְׂרַף הַהֵיכָל וְהָעָם הָגְלָה, רָצְתָה הַשְּׁכִינָה לְהֵעָקֵר מִמְּקוֹמָהּ וְלָלֶכֶת עִמָּהֶם בַּגָּלוּת. אָמְרָה: אֵלֵךְ בָּרִאשׁוֹנָה לִרְאוֹת אֶת בֵּיתִי וְהֵיכָלִי, וְאֶפְקֹד אֶת מְקוֹמוֹת הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם שֶׁהָיוּ עוֹבְדִים בְּבֵיתִי.

קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ

אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר בְּהַהִיא שַׁעְתָּא אִסְתַּכָּלַת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לְעֵילָא וְחָמַאת דְּבַעֲלָהּ אִסְתַּלַּק מִנָּהּ לְעֵילָא לְעֵילָא, נָחֲתַת לְתַתָּא עָאלַת בְּבֵיתָא וְאִסְתַּכָּלַת בְּכָל אִינוּן דּוּכְתֵּי, וְאִשְׁתְּמַע קָלָא לְעֵילָא לְעֵילָא וְאִשְׁתְּמַע קָלָא לְתַתָּא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ירמיה לא) קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנְיהָ וְגו' וְאוּקְמוּהָ.

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִסְתַּכְּלָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לְמַעְלָה וְרָאֲתָה אֶת בַּעְלָהּ מִסְתַּלֵּק מִמֶּנָּה לְמַעְלָה לְמַעְלָה. יָרְדָה לְמַטָּה, נִכְנְסָה לַבַּיִת וְהִסְתַּכְּלָה בְּכָל אוֹתָם הַמְּקוֹמוֹת, וְנִשְׁמַע קוֹל לְמַעְלָה לְמַעְלָה, וְנִשְׁמַע קוֹל לְמַטָּה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (ירמיה לא) קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ וְגוֹ', וּבֵאֲרוּהָ.

כֵּיוָן דְּעָאלַת בְּגָלוּתָא אִסְתַּכָּלַת בְּעַמָא וְחָמַאת דְּדָחֲקֵי לוֹן וְרָמְסֵי לוֹן בְּגָלוּתָא בֵּין רַגְלַיְיהוּ דִּשְׁאָר עַמִּין, כְּדֵין אָמְרַת (ישעיה מב) מִי נָתַן לִמְשִׁיסָּה יַעֲקֹב וְגו'. וְאִינוּן אָמְרִין הֲלֹא יְיָ זוּ חָטָאנוּ לוֹ. וְהִיא אֲמָרַת וְלֹא אָבוּ בִדְרָכָיו הָלוֹךְ וְלא שָׁמְעוּ בְּתוֹרָתוֹ.

כֵּיוָן שֶׁנִּכְנְסָה לַגָּלוּת, הִסְתַּכְּלָה עַל הָעָם, וְרָאֲתָה שֶׁדּוֹחֲקִים אוֹתָם וְרוֹמְסִים אוֹתָם בַּגָּלוּת בֵּין רַגְלֵי שְׁאָר הָעַמִּים. אָז אָמְרָה: (ישעיה מב) מִי נָתַן לִמְשִׁסָּה יַעֲקֹב וְגוֹ'. וְהֵם אוֹמְרִים: הֲלֹא ה' זוּ חָטָאנוּ לוֹ. וְהִיא אוֹמֶרֶת: וְלֹא אָבוּ בִדְרָכָיו הָלוֹךְ וְלֹא שָׁמְעוּ בְּתוֹרָתוֹ.

Nâw

יֹאמַר לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: קוּמִי מִן הֶעָפָר

וּבְשַׁעְתָּא דְּזַמִּין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמִפְקַד עַל עַמֵּיהּ, כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל תֵּיתוּב מִן גָּלוּתָא בְּקַדְמִיתָא (אמר ליה קודשא בריך הוא) תֵּיהַךְ לְבֵיתָא, בְגִין דְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ יִתְבְּנֵי בְּקַדְמִיתָא, וְיֵימָא לָהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא קוּמִי מֵעַפְרָא. הִיא תָבַת וְאָמְרָה לְאָן אֲתַר אֵיהַךְ, בֵּיתָאי חָרַב הֵיכָלִי אִתּוֹקַד בְּנוּרָא.

וּבְשָׁעָה שֶׁעָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִפְקֹד אֶת עַמּוֹ, כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל תָּשׁוּב מִן הַגָּלוּת בָּרִאשׁוֹנָה. [אומר לה הקדוש ברוך הוא]: תֵּלְכִי לַבַּיִת כְּדֵי שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ יִבָּנֶה בַּהַתְחָלָה. וְיֹאמַר לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: קוּמִי מִן הֶעָפָר. הִיא שָׁבָה וְאוֹמֶרֶת: לְאֵיזֶה מָקוֹם אֵלֵךְ? בֵּיתִי חָרֵב, וְהֵיכָלִי נִשְׂרַף בָּאֵשׁ.

הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי שְׁבִי יְרוּשָׁלם

עַד דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יִבְנִי בֵּי מַקְדְּשָׁא בְּקַדְמִיתָא וְיַתְקִין הֵיכָלָא וְיִבְנֵי קַרְתָּא דִּיְרוּשָׁלַם, וּלְבָתַר יוֹקִים לָהּ מֵעַפְרָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים קמז) בּוֹנִה יְרוּשָׁלַיִם יְיָ וְגו'. בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם בְּקַדְמִיתָא וּלְבָתַר נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס, וְיֵימָא לָהּ (ישעיה נב) הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי שְׁבִי יְרוּשָׁלַיִם וְגו'. וְיִתְכַּנֵּישׁ גָּלוּתְהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל. הֲדָא הוּא דִכְתִיב בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם יְיָ, בְּקַדְמִיתָא, וּלְבָתַר נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס. וּכְדֵין הָרוֹפֵא לִשְׁבוּרֵי לֵב וּמְחַבֵּשׁ לְעַצְבוֹתָם דָּא תְּחִיַּית הַמֵּתִים. וּכְתִיב, (יחזקאל לו) וְאֶת רוּחִי אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם וְעָשִׂיתִי אֶת אֲשֶׁר בְּחֻקַּי תֵּלֵכוּ וְגו'. בָּרוּךְ יְיָ לְעוֹלָם אָמֵן ואָמֵן: (ע"כ פרשת חיי שרה)

עַד שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִבְנֶה אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בָּרִאשׁוֹנָה וְיַתְקִין אֶת הַהֵיכָל וְיִבְנֶה אֶת קִרְיַת יְרוּשָׁלַיִם, וְאַחַר כָּךְ יָקִים אוֹתָהּ מִן הֶעָפָר. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (תהלים קמז) בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם ה' וְגוֹ'. בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם בָּרִאשׁוֹנָה, וְאַחַר כָּךְ נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס. וְיֹאמַר לָהּ: (ישעיה נב) הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי שְׁבִי יְרוּשָׁלם וְגוֹ'. וִיכַנֵּס אֶת גָּלֻיּוֹת יִשְׂרָאֵל. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם ה' – בָּרִאשׁוֹנָה, וְאַחַר כָּךְ – נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס. וְאָז הָרוֹפֵא לִשְׁבוּרֵי לֵב וּמְחַבֵּשׁ לְעַצְּבוֹתָם, זוֹ תְחִיַּת הַמֵּתִים, וְכָתוּב (יחזקאל לו) וְאֶת רוּחִי אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם וְעָשִׂיתִי אֵת אֲשֶׁר בְּחֻקַּי תֵּלֵכוּ וְגוֹ'. בָּרוּךְ ה' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן.

בזוהר – ספר שמות – פרשת תרומה (דף קע"ה ע"א)

לֹא נִזּוֹנֵית הָאָרֶץ הַזּוֹ אֶלָּא מִשְּׁלֵמוּת הַקִּדֻשָּׁה שֶׁנִּקְרֵאת שָׁמַיִם

תָּאנָא, אַשְׁרֵיךְ אֶרֶץ שֶׁמַּלְכֵּךְ בֶּן חוֹרִים. מַאי אֶרֶץ. אֶרֶץ סְתָם. דְּתַנְיָא, מַהוּ דִּכְתִּיב, (איכה ב) הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם אֶרֶץ תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל. אֶלָּא הַאי אֶרֶץ, הִיא רָזָא, בְּגוֹ כִּתְרֵי מַלְכָּא קַדִּישָׁא, דִּכְתִּיב בֵּיהּ (בראשית ב) בְּיוֹם עֲשׂוֹת יְיָ' אֱלהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם. וְהַאי אֶרֶץ, וְכָל מַה דְּיָנִיק וְאִתְּזָן, מֵהַהוּא אֲתָר דְּאִקְרֵי שָׁמַיִם הוּא, וְלָא אִתְּזָנַת אַרְעָא דָּא, אֶלָּא מִשְּׁלֵימוּתָא קַדִּישָׁא, דְּאִקְרֵי שָׁמַיִם.

שָׁנִינוּ, אַשְׁרֵיךְ אֶרֶץ שֶׁמַּלְכֵּךְ בֶּן חוֹרִים. מַה זֶּה אֶרֶץ? אֶרֶץ סְתָם, שֶׁלָּמַדְנוּ, מַהוּ שֶׁכָּתוּב (איכה ב) הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם אֶרֶץ תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל? אֶלָּא הָאָרֶץ הַזּוֹ הִיא סוֹד בְּתוֹךְ כִּתְרֵי הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ, שֶׁכָּתוּב בּוֹ (בראשית ב) בְּיוֹם עֲשׂוֹת ה' אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם. וְהָאָרֶץ הַזּוֹ וְכָל מַה שֶּׁיּוֹנֵק וְנִזּוֹן, הוּא מֵאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁנִּקְרָא שָׁמַיִם, וְלֹא נִזּוֹנֵית הָאָרֶץ הַזּוֹ אֶלָּא מִשְּׁלֵמוּת הַקִּדֻשָּׁה שֶׁנִּקְרֵאת שָׁמַיִם.

יִפְקוֹד ה' עַל צְבָא הַמָּרוֹם בַּמָּרוֹם

וּבְשַׁעֲתָא דְּבָעָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַחֲרָבָא בֵּיתֵיהּ דִּלְתַתָּא, וְאַרְעָא קַדִּישָׁא דִּלְתַתָּא, אַעְבַּר לְהַאי אַרְעָא קַדִּישָׁא דִּלְעֵילָּא בְּקַדְמִיתָא, וְנָחִית לֵיהּ מֵהַהוּא דַּרְגָּא דְּהֲוָה יַנְקָא מִשָּׁמַיִם קַדִּישָׁא, וּלְבָתַר חָרִיב לְהַאי דִּלְתַתָּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם אֶרֶץ בְּקַדְמִיתָא, וּלְבָתַר וְלָא זָכָר הֲדוֹם רַגְלָיו. דְּתַנְיָא, כַּךְ אָרְחוֹי דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כַּד בָּעֵי לְמֵידַן עָלְמָא, בְּקַדְמִיתָא עָבִיד דִּינָא לְעֵילָּא, וּלְבָתַר אִתְקָיָּים לְתַתָּא, דִּכְתִּיב, (ישעיה כד) יִפְקוֹד יְיָ' עַל צְבָא הַמָּרוֹם בַּמָּרוֹם, בְּקַדְמִיתָא, וּלְבָתַר וְעַל מַלְכֵי הָאֲדָמָה עַל הָאֲדָמָה.

וּבְשָׁעָֹה שֶׁרָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַחֲרִיב אֶת בֵּיתוֹ שֶׁלְּמַטָּה וְהָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁלְּמַטָּה, הֶעֱבִיר בָּרִאשׁוֹנָה אֶת הָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁלְּמַעְלָה, וְהוֹרִידָהּ מֵאוֹתָהּ דַּרְגָּה שֶׁהָיְתָה יוֹנֶקֶת מֵהַשָּׁמַיִם הַקְּדוֹשִׁים, וְאַחַר כָּךְ הֶחֱרִיב אֶת זוֹ שֶׁלְּמַטָּה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם אֶרֶץ – בָּרִאשׁוֹנָה, וְאַחַר כָּךְ – וְלֹא זָכַר הֲדם רַגְלָיו. שֶׁשָּׁנִינוּ, כָּךְ דַּרְכּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: כְּשֶׁרוֹצֶה לָדוּן אֶת הָעוֹלָם, בָּרִאשׁוֹנָה עוֹשֶׂה דִין לְמַעְלָה, וְאַחַר כָּךְ מִתְקַיֵּם לְמַטָּה, שֶׁכָּתוּב (ישעיה כד) יִפְקוֹד ה' עַל צְבָא הַמָּרוֹם בַּמָּרוֹם – בָּרִאשׁוֹנָה. וְאַחַר כָּךְ – וְעַל מַלְכֵי הָאֲדָמָה עַל הָאֲדָמָה.

בזוהר – ספר בראשית – פרשת ויחי (דף ריח ע"א)

וַתֵּתַצַּב אֲחֹתוֹ מֵרָחֹק

תָּנִינָן, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, כְּתִיב, (שיר השירים א) בְּנֵי אִמִּי נִחֲרוּ בִי שָׂמוּנִי נוֹטֵרָה אֶת הַכְּרָמִים, בְּנֵי אִמִּי, כְּמָה דִכְתִיב, (איכה ב) הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם אֶרֶץ, דְּכַד בָּעָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמֶחְרָבָא בֵּיתֵיהּ דִּלְתַתָּא, וּלְאַגְלָאָה יִשְׂרָאֵל בֵּינֵי עַמְמַיָא. אַעֲבַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִקַּמֵּיהּ לְהַאי אֶרֶץ, וְאִתְרַחֲקָא מִנִּיהּ. כְּדִכְתִיב, (שמות ב) וַתֵּתַצַּב אֲחוֹתוֹ מֵרָחוֹק. וְכַד הַאי אֶרֶץ אִתְרַחֲקָא מִשָּׁמַיִם דִּלְעֵילָא, הַאי אֶרֶץ דִּלְתַתָּא אִתְחָרְבָא, וְיִשְׂרָאֵל אִתְפַּזְּרוּ בֵּינִי עַמְמַיָא, אָמְרָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, מַאן גָּרִים לִי הַאי וּמַאן עָבִיד לִי הַאי, בְּנֵי אִמִּי דְּנִחֲרוּ בִי, וְאִתְרַחֲקוּ מִנִּי, בְּנִי אִמִּי וַדַּאי.

