שיעורי לימוד על הערב רב- האדמו"ר מהאלמין

א.  

שיעור ו'

וְעֵץ הַחַיִּים דְּהוּא אִילָנָא דְחַיֵּי יְהֵא נְטִיעַ בְּגוֹ גִנְתָּא דְּאִתְּמָר בֵּיהּ (בראשית ג) וְלָקַח גַּם מֵעֵץ הַחַיִּים וְאָכַל וָחַי לְעוֹלָם. וּשְׁכִינְתָּא לָא שָׁלְטָא עֲלָהּ אִילָנָא דְסִטְרָא אָחֳרָא דְּאִנּוּן עֵרֶב רַב דְּאִנּוּן (סוף תצא) עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע. וְלֹא תְקַבֵּל בָּהּ עוֹד טָמֵא הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (דברים לב) יְיָ בָּדָד יַנְחֶנּוּ וְאֵין עִמּוֹ אֵל נֵכָר. וּבְגִין דָּא לָא מְקַבְּלִין גֵּרִים לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ. וּתְהֵא שְׁכִינְתָּא כְּגַפְנָא דְּלָא מְקַבְּלָא נִטְעָא מִמִּינָא אָחֳרָא.

וְעֵץ הַחַיִּים, שֶׁהוּא עֵץ הַחַיִּים, יִהְיֶה נָטוּעַ בְּתוֹךְ הַגָּן, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (בראשית ג) וְלָקַח גַּם מֵעֵץ הַחַיִּים וְאָכַל וָחַי לְעֹלָם. וְעַל הַשְּׁכִינָה לֹא שׁוֹלֵט הָעֵץ שֶׁל צַד הָאַחֵר, שֶׁהֵם עֵרֶב רַב שֶׁהֵם עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, וְלֹא תְקַבֵּל בָּהּ עוֹד טָמֵא. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (דברים לב) ה' בָּדָד יַנְחֶנּוּ וְאֵין עִמּוֹ אֵל נֵכָר. וְלָכֵן לֹא מְקַבְּלִים גֵּרִים לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ, וְתִהְיֶה הַשְּׁכִינָה כְּמוֹ גֶפֶן שֶׁלֹּא מְקַבֶּלֶת נֶטַע מִמִּין אַחֵר.

gG

ב.  

ישראל יהיו כל עץ נחמד למראה, ויחזור עליהם היופי שנאמר בו השליך משמים ארץ תפארת ישראל – ועץ הדעת טוב ורע נדחים מהם, ולא נדבקים ולא מתערבים בהם, שהרי נאמר בישראל ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו, שהם ערב רב – וגילה להם הקדוש ברוך הוא שביום אכלך ממנו, גורמים שמאבדים שני איבודים שהם בית ראשון ובית שני – הם גרמו שהצדיק יחרב ויבש בבית ראשון, שהיא השכינה העליונה, ובבית שני שהיא השכינה התחתונה

וְיִשְׂרָאֵל יְהוֹן כָּל עֵץ נְחְמָד לְמַרְאֶה. וְיִתְחַזַּר עֲלַיְיהוּ שׁוּפְרָא דְּאִתְּמָר בֵּיהּ (איכה ב) הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם אֶרֶץ תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל. וְעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע אִדַחְיָין מִנַּיְיהוּ וְלָא מִתְדַּבְּקִין וְלָא מִתְעָרְבִין בְּהוֹן. דְּהָא אִתְּמָר בְּיִשְׂרָאֵל וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ דְּאִנּוּן עֵרֶב רַב. וְגָלֵי לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְּבְיוֹם אָכְלוֹ מִמֶּנּוּ גָּרְמוּ דְּאָבְדוּ ב' אָבְדִין דְּאִנּוּן בַּיִת רִאשׁוֹן וּבַיִת שֵׁנִי. דָּא אִיהוּ כִּי בְיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת ב' פְּעָמִים. וְאִנּוּן גְּרִימוּ דְּצַדִּיק יֶחֳרָב וְיָבֵשׁ בְּבַיִת רִאשׁוֹן דְּאִיהִי שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה, וּבְבַיִת שֵׁנִי דְּאִיהִי שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה. דָּא אִיהוּ (ישעיה יט) וְנָהָר יֶחרָב וְיָבֵשׁ. וְנָהָר דָּא (נ"א ו) יְחרָב בְּה' תַּתָּאָה בְּגִין דְּאִסְתַּלַּק מִנֵּיהּ נְבִיעוּ דְי' לְאֵין סוֹף.

וְיִשְׂרָאֵל יִהְיוּ כָּל עֵץ נֶחְמָד לְמַרְאֶה, וְיַחֲזר עֲלֵיהֶם יֹפִי, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (איכה ב) הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם אֶרֶץ תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל. וְעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע נִדְחִים מֵהֶם, וְלֹא מִתְדַּבְּקִים וְלֹא מִתְעָרְבִים בָּהֶם, שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר בְּיִשְׂרָאֵל וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ, שֶׁהֵם עֵרֶב רַב. וְגִלָּה לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁבְּיוֹם אָכְלוֹ מִמֶּנּוּ, גָּרְמוּ שֶׁאִבְּדוּ שְׁתֵּי אֲבֵדוֹת, שֶׁהֵם בַּיִת רִאשׁוֹן וּבַיִת שֵׁנִי. זֶהוּ כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךְ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת, פַּעֲמַיִם. וְהֵם שֶׁגָּרְמוּ שֶׁצַּדִּיק יֶחֱרַב וְיָבֵשׁ בְּבַיִת רִאשׁוֹן, שֶׁהִיא שְׁכִינָה עֶלְיוֹנָה, וּבְבַיִת שֵׁנִי, שֶׁהִיא שְׁכִינָה תַחְתּוֹנָה. זֶהוּ (ישעיה יט) וְנָהָר יֶחֱרַב וְיָבֵשׁ. וְנָהָר זֶה יֶחֱרַב בְּה' תַּחְתּוֹנָה, בִּגְלַל שֶׁתִּסְתַּלֵּק מִמֶּנוּ שֶׁפַע הַי' לְאֵין סוֹף.

gG

ג.    

מיד שיצאו ישראל מן הגלות העם הקדוש לחוד, מיד נהר שהיה חרב ויבש נאמר בו ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן

וּמִיָּד דְּיִפְקוּן יִשְׂרָאֵל מִן גָּלוּתָא עַמָּא קַדִּישָׁא לְחוּד, מִיָּד נָהָר דְּהֲוָה חָרֵב וְיָבֵשׁ אִתְּמָר בֵּיהּ וְנָהָר יוֹצֵא מֵעֵדֶן דָּא ו' לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן. וְנָהָר דָּא עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא. יוֹצֵא מֵעֵדֶן דָּא אִמָּא עִלָּאָה, לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן דָּא שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה.

וּמִיָּד כְּשֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מֵהַגָּלוּת, הָעָם הַקָּדוֹשׁ לְחוּד, מִיָּד נָהָר שֶׁהָיָה חָרֵב וְיָבֵשׁ נֶאֱמַר בּוֹ וְנָהָר יצֵא מֵעֵדֶן, זֶה ו', לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן. וְנָהָר – זֶה הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי. יֹצֵא מֵעֵדֶן – זוֹ אִמָּא הָעֶלְיוֹנָה. לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן – זוֹ שְׁכִינָה תַחְתּוֹנָה.

gG

ד.   

