….
סרט חדש הלכות וכוונות נחוצות לקריאת שמע חלק א מאת האדמו"ר מהאלמין
כנסו! קריאת שמע האחרונה – מתוך מוות קליני שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד
עם שיעור על הלכות קריאת שמע בזמנה מאת כ"ק מרן האדמו"ר מהאלמין שליט"א
בפנים בין השאר: איך נראה מלאך המוות? וכמה עיניים יש לו?
על איזה מצווה מי שלא עושה אותה הוא בנידוי כל אותו היום?
ובזכות מה ינצלו עם ישראל בזמן הגאולה במלחמת גוג ומגוג?
גוג ומגוג,קריאת שמע,האדמו"ר מהאלמין,מוות קליני,בית המקדש,הגאולה,שמירת העיניים,אהבת ישראל,תפילה,שמע ישראל,מלאך המוות,המוות
האדמו"ר מהאלמין בדרשה בהלכות קריאת שמע – עשרה בטבת
https://www.youtube.com/watch?v=9I8dcqL09jg&feature=youtu.be
שאלות בהלכות קראית שמע
בס"ד
שְׁאֵלָה: שָׁמַעְתִּי שְׁמִי שֶׁאֵינוֹ קוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע בִּזְמַנָּהּ הוּא מוּחְרָם מִן הַשָּׁמַיִם כָּל הַיּוֹם, הַאִם זֶה נָכוֹן? הַאִם יֵשׁ מְקוֹר לָזֶה? אוּלַי כ"ק יָכוֹל לְהַסְבִּיר לִי כָּל הִלְכוֹת קְרִיאַת שְׁמַע כְּשֶׁאֲנִי עוֹמֵד עַל רֶגֶל אַחַת?
הַאִם יֵשׁ עִנְיַן לְמִצְווֹת קְרִיאַת שָׁמַע בִּזְמַנָּהּ?
תְּשׁוּבָה! אֲבָאֵר לְךָ קְצָת מָה שֶׁכָּתוּב בְּזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבַפּוֹסְקִים.
נתחיל בפרשת השבוע פרשת ויחי
הגמרא במסכת פסחים דף נו ע"א, אומר: אמר ר' שמעון בן לקיש: 'ויקרא יעקב אל בניו ויאמר האספו ואגידה לכם' – בקש יעקב לגלות לבניו קץ הימין ונסתלקה ממנו שכינה. אמר: 'שמא חס ושלום יש במיטתי פסול, כאברהם שיצא ממנו ישמעאל וּכְאַבִי יצחק שֶׁיָּצָא ממנו עשיו?'
אָמְרוּ לוֹ בָּנָיו: 'שמע ישראל: ה' אלהינו ה' אחד. כשם שאין בלבך אלא אחד, כך אין בליבנו אלא אחד.' בְּאוֹתָהּ שָׁעָה פֶּתַח יַעֲקֹב אָבִינוּ וְאָמַר: 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד'.
זְהִירוּת נְחִיצוּת לְמִצְוַת קְרִיאַת שְׁמַע שַׁחֲרִית – וְעַרְבִית
אִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (בלק קפו.) דְּמִי שֶׁאֵינוֹ קוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע בִּזְמַנּוֹ אֲפִלּוּ עָסַק בִּדְבַר מִצְוָה מְנֻדֶּה לַשָּׁמַיִם כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם. וּבַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (רמט:) כְּשֶׁמְּנֻדֶּה מִן הַשָּׁמַיִם אֵין תְּפִלָּתוֹ נִשְׁמַעַת. וּבְמִקְדַּשׁ מֶלֶךְ (בלק דף קפו) מִי שֶׁלֹּא קָרָא קְרִיאַת שְׁמַע בְּעוֹנָתָהּ נֶהְפָּךְ מִן רמ"ח – לְחֶרֶ"ם, חָס וְשָׁלוֹם, וּתְפִלָּתוֹ וְתוֹרָתוֹ שֶׁל כָּל הַיּוֹם אֵין עוֹלָה לְמַעְלָה. וּבְאָבוֹת דְּרַבִּי נָתָן (אבות פרק ג משנה ד) דְּבָרִים נוֹרָאִים בְּעִנְיָן זֶה שֶׁכָּתַב – דְּשֵׁנָה שֶׁל שַׁחֲרִית מוֹצִיאִין אֶת הָאָדָם מִן הָעוֹלָם – הַיְנוּ שֶׁיָּשֵׁן עַד שֶׁעָבַר עָלָיו זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע, וּבִשְׁאֵלוֹת וּתְשׁוּבוֹת לֵב חַיִּים (סימן קמ"ד): לְהַכּוֹת מַכּוֹת מַרְדוּת לְמִי שֶׁאֵינוֹ קוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע בִּזְמַנּוֹ. וּבִימוֹת הַקַּיִץ סוֹף זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע מֻקְדָּם וַעֲלוּלִים בְּיוֹתֵר לְאַחֲרוֹ, וּצְרִיכִין לְהִזָּהֵר אָז בְּיֶתֶר שְׂאֵת, וְעַל כֵּן הַדֶּרֶךְ הַיְשָׁרָה שֶׁיָּבוֹר לוֹ הָאָדָם כְּדִלְהַלָּן:
- אִם בְּבֵרוּר לֹא יַגִּיעַ עִם הַצִּבּוּר לִקְרִיאַת שְׁמַע בִּזְמַנּוֹ (כְּמוֹ עַכְשָׁו בַּקַּיִץ) יִקְרָא עִם הַתְּפִלִּין שֶׁעָלָיו – אֵצֶל קְרִיאַת שְׁמַע דְּלִפְנֵי קָרְבָּנוֹת – כָּל ג' פַּרְשִׁיּוֹת שֶׁל קְרִיאַת שְׁמַע וִיכַוֵּן לִפְנֵי הַקְּרִיאָה לָצֵאת בְּזֶה מִצְוַת עֲשֵׂה דִּקְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל שַׁחֲרִית, וּמִצְוַת עֲשֵׂה דִּזְכִירַת יְצִיאַת מִצְרַיִם (עיין מגן אברהם ומשנה ברורה ובאור הלכה סוף סימן מ"ו).
וְאִם אֵין הַתְּפִלִּין אָז עָלָיו יַמְתִּין מִלִּקְרוֹת עַד אַחַר הַנָּחַת הַתְּפִלִּין, וּבִתְנַאי שֶׁבָּרוּר לוֹ שֶׁלֹּא יִשְׁכַּח לִקְרֹא אָז, אֲבָל בְּלָאו הֲכִי מוּטָב שֶׁיִּקְרָא עַכְשָׁו בְּלִי תְּפִלִּין, (עיין דגול מרבבה וחידושי רבי עקיבא איגר שם, ובשאלות ותשובות שו"מ (מהד"ת חלק ג' סימן ע"ז), אֵשֶׁל אַבְרָהָם (מבוטשאטש סימן כ"ה), שְׁאֵלוֹת וּתְשׁוּבוֹת בֵּית יִצְחָק (סימן ט' וסימן ב' או ג'), שְׁאֵלוֹת וּתְשׁוּבוֹת מהרש"ג (סימן נ"ב), שְׁאֵלוֹת וּתְשׁוּבוֹת לְבוּשֵׁי מִשְׁפָּט (מהדורה ג סימן ה'), שְׁאֵלוֹת וּתְשׁוּבוֹת תּוֹרַת יְקוּתִיאֵל (סימן י"א וסימן ש"א).
- כְּלָל גָּדוֹל נְקֹט בְּיָדְךָ אִם אֶפְשָׁר לְקַיֵּם מִצְוַת קְרִיאַת שְׁמַע בִּתְפִלִּין, זֶהוּ הַמֻּבְחָר, וְאִם לָאו לֹא יְבַטֵּל בִּשְׁבִיל זֶה קְרִיאָתָהּ בִּזְמַנָּהּ. (עיין בפוסקים שם).
- אִם סָפֵק אֶצְלוֹ אִי יַגִּיעַ עִם הַצִּבּוּר לִקְרִיאַת שְׁמַע בִּזְמַנּוֹ, יִקְרָא קְרִיאַת שְׁמַע לִפְנֵי הַתְּפִלָּה, וְיַתְנֶה לִפְנֵי זֶה, דְּאִם יַגִּיעַ הַצִּבּוּר לִקְרִיאַת שְׁמַע בִּזְמַנּוֹ מְכַוֵּן לָצֵאת עִם הַצִּבּוּר אָז, וְאִם לָאו רוֹצֶה לָצֵאת עַכְשָׁו, וְיִקְרָא כָּל ג' הַפַּרְשִׁיוֹת. (חידוש רבי עקיבא איגר סוף סימן מו'), שְׁאֵלוֹת וּתְשׁוּבוֹת שְׁאֵלַת שְׁמוּאֵל (סימן ה'), פֶּלֶא יוֹעֵץ (ערך קריאת שמע).