שָׁנִינוּ, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, כָּתוּב (שיר א) בְּנֵי אִמִּי נִחֲרוּ בִי שָׂמֻנִי נֹטֵרָה אֶת הַכְּרָמִים. בְּנֵי אִמִּי, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (איכה ב) הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם אֶרֶץ. שֶׁכְּשֶׁרָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַחֲרִיב בֵּיתוֹ שֶׁלְּמַטָּה וּלְהַגְלוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל לְבֵין הָעַמִּים, הֶעֱבִיר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִלְּפָנָיו אֶת הָאָרֶץ הַזּוֹ, וְהִתְרַחֲקָה מִמֶּנּוּ, כַּכָּתוּב (שמות ב) וַתֵּתַצַּב אֲחֹתוֹ מֵרָחֹק. וּכְשֶׁאֶרֶץ זוֹ הִתְרַחֲקָה מִשָּׁמַיִם שֶׁלְּמַעְלָה, הָאָרֶץ הַזּוֹ שֶׁלְּמַטָּה נֶחְרְבָה, וְיִשְׂרָאֵל הִתְפַּזְּרוּ בֵּין הָעַמִּים. אָמְרָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל: מִי גָרַם לִי אֶת זֶה וּמִי עָשָׂה לִי אֶת זֶה? בְּנֵי אִמִּי שֶׁנִּחֲרוּ בִי וְהִתְרַחֲקוּ מִמֶּנִּי, בְּנֵי אִמִּי וַדַּאי.

Nâw

בזוהר – ספר בראשית – פרשת וישב (דף קפב ע"א)

יִשְׂמַח ה' בְּמַעֲשָׂיו

תָּא חֲזֵי, דְּהָא אִתְּמָר דְּתִיאוּבְתָּא דִדְכוּרָא לְגַבֵּי נוּקְבָא עָבִיד נִשְׁמָתָא. וְתִיאוּבְתָּא דְנוּקְבָא לְגַבֵּי דְכוּרָא סָלְקָא וְאִתְעָרַב בַּהֲדָהּ דִּלְעֵילָא וְאִתְכְּלִיל דָּא בְּדָא וְעָבִיד נִשְׁמָתָא. וּבְגִין כָּךְ הִיא הָאִשָּׁה. דָּא הוּא גוּפָא וַדַּאי דְּאִיהוּ זְמִינָא לְהַהוּא רְעוּתָא דְנִשְׁמָתָא דְּנָפְקָא מִן דְּכוּרָא.

בֹּא רְאֵה, שֶׁהִנֵּה נִתְבָּאֵר שֶׁתְּשׁוּקַת הַזָּכָר לַנְּקֵבָה עוֹשָׂה נְשָׁמָה, וּתְשׁוּקַת הַנְּקֵבָה לַזָּכָר עוֹלֶה וּמִתְעָרֵב עִמָּהּ שֶׁלְּמַעְלָה, וְנִכְלָלִים זֶה עִם זֶה וְעוֹשֶׂה נְשָׁמָה. וּמִשּׁוּם כָּךְ, הִיא הָאִשָּׁה – זֶהוּ הַגּוּף וַדַּאי, שֶׁהוּא זָמִין לְאוֹתוֹ רָצוֹן שֶׁל הַנְּשָׁמָה שֶׁיָּצְאָה מִן הַזָּכָר.

וְאִינוּן גּוּפִין זְמִינִין לְאַתְעָרָא בְּקַדְמִיתָא כִּדְאֲמָרָן. וּלְבָתַר דְּאִלֵּין יְקוּמוּן, יְקוּמוּן כָּל אָחֳרָנִין דְּבִשְׁאָר אַרְעָאן, וְיִתְקַיְימוּן בְּקִיּוּמָא שְׁלִים, וְיִתְחַדְתּוּן בְּחַדְתוּתָא דְּסִיהֲרָא, וְיִתְחַדֵּשׁ עַלְמָא כְּמִלְקַדְּמִין. וּכְדֵין כְּתִיב בְּהַהוּא זִמְנָא (תהלים קד) יִשְׂמַח יְיָ בְּמַעֲשָׂיו.

וְאוֹתָם הַגּוּפִים עֲתִידִים לְהִתְעוֹרֵר בָּרִאשׁוֹנָה, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ. וּלְאַחַר שֶׁאֵלּוּ יָקוּמוּ, יָקוּמוּ כָּל הָאֲחֵרִים שֶׁבִּשְׁאָר הָאֲרָצוֹת וְיִתְקַיְּמוּ בְּקִיּוּם שָׁלֵם, וְיִתְחַדְּשׁוּ בְּהִתְחַדְּשׁוּת הַלְּבָנָה, וְיִתְחַדֵּשׁ הָעוֹלָם כְּמוֹ מִקֹּדֶם, וְאָז כָּתוּב בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן (תהלים קד) יִשְׂמַח ה' בְּמַעֲשָׂיו.

הֵן אֶרְאֶלָּם צָעֲקוּ חֻצָה מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם מַר יִבְכָּיוּן

וּבְגִין כָּךְ (ישעיה נב) הִנֵּה יַשְׂכִּיל עַבְדִּי, לְאַהֲדָרָא נִשְׁמָתִין כָּל חַד וְחַד לְאַתְרֵיהּ. יָרוּם וְנִשָּׂא וְגָבַהּ מְאֹד, מִסִּטְרָא דְּכָל אִינוּן דַּרְגִּין עִלָּאִין כִּדְקָאֲמָרָן. (ישעיה נב) כַּאֲשֶׁר שָׁמְמוּ עָלֶיךָ רַבִּים כֵּן מִשְׁחַת מֵאִישׁ מַרְאֵהוּ וְתֹאֲרוֹ מִבְּנֵי אָדָם. תָּא חֲזֵי, דְּהָא אִתְּמָר דְּכַד אִתְחָרַב בֵּי מַקְדְּשָׁא, וּשְׁכִינְתָּא (אתגלי) בְּגוֹ אַרְעָן נוּכְרָאִין בֵּינַיְיהוּ. מַה כְּתִיב, (ישעיה לג) הֵן אֶרְאֱלָם צָעֲקוּ חֻצָה מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם מַר יִבְכָּיוּן. כֻּלְּהוּ בָּכוּ עַל דָּא, וּקְשִׁירוּ בְּכִיָה וְאֶבְלָא. וְכָל דָּא עֲלָה דִּשְׁכִינְתָּא דְּאִתְגַּלְּיָיא מֵאַתְרָהּ, וְכַמָּה דְאִיהִי מִשְׁתַּנֵּית מִכְּמָה דְּהֲוַת. אוּף הָכִי בַּעֲלָהּ לָא נָהִיר נְהוֹרֵיהּ וְאִשְׁתַּנֵּי מִכְּמָה דְּהֲוָה, דִּכְתִיב, (ישעיה יג) חָשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ בְּצֵאתוֹ. וְעַל דָּא כְּתִיב כֵּן מִשְׁחַת מֵאִישׁ מַרְאֵהוּ.

וּמִשּׁוּם כָּךְ, הִנֵּה יַשְׂכִּיל עַבְדִּי – לְהַחֲזִיר הַנְּשָׁמוֹת כָּל אַחַת וְאַחַת לִמְקוֹמָהּ. יָרוּם וְנִשָּׂא וְגָבַהּ מְאֹד – מֵהַצַּד שֶׁל כָּל אוֹתָן הַדְּרָגוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ. (ישעיה נב) כַּאֲשֶׁר שָׁמְמוּ עָלֶיךְ רַבִּים כֵּן מִשְׁחַת מֵאִישׁ מַרְאֵהוּ וְתֹאֲרוֹ מִבְּנֵי אָדָם, בּא רְאֵה, שֶׁהִנֵּה נֶאֱמַר שֶׁכַּאֲשֶׁר נֶחֱרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְהַשְּׁכִינָה גָּלְתָה לְתוֹךְ אֲרָצוֹת נָכְרִיּוֹת בֵּינֵיהֶם, מַה כָּתוּב? (שם לג) הֵן אֶרְאֶלָּם צָעֲקוּ חֻצָה מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם מַר יִבְכָּיוּן, כֻּלָּם בָּכוּ עַל זֶה וְקָשְׁרוּ בְּכִיָּה וְאֵבֶל, וְכָל זֶה עַל הַשְּׁכִינָה שֶׁגָּלְתָה מִמְּקוֹמָהּ. וְכַמָּה שֶׁהִיא מִשְׁתַּנֵּית מִכְּמוֹ שֶׁהָיְתָה, אַף כָּךְ בַּעְלָהּ לֹא מֵאִיר אוֹרוֹ וְהִשְׁתַּנָּה מִכְּמוֹ שֶׁהָיָה, שֶׁכָּתוּב (שם יג) חָשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ בְּצֵאתוֹ, וְעַל זֶה כָּתוּב כֵּן מִשְׁחַת מֵאִישׁ מַרְאֵהוּ.

דָּבָר אַחֵר כֵּן מִשְׁחַת מֵאִישׁ מַרְאֵהוּ, מֵהַאי עֶבֶד דְּאִשְׁתַּנִּי דִיוּקְנֵיהּ וּגְוָונֵיהּ מִכְּמָה דְּהֲוָה. דָּבָר אַחֵר כֵּן מִשְׁחַת מֵאִישׁ מַרְאֵהוּ, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (ישעיה נ) אַלְבִּישׁ שָׁמַיִם קַדְרוּת וְשַׂק אָשִׂים כְּסוּתָם. דְּהָא מִיּוֹמָא דְּאִתְחָרַב בֵּי מַקְדְּשָׁא לָא קָיְימוּ שָׁמַיִם בִּנְהוֹרָא דִלְהוֹן, וְרָזָא דְמִלָּה בִּרְכָאן לָא שָׁרְיָין אֶלָּא בְּאֲתַר דְּאִשְׁתַּכָּחוּ דְּכַר וְנוּקְבָא, וְאוּקְמוּהָ. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (בראשית ב) זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם וַיְבָרֶךְ אֹתָם. וּבְגִין כָּךְ מִשְׁחַת מֵאִישׁ מַרְאֵהוּ.

דָּבָר אַחֵר כֵּן מִשְׁחַת מֵאִישׁ מַרְאֵהוּ – מֵהָעֶבֶד הַזֶּה שֶׁהִשְׁתַּנָּה דְיוֹקְנוֹ וְגוֹנוֹ מִכְּמוֹ שֶׁהָיָה. דָּבָר אַחֵר כֵּן מִשְׁחַת מֵאִישׁ מַרְאֵהוּ – כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שם נ) אַלְבִּישׁ שָׁמַיִם קַדְרוּת וְשַׂק אָשִׂים כְּסוּתָם. שֶׁהֲרֵי מִיּוֹם שֶׁנֶּחֱרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לֹא עָמְדוּ הַשָּׁמַיִם בְּאוֹרָם, וְסוֹד הַדָּבָר – הַבְּרָכוֹת לֹא שׁוֹרוֹת אֶלָּא בְּמָקוֹם שֶׁנִּמְצָאִים זָכָר וּנְקֵבָה, וּבֵאֲרוּהוּ כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ב) זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם וַיְבָרֶךְ אֹתָם, וּמִשּׁוּם כָּךְ מִשְׁחַת מֵאִישׁ מַרְאֵהוּ.

בזוהר – תיקוני הזוהר – תקונא עשרין ושית (דף עא ע"א)

אִם תָּעִירוּ וְאִם תְּעוֹרְרוּ אֶת הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ

מַאי אִיהִי בֵּין הַחוֹחִים, אֶלָּא מִדְּחָרַב בֵּי מַקְדְּשָׁא וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ, וְנָפְלַת שׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים, כַּד יֵיתֵי פוּרְקָנָא תִהְיֶה כַּשּׁוֹשַׁנָּה דְשַׁחֲרִית, דְּאִתְּמַר בָּהּ (בראשית מד ג) הַבֹּקֶר אוֹר (והאנשים שלחו), וְאִינוּן חָמֵשׁ אוֹר חָמֵשׁ עַלִּין דְּשׁוֹשַׁנָּה עִלָּאָה, חַד וַיֹּאמֶר אלהי"ם יְהִי אוֹר, תִּנְיָינָא וַיְהִי אוֹר, תְּלַת וַיַּרְא אלהי"ם אֶת הָאוֹר, אַרְבַּע וַיַּבְדֵּל אלהי"ם בֵּין הָאוֹר, חָמֵשׁ וַיִּקְרָא אלהי"ם לָאוֹר יוֹם, תְּלַת עֲשַׂר עַלִּין מִלְּגָו, וַיְהִי עִִרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד, אֶחָד אֶחָד בִּתְרֵין שׁוֹשַׁנִּים, דָּא יהו"ה, עֲלֵיהּ אִתְּמַר (זכריה יד ט) בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יהו"ה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד, וְאִיהוּ עַמּוּדָא (דף עא ע"ב) דְאֶמְצָעִיתָא הָרוֹעִִה בַשּׁוֹשַׁנִּים, וְחוּשְׁבָּנֵיהּ אֶחָ"ד, שׁוֹשַׁנָּה תַּתָּאָה בָּהּ דְּחִילוּ וְאִיהוּ יִרְאָה, שׁוֹשַׁנָּה עִלָּאָה רְחִימוּ דְאַהֲבָה, וּבָהּ אִתְּמַר (שיר ג ה) אִם תָּעִירוּ וְאִם תְּעוֹרְרוּ אֶת הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ.

מַה הִיא בֵּין הַחוֹחִים? אֶלָּא מִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבהוּ, וְנָפְלָה הַשּׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים. כְּשֶׁתָּבא הַגְּאֻלָּה, תִּהְיֶה כְּשׁוֹשַׁנָּה שֶׁל שַׁחֲרִית, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ הַבֹּקֶר אוֹר (והאנשים שלחו), וְהֵם חֲמִשָּׁה אוֹר, חֲמִשָּׁה עָלִים שֶׁל הַשּׁוֹשַׁנָּה הָעֶלְיוֹנָה, אֶחָד – וַיֹּאמֶר אֱלֹהִי"ם יְהִי אוֹר, הַשֵּׁנִי – וַיְהִי אוֹר, שְׁלֹשָׁה – וַיַּרְא אֱלֹהִי"ם אֶת הָאוֹר, אַרְבָּעָה – וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִי"ם בֵּין הָאוֹר, חֲמִשָּׁה – וַיִּקְרָא אֱלֹהִי"ם לָאוֹר יוֹם. שְׁלֹשָׁה עָשָׂר עָלִים מִבִּפְנִים, וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד, אֶחָד אֶחָד בִּשְׁתֵּי שׁוֹשַׁנִּים, זֶה יהו"ה, עָלָיו נֶאֱמַר בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יהו"ה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד, וְהוּא הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי, הָרוֹעֶה בַּשּׁוֹשַׁנִּים, וְחֶשְׁבּוֹנוֹ אֶחָ"ד, הַשּׁוֹשַׁנָּה הַתַּחְתּוֹנָה, בָּהּ פַּחַד וְהוּא יִרְאָה, הַשּׁוֹשַׁנָּה הָעֶלְיוֹנָה אַהֲבַת הָאַהֲבָה, וּבָהּ נֶאֱמַר אִם תָּעִירוּ וְאִם תְּעוֹרְרוּ אֶת הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ.

וְרוּחַ אֱלֹהִי"ם מְרַחֶפֶת, שֶׁהוּא רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ וְנָחָה עָלָיו רוּחַ יהו"ה

בַּמֶּה יֵתוּן לְאַתְעָרָא לָהּ בִּימִינָא, וְאִיהִי לָא רְעִית בְּהוּ, עַד דְּיֵיתֵי רַעִִיָא מְהֵימְנָא, דְאִתְּמַר בֵּיהּ (בראשית א ב) וְרוּחַ אלהי"ם מְרַחֶפֶת, דְּאִיהוּ רוּחַ דְּמָשִׁיחַ, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ (ישעיה יא ב) וְנָחָה עָלָיו רוּחַ יהו"ה, בְּרוּחָא דָא אָרְחַת הַהִיא חוֹלָה וְאִתְּסִיאַת, וּבְגִין דָּא הִשְׁבַּעִִתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלַםִ בִּצבאו"ת אוֹ בְּאַיְלוֹת הַשָּׂדֶה אִם תָּעִירוּ וְאִם תְּעוֹרְרוּ אֶת הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ (שיר ג ה), וְאִיהוּ אָרַח רֵיחַ בִּתְרֵין תַּפּוּחִין (נ"א ואיהו ריח דתרין תפוחין), דְּאִתְּמַר (ביה) בְּהוּ (שם ז ט) וְרֵיחַ אַפֵּךְ כַּתַּפּוּחִים, וּמַאי נִינְהוּ תְּרֵי סַמְכֵי קְשׁוֹט וְאִינוּן תְּרֵי רִמּוֹנִים, אֱגוֹז דָּא צַדִּיק גִּנַּת אֱגוֹז דָּא שְׁכִינְתָּא, וְדָא אִיהוּ דְאָמַר שְׁלֹמֹה (שם ו יא) אֶל גִּנַּת אֱגוֹז יָרַדְתִּי.

בַּמֶּה יָבאוּ לַהֲעִירָהּ? בְּיָמִין, וְהִיא לֹא רוֹצָה בָהֶם, עַד שֶׁיָּבא הָרוֹעֶה הַנֶּאֱמָן, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ וְרוּחַ אֱלֹהִי"ם מְרַחֶפֶת, שֶׁהוּא רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ וְנָחָה עָלָיו רוּחַ יהו"ה, בְּרוּחַ זוֹ מְרִיחָה אוֹתָהּ חוֹלָה וְנִרְפֵּאת, וּמִשּׁוּם זֶה הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְנוֹת יְרוּשָׁלַםִ בִּצְבָאוֹ"ת אוֹ בְּאַיְלוֹת הַשָּׂדֶה אִם תָּעִירוּ וְאִם תְּעוֹרְרוּ אֶת הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ, וְהוּא מֵרִיחַ רֵיחַ בִּשְׁנֵי תַפּוּחִים (והוא ריח של שני תפוחים), שֶׁנֶּאֱמַר (בו) בָּהֶם וְרֵיחַ אַפֵּךְ כַּתַּפּוּחִים, וּמַה הֵם? שְׁנֵי עַמּוּדֵי אֱמֶת, וְהֵם שְׁנֵי רִמּוֹנִים, הָאֱגוֹז זֶה הַצַּדִּיק, גִּנַּת אֱגוֹז זוֹ הַשְּׁכִינָה, וְזֶהוּ שֶׁאָמַר שְׁלֹמֹה אֶל גִּנַּת אֱגוֹז יָרַדְתִּי.

גִּנַּ"ת ג' גִּימַטְרִיָּאוֹת (אדנ"י ביהו"ה), דְּאִינוּן פַּרְפְּרָאוֹת לַחָכְמָה, נ' נוֹטְרִיקוּן, ת' תְּמוּרָה, גִּימַטְרִיָּאוֹת דָּא אדנ"י יהו"ה, סָלִיק בְּחֻשְׁבַּן אָמֵ"ן, אהי"ה אדנ"י סָלִיק בְּחוּשְׁבַּן פ"ו אלהי"ם, דְּאִיהוּ כִּנּוּ"י, מ"ה מֵ"ם הֵ"א, מֵ"ם הֵ"א בְּגִימַטְרִיָּא אלהי"ם, יו"ד ה"א וא"ו ה"א בְּגִימַטְרִיָּא מ"ה, וְדָא אִיהוּ עִִשֶׂר סְפִירוֹת בְּלִימָ"ה, וְאִיהוּ מֵעִיד עַל יִחוּדָא קַדִּישָׁא, וּבְגִין דָּא מָ"ה אֲעִידֵךְ (איכה ב יג).

גִּנַּ"ת ג' גִּימַטְרִיָּאוֹת (אדנ"י ביהו"ה), שֶׁהֵן פַּרְפְּרָאוֹת לַחָכְמָה, נ' נוֹטְרִיקוֹן, ת' תְּמוּרָה, גִּימַטְרִיָּאוֹת זֶה אדנ"י יהו"ה, עוֹלֶה בְחֶשְׁבּוֹן אָמֵ"ן, אהי"ה אדנ"י עוֹלֶה בְחֶשְׁבּוֹן שְׁמוֹנִים וְשִׁשָּׁה אֱלֹהִי"ם, שֶׁהוּא כִּנּוּ"י, מ"ה – מֵ"ם הֵ"א, מֵ"ם הֵ"א בְּגִימַטְרִיָּא אֱלֹהִי"ם, יו"ד ה"א וא"ו ה"א בְּגִימַטְרִיָּא מ"ה, וְזֶהוּ עֶשֶׂר סְפִירוֹת בְּלִימָ"ה, וְהוּא מֵעִיד עַל הַיִּחוּד הַקָּדוֹשׁ, וּמִשּׁוּם זֶה מָ"ה אֲעִידֵךְ.

בזוהר – ספר בראשית – פרשת ויחי (דף רכח ע"א)

רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ

קִיר, דָּא הוּא אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ, וְדָא שְׁכִינְתָּא, כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, (יהושע ג) הִנֵּה אֲרוֹן הַבְּרִית אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ. קִיר, כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, (ישעיה כב) מְקַרְקַר קִיר וְשׁוֹעַ. קִרְקוּרָא וּנְהִימָא דְקִיר, דְּאִיהוּ אָדוֹן, כַּד אִתְחָרִיב בֵּי מַקְדְּשָׁא, כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, (ירמיה לא) רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ, וְהָא אוֹקִימְנָא. וּבְגִין כָּךְ וַיַּסֵּב חִזְקִיָּהוּ פָּנָיו אֶל הַקִּיר.

קִיר – זֶהוּ אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ, וְזוֹ הַשְּׁכִינָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע ג) הִנֵּה אֲרוֹן הַבְּרִית אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ. קִיר – כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כב) מְקַרְקַר קִר וְשׁוֹעַ, קִרְקוּר וּנְהִימַת הַקִּיר שֶׁהוּא אָדוֹן, כְּשֶׁנֶּחֱרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה לא) רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ, וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ. וְלָכֵן וַיַּסֵּב חִזְקִיָּהוּ פָּנָיו אֶל הַקִּיר.

בזוהר – ספר במדבר – פרשת פנחס (דף רט"ו ע"א)

שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח. אֶחָד מִבַּיִת רִאשׁוֹן, וְהַשֵּׁנִי מִבַּיִת שֵׁנִי, לַהֲקִימָם

וְהַהוּא נִיפּוֹל אִיהוּ בֶּן יָ"הּ אִיהוּ בְּתוֹךְ נ' תַּרְעִין דְּבִינָ"ה, דְּהַיְינוּ יָ"הּ חֲמֵשׁ זִמְנִין עֶשֶׂר ו' אִיהוּ נִיפּוֹל, דְּנָפַל בָּתַר הַהִיא דְּאִתְּמַר, (ישעיה יד) אֵיךְ נָפַלְתָּ מִשָּׁמַיִם הֵילֵּל בֶּן שָׁחַר וְאִקְרֵי נִיפּוֹל, וְלֹא נָפַל, וְלֹא נוֹפֵל. בְּגִין דְּבֵיהּ נִיפּוֹל י"ו וְנָחִית בְּהוֹן לְגַבֵּי ה' ה', דְּאִתְּמַר בְּהוֹן (רות א) וַתֵּלַכְנָה שְׁתֵּיהֶן. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (דברים כב) שַׁלֵּח תְּשַׁלַּח חַד מִבַּיִת רִאשׁוֹן וְתִנְיָינָא מִבַּיִת שֵׁנִי, לְאַקָמָא לוֹן. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (דף רט"ז ע"ב) (תהלים צו) יִ"שְׂמְחוּ הַ"שָּׁמַיִם וְ"תָגֵל הָ"אָרֶ ץ.

וְאוֹתוֹ אֶפְרוֹחַ הוּא בֶּן יָ"הּ, הוּא בְּתוֹךְ חֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי בִינָ"ה, דְּהַיְנוּ יָ"הּ חָמֵשׁ פְּעָמִים עֶשֶׂר, ו' הוּא נִיפּוֹל, שֶׁנָּפַל אַחַר אוֹתָהּ שֶׁנֶּאֱמַר, (ישעיה יד) אֵיךְ נָפַלְתָּ מִשָּׁמַיִם הֵילֵל בֶּן שָׁחַר. וְנִקְרָא נִיפּוֹל, וְלֹא נָפַל, וְלֹא נוֹפֵל. מִשּׁוּם שֶׁבּוֹ נִיפּוֹל יֵשׁ י"ו, וְיוֹרֵד בָּהֶם לְגַבֵּי ה' ה', שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶן (רות א) וַתֵּלַכְנָה שְׁתֵּיהֶן. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (דברים כב) שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח. אֶחָד מִבַּיִת רִאשׁוֹן, וְהַשֵּׁנִי מִבַּיִת שֵׁנִי, לַהֲקִימָם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (תהלים צו) יִ"שְׂמְחוּ הַ"שָּׁמַיִם וְ"תָגֵל הָ"אָרֶץ.

סוֹד הַגִּלְגּוּל

תָּא חֲזִי, הַאי שִׁמְשָׁא אִתְגַלְיָא בִּימָמָא, וְאִתְכַּסְיָא בְּלֵילְיָא. וְנָהִיר בְּשִׁתִּין רִבּוֹא כֹּכָבַיָּא. אוּף הָכִי רַעְיָא מְהֵימָנָא, בָּתַר דְּאִתְכְּנִישׁ מֵעָלְמָא, נָהִיר בְּשִׁתִּין רִבּוֹא נִשְׁמָתִין דְּיִשְׂרָאֵל, אִי דָּרָא כַּדְּקָא יָאוּת. וְהַאי אִיהוּ רָזָא דְּגִלְגּוּלָא, דְּאָמַר עָלֵיהּ קֹהֶלֶת, (קהלת א) דּוֹר הוֹלֵךְ וְדוֹר בָּא. וְאוֹקְמוּהָ דְּלֵית דּוֹר פָּחוּת מִשִּׁשִׁים רִבּוֹא. וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עוֹמֶדֶת, דָּא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. הַהִיא דְּאִתְּמַר בָּהּ, (ישעיה סו) וְהָאָרֶץ הֲדוֹם רַגְלָי, (בראשית כח) וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ.

בֹּא וּרְאֵה, הַשֶּׁמֶשׁ הַזֶּה מִתְגַּלֶּה בַיּוֹם, וּמִתְכַּסֶּה בַלַּיְלָה, וּמֵאִיר בְּשִׁשִּׁים רִבּוֹא כּוֹכָבִים. גַּם כָּךְ רוֹעֶה הַנֶּאֱמָן, כְּשֶׁהִתְכַּנֵּס מֵהָעוֹלָם, מֵאִיר בְּשִׁשִּׁים רִבּוֹא נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, אִם הַדּוֹר כָּרָאוּי. וְזֶה סוֹד הַגִּלְגּוּל שֶׁאָמַר עָלָיו קֹהֶלֶת (קהלת א) דּוֹר הֹלֵךְ וְדוֹר בָּא. וּפֵרְשׁוּהָ שֶׁאֵין דּוֹר פָּחוֹת מִשִּׁשִּׁים רִבּוֹא. וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָדֶת – זוֹ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, אוֹתָהּ שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ (ישעיה סו) וְהָאָרֶץ הֲדם רַגְלָי, (בראשית כח) וְהָיָה זַרְעֲךְ כַּעֲפַר הָאָרֶץ.

בזוהר – ספר בראשית – פרשת ויצא (דף קסד ע"א)

וְאֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה אַעֲבִיר מִן הָאָרֶץ

כֵּיוָן דְּאִתְחָרַב בֵּי מַקְדְּשָׁא, מַה כְּתִיב, (איכהב) הֵשִׁיב אָחוֹר יְמִינוֹ מִפְּנֵי אוֹיֵב, וּבְגִין כָּךְ כְּתִיב, (תהלים ס) הוֹשִׁיעָה יְמִינְךָ וַעֲנֵנִי. וּשְׂמָאלָא אִתְגַּבַּר וּמְסָאֲבָא אִתְתַּקַּף, עַד דְּיִבְנִי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בֵּי מַקְדְּשָׁא, וְיַתְקִין עַלְמָא עַל תִּקּוּנוֹי, וִיהַדְּרוּן מִלֵּיהּ כְּדְקָא יְאוּת וְיִתְעֲבַר סִטְרָא מְסָאֲבָא מִן עָלְמָא. וְהָא אִתְּמָר, דִּכְתִיב (זכריה ג) וְאֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה אַעֲבִיר מִן הָאָרֶץ וְגו', (דף קסד ע"א) וּכְתִיב, (ישעיה כה) בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח וְגו'.

כֵּיוָן שֶׁנֶּחֱרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ מַה כָּתוּב? (איכה ב) הֵשִׁיב אָחוֹר יְמִינוֹ מִפְּנֵי אוֹיֵב. וּמִשּׁוּם כָּךְ כָּתוּב הוֹשִׁיעָה יְמִינְךְ וַעֲנֵנִי. וְהַשְּׂמֹאל מִתְגַּבֵּר וְהַטֻּמְאָה מִתְחַזֶּקֶת, עַד שֶׁיִּבְנֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וִיתַקֵּן אֶת הָעוֹלָם עַל תִּקּוּנוֹ, וְיַחְזְרוּ דְבָרָיו כָּרָאוּי, וְיַעֲבֹר צַד הַטֻּמְאָה מִן הָעוֹלָם. וְהִנֵּה נֶאֱמַר, שֶׁכָּתוּב (זכריה יג) וְאֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה אַעֲבִיר מִן הָאָרֶץ וְגוֹ', וְכָתוּב (ישעיה כה) בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח וְגוֹ'.

וּמִי כְּעַמְּךְ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ

וְיִשְׁתָּאַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בִּלְחוֹדוֹי, כְּמָה דִכְתִיב, (ישעיה ב) וְהָאֱלִילִים כָּלִיל יַחֲלף, וּכְתִיב, (שם) וְנִשְׂגָּב יְיָ לְבַדּוֹ בַּיּוֹם הַהוּא. הוּא בִּלְחוֹדוֹי, כְּמָה דִכְתִיב, (דברים לכ) וְאֵין עִמּוֹ אֵל נֵכָר, בְּגִין דְּיִשְׁתְּצֵי חֵילָא מְסָאֲבָא מֵעַלמָא, וְלָא יִשְׁתָּאַר לְעֵילָא וְתַתָּא. אֶלָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בִּלְחוֹדוֹי, וְיִשְׂרָאֵל לְפוּלְחָנֵיהּ, עַם קַדִּישׁ, וְיִתְקְרֵי קַדִּישׁ, דִּכְתִיב, (ישעיה ד) וְהָיָה הַנִּשְׁאָר בְּצִיּוֹן וְהַנּוֹתָר בִּירוּשָׁלַם קָדוֹשׁ יֵאָמֶר לוֹ כָּל הַכָּתוּב לַחַיִּים בִּירוּשָׁלָםִ. וּכְדֵין יְהֵא מַלְכָּא יְחִידָאי, לְעֵילָא וְתַתָּא, וְעַמָּא יְחִידָאָה לְפוּלְחָנֵיהּ, כְּמָה דִכְתִיב, (דברי הימים א יז) וּמִי כְּעַמְךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ.

וְיִשָּׁאֵר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְבַדּוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב וְהָאֱלִילִים כָּלִיל יַחֲלֹף, וְכָתוּב וְנִשְׂגָּב ה' לְבַדּוֹ בַּיּוֹם הַהוּא. הוּא לְבַדּוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים לב) וְאֵין עִמּוֹ אֵל נֵכָר, מִשּׁוּם שֶׁיִּכְלֶה כֹּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָעוֹלָם, וְלֹא יִשָּׁאֵר לְמַעְלָה וּלְמַטָּה אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְבַדּוֹ, וְיִשְׂרָאֵל לַעֲבוֹדָתוֹ, עַם קָדוֹשׁ. וְיִקָּרֵא קָדוֹשׁ, שֶׁכָּתוּב (ישעיה ד) וְהָיָה הַנִּשְׁאָר בְּצִיּוֹן וְהַנּוֹתָר בִּירוּשָׁלם קָדוֹשׁ יֵאָמֶר לוֹ כָּל הַכָּתוּב לַחַיִּים בִּירוּשָׁלם. וְאָז יִהְיֶה מֶלֶךְ יְחִידִי לְמַעְלָה וּלְמַטָּה, וְעַם יְחִידִי לַעֲבוֹדָתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב וּמִי כְּעַמְּךְ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ.

בזוהר – ספר בראשית – פרשת נח (דף סא ע"א)

חֶדְוָה וְתִשְׁבַּחַת לְפָנָיו עַל שֶׁאָבְדוּ מֵהָעוֹלָם

בזוהר – ספר בראשית – פרשת וישב (דף קפב ע"א)

מִיּוֹם שֶׁנֶּחֱרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לֹא עָמְדוּ הַשָּׁמַיִם בְּאוֹרָם

בזוהר – ספר שמות – [פרשת המן] (דף ס"ו ע"א)

וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל

תָּאנָא, וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, דְּאִתְגַּלְיָא קֶשֶׁת עָלַיְיהוּ, בִּגְוָונִין שַׁפִּירִין נְהִירִין, מְלַהֲטָן לְכָל עִיבָר, מַשְׁמַע דִּכְתִּיב, אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְלָא כְּתִיב וַיִּרְאוּ אֱלהֵי יִשְׂרָאֵל. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, נְהוֹרָא דְּבוּצִינָא דִּשְׁכִינְתָּא. וּמַאי נִיהוּ. הַהוּא דְּאִקְרֵי נַעַר, דִּמְשַׁמֵּשׁ לִשְׁכִינְתָּא, בְּמַקְדְּשָׁא. וּבְגִין כַּךְ, אֵת דַּיְיקָא.

לָמַדְנוּ, וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִתְגַּלְּתָה עֲלֵיהֶם הַקֶּשֶׁת בַּגְּוָנִים הַיָּפִים מְאִירִים, לוֹהֲטִים לְכָל עֵבֶר, מַשְׁמָע שֶׁכָּתוּב וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא כָתוּב וַיִּרְאוּ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, אוֹר הַמְּנוֹרָה שֶׁל הַשְּׁכִינָה, וּמַה הוּא? אוֹתוֹ שֶׁנִּקְרָא נַעַר, שֶׁמְּשַׁמֵּשׁ אֶת הַשְּׁכִינָה בַּמִּקְדָּשׁ, וְלָכֵן "אֵת" דַּוְקָא.

וְלֹא זָכַר הֲדם רַגְלָיו

וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר, דְּאִתְרְשִׁים בֵּיהּ תְּחוֹת דּוּכְתֵּיהּ, חַד לְבֵינָתָא מֵאִינּוּן לְבֵנִין דַּהֲווֹ בָּנִין בְּמִצְרַיִם, דְּתָנֵינָן, אִתְּתָא חֲדָא אוֹלִידַת בְּמִצְרַיִם, וַהֲוָה אָתִין סַרְכֵי פַּרְעֹה, וְעָאלַת לֵיהּ בְּחַד לְבֵינָתָא, וְאָתָא פַּס יְדָא וְאָחִיד לֵיהּ, וְאִתְרְשִׁים תְּחוֹת רַגְלוֹי דִּשְׁכִינְתָּא, וְקַיְּימָא קָמֵיהּ, עַד דְּאִתּוֹקַד בֵּי מַקְדְּשָׁא דִּלְתַתָּא, דִּכְתִּיב, (איכה ב) וְלא זָכַר הֲדוֹם רַגְלָיו.

וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר, שֶׁנִּרְשַׁם בּוֹ תַּחַת מְקוֹמוֹ לְבֵנָה אַחַת מֵאוֹתָם לְבֵנִים שֶׁהָיוּ בּוֹנִים בְּמִצְרַיִם, שֶׁשָּׁנִינוּ, אִשָּׁה אַחַת הוֹלִידָה בְּמִצְרַיִם, וְהָיוּ בָּאִים שָׂרֵי פַרְעֹה, וְהִכְנִיסָה אוֹתוֹ בִּלְבֵנָה אַחַת, וּבָא פַּס יָד וְאָחַז אוֹתוֹ, וְנִרְשַׁם תַּחַת רַגְלֵי הַשְּׁכִינָה, וְעוֹמֵד לְפָנָיו, עַד שֶׁנִּשְׂרַף בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁלְּמַטָּה, שֶׁכָּתוּב (איכה ב) וְלֹא זָכַר הֲדם רַגְלָיו.

עֶצֶם הַשָּׁמַיִם חָקוּק בְּשִׁבְעִים וּשְׁנַיִם עֲנָפִים פּוֹרְחִים לוֹהֲטִים לְכֵל עֵבֶר

ר' חִיָּיא אָמַר, לִבְנַת הַסַּפִּיר: נְהִירוּתָא דְּסַפִּיר, קַלְדִיטֵי בְּקַנְדִיטֵי גְּלִיפִין עִלָּאִין דִּלְעֵילָּא, דְּמִתְלַהֲטָא לְשִׁבְעִין וּתְרֵין עִבְרִי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (ישעיה נד) וִיסַדְתִּיךְ בַּסַּפִּירִים. (שמות כד) וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם. מַאי עֶצֶם הַשָּׁמַיִם. אָמַר רִבִּי אַבָּא, מָה עֶצֶם הַשָּׁמַיִם, גְּלִיפָא בְּשִׁבְעִין וּתְרֵין עֲנָפִין, פַּרְחִין מְלַהֲטָן בְּכָל עִיבָר. אוּף הָכָא, חֵיזוּ דְּהַהוּא עֶצֶם הַשָּׁמַיִם כְּחֵיזוּ שְׁמַיָּא מַמָּשׁ. רִבִּי יְהוּדָה אָמַר, כֹּלָּא אִתְרְשִׁים בְּהַהוּא נְהִירוּ, דְּחֵיזוּ דְּמִתְגַּלְפָא מִסִּטְרָא דִּשְׁכִינְתָּא.

רַבִּי חִיָּיא אָמַר, לִבְנַת הַסַּפִּיר – אוֹר הַסַּפִּיר, מַפְתְּחוֹת יֵין הָרֶקַח חִקּוּקִים עֶלְיוֹנִים שֶׁל מַעְלָה שֶׁלּוֹהֲטִים לְשִׁבְעִים וּשְׁנַיִם עֲבָרִים, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (ישעיה נד) וִיסַדְתִּיךְ בַּסַּפִּירִים. וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם, מַה זֶּה כְּעֶצֶם הַשָּׁמַיִם? אָמַר רַבִּי אַבָּא, מָה (שמות כד) עֶצֶם הַשָּׁמַיִם חָקוּק בְּשִׁבְעִים וּשְׁנַיִם עֲנָפִים פּוֹרְחִים לוֹהֲטִים לְכֵל עֵבֶר, אַף כָּאן הַמַּרְאֶה שֶׁל אוֹתוֹ עֶצֶם הַשָּׁמַיִם כְּמַרְאֵה הַשָּׁמַיִם מַמָּשׁ. רַבִּי יְהוּדָה אָמַר, הַכֹּל נִרְשָׁם בְּאוֹתוֹ הָאוֹר שֶׁל מַרְאֶה שֶׁנֶּחְקָק מִצַּד הַשְּׁכִינָה.

בזוהר – תיקוני הזוהר – תקונא שתיתאה (דף כג ע"א)

לְעוֹרֵר רַחֲמִים עַל אוֹתָן נְפָשׁוֹת וְרוּחוֹת וּנְשָׁמוֹת שֶׁהָיוּ הוֹלְכוֹת בַּגָּלוּת בְּגִלְגּוּל

קָם רַבִּי אֶלְעָזָר וְאָמַר, וְהָא קֳדָם דְּגָלוּ יִשְׂרָאֵל וּשְׁכִינְתָּא, בְּמַאי הֲווֹ מְקַיְימִין שִׁלּוּחַ הַקֵּן, אָמַר לֵיהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן, בְּרִי, בְּגִין לְאַתְעָרָא רַחֲמִין עַל אִינוּן נַפְשִׁין וְרוּחִין וְנִשְׁמָתִין, דַּהֲווֹ אָזְלִין בְּגָלוּתָא בְּגִלְגּוּלָא מִתְתַּרְכִין מִגּוּפֵיהוֹן דְּאִתְחַרְבוּ, דַּעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא הֲוָה בּוֹנֶה עָלְמִין וּמַחֲרִיבָן, דְּאִשְׁתָּאֲרוּ חֲרֵבִין גּוּפֵיהוֹן מִנַּיְיהוּ, וּמְנִיעוּ דְבִרְכָאָן לְעִילָא גָרִים וְנָהָר יֶחרַב וְיָבֵשׁ, וְהָכִי אוּקְמוּהוּ אִתְחַרַב בַּיִת רִאשׁוֹן וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ. (דף כג ע"ב) אִתְחַרַב בַּיִת שֵׁנִי וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם, וּבְגִין אִלֵּין נִשְׁמָתִין דְּאִתְבְּרִיאוּ קֳדָם דְּאִתְבְּרֵי עָלְמָא וְלֵית לוֹן גּוּפִין, בְּגִין לְאַתְעָרָא רַחֲמֵי עֲלַיְיהוּ, הֲווֹ מְקַיְּימֵי הַאי פִּקּוּדָא, אָמַר לֵיהּ, אַבָּא, אִם כֵּן תַּלְמִיד חָכָם דְּאִיהוּ מִסִּטְרָא דְמַחֲשָׁבָה, דְאִתְּמַר בֵּיהּ יִשְׂרָאֵל עָלָה בְּמַחֲשָׁבָה לִיבָּרְאוֹת, הַאי אוֹרַיְיתָא אִיהִי בֵּן לְתַלְמִיד חָכָם, אִם כֵּן אִתְּתָא דִילֵהּ אַמַּאי צְרִיכָא יִבּוּם, דְּהָא לָא שַׁוּוּ אַפְרָשׁוּתָא מָארֵי מַתְנִיתִין לְתַלְמִידֵי חֲכָמִים מִשְּׁאָר בְּנֵי נָשָׁא, אָמַר לֵיהּ, בְּרִי, וַדַּאי צְרִיכָה יִבּוּם, לְאִלֵּין נִשְׁמָתִין דְּאָזְלִין עַרְטִילָאִין מִשִּׁית יוֹמֵי בְּרֵאשִׁית.

קָם רַבִּי אֶלְעָזָר וְאָמַר: וַהֲרֵי קֹדֶם שֶׁגָּלוּ יִשְׂרָאֵל וְהַשְּׁכִינָה, בַּמָּה הָיוּ מְקַיְּמִים שִׁלּוּחַ הַקֵּן? אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן: בְּנִי, כְּדֵי לְעוֹרֵר רַחֲמִים עַל אוֹתָן נְפָשׁוֹת וְרוּחוֹת וּנְשָׁמוֹת שֶׁהָיוּ הוֹלְכוֹת בַּגָּלוּת בְּגִלְגּוּל, מְגֹרָשׁוֹת מִגּוּפֵיהֶם שֶׁנֶּחְרְבוּ, שֶׁעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָיָה בוֹנֶה עוֹלָמוֹת וּמַחֲרִיבָן, שֶׁנִּשְׁאֲרוּ חֲרֵבוֹת גּוּפוֹתֵיהֶם מֵהֶם, וּמְנִיעַת הַבְּרָכוֹת לְמַעְלָה גָּרְמָה, וְנָהָר יֶחֱרַב וְיָבֵשׁ. וְכָךְ פֵּרְשׁוּהוּ, נֶחֱרַב בַּיִת רִאשׁוֹן – וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ. נֶחֱרַב בַּיִת שֵׁנִי – וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם. וּבִשְׁבִיל הַנְּשָׁמוֹת הַלָּלוּ שֶׁנִּבְרְאוּ קֹדֶם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם וְאֵין לָהֶם גּוּפוֹת, כְּדֵי לְעוֹרֵר עֲלֵיהֶם רַחֲמִים הָיוּ מְקַיְּמִים אֶת הַמִּצְוָה הַזּוֹ. אָמַר לוֹ: אַבָּא, אִם כֵּן, תַּלְמִיד חָכָם שֶׁהוּא מִצַּד הַמַּחֲשָׁבָה, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ יִשְׂרָאֵל עָלָה בְמַחֲשָׁבָה לְהִבָּרֹאת, הַתּוֹרָה הַזּוֹ הִיא בֵן לְתַלְמִיד חָכָם, אִם כֵּן, לָמָּה אִשְׁתּוֹ צְרִיכָה יִבּוּם, שֶׁהֲרֵי לֹא שָׂמוּ הֶבְדֵּל בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה בֵּין תַּלְמִידֵי חֲכָמִים לִשְׁאָר בְּנֵי אָדָם? אָמַר לוֹ: בְּנִי, הִיא וַדַּאי צְרִיכָה יִבּוּם לַנְּשָׁמוֹת הַלָּלוּ שֶׁהוֹלְכוֹת עַרְטִילָאִיּוֹת מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית.

