המשך דרשות (18-25) על הערב רב וכל המסתעף

 

המשך דרשות על הערב רב וכל המסתעף

18-25

וזה תוכן הדרשות בקיצור:

דרשה # 18

ס"ב. שאלה, שמעתי שכבודו אמר שמי שלא לומד זוהר אוי להם שהם גורמים עניות וחרב וביזה והרג והשמדות בעולם? איך אפשר לומר על הרבי שלי דבר כזה? הלא יש לו רוח הקודש?

תשובה! כך כותב תקוני זהר (תקון ל'): בההוא זמנא וכו', רוח הולך ולא ישוב לעלמא, ודא איהו רוחא דמשיח וי לון מאן דגרמין דיזיל ליה מן עלמא, ולא יתוב לעלמא, דאלין אינון דעבדי לאורייתא יבשה, ולא בעאן לאשתדלא בחכמה דקבלה. וי לון דגרמין עניותא וחרבא וביזה והרג ואבדן בעלמא.

תרגום: בעת ההיא וכו´, רוח הולך ולא ישוב לעולם, וזהו רוחו של משיח אוי להם לאלו שגורמים שיסתלק וילך לו מהעולם ולא יוכל לשוב לעולם, שהמה הם העושים את התורה ליבשה, ולא רוצים להשתדל בחכמת הקבלה. אוי להם שהם גורמים עניות וחרב וביזה והרג והשמדות בעולם.

וכן כתוב בהסכמת הרב מנחם מענכין על איפה שלימה:

ומה ישיבו בני נשא על המאמר המבהיל בתיקוני זוהר (תקון ל´): "וי לון דגרמין דיזיל ליה רוחו של משיח מן העולם ולא ישוב לעולם שהם עושים את התורה יבשה ולא רוצים להשתדל בחכמת הקבלה וכו'", כמה נפישא חיל' של המאמרים הללו שנוקבים ויורדים לפני לפנים חדרי לבו של אדם המאמין האמיתי, תסמרנה שערותיו ובשרו נעשה חידודין, בהעלותו על ליבו כי עניות דישראל והגזרות והמלחמות המשסות וההריגות הוא בעצמו גורם לזה מפני שלא עוסק בחכמת הקבלה, ובפמליא של מעלה העני חייבו על דלותו ושפלותו, ההרוג על הריגתו, כל זה נקרא חטאים שבין אדם לחבירו, אשר גם יוה"כ אין מכפר עליהם, אוי לנו מיום הדין והתוכחה.

היוצא לנו מזה, כי היה חילוני לא שומר שבת ולא יום הכיפורים מין וכופר, לא היה מזיק לכל עם ישראל, ואין לו ליתן דין וחשבון רק על עצמו ולא על אחרים.

 

דרשה # 19

ס"ג. שאלה, שמעתי שכבודו אמר שמי שלא לומד זוהר לא יהיה להם חלק בעוה"ב? איך אפשר לומר על הרבי שלי דבר כזה?

תשובה! כך כותב הרב הקדוש רבנו חיים ויטאל זצ"ל בהקדמה לעץ-חיים:

"וכל הגבעות התקלקלו" – הם התלמידי חכמים הבחורים הנקראים גבעות אצל בחינת ההרים הנזכרים. הנה הגבעות אלו נתקלקלו לגמרי כי בראות התלמידים הקטנים את הגדולים, ההרים הרמים רודפים יומם ולילה אחרי הפשטים ואינם עוסקים בחכמת הקבלה, ואינם יודעים כי מיראתם ליכנס בה הם נמנעים מלהתעסק בה, וע"כ גבעות אלו נתקלקלו, ולבם שורש פורה ראש ולענה ועלתה בהם חלודת טיט ורפש לכפור בחכמת האמת ואומרים שאין בתורה אלא פשטיה ולבושים בלבד, ואין ספק כי לא יהיה להם חלק בעוה"ב, כי תורת עוה"ב אינה כפשטה רק עד שם עוסקים ברזי תורה וסודותיה. וזה שלא טרח בה בעה"ז מע"ש לא יאכל בשבת, ועליהם נאמר "הנה עבדי יאכלו ואתם תרעבו וגו´".

