זוהר לפורים- ספר קב הישר
אינדי_זוהר_לפורים_1 אינדי_זוהר_לפורים_2
אינדי_זוהר_לפורים_3 אינדי_זוהר_לפורים_4
אינדי_זוהר_לפורים_5 אינדי_זוהר_לפורים_6
אינדי_זוהר_לפורים_7 אינדי_זוהר_לפורים__8
סֵפֶר
ניסי הזוהר לפורים
בו יבואו כמה סיפורים נפלאים ומיוחדים שזכו ישראל על ידי לימוד הזוהר הקדוש [בדקה]
וּבְכָךְ נִתְחַזֵּק לְקַיֵּם אֶת אֲשֶׁר כְּבָר צָוְחוּ קַמָּאֵי שֶׁמִּצְוָה לֵידַע וּלְהוֹדִיעַ וּלְפַרְסֵם בָּרַבִּים, כִּי בּוֹ וְרַק עַל יָדוֹ תָּלוּי כָּל גְּאוּלָתֵינוּ, וּכְדִבְרֵי הַמְּקֻבָּל הָאֱלֹקִי בַּעַל הַשָּׂדֶה זי"ע שֶׁאָמַר אִילּוּ יָדְעוּ רָאשֵׁי הַיְּשִׁיבוֹת מִדִּבְרֵי המהרח"ו עַל תִּקּוּן מ"ג וְעוֹד, בְּוַדַּאי כוּלָּם הָיוּ עוֹסְקִים בְּלִמּוּד סֵפֶר הַזּוֹהַר וְהַקַּבָּלָה, לְהָחִישׁ הַגְּאוּלָה לְמַעַן פְּדוּת הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה.
יָצָא לָאוֹר עַל יְדֵי מִפְעָל הַזּוֹהַר הָעוֹלָמִי סְנִיף בַּת יָם, 052-7651911
בִּנְשִׂיאוּת כ"ק הָאַדְמוֹ"ר מֵהָאלְמִין שְׁלִיטָ"א
לִכְבוֹד יוֹמָא דְּהִילוּלָא שֶׁל בעל שבט מוסר הַמְקֻבָּל הָאֶלוֹקִי צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם מַלְאָךְ ה' צְבָקוֹת מָרָן רַבִּי אליהו הכהן האיתמרי בן רבי אברהם שלמה זיע"א מאיזמיר, ח' אדר ב' תשע"ד (רפ"ה שָׁנָה [285] לִפְטִירָתוֹ, תפ"ט – תשע"ד),
סֵפֶר
ניסי הזוהר לפורים
סיפורי מעשיות מכוח הזוהר להתעוררות לתשובה
סיפור א. לימוד חוק לישראל פעם אחת שתי דקות וחזר בתשובה:
מעשה באדם שפקר והלך עם גויה והתקרב לנוצרים, וחבירו שחזר בתשובה הביא לו "חק לישראל" במתנה, וחשב שאולי פעם בחיים יעיין ויפעל הדבר עליו. אותו אדם נתפס ללא רישיון וויזה, ושלחו אותו חזרה לארץ ישראל, ובא הביתה שבור, והגויה וכל העסק [הביזנס] נשארו מאחור – בארצות הברית, ומתוך יאוש ישב וקרא בספר "חק לישראל" שהביא לו חבירו בפרשת שמות, וקרא שם בלשון הזוהר את חומר עוון אשה נכריה ,ונתעורר מאד והתחיל לבכות ולחזור בתשובה עד שנסע לכותל המערבי ובכה שם הרבה , ומשם טלפן לחבירו ואמר לו "אני בכותל, בא", ובא ובכו יחדיו. וסיפר שלאחר שהבין את חומרת הדבר ביקש לטבול במקוה, ושם היה עבודות נקיון ולא יכל לטבול והלך עד למוצא ושם טבל. וכך התעורר וחזר בתשובה שלמה, ולבסוף זכה לישא אשה כשרה ולהקים משפחה בטהרה.
ולכל זה זכה מלימוד קטע קטן של מוסר מתוך הזוהר הנמצא ב"חק לישראל". ורואים שאפילו בדבר שכמה רבנים לא יכלו לפעול עליו, אבל לימוד מעט זוהר בכמה דקות העיר אותו מתרדמתו ונשמתו נטהרה מכח הרשב"י הקדוש. [ובידי מכתב של 3 עמודים אשר כתב לי אותו בעל תשובה בענין זה]. תראו ותקחו מוסר מה שקצת זוהר יכול לעשות לבן אדם וכמה גדול כוח הרשב’י זי’ע. ולכן כמה חשוב שיתן כל אחד לחבירו זוהר בכדי לזכות אותו, וכל זה יהיה לזכותו הוא, והכל נזקף לחשבונו. ובעבור זה סדרתי "לקט חוק לישראל", אשר בו רק הזוהר והמוסר והרמב"ם. אמנם לא עלה בידי להוציא על כל התורה, ויצא רק על בראשית, והלואי ויימצא תורם לכך ותושלם המלאכה. וגם הדפסתי כל ענייני הזוהר של החוק מפרשת שמות עד תצווה שמדבר על פגם הברית. וכל זה התעוררתי לעשות מכח שלמדתי ב"חק לישראל" על תיקון הברית.
נדפסו יותר מאלף עמודים בעניין תיקון הברית על בראשית, ועל שמות 300 עמודים. אבל לדאבוני לא יכולתי להמשיך מחוסר תקציב.