לֹא יָמִיר אֹתוֹ טוֹב בְּרַע אוֹ רַע בְּטוֹב, זֶּהוּ סוֹד שֶׁל צַדִּיק וְרַע לוֹ רָשָׁע וְטוֹב לוֹ

אָמַר לֵיהּ, וְהָא כְּתִיב (ויקרא כז י) לֹא יַחֲלִיפֶנּוּ וְלֹא יָמִיר אֹתוֹ וְגוֹמֵר, וְכִי הַאי אִתְּתָא דְאִיהִי קֹדֶשׁ קֻדְשִׁין, תְּהֵא קִינָא לְמָאן דְּלַאו אִיהוּ מִמִּינָהּ, דְּהָא כְּתִיב (בראשית א כד) תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ, וְלֵית לָהּ הַרְכָּבָה אֶלָּא מִמִּינָהּ, אָמַר לֵיהּ, בְּנִי, גִלְגּוּלִין אִינוּן רָזָא דְהַרְכָּבָה, כְּגוֹן מָאן דְּמַרְכִּיב אִילָנָא דְלַאו אִיהוּ מִינֵיהּ בְּאִילָנָא אָחֳרָא, כְּגוֹן מָאן דְּמַרְכִּיבִין אִלָּנִין דָּא בְדָא, אֲבָל עִקָּרָא דְאִם הָמֵר יְמִירֶנּוּ, צָרִיךְ דִּיְהֵא קֹדֶשׁ בַּקֹּדֶשׁ, דְּאִילָנָא אִית מִסִּטְרָא דִמְסָאֲבוּ דְאִיהוּ רַע, וּבְגִינֵיהּ אִתְּמַר (ויקרא כז י) לֹא יָמִיר אֹתוֹ טוֹב בְּרָע אוֹ רַע בְּטוֹב, דְּהַאי אִיהוּ רָזָא דְצַדִּיק וְרַע לוֹ רָשָׁע וְטוֹב לוֹ, אֲבָל (שם לג) אִם הָמֵר יְמִירֶנּוּ, וְהָיָה הוּא וּתְמוּרָתוֹ יִהְיֶה קֹּדֶשׁ, וּבְדָא מַרְכִּיבִין קֹדֶשׁ בַּקֹּדֶשׁ, וּמְקַבְּלִין דֵּין מִן דֵּין, וְרָזָא דְמִלָּה (שמות כו ה) מַקְבִּילוֹת הַלֻּלָאֹת, וּמִין בְּמִינוֹ הַאי אִיהוּ צַדִּיק וְטוֹב לוֹ, וְכַד הַהִיא נִשְׁמָתָא דְאִיהִי קֹדֶשׁ לָא אַשְׁכַּחַת מִינָהּ, אִתְּמַר בָּהּ (בראשית ח ט) וְלֹא מָצְאָה הַיּוֹנָה מָנוֹחַ לְכַף רַגְלָהּ.

אָמַר לוֹ: וַהֲרֵי כָּתוּב לֹא יַחֲלִיפֶנּוּ וְלֹא יָמִיר אֹתוֹ וְגוֹמֵר, וְכִי הָאִשָּׁה הַזּוֹ, שֶׁהִיא קֹדֶשׁ קָדָשִׁים, תִּהְיֶה קַן לְמִי שֶׁאֵינוֹ מִמֶּנָּה, שֶׁהֲרֵי כָּתוּב תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ, וְאֵין לָהּ הַרְכָּבָה אֶלָּא מִמִּינָהּ? אָמַר לוֹ: בְּנִי, הַגִּלְגּוּלִים הֵם סוֹד שֶׁל הַרְכָּבָה, כְּמוֹ מִי שֶׁמַּרְכִּיב עֵץ שֶׁאֵינוֹ מִינוֹ בְּעֵץ אַחֵר, כְּמוֹ מִי שֶׁמַּרְכִּיבִים עֵצִים זֶה עִם זֶה, אֲבָל הָעִקָּר שֶׁל אִם הָמֵר יְמִירֶנּוּ, צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה קֹדֶשׁ בְּקֹדֶשׁ, שֶׁיֵּשׁ עֵץ מִצַּד הַטֻּמְאָה שֶׁהוּא רַע, וּבִשְׁבִילוֹ נֶאֱמַר לֹא יָמִיר אֹתוֹ טוֹב בְּרַע אוֹ רַע בְּטוֹב, שֶׁזֶּהוּ סוֹד שֶׁל צַדִּיק וְרַע לוֹ רָשָׁע וְטוֹב לוֹ, אֲבָל אִם הָמֵר יְמִירֶנּוּ, וְהָיָה הוּא וּתְמוּרָתוֹ יִהְיֶה קֹדֶשׁ, וּבָזֶה מַרְכִּיבִים קֹדֶשׁ בְּקֹדֶשׁ וּמְקַבְּלִים זֶה מִזֶּה, וְסוֹד הַדָּבָר – מַקְבִּילוֹת הַלֻּלָאֹת, וּמִין בְּמִינוֹ זֶהוּ צַדִּיק וְטוֹב לוֹ, וּכְשֶׁאוֹתָהּ נְשָׁמָה, שֶׁהִיא קֹדֶשׁ, אֵינָהּ מוֹצֵאת אֶת מִינָהּ, נֶאֱמַר בָּהּ וְלֹא מָצְאָה הַיּוֹנָה מָנוֹחַ לְכַף רַגְלָהּ.

וְהֵן כָּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵ"ל פַּעֲמַיִם שָׁלוֹשׁ עִם גָּבֶר

וְהָכִי רָזָא דְקַן צִפּוֹר, דְּאִתְּמַר בָּהּ (דברים כב ז) שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם, וְאָזְלָא מְנַדְדָא מִן קִנָּהּ, וְהֶן כָּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵ"ל פַּעֲמַיִם שָׁלֹשׁ עִם גָּבֶר (איוב לג כט), לָקֳבֵל תְּלַת שִׁלּוּחִים דְּיוֹנָה, וְכַד אַשְׁכַּחַת אֲתַר לְשַׁרְיָא תַמָּן, אִתְּמַר בָּהּ (בראשית ח יב) וְלֹא יָסְפָה שׁוּב אֵלָיו עוֹד, לְמֵיתֵי זִמְנָא אָחֳרָא בְּהַרְכָּבָה.

וְכָךָ סוֹד שֶׁל קַן צִפּוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם, וְהוֹלֶכֶת נוֹדֶדֶת מִקִּנָּהּ, וְהֵן כָּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵ"ל פַּעֲמַיִם שָׁלוֹשׁ עִם גָּבֶר, כְּנֶגֶד שְׁלֹשָׁה שִׁלּוּחִים שֶׁל הַיּוֹנָה, וּכְשֶׁמּוֹצֵאת מָקוֹם לִשְׁרוֹת שָׁם, נֶאֱמַר בָּהּ וְלֹא יָסְפָה שׁוּב אֵלָיו עוֹד. לְהָבִיא זְמַן אַחֵר בַּהַרְכָּבָה.

בזוהר – זוהר חדש – שיר השירים (דף פו:)

בְּשָׁלוֹם אֶהְיֶה בְּלִי גָלוּת כְּלָל. בְּשָׁלוֹם עִם בָּנַי לְמַטָּה

(שה"ש א) שַׁלָּמָה אֶהְיֶה כְּעֹטְיָה, אִי לָאו הַנֵּי תְּרֵי זִמְנֵי דַּאֲנָא זְמִינָא לְמִקְרֵי אֵיכָה. שַׁלָּמָה אֶהְיֶה, בִּשְׁלָם אֱהֵא בְּלָא גָלוּתָא כְּלָל. בִּשְׁלָם עַל בָּנַי לְתַתָּא. כְּעֹטְיָה, כְּדָּבָר אַחֵר, (שמואל א כח) וְהוּא עֹטֶה מְעִיל. אֱהֵא אִתְעַטְפָא בְּעִיטוּפָא דְקוּדְשָׁא עִילָּאָה, דְּאִיהוּ שְׁמָא קַדִּישָׁא י"ה. שַׁלָּמָה אֶהְיֶה, בִּשְׁלָם אֱהֵא בְּכָל שְׁלִימוּ דִּלְעֵילָא. כְּעֹטְיָה: כְּעוֹטֶה יָ"ה, לְמֶהֱוֵי בְּכָל שְׁלִימוּ עִילָּאָה. עַל עֶדְרֵי חֲבֵרֶיךָ, אִלֵּין דַּרְגִּין קַדִּישִׁין דְּכוּלְהוּ, כְּגַוְונָא דִלְעֵילָא.

שַׁלָּמָה אֶהְיֶה כְּעֹטְיָה (שיר א) – אִם לֹא הַפַּעֲמַיִם הַלָּלוּ שֶׁאֲנִי עֲתִידָה לִקְרֹא אֵיכָה. שַׁלָּמָה אֶהְיֶה – בְּשָׁלוֹם אֶהְיֶה בְּלִי גָלוּת כְּלָל. בְּשָׁלוֹם עִם בָּנַי לְמַטָּה. כְּעֹטְיָה – כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א כח) וְהוּא עֹטֶה מְעִיל. אֶהְיֶה מְעֻטֶּפֶת בְּעִטּוּף שֶׁל הַקֹּדֶשׁ הָעֶלְיוֹן, שֶׁהוּא הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ י"ה. שַׁלָּמָה אֶהְיֶה – בְּשָׁלוֹם אֶהְיֶה בְּכָל הַשְּׁלֵמוּת הָעֶלְיוֹנָה. כְּעֹטְיָה – כְּעוֹטֶה י"ה, לִהְיוֹת בְּכָל הַשְּׁלֵמוּת הָעֶלְיוֹנָה. עַל עֶדְרֵי חֲבֵרֶיךְ – אֵלּוּ הַדְּרָגוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁל כֻּלָּם, כְּמוֹ שֶׁלְּמַעְלָה.

כְדֵין אִיהוּ אָתֵיב לְגַבָּהּ, וְשָׁרֵי מִן מִלָּה דָא, דְּאִיהוּ בַּתְרָאָה מִן הַאי שִׁבְחָא, וְאָמַר, אִם לֹא תֵדְעִי לָךְ הַיָּפָה בַּנָּשִׁים, אִם אַתְּ לָא יָדַעְתְּ תְּרֵין אֵיכָה אֵיכָה לְמַאי נִינְהוּ. צְאִי לָךְ, פּוּקִי וַחֲמִי בְּעִקְבֵי הַצֹּאן, עַל מָה יְהֵא חוּרְבַּן בַּיִת רִאשׁוֹן וּבַיִת שֵׁנִי. תִּנְדַע עַל מַה. עַל מִשְׁכְּנוֹת הָרוֹעִים, דְּהָא זְמִינִין לְבַטָלָא אוֹרַיְיתָא, בְּבַיִת רִאשׁוֹן וּבְבַיִת שֵׁנִי.

אֲזַי הוּא מֵשִׁיב אֵלֶיהָ, וּמַתְחִיל מֵהַדָּבָר הַזֶּה, שֶׁהוּא הָאַחֲרוֹן מִן הַשֶּׁבַח הַזֶּה, וְאוֹמֵר, אִם לֹא תֵדְעִי לָךְ הַיָּפָה בַּנָּשִׁים. אִם אַתְּ לֹא יוֹדַעַת פַּעֲמַיִם אֵיכָה אֵיכָה לְמַה הֵם? – צְאִי לָךְ, צְאִי וּרְאִי בְּעִקְבֵי הַצֹּאן, עַל מָה יִהְיֶה חֻרְבַּן בַּיִת רִאשׁוֹן וּבַיִת שֵׁנִי. תֵּדַע עַל מָה – עַל מִשְׁכְּנוֹת הָרֹעִים, שֶׁהֲרֵי עֲתִידִים לְבַטֵּל תּוֹרָה בְּבַיִת רִאשׁוֹן וּבְבַיִת שֵׁנִי.

הַגִּידָה לִּי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי

הַגִּידָה לִי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי, אַתְּ רְחִימָא דְנַפְשָׁאי, הַגִּידָה לִי בְּרָזָא דְחָכְמְתָא, אֵיכָה תִרְעֶה, אִי כְּדֵין תִּרְעִי אַנְתְּ לְקִבְלִי, לְמֶהֱוֵי אֲנָא גַבָּךְ בְּחֶדְוָה, וּלְמֶהֱוֵי עִמָּךְ. דְּהָא בְּזִמְנָא דֶּאֱהֵא עִמָּךְ, שַׁלָּמָה אֶהְיֶה, בִּשְׁלָם אֱהֵא, כְּמוֹחָא דֶּאֱגוֹזָא, דְּאִיהִי מִתְעַטְפָא עַל כָּל אִינוּן הֵיכָלִין דִּבְגַוָּוהּ, דִּכְתִיב, (דברים ד) וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבוֹתָ אֶל לְבָבֶךָ כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת אֵין עוֹד.

הַגִּידָה לִּי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי – אַתְּ אֲהוּבַת נַפְשִׁי, הַגִּידָה לִּי בְּסוֹד הַחָכְמָה אֵיכָה תִרְעֶה, אִם אָז אַתְּ תִּרְעִי כְּנֶגְדִּי, לִהְיוֹת אֲנִי אֵלַיִךְ בְּשִׂמְחָה, וְלִהְיוֹת עִמָּךְ. שֶׁהֲרֵי בִּזְמַן שֶׁאֶהְיֶה עִמָּךְ – שַׁלָּמָה אֶהְיֶה, בְּשָׁלוֹם אֶהְיֶה, כְּמוֹ מֹחַ הָאֱגוֹז, שֶׁהִיא מִתְעַטֶּפֶת עַל כָּל אוֹתָם הַהֵיכָלוֹת שֶׁבְּתוֹכָהּ, שֶׁכָּתוּב (דברים ד) וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבוֹתָ אֶל לְבָבֶךְ כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת אֵין עוֹד.

בזוהר – ספר ויקרא – פרשת אחרי מות (דף ע"ה ע"א)

כְּשֶׁהַדָּבָר תָּלוּי בִּתְשׁוּבָה וְלֹא שָׁבִים, אָז ה' הָעֶלְיוֹנָה נוֹטֶלֶת אוֹתָם וּמַשְׁפִּיעָה לְוָא"ו וְי' אֵלֶיהָ

אָמַר לֵיהּ, כַּד מִלָּה תַּלְיָא בִּתְשׁוּבָה, וְלָא תַּיְיבִין, כְּדֵין ה' עִלָּאָה נָטִיל לוֹן, וְאַנְגִיד לְוָאו וְי', לְגַבָּהּ, (דף ע"ה ע"א) בְּגִין דְּלָא תַּיְיבִין, כְּדֵין אִקְרֵי הוֹי. הוֹי כַּד אִסְתַּלָּק מַלְכָּא לְעֵילָּא לְעֵילָּא, וְצַוְוחִין בְּנֵי נָשָׁא וְלָא אַשְׁגַּח בְּהוּ. וְהַהוּא עִלָּאָה אֶהְיֶה טְמִירָא, סָלִיק לְו', וְי' לְגַבֵּיהּ, בְּגִין דְּלָא אִתְקְבִּיל צְלוֹתֵיהּ, כְּדֵין אִקְרֵי אוֹי, דְּהָא א' סָלִיק לְגַבֵּיהּ דְּו' וְי'. (ס"א דהוא א' סליק גביה לה' ו' לי') וּכְדֵין תְּשׁוּבָה לָא אִשְׁתְּכַח. וְעַל דָּא אִסְתַּלָּק מֵאִלֵּין אַתְוָון ה', דְּהָא בִּתְשׁוּבָה לָא תַּלְיָיא.