 

דרשה # 20

ס"ד. שאלה, האם זה אמת מה שכבודו אמר שאי אפשר להיות ירא שמים בלי לימוד זוהר הקדוש, זאת אומרת שהראש ישיבה שלי אין לו יראת שמים?

תשובה, לא אני אומר את זה אלא השל"ה הקדוש אומר את זה:

וידוע שאמר לבניו שכל מי שלא טעם טעם חכמת הקבלה לא טעם טעם יראת חטא מימיו (ועיין ב"עשרה מאמרות")

 

דרשה # 21

ס"ה. שאלה, שמעתי שכבודו אמר שמי שלא לומד זוהר לא נקרא בנו של הקב"ה, זאת אומרת הרבי שלי שלא לומד זוהר הוא לא הבן של הקב"ה? איך אפשר לומר על הרבי שלי דבר כזה? הלא יש לו רוח הקודש?

תשובה! כך כותב הראשית חכמה: לימוד לפי הפשט נקרא "עבד", ולפי הסוד נקרא "בן". שכאשר האדם אינו יודע ומכיר את קונו אלא לפי הפשט בדרך כלל נקרא "עבד", וכאשר הוא "בן" הוא שיודע בסתרי תורה שהם באצילות כבן המחפש בגנזי אביו ונקרא "בן". (ראשית חכמה שער הקדושה פרק ז').

 

ס"ו. שאלה, שאלה שמעתי שכבודו אמר שמי שלא לומד זוהר לא ראה אורות מימיו? איך אפשר לומר על הרבי שלי דבר כזה? הלא יש לו רוח הקודש?

תשובה! כך כותב האוצרות חיים, וז"ל: כלל העולה, שחייב אדם לידע שמו יתברך, ומי שלא ראה חכמה זאת, לא ראה אורות מימיו, והכסיל בחשך הולך וכו' …. ובזכותא יבוא משיח צדקינו בב"א. (אוצרות חיים דף י"ח)

 

דרשה # 22

שמע ישראל???

ס"ז. שאלה, שאלה שמעתי שכבודו אמר שמי שלא לומד זוהר צועקים בנים למטה ביחוד ואומרים שמע ישראל ואין קול ואין עונה – זאת אומרת שאפילו שמע ישראל שאומרים לא נשמע בשמים? ועוד אמרתם: טוב שלא היה נברא בעולם ולא ילמד התורה שבכתב והתורה שבע"פ, איך אפשר לומר על הרבי הקדוש שלי שצועק בקולי קולות שמע ישראל, ואני צועק שמע ישראל שהרב יאמר דבר כזה? הלא הרבי שלי הוא צדיק קדוש וגדול הדור?

 

תשובה! מה שאצלך הוא צדיק זה לא אומר כלום, בואו ונראה מה כותב התיקונים על הצדיק הזה!

 

כך כתב בתקוני זהר (תקון תקונא ארבעין ותלת):

וְאוֹמְרִים שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, וְאֵין קוֹל וְאֵין עוֹנֶה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב אָז יִקְרָאֻנְנִי וְלֹא אֶעֱנֶה.

בְּרֵאשִׁית תַּמָּן אֲתַ"ר יָבֵ"שׁ, וְדָא אִיהוּ וְנָהָר יֶחרַב וְיָבֵשׁ (שם ה), בְּהַהוּא זִמְנָא דְאִיהוּ יָבֵשׁ וְאִיהִי יַבָּשָׁה, צָוְוחִין בְּנִין לְתַתָּא בְּיִחוּדָא וְאָמְרִין שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, וְאֵין קוֹל וְאֵין עוֹנֶה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי א כח) אָז יִקְרָאוּנְנִי וְלֹא אֶעֱנֶה.

