..להורדה/הדפסה :(בקובץ pdf)
עלון צניעות 4
.
…
להורדה : עלון צניעות מס' 4
..
.המשך מגליון קודם
מספר זכרון
"וְטוֹבָה אֲנִי בְּעֵינָיו"
"לעשות רצונך אלקי חפצתי": יראת שמים היתה טבועה בכל הליכותיה, לא הושפעה מהאוירה סביבה, וכוונה אורחותיה רק על פי דרך התורה והחסידות, פעמים שעמדה לבד במערכה נחושה בדרכה, מבליגה על עלבונות שהושמעו סביבה, ואחת משאלתה "לעשות רצונך אלקי חפצתי". מדותיה התרומיות התבטאו על כל צעד ושעל, ובכל מאודה חפצה לעשות אך טוב וחסד. חס ושלום לא לצער יהודי, ולהתחשב ברגשות הזולת כדי שירגיש נעים. כציווי התורה, מה הוא רחום אף אתה היה רחום וחנון – כך ריחמה על כל בריה. למודת יסורים היתה, אבל כשמדובר ב'לתת' – נתנה בכל מאודה. חילקה צדקה לרוב, גם אם הרבו לבקש. בערב שבת כשצבאו על דלתה ובקשו תרומה היתה מכפילה את הסכום, באומרה, השבת מתקרבת ואולי אין להם לקנות צרכי שבת. פשטותה וצניעותה לא ניתנים לתיאור כלל, קיבלה על עצמה סיג אחר סיג, בהלכות צניעות. והקפידה כי לא יראו קורות ביתה את שערות ראשה. התלבשה מתחת לסדין גדול שהיה מכסה כל גופה. גם בימי חוליה, לא ויתרה על הגדרים שהציבה, ומתוך יסורים נוראים שאכלו בכל גופה, הקפידה שראשה יהיה מכוסה כראוי, שהשמיכה לא תזוז ממקומה, ועוד ענינים נשגבים שאין כאן המקום לפרטם.
כל המפעל הגדול בזכותה: אשת חבר עטרת בעלה עמדה לימין יבלחט"א כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א בכל עת. ומרן האדמו"ר שליט"א מעיד עליה שכל עבודתו בזיכוי הרבים וכל מפעלו בזכותה, שהיא הכינה את הדרוש, שיוכל האדמו"ר שליט"א להתמסר כל כולו לצרכי הרבים. אהבת התורה וחיבה ללומדיה פיעמה בה תדיר לא רצתה שבניה יבואו לבקרה על חשבון לימוד התורה. העדיפה לסבול לבד, ובלבד שלא יגרם על ידה ביטול תורה ח"ו.
המשך בגליון הבא
ועתה נפרט את שיטות הפוסקים האוסרים ללכת עם פאה נכרית בעזה"י.
בסדר א-ב
(כדי להסר תלונות, ולסתום טענות, תיארתי כולם בתואר "גאון" בלבד)
- הגאון רבי אברהם חיים איינהארן זצ"ל (בעל מחבר ספר ברכת הבית, שערי טוהר, עצי עולה) כותב: לגבי הענין שבנות ישראל הולכות ברחוב עם פאות נכריות, אמרו כבר רבי יעקב עמדין והדברי חיים שאסור, (שאילת יעב"ץ סימן ט', דברי חיים חלק ב' נ"ט), וזה נקרא עוברת על דת יהודית, וכך נראה בפשיטות מהשו"ע, (אבן העזר סימן קט"ו סעיף ד'), ובפרט בזמננו שעושים את השערות שיראה כמו הפריצות וזה ודאי אסור מן התורה כמו שאיתא בדברי חיים חלק א' ל. (בסוף ספר שערי טוהר הלכות נדה).
- הגאון רבי אברהם פלאג'י זצ"ל, (מגדולי חכמי ספרד) מביא בספרו הפוסקים האוסרים פאה נכרית, ומסיק שם אחרי כן: מובן מאליו שבמקומותינו לא שמענו ולא ראינו המנהג הלזה שנשים הולכות עם פאה נכרית, ואם יש אחת בעיר הרי שהיא פורצת גדר וח"ו שילמדו הימנה (ברך את אברהם בחקותי, מובא בשדי חמד אסיפת דינים מערכת צ').
- הגאון רבי אברהם תאומים זצ"ל (בן בתו של הגאון רבי יעקב מליסא בעל חוות דעת זצ"ל) כותב: המנהג שנשים הולכות עם פאה נכרית זהו דבר שאבותינו סברו שזה איסור ובאו פריצים וחיללו הגדר היהודי, חלילה להקל בזה, מהו החילוק בין שערות שלה עצמה לשערות של נכרית שנראה כמו שער שלה, כולם שוות שהם אסורים מן התורה.
לכן כמה שיש ביכולת תפריע ותגדור את הפירצה, ותמנע את בנות ישראל הצנועות מלצאת עם פאה נכרית, מי שיציית יציית, ומי שיעבור הוא בעצמו ישא את עוונו, ואנחנו נקיים. (שאלות ותשובות חסד לאברהם מהדורא תניינא אבן העזר פ"ז).
- הגאון רבי אהרן קריספין זצ"ל (בעל מחבר ספר בית אהרן על שולחן ערוך) מביא בספרו אותם שאוסרים ואותם שמתירים ולאחר מכן כותב: ועתה מי לוקח על עצמו האחריות להתיר לצאת עם פאה נכרית נגד כל אותם אריות שאוסרים (בית אהרן אבן העזר מערכת פ' אות א').
- הגאון רבי אליהו מווילנא זצ"ל (הגרבי'א) [עיין שנות אליהו שבת פרק ו' משנה ה', ובספר דת יהודית כהלכתה פרק א' אות ג', עמוד כ'].
- הגאון רבי אליהו דוד ראבינאוויץ תאומים (האדרת) כותב תשובה לרב אחד ששואל אותו לגבי עליה לארץ ישראל, ומשיב לו בין הדברים שהאשה לא תלך עם פאה נכרית (אגרות האדרת מכתב י"ג).
- הגאון רבי אליעזר זוסמאן סופר זצ"ל (בעל מחבר ספר ילקוט אליעזר, עט סופר, המקנה, ועוד, אחי הגאון בעל שאלות ותשובות מחנה חיים זצ"ל) כותב בצוואתו: שהנשים ילכו בצניעות ואפילו בפאה נכרית יהיו נזהרות (הצוואה נדפס בריש ספרו מלאה קטרת).
עוד כותב הוא במכתב לבנו שהאשה לא תלך עם פאה נכרית או אם קצת משערות ראשה משום שהכל הוא פריצות ויצר הרע (אגרת לבנו הגרש"ס זצ"ל נדפס בריש ספר מהר"ם סופר על התורה).
- הגאון רבי אליעזר פלעקלעש זצ"ל (בעל מחבר ספר תשובה מאהבה תלמיד מובהק לבעל נודע ביהודה זצ"ל) כותב: לעשות פאה נכרית שלמה לא התיר אף אחד מהפוסקים ואפילו המקילים לא התכוונו לזאת, לכן דעתו לא להקל (שאלות ותשובות תשובה מאהבה חלק א' סימן מ"ח, ובענין מה שכתב בקבוצות תלתלים על הפדחת, עיין משיב דברים סימן קכ"ז חלק ב').
- הגאון רבי אלעזר רוקח זצ"ל (בעל מחבר ספר שמן רוקח) כותב: אני מזהיר עם שש מאות אזהרות לבני לעד, שהנשים לא ילכו חלילה וחס בדרכיהם של הפריצות שהולכות עם פאה נכרית וזרועות מגולות וכדומה, חלילה וחלילה לכם לעשות כן אלא תנהגו בצניעות כמו החוקים של משה רבינו, וכמנהג ישראל (בצוואה נדפס בספר יבין שמועה על התורה).
- הגאון רבי ארי' לייבוש הורוויץ זצ"ל (בעל מחבר ספר שאלות ותשובות הרי בשמים), כותב לאחד כדלהלן: אני מודה לך מאוד בראותי שהשם עורר בך רוח להדפיס קונטרס שבו מובא האיסורים של כל חכמי הדור שאוסרים על הנשים ללכת עם פאה נכרית, פאה נכרית שנראית כמו שערות שלה עצמה צריך להחמיר. (שאלות ותשובות הרי בשמים מהדורא קמא ל"י).
- הגאון רבי גרשון לייבוש ראזענבערג זצ"ל בעל מחבר ספר משיב דברים כותב: חלילה ללכת עם פאה נכרית לבד שמכסה את הראש כו', (שאלות ותשובות משיב דברים חלק ב' קכ"ז).
- הגאון רבי דוד בהר"ן זצ"ל (מעמודי התווך שביקירי קרתא דירושלים) נודע לו על אשה חשובה שבאה מחוץ לארץ והולכת עם פאה נכרית, והוא לא הרויח זמן וכח, רק הלך אליה ודבר אתה כמה שעות שתסיר את הפאה הנכרית (דת יהודית כהלכתה, עמוד קכ"ב אות ז').
- הגאון רבי דוד חיים קורינאלדו זצ"ל בעל מחבר ספר בית דוד על ששה סדרי משנה כותב: בנות ישראל אל תצאו בראש מגולה שער, ואפילו עם פאה נכרית לבד, אשה לא צריכה להיראות כמו שיש לה שערות, (בית דוד שבת פרק ו' משנה ב' דיבור המתחיל פאה נכרית).
