מכתבים לאדמור מהאלמין שהתקבלו במערכת,
הרב שלמה יודא שווייצער מכתב להאלמין (1)
מכתבי ברכה מרבנים 1000 מכתבים 2
מכתבי הזוהר בסוף מכתבים אלף ועוד
מכתבים משנת תשלג – תרנא – אלף תרצב
מכתבים נחוצים מגדולי עולם אלף רמט
מכתבים נחוצים מגדולי עולם משנת תשלד – אלף שעב
מכתב לאדמור מהאלמין על ספר כי לא ידח ממנו נדח
מכתבי ברכה מרבנים 1000 מכתבים 2
מכתבים משנת תשלג – תרנא – אלף תרצב
מכתבים נחוצים מגדולי עולם אלף רמט
מכתבים נחוצים מגדולי עולם משנת תשלד – אלף שעב
מכתבים לאדמור מהאלמין שהתקבלו במערכת,
בענין נער בן 15 שחווה מוות קליני
לכבוד כ"ק מרן אדמו"ר מהאלמין שליט"א
הנה זכינו שמשמים שלחו לנו בחזרה נער, שיספר ויגלה לנו דברים נוראים.
יישר כח גדול לעט"ר אדמו"ר שליט"א על החיזוק הגדול שמחזקינו בכל עת, ובפרט שהביא מקורות מחז"ל הקדושים מהגמרא הקדושה ומהזוהר הקדוש, ודברי הנביאים, וספרי מוסר, לדברים שהנער ראה.
אשרי חלקם של מזכי הרבים
וכבר גילה לנו הנביא "ואם תוציא יקר מזולל כפי תהיה".
ובודאי שכוחו של כ"ק אדמו"ר שליט"א גדול מאוד בשמים.
ברכה והצלחה
משה יעקובוביץ
שלום וברכה לכב' האדמו"ר מהאלמין
תודה רבה לאדמו"ר שכתב והפיץ את הספר "שלא ידח ממנו נידח" עם סיפור העדות המוות קליני של הנער- זה זכות גדולה לכל עם ישראל לזכות לראות הסרטון ולקרוא ספר זה ולהתחזק.
. דברי הילד מאד נגעו ללבי והרשימו אותי מאד וזה גרם לי להתחזק בתורה ומצוות, ולהקפיד על כל מצווה, ולייקר מאד את המצוות, שערכם גדל בעיני מאד… כל מצווה יהלום….דבר שמביא לי עכשיו יותר שמחה בעבודת השם.
ניכר שכל דברי הילד אמת לאמיתה!! והוא מדבר מתוך החוויה האישית עמוקה שחווה בעולמות עליונים- וסוף סוף אפשר להוכיח לכל הספקנים..שיש עולם הבא!! וכן.!. עכשיו מתברר שיש מי שחזר משם!!
תודה רבה על התמלולים באנגלית ובעברית והתרגומים לשפות נוספות של עדות הנער ,שהאדמור דואג להפיץ ולזכות כל יהודי בעולם, וממש לאפשר לנו הצצה אל העולמות העליונים, ולקבל דברי חיזוק מכל מה שכתוב בספרים הקדושים.
אשריכם מפעל הזוהר העולמי- שאתם מזכים את מיליוני היהודים בעולם לפתוח להם פתח לחזור בתשובה,…כי "לא ידח ממנו נידח". ובאמת ,התקרבות של כל יהודי יקרה היא מפז, .ולפני ביאת משיח , הקב"ה פותח בפנינו את כל האפשרויות כדי להתחזק . כל אחד במקומו ודרגתו. וניכר שממש מביא לנו מחיי העולם הבא לעולם הזה.. לפני ביאת משיח
אני מודה מאד לכב' האדמור, ואין ספק שמאות אלפי אנשים חייבים לכבודו את תודתם העמוקה, כי בעצם הצלת את נפשם מנפילה לבאר שחת לנצח נצחים, תודה לכבודו שנלחם נגד כל המקטרגים שכופרים באמת, , ואגב לא כל אחד ואחד טורח להביא דברים של תודה אל הכתב, אבל בטוחני שמכתב זה מייצג אלפי תודות שיהודים רבים מרגישים בליבם ברחבי העולם ומודים לכבודו.
בכבוד רב
אסתר.ג
מכתב לכ"ק מרן אדמו"ר שליט"א מטורונטו
גדולה הסרת טבעת יותר מארבעים ושמונה נביאים ושבע נביאות
לכבוד האדמו"ר שליט"א,
אני לא יכול להבין מעומק לבי מה כל הרעש וההתנגדות לילד "נתן" שחלם על משיח. למרות שבטלה הנבואה, אבל אז מה?
בגלל הסרט הזה הרבה אנשים עושים תשובה!