- אִם קָם בַּבֹּקֶר בִּזְמַן מְאֻחָר וּבִפְרָט בְּשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים מוּטָב לִקְרוֹת קְרִיאַת שְׁמַע מִיָּד וְלֹא לְהַמְתִּין עַד אַחַר שֶׁיִּקְרָא בִּרְכוֹת הַתּוֹרָה, וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא לְהַמְתִּין עַד אַחַר שֶׁיִּטְבֹּל בַּמִּקְוֶה. (עיין סוף סימן מ"ו, ופרי מגדים משנה ברורה (סימן פ"ח), ושולחן מלכים (דף לו' או ל"ה).
- לֹא יִסְמֹךְ לִקְרֹא קְרִיאַת שְׁמַע בְּצִמְצוּם לִפְנֵי סוֹף זְמַן הַקְּרִיאָה דְּלִפְעָמִים אֵין הַמּוֹרֶה שָׁעוֹת מְדֻיָּק וְכֵן בְּכָל מִצְוָה הַתָּלוּי בַּזְּמַן. (ישועות חכמה סימן ע', חוסן ישועות אות ב').
- אִם רוֹצֶה לֵילֵךְ לִישֹׁן וְהוּא כְּבָר חֲצִי שָׁעָה לִפְנֵי עֲלוֹת הַשַּׁחַר, צָרִיךְ לְהַמְתִּין עַד הַתְחָלַת זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע (בְּעֵרֶךְ 20 – 25 מִינוּטִין אַחַר עֲלוֹת הַשַּׁחַר) וְלִקְרוֹת ג' פַּרְשִׁיּוֹת שֶׁל קְרִיאַת שְׁמַע וְאַחַר כָּךְ יִישַׁן, (שאלות ותשובות בניין עולם סימן א'), וְאִם יֵשׁ לוֹ מוֹרֶה שָׁעוֹת הַמְעוֹרֵר (וֶועקֶע"ר זֵייגֶע"ר) וּמְכִינוֹ לְעוֹרְרוֹ לִפְנֵי סוֹף זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע יָכוֹל לִסְמֹךְ עַל זֶה, וְאִם הוּא אָדָם שֶׁאֵין בָּרוּר שֶׁיָּקוּם מִשְּׁנָתוֹ עַל יְדֵי זֶה, לֹא יִסְמֹךְ עַל זֶה. וְכֵן אֵין לִסְמֹךְ שֶׁאַחֵר יְעוֹרְרֵהוּ אֲפִלּוּ צִוָּהוּ פֶּן יִשְׁכַּח. (ישועות חכמה סימן ע' חוסן ישועות א' – ב').
- מִי שֶׁהִתְחִיל לְהִתְפַּלֵּל וּכְבָר עוֹמֵד בְּאֶמְצַע פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה וְנִזְכַּר שֶׁעֲדַיִן לֹא קָרָא קְרִיאַת שְׁמַע וְעַד שֶׁיִּקְרָא יַעֲבֹר הַזְּמַן, יִגְמֹר עַד סוֹף הַפֶּרֶק וְיִקְרָא קְרִיאַת שְׁמַע שָׁם. וְאִם עוֹמֵד סָמוּךְ לְיִשְׁתַּבַּח יִגְמֹר יִשְׁתַּבַּח וְיִקְרָאֶנּוּ שָׁם. (משנה ברורה ושאר אחרונים).
- בְּכָל פַּעַם לִפְנֵי קְרִיאַת שְׁמַע יִשְׁהֶה מְעַט וְיַחְשֹׁב בְּלִבּוֹ, הֲרֵינִי מוּכָן וּמְזֻמָּן לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל קְרִיאַת שְׁמַע וּמִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל זְכִירַת יְצִיאַת מִצְרַיִם, וּבְמָקוֹם שֶׁמֻּתָּר לְהַפְסִיק מֻתָּר לְאָמְרוֹ בַּפֶּה. (עיין סימן ס' ובפוסקים). וְאִם לֹא כִּוֵּן, צָרִיךְ לַחֲזֹר וְלִקְרוֹתָהּ (פתיחה לפרי מגדים הלכות ברכות השחר, סימן ד' אות ה', סדור היעב"ץ סדר קריאת שמע אות י"א).
- כְּשֶׁהִגִּיעַ הַבֵּן לְי"ב שָׁנָה לְכֻלֵּי עַלְמָא מְחֻיָּב הָאָב לְחַנֵּךְ בְּנוֹ לִקְרוֹת קְרִיאַת שְׁמַע בִּזְמַנּוֹ (משנה ברורה סימן ע"ח סעיף קטן ח') וּכְהַיּוֹם שֶׁאֵין מְדַקְדְּקִין כָּל כָּךְ בְּזֶה שׂוֹרֶרֶת הַזְנָחָה גְּדוֹלָה בְּעִנְיָן זֶה אֵצֶל בַּחוּרִים גְּדוֹלִים לְדַקְדֵּק בְּזֶה.
קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל עַרְבִית
בַּלַּיְלָה יֵשׁ גַּם כֵּן חוֹבַת קְרִיאַת שְׁמַע כְּמוֹ בַּיּוֹם, וְיֶשְׁנָם אֲפִלּוּ מְדַקְדְּקִים שֶׁאֵין זְהִירִין בְּעִקְּרֵי דִּינֵיהֶם וּמַפְסִידִים בַּיָּדַיִם מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל תּוֹרָה שֶׁבְּכָל יוֹם.
- זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע דְּלַיְלָה בְּצֵאת הַכּוֹכָבִים וְהוּא ע"ב מִינוּ"ט אַחַר הַשְּׁקִיעָה – וְאִם מִתְפַּלֵּל בַּצִּבּוּר מַעֲרִיב וּבִשְׁעַת קְרִיאַת שְׁמַע לֹא הָיָה עֲדַיִן צֵאת הַכּוֹכָבִים, לֹא יָצָא בְּזֶה אֶלָּא צָרִיךְ לִקְרוֹת קְרִיאַת שְׁמַע כְּשֶׁיַּגִּיעַ זְמַנָּהּ, וִירֵא שָׁמַיִם יִקְרָא כָּל הַג' פַּרְשִׁיּוֹת וְעַל כָּל פָּנִים לֹא יֶחְסַר מִב' פַּרְשִׁיּוֹת רִאשׁוֹנוֹת, (סימן רל"ה סעיף א' ומשנה ברורה שם).
- מִי שֶׁצָּרִיךְ לַחֲזֹר וְלִקְרוֹת קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל עַרְבִית (כנ"ל סעיף א') אֵין כְּדַאי לִסְמֹךְ עַל הַקְּרִיאָה שֶׁקּוֹרֵא עַל מִטָּתוֹ, אֲפִלּוּ אִם מִנְהָגוֹ לִקְרוֹת כָּל ג' הַפַּרְשִׁיּוֹת דְּהָא צָרִיךְ לְכַוֵּן לָצֵאת יְדֵי מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל קְרִיאַת שְׁמַע, וּקְרִיאַת שְׁמַע שֶׁעַל הַמִּטָּה אֵין מְכַוְּנִין לְשֵׁם מִצְוָה [וּבִפְרָט כַּאֲשֶׁר עָיֵף וְיָגֵעַ וְקוֹרֵא בְּיָחִיד בְּבֵיתוֹ] וְעַל כֵּן יְדַקְדֵּק לְכַתְּחִלָּה בְּהִזְדַּמְּנוּת רִאשׁוֹנָה אַחַר צֵאת הַכּוֹכָבִים לִקְרוֹתָהּ. (שם).
- אִם אֶפְשָׁר יְהַדֵּר לְהִתְפַּלֵּל עַרְבִית עִם הַצִּבּוּר אַחַר צֵאת הַכּוֹכָבִים דְּיֵשׁ בּוֹ כַּמָּה מַעֲלוֹת טוֹבוֹת:
- לְכַתְּחִלָּה יֵשׁ לִקְרוֹתָהּ בִּזְמַנָּהּ עִם בִּרְכוֹת קְרִיאַת שְׁמַע וּלְהַסְמִיךְ גְּאֻלָּה לִתְפִלָּה.
- בְּרֹב עַם הַדְרַת מֶלֶךְ לְקַיֵּם מִצְוַת קְרִיאַת שְׁמַע עִם הַצִּבּוּר יַחַד.
- כָּל הַנִּכְלָל בִּתְפִלַּת צִבּוּר עָלֶיהָ אָמְרוּ חָזָ"ל אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹאֵס בִּתְפִלַּת רַבִּים.
- מְסֻגֶּלֶת לְכַוֵּן יוֹתֵר.
- יִזָּהֵר לְכַוֵּן לִפְנֵי הַקְּרִיאָה לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל קְרִיאַת שְׁמַע. (עיין לעיל אות ז').
כַּוָּנָה מְעַכֶּבֶת
לְבַד מֵהַכַּוָּנָה הַנִּזְכָּר לְעֵיל אוֹת ח' עוֹד יֵשׁ כַּוָּנָה הַמְעַכֶּבֶת אֲפִלּוּ בְּדִיעֲבַד, וְאִם לֹא כִּוֵּן יַחֲזֹר וְיִקְרָא עוֹד פַּעַם, וְהַיְנוּ פֵּרוּשׁ הַמִּלּוֹת לַפָּסוּק שָׁמַע יִשְׂרָאֵל, וּפָסוּק בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. (עיין סימן ס"ג סעיף ד', ומגן אברהם סעיף קטן ה', ומגן אברהם סימן ס"א סעיף קטן י"א, ועיין בשולחן ערוך הרב, ומשנה ברורה סימן ס"ג סעיף קטן י"א – י"ב) וְיֵשׁ מַחְמִירִין עַד עַל לְבָבֶךָ. (משנה ברורה שם בשם הבית חדש).