תרגום: תִּקּוּן אַרְבָּעִים וּשְׁלֹשָה, בְּרֵאשִׁית, שָׁם אֲתַ"ר יָבֵ"שׁ, וְזֶהוּ נָהָר יֶחֱרַב וְיָבֵשׁ, בְּאוֹתוֹ זְמַן שֶׁהוּא יָבֵשׁ וְהִיא יְבֵשָׁה, צוֹוְחִים הַבָּנִים לְמַטָּה בְּיִחוּד וְאוֹמְרִים שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, וְאֵין קוֹל וְאֵין עוֹנֶה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב אָז יִקְרָאֻנְנִי וְלֹא אֶעֱנֶה.

 

וְהָכִי מָאן דְּגָרִים דְּאִסְתַּלַּק קַבָּלָה וְחָכְמָתָא מֵאוֹרַיְיתָא דִבְעַל פֶּה וּמֵאוֹרַיְיתָא דְבִכְתָב, וְגָרִים דְּלָא יִשְׁתַּדְלוּן בְּהוֹן, וְאָמְרִין דְּלָא אִית אֶלָּא פְּשָׁט בְּאוֹרַיְיתָא וּבְתַלְמוּדָא, בְּוַדַּאי כְּאִלּוּ הוּא יְסַלֵּק נְבִיעוּ מֵהַהוּא נָהָר וּמֵהַהוּא גָן, וַוי לֵיהּ טַב לֵיהּ דְּלָא אִתְבְּרִי בְּעָלְמָא וְלָא יוֹלִיף הַהִיא אוֹרַיְיתָא דְבִכְתָב וְאוֹרַיְיתָא דִבְעַל פֶּה, דְּאִתְחַשַּׁב לֵיהּ כְּאִלּוּ אַחְזַר עָלְמָא לְתֹהוּ וָבֹהוּ, וְגָרִים עֲנִיּוּתָא בְּעָלְמָא וְאוֹרֶךְ גָּלוּתָא.

תרגום: וְכָךָ מִי שֶׁגּוֹרֵם שֶׁתִּסְתַּלֵּק קַבָּלָה וְחָכְמָה מִתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה וּמִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, וְגוֹרֵם שֶׁלֹּא יִשְׁתַּדְּלוּ בָהֶן, וְאוֹמְרִים שֶׁאֵין אֶלָּא פְשָׁט בַּתּוֹרָה וּבַתַּלְמוּד, בְּוַדַּאי כְּאִלּוּ הוּא יְסַלֵּק אֶת הַמַּעְיָן מֵאוֹתוֹ נָהָר וּמֵאוֹתוֹ גַן. אוֹי לוֹ, טוֹב שֶׁלֹּא נִבְרָא בָעוֹלָם וְלֹא יִלְמַד אוֹתָהּ תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, שֶׁנֶּחְשָׁב לוֹ כְּאִלּוּ הֶחֱזִיר הָעוֹלָם לְתֹהוּ וָבהוּ, וְגוֹרֵם עֹנִי בָּעוֹלָם וְאֹרֶךְ הַגָּלוּת.

 

 

דרשה # 23

ס"ח. שאלה, כבודו כתב שהערב שולטים על ישראל, וכל אלה בעלי חמס, חס מלהזכיר לומר דברים כאלה?

הערב רב שולטים על ישראל

הראשים על ישראל יהיו בכל אתר ואתר – הערב רב, וכל יראי השם יהיו בצער ובדוחק תחתם – המה יהיו הדיינין ויקבלו שוחד, ותמלא הארץ חמס מפניהם.

