תפילה לזכות לצניעות וקדושה:
ריבונו של עולם, אבי אב הרחמן, מלא רחמים, זכני להיות קדושה וצנועה כמו שרה , רבקה, רחל ולאה, ותקרבני אליך יתברך בהתקרבות גדולה. אנא אלוקי ישראל, קבל תפילתי ברחמים וברצון כתפילת האמהות הקדושות, ועשה ברחמיך שאזכה להיות צנועה כל הימים. ותעבר בי את האמהות הקדושות, ותושיע אותי, ותגשים לי כל משאלות לבי לטובה ולברכה, וזכני להיות תמיד שמחה ומאושרת, אנא רחמן, זכינו לגאולה שלמה, ויתברך שמך לעולם ועד, אמן נצח סלה ועד.
להורדה:בקבצי pdf
עלון צניעות מספר1 עלון צניעות מספר2
להורדה : בקבצי word:
עלון צניעות עמוד1 עלון צניעות עמוד2 עלון צניעות עמוד3 עלון צניעות עמוד4
..
מדריך לצניעות בישראל
עלון יומי דהתאחדות הקהילות
כולל תשובות מכתבים ובירורים בענין הצניעות בישראל
עלון יומי בע"ה לכל ימי השנה
יום הששי / יא סיון / פרשת בהעלותך
לע"נ הרבנית הצדיקת מרת טויבא בת חיים אליהו ע"ה י' סיון תשע"ג
דף א – דבר המערכת [עוֹז וְהָדָר לְבוּשָׁהּ – וַתִּשְׂחַק לְיוֹם אַחֲרוֹן]
דף ב – הצניעות בהלכה [מכתבים של גדולי ישראל על הצניעות]
דף ג – מהמתרחש בעולם הצניעות לפני מאה שנה עד היום הזה [לִבְשִׁי בִּגְדֵי תִפְאַרְתֵּךְ עַמִּי]
דף ג- שמע בני [וְאַתְּ עָלִית עַל כֻּלָּנָה – סיפורי צדיקים על צניעות]
דף ד – שימו לב [המכשולות הגדולות בימינו – מוסר]
דף ד – מכתבים למערכת
יסודות הבית והנהגות הצניעות של־האשה, הם הם יסודות הקדושה. ולא עוד אלא שעיקר יצירתה מבראשית, היתה בַּכַּוונה הזאת, כמו שאמרו חז"ל על פסוק (בראשית ב', כ"ב) "וַיִּבֶן" ה' אלהים את הצֵּלָע אשר לקח מן האדם לאשה, תפס הכתוב סגנון "ויבן" אף שפישוטו הוא מלשון בניין, אבל בא בכך לרמוז שהקדוש ברוך הוא ברא אותה בבִינָה והתבוננות, בזה שלקח דוקא את אחת מצלעותיו של־אדם הראשון ולא ממקום אחר בגופו, כיון שהצלע הוא מקום צנוע, שהוא מכוסה אפילו כשהאדם אינו לָבוש. ועל כל אֵבֶר ואבר שהיה בורא בה, היה אומר, תְּהִי אשה צנועה, אשה צנועה. (כמובא בבראשית רבה פרשה י"ח אות ב', ומדרש הגדול שם דף צ', ובתנחומא וישב אות ו', ומנורת המאור פרק ק"ע:).
וכל אשה המרבה ליזהר בדרכי הצניעות, הרי זו משובחת. וכמעט כל עונש האשה בעולם הזה וזכייתה לעולם הבא, תלוי בזה כמו שכתוב בספר חסד לאלפים (מאת בעל פלא יועץ סימן ו' סוף סעיף ד').
וזה לשון ספר קב הישר פרק פ"א, זה כלל גדול, כל אשה שהיא צנועה במעשיה ובמחשבותיה, זכתה שיצאו ממנה נביאים וחסידים ואנשי־מעשה, והראיה מתמר. וכל אשה אשר איננה צנועה במעשיה או שיש לה מחשבות רעות וזרות, אזי יוצאי חלציה הולכים אחריה וכו'. הכל תלוי באשה, כי לפעמים יש אדם רשע ויש לו אשה צנועה, יהיו לה בנים טובים צדיקים וישרים. ולפעמים יש אדם צדיק ויש לו אשה רעה ויש לו בנים רשעים. על כן צריכה כל אשה לראות להדריך את בניה בדרך טובים וכו' ע"כ.
וכתוב בספר מעבר יבוק מאמר א' פרק ט"ו, תחילת קלקול הבנים חס ושלום, יצמח מהפקר האשה. כי עיקר הצניעות בנקיבה, ועל ידי כן יהיו הבנים צנועים, וגם הבעל יהיה על ידה צנוע ע"כ.