באותו זמן נאמר במשה ובישראל אז תתענג על ה', ויתקיים הפסוק אז ישיר משה וגו', ונהפך לערב רב ענ"ג לנג"ע ולאומות העולם עובדי עבודה זרה, כמו פרעה ומצרים שפרח בהם שחין אבעבועות, אבל לישראל יהיה ענ"ג

דִּבְהַהוּא זִמְנָא אִתְּמָר בְּמשֶׁה וּבְיִשְׂרָאֵל (ישעיה נח) אָז תִתְעַנָּג עַל יְיָ בְּעֹנְג דְּאִיהוּ ע' עֵדֶן נ' נָהָר ג' גַּן. וְאִתְקְיַּים קְרָא (שמות טו) אָז יָשִׁיר משֶׁה וְגו' (דף כו ע"ב) שָׁר לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא יָשִׁיר. וְאִתְהַפַּךְ לְעֵרַב רַב עֹנֶ"ג לְנֶגַ"ע וּלְאוּמִין דְּעָלְמָא עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת כְּגַוְונָא דְפַרְעֹה וּמִצְרָאֵי דְּפָרַח בְּהוֹן שְׁחִין אֲבַעְבּוּעוֹת. אֲבָל לְיִשְׂרָאֵל יְהֵא עֹנֶ"ג.

שֶׁבְּאוֹתוֹ זְמַן נֶאֱמַר בְּמֹשֶׁה וּבְיִשְׂרָאֵל (שם נח) אָז תִּתְעַנַּג עַל ה'. בְּעֹנֶג, שֶׁהוּא ע' עֵדֶן, נ' נָהָר, ג' גַּן. וְיִתְקַיֵּם הַכָּתוּב (שמות טו) אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וְגוֹ'. שָׁר לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא יָשִׁיר. וְיִתְהַפֵּךְ לְעֵרֶב רַב עֹנֶ"ג לְנֶגַ"ע, וּלְאֻמּוֹת הָעוֹלָם עוֹבְדֵי עַכּוּ"ם, כְּמוֹ שֶׁפַּרְעֹה וְהַמִּצְרִים שֶׁפָּרַח בָּהֶם שְׁחִין אֲבַעְבּוּעוֹת, אֲבָל לְיִשְׂרָאֵל יִהְיֶה עֹנֶ"ג.

gG

 

א.  

שיעור ז'

על גילוי עריות גלו ישראל והשכינה בגלות, וזו היא ערות השכינה, ואותה ערוה היא לילית אמא של ערב רב, וערב רב, הם עריות שלה, ועריות של ישראל

וַיְצַו יְיָ אֱלֹהִים וְגו' הָא אוּקְמוּהָ לֵית צַו אֶלָּא עֲבוֹדָה זָרָה דְּמִתַּמָּן אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְאִיהִי בַּכָּבֵד. דְּמִינָּהּ תִּכְבַּד הָעֲבוֹדָה דְּאִיהִי עֲבוֹדָה זָרָה לֵיהּ וְהַכָּבֵד כּוֹעֵס. וְהָא אוּקְמוּהָ כָּל הַכּוֹעֵס כְּאִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה דָא אִיהוּ וַיְצַו.

וַיְצַו ה' אֱלֹהִים וְגוֹ', הֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ אֵין צַו אֶלָּא עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁמִּשָּׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים, וְהִיא בַּכָּבֵד, שֶׁמִּמֶּנָּה תִּכְבַּד הָעֲבוֹדָה, שֶׁהִיא עֲבוֹדָה זָרָה לוֹ, וְהַכָּבֵד כּוֹעֵס. וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ, כָּל הַכּוֹעֵס כְּאִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה. זֶהוּ וַיְצַו.

 

 

עַל הָאָדָם דָּא שְׁפִיכוּת דָּמִים כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, (בראשיתט) בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ. וְדָא מָרָה חַרְבָּא דְּמַלְאַךְ הַמָּוֶת כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, (משלי ה) וְאַחֲרִיתָהּ מָרָה כְּלַעֲנָה חַדָּה כְּחֶרֶב פִּיּוֹת. לֵאמֹר דָּא גִּלּוּי עֲרָיוֹת וְדָא טְחוֹל עֲלֵיהּ אִתְּמָר (משלי ל) אָכְלָה וּמָחֲתָה פִּיהָ וְגו' דִּטְחוֹל לֵית לֵיהּ פּוּמָא וְעַרְקִין וְאִתְשַׁקְיָא מֵעֲכִירוּ דְּדָמָא אוּכְמָא דְּכָבֵד וְלָא אַשְׁכַּחְנָא לֵיהּ פּוּמָא. וְדָא אִיהוּ אָכְלָה וּמָחֲתָה פִּיהָ וְגו'. כָּל שׁוֹפְכֵי דָּמִים מִמָּרָה אִנּוּן. דְּעַרְקִין דִּדְמָא דְלִבָּא מִיָּד דְּחָזָאן מָרָה כֻּלְהוֹן בָּרְחִין קֳדָמָהּ.

עַל הָאָדָם – זוֹ שְׁפִיכוּת דָּמִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ט) בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ. וְזוֹ מָרָה, הַחֶרֶב שֶׁל מַלְאַךְ הַמָּוֶת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ה) וְאַחֲרִיתָהּ מָרָה כַלַּעֲנָה חַדָּה כְּחֶרֶב פִּיּוֹת. לֵאמֹר – זֶה גִלּוּי עֲרָיוֹת, וְזֶה טְחוֹל, עָלָיו נֶאֱמַר (שם ל) אָכְלָה וּמָחֲתָה פִיהָ וְגוֹ', שֶׁלַּטְּחוֹל אֵין פֶּה וָעֳרָקִים, וּמֻשְׁקֶה מֵעֲכִירוּת הַדָּם הַשָּׁחֹר שֶׁל הַכָּבֵד, וְלֹא מָצָאנוּ לוֹ פֶּה. וְזֶהוּ אָכְלָה וּמָחֲתָה פִיהָ וְגוֹ'. כָּל שׁוֹפְכֵי דָמִים הֵם מִמָּרָה, שֶׁעָרְקֵי הַדָּם שֶׁל הַלֵּב, מִיָּד כְּשֶׁרוֹאִים מָרָה, כֻּלָּם בּוֹרְחִים מִלְּפָנֶיהָ.

 

וְעֶרְיָין כֻּלְהוּ אִתְכַּסְיָין בַּחֲשׁוֹכָא בְּדַם אוּכְמָא דִטְחוֹל. מָאן דְּעֲבַר עַל שְׁפִיכַת דְּמָא וְעֲבוֹדָה זָרָה וְגִּלּוּי עֲרָיוֹת גַּלְיָא נִשְׁמְתֵיהּ בְּכָבֵד מָרָה טְחוֹל וְדַיְינִין לֵיהּ בַּגֵּיהִנָּם וּתְלַת מְמַנָּן עֲלַיְיהוּ מַשְׁחִית אַף וְחֵימָה.

 

וְכָל הָעֲרָיוֹת מִתְכַּסִּים בַּחֹשֶׁךְ בְּדָם שָׁחֹר שֶׁל הַטְּחוֹל. מִי שֶׁעוֹבֵר עַל שְׁפִיכוּת דָּמִים וַעֲבוֹדָה זָרָה וְגִלּוּי עֲרָיוֹת, גּוֹלָה נִשְׁמָתוֹ בְּכָבֵד מָרָה טְחוֹל, וְדָנִים אוֹתוֹ בַּגֵּיהִנֹּם. וּשְׁלֹשָׁה מְמֻנִּים עֲלֵיהֶם – מַשְׁחִית אַף וְחֵמָה.

 

ט"ו עֶרְיָין אִנּוּן כְּחֻשְׁבַּן י"ה. וְשִׁית אָחֳרָנִין כְּחֻשְׁבַּן ו'. קֳדָם דְּגָלוּ יִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָא וּשְׁכִינְתָּא עִמְּהוֹן. מָנֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל (ויקרא יח) עֶרְוַת אִמְךָ לֹא תְגַלֵּה. וְדָא גָּלוּתָא אִיהוּ גִּלּוּי עֶרְוָתָה דִשְׁכִינְתָּא הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (ישעיה נ) וּבְפִשְׁעֵיכֶם שֻׁלְחָה אִמְכֶם. וְעַל גִּלּוּי עֲרָיוֹת גָּלוּ יִשְׂרָאֵל וּשְׁכִינְתָּא בְּגָלוּתָא. וְדָא אִיהִי עֶרְוָה דִּשְׁכִינְתָּא. וְהַאי עֶרְוָה אִיהִי לִילִית אִמָּא דְּעֵרֶב רַב. וְעֵרֶב רַב אִנּוּן עֲרָיוֹת דִּילָהּ וַעֲרָיוֹת דְּיִשְׂרָאֵל דִּלְעֵילָא דְּעֲלֵיהּ אִתְּמָר (ויקרא יח) עֶרְוַת אָבִיךָ לא תְגַלֵּה.

ט"ו עֲרָיוֹת הֵם כְּחֶשְׁבּוֹן י"ה, וְשִׁשָּׁה אֲחֵרִים כְּחֶשְׁבּוֹן ו'. לִפְנֵי שֶׁגָּלוּ יִשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת וּשְׁכִינָה עִמָּם, צִוָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת יִשְׂרָאֵל, (ויקרא יח) עֶרְוַת אִמְּךְ לֹא תְגַלֵּה. וְהַגָּלוּת הַזּוֹ הִיא גִּלּוּי עֶרְוַת הַשְּׁכִינָה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (ישעיה נ) וּבְפִשְׁעֵיכֶם שֻׁלְּחָה אִמְּכֶם. וְעַל גִּלּוּי עֲרָיוֹת גָּלוּ יִשְׂרָאֵל וּשְׁכִינָה בַּגָּלוּת, וְזוֹהִי עֶרְוַת הַשְּׁכִינָה. וְעֶרְוָה זוֹ הִיא לִילִית, אִמָּם שֶׁל עֵרֶב רַב. וְעֵרֶב רַב הֵם עֲרָיוֹת שֶׁלָּהּ וַעֲרָיוֹת שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁלְּמַעְלָה, שֶׁעָלָיו נֶאֱמַר (ויקרא יח) עֶרְוַת אָבִיךְ וְגוֹ' לֹא תְגַלֵּה.

 

gG

ב.  

הם מבדילים בין ה' ה' שלא מתקרבת ו' ביניהם, זה הוא שכתוב ערות אשה ובתה לא תגלה, והם השכינה העליונה והתחתונה – שבזמן שערב רב שהם נפילי"ם גבורי"ם עמלקי"ם רפאי"ם ענקי'ם בין ה' ה' אין רשות להקדוש ברוך הוא להתקרב ביניהם, וסוד הדבר ונהר יחרב ויבש, יחרב בה' עליונה ויבש בה' תחתונה, כדי שלא יתפרנסו ערב רב מן ו' שהוא עץ החיים, ובגללת זה אין קרבות לו' בין ה' ה' בזמן שערב רב ביניהם.

וְאִנּוּן אַפְרִישִׁין בֵּין ה' ה' דְּלָא אִתְקְרִיב ו' בֵּינַיְיהוּ הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (אחרי מות ע"ד) עֶרְוַת אִשָּׁה וּבִתָּהּ לא תְגַלֵּה. וְאִנּוּן שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה וְתַתָּאָה. דְּבְּזִמְנָא דְּעֵרֶב רַב דְּאִנּוּן (סי' נג"ע ר"ע) נְ'פִילִים גִּ'בּוֹרִים עֲ'מָלֵקִים רְ'פָאִים עֲ'נָקִים בֵּין ה' ה', לֵית רְשׁוּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְקָרְבָא בֵּינַיְיהוּ. וְרָזָא דְּמִלָּה (ישעיה יט) וְנָהָר יֶחרַב וְיָבֵשׁ יֶחרָב בְּה' עִלָּאָה וְיָבֵשׁ בְּה' תַּתָּאָה. בְּגִין דְּלָא יִתְפַּרְנְסוּן עֵרֶב רַב מִן ו' דְּאִיהוּ עֵץ הַחַיִּים. וּבְגִין דָּא לֵית קְרִיבוּ לְו' בֵּין ה' ה' בְּזִמְנָא דְּעֵרֶב רַב בֵּינַיְיהוּ.

וְהֵם הִפְרִידוּ בֵּין ה' ה' שֶׁלֹּא תִתְקָרֵב ו' בֵּינֵיהֶם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (שם) עֶרְוַת אִשָּׁה וּבִתָּהּ לֹא תְגַלֵּה. וְהֵם שְׁכִינָה עֶלְיוֹנָה וְתַחְתּוֹנָה. שֶׁבִּזְמַן שֶׁהָעֵרֶב רַב, שֶׁהֵם: נְ'פִילִים גִּ'בּוֹרִים עֲ'מָלֵקִים רְ'פָאִים עֲ'נָקִים, בֵּין ה' לְה', אֵין רְשׁוּת לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהִתְקָרֵב בֵּינֵיהֶם, וְסוֹד הַדָּבָר – (ישעיה יט) וְנָהָר יֶחֱרַב וְיָבֵשׁ. יֶחֱרַב בְּה' עֶלְיוֹנָה, וְיָבֵשׁ בְּה' תַּחְתּוֹנָה. כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְפַּרְנְסוּ עֵרֶב רַב מִו' שֶׁהִיא עֵץ הַחַיִּים. וְלָכֵן אֵין הִתְקָרְבוּת לְו' בֵּין ה' ה' בִּזְמַן שֶׁעֵרֶב רַב בֵּינֵיהֶם.

 

וְלֵית רְשׁוּ לְאָת י' לְקָרָבָא בְּה' תִּנְיָינָא הֲדָא הוּא דִכְתִיב עֶרְוַת כַּלָּתְךָ לא תְגַלֵּה. וְאִנּוּן אַפְרִישׁוּ בֵּין ו' לְה' עִלָּאָה הֲדָא הוּא דִכְתִיב עֶרְוַת אֵשֶׁת אָבִיךָ לֹא תְגַלֵּה. דְּי' אִיהוּ אָב. ה' אֵם. ו' בֵּן. ה' בַּת. וּבְגִין דָּא מָנֵי לְגַבֵּיהּ ה' עִלָּאָה. עֶרְוַת אֵשֶׁת אָבִיךָ לֹא תְגַלֵּה. עֶרְוַת אֲחוֹתְךָ בַּת אָבִיךָ דָּא ה' תַּתָּאָה. אֶת בַּת בְּנָהּ וְאֶת בַּת בִּתָּהּ אִנּוּן ה"א ה"א דְּאִנּוּן תּוֹלָדִין דְּה'. עֶרְוַת אֲחִי אָבִיךָ דָּא יוּ"ד דְּאִיהוּ תּוֹלָדָה דְּאָת י' וְאִיהוּ אָח לְוא"ו.

וְאֵין רְשׁוּת לָאוֹת י' לְהִתְקָרֵב לַה' הַשְּׁנִיָּה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב עֶרְוַת כַּלָּתְךְ לֹא תְגַלֵּה. וְהֵם הִפְרִידוּ בֵּין ו' לַה' הָעֶלְיוֹנָה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב עֶרְוַת אֵשֶׁת אָבִיךְ לֹא תְגַלֵּה. שֶׁי' הִיא אָב, ה' אֵם, ו' בֵּן, ה' בַּת. וְלָכֵן צִוָּה אֵלָיו ה' עֶלְיוֹנָה. עֶרְוַת אֵשֶׁת אָבִיךְ לֹא תְגַלֵּה. עֶרְוַת אֲחוֹתְךְ בַּת אָבִיךְ – זוֹ ה' תַּחְתּוֹנָה. אֶת בַּת בְּנָהּ וְאֶת בַּת בִּתָּהּ – הֵם הֵ"א הֵ"א, שֶׁהֵם תּוֹלָדוֹת שֶׁל ה'. עֶרְוַת אֲחִי אָבִיךְ – זוֹ יוֹ"ד, שֶׁהוּא תּוֹלָדָה שֶׁל אוֹת י', וְהוּא אָח לְוָא"ו.

שיעור ח'

סוף סוף בזמן שערב רב מעורבים בישראל, אין התקרבות וייחוד באותיות שם יהו"ה, ומיד שימחו מהעולם נאמר באותיות של הקדוש ברוך הוא ביום ההוא יהיה יהו"ה אחד ושמו אחד – ובגלל זה אדם שהם ישראל, יש להם יחוד בתורה שנאמר בה עץ חיים היא למחזיקים בה

סוֹף סוֹף בְּזִמְנָא דְּעֵרֶב רַב מְעוֹרָבִין בְּיִשְׂרָאֵל לֵית קְרִיבוּ וְיִחוּדָא בְּאַתְוָון שֵׁם ידו"ד, וּמִיָּד דְּיִתְמָחוּן מֵעָלְמָא אִתְּמָר בְּאַתְוָון דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא (זכריה יד) בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ידו"ד אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד. וּבְגִין דָא אָדָם דְּאִנּוּן יִשְׂרָאֵל אִית לוֹן יִחוּדָא בְּאוֹרַיְיתָא דְּאִתְמָּר בָּהּ (משלי ג) עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ. וְאִיהִי מַטְרוֹנִיתָא מַלְכוּ"ת. דְּמִסִּטְרָהָא אִתְקְרִיאוּ יִשְׂרָאֵל בְּנִי מְלָכִים.

 

סוֹף סוֹף בִּזְמַן שֶׁעֵרֶב רַב מְעֹרָבִים בְּיִשְׂרָאֵל, אֵין קִרְבָה וְיִחוּד בְּאוֹתִיּוֹת שֵׁם יהו"ה. וּמִיָּד שֶׁיִּמָּחוּ מֵהָעוֹלָם, נֶאֱמַר בָּאוֹתִיּוֹת שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (זכריה יד) בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יהו"ה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד. וְלָכֵן אָדָם, שֶׁהֵם יִשְׂרָאֵל, יֵשׁ לָהֶם יִחוּד בַּתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ (משלי ג) עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ, וְהִיא הַגְּבִירָה מַלְכוּ"ת, שֶׁמִּצִּדָּהּ נִקְרְאוּ יִשְׂרָאֵל בְּנֵי מְלָכִים.

gG

א.  

אמר הקב"ה לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו, זה משנה אשתו של אותו נער והיא שפחת השכינה, ואם זכו ישראל היא עזר להם בגלות מצד של היתר טהור כשר, ואם לא, היא כנגדו מצד של טמא פסול אסור, טהור היתר כשר, הוא יצר הטוב, פסול טמא אסור, הוא יצר הרע

וּבְגִין דָא אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לֹא טוֹב היוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ אֶעֱשֶׂה לוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדוֹ דָּא מִשְׁנָה אִתְּתָא דְּהַהוּא נַעַר וְאִיהוּ (נ"א ואיהי) שִׁפְחָה דִשְׁכִינְתָּא. וְאִי זָכוּ יִשְׂרָאֵל אִיהִי עֵזְרִ לוֹן בְּגָלוּתָא מִסִּטְרָא דְּהֶתֵּר טָהוֹר כָּשֵׁר. וְאִי לָאו אִיהִי כְּנֶגְדוֹ מִסִּטְרָא דְטָמֵא פָּסוּל אָסוּר. טָהוֹר הֶתֵּר כָּשֵׁר אִיהוּ יֵצֶר הַטּוֹב. פָּסוּל טָמֵא אָסוּר אִיהוּ יֵצֶר הָרָע.

וְלָכֵן אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ אֶעֱשֶׂה לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ. זוֹ מִשְׁנָה, אִשְׁתּוֹ שֶׁל אוֹתוֹ נַעַר, וְהוּא [והיא] שִׁפְחַת הַשְּׁכִינָה. אִם זָכוּ יִשְׂרָאֵל – הִיא עוֹזֶרֶת לָהֶם בַּגָּלוּת מִצַּד שֶׁל הֶתֵּר טָהוֹר כָּשֵׁר. וְאִם לֹא – הִיא כְּנֶגְדּוֹ מִצַּד שֶׁל טָמֵא פָּסוּל אָסוּר. טָהוֹר הֶתֵּר וְכָשֵׁר הוּא יֵצֶר הַטּוֹב. פָּסוּל טָמֵא אָסוּר הוּא יֵצֶר הָרָע.

gG

ב.  

אין יחוד עד שערב רב ימחו מהעולם – בשביל זה נקבר משה לחוץ מארץ הקודש, והקבורה שלו משנה היא, ולא ידע אדם את קבורתו עד היום הזה – תחת עבד כי ימלוך זה הוא עבד הידוע, ושפחה זו משנה, ונבל כי ישבע לחם זה ערב רב עם נבל ולא חכם

וְאִתְּתָא דְּאִית לָהּ דַּם טוֹהַר וְדַם נִדָּה מִסִּטְרָא דְּמִשְׁנָה אִיהִי שַׁוְיָא לֵיהּ וְלָאו אִיהִי בַּת זוּגֵיהּ יִחוּדָא דִּילֵיהּ. דְּלֵית יִחוּדָא עַד דְּעֵרֶב רַב יִתְמָחוּן מֵעָלְמָא. וּבְגִין דָא (לעיל כו ע"ב) אִתְקְבַר משֶׁה לְבַר מֵאַרְעָא קַדִּישָׁא. וּקְבוּרְתָּא דִּילֵיהּ מִשְׁנָה אִיהִי וְלָא יָדַע גְּבַר יַת קְבוּרְתֵּיהּ עַד יוֹמָא הָדֵין. קְבוּרְתָּא דִילֵיהּ מִשְׁנָה דְּשָׁלְטָא עַל מַטְרוֹנִיתָא דְּאִיהִי קַבָּלָה לְמשֶׁה. וּמַלְכָּא וּמַטְרוֹנִיתָא (דף כח ע"א) מִתְפָּרְשָׁא מִבַּעֲלָהּ. בְּגִין דָּא (משלי ל) תַּחַת שָׁלשׁ רָגְזָה אֶרֶץ וְכוּ' תַּחַת עֶבֶד כִּי יִמְלוֹךְ דָּא אִיהוּ עַבְדָא יְדִיעָא. וְשִׁפְחָה דָּא מִשְׁנָה. וְנָבָל כִּי יִשְׂבַּע לָחֶם דָּא עֵרֶב רַב, עַם נָבָל וְלא חָכָם.

וְאִשָּׁה שֶׁיֵּשׁ לָהּ דַּם טֹהַר וְדַם נִדָּה מִצַּד שֶׁל הַמִּשְׁנָה הִיא שָׂמָה אוֹתוֹ וְאֵינָהּ בַּת זוּגוֹ, הַיִּחוּד שֶׁלּוֹ, שֶׁאֵין יִחוּד עַד שֶׁעֵרֶב רַב יִמָּחוּ מֵהָעוֹלָם. וְלָכֵן נִקְבַּר מֹשֶׁה מִחוּץ לָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה, וּקְבוּרָתוֹ הִיא מִשְׁנָה, וְלֹא יָדַע אִישׁ אֶת קְבוּרָתוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּה. קְבוּרָתוֹ מִשְׁנָה שֶׁשּׁוֹלֶטֶת עַל הַגְּבִירָה, שֶׁהִיא קַבָּלָה לְמֹשֶׁה וּמֶלֶךְ. וּגְבִירָה מִתְפָּרֶדֶת מִבַּעְלָהּ. וְלָכֵן (משלי ל) תַּחַת שָׁלוֹשׁ רָגְזָה אֶרֶץ וְכוּ' תַּחַת עֶבֶד כִּי יִמְלוֹךְ – זֶהוּ עֶבֶד הַיָּדוּעַ. וְשִׁפְחָה – זוֹ מִשְׁנָה. וְנָבָל כִּי יִשְׂבַּע לָחֶם – זֶה עֵרֶב רַב. עַם נָבָל וְלֹא חָכָם.

gG

א.  

שיעור ט'

באותו זמן נעברים ערב רב מהעולם, שנעברת ערוה מהעולם, שאלו הם שגרמו הגלות ערב רב וודאי, ועליהם נאמר: והנחש היה ערום מכל חית השדה וגו', ערום לרע מעל חיות של אומות העולם עובדי עבודה זרה, והם בני הנחש הקדמוני שפיתה את חוה, וערב רב וודאי אלו הם זוהמה שהטיל נחש בחוה, ומאותה זוהמא יצא קין והרג את הבל רועה צאן

בְּהַהוּא זִמְנָא מִתְעַבְּרִין עֵרֶב רַב מֵעָלְמָא, וְאִתְּמָר בְּיִשְׂרָאֵל וּבְמשֶׁה כָּל חַד בְּבַת זוּגַיְיהוּ וַיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶם עֲרוּמִים הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ וְלֹא יִתְבּוֹשָׁשׁוּ. דְּאִתְעֲבַר עֶרְוָה מֵעָלְמָא דְּאִלֵּין אִנּוּן דְּגָרְמוּ גָּלוּתָא, עֵרֶב רַב וַדַּאי.

בְּאוֹתוֹ זְמַן יֻעַבְרוּ עֵרֶב רַב מֵהָעוֹלָם, וְנֶאֱמַר בְּיִשְׂרָאֵל וּבְמֹשֶׁה, כָּל אֶחָד בְּבַת זוּגוֹ, וַיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶם עֲרוּמִּים הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ וְלֹא יִתְבֹּשָׁשׁוּ. שֶׁתַּעֲבֹר עֶרְוָה מֵהָעוֹלָם, שֶׁאֵלֶּה הֵם שֶׁגָּרְמוּ גָּלוּת, עֵרֶב רַב וַדַּאי.

 

וְעֲלַיְיהוּ אִתְּמָר. וְהַנָּחָשׁ הָיוּ עָרוּם מִכָּל חַיַּת הַשָּׂדֶה וְגו' עָרוּם לְרַע מִכָּל חֵיוָן דְּאוּמִין דְּעָלְמָא עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת. וְאִנּוּן בְּנוֹי דְּנָחָשׁ הַקַּדְמוֹנִי דְּפַתֵּי לְחַוָּה. וְעֵרֶב רַב וַדַּאי אִנּוּן הֲווּ זוּהֲמָא דְּאַטִּיל נָחָשׁ בְּחַוָּה. וּמֵהַהִיא זוּהֲמָא נָפַק קַיִן וְקָטַל לְהֶבֶל רוֹעֵה צֹאן דְּאִתְּמָר בֵּיהּ בְּשַׁגָּם הוּא בָּשָׂר בְּשַׁגָּם זֶה הֶבֶל. בְּשַׁגָּ"ם וַדַּאי אִיהוּ משֶׁ"ה וְקָטִיל לֵיהּ וְאִיהוּ הֲוָה בְּרָא בּוּכְרָא דְאָדָם.

וַעָלֵיהֶם נֶאֱמַר וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם מִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה וְגוֹ'. עָרוּם לְרַע מִכָּל הַחַיּוֹת שֶׁל אֻמּוֹת הָעוֹלָם עוֹבְדֵי עַכּוּ"ם, וְהֵם בְּנֵי הַנָּחָשׁ הַקַּדְמוֹנִי שֶׁפִּתָּה אֶת חַוָּה. וְעֵרֶב רַב וַדַּאי הֵם הָיוּ זֻהֲמָא שֶׁהִטִּיל נָחָשׁ בְּחַוָּה, וּמֵאוֹתָהּ זֻהֲמָא יָצָא קַיִן וְהָרַג אֶת הֶבֶל רוֹעֵה צֹאן, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ בְּשַׁגַּם הוּא בָשָׂר. בְּשַׁגַּם זֶה הֶבֶל. בְּשַׁגַּ"ם וַדַּאי הוּא מֹשֶׁה. וְהָרַג אוֹתוֹ, וְהוּא הָיָה בֵּן בְּכוֹר שֶׁל אָדָם.

gG

ב.  

משה רצה אחר כך להחזיר ערב רב בתשובה, לכסות ערות אביו – הקב"ה אמר לו, מגזע רע הם, השמר מהם

וְעִם כָּל דָּא משֶׁה בְּגִין לְכַסָּאָה עַל עֶרְיָיתָא דְּאֲבוּהִי נְטַל בַּת יִתְרוֹ דְּאִתְּמָר בֵּיהּ (שופטים א) וּבְנֵי קֵינִי חוֹתֵן משֶׁה, וְהָא אוּקְמוּהָ אַמַּאי אִתְקְרֵי קֵינִי שֶׁנִּפְרַד מִקַּיִן. כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, (שופטים ד) וְחֶבֶר הַקֵּינִי נִפְרַד מִקַּיִן. וּלְבָתַר בָּעָא לְאַהֲדָרָא עֵרֶב רַב בִּתְיוּבְתָּא לְכַסָּאָה עֶרְיְיתָא דְּאֲבוּהִי. דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מַחֲשָׁבָה טוֹבָה מְצָרְפָהּ לְמַעֲשֶׂה, וְאָמַר לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִגִּזְעָא בִּישָׁא אִנּוּן, תִּסְתַּמַּר מִנַּיְיהוּ. אִלֵּין אִנּוּן חוֹבָה דְּאָדָם דְּאָמַר לֵיהּ וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ. אִלֵּין אִנּוּן חוֹבָה דְּמשֶׁה וְיִשְׂרָאֵל.

וְעִם כָּל זֶה, מֹשֶׁה, כְּדֵי לְכַסּוֹת עַל עֶרְוַת אָבִיו, לָקַח אֶת בַּת יִתְרוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ (שופטים א) וּבְנֵי קֵינִי חֹתֵן מֹשֶׁה. וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ, לָמָּה נִקְרָא קֵינִי? שֶׁנִּפְרַד מִקַּיִן, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שם ד) וְחֶבֶר הַקֵּינִי נִפְרָד מִקַּיִן. אַחַר כָּךְ רָצָה לְהַחֲזִיר עֵרֶב רַב בִּתְשׁוּבָה לְכַסּוֹת אֶת עֶרְוַת אָבִיו, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצָרֵף מַחֲשָׁבָה טוֹבָה לְמַעֲשֶׂה, וְאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: הֵם מִגֶּזַע רַע, תִּשָּׁמֵר מֵהֶם. אֵלֶּה הֵם חֵטְא שֶׁל אָדָם שֶׁאָמַר לוֹ וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ. אֵלֶּה הֵם חֵטְא שֶׁל מֹשֶׁה וְיִשְׂרָאֵל.

gG

ג.    

בגללם גלו ישראל בגלות וגורשו משם, ומשה בגללם גורש ממקומו ולא זכה להכנס בארץ ישראל, שבגללם עבר מאמר הקדוש ברוך הוא וחטא בסלע שהכה בו, שלא אמר לו אלא ודברתם אל הסלע, והם גרמו – בגללם אמר מי אשר חטא לי אמחנו מספרי, שהם מזרע עמלק שנאמר בו תמחה את זכר עמלק, והם גרמו לשבור שני הלוחות התורה

וּבְגִינַיְיהוּ גָּלוּ יִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָא וְאִתְתָּרְכוּ מִתַּמָּן הֲדָא הוּא דִכְתִיב וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם. וְאָדָם יִשְׂרָאֵל וַדַּאי. וּמשֶׁה בְּגִינַיְיהוּ אִתְתָּרֵךְ מֵאַתְרֵיהּ וְלָא זָכָה לְמֵיעַל בְּאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל. דִּבְגִינַיְיהוּ עֲבַר מַאֲמַר דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְחָב בַּסֶּלַע דְּמְחָא בֵּיהּ דְּלָא אָמַר לֵיהּ אֶלָּא (במדבר כ) וְדִבַּרְתֶּם אֶל הַסֶּלַע וְאִנּוּן גָּרְמוּ. וְעִם כָּל דָּא מַחֲשָׁבָה טוֹבָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצָרְפָהּ לְמַעֲשֶׂה דְּאִיהוּ לָא קָבִּיל לוֹן וְיָהִיב בְּהוֹן אוֹת בְּרִית אֶלָּא לְכַסָּאָה עֶרְיָיתָא דְּאֲבוּהָ. וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָמַר לֵיהּ (במדבר יד) וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי גָדוֹל וְעָצוּם מִמֶּנּוּ. וּבְגִינַיְיהוּ אָמַר (שמות לב) מִי אֲשֶׁר חָטָא לִי אֶמְחֶנּוּ מִסִּפְרִי, דְּאִנּוּן מִזַּרְעָא דְּעֲמָלֵק דְּאִתְּמָר בֵּיהּ (דברים כה) תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק וְאִנּוּן גְּרַמָא לְתַבְּרָא תְּרֵין לוּחִין דְּאוֹרַיְיתָא. וּמִיָּד.

וּבִגְלָלָם גָּלוּ יִשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת וְגֹרְשׁוּ מִשָּׁם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם. וְאָדָם יִשְׂרָאֵל בְּוַדַּאי. וּמֹשֶׁה בִּגְלָלָם גֹּרַשׁ מִמְּקוֹמוֹ וְלֹא זָכָה לְהִכָּנֵס לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁבִּגְלָלָם עָבַר עַל מַאֲמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְחָטָא בַסֶּלַע שֶׁהִכָּה בּוֹ, וְלֹא אָמַר לוֹ אֶלָּא רַק (במדבר כ) וְדִבַּרְתֶּם אֶל הַסֶּלַע, וְהֵם גָּרְמוּ. וְעִם כָּל זֶה, מַחֲשָׁבָה טוֹבָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצָרְפָהּ לְמַעֲשֶׂה, שֶׁהוּא לֹא קִבֵּל אוֹתָם, וְנָתַן בָּהֶם אוֹת בְּרִית אֶלָּא לְכַסּוֹת עֶרְוַת אָבִיו. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לוֹ (שם יד) וְאֶעֱשֶׂה אֹתְךְ לְגוֹי גָּדוֹל וְעָצוּם מִמֶּנּוּ, וּבִגְלָלָם אָמַר (שמות לב) מִי אֲשֶׁר חָטָא לִי אֶמְחֶנּוּ מִסִּפְרִי, שֶׁהֵם מִזֶּרַע עֲמָלֵק שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (דברים כה) תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק, וְהֵם גָּרְמוּ לִשְׁבֹּר אֶת שְׁנֵי הַלּוּחוֹת שֶׁל הַתּוֹרָה.

gG

א.  

שיעור י'

מה שהיה 'משה', התהפך לערב רב לשמה ולשנינה, אשוב 'שמה', כאן רמוז שעתיד לחזור ביניהם בגלות האחרונה, והולך ביניהם לשמ"ה, והוא אמר ה' נתן וה' לקח יהי שם ה' מבורך

וַתִּפָּקַחְנָה עֵינִי שְׁנֵיהֶם וַיֵּדְעוּ יִשְׂרָאֵל כִּי עֵרוּמִים הֵם בְּטוּנָא דְמִצְרַיִם דְּהֲווּ בְּלָא אוֹרַיְיתָא וְאִתְּמָר בְּהוּ (יחזקאל טז) וְאַתְּ עֵרוֹם וְעֶרְיָה. וְאִיּוֹב בְּגִין דָּא אָמַר ב' זִמְנֵי (איוב א) עָרוֹם יָצָאתִי מִבֶּטֶן אִמִּי וְעָרוֹם אָשׁוּב שָׁמָּה. מַה דְּהֲוָה משֶׁ"ה אִתְהַפַּךְ לְעֵרֶב רַב לְשַׁמָּ"ה וְלִשְׁנִינָה. אָשׁוּב שָׁמָּה הָכָא רְמִיז דְּעֲתִיד לְאִתְחַזְּרָא בֵּינַיְיהוּ בְּגָלוּתָא בַּתְרָאָה וְאָזִיל בֵּינַיְיהוּ לְשַׁמָּ"ה וְאִיהוּ אָמַר (איוב א) ה' נָתַן וַה' לָקָח יְהִי שֵׁם ה' מְבוֹרָךְ.

וּמִיָּד – וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם וַיֵּדְעוּ יִשְׂרָאֵל כִּי עֵירֻמִּם הֵם. בַּשִּׁעְבּוּד שֶׁל מִצְרַיִם שֶׁהָיוּ בְּלִי תוֹרָה, וְנֶאֱמַר בָּהֶם (יחזקאל טז) וְאַתְּ עֵרוֹם וְעֶרְיָה. וְאִיּוֹב בִּגְלַל זֶה אָמַר פַּעֲמַיִם (איוב א) עָרֹם יָצָתִי מִבֶּטֶן אִמִּי וְעָרֹם אָשׁוּב שָׁמָּה. מַה שֶּׁהָיָה מֹשֶׁ"ה, הִתְהַפֵּךְ לְעֵרֶב רַב לְשַׁמָּ"ה וְלִשְׁנִינָה. אָשׁוּב שָׁמָּה – כָּאן רָמַז שֶׁעָתִיד לַחֲזֹר בֵּינֵיהֶם בַּגָּלוּת הָאַחֲרוֹנָה, וְהוֹלֵךְ בֵּינֵיהֶם לְשַׁמָּ"ה, וְהוּא אָמַר (שם) ה' נָתַן וַה' לָקָח יְהִי שֵׁם ה' מְבֹרָךְ.

gG

ב.  

בזמן שנשברו שני לוחות התורה והתורה שבעל פה, נאמר בהם ויתפרו עלי תאנה, התכסו בכמה קליפות מערב רב, בגלל כי ערומים הם שלא תתגלה ערותם, והכיסוי שלהם כנפי ציצית ורצועות של תפילין

וּבְזִמְנָא דְּאִתַּבְּרוּ תְּרֵין לוּחִין דְּאוֹרַיְיתָא. וְאוֹרַיְיתָא דְּעַל פֶּה אִתְּמָר בְּהוֹן וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה. אִתְכַּסּוּ בְּכַמָּה קְלִיפִּין מֵעֵרֶב רַב בְּגִין כִּי עֵרוּמִים הֵם דְּלָא יִתְגַּלֵּי עֶרְיָתַיְיהוּ. וְכִסּוּיָיא דִילְהוֹן כַּנְפֵי צִיצִית וּרְצוּעִין דִּתְפִילִין. עֲלַיְיהוּ אִתְּמָר. וַיַּעַשׂ ה' אֱלֹהִים לָאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּישֵׁם. אֲבָל לְגַבֵּי צִיצִיוֹת וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה. וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם חֲגוֹרוֹת דָּא אִיהוּ (תהלים מה) חֲגוֹר חַרְבְּךָ עַל יָרֵךְ גִּבּוֹר. וְדָא קְרִיאַת שְׁמַע דְּאִתְּמָר בֵּיהּ (תהלים קמט) רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם וְגו'. דָּא הוא וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם חֲגוֹרוֹת:

וּבִזְמַן שֶׁנִּשְׁבְּרוּ שְׁנֵי לוּחוֹת הַתּוֹרָה, וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, נֶאֱמַר בָּהֶם וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה. הִתְכַּסּוּ בְּכַמָּה קְלִפּוֹת מֵעֵרֶב רַב מִשּׁוּם כִּי עֵירֻמִּם הֵם, שֶׁלֹּא תִתְגַּלֶּה עֶרְוָתָם. וְכִסּוּי שֶׁלָּהֶם כַּנְפֵי צִיצִית וּרְצוּעוֹת הַתְּפִלִּין, עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר וַיַּעַשׂ ה' אֱלֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּשֵׁם. אֲבָל לְגַבֵּי צִיצִית – וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם חֲגֹרֹת. זֶהוּ (תהלים מה) חֲגוֹר חַרְבְּךְ עַל יָרֵךְ גִּבּוֹר, וְזוֹ קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ (שם קמט) רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם. זֶהוּ וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם חֲגֹרֹת.

gG

ג.    

הערב רב מתו כאשר קרבו להר סיני, והם היו שאמרו למשה ואל ידבר עמנו אלהים פן נמות, ושכחו התורה, ואלו הם עמי הארץ שנארה בהם ארור שוכב עם כל בהמה, בגלל שהם מצד אותו נחש שנאמר בו ארור אתה מכל הבהמה

וַיִּשְׁמְעוּ אֶת קוֹל ה' אֱלהִים וְגו' כַּד קְרִיבוּ לְטוּרָא דְסִינַי. הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דברים ד) הֲשָׁמַע עָם קוֹל אֱלהִים מְדַבֵּר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ וְגו' וְעֵרֶב רַב מִיתוּ. וְאִנּוּן הֲווּ דְּאָמְרוּ לְמשֶׁה (שמות כ) וְאַל יְדַבֵּר עִמָּנוּ אֱלהִים פֶּן נָמוּת וְאַשְׁכָּחוּ אוֹרַיְיתָא. וְאִלֵּין אִנּוּן עַמֵּי הָאָרֶץ דְּאִתְּמָר בְּהוֹן (דברים כז) אָרוּר שׁוֹכֵב עִם כָּל בְּהֵמָה בְּגִין דְּאִנּוּן מִסִּטְרָא דְהַהוּא חִוְיָא דְּאִתְּמָר בֵּיהּ אָרוּר אַתָּה מִכָּל הַבְּהֵמָה.

וַיִּשְׁמְעוּ אֶת קוֹל ה' אֱלֹהִים וְגוֹ', כְּשֶׁקָּרְבוּ לְהַר סִינַי. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (דברים ד) הֲשָׁמַע עָם קוֹל אֱלֹהִים מְדַבֵּר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ וְגוֹ'. וְעֵרֶב רַב מֵתוּ. וְהֵם הָיוּ שֶׁאָמְרוּ לְמֹשֶׁה (שמות כ) וְאַל יְדַבֵּר עִמָּנוּ אֱלֹהִים פֶּן נָמוּת, וּמָצְאוּ אֶת הַתּוֹרָה. וְאֵלֶּה הֵם עַמֵּי הָאָרֶץ שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (דברים כז) אָרוּר שֹׁכֵב עִם כָּל בְּהֵמָה, בִּגְלַל שֶׁהֵם מִצַּד אוֹתוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ אָרוּר אַתָּה מִכָּל הַבְּהֵמָה.

gG

ד.   

כמה ערבובים הם רעים בהמות וחיות, אבל יש עירבוב מצד הנחש, ויש עירבוב מצד של אומות עובדי עבודה זרה, שדומים לחיות ובהמות של השדה, ויש ערבוב מצד המזיקים, שנשמות הרשעים הם מזיקי העולם ממש, ויש עירבוב של שדים ורוחות ולילין, והכל מעורבבים בישראל, ואין בכולם קללה כעמלק שהוא נחש רע אל אחר, הוא גילוי לכל עריות העולם, רוצח הוא, ובת זוגו סם מות עבודה זרה והכל סמא"ל, ויש סמא"ל ויש סמא"ל ולא כולם שוים. אבל אותו צד הנחש הוא קללה על הכל

וְהָא כַּמָּה עִרְבּוּבִין אִנּוּן בִּישִׁין בְּעִירָן וְחֵיוָון. אֲבָל אִית עִרְבּוּבְיָא מִסִּטְרָא דְנָחָשׁ. וְאִית עִרְבּוּבְיָא מִסִּטְרָא דְּאוּמֵי עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת דְּדָמוּ לְחֵיוָון וּבְעִירָן דְּחַקְלָא. וְאִית עִרְבּוּבְיָא מִסִּטְרָא דְמַזִּיקִין דְּנִשְׁמָתָן (דף כט ע"א) דְּחַיָּיבַיָא אִנּוּן מַזִּיקִין דְּעָלְמָא מַמָּשׁ. וְאִית עִרְבּוּבְיָא דְשֵׁדִים וְרוּחִין וְלִילִין וְכֹלָּא מְעוֹרְבָבִין בְּיִשְׂרָאֵל. וְלָא אִית בְּכֻלְהוּ לַטְיָיא כַּעֲמָלֵק דְּאִיהוּ חִיוְיָא בִּישָׁא אֵל אַחֵר. אִיהוּ גָּלוּי לְכָל עֶרְיָין דְּעָלְמָא רוֹצֵחַ אִיהוּ וּבַת זוּגֵיהּ סַם מָוֶת עֲבוֹדָה זָרָה. וְכֹלָּא סמא"ל. וְאִית סמא"ל וְאִית סמא"ל, וְלָאו כֻּלְהוּ שָׁוְיָין. אֲבָל הַהוּא סִטְרָא דְחִיוְיָא אִיהוּ לַטְיָיא עַל כֹּלָּא.

וַהֲרֵי כַּמָּה הֵם עֵרֶב רַב רָעִים בְּהֵמוֹת וְחַיּוֹת, אֲבָל יֵשׁ עֵרֶב רַב מִצַּד שֶׁל הַנָּחָשׁ, וְיֵשׁ עֵרֶב רַב מִצַּד שֶׁל אֻמּוֹת עַכּוּ"ם שֶׁדּוֹמִים לְחַיּוֹת וּבַהֲמוֹת הַשָּׂדֶה, וְיֵשׁ עֵרֶב רַב מִצַּד שֶׁל מַזִּיקִים, שֶׁנִּשְׁמָתָם שֶׁל רְשָׁעִים הֵם מַזִּיקִים שֶׁל הָעוֹלָם מַמָּשׁ, וְיֵשׁ עֵרֶב רַב שֶׁל שֵׁדִים וְרוּחוֹת וְלִילִין, וְהַכֹּל מְעֻרְבָּבִים בְּיִשְׂרָאֵל, וְאֵין בְּכֻלָּם מְקֻלָּל כַּעֲמָלֵק, שֶׁהוּא נָחָשׁ רַע אֵל אַחֵר. הוּא גִלּוּי לְכָל הָעֲרָיוֹת שֶׁל הָעוֹלָם, רוֹצֵחַ הוּא, וּבַת זוּגוֹ סַם מָוֶת עֲבוֹדָה זָרָה, וְהַכֹּל סמא"ל. וְיֵשׁ סמא"ל וְיֵשׁ סמא"ל, וְלֹא הַכֹּל שָׁוִים. אֲבָל אוֹתוֹ צַד שֶׁל הַנָּחָשׁ הוּא מְקֵלָּל עַל הַכֹּל.

gG

א.  

שיעור יא'

לעתיד לבוא עתיד הקדוש ברוך הוא לבער כל מינים רעים מהעולם כמו שכתוב בלע המות לנצח, אז שב הכל למקומו כמו שכתוב ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד

וַיִּקְרָא יְיָ אֱלֹהִים אֶל הָאָדָם וַיֹּאמֶר לוֹ אַיֶּכָּה. הָכָא רְמִיז לֵיהּ דְּעֲתִיד לְחָרְבָא בֵּי מַקְדְּשָׁא וּלְמִבְכֵּי בָּהּ אֵיכָה. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (איכה א) אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד א"י כ"ה. וּלְזִמְנָא דְּאֲתֵי עֲתִיד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְבַעֲרָא כָּל זִינִין בִּישִׁין מֵעָלְמָא כְּדִכְתִיב, (ישעיה כה) בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח. כְּדֵין תָּב כֹּלָּא לְאַתְרֵיהּ כְּדִכְתִיב, (זכריה יד) בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד: בְּרֵאשִׁית

וַיִּקְרָא ה' אֱלֹהִים אֶל הָאָדָם וַיֹּאמֶר לוֹ אַיֶּכָּה. כָּאן רָמַז לוֹ שֶׁעָתִיד לְהַחֲרִיב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְלִבְכּוֹת בּוֹ אֵיכָה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (איוב א) אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד. אֵ"י כָ"ה. וְלֶעָתִיד לָבא עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְבַעֵר כָּל הַמִּינִים הָרָעִים מֵהָעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה כה) בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח. וְאָז שָׁב הַכֹּל לִמְקוֹמוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (זכריה יד) בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד.

gG

ב.  

סוד אמ"ן יאהדונה"י, שהוא וחיבור שני שמות באותיות, ומשום זה גדול העונה אמן יותר מן המברך, בזמן שאלו שנים בראש הצדיקים, אבל הם כאשר הם בראש הרשעים, כנסת ישראל אומרת לגבם אל תראוני שאני שחרחרת, מאלו ששורים לפתות בני אדם, כמו שהיו מפתים את ישראל בעגל בשש שעות

וְדָא הוּא רָזָא אָמֵ"ן (דאמ"ן) גִימַטְרִיָּא יאהדונה"י דְּאִיהוּ חִבּוּרָא דִּתְּרֵין שְׁמָהָן בְּאַתְוָון. וּבְגִין דָּא גָּדוֹל הָעוֹנֶה אָמֵן יוֹתֵר מִן הַמְבָרֵךְ בְּזִמְנָא דְּאִינוּן תְרֵין בְּרֵישָׁא דְּצַדִּיקַיָּא.

וְזֶהוּ סוֹד אָמֵ"ן גִּימַטְרִיָּא יאהדונה"י, שֶׁהוּא חִבּוּר שְׁנֵי שֵׁמוֹת בְּאוֹתִיּוֹת, וְלָכֵן גָּדוֹל הָעוֹנֶה אָמֵן יוֹתֵר מֵהַמְבָרֵךְ, בִּזְמַן שֶׁהֵם שְׁנַיִם בְּרֹאשׁ הַצַּדִּיקִים.

 

אֲבָל כַּד אִינוּן בְּרֵישָׁא דְּחֲיָּיבַיָּיא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אֲמָרַת לְגַבַּיְיהוּ (שיר השירים א') אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת מֵאִלֵּין דְּשַׁרְיָין לְפַתָּאָה לִבְנִי נָשָׁא כְּמָה דַהֲווּ מְפָתִין לְיִשְׂרָאֵל בַעֲגָלָא בְּשִׁית שַׁעְתִּין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות ל"ב) וַיַּרְא הָעָם כִּי בֹּשֵׁשׁ מֹשֶׁה לָרֶדֶת מִן הָהָר. וְאוּקְמוּהָ מַאי כִּי בֹּשֵׁשׁ, אֶלָּא בְּשִׁית שַׁעְתִּין עֲבָדוּ יָת עֶגְלָא בְּגִין לְאַפְרָשָׁא לוֹן מִשֶׁבַע. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (שמות י"ב) אַךְ בַּיוֹם הָרִאשׁוֹן תַּשְׁבִּיתוּ שְׁאֹר, אַךְ חִלֵק בֵּין שֵׁשׁ לְשֶׁבַע.

אֲבָל כְּשֶׁהֵם בְּרֹאשׁ הָרְשָׁעִים, כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אוֹמֶרֶת לָהֶם, (שם א) אַל תִּרְאֻנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת, מֵאֵלֶּה שֶׁשּׁוֹרִים לְפַתּוֹת לִבְנֵי אָדָם, כְּמוֹ שֶׁהָיוּ מְפַתִּים אֶת יִשְׂרָאֵל בָּעֵגֶל בְּשֵׁשׁ הַשָּׁעוֹת. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (שמות לב) וַיַּרְא הָעָם כִּי בֹּשֵׁשׁ מֹשֶׁה לָרֶדֶת מִן הָהָר, וּבֵאֲרוּהָ, מַה זֶּה בֹּשֵׁשׁ? אֶלָּא בְּשֵׁשׁ שָׁעוֹת עָשׂוּ אֶת הָעֵגֶל, כְּדֵי לְהַפְרִידָם מִשֶּׁבַע. זֶה שֶׁכָּתוּב אַךְ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן תַּשְׁבִּיתוּ שְׂאֹר. אַךְ – חִלֵּק בֵּין שֵׁשׁ לְשֶׁבַע.

 

וּבְגִין דָּא אָמְרָה כְּנֶסֶת לְיִשְׂרָאֵל שֶׁשְׁזָפַתְנִי הַשָׁמֶשׁ גָּרְמוּ דְאִסְתַּלַּק מִנִּי ו' דְּאִיהוּ הַשֵׁשׁ וְאוֹר הַשֵׁשׁ דַהֲוָה נָהִיר בְּסִתְרָא דְשִׁית תֵיבִין דְּאִינוּן (דברים ו') שֵׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלהֵינוּ יְיָ אֶחָד, בְּנֵי אִמִּי נִחֲרוּ בִּי, נִיחַר גְּרוֹנָם דְּבַטִּילוּ קְרִיַת שְׁמַע דְּאִתְּמָר בֵּיהּ (תהלים קמ"ט) רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם, וּבְגִין דָּא שָׂמוּנִי נוֹטֵרָה אֶת הַכְּרָמִים, דְּאִינוּן שְׁאָר אוּמִין עֶרֶב רָב.

וְלָכֵן אָמְרָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁשְּׁזָפַתְנִי הַשָּׁמֶשׁ. גָּרְמוּ שֶׁהִסְתַּלֵּק מִמֶּנִּי ו' (תפארת), שֶׁהוּא הַשֵּׁשׁ, וְאוֹר הַשֵּׁשׁ שֶׁהָיָה מֵאִיר בַּסֵּתֶר שֶׁל שֵׁשׁ תֵּבוֹת, שֶׁהֵם שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד, בְּנֵי אִמִּי נִחֲרוּ בִּי, נִחַר גְּרוֹנָם שֶׁבִּטְּלוּ קְרִיאַת שְׁמַע, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ (תהלים קמט) רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם.

 gG

ג.    

שמוני נוטרה את הכרמים שהם שאר אומות ערב רב, ומשום זה כרמי שלי לא נטרתי, ומשום זה אלו ערב רב מצליחים בכל

וּבְגִין דָּא כַּרְמִי שֶׁלִי לֹא נָטָרְתִי וּבְגִין דָּא אִינוּן עֶרֶב רָב מַצְלִיחִין בְּכֹלָּא.

וְלָכֵן שָׂמֻנִי נֹטֵרָה אֶת הַכְּרָמִים, שֶׁהֵם שְׁאָר אֻמּוֹת עֵרֶב רַב. וְלָכֵן כַּרְמִי שֶׁלִּי לֹא נָטָרְתִּי, וְלָכֵן אוֹתָם עֵרֶב רַב מַצְלִיחִים בַּכֹּל.

 

gG

ד.   

בזמן ההוא ימחו מן העולם כל אלו שנאמר בהם ויעשו כן חרטומי מצרים בלטיהם

וּבְזִמְנָא הַהוּא יִתְמַחוּן מִן עַלְמָא כָּל אִינוּן דְּאִתְּמָר בְּהוֹן (שמות ז') וַיַּעֲשׂוֹּ כֵּן חַרְטוּמֵי מִצְרָיִם בְּלַטֵיהֶם.

וּבְאוֹתוֹ זְמַן יִמָּחוּ מִן הָעוֹלָם כָּל אוֹתָם שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (שמות ז) וַיַּעֲשׂוּ כֵן חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם בְּלָטֵיהֶם.

 (עיין זוהר חלק ב' פרשת כי תשא, דף ק"צ עמוד ב').

 

 

 

ה.  

ד.   

 

 

gG