איך אפשר לקרר את האמבטיה ולעשות מעשה עמלק ולמנוע בניו של הבורא יתברך מלחזור בתשובה?
הגמרא במסכת מגילה יד אומרת "אמר רבי אבא בר כהנא גדולה הסרת טבעת יותר מארבעים ושמונה נביאים ושבע נביאות שנתנבאו להם לישראל שכולן לא החזירום למוטב ואילו הסרת טבעת החזירתן למוטב".
הגמרא מעידה לנו שהיה לנו מעשה בין שני רשעים הכי גדולים בעולם, מעשה של אבי אבות הטומאה, מעשה של שקר וכזב, ובגלל התוצאה שלה שהחזיר את ישראל לאביהם שבשמים היא עצמה יותר חשוב בעיני ה' יותר מארבעים ושמונה נביאים ושבע נביאות.
צריך לדעת ולחשוב היטב הדק והדק היטב את האחריות לכל אלו שרצו לחזור בתשובה, ועכשיו ששמעו שהכל שקר כבה אשם.
כולנו מצפים לישועה, וכולם מרועה אחד נתנם.
תתחזק ותמשיך לקרב את הלבבות לשם שמים.
נ.ד. טוראנטא
לכבוד הגאון הצדיק, הרבי מהאלמין שליט"א
אחרי דרך מבוא השלום והברכה,
שמועה שמענו והזדעזענו, היעשה כדבר הזה?
בא אחד ומדבר סרה על מזכי הרבים, ומכנה שמות משמות שונים, שמות גנאי, ואקרא על זה בקול גדול : אַי ייאַיִ יַיַאַיִ!!!
בגמרא במסכת בבא מציעא (דף נח:) אמר רבי חנינא, כל היורדים לגיהנם עולים (כל הרשעים שדנים אותם בשמים לגיהנם, סוף דבר שאחרי איזה זמן שקצבו להם לפי מעשיהם, הם עולים ויוצאים מגיהנם, כנזכר בהלכות כבוד אב ואם, שאין דנים אדם לגיהנם יותר משנים עשר חודש). חוץ משלושה שיורדים לגיהנם ואינם עולים, ואלו הן: הבא על אשת איש, המלבין פני חבירו ברבים, והמכנה שם רע לחבירו.
והקשו בגמרא, מכנה היינו מלבין, כלומר לשם מה שנינו גם "המלבין פני חבירו ברבים", וגם "המכנה שם לחבירו"? והלא כל מכנה שם לחבירו ממילא הוא מלבין פני חבירו ברבים.
ותירצו בגמרא, שאפילו באופן שהמכונה בשם, רגיל שמכנים אותו כך, ואינו מתבייש בכך, כגון אדם שכל העולם קוראים לו "הצהוב" וכדומה, מכל מקום יש איסור לכנותו בשם זה, מכיון שהמכנה מתכוין לביישו, וכל העושה כן אינו עולה מגהינם לעולם.
וברור הדבר ששורש האיסור בכינוי שם רע לחבירו, הוא מכלל איסור "אונאת דברים". וכן פסק מרן בשלחן ערוך בזו הלשון: יזהר שלא לכנות שם רע לחבירו, אף על פי שהוא רגיל באותו כינוי, אם כוונתו לביישו, אסור.
ומכאן יש להתעורר אודות אלו הנוהגים לכנות חבריהם בשמות שונים, ובפרט אצל הנערים בבתי הספר וכיוצא בזה, שרגילים הרבה פעמים בעוון זה, כאשר מתחיל להשתרש כינוי כלפי אחד מבני הכיתה, ויש בזה איסור חמור כמבואר, וכמה פעמים נגרם בשל כך צער ועגמת נפש, ולעתים אף נזק ממש, לאלו שנתכנו בכינויי גנאי כאלה ואחרים, והעוון רובץ על הראשונים שהחלו בדבר מגונה זה, ואשרי מי ששם סוף לענין רע כזה.
עיין ב"מ נח: כל היורדים לגהנום עולים חוץ משלשה, הבא על אשת איש המלבין פני חבירו ברבים והמכנה שם רע לחבירו, ושואלת הגמרא מכנה היינו מלבין, ומתרצת אע"ג דדש ביה וברש"י כבר הורגל בכך שמכנים אותו כן ואין פניו מתלבנות ומ"מ זה להכלימו מתכוין,
אולם ברמב"ם הלכות תשובה על דברים שאם רגיל בהם אין לו חלק לעולם הבא דבר ראשון נקט המכנה שם לחבירו [היינו ממציא השם] והקורא לחבירו בכינויו, ועין בכ"מ וכן במהרש"א ב"מ שם שהבינו ברמב"ם דהאיסור כינוי הוא גם בשם שאינו בוש ממנו [ועין עוד ס' היראה לרבינו יונה להדיא כן].