קב הישר פרק פב
א. אמרו רבותינו זכרונם לברכה, בשביל ארבעה דברים נגאלו אבותינו ממצרים. א) בזכות נשים צדקניות. ב) ובשביל שלא שינו את שמם. ג) ובשביל שלא שינו את לשונם. ד) ובשביל שהיו תולין בטחונם בהקדוש ברוך הוא. וכמו שהיתה גאולה ראשונה כן תהיה גאולה אחרונה.
גאולה האחרונה תהא בזכות נשים צדקניות
ואם כן הרי לפניך שבזכות נשים תהיה גם כן הגאולה אחרונה. על כן צריכין הנשים להיות צנועין יותר מן האנשים ולא ילכו אחר שרירות לבם בהליכה במלבושיהן כחוקת הערלים כמו שראיתי עכשיו בזמן קצר חדשים מקרוב באו, רבו המתפרצים שהולכין במלבושיהן כמו בנות הערלים ואין שום היכר בין יהודית לערלית וגורמין הרבה רעה בעולם, אחד שמכשילים את רוב בני אדם ליתן עיניהם בהן ובלבושיהן וקיימא לן דאסור להסתכל אפילו בבגדי צבעונים של אשה
שנית שמטילין קנאה ושנאת האומות אשר נושאין עין בנו בשביל שהולכין בנות ישראל ביתר חשיבות משרי האומות, ואנחנו בגלות המר אשר על פי הדין ראוי לנו לילך שחורים ולהתעטף שחורים ולהתאבל על אריכות הגלות ועל חורבן בית המקדש ועל אחינו בני ישראל הנתונים בצרה ובשביה, ולא די שאין אנו מתאבלים אלא מוסיפים חטא על פשע שהולכות נטויות גרון וערום עד בית דדיהון מי יוכל לספר גודל העונש שלהם אשר המה מעכבות הגאולה בעוונותינו הרבים.
שלישית המה גורמים לבעליהם רעה למי שאין ידו משגת להלביש את אשתו כמו החברה שלה האשה מייללת ומקללת את בעלה עד שצריך בעלה ליקח בהקפה או לעשות שאר איסור בממון חבירו עד שהוכרח לעשות לאשתו גם כן בגדים נאים של פריצות כמו לאחרת, ואחר כך כשאין ידו משגת לשלם אזי נתפס בעלה או בא לידי שאר חרפות וביזוי. על כן צריכה כל אשה הכשרה וצנועה בישראל לראות להיות הילוכה בצניעות ולא בפריצות כדי שתהיה זוכה לצאת ממנה נביאים וחסידים.
והזכות השני שנגאלו אבותינו ממצרים שלא שינו את שמם, ועכשיו ובדור הזה ראיתי את (העם) המתפרצים בעם שהולכין במלבושיהון כחוקות האומות, וגורמים עוד רעה לגלח את זקנם ועוברים על חמשה לאוין כי חמשה פאות הן בזקן האדם ועל כל פאה ופאה חייב בפני עצמו, ועל ידי זה לפעמים אין מכירין אותו שהוא יהודי, וכששואלים אותו מה שמו הוא מכנה שמו בשם אחד משמות האומות, ולפעמים כשהוא הולך עם איזה שרים בדרך שאין מכירין אותו אזי נכשל גם כן באכילות טרפות ובשתית יין נסך, כי עבירה גוררת עבירה ומצוה גוררת מצוה, ולא די שהוא גורם רעה לגופו ולנשמתו אלא הוא גורם רעה לכלל בני ישראל לפי ששינה את שמו, על כן עתיד ליתן הדין מי שעושה כן ועונשו הוא מרובה.
ב. והזכות השלישית היא שנגאלו אבותינו ממצרים בזכות שלא שינו את לשונם, ועכשיו ראיתי מכשול גדול אשר צפון ברוב המדינה אשר בעוונותינו הרבים הרבה בני אדם עושין שלא כהוגן והוא זה כיון דקיי"ל שצריך האדם ללמוד עם בניו כשהן קטנים כל דבר בלשון הקודש כדי שיבא בנו וירגיל עצמו בקדושה לדבר בלשון הקודש, וחדשים מקרוב באו שמרגילין הקטנים לדבר בלשון צרפת ובשארי לשונות, וכשיגדל הנער אין אביו שם על לב שילך בנו לבית המדרש כי אם השגחתו הוא לילך לבית הלימוד לשון צרפתי ושאר לשונות. אף דקיימא לן דסנהדרין היו יכולין לדבר שבעים לשון מכל מקום היו לומדין הלשונות דרך עראי ולא דרך קבע, מה שאין כן עכשיו עושין הלשון צרפת ולועז עיקר והלימוד התורה עראי.
אחד מאלף יש לו בטחון בהשם יתברך באמת
ג. הזכות הרביעי שנגאלו אבותינו היה שהיו תולין בטחונם בהקדוש ברוך הוא, ועכשיו אני רואה בעוונותינו הרבים שאחד מן האלף הוא תולה בטחונו בהקדוש ברוך הוא כי רוב העולם תולין בטחונם בממון ובבני אדם שאין לו תשועה, וזה הגרם שרואין את העניים שהמה בתכלית השפלות ועשירים נוטלים שררה לעצמן והעני הוא כקוץ בעיניו, ועל ידי זה אין אדם שם בטחונו בהקדוש ברוך הוא כי אם כת החנופה היא גוברת שתולין בטחונם בעשירים, ומכל שכן שאין מזכירין חורבן בית המקדש וגלות המר ואריכות הגלות ואין שם על לב להתפלל על זה.