ה"רעיא מהימנא" משה רבנו ע"ה מביא (בפרשת נשא דף קכ"ו ע"א), וזה לשונו: 

אָמַר לֵיהּ רַעְיָא מְהֵימָנָא, בְּאוֹמָאָה עֲלָךְ בִּשְׁמָא דִּיְדוָֹ"ד, לָא תְּאַחֵר בְּכָל יְכוֹלְתָּךְ, דְּהָא אֲנָא בְּצַּעֲרָא סַגֵּי. (שמות ב) וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ, עוֹזִר לִי, לְאַפָּקָא לִי מֵהַאי צַּעֲרָא, בְּהַאי קְבוּרָה דְּאִתְּמַר עָלַי, (ישעיה נג) וַיִּתֵּן אֶת הָרְשָׁעִים קִבְרוֹ, וְלָא אִשְׁתְּמוֹדְעָן בִּי, וַאֲנִי חָשִׁיב בְּעֵינַיְיהוּ בֵּין עֵרֶב רַב רַשִׁיעֲיָיא, כְּכֶּלֶב מֵת דְּסָּרַח בֵּינַיְיהוּ, דְּחָכְמַת סוֹפְרִים תִּסְרַח בֵּינַיְיהוּ, בְּכָל קַרְתָּא וְקַרְתָּא, וּבְכָל אֲתָר דְּיִשְׂרָאֵל מְפוּזָרִין בֵּינַיְיהוּ בֵּין מַלְכְּוָון. וְאִתְהַדְּרוּ אִינּוּן עֵרֶב רַב רַעְיָין עַל יִשְׂרָאֵל, עָאנָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּאִתְּמַר בְּהוּ (יחזקאל לד) וְאַתֵּן צֹּאנִי צֹּאן מַרְעִיתִי אָדָם אַתֶּם, וְלֵית לוֹן יְכוֹלֶת לְמֶעְבַּד טִיבוּ עִם תַּלְמִידֵי חֲכָמִים.

אָמַר לוֹ רוֹעֶה הַנֶּאֱמָן, בִּשְׁבוּעָה עָלֶיךְ בְּשֵׁם ה', אַל תְּאַחַר בְּכָל יְכָלְתְּךְ, שֶׁהֲרֵי אֲנִי בְּצַעַר רַב. (שמות ב) וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ, עוֹזֵר לִי, לְהוֹצִיאֵנִי מִצַּעַר זֶה, בִּקְבוּרָה זוֹ שֶׁנֶּאֱמַר עָלַי, (ישעיה נג) וַיִּתֵּן אֶת הָרְשָׁעִים קִבְרוֹ, וְלֹא נוֹדָע בִּי, וַאֲנִ חָשׁוּב בְּעֵינֵיהֶם, בֵּין עֵרֶב רַב הָרְשָׁעִים, כְּכֶלֶב מֵת שֶׁסָּרַח בֵּינֵיהֶם, שֶׁחָכְמַת סוֹפְרִים תִּסְרַח בֵּינֵיהֶם בְּכָל עִיר וָעִיר וּבְכָל מָקוֹם שֶׁיִּשְׂרָאֵל מְפֻזָּרִים בֵּינֵיהֶם בֵּין הַמְּלָכִים. וְחָזְרוּ אוֹתָם עֵרֶב רַב רוֹעִים עַל יִשְׂרָאֵל, צֹאן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (יחזקאל לד) וְאַתֵּן צֹאנִי צֹאן מַרְעִיתִי אָדָם אַתֶּם, וְאֵין לָהֶם יְכֹלֶת לַעֲשׂוֹת טוֹב עִם תַּלְמִידֵי חֲכָמִים.

