האדמו"ר מהאלמין ד' פרשת בא תשעו בדרשה רדיו 2000 הבבא סאלי רבי ישראל אביחצירא זצוקללה"ה
https://www.youtube.com/watch?v=XTFSVJkBSto
ברוכים הבאים בשם השם, ב"ה שזכינו להתקבץ יחד שבטי ישראל לשמוע דבר ה' לכבוד יומא דהילולא של המקובל הצה"ק הבאבא סאלי רבנו ישראל אביחצירא המלוב"ן נכד המקובל האלוקי המנורה הטהורה רבי יעקב אביחצירא זיע"א, ובזכות זה נזכה לקיבוץ גליות בקרוב ממש כדברי הפסוק "הנה אנכי שולח לכם את אליהו הנביא" זכור לטוב בב"א.
ידוע שהבאבא סאלי הקדוש זי"ע היה נוסע לירושלים ללמוד זוה"ק, והבהיר כי דף זוהר בירושלים שקול כמו
ברוכים הבאים בשם השם, ב"ה לרדיו היום הוא יומא דהילולא של הבאבא סאלי הצדיק הקדוש המקובל רבי ישראל אביחצירא נכר המקובל האלוקי רבי יעקב אביחצירא זיע"א, ובזכות זה נזכה לקיבוץ גליות בקרוב ממש כדברי הפסוק "הנה אנכי שולח לכם את אליהו הנביא" זכור לטוב בב"א.
ידוע שהבאבא סאלי הקדוש זי"ע היה נוסע לירושלים ללמוד זוה"ק, והבהיר כי דף זוהר בירושלים שקול כמו 10 דפים במקום אחר בארץ ישראל (ובגלל זה היה נוסע לירושלים ללמוד זוהר הקדוש).
ואין פלא שנתגלה אליו הרשב"י והיה מרואי פני אליהו הנביא זכור לטוב שכידוע הבבא סאלי למד זוהר הקדוש בלי הפסק עד שידעו בעל פה, כדי לזכות להביא את המשיח כמאמר הרעיא מהימנא בדא יפקון מן גלותא ברחמי, זיעוכי"א.
מורי ורבותי נאמר מזל טוב לעם ישראל ונאמר כולנו יחד דוד מלך ישראל חי וקיים מורי ורבותי למה דוד המלך נקרא חי וקים כי כל הזמן לומדים והוגים בספר תהלים שלו אבל עכשיו שכולנו נלמד גם זוהר תהלים אז ממש יהיה שמחה בכל העולמות כי דוד מלןך ישראל חי וקים שבא לגאול אותנו תיכף ממש כמאמר הרעיא מהימנא בדא יפקון מן גלותא ברחמי, וכבר אמר הנביא ישעיה (סב ו-ז) עַל חוֹמֹתַיִךְ יְרוּשָׁלִַם הִפְקַדְתִּי שֹׁמְרִים כָּל הַיּוֹם וְכָל הַלַּיְלָה תָּמִיד לֹא יֶחֱשׁוּ הַמַּזְכִּרִים אֶת יְהֹוָה אַל דֳּמִי לָכֶם. וְאַל תִּתְּנוּ דֳמִי לוֹ עַד יְכוֹנֵן וְעַד יָשִׂים אֶת יְרוּשָׁלִַם תְּהִלָּה בָּאָרֶץ. שמצוה אותנו לשמור ולבקש על גאולת עם ישראל כל הזמן בלי הפסק כלשון הספר אור השכל חלק ו': וכן צועקים הנביאים על זכרו כמו שנאמר " הַמַּזְכִּרִים אֶת יְהֹוָה אַל דֳּמִי לָכֶם " (שם סב' ו'), ועוד " וְאַל תִּתְּנוּ דֳמִי לוֹ עַד יְכוֹנֵן וְעַד יָשִׂים אֶת יְרוּשָׁלִַם תְּהִלָּה בָּאָרֶץ" (שם). וכבר אמר עליהם "יומם ולילה לא יחשו" (שם), כלומר לא יִשְׁתְּקוּ מִלְּהַזְכִּירוֹ. ובעבודת הקודש (חלק ג פרק ז) כתב: הנה ירצו להודיע מה שכתבנו כי להיות קִלּוּסָן של ישראל יותר רצוי וערב אל השם מִקִּלּוּסָן של מלאכי השרת להם זמן קבוע ולא עת מיוחד לשורר בו, אלא אם ירצו תמיד יומם ולילה לא יחשו, לפי שהם דוגמא בסוד כנור דוד, והוא מה שרמז הכתוב באמרו אלהים אל דמי לך וגו', אל תתנו דמי לו, ואם כן המזכירים את יי' אל דמי לכם, ועוד כי כיון שעבודתן ושירתן של ישראל יש בה צורך גבוה וייחוד השם הגדול בכבודו תלוי בה, וכמו שאין סוף לייחודו, כן אין קץ וזמן אל העבודה, כלומר שתכלית העובד במציאותו לייחד תמיד את השם באין הפסק, ולזה צריכה העבודה והשירה תמיד באין הפסק. וישראל רצונם בידם בזה כי בחירתם להם מה שלא נמסר כן למלאכי השרת, עכ"ל.
ולכן חובה קדושה על כולנו כל יהודי ויהודי לחבר את לימוד הזוהר עם לימוד התהילים כדי לעורר רחמי שמים על הדור שנמצאים במצב קשה, וצריכים להפוך את מידת הדין לרחמים כמו שהיה הצדיק הקדוש בעל ההילולא הבבא סאלי זיע"א מיחד שמות קדושים ומתפלל ועושה סעודות ותעניות, כדי להציל את עם ישראל, ולעורר שפע קדוש, ורחמים גמורים לקרב את הגאולה.
וב"ה שזכינו כעת להדפיס 100.000 דפי זוהר תהלים, וכל אחד יקח דף וילמוד בזה מידי יום ביומו, וכך יהיה חשוב כאילו סיים ולמד מאה אלף פעמים כל יום את כל זוהר התהילים, ובקרוב נחלק לכל אחד כמה עלוני זוהר תהלים לחלק בכל הארץ ובכל העולם, ומקוים עוד להדפיס לכל הפחות מיליון דפי זוהר תהלים בע"ה, וכך יהיה נחשב כאילו סיים מיליון פעמים את כל זוהר תהלים בדקה הזאת.