הבוטחים בהשם יתברך באמת מתאבלים על חורבן בית המקדש
ואילו היה שם בטחונו על הקדוש ברוך הוא היה תמיד לנגד עיניו להתאבל על חורבנו של בית המקדש ועל אריכות הגלות. על כן צריך האדם להשיג בדעתו שלא לעכב הגאולה ולתלות בטחונו בהקדוש ברוך הוא.
בזכות ארבעה דברים הנ"ל נזכה לגאולה במהרה בימינו אמן
וכל הזהיר בארבעה דברים הנזכרים לעיל שנגאלו אבותינו יזכה למהר ולקרב את גאולתינו. כגאולה ראשונה תהיה גאולה אחרונה שבזכות ארבעה דברים האלה תהיה הגאולה במהרה בימינו אמן.
..
ספר
מדריך לצניעות בישראל החדש
הקדמה
פרק א'
א. היות שבא לידינו מסר חשוב מאוד מעשרות פוסקים שמתבטאים בצורה חריפה ביותר כנגד לבישת פאה נכרית, ולצערנו הגדר בנושא חשוב זה נרפה מאוד, ואפילו בבתים ובמשפחות שאימותיהם ואימות אימותיהן מדורי דורות לא היה להם קְצֵה של השגה ללבוש פאה נכרית, רק הלכו ללא כלום רק עם שערות קש (שפיצל) כדי שלא ללבוש פאה נכרית, נכדיהם נרפו מזה לגמרי ולא ממשיכים במסורת זו,
ופלא גדול זה קורה לְעֵינֵינוּ שאפילו בבתים חרדיים ומדקדקים ביותר, שבעליהם הם חסידים ואנשי מעשה, ומהדרים במצוות, ולבושים בצורה חסידית עם כל פרטי הלבוש החסידי הַנָּהוּג, אף על פי כן לדאבוננו הם מסכימים שנשותיהם תִּלְבַּשְׁנָה מה שֶׁלִּבָּהּ חפץ ואיך שהיא רוֹצָה לפי ראות עיניה, וזה לא עלינו מכת מדינה וגם מחוקות הגויים שאף אחד אינו מתערב בעסקיו של השני, הבעל לא מתערב בְּעִנְיָנֶיהָ וּבְמַלְבּוּשֶׁיהָ והיא לא מתערבת בענייניו, אבל באמת "לֹא כְאֵלֶּה חֵלֶק יַעֲקֹב" כִּי התורה הקדושה – שאבותינו ורבותינו מסרו את גופם לשחיטה ולשריפה בכדי שלא לָסֶגֶת חס ושלום אפילו זיז כל שהו מהדרך הקדושה,- מלמדת אותנו שהבעל נושא בִּמְלֹא הָאַחֲרָיוּת כְּלַפֵּי ההתנהגות בבית, וכל בעל שֶׁבֵּיתוֹ אינו מתנהל על פי דרך התורה, הוא נענש ביחד עם הבני בית למרות שהוא עצמו מתנהג כדת וכהלכה, דכל מי שיש בידו למחות באנשי ביתו וכו' נתפס עליהם [מסכת שבת פרק – במה בהמה בסופו].
ומצד שני כל מי ששומר על אנשי ביתו על עניני הצניעות, מקבל את השכר המלא הגדול והמיוחד שמוכן ומזומן אצל הקב"ה על מעשיו הטובים ביחד עם בני ביתו, ועוד יותר מבוארים בדברי חכמינו ז"ל שהבעל אינו יוצא ידי חובתו בזה שסותם כל פירצה אשר נראה לעין, אלא חובה מוטלת עליו לעקוב היטב ולבדוק אחרי האשה והילדים לדעת האם הם נקיים ושלמים מכל עוון, ומי שאינו עושה כן נקרא חוטא (אדם חוטא) [סנהדרין ע"ו, רמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק כ"א, אבן העזר סימן א'] והאשה גם חובתה באותה משימה, לגדל דורות ישרים, דורות יהודיים, וגם לשמור את הבעל מעוון.