 

וְאַנְשֵׁי חַיִל וְיִרְאֵי חֵטְא מְסוֹבְבִים מֵעִיר לָעִיר וְלֹא יְחוֹנָנוּ, וּמַחֲרִימִין עֵרֶב רַב בֵּינַיְיהוּ. וְלָא יַהֲבִין לוֹן בְּאַתְרִין סַגִּיאִין אֶלָּא דָּבָר קָצּוּב, דְּלָא יְהֵא תְּקוּמָה לִנְפִילוּ דִּלְהוֹן, וַאֲפִילּוּ חַיִּי שָׁעָה. וְכָל חֲכָמִים וְאַנְשֵׁי חַיִל וְיִרְאֵי חֵטְא בְּצַּעֲרָא בְּדוֹחֲקָא בְּיַגוֹנָא, חֲשִׁיבִין כִּכְלָבִים. (מיכה ד) בָּנִים הַמְסוּלָאִים בַּפָּז אֵיכָה נֶחְשְׁבוּ לְנִבְלֵי חֶרֶשׂ בְּרֹאשׁ כָּל חוּצּוֹת. דְּלָא אַשְׁכָּחוּ אַכְסַנְיָא בֵּינַיְיהוּ.

וְאַנְשֵׁי חַיִל וְיִרְאֵי חֵטְא מְסוֹבְבִים מֵעִיר לְעִיר וְלֹא יְחוֹנָנוּ, וּמַחֲרִימִים עֵרֶב רַב בֵּינֵיהֶם. וְלֹא נוֹתְנִים לָהֶם בִּמְקוֹמוֹת רַבִּים, אֶלָּא דָּבָר קָצוּב, שֶׁלֹּא תִהְיֶה תְקוּמָה לִנְפִילָתָם, וַאֲפִלּוּ חַיֵּי שָׁעָה. וְכָל הַחֲכָמִים וְאַנְשֵׁי חַיִל וְיִרְאֵי חֵטְא בְּדחַק וְיָגוֹן, חֲשׁוּבִים כִּכְלָבִים, בָּנִים הַמְסֻלָּאִים בַּפָּז אֵיכָה נֶחְשְׁבוּ לְנִבְלֵי חֶרֶשׂ בְּרֹאשׁ כָּל חוּצוֹת. שֶׁלֹּא מָצְאוּ אַכְסַנְיָה בֵּינֵיהֶם.

 

וְאִינּוּן עֵרֶב רַב, אִינּוּן עֲתִירִין, בְּשַׁלְוָה, בְּחֶדְוָוא, בְּלָא צַּעֲרָא, בְּלָא יְגוֹנָא כְּלָל, גַּזְלָנִין מָארֵי שׁוֹחַד, דְּאִינּוּן דַּיָּינִין רֵישֵׁי עַמָּא. (בראשית ו) כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס מִפְּנֵיהֶם, עָלַיְיהוּ אִתְּמַר (איכה א) הָיוּ צָּרֶיהָ לְרֹאשׁ. בְּאוֹמָאָה עָלָךְ זִמְנָא תִּנְיָינָא, בְּחַי יְיָ צְּבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יוֹשֵׁב הַכְּרוּבִים, דְּכָל אִלֵּין מִלִּין לָא יִפְּלוּן מִפּוּמָךְ, בְּכָל יְכָלְתָּךְ לְמַלְּלָא בְּהוֹן קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וּלְאַחְזָאָה דּוֹחֲקָא דִּלְהוֹן. (ע"כ רעיא מהימנא) (אמור פ"ט ע"א כי אם בתולה וכו')

וְאוֹתָם עֵרֶב רַב הֵם עֲשִׁירִים בְּשַׁלְוָה, בְּשִׂמְחָה, בְּלִי צַעַר, בְּלֹא יָגוֹן כְּלָל, גַּזְלָנִים, בַּעֲלֵי שֹׁחַד, שֶׁהֵם דַּיָּנִים רָאשֵׁי הָעָם. (בראשית ז) כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס מִפְּנֵיהֶם. עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (איכה א) הָיוּ צָרֶיהָ לְרֹאשׁ. בִּשְׁבוּעָה עָלֶיךְ פַּעַם שְׁנִיָּה, בְּחַי ה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יוֹשֵׁב הַכְּרוּבִים, שֶׁכָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֹא יִפְּלוּ מִפִּיךְ, בְּכָל יְכָלְתְּךְ לְדַבֵּר אוֹתָם לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּלְהַרְאוֹת אֶת הַדּחַק שֶׁלָּהֶם.