אָמַר לוֹ, כְּשֶׁהַדָּבָר תָּלוּי בִּתְשׁוּבָה וְלֹא שָׁבִים, אָז ה' הָעֶלְיוֹנָה נוֹטֶלֶת אוֹתָם וּמַשְׁפִּיעָה לְוָא"ו וְי' אֵלֶיהָ, כִּי לֹא שָׁבִים, וְאָז נִקְרָא הוֹי. הוֹי כְּשֶׁהִסְתַּלֵּק הַמֶּלֶךְ לְמַעְלָה לְמַעְלָה, וְצוֹוְחִים בְּנֵי אָדָם וְאֵין מַשְׁגִּיחַ בָּהֶם. וְאוֹתוֹ הָעֶלְיוֹן אֶהְיֶה הוּא הַטָּמִיר, מַעֲלֶה לְו', וְי' אֵלָיו, כִּי לֹא הִתְקַבְּלָה תְפִלָּתוֹ, אָז נִקְרָא אוֹי, שֶׁהֲרֵי א' עוֹלֶה לְו' וְי', (שהיאא'עולהלה'לו'לי') וְאָז אֵין מְצוּיָה תְשׁוּבָה, וְלָכֵן הִסְתַּלְּקָה מֵהָאוֹתִיּוֹת הַלָּלוּ ה', שֶׁהֲרֵי לֹא תָלוּי בִּתְשׁוּבָה.

וַדַּאי כַּד אַסְגִּיאוּ חוֹבֵי עָלְמָא טְפֵי, וּתְשׁוּבָה הֲוָה תַּלְיָא בְּקַדְמִיתָא, וְלָא בָּעוּ, כְּדֵין אִסְתַּלָּק ה', וא' סָלִיק לְו' יוֹ"ד לְגַבֵּיהּ, וְאִקְרֵי אוֹי. וְכַד חָרִיב בֵּי מַקְדְּשָׁא, וּתְשׁוּבָה אִסְתָּלָקַת (ולא מעליא), כְּדֵין צָוְוחוּ וְאָמְרוּ, (ירמיה ו) אוֹי לָנוּ כִּי פָנָה הַיּוֹם. מַאי כִּי פָנָה הַיּוֹם. דָּא הוּא יוֹמָא עִלָּאָה, דְּאִקְרֵי תְּשׁוּבָה, דְּאִסְתַּלָּק וְאִתְעֲבָר, וְלָא שְׁכִיחַ. הַהוּא יוֹמָא דְּאִשְׁתְּמוֹדַע, לְפַשְׁטָא יְמִינָא לְקַבְּלָא חַיָּיבִין, וְהָא אִתְפְּנֵי מִכֹּלָּא, וְלָא אִשְׁתְּכַח, וְעַל דָּא אָמְרוּ אוֹי, וְלָא הוֹי. כִּי יִנָּטוּ צִלְלֵי עָרֶב, דְּהָא אִתְיְיהִיב רְשׁוּ לְרַבְרְבֵי מְמָנָן דִּשְׁאָר עַמִּין, לְמִשְׁלַט עָלַיְיהוּ.

וַדַּאי כְּשֶׁהִתְרַבּוּ יוֹתֵר חֲטָאֵי הָעוֹלָם, וּתְשׁוּבָה הָיְתָה תְלוּיָה בָּרִאשׁוֹנָה וְלֹא רָצוּ, אֲזַי הִסְתַּלְּקָה ה', וְא' הֶעֶלְתָה אֶת ו' וְיוֹ"ד אֵלָיו, וְנִקְרָא אוֹי. וּכְשֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְהַתְּשׁוּבָה הִסְתַּלְּקָה (ולאמעלה), אֲזַי צָוְחוּ וְאָמְרוּ, (ירמיה ו) אוֹי לָנוּ כִּי פָנָה הַיּוֹם. מַה זֶּה כִּי פָנָה הַיּוֹם? זֶהוּ הַיּוֹם הָעֶלְיוֹן, שֶׁנִּקְרָא תְשׁוּבָה, שֶׁהִסְתַּלֵּק וְעָבַר וְלֹא מָצוּי. אוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁנּוֹדָע, לִפְשֹׁט הַיָּמִין כְּנֶגֶד הָרְשָׁעִים, וַהֲרֵי הִתְפַּנָּה מֵהַכֹּל וְלֹא נִמְצָא, וְלָכֵן אָמְרוּ אוֹי וְלֹא הוֹי. כִּי יִנָּטוּ צִלְלֵי עָרֶב, שֶׁהֲרֵי נִתְּנָה רְשׁוּת לִגְדוֹלֵי הַמְמֻנִּים שֶׁל שְׁאָר הָעַמִּים לִשְׁלֹט עֲלֵיהֶם.

וַיִּקְרָא ה' אֱלֹהִים צְבָאוֹת בַּיּוֹם הַהוּא לִבְכִי וּלְמִסְפֵּד וּלְקָרְחָה וְלַחֲגֹר שָׂק

ספר

זוהר הגאולה

כללים יסודיים ועיקריים בענין אמירת ולימוד הזוהר והתיקונים לכל אחד ואחד מישראל אפילו כשאין מבינים כלום, ובפרט לילדים קטנים

מלוקט מתוך הספר "אור הזוהר החדש והשלם"

Nâw

א. פלא יועץ: לימוד הזוהר הקדוש מטהר ומקדש הנפש – לימוד זוהר הקדוש אפילו באין מבין כלל, חשוב ומקובל ומרוצה לפני ה'

לימוד ספר הזוהר נשגב מאוד לטהר ולקדש הנפש, ואפילו אי לא ידע מאי קאמר ושוגה בו שגיאות הרבה הוא חשוב לפני הקדוש ברוך הוא… בלימוד זוהר הקדוש אפילו באין מבין כלל, חשוב ומקובל ומרוצה לפני ה' וכו'. (פלא יועץ אות ז', זוהר)

ב. סידור האריז"ל: אף אם אינו מבין בהם יאמר דברי הזוהר ותיקונים

ילמוד בספרי קבלה, ואף אם אינו מבין בהם יאמר דברי הזוהר ותיקונים, כי הם מסוגלים לטהר הנשמה. (סידור כוונות האריז"ל מהמקובל האלוקי מוהר"ר יעקב קאפיל של רבי יעקב קאפיל איש ליפשיץ זצוק"ל אשר היה מגיד מישרים בבית המדרש מעזריטש, גדול לפני תקופת הבעש"ט – לפני 300 שנה. כולל ביאורים על כל חלקי התפילה. בסדר כוונת הלימוד)

ג. אור צדיקים: לשון של הזוהר מזכך הנשמה

מי שלא זכה להבין הזוהר, אף על פי כן ילמוד, כי הלשון של הזוהר מזכך הנשמה. (אור צדיקים להר"מ פאפריש, סימן א' ס"ק ט"ז)

ד. החיד"א: לימוד ספר הזוהר מרומם על כל לימוד, בשגם לא ידע מאי קאמר ואף שיטעה בקריאתו, והוא תיקון גדול לנשמה

לימוד ספר הזוהר מרומם על כל לימוד, בשגם לא ידע מאי קאמר ואף שיטעה בקריאתו, והוא תיקון גדול לנשמה.(עבודת הקודש להחיד"א, מורה באצבע סי' מ"ד)

ה. נפש חיים: לימוד הזוהר הקדוש נורא ונשגב מאוד הגם דלא ידע מאי קאמר

כתבו ז"ל כי לימוד הזוהר הקדוש נורא ונשגב מאוד הגם דלא ידע מאי קאמר, ולזה מועיל מאוד לתקן הנפש.(נפש חיים מערכת הז' אות ד', משם הגדולים להחיד"א)

ו. דגל מחנה אפרים: לשון הזוהר הקדוש הוא מסוגל לנשמה, אף שאינו מבין כלל מה שאומר

על דרך דאיתא שלשון הזוהר הקדוש הוא מסוגל לנשמה, אף שאינו מבין כלל מה שאומר, כמשל הנכנס לחנות של בושם, אף על פי שלא לקח כלום, מכל מקום ריח טוב קלט עמו.

(הרה"ק ר' משה חיים אפרים מסדילקוב בעל דגל מחנה אפרים בליקוטים דיבור המתחיל ישקני)

ז. אמר הבעש"ט ז"ל: אמירת הזוהר מסוגל לנשמה

אמר הבעש"ט ז"ל, בג' דברים הכלל היפך ממה שאמרו אחד המרבה ואחד כו' ובלבד שיכוין, אלא אחד המכוין כו' ובלבד שירבה, אמירת הזוהר מסוגל לנשמה. (ספר נתיב רש"י, בשם "מורי", ה"ה הרה"צ ר' הלל מפאריטש)

ח. בשם אדמו"ר הזקן (בעל התניא) נשמתו בגנזי מרומים: ספר הזוהר הלשון מסוגל לנשמה אף על פי דלא ידע מאי קאמר

שמעתי ממהר"ם הלוי יפה שאמר בשם אדמו"ר הזקן (בעל התניא) נשמתו בגנזי מרומים סגולה למחשבות זרות בעת התפילה הוא ג' דרכים וכו', וכן ספר הזוהר הלשון מסוגל לנשמה אף על פי דלא ידע מאי קאמר, (ספר מגדל עז, מאמרי דא"ח מאדמור"י חב"ד, ע' תכ"ו)

ט. שמענו בפירוש מפי אדמו"ר הזקן (בעל התניא) בליאזני: מועיל קריאת דברי הזוהר הקדוש אף דלא ידע מאי קאמר

וכמו ששמענו בפירוש מפי אדמו"ר הזקן (בעל התניא) בליאזני, שיש בחינת טמטום המוח וכו', ולזה מועיל קריאת דברי הזוהר הקדוש אף דלא ידע מאי קאמר. (חנה אריאל, להרי"א מהומיל, שמות ע' ס"ד)

י. הלשון של הזוהר מסוגל לשכינתא ולנשמתא לקרוא בו יותר מכל עסק התורה

יעסוק בספר הזוהר אף על גב דלא ידע ולא מבין מאי קאמר, מכל מקום הלשון של הזוהר מסוגל לשכינתא ולנשמתא לקרוא בו יותר מכל עסק התורה. (תיקון ליל הוש"ר)

יא. בשם הקדוש ר' אהרן מזיטאמיר: שזוהר הקדוש צריך לאומרו בלא ביאור, כי התיבות והדיבור של זוהר הקדוש עצמן מקשרין את האדם לאין סוף יתברך

בענין לימוד זוהר הקדוש אמר בשם הקדוש ר' אהרן מזיטאמיר שזוהר הקדוש צריך לאומרו בלא ביאור, כי התיבות והדיבור של זוהר הקדוש עצמן מקשרין את האדם לאין סוף יתברך, רק מי שרוצה ללמוד עם ביאור יעיין מקודם בהביאור, והזוהר יאמר כסדר בלי ביאור. (שארית ישראל שער ההתקשרות שער הא' דרוש ה' מאמר ב')

יב. מהרצ"א מדינוב: לשון הזוהר מסוגל לזכך הנשמה גם למי שלא יודע כלום

מקובל בידינו שגם מי שלא יודע כלום, לשון הזוהר מסוגל לזכך הנשמה. (מהרצ"א בהגהותיו לספר סור מרע, דפוס מונקטש אות ט')

יג.הגה"ק מקאמארנא: מי שלא ראה אור הזוהר מתוקים מדבש, לא ראה מאורות מימיו ולא טעם טעם התורה – ועוד שהוא מטהר הנפש ומזככה – אפילו אמירה בעלמא מן השפתיים סגולה ותיקון הנפש מאוד – ובפרט ספר התיקונים שהם תיקוני הנפש ממש מכל פגם וסיג וחולאת

על כן בני ואחיי תרגילו עצמכם ללמוד בדברי הזוהר והתיקונים בשקידה, ומי שלא ראה אור הזוהר מתוקים מדבש, לא ראה מאורות מימיו ולא טעם טעם התורה, ועוד שהוא מטהר הנפש ומזככה, אפילו אמירה בעלמא מן השפתיים סגולה ותיקון הנפש מאוד, ובפרט ספר התיקונים שהם תיקוני הנפש ממש מכל פגם וסיג וחולאת.(הקדמת ספר עצי עדן מקאמארנא ז"ל)

יד. הגה"ק מקאמארנא: אם דורי היה שומע בקולי, היה לומד כבר מגיל תשע ספר הזוהר

"אם דורי היה שומע בקולי, היה לומד כבר מגיל תשע ספר הזוהר, וכך היה רוכש יראת שמים במקום חכמה חיצונית". (הרה"ק רבי יצחק אייזיק מקומרנא, ספר "נוצר חסד")

טו. הבעש"ט: קודם כל תפלה ילמדו מאמרי זוהר

הבעש"ט צוה לאנשיו שקודם כל תפלה ילמדו מאמרי זוהר. (ר' יצחק בר ישעיה עטיה, דורש טוב, ענין זוהר)

טז. אור צדיקים: הלשון של הזוהר מזכך הנשמה

ומי שלא זכה להבין הזוהר אף על פי כן ילמוד כי הלשון של הזוהר מזכך הנשמה. (אור צדיקים ודרך סעודה, סימן א' סעיף ט"ז)

יז. הגה"ק מאלעסק: לימוד הזוהר הוא שלימות גדול אל הנפש – הלשון של הזוהר לבד מסוגל מאוד

לימוד הזוהר הוא שלימות גדול אל הנפש ואף על פי שאינו מבין. הלשון של הזוהר לבד מסוגל מאוד. (רבי חנוך הניך מאלסק, סדר הלימוד, אות ב')

יח. שארית ישראל: התיבות והדיבור של זוהר הקדוש עצמן מקשרין את האדם לאין סוף יתברך

התיבות והדיבור של זוהר הקדוש עצמן מקשרין את האדם לאין סוף יתברך. (הרב משה ישראל בר אליהו, שארית ישראל שער ההתקשרות, שער א' דרוש ה' מאמר ב')

יט. רביה"ק רבי נחמן מברסלב: לימוד הזוהר מסוגל מאוד מאוד – על ידי לימוד הזוהר נעשה חשק לכל מיני לימודים של התורה הקדושה – הלשון הקדוש של הזוהר מעורר מאוד לעבודת השם יתברך

ידוע שלימוד הזוהר מסוגל מאוד מאוד ודע שעל ידי לימוד הזוהר נעשה חשק לכל מיני לימודים של התורה הקדושה, והלשון הקדוש של הזוהר מעורר מאוד לעבודת השם יתברך. (רבי נחמן מברסלב, שיחות הר"ן, ק"ח)

כ. סידור קול יעקב: דברי הזוהר ותיקונים מסוגלים לטהר הנשמה

ילמוד בספר קבלה ואף אם אינו מבין בהם יאמר דברי הזוהר ותיקונים כי הם מסוגלים לטהר הנשמה. (רבי יעקב קאפיל, סידור קול יעקב, בסדר כוונת הלימוד)

כא. האדמו"ר הזקן זיע"א פוסק: בעל עסק גדול יהיה רוב לימודו בזוהר

מי שהוא בעל עסק גדול יהיה רוב לימודו בזוהר אף שאינו מבין, כי מה איכפת ליה שאינו מבין אפילו הכי הוא סגולה. (רבי שניאור זלמן מלאדי, אדמו”ר הזקן (בעל התניא), מאמרי האדמו"ר הזקן הקצרים 1דף תקע"א)

כב. רבי חיים הכהן: הלשון מסוגלת לזכך הנשמה ולהאירה בזוהר נפלא

מי שלא זכה להבין, אפילו הכי, יקרא הלשון מפני כי הלשון מסוגלת לזכך הנשמה ולהאירה בזוהר נפלא. (רבי חיים הכהן, הנהגות טובות, אות מה')

כג. מהרצ"א מדינוב: מקובל בידינו: שגם מי שלא ידע כלום אף על פי כן לשון הזוהר מסוגל לזכך הנפש

אמת שמקובל בידינו שגם מי שלא ידע כלום אף על פי כן לשון הזוהר מסוגל לזכך הנפש. (ר' צבי אלימלך שפירא מדינוב, מהרצ"א, הוספות מהרצ"א, אות ט')

כד. הגה"ק מקאמארנא: כל אות ואות של ספר הזוהר וכתבי מר"ן של הרב חיים ויטאל… הם תיקונים גדולים לנשמה לתקן כל הגלגולים

כל אות ואות של ספר הזוהר וכתבי מר"ן של הרב חיים ויטאל… הם תיקונים גדולים לנשמה לתקן כל הגלגולים.(ר' יצחק איזיק יחיאל ספרין מקומרנה, נוצר חסד, פרק ד' משנה כ')

כה. הגה"ק מקאמארנא: בדור הזה שהמינות גובר צריכין ללמוד עם תינוק בן תשעה שנים ספר הזוהר והתיקונים

ולו עמי שומע לי בדור הזה שהמינות גובר היו לומדין עם תינוק בן תשעה שנים ספר הזוהר והתיקונים להגות בהם והיה יראת חטאו קודמת לחכמתו ויתקיים. (ר' יצחק איזיק יחיאל ספרין מקומרנה, נוצר חסד, פרק ד' משנה כ'.)

כו.החזון איש: לשון הזוהר הקדוש מעורר יותר מכל מאמרי חז"ל

לשון הזוהר הקדוש מעורר יותר מכל מאמרי חז"ל. (מעשה איש, למרן הגה"ק בעל החזון איש זצ"ל)

כז. הבן איש חי: קיימו וקבלו היהודים קהל עדת ישראל להחזיק בלימוד הקדוש של התיקונים והזוהר יחיד ורבים מנער ועד זקן

מזמן אשר הציץ וזרח אור יקרות של שני מאורות הגדולים ספר התיקונים וספר הזוהר קיימו וקבלו היהודים קהל עדת ישראל להחזיק בלימוד הקדוש של התיקונים והזוהר יחיד ורבים מנער ועד זקן, והגם דאין לאל ידם להשיג ולהבין סוד אמרות טהורות שבספרים הקדושים האלה אף על פי כן שותים בצמא את דבריהם ומתלהבין בקריאתן מאוד מאוד. (רבנו יוסף חיים, הבן איש חי, בהקדמת התיקונים בניהו)

כח. החפץ חיים זצ"ל פוסק: על לימוד ספר הזוהר אין שום הגבלה – ילמדו כל שבת את הזוהר של אותה פרשה ואפילו לבחורים

וכן אמר הגאון הצדיק רבי שלמה בלוך זצ"ל משם רבו החפץ חיים זצ"ל שעל לימוד ספר הזוהר אין שום הגבלה כי רובו מדרש והיה החפץ חיים מעורר לכולם שילמדו כל שבת את הזוהר של אותה פרשה ואפילו לבחורים. (ר' יוסף בן שלמה מפוז’ין, הוספות בנין יוסף)

כט. הרב יצחק כדורי זצ"ל: אני קורא לכל אחד, להקדיש כל יום זמן ללימוד הקבלה

"אני קורא לכל אחד, להקדיש כל יום זמן ללימוד הקבלה, מפני שבזה תלוי ניקוי נשמתכם". (הרב יצחק כדורי)

ל. כסא אליהו: בזכות לימוד הזוהר הקדוש יבוא הגואל

בזכות לימוד הזוהר הקדוש יבוא הגואל. (רבי אליהו בן סולימן מאני, כסא אליהו, שער ד')

לא. רבני ירושלים תרפ"א לפ"ק: לימוד הזוהר הקדוש מבטל כל מיני פורעניות וגזירות קשות ורעות

כבר ידוע לכבודם מעלת לימוד הזוהר הקדוש אשר הוא מבטל כל מיני פורעניות וגזירות קשות ורעות. (רבני ירושלים, שנת תרפ"א)

לב. על ידי הזוהר הקדוש יצאו מן הגלות

ובגלל שעתידים ישראל לטעום מאילן החיים שהוא ספר הזוהר הקדוש, יצאו על ידו מן הגלות. (ר' שמעון בר יוחאי, הזוהר, נשא אות צ')

לג. הגר"א ז"ל והזוהר הקדוש: העוסקים ברמז וסוד אין יצר הרע יכול להתגבר בהם.

הגר"א ז"ל והזוהר הקדוש: העוסקים ברמז וסוד אין יצר הרע יכול להתגבר בהם. (פירוש הגר"א על משלי ה' י"ח)

לד. הגר"א ז"ל: פנימיות התורה הם חיים לנפש

פנימיות התורה הם חיים לפנימיות הגוף שהוא הנפש והחיצוניות לחיצוניות הגוף והעוסקים ברמז וסוד אין יצר הרע יכול להתגרות בהם. (אבן שלמה פרק ח' אות כ"ו)

לה. הגר"א ז"ל: עיקר הגאולה בלימוד הקבלה

הגאולה לא תהיה רק על ידי לימוד התורה ועיקר הגאולה בלימוד הקבלה. (אבן שלמה פרק י"א אות ג')

לו.הגר"א ז"ל: העוסקים ברמז וסוד אין יצר הרע יכול להתגבר בהם.

העוסקים ברמז וסוד אין יצר הרע יכול להתגבר בהם. (פירוש הגר"א על משלי ה' י"ח)

לז. הגר"א ז"ל: ללמוד ספר הזוהר

והשיב ללמוד ספר הזוהר ושערי אורה כדי להבין קצת הכינוים בזוהר הקדוש רק בלי הפירוש כי הוא מבלבל ומסיע לענין אחר. (אבן שלמה פרק י"א אות ג')

לח. אדמו"ר הזקן: הזוהר סגולה אף שאינו מבין

ובנידון שאר הלימוד יהיה בזה האופן מי שהוא בעל עסק גדול יהיה רוב לימודו בזוהר הקדוש אף שאינו מבין כי מה איכפת ליה שאינו מבין אפילו הכי הוא סגולה. (מאמרי אדמו"ר הזקן הקצרים דף תקע"א)

לט. הגה"ק מקארלין: קודם התפלה ללמוד איזה ענין בזוהר

קודם התפלה למעט בדבור כל מה דאפשר וללמוד איזה ענין בזוהר או תיקונים או זוהר חדש. (הנהגות צדיקים – סדר היום מרבי אהרן מקארלין)

מ. ערוגת הבושם: דף זוהר הקדוש אליבא ריקניא מונע כל מילי בישא

דף זוהר הקדוש אליבא ריקניא מונע כל מילי בישא והשמר פן ישיאך לבבך לחדול מזה (הנהגות צדיקים – הנהגות ישרות מרבי משה גרינוואלד מחוסט בעל ערוגת הבושם)

מא. רבי מרדכי מטשערנאביל: ללמוד זוהר בכל יום

לקבוע עתים לתורה דהיינו ללמוד בכל יום … זוהר, ושלחן ערוך … וקריאת שמע של האריז"ל (כמבואר בשערי ציון) ולילך במקוה לטבול ט' פעמים בכדי לקבל עליו קדושה וטהרה מן המקוה העליונה והבן. (הנהגות צדיקים – הדרכות מרבי מרדכי מטשערנאביל)

מב. רבי מרדכי מטשערנאביל: זוהר הוא חלק מהתיקון על חטאת נעורים

לשוב באמת על חטאת נעורים…. להיות ניעור כל ליל ששי וללמוד באותו לילה…. זוהר, תיקונים… ולקרות קריאת שמע של האר"י ז"ל בכל לילה הנדפס בשערי ציון … (הנהגות צדיקים – הדרכות מרבי מרדכי מטשערנאביל)

מג. רבי מרדכי מטשערנאביל: אחר התפלה ילמוד זוהר

אחר התפלה יקבע עתים לתורה דהיינו … וזוהר. (הנהגות צדיקים – הדרכות מרבי מרדכי מטשערנאביל)

מד. מהרצ"א מדינוב: קבלנו על עצמנו בלי נדר שלא לבטל לימוד הזוהר

קבלנו על עצמנו בלי נדר שלא לבטל שיעורין כסדרן בתורת ה', דהיינו … זוהר או שאר קבלה, זה בכל יום עדכ"ש. (הנהגות צדיקים – הנהגות ואזהרות מרבי צבי אלימלך מדינאב)

מה. רבי יוסף זונדל מסלאנט: ללמוד בכל יום זוהר

ללמוד בכל יום זוהר ושערי אורה. (הנהגות צדיקים – הנהגות פרטיות מרבי יוסף זונדל מסלאנט על פי הגר"א)

מו. רבי נחמן מטולטשין: ללמוד זוהר הקדוש

ללמוד … זוהר הקדוש. (הנהגות צדיקים – סדר עבודת היום מרבי נחמן מטולטשין)

מז. רבי אליהו מני: בי"ת ראשי תיבות: י'רבה ת'למודו ב'זוהר

בי"ת ראשי תיבות: י'רבה ת'למודו ב'זוהר. (הנהגות צדיקים – תקונים ואזהרות מרבי אליהו מני)

מח. שומר אמונים: ספר התיקונים, כי הוא תיקון גדול לנפש

ללמוד כל אחד מחברתינו בהתמדה ספר התיקונים, כי הוא תיקון גדול לנפש (אגרות שומרי אמונים אגרת ה')

מט. שומר אמונים: לומר תקוני זוהר בכל יום מסוגל מאוד לנפש – לא להתרשל מזה חלילה – אין לשער גודל ועוצם הטובה הנצמח מזה וימתקו הדינים

ואני מצווה לכל אחד מהאברכים לומר איזה דפים תקוני זוהר בכל יום המסוגל מאוד לנפש, ולא להתרשל מזה חלילה, כי אין לשער גודל ועוצם הטובה הנצמח מזה וימתקו הדינים. (שם אגרת ט"ו)

נ. לומר בכל יום כמה דפים תיקוני זוהר וימתקו הדינים

ותראה לומר בכל יום אם אפשר קודם התפלה יותר טוב כמה דפים תיקוני זוהר וימתקו הדינים בעזרת ה'. (שם כ"ז)

נא. ללמוד זוהר הקדוש כולו בכל השנה – מחלקים הדפים כפי הימים של כל השנה

גם דע כי יש נוהגים ללמוד זוהר הקדוש כולו בכל השנה שמחלקים הדפים כפי הימים של כל השנה ואשריהם ואשרי חלקם. (כסא אליהו שער ד')

נב. לחלק הזוהר על פי דפים ולרשום כל חלק על פתקא אחד, ויחלקו הפתקאות לאנשי עירם החרדים על דבר ה', ללמוד כל אחד חלק הרשום בכל יום

גם אלה החכמים ראשי ומנהיגי כל עיר ועיר וכל פלך ופלך שישימו לב לחלק דפי הזוהר הקדוש ג' חלקים לכמה חלקים ולרשום כל חלק על פתקא אחד ויחלקו הפתקאות לאנשי עירם החרדים על דבר ה' ללמוד כל אחד חלק הרשום בכל יום ובזה יוכלו לעשות שיגמרו בין כולם כל הזוהר הקדוש בכל יום ויום וכבר נודע כי בזכות לימוד הזוהר הקדוש יבא הגואל בב"א כי"ר. (כסא אליהו שער ד')

נג. רבני ירושלים תרפ"א לפ"ק: תקון לגאולה האמתית – מטעם רבנים הגאונים מארי דארעא קדישא – לימוד הזוהר הקדוש אשר הוא מבטל כל מיני פורעניות וגזרות קשות ורעות ומותנא וחרבא וביזה מעלמא – מבטל כל הצרים אותם עליונים ותחתונים

לגמור האלף סיומים בכ"ה אלול הבעל"ט כפי שיעור הראשון יותר או פחות עם בני חברתו של אשתקד סיום זוהר אחד לעילוי מזל עם ישראל ולבטל כל הצרים אותם עליונים ותחתונים ויפר עצת אויבינו.

נד. רבני ירושלים תרפ"א לפ"ק: לגמור הזוהר בארץ ובחוצה לארץ אלף סיומים

כבר ידוע לכבודם מעלת לימוד הזוהר הקדוש אשר הוא מבטל כל מיני פורעניות וגזרות קשות ורעות ומותנא וחרבא וביזה מעלמא. והשנה שעברה כבר עוררנו עם ישראל במודעות "תקון לגאולה האמתית" "מטעם רבנים הגאונים מארי דארעא קדישא" אשר היא נעתקה למטה לשקוד על לימוד הזוהר לגמור בארץ ובחוצה לארץ אלף סיומים.

וכפי הרשימות אשר קבלנו לא נגמר רק לערך שש מאות סיומים על כן אנחנו רבני וגאוני ארץ הקדושה מבקשים מכל בר ישראל אשר ידו משגת ללמוד עוד פעם בכדי לגמור האלף סיומים בכ"ה אלול הבעל"ט כפי שיעור הראשון יותר או פחות עם בני חברתו של אשתקד סיום זוהר אחד לעילוי מזל עם ישראל ולבטל כל הצרים אותם עליונים ותחתונים ויפר עצת אויבינו ויקלקל מחשבותם ולא תעשינה ידיהם תושיה וישראל ישכון לבטח ונראה וקראתם דרור בארץ.

נה. כסא מלך: אם אינם לומדים קבלה גורם אורך גלותא ומעכבים הגאולה

ובתיקון ל' בספר כסא מלך וזה לשונו: כמה גדול חיוב על תלמיד חכם ללמוד קבלה ועונשם כמה גדול אם אינם לומדים קבלה וגורם אורך גלותא כי הם מעכבים הגאולה רח"ל כי יעשה בשעה אחת בלמוד הקבלה מה שלא נעשה כלמוד חודש ימים בפשטי התורה כי גדול כחה לקרב הגאולה.

נו. כסא מלך: מובטח לו שהוא בן עולם הבא מבני היכלא דמלכא ויהיה מרואי פני המלך היושבים ראשונה במלכותא דרקיעא

ובתיקון מ"ג שם בכסא מלך כי לימוד הזוהר הקדוש בגירסא בעלמא בונה עולמות וכל שכן אם יזכה ללמוד ולהבין אפילו פירוש מאמר אחד יעשה בו תיקון למעלה בשעה אחת מה שלא יעשה בלימוד הפשט שנה תמימה ומובטח לו שהוא בן עולם הבא מבני היכלא דמלכא ויהיה מרואי פני המלך היושבים ראשונה במלכותא דרקיעא.