ועתה כאשר נודע גודל נחיצות לימוד הזוהר הקדוש, דרק על ידו נגאל ברחמים כמובא ב"אור הזוהר" וב"גדולי ישראל והזוהר" דברי הצדיקים וגדולי הדורות מכל החוגים והעדות ממש.
ואכשר דרא דנעשתה מהפיכה של ממש על ידי "מפעל הזוהר העולמי", וכל ישראל מקטנם ועד גדולם מתמלאים חשק עצום ונפלא ללימוד הזוהר הקדוש, וכולם שואלים ומבקשים ללמוד לכל הפחות בזוהר שמסודר על פי "חק לישראל" שיסודתו בהררי קודש, ובלימוד של דקה כבר זוכה להיות בן עולם הבא.
ודברי התנא רבי יהודה בן תימא זי"ע, הוי עז כנמר וכו' עמדו מול עינינו, ולכן אזרנו כגבר חלצינו והוצאנו לאור בס"ד את הזוהר המבואר על סדר "חק לישראל", וחילקנו אותם לבתי מדרשים בחינם. ומי שרוצה לקבל לבתי מדרשים יתקשר: 052-765-1911
תפסת אותי!!!
סיפור ב. אחרי שהדפסנו חצי מיליון עותקים זוהר תיקון מ"ח, שלחנו 70.000 חוברות לתל אביב לחלק בתחנת אגד בבנין של 7 קומות, – פעם מטלפן לנו אחד, ואומר לנו, אני חילוני, לא שומר, לא שבת, לא פסח, לא יום כיפור, אוכל חזיר ועוד, רח"ל, הייתי כאן בתחנת אגד ונתנו לי חוברת תיקון מ"ח וקראתי בו פעם אחד כמה דקות, ומיד התעוררתי, וצועק לי בטלפון, תפסת אותי!!! מהיום אני הולך יהודי כשר שומר תורה ומצוות!!!
סיפור ג. הרב גבריאל מבת ים ממזכי הרבים הגדולים של מפעל הזוהר העולמי, מספר לנו, שיש לו חבר שאחיו נפל מדרך היהדות לגמרי עד שאוכל כבר חזיר רח"ל.
הרב גבריאל אמר לחבירו שיתן לו את התיקון מ"ח, כי זה סגולה גדולה לתיקון ולטהרת הנשמה, ויקרא פעם אחת.
אחרי שקרא את התיקון פעם אחת, נפתח לבו לתשובה ואמר לאחיו קיבלתי על עצמי להיות יהודי כשר שומר תורה ומצוות, ב"ה שזכיתי!!!
סיפור ד. בהיותי בעיר האבות "באר שבע" אחרי הדרשה שאמרתי שם על גודל לימוד הזוהר הקדוש, בא לפני יהודי בא בימים וסיפר ברבים אשר בצעירותו למד תורה בישיבה, ולדאבון לב הושפע מהערב רב, ונפל מיהדותו אשר מלבד שבת וכשרות כפי השגתו, לא שמר דבר.
יום אחד בא לידו ספר הזוהר עם פירוש הסולם, ונכנס בו חשק ללומדו. וכך מידי יום ביומו למד מספר דפים למרות לעגם והפרעתם של הסובבים אותו, וכאשר שם כיפה לכבוד תורת הרשב"י, צעקה עליו זוגתו, האם השתגעת? מה קרה לך שאתה לובש כיפה?
אמר לה מה איכפת לך אני רק לומד היסטוריה, והסתיר את לימודו כדי שלא תפריע לו.
וכך המשיך מידי יום ביומו עד שסיים כל הזוהר הקדוש, תיכף לאחר מכן נכנס בו התעוררות מאוד גדולה לתשובה אמיתית, והתחיל לקיים כל המצוות, והיום הוא יהודי כשר הדבוק בתורת הרשב"י. מכאן רואים כמה גדול כוחו של רבי שמעון בר יוחאי עליו השלום.
ועל זה אפשר להמליץ דברי חז"ל הקדושים: הלואי אותי עזבו ואת תורתי שמרו, שהמאור שבה מחזירם למוטב – וזהו האור הגנוז בתורה, וכדברי קדשו של הבני יששכר זי"ע, שהאור הגנוז לצדיקים טמון בתורת הרשב"י ע"ה.
סיפור ה:
סיפור נורא שקרה השנה במאה שערים – בזכות תיקון מ"ח ניצל
"פקיחו דעיניין"
חושו וראו!!!
כוחו של הזוהר מתגלה בעולם – נס גדול לבחור ישיבה מירושלים
שבזכות פועלו בהפצת ולימוד ספרי זוהר, ניצל מתאונה מחרידה
נס גדול ונורא שארע בעקבות הפצה לזיכוי רבים של ספרי "בראשית תמן" (תיקון מ"ח של הזוהר) בבתי ישיבות בירושלים.
בחור ישיבה, בשם אלון כהן, הלומד בירושלים, קיבל להפצה ממפעל הזוהר העולמי, באמצעות אימו, חבילות קונטרסים של "בראשית תמ"ן".
אלון כהן נסע לישיבת "שאו מרום עיניכם" בירושלים עיה"ק בנשיאות הרה"ג רבי שלמה אופר שליט"א.
כל הישיבה למדו את התיקון (מ"ח) ביחד, והיתה שמחה גדולה לישיבה בלימוד הזה, שאין לשער ולספר.