 

דרשה # 24

 

ס"ח. שאלה כבודו כתב שהערב רב שולטים על ישראל, ויש מפורסמים שמפרסם אותם הסמאל – ראש דסטרא אחרא עולה לגדולה פתאום, והם מקליפת נגה, ועושין לעצמם ראש ולענה, שהוא שֵׁד יהודי מקליפת נׁגַּה?

 

תשובה!

הערב רב יש להם קימה פתאום – זהו הסימן  לדעת שהם אינם מצד הקדושה

עוד מהרב הקדוש מקאמרנא: כל תשוקת הערב רב לקפוץ בראש.

הרבי הקדוש מסאסוב אמר: כל מה שיש בקדושה יש נגדו בסטרא אחרא. הצדיקים כפופים לפני הסטרא אחרא, כי דרכם צלחה. יש מפורסמים שמפרסם אותם הסמאל – ראש דסטרא אחרא עולה לגדולה פתאום, אבל ראש דקדושה לאו בשעתא חדא.

הבעל שם טוב הקדוש אמר: יש מפורסמים שמפרסם אותם הסמאל – ראש דסטרא אחרא עולה לגדולה פתאום, אבל ראש דקדושה לאו בשעתא חדא.הרבי הקדוש מלובלין בהאי פחדא יתיב שמא אינו צדיק. כל צדיק צריך לבקש רחמים על עצמו, וכן כל אחד צריך לבקש רחמים, שיתקשר לצדיק אמת וינצל מראשי הערב רב. "קום עשה לנו" – כל תשוקת ערב רב עד היום – "נתנה ראש" – ששרשם מ"ראש", כידוע, ולכן כל חפצם לעלות בראש וראשון, והם מקליפת נגה, ועושין לעצמם ראש ולענה, שהוא שֵׁד יהודי מקליפת נׁגַּה, ואמר הצדיק הקדוש רבי משה ליב מסאסוב: ראשי תיבות עזאזל – זה לעומת זה עשה אלוקים ממש בדומה, שיהיו שניהם שווין במראה ובקומה ובדמים, שיש רבנים ורבי ושוחט וחזן וצדיק מסטרא דנגה קליפה קשה נגד כל אלו שיש בסטרא דקדושה, והם צרעת ממארת וצדיקיא אתכפיא קמייהו, כי דרכם צלחה. עיין (בספר דמשק אליעזר) משם מרן רבי ישראל בעל שם טוב, שיש מפורסמים שמפרסם אותם הסמאל הרשע, עיין שם, וכל ראשים של ערב רב נאמר בהם "קום" – בשעתא חדא יש לו קימה פתאום, אבל ראש דקדושת ישראל לאו בזמנא חדא… אבל לעשיו בזמנא חדא נהיר ליה, וכך הם ערב רב, וזה קום של ערב רב בשעתא חדא, ונעשה אותך לראש.

 

 

דרשה # 25

 

ס"ח. שאלה כבודו כתב שהערב רב רובו רע ומעוטו טוב, וטמא טמא יקרא, והוא נמצא בבני אדם שיש להם גאוה וגאון להיות רב ורבי וראש, מהיכן לקח זאת?

 

הנשפעים מהקליפה רובו רע ומעוטו טוב

בספר היכל הברכה (פרשת ויצא) רובו רע ומעוטו טוב, וטמא טמא יקרא, והוא נמצא בבני אדם שיש להם גאוה וגאון להיות רב ורבי וראש. כמה שאמר החסיד:הרבה בדיקות צריכין לבדוק לבבו, שלא יהיה כפרעה וכחירם – רשעים גמורים, שעשו עצמם אלוקות, ורוב קליפה זאת מצוי בין הלומדים וראשי עם ערב רב, ובקל יוכל לדחות מהקדושה להיות רובו רע, רוצה לומר, והטוב שבו חלף.