וְכַוָּנָה הַפְּשׁוּטָה שְׁמַע יִשְׂרָאֵל כְּלוֹמַר שְׁמַע וְקַבֵּל עָלֶיךָ – וִיכַוֵּן – שֶׁהוּא שׁוֹמֵעַ וּמְקַבֵּל עָלָיו וּמַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה ד' אֱלֹקֵינוּ שֶׁאֲנַחְנוּ מַאֲמִינִים בּוֹ הוּא ד' אֶחָד בְּכָל הָעוֹלָמוֹת מַעְלָה וּמַטָּה בְּשִׁבְעָה רְקִיעִים וּבָאָרֶץ וּבְד' רוּחוֹת הַשָּׁמַיִם. (שערי תשובה לרבינו יונה וכן בביאור הגאון סימן ה' דכאן וודאי מעכבת).
וְכָתַב בְּחַיֵּי אָדָם (שם) שֶׁיְּכַוֵּן שֶׁהוּא מוֹסֵר עַצְמוֹ לַהֲרִיגָה בִּשְׁבִיל אֱמוּנָה זוֹ וִידַמֶּה בְּדַעְתּוֹ כְּאִלּוּ הוּא נִשְׂרָף עַכְשָׁו עַל קְדֻשַּׁת שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ וְיִתְעַלֶּה, וִיחַשֵּׁב כְּאִלּוּ עָשָׂה בְּפֹעַל מַמָּשׁ, עכ"ל.
אִיתָא בְּסִפְרֵי יְרֵאִים דִּיכַוֵּן שֶׁמְּקַבֵּל עָלָיו עֹל אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, עַל זַרְעוֹ וְזֶרַע זַרְעוֹ עַד עוֹלָם לְהוֹרוֹתָם דֶּרֶךְ ד' וְזֶה סְגֻלָּה גְּדוֹלָה שֶׁיִּהְיוּ בָּנָיו יִרְאֵי הַשֵּׁם.
שְׁאֵלָה: שָׁמַעְתִּי שְׁמִי שֶׁאֵינוֹ קוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע בִּזְמַנָּהּ הוּא מוּחְרָם מִן הַשָּׁמַיִם כָּל הַיּוֹם, הַאִם זֶה נָכוֹן? הַאִם יֵשׁ מְקוֹר לָזֶה? אוּלַי כ"ק יָכוֹל לְהַסְבִּיר לִי כָּל הִלְכוֹת קְרִיאַת שְׁמַע כְּשֶׁאֲנִי עוֹמֵד עַל רֶגֶל אַחַת?
הַאִם יֵשׁ עִנְיַן לְמִצְווֹת קְרִיאַת שָׁמַע בִּזְמַנָּהּ?
תְּשׁוּבָה! אֲבָאֵר לְךָ קְצָת מָה שֶׁכָּתוּב בְּזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבַפּוֹסְקִים.
נתחיל בפרשת השבוע פרשת ויחי
הגמרא במסכת פסחים דף נו ע"א, אומר: אמר ר' שמעון בן לקיש: 'ויקרא יעקב אל בניו ויאמר האספו ואגידה לכם' – בקש יעקב לגלות לבניו קץ הימין ונסתלקה ממנו שכינה. אמר: 'שמא חס ושלום יש במיטתי פסול, כאברהם שיצא ממנו ישמעאל וּכְאַבִי יצחק שֶׁיָּצָא ממנו עשיו?'
אָמְרוּ לוֹ בָּנָיו: 'שמע ישראל: ה' אלהינו ה' אחד. כשם שאין בלבך אלא אחד, כך אין בליבנו אלא אחד.' בְּאוֹתָהּ שָׁעָה פָּתַח יַעֲקֹב אָבִינוּ וְאָמַר: 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד'. |
זְהִירוּת נְחִיצוּת לְמִצְוַת קְרִיאַת שְׁמַע שַׁחֲרִית – וְעַרְבִית
אִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (בלק קפו.) דְּמִי שֶׁאֵינוֹ קוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע בִּזְמַנּוֹ אֲפִלּוּ עָסַק בִּדְבַר מִצְוָה מְנֻדֶּה לַשָּׁמַיִם כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם. וּבַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (רמט:) כְּשֶׁמְּנֻדֶּה מִן הַשָּׁמַיִם אֵין תְּפִלָּתוֹ נִשְׁמַעַת. וּבְמִקְדַּשׁ מֶלֶךְ (בלק דף קפו) מִי שֶׁלֹּא קָרָא קְרִיאַת שְׁמַע בְּעוֹנָתָהּ נֶהְפָּךְ מִן רמ"ח – לְחֶרֶ"ם, חָס וְשָׁלוֹם, וּתְפִלָּתוֹ וְתוֹרָתוֹ שֶׁל כָּל הַיּוֹם אֵין עוֹלָה לְמַעְלָה. וּבְאָבוֹת דְּרַבִּי נָתָן (אבות פרק ג משנה ד) דְּבָרִים נוֹרָאִים בְּעִנְיָן זֶה שֶׁכָּתַב – דְּשֵׁנָה שֶׁל שַׁחֲרִית מוֹצִיאִין אֶת הָאָדָם מִן הָעוֹלָם – הַיְנוּ שֶׁיָּשֵׁן עַד שֶׁעָבַר עָלָיו זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע, וּבִשְׁאֵלוֹת וּתְשׁוּבוֹת לֵב חַיִּים (סימן קמ"ד): לְהַכּוֹת מַכּוֹת מַרְדוּת לְמִי שֶׁאֵינוֹ קוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע בִּזְמַנּוֹ. וּבִימוֹת הַקַּיִץ סוֹף זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע מֻקְדָּם וַעֲלוּלִים בְּיוֹתֵר לְאַחֲרוֹ, וּצְרִיכִין לְהִזָּהֵר אָז בְּיֶתֶר שְׂאֵת, וְעַל כֵּן הַדֶּרֶךְ הַיְשָׁרָה שֶׁיָּבוֹר לוֹ הָאָדָם כְּדִלְהַלָּן:
- אִם בְּבֵרוּר לֹא יַגִּיעַ עִם הַצִּבּוּר לִקְרִיאַת שְׁמַע בִּזְמַנּוֹ (כְּמוֹ עַכְשָׁו בַּקַּיִץ) יִקְרָא עִם הַתְּפִלִּין שֶׁעָלָיו – אֵצֶל קְרִיאַת שְׁמַע דְּלִפְנֵי קָרְבָּנוֹת – כָּל ג' פַּרְשִׁיּוֹת שֶׁל קְרִיאַת שְׁמַע וִיכַוֵּן לִפְנֵי הַקְּרִיאָה לָצֵאת בְּזֶה מִצְוַת עֲשֵׂה דִּקְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל שַׁחֲרִית, וּמִצְוַת עֲשֵׂה דִּזְכִירַת יְצִיאַת מִצְרַיִם (עיין מגן אברהם ומשנה ברורה ובאור הלכה סוף סימן מ"ו).
וְאִם אֵין הַתְּפִלִּין אָז עָלָיו יַמְתִּין מִלִּקְרוֹת עַד אַחַר הַנָּחַת הַתְּפִלִּין, וּבִתְנַאי שֶׁבָּרוּר לוֹ שֶׁלֹּא יִשְׁכַּח לִקְרֹא אָז, אֲבָל בְּלָאו הֲכִי מוּטָב שֶׁיִּקְרָא עַכְשָׁו בְּלִי תְּפִלִּין, (עיין דגול מרבבה וחידושי רבי עקיבא איגר שם, ובשאלות ותשובות שו"מ (מהד"ת חלק ג' סימן ע"ז), אֵשֶׁל אַבְרָהָם (מבוטשאטש סימן כ"ה), שְׁאֵלוֹת וּתְשׁוּבוֹת בֵּית יִצְחָק (סימן ט' וסימן ב' או ג'), שְׁאֵלוֹת וּתְשׁוּבוֹת מהרש"ג (סימן נ"ב), שְׁאֵלוֹת וּתְשׁוּבוֹת לְבוּשֵׁי מִשְׁפָּט (מהדורה ג סימן ה'), שְׁאֵלוֹת וּתְשׁוּבוֹת תּוֹרַת יְקוּתִיאֵל (סימן י"א וסימן ש"א).
- כְּלָל גָּדוֹל נְקֹט בְּיָדְךָ אִם אֶפְשָׁר לְקַיֵּם מִצְוַת קְרִיאַת שְׁמַע בִּתְפִלִּין, זֶהוּ הַמֻּבְחָר, וְאִם לָאו לֹא יְבַטֵּל בִּשְׁבִיל זֶה קְרִיאָתָהּ בִּזְמַנָּהּ. (עיין בפוסקים שם).
- אִם סָפֵק אֶצְלוֹ אִי יַגִּיעַ עִם הַצִּבּוּר לִקְרִיאַת שְׁמַע בִּזְמַנּוֹ, יִקְרָא קְרִיאַת שְׁמַע לִפְנֵי הַתְּפִלָּה, וְיַתְנֶה לִפְנֵי זֶה, דְּאִם יַגִּיעַ הַצִּבּוּר לִקְרִיאַת שְׁמַע בִּזְמַנּוֹ מְכַוֵּן לָצֵאת עִם הַצִּבּוּר אָז, וְאִם לָאו רוֹצֶה לָצֵאת עַכְשָׁו, וְיִקְרָא כָּל ג' הַפַּרְשִׁיוֹת. (חידושי רבי עקיבא איגר סוף סימן מו'), שְׁאֵלוֹת וּתְשׁוּבוֹת שְׁאֵלַת שְׁמוּאֵל (סימן ה'), פֶּלֶא יוֹעֵץ (ערך קריאת שמע).
- אִם קָם בַּבֹּקֶר בִּזְמַן מְאֻחָר וּבִפְרָט בְּשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים מוּטָב לִקְרוֹת קְרִיאַת שְׁמַע מִיָּד וְלֹא לְהַמְתִּין עַד אַחַר שֶׁיִּקְרָא בִּרְכוֹת הַתּוֹרָה, וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא לְהַמְתִּין עַד אַחַר שֶׁיִּטְבֹּל בַּמִּקְוֶה. (עיין סוף סימן מ"ו, ופרי מגדים משנה ברורה (סימן פ"ח), ושולחן מלכים (דף לו' או ל"ה).
- לֹא יִסְמֹךְ לִקְרֹא קְרִיאַת שְׁמַע בְּצִמְצוּם לִפְנֵי סוֹף זְמַן הַקְּרִיאָה דְּלִפְעָמִים אֵין הַמּוֹרֶה שָׁעוֹת מְדֻיָּק וְכֵן בְּכָל מִצְוָה הַתָּלוּי בַּזְּמַן. (ישועות חכמה סימן ע', חוסן ישועות אות ב').
- אִם רוֹצֶה לֵילֵךְ לִישֹׁן וְהוּא כְּבָר חֲצִי שָׁעָה לִפְנֵי עֲלוֹת הַשַּׁחַר, צָרִיךְ לְהַמְתִּין עַד הַתְחָלַת זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע (בְּעֵרֶךְ 20 – 25 מִינוּטִין אַחַר עֲלוֹת הַשַּׁחַר) וְלִקְרוֹת ג' פַּרְשִׁיּוֹת שֶׁל קְרִיאַת שְׁמַע וְאַחַר כָּךְ יִישַׁן, (שאלות ותשובות בניין עולם סימן א'), וְאִם יֵשׁ לוֹ מוֹרֶה שָׁעוֹת הַמְעוֹרֵר (וֶועקֶע"ר זֵייגֶע"ר) וּמְכִינוֹ לְעוֹרְרוֹ לִפְנֵי סוֹף זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע יָכוֹל לִסְמֹךְ עַל זֶה, וְאִם הוּא אָדָם שֶׁאֵין בָּרוּר שֶׁיָּקוּם מִשְּׁנָתוֹ עַל יְדֵי זֶה, לֹא יִסְמֹךְ עַל זֶה. וְכֵן אֵין לִסְמֹךְ שֶׁאַחֵר יְעוֹרְרֵהוּ אֲפִלּוּ צִוָּהוּ פֶּן יִשְׁכַּח. (ישועות חכמה סימן ע' חוסן ישועות א' – ב').
- מִי שֶׁהִתְחִיל לְהִתְפַּלֵּל וּכְבָר עוֹמֵד בְּאֶמְצַע פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה וְנִזְכַּר שֶׁעֲדַיִן לֹא קָרָא קְרִיאַת שְׁמַע וְעַד שֶׁיִּקְרָא יַעֲבֹר הַזְּמַן, יִגְמֹר עַד סוֹף הַפֶּרֶק וְיִקְרָא קְרִיאַת שְׁמַע שָׁם. וְאִם עוֹמֵד סָמוּךְ לְיִשְׁתַּבַּח יִגְמֹר יִשְׁתַּבַּח וְיִקְרָאֶנּוּ שָׁם. (משנה ברורה ושאר אחרונים).