כדי להבין את הזכות הגדולה הזאת של הדפסת זוהר עם תהלים, נספר לכם סיפור, כשגמרתי להכין הספר זוהר תהלים על תיקון הכללי, שאלתי לאחד בערב שבת לפני התפילה שאומר כל יום תיקון הכללי ועוד הרבה דברים, ולומד הרבה זוהר הקדוש, אם הוא יכול לתרום 350 ש"ח להדפיס מאה ספרים, ענה לי שהוא לא עובד כמה שנים ואין לו מאיפו לקחת, ויש לו משפחה ברוכת ילדים, וצריך לפרנסם, ומאין יבא עזרי.
בבוקר לפני קריאת התורה אמרתי בדרשה, והראתי להם: יש לנו כאן דף אחד של תיקון מ"ג, ואני רוצה להדפיס מזה 400,000 עותקים, שכל עותק עולה לערך 2 אגורות, זאת אומרת כל בן אדם שלומד כל יום בזה התיקון מקבל התורם שכר ל400,000 פעמים שלמד כל הדף הזה בכל יום – וכל אחד מחשבים לו על שבעים שנה שלמד, וכל החשבונות שנבאר קצת אחר כך, וכל זה עולה רק 7000 ש"ח, והסברתי בטוב טעם ודעת כי כתוב שהצדקה מה שהבן אדם נותן שייך להקב"ה, וצריכים לעשות עם הצדקה דבר הכי הטוב שיצא ריוח הכי הגדול להקב"ה, כמו בעסק, שבן אדם רוצה להרויח ומכניס את כספו בעסק, ומברר מאה פעמים ואחד מה שיביא לו יותר כסף, אך באמת כבר אמרו חז"ל ביצה (טו ע"ב): וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, הָרוֹצֶה שֶׁיִּתְקַיְּמוּ נְכָסָיו, יִטַּע בָּהֶם אַדָר, שֶׁנֶּאֱמַר, (תהלים צג) "אַדִּיר בַּמָּרוֹם ה'", עכ"ל.
ובספר בניהו לרי"ח הטוב, שם, וזל"ק: יטע בהם אדר זו מצות הצדקה הנקראת אדר שהיא רמוזה באות כ' שבזה יהיה אות כ' קבוע בנכסים ולא יתפרד מהם שיהיו נסים ודריש על אדר שהוא הצדקה דקיימא לדרי דרי כמו שאמר הכתוב [תהלים קי"א ג'] וצדקתו עומדת לעד. וידוע מה שאמר רבינו האר"י ז"ל בפסוק זה, עכ"ל.
והאם יש באיזה צדקה שבן אדם יכול להרויח בשני אגורות, זכות גדול כזה – ואנחנו לומדים את זה שהספרים הקדושים תלמידי בעל שם טוב אומרים לנו שצריכים לשאול לצדיק קדוש מה לעשות בכסף הצדקה, וצריכים הרבה לבכות להקב"ה שיזכה לתת צדקה לצדיק אמת כמו שכתוב בהיכל הברכה מקאמרנא זי"ע, שאם לא בוכה ומתפלל הרבה שיזכה לתת למקום קדוש, הקב"ה שולח לו רב גדול שהוא שד יהודי וכך מחזק אותו כל החיים ואחרי 120 שנה יתברר לו האמת[1] – כמו שנספר הסיפור הנורא מהר"ר זושא זי"ע שהיה יומא דהילולא שלו ב' שבט, וזה לומדים מהפרקי דרבי אליעזר והילקוט מעם לועז שמביאים משליחות הקב"ה ששלח את מלאך מט"ט פעמים ליעקב אבינו ע"ה[2] ואמר לו שבגלל שיעקב אע"ה לא נתן מעשר נענש בצרת עשו, בצרת רחל, דינה, ועוד ראה בבעל הטורים באריכות, ויעקב אבינו אמר אוי שכחתי, ותיכף הפריש מעשר כמו שכתוב עיזים מאתים ותישים עשרים וכו', ושלחו לעשו, בא עוד הפעם המלאך מט"ט בשליחותו של הקב"ה ושאל אותו למה נתת המעשר לעשו, הלא צריכים לתת למקום קדוש?
הלך יעקב והפריש עוד הפעם מעשר ונתנו לבית המדרש שם ועבר. ושואלים המפרשים איך יעקב אבינו בחיר האבות לא ידע, ונתן הצדקה לעשו שלחם נגדו עם 400 איש עמו, [ובגלל זה אשרי מי שיהיה לו הכות שנדפיס 400,000 אלף דפי זוהר תהלים כדי לבטל את 400 איש של עשו שבקדושה ננצח], וידע שהוא השטן הכי הגדול שיש? ומפרשים הספרים על פי דברי הזוהר הקדוש שכל מה שקרה ליעקב היא משום מעשה אבות סימן לבנים, שיבא זמן שיהיו כמעט כל האדמורי"ם ורבנים מהערב רב ולא ידעו למי לתת צדקה, שידעו שגם יעקב אבינו היה לו טעות, ונתן את הצדקה למקום טומאה הכי הגדולה, וכך יהיה לפני ביאת המשיח שראשי הערב יהיו רבנים גדולים כמו שכתב הדברי חיים בהשמטות לפרשת ויקהל, וכן כתוב רבנו הקדוש רבי נחמן זיע"א.
ומצינו שביקש ירמי' על אנשי ענתות הכשילם בעניים שאינם מהוגנים (עיין ב"ק דף ט"ז ע"ב), וצריכים לחפש הרבה מאוד עד שמוצאים עני הגון באמת, תלמיד חכם וירא שמים שאז חשובה הצדקה שנותנים לפני הקב"ה.