המשך בעלון הבא
ב. ולכן כואב הלב מאוד לראות הרבה אברכים אֲצִילִיִּים וחשובים שיחיו, שכל מטרתם והשגתם הוא שְׁאִיפָה לחיי נצח, לחיי עולם הבא, שמבטלים את המשימה החשובה ויקרה הלזו, ומעט מן המעט נותנים דעתם ומחשבתם להסתכל ולעיין על התנהגות בני ביתם, בו בזמן שזה צריך להיות בראש מַעְיָנָם, שהיא הנקודה החשובה והעיקרית ביותר בבית, וְאַל יַעֲלֶה על דעתו שאי אפשר להשפיע והדברים איננו בידו וברשותו, כי בדברי תוכחה עֲדִינִים יְכוֹלִים עם הזמן לפעול את הכל, ולא עליך המלאכה לגמור, וחייבים לעשות ולפעול כל מה דאפשר למען זה, וּבְּלִי פְּעֻלּוֹת וְהִשְׁתַּדְּלוּת רְצוּפָה בִּתְמִידִיוֹת בענין זה אי אפשר להצליח.
ומה גם שאחד מהסיבות הָעִקָּרִיּוֹת שֶׁהַבַּעַל אֵינוֹ מֵאִיץ באשתו להחליף את כסוי ראשה שלא תלביש פאה נכרית, הוּא אִי ידיעת גודל חומרת הדבר, לפיכך שַׂמְנוּ עִקַּר מַטְרָתֵינוּ כעת בפרק הבא להסביר ולהבהיר בֵּאֵר הֵיטֵב את כָּל נוֹשֵׂא לְבִישַׁת פאה נכרית וכל המסתעף מזה.
אמנם בראש וראשונה חייבים לדעת שהעניין הנשגב להצליח לפעול בביתו זה אשתו שלא ללבוש פאה נכרית אינו דבר קל כלל, אבל אסור בשום פנים ואופן להתייאש מלפעול בזה, ויש לדעת שלא כל המצבים דומים זה לזה, לפעמים אפשר עם הרבה סייעתא דשמיא להפוך את הבית מן הקצה אל הקצה, ובמקום שהיו לובשים בו פאה נכרית שלימה לא ילבשו פאה נכרית כלל, ולפעמים צריך ללכת לאט לאט ובהדרגה, קודם לדרוש מבני הבית לכסות את הפאה ואחר כך לְקַצֵּר וּלְהַקְטִין יותר ויותר עד שלא נשאר כלום.
עוד חשוב לדעת שיש מקרים שאברך נופל בגלל לבו הרך שלא במקום, מפני שקשה להו לראות כמה אשתו צריכה להתאמץ בשביל למלא את דרישתו, אבל האמת ניתן להיאמר שראוי ונכון לעת כזאת להתנהג קצת במידת אכזריות מאשר רחמנות מזויפת, שבשביל רחמנות הלזו יכולים חס ושלום לסבול צרות יגון ואנחה גם בעלמא הדין עד מאה ועשרים שנה ללא שִׁעוּר וְקֵץ.
ג. וכדאי שכל אחד יתאר לעצמו את האמת הברורה מה שמבואר בספרים קדושים איך שעומדים מולו מלאכי חבלה ללא מספר שרוצים לִטְרֹף אותו ואת כל בני ביתו חיים – ולא מוכנים לעזבם עד שהאשה לא מורידה את הפאה נכרית, ומי יעמוד בזמן כזה בידיים שלובות ויחשוב 'רחמנות', הַאִם בִּגְלַל שֶּׁאֵין רוֹאִים זֹאת בְּעֵינֵי הַבָּשָׂר זֶה מְשַׁנֶּה מְצִיאוּת חַיִּים הַלְּזֹאת?
המשך בגליון הבא
ועוד בואו נחשוב חשבונו של עולם! הלא כל הרחמנות הזו מְזֻיֶּפֶת הִיא וּמַעֲשֵׂה יֵצֶר הוא, וְאַיֵּה אֵיפֹה נִמְצָאִים חֵלֶק גָּדוֹל מאותם אברכים בשעה שהאשה מוּתֶּשֶׁתּ מֵעֲבוֹדַת הַבַּיִת, ואז לא עולה בדעתם כלל וכלל לעזור בענייני הבית, לָמָּה אָז רַחְמַנוּתָּם אֵינָהּ מִתְעוֹרֶרֶת?
ואם באמת מדובר במידת 'רחמנות' שכלל ישראל נתברכו במידה זו, למה לא רואים הרחמנות על בני הבית בעת שהאוכל לא מוכן בזמן או אינו טעים מספיק, וְאָז מִתְלוֹנְנִים וּמְצַעֲרִים אֶת הָאִשָּׁה וְאֵינָם מִתְחַשְּׁבִים בִּכְלָל בָּזֶה שֶׁעַבְדָהּ קשה כל היום בעבודות הבית הרבים הָרוֹבְצִים עַל שִׁכְמָהּ.
ומכל זה רואים שכל מדת הרחמנות מִתְּבַטֵּא אך ורק כשזה מגיע לְעִנְיְנֵי שמים כדוגמת צניעות ויהדות, ואם כן זה ברור כי הכל עצת היצר הרע לבד.