נז. כסא אליהו: עכשיו בעיקבא דמשיחא נשמות נמוכים וגם התגברות החיצונים רח"ל אי אפשר לטהר נשמתם רק בסמים יקרים, היינו בזוהר הקדוש, כי לשון הזוהר מסוגל לזה אפילו בפטפוט לחוד ואפילו בליגלוג – ובזה יהיה נשמר מכל רע מיצר הרע וממקרים רעים בעולם הזה ובעולם הבא

ועכשיו בעיקבא דמשיחא נשמות נמוכים וגם התגברות החיצונים רח"ל אי אפשר לטהר נשמתם רק בסמים יקרים, היינו בזוהר הקדוש, כי לשון הזוהר מסוגל לזה אפילו בפטפוט לחוד ואפילו בליגלוג ובזה יהיה נשמר מכל רע מיצר הרע וממקרים רעים בעולם הזה החומרי וגם בעולם הבא הרוחני כנודע מזוהר הקדוש פרשת פנחס (דף רי"ט) בוצינא קדישא דנהיר חכמתיה בכל דרין דהוו אבתריה עד ביאת הגואל אור תורה שיש זכות אם מחזיקים סתרי תורה בבית אף אם לא מבינים אותם.

(כסא אליהו שער ד' אות י"ח)

נח. רבינו חיים וויטאל: כמה גדול החיוב המוטל על הלומדים החרדים לדבר ה' ללמוד קבלה, ועונשם כמה גדול אם אינם לומדים, כי יעשה בשעה אחת בלימוד הקבלה מה שלא יעשה בלימוד חודש ימים בפשטי התורה

זה המאמר הביאו מוה"ר חיים ויטאל ז"ל בהקדמתו לספר עץ חיים, להודיע כמה גדול החיוב המוטל על הלומדים החרדים לדבר ה' ללמוד קבלה, ועונשם כמה גדול אם אינם לומדים, כי יעשה בשעה אחת בלימוד הקבלה מה שלא יעשה בלימוד חודש ימים בפשטי התורה. (כסא מלך לתיקוני זוהר שם)

נט.כסא מלך: מי שיכול לקנות לו רב שילמדהו קבלה או חבר או מתוך הספרים ומתרשל, גורם אורך גלותא כו', כי לימוד הזוהר בגירסא בעלמא בונה עולמות – לימודו כל השנה אינו כלום אם אין מעטרו ביום אחד בלימוד הקבלה, כי שקול הוא כנגד כולם – אם ישתדל בה כל אחד כפי יכולתו אפילו יום לשנה, תורתו כולה עושה פירות למעלה, וכל שכן אם קובע עת לה' שעה אחד בכל לילה אז מובטח לו שהוא בן עוה"ב מבני היכלא דמלכא ויהי' מרואי פני המלך היושבים ראשונה במלכותא דרקיעא

ומי שיכול לקנות לו רב שילמדהו קבלה או חבר או מתוך הספרים ומתרשל, גורם אורך גלותא כו', כי לימוד הזוהר בגירסא בעלמא בונה עולמות, וכל שכן אם יזכה ללמוד ולהבין פי' מאמר אחד יעשה בו תיקון למעלה בשעה אחת מה שלא יעשה בלימוד הפשט שנה תמימה כו'. ואין צורך להאריך בראיות לזה המפורשים מפי גבורות הקדוש עליון האריז"ל.

גם מאמר זה מורה באצבע כל דברי רב זלה"ה למדקדק בו, כי קים לן תורה מגינה ומצלה אפילו בעידנא דלא עסיק בה, ואיך אמר טב לי' דלא יוליף כלל, אלא ודאי לימודו כל השנה אינו כלום אם אין מעטרו ביום אחד בלימוד הקבלה, כי שקול הוא כנגד כולם.

וז"ש וגרים דלא ישתדלון בהון, דוק מינה הא אם ישתדלון בהון כל אחד כפי יכולתו אפילו יום לשנה, תורתו כולה עושה פירות למעלה, וכל שכן אם קובע עת לה' שעה אחד בכל לילה אז מובטח לו שהוא בן עוה"ב מבני היכלא דמלכא ויהי' מרואי פני המלך היושבים ראשונה במלכותא דרקיעא. ודי בהערה זו למי שחננו ה' בינה והשכל. (כסא מלך לתיקוני זוהר תיקון מ"ג אות ס')

ס. זכירה לחיים: רבי שמעון והחברים יגינו עליו

על ידי לימוד בספר הזוהר זכות רבי שמעון והחברים שלו יגינו עליו. (זכירה לחיים דף יד ע"ד).

סא. אברהם במחזה: זכות רבי שמעון בן יוחאי בפרטות יגן עליו גם לעולם הבא

ועוד שזכות רבי שמעון בן יוחאי בפרטות יגן עליו גם לעולם הבא. (ספר אברהם במחזה דרוש ט"ז)

סב. רבי משה בסולה: לימוד הזוהר הקדוש סגולה ליראת שמים

ולימוד הזוהר הקדוש סגולה ליראת שמים. (הקדמת רבי משה בסולה לספר התקונים)

סג. האריז"ל: העסק בספר הזוהר סגולה להשגה

העסק בספר הזוהר סגולה להשגה. (האריז"ל בשער רוח הקודש דף יא ע"ב)

סד. שארית ישראל: העסק בזוהר הקדוש בתדירות סגולה להביא את האדם להתקשרות לאין סוף ב"ה

העסק בזוהר הקדוש בתדירות סגולה להביא את האדם להתקשרות לאין סוף ב"ה. (שארית ישראל שער ההתקשרות שער א' דרוש ה מאמר ב)

סה. שבחי האריז"ל: תיקון גדול לבעל תשובה

הלימוד בזוהר הוא תיקון גדול לבעל תשובה. (שבחי האריז"ל).

סו. החיד"א: תיקון גדול לנשמה

הלימוד בזוהר הוא תיקון גדול לנשמה. (מורה באצבע אות מד).

סז. בעל התניא: הזוהר מסיר טמטום הלב

לימוד בזוהר הקדוש מסיר טמטום הלב. (מאה שערים לבעל התניא)

סח. זוה"ק ובעל התניא: לעתיד לבוא לא ישב בבושה

הלומד בספר זוהר הקדוש בעולם הזה, אז לעתיד לבוא לא ישב בבושה. (זוהר פרשת וישב דף קפה ע"א בכללות, ובפרטות בלקוטי תורה לבעל התניא פרשת צו).

סט. רבי אברהם מסלונים: סיוע רב להבנת נגלות התורה

לימוד סתרי התורה הוא סיוע רב להבנת נגלות התורה. (רבי אברהם מסלונים בספר תורת אבות)

ע. הרמ"ז: מביא את האדם לאהבת הבורא

הלימוד בזוהר מביא את האדם לאהבת הבורא. (הרמ"ז בהגהותיו לספר הכוונות)

עא. הרה"ק רבי פנחס מקוריץ: מביא את האדם לאמונה

הלימוד בזוהר מביא את האדם לאמונה. (אמרי פנחס שער ט אות ג)

עב. הרה"ק רבי פנחס מקוריץ: רפואה לרגלים

והוא רפואה לרגלים ולהוצאת קוץ. (אמרי פנחס שער ט אות ג)

עג. הרה"ק רבי פנחס מקוריץ: מציל את האדם ומשפחתו ממגפה ושערורות

לימוד הזוהר הקדוש מציל את האדם ומשפחתו ממגפה ושערורות. (שם שער ו אות עג)

עד. אור החמה: והספר הזה עתיד להתפרסם בימי מלכא משיחא. והנה כל אותם שיזכו אליו יזכו לגאולה בעזרת השם, ובה' בטחנו שנהי' בכלל הזוכים

וזהו עצמו היתה עיקר כוונת רבי שמעון בן יוחאי בחיבור ספר הזוהר, להיות השכינה בגלות באפס שפע באין תומך ואין עוזר, ורצה לייחדה … שזה גורם לייחד קודשא בריך הוא ושכינתי' על ידי הסוד שהוא ר"ז דהיינו או"ר, וגם על ידי חיבור זה הוא ביטול הקליפות וקלות הגלות והשבתת קטרוגם שהם לוחמות בכל עת ובכל שעה נגד ה' ונגד שכינתו ונגד בני' שהם ישראל הנתונים בגלות בין האומות הנקראים חיון, חיון בישין ודובין דאכלין ענא שהם ישראל, ועסק התורה נקרא הקלע והחרב והרומח, והם בחינת הסודות להצילם מרעתם בחיבור זה כו', והספר הזה עתיד להתפרסם בימי מלכא משיחא. והנה כל אותם שיזכו אליו יזכו לגאולה בעזרת השם, ובה' בטחנו שנהי' בכלל הזוכים, אכיה"ר. (הקדמה השניה לספר אור החמה)

Nâw

החלום של כ"ק מרן אדמו"ר מהאלמין רבי שלום יהודה גראס שליט"א

החלום שחלמתי בשבת פרשת ויגש

ראיתי את המלאך הקדוש הרמח"ל זיע"א,

ובידו הקדושה ספר זוהר וכתוב שם פתח אליהו והסתכלתי בזה ואמר לי שאם ילמדו הספר הזה יבוא משיח,

ועניתי לו נעבוד ביחד תיכף ומיד ממש, אסור לחכות, ונעלם.

והנה סיפרתי לאחד ממזכי הרבים הגדולים של מפעל הזוהר העולמי שלומד בבית רמח"ל בירושלים ואומר שיש ספר שנקרא "תיקונים חדשים לרמח"ל" מתוך ספר זוהר "תניינא" של הרמח"ל שעדיין לא התגלה.

(באחד הפרשיות המעטות שנמצאו מתוך "זוהר תניינא" פרשת "ויצא" מתוך הספר החדש של הרב מרדכי שריקי – מכון רמח"ל "זוהר תניינא" חלק א' לרמח"ל – עמוד 5/16)

"והא אליהו נביאה מהימנא אתי, פתח ואמר, רבי רבי, זכאה חולקך דכלהו רזין עלאין מתגלין לך… (המשך בארמית)

תרגום בלשון הקודש: והנה אליהו הנביא מהימנא בא, פתח ואמר, רבי רבי, אשרי חלקך שכל הסודות העליונים מתגלים לך, ואין נגנז ממך, שכל השערים הסתומים נפתחים לפניך, ודאי.

אשרי חלקך שהאיילה – (השכינה) לא נכנסה לפני המלך מיום שנחרב בית המקדש כמו שהיא נכנסה עכשיו בזכותך, חוץ מזמן אחר בימי רשב"י – בוצינא קדישא. "והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע"- אלו רשב"י וחבריו. אבל 'והמשכילים' שניים, אחד רשב"י המאור הקדוש, ואחד – אתה החסיד הקדוש, לרבות שאר החברים, יזהירו כזוהר הרקיע – בשני ה"זוהרים" האלו.

כל אחד ואחד בזוהר שלו, והכול עניין אחד, אחד-(רשב"י, סוד) ההתחלה ואחד – (הרמח"ל, סוד) הסוף. רשב"י פתח השערים בזמן שהיו סתומים, שעד אז, החכמה הייתה סתומה בעולם ולא נתגלתה אלא לאחד או לשניים בכיסוי (היינו בדרך משל), ורשב"י פתח שערים, באלו שערים מדובר? של הרקיע בודאי, משם יצא הזוהר שלך שהוא נקרא "זוהר הרקיע", ושם נמצאים סודות עליונים מכח אותו האור העליון, ובו נעשה הזוהר שלו – הזוהר הראשון, וזוהר זה לא נשלם, אלא יצא מה שיצא, ובו הואר העולם עד עכשיו שנשלם גילוי הזוהר, ועל ידו נעשה זוהר זה.

– השני, שבו יושלם (התיקון) לחבר כל ישראל, ומהשעה שהזוהר הראשון נשלם, עלתה השכינה להתחבר עם בעלה, מכאן והלאה, סדרים עליונים מסתדרים בתיקון שלם, הכול בגילוי של זה הזוהר שנגלה, וכאשר יושלמו הסדרים להתקן בתיקון הראוי, יגאלו ישראל גאולה שלמה.

וזוהר זה (השני) לא יפסק מהעולם, שהוא בכל יום יתווסף ויתרבה בו, וממנו יתפרנסו כל ישראל, ואפילו מלאכים עליונים יתפרנסו ממנו למעלה ולמטה, ובשעה שתתרבה החכמה בעולם, כמו שכתוב: "כי מלאה הארץ דעה"וגו', יהיו כל ישראל טועמים ממנו כל אחד לפי כוחו וכו'.

זאת ועוד, זוהר זה יהיה כלול משישים ריבוא נשמות ישראל ודאי. וכל אחד ואחד ימצא חלקו, ואתה (הרמח"ל) תהיה הכולל (לצורך) כולם. וכך (הזוהר הזה השני) יתחדש בכל יום וכו' וכו', אשרי חלקם של ישראל בזכותך בעולם הזה.

והנה אברהם סבא חסידא בא, פתח ואמר, רבי רבי, אשרי חלקך, שעליך כתוב: "מקימי מעפר דל" וכו' וכו'. ואתה הוא המקים לה (לשכינה) מהעפר בשעה שנמצאת בחיבור שלך, חיבור זה הוא (מכוח) הזוהר הקדוש השני וכו' וכו'. והכל נעשה על ידך בכוח הזוהר הזה שלך, ומשיח בן יוסף שהוא בצדק וכו' וכו', והמשכילים יזהירו וכו'. רשב"י בתחילה ואתה בסוף, שניכם צריכים לחזק וכו' וכו' (את השכינה) אשרי חלקיכם בעולם הזה.

והנה רעיא מהימנא בא, פתח ואמר: רבי רבי וכו'. במלך המשיח כתוב: "ונחה עליו" וכו' וכו', רשב"י בתחילה ואתה בסוף, תתחזקו בזוהר זה לפי הכח שיתווסף למעלה, שהרי בהתחלה, הזוהר (של רשב"י) נעשה לפי הגלות, ובזמן הזה (הזוהר שלך) לפי הגאולה. וכפי שיתחזק הזוהר למעלה, כך יתחזק הזוהר שלכם למטה, לכך: יזהיר וכו' וכו'.

(הערת הרב שריקי למאמר זה – "במאמר זה ישנם ארבעה נושאים עיקריים: רשב"י הוא בשירותא הרמח"ל הוא הסיומא; חכמת הקבלה היא סתומה לרוב; זוהר הרשב"י הוא לא נשלם, והשלמתו על יד זוהר הרמח"ל; זוהר הרמח"ל נעשה ע"פ הגאולה (לפום פורקנא), והוא בחינת רוחו של משיח.)

וכבר הזמנתי את הטקסט של ספר, תיקונים חדשים לרמח"ל" לעשות חלוקה לשנה, שכל עם ישראל ילמדו את הזוהר הזה.

Nâw

זוהר בין המצרים- ספר זוהר קול ברמה- ליקוט מכל ספרי הזוהר: חורבן בית המקדש, בין המצרים, תשעה באב, גאולה , ביאת משיח ועוד- מפעל הזוהר העולמי

ספר

זוהר קול ברמה

והוא ליקוט מכל ספרי הזוהר

כמה שווה דקה אחת לימוד הזוהר הקדוש

כמה שווה דקה אחת לימוד הזוהר הקדוש

השאירו תגובה. Cancel reply

לחץ כאן