אימרות הבעש"ט הקדוש
שלח ה' עיר וקדיש משמים הוא רבינו הקדוש ר' ישראל בעש"ט זי"ע ואמר בפה קדשו שגילו לו מן השמים, שהוא בא לעולם להורות לבני ישראל עבודת התפילה במסירות נפש ועבודת השמחה בה', וגודל אמונת ה' ובטחון, ואמונת צדיקים ואהבת ישראל.
♻אהבת ישראל היא המקום, בנים אתם לה' אלוקיכם – כשאוהבים את האב, אוהבים את ילדיו. צריך שתהיה מסירות נפש על אהבת ישראל גם לגבי יהודי שאין מכירים אותו ושלא ראו אותו מעולם. כל יהודי יקר ואהוב אצל הקב"ה כמו בן יחיד שנולד להורים זקנים לעת זקנותם.
♻עבודת בר ישראל צריכה להיות בכל פעם לשוב בתשובה על עבודתו של אתמול כי לפי ערך השגתו היום לא נחשב עבודתו של אתמול כלום.
♻פשטותו של היהודי הפשוט – תפילתו ואמירת התהילים שלו לאחר התפילה, עשייתו מצווה רק משום שהקב"ה ציווה לעשותה – גורמת נחת רוח למעלה.
♻אמירת פרק תהילים בחום לב וטרחה בעשיית טובה לזולת בגשמיות וברוחניות הן המפתחות האמיתיים לכל מנעולי דלתות היכלות הרחמים, הרפואה, הישועה והפרנסה.
♻לגמור בכל שבוע תהלים וזה תיקון לכל עבירות, כמנין כפ"ר.
♻שורש ענין עבודת ה' תלוי בשלוש דברים שהוא הכנעה הבדלה המתקה – הכנעת היצר, ואחר כך הבדלה מרע, ואחר כך המתקה.
♻כששני אנשים נפגשים יחדיו, אות הוא מן ההשגחה העליונה כי לכל אחד מהם יש מה ללמוד מזולתו.
♻יהודי לעולם אינו בודד, כיוון שבכל מקום שבו הוא נמצא ה' עמו.
♻"הוא ינהגנו על מות" (תהלים מ"ח) כמו עלם קטן שמלמדים אותו אבותיו בתחילה לילך, ואחר כך כשנתרגל קצת בהלוך שומטים הידיים ממנו ומניחים אותו לילך בעצמו, ככה בקדושה בתחילה הוא באתערותא דלעילא, ואחר כך מניחים אותו שיתרפק מאליו באתערותא דלתתא.
♻"אל תשליכני לעת זקנה" (תהלים ע"א) המה ימי הנפילה מעבודת ה' שנקראים ימי זקנה כמו הזקן שנפג ונחלש כוחו וחיותו. אבל ידע כי "לא לנצח ישכח אביון", אלא יתרפק לה' בכל כוחו רק כעבד נאמן העובד באמונה פשוטה לאדוניו.
♻"אמר אויב ארדוף אשיג אחלק שלל" – שיש בראשי תיבות ה' אלפין, לרמז שבכל הפתויין ובכל רדיפות היצר שהוא אויב האמיתי לאדם גנוז אלופו של עולם, וכשאדם מאמין זאת אז יתפרדו כל פועלי און ונתגלה לו הקדושה.
♻"מה' מצעדי גבר כוננו ודרכו יחפץ" (תהלים ל"ז) אם ירצה אדם ויחשוק ליסע חוץ לעיר וחוץ למדינה, זה בשביל שנגזר עליו מן השמים