אבל מובן מאליו שבעת שבאים לדרוש מבני הבית איזה דרישה בענייני יהדות, בהכרח שזה יהיה אמיתי לחלוטין ודבריו יהיו דברים היוצאים מהלב ומעשיו לא יהיו סותרים את דבריו, זאת אומרת שאם הבעל אינו מתנהג כראוי עם יראת שמים ומידות טובות, אז קשה ביותר לפעול אצל בני ביתו אפילו כשמדובר בדבר קטן, כי חוץ ממה שחז"ל אומרים 'כל מי שיש בו יראת שמים דבריו נשמעים' שרק מי שיש לו יראת שמים דבריו נשמעים ומתקבלים, גם אין לה שום סיבה לשמוע בקולו, ראשית משום שהיא לא מרגישה שיהיה לו הרבה תענוג מזה, כי היא רואה שאינו רציני בדבריו כלל וכלל.
שנית, היא חושבת שכל חומרותיו היא רק על חשבונה ולזה איננה מוכנה בשום אופן, אמנם כשהיא רואה שההתנהגות שלו הוא ביראת שמים כדת וכנכון אז היא מוכנה להתחשב אִתּוֹ וּבְמֶשֶׁךְ הַזְּמַן הִיא נִכְנַעַת לוֹ , כמו שאמרו חז"ל 'זָכָה עֵזֶר לֹא זָכָה כְּנֶגְדּוֹ' אם יהודי עושה מצוות ומעשים טובים אז אשתו עוזרת לו, ואם לא אז ההיפך היא רק מפריעה לו.
ד.
ויש לדעת שבאופן מיוחד בולטים בפריצות נוראית הפאות הנכריות הארוכות, ועל זה בוודאי לא חשבו אבותינו מעולם, והפוסקים המועטים שרצו להתיר הפאה נכרית בוודאי ובוודאי לא נתכוונו לזה, ויותר מזה נותן לנו הרהור רציני מאוד, שאם היו יודעים שבדורות האחרונים יעשו פאות שיהיה נראה בדיוק כמו שערות הראש, שאפילו לבתולה שהולכת לכתחילה עם שערות מגולות כשהיא הולכת בצורה כזו עם שערותיה זוהי פריצות איומה עד אין לשער, וזה נראה להבדיל כמו הגוי הַשָּׁפֵל, כל שכן שאשה נשואה הַחַיֶּבֶת בכיסוי הראש כדת משה וישראל לא עלה על דעתם מעולם שתהיה לה עזות פנים כזאת ללבוש כזאת פאה חצופה ופרוצה אוי לנו שכך עלתה בימינו!
לכן משום זה לבד בלי הטעמים האחרים זה גם כן כדאי, וזה נדרש שאפילו אלו שהולכים עם סתם פאות פשוטות ורוצים להסתמך על היתרים כפויים [למרות שאמותינו לא נהגו כך ורבותינו פסקו אחרת], למרות זאת כיון שכבר רואים בעינינו שזה גורם לצערינו ללבוש כל מיני פאות פרוצות ביותר, בשביל זה לבד ברור שכדאי להוריד את הפאה, כי מִבַּלְעֲדֵי זה, הבנות וְהַכַּלּוֹת במשפחה, שבדרך כלל נוהגים בעניני הלבוש כמו הוריהם, יזכרו תמיד לדורות עולם שהוריהם הלכו עם פאות נכריות, ועל זה יסמכו להמשיך במנהג זה, בלי להזכר ולהתבונן שבעצם אימותיהם לא לבשו פאות פרוצות כאלו.
ה.
עכשיו נחזור להתייחס במיוחד לדעת העולם ושיחותיהם שנשמעים מזמן לזמן מהכא ומהתם, חלקם אומרים שהעיקר שההתנהגות והמידות יהיו קודם כדת וכהלכה ובאצילות הראויה לבת ישראל, ואם עדיין לא הגיעו למדה זו אפילו שהם מקפידים שלא ללכת עם פאה נכרית אין בזה כלום, ובאמת הרבה תירוצים ישנם בזה ואלו הן:
א. חז"ל אומרים 'לא עבירה מכבה מצוה' ופירושו הוא שהדברים הרעים שהאדם עושה אינו מבטל את המצוות שעשה, ולכן אין שום קשר והבנה לדברים שנאמרו לעיל כי בכל מקרה על לבישת בגד צנוע ישולם השכר משלם בלי להתחשב בחשבונות צדדיים אחרים, וכמו שמבואר בספרים הקדושים באופן ברור שלאחר מאה ועשרים שנה כשנגמר קבלת העונשים רחמנא ליצלן על כל העבירות שעשה האדם בימי חייו אז מקבל האדם שכר על המצוות שעשה, ואם כן היוצא לנו מזה אם עושים תשובה על העבר ומתקנים את כל החסרונות, עדיין יפסידו את הַשָּׁנִים שהלכו בִּלְבוּשִׁים לא צְנוּעִים כי תשובה פשוטה בכוחו למחוק את העבירות, אבל אין בכוחו להוסיף מצוות (רק בתשובה מאהבה מצינו ענין זה אבל רק מעטים זוכים לה).