- בְּכָל פַּעַם לִפְנֵי קְרִיאַת שְׁמַע יִשְׁהֶה מְעַט וְיַחְשֹׁב בְּלִבּוֹ, הֲרֵינִי מוּכָן וּמְזֻמָּן לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל קְרִיאַת שְׁמַע וּמִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל זְכִירַת יְצִיאַת מִצְרַיִם, וּבְמָקוֹם שֶׁמֻּתָּר לְהַפְסִיק מֻתָּר לְאָמְרוֹ בַּפֶּה. (עיין סימן ס' ובפוסקים). וְאִם לֹא כִּוֵּן, צָרִיךְ לַחֲזֹר וְלִקְרוֹתָהּ (פתיחה לפרי מגדים הלכות ברכות השחר, סימן ד' אות ה', סדור היעב"ץ סדר קריאת שמע אות י"א).
- כְּשֶׁהִגִּיעַ הַבֵּן לְי"ב שָׁנָה לְכֻלֵּי עַלְמָא מְחֻיָּב הָאָב לְחַנֵּךְ בְּנוֹ לִקְרוֹת קְרִיאַת שְׁמַע בִּזְמַנּוֹ (משנה ברורה סימן ע"ח סעיף קטן ח') וּכְהַיּוֹם שֶׁאֵין מְדַקְדְּקִין כָּל כָּךְ בְּזֶה שׂוֹרֶרֶת הַזְנָחָה גְּדוֹלָה בְּעִנְיָן זֶה אֵצֶל בַּחוּרִי ם גְּדוֹלִים לְדַקְדֵּק בְּזֶה.
הַהַצָּלָה בַּגְּאֻלָּה – בִּזְכוּת קְרִיאַת שְׁמַע
"כְּלוּם יֵשׁ בָּכֶם קוׁרִין קְרִיאַת שְׁמַע שַׁחֲרִית כְּבָנַי?"
רואים שהתשובה של הקב"ה לאומות העולם בגאולה זה – שֶׁעַם ישראל קורין קריאת שמע!!!
בפרקי היכלות פרק לו אות א
א. בְּשָׁנָה הָאַחֲרוֹנָה יִּסּוּרִין קָשִׁין וּגְזֵרוֹת רַבּוֹת וְשִׁעְבּוּד הַכָּבֵד וָחֳלָאִים רַבִּים וְהָעוֹלָם מִשְׁתַּנֶּה וְטַעַם הַכֹּל נִתַּן וְהָיוּ בְּיֹקֶר וְלַיּוֹצֵא וְלַבָּא אֵין שָׁלוֹם (זְכַרְיָה ח י) וּבַעֲלֵי אֶמוּנָה נֶאֱסָפִין וּמִיַד מָשִׁיחַ נִגְלָה:
פרק לו אות ב
ב וּבְשָׁעָה שְׁהַמָשִׁיחַ יַּעֲלֶה מִבֵּית הָאֲסוּרִין מִתְעַסֵּק עַל אֻמּוֹת הָעוֹלָם לְכָל עַם וְאוֹמְרִים לוֹ מִפְּנֵי מַה אַתָּה רוֹצֶה לַעֲקוֹר שִׁבְעִים אֻמּוֹת מִפְּנֵי אֻמָּה אַחַת?
כָּל רָעוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּעַמֵּנוּ – יֵשׁ בְּעַמֶּךָ!
גַּנָּבִים יֵשׁ בְּעַמֵּנוּ גַּנָּבִים יֵשׁ בְּעַמֶּךָ, שׁוֹפְכֵי דָּמִים יֵשׁ בְּעַמֵּנוּ שׁוֹפְכֵי דָּמִים יֵשׁ בְּעַמֶּךָ, מְגַלֶּה עֲרָיוֹת יֵשׁ בְּעַמֵּנוּ מְגַלֶּה עֲרָיוֹת יֵשׁ בְּעַמֶּךָ.
פֶּרֶק לו אות ג
ג בְּאוֹתוֹ שָׁעָה מִשְׁתַּתֵּק וְאֵין לוֹ תְּשׁוּבָה למשיח ואפילו מִיכָאֵל שַׂר הַגָּדוֹל מִשְׁתַּתֵּק וְאֵין לוֹ תְּשׁוּבָה שֶׁנֶּאֱמַר (אִיּוֹב לב יז) הוֹחָלְתִּי כִּי לֹא יְדַבֵּרוּ.
מִיַּד מִתְגַּלְגְּלִין רַחֲמָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא על משיח ועונה אוֹתוֹ בְּיוֹם צרה אמר לָהֶם שׁוֹטִים שֶׁבָּעוֹלָם אַחַר בָּנַי מְהַרְהְרִין אַתֶּם כְּלוּם יֵשׁ בָּכֶם קורין קריאת שמע שחרית כְּבָּנַי? על אוֹתוֹ שָׁעָה אוֹמֵר (יְשַׁעְיָה נז יב) אֲנִי אַגִּיד צִדְקָתֵךְ וְאֶת מַעֲשַׂיִךְ וְלֹא יוֹעִילְךָ