ולדעתי לדבריהם הקדושים של הרמב"ם ורבינו יונה יש סיוע גדול מד' רשב"י בזוהר פ' משפטים שכתב בטעם האיסור החמור של מכנה שם לחבירו, 'משום שישראל קודש הם וכיון שקודש הם אסור לכנותם בשם של גנאי' ומי שמכנה שם לחבירו עונשו גדול עיי"ש, הרי שהדבר תלוי בקדושת ישראל ולא בכוונה לבייש, [בפרט שהרי כבר אינו מתבייש כמבואר בגמרא]
ונביא בזה תשובה משו"ת מהר"ם גלאנטי סימן לג לרבי משה גלאנטי זצ"ל
שאלה: מי שרגיל להתלוצץ על בני אדם ולהוציא להם שמות כשמות הפלילים של הישמעאלים: שי"ך צאלק איל דין, ולאחרים שי"ך שאקיף. אם הוא חייב נידוי עד שובו מדרכיו, אם לאו. יורנו מורנו ורבינו כדת מה לעשות, ויאיר עינינו באור תורתו ושכרו כפול מן השמים.
תשובה: דבר זה אינו ממניין הארבעה ועשרים דברים שמנדין אותו עד שישוב בתשובה (רמב"ם הל' ת"ת ו, יד). ולא מצינו כי אם הקורא לחבירו עבד, חייב נדוי;
הקורא לחבירו ממזר, יורד עמו לחייו; אבל ליצנות כזה לא מצינו.
אבל הוא נמנה מכלל 'כת הליצנים' שאינה מקבלת פני שכינה, והמתלוצץ נופל בגיהינום; וראוי לכל ירא שמים לגעור בו, ולביישו ברבים. ואם לא ישמע ויחדל, מכין אותו מכת מרדות; שעובר על דברי נביאים וחכמים: 'ועתה אל תתלוצצו' (ישעיהו כח, כב), וגורם שיסלק שכינה מישראל.
ובפרט ליצנותא כזה, לקרוא שמות הבעלים שמות דמסאבותא ומסלק שם הקדושה ממנו. וכבר כשהוא עושה פעם או פעמים מקרב הכסילים הוא, ואין לו כל כך אשם; אבל מי שרגיל בכך, ואזיל לשיטותיה מכנה שם רע לחבירו, והוא לא יהיה לו חלק לעולם הבא.
ואם אחר התראה אחת או שתים חוזר על קיאו, אז יש רשות לבית דין לנדותו כפי צורך השעה; כיון שבכוונה מכווין לעבור על דברי תורה. ואם ישמע ויתחרט וישוב מדרכו, ורפא לו:
נאם הצעיר משה גאלנטי
ובספר "ויוסף אברהם" אות י"ט שם מוסיף בזה וז"ל: ואפילו כששומע מאדם אחר שמבזה תלמיד חכם וכל שכן דיין העיר ואפילו שלא בפניו יש חיוב גדול עליו לתבוע עלבונו ולנקום בעדו, וכמו שכתוב כאן שבית דין מנדין על זה. ומצינו בגמרא (ב"מ דף פ"ד, וסנהדרין דף מ"ד ברש"י ד"ה דבעיא) שגדולי ישראל נענשו על זה דשמעו פעם אחת זילותא דתלמיד חכם ושתקו, וכל שכן אם בייש אחד לתלמיד חכם בפניו שיש חיוב עצום מאד מאד על כל השומעים לתבוע קלונו תיכף, ואם לאו ענוש יענשו מאד על זה, ואף אם יהיה זה שמבזהו מי שיהיה.
ונמצא בספר קורא הדורות מהרב ר' דוד איש ירושלים ז"ל מעשה נורא מענין זה, וז"ל: כתוב בסוף מחזור האשכנזים שישראל אחד איש בליעל נתקוטט עם הרב ר' יוסף בן לב ז"ל (הוא המחבר שו"ת מהר"י בן לב) בשאלונקי על ענין פסק דין שכתב נגדו, והכהו על הלחי בשוק בפני כל העם, ולא היה מי שימחה בידו, ואין דובר אליו דבר על ענין זה, מפני היות האיש הבליעל ההוא עשיר גדול, ותקיף ואלם מאד, והרב היה שם בעת הזאת לפני חנות של בשם אחד ושמו אברהם קטלאנו, קרע הרב את בגדיו, ואמר בקול גדול שומו שמים על זאת!!!