ב. הַאִם עָלָה בְּדַעַת איזה אשה יהודית לזלזל בהפרשת חלה או בהדלקת נרות או בלברך ברכת הנהנין על מה שהיא אוכלת כל זמן שאינה נוהגת במידות טובות ועדינות, אלא משום שזה דבר המובן מאיליו שאי אפשר לומר שכיון שמשום איזה טעמים וסיבות רבת העזובה במצוות שונים בשביל זה לא יקיימו יותר שום מצוה ויתנהגו כגוי גמור? בוודאי שלא! אם כן הוא הדבר, והוא הָעִנְיָן בְּעִנְיְנֵי צניעות שזה מצוה מן התורה כמו כל המצוות, (עיין ביאור הלכה סימן ב' בשם סמ"ק) וְנִתְּנָה לְכָל בְּשָׁוֵה, הן לגברים הן לנשים הן לצעירים הן למבוגרים, ולמה רק מצות הצניעות צריכה לסבול יותר משאר מצות?
האם בגלל שחוץ מעצם המצווה מן התורה שיש בו המצווה הזו הוא מעמודי התווך של כל בית יהודי? או בגלל שהשכינה אינה שורה בבית שאין בו צניעות מליאה? או בגלל שחוסר צניעות מביאה לצרות הרבה כגון עניות ודחקות וצרות ל"ע אצל ילדים קטנים (חפץ חיים באגרת) ועוד טְרָגֶדְיוֹת שׁוֹבְרַי לֵב?
ולמה לא עלה בדעתו של אף אחד מישראל שאיננו מתאים, ושֶּׁפֶּה מלא לשון הרע רכילות ושאר דברים בטלים יגש להתפלל לפני ד', שזה מובן יותר.
ולפי הנזכר לעיל הרווחנו לתרץ גם כנגד כל אלה אשר מרגיעים את עצמם ואת בני הבית בתירוצי שוא ושקר, שהיות שאשתו היא צדקנית בפנימיות לבבה לכן לא מפריע לו בכלל אם היא לובשת פאה נכרית או לא, ואדרבה שומעים הרבה פעמים שהבעל מתבטא שהלוואי שהנשים האחרות אשר מחמירים על עצמם ולא לובשות פאה יגיע לדרגתה ויהיו צדקניות כמוה!
אמת הדבר שזה חשוב וכל אחד מוכרח לעשות ולקיים את כל המצוות של הקב"ה, אמנם מצד שני אמרו חז"ל שאפילו מישהו שמאמין בכל מצוות התורה חוץ ממצווה קטנה אחת נקרא כופר, וזה ששומר את כל המצוות חוץ מעבירה אחת קטנה נקרא מומר, ואין לו חלק לעולם הבא, ופירושן של הדברים הוא: שהאדם ששומר את כל המצוות בדקדוק עצום ורב ונשמר מכל העבירות שבתורה, ורק עובר על מצוה אחת בקביעות אין לו חלק לעולם הבא [רמב"ם הל' תשובה פ"ג].
היוצא מכך שאכן האשה הזאת שהיא צדקנית ביותר בכל הענינים כשהיא תצטיין גם במדת הצניעות, היא עומדת במדריגה גבוהה מאוד שאין לתארה במילים ואין מי שישווה לה, וכן באמת צריכה בת ישראל להראות, ונציין רק דוגמא קטנה: חז"ל אומרים שמי שנותן חפץ מידו ליד האשה או לוקח מידה ונהנה מכך אפילו הוא גדול כמו משה רבינו ע"ה יהיה לא ינצל מדינה של גיהנום, ויותר מזה שעל זה אמרו חז"ל 'אין מצוה מכבה עבירה', נמצא שאי אפשר לטהר את עצמו מעבירה על ידי שעושים מצווה כי כל דבר הוא חשבון נפרד, וכדאי שנזכור את כלל ויסוד אלו הדברים: נצטט דברי הרמב"ם (הלכות נשיאות כפיים פרק ט"ו, ו) כהן על אף שהוא אינו חכם (הכוונה בחכמת התורה) ואינו נזהר בקיום מצוות התורה או שאנשים מדברים עליו, או שאינו מנהל עסקיו ביושר, מותר לו לברך ברכת כהנים [בעת התפלה] כי זה מצוה מהתורה לכל כהן, ואסור לומר לרשע תוסיף על רשעתך רע ואל תשמור מצוות, עד כאן.
ולצערינו יש להתאונן שישנם בתים שהאשה היתה מסכימה להוריד את הפאה אלא שאיננה עושה זאת מפני שהבעל אינו דורש זאת ממנה, או שהוא דורש במפורש את ההיפך שכן תלבש פאה נכרית, וזה פליאה נשגבה על מקרים כאלו כי יש הזדמנות פז לקיים מצווה רבה כזאת שמביאה שפע ואושר לבית וגם לדורות הבאים ומפספסים זאת], הוא הדבר יש פליאה על אלה שחושבים שיש זמן להוריד את הפאה בגיל מבוגר, הגם שאף זה דבר גדול אבל בוודאי בשמים זה נחשב כאילו כל החיים לבשה פאה (לכאלה שתכננו זאת קודם), ותארו לעצמכם שאחד החליט שיש זמן להתחיל לאכול מצה, או לקיים מצוות סוכה, או להתחיל להניח תפילין בגיל 65 איך היינו מסתכלים על זה.
על כן, כל אחד ואחד יתבונן בתוך ביתו, וינסה להשפיע בכל כוחו עד כמה שידו משגת בענין חשוב הלזה, ואז יזכה להתברך בשפע ברכה והצלחה ודורות קדושים ישרים ומבורכים, ואין לשער ואין לתאר את גודל השכר שיזכה גם לעולם הבא.
ולסיום דברינו נצטט נקודות שונות ממה שכתוב בקונטרס הצוואה להגה"ק מוהר"ר אהרן ראטה זצוק"ל בעל מחבר ספר שומרי אמונים וטהרת הקודש: וזה תוכן דבריו: הספרים הקדמונים לא ראו צורך להאריך בעניינים אלו, כי לא היה חסר כל כך, משום שבנות ישראל הוכתרו מאז ומעולם בכתר של בושה וצניעות וקדושה, אבל כעת בזמנים האחרון בעוונותינו הרבים, קם דור חדש אשר הוליד חשכות עצומה בעולם וכו', עם הפקרות ופריצות בעונותינו הרבים שחידשו עלינו את דור המבול וכו', ומשעה שהפריצות התחזק בעולם, הֵבִיאוּ אִתָּם כל מיני צרות גזירות וּשְׁמָדוֹת בעונותינו הרבים.
בני ישראל היקרים! למה תתביישו! מפני כמה נשים שוטות אשר בשבילם אתם מסכנים את עצמכם בסכנות גדולות חס ושלום 'נשים רחמניות בישלו ילדיהם' הנשים הרחמניות אשר מרחמות על ילדיהן שלא לצער אותם בענין הצניעות, בגלל תירוצים וְאַמְתָּלִים שׁוֹנִים כְּגוֹן היום חם מאוד! היום אי אפשר כמו בדורות הקודמים! הַיַּלְדָּה חַלָּשָׁה, ועדיין אי אפשר להחמיר עליה! הם מבשלים ילדיהם בזה רחמנא ליצלן.
תדעו שאתם ה'נשים הרחמניות' תִּצְטָרְכוּ לָקַחַת בְּמוֹ יְדֵיכֶם לְשׁוֹנוֹת שֶׁל אֵשׁ וְלִשְׂרֹף אֶת יַלְדֵיכֶם בָּעוֹלָם הָעֶלְיוֹן כמו שמובא בספרים הקדושים, על כן ילדים יקרים אני מבקש ממכם שלא יהיה חלקכם בְּדוֹר הֶחָשׁוּךְ הַמַּר וְהַנִּמְהָר הֶחָדָשׁ הַזֶּה, שֶׁמֵּאָז שבנות ישראל התחילו להקל על עצמם בענייני צניעות יָרַד הַדּוֹר בִּירִידוֹת נוֹרָאוֹת עַד שְׁאוֹל תַּחְתִּיָּה רחמנא ליצלן, והתחילו לצמוח נשמות הָ'עֶרֶב רַב עַזֵּי פָּנִים שֶׁבַּדּוֹר' שמחריבים את העולם כולו, וכל זה נגרם על ידי חטא בנות ישראל שאינם מתנהגים בענייני צניעות כדת משה וישראל, למה תתביישו! מפני אלה שנחשבים ממש כבהמות! וכמו שבהמה אינה מתביישת כך הם אינם מתביישות.
ראשית יש לאשה להיזהר בתכלית הזהירות שלא תלך חס ושלום בגלוי שערותיה הטבעיות שבראשה אפילו שערה אחת חס ושלום, שכבר לפני כמה מאות שנים 'הגאונים הקדושים צדיקים מנהיגי הדור' עשו גדר חזק בכל מדינות האשכנזים שאשה לא תגדל השערות שבראשה ושתספר את כל שערותיה וכו', ורק בדורות מאוחרים יותר סמוך ונראה לדורינו העני והחשוך התחילו לפרוץ גדר בענין זה שלא לספר השערות וגם פרצו גדר בענין האיסור של "פאה נוכרית" ו"ביי האר" [להשאיר קצת משערות עצמם סביב הראש] ומאז ירד כל הדור בתכלית הירידה בעונותינו הרבים.
הצדיק הקדוש רבי פנחס מקוריץ זי"ע אמר שבעת ביאת המשיח יראו לדעת שכל הגאולה היה תלוי רק בשערה אחת, ובגוף הכתב יד מובא שהכוונה לענין שערות ראש האשה שמקילים בזה רחמנא ליצלן, על כן בנים מתוקים! תחשבו ותתבוננו היטב איזה פנים יהיו לכם לפני משיח צדקנו, בזמן שכל האבות והאמהות הקדושות וכל הנשים הצדקניות יבואו עם משיח צדקנו, שאתם עיכבתם את הגאולה, איפה תברחו מבושה וחרפה שיבואו עליכם.
על כן אני מבקש ממכם שכל אשה ואשה לא תקל שום קולא חס ושלום אפילו כל שהוא בענין פאה נוכרית או בשערות הראש, אפילו שער אחת, ומי שיעבור אשתו או בניו על כל הנ"ל אם ביכולתו למחות על זה אפילו אם יעלה לו במסירות נפש, לא יהיה נחשב בין תלמידינו.
כי כל אחד מבין תלמידי חייב למסור נפשו על כל מיני גדרים וסייגים של קדושה הן מצדו והן מצד אשתו ובניו שלא ללכת עם שערות הראש, פאה נוכרית, בגדים קצרים חס ושלום, פוזקמאות צבועים, וקל וחומר שקופות אפילו שחורים, רק ילכו עם פוזקמאות שחורים עבים, שמלות ארוכים, והילדים יתנהגו בצניעות כדת וכראוי וכנכון.
כאשר אשה הולכת היום בבגדי צניעות וכוונתה לשם שמים היא מגינה על חלק מהדור, ותזכה לשכר טוב וגדול לעתיד לבוא מה שמלאכים גדולים לא יזכו, וכל צרות ישראל רחמנא ליצלן באים בשביל נשים הפרוצות[1] רחמנא ליצלן.
על כן בנים יקרים ומתוקים! הזהרו שלא תאבדו חס ושלום משתי העולמות, ותשמעו לדברי ותתנהגו בקדושה ובצניעות, וכל בעל ישמור על אשתו שתתנהג בצניעות, וכן כל אב ואם ישמרו על ילדיהן וכו'.
וכן תמסרו את נפשכם לשמור על התקנות בצניעות ובשערות, ובבגדים, ובגידול הבנים, ואז יהיה לכם כל טוב, ובביאת המשיח תאירו כאור השמש, והלבנה, והכוכבים, ויותר, כי שכר הצניעות רב יותר משכר כל המצוות והמעשים טובים.
והאשה שאינה מתנהגת בצניעות אפילו שתהיה מדקדקת ביותר בכל הדקדוקים לא יעזור לה בכלום ותיפול לשאול תחתית חס ושלום.
והקב"ה יטהר את לבבינו לעובדו בדעת האמיתית באמת ובקדושה ובצניעות ויתגלה לנו אורו של משיח בן דוד במהרה בימינו אמן.
ברוכים הבאים לשומעי רדיו 2000 בארץ ובעולם כולו.
ראשית נודיע לכם בשורות טובות, זכינו השבוע להכניס להדפסה זוהר תהלים המחולק לשנה ולשני שנים, להכין את זה עלה קרוב למאה אלף ש"ח – הדפסה עולה לאלף 28.000 אלף ש"ח ועל זה יש כבר תורם אנחנו מחפסים תורם לעוד 1000 סטים זה עולה 10 אלף שקל בלבד, הספרים מיועדים להכניס לאלפים בתי מדרשים ישיבות וכוללים, גם זכינו להדפיס ספר סולם הזוהר לערך 200.000 ספרים, ועוד ספר על פאה נכרית והלכות צניעות ויחוד 10.000 ספרים מי שרוצה לתרום על זה אפשר להדפיס.
הדפסנו חוזה לכשרות הבית בין המשפחה לנותן ההכשר.
.
ספר
מדריך לצניעות בישראל
בו יבואר חומר איסור הפאה נכרית
משבעים פוסקים מדורות הקודמים, ואין רב בדור הזה שיכול לחלוק על הגאונים והצדיקים מדורות העבר, כי אם יקחו את כל הרבנים מכל הדור בכף מאזנים ונשים את הדברי חיים זי"ע בכף מאזניים השני יכריע את כולם, דהיינו שהרבנים המתירים את הפאה נכרית הם ראשי הערב רב שמתירים עריות בפרהסיה, והם וכל השומעים בקולם יירשו גהינום.
נדפס לפני 50 שנה – איזה פאה היה אז??? היום אין מה להשוות!
יצא לאור על ידי כ"ק מרן אדמו"ר מהאלמין שליט"א
נדפס בלשון הקודש 5000 ספרים בשנת תשכ"ה, ונדפס בשנית בלשון הקודש ובאידיש בשנה הנ"ל עוד 5000 ספרים, ואח"כ נדפס בעיתון די תורה וועלט 5000 טופסים, ואח"כ נדפס בשנת תשמ"ז בספר מדריך לצניעות 2000 טופסים, ובשנת תש"ס 250,000 בדיסק, ועכשיו בשנת תשע"ה יוצא לאור מחדש במהדורה מיוחדת עם הרבה הוספות