בתום הלימוד, נסע אלון כהן לביתו בראשון לציון, והתנגש בתאונה מחרידה עם רכב ג'יפ צבאי שבו נהג בחור בשם אלמוג כהן, שבא לחופשה לארץ מגרמניה, שבה משמש כאחד משחקני הכדורגל הגדולים.
לג'יפ לא ארע כמעט דבר, רק המספר הרישוי התקלקל.
אולם רכבו של אלון כהן, נמעך לגמרי ונחצה לשתיים, ואלון יצא ללא כל פגע!!
נהג הג'יפ, אלמוג כהן פנה לאלון כהן, בחור הישיבה, ואמר לו, "אתה לא צריך לשלם לי כלום", ב"ה שלא קרה לך כלום, ורק נפגע הרכב.
וכפי שאימו של אלון סיפרה לי, היום זה ישודר ברדיו
אמו של אלון כהן, תרמה כסף להדפיס הספר "נשמת כל חי" להודות לה' יתברך על הנס הגדול שנעשה לבן שלה.
מה המסקנה?
אנו רואים את כוחו העצום של הזוהר
כל מי שעוסק בלימוד ובהפצה של ספר הזוהר מוגן, כבתיבת נוח!
ידה הארוכה של הזוהר שומרת עוטפת ומחבקת כל יהודי שעוסק בה.
שימו לב, לדיוק של הנס הגדול,
הרכב נמעך לחלוטין והבחור יצא ללא כל פגע,
ובאותה מידה, כמו שנכון בפרט, נכון בכלל,
הרכב שנמעך הוא בבחינת הגויים שצרים עלינו בבחינת "חרבם תבוא בליבם וקשתותם תשברנה",
הבחור שניצל ללא כל פגע משול ליהודי שנשמר מכח הזוהר שלמד וזיכה את הרבים,
ולכן בכח לימוד הזוהר להגן על כלל עם ישראל מכל הצרות, היסורים הגזרות הקשות פצצות האטום ושאר מרעין בישין.
ואנו רואים שאם רק נעסוק בזוהר "שערת ראשינו לא תיפול" ואנו נהייה מוגנים כעובר ברחם אימו, (רחם בא מהמילה רחמים),
ולמה אתם עוד מחכים? רוצו, לימדו והפיצו את הזוהר הקדוש יומם ולילה
סֵפֶר הַזֹּהַר הוּא כְּמוֹ תֵּבַת נֹחַ – וַאֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה רָשָׁע
אֵין חֲשָׁשׁ אִם יִכָּנֵס
כִּי חִבּוּר זֶה שֶׁנִּקְרָא סֵפֶר הַזֹּהַר הוּא כְּמוֹ תֵּבַת נֹחַ, שֶׁבּוֹ הָיוּ מִינִים הַרְבֵּה וְלֹא הָיָה קִיּוּם לְאוֹתָן הַמִּינִים וְהַמִּשְׁפָּחוֹת כֻּלָּם אֶלָּא עַל יְדֵי כְּנִיסָתָם לְהַתֵּבָה כֵּן הוּא מַמָּשׁ… כֵּן יִכָּנְסוּ הַצַּדִּיקִים אֶל סוֹד אוֹר חִבּוּר הַזֶּה לְהִתְקַיֵּם, וְכָךְ סְגֻלַּת הַחִבּוּר שֶׁמִּיָּד שֶׁעוֹסֵק בְּחֶשְׁקוֹ אַהֲבַת הַשֵּׁם יִשְׁאָבֶנּוּ כִּשְׁאִיבַת הָאֶבֶן הַשּׁוֹאֶבֶת אֶת הַבַּרְזֶל וְיִכָּנֵס אֵלָיו לְהַצָלַת נַפְשׁוֹ וְרוּחוֹ וְנִשְׁמָתוֹ וְתִקּוּנוֹ, וַאֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה רָשָׁע אֵין חֲשָׁשׁ אִם יִכָּנֵס. (אוֹר יָקָר, שַׁעַר א' סִימָן ה')
ב"ה יצאו לאור עולם זוהר עם תרגום לשון הקודש וגם בלשון הקודש לבד, לזרז ולגלות הזוהר הקדוש בכל מיני אופנים, שיהגו בו גדולים עם הקטנים, ולזכות ללמוד בלשון הקודש שהשכינה מתחברת בו, וכן מהדורת כיס, והאדרות הקדושות בגודל כיס ששמעתי כבר מרבים שזכו לנצל את הזמן בתור לבנק ובדרכים, ויש הרבה מעשיות שיהודים שחיכו בתור בבנק ובנתיים למדו בתיקוני הזוהר שהיה שם ראו ישועות גדולות בפרנסה והסכימו לבקשתם בלי בעיות.
ממש תענוג לראות ומפעים הלבבות, האיך נתחברו כל היהודים בכל בתי הכנסיות ובתי המדרשות, ללמוד כל יום ובפרט כל שבת קודש [שכידוע מעלת הלימוד בשבת קודש עולה כפול אלף, ולימוד זוהר הקדוש שעה בחול עולה לשנה, ושעה בשבת קודש אלף שנה, וכאשר הלימוד הוא מתוך שמחה עולה לערך מליון שנה, ובצער מאה מליון שנה – ראה ספר ערכה של שעה] בסדר הזוהר המסודר בחק, מספר דקות אחר כל תפילה, ובין התפילות.
וכעת אין לשום יהודי תירוץ מדוע לא ילמוד זוהר הקדוש, אלא כל ישראל חברים מקשיבים ולומדים זוהר הקדוש ומקיימים דברי אלוקים חיים, מפי משה רבינו ע"ה, שאמר: "בספרא דא יפקון מן גלותא ברחמי" (רעיא מהימנא נשא קכ"ד), במהרה בימינו אמן.
ספר
כוח לימוד הזוהר
א
עֵרֶךְ הַגִּימַטְרִיָּה שֶׁל" זוֹהַר הַתִּקּוּנִים" – עִם ב' תֵּבוֹת = 841
בְּגִימַטְרִיָּה "צַדִּיקִים מְהַפְּכִים דִּין לְרַחֲמִים" = 841,
בִּיאוּר: כְּמוֹ שֶׁהָרַשְׁבִּ"י הָיָה מְבַטֵּל הַגְּזֵרוֹת וּמְהַפֵּךְ הַכֹּל לְרַחֲמִים, [זוֹהַר שְׁמוֹת (דַּף ט"ו ע"א)… קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְּאִיהוּ גּוֹזֵר גְּזֵרָה, וְאִיהוּ מְבַטְּלָהּ, וְכוּ'], שֶׁעַל יְדֵי לִמּוּד הַזּוֹהַר הַקָּדוֹשׁ זוֹכִים לְהַמְשִׁיךְ אֶת נִשְׁמַת הָרַשְׁבִּ"י הַקָּדוֹשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הַצַהַ"ק הַמְּקֻבָּל רַבִּי אַבְרָהָם אֲזוּלַאי (זְיָעָ"אָ זְקֵנוֹֹ שֶׁל הַחִידָ"א בְּשֵׁם הַמְּקֻבָּל הָרַב אַבְרָהָם גַלַאַנְטִי, בְּסִפְרוֹ "אוֹר הַחַמָּה" עַל הָ"אִדְּרָא דְמַשְׁכְּנָא" שֶׁבְּפָרָשַׁת מִשְׁפָּטִים דַּף קכ"ג ע"ב). אֲפִילוּ עוֹד הַיּוֹם אַחַר שֶׁנִּפְטַר רַשְׁבִּ"י מִבֵּינֵינוּ, כָּל זְמַן שֶׁאָנוּ עוֹסְקִים בְּדִבְרֵי הָאִדְּרָא, אִתְעַטַר בָּא רַבִּי שִׁמְעוֹן מְעֻטָּר כְּמֶלֶךְ בַּעַטְרוֹתָיו בְּרֹאשׁ, וְיוֹשֵׁב בְּגַוָון.
ב
בְּגִימַטְרִיָּה "שׁוֹמְרֵי הָעִיר" = 841, בִּיאוּר: שֶׁלּוֹמְדֵי זוֹהַר הַקָּדוֹשׁ הֵם שׁוֹמְרֵי הָעִיר הָאֲמִתִּיִּים, [כְּדִבְרֵי הַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים כְּזֹהַר מַזְהִירִים, הָרַמְחַ"ל, הַגְרָ"א, רַבִּי יְהוּדָה פְּתַיָּה, בַּעַל הַסֻּלָּם זיע"א]
ג
הָעוֹסֵק בְּסֵפֶר זֶה מְקָרֵב הַגְּאוּלָה וְעוֹשֶׂה נַחַת רוּחַ גָּדוֹל לְיוֹצְרו
בְּגִימַטְרִיָּה "הַתִּקּוּן הָאַחֲרוֹן" = 841, בִּיאוּר: שֶׁדַּוְקָא בְּסוֹף יוֹמַיָּא בְּדָרָא בַּתְרָאָה עָתִיד לְאִתְחַדְשָׁא חִבּוּרָא דָּא… וְכַמָּה בְּנֵי נָשָׁא לְתַתָּא יִתְפַּרְנְסוּן מֵהַאי (דַּף כד ע"א) חִבּוּרָא דִּילָךְ, כַּד יִתְגַּלֵי לְתַתָּא בְּדָרָא בַתְרָאָה בְּסוֹף יוֹמַיָּא, וּבְגִינֵיהּ (וַיִּקְרָא כה י) וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ וְגוֹמֵר.
תרגום: וְכַמָּה בְּנֵי אָדָם לְמַטָּה יִתְפַּרְנְסוּ מֵהַחִבּוּר הַזֶּה שֶׁלְּךְ, כְּשֶׁיִּתְגַּלֶּה לְמַטָּה בַּדּוֹר הָאַחֲרוֹן בְּסוֹף הַיָּמִים, וּבִגְלָלוֹ וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ וְגוֹמֵר. (תִּקּוּנֵי זוֹהַר דַּף כ"ג:, כ"ד.), וְזֶהוּ הַתִּקּוּן הָאַחֲרוֹן שֶׁבִּזְכוּתוֹ וּבִסְגוּלָתוֹ יִּתְגַּלֶּה הַמָּשִׁיחַ וְיָבוֹא בְּרַחֲמִים. כַּמְּבֹאָר בְּכִסֵּא מֶלֶךְ עַל תִּקּוּנֵי זוֹהַר, שֶׁכָּל הָעוֹסֵק בְּסֵפֶר זֶה מְקָרֵב הַגְּאוּלָה וְעוֹשֶׂה נַחַת רוּחַ גָּדוֹל לְיוֹצְרוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: כְּאִלּוּ פְּדָאַנִי אֲנִי וּבָנַי מִן הַגָּלוּת כו'. כִּי כָּךְ גָּזַר הַבּוֹרֵא שֶׁלֹּא יִּתְגַּלֶּה וְיִהְיֶה גָּנוּז עַד סוֹף יוֹמַיָּא דִבְּגִינָהּ יָבוֹא דְּרוֹר, כִּי סְגוּלָה זוֹ בּוֹ וְלֹא בְּזוּלָתוֹ.