- הגאון רבי דוד לייב זילבערשטיין זצ"ל (בעל מחבר ספר שבילי דוד על שולחן ערוך) כותב: אותם שמתירים פאה נכרית זה רק במקומות שהנשים לא הוזהרו על כך מעולם, אבל במקומות שנהגו לא לצאת עם פאה נכרית וודאי שזה אינו צניעות (שבילי דוד אורח חיים סימן ב' סעיף קטן ב').
- הגאון רבי דוד מנחם מאניש באבא"ד זצ"ל (אב בית דין קהל קודש טארנאפל, ובעל מחבר ספר שאלות ותשובות חבצלת השרון) כותב: שבמקום שהבעל חושש לדעת הפוסקים האוסרים פאה נכרית נקראת אשתו אצלו עוברת על דת יהודית (חבצלת השרון אבן העזר סימן ד').
- הגאון רבי הלל קאלאמייער זצ"ל כותב: לפי דעתי אפשר לומר שיש בללכת עם פאה נכרית איסור מן התורה (אבקת רוכל חלק ב' כלל ב' פרט א').
עוד כותב: מוטל על הבעל שלא לתת לאשתו לצאת לחוץ עם פאה נכרית, שחוץ מזה שיש איסור אפילו בבית ללכת כן, והבעל אינו יכול לומר שמות הקדושים בברכת המזון, או קידוש, או ברכות אחרות, שאף על פי ששערות עצמה מכוסות עם הפאה הנכרית, אבל נראה לעין שהיא הולכת עם שער, ולכן אסור לה אפילו בחדרי חדרים ללכת כן, חוץ מזה זה מביא שאחר כך ילכו עם שערות עצמה, ללא פאה נכרית, ועל ידי הפאה הנכרית לא מבחינים בין אשה לבתולה, שזה איסור תורה, (מקרי דרדקי בראשית אות ל"ה).
עוד כותב: הכח של עמלק מוטל גם שמדבר על לב הנשים שילכו עם בגדים ותכשיטים כמו הפריצות והרוזנות, אף שזה רק בגדי גאוה ולא צנועות וזה מבעיר את יצר הרע בלב הרואים, ועל ידי זה סרים לאט לאט מדרך היהדות ודרך הצניעות, וזה מסיר מדרך אמותינו, ללבוש פאה נכרית, שזה אסור מן הדין, וכל הפוסקים מודים שפאה נכרית שלמה ודאי אסור, משום שזה נראה שערות של עצמה וזה מביא שילכו עם שערות מגולות, והעיקר שזה פריצות ועזות גדולה שהרי על ידי זה אין מבחינים בין בתולה לנשואה (שירי משכיל כלל ה' פרט ט').
- הגאון רבי יוסף האמבורג זצ"ל (בעל מחבר ספר שאלות ותשובות שמלת בנימין) כותב: שאין שום היתר לצאת לרחוב עם פאה נכרית (שמלת בנימין חלק א' דף מג).
- הגאון רבי חיים אלעזר שפירא זצ"ל (אב בית דין קהלה קדישא מונקאטש בעל מחבר ספר שאלות ותשובות מנחת אלעזר, ועוד) כותב: שהאמת הוא כמו הפוסקים הסוברים שללכת עם פאה זה איסור מן התורה, בפרט אותם שהוריהם מורים להם לעשות אחרת (שאלות ותשובות מנחת אלעזר, חלק ה' ל"ה מעותק בשלחן העזר חלק ב' סימן ט' בשמלל"צ סעיף קטן י"א).
עוד כותב הוא בצוואה לבתו שתלך עם פריזעט אפילו מעור (צוואה אות ג').
- הגאון רבי חיים בנבשטי זצ"ל (בעל מחבר ספר כנסת הגדולה על שולחן ערוך) סובר לאיסור (עי' כנסת הגדולה אבן העזר כ"א, סעיף קטן ה', שדי חמד אספ"ד מע' ד').
- הגאון רבי חיים האלבערשטאם זצ"ל (אב בית דין קהל קודש צאנז, ובעל מחבר ספר שאלות ותשובות דברי חיים, ועוד) כותב: רוב הפוסקים סוברים שללכת עם פאה נכרית הוא איסור, עוד יותר בראשונים (ר"ן, ריטב"א כתובות, מובא באספ"ז) כתוב שאפילו להשים חתיכת סחורה וכדומה, על המצח שיראה כמו שערות זה גם איסור, מפני שזה נקרא עוברת על דת יהודית, לכן אסור לצאת עם פאה נכרית וזה נקרא דת יהודית (שאלות ותשובות דברי חיים חלק ב' נ"ט).
עוד כותב הוא: אני יודע בוודאות שכשהייתי אצל חמי ז"ל [בעל ברוך טעם זצ"ל] לפי מה ששמעתי אז לא היה בכל מדינת אשכנז שום אשה חשובה שתלך עם שערותיה או אם פאה נכרית, רק כמה פריצות שהיו ללעג ולקלס, רק בעוונותינו הרבים לאחרונה התפשט מנהג האפיקורסים, לכן חלילה וחס לומר שלכן מותרות נשותינו גם כן ללכת כן, והאיסור במקומו עומד ומי שעובר מקבל מלקות מן התורה (חכמת אדם יורה דעה ל').
- הגאון רבי חיים חזקי' מדיני זצ"ל (בעל מחבר ספר שדה חמד) אחרי שמביא את כל הפוסקים האוסרים, כותב על אלו המתירים, אני לא מסכים עם הדעה הזאת, ומובן מאליו שבמקומותינו שהמנהג הזה לא התפשט כבר אחזנו בדעה האוסרת, ואסור לפרוץ גדר (שדה חמד אסיפת דינים מערכת ד', דת יהודית).
- הגאון רבי חיים יוסף דוד אזולאי זצ"ל (החיד"א) נראה שהוא גם סובר כאותם האוסרים (עיין ברכי יוסף אורח חיים ש"ג ב', ומחזיק ברכה אורח חיים ע"ה ב').
- הגאון רבי חיים פלאגי זצ"ל (בעל מחבר ספר כה"ח הקדמון, רוח חיים, ועוד) כותב: שאותם שבאים להתיישב בטורקיה צריכים לכסות אפילו את הפאה נכרית, כי אפילו בפאה נכרית או חתיכת סחורה יש קצת איסור [כמו שכתב הרב משא מלך בתורת המנהגות סימן י'] כל שכן מי שכבר גר דורות בטורקיה אפילו הוא לוקח אשה ממדינת פראנקי"א [לכאורה הוא פרנקרייך שלנו, מדינת צרפת הערת המוציא לאור], והוא מתיישב בטורקיה צריך בודאי לכסות גם את פאה הנכרית, [הערת המוציא לאור אין הכוונה לכסות רק באמצע כמו בימינו, אלא כולו וכמבואר בלשונו שם שמדמהו לשערות ממש] (רוח חיים אבן העזר סימן כא).
111 עד כאן קראתי
ברוכים הבאים לכל שומעי ראדיו 2000 בארץ ובעולם כולו:
אנחנו בעזרת השם ממשיכים שיעור השלישי בספר מדריך לצניעות בישראל – בו יבואר חומר איסור הפאה נכרית חלק א'
משבעים פוסקים מדורות הקודמים, ואין רב בדור הזה שיכול לחלוק על הגאונים והצדיקים מדורות העבר, כי אם יקחו את כל הרבנים מכל הדור בכף מאזנים וְנָשִׂים את הדברי חיים זי"ע בכף מאזניים השני יכריע את כולם, דהיינו שהרבנים המתירים את הפאה נכרית הם ראשי הערב רב שמתירים עריות בפרהסיה, והם וכל השומעים בקולם יירשו גהינום.
אנחנו אוחזים בשיטות הפוסקים האוסרים את הפאה נכרית סעיף כד.
- הגאון רבי יהודה אסאד זצ"ל כותב: לי נראה לאסור פאה נכרית ולגזור לא ללבוש בגלל זה שיוצא מזה, שהרי רואים מה שיוצא מזה אחר כך, עד היום הזה באים נשים על ידי זה ללכת עם שערות עצמן (שאלות ותשובות יהודה יעלה יורה דעה שסו).
- הגאון רבי יהודה קצינלבויגן זצ"ל (בעל מחבר ספר מהר"י מינץ) כותב: שֶׁעִם פֵאָה גְּלוּיָה אסור ללכת שאיך יכול להיות שילכו עם פאה שעל ידי זה נראה כמו שהולכים עם שערות עצמה ממש שזה איסור תורה (מובא בבאר שבע סי' י"ח).
עוד כותב הוא: אבותינו וזקנינו הקפידו בזמנם שלא לילך אפילו עם סחורה שהצבע נראה כמו שַׁעַר (דרשות מהר"י מינץ סוף דרוש הראשון, מובא בעטרת זקנים אורח חיים ע"ה ג').
- הגאון רבי יוסף בן עזרא זצ"ל (בעל מחבר ספר עצמות יוסף על קידושין) כותב: מעולם לא ראיתי נשים נשואות עם שערות גלויות ואין עליהם שום שַׁעַר לקשט עצמם בהם, רק בתולות בבית אביהם, זה מנהג יפה מאוד, חלק מהנשים לוקחות חתיכת סחורה שחורה ולובשות על המצח לקשט עצמם בזה, וגם זה לא נראה לי טוב, דאנשים טועים בזה וחושבים שזה שערות עצמם (בספרו משא מלך חלק ז' חקירה י', מובא בכנסת הגדולה סימן כ"א, ז', ושכנה"ג יור"ד רי"ד).
- הגאון רבי יוסף חיים זאנענפעלד זצ"ל (גאב"ד ירושלים תובב"א) נשאל אם מותר ללכת עם פאה, והשיב שלדעתו וודאי אסור מפני מראית העין (דנראה כשערות של עצמה) (דת יהודית כהלכתה בשמו).
- הגאון רבי יוסף נסים בירלא זצ"ל (רב אב בית דין לספרדים בעיר הקודש ירושלים) כותב גם כן שאסור ללכת עם פאה, (שאלות ותשובות וַיָּשֶׁב יוֹסֵף יורה דעה סימן ב').
- הגאון רבי יוסף צבי דושינסקיא זצ"ל (גאב"ד חוסט, וירושלים עיר הקודש) כותב שהמנהג הוא לא ללכת עם פאה, ולכן הרי זה איסור תורה (שאלות ותשובות מהרי"ץ סימן קכ"ז).
- הגאון רבי יוסף ראזין זצ"ל (אב בית דין טעלז) כותב: שיש איסור מראית העין (עדות ביהוסף כ"ט ענף ג').
- הגאון רבי יוסף שאול נאטאנזאן זצ"ל (בעל מחבר ספר שאלות ותשובות שואל ומשיב) כותב: שיש איסור מראית העין (מגן גבורים אורח חיים סימן ע"ה, עיין שם באלה"מ, ובשלטי הגבורים).
- הגאון רבי יחזקאל שרגא האלבערשטאם זצ"ל (בעל מחבר ספר דברי יחזקאל) כותב: אני מוכרח להגיד שיש איסור גדול לבנות ישראל לילך עם בגדים פרוצים, ועם פאות, וכל יהודי מחויב להפריע את זה בביתו בכל כחו (דברי יחזקאל על התורה בדרוש לשבועות).
- הגאון רבי יחזקאל מיכל הובנר (אב בית דין ניזנוב זצ"ל בעל מחבר ספר שאלות ותשובות משכנות הרועים) כותב: אני לא רוצה לדבר מאלה שעם זרם גדול פרצו את הגדר היהודי, והולכות עם שערות גלויות, שבלי ספק אין אנו מחוייבים באחריות עליהם, רק אני זועק מרה על הכשרים שנקראים היהודים, מכל מקום הם מקילים והולכות עם פאות והאמת הוא שהוא איסור גמור משום מראית העין (משכנות הרועים ח"ש בקונטרס עת שלום דף י"ב).
- הגאון רבי יעקב ארענשטיין זצ"ל (בעל מחבר ספר ישועות יעקב) כותב: יכול להיות איסור תורה ללכת עם פאה (ישועות יעקב סימן ע"ה ג').
- הגאון רבי יעקב דידאווסקי זצ"ל (בעל מחבר ספר באר יעקב, מגדולי ירושלים עיר הקודש) כותב: אפילו הפאות שרואים עליהם שזה פאה ולא שער, מכל מקום אם אִמָּהּ לא הולכת כן, אסור לבתה או נכדה ללכת כן, אבל הפאות שנראות כשער הם אסורות לכולם (בספרו מחניך קדוש סי' ז', וכתב שם במקור הקדושה דמראית העין שמביא לידי גילוי עריות חמור משאר איסור דמראית העין וכדאיתא בעבודה זרה י"ב).
- הגאון רבי יעקב ווייל זצ"ל (נכד בעל קרבן נתנאל, ובעל מחבר ספר תורת שבת על הלכות שבת) כותב: הנשים שהולכות עם פאות ברחוב או בבית המדרש עוברות על איסור מן הדין, ואלו שהולכות בדירתם או בביתם עליהם אומר הפסוק "ופורץ גדר ישכנו נחש" מי שפורץ את הַגֶּדֶר נָחָשׁ יִשַּׁךְ אותו, ובודאי הנשים שמגלות את שערותיהם והולכות בבית המדרש, לא רק שהם עוברות איסור לקרוא קריאת שמע ולהתפלל נגד שערותיה, וכל הקללות שקילל ישעי' הנביא את הנשים הפרוצות יחולו עליה, אבל אלו שנוהגות על עצמם בצניעות, יִשְׁרֶה בְּרָכָה עֲלֵיהֶן (ספר תורת שבת אורח חיים ש"ג י').
- הגאון רבי יעקב עמדין זצ"ל (הנקרא יעב"ץ) כותב: שעם פאות אסור לצאת לרחוב, (שאילת יעב"ץ חלק א' סימן ט', ועיין שם שֶׁדַּעְתּוֹ לְהָקֵל הַנְּתוּנָה לְמַטָּה מִשְּׂבָכָה עַל פַּדַּחְתָּהּ וּבַצְּדָדִים בְּמָקוֹם שֶׁכָּלִים שַׂעֲרוֹתֶיהָ דְּלֹא הֲוֵי אֶלָּא כִּשְׁאָר תַּכְשִׁיטִין שֶׁבַּחוּץ, ועיין עוד בח"ב סימן ז-ח, ובמור וקציעה סימן ע"ה).
הגאון רבי יצחק אייזיק מספינקא זצ"ל (בעל מחבר ספר חקל יצחק) כותב: שיש איסור ללכת עם פאה בגלל "דת יהודית" ואולי מן התורה, – וללכת עם כובעים כמו הגויים גם כן אסור מן התורה, או עם "האר הויב"[1] ללא כיסוי, הוא איסור דת יהודית, כל שכן עם "זשיאן" לבד הוא איסור מדת יהודית, ואפילו עם "האר הויב" מתחת ל"זשיאן" [והוא נעשה ממין הנראה כשערות ועל גבו פרוס מכסה דק מעשה רשת כך שהזשיאן נראה מתוך המכסה והביא השואל מה שכתב הדברי חיים דאפילו בדבר הדומה לשער אסור ומכל שכן בנידון דידן וגם יש לאסרו וכו׳] הוא גם איסור גמור. אבל מתחת המטפחת מותר, (שאלות ותשובות חקל יצחק סימן פ"א, וחושש שם לשיטת הדברי חיים יורה דעה נ"ט, דאפילו חתיכת משי על הַפַּדַּחַת שדומה לשער אסור דזהו דת יהודית כל שכן בהזשיאן שיש בו דמיון יותר לשער, ודאי איסור גמור לצאת בו בלי מטפחת על גבו, אבל תחת המטפחת אין איסור לצאת בו אף על פי שנראה קצת אֵצֶל הַמֶּצַח כיון שאינו נראה להדיא אין להחמיר כל כך).
- הגאון רבי יצחק דוב הלוי במברגר זצ"ל (בעל מחבר ספר שאלות ותשובות יד הלוי) כותב: בגלל שהפוסקים אוסרים פאות אין שום ספק שאין אנו יכולים להקל (שאלות ותשובות יד הלוי יורה דעה קכ"ז).
- הגאון רבי יצחק זאב ידלר זצ"ל (בעל מחבר ספר הנפלא תפארת צבי על מדרש רבה) לא היה נכנס לבית שהאשה הלכה עם פאה שֶׁהוּא הֶחְשִׁיבוֹ כְּשַׁעַר מַמָּשׁ (טוב ירושלים לבנו הגאון הצדיק רבי בין ציון ידלר מגיד מישרים דירושלים עיר הקודש בימי רבי יוסף חיים זונענפעלד זצ"ל).
- הגאון רבי זעקיל פאללאק זצ"ל (תלמיד מרן החתם סופר זצ"ל ואבי בעל וידבר משה) היה מספר הסדר של החתם סופר כשהיה דורש על פאות, דבר הראשון היה מברך את כל אלה שמצייתים והולכים בצניעות בדרכם של הדורות הראשונים יזכו לבנים יראים ושלמים ויתברכו בכל טוב, לאחר מכן צעק צעקה גדולה "ואלו שלא עושים כן יהיה להם ההפך" וחיל ורעדה אחז בכל הקהל, בשומעם דברים חריפים אלו, שיצאו בליל כל נדרי בקדושה ובטהרה (בספר זכרון משה נדפס מכתב להגאון הצדיק מהרי"ץ דושינסקי זצ"ל ששמעה הנ"ל מרבו הנ"ל).
- הגאון רבי יצחק צבי לעבאוויטש זצ"ל (אב"ד טשאפ ומחבר ספר שלחן העזר ב"ח) כותב: רוב הפוסקים אוסרים פאות אפילו משערות סנטטיות, ויהודים יראי ה' אינם מתירים לנשותיהם רק כיסוי שאינו עשוי משערות כלל (בשלחן העזר חלק ב' סימן ט-י, ועיין שם בשמלל'צ סעיף קטן י, יא, יב, שהאריך בבירור דעת הפוסקים האוסרים).
- הגאון רבי יצחק שמעלקיש זצ"ל (בעל מחבר ספר שאלות ותשובות בית יצחק) כותב: צריך לחשוש להפוסקים האוסרים פאות, וגם זה מביא לחילול שבת, וכבר הוכח שבגלל שהולכים עם פאות כבר מקילים ללכת גם עם גילוי שער ממש, ובאים לידי איסור דאורייתא, לכן ירחיק כל אחד את עצמו מזה, וכל ירא ה' יזהיר את בני ביתו שלא ינהגו כמנהג הפרוצות רק בצניעות ולא ילכו עם פאות, ועל ידי זה יזכו לבנים יראים ושלמים "כֹּהֲנֵי מְשָׁרְתֵי עֶלְיוֹן" (שאלות ותשובות בית יצחק אורח חיים י"ד).
- הגאון רבי יקותיאל יהודה טיילבוים זצ"ל (אב בית דין קהל קודש סיגעט ובעל מחבר ספר ייטב לב, שאלות ותשובות אבני צדק ועוד) כותב: שאסור ללכת עם בגדים כמו של גויים, כובעים גבוהים ופאות, התורה אסרה אותם יחד עם החמץ, שניהם צריך לבער מן הבית (ייטב פנים מאמר זכר ליציאת מצרים, אות י"ב, ותוכחת מוסר לי"ג מדות אות כ"ח, ומאמר דורש טוב אות ד' עיין שם).
- הגאון רבי ישעי' פיק זצ"ל (המפורסם לבקי נורא כמבואר בשאלות ותשובות נודע ביהודה) כותב: במדינות שלנו אסור פאות נכריות באיסור "לא תסור" (בספר יש סדר למשנה שבת פרק ו' משנה ה', וכותב דספרדיות שמקילין בכך נמשכין אחר הרמב"ם, אבל במדינתנו נאסר בלא תסור, על פי הפירוש אשר בידינו נמסר, עד כאן).
- הגאון רבי ישראל יעקב אלגזי זצ"ל (אבי מהרי"ט אלגזי) כותב: פאות עם שער של נכריות אסורות בדיוק כמו שער של עצמה (קהלת יעקב מענה לשון חלק ג' ר"מ).
- הגאון רבי ישראל ליפשיץ זצ"ל (בעל מחבר ספר תפארת ישראל על משניות) כותב: פאות אסורות משום מראית העין, (תפארת ישראל שבת פרק ו' משנה ה').
- הגאון רבי ישכר בער איילינבורג זצ"ל (תלמיד הלבוש והסמ"ע) כותב: שנשים אסורות ללכת עם פאות נכריות (בספר באר שבע תשובה יח, והוא נמנה מראשוני האוסרים החולקין על הש"ג).
- הגאון רבי ישכר דוב רוקח זצ"ל (אב בית דין קהל בעלזא) אמר: כל הלומד שולחן ערוך ביראת שמים רואה בבירור שאין שום חילוק בין פאה נכרית לשערות של עצמה, החתם סופר גם פוסק כן, לכן יזהר כל אחד אצלו ואצל בניו על זה (דרשה הנדפסת בקונטרס דיבורים קדושים).
- הגאון רבי מאיר א"ש זצ"ל (בעל מחבר ספר שאלות ותשובות אמרי אש, ותלמיד מרן החתם סופר ז"ל) ציוה לבניו לפני מותו: אני מצוה אותכם באזהרה חמורה! להרעיש עולמות לקיים את המנהג הכי הקטן, ושהנשים לא ילכו עם פאות חס וחלילה (ספר לב העברי חלק א' דף פ"א).
- הגאון רבי מנחם מנדל מליובאוויטש זצ"ל (בעל צמח צדק) כותב: שאסור לצאת לרחוב עם פאה נכרית (צמח צדק משניות ברכות פרק ג').
- הגאון רבי מרדכי זאת אטינגא זצ"ל (בעל מחבר ספר מאמר מרדכי) כותב: צריך להחמיר בנושא פאה נכרית (מגן גבורים אורח חיים ע"ה, אלף המגן סק"ח).
- הגאון רבי מרדכי לייב ווינקלער זצ"ל (בעל מחבר ספר לבושי מרדכי) כותב: הטוב ביותר שלא ילכו עם פאות, ובזכות נשים צנועות יגאלו בקרוב (שאלות ותשובות לבושי מרדכי יורה דעה מהדורא תנינא קס"ח).
- הגאון רבי משה סופר (בעל החתם סופר) כותב בצוואתו כדלהלן: תזהרו חלילה וחלילה לא לגלות טפח מהגוף שלכם על ידי מלבושים קצרים, בֵּין בָּאֵי בֵּיתִי לֹא יִמָּצֵא כָּזֹאת, כל שכן אַתֶּם תִּהְיוּ נִזְהָרִים שֶׁלֹּא לְהִתְחַבֵּר עִם נָשִׁים רָעוֹת שֶׁאֲפִילוּ שְׂעָרָה אַחַת יוֹצֵאת וְגַם פֵּאוֹת נָכְרִיּוֹת אֲנִי אוֹסֵר עֲלֵיכֶם בְּאִסּוּר גָּמוּר! (צוואת החתם סופר מועתק בספר לב העברי).
- הגאון רבי משה גרינוולד זצ"ל (בעל ערוגת הבושם) כותב: תזהרו מאוד שאפילו שערה אחת לא תצא, ואפילו פאות נכריות אני אוסר עליכם ותזכו לבנים כשרים וצדיקים (בצוואתו הנקרא הכנה דרבה אות י"ח).
- הגאון רבי עקיבא יוסף שלזינגר זצ"ל (בעל לב העברי) כותב: טוב להם למי שמונעים עצמם מפאות נכריות, וְלֹא סָרִים מִדַּרְכֵי הַזְּקֵנוֹת (לב העברי חלק א' דף פ"א).
- הגאון רבי פנחס הורוויץ זצ"ל (בעל מחבר ספר המקנה והפלאה) הכריז יחד עם בית דינו חרם על הנשים שהולכות עם פאות, וכל שכן שערותיהם עצמם, (בספר לחמי תודה לבנו דף ד: שזה כמה שנים שיצא הכרוז בבית הכנסת מפי כבוד אדוני אבי מורי ורבי הגאון זצללה"ה בצירוף שני ב"ד בחרם על לבישת נשים בפאה נכרית).
- הגאון רבי צבי הירש אורנשטיין זצ"ל (נכד בעל ישועת יעקב, בעל ברכת רצ"ה) כותב: ללכת עם פאה הוא פריצות וזה אסור מן הדין (ישועות יעקב אבן העזר כ"א).
- הגאון רבי צבי הירש הורוויץ זצ"ל (בנו של ההפלאה) כותב: אני כבר הזהרתי הרבה פעמים אודות המנהג הרע בעוונותינו הרבים שישנם נשים שהולכות עם פאות ובעוונותינו הרבים עם הזמן זה גרר שילכו עם השערות ממש (הוא בעל מחבר ספר שאלות ותשובות מחנה לוי, והנכתב לעיל הוא בספרו לחמי תודה י"ט:).
- הגאון רבי צבי הירש חיות זצ"ל (בעל הגהות מהר"ץ חיות) כותב: כמו שהמנהג במדינותינו רגילים עם זה כשאני הייתי ילד לא שמעתי מי שמיקל בזה בכל רחבי פולין, רק לאחרונה התחילו לפרוץ גדר בזה, זה ראוי לכן לומר להם מוסר להחזירם למנהג הקודם (שאלות ותשובות מהר"ץ סימן נ"ג).
- הגאון רבי צבי הירש שפירא זצ"ל (בעל דרכי תשובה) כותב: אודות שוחט שאשתו הולכת פאה אפילו עם רוב אנשים רוצים אותו ורק מועט אינם רוצים אותו, יכולים להעבירו כי זה עוון פלילי, שוחט צריך להיות ירא שמים מרבים ואם הוא מקיל בזה הוא קל – השוחטים בעירנו מונקאטש מצווים ממנו שלא ילמדו שחיטה לאחד שאשתו הולכת עם פאה, (בשאלות ותשובות הנדפס סוף ספר תפארת בנים על התורה סימן ב').
- הגאון רבי רפאל מילדולה זצ"ל (מו"צ באמסטרדאם) כותב שפאה אסורה (כך נכתב בספרו מים רבים אבן העזר ל"ו).
- הגאון רבי שלום מרדכי הכהן זצ"ל (בעל שאלות ותשובות מהרש"ם) כותב: צריך ליזהר כשקוראים קריאת שמע או מברכים ברכת המזון ושאר ברכות שלא יברכו נגד אשה שהולכת פאה, רק בעיניים עצומות (דעת תורה אורח חיים סימן ע"ה).
- הגאון רבי שלמה אליעזר אליפנדרי זצ"ל (בעל מחבר ספר שאלות ותשובות סבא קדישא ג' חלקים) כותב: פאות נכריות אסורות, וחוץ מזה זה גם גורם חורבן שיקילו בשערות עצמן, (שאלות ותשובות סבא קדישא).
- הגאון רבי שלמה יודא טאבאק זצ"ל (דומ"ץ סיגעט, ומחבר שאלות ותשובות תשורת ש"י ב"ח) כותב: פאות נכריות אסורות משום פריצות מפני שרוצות להראות כמו נשות הגויים שהלכות עם שערות, ואותם שאבותיהם או אבות אבותיהם לא הלכו בזה יש בזה "אל תטוש תורת אמך" (משמרת ש"י סימן תק"ע).
- הגאון רבי שלמה קלוגער זצ"ל כותב: ללכת עם פאות אסור (בספר קנאת סופרים סימן ע"ב, ובספר שנות חיים סימן שט"ז).
- הגאון רבי שמואל סלנט זצ"ל שלח לקרוא לרב אחד שאשתו תבעה מכלתה שתלך עם פאה, עד שהרב ההוא הבטיח שהוא ימנע את זה (כן סיפר הרב הגאון רבי נפתלי פרוש סופרו של הגאון רש"ס, מובא בספר דת יהודית).
שיעור שלישי 111
ספר
מדריך לצניעות כהלכתה
פרקים יז – יח
אזהרות נחוצות לגבי גרביים עבות, חינוך ועוד
הימים של פסח באים כבר בשעה טובה ומוצלחת, ומנהג ישראל לנקות את כל הבית ממשהו חמץ, על כן ברצוננו לעורר מה שהספרים הקדושים (זוהר הקדוש, ארי' הקדוש, רדב"ז, דרך פקודיך) כותבים שיחד עם החמץ צריך גם לנקות כל המדות רעות ומעשים רעים מכל השנה, לכן מצאנו לנכון להזכיר מה שנמצא בעוונותינו הרבים בזמננו, ונקבל על עצמנו לשוב בתשובה, ובזכות זה ניגאל בקרוב.
- אנו מפרטים כאן המילים של קודש הקדשים מרן אדמו"ר רבן של כל בני הגולה מסאטמר זצ"ל, שכתב דברים חוצבים להבות לפני עשרים שנה, והודפס בחידושי תורה תשט"ז, "חמור יותר ללכת עם גרביים שקופות מאשר ללא גרביים כלל, וכל אחד שאשתו או בנותיו הולכות עם הגרביים הללו, אסור לו לעשות קידוש והבדלה, ולא שום ברכה, ונמצא [שאפילו אם מברך] הוא אוכל ללא ברכה ראשונה, וללא ברכה אחרונה, ללא קידוש, וללא הבדלה, וחוץ מכל זה ישנו תקנה בקהלתנו שאסור ללכת בבגדים שקופים".
- נספר לכם בשנת תשכג בדרשת ליל כל נדרי או לפני תקיעת שופר אמר כ"ק מרן אדמו"ר מסטמאר הדרשה נגד הגרביים, ותיכף אחר זה אירנתי אחד שיעשה לו מפעל ויעשה גרביים כשרות, הרבי לבש גרביים של אשה על היד והראה שזה שקוף וכמו שהולכת ערומה לגמרי.
- ב"ה אחר שעשו את הגרביים החדשות התחילו הרבה נשים ללכת עם הגרביים החדשות הכשרות מספר 100 במקום
גם במקומות החופשה נוהגים יותר בקלות מבבית, אני לא מבין למה, שאפילו אם מתרחקים מהחברותא, אבל מה' יתברך לא מתרחקים, עד כאן.
לסיום נעיר בשורות קצרות מה לומדים מהמילים הקצרות שכתב כבוד קדושת אדמו"ר זצ"ל.
- כל אחד מבין שכהאשה הולכת ללא גרביים היא תענש מהשמים על זה בחומרא, וכל בעל או אב ודאי שיהיה לו מסירות נפש על זה, ולא יסתכל על תירוצים של שלום בית בגלל שזה באמת פירצה גדולה, והרבה יותר חמור מזה הוא ללכת בגרביים שקופות, והרבה יותר הוא העונש על זה, ויותר מסירות נפש יש על זה, ועם העונש מתחלקים הבעל והאשה, (שבת נד:) [חכמינו זכרונם לברכה כותבים במסכת שבת דף נו: על אחד מהמלכים הגדולים של היהודים שבגלל שלא מיחה בנשיו שעבדו עבודה זרה רחמנא ליצלן, נחשב לו כאילו הוא בעצמו עבד עבודה זרה, וכן הוא גם בכל עבירה], וזהו גם כשאשה רואה אשה אחרת או חברתה או קרובה מלבוש שאינה תואם את גדרי הצניעות, צריכה היא לעורר על זה, ואם לא היא נושאת את העוון.
- אסור להתפלל, ללמוד, לעשות ברכות, לעשות קידוש והבדלה, כמו כן גם לומר שאר דברים שבקדושה במקום שאשה הולכת עם גרביים שקופות, [לכן לא לתמוה בעולם האמת כשלא ימצאו קידוש והבדלה ברכות וכו', שכל זה בגלל הטעם שכתבנו לעיל].
כל אב או אם נזהרת שבנה לא יאמר חלילה שם ה' לשוא, ואם כן הוא נותן לו מכות, ושוכחים שאם לא הולכים בצניעות כמו שצריך, עושים כל פעם בעצמו אותו הדבר, אפילו הבעל או הבן של האשה, או אב ואם של בת, וכדומה, (גם יענש הרבה על אכילה בלא ברכה).
- גם העיר כבוד קדושת אדמו"ר זצ"ל שמי שלא נזהר בכל זה הוא לא בקהלה שלו, [זה נקרא שאין לו שייכות עם כבוד קדושת האדמו"ר לא בזה ולא בבא].
הספרים הקדושים מבארים שהעונש על בגדי פריצות אחרי מאה ועשרים הוא חמור ביותר, ה' ירחם, חוץ מזה שזה גורם בעוונותינו הרבים צער גידול בנים, זה היה עוונם של דור המבול (תנא דבי אליהו פרק לא).
- יש קולא בציבור אפילו אצל אברכים עדינים לא להלביש כמו שצריך עם בגדי צניעות בת הגדולה משלש שנים, שזה נגד ההלכה, (משנה ברורה ביאור הלכה סימן עה, שאלות ותשובות שלמת חיים חלק ז' א, דעת סופר אורח חיים יא, ועיין ש"ס עבודה זרה לז. ב"ח וקו"א אב"ע כא, ועוד).
כבוד קדושת אדמו"ר זצ"ל אסר בחומרה בעירו קרית יואל, לבנות הגדולות מג' שנים ללכת עם בגדים למעלה מהברך.
- אנו מביאים כאן הנוסח של התקנה שהודפס בקרית יואל אחר שמסרו את הציווי דלעיל מכבוד קדושת אדמו"ר זצ"ל באסיפה גדולה שנערכה ביום ראשון בלילה פרשת שמות.
נוסח התקנה
תמצית הענינים שדברנו באסיפה אור ליום ב' פרשת שמות העבר עלינו לטובה בבית מדרש קרית יואל יבנה ציון ועריה, בהשתתפות רוב התושבים יחיו.
נמסר דברות קדשו מכבוד קדושת אדמו"ר זצ"ל, שהבתולות אסורות ללכת בבגדים קצרים גבוהים מהברך וזה בכל הבתולות מג' שנים ולמעלה, נדגש הזכיה הגדולה שיש לנו שכבוד קדושת אדמו"ר זצ"ל הוא המורה דרכנו בכל פרט בענין חינוך בבנינו שיחיו, שאנו צריכים להעריך את הזכות הגדולה הזאת שיש לנו את היכולת לציית לכל הוראותיו בשלמות, ובזכות הצניעות יעזור ה' שיהיה לנו נחת מהילדים ולראות בעזרת ה' דור ישרים יבורך אמן.
לכן צריך כל אב ואם בישראל לציית להוראות כבוד קדושת אדמו"ר זצ"ל ולגדל את בניהם לפי זה, ואז יכולים לקוות לראות הרבה נחת יהודי לאורך דורות, כי מי עוד כמו הצדיק הדור יודע דרך התורה האמיתי, וכן המורות צריכות לדבר עם הבנות אודות חומר העונש מללכת בבגדים שאינם צנועים, ומובן מאליו שהאמא וכן המורה צריכות להיות דוגמא לבנות איך צריכים להיות מלובשים, דאם לא כן אי אפשר לצפות טוב יותר מהבנים, כמו שהספרים הקדושים כותבים.
לומר מוסר בבית
- גם מהדברים הנחוצים שהאב יגיד מוסר לאשתו ולבנותיו עם הדברים החמורים שהספרים הקדושים מביאים אודות צניעות ולקרוא ולהסביר להם מה שאמר כבוד קדושת אדמו"ר זצ"ל, שהזכרנו לעיל, וגם המכתב שכתב בפרשת חקת תשכ"ט, שכותב שם שיש איסור ללכת בבגדים קצרים מי שקורא עצמו ישראל, מי שהולך עם כאלו בגדים הוא מובדל ומופרש מהיהודים היראים, ה' ישמרנו, אנו מאמינים שרק לומר את המילים האלו ולהסבירם בבית יפעול מה שצריך לפעול.
- אנו צריכים להסביר קצת יותר מה נקרא למורה לומר מוסר לתלמידות שלה, וכן אב ואם לבניהם, קודם צריך להסביר הגן עדן הגדול שיש לאמהות הקדושות, ונשים הצדקניות שבכל הדורות, שהיו מתנהגים בצניעות כמו שצריך, ולכן הם מתענגים בתענוגים שאי אפשר כלל לדמיין בעולם הזה, ובדומה לזה יזכו כל אשה ובת שמתנהגת ככה, והשכר הגדול שלא מסתיים אף פעם לא כדי להפסיד בגלל המאה ועשרים שנה של עולם הזה שזה עובר כהרף עין הנה רק עכשיו היה בן עשר והנה הוא כבר בן עשרים ומיד חמישים, ועוד לא מספיקים להסתובב כבר נמצאים לפני הבית דין שלמעלה, לתת דין וחשבון על כל החיים, ומוכנים שתי דרכים ברורות, אם התנהגו כבת יהודית מוליכים אותה לגן עדן, ואם לא אז מר מאוד, בא המלאך הרע וזורק אותה לגיהנם, ואז לא מועיל שום בכיה, עכשיו הזמן לשוב בתשובה לא אחר כך, ואם משיח יבוא כבר גם יהיה מדי מאוחר (כך כתוב במהרי"ל) רק עכשיו, ואם יעוררו על זה יום יום נראה בעזרת ה' פירות.
גם הודגש שלמוסר יש שני צדדים, קודם כל מה שהוזכר לעיל מה זה לעורר את הגחלת היהודית להתקרב אל ה', ה"הדרכה" השניה היינו שלאחר שמעוררים את הבנות או את הנשים שצריך ללכת בצניעות וכדומה, צריך להסביר בדיוק מה הפירוש של זה, דהיינו האורך של הבגדים לכל הפחות 10 סנטימטר, וכו', כמו שאנו מביאים פסק דין של הגדולים בבני ברק, השרוולים יגיעו עד הקיפול הראשון של היד, הבגדים לא יהיו בצבעים אדום, לבן, צהוב בהיר, בגדים רועשים וכדומה, גרביונים שקופים, לא לדבר בקול או לצעוק באמצע הרחוב, לא להתכופף, בפרט ברחוב, לא לחתוך את השערות כמו הילדים, זה איסור מן התורה (תוספתא ביכורים, רמב"ם הלכות עכו"ם, יורה דעה קפב, עיין שבילי דוד ש"ך, היכל הברכה תצא), גם לא שערות ארוכים ופרועים, לא גרביונים שקופים, וכדומה, כאן אנו מביאים את הפסק שהזכרנו למעלה.
פסק דין תורה
מודיעים אנו בזה ברבים את דעתנו, פסק דין תורה, כי שמלת אשה חייבת להיות באורך של 10 סנטימטר למטה מן הברך, כך שגם בזמן ישיבה ותנועות אחרות ישאר הברך מכוסה במלואו.
כל איש ואשה, חייבים לעזור ולהוכיח את בני משפחתם ואת כל מי שישעה לדבריהם על גודל האחריות אשר לוקחות על עצמן אלה המהססות לעשות כנ"ל בשעה גורלית זו, כשדם ישראל ניגר רחמנא ליצלן, ומשפחות שכולות נאנקות ביסוריהן.
מי חכם וישמור אלה, ובזכות שמירת צניעות כהלכתה נכין מקום לשכינתו יתברך ולביאת רוח אפינו משיח ה', אמן כן יהי רצון.
יעקב לנדא
אב בית דין בני ברק
שמואל הלוי ואזנר
רב דזכרון מאיר וריש מתיבתא
דישיבת חכמי לובלין
אברהם שלמה כץ
רב דפרדס כ"ץ
יחיאל מאיר וינגורט
רב דחסידי גור
יצחק שלמה אונגר
רב דחוג חתם סופר
נתן גשטטנר
רב דשיכון אגודת ישראל
- עצה טובה: אנו אוחזים לְדָבָר נכון שאברכים חשובים ויראים יתאספו יחדיו וידברו על כל הענינים, וכל הדברים שנכנסים למאדע מוֹדָה [מוֹדְרַנִי] מה מותר ומה אסור על פי תורה, ומה צריך להחמיר אף על פי שהדבר מותר, בהדרכת תלמיד חכם וירא שמים מרבים, כי כמו שנראה יש הרבה אברכים שאינם מוחים בביתם, בעניני צניעות שונים, בגלל שאין הם יודעים שיש בעיה בזה, או שֶׁגּוֹיִם הולכים כך, או מלביש של גברים אצל הגויים, ובגלל זה הבית מִתְדַּרְדֵּר, כמו שכל אחד מבין שכשאינו לומד הלכות שבת, או הלכות פסח וכדומה, אינו יודע מה מותר ומה לא, אותו דבר גם כן כאן, ויש בתים של אברכים חשובים, שאי אפשר להאמין שזה הבית שלהם בגלל מה שֶׁקּוֹרֶה שם, וזה מוטל על האברכים, וכן על מנהלי הישיבות וכוללים, לעשות בזה.
בעזרת ה' יתברך.
פסק הלכה
שנתפרסם בשנת תרפ"ח
בית דין צדק לכל מקהלות האשכנזים פעיה"ק ירושלים תובב"א
בנשיאות רבינו הגאב"ד מרן יוסף חיים זוננפלד שליט"א [זצוק"ל], פעיה"ק ירושלים ת"ו יום יא לחודש אייר שנת תרפ"ח
כאשר בעוה"ר פשתה המספחת של מלבושי שַׁחַץ, ופרצו גדרי הצניעות, סָמֶל עַמֵּנוּ הקדוש, מאז ומעולם, באופן מבהיל מאד ה' ירחם.
ורבים מיראי ה' פונים אלינו להורות להם את הדין והדת.
והנה אם כי הַמְפֻרְסָמוֹת אין צריכות ראי', אך מחמת דדשו בה רבים בעוה"ר.
והורגלו במלבושים קצרים ובבתי יד קצרים, עד אשר הרבה מהמון עם נשכח מהם חומר האיסור ונעשה להם כהיתר ח"ו.
על כן הננו להודיע בזה כי כל אשה ישראלית חייבת ע"פ דין תוה"ק ללבוש בגדי צניעות כאשר נהגו בנות ישראל הכשרות מאז ומעולם בלא שום שינוי
דהיינו במלבושים ארוכים עד קצה האחרון היותר אפשר,
ומצד הראש יכסה את כל בית הצואר כמנהג הצנועות ובבתי ידים ארוכות עד כפות הידים.
וכן בשאר הבגדים חייבות לנהוג צניעות.
וחלילה ללבוש אַנְפְלָאוֹת מְנֻקָּבוֹת מעשה רֶשֶׁת אשר הָרֶגֶל נראה מתוכן.
או אנפלאות מִגְוָן עור הגוף.
כל אלה פִּגּוּל הוא לנו אומה קדושה וטהורה מדור דור.
וכמו כן כל אחד מחויב לחנך את בנותיו הקטנות בצניעות וקדושה שגם הן תלבשנה בגדי צניעות ולכל הפחות שהשמלה תכסה בְּאָרְכָּהּ את רוב הרגל, ובתי ידים שֶׁיְּכַסּוּ את רוב היד.
ובשכר זה יקויים בנו מקרא שכתוב וִהְיִתֶם לי סגולה מכל העמים וגו' ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש, ונזכה לגאולה קרובה בב"א.
בד"צ לכל מקהלות האשכנזים
נאם מרדכי ליב רובין נאם יצחק במוהר"א ז"ל פרנקיל נאם דוב צבי קארעלנשטיין
ראיתי הַכָּתוּב מהרה"ג הביד"צ נ"י ויאשר כחם וחילם לתקן הפרצות. ובעה"ח המחכה לישועה קרובה יוסף חיים זאנענפלד
דברי הגאונים הצדיקים הנ"ל תקיפי דארעא דישראל זצוק"ל אינם צריכים חיזוק, ובוודאי שמצוה רבה לשמוע בקולם ולהוסיף גדרים בדרכי הצניעות כמקובל לנו מדור דור וע"ז נאמר לא תסור מכל אשר יורוך ימין ושמאל וגדולה המצוה הזאת כי תגן עלינו בעקבתא דמשיחא ולזכותינו לראות בקרוב בביאת משיחנו בב"א.
הכו"ח טוב לחודש מרחשון תש"ל פעיה"ק ירושלים ת"ו
נאם פנחס עפשטיין ראב"ד ירושלים עיה"ק תובב"א
נאם דוד הלוי יונגרייז
נאם הק' משה ארי' פריינד
נאם ישראל באאמו"ר הגה"ק מהרי"צ זצוק"ל דושינסקי
- שערות עצמה: הגם ברוך ה' בזה מוזהרים מאוד, הרי זה ידוע לכל המקרה הנורא שקרה אצל האריה דבי עילאי, שכשפתחו קבר של אשה שהלכה עם שערותיה, וכל הראש שלה היה מלא עם תולעים באותה צורה שבו הלכה עם שערותיה, החתם סופר אמר בדרשתו (דרשת חתם סופר) שמבטיח שהבנים של אשה שהולכת עם שערותיה, לא יהיו טובים יותר מהוריהם, שכל אחד רוצה אחרת, גדול אחד שישב שם בשעת הדרשה, קפץ ואמר, שֶׁשִּׁקֻּצִים וּרְקוּבִים רחמנא ליצלן הם יהיו.
- החתם סופר כותב (אורח חיים לו) אפילו בבית אסור לאף שערה להיות מגולה, וצריך להזהר גם על השערות שבין האזנים למצח, כי הזוהר הקדוש אומר שזה קללה רחמנא ליצלן למי שמגלה אותם, ומי שאינו רוצה להנזק אלא לזכות לברכות יזהר על זה, עד כאן.
לכן צריכים להיות מוזהרים שלא ישימו את המטפחת למעלה מהאזניים רק לכסות אותם.
- יש איסור גדול ללבוש מלבושים שהם אפילו רק קצת שקופים, כמו כן גם גרביים, ובספר הקדוש מחניך קדוש כותב שאפילו ילדים קטנים אסור להלביש אותם.
- בגדים צמודים אסורים על פי התורה (ספר מחניך קדוש).
- היעב"ץ בסידורו והחפץ חיים במכתב כותב שללכת לבוש שלא בצניעות מעמיד בסכנה את הילדים הקטנים ה' ישמרנו, בספר שומר אמונים מובא מעשה נורא כמו שרואים שההורים מעמידים עצמם ואת ילדיהם גם אחרי 120 שנה.
- המעשה מובא בספר שומר אמונים (מבוא השער פרק ט"ז) ששמע מאחד שאביו או דודו, היו שם בשעת מעשה, קרה פעם שהוא נסע לדרכו לסחורה עם סוחרים אחרים, ונסעו ליד שדה ופתאום נשמעו קולות נוראים וְהִיסְטֶרִיִים יהודים! יהודים! רחמו עלינו והושיעו אותנו, נכנסו לבית שמשם נשמעו הקולות, בְּחָשְׁבָם שהנה הם הולכים למצוא שם גזלן עם גרזן גדול שרוצה להרוג מישהו.
אבל בְּהַגִּיעָם שָׁם לָרִוב תַּדְהֵמָתָם רָאוּ שם אש גדולה ועל האש סיר גדול, ובסיר מונחים הרבה בגדים ושמלות, וְהַסִיר מִתְבַּשֵּׁל, ואשה זקנה מכניסה את ידיה לסיר, ולקחה בידיה השמלות החמים, והלבישה אותם על אשה צעירה, עד שזה שָׂרַף את הגוף שלה, והיא בָּכְתָה בקולות גדולים, וכך היה אותו הדבר חוזר על עצמו שוב ושוב, והבינו הסוחרים שאין זה דבר אנושי רק עונש לנשמות שחטאו [ומסיק שם] מן הסתם האשה הזקנה היא אמה של הצעירה שלא חינכה אותה לצניעות, וְזֶה הָעֹנֶשׁ שֶׁלָּהּ שֶׁהִיא עוֹמֶדֶת וְשׂוֹרֶפֶת אֶת בִּתָּהּ, כמו שכתוב "יְדֵי נָשִׁים רַחֲמָנִיּוֹת יַלְדֵיהֶן בִּשְּׁלוּ" הידים של האמהות שאין להם רחמנות באמת על בנותיהם, ומניחים להם ללבוש מה שלבם חפץ, עוד יבשלו בעצמם את בנותיהם ה' ישמרנו.
לכן צריך להיות מוזהרים שלא לרחם על הבנות כגון כשמאוד חם בחוץ, אפשר ללכת חלילה עם בגדים דקים ללא גרביים בגדים קצרים וכדומה כי זה לא רחמנות באמת.
- ההורים צריכים לגדל את בנותיהם, שילכו בצד שכגבר עובר ברחוב וכדומה, וכמו שזקנותינו היו נוהגות אף שהיו לבושות יותר בצניעות מהיום.
- יש פירצה גדולה בעת חתונות שנשים נכנסות לגברים בעת שרוקדים לראות, וזה מוטל על בעל השמחה להשגיח שהשמחה יהיה בעדינות ובקדושה, שהאבות היורדים מלמעלה מעולם האמת ישמחו, בגלל שאם לא עושים כן זה חלילה הפוך, וכן האורחים הבאים להשתתף גם כן מחויבים להשגיח על זה. [וכל מי שבידו למחות כו'].
- יש איסור תורה על בתולות שגוזרים שערותיהן מאוד קצר, [אחד מהאופנות של הבעל דבר] כך כותב הרמב"ן (הלכות עכו"ם פרק י"ב, הלכה י') בשו"ע (קפ"ב) כל בעל מחויב להזהיר בבית, שלא יעשו כן אפילו לבתולות צעירות כי נשים דעתן קלות.
- המכשולות של נשים שהולכות לרופאים מאוד גדולות לכן אנו מדפיסים כאן את הנוסח שהבית דין בירושלים פרסמו לפני 45 שנים אודות ענין זה.
ב"ה
לאפרושי מאיסורא
מטעם הרבנים הגאונים
הבד"צ לכל מקהלות האשכנזים שליט"א.
י"ג טבת תרצ"ב לפ"ק, פעה"ק ירושלם ת"ו.
כאשר רבים מיראי ה' התלוננו לפנינו על פרצה בדת הנעשית מבלי יודעים, שֶׁנָּשִׁים הַדּוֹרְשׁוֹת בְּרוֹפְאִים מִתְּיַחְדוֹת עִם הָרוֹפֵא בְּחַדְרוֹ וְעוֹבְרוֹת עַל אִסּוּר דְּאוֹרָיְיתָא לזאת הננו לפרסם בזה דין תוה"ק שאסור לאשה להתיחד בחדר אחד עם איש אפלו אם הוא רופא ומעיין ברפואתה, ובנות ישראל הכשרות ישמרו עצמן מאיסור חמור הזה, ויעשו שאלת מורה צדק תחלה איך להנצל מאיסור יחוד בשעה שהן צריכות לדרוש בעצת הרופא.
ולהשומעים יונעם, והי"ת ישמרנו מכשלון ח"ו וירים קרן תוה"ק ומצותיה.
בד"צ לכל מקהלות האשכנזים
נאם פנחס בהגר"י ז"ל עפשטיין
נאם שמחה בונם וועדנער
נאם דוד הלוי יונגרייז
- גם מקילים שמלבישים ילדים חולצות בקיץ עם שרוולים קצרים למעלה שזה לא מתאים עם ההלכה (עיין סימן ד' במגן אברהם, וגר"ז סימן יעב"ץ ומ"ב), בפרט כמו שחז"ל אומרים שהעולם עומד על תורתם של בית רבן צריך להקפיד שילמדו בקדושה ובטהרה, ולא לגעת במקומות המכוסים באמצע הלימוד שזה אי אפשר למנוע בשרוולים קצרים.
- גם אנשים לא יודעים והולכים במנעלים צבועים, והנודע ביהודה הזהיר מאוד אודות הפירצה הזאת (דרושי צל"ח).
- הרה"ק ר' יהונתן אייבשיץ (יע"ד דרוש י"ב) כותב האשה שאינה מכסה את צוארה [זה לא אומר אחרי הצואר, רק הצואר לבדה, שלדאבוננו כמעט אף אחת לא שומרת על זה]. לא תנצל מדינה של גיהנם ועונשה גדול מאוד, ה' ירחם.
ללבוש כובעים, (שולחן ערוך יורה דעה קפ"ב)
- הייטב פנים [מהגה"ק בעל ייטב לב] כותב בשם רבו [הגה"ק מהר"צ מרימינאב זצ"ל] שבדיוק כמו שעוברים על בל יראה ובל ימצא על חמץ בפסח אם יש חמץ בביתו, כמו כן עוברים כן אם יש בביתו הכובעים האלו שהנשים הולכות, בדומה לזה כותב הקדושת יום טוב (פרשת אחרי, מטות) אותם העוברים עם הכובעים עוברים הרבה עבירות ומוטל על בעלה להגיד לה מוסר, שלדאבוננו בדברים האלו ישנם התירוצים של "שלום בית", ועל דברי העולם הזה כן מתווכחים (ועיין עוד שאלות ותשובות ד"ח ח"ב יורה דעה).
מסור
- לדאבוננו הענין של "מסור" נפרץ מאוד חלקי בגלל שאין יודעים מה משמעות המילה "מסור" ולא מבין החומרה בזה, המשמעות של המילה "מסור" אומרים חז"ל [חושן משפט שפ"ח] אפילו אם אחד רק אמר שהולך להיות מסור אף שהוא עוד לא עשה את זה, אפילו רק כסף קטן, הוא מקבל תיכף ומיד את התואר "מסור" ומותר להרוג אותו, וכל הקודם להרוג אותו זוכה במצוה, וכמו שאנו חיים בעוונותינו הרבים בדור שמוכר את עצמו לגמרי על הכסף, מאוד נחוץ להכניס את זה לראש הילדים הקטנים, עוד לפני שיש נסיונות, החומרה של "להלשין" בגלל שחוץ ממה שהזכרנו לעיל אומר גם הרמב"ם שאין לו עולם הבא, זאת אומרת שאחרי המאה ועשרים שלו, אין לו שום סיכוי להיפגש עוד פעם עם אבותיו ורבותיו, הכל בגלל כמה דולרים.
כבוד לזקנים
- מאוד מוזנח אפילו אצל אנשי מעשה הנושא של מפני שיבה תקום, שעל פי ההלכה צריך אפילו באמצע התפילה (ברכ"י יורה דעה רמ"ד, ועיין נחל קדומים, קדושים).
לשון הרע
- כתוב בספרים הקדושים (חובת הלבבות) שהמדבר לשון הרע מעביר את כל מצוותיו שהוא עמל עליהם הרבה ונוטל על עצמו את כל העבירות של האיש שדיבר עליו לשון הרע, וחוץ מזה נתגלגל בכלב.
- איתא בשולחן ערוך, (סימן שג סעיף י"ג, מגן אברהם סעיף קטן י"ג, פרי מגדים, שולחן ערוך הרב, מע"ר להגר"א) אסור להיות בכיס בשבת כלום אפילו בבית, רק ביד שלו, ואנשים מקילים בזה.
- על פי הלכה צריך להית נזהר לא להכניס את הציצית בתוך המכנסים, וכתב המשנה ברורה סימן ח' קכ"ו, שמי שעושה כן, מבזה את המצוות של הקדוש ברוך הוא ויתן על זה דין וחשבון, לכן צריך להרגיל את הילדים גם כן על זה.
- לדאבוננו נפרץ מאוד כמעט בכל הבתים לשמוע קלטות של מוזיק, וכלול בזה גם כן ששומעים קלטות של חתונות ששומעים שם מוזיק, אין לזה היתר על פי הלכה (אורח חיים תק"ס, ואחרונים) וחכמים ז"ל אומרים שבית ששומעים שם מוזיק סופה תחרב, (סוטה מח.) ממש נורא ואיום.
- גם יוצאים חדשים לבקרים קלטות מלאים עם ליצנות שאין שום היתר לשמוע אותם, ומרגילים את הילדים לליצנות, שיכול למנוע מהם עולם הבא (תנא דבי אליהו רבא כד), חוץ מזה שזה גורם גדול לביטול תורה, לגדולים וגם לקטנים.
- אנו יודעים שודאי כל יהודי יש לו שעור קבוע ללימוד התורה, אנו רוצים רק לעורר שאפילו לבטל יום אחד לחינם ההפסד הוא גדול בל יתואר, הרה"ק ר' שעפטיל זצ"ל, בנו של השל"ה הקדוש כותב שללמוד גמרא עם תוספות, הוא נחוץ כמו להניח תפילין, הרה"ק מקאמארנא כותב (נתיב מצותיך, עמוד קא) אפילו צדיק שהוא גדול כמו משה רבנו ור' שמעון בר יוחאי, אינו יכול להיות יום אחד ללא תורה.
- בספר הקדוש "הגן ודרך משה" (יום ט"ו) כותב שכל יהודי ששומע ברכה מיהודי אחר צריך לענות "אמן" אפילו אם שומע מאשה או מילד קטן, אם לא הוא נענש חלילה וחס לא לחיות, חוץ מזה כל יהודי מחויב לומר את הברכות בקול כדי שכל אחד ישמע ויוכל לענות אמן, שהרי "אמן" הוא עדות על הברכה שהוא אמת.
עוד כתוב בספר (יום ט') אם אתם רוצים להציל את עצמכם ממגיפה רחמנא ליצלן, וכן ילדיכם הקטנים לא ינזקו בכלום, רק יגדלו בבריאות איתנה, שמור על עצמך לא לדבר בבית המדרש בפרט בשעת התפילה, שאם כן הוא משול לרוצח, שהורג חלילה וחס ילדים קטנים, [חוץ מזה שהוא הורג אותם ברוחניות, כי הם לומדים גם כן לשוחח בעת התפילה].
- אם עד היום הוא לא נזהר בזה כמו שצריך, יתקן את זה וימנע מאחרים לשוחח בעת התפילה.
- עוד כתוב שם (יום ח') שכל קטרוג בשמים ה' יתברך משתיק חוץ אם המלאך מספר שיהודים מדברים בעת התפילה, ותיכף נותן ה' רשות למלאך הרע, להזיק בעולם רחמנא ליצלן.
- מי שאומר אמן יהא שמיה רבא בקול הוא מציל נשמות של זקניו וקרוביו מהגיהנם, וכל שכן נשמת עצמו, אם הוא ישפט לגיהם (שו"א רנ"ח), [אם האבא לא אומר כראוי גם הבן אינו אומר].
- מעניין ששומעים תמיד מפה ומשם, אודות משיח לדוגמא מותר למשיח כבר לבוא, כבר הגיע הזמן, ריבונו של עולם שלח כבר את המשיח, וכדומה, ומובן שאפילו מי שלא אומר גם כן מקוה כל רגע שהוא כבר יבוא, ונפטר מכל הצרות, ועיקר צער השכינה, שכינתא בגלותא, עכשיו תתארו לעצמכם אם יבוא עכשיו חכם מרחוק ויתן עצה איך להביא אותו הרי כל אחד לא היה יושב בשקט והיה עובד עם כל כוחותיו, להביא אותו, וכאן יש לכם את העצה, לומר אמן יהא שמיה רבא בקול, ולהרגיל את ילדיו לזה, כמו שהקדוש האלקי ר' ייבי היה צועק שזה הגורם לגלות הארוכה, גם גזירות ת"ח היו בגלל זה, (שו"א מאמר פת"ש עמוד רנו).
- ויהי רצון מלפני אבינו שבשמים שישלח לנו במהרה את אליהו הנביא לבשרינו בשורת הגאולה השלימה ונודה לה' שיר חדש על גאולתינו ועל פדות נפשנו במהרה בימינו אמן.
המשך מגליון קודם
מספר זכרון
"וְטוֹבָה אֲנִי בְּעֵינָיו"
סדר יומה היה עמוס מאוד בגידול 11 ילדיה בלעה"ר, ובעשית חסד, ובכל זאת, לא התישבה לארוחת בוקר לפני אמירת ברכות השחר. והקדישה זמן לברך כל ברכה בקול ובכוונה, כדי שיענו "אמן" אחריה. הקפידה על ברכת "אשר יצר" לברכה מילה במילה. ולא פסחה על י"ג "אני מאמין".
החזיקה מעמד בזכות אמונתה ובטחונה בה': רבות רעות שבעה נפשה מהמחלה הנוראה, 14 שנה של יסורים, ניתוחים וטיפולים שונים ומשונים, והיא קיבלה את כל מכאוביה באהבה, והצדיקה עליה את הדין. כמה וכמה פעמים שאפסה כל תקוה, הרופאים לא נתנו סיכוים והיא באמונתה האיתנה לא ויתרה, ופעם אחר פעם ניצלה בכוח אמונתה ובטחונה בה'.
הנס הגלוי של הרשב"י זי"ע
לפני כשנה ומחצה היתה צריכה לעבור ניתוח קשה, ולהבחל"ח כ"ק האדמו"ר שליט"א נסע לציון הרשב"י זי"ע, וחילק שם קונטרסים וספרים מהזוהר הקדוש, ואחר השתטח על הציון הקדוש, וכה התפלל וביקש מהרשב"י זי"ע ואמר: רבי שמעון אני מוכן לסבול בזיונות בשבילך אנא תעתיר ותבקש מלפני כסא הכבוד שתתבטל הגזירה, ואם ח"ו חייבים לעבור את הניתוח כי כך עלתה לפניו יתברך, לכל הפחות שלא ימצאו כלום ושלא ישאר מהמחלה, ולאחר מכן נסעו לבית חולים עם אחת מבנותיה הרבניות, והאדמו"ר אמר להם, תראו שהרופא לא ימצא כלום, והכל יהיה נקי, בזכות הרשב"י, ולאחר מכן נכנסה הרבנית לניתוח מסובך, שהיה צריך לקחת הרבה שעות, ואחרי שעה וחצי יצא הרופא המנתח ואמר, שאינו יודע למה עשה ניתוח, כי לא מצא כלום, ולא ביקש כסף על הניתוח, וזה ממש נס ומופת מהרשב"י זי"ע, ובאמת סבלה הרבה מהמחלה בעיקר בחו"ל, ופה בארץ ישראל היתה לה מנוחה כחמש שנים, בזכות קדושת ארץ ישראל, רק באחרית ימיה חזרה המחלה, ואכלה בה, ובוודאי הזדככה ביסורים, כדי שתעלה לגנזי מרומים נקיה וזכה. המשך בגליון הבא
המשך מגליון קודם
מספר זכרון
"וְטוֹבָה אֲנִי בְּעֵינָיו"
כאמרם ז"ל, (ברכות דף ה.): תניא רבי שמעון בן יוחאי אומר שלש מתנות טובות נתן הקדוש ברוך הוא לישראל, וכולן לא נתנן אלא על ידי יסורין, אלו הן תורה וארץ ישראל והעולם הבא, תורה מנין שנאמר אשרי הגבר אשר תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו, ארץ ישראל דכתיב כי כאשר ייסר איש את בנו ה' אלהיך מיסרך וכתיב בתריה כי ה' אלהיך מביאך אל ארץ טובה, העולם הבא דכתיב כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחות מוסר, עכ"ל. הרבנית ע"ה הבינה שהיא מתקרבת לעולם שכולו טוב, הכינה את עצמה היטב נפרדה מכל צאצאיה, הרעיפה ברכות על ראש כל אחד ואחד, במיוחד ביקשה מבנותיה שיתנהגו בצניעות ושילכו בדרך התורה.
בקדושת החג נשתנתה צורתה לטובה: דבר פלא היה זה שבערב חג השבועות היו לה יסורים נוראים וחשבו שהגיע קיצה, והתאספו כל בני המשפחה – רק נכנס קדושת החג נשתנה צורתה לטובה. קיבלה כוחות מחודשים ולא הרגישה צער ומכאוב – עד צאת החג שאז שבו אליה יסוריה, השתתפה בסעודות החג כשהיא יושבת בראש השולחן, ורווה נחת מבניה ומבנותיה בשמחה ובטוב לבב. ובמוצאי החג עשו לה סעודת הודיה על שזכתה להשלים שבעים שנותיה, ובירכה את כל ילדיה וצאצאיה בברכות נאמנות ומאליפות.
נשארה בדעה צלולה עד פטירתה: בערב שבת האחרון לחייה, הדליקה נרות השבת בברכה, בליל שבת שוב נפרדה מכולם בברכת "גוט שבת" לכל אחד, נשארה בדעה צלולה עד פטירתה. אור ליום ב' י"א סיוון כבו המאורות, נצחו אראלים את המצוקים ונשבה ארון הקודש, הרבנית החשובה ע"ה, נסתלקה לגנזי מרומים כשהיא בת שבעים שנה. הלויתה התקיימה ביום ב' בצהריים כשרבים מתושבי בית שמש וירושלים אפופי יגון מלווים אותה למנוחות עולמים, ומבכים מרה את האבידה שאין לנו תמורתה.
זכתה והשאירה אחריה דור ישרים מבורכים כולם גאונים וצדיקים גדולי תורה ומורי הוראה בישראל. ת.נ.צ.ב.ה.