ובלילה ההוא (שנת ה' אלפים ש"ה ד' לחודש אב) נכנס הבושם בחנות כו', והאור נאחז ונתרבה הלהב, וקם שריפה גדולה ונשרפו כמו חמשת אלפים בתים מבני ישראל במשך ו' שעות, כי מן השמים נלחמו הרוחות הנושבות, ונשרפו כמו מאתיים נפשות ובתי כנסיות ובתי מדרשות הרבה וספרים אין קץ, לא נראה צרה גדולה כזאת, ואנשים היו מבריחים רכושם מהאש רחוק כמטחוי קשת בשדות, ועם כל זה הלך האש עליהם ושרפם, ואחר כך עלה הנגף בעם והיו מתים בכל יום הרבה נפשות מישראל עד שהגיעו ביום אחד שנקברו ביום ההוא שי"ד מתים כמנין השם שד"י, ומהיום ההוא והלאה הי' הנגף הולך ונתמעט עד שנעצרה המגפה עכ"ל עם הוספות מסדר הדורות מהגאון מהגאון ר' יחיאל ממינסק ז"ל.
והנה ממעשה זו התעוררות גדול יוצא לנו להיזהר מאד מלשמוע עלבון תלמיד חכם ולשתוק, אבל מכל מקום ודאי שצריך לזהר בזה משום כעס בלב ולא יהיה רק נראה ככועס. עכ"ל, שם.
היוצא לנו מזה, מוסר השכל שכולם יעיינו בגמרא (ב"מ דף פ"ד, וסנהדרין דף מ"ד ברש"י ד"ה דבעיא) שגדולי ישראל נענשו על זה דשמעו פעם אחת זילותא דתלמיד חכם ושתקו, וכל שכן אם בייש אחד לתלמיד חכם בפניו שיש חיוב עצום מאד מאד על כל השומעים לתבוע קלונו תיכף, ואם לאו ענוש יענשו מאד על זה, ואף אם יהיה זה שמבזהו מי שיהיה.
וראה מה שכתב הרמב"ם יד החזקה הלכות דעות פרק ז' [ומובא בחק לישראל יום ד' פרשת תולדות]:
(א) המרגל בחבירו עובר בלא תעשה שנאמר לא תלך רכיל בעמיך ואף על פי שאין לוקין על דבר זה עון גדול הוא וגורם להרוג נפשות רבות מישראל לכך נסמך לו ולא תעמוד על דם רעך צא ולמד מה אירע לדואג האדומי:
(ב) אי זהו רכיל זה שטוען דברים והולך מזה לזה ואומר כך אמר פלוני, כך וכך שמעתי על פלוני, אף על פי שהוא אמת, הרי זה מחריב את העולם, יש עון גדול מזה עד מאד והוא בכלל לאו זה והוא לשון הרע, והוא המספר בגנות חבירו אף על פי שאומר אמת, אבל האומר שקר נקרא מוציא שם רע על חבירו, אבל בעל לשון הרע זה שיושב ואומר כך וכך עשה פלוני, וכך וכך היו אבותיו, וכך וכך שמעתי עליו, ואמר דברים של גנאי על זה אמר הכתוב יכרת ה' כל שפתי חלקות לשון מדברת גדולות.
(ג) אמרו חכמים שלש עבירות נפרעין מן האדם בעולם הזה ואין לו חלק לעולם הבא עבודת כוכבים וגילוי עריות ושפיכות דמים ולשון הרע כנגד כולם ועוד אמרו חכמים כל המספר בלשון הרע כאילו כופר בעיקר שנאמר אשר אמרו ללשוננו נגביר שפתינו אתנו מי אדון לנו ועוד אמרו חכמים שלשה לשון הרע הורגת האומרו והמקבלו וזה שאומר עליו והמקבלו יותר מן האומרו:
על כן, יש לארגן עצרת של שק ואפר ולמחות על כבודה של תורה!!!
בכבוד רב,
מיכאל ה.
מכתב לגה"צ אדמור מהאלמין שליט"א- י"ד כסלו תשע"ו
למעלת כבוד הגאון החסיד, מישרים מגיד, לטב עביד, ואנא כמסהיד, הצדיק הקדוש רבי שלום יהודה גרוס כ"ק האדמו"ר מהאלמין שליט"א יאיריך ימים על ממלכתו הוא ובניו בקרב ישראל, ויחזה בביאת הגואל.
לכו חזו מפעלות השם, אשר הפליא לעשות, וגילה נפלאות, פלאי פלאות, נ' פלאות, נ' תן. ולא נתן למוט רגלנו. ה' עוז לעמו נתן. בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו.
שליח ממרום, בא אלינו פתאום, והודיע לעולם ולכל אום, לישראל ישמעאל ואדום, בא הקץ הלום, זה אמיתי ולא חלום, קרב היום.
והנה יש שלא האמינו ולא שמעו אל נתן. וחולקים, מכחישים, ומפיצים שקרים כמעשה אבירם ודתן. כקורח שהקדיח תבשילו ועדתן, כמעשה קטן ועוד לא חתן.
והנה נעשה מצד אחד קידוש השם, ומצד שני חילול השם, שכבר כ- 3 מיליון יהודים צפו בזה, ובערך כ-300 אלף גויים. והרבה יהודים האמינו וחזרו בתשובה, אבל יש מהיהודים יש הרבה שקמו ואמרו שזה שקר, אבל מהגויים רובם ככולם מאמינים. ואמרו הנה הגיע זמן אחרית הימים, קץ הימים. ומלחמת העמים, מלחמת הגוגאים.
לכאורה זה היה מיותר מה שעשינו… כל ההוכחות – הוא רק יצא נגד זה.
מי שרוצה להאמין – יאמין. אפילו שאחרים יאמרו שזה שקר. ומי שרוצה ובוחר לא להאמין – אפילו יביאו לו את כל ההוכחות שבעולם – לא יאמין.
וכולם יראו בסוף את האמת. מי שירצה לחזור בתשובה – יחזור. ומי שלא – חבל!
יהודי אמיתי בסוף יראה את האמת ויחזור בתשובה, אפילו בשניה האחרונה – וה' יקבל אותו, אם הוא בארץ ישראל – ויצעק אל ה', ה' יציל אותו. ובחו"ל – זה כבר שאלה.
אז חייבים כל היהודים לעלות לארץ ישראל, מהר מהר.
אבל הערב רב, אפילו שיראה את כל הניסים והנפלאות והאסונות, יהיה עקשן ואטום לב – לא יחזור בתשובה אפילו ברגע האחרון – והוא יקבל את האטום. וקול האטום ישמע בארצנו…
ולצערנו על פי האר"י ז"ל והדברי חיים ועוד רוב עם ישראל הוא ערב רב! כולל חרדים! זה לא רק הממשלה יש גם רבנים כאלה. וזה לא רק רבנים…
הגר"א מווילנא זי"ע: חמשה מיני ערב רב א' בעלי מחלוקת ובעלי לשון הרע, ב' הרודפים אחר התאווה כמו זנות וכדומה, ג' הרמאים שמראים עצמם כצדיקים ואין לבם שלם. ד' הרודפים אחר הממון, והמחלוקת תחילה כי המחלוקת כנגד כולם, והם הנקראים עמלקים ואין בן דוד בא עד שיעברו מן העולם, ועליהם נאמר (דברים כ"ה י"ט) תמחה את זכר עמלק כמבואר בזוהר. (אדרת אליהו, דברים)
ועכשיו קודם ביאת המשיח צדקינו אשר העידו רבותינו זכרונם לברכה (סוף סוטה) כי האמת תהא נעדרת, ושקרא ישלוט בעלמא, ומקובל מפי הבעל שם טוב הק' ותלמידיו, כי קודם ביאת המשיח יהיו רוב מנהיגים וראשי העדה מהערב רב.
וז"ל הספר הקדוש זוהר חי פרשת בראשית (דף קי"ג), ועתה רוב הדור עם הראשים שלהם הם מערב רב, לכן צריך כל בר ישראל לירא וליפחד שלא יהיה בכלל הערב רב, ואין לנו עצה רק להרבות בתורה ותפלה לה', ולהתבודד עמו בתשובה ותחנונים, שיצילנו ממים הזדונים ומרשעים הללו, כי אין לנו עוד פנאי להמתין על תיקון נפשותינו, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (אבות א' י"ד) אם לא עכשיו אימתי, כי עכשיו הגמר והבירור של כל הגלגולים, כי יגיעו ימים אשר אין בהם חפץ אלו ימות המשיח, אשר אי אפשר עוד לתקן את נפשו, והבירור יהא סמוך לביאת המשיח כמובא ברע"מ פרשת נשא שיתנסו ישראל מהערב רב קודם ביאת המשיח, וגם אחר התגלות משיח צדקינו בתשעה חדשים קודם ביאתו, וגם אחר כך עד עולם התחיה, והנשאר בציון קדוש יאמר לו, ויזכו להאור הגדול והנורא, ועיקר תלןוי במעשינו של עכשיו, ולא כמו הכסילים שחשבו כי בביאת המשיח יפטרו מכל וכל, כי מי שלא טרח בערב שבת קודש מה יאכל בשבת, לכן צריך כל בר ישראל עכשיו להרבות בתשובה ותחנונים, שיתקן הקדוש ברוך הוא את נפשותינו ברוב רחמיו וחסדיו, כי אין לנו להשען רק על אבינו שבשמים. (שולחן הטהור מאמר אמונה ופרנסה דף ע"ד) אנחנו בעולם הזה במצב מאד קשה, כמו שכולם יודעים. ואני מאד עצוב, אפילו שאני יודע שבסופו של דבר רק היהודים-האמיתיים ינצלו, וגם הגויים הטובים יותר ינצלו, אבל בכל אופן נעבור תקופה מאד קשה. ואני מסתכל על העולם שלנו, ועל הקהילות של החרדים שלנו, והלב שלי נשבר [ישעיהו נ"ט ט"ו], כי הערב-רב נכנס כל כך עמוק, כל-כך חזק עם העבודה זרה שלו, שהוא ממש גורם וגם יגרום ליהודים-אמיתיים לסבול סבל שלא יָדעו בעולם הזה. והסבל הזה – זה לא רק גופני, זה גם רִגשי, נשמתי, וכו'. [אבן שלמה להגר"א, פרק י"א, אות ו': 'וכמו שא"א להפריד הסובין מהקמח עד שתטחון התבואה היטב, כן אי אפשר להפריד הע"ר (מישראל) כי אם ע"י קושי הגלות', ע"ש].
אבל אין ברירה, ה' הכל יכול, הוא הרבוש"ע, הוא יודע מה שאנחנו צריכים, ואנחנו העם שלו, העם הנבחר, אנחנו מקבלים את הכל באהבה ובשמחה, אבל קשה – זה יהיה קשה. אבל מה כל כך קשה?… מה זה הערב-רב שכל כך הביא בינינו עבודה זרה?… איזה עבודה זרה?… לא, זו לא בדיוק העבודה-זרה שהיתה פעם, אבל זה מאד דומה. ומאחר שאנחנו לא מכירים את זה כל כך, את הסכנות של העבודה זרה, אז אנחנו לא שמים לב שזה נכנס בתוך חיי היומיום שלנו [משלי כ"ז י"ב, וע"ש כ"א י"ב].
הדבר הראשון – עגל הזהב, זוהי העבודה-זרה שלנו, של היהודים. ועגל-הזהב – זו הגשמיות[מבואר בהרחבה רבה במסרים, ר' מאמרי 'עגל הזהב' בקונטרס קוד"ד א', וחוה"ל ש' הפרישות פ"ב]. והעולם שלנו במאת-השנים-האחרונות ממש ספוג בגשמיות, והגשמיות כה שולטת עלינו עד שזה עושה את הגופים שלנו חלשים, והופך את החיים שלנו לרדיפה בלתי-פוסקת אחרי הממון ['אֱלֹהֵי כֶסֶף וֵאלֹהֵי זָהָב…'] ואם זה לא רדיפת-ממון מי-יודע-מה אז זה הריצה אחר הכסף רק בשביל לשלם את כל מה שיש לנו… ומאחר שזה כל כך 'חשוב' ו'מוכרח' אז כל המחירים עולים, וצריכים עוד יותר כסף ועוד יותר כסף ועוד יותר ממון. [ר' קהלת ה' ט': 'אֹהֵב כֶּסֶף לֹא יִשְׂבַּע כֶּסֶף…'] אנחנו חייבים לאכול בחוץ… חייבים שמלות כאלה וכאלה לפי ה'מוֹדַה' בכל שנה… הנשים לבושות עם פאות מפאורות וכו'
אנחנו חייבים בר-מצוות מפוארות וחתונות מפוארות… והגענו למצב שאנחנו נראים, אפילו עם הלבוש החסידי שלנו, כמו גויים. הפרצוף, ההבעה בַּפָּנִים – של ערב-רב [ישעי' ג' ט': 'הַכָּרַת פְּנֵיהֶם עָנְתָה בָּם, וְחַטָּאתָם כִּסְדֹם הִגִּידוּ, לֹא כִחֵדוּ…'], ממש מבט גויי ולא-יהודי.
ואיך אנחנו יודעים מי הוא יהודי? כבר אמרנו זאת הרבה פעמים: יהודי, אפילו אם הוא חילוני, יש לו לב, יש לו רגש ליהודי אחר, אפילו עד דמעות. הוא יכול להרגיש את הסבל של היהודי השני. ויכול להיות שבהתחלה יהיה לו פרצוף של גויים, אבל אחרי זמן קצר הוא יקבל פרצוף של יהודי רך, מלא אהבת עמ"י, ואת העדינות, ואת העומק וההבעה של לימוד-התורה [שמות כ': 'וּבַעֲבוּר תִּהְיֶה יִרְאָתוֹ עַל פְּנֵיכֶם…', עי' נדרים כ.].
אבל הערב-רב – תמיד יהיה להם פרצוף קשה, לא-עָדִין, ובודאי בלי לב ליהודי אחר [ביצה דף ל"ב ע"ב], ולא תהיה לו כל בעיה להלשין על יהודי, להגיד לשון-הרע נגד כל יהודי אחר [אש"ל שם ח': 'ה' מיני ע"ר יש בישראל, א' בעלי מחלוקת ולה"ר… והם גרועים מכולם והם נקראים 'עמלקים'…'], ואפילו לשבור לו את הנישואין שלו, ח"ו, או אפילו בזמן האחרון הלשינו והכניסו יהודים לבית הסוהר, הלשינו לשלטונות של הגויים או של הציונים, וממש הכניסו יהודים לבית-הסוהר. ['אָכֵן נוֹדַע הַדָּבָר', ח"ח בפתיחה ובכלל ח' סי"ב ע"ש, מוישל'ה הגאולה א', פרק 11] יהודי-אמיתי לא יכול לעשות את זה, פשוט לא יכול. זה לא בטבע שלו, הוא לא נולד ככה [יבמות ע"ט:, ור' מסילת ישרים פי"ט: 'אין הקב"ה אוהב אלא למי שאוהב את בניו…'].
ומכל הגשמיות הזאת יש לנו בעיה קשה [נח י"א: 'וְהַחֵמָר הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר…', סנהדרין ק"ט: 'אנשי סדום לא נתגאו אלא בשביל טובה שהשפיע להם הקב"ה…', שירי משכיל כלל ד']. בעולם הרחב זה הגיע למצב של כזו טינופת רוחנית, כזה חוסר-צניעות, מצב כ"כ ירוד, שזה נראה יותר כמו בית-זנות מאשר עולם, עם כל מיני טעמים עקומים, עד שאפילו בן-אדם שיש לו כיוון כזה – זה לא מפריע לו להיות נשיא של ארץ גדולה מאד וחזקה… או שזה לא מפריע לו להיות מאד מקובל בחברה, ['בֵּית וַעַד לִזְנוּת', סוף סוטה]כי כל החברה מבוססת על העבירות הקשות ביותר בקדושה, הגרועות ביותר. [הושע ז' ד', ע"ש]
ואנחנו חייבים להבין שישנה כזו בעיה, כי אם לא – אז בטעות אפשר ליפול בזה [מס"י פ"ג]. וזה נכנס לנו גם לתוך העולם שלנו. הערב-רב הביא את זה [אש"ל י"א ז': 'לפי שהדורות מתמעטין והולכין, והערב רב הולכין ומתגברין… לגדור הפירצה שפרצו הע"ר…']. רק הם הביאו את זה, כי יהודי לא מסוגל לכזה דבר. הוא יכול לטעות, אבל הוא לא מסוגל לחיות חיים שכאלה. הוא עלול אמנם לעשות טעויות, כי זה דבר שמושך מאד אם הבן-אדם אין לו את הקב"ה [רמב"ם איסו"ב פכ"ב הט"ו והי"ח]. אבל יהודי אמיתי יֵצֵא מזה, ויעשה תשובה. אבל יהודי שהוא לא-יהודי, ערב-רב, הוא לא יכול לצאת מזה [זוה"ק נשא קכ"ו ע"א: 'חַזְרִין לְשָׁרְשַׁיְהוּ, וְעָלַיְיהוּ אִתְּמַר: 'כִּי מִשֹּׁרֶשׁ נָחָשׁ יֵצֵא צֶּפַע'…', ר' מאמר 'הפעם באמת']. הוא נולד על רמה נמוכה, בלי נשמה, בלי תורה, והוא גם לא יכול לשנות את עצמו, כי אין לו רצון לשנות את עצמו.
ויכול להיות שבתוך יהודי יש חלק ערב רב, יש יהודים רבים שהם עִם חלק של "ערב-רב", אבל החלק הוא קטן, והחלק של היהודי-האמיתי שהיה בהר-סיני מתגבר על זה. אבל אלו שהם ספוגים עם הטינופת של הערב-רב ['הָרָוָה אָת הַצְּמֵאָה', פר' ניצבים ע"ש] עם כל העבודה זרה של הערב-רב, ועם הגויות של הערב-רב ['וַיִתְעָרְבוּ בַגּוֹיִם… וַיִזְנוּ בְּמַעֲלְלֵיהֶם…', תהלים ק"ו] – הם אבודים [אש"ל שם: 'ואין בן דוד בא עד שימחו מן העולם…'] ולא יכולים לחזור בתשובה.
והיהודים שלנו, האמיתיים, החרדים, אוי לנו איך שאנחנו נראים, איך אנחנו רודפים אחר העגה"ז, רצים אחריו, תופסים לו את הזנב רק להיות אתו, רק שהוא לא ישאיר אותנו חלילה… רק שיקח אותנו אתו… ואנחנו כבר לא רצים, כי הוא רץ מהר יותר מאתנו… והוא מעיף אותנו באויר… אבל אנחנו לא מוכנים בשום פנים ואופן לעזוב את הזנב שלו… כי שמה נמצאות כל התאוות, כל התשוקות. אבל זה יהיה מאד קשה לחזור ['אביק בה טובא', ע"ז י"ז]
יש ערב רב, ובכל יהודי יש קצת ערב רב, כי הערב-רב התערב בכל עם ישראל. הערב רב לא עמדו מתחת להר סיני. כאשר הקב”ה הרים את הר-סיני מעל עם ישראל הערב רב עמדו בצד ולא נכנסו מתחת להר סיני ואמרו “נעשה ונשמע” [זוה”ק נשא דף קכ”ה]. הם אף פעם לא היו חלק מעם-ישראל ממש. אמנם הם התמזגו לתוך העם ונהיו ‘חֵלֶק’, אבל רק באופן שטחי. לפי הדין הם יהודים, אבל הם – לא. הם ערב-רב בכל זאת. והערב רב הזה, שרוב מהותו היא של ערב רב – יֵעָלֵם. ואמרנו את זה הרבה פעמים. שיהיה ברור. הם יֵעלמו יחד עם כל הרשעים. [‘וברותי מכם המורדים והפושעים בי’, ור’ ספר מעוז הדת לר’ יהושע העליר זצ”ל סו”פ י”ב, וכבר הובאו דברי רבינו יונה לאבות א’ ז’ עה”פ ‘ופיד שניהם מי יודע’]. בשלב מסויים זה יֵראה לנו כאילו שהרשעים מנצחים, אבל ה’ יהפוך את הכל, משיח יגיע, הכל יתהפך, ונראה את הגאולה השלמה [ר’ אגרת הנחמה לרבינו מימון, בפי’ עה”פ ‘בבוקר יציץ וחלף’].
אבל אנחנו, עם ישראל, כדי להגיע לזה – אנחנו חייבים לצעוק לשמים, להתבודד עם ה’. אנחנו לא יכולים להילחם נגד הרשעים האלה פנים-אל-פנים, אנחנו חלשים מדי, אין לנו את הכח הזה, הם מאד חזקים, אך לא מבחינה רוחנית. בזה אנחנו החזקים יותר [‘באלוקים נעשה חיל והוא יבוס צרינו’, תהלים סו”ס ס’]. אבל מבחינה כוחנית, כח גופני, כח של כל מיני נשק, פצצות וכו’ – אין לנו. אנחנו רק קבוצה קטנה ‘פיצית’ (קטנטונת), של יהודים אמיתיים בעולם-הזה. אבל אנחנו עַם ה’, ואם אנחנו עִם ה’ אז הם לא יכולים להפיל אותנו. לא יכולים. [‘כי יפול לא יוטל’]
לכן, כדי להינצל מכל הסבל הזה, אנחנו חייבים לצעוק לקדוש ברוך הוא, ולבקש עם כל המהות שלנו שה’ יסלח לנו, ולהגיד וידוי [ויקרא כ”ו, תהלים ק”ו]. אנו צריכים לבקש מהקב”ה לעזור לנו לקשור איתו קשר חזק, שה’ לא יאשים אותנו ולא יעניש אותנו על כל העבירות שלנו, שה’ יעזור לנו לעשות תשובה ולהיות קדושים, שוב, בלי כתם על הנשמה. אנחנו צריכים לבכות ולבקש – גם סליחה וגם קירבה [ישעיהו כ”א: ‘שובו אתיו…’, ירמיהו ל”א: ‘בבכי יבואו…’, ר’ שע”ת ש”א העיקר הט”ו], וברגע שנתחיל להוריד את כל הקליפות שנדבקו בנו ונשבור את המחיצה המפרידה בינינו לקב”ה – אז נוכל שוב להתחבר למקור שלנו [ר’ שפת אמת, ניצבים תר”ן, ד”ה בפרשת התשובה]. וזה יהיה יותר טוב מגן עדן! [אבות ד’ י”ז: ‘יפה שעה אחת בתשובה ומע”ט…]
(כ) לֵךְ עַמִּי בֹּא בַחֲדָרֶיךָ וּסְגֹר דְּלָתְךָ בַּעֲדֶךָ חֲבִי כִמְעַט רֶגַע עַד יַעֲבָור זָעַם: (ספר ישעיה פרק כו)
לך עמי –
זה הפסוק אמר במלחמת גוג ומגוג שתהיה צרה לישראל מעט זמן, אמר דרך משל: לך עמי בא בחדריך וסגור דלתך בעדך, וזה משל להסתר במעשים טובים ובתשובה שלמה, כי כמעט רגע יהיה הזעם ויעבור והטובים ימלטו, כמו שאמר: כל הנמצא כתוב בספר. (רד"ק)
וב"ה שהגאולה קרובה, ועם ישראל חוזרים בתשובה, לא יעזור לערב רב כלום, לה' הישועה על עמך ברכתך סלה!
ויאמר ה' א'ל ה'שטן י'גער ה' בך השטן ויגער ה' בך הבוחר בירושלים. והנותר בציון והנשאר בירושלים קדוש יאמר לו כל הכתוב לחיים בירושלים!
בברכה, מ. ש,