ד
"אִיתְעַטַר רַבִּי שִׁמְעוֹן", מִיַּד מִתְעַטֵּר וּבָא וַיּוֹשֵׁב בֵּינֵינוּ
וְיָדוּעַ שֶׁכַּאֲשֶׁר לוֹמְדִים זוֹהַר הַקָּדוֹשׁ, אֲזַי נִשְׁמַת הָרַשְׁבִּ"י הַקָּדוֹשׁ בָּא וְנִמְצָא בֵּינֵינוּ כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הַחֶסֶד לְאַבְרָהָם בְּשֵׁם רַבִּי אַבְרָהָם גַלַאַנְטִי זי"ע, דִּבְכָל פַּעַם שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים בְּאִדְּרָא "אִיתְעַטַר רַבִּי שִׁמְעוֹן", מִיַּד מִתְעַטֵּר וּבָא וַיּוֹשֵׁב בֵּינֵינוּ, וְהַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הָיוּ זוֹכִים מַמָּשׁ לִרְאוֹת זֹאת בְּעֵינֵיהֶם, אָמְנָם, אָנוּ לֹא זוֹכִים לִרְאוֹת, אֲבָל יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּךְ הוּא מַמָּשׁ. וְאִם יֵשׁ לָנוּ אֶת הָרַשְׁבִּ"י אָז אֵין לָנוּ מַה לִדְאֹג כְּלָל, כְּמוֹ שֶּׁיָּדוּעַ הַסִּפּוּר שֶׁכָּתוּב בְּזוֹהַ"ק שֶׁהַמַּלְאָךְ הַמְּמֻנֶּה נִשְׁלַח לְהַחְרִיב אֶת הָעוֹלָם, וְהָרַשְׁבִּ"י עָצַר אוֹתוֹ בְּכֹחַ קְדֻשָּׁתוֹ, הֲגַם שֶּׁנִּשְׁלַח יְשִׁירוֹת מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּכְשֶׁבָּא בִּטְרוּנְיָה אוֹתוֹ הַמַּלְאָךְ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּי הָרַשְׁבִּ"י אֵינוֹ מַנִּיחוֹ, לַעֲשׂוֹת שְׁלִיחוּתוֹ, עָנָה לוֹ הקב"ה, וְכִי לֹא יָדַעְתָּ שֶׁיֵּשׁ אֶת הָרַשְׁבִּ"י בָּעוֹלָם? הוּא בִּבְחִינַת צַדִּיק מוֹשֵׁל בְּיִרְאַת אֱלֹקִים, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גּוֹזֵר גְּזֵרָה וְהוּא מְבַטְּלָהּ, עַתָּה אֵין לָנוּ לִדְאֹג רַק לְעַצְמֵנוּ, אֶלָּא אָנוּ צְרִיכִים לְהִתְחַשֵּׁב בְּכָל הַיְהוּדִים, וּלְזַכּוֹת לְכֻלָּם שֶׁיִּלְמְדוּ בְּזוֹהַ"ק כִּי הוּא הַמָּגֵן הָאֲמִתִּי שֶׁיֵּשׁ לָנוּ וּמֻבְטָח לָנוּ כִּי הָעוֹסֵק בְּזוֹהַ"ק וּבְתוֹרַת הָאֲרִיזַ"ל, הקב"ה מִשְׁתַּבֵּחַ בּוֹ בְּפַּמַּלְיָא שֶׁלּוֹ בְּכָל יוֹם, וּדְיוֹקְנוֹ נִרְשַׁם לְמַעְלָה בֵּין אוֹהֲבַי וַאֲהוּבֵי הַמֶּלֶךְ, וּמַכְרִיזִים לְפָנָיו "הֱווּ זְהִירִים בִּדְיוֹקְנָא דְּפְלוֹנִי" וַאֲפִילוּ הקב"ה גּוֹזֵר גְּזֵרוֹת יֵשׁ לוֹ רְשׁוּת לְבַטְּלָם. כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁעַד כְּדֵי כָּךְ גָּדוֹל וְעָצוּם כֹּחוֹ שֶׁל הַלִּמּוּד בְּסֵפֶר הַזּוֹהַר, אֵין לָנוּ אֶלָּא לְחַזֵּק אֶת יְדֵי עוֹשֵׂי מְלֶאכֶת הַקֹּדֶשׁ, לְהוֹסִיף לָהֶם אֹמֶץ וְכֹחַ וְחֹזֶק בַּעֲבוֹדָתָם הַקְּדוֹשָׁה, אִמְּצוּ מָתְנַיִם וְחִגְרוּ עֹז לְהַמְשִׁיךְ וּלְהָפִיץ אֶת אוֹרוֹ שֶׁל רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי, לְפַרְסֵם כֹּחוֹ בָּעוֹלָם וּלְסַיֵּעַ בְּכָל מַה דְּאֶפְשָׁר תּוֹרָתוֹ מָגֵן לָנוּ, הִיא מְאִירַת עֵינֵינוּ, הוּא יַמְלִיץ טוֹב בַּעֲדֵנוּ, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי.
ה
וּבִזְכוּת לִמּוּד הַזּוֹהַר הַקָּדוֹשׁ יִתְקַבְּלוּ הַתְּפִלּוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הַצַּדִּיק הַקָּדוֹשׁ הַמְלוּבָּ"ן רַבִּי יַעֲקֹב אַבּוּחֲצִירָא (בִּגְדֵי הַשְּׂרָד עַל הַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח), וְהֶאֱרִיךְ בְּשִׁבְחוֹ הַחִידָ"א וְהַבֶּן אִישׁ חַי זְכוּתָם יָגֵן עָלֵינוּ אָמֵן, וּבְלִי לִמּוּד הַזּוֹהַר הַקָּדוֹשׁ לִפְנֵי הַתְּפִלָּה אִי אֶפְשָׁר שֶׁתִּתְקַבֵּל תְּפִלָּתוֹ. – וּבַשּׁוֹאָה הָאֲיֻּמָה רַחְמָנָא לִיצְלָן שָׂרְדוּ לְחַיִּים אֵלּוּ שֶׁהָיוּ רְגִילִים לוֹמַר כָּל יוֹם בְּעַל פֶּה פָּתַח אֵלִיָּהוּ (תִּקּוּנֵי זוֹהַר הַקְדָּמָה דַּף יז עא קֹדֶם הַתְּפִלָּה, וְרָאוּ בַּעֲלִיל שֶׁכֹּחוֹ גָּדוֹל מְאֹד, (עֵדוּת בְּיַעֲקֹב). – וּבְכַמָּה דַּקּוֹת שלומד זוהר הקדוש יָכוֹל לַהֲפֹךְ הַכֹּל לְטוֹבָה וְלִהְיוֹת מִבְּנֵי עֲלִיָּה, לִזְכּוֹת לְ"עַיִן לֹא רָאָתָה אֱלֹקִים זוּלָתְךָ יַעֲשֶׂה לִמְחַכֵּה לוֹ", וִיטַהֵר נִשְׁמָתוֹ וְיִזְכֶּה לְמַעֲלוֹת עֶלְיוֹנוֹת כַּיָּדוּעַ מִדִּבְרֵי הָאַרִיזַ"ל.
וְכָל אֶחָד יְעוֹרֵר אֶת חֲבֵרוֹ שילמוד זוהר כַּמָּה דַּקּוֹת בְּיוֹם, וְעַל יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לְתַעֲנוּגֵי גַּן עֵדֶן וְעוֹלָמוֹת הַנֶּצַח, וְיָבִין אֶת כָּל דַּרְכֵי ה' יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וְיִזְכֶּה לִשְׂכַר הַגָּדוֹל עַל כָּל דַּקָּה וְדַקָּה שֶׁאוֹמֵר וְלוֹמֵד זוהר הקדוש, שֶׁהַלּוֹמֵד זוֹהַר הַקָּדוֹשׁ שָׁעָה אַחַת בְּחוֹל כְּמוֹ מֵאָה אֶלֶף שָׁנָה תּוֹרָה, וּבְשַׁבָּת, כְּמוֹ מֵאָה מִלְיוֹן שָׁנָה תּוֹרָה, (כִּסֵּא מֶלֶךְ, הָרֵי"חַ הַטּוֹב, אוֹרְחוֹת צַדִּיקִים, אָבוֹת דְר' נָתָן), וַאֲמִירָה כְּשָׁלֹשׁ דַּקּוֹת בִּלְבַד, וּבְלִמּוּד כְּעֶשֶׂר דַּקּוֹת יַעֲלֶה לוֹ: בַּחוֹל כְּמוֹ 1666 שָׁנָה תּוֹרָה, וּבְשַׁבָּת: יזכה ל- 166,666 שָׁנָה תּוֹרָה.
וּבְרֶגַע אֶחָד אַתָּה יָכוֹל לִזְכּוֹת לָעוֹלָמוֹת נֶצַח! "עַיִן לֹא רָאֲתָה" עַל יְדֵי שֶׁתְּזַכֶּה לַחֲבֵרֶךָ, כָּל הַשָּׂכָר הוֹלֵךְ גַּם אֵלֶיךָ. וְכַאֲשֶׁר כָּל יִשְׂרָאֵל יֹאמְרוּ "פָּתַח אֵלִיָּהוּ" נִזְכֶּה שֶׁיָּבֹא אֵלִיָּהוּ וִיבַשֵּׂר אֶת בִּיאַת הַגּוֹאֵל. וְאִם בִּזְכוּתְךָ יִתְאַרְגְּנוּ עֶשֶׂר יְהוּדִים לוֹמַר אֶת הַתְּפִלּוֹת, אֵין לְשַׁעֵר אֶת גּוֹדֶל זְכֻיּוֹתֶיךָ וּבִפְרָט שֶׁבְּזֹהַר הַקָּדוֹשׁ (פ' וַיֵּצֵא קס"א.) כָּתוּב: כָּל מַה שֶׁנּוֹתְנִים מִשָּׁמַיִם הוּא בְּאֶלֶף, וְעוֹד כַּיָּדוּעַ כָּל עֲשָׂרָה בֵּיהּ שְׁכִינָה שָׁרְיָא, וּבְכָךְ מְחַשְּׁבִים לְךָ כָּל מִנְיָן יְהוּדִים כְּמוֹ אֶלֶף. וּמִי יוּכַל לְחַשֵּׁב אֶת גּוֹדֶל הַשָּׂכָר הַנִּצְחִי שֶׁיֵּשׁ לָךְ מִכָּךְ בְּוַדָּאוּת! וּבְוַדַּאי תִּזְכֶּה לַאֲרִיכוּת יָמִים.
וּבַחֲלוּקַת תיקון מ"ג אַתָּה מְזַכֶּה אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל, וְכָתַב הַגְרָ"א בְּמִשְׁלֵי (י"ב, י"ד), גּוֹדֶל הַזְּכוּת שֶׁיֵּשׁ לִמְזַכֶּה הָרַבִּים וּמוֹכִיחַ אֶת חֲבֵרוֹ, שֶׁאִם שָׁמַע, מְקַבֵּל שְׂכַר עַל כָּל מַה שֶׁיַּעֲשֶׂה לְדוֹרוֹת, וְגַם אִם לֹא שָׁמַע, אָז מְקַבֵּל כָּל חֶלְקוֹ הַטּוֹב, וְזֶה שֶׁלֹּא שָׁמַע לוֹקֵחַ מִמֶּנּוּ אֶת חֵלֶק הַגֵּיהִנּוֹם שֶׁלּוֹ. וּבְזֹהַר (פ' תְּרוּמָה קכ"ט ע"א), אָמְרוּ: שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לְמִרְדָּף בָּתַר חַיָיבַיָא וּלְמִזְכֶּה לְהוּ כְּמַאן דְרָדִיף בָּתַר חַיָּיו עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. וּבְלִי שׁוּם סָפֵק אִם כָּל הַיְהוּדִים מִנַּעַר וְעַד זָקֵן וּבִפְרָט תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן בְּהֶבֶל פִּיהֶם הַטָּהוֹר יֹאמְרוּ תְּפִלּוֹת אֵלּוּ כָּל יוֹם, נִזְכֶּה לִפְתֹּחַ אֶת הַשַּׁעַר לְאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא זָכוּר לַטּוֹב שֶׁיָּבוֹא וִיבַשְּׂרֵנוּ, וְתֵכֶף יָבוֹא מָשִׁיחַ צִדְקֵנוּ וְיִגְאָלֵנוּ, בְּרַחֲמִים בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן. – וְעַל יְדֵי קוּנְטְרֶס זוֹ שֶׁיִּהְיֶה יַד הַכֹּל מְמַשְׁמְשִׁין בָּהּ, יִזְכּוּ לִלְמֹד וּלְלַמֵּד לִשְׁמוֹר וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם. וְהוּא יְסוֹד גָּדוֹל שֶׁבּוֹ יִמְצְאוּ אַדְמוֹרִי"ם רַבָּנִים, מַגִּידֵי שִׁעוּר וְרָאשֵׁי יְשִׁיבוֹת, מְלַמְּדִים וּמְחַנְּכִים יַלְדֵי יִשְׂרָאֵל הַטְּהוֹרִים, וְכָל אִישׁ יִשְׂרָאֵל, אֶת הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר יֵלְכוּ בָּהּ, וְאֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן.
ונסיים בדברי הזוהר הקדוש המלהיבים את לבבות היהודים להידבק בתורת הרשב"י הקדוש, "דאיהו ספר הזוהר מן זוהרא דאימא עילאה תשובה" (רעיא מהימנא פרשת נשא קכ"ד:).
רַק בְּסֵפֶר הַזוֹהַר יִפְקוּן מִן גָלוּתָא בְּרַחֲמֵי
כּוּלָנוּ יוֹדְעִים אֶת הַמַּצָּב שְׁבוֹ אָנוּ נִמְצָאִים! וּמִי יוֹדֵעַ מַה יֵלֵד יוֹם!!! – מֹשֶׁה רַבֵּינוּ, אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי עֲלֵיהֶם הַשָּׁלוֹם, מְגַּלִּים לָנוּ, שֶׁרַק בְּסֵפֶר הַזוֹהַר יִפְקוּן מִן גָלוּתָא בְּרַחֲמֵי, כִּי הַזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ הוּא כְּמוֹ תֵּיבַת נֹחַ[1] וְרַק אֵלּוּ שֶׁיִּלְמְדוּ זוֹהַר הַקָּדוֹשׁ יִנָּצְלוּ בְּתֵבַת נֹחַ שֶׁהוּא הַזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ, ויִנָּצְלוּ מֵחֶבְלֵי מָשִׁיחַ, וּבָּזֶה תָּלוּי סוֹד הַצָּלַת עַם יִשְׂרָאֵל בַּדּוֹר הָאַחֲרוֹן וּגְאוּלָתוֹ, בְּכֹחַ וּסְגֻלַּת לִמּוּד הַזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ.
בּוֹאוּ וְנִתְאַחֵד כוּלָנוּ[2] בְּיַחַד וְנַתְחִיל לִלְמֹד כָּל יוֹם דַּף הַיּוֹמִי שֶׁל תִּקּוּנֵי זֹּהַר, שֶׁזֶּה לוֹקֵחַ רַק שְׁתֵּי דַּקּוֹת בְּיוֹם, וּבְשַׁבָּת קוֹדֶשׁ נִלְמַד שָׁעָה אַחַת לְמַעַן תִּיקוּנֵי הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה, וּבְעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יִתְבַּטְּלוּ מֵעָלֵינוּ כָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת, וְנִזְכֶּה לִגְאוּלָה בְּרַחֲמִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַשְׁבִּ"י, (זוֹהַר נָשֹׂא בְרַעְיָא מְהֵימְנָא דַּף קכ"ד ע"ב), בְּסִפְרָא דָּא יִפְקוּן מִן גָלוּתָא בְּרַחֲמֵי, בִּיאוּר: בְּסֵפֶר הַזֶּה נֵצֵא מִן הַגָּלוּת בְּרַחֲמִים במהרה בימינו אמן.
[[1]] סֵפֶר הַזֹּהַר הוּא כְּתֵבַת נֹחַ שֶׁנִּתְכַּנְּסוּ בָּהּ שְׁנַיִם מֵעִיר וְשֶׁבַע מִמַּלְכוּתָא. וְהַמַשְׂכִּילִים יַזְהִירוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ. אִלֵּין אִינּוּן דְּקָא מִשְׁתַּדְּלִין בְּזֹהַר דָּא, דְּאִקְרֵי סֵפֶר הַזֹּהַר, דְּאִיהוּ כְּתֵיבַת נֹחַ, דְּמִתְכַּנְּשִׁין בָּהּ שְׁנַיִם מֵעִיר, וְשֶׁבַע מִמַּלְכוּתָא. וּלְזִמְנִין אֶחָד מֵעִיר, וּשְׁנַיִם מִמִּשְׁפָּחָה. דִּבְהוֹן יִתְקָיֵּים (שְׁמוֹת א) כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְּאוֹרָה תַּשְׁלִיכוּהוּ. וְדָא אוֹרָה דְּסִפְרָא דָּא. (זֹהַר חֵלֶק ג' דַּף קנ"ג: בְּרַעְיָא מְהֵימְנָא)
הָרַמְחַ"ל זי"ע לֹא מָצָא עֵצָה לְבַטֵּל גְּזֵרוֹת מֵעַם יִשְׂרָאֵל, אֶלָּא בְּלִמּוּד "הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ" בְּרֶצֶף לְלֹא הֶפְסֵק, שֶׁבְּכֹחַ "הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ" לְבַטֵּל כָּל גְּזֵרוֹת וּלְקָרֵב הַגְּאֻלָּה בְּרַחֲמִים. וז"ל: בְּרִיחַת רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי עָשְׂתָה עִנְיַן הַתֵּבָה, וְכֻלָּנוּ נִבְרַח לְהַתֵּבָה הַזֹּאת וְנִנָּצֵל וְנִמְצָא שֶׁבְּרִיחַת רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי עָשְׂתָה עִנְיַן הַתֵּבָה, שֶׁבְּסוֹדָהּ נַעֲשָׂה הַזֹּהַר, אֲשֶׁר בּוֹ נִכְלְלוּ כָּל הַשִּׁשִּׁים רִבּוֹא נִשְׁמָתִין, כַּמֻּזְכָּר בַּתִּקּוּנִים, וְאָז נֶחְשָׁב זֶה לִבְרִיחָה כְּלָלִית לְכָל יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁבְּסוֹף הַיָּמִים לֹא יִצְטָרֵךְ אֶלָּא יְצִיאָה, וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר (יְשַׁעְיָה נב, יב): "כִּי לֹא בְחִפָּזוֹן תֵּצֵאוּ וּבִמְנוּסָה לֹא תֵלֵכוּן כִּי הֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם ה' וּמְאַסִּפְכֶם אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל"… כָּל מִי שֶׁיִּתְדַּבֵּק בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ בּוֹרֵחַ מִן הַסִּטְרָא אָחֳרָא, וְיִנָּצֵל מֵחֶבְלֵי מָשִׁיחַ, וְהָאֱמֶת כִּי סֵפֶר הַזֹּהַר נִשְׁאַר אַחֲרָיו (אַחֲרֵי רַשְׁבִּ"י) זְיָ"ע, שֶׁכָּל מִי שֶׁיִּתְדַּבֵּק בּוֹ נִקְרָא שֶׁבּוֹרֵחַ מִן הַסִּטְרָא אָחֳרָא, עַד שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ לוֹ (בְּאַחֲרִית הַיָּמִים) אֶלָּא יְצִיאָה, וְאוֹדִיעֲךָ מַה תּוֹעֶלֶת נִמְצָא בְּזֶה, וְהָאֱמֶת כִּי תּוֹעֶלֶת גָּדוֹל הוּא, כִּי הוּא הַצָּלָה מֵחֶבְלֵי מָשִׁיחַ. (רְאֵה בְּאוֹרְךָ בְּאוֹר הַזוֹהַר).
[[2]] כָּתוּב בְּזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ דְּעַל יְדֵי כְּנִישְׁתָא חֲדָא תֵּכֶף נִגְאָל, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אוֹרָיְיתָא וְיִשְׂרָאֵל חַד הוּא, וְעוֹד הָא דְּכָתַב הָרַמְחַ"ל זי"ע דְּכָל שִׁשִּׁים רִבּוֹא נִשְׁמָתִין נִכְלְלוּ בְּסֵפֶר הַזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ, ואכמ"ל.