וידוע הסיפור שהביא בספה"ק היכל הברכה פרשת ואתחנן (על פסוק הטיבו כל אשר דברו), מהרה"ק הרבי ר' זושא מהאניפאלי זי"ע, וז"ל:
"וסיפר לי מורי חמי הצדיק המפורסם מוהר"ר אברהם מרדכי מפינטשוב ששמע מאיש אלקים קדוש מוהר"ר ר' זוסיא מאניפאלי שסיפר לו איך בעניותו היה שמש בעיר אוסטראה, והיה דרכו להתענות שנים ושלשה ימים, ואחר כך היה הולך לבקש מאיזה בעל הבית שיתן לו על לחם להשיב נפשו. ופעם אחד אמר בלבו שזהו חסרון אמונה לילך ולבקש לחם אלא יבטח באלקיו באמונה שלימה שלא יחסר מזונו, ופעם אחד התענה שלשה ימים כדרכו ואחר התענית לא היה מי שיתן לו מעט לחם והלך והתענה עד שהיה קרוב למות, ולא היה מי שיתן לו שום דבר, והיה רעש גדול למעלה ולא היה בכל המקום מי שיזדמן לפניו זה המצוה הגדולה לקיים נפש קדוש כזה. כי לא היה אפילו אחד שיהיה ראוי לזה אף שהיו שם אנשים כשרים הרבה לא היו ראוים למצוה זאת שישלח לו השם יתברך דורון כזה כמבואר בזוהר (ויקהל דף קצ"ח ע"א), וברא לו השם יתברך שני דדין בפיו, אחד הוציא דבש ואחד הוציא חלב, ושלשה חדשים היה ניזון מזה הדבש וחלב שהיה יונק מן הדדין שבפיו, ואחר עבור שלשה חדשים בא אליו אחד ואמר לו זוסיא קח לך ששה גראשין וקנה לך לחם אזי ברגע נפסק זה הדבש וחלב, כך סיפר הצדיק בפיו למורי וחמי", עכ"ל בספר היכל הברכה.
ומסיים ההיכל הברכה: באמת צריכים להתפלל הרבה על זה שימצא עני תלמיד חכם הגון שתהא הצדקה חשובה לפני הקב"ה.
אז בשבת שאמרתי הדרשה, וכל אחד מהבית המדרש שלי יכלו לתרום 7000 ש"ח להדפיס 400,000 תיקון מ"ג, ודוקא היהודי הזה שאין לו מה לתת לילדים שלו, אחרי שהסברתי בדרשה את הזכות הגדולה מה שיכול לקנות ולזכות בשני אגורות, הרים ידיים, ואמר היום אני מביא לך הכסף, ואמרתי לו לא, אני לא לוקח כסף מבן אדם, תבוא איתי לדפוס ותיתן שמה את הכסף ישר לדפוס, וכך היה, שביום ראשון בא איתי לדפוס ושילם ישר לדפוס, ואמר לי שלוקח את הכסף מאוכל של הילדים, אז מכאן יכולים להבין איזה מסירת נפש היהודי הזה עשה, וזה מה שהקב"ה אוהב, כמו שכתוב "ויעש לו מטעמים כאשר אהב", וכבא אמרו הצדיקים על הפסוק בתהלים (קמו ג'): "אַל תִּבְטְחוּ בִנְדִיבִים בְּבֶן אָדָם שֶׁאֵין לוֹ תְשׁוּעָה". שדווקא בן אדם שאין לו מה לתת ממנו יבוא הישועה, כי הוא עניו והרשב"י אוהב את מי שהקב"ה אוהב כמו שאמר הנביא ישעיה (נז, טו) כִּי כֹה אָמַר רָם וְנִשָּׂא שֹׁכֵן עַד וְקָדוֹשׁ שְׁמוֹ מָרוֹם וְקָדוֹשׁ אֶשְׁכּוֹן וְאֶת דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ לְהַחֲיוֹת רוּחַ שְׁפָלִים וּלְהַחֲיוֹת לֵב נִדְכָּאִים:
וכדברי הגמרא בסוטה (ה.): ואת דכא ושפל רוח רב הונא ורב חסדא חד אמר אתי דכא וחד אמר אני את דכא ומסתברא כמ"ד אני את דכא שהרי הקדוש ברוך הוא הניח כל הרים וגבעות והשרה שכינתו על הר סיני ולא גבה הר סיני למעלה א"ר יוסף לעולם ילמד אדם מדעת קונו שהרי הקדוש ברוך הוא הניח כל הרים וגבעות והשרה שכינתו על הר סיני והניח כל אילנות טובות והשרה שכינתו בסנה, עכ"ל.
נבקש כולנו יחד שבזכות הצדיקים הגדולים האלו שהרעישו עולם בצדקתם נזכה להבטחת משה רבנו ע"ה בספר הזוהר יפקון מגלותא ברחמי, והרי ידוע שרבי שמעון מעוטר ויושב בתוכינו כשלומדים זוהר הקדוש (אור החמה), ואם לומדים זוהר עם תהלים אנו זוכים שדוד המלך יושב גם כן אִתָּנוּ.
ביהדות המזרח ובמיוחד במרוקו ועוד, למדו זוהר הקדוש מידי יום ביומו – ובפרט במוצאי שבת למדו שעות רצופות, וזה נתן פתח להתחיל שבוע חדש ומבורך עם אור הזוהר הקדוש. וממשיכים במנהג הקדוש הזה גם בימינו עד ביאת משיח צדקינו ועד בכלל.
בואו ונלמד ביחד דקה זוהר הקדוש עם תהילים ונדע כי דוד המלך ואליהו הנביא ורבי שמעון בר יוחאי ומשה רבנו יושבים אתנו ביחד!!! כידוע שהזוהר הקדוש מגן ומציל מכל הצרות ומונע פגועים ואסונות, וכל מי שעיניו בראשו ובר דעה, ירוץ ויחטוף ויאחז באילן החיים האמתיים. כל אחד יתעורר ויעורר חבירו ותלמידו וכו' – ללמוד דף היומי של הזוהר תהילים, (ופתח אליהו הנביא ז"ל תיקון ל' מ"ג ומ"ח) – שלוקח כמה דקות!!! – ויזכה לישועות נפלאות מעל הטבע, אם ירצה ה'!
ישועת ה' כהרף עין, פתאום יבוא האדון – הקב"ה אל ביתו. ולא יתייאש מלצפות לבואו, כי זה העיקר השנים עשר מי"ג עיקרים שהיהדות מבוססת עליהם, אני מאמין באמונה שלימה בביאת המשיח, ואעפ"י שיתמהמה עם כל זה אחכה לו בכל יום שיבוא.
לשיר: דוד דוד מלך ישראל – דוד דוד מלך ישראל חי וקים
אַתָּה אִישׁ יְהוּדִי, בֹּא וְהִצְטָרֵף לְלִמּוּד יִחוּדִי, לְקַיֵים רְצוֹן אֱלֹקֵינוּ הֶחָפֶץ לְהָחִישׁ וּלְגָאֳלֵנוּ, וְתִזְכֶּה לְקָרֵב וּלְקַבֵּל פְּנֵי מָשִׁיחַ צִדְקֵנוּ.
זוֹהַר דוד המלך
האספו ואגידה לכם, בואו בהמוניכם, האספו כולכם במקום אשר לא זזה משם שכינת מהכותל המערבי – נתאסף יחד שבטי ישראל לסיים את כל ספר הזוהר הקדוש עם התהילים בדקה בלבד, נפעל לקירוב הגאולה במקום הקדוש ביותר, וְאַתָּה אִישׁ יְהוּדִי, בֹּא וְהִצְטָרֵף לְלִמּוּד יִחוּדִי, לְקַיֵים רְצוֹן אֱלֹקֵינוּ, הֶחָפֶץ לְהָחִישׁ וּלְגָאֳלֵנוּ, וְתִזְכֶּה לְקַבֵּל פְּנֵי מָשִׁיחַ צִדְקֵנוּ. – כל משתתף זוכה, בדקה הזאת לסיים, 100.000 פעם את הזוהר תהלים.
כל איש ישראל, מחיש את הגואל, בלימוד באחדות ובאהבה, במקום השראת השכינה, יחד שבטי ישראל קדושים, לומדים דברי אלוקים חיים, ומרבים את שפע הרחמים, וכל ישראל מתעוררים ושבים, ומיד נשמע קול משיח, הנה נגאלנו כולנו נשיח, וקול השופר נשמע בארצינו, הנה בא משיח צדקינו.
וְכֻלָּם מְקַבְּלִים עֲלֵיהֶם יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים, בְּלִבָּם וְנַפְשָׁם הֵם מוּכָנִים וּמְזוּמָנִים, בְּרִבְבוֹת וַאֲלָפִים, כָּל יוֹם לְהַקְדִּישׁ מִזְּמַנָּם, דַּקָּה לַעֲשׂוֹת רְצוֹן קוֹנָם.
מַטְּרַת הַלִימוּד הַקָּדוֹשׁ: הִיא לְעוֹרֵר בְּעֵת רָצוֹן נִפְלָא אֲשֶׁר שַׁעֲרֵי שָׁמַיִם פְּתוּחִים, וּלְהִתְחַבֵּר עִם דוד המלך והַתַּנָּא הָאֱלֹקִי רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחָאִי זְיָעָ"א, לְמַעַן יַעֲמוֹד בִּתְּפִילָה וְיְעוֹרֵר זְכוּת, כְּמוֹ שֶׁאָמַר אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא, (בַּמַּאֲמָר פָּתַח אֵלִיָּהוּ) קוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן לְעוֹרֵר אֶת הָעֶלְיוֹנִים אֵלּוּ הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים וּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ רַעֲיָא מְהֵימְנָא לְמַעַן לְהָקִים אֶת הַשְּׁכִינָה מֵעֲפָרָהּ וּלְקַיֵים בָּנוּ "תַּם עֲוֹנֵךְ בַּת צִיּוֹן לֹא יוֹסִיף לְהַגְלוֹתֵךְ", (איכה ד כב). וְתִתְעוֹרֵר חֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן לְהוֹשִׁיעַ הַבָּנִים, "וְשָׁבוּ בָּנִים לִגְבוּלָם", וּבִזְכוּת אֲשֶׁר נְקַיֵּם (מַלְאָכִי פֶּרֶק ג כב-כד) "זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי" נִזְכֶּה לְהַמְשִׁיך עָלֵינוּ דִּבְרֵי הַנָּבִיא "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא, וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם" בב"א.
כְּבָר הִבְטִיחַ לָנוּ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא כִּי בִּזְכוּת הִתְעַסְּקוּת בְּזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ נֵצֵא מֵהַגָּלוּת בְּרַחֲמִים, וְכָתְבוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לִגְרוֹס וְלַעֲסֹק בְּזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ לְקָרֵב אֶת הַגְּאוּלָה, אֲשֶׁר הַזוֹהַר הִנּוֹ הַחֶרֶב הַמְקַצֶצֶת אֶת הַטֻּמְאָה וְהַיֵּצֶר הָרַע, הַזוֹהַר מְזַכֵּךְ אֶת הָאָדָם וְנַפְשׁוֹ, עִקָּרוֹ שֶׁל הַזוֹהַר הוּא מוּסַר קָדוֹשׁ, עֲבוֹדַת הַשֵּׁם טְהוֹרָה, אַהֲבַת הַשֵּׁם וְיִשְׂרָאֵל, מְסִירוּת נֶפֶשׁ מְלֵאָה לְתַכְלִית הַנִּצְחִית, הַזוֹהַר הוּא אֲוִיר הַנְּשָׁמָה, כְּפִי שֶּׁהַגּוּף זָקוּק לְאַוִויר, כָּךְ זְקוּקָה הַנְּשָׁמָה לְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ, וּבְיַחַד עִם קִיּוּם הַהֲלָכוֹת וְהַמִּצְווֹת, לִּימּוּד כָּל פַּרְדֵּ"ס הַתּוֹרָה, פְּשָׁט הַהֲלָכוֹת, רִמְזֵיהֶן, דְרוּשֵׁיהֶן וְסוֹדוֹתֵיהֶן, מְסִירוּת נֶפֶשׁ מֻחְלֶטֶת לְקִיּוּם וְלִמּוּד הַתּוֹרָה בְּטָהֳרָה וּבִקְדֻשָּׁה, וְאָז נִזְכֶּה לְאוֹרוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, שֶׁיּוֹפִיעַ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, הִנֵּה יָמִים בָּאִים אֵלֵינוּ, מִתּוֹךְ חוֹשֶׁךְ הָעַמִּים, וְשִׂנְאַת הַגּוֹיִים אֶת עַמּוֹ הַנִּבְחָר שֶׁל הַקָּבָּ"ה, וְכָל הַסִּימָנִים מְעִידִים כִּי רָחַ"ל מִלְחָמָה אֲיוּמָה מִתְקָרֶבֶת, מִכָּל עֵבֶר…
אֵין לָנוּ עַל מִי לִּסְמוֹך אֶלָּא עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם! וְלִשְׁמֹעַ לְקוֹל דִּבְרֵי אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא מְבַשֵּׂר טוֹב מְבַשֵּׂר הַגְּאוּלָה! וְעַל יְדֵי מִפְעָל הַזוֹהַר הָעוֹלָמִי, ביחד עם מפעל של דוד המלך ע"ה, נוֹצִיא מֵהַכֹּחַ אֶל הַפּוֹעַל קְרִיאָה לְכָל יְהוּדִי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם לִקְרֹא וְלִלְמוֹד בְּזוֹהַר תהילים וְלִהְיוֹת חֵלֶק מְהַמִתְחַבְרִים לַקְדוּשָׁה, עִם קְבוּצוֹת הַמְסַיְימוֹת אֶת כָּל סֵפֶר הַזוֹהַר תהלים בְּהַשְׁקָעָה שֶׁל דקה בְּיוֹם. [רְאֵה לְהַלָּן מַה שֶׁמַרְוִויחַ בִּזְמַן מוּעָט]
כָּל מִשְׁתַּתֵּף, יְקַבֵּל אֶת חֶלְקוֹ בַּקְּרִיאָה הַמְשֻׁתֶּפֶת שֶׁמתחברים עם השְׁכִינָה הקדושה ולא זזים מִמֶּנָּה לְעוֹלָם על ידי הִתְחַבְּרוּת אֶל תורת דוד המלך ותורת הַתַּנָּא הַקָּדוֹשׁ רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחָאִי ע"ה, ובכך נַמְשִׁיךְ נִשְׁמָתם אֶל הַיְהוּדִים דִּי בְּכָל אֲתָר וַאֲתַר. וְעַל יְדֵי כָּךְ יִכָּנֵס הוּא וּבְנֵי בֵּיתוֹ וְכָל הַמִּשְׁתַּתְּפִים עִמּוֹ וְהַמְסַיְיעִים בַּעֲדוֹ לְתֵבַת נֹחַ הַמְּגִנָּה וּמַצִּילָה מִפְּנֵי הַמַּבּוּל הַנּוֹרָא וּמִלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג שֶׁל אַחֲרִית הַיָּמִים. כַּנֶּאֱמָר סַכוֹתָ לְרֹאשִׁי בְּיוֹם נָשֶׁק" וִינַצְּלוּ בְּוַודְאַי בִּזְכוּת רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחָאִי. וּבָזֹאת אֶת אַחַי אָנֹכִי מְבַקֵּשׁ לְקַיֵים דִּבְרֵי הַנָּבִיא יְשַׁעְיָה (פֶּרֶק נז יג-יד) "בְּזַעֲקֵךְ יַצִּילֻךְ קִבּוּצַיִךְ… וְהַחוֹסֶה בִי יִנְחַל אֶרֶץ וְיִירַשׁ הַר קָדְשִׁי, וְאָמַר סֹלּוּ סֹלּוּ פַּנּוּ דָרֶךְ…". וְלִהְיוֹת מְ- מאה אלף הָאֲנָשִׁים הַנִּבְחָרִים שְׁיְזַכּוּ אֶת הַשְּׁכִינָה עִם יִשְׂרָאֵל מֵעָפָר לֶהָרִים, (יְשַׁעְיָה פֶּרֶק נז טו, יח, יט) לְהַחֲיוֹת רוּחַ שְׁפָלִים, וּלְהַחֲיוֹת לֵב נִדְכָּאִים, דְּרָכָיו רָאִיתִי וְאֶרְפָּאֵהוּ, שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב אָמַר ה' וּרְפָאתִיו".
הַתָּכְנִית הַקְּדוֹשָׁה:
א. כָּל אֶחָד יְקַבֵּל דף אֶחָד בְּחִינָם לְלִמּוּד יוֹמִי.
ב. כּוּלָנוּ מִתְקַשְּׁרִים בְּקֶשֶׁר אַמִּיץ לדוד המלך וּלַתַּנָּא הָאֶלוֹקִי הָרַשְׁבִּ"י ע"ה בְּכָל יוֹם וְיוֹם, ובכך ממשיכים את נשמתם אלנו להשפעת ישועה ורחמים.
ג. לְחַלֵּק אֶת דפי זוהר תהילים הַנִּדְפָּס מֵחָדָשׁ עִם תַּרְגּוּם בְּלָשׁוֹן הַקֹודֶש כָּל סֵפֶר תהילים עם פירוש הזוהר הקדוש.
ד. כָּל אֶחָד יִלְמֹד דקה בְּיוֹם, וְכָךְ מצטרף לחבורת מאה אלף אֲנָשִׁים הַמְסַיְימִים בְּכָל יום את כָּל סֵפֶר זוֹהַר תהילים.
ה. ויחשב לכל אחד מבני החבורה הקדושה כאילו סיים בכל יום מאה אלף פעם את כל ספר הַזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ עם התהילים ביחד.
ו. כָּל יִשְׂרָאֵל נכנסים לתוך סוכת שלום של דוד המלך והרשב"י ע"ה כי הם המגינים הראשיים והאמיתיים לכל הדור כולו.
ז. יהודים זכרו!!! כמו נח בשעתו, עכשיו התיבה פתוחה, וכולם יכולים להיכנס, נא להזדרז לפני המבול. שהזוהר הקדוש הוא תיבת נח המצילה של הדור, ובפרט כשאומרים ולומדים את התהילים ביחד עם הזוהר הקדוש.
ח. כל המשתתף בלימוד הקדוש הזה יקַבֵּל שְׂכַר עָצוּם כְּנֶגֶד כּוּלָם כְמְבוֹאָר לְהַלָּן.
ט. כָּל אֶחָד יִרְאֶה לְקַיֵים מַאֲמָר חֲזַ"ל גָּדוֹל הַמֵּעֲשֶׂה יוֹתֵר מִן הָעוֹשֶׂה, יְקַבֵּל כמה דפי זוהר תהילים שרוצה לחלק בְּחִינָם, כְּדֵי שֶׁיְּזַכֶּה וִיחַלֵּק סִפְרֵי זוֹהַר תהילים בְּחִינָם לַחֲבֵרָיו וּבְנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ הַקְּרוֹבִים וְהָרְחוֹקִים לְאֲנָשִׁים מְסַיְמֵי הַזוֹהַר מִידֵי יום ביומו, שֶּׁעֲלֵיהֶם הָעוֹלָם עוֹמֵד, וִיקַבֵּל שְׂכַר כְּנֶגֶד כּוּלָם, וּכְאִלּוּ בְּרָאָם כְמְבוֹאָר בְּזוֹהַר (תְּרוּמָה קכ"ח:) וּבְּסֵפֶר חֲסִידִים ובגר"א, וְעוֹד. – וְכָל הַמִּשְׁתַּתֵּף בָּזֶה מְקַבֵּל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶם שְׂכַר כְּאִילוּ סִיֵּם מאה אלף פַּעַם אֶת הַזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ עם התהילים בכל יום בדקה בלבד, וְכָל אֶחָד מְקַבֵּל שְׂכַר כְּנֶגֶד כָּל אֶחָד מֵהַחֲבוּרָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׂכַר מאה אלף סִיּוּמִים.
הַיּוֹצֵא מִכָּךְ כָּל אֶחָד מֻכְפָּל במאה אלף אֲנָשִׁים (בְּאֵר מַיִם חַיִּים) – יוֹצֵא 100.000 כפול 100.000 = 10 ביליון [מיליארד] סִיוּמֵי זוֹהַר תהלים בְּכָל יום, וְנֶחְשַׁב לְכָל אֶחָד מְהַמִשְׁתַתְפִים כְּאִילוּ סִיֵּם 10 מיליארד סִיוּמֵי זוֹהַר תהילים בכל יום. (וְעַיֵּן שִׂמְחַת הָרַשְׁבִּ"י).
הָא כֵּיצַד? כל אחד ממאה אלף איש נחשב לו כאילו סיים לבדו, כי השתתף עם החבורה כדברי השדי חמד (מערכת מ' סי' קצח) וז"ל: מצוה שעושים אותה הרבה בני אדם בשותפות, כל אחד נוטל שכר כאילו עשאה כולה לבדו, עכ"ל (ראה עוד: ברכות מז:, משנה ברורה סי' נה ס"ק ע"ג, אהבת חסד ח"ב פרק ט"ז, ועיי"ש משבת דף ג.). וכדברי הבאר מים חיים פרשת תצוה (כתב יד דף כ"ד), וזל"ק: גם יאמר על מאמר רז"ל "בתוך כל אחד ואחד" כי אמרו ז"ל המזכה את הרבים זכות הרבים תלוי בו… אז לבד מזה שכל אחד עושה מצותו שבא למקום קדושה לברך שמו יתברך ברבים, ולבד זה גם מזכה את התשעה שעמו ואז זכות הרבים תלוי בו גם כן להיות בו זכות עשרה עושה מצוה. [כלומר: שמקבל שכר כל העשרה]. והנה לפי מאמר חז"ל בסוטה בענין הערבות, האיך שכל אחד ואחד מישראל נעשה ערב בעדו ובעד חברו ובעד כל הערבות של ששים רבוא שעליו[3], אם כן כל שכן במדה טובה כשאדם זוכה בזכות אלו עשרה זוכה ככל עשרה זכותים אשר לחברו, ואז עולה זכות כל אחד ואחד לזכות מאה… אז יעשה החשבון של כל אחד לחשבון מאה, וזה רמז כי אתה תשלם לאיש כמעשהו, פרוש לפי הפעולה שפעל אם זכה הרבים בזה הפעולה, אז זכות הרבים תלוי בו ועולה זכותו למאות ולאלפים, עכ"ל.
– אם כן, לכל אחד ואחד מהחבורה יש זכות של 10 מיליארד סיומים, וכיון שהחבורה היא מאה אלף, מדין ערבות מוכפל בכל מאה אלף שיש לכל אחד, כלומר: מאה אלף כפול מאה אלף וזהו 10 מיליארד סיומי זוהר תהילים.
חֲשֹׁב עוֹד רֶגַע! כָּל מִנְיָין לוֹמְדִים, עוד יֻכְפַּל בְּאֶלֶף, כִּי כָּל מַה שֶׁנּוֹתְנִים מִשָּׁמַיִם נוֹתְנִים בְּאֶלֶף (זוֹהַר פָּרָשַׁת וַיֵּצֵא), וַהֲרֵי הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה בְּמִנְיָין, וְכֹל הַמִּצְטָרֵף לְלוֹמְדֵי הַשִּׁיעוּר, הֲרֵי מְקַבֵּל כְּנֶגֶד כָּל אֶחָד אֶת הַשָּׂכָר פִּי אֶלֶף!!! כלומר 10 מיליארד כפול אלף סַךְ הַכֹּל: זה 10 טריליון – שכר סיומי זוהר תהלים, וְנֶחְשַׁב לְכָל אֶחָד וְאֶחָד כְּאִילוּ לָמַד בפעם אחת בִּלְבַד 10 טריליון סִיוּמֵי זוֹהַר תהלים.
ויש עוד להוסיף את דברי הספר חסידים שכל מצוה שאין לה דורשים ואין מקיימים אותה, נוטל שכר כנגד כל הבטלים הימנה, אם כן המתחבר בחבורה הקדושה המשתתפת בלימוד הזוהר תהילים, ממה נפשך מקבל שכר כנגד כל היהודים שבעולם, אם לא השתתפו אז מקבל כנגד הבטלים, ונחשב לו כמו שעושה חסד עם מת מצוה, ואם כן זכו והשתתפו, אז שוב נכפל מדין ערבות כדלעיל, ובוודאי יעמוד שכרו לעולמות אין קץ ואין מספר, כי אמרו חז"ל כל המציל נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא, וכמה נפשות קדושות מישראל מציל מרדת שחת רוחני וגשמי, ולזה אין שום מוח אנושי שיוכל לחשב. צא ולמד, כי מקבלים את השכר לסך 15 מיליון יהודים כפול = 10 טריליון = יוצא:
1.5E+20 – (1,500,000,000,000,000,000,000) דפי זוהר תהלים, וְעוֹד כָּפוּל 1000 כי הֵם מְזַכֵּי הָרַבִּים הַסּוֹעֲדִים אֶת הַשְּׁכִינָה וְנִקְרָאִים שָׂרֵי נַפְתָּלִי (מד"ר שיה"ש פָּרָשָׁה ח' פִּסְקָה טז, זֹהַר ח"ב דף קכ), ,1.5E+23 – 1,500,000,000,000,000,000,000,000עובר מספר הכי הגדול שיש טריליארד.
וּבַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ שִׁיר הַשִּׁירִים כָּתַב שֶׁכָּל הַשָּׂכָר בַּאֲלָפִים שֶׁנּוֹתְנִים מִשָּׁמַיִם זֶה בְּאֹפֶן רָגִיל, אֲבָל הַצַּדִּיקִים לוֹמְדֵי הַזּוֹהַר הַקָּדוֹשׁ הַדְּבֵקִים בְּתוֹרַת הַסּוֹד תּוֹרַת הָרַשְׁבִּ”י, עֲלֵיהֶם אוֹמֵר הַכָּתוּב (יְשַׁעְיָה ס”ד ג’) “עַיִן לֹא רָאָתָה אֱלֹהִים זוּלָתְךָ יַעֲשֶׂה לִמְחַכֵּה לוֹ”, וְאֵין קֵץ לִשְׂכָרָם, וְאֵין כָּל בְּרִיָּה שֶׁיּוּכַל לְשַׁעֵר זֹאת… (וְעַיֵּן כּוֹחַ הַזּוֹהַר חֲלָקִים א-ז, שִׂמְחַת הָרַשְׁבִּ”י, וְעוֹד).
וודאי הוא כחרב וחנית לשרוף כל הקליפות (דגל מחנה אפרים), ועתה הוא עת רצון נפלאה מאוד וזמן מסוגל ביותר לבקש רחמי שמים ולהתפלל על השכינה הקדושה.
וז"ל: הַ"כִסֵא מֶלֶךְ" (תִּקּוּן מ"ג): כִּי לִמּוּד הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ בְּגִירְסָא בְּעָלְמָא בּוֹנֶה עוֹלָמוֹת, וְכָל שֶׁכֵּן אִם יִזְכֶּה לִלְמֹד וּלְהָבִין אֲפִלּוּ פֵּרוּשׁ מַאֲמָר אֶחָד, יַעֲשֶׂה בּוֹ תִּקּוּן לְמַעְלָה בְּשָׁעָה אַחַת מַה שֶּׁלֹּא יַעֲשֶׂה בְּלִמּוּד הַפְּשָׁט שָׁנָה תְּמִימָה, וּמֻבְטָח לוֹ שֶׁהוּא בֶּן עוֹלָם הַבָּא מִבְּנֵי הֵיכָלָא דְּמַלְכָּא, וְיִהְיֶה מֵרוֹאֵי פְּנֵי הַמֶּלֶךְ הַיּוֹשְׁבִים רִאשׁוֹנָה בְּמַלְכוּתָא דִּרְקִיעָא. גַּם בְּתִקּוּן ל' כָּתַב (הַכִּסֵּא מֶלֶךְ), וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: כַּמָּה גָּדוֹל חִיּוּב עַל תַּלְמִיד חָכָם לִלְמֹד קַבָּלָה. וְעָנְשָׁם כַּמָּה גָּדוֹל אִם אֵינָם לוֹמְדִים קַבָּלָה וְגוֹרֵם אֹרֶךְ גָּלוּתָא כִּי הֵם מְעַכְּבִים הַגְּאֻלָּה רַחֲמָנָא לִיצְלַן… כִּי גָּדוֹל כֹּחָהּ לְקָרֵב הַגְּאֻלָּה.
וּבְנוֹסָף עַל כָּךְ חִדּוּשׁוֹ שֶׁל בַּעַל אוֹרְחוֹת צַדִּיקִים (שַׁעַר הַשִּׂמְחָה) הַמְּבָאֵר: דְּלִמּוּד (וְכָל מִצְוָה) הֲנַעֲשֶׂה בְּשִׂמְחָה עֶרְכּוֹ כָּפוּל אֶלֶף, ובְּכָל שְׁנִיָּה אַתָּה מְשַׂמֵּחַ אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּמְקַיֵּם אֶת הַפָּסוּק "וְעַתָּה יִגְדַּל נָא כ"ח ה'".
ותדע שבלימוד זה אתה פודה את השכינה הקדושה מהגלות, ומזכה לכל ישראל [כשאתה אומר בלשם יחוד בשם כל ישראל], ומכניס יחד איתך את כל ישראל באשר הם שם להיכל הזכות והאהבה, ובזכות זה יקוים מה הבטחת משה רעיא מהימנא בספרא דא יפקון מגלותא ברחמי אמן, וכולם ביחד יזעקו לאבינו שבשמים שלח משיח צדקינו במהרה בימינו בבנין בית המקדש בב"א
עתה, האם אתה מבין, מהו גדול הזכות לערוך מנין בציון דוד המלך ובכותל וללמוד זוהר הקדוש? ואם אתה זקוק לישועה, הדבר לא כרוך בכסף, רק תערוך מנין, לעשר דקות, בכותל, במקומות שיש בהם השראת שכינה. בכותל המערבי או בקבר רבי שמעון בר יוחאי במירון (זוהר חלק ב' פרשת בא דף לח ע"א), או בקבר רחל, או במערת המכפלה ותלמדו ביחד שבטי ישראל את חלק הזוהר תהלים השייך אליכם, תגידו ביחד כמו שכתב רבינו הרי"ח הטוב בספרו דעת ותבונה פתיחה שלישית, וז"ל: הנה דוד המלך ע"ה אמר (תהילים פרק נא יז) "אֲ-דֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ", הרי זה כלל גדול בידך, קודם כל דבר צריך להביט בגדולתו יתברך ברוך הוא וברוך שמו, וברוממותו העליונה, הן קודם תפילה הן קודם עסק התורה, ובפרט כאשר תבוא ללמוד בסתרי תורה. ויה"ר שיתקבלו תפילותינו לרצון לפני אדון כל.
שֶׁלֹּא תַּגִּידוּ לֹא יָדָעְנוּ! שֶׁלֹּא תֹּאמְרוּ לֹא יָכֹלְנוּ! בְּיָדֵנוּ הַדָּבָר, וְחוֹב קָדוֹשׁ הוּא לָנוּ! מִי לַה' אֵלָי! – הַקָּבָּ"ה הִקְדִּים לָנוּ רְפוּאָה לַמַּכָּה וְשָׁלַח לָּנוּ אֶת הָרַשְׁבִּ"י לְהַצִּילֵנוּ מִכָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת. – עוּרוּ יְשֵׁנִים מִתַּרְדֵּמַתְכֶם! עַם יִשְׂרָאֵל זָקוּק לְהִנָּצֵל מֵהַמַּבּוּל הַנּוֹרָא! – וְזֹאת אֶפְשָׁר רַק עַל יְדֵי: "תֵּיבַת נֹחַ" שֶׁהוּא "הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ".
עַל כֵּן בּוֹאוּ וְנִתְמַסֵר לְמַעַן הַגְּאוּלָה, בּוֹאוּ וְנִשְׁמָע לְצִוּוּי שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ ע"ה לִפְדוֹת אֶת הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה וְלֹא לְחַכּוֹת לְמָחָר [כִּי מָחָר זֶה עֲצַת עֲמָלֵק], רַק תֵּכֶף וּמִיַּד נִתְאַחֵד וְנִתְחַזֵק וְנִתְקַדֵּשׁ בַּתּוֹרָה, וְכָל יִשְׂרָאֵל יִלְמְדוּ זוֹהַר הַקָּדוֹשׁ בְּכָל יוֹם, וְאִם אַתָּה עוֹשֶׂה כֵּן, אַשְׁרֶיךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וָטוֹב לָךְ לָעוֹלָם הַבָּא, וּבְוַדַּאי תֵּכֶף נִגָּאֵל, וִיהִי רָצוֹן שֶׁנִּזְכֶּה לִהְיוֹת מִן הַזּוֹכִים הַמְאֻשָּׁרִים, שֶׁהַמָּשִׁיחַ בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ יָעִיד עָלֵינוּ – "בִּזְכוּתְךָ הִגַּעְתִּי". עַל כֵּן, יְהוּדִים יְקָרִים, תְּנוּ לִמּוּד לְשֵׁם שָׁמַיִם, הַקְרִיבוּ מִדַקּוֹתֵיכֶם לְמַעַן הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה, לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לְיוֹצְרֵנוּ, לִגְרֹם לִפְדוּת נַפְשֵׁנוּ, וְלִמְּדוּ בְּכָל יוֹם זוֹהַר הַקָּדוֹשׁ וְכָךְ נֵלֵךְ כֻּלָּנוּ כְּאֶחָד יַחַד לְקַבֵּל אֶת אוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ אָמֵן.
ובזכות שנתדבק בדברי צדיקים הקדושים ונקיים את רצונם נזכה שיערה עלינו השם יתברך רוח טהרה ממרום וישוב לגאלנו במהרה בימנו עם כל ישראל אחינו יראו עינינו וישמח לבנו בביאת משיחנו ובבנין בית מקדשינו אמן.
לקבלת הספרים של הזוהר בחינם: פתח אליהו, אדרא רבה ואדרא זוטא , תיקוני זוהר נא להזמין בחינם בטלפון: 052-7651911
[1] ) אך התירוץ על זה
[2] ראה בסוף הספר
[3]) ולדברי הגמרא סוטה (דף ל"ז ע"ב ובפרש"י שם): תנו רבנן… ר' שמעון בן יהודה איש כפר עכו אמר משום רבי שמעון: אין לך מצוה ומצוה שכתובה בתורה שלא נכרתו עליה ארבעים ושמונה בריתות (לכל אחד, רש"י) של שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים… אמר רבי, לדברי רבי שמעון בן יהודה איש כפר עכו שאמר משום רבי שמעון אין לך כל מצוה ומצוה שבתורה שלא נכרתו עליה ארבעים ושמונה בריתות של שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים, נמצא לכל אחד ואחד מישראל שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים… וברש"י: ואתא רבי למימר, לדברי ר' שמעון שבא למנות את בריתות הערבות, יש לו למנות ארבעים ושמונה בריתות של ששים ריבוא לכל אחד, ובכל אחד האלה יש ששים ריבוא, שכולם נתערבו זה בזה על חובותם ועל ערבותם. נמצא כל אחד מקבל עליו ערבות של ששים ריבוא בשביל חובות של חבירו, וכל אחד מששים ריבוא הללו קיבל עליו בריתות ששים ריבוא בשביל ערבות שנתערבו אחיו על חביריהם, וזה קיבל עליו אף ערבות של ערבים, ע"כ. ועיין בתוס' שם, וז"ל:… דלר"ש בן יהודה קבל עליו כל אחד מישראל לתרי"ג מצות קצ"ח ריבוא ריבואות וח' אלפים ריבואות ותי"ג ריבואות ושבע אלפים ומאתים בריתות לשש מאות אלף ושלשת אלפים וחמשים וחמש מאות בשביל ערבותן אם יעברו עליהן, 1,980,084,137,200 במילים: אחד טריליון, 980 ביליון, 084 מיליון, 137 אלף 200. – ולרבי אליבא דרבי שמעון ששים ריבוא פעמים ושלשת אלפים ותקנ"ה פעמים חשבון זה בריתות קיבלו עליהן. ועיי' רש"ל שם. אם כן החשבון הוא ריבוא ריבואות שאין לשאר ולתאר. ועוד ראה חומר הדבר ברמב"ן בפרשת תבוא על פסוק "ארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת", הביא מה דאיתא בירושלמי שזה קאי על החיוב להקים את התורה ביד המבטלים אותה, שאפי' הי' צדיק גמור במעשיו, והי' יכול להחזיק את התורה ביד הרשעים המבטלים אותה, ולא החזיקה, הרי זה ארור ח"ו, יעיי"ש. ונמצא שהמצוה הזאת חמורה הרבה יותר משאר מצות עשה. – וכתב החפץ חיים בפירוש "עלינו ועל דורותנו ועל כל דורות", דקאי על ברית בין הבתרים. וממילא נמצא שקבלנו עונשים על כל הדורות. ומרובה מדה טובה ממדת פורעניות, ולכן כיון דבמדת פורעניות כן, כל שכן במדה טובה שמרובה. וברש"י מכות (כג ע"א): על אחת כמה וכמה שתנתן לו נפשו – דמדה טובה מרובה ממדת פורענות אחד מחמש מאות, – 990,042,068,600,000 – במילים: 990 טריליון 042 ביליון 068 מיליון 600 אלף – דבמדת פורענות כתיב (שמות כ) פוקד עון אבות על בנים על שלשים ועל רבעים ובמדה טובה כתיב (שם) עושה חסד לאלפים ומתרגמינן לאלפין דרי ארבעה דורות כנגד אלפים דורות היינו אחד מחמש מאות מיעוט לאלפים אינו פחות משני אלפים וכל שכן אם כפשוטו דמשמע אלפים עד סוף כל הדורות.