הסיפור הנפלא שהתגלה על ידי השגחה פרטים כמה פעמים להאדמו"ר מהאלמין – שלחו להאדמ"ר שליחים מן השמים לפרסם הניסים והנפלאות איך שהקב"ה מציל את עם ישראל כשנזהרים בקדושת בית הכנסת
האשמדאי היטלר ימ"ש, ביקש לשים ידיו על יהדות מרוקו המעטירה, אך בזכותו של המקובל רבי פנחס הכהן אזוג זצוק"ל, שהציל את מלך מרוקו מהתנקשות, שיתף המלך פעולה והסווה את הקהילה היהודית מעיני הנאצים. האדמור מהאלמין שליט"א- שהסיפור המופלא הגיע אליו מששה כווונים ורואה בכך חובה לפרסם הסיפור, והמיוחד את מוסר השכל שבו- נס ההצלה
להורדה הכתבה: : 1 מרוקו 2 מרוקו 4 מרוקו 5 מרוקו 6 מרוקו 7 מרוקו
…5.1
……
מעשה נורא ששמעתי משלש אנשים, וקיבלתי בכתב מהרב אליהו פרס ס"ט.
הסיפור שמעתי אותו מפי אבא מארי החה"ש החסיד כמוהר"ר יעקב פרץ זלה"ה הרינו כפרת משכבו נלב"ע ערב יו"כ ה'תשס"א.
נס גדול שנעשה ע"י הרה"ק המקובל רבינו פנחס הכהן בן רבי ברוך אזו"ג זצ"ל
| הרב הקדוש |
המלומד בניסים המקובל האלקי רבינו פנחס הכהן בן ברוך אזו"ג זיע"א, היה גר בעיר התורה מראכש, והיה מבאי ביתו של המלך של הדרום הנקרא בלשון ערבי "אְלְ גְלָווּי", והמלך היה אוהב אותו מאוד ומקרבו, ועל כל צרה שלא תבוא על הקהל היהודי הוא היה מרואי פני המלך לביטול הגזירות.
| אמנם |
במרוקו באותה תקופה נחלקה המדינה לשתי רשויות, המלך ששלט בצפון ובמרכז ובירתו העיר פאס, והמלך של הדרום והסהרה ובירתו מראכש הוא הנקרא "אְלְ גְלָווּי" הנ"ל.
| ופעם |
איזה סוכנים של מלך הצפון מוּלָאִי אֵלְחָסָן רצו לשלוח יד במלך הדרום והכינו את כל התכניות שביום פלוני ובשעה פלונית ברגע בו תעבור שיירת המלך בפרברי העיר מראכש הסוכנים הנ"ל בקרקע פלוס כח אוירי ממטוס תקיפה יתקפוהו בו זמנית ויחסלו אותו.
רוח הקודש גלוי'
| מזימתם |
זו התלבתה ברוח הקודש לרבינו פנחס הכהן בן ברוך הנ"ל, והוא חיש מהרה בא בעוד לילה והתדבק על דלתי הארמון בצעקה, ומאחר והוא מרואי פני המלך הרשוהו להיכנס לפני ולפנים עד חצר הפנימית מקום מושב המלך.
| רבי פנחס |
פתח ואמר למלך שכך וכך נגלו אליו האלוקי"ם וירא המלך וישמור את נפשו לבל יפול לפח יוקשים. והמלך בידעו כי איש אלוקים קדוש הוא רבי פנחס הכהן בן ברוך זיע"א, אמר לו שכן יעשה וישמור דרכו. אך המלך עשה בחכמה ובתחבולה להשאיר התוכנית על כנה, אך הוא המלך לא יהיה עם השיירה. ורק צוה על אנשי הצבה להיות עתידים להיום הזה ולהשעה הזו. וכך היה שברגעים האמתיים שסוכני החרש רצו לתקוף, תיכף ומיד תפסום ומזימתם נתבטלה, ויהי הדבר לפלא עצום, והתפרסם בכל רחבי הממלכה שהרב של היהודים הציל את המלך מהתקשות, והכל מפי רוח הקודש.
על ידי שבעודו נער קיבל על עצמו שלא לדבר בשעת התפילה, זכה לכוח הראייה בחינת "נביא"
| כששאל |
המלך לאחר מעשה את רבי פנחס הכהן בן ברוך במה זכה הוא בכוח הראייה בחינת "הנביא" "הרואה" אמר לו שמעודו נער קיבל על עצמו שלא לדבר בשעת התפילה ואפילו בין הפרקים ואפילו בדברי תורה, ותפילותו כאשר יעידו יגידו כל רואיו היתה כאחד השרפים קדושי עליונים, זכותו תהא מגן וצינה עלינו ועל כל ישראל שנזכה לשמור פינו מחטוא בלשונינו בשעת התפילה אף בדברים המותרים וכל שכן בדברים בטלים.
| ויהי |
רצון וסיפור עובדא זו יהיה לעלוי נשמתו של מר אבא מארי החהש"ו כמוהר"ר יעקב בר חמוי פרץ שלה"ה הכ"מ שסיפר לי ממה שראה ושמע בהיותו תלמיד ישיבה בעיר מראכש ומבאי ביתו של הרה"ק רבי פנחס הכהן בן ברוך. ושגם מורי זקיני הרה"ק כמוהר"ר אברהם פרץ זלה"ה היה הגבאי שלו והפקיד הנאמן באיזור הכפרים של מראכיש זיע"א.
[הערת המעתיק]
| שמעתי |
משלשה אנשים סיפור הנ"ל, והוסיפו: שאחר שהציל את המלך רצה המלך ליתן מתנה גדולה להרב הקדוש הנ"ל, והרב הקדוש סירב לקחת באומרו שאנחנו מחויבים לעשות הכל לטובת המלך ועל פי תורתינו הקדושה אנו צריכים להתפלל בשלומו של מלכות שיצליח בכל דרכיו. ואמר לו המלך אף על פי כן. ענה הצדיק הקדוש למלך: אני מוכן לקחת אבל רק דבר קטן אחד: שבאם יבוא איזה בן אדם וירצה לעשות איזה דבר רע נגד היהודים חס ושלום, שהמלך יעשה כל מה שביכולתו להציל את היהודים.
| ויהי |
היום והיטלר ימח שמו שלח שליחים להמלך הנ"ל וביקש שיתן לו את כל היהודים ממדינתו. על זה ענה לו המלך, אני מתפלה עליך שאתה בא לחפש יהודים במדינתי הלא ידוע לכל שאני השונא הגדול של היהודים והיהודים שהיו במדינתי זרקתי אותם מזמן רב, והשליחים קבלו דבריו, וכך נצלו כל היהודים.
| והרב |
הקדוש הנ"ל אמר אז לאנשי בית מדרשו ש "להיטלר" ימח שמו לא היה ביכולתו ליכנס למדינתינו מרוקו אך ורק בגלל שלא מדברים בשעת התפילה.
סיפורי השגחה פרטית
בדרך שאדם רוצה ללכת מוליכין אותו,
מה' מצעדי גבר כונני ודרכו יחפץ
אספר עניני השגחה פרטית ואיך הגיע לאזני סיפור המעשה הנ"ל.
השגחה פרטית א.
| לפני |
כמה שנים נסעתי לעיר באסטן, בדרך כלל אני נוסע באווירון, הפעם רציתי לנסוע דוקא באוטובוס, [אני לבד לא ידעתי למה] על אף שכל המשפחה אמרו לי שלא כדאי לנסוע באוטובוס.
| נסעתי |
למנהעטן לפארט טוטארעטי, ועליתי לאוטובוס, והאוטובוס היה ריק, אני הייתי היחיד שנסעתי. ישבתי קדימה במקום הראשון. כשהאוטובוס מתחיל לנסוע דופק יהודי בדלת, ופותח לו ועולה על האוטובוס ויושב על ידי. אני נותן לו שלום עליכם, ושואל אותו מאין הוא? ועונה לי שהוא ממרוקו. אני אומר לו, אני הוצאתי הרבה ספרים ואני מחלק בחינם לכל העולם, גם כן הוצאתי ספר מקדש מעט על קדושת בית המדרש ועוד ספרים בעברית ובאנגלית ואם אתה מעוניין אני יתן לך כמה שאתה רוצה מכל מיני ספרים, אמר לי תודה. ואחר כך אומר לי שבמרוקו לא מדברים בכלל בשעת התפילה, יש לנו מסורת לא לדבר. ואר כך סיפר לי סיפור הנ"ל.
השגחה פרטית ב.
| אני |
מתפלל במיאמי בבית המדרש של חב"ד בסורפסייד פלארידה, אני הולך לשתות קאפע. אני רואה בן אדם חדש, נותן לו שלום, ועונה לי שלום, אני שואל אותו מאין אתה בא? הוא עונה לי מספעין. אני שואל אותו כמה בתי מדרשים וישיבות יש שם? כמה יהודים? ועונה לי.
| אני |
אומר לו תשמע אני הוצאתי לאור הרבה ספרים ואני יכול לתת לך בחינם אפילו בסכום של עשרות אלפים דולרים, כמה שאתה רק רוצה בשביל לחלק בספעין. הוא אומר לי תיכף, אני רוצה לדבר אתך דחוף, בבקשה אולי אני יכול לקבל אפוינטמענט, כי אני רוצה לדבר איזה ענין דחוף עם כבודו. נתתי לו אפוינטמענט למחר תיכף אחרי התפילה. הוא מספר לי אתמול בבוקר הוא מתעורר עם חלום שהוא צריך לחלק אלפים ספרים, ולא ידע מה פתרון החלום, מכיון שאין לו שום שייכות עם ספרים. וכעת שאתה הבן אדם היחיד שנתתה לי שלום, ואמרת לי תיכף [בלי לשאול ממך על כלום] שאתה רוצה לתת לי הרבה ספרים, זאת אומרת שזה פתרון של החלום, שאני צריך לעבוד אתך לחלק ולהפיץ ספרים. נתתי לו כל מיני ספרים ואמרתי לו תלמוד בספרים האלו, ותבין, ואחר כך נתחיל לעבוד.
| הוא |
למד כל הספרים, ונתלהב מאוד בראשון בהספר "עניית אמן כהלכתה" על קדושת בית המדרש, ואומר שהספר הזה נחוץ מאוד בשביל אנשי הספרדים שהיו נזהרים מאוד משעבר לא לדבר בעת התפילה, ולדאבוננו השטן תפס אותם גם כן. ואני מוכן לתרגם הספר הזה בספרדית.
| הוא |
התחיל לתרגם הספר, ואני מספר לו הסיפור הנ"ל [ששמעתי מהאיש ממרוקו שנסעתי איתו ביחד על האוטובוס לבוסטון], בלי מקורות מי היה הרב הקדוש שהציל את מרוקו מהיטלער ימ"ו. הוא מבקש ממנו שאני יכתוב לו הסיפור בשלימות, אני יושב בבית הכנסת וכותב הסיפור, פתאום בא בן אדם חדש ויושב בדיוק נגדי, אני נותן לו שלום, ועונה לי שלום, ואני שואל אותו מאין כבודו בא ועונה לי מקאראקאס וענעזועלא.
| אני |
מספר לו הסיפור ושואל אותו אולי כבודו שמע הסיפור הזה [והוא הבן אדם היחידי שאני מספר לו הסיפור ושואל אותו בלי להכיר אותו כלל] עונה לי כן, אני שואל אותו אולי כבודו יודע את שמו של הרב הקדוש שאצלו היה סיפור הנ"ל. הוא עונה לי אני נולדתי במרוקו, ונותן לי השם ועוד ידיעות על הרב הקדוש הנ"ל.
| אני |
שולח כל הסיפור המלא בכתב לספעין. ועובר שנה שלימה עד שהוא תרגם כל הספר עניית אמן כהלכתו, והסיפור הזה נעלם אצלו, וכמו כן אני גם כן לא מצאתי הכתב יד של הסיפור הנ"ל.
השגחה פרטית ג.
| אני |
נוסע עוד הפעם למיאמי, אני מקבל מקום במטוס [אוירון] במקומות הראשונים, והיה שמה מלא אנשים, אני הולך למקום ישיבה בספסל האחרון כדי שאוכל לכתוב בישוב הדעת. פתאום אני רואה שיושב על ידי בצד השני בן אדם עם כיפה קטנה, אני נותן לו שלום. מתחילים לדבר, ואני שואל אותו מאיפה הוא הוא עונה לי שהוא ממרוקו. אני שואל אותו אם ידוע לו הסיפור הנ"ל ועונה לי כן, ואמר לי שם הרב הקדוש ומספר לי עוד כמה ענינים ממנו. אני לוקח השם שלו והטלפון בשביל להציע לו שידוך, והצעתי לו, ושכחתי ממנו. [הוא מספר לי שהוא היה לו מקום בשורות הראשונות, ורצה מנוחה על כן בא בסוף המטוס בשורות האחרונות].
| אני בא |
למיאמי, אני מטלפן תיכף לספעין לספר להמתרגם של הספר כל השגחה פרטית מה שהיה לי עם הבן אדם הזה ושמו.
| אחרי זמן |
רב, הבן אדם מספעין מטלפן אלי שנאבד לו הסיפור הזה ולא יודע איפה ששם את הסיפור, הוא זוכר בעל פה, אבל שמו של הרב וכל שאר הפרטים אינו זוכר.
| אני עונה |
לו שאין לי את השם של האיש מקאראקאס שנתן לי את השם, ושכחתי לגמרי מהאיש הזה שנסעתי איתו על אוירון למיאמי.
השגחה פרטית ד.
| הבן אדם |
מספעין אומר לי הלא סיפרת לי על בן אדם ממיאמי, אולי אתה זוכר, נזכרתי תיכף ומיד, ואמרתי לו שיש לי את השם והטלפון שלו.
| אני מטלפן |
אליו, ואומר לי שאם אני רוצה יותר פרטים לטלפן לאח שלו בלונג איילאנד, הוא רב וחזן שמה. ומספר לי שיצא ספר בארץ ישראל תולדות רבני מרוקו.
| אני מטלפן |
כמה פעמים לאח שלו בלאנג איילאנד, אני מדבר עם מכונה כמה פעמים, ופעם הסעקרעטאר שלו עונה לי וגם כן דיבר למכונה שלי.
השגחה פרטית ה.
| אני נוסע |
לחנות במיאמי לחפש הספר, וב"ה מצאתי הספר שאני מחפש, שם הספר הוא: "מלכי רבנן, תולדות רבני מרוקו". שנדפס בשנת תשנ"ח. והיה לו רק עותק אחד.
| אני מוצא |
בתוך הקדמה של הספר הזה, שאחד מהמשפחה של היהודי הזה שמצאתי אותו על המטוס, הדפיס הספר הזה.
השגחה פרטית ו.
| אני רואה |
שם בהקדמה, שם של המוציא לאור הספר הנ"ל. אני מטלפן לו תיכף לארץ ישראל, אני מספר לו חלק קטן מהסיפור הנ" והוא אומר לי תיכף הוא שמע הסיפור מאבא שלו. והוא אומר לי שהוא הולך להוציא עוד חלק ששם יהיה כתוב הסיפור הזה, שהספר הנ"ל יצא לאור עוד בחיים של הרב הקדוש הנ"ל, ועל כן לא כתוב ממנו בספר הנ"ל.
| והרב |
אליהו פרץ הנ"ל, שמע הסיפור מפי אבא שלו החסיד כמוהר"ר יעקב פרץ זלה"ה, שסיפר לו ממה שראה ושמע בהיותו תלמיד ישיבה בעיר מראכש והיה מבאי ביתו של הרה"ק רבי פנחס הכהן בן ברוך. ושגם זקינו הרה"ק כמוהר"ר אברהם פרץ זלה"ה היה גם כן הגבאי שלו והפקיד הנאמן באיזור הכפרים של מראכיש.
בס"ד, ט"ו בעומר תשס"א.
לכ' הרה"ג כמוהר"ר גראס שליט"א
אי"ה מחר אצלם כשמונה עמודים מהספר לדוד ברוך מזקינו של הרה"ק בעל המעשה שיש בו קצת חומר על המשפחה ורבניה. ואשלח לך בפאקס.
[אם יש לכבודו עוד ידיעות בענין הנ"ל, נא לכתוב לי, ותודה למפרע].
הכתובת שלי בניו יארק: Rabbi S. Y. Gross Rabbi Of Holmin
4711 12-th Ave. Brooklyn, N.Y. 11219 (718) 436 – 8052 FAX: 718-854-7113 — TELFAX: 305-864-1975 – אני נשאר אי"ה במיאמי עד יום רביעי בלילה.
ציל את מרוקו מהנאצים