פצצה גרעינית שלא היתה עוד בעולם- חדש חדש חדש!

 לצפייה: עדות הנער בן 15 לאחר מוות קליני

עם תרגום ותמלול לאנגלית

Gog and Magog – video – transcription -first 39 minutes

https://www.youtube.com/watch?v=AJynlrKfsCE

The first 38 minutes translated of the amazing story that
at has shaken up Klal Israel. 15 year old Natan that claims he experienced clinical death for 15 minutes, tells his story and describes what he saw in Shamayim and what's to be in the coming days if we do not repent. Very powerful messages.

הורדה: 

כרך 1 -לא ידח ממנו נידח 01

כרך 02 – לא ידח ממנו נידח 2)

כרך  03 לא ידח ממנו נידח+03

כי לא ידח ממ ידח_16

כי לא ידח ממנו ידח_15

הנער על אסונות הטבע בעולם

ספר כי לא ידח ממנו נידח חלק 15

כי לא ידח ממנו נידח – חלק 14

שאלות ותשובות לספר כי לא ידח ממנו נידח חלק יג

כי לא ידח ממנו נידח חלק שנים עשר 

כי לא ידח ממנו ידח_11

http://www.tipot.co.il/r_tora/tazria214.pdf  (כל הפוסל במומו פוסל)

כי_לא_ידח_חלק_10

כי לא ידח ממנו נידח חלק 10  (word)

ספר כי לא ידח ממנו נידח תמלול הסרט של נער בן 15 בהמשכים – חלק 9

ספר כי לא ידח ממנו נידח- נבואות ילדים- חלק 8

לא ידח ממנו נידח- תמלול עדות הנער- חלק 7

Gog and Magog – video – transcription -first 39 minutes

 news 1 Rami Tzur- english

ENGLISH תקציר 11 דקות עברית אנגלית

כי לא ידח ממנו נידח_6

כי לא ידח ממנו נידח_5

כי לא ידח ממנו נידח_4

כי לא ידח ממנו נידח_3

כי לא ידח ממנו נידח_2

כי לא ידח ממנו נידח_1

אור-הזוהר-205 הרב יוחנן באנון זצל

http://www.knishtachada.com/2015/10/blog-post_7.html

 

 

https://www.youtube.com/watch?v=AJynlrKfsCE

עדות מצמררת של נער בו 15 לאחר מוות קליני

להאזנה:

..ספר_כי_לא_ידח_ממנו_נידח_מקורות_על_מות_קליני_הנער_בן_15_חלק_א_-1

..ספר_כי_לא_ידח_ממנו_נידח_מקורות_על_מות_קליני_הנער_בן_15_חלק_א_-2

..ספר_כי_לא_ידח_ממנו_נידח_מקורות_על_מות_קליני_הנער_בן_15_חלק_א_-3

ספר_כי_לא_ידח_ממנו_נידח_מקורות_על_מות_קליני_הנער_בן_15_חלק_א_-4

.

.ספר_כי_לא_ידח_ממנו_נידח_מקורות_על_מות_קליני_הנער_בן_15_חלק_א_–5

..

ספר כי לא ידח ממנו נידח מקורות על מות קליני הנער בן 15 חלק א -1-4 בלי הערות מלמטה

		נצפה	M2U02689 ספר כי לא ידח ממנו נידח מקורות על מות קליני הנער בן 15 חלק א – 5מאת מפעל הזוהר העולמי חדש			41:50עוד
		נצפה	00036 ספר כי לא ידח ממנו נידח מקורות על מות קליני הנער בן 15 חלק א -4מאת מפעל הזוהר העולמי חדש			1:54עוד
		נצפה	00035 ספר כי לא ידח ממנו נידח מקורות על מות קליני הנער בן 15 חלק א -3מאת מפעל הזוהר העולמי חדש			12:37עוד
		נצפה	00034 ספר כי לא ידח ממנו נידח מקורות על מות קליני הנער בן 15 חלק א -2מאת מפעל הזוהר העולמי חדש			12:37עוד
		נצפה	00033 ספר כי לא ידח ממנו נידח מקורות על מות קליני הנער בן 15 חלק א -1מאת מפעל הזוהר

..

להורדה:

אזהרות אחרונות מהעולם העליון לפני השואה – מות קליני של הצדיק רבי יוחנן באנון זיע שדיבר עם הרשבי וידע כל הזוהר והכל בעל פה

בס"ד

ספר

כי לא ידח ממנו נידח

חלק שביעי

דברי הנער בן 15 שעבר מוות קליני ומה שראה בעולם העליון

יצא לאור כ' חשון תשע"ו

בשער

י'סוד ה'יסודות ו'עיקר ה'כל להאמין ולדעת שיש אדון יחיד, מצוי ראשון קדמון ונצחי, בלי ראשית בלי תכלית, היה והוה ויהיה, עלאה על כל עלאין סתימא דכל סתימין, לית מחשבה תפיסה בו כלל. (פתח אליהו), אין אמתת מציאותו מושגת לזולתו כלל, ורק זה נודע בו, שהוא מצוי שלם בכל מיני שלימות, ולא נמצא בו חסרון כלל.

הוא רב ושליט עיקרא ושרשא דכל עלמין, (אדון ושליט העיקר והשורש של כל העולמות) וכלא קמיה כלא חשיבין (והכל לפניו לא כלא חשובים), כמו שנאמר (דניאל ד לב) וכל דיירי ארעא כלא חשיבין, (זוהר חלק בראשית יא(: הוא ממלא כל עלמין וסובב כל עלמין[1] (זוהר הקדוש ח"ג רכה.) ולית אתר פנוי מיניה כלל לא בעליונים ולא בתחתונים, כי מלא כל הארץ כבודו, ומלכותו בכל משלה. והוא שהמציא וממציא (הביא ומביא לכדי מציאות) ברצונו[2] ומהוה ומחיה את כל המציאות כולה ואת כל אשר נמצא בה, והוא האלוה ברוך הוא. הוא המציא את כל הנמצאים כולם והוא משגיח בהם ומנהיגם כרצונו, וקיומם וחיותם ממנו יתברך ומקיימם בשפעו העליון, ומבלעדי שפעו וחיותו אין להם קיום.

ואלמלי יצוייר העדר שפעו וחיותו יתברך לרגע אחד – היו כל העולמות כולם בטלים ומבוטלים, וכל המציאות תחזור לאין ולאפס כמו שהיתה לפני בריאת העולם. כי הוא יתברך מחייה את הכל בכל רגע ורגע, ברוך וברוך שמו. כמו שנאמר (נחמיה ט, ו) "אתה הוא ה' לבדך אתה עשית את השמים שמי השמים וכל צבאם הארץ וכל אשר עליה הימים וכל אשר בהם ואתה מחיה את כלם[3]", וכתיב "כי עמך מקור חיים".

את הדברים האלה ידענו על ידי קבלה מן האבות ומן הנביאים, והשיגום כל ישראל במעמד הר סיני ועמדו על אמתתם בבירור, ולמדום לבניהם דור אחר דור כיום הזה, שכן ציום משה רבינו ע"ה מפי הגבורה: "פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך וגו' והודעתם לבניך ולבני בניך".

וזו היא המצוה הראשונה שצונו ה'. והוא מצות עשה של אנכי ה' אלקיך, כמו שכתב בזוהר הקדוש וזה לשונו (בלשון הקודש) וידעתם כי אני ה', מִצְוָה זוֹ רִאשׁוֹנָה שֶׁל כָּל הַמִּצְווֹת. רֵאשִׁית רִאשׁוֹנָה לְכָל הַמִּצְווֹת – לָדַעַת אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וכו' לָדַעַת שֶׁיֵּשׁ שַׁלִּיט עֶלְיוֹן שֶׁהוּא רִבּוֹן הָעוֹלָם, וּבָרָא אֶת כָּל הָעוֹלָמוֹת, שָׁמַיִם וָאָרֶץ וְכָל חֵילוֹתֵיהֶם. וכו' וּבָרָא אֶת הָאָדָם מִן הֶעָפָר, וְנָפַח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים כו'. כְּשֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם לֹא הָיוּ מַכִּירִים אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. כֵּיוָן שֶׁבָּא מֹשֶׁה אֲלֵיהֶם, לִמֵּד אוֹתָם מִצְוָה רִאשׁוֹנָה זוֹ, שֶׁכָּתוּב וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה' אֱלֹקֵיכֶם הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם וְגוֹ'… ומסיק כְּשֶׁנָּתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל עַל הַר סִינַי, דָּבָר רִאשׁוֹן הוּא אָנֹכִי. וכו' וְכָאן הוּא סוֹד שֶׁל מִצְוָה רִאשׁוֹנָה לְהַכִּיר אוֹתוֹ. עכ"ל לעניננו". לפי שמצוה זו היא שורש כל המצות, לכך ירד על הר סיני[4] והשרה עלינו נבואה ודיבר אלינו פנים בפנים והשמיענו אותה מפיו, וגם צונו מפיו שלא יעלה על לבנו שיש לו שני, שנאמר:"לא יהיה לך אלהים אחרים על פני", וכן אמרו רז"ל אנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענום, שנאמר: "אחת דבר אלהים שתים זו שמעתי".

הקב"ה ברוב רחמיו וחסדיו, לבלתי ידח ממנו נידח, שלח לנו ילד חילוני בן 15 שנה ומגלה לנו דברים, שפתאום כולם חוזרים בתשובה, כל יום קרוב לאלף יהודים רוצים לחזור בתשובה. וזה נעשה לא על ידי המחזירים בתשובה, שאני צועק כבר הרבה שנים, שהרבה המחזירים בתשובה הם עסק גדול המגלגל מאות מיליוני דולרים, ולכל אחד יש אוצר גדול של כסף, שכידוע, אנחנו בעולם השקר, שאין כדוגמתו ואין לנו רבנים של אמת, רק יחידי סגולה שהם גם מסובבים עם נחשים ועקרבים, ובגלל זה לא אומרים אומרים ללמוד זוהר הקדוש, שרק בדקה של לימוד זוהר ביום, כבר חוזרים בתשובה כידוע, והם בכלל לא רוצים ומבקשים את האמת שיחזרו בתשובה, והכל רק כסף וכבוד [5]כמבואר בתיקוני זוהר (תיקונים ו' כ"א, ל', מ"ג, ועוד) לכן הקב"ה שלח לנו ילד בן 15 שנה לאחר מוות קליני שהוא יהיה שליח ה', כדי לעורר ולהחזיר את כל עם ישראל בתשובה. אנחנו אומרים בתפילת מוסף "הוּא אֱלֹהֵינוּ הוּא אָבִינוּ. הוּא מַלְכֵּנוּ הוּא מוֹשִׁיעֵנוּ. וְהוּא יוֹשִׁיעֵנוּ וְיִגְאָלֵנוּ שֵׁנִית וְיַשְׁמִיעֵנוּ בְּרַחֲמָיו שֵׁנִית לְעֵינֵי כָּל חַי לֵאמֹר. הֵן גָּאַלְתִּי אֶתְכֶם אַחֲרִית כְּרֵאשִׁית [ראה תענית יז א' וירא רבה לו ד' שערי קדושה חלק ג' שער א' וראה קדושת לוי קדושה חמישית חנוכה] לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים, אֲנִי יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם [זה גלות אדום].

וכתוב בספרים הקדושים, שהגאולה האחרונה תהיה בדיוק כמו הגאולה הראשונה במצרים, וכן המכות יהיו כמו שהיה שם. ואחת השאלות שלא נתנה מנוח לנפשי היא שבעקבות שראיתי את הסיפור עם המוות קליני של הילד, הרגשתי שבעצם לקחו ממני את הבחירה, או איבדתי את יכולת הבחירה, ואני מוכרח לעשות תיכף ומיד תשובה (כי ברגע שמשליכים לנו משמים את האמת ארצה, ורואים את האמת לאמיתה מול העיניים אין ממש מקום לבחירה, כי ענין בחירה שייך רק כשיש הסתר.).

ונשאלת השאלה למה למרות כל זאת, אנו רואים אנשים ורבנים שיוצאים נגד גילוי עצום שכזה ואומרים שהכל שקר? התשובה היא: שבגלל שאנו עדיין בעולם הזה נשמה בתוך גוף, חייבת לעולם להתקיים הבחירה, וזאת אפילו אם הקב"ה גורם לנס גדול, חייב להיות שגם יתלווה לאותו נס, הסתר כדי לשמור האיזון כוחות הבחירה בעולם הזה. כלומר שיתלווה לאותו נס משהו בצורה של טבע שיכפור בנס שמי שלא מאמין יכפור ויאמר שזה טבע ולא נס. ואפילו אם הגילוי הוא עצום! וזאת על מנת שנוכל לזכות בשכר ועונש בעולם הבא, ולכן לשם הבחירה חייב הקב"ה לתת מקום לכפירה (מידה כנגד מידה, לפי גודל הגילוי, כך גודל הכפירה – כי הבחירה חייבת להיות בין דברים שקולים), לכן הקב"ה ישלח אנשים גדולים שיכפרו בגילוי העצום ויגידו שהכל שקר, ואז נותרת שוב הבחירה בידי האדם אם להאמין או לא

– כימי צאתך מארץ מצרים…

הגה"ק רַבִּי אֶלְחָנָן וַסֶּרְמָן זצוק"ל, כָּתַב בְּאֶחָד מִמִּכְתָּבָיו אֶת הַדְּבָרִים דִּלְהַלָּן: כַּמָּה פְּעָמִים שָׁמַעְתִּי מֵהַקָּדוֹשׁ בַּעַל חָפֵץ חַיִּים ז"ל, לִלְמֹד אֶת אֲשֶׁר יְהֵא בְּסוֹף גָּלוּתֵנוּ מֵאֲשֶׁר הָיָה בְּסוֹף גָּלוּת מִצְרַיִם, כמ"ש (מיכה ז', ט"ו) "כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת". (מתוך מכתבו אל הג"ר שמעון שוואב זצ"ל)

סבת התגברות כחות הסטרא אחרא בימינו

הגה"ק רַבִּי אֶלְחָנָן וַסֶּרְמָן הי"ד, כּוֹתֵב בְּאֶחָד מִמִּכְתָּבָיו:

הַקָּדוֹשׁ הֶחָפֵץ חַיִּים ז"ל הָיָה אוֹמֵר טַעַם, לָמָּה נִתְגַּבְּרוּ כָּל כָּךְ בְּיָמֵינוּ כֹּחוֹת הַסִּטְרָא אַחְרָא, כִּי כֵן הוּא בַּטֶּבַע, אֲשֶׁר כָּל דָּבָר בְּטֶרֶם בּוֹא קִצּוֹ מִתְגַּבֵּר בְּכֹחוֹתָיו הָאַחֲרוֹנִים. כֵּן הוּא בַּנֵּר טֶרֶם יִכְבֶּה, וְכֵן הַחֹשֶׁךְ קֹדֶם עֲלוֹת הַשַּׁחַר.

עוֹד הָיָה אוֹמֵר, כִּי בְּכָל הַמִּלְחָמוֹת אִי אֶפְשָׁר לֵידַע בְּאֶמְצַע הַמִּלְחָמָה מִי יִהְיֶה הַמְנַצֵּחַ, אֲבָל בְּמִלְחָמָה זוֹ יוֹדְעִים אָנוּ בְּבֵרוּר סוֹף דָּבָר, כַּכָּתוּב "וְאֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה אַעֲבִיר מִן הָאָרֶץ וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ". (נכתב לשואל אחד מארץ ישראל ונדפס ב"ילקוט מאמרים ומכתבים")

ואחד השאלות שהיה לנו אחרי שראיתי את הסיפור של הילד עם המוות קליני לקחו ממני את הבחירה ואני מוכרח לעשות תיכף ומיד תשובה.

מי שלומד ספר הלשם ויודע קצת בכתבי האריז"ל יבין תיכף שכל זה ממש כמו שהיה במצרים,

ידוע מתלמידי האריז״ל שלא יכלו להתמהמה כדי שלא ישקעו בנ' שערי טומאה, כמו שאומרים בהגדה של פסח.

ובעל ה״לשם״, מקשה איך יתכן שהיה חשש שישקעו ישראל בשער הנ׳, הלא בעת צאתם ממצרים היו ברום המעלות?

והגה״ק מווילנא זי״ע: אמר ״אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים״ מפי הגבורה שמענו, כי הוא כנגד שער הנ' שלא השיג משה רבינו ע"ה, וכ״ק מרן השר שלום מבעלזא זי״ע: ביאר ״לפני מי״. לפני שנפל האדם בנ׳ שערי טומאה בגימטריא מ״י, ״אתם מטהרים״ עדיין יש לו תיקון, אבל ״ומי״ אחרי שכבר שקע בג׳ שערי טומאה ״מטהר אתכם״ רק ״אביכם שבשמים״.

והרשב"י תיקן לנו את הזוהר הקדוש להוציא את כל עם ישראל משער מ"ט משערי טומאה, שרק בכוח הזוהר אפשר לצאת ממ"ט שערי טומאה כמבוא בשל"ה הקדוש שאך ורק בזוהר הקדוש נוכל לצאת מהגלות ולא בזולתו.

ונקדים קצת מה שהביא הרה"ג הרב פנחס פרידמאן שליט"א בענין זה שהעתיק את קושיית בעל הלשם ואחר כך נבאר אותו לענינינו: ברמ״א (או״ח סוף סי׳ תם) הביא מנהג ישראל תורה: ״שיש לומר שפוך חמתך וכו׳ קודם לא לנו, ולפתוח הפתח כדי לזכור שהוא ליל שימורים, ובזכות אמונה זו יבוא משיח וישפוך הקב״ה חמתו על המכחשים בה׳״. וידוע מה שמבואר בספרים הקדושים שיש במנהג זה ענינים נשגבים שאנו מכוונים לפתוח הפתח בליל התקדש חג, ואענה גם אנכי חלקי בביאור מנהג קדוש זה, על פי הקדמות יקרות מפי סופרים וספרים הקדושים בענין מה ששקעו ישראל במצרים במ״ט שערי טומאה, ולכן גאל אותם הקב״ה על ידי משה רבינו שהשיג מ״ט שערי בינה, ובענין הגילוי הגדול של שער הנ׳ מנ׳ שערי בינה שיתגלה לעתיד לבוא, ומה׳ נבקש שיוליכנו בדרך אמת.

א. ״ולא יכלו להתמהמה׳' שלא ישקעו בג׳ שערי טומאה

כתיב בפרשת בא (שמות יב לט): ״ויאפו את הבצק אשר הוציאו ממצרים עגות מצות כי לא חמץ, כי גורשו ממצרים ולא יכלו להתמהמה וגם צדה לא עשו להם״. וצריך ביאור מדוע לא יכלו להתמהמה וכי מי עיכב בעדם? וביארו גורי האריז״ל ואחריהם נמשכו כל המפרשים, שבגלות מצרים שקעו ישראל במ״ט שערי טומאה, וכמו שאמרו חז״ל שבעת קריעת ים סוף טען שרו של ים: "מה נשתנו אלו מאלו, הללו עובדי עבודה זרה והללו עובדי עבודה זרה״, ואם כי הקב״ה ענה לו: ״שוטה שבעולם כלום אתה דן שוגג כמזיד ואונם כרצון״, מכל מקום הדבר מוכיח ששקעו ישראל בטומאת מצרים, ואם היו ישראל נשארים במצרים עוד רגע אחד היו נשקעים גם בשער החמישים של הטומאה ולא היו יכולים לצאת משם, ולכן לא יכלו להתמהמה יותר במצרים.

ענין זה שישראל נכנסו במצרים למ״ט שערי טומאה נזכר בזוהר חדש (פר׳ יתרו דף טל.): ״דודאי ישראל כד הוו במצרים אסתאבו ואתטנפו גרמיהון בכל זיני מסאבא, עד דהוו שראן תהות ארבעין ותשע חילי דמסאבותא, [כשהיו ישראל במצרים נטמאו בכל מיני טומאות עד שנכנסו במ״ט שערי טומאה], וקוב״ה אפיק יתהון מתחות פולחן כל שאר חילין, ועוד דאעיל יתהון בארבעין ותשע תרעי דסוכלתנותא לקבליהוך. כלומר הקב״ה הוציא אותם מכל הטומאות ועוד הכניס אותם במ״ט שערי בינה.

אולם אינו מבואר שם שאם היו נשארים במצרים עוד רגע היו נשקעים בנ׳ שערי טומאה, אך הדבר נזכר בסידור האריז״ל [הנקרא סידור ר׳ שבתי] בהגדה של פסח בפיסקא: ״מצה זו שאנו אוכלים על שום מה, על שום שלא הספיק בצקם של אבותינו להחמיץ״, וכלשונו: ״כי יש נ׳ שערי טומאה ואם היו ישראל מעוכבים רגע אחד לא יצאו לעולם והיו נשקעים בשער הנ'״. וכן כתב ה״אור החיים״ הקדוש (שמות ג ח): ״ולזה הוציאם בנקודה האחרונה של מ״ט [שערי טומאה] וקודם שנכנסו לשער הנ' והוא אומרם ז״ל וגאלם מיד״.

ב. שיטת בעל ה״לשם״ כמה שלא יכלו להתמהמה

המקובל האלקי בעל ״לשם שבו ואחלמה״ (בספר הדע״ה ח״ב דף קכ״ב טור ג), מתפלא מאד על דברי גורי האריז״ל שלא יכלו להתמהמה מחמת פחד שיכנסו בנ׳ שערי טומאה, וכלשונו:

״מה שאמר הכתוב ׳כי גורשו ממצרים ולא יכלו להתמהמה׳ כו׳, קשה לכאורה מאד,

וכי יראו ממצרים אז להתעכב שם עוד איזה שעות עד שיכינו להם צידה לדרך? ומה שכתבו המפרשים בזה שהיה החיפזון משום שלא יכנסו בשער החמשים ת׳ ערי טומאה, הנה לעניות דעתי אי אפשר לומר כן, כי הרי אדרבה הוא שנתבטלו אז כל כוחות הטומאה מכל וכל ע״י הגילוי שכינה, וכמו שכתוב (שמות יא ז) ׳ולכל בני ישראל לא

יחרץ כלב לשונו, והרי עשה שפטים באלהיהם והרג את בכוריהם, וא״כ איה היה מקום אז לשליטת הטומאה ח״ו?

ולא שייך הדברים להאמר רק על סוף שיעבודן ותחילת גאולתן, כי באם שלא היה מתחיל הגאולה כלל והיו עוד עובדים למצרים אז לא היה להם תקנה ח״ו, כי נכנסו במ״ט מדרגות הטומאה וכנ״ל מדברי הזוהר חדש ריש פר׳ יתרו, אבל מאחר שהתחיל הגאולה מהתחלת המכות שהיו י״ב חדשים… הנה מאז התחילה ירידת הסטרא אחרא משליטתה וירדה מאז ולהלאה בירידה אחר ירידה, ובפרט אחר שפסקה השיעבוד מראש השנה… ומה גם בחודש ניסן ובליל א׳ של פסח שהיתה כל הסטרא אחרא כפופה וכבושה עד שהיה עומד להתבטל לגמרי, וא״כ איה מקום אז לשליטת שער הנ׳ ח״ו?

לכן מבאר בעל ה״לשם״ טעם חדש על מה שלא יכלו להתמהמה: ״אלא הכוונה היא להיפך, כי משום שהופיע אז הקב״ה אור קדושתו על ישראל, וכמו שאמר בעל הגדה: ׳שנגלה עליהם מלך מלכי המלכים הקב״ה׳, לכן אלו נתעכבו עוד רגע אחד במצרים היה מתבטל כל הסטרא אחרא כולה מכל וכל, והרי היה נתבטלת הבחירה… כי מצרים היה אז הראש לכל הקליפה כולה, וכשנתבטלה היא היה מתבטל כל הסטרא אחרא מכל וכל, והיה ביטול היצר הרע לגמרי ולא היה מקום לבחירה כלל, ולכך לא יכלו להתמהמה. והוא מה שכתוב (שמות יב לג): ׳ותחזק מצרים על העם למהר לשלחם מן הארץ כי אמרו כולנו מתים׳, ולכך הוכרחו לצאת משם בחיפזון כדי ליתן עדיין איזה קיום להרע וכדי שיהא מקום לבחירה״.

ג. שני הטעמים אלו ואלו דברי אלקים חיים:

והנה לפי המבואר הרי שגם טעם זה שלא יכלו להתמהמה מפחד שלא יכנסו בנ׳ שערי טומאה מקורו בגורי האריז״ל, ולפ״ז צריך ליישב קושייתו העצומה של בעל ה״לשם״, איך יתכן שאחרי שמשכו ישראל ידיהם מעבודה זרה ושחטו את הקרבן פסח לה׳, ואחרי שהביא ה׳ על מצרים עשר מכות שהאחרונה שבהם היתה מכות בכורות, וכבר נכנעו כוחות הטומאה לפני ישראל עד שמיהרו לשלחם, דוקא אז לא יכלו להתמהמה מחשש שישקעו בנ׳ שערי טומאה?

אך כאשר נתבונן היטב נוכל לומר על ב׳ הטעמים: ׳׳אלו ואלו דברי אלקים חיים״, כי מה שאמרו תלמידי האריז״ל שלא יכלו להתמהמה מפחד שיכנסו בנ׳ שערי טומאה, אין הכוונה על אותו רגע של היציאה ממצרים ביום א׳ של פסח, כי ברור שאז כבר לא היו בסכנה כזו אחרי שכבר הביא הקב״ה על מצרים עשר מכות, אלא הכוונה היא לבאר מדוע הקדים הקב״ה להוציא את ישראל ממצרים אחרי רד״ו שנה, לפני שנשלמו גזירת השיעבוד: ״ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה״, היה לו להביא העשר מכות על מצרים ולהוציא את ישראל משם רק אחרי ת׳ שנה? על זה אמר הכתוב: ״ולא יכלו להתמהמה״, הם לא יכלו להתמהמה עוד בגלות מצרים מכיוץ שהיו בסכנה שישקעו בנ׳ שערי טומאה.

וזהו שרמז בעל ה״לשם״ עצמו: ״ולא שייך הדברים להאמר רק על סוף שיעבודן ותחילת גאולתן, כי באם שלא היה מתחיל הגאולה כלל והיו עוד עובדים למצרים אז לא היה להם תקנה ח״ו, כי נכנסו במ״ט מדרגות הטומאה״. אולם כאשר אנו רוצים להבין מדוע אחרי שנסתיימה גלות מצרים, מיהרו לצאת כל כך באותו יום א׳ של פסח ולא יכלו להתמהמה, אזי התשובה תהיה כמו שתי׳ ה״לשם״ כי אם היו מתמהמהים עוד קצת, היו זוכים לגילוי כל כך גדול במצרים עד שכח הטומאה היה מתבטל לגמרי, וגם הבחירה היתה מתבטלת כמו שיהיה לעתיד לבא, והרי עדיין לא הגיע זמן הגאולה השלימה אשר אז האלילים כרות יכרתון לתקן עולם במלכות שד״י.

קריעת י״ם סוף, ביטול שעד הנ' של הטומאה.

לפי האמור יאיר עינינו להבין במעט קט ענין יציאת ישראל ממצרים וקריעת ים סוף. והענין הוא כי ״מצרים״ רומז על הסכנה הגדולה של ישראל פן ישקעו ח״ו גם בשער הנ׳ של הטומאה, שאז לא היו נגאלים משם, וזהו מצרי״ם – מצר י״ם, עם ישראל היו נתונים במצר של י״ם בגימטריא נ׳ שהוא שער הנ׳ של הטומאה. וזהו עומק הענין שגזר פרעה: ״כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו״, שגזר להשליכם לתוך הי״ם הוא שער הנ׳ של הטומאה בגימטריא י״ם, כי ידע שאם יצליח להשקיעם בעומק הי״ם שער הנ׳ של הטומאה לא יצאו משם לעולם. לכן בשעת היציאה כשהבינו המצרים שבני ישראל לא יכלו להתמהמה מפחד שלא ישקעו בשער הנ׳, כתוב (שמות יד ט): ״וירדפו מצרים אחריהם וישיגו אותם חונים על הים כל סוס רכב פרעה ופרשיו וחילו״. כלומר מה שרדפו מצרים אחרי ישראל, הוא מחמת שהשיגו אז שישראל חונים ממש ״על הים״, לפני כניסת שער הנ׳ של הטומאה' בגימטריא י״ם, ורצו המצרים מצר י״ם להתאחד בכל כח טומאתם: ״כל סוס רכב פרעה ופרשיו וחילו״, כדי להשקיע את ישראל ח״ו במצולות י״ם שער הנ׳ של הטומאה שלא יוכלו לצאת ממצרי״ם לעולם. וזהו הטעם שנקרא אותו ים בתואר י״ם סוף, שער הנ׳ שהוא סוף המדריגות של הטומאה, שרצו מצרים להגביר שער זה להשקיע שם את ישראל ח״ו. אולם הקב״ה ברוב רחמיו וחסדיו עשה להם נס של קריעת י״ם סוף, שלא יוכלו המצרים להשקיע את ישראל במצולות י״ם שער הנ׳, אשר זהו בעצם ענין יציאת מצרים היציאה מן מצר י״ם, עכ"ל.

וכתוב באור החיים הקדוש שלפני ביאת המשיח יכנסו לשער הנו"ן, ואחר כך יגאלו משם.

ולענינינו: היום אחר שהקב"ה שלח לנו את הילד בן 15 דוקא חילוני שלא יודע כלום ורואים כל מה שאמר ואנשים טוענים שנתבטלה הבחירה מהם כי כולם רצים לעשות תשובה, שבאמת נתבטלה הבחירה שרואים את האמת לאמיתו, ורק אלו שסתומות עיניהם מפאת מאכלות אסורות ועבירות אחרות, ולא רוצים להודות על האמת אומרים שהכל שקר?

למה למה למה?

 

התשובה היא כמו שאומר בעל הלשם שבמצרים היה גם כן ביטול בחירה, והקב"ה היה צריך לחדש את כח השטן וכוח הבחירה, לכן שליחי השטן אומרים שהכל שקר, ממילה יש כבר בחירה להאמין או לא להאמין, כמו שכתוב בנח מאמין ואינו מאמין. כמו שאמר הפסוק (בראשית ז' ז') מפני מי המבול – אף נח מקטני אמנה היה מאמין ואינו מאמין שיבא המבול ולא נכנס לתיבה עד שדחקוה, עכ"ל.

לכן היום שהקב"ה שלח לנו את הילד בן 15 עם מוות קליני שיגלה ויעורר אותנו לחזור בתשובה בלי שום גאווה ותאוות כסף וכבוד – ב"ה, והצליח במה שאנחנו לא הצלחנו, בכל השנים האלו עם בליוני ספרים להפצה לא הגענו אפילו אחוז אחד, ממה שהילד הזה הגיע בתוך שבוע ימים.

ומה נפלא שרק המחזיר בתשובה הרב יוסף מזרחי שליט"א מקבל כל 2 שניות מכתב במייל מיהודי שרוצה לחזור בתשובה, [ראה להלן החשבון].

ואותו הדבר, כתב פלוני אחד להרב מזרחי שכשראה את הסרט, הרגיש שאין לו כבר בחירה, כי הוא מוכרח לעשות תשובה, אין לו ברירה – ושואל הלא זה לא חכמה אם אין בחירה, לכן באים כמה שקוראים להם רבנים ואומרים זה שקר, כדי שיהיה בחירה, ולכן הם גם הסירו את הסירטון כבר 4 פעמים, [ששם ראו כמה מיליון אנשים ראו את הסרטון] אבל סרטונים של  הדעא"ש חותכים ראשים, וכל הסרטים של פריצות ותועבה – לא מסירים – יוצא מזה שנלחמים כאן על הבחירה, ונתנו לנו זכות, התעוררות מן השמים להצלת עם ישראל, כי לא ידח ממנו נידח – והסטרא אחרא או שליחי הסטרא אחרא יבואו ויגידו זה שקר – ממילא יכולים להמשיך ולאכול נבילות וטריפות חלב ודם ולעבור כל עריות שבתורה – כי ממה לפחד, הלא הכל שקר, אין שכר, אין עונש לנגד עיניהם – וזוהי המלחמה האחרונה – הזמן נגמר.

 

הקדמה (מיוסד ע"פ עשר ספירות)

ברוך ה' אלקי ישראל המוכתר בכתר עליון מתפילתן של ישראל ושירתן (עי' חגיגה יג: ובתוס' ומהרש"א שם) אשר ברא את העולם בחכמה, מתוך התבוננות בתורה, כדי להיטיב מטובו יתברך שמו לזולתו, וחסדו גבר עלינו ובחר בנו מכל עם, וקרבנו לעבודתו, ונתן לנו תורת אמת להורות לנו את הדרך נלך בה, ואת המעשה אשר נעשה, כדי להגיע לשלימות הנפש, ונזכה בזה לרב טוב הצפון לצדיקים. להתענג עליו ולהנות מזיו שכינתו, והארת פניו לנצח נצחים בהוד והדר ואזי יכירו הכל יסוד מלכותו.

י'שמחו ה'שמים ו'תגל ה'ארץ כאשר בני אדם עושים רצונו של מקום ויאמרו בגויים כי ה' מלך, כי קיימו וקבלו כולם את עול מלכותו יתברך.

י'שמחו ה'נפשות ו'יגילו ה'גופות בהגלות נגלות אור יקרות, אמרות טהורות חקוקים, וחצובים ממקור קדוש תורתינו הקדושה וחכמיה שבכל הדורות, שהגיענו לעת הזאת. להגיש לציבור שוחרי ואוהבי תורה, אוצר בלום מלא כל טוב, דברי הנער בן 15 מה שחזה במוות קליני, וכבר 2 מיליון אנשים ראו את זה והתעוררו לעשות תשובה, עד שהסמ"ך מ"ם עובד בכל הכוחות להרעיש עולם מלא, לקחת ולבלבל את הראש של האנשים העומדים בפתחה של תשובה והורידו אותם מהפתח של התשובה ולהפוך אותם לאפיקורסים שלא יאמינו כלום בהקב"ה שלפני הסרט הם היו שוגגים ועכשיו הרבנים עושים אותם מזידים, והצליחו לקרר חלק גדול של עם ישראל, שכבר החליטו לעשות תשובה, על דרך עמלק, (דברים כה יז) זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם. (יח) אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים. וברש"י שם  אשר קרך בדרך – לשון מקרה. ד"א לשון קרי וטומאה. שהיה מטמאן במשכב זכור. ד"א לשון קור וחום צננך והפשירך מרתיחתך שהיו העובדי כוכבים יראים להלחם בכם, ובא זה והתחיל והראה מקום לאחרים, משל לאמבטי רותחת שאין כל בריה יכולה לירד בתוכה, בא בן בליעל אחד קפץ וירד לתוכה אף על פי שנכוה הקרה אותה בפני אחרים. ויזנב בך – מכת זנב חותך מילות וזורק כלפי מעלה. (יט) וְהָיָה בְּהָנִיחַ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לְךָ מִכָּל אֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם לֹא תִּשְׁכָּח.

על כן לקחנו על עצמינו במסירת נפש ממש אחרי שאיימו עלי בכל מיני איומים, שאגנוז כל הספרים של כי לא ידח ממנו נידח, שזכיתי לכתוב.

וכתבתי ועיינתי בכל מילה ומילה מה שהילד בן 15 אמר, וליקטתי מאות מאמרי חז"ל זוהר ומדרשים וספרי קודש שנלקטו ליקוטי בתר ליקוטי, דיבורים קדושים ונפלאים, לעורר בענין התשובה ואמונה וענייני יראת שמים שכר ועונש, דברים שאין איש שם על לב לעבדה ולשמרה, והעלינו את המאמרים האלו על ספר למען יעמדו ימים רבים, ולמען יאירו לדורות הבאים את אורחותיהם.

ויתבונן: לשם מה השי"ת ברא את העולם?

וישיב אל ליבו: בשביל שבני אדם ידעו את האמת. ומהי האמת? השי"ת הוא האמת כמו שנאמר "וה' אלקים אמת" (ירמיהו י)-הוא לבדו האמת, ואין לאחר אמת כאמיתו. והוא שהתורה אומרת "אין עוד מלבדו" (דברים ד, לה) כלומר אין שם מצוי אמת מלבדו כמותו. (רמב"ם פ"א מהלכות יסודי התורה), וכמו שאמרו בזוה"ק (ברע"מ בא מב:) שהשי"ת ברא את העולם "בגין דישתמודעון ליה" – בכדי שיכירו אותו בריותיו.

ובאמת גם מי שהוא תלמיד חכם ולמדן גדול ומתמיד בלימודו, מכל מקום לא נמצא בו שיעשה תשובה בכל יום, ועל ידי לימוד בספרים אלו ויראו מה שהקב"ה שלח על ידי חילוני שהראו לו כל מה שהולך להיות על ידי זה יגיע ליראת שמים ואהבת השם כראוי באמת, ויעשה תשובה שלמה שיהיה דבוק באמת בהשם יתברך ובעבודתו, או שיתקן אפילו מדה אחת בשלימות על פי התורה.

וכמה פעמים רואים למדן שעוסק בתורה יומם ולילה ומתמיד בה בתשוקה רבה, והולך מחיל אל חיל מתורה לתפלה ומתפלה לתורה בהתלהבות, ומכל מקום לא זכה להארת התורה והעבודה האמיתית, כי לפעמים מרוב למדנותו של התלמיד חכם קל בעיניו לבטל אנשים אחרים ואינו משים אל לבו עיקר העבודה שהוא ענוה ויראת ה', ולכאורה מאין בא לו זאת, הלא הוא למדן ועובד ה', ונראה שחפצו לקיים את התורה, והרי וודאי למד ויודע עונש וגנות כל עושה אלה. אך התשובה על זה הוא משום שמסתפק בידיעתו וזכרונו על דברים אלו רק בכלל הלימוד, ואינו עוסק בפרטיות להזכיר עצמו תמיד ולעורר נפשו ונשמתו על ענין התשובה ולעסוק בספרי מוסר, ולהתבונן על יראת שמים האמיתית ועל תיקון המדות.

לכן אף שלמד ומלמד תורה הרבה עם כל זה לא נחקקו הדברים בלבו לזכור וליזהר בהם תמיד. ולכן נתפשטה הגאוה ונתמעט האמת, כי כל אשר יתמיד האדם בפשט ופלפול התורה, בלי התעסקות בעבודות תשובה על העבירות שעל ידי זה יגיע ליראת שמים ותיקון המדות, ודאי יש בו גאוה ומדות פחותות יותר משאר אדם, כי מרוב לימודו לבו מתנשא עליו, ועל ידי זה בא לידי קלקול יותר מלתיקון. ומשנה שלימה שנינו (אבות פרק ו') רבי מאיר אומר, כל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה וכו', אוהב את המקום, אוהב את הבריות וכו', ומלבשתו ענוה ויראה, ומכשרתו להיות צדיק חסיד ישר ונאמן, ומרחקו מן החטא ומקרבתו לידי זכות וכו', והוה צנוע וארך רוח ומוחל על עלבונו.

רואים מזה שלימוד התורה כשהיא לשמה [שאי אפשר להגיע לזה בלי לימוד זוהר הקדוש (ראה תיקוני זוהר תיקון ו' כ"א, ל', מג)] מביאה את האדם לידי אהבת ויראת השם יתברך ולכל מעלות ומדות טובות, אבל הרי צריך להיות לשמה. ובכלל לימוד התורה לשמה הוא שיביא הלימוד לידי מעשה בעניני המדות והמעשים על ידי עבודות הפרטיות, ואז גם הלימוד בעצמו מזכך את האדם ומקדשו ומסייעו הרבה לתקן המדות. אבל אם עוסק בלימוד גרידא בלי עבודה פרטית על יראת שמים ותיקון המדות, לא יבוא למעלות אלו, ואף אם יתעורר לפעמים ליראת שמים ותיקון המדות, אחר כך יתקרר מזה וישכח מכל אלה. ולכן צריך תמיד התעוררות חדש ליראה ולאהבה את השם יתברך ולתקן המדות, שהוא יסוד כל עבודת האדם בעולם הזה.

וידוע מה שאמר רבן של ישראל החתם סופר זכותו יגן עלינו, שכאשר נזדמן לו יום אחד שאינו עוסק בספרי מוסר, הוא מתקרר מעבודת השם יתברך. וכן ידוע מהגאון הקדוש רבי הלל מקאלאמיי זצ"ל שאמר על עצמו: "השבט מוסר עשה אותי ליהודי". הוא היה אומר, מי שאינו עוסק בספרי מוסר אינו יכול להיות יהודי.

ובספר פתגמין קדישין הביא בשם הרב הקדוש רבי אהרן מזיטומיר זצ"ל בעל מחבר ספר תולדות אהרן, שאמר בזה הלשון: ועיקר שלא ישכח אפילו רגע אחת מעבדות השם יתברך, ויעשה לעצמו סימנים בביתו שיזכיר לו יראת השם כל אחד ואחד לפי שכלו, וכן שיזכור להנצל מגאוה וכעס ושקר ושאר עבירות ולא יסמוך על עצמו, עיין שם.

ובגלל כן לקחנו על שכמנו לסדר ספרים אלו כי לא ידח ממנו נידח חלק ז' [ז' חלקים], על ענייני תשובה ואמונה בשכר ועונש וגלגולי נשמות והשארת הנפש, ועובדות הקשורים בעולם של הרוח והנשמה, התגלות הנשמות בעולם הזה, הגלגולים, חיי הנצח בעולם שכולו טוב, הקשר ותיקון הנשמות בעולם הזה, עניני יראת שמים, והכל למטרה אחת – לחזק את האמונה בבורא העולם יתברך ויתעלה.

הרבה מאתנו אומרים "לא קרה כלום, אנחנו באותו מצב". וכעת בא חנוכה שהוא הזמן שהוא כל כך מסוגל לגאולה [הגאולה מהיוונים וחנוכת המזבח], ועד היום לא קרה כלום. שקט, חוץ מהרוח החזקה ששומעים והחול שעף מכל הכיוונים, הכל רגיל, שקט.

מתי כבר יגיע? מתי משיח בן דוד כבר יגיע? כמה סבלנות אנחנו צריכים? חיכינו בפורים ולא הגיע. חיכינו בפסח ולא הגיע, היינו בטוחים שראש השנה, יום כיפור, סוכות, הושענה רבא, בטח יגיע. ועכשיו אנחנו מתקרבים ל-"זאת חנוכה", ועדין משיח בן דוד לא התגלה לנו. וזה יאוש, איזה סבל, איך אפשר להמשיך? אבל עיכוב הגאולה זה בגללנו, ואין לנו להתלונן אלא על עצמנו! [שמשיח יבוא היום "אם בקולו (של הקב"ה – רש"י) תשמעו" (סנהדרין צח.)]. ועכשיו מוצאי שביעית הזמן מסוגל מאוד לגאולה, שכתוב במוצאי שביעית בן דוד בא (סנהדרין צז. ומגילה יז.).

העולם נהפך למקום מפחיד ומסוכן, האנטישמיות חוגגת בגדול בכל הארצות. ובארץ יש לנו אנטישמיות קשה ביותר של הערב רב שבשלטון, נגד היהודים האמיתיים, עם שנאה הרבה יותר גדולה כלפי היהודים מהגוי הרשע ביותר ["גדולה השנאה ששונאים עמי הארץ את התלמידי חכמים יותר מהשנאה ששונאים העכו"ם את ישראל" (תנא דבי אליהו זוטא, פרק טז)]. והעולם מלא איומים של מלחמה. אלפי טילים מכוונים לארץ ישראל על ידי אויבינו הערבים, ואיומים של מלחמות גרעיניות בין ארצות אחרות. מצב כלכלי קשה ביותר בכל העולם, והטבע גם מתקיף אותנו קשה.

אבל הבלבול [וההסתר פנים] ממשיך. כי מצד אחד האיומים, המצבים הקשים, אסונות הטבע וכו'. ומצד שני לא מרגישים כלום. לא חיים בתחושה שאלפי טילים מכוונים אלינו, לא מרגישים טילים מתפוצצים עדיין. לא חיים בהרגשה שהבנקים והמוסדות הכלכליים עומדים ליפול עם כל החסכונות והפנסיה וכו' שלנו.

אנו חיים כאילו כל הדברים האלה רחוקים מהמציאות שלנו. אמנם מידי פעם תופסים אוניה, או מטוס, או שיירה של משאיות המובילות טונות של טילים ונשק לאויבים שלנו. אך אלה תופסים כותרות במשך יום-יומיים והחיים זורמים הלאה. גם מפעלים ועסקים הפושטים רגל עם מאות מפוטרים לעיתים קרובות בזמן האחרון, זוכים רק לכותרת זמנית בחדשות.

ובניגוד למצב הכלכלי הקשה, הבורסה עולה ופורחת ומזג האויר חורפי. ב"ה יורד גשם, ואולי לא תהיה בצורת. נראה שהעולם ממשיך בצורה רגילה ביותר.

אבל אנחנו יודעים בפנים שזה לא נכון. האמת היא שהעולם מסוכן ועומד להתפוצץ בעתיד הקרוב. והסכנות הממשיות לכל אדם בעולם הן גדולות מכל הסכנות שהיו בהיסטוריה. הפחד היה צריך להיות גדול ביותר, אבל אנחנו לא תמיד רואים את זה – או לא רוצים לראות את זה.

הרצון לשכוח מכל הסכנות ולחיות בשקט, שולט על רוב העולם. ולכן רוב האנשים נכנסים עמוק לתוך הצעצועים שלהם [עגל הזהב והבלי עוה"ז, שזה התרבות של היוונים], של הגשמיות, כדי לשכוח על ידי ההנאה מהצעצועים את המציאות הקשה ["ויקרא א-דני ה' צבקות ביום ההוא לבכי ולמספד ולקרחה ולחגור שק – והנה ששון ושמחה הרוג בקר ושחוט צאן, אכול בשר ושתות יין… ונגלה באזני ה' צבקות אם יכופר העוון הזה לכם עד תמותון" (ישעיה כב)].

המכבים היו גיבורים גדולים בשדה הקרב, אבל בעיקר הקריבו את עצמם למען הקב"ה, לשם שמים ["על כן נעשה הנס…תחת אשר הערו את נפשם למות על קיום העבודה" (ב"ח או"ח תר"ע)]. הם הקריבו את עצמם למען עם ישראל כדי שהתורה לא תעלם ח"ו, וזו היתה הגבורה [העיקרית] שלהם. אם אנחנו רוצים להביא משיח מהר [שזה תלוי בנו כנ"ל], גם אנחנו צריכים להקריב את עצמנו, ולעשות מעשים כדי להבטיח את העתיד של היהודים המאמינים. כדי שילמדו תורה כמו שצריך [כמבואר בספר דרך ה' ח"ד פ"ב, וראה ב"ח שולחן ערוך או"ח סימן מז שאופן לימוד התורה של היום גורם סילוק השכינה וחורבן העולם רח"ל], ויחיו חיים של יהודים אמיתיים [בלי עגל הזהב והבלי עוה"ז וראה בהמשך].

למכבים היה יותר קל מאתנו [להביא ישועה לעם ישראל]. האמת היתה יותר ברורה. לנו האמת יותר מטושטשת ["ותהי האמת נעדרת וסר מרע משתולל (על הבריות)" (ישעיה נט)]. כי אפילו בתוך העולם הסגור של החרדים ביותר, נכנסה התרבות היוונית ההלניסטית ["עגל הזהב"] לתוך לבם של לא מעט חרדים. והמתייוונים החרדיים עדיין לבושים עם פאות, זקן וציציות, מעיל ארוך ושחור ולפעמים פסים [מעיל ירושלמי, "קפטן"], ולא מכירים שהם מתייוונים. זה ההבדל: בזמן המכבים, ראו ברור מי הם המתייוונים. אבל היום, לא תמיד זה מתגלה בחיצוניות, בלבוש. אדם יכול להֵראות כלפי חוץ כמו יהודי מאמין "קיצוני", אבל בלב ובשכל הוא יכול להתעניין בדברים כמו פסיכולוגיה, כל מיני צעצועי גשמיות ואפילו אלה שהם לא עושים את זה, והדברים האלה לא כל כך מעניינים אותם, יכול להיות להם נשים שלא לבושות בצניעות, שעסוקות עם כל מיני דברים שטחיים וטיפשיים – ועדיין הם נחשבים כאילו לחרדים ביותר.

בזמן המכבים, היהודים הקריבו את עצמם [על המשך קיום העבודה כנ"ל]. ברחו למערות עם המשפחות שלהם, ונלחמו נגד העולם הזה, מלחמה נגד תרבות יוון הרשעה. אבל היום הבלבול כל כך גדול, שהאדם לא מוצא את האמת [וזה מסימני של הדור שבן דוד בא (סנהדרין צא.)].

כאשר מתתיהו כהן גדול, האבא של החשמונאים, הרג לפני כולם יהודי שהקריב חזיר על המזבח, ומעשה זה הביא את המצב להיות ברור לכל מאמין. נהייתה בהירות, ללא ספק, איפה הטוב ואיפה הרע. זה מה שחסר לנו היום: אין לנו כהן גדול שיעשה מעשה החלטי כמו מתתיהו, ולכן אנחנו לרוב מבולבלים מאד [בין טוב לרע]. אך בעתיד הקרוב ביותר, יהיו מלחמות גדולות, והכל יהיה ברור. המלחמה הרוחנית כבר התחילה מזמן, וההתחלה של המלחמה הסופית העולמית כבר מורגשת היטב. באמריקה ובאירופה האנטישמיות כבר חוגגת. היהודים שתמיד הרגישו כל כך נוח במקומם, מתחילים להרגיש שהקרקע בוערת מתחתם. ובכל העולם אנטישמיות גדולה, ויהודי ששכח שהוא יהודי מקבל תזכורת עכשיו שהוא יהודי – אם הוא רוצה או לא.

ה' יביא על העולם הרס עצום ["והיה בכל הארץ נאם ה' פי שנים בה יכרתו יגועו" (זכריה יג)], ויהיה ברור שרק ריבונו של עולם שולט [שגילוי יחוד ה' זה מטרת הבריאה "ודבר זה נזכר פעמים אין מספר בדברי הנביאים ע"ה" (דעת תבונות לד, וע"ש ביאור כל הענין)], והוא עושה את המלחמות עבור הכמות הקטנה של היהודים האמיתיים, כדי שיראו כל יושבי תבל איך מן השמים כל הרע בעולם נימחק. אז לא יהיה ספק ליהודים, ולכמה חסידי אומות העולם, שיש לנו ריבונו של עולם שברא את הכל ואין עוד מלבדו [ראה בדע"ת שם הרבה פסוקים על זה]. המשיח יתגלה, ובית המקדש השלישי ירד מן השמים [ראה תיקוני זהר כז.] ושוב נקריב קורבנות [רמב"ם, מלכים פ"יא ה"א]. הכל יהיה ברור בלי ספק, והקב"ה יחזיר אותנו למצב של אדם הראשון לפני החטא, ונקבל את השבת [אלף השביעי] בטהרה ובשלמות בעז"ה [ראה כללים ראשונים אות ט'].

הקב"ה יחזיר אותנו למצב של אדם הראשון
לפני החטא ונקבל את השבת [אלף השביעי] בטהרה ובשלמות

 

בזא"ת יבוא אהרן אל הקודש ראשי תיבות ברית זוהר אמונה תפילה.

בו יבואר הענין, שהתורה והתפילה אינם רצויים כי אם אחר התשובה, ולא די שאינם רצויים אלא שנענש עליהם, על התורה ועל התפילה ועל המעשים טובים שעשה קודם התשובה, כי נתן כח אל החיצונים כמבואר ב"רעיא מהימנא" ובכתבי האר"י זלה"ה וב"חסד לאברהם", ובו יתבאר, שראשית התשובה שידע מה שחטא, ובאור מה שאמר הכתוב: "נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה אל ה’“ – בב' לשונות: "חפוש וחיקור", ובאור מה שאמר רבא: "אם רואה אדם שיסורים באים עליו יפשפש במעשיו".

מי שהוא מלא סרחון צואת עוונותיו
אין תורתו נחת רוח לבוראו

צריך תשובה תחילה קודם תורה ותפילה, כי אם לא שב כראוי אין תורתו רצויה ומקובלת לפני הקדוש ברוך הוא, כמו שאמר הכתוב: "ולרשע אמר אלוקים מה לך לספר חוקי", וכתב ה"ראשית חכמה" פ"ב משער התשובה וזה לשונו: ולזה כיוון ר' יהודה בר אלעאי באומרו: אשרי מי שעמלו בתורה ועשה נחת רוח ליוצרו – פירוש, שהעוסק בה מנוקה מחטא ועוון, שאז המלך משתעשע בו ובתורתו, אבל מי שהוא מלא סרחון צואת עוונותיו אין תורתו נחת רוח לבוראו. הטעם הוא, כי בעסק התורה האדם ממשיך השכינה עליו, ובהיותו נקי מחטא מצאה השכינה כסא ומושב שבו תשב ותנוח, כאדם היושב בכסא המתוקן כראוי, שהכסא ההוא נחת רוח לו – כן התורה הנקיה היא כסא מתוקן לשכינה שתשרה בו, אבל בהיות האדם מלוכלך בכתמי עוונותיו אין התורה שורה בו, כי אין בו כסא לשרות, לא התורה ולא השכינה, כי כל קוץ מכאוב וממאיר ליושב על הכסא, לכן קודם כל ירחץ צואת עוונותיו בתשובה כראוי, ורק לאחר מכן יעסוק בתורה, ויקח דמיון מהדין הפשוט בגמרא: במקום שיש ריח רע אסור לעסוק שם בתורה ובתפילה, וכידוע, שהעוונות נקראו "צואה", כמו שכתוב: "אם רחץ ה' את צואת בנות ציון", ולכן כל הקדושים העליונים מתרחקים ממנו אף בעוסקו בתורה.

ומצינו שלא עמדה תורה לדואג ולאחיתופל, כי שניהם – אין להם חלק לעולם הבא, אף על פי שהיו דורשים כמה מאות הלכות במגדל פורח באויר, ועיקר התשובה מביא לידי תורה ומעשים, עד כאן לשונו.

כל המעשים שהאדם עושה והתורה שהוא לומד והוא רשע, לא די שאינו מוסיף כח ואומץ בקדושה, אלא אף גם מוסיף כח בקליפה, ונענש על לימודו

יותר מכך אמרו, איתא בר"מ וכן בכתבי האר"י זלה"ה ובחה"ל: כל המעשים שהאדם עושה והתורה שהוא לומד והוא רשע, לא די שאינו מוסיף כח ואומץ בקדושה, אלא אף גם מוסיף כח בקליפה, ונענש על לימודו, כי מאחר שהרשע נמצא תוך הקליפה הוא משפיע אל הקליפה, וגם אם לא שב כראוי אין תפילתו רצויה, וכמו שכתוב בגמרא: אמר אביי בתעניתא עד פלגי יומא מעיינו במילי דמתא ומפלגי דיומא ריבעא דיומא קרי ומפטרי ורבעיא דיומא בעי רחמי ואיפך אנא לא ס"ד וכו'. גם כתב בספר "חרדים" בשם ר' סעדיה גאון: בשביל ז' דברים אין תפילת האדם נשמעת ואחד מהם, אשר גברו עוונותיו ולא עשה תשובה שנאמר: "עוונותיכם מבדילים ביניכם".

קצת דברים המביאים אל התשובה, ושלא ינצל מהדין הגדול והנורא כי אם על ידי תשובה.

וקודם שנבאר דרכי התשובה איכותה ומהותה נביא תחילה מעט מן הדברים המביאים אל התשובה. בספרי מביא ז' דברים ואחת מהם, שידע רוע מעשיו וחטאיו, וידע שלא ינצל מדין הגדול והנורא, כי אם על ידי תשובה, כמו שכתוב: "כי אחרי שובי נחמתי ואחרי הודעי ספקתי על ירך", דאם לא כן שמא יחשוב שמה שעשה אינו חטא, וכן אמר ירמיה, עליו השלום: "נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה אל ה’“ – הרי מבואר, שקודם שיעשה תשובה צריך תחילה פשפוש מעשים וחקירה עליהם, כדי שידע על מה יעשה תשובה, ומה שאמרו ב' לשונות: "חפוש וחקור", נקדים מה שאמר רבא בגמרא: אם ראה אדם שיסורים באים עליו – יפשפש במעשיו. משמע, שהקדוש ברוך הוא שולח יסורים לחוטא, כדי שיעשה תשובה, וכן אמרו בגמרא: אין יסורים בלא עוון, וכן הוא בזוהר, מה שאמרו: או הודע אליו חטאתו או ידע מבעי' ליה, אלא קודשא בריך הוא פקיד ליה לאודעי לבר נש חובה דחב בדינא, כמו שאמרו: "הודע ירושלים את תעבותיה", וקשה הלא כתוב: "ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו" – פרש רש"י, דמשלם טובה לרשעים בעולם הזה להאבידו מעולם הבא, ועל כן מתרץ, דהפסוק מיירי בחטאים הידועים לו ואין צריך פשפוש. הגמרא והזוהר מיירי בחטאים, שהוא דש אותם בעקביו ואין מחזיק אותם כחטא, כי אם אחר פשפוש, לזה שולח הקדוש ברוך הוא יסורים, כדי שיפשפש במעשיו, וגם יש לומר דהפסוק מיירי שאם שלח עליו יסורים, אף על פי כן אינו מפשפש במעשיו, כמו שכתב הזוהר ז"ל: "כי את אשר יאהב ה' יוכיח" – קודשא בריך הוא אוכח ליה לבר נש ברחימא אי יקבל יאות ואי לאו שארי ולא אוכח לה וישבוק ליה ויעביד רעותיה, ובענין דש בעקביו כתב השל"ה, שיש ב' סוגים: האחד מה שאמרו, עבר עבירה ושנה בה נעשה לו כהיתר, כגון: לשון הרע ואבק גזל וריבית ורבות כהנה וכהנה, אף על פי שידע מחומר איסורם, מה שאין כן אותם שהם מסוג הב', מחמת חסרון ידיעה מצוה זו או חומר עבירה זו. הנה אותם שהם מסוג א' ימצא בחפוש קל, כי יודע מחומר איסורם, מה שאין כן אותם שהם מסוג ב' צריך חקירה עליהם על ידי לימוד התורה לידע מחומר איסורם. זה שאמרו תחילה "נחפשה דרכינו" – רצונו לומר, מה שדרכנו בעקבינו והורגלנו בהם והם מסוג הא', ואם לא ימצא בחפוש קל אזי "ונחקורה" – על ידי חקור רב לידע אותם החטאים ולמצוא אותם, ואחר כך "ונשובה אל ה’“ – ולהתחרט עליהם, ואלה הם דברי הגמרא: אמר רבא: אם רואה אדם, שיסורים באים עליו, והם על כרחך בשביל אותם החטאים שאדם דש בעקביו – יפשפש במעשיו, דהיינו – באותם חטאים שהוא רגיל בהם, אף על פי שיודע מחומר איסורם. פשפש ומצא יעשה תשובה; פשפש ולא מצא – יתלה מה שלא מצא בביטול תורה, רצונו לומר – על שלא למד ואינו יודע מחומר איסורם וצריך ללמוד ולחקור עליהם, וכאשר יתודע לו יעשה עליהם תשובה, ואם תלה ולא מצא גם אחר החקור על ידי הלימוד, אז בידוע שהם יסורים של אהבה.

וידוע מכתב ההתעוררות מכתבי הגאון הצדיק המפורסם רבי שלמה בלאך זצ"ל, שהיה תלמיד החפץ חיים זצ"ל, שכתב בשם הגר"א זי"ע (וכן כתב הגר"א בעצמו במכתבו הידוע שכתב לזוגתו ולמשפחתו מארץ ישראל), וזה לשונו:

במדרש רבה (בראשית פ"כ) ד' תשוקות הן וכו', ואמר הגר"א זצוק"ל יש עוד תשוקה אשר אין בכח איש לצייר ולשער חָזְקָה וְגָדְלָה בעת שמוליכין את האדם מביתו לקברו ואז תפקחנה כל חושיו ורואה מה שלא יכול לראות בימי חיותו, ומראין לו עונשי הגיהנם ותענוגי הגן עדן, ורואה איך כילה ימיו בהבל, וכל כספו וזהבו אשר עמל עליהם הם לצנינים ולחוחים בעיניו, כי בעבורם קנה לנפשו עונשי הגיהנם, וגם הפסיד תענוגי הגן עדן, ויתבונן אז בשכלו הזך כמה תענוגי גן עדן הפסיד בעולם הזה, כי יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם הבא, וכמה שעות היה בכל ימי חייו אשר הלכו בבטלה, אשר כל שעה ושעה היה יכול להרויח גן עדן בתענוגים נפלאים אשר עין לא ראתה, ומחמת גודל התשוקה אשר הוא רוצה להתעדן שם והוא אינו יכול להכנס שם מחמת שהוא מלוכלך בצוֹאַת עונותיו, הוא מרוצה להענש בגיהנם בענשים קשים ומרים רק שיבוא אחר כך לתענוגי הגן עדן, ואין בכח אדם לצייר גודל שבירת לבו וחרטתו, ואם יהיה לאדם בעולם הזה אחד מאלף אלפים חלק מהצער שיש לו שם בעולם הבא, היה מוכרח למות מחמת שלא היה יכול לסבול גודל הצער, רק בעולם הבא נותן לו הקדוש ברוך הוא כח שיוכל לסבול זה הצער, ואז גודל תשוקתו שיתן לו רשות לחזור לביתו ולעסוק בתורה ועבודה כל ימי חייו, וממרט שערות ראשו וקורע את בשרו ואומר אוי לי איך החלפתי עולם בתענוגים נצחיים על עולם חושך, והצער הזה קשה לו מכל יסורי גיהנם, עד כאן לשונו.

ויחשוב מהו רצון השי"ת ומה עושה כאן בעולם ולשם מה נברא? וזהו היסוד של כל היהדות.

 כמו שכתב החסיד הרמח"ל בפרק ראשון של מסילת ישרים – (בבאור כלל חובת האדם בעולמו): יסוד החסידות ושרש העבודה התמימה הוא שיתברר ויתאמת אצל האדם מה חובתו בעולמו ולמה צריך שישים מבטו ומגמתו בכל אשר הוא עמל כל ימי חייו.

ומנין ידע האדם את חובתו בעולמו ומה שחייב לבורא העולם ית"ש? זאת יעשה על ידי לימוד ספרי יראים, ובפרט מן הפרט בספר המאיר לארץ ולדרים – ספר הזוהר הקדוש כמו שכתב בספר סור מרע ועשה טוב וז"ל: ותכלית הדברים, כשתדבק נפשך בספרי יראים, שתראה בכל עת חיובך לבורא כל עלמין, ובפרט בספר הזהר עיקרא דכולא, והוא ילהב לבך בשלהובא דאשא, ספר הזהר הוא המפתח והוא הסוגר.

ואמנם בתחילה שהתפרסם הזוהר הקדוש בעולם, היו מתנגדים להדפיס הזוה"ק בחושבם שלא ראוי להפציו בישראל, אולם התברר שאין האמת כן, אלא מצווה לגלות את חכמת הזוהר וילמד אותו כל יהודי באשר הוא בקדושה וישיג בלימודו יראת הרוממות יראה של בושת שיכיר גדולת יוצר בראשית ויקיים את תכלית בריאתו ובזכותו תבוא הגאולה. כאשר כתב על זה בספר ויכוחא רבה להרב בנימן זאב מסלאנים והר' יוסף מנעמירוב זלה"ה וז"ל: היו כתות שקטרגו ח"ו בהדפסת הזוהר וזוהר חדש וכבר התירו פירושים את הדבר ברוב ספרים אץ קץ ובראשם הגאון מו"ה יצחק דליטא"ש בפסק שלו שנדפס אצל הזוהר שהכה על קדקדם ובטל דעת המקטריגים והביא מאמרי הזוהר שבדור האחרון קודם משיח תתגלה החכמה הזאת. וכתב וז"ל: עת הזמיר הגיע דליזמר אינש כד יזיל באורחא סודות התורה לקיים ובלכתך בדרך כו'. כי לדברי הזוהר ספרו הוא המלאך הגואל אותנו ואפילו אם תטעה באיזה מקום אין שגגתך עולה זדון עכ"ל. ולמה אינו נזכר כי בשעה שלומדים חלוקים שהוא יותר קשה שאף בחלוקים יש קליפה ופרי כו', ועיין בספרו שהאריך למעניתם בביטול דברי המקטרגים על לימוד הקבלה והגדול שבאחיו הרב מו"ה חיים וויטאל שכתב בספרו הקדוש עץ חיים, שמי שלא למד הנסתר הוא כגוף בלא נשמה ויצטרך לבא בגלגול לתיקון ועיין ברמ"ז פ' קדושים שהאריך בזה שכתב משארז"ל אור התורה מחייה – דוקא הנסתר שנק' אור התורה.

רבינו חיים וויטאל: מצוה ושמחה לפני הקב"ה שיתגלה החכמה הזאת כי בזכותה יבא משיח

ומה שכתוב בזוהר עונש על המגלה חכמה הזאת הכל היו לאותן הדורות אבל בדורות הללו כתב ה"ר חיים וויטאל מצוה ושמחה לפני הקב"ה שיתגלה החכמה הזאת כי בזכותה יבא משיח וח"ו לומר שיש סכנה בדבר, אך מי שיש טינא בלבו ואפקורסות נזרקה בו לזה הוא סמא דמותא כמו שקרה לכת הידוע (כת הש"צ ימ"ש) שנתפקרו ויצאו מן הדת ודרשו דרשות של דופי בזוהר הקדוש הואיל ונתפקרו תחלה וזה קרה גם כן לצדוקים וביסותים שפקרו הואיל ששמעו מרבם אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב על מנת לקבל פרס ועל זה אמרו למשמאילים בה סמא דמותא.

אין שום לימוד שיביא יראת אלקים בלבו כמו לימוד הזוהר בראותו גודל העונשים ועד היכן מגיע פגם של עבירה

אבל מי שלבו תמים עם השם הוא סמא דחייא להחיות את נפשו כי אין שום לימוד שיביא יראת אלקים בלבו כמו לימוד הזוהר בראותו גודל העונשים ועד היכן מגיע פגם של עבירה כמו שהאריך במאמרי החסיד בעל ראשית חכמה והמשכיל ישיג בלימודו יראה הרוממות יראה בושת שיכיר גדולת יוצר בראשית מרוב העולמות והיכלות ומלאכים הנזכרים בזוהר הקדוש וזהו תכלית בריאת האדם להכיר את בוראו כהלשון הזוהר בגין לאישתמודע ליה. עכ"ל

ועתה בעוונותינו הרבים איבדנו את דרך האמונה, האהבה, הדביקות, הקדושה, והתשובה. שכל כך חסרים לנו בדור זה בשל שנמנעים אנחנו מלימוד הזוהר הקדוש כמו שכתב רבינו הרמח"ל זה לשונו: זהו הטעם שרשב"י צווח כל כך על זה, וקורא לעוסקים בפשט התורה, שהם ישנים בתרדמה, כי אינם פוקחים עיניהם כלל לראות באהבה שהקב"ה אוהב אותם, כאילו הם ח"ו כפויי טובה אליו. ועוד, שאינם רואים ואינם יודעים דרך הקדושה כלל, ואת הדבקות בו יתברך.
והרי התורה מצוה ואומר "ובו תדבק" (דברים י, כ). ואף על פי שפירשו על המתדבק בתלמיד חכם, אבל סוף סוף אין מקרא יוצא מידי פשוטו. והאמת, שצריכים ישראל לידבק בו ממש בדביקות גמור, לדעת דרכיו המיוחדים על פי קדושתו, וללכת בהם. והנה על כן אמרו: "שיר השירים –קדש קדשים" (שה"ש רבה, סוף הפתיחה). כי הוא מיוסד ממש על זה העניין, ומפרש האהבה הזאת, וכל ההשתדלות שמשתדל הקב"ה להתדבק בקדושתו עם ישראל, שישראל צריכים להקביל כנגד זה תשוקה אליו יתברך, להתדבק דביקות ממש.

והנה זה פרי הגלות בעוונותינו הרבים, ששכחו ישראל את הדרך הזה, ונשארו ישנים, משוקעים בתרדמתם, ואין שמים לבב לזאת. אבל תורה חוגרת שק על צרתה. והנה אנחנו במחשכים כמתי עולם, כעורים ממש המגששים קיר. לישרים לא נאוה ללכת בדרך הזה, אלא אדרבא לפקוח עיניים עיוורות, ולראות אהבת ה ולדעת הקדושה ודרכיה, להתקדש בה ממש. עכ"ל (רמח"ל זיע"א, מאמר הויכוח, עמוד צד)

 עוד כתב הרמח"ל (תקט"ו תפילות, תפילה קע"ז): "ולפי שלא היו מתדבקים לפניך בדבקות באהבה, ולפי שלא היו מקבלים אמונת יחודך כסדר סודותיך שהודעת להם, היו כמו מכזבים בך שנאמר: "ובלשונם יכזבו לו" כל זה למה, לפי שעזבו אור סודות תורתך , שבהם "סוד ה' ליראיו, ובריתו להודיעם". וזה – "ולבם לא נכון עמו ולא נאמנו בבריתו".

ספר

כי לא ידח ממנו נידח

חלק שביעי

 

דברי הנער בן 15 שעבר מוות קליני ומה שראה בעולם העליון

 

פרק א'

אנחנו מעתיקים דברי הנער בן 15 עם המוות קליני מה שדביר עם הרב רמי לוי שליט"א

תמלול הסרט של הנער בן 15 על מלחמת גוג ומגוג

ב"ה

1. נתן: כן. מה שקרה לי  זה ככה.  קודם כל הייתי מאד מאד חולה באותו יום..
2. וגם יום לפני זה גם היה לי סחרוחות והכל. מה שקרה זה פשוט התעלפתי יום לפני.
3. עכשיו, ביום שני בצהרים אני לא הרגשתי טוב, וממש  כולי רעדתי והכל. פשוט הלכתי לנוח, עליתי למיטה, וכיסתי עצמי בשמיכה כי היה לי ממש קר. לא  יודע איך להסביר את זה , כולי רעדתי, וכאב לי מאד. פשוט הרגשתי כאילו פתאום  אני יוצא מהגוף שלי, ואז אני רואה את עצמי על המיטה. ואני פשוט שתי מטר מעל המיטה שלי. ואני לא מבין כאילו אם אני זה מי שאני פה או מי שעל המיטה כאילו. ואני לא מצליח את זה.
4. ואז מה שקרה, אני מתחיל לרחף כאילו, יענו אני עולה באויר בלי מעלית כאילו, ואני עולה למעלה ויוצא מהחדר, ואני עולה  עוד ועוד ועוד. ואז אני  ממשיך  ואני רואה את כדור הארץ מבחוץ.
5. ואני ממשיך לעולות ולעלות. ואז מה שקרה זה, אני לא יודע איך להסביר את זה. פתאום משום מקום, אני נכנס לתוך סוג של מנהרה כזאת,  מאד גדולה ענקית. ואני רואה בקצה אור קטן קטן.
6. ואז כאילו במנהרה אני לא ידוע איך להסביר  את זה, יש כאלו עיגולים עיגולים ככה. ואז בפנים  אתה רואה מלא מלא נשמות, ואז פתאום אני מתחיל ללכת, והאור נהיה יותר  ויותר ויותר גדול, ובסוף אתה מגיע לאור הזה.
7. והאור הזה – אני לא יודע איך להסביר את זה, אור  כאילו טוב  שאתה מרגיש, בטחון אהבה, אי אפשר להסביר את הדבר הזה.
8. הרב רמי לוי:יש דוגמה בעולם הזה לאור, אתה יכול להשוות את האור הזה למשהו שיש פה בעולם הזה?
9. נתן: אי אפשר! אי אפשר להסביר את זה. זה לא יודע.
10. האור פשוט דיבר איתי, כאילו,  לא אמר את זה במילים, כאילו טלפטה. אתה מבין שהוא מדבר איתך, ושואל אותך שאלות. הוא שאל אותי אם אני רוצה למות. הבנתי שאם אני חוצה את הקו הזה של האור, אז אני לא יכול לחזור. עניתי לו שאני לא יודע, אין לי מושג מה לעשות, אני לא יודע, לא יודע.
11. ואז מה שקרה, אני פשוט הלכתי משם. פתאום אני  מגיע לתוך עולם, אולם ענק, ענק, ענק, עצום, עצום, עצום, עצום.  ואני רואה שם מלא אנשים. כל האנשים הו לבושים יפה. היו ממש לבושים יפה מאד ואני  הייתי לבוש בגדים קרועים. עם דם והייתי ממש בבושה.
12. וכל האנשים כאילו  באו בשבילי ושמח ומחאו לי כפיים והכל וזה.
13. ואני כאילו כך נכנס לתוך אולם. וראיתי גם  את הרב עובדיה יוסף, והוא לחץ לי את היד, ראיתי אותו שמה. וראיתי עוד הרבה אנשים  שאני מכיר שמתו ועוד הרבה  הרבה אנשים, גם שלא הכרתי.
14. פשט היית בתוך האלם הגדול הזה, ומה שקרה לי זה פשוט נכנסתי פנימה, היה כזאת במה גבוה מאד. ועל הבמה היה כזה שלוש אורות. היה אור אחד ממש ממש גבוה, שזה היה אמצעי. ומצד  ימין היה  אור קטן, גם מצד שמאל גם היה אור קטן.
15. הרב רמי לוי: מה זה האורות האלה?
16. נתן:זה כאילו מי שמעיד עליך. כאילו. האור הימני אומר לך את הדברים הרעים שעשית והאור השמאלי אומר לך את הדברים הטובים שעשית.
17. הרב רמי לוי: ויש שם בית דין.
18. נתן: כן.
19. הרב רמי לוי ואתה יודע מי יושב בבית דין? בבית דין יש דיינים.
20. נתן: כן. היה את הרב עובדיה יוסף שהוא היה ראש הבית דין.
21. הרב רמי לוי: אב בית דין?
22. נתן: כן. אב בית דין.
23. הרב רמי לוי: ומי היה איתו?  עוד איזה רב היה איתו?
24. נתן: הרב אליישיב אני חושב.
25. הרב רמי לוי: הרב אליישב היה איתו?
26. נתן: כן כן.
27. הרב רמי לוי:: ומי השלישי?

• נתן: אני לא זוכר. זה אני לא זוכר באמת שאנ מנסה להזכר, אני לא זוכר.

1. הרב רמי לוי: ויש את יצר הטוב ויש  יצר הרע.
2. נתן: כן יש שתי אורות קטנים. צד  ימין יש לך את יצר הרע. וצד שמאל יש לך היצר הטוב. זה כאילו, אתה לא רואה משהו. אתה רואה סוג של אור כזה. תה יודע מה זה. אתה יודע מה זה הדבר הזה.
3. הרב רמי לוי: אתה יודע לבד בלי שיסבירו לך.
4. נתן:כן, אני יודע מה זה הדבר הזה.
5. ואז  כאילו פתאום נהיה שקט. כל הרעש הזה שהיה באולם הזה. כל המאות אנשים וזה, פתאום נהיה שקט גמור.
6. ואז כאילו האור הרע הזה מתחיל להגיד כל דבר ודבר שעשיתי בחיים שלי. כאילו, ממש כל דבר, כל דבר. נגיד, שמעו.
7. הדבר הכי קטן שאתם עושים בחיים שלכם  – הכל מראים לכם שמה. הכל, הכל, הכל.
8. פשוט דיבר איתי על הכל ,כל דבר. כל שניה שהיתה לי בחיים שלי  – הוא דיבר איתי."למה פה ככה? ולמה עשית ככה? ולמה ככה?"
9. הרב רמי לוי: העבירות.
10. נתן: כן. הכל.
11. הרב רמי לוי: וכשאומרים את זה  מה מרגישים?
12. נתן: מררגישים מבוכה.  זה כאילו בושה ענקית. אי אפשר להסביר.משהו ענק. בושה בושה, משהו מביך מאד. כי כל האנשים מסתכלים עליך. מראים לך את החיים שלך. משהו מביך מאד.
13. והוא אומר לך את הדברים הרעים שעשית למה זה? ולמה זה?
14. הרב רמי לוי: עד איפה מראים?
15. נתן: עד הפרק שכאילו יצאת מהגוף שלך.
16. הרב רמי לוי: כל דבר
17. נתן: כל דבר.
18. רמי לוי: בחיים?
19. נתן:  כל שניה.
20. הרב רמי לוי: כל פעולה?
21. נתן כל פעולה.
22. הרב רמי לוי: גם נטילת ידים? הכל?
23. נתן: לא רק מצוות או עבירות כל שניה ושניה שעברה בחיים שלך מראים לך…
24. הרב רמי לוי:  מה עשית עם זה.

• נתן: כן. ואז הוא אומר את הדברים הרעים שעשיתי והכל. ואז הוא גמר לדבר.

1. ואז הגיע הקול הטוב ואז הוא אמר את הדברים הטובים שעשיתי, כאילו. אתם לא מבינים איזה שכר אתם  מקבלים על הדבר הכי קטן שאתם עושים באמת.
2. ההרגשה הזאת של המבוכה והכל.מהרגע שהוא אמר משהו ממש קטן שעשיתי מצווה קטנה – זה כאילו….. הדבר הכי קטן שאתם עושים – נחשב שם ענק, ענק. ושאמר את המצווה הקטנה שעשיתי – הרגשתי – וואי , איזה כיף, איזה כיף שלבשתי ציצית באותו יום. איזה כיף שעשיתי ככה.. איזה כיף, איזה כיף. הדברי הכי קטן שם למעלה – פשוט הופך עולמות שלמים.  אני לא יודע איך להסביר את זה.
3. הרב רמי לוי: איך אתה יודע שיש שכר על זה?
4. נתן: אתה רואה, ברגע שיש שכר – אומרים לך "צדיק! צדיק! צדיק!" כל האנשים שמה צועקים לך "צדיק! צדיק!" ויש לך אור.  גם האור הזה שראיתי אותו בהתחלה –  ראיתי אותו שמה – ככל שהוא נהיה יותר ויותר גדול – אז אתה מבין שהשכר שלך יותר גדול. ככל שהוא נהיה יותר חזק.
5. הרב רמי לוי: ובעבירות איך זה?
6. נתן: אתה קודם כל, יש אנשים כאלה , שנקראים מלאכי חבלה, שראיתי שמה, הם נמוכים כאלה, יש להם זקנים, בתוך העינים שלהם  פשוט יש אש. והם גם מראים לך את העבירות שעשית והכל.
7. פשוט כל פעם שעשית עבירה – אז מראים לך אש! וכולם צועקים עליך: "רשע! רשע! רשע!" כמו שאתה עושה משהו טוב אומרים לך: "צדיק! צדיק!" אז ככה אומרים לך:"רשע! רשע!".
8. הכל. פשוט מבוכה. זה גם טוב וגם רע. לא יודע איך להסביר את זה.
9. ———————————————————————————————————————
10. ואז כאילו מה שקרה, לקחו אותי שני אנשים עם כנפים כאלה, החזיקו אותי בשתי הידים, לא היה לי ממש ידים.
11. ראיתי הכל. ראיתי מה שמקדימה ומאחורה.
12. הרב רמי לוי: היית יכול לראות מקדימה ומאחורה?
13. נתן: גם בצדדים. הכל
14. הרב רמי לוי: באותו רגע אתה יכול  להסתכל כל מה שמסביבך.
15. נתן: ידעתי מה שקורה באותו רגע עם הגוף שלי. ידעתי מה שקורה בעולם. ידעתי כל מה שקורה בעולם. הכל ידעתי. אבל זב לא היה מעניין אותי. זה לא אכפת לי.
16. הרב רמי לוי: אפשר לדעת אבל זה לא מעניין
17. נתן: זה לא מעניין. כן.
18. ואז כאילו מה שקרה, שני האנשים האלה לקחו אותי ,פשוט, לא יודע איך להסביר את זה. פשוט הורידו אותי לאולם למטה.  כאילו הייתי בתוך איזה סוג של אולם כזה – הורידו אותי לתוך אולם למטה.
19. עכשיו באולם הזה שהייתי.,זה המקום שנקרא גן עדן תחתון. הביאו אותי לשמה. ואז פתאום  כאילו מראים לי כזה שער, ופתחו לי את השער שני האנשים האלה.                ראיתי אנשים לומדים תורה. ראיתי את האור הזה. אה! זה משהו ענק, ענק.יפה! יפה! האור הזה. שראיתי אותו בהתחלה זה עוד כלום לעומת האור הזה. שום דבר!  וזה משהו טוב. וזה נקרא גן עדן תחתון. אז תחשבו מה זה יש דרגות יותר גבוהות.
20. הרב רמי לוי: אתה יכול לתאר מה זה?

• נתן:אי אשר לתאר מה זה. זה משהו טוב. משהו יפה. הרגשה שאתה רוצה רק להשאר שם ללמוד איתם תורה. ולהשאר במקום הזה. ולא לצאת משמה.

1. הרב רמי לוי: מה רואים? מה שומעים? מה מריחים?
2. נתן:מריחים ריח טוב. פשוט ריח טוב כזה. כמו שיש ריח טוב פה. אבל אי אפשר להסביר פה בעולם הזה מה זה הריח הטוב. שאתה מריח שם. ואתה רואה. את האור ואתה פשוט רוצה להשאר שם לתמיד, תמיד.  אין לך דברים כמו פה, יענו, חומריים וכל דברים האלה. הכל רוחני. זה משהו טוב משהו יפה. כל הרגשה זו הרגשה טובה  מבפנים.
3. .הרב רמי לוי: ואתה מבין שזה רק כניסה לגן עדן?
4. נתן: הרגשתי שזה גם רק הכניסה, כן. היה את הבפנים, והיה דרגות יותר גבוהות. זו הדרגה הכי נמוכה, זה נקרא גן עדן תחתון.
5. הרב רמי לוי: עכשיו יש גם את הצ השני הראו לך.
6. נתן: יש גם את הצד השני. עכשיו מתי ש…
7. הרב רמי לוי: זה כנגד זה ברא ה'.
8. נתן: ואז לקחו אותי, שתי האנשים שאמרתי לכם. נכון אמרתי לכם, שיש מה שנקרא מלאכי חבלה.
9. שיש להם את הזקנים האלה. אני אסביר לכם בקצרה איך הם נראים.  קודם כל הם לבושים ככה בשחור. יש להם זקנים ארוכים, ארוכים ארוכים. יש להם בתוך העינים אש. כאילו האנשים האלה עם הכנפים, רצו להכניס אותי למקום הזה, לגן עדן התחתון הזה.
10. ואז כאילו פתאום שני האנשים, המלאכי חבלה, אמרו:"לא! לא כל כך מהר!  אתה לא, לא, כמו ש…. כמו שהגעת לפה אנחנו רוצים להראות לך גם מקום אחר".
11. עכשיו שני האנשים האלה. פפשוט לקחו אותי ,המלאכי חבלה, לקחו אותי. ואז  הביאו אותי למקום של משקל,  כאלה מאזנים גדולות, מראים את העבירות שלי, ואת המצוות שלי, כאילו, כל דבר ודבר.
12. כמו שאמרתי לכם. המצוות הכי קטנות שמה – אתה הופך עולמות שלמים! ממש! אתה מקבל שכר ענק! ברכה שאתה מברך – זה משהו עצום, עצום, עצום, משהו באמת ענק.
13. וגם עבירה – הדבר הכי קטן זה גם משהו גדול מאד! מאד! מאד! מאד! מאד! מאד!
14. הרב רמי לוי: לא כדאי.
15. נתן: לא כדאי בכלל לעשות עבירות.
16. הרב רמי לוי: קטנות.
17. נתן: כן!  קטנות. הכי קטנות שיש זה ממש לא טוב.
18. ואז ,כאילו, שמו את המצוות שלי על המשקל, ככה. כאילו זה ענק! פה את המצוות, פה את העבירות.  אתה ממש רואה את זה. פה את המצות ,פה את העבירות. ואז מראים לך מה יותר.
19. בהתחלה זה היה נראה שיש יותר עבירות אבל בסוף היה יותר מצוות, ראיתי. ממש שמחתי.
20. הרב רמי לוי: יש לך מזל, אתה פחות מגיל עשרים.
21. נתן: כן. ואז כאילו, אמרו לי גם אחרי זה גם שאם אתה למעלה יותר משלוש שעות – אתה לא יכול לחזור למטה. ואני הרגשתי שהייתי למעלה שנים! אבל אמרו לי שאני אפילו לא כמה דקות שמה. ובעצם זה נכון.  אחרי שחזרתי למטה – זה היה רק רבע שעה הדבר הזה. ואמרו לי שם למעלה שאחרי שלוש שעות אתה כבר לא יכול לחזור למטה.
22. הרב רמי לוי: תספר לנו קצת על הגיהנם.
23. נתן: הגיהנם? אוקיי.
24. רב רמי לוי: לא הרבה, קצת
25. נתן:  בסדר.
26. עכשיו,  בהתחלה, מה שאמרתי לכם בהתחלה, עליתי עליתי עליתי, אז כל הזמן שהייתי שם בעולם הזה – ראיתי עוד אלפי דברים שאנילא יכול להסביר לכם, ראיתי מיליוני דברים, אני לא יכול להסביר, אבל, מלא!..
27. עכשיו גם.שמעתי, שהייתי שם למעלה. משהו מפחיד מאד, מאד, מאד. ראיתי… כאילו,  גם שמעתי וגם ראיתי. כשעליתי למעלה. אז ראיתי, פשוט, שמעתי צרחות!  צרחות איומות, פשוט, אתם לא יכולים לתאר. אתם לא יכולים. והעבירות שאתם עושים העבירות האלה –  זה מגיע לשמה, ותם תלכו לשמה ואתם תעשו עבירות –  לא כדאי לכם. תאמינו לי. אתם לא מתארים. אתם לא יכולים לתאר מה ראיתי שמה, איזה דברים.  אני שמעתי אנשים צועקים  "וואה!, וואה!" ככה, צועקים מלמטה. צרחות  אדירות!
28. ומה שאתה,  כאילו, חושב, כאילו מה שהרגשת, באותו רגע בגיהנם. יש כמה מקומות. הבנתי. הבנתי שיש כמה מקומות. והבנתי גם מה מרגישים בכל מקום. בכל מקום ומקום – זו הרגשה יותר ויותר גרועה. עכשיו אתה מרגיש, מרגיש מה ההרגשה בכל מקום ומקום. וזה משהו מפחיד!  כי כל מקום שם זה מקום… משהו מפחיד מאד. ותה מרגיש את המקום הזה. ואתה יודע איך מרגישים שמה.
29. הרב רמי לוי: אתה יודע איך קוראים למקומות האלה?
30. נתן: כן. אני זוכר חלק.
31. הרב רמי לוי: אתה זוכר משם?
32. נתן: כן אני זוכר משמה. כן. איך קראו…
33. הרב רמי לוי: אתה יכול להגיד לנו שמות?
34. נתן: אני זוכר מקום אחד שנקרא צלמוות. זה היה מקום לא טוב בכלל. אני זוכר מקום אחד שהיה נקרא בור. פשוט ראיתי כתות, כתות, כתות כאלה. מהכתות פשוט יצא אש!  צא  פשוט אש! לא יודע איך להסביר את זה! משהו מפחיד!  ואווי, לא יודע איך להסביר את זה במילים. באמת שאני לא יודע.
35. הרב רמי לוי: מפחיד!
36. נתן: מפחיד מאד. כן.
37. הרב רמי לוי: וכל השמות האלה אתה יודע מזה שהיית שם.
38. נתן: אני יודע מזה שהייתי שמה.
39. הרב רמי לוי: ואתה יודע לבד.
40. נתן: ואני יודע לבד. ואני גם ידעתי איזה אנשים יש שמה. ואני גם ידעתי כמה זמן הם שמה. ואני ידעתי מה ההרגשה של המקומות האלה. ידעתי איך זה מרגיש להיות שמה. ידעתי את ההרגשה. זה לא נעים בכלל בכלל.
41. הרב רמי לוי: מה עוד היה שם.
42. נתן: מה עוד ראיתי?
43. ראיתי מקום, כאילו ראיתי את היקום. וראיתי מלא מלא נשמות מסתובבות ביקום. מלא!
44. אחד מהקהל: מה זה  נשמה שראית, מה זה נשמה? ראית נשמה. מה זה?
45. נתן: אני לא יודע איך להסביר את זה. נשמה זה כמו סוג של רוח כזה. אין לך גוף, אין לך ידים, רגלים. אתה מסתכל על מישהו –  אין לו עיניים ופה וכל זה. יש לו קול – אתה יודע מי הבן אדם הזה.  אתה יכול לדבר איתו. אתה לא רואה גוף, בן אדם, פנים. אתה לא רואה את זה. אבל  אתה יודע מי זה הבן אדם הזה. אתה יכול לדבר איתו. אתה יכול לשמוע את הקול שלו. ואתה יודע עליו הכל.
46. ———————————————————————————————————————
47. אחד מהקהל: שאלת למה הגעת לשם?
48. נתן: מה?
49. אחד מהקהל: שאלת למה הגעת לשם?
50. נתן: כן. אמרו לי ש… קודם כל. כל דבר הכי קטן שאתה מקבל בחיים. המכה הכי קטנה, הפציעה הכי קטנה – זה כל משמים, הכל משמים  אמרו לי שגם זה, בגלל  שהייתי צריך להגיע לשם הגעתי לשם. הייתי צריך להגיע לשם.
51. הרב רמי לוי: אוקיי. בא נחזור לסיור הזה. בא נקרא לזה סיור.
52. אחרי שהראו לך שיש גן עדן, והראו לך שיש גיהנם. יש שכר עצום על המצוות,
53. נתן: שכר עצום על המצוות.
54. ויש עונש כבד מאד על העבירות, גם על עבירות קטנות.
55. נתן: גם על עבירות קטנות, כן.
56. הרב רמי לוי: עכשיו מה? מחזירים אותך לאן?
57. נתן: עכשיו, כאילו.
58. הרב רמי לוי: בקיצור, מלמדים אותך משהו כמו  – תבחר.
59. נתן: כן, תבחר.
60. הרב רמי לוי: ואתה בוחר.
61. נתן: אתה בוחר, כן. ברור שאתה תבחר בין רע לטוב וטוב לרע. ויש לך מקרים שאתה לא יכול לבחור. יש מקרים שעשית עבירות…. גמרו לך את ה…
62. הרב רמי לוי: אבל כל מי שפה בעולם הזה – הוא בעל בחירה.
63. נתן: יש לו את הבחירה.
64. הרב רמי לוי אם הוא עשה מצווה –  יש לו שכר גדול מאד.
65. נתן: כן.
66. הרב רמי לוי: אם הוא עשה עבירה חלילה –  אז יש לזה עונש גדול.
67. וזה לפי בחירה של בן אדם.
68. נתן: אבל כשאתה למעלה אתה לא יכול כבר לבחור
69. הרב רמי לוי: אין בחירה.
70. נתן: אין לך בחירה.
71. הרב רמי לוי: במתים חופשי. כיון שאדם מת נעשה חופשי מן המצוות.
72. נתן: מה שעשית כבר עשית ואתה לא יכול לתקן שום דבר.
73. ואז פשוט כאילו בא אני אסביר לכם, מה אני אחרי זה ראיתי. שאלו אותי אם אני רוצה להשאר שם או לא. אמרו לי שאחרי שלוש שעות אני כבר לאי יכול להשאר שם.
74. אחד מהקהל: לא שומעים.
75. נתן: כן סליחה. שומעים עכשיו?
76. אחד מהקהל: היתה לו חוויה נעימה.
77. נתן: כן. גם נעימה וגם לא כל כך נעימה.
78. הרב רמי לוי: הוא לא רוצה להזכר בדברים הלא טובים.
79. נתן: כן לא רוצה להזכר.
80. נתן: ואז…
81. הב רמי לוי: הוא החליט שם שהוא חוזר בתשובה. והוא יודע שאחרי מאה ועשרים  שנה שהוא יחזור – הוא ילך לגן עדן.

• נתן: כן.

1. הרב רמי לוי: ספר, ספר על הצעקות שחטפת.
2. נתן: על הצעקות שחטפתי?
3. הרב רמי לוי: כן.
4. נתן: איזה צעקות?
5. הרב רמי לוי: על הציצית.
6. נתן: אה!  מה [?איזה ציצית?]
7. הרב רמי לוי:[? על אבא שלך?]?
8. נתן: אמרו לי , כאילו , שאני צריך לתקן  שיש דברים שאני צריך לתקן כמו למשל אני צריך ללבוש ציצית. זה משהו כזה חתיכת בגד. ואז כאילו אמרו לי…. אמרו לי שיש דברים שאני צריך לתקן למשל ללבוש ציצית זה דבר ממש חשוב. גם שהייתי שמה הבנתי כמה זה חשוב. הבנתי כמה שציצית זה משהו ענק, וזה באמת שכר ענק.
9. אני אומר לכם: הברכה שאתם מברכים זה  שכר ענק,עצום! אתם הופכים עולמות שלמים שמה. אז ציצית זה וואו!!! כאילו, ענק.
10. ואחרי זה  נכון אמרתי לכם. שאמרו לי שאני יכול להשאר שם עד שלוש שעות הכי הרבה.
11. ואז בהתחלה –  ברגע שראיתי את הגן עדן אמרתי שאני  רוצה להש פה, אני רוצה להשאר פה. אבל אחרי זה הראו לי גם את הצד השני והכל. שאלו אותי אם אני רוצה להשאר. אמרתי  אני מעדיף לחזור למטה. למה? כי הרגשתי שאני יכול… אם אני חוזר למטה אז אני יכול לעשות עוד מצוות = עוד שכר, עוד הכל, כאילו. שכר יותר גבוה. ולעשות יותר מצוות. להגיע לדרגה יותר גבוהה, אפילו.למה שאני להשאר פה ולא לעשות כלום.  אז אמרתי שאני מעדיף לרדת למטה כאילו. והחזירו אותי למטה.

1. ———————————————————————————————————————
2. אחד מהקהל: אמרו לך למה הגעת למעלה, יש לך זכות כל שהיא?  מה ?
3. נתן: אמרו לי שיש לי זכות שאני למעלה. כן, אמרו לי את זה.
4. אחד מהקהל: זכות של מי? של אבות?
5. נתן: מה?
6. אחד מהקהל: זכות אבות? של  אבא [?סבא?]?
7. נתן: כן.  זה מה שאמרו לי. אמרו לי שיש לי זכות. שהגעתי כאילו. ולא סתם שהגעתי. זה מה שאמרו לי.
8. אחד מהקהל: לבשת ציצית?
9. נתן: אה?
10. אחד מהקהל: לבשת ציצית?
11. נתן: לפני זה לא לבשתי כל כך.
12. אחד מהקהל: ועכשיו?
13. נתן: עכשיו אני לובש, כן.
14. הרב רמי לוי: עכשיו יש לו ציציות, ישתבח שמו!!!
15. הקהל מוחא כפיים.
16. נתן: ואז כאילו.. שומעים?..
17. ואז אחרי זה  – כשהחלטתי שאני רוצה לרדת. ראיתי משהו  עוד יותר מפחיד פי מיליון עוד יותר מכל הדברים שראיתי, הכל!
18. מה שאני ראיתי, כשהחלטתי לרדת למטה – אמרו לי "אין בעיה אתה יורד."
19. הרב רמי לוי: תגיד מה היה הסדר. אני לא הייתי שמה.
20. נתן: ואז פשוט מה שאני ראיתי זה – בהתחלה לא הבנתי מי זה, לא הבנתי מה זה הדבר הזה. אני ראיתי בן אדם. בן אדם רגיל,  ממש יש לו ידים רגלים וראש  והכל, אבל הוא בגובה ענק, ענק, ענק!!! כאילו לא נגמר, אתה מסתכל ככה [מפנה את הראש כלפי מעלה] אתה לא רואה את הסוף.
21. הרב רמי לוי: איך הוא נראה?
22. נתן: כולו עיניים, כולו עיניים. ומהעיניים שלו יוצא אש! זה משהו מפחיד, מפחיד! ואתה מרגיש כאילו שאתה לא יכול לברוח ממנו, ממנו אתה לא יכול לברוח לא משנה מה. אתה לא יכול הוא איתך בכל מקום, לא עוזב אותך. כאילו ממש.
23. הרב רמי לוי מי זה המלאך הזה?
24. נתן:  זה מלאך המוות. לפי מה שראיתי שם והבנתי שם.
25. הרב רמי לוי: הבנת שזה מלאך המוות?
26. נתן: הבנתי שזה מלאך המוות.
27. הרב רמי לוי: הוא דיבר איתך?
28. נתן: כן. הוא החזיק אותי,  היה לו סוד של קילשון כזה בתוך היד. והוא החזיק אותי ככה.
29. הרב רמי לוי: כמה שינים יש לזה?
30. נתן: מה? הרבה.
31. הרב רמי לוי: לא עיניים, שיניים.
32. נתן: היה לזה שיניים.
33. הרב רמי לוי: לקילשון?
34. נתן: כן  היה לו שלוש שיניים..
35. רב רמי לוי: שלוש?.
36. נתן: כן שלוש. ואז מה שאני ראיתי, אחרי זה,   בא אלי ככה, משהו מפחיד אני לא יכול לתאר מה זה הדבר הזה. מה זה הבן אדם הזה. זה היה ממש מפחיד מאד, ואז הוא כאילו  הוא פשוט החזיק אותי ככה  [בחזה] עם החרב שלו, עם הקלשון הזה, הוא החזיק אותי כאן בחזה. משהו פחד איום ונורא, הוא החזיק ואתי כאן בחזה.  לפי מה שאמרתי לפני זה,  זה משנה איפה מחזיקים  אותך,.
37. הרב רמי לוי: ואותך איפה הוא החזיק?
38. נתן: בחזה הוא החזיק אותי כאן.
39. הרב רמי לוי: ומה הוא אמר לך?
40. נתן: הוא אמר לי תעשה הרבה מצוות, למה? בסוף אתה תשלם. אם אתה לא תעשה – אז בסוף את תשלם. הוא אמר לי שמה שראיתי שמה זה עוד כלום. בקול מפחיד.
41. הרב רמי לוי: איזה קול יש לו, קול נעים? מפחיד?
42. נתן: לא, לא, לא נעים בכלל.
43. הרב רמי לוי: איזה קול יש לו?
44. נתן: חזק משהו כמו אווההההאאא!!!!!
45. הקהל צוחק.
46. נתן: זה רציני , זה לא צחוק. אבל זה מפחיד. אני אומר לכם את זה כאילו, כאילו סבבה כזה,  זה ממש משהו מפחיד.
47. הרב רמי לוי: הוא מנסה לעשות מזה..
48. ——————————————————————————————————————-
49. אחד מהקהל: עכשיו אתה יכול להגיד לי כמה זמן היית שם למעלה,  כמה ימים? לילות?
50. נתן: רבע שעה.
51. אחד מהקהל: רבע שעה כל הסיפורים האלה?
52. נתן: רבע שעה.
53. הרב רמי לוי: כן רבותי, מה שאמרתי בהתחלה, זה קשה להבין את זה. אבל מה שאמרתי בהתחלה. מה שאנחנו יכולם לקנות בשנים של לימוד – שם בדקה יכולים לקלוט הכל. שים לב שמה שהוא מדבר הוא אומר "אני מבין לבד" וכל מי ש… הוא לא הראשון שהיה שם וחזר. אני אישית מכיר עד הרבה הרבה כאלה – כולם מספרים את אותו הדבר. כמות אדירה של מידע, אינפרומציה, בשניה.
54. זאת אומרת האדם יכול להיות באותו מקום שהוא נמצא, ולדעת איפה אבא ואיפה אמא,  מה קורה איתו?
55. נתן: ידעתי הכל.
56. הרב רמי לוי: כל מהלך חייו רץ לו מול העיניים,
57. וזה פשוט עולם האמת. בעולם האמת הכל גלוי, אין דבר שהוא נסתר.  הנשמה יכולה לקבל… אין מגבלה בלקבל. אנחנו פה בעולם הזה אנחנו מוגבלים בלקבל.  אבל שם – אין מגבלה, הנשמה היא לא מוגבלת. אתה יכול בדקות לתפוס חומר ומידע, וכל מה שקורה שמה – בדקה שתים. רבע שעה זה המון זמן. במושגים של למעלה – רבע שעה זה המון המון זמן.
58. אנחנו ידועים שגם האר"י הקדוש זיע"א מספרים שבסעודה שלישית הוא היה תופס תמונה של דקה שתיים.  אתה שואל אותו: "רבינו איפה היית?" הוא אומר :"הייתי למעלה, שמעתי חידושים",  "בא נשמע מהחידושים", אז הוא אומר: "אלא אם כן יש לך שבעים שנה להסביר ת שתי הדקות האלה".
59. נתן: כן ראיתי מלא, מלא דברים.
60. הרב רמי לוי: זאת אומרת ששמה אין איזה שהוא הסבר,  אין שמה… יושבים בכיתה ובא מישהו ומלמד אותך,  ועושה לך מבחן, לא הבנת עושים לך מבחן חוזר. אין. זה פשוט… מגיעים לשמה ויודעים את האמת לבד במקום.
61. אחד מהקהל:  יש  שמה זמן?
62. הרב רמי לוי: אין זמן. זה מימד מעל הזמן. כשהוא אומר רבע שעה – זה במושגים שלנו. שם – זה עולם של נצח.
63. אחד מהקהל: הוא אמר שזה משנה איפה תפסו אותו?
64. נתן: מה?
65. אחד מהקהל: אמרת שזה משנה איפה שתופסים איפה הוא תופס אותך? הוא תפס אותך מהחזה. אמרת שלא כולם תופסין אותם מהחזה, אז למה הוא תפס אותך מהחזה?
66. נתן: זה לא טוב.
67. אחד מהקהל: אה, מהחזה זה לא טוב?
68. אחד מהקהל: בשורה האחרונה, היית רוצה לעבור עוד ביקור שם למעלה?
69. נתן: תלוי באיזה מקומות.
70. אחד מהקהל: אבל בחלק מהמקומות כן?
71. הרב רמי לוי: אותו סיבוב היית מוכן לעשות עוד פעם, אותו דבר?
72. נתן: אה…
73. הרב רמי לוי: הוא רוצה רק את הדברים הטובים. בדברים הרעים הוא לא רוצה להזכר.
74. אחד מהקהל: אם ככה אתה לא ממליץ לאף אחד לעשות ביקור למעלה?
75. נתן: לאף אחד. ממליץ אבל רק את הדברים הטובים.
76. הרב רמי לוי: הוא ממליץ לנו  לעשות… ללמוד תורה, לקייים מצוות. השכר גדול. וככה האדם לא יסבול שם למעלה. ויקבל  שכר גדול. והוא עוד פעם הוא חוזר ומדגיש שמה שהרו לו שם שערי גן עדן – זה רק…
77. נתן: ההתחלה.
78. הרב רמי לוי: רק הההתחלה, והדרגה הכי הכי נמוכה.
79. עכשיו אתה אומר שאתה בתור נשמה שמה, אתה מבין דברים לבד.
80. נתן: מבין דברים לבד. אני יודע מה יקרה בעתיד.
81. הרב רמי לוי: אין לך שאלות  הכל ברור לך ואתה יודע. אתה פשוט מגיע למקום אתה כבר יודע מה זה ומי. אתה רואה נשמה אתה יודע מי הוא היה בחייים., אתה רואה נשמה בגיהנם אתה יודע  מה הוא עשה איך הוא מרגיש  לא צריך לשאול הכל יודעים לבד.
82. נתן: אני יודע גם מה יהיה בעתיד. אתה יודע מה יהיה בעתיד.
83. הרב רמי לוי: עכשיו בא נלך לשעה הזאת כשפתחו שערי גן עדן, מה אתה מבין? כשפתחו שערי גן עדן הוא מסביר לנו שזה ה-Level  הכי נמוך, הדרגה הכי הכי נמוכה. ואתה ראית שמה אנשים שיושבים ולומדים תורה. תה יכול להגיד לנו מי האנשים האלה?
84. נתן: אני ראיתי אנשים.
85. הרב רמי לוי: לא שמות ואיפה הם גרו, אלא איזה סוג של אנשים.
86. נתן: איזה סוג של אנשים הם היו? הם לא היו אברכים ודברים כאלה. הם היו פשוט שקבע עיתים לתורה שלהם.
87. הרב רמי לוי: קבעו עיתים לתורה?
88. נתן: כן.
89. הרב רמי לוי: ואת מבין שיש יותר מזה.
90. נתן: הבנתי שיש יותר הרבה יותר מזה!!!
91. הרב רמי לוי: אז אברכים הם יותר.
92. נתן: אברכים הם יותר.
93. הרב רמי לוי: ישדרגות יותר גבוהות.
94. נתן יותר גבוהות כן.
95. הרב רמי לוי: ומה הדרגה הכי גבוה שאתה חושב שיש?
96. נתן: כסא הכבוד.
97. הרב רמי לוי: ומי מגיע לשם?
98. נתן: מי שחזר בתשובה.
99. הרב רמי לוי: מי שחזר בתשובה?
100. נתן: כן. אבל לא מיראת עונש. [אלא] מיראת חטא מיראת שמים. כפי מה שהבנתי
101. אחד מהקהל: זו הרמה הכי גבוהה?
102. נתן: הכי הכי גבוהה. כל מה שאתה עולה דרגה – נכון האור הזה שאמרתי לכם [בהתחלה], האור שם הוא יותר גדול.
103. הרב רמי לוי: מי שמלמד לאחרים?
104. נתן:וואוי ווואי!!! ברכה אני אומר לכם, ברכה זה ענק!  אז וואו!
105. הרב רמי לוי: זה ברכה, מדרבנן, זה דבר ענק שם.
106. נתן: עצום!
107. הרב רמי לוי: השיעור תורה זה עצום שבעצום, ואם אתה מלמד אחרים –
108. נתן: וואהי!!!

• הרב רמי לוי:  טוב. יפה.

1. עכשיו לפני שנאבד פה כיוון –  אני רוצה לחזור… אנחנו רוצים לחזור לנקודה הזאת-היא, רוצה לחזור לנקודה הזאת-היא של אתה שמה, ואתה מבין לבד הכל.
2. נתן: כן.
3. רב רמי לוי: אז הראו לך שני דרכים שיש פה ויש שם. אבל פה הציבור שיושב הוא פחות או יותר יודע את זה. שיש ויש. רק אתה  בא ומחזק לנו את מה  שאנחנו קוראים מתוך הספרים ולומדים.
4. מה שיותר מעניין אותנו – אני רוצה לשאול אותך שאלות על המשיח.
5. היית יכול לדעת מי זה המשיח?
6. נתן: לא הייתי יכול לדעת. הייתי יכול לדעת מה התכונות שלו. מה צריך להיות בשביל להיות המשיח.
7. הרב רמי לוי: ואתה יכול להגיד לנו אם הוא פה או שם?
8. נתן: הוא פה. הוא חייב להיות פה. לא יכול להיות שהמשיח הוא מישהו שמת. לא יכול להיות.
9. הרב רמי לוי: לא יכול להיות.
10. נתן: זה חייב להיות מישהו שפה, שאנשים מכירים אותו, אבל, מתי שהוא יהיה המשיח – כולם יהיו מופתעים.
11. הרב רמי לוי: זאת אומרת כשהמשיח בעזרת השם יתגלה –  אז יהיה הפתעה.
12. נתן: הפתעה ענקית!
13. הרב רמי לוי:  ויאמרו "אה זה המשיח".
14. נתן: כאילו, ווואו!!! זה המשיח?
15. הרב רמי לוי: טוב, עכשיו אני רוצה לחזור לדבר אחר,  אתה אומר שהיית יכול לדעת מה הולך להיות בעולם, כשהיית שמה מה הבנת שהולך להיות?
16. נתן: הבנתי… לפי מה שהבנתי שמה. בוודאות אני יודע את זה. כשהיית למעלה הבנתי מה הולך להיות בעולם.  ולפי מה שהבנתי מה שאמרתי לכם על המשיח והכל. הבנתי גם שהגאולה וההתגלות של המשיח –  זה ממש קרוב. כאילו זה  עומד לקרות בזמנים הקרובים מאד. זה אוטוטו, כאילו אוטוטו. מגיע הגאולה ממש.
17. הרב רמי לוי: עכשיו תגיד לי, כשאתה שמה אין מושג של זמן,  איך אתה יכול להעריך מושגים של זמן? איך אתה יכול  שמה להעריך מושגים של זמן? מה זה אוטוטו? זה עשרים שנה? שנתיים? חודש?
18. נתן: אוטוטו זה ממש, כאילו, בחודשים הקרובים.
19. הרב רמי לוי: בחודשים הקרובים. אוקיי. ועכשיו את גם יודע מה הולך להיות?
20. נתן: כן. אני יודע מה הולך להיות
21. הרב רמי לוי: ואתה יודע את זה משם.
22. נתן: משם, כן. רק משם הכל אני יודע רק משם.
23. הרב רמי לוי: ומה אנחנו נמצאים עכשיו?
24. נתן: ומה אנחנו נמצאים עכשיו בתקופה. לא טובה בכלל.  בא נגיד שהגאולה ממש קרובה לפה.
25. ———————————————————————————————————————
26. הרב רמי לוי: ומה יקרה בגאולה הזאת?
27. נתן: הולך לקרות דברים ממש רעים. תלוי למי? לפי מה שהבנתי.
28. אחד מהקהל: זה בטוח יקרה הגאולה בחודשים הקרובים?
29. נתן: בטוח יקרה בחודשים הקרובים.
30. אחד המקהל: אין איזה צד שאולי לא.
31. נתן:  יש צד אם כולנו לחזור בתשובה זה לא יקרה.
32. אחד מהקהל: זה לא יקרה?
33. הרב רמי לוי: לא יקרה הדברים הרעים שבגאולה.
34. נתן: הדברים הרעים.
35. רב רמי לוי: אבל הגאולה תבוא.
36. נתן: אבל הגאולה תבוא.
37. אחד מהקהל: בכל מקרה.
38. נתן: בכל מקרה.
39. אחד מהקהל: גם אם יעשו עבירות, גם אם יעשו מצוות.
40. נתן: כן.
41. אבל אם יעשו עבירות  זה יבוא בדרך פחות נעימה.
42. הרב רמי לוי: אם יעשו עבירות זה יבוא בדרך יותר קשה.
43. נתן: יותר קשה ופחות נעימה.
44. ואם כולם חוזרים בתשובה  אז זה יבוא בקלות
45. נתן: בקלות.
46. הרב רמי לוי: אבל זה בא.
47. נתן: זה בא בטוח לא משנה מה.
48. הרב רמי לוי: עכשיו לפי מה שאתה יודע שם מה שראית שם – איך זה הולך להיות?
49. נתן: זה הולך… לפי מה שהבנתי כרגע המצב שלנו עכשיו זה בכלל לא טוב. כאילו בלא טוב.
50. הרב רמי לוי: מה הולך להיות?
51. הולך להיות משהו  שנקרא מלחמה מאד גדולה.וכולם – כל העולם הזה-  יהיה מעורב במלחמה הזאת-היא. לפי מה שהבנתי. כל העולם   הזה פשוט יהיה מעורב במלחמה הזאת-היא. כולם! כל הגויים, כל הערבים, כולם יבואו נגד עם ישראל וילחמו במלחמה הזאת-היא.
52. הרב רמי לוי: ואיך זה יתחיל?
53. נתן: זה יתחיל, מי שיתחיל את המלחמה זה יהיה מישהו שנקרא גוג.
54. כפי מה שהבנתי למעלה. רק למעלה. אני הבנתי.
55. הרב רמי לוי: קוראים לו גוג. ואתה יודע מי זה?
56. נתן: ואני בוואדות מי זה.
57. הרב רמי לוי: מי זה?
58. נתן: אובמה. הנשיא אובמה
59. הרב רמי לוי: הוא יתחיל בגוג ומגוג.
60. נתן: הוא יהיה זה שיתחיל את המלחמה הזאת-היא והוא יביא את כל הצבא שלו, הוא יתחיל פה את המלחמה.
61. הרב רמי לוי: והוא ילחם נגדנו?
62. נתן: הוא ילחם נגדנו.
63. בהתחלה כל אחד פשוטר ירצה את עם ישראל. את ירושלים את ישראל, כולם ירצו אותה
64. הרב רמי לוי: את ירושלים.
65. נתן: את ירושלים, כן. כולם ירצו אותה כל העולם. לא יתייחסו אלינו, פשוט ירצו. כולם ילחמו אחד עם השני כי ירצו  אותנו.
66. אחד מהקהל: כמה זמן יקח?
67. נתן: מה? לא הרבה בכלל.
68. אחד מהקהל: כמה זמן יקח?
69. נתן: הזה. כל הדבר הזה. כל הדברים הרעים יקח שבועיים.
70. הרב רמי לוי: כל הדברים הרעים יקח שבועיים. מה יקרה בשבועיים האלה? מה זה דבר רע?
71. נתן: בשבועיים האלה – מה זה דבר רע?  זה ימותו יותר מכמה מיליון אנשים, ימותו שם בקטע ה…
72. הדבר היחיד שמציל לפי מה שאני הבנתי. זה רק מי שחוזר בתשובה, כאילו לומד תורה ועושה גמילות חסדים. זה מה שמציל מהדבר הזה.
73. רב רמי לוי: מה שהגמרא אומרת (סנהדרין) ששאלו את רבי אליעזר הגדול "מה יעשה אדם וינצל מחבלו של משיח?" ענה רבי אליעזר הגדול: "יעסוק בתורה ובגמילות חסדים". זה מה זה שיציל אותו.
74. עכשיו תגיד לי, איזה מלחמה זה? מלחמה רוחנית? מלחמה של חיילים בחיילים? מה זה?
75. נתן: חֵלֶק חֵלֶק. בהתחלה זה יהיה מלחמה של חיילים, פשוט כל העולם יבוא… פשוט בהתחלה כל הגויים ילחמו אחד עם השני, וירצו את ישראל. בסופו של דבר, מה שיקרה זה ככה: כולם יתאחדו וילחמו נגדנו נגד עם ישראל. ומעם ישראל ימותו הרבה מאד אנשים, כמה מיליונים של אנשים ימותו, מלא אנשים ימותו.
76. הרב רמי לוי: אלה שלא שמרו תורה ומצוות?
77. נתן: אלה ימותו.
78. הרב רמי לוי: ואלה ששמרו תורה ומצוות?
79. נתן: אלה ששמרו תורה ומצוות – תלוי. תלוי אם עשו תורה וגמילות חסדים. יש כאלה שהם דתיים אבל לא היה כזה אכפת להם, חפיפניקים כאלה. אבל מי שבאמת מקפיד  – לומד תורה וגמילות חסדים, אז הוא ינצל.
80. הרב רמי לוי: איך הוא ינצל?

• נתן: מה? הוא ינצל.

1. מה שיקרה זה דבר כזה, לפי מה שאני גם ראיתי למעלה…
2. הרב רמי לוי: מה זה ראית? אתה  רואה את זה בסרט קדימה?
3. נתן: כן אני רואה את זה בסרט קדימה. אני רואה את זה בסרט קדימה. זה בשניות אתה רואה את זה, כאילו. זה מלא מלא זמן. כמו הסרט של החיים שלי שבהתחלה ראיתי. הראו לי את החיים שלי באלפית שניה, כאילו באלפית שניה הראו לי את זה. וראיתי כל שניה ושניה של החיים שלי כשהייתי תינוק, כשהייתי ילד, כל שניה ראיתי. ו…
4. הרב רמי לוי: עכשיו בא נרוץ קדימה, ראית סרט.
5. נתן: ראיתי סרט.
6. הרב רמי לוי: בא נקרא לזה סרט, קדימה, זה מה שהולך להיות.
7. נתן: כן. אני ראיתי פשוט שכולם יבוא נגד עם ישראל, יבואו נגדנו וילחמו נגדנו אנחנו גם  צה"ל כאילו יצליח להדוף את ליומיים, לפי מה שאני ראיתי, ואז פשוט כולם יהרגו אותנו ולא יהיה לנו במי להעזר רק בהקב"ה. ואז מה שיקרה.. פתאום..
8. הרב רמי לוי: במלחמה הזאת-היא – צה"ל מחזיק יומיים. ואחרי יומיים.
9. נתן:  גמרנו כבר.
10. הרב רמי לוי: אין צה"ל.
11. נתן: אין צה"ל.
12. הרב  רמי לוי: אז הכל פתוח.
13. נתן: הכל פתוח.
14. הרב רמי לוי: אז אתה אומר שגוג זה אובמה. ואובמה זה ארצות הברית. והוא יוביל את..
15. נתן:  הוא יוביל את כל המלחמה.
16. הרב רמי לוי: ומי יצטרף אליו?
17. נתן: מי יצטרף אליו? אירן תצטרף אליו. האו"ם כל האו"ם. רוסיה, דרום קוריאה. כל האו"ם ממש כולם. כולם. כל… שבעים אומות יבואו נגדנו.
18. הרב רמי לוי: איפה דאע"ש פה?
19. נתן: דאע"ש מה שהם יעשו זה יחטפו אנשים.  מה שאני ראיתי זה שהם יחטפו אנשים.
20. הרב רמי לוי: יחטפו אנשים שלנו.
21. נתן: כן. כמו שעשו לגלעד שליט – גם ככה יעשו. יחטפו אנשים, ויענו אותם וכאלה דברים..
22. עכשיו, מה שראיתי גם – זה שהר הזיתים  ליד ירושלים יבקע לשתים, הוא פשוט… מי שיזכה להנצל… אז ההר הזה יבקע לשתים. וברגע הזה שההר יבקע לשנים, בשניה הזאת-היא – משיח יתגלה כאילו לעיני כל חי. לעיני כולם, לעיני כולם. פשוט כולם יראו שזה המשיח, יבינו שזה המשיח. הנה הוא התגלה לעיני כולם.
23. והוא יעמוד בפתח שם של הר הזיתים. והוא יגיד מי זוכה להכנס ומי לא. מי שלא זוכה להכנס – נשאר בחוץ ומת. ומי שזוכה להכנס – ניצל. תבינו ממה הוא ניצל, עוד מעט אני אסביר לכם. אז כאילו מי… פשוט נפתח ההר.
24. הרב רמי לוי: עכשיו איך זה נפתח?
25. נתן: זה נפתח לשתים.
26. הרב רמי לוי: משהו כמו רעידת אדמה?
27. נתן: לא.
28. הרב רמי לוי: אטום?
29. נתן: לא, לא, לא.
30. הרב רמי לוי: מה?
31. נתן: יעלו… בהר הזיתים יש קברות נכון? אז יעלו שתי מתים. פשוט  יקומו לחיים שתי מתים. אחד מפה ואחד מפה – וזה יבקע לשתיים.  ככה זה יקרה.

עד כאן נעתק ישר מהסרט עד הדקה 35:20

.שאלות ותשובות על המוות קליני של הנער בן 15

א. שאלה: למה צריך לשמוע ולהאמין לילד בן 15 חילוני? יש לנו את גדולי ישראל?

תשובה: אבל גדולי ישראל לא אומרים כלום מה יהיה. וגם לא מספרים לנו על הגן עדן והגיהנם וכו', ועיין בזוהר שמות דף ו' (הובא בספר לא ידח ממנו נידח חלק ד') שאם ראויים אז הקב"ה מודיע דרך גדולי הדור, ואם לא ראויים – אז הקב"ה מודיע דרך הילדים. ובנביא מפורש: "ובחוריכם חזיונות יראו". (יואל ג).

ב. שאלה: יש כמה רבנים שליט"א שיצאו נגד זה, וזה מקרר אותי, כי הם רבנים חשובים, ומה עם כל אלו שחזרו בתשובה?

תשובה: זה השטן והסטרא אחרא, שרואים עין בעין שיש התעוררות גדולה שלא היה מימות בריאת העולם, ועשה מאות אלפים בעלי תשובה.

מה עושה הבעל דבר?

לוקח את הרבנים ועושה הסתר פנים בשביל שהבחירה תתקיים, כי אחרת ינצחו את הבעל דבר, והבעל דבר צועק להקב"ה, רבונו של עולם! מה יהיה איתי?, אני כבר חמש אלפים שנה עובד בשבילך כל כך טוב ובנאמנות, ופתאום אתה שולח ילד חילוני, לא רבי, לא רב, לא אדמו"ר, ילד חילוני פשוט, אפילו לא מבוגר, והוא מנצח אותי, והוא יותר חזק ממני? איזה יושר זה? מה יהיה עם כל העבודה שלי כל אלפי השנים שעבדתי קשה מאוד, מה אני פושט רגל, גמרנו?

לא ולא, יש לי ב"ה הרבה חיילים רבני ערב רב שהם החיילים האמיתיים שלי והם יעשו את התפקיד שלי נאמנה, ואני משלם להם מזומן בזמן!!!

וצויתי להם תיכף ומיד ממש לצאת בחרמה נגד הילד הזה ולהגיד שהכל שקר שקר שקר!!!

וכך לא יפחדו יותר – ומפטירין כדאתמול!!!

 

מה? כל עם ישראל יחזור בתשובה – וזהו!

אז לכן הוא הוציא את הרבנים נגד זה.

ויש עוד קצת רבנים צדיקים שמאשרים את זה, ומסכימים ומעודדים להפיץ את זה וכו'.

ישנם כמה מחזירי בתשובה שגם הם עשו עבודה כמה שנים וצועקים וצועקים, והנה בא הנער בן 15 ובתוך כמה שבועות ראו ושמעו אותו קרוב לשני מיליון אנשים, ואין מי שלא יודע מזה, ואנשים כולם מוכנים כבר לעשות תשובה, ומאוד כואב לרבנים שעובדים עשרות שנים להחזיר בתשובה, כן, גם אני בתוכם, אבל אני שמח בכל אחד שיש בכוחו להחזיר יותר אנשים בתשובה, אז למה יצאו הרבנים נגד זה, בזמן שמאות אלפים יהודים רוצים לחזור בתשובה?

התשובה הפשוטה היא שכואב להם מפני שהילד הזה בא בשליחות של הקב"ה שלא ידח ממנו נידח, ולכן הצליח להכניס קרוב לשני מיליון צופים בתוך כמה שבועות, ושמעתי שהרבני הערב רב עושים כל דבר שהסרט הזה ימחק מהעולם כידוע[6], השאלה ששואלים אותי מה כואב להם אם מליוני יהודים יעשו תשובה?

התשובה פשוטה כי הם עובדים עשרות בשנים לעשות בעל תשובה ופתאום בא ילד חילוני ובזכותו רצים כולם לתשובה, ופשוט כואב להם למה לא זכו למעלה גדולה כזו, ולא מבינים כי הכל עשה הקב"ה, שכל מה שנעשה בעולם הוא מסובב על ידי הקב"ה בהשגחה פרטית, ואין שום מקרה וטבע בעולם הנעשית מאליהם. (ראה שכר ועונש חובת הלבבות שער הביטחון ראשית חכמה שבט מוסר ועוד) וכו'.

 

פרק ב'

המשך שאלות ותשובות

א.

שאלה, למה כבודו מוכיח ומפחיד את האנשים תמימים שיושבים ולומדים תורה הקדושה בארץ ישראל?

תשובה:

נעתיק לכם כאן החיוב להוכיח, ובפרט על צניעות, ומן השמים אמרו שאין ליושבי דמשק חלק לעולם הבא בגלל חוסר הצניעות
זעקת הרוח

 הצדיק שנתגלגל בדג מגלה סודות עליונים:

"אוי למי שאינו נזהר בעולם הזה, אפילו מחטא קל שבקלים (שכר ועונש מרבי חיים וויטאל זי"ע) "

"אני חטאתי, שפעם מנעתי את הרבים מלעשות תשובה על ידי שהנפתי בידי בביטול על עניין כל שהוא לרמוז שהאיסור אינו נורא כל כך, ומתוך זה נמנעו מלשוב עליו בתשובה. לכן עתה, בשליחותי אליך אתקן את חטאי, כאשר בסיבתי יתעוררו העם לשוב בתשובה. ובכן, הנני להודיעך, רבי חיים ויטאל שנשלחתי משמים לצוותך, שתלך להחזיר את יושבי דמשק בתשובה!

'לפתע צעק עליהם הרוח: " אוי לכם, חכמי הדור, שאינכם משיבים את העם בתשובה, אוי לכם, חכמי הדור, שאינכם משיבים את העם מתשובה, אוי לכם, שיש לכם גאווה להשגיח על כבודכם, ואינכם משגיחים על כבוד הקדוש ברוך הוא, ובזה אתם גורמים רעה בעולם.

 

ראו הנה בתו של רבי חיים ויטאל מתה במגיפה בליל ז' באב, כי עזב דרשותיו להוכיח את העם ולהשיבם. גם רבו האר"י ז"ל הוכיחו על זה, לפי שעיקר ביאתו לעולם היא להשיב את העם בתשובה".

הרוח הסב פניו אל החכמים אשר ישבו בחדר, ואמר: "עתה יושבי דמשק, אין לכם חלק לעולם הבא, חס ושלום, מכמה סיבות. והראשונה על אשר נשותיכם הולכות חצופות בלבושיהן עם תכשיטים מגונים כמו הפינגאניס אשר בראשיהן (כיסוי ראש מלפני כ-450 שנה), והן לבושות חולצות ושמלות צמודות ודדיהן בולטים בהן, ואף מניחות בגד בחיקן כדי שיבלטו. והן לובשות את הליזאריס והוקאביש שהן דקין ונראה במעט צבע בשר הרגליים, והן משימות מיני בשמים לגרות יצר הרע באנשים. וכל הדבר הזה עושות בשוקים וברחובות, להראות העמים את יפין, וגורמות להרבות חטאים בעולם, וכל המחטיא את הרבים אין לו חלק לעולם הבא".

ב.

את הסיפור הבא כתוב על איש האלוקים הקדוש רבי חיים ויטאל זצוק"ל, תלמיד רבינו הקדוש האר"י ז"ל בספר "שבחי חיים ויטאל" מדף ח' והלאה:

מעשה מבהיל ונורא אירע בעיר דמשק בליל שבת-קודש של ראש-חודש אב, שנת שס"ט. בתו של הרב רבי רפאל עניו, מחשובי רבני העיר, אך טעמה מעט מהדג שהכינו לכבוד שבת, נפלה מתעלפת על הארץ. האב הוזעק מבית-הכנסת, ומיד שלח לקרוא לרופאים וינסו לרפואתה בכל מיני רפואה ולא הועילו. וכך היתה מוטלת כפגר מת בלי שום הרגש חושים.

לפתע שמע אביה קול איש בוקע מפיה של בתו המעולפת, הקול פונה אליו ומכריז: "אני רוחו של חכם יעקב פיסו. נסתלקתי מן העולם לפני שלושים וחמש שנים ועליתי למקומי בגן עדן. אך עתה לא הניחו לי לעלות למקום גבוה יותר. דחו אותי, מכיוון שיש בידי חטא קל אשר נשאר עלי לתקנו. לכן הנני מצווה עליך, רפאל עניו, שתלך ותקרא את החכם המקובל רבי חיים ויטאל שיבוא אלי, הואיל והתיקון שלי הוא על ידי השליחות שעלי לומר לו, כי אין יכולת בעליונים להטיב אלא על ידי תפילות הצדיקים בעולם הזה".

אך הוא, רפאל עניו, חשש להשאיר את בתו לבד בלילה ומיאן לצאת מביתו. הרוח פנה אליו שוב, ואמר לו: "אל תחשוש שאני אזיק לבתך, אינני כשאר רוחות הרשעים המשוטטים בעולם ומחפשים להיכנס בתוך בני אדם ולהזיקם, כדי להסתתר ממלאכי החבלה המכים בהם. אני חכם וצדיק, ירדתי דרך נהרות גן עדן, נתלבשתי בתוך הדג שבתך אכלה ונכנסתי בתוכה, לא באתי הנה יחידי, אלא כמה מלאכים ונשמות של ששה צדיקים מלווים אותי ושומרים לי בדרך. אם היית יודע מכל זה, היית מכין הרבה נרות לכבוד שבת ולא רק שניים, לכן הכן ששה כסאות לנשמות הצדיקים אשר מלווים אותי, ודע לך, כי כולנו ממתינים לבואו של רבי חיים המקובל, שיעשה שליחותו על ידי, לך מהר, קראהו ויבא".

דברים נוקבים אלו שכנעו את רבי רפאל עניו, לפנות בוקר יצא וקרא לרבי חיים ויטאל. כשנכנס הרב רבי חיים, קרא הרוח לכבודו "ברוך הבא" שלש פעמים. ומיד פנה הרוח אליו וגילה לו את שמו, וצעק: "אוי למי שאינו נזהר בעולם הזה, אפילו מחטא קל שבקלים. אני חטאתי, שפעם מנעתי את הרבים מלעשות תשובה על ידי שהנפתי בידי בביטול על עניין כל שהוא לרמוז שהאיסור אינו נורא כל כך, ומתוך זה נמנעו מלשוב עליו בתשובה. לכן עתה, בשליחותי אליך אתקן את חטאי, כאשר בסיבתי יתעוררו העם לשוב בתשובה. ובכן, הנני להודיעך, רבי חיים שנשלחתי משמים לצוותך, שתלך להחזיר את יושבי דמשק בתשובה. וכי אינך רואה את האש הגדולה העומדת לשרוף את העולם ולהעניש את יושבי העיר הזאת -?-! לכן הזדרז לקבץ את יושבי העיר, כי עתה עת רצון, וצומו שלוש תעניות, שני חמישי ושני, כביום הכיפורים ממש, אנשים ונשים, בבכי וחרטה ובתשובה גמורה, אולי ישוב ה' מחרון אפו עליהם, מרוב העבירות שבידיהם".

הרב חיים ויטאל שמע את דבריו, אל לא השתכנע, ואמר לרוח: "והלא אנשי דמשק אינם חפצים בדרשותיו ולא אועיל בהם כלום". ומיד השיב לו הרוח: "כל זה באמת גלוי וידוע לפני ה' יתברך, אבל אף על פי כן, עליך לומר את דרשותיך". רבי חיים המשיך להסס, ואמר: "אולי די לקבץ תלמידי חכמים בלבד". והרוח השיב: "טוב הדבר, אמור לחכמים כי מפני העבירות הגדולות שבידי יהודי דמשק, הכבידו על המשיח חבלי ברזל ומתאחר בואו. ואף על פי שיודע הקב"ה שאנשי דמשק לא ישמעו בקולך, כי עבירות גדולות יש ביניהם המעכבות תשובתם – אף על פי כן, עשה אתה את המוטל עליך. לך וקבץ עשרה אנשים היותר ראויים, אף על פי שאינם ראויים לגמרי לשמוע, והשיבם בתשובה. גם עשה מה שבידך להשיב העם התשובה, והשומע ישמע, והחדל יחדל, ואתה את נפשך הצלת". אך גם לפשרה זו התמהמה הרב חיים ויטאל ולא עשה השליחות.

הרוח לא הרפתה ממנו והמשיך להתגלות שוב ביום ג' ח"י באב והוריד עמו את המלאך (צדקיא"ל) המושל ביום ההוא, ועוד ארבע נשמות צדיקים. לשמע הידיעה על ההתגלות הנוספת, התאספו לאותו בית כמה רבנים חשובים מתושבי דמשק, לפתע צעק עליהם הרוח:"

ג.

אוי לכם, חכמי הדור, שאינכם משיבים את העם בתשובה, אוי לכם, חכמי הדור, שאינכם משיבים את העם מתשובה, אוי לכם, שיש לכם גאווה להשגיח על כבודכם ואינכם משגיחים על כבוד הקדוש ברוך הוא, ובזה אתם גורמים רעה בעולם.

ראו הנה בתו של רבי חיים מתה במגיפה בליל ז' באב, כי עזב דרשותיו להוכיח את העם ולהשיבם. גם רבו האר"י ז"ל הוכיחו על זה, לפי שעיקר ביאתו לעולם היא להשיב את העם בתשובה:

ד.

אמר הקב"ה לישעיה הנביא (ישעיהו פרק נח):

"קְרָא בְגָרוֹן אַל תַּחְשֹׂךְ כַּשּׁוֹפָר הָרֵם קוֹלֶךָ וְהַגֵּד לְעַמִּי פִּשְׁעָם וּלְבֵית יַעֲקֹב חַטֹּאתָם."

וכך פסק החפץ חיים בהלכות לשון הרע על החובה והמצווה להזהיר מכת הערב רב שכולה זרם של כפירה ואפיקורסות: "אֲבָל אוֹתָן הָאֲנָשִׁים, שֶׁמַכִּירָם, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם אֶפִּיקוֹרְסוּת, מִצְוָה לְגַנּוֹתָם וּלְבַזּוֹתָם, בֵּין בִּפְנֵיהֶם וּבֵין שֶׁלֹּא בִּפְנֵיהֶם, בְּכָל מַה שֶּׁהוּא רוֹאֶה עֲלֵיהֶם.." ואם כל זה לא שכנע אותך תקרא דבריו של רבינו הקדוש רבי יונתן אייבשיץ שהיה גדול הדור בעל היערות דבש רוצים לדעת מהי השנאת חינם שבגללה חרבו שני בתי מקדש ובמיוחד בית המקדש של בית שני?

הרבה טועים וחשבו שלא הראו אהבה אחד לשני בחיצוניות ולא חיו בשלום יחדיו..אבל חז"ל מגלים לנו להיפך…הראו כאילו כולם אוהבים (כמו בימינו אנו בארץ ישראל) אבל ממעשים מוכח ששנאו אחד את השני ולא אהבו כפי שפיהם זימר ניגן בשקר…

והשנאה חינם הכי גדולה שמראה שלא אוהבים זה שלא הוכיחו את הטועים מדרך הישר כל אחד אמר שלום עלייך נפשי העיקר שאני בסדר ובגלל שלא הוכיחו חרב הבית ונרצחו מליונים והשאר הוגלו ואנו עד היום בגלות של כ2000 שנה!!!

ומה שהיה הוא שיהיה אומר שלמה המלך החכם באדם ומידה כנגד מידה לא בטלה מן העולם וקיבלנו את אותו נסיון גם בדורנו כי עלינו לתקן השנאת חינם באהבת חינם שהיא זיכוי הרבים פרסום דברי תוכחה בדרכי נועם וזה אהבה אמיתית למרות שזה לא מתאים ולא תמיד הכי מהנה להיות המוכיח בשער..אבל זה חובה של כל יהודי !!

ובמיוחד שאדם קיבל יכולות לזכות את הרבים ולהציל הטועים ושוגגים והוא מתעלם מהם..אין לך שנאה גדולה מזאת והוא בכלל ארור אומרת הגמרא !!!..

וכיום השנאת חינם גדולה מכל הדורות שהייתה אי פעם וזה שלא מוכיחים את העם שאם לא יחזרו בתשובה יהיו אסונות אם לא יתבדלו מכת הערב רב – ויחזרו בתשובה שלימה -הם ימותו – חד וחלק !!!

ה.

היערות דבש: ואהבת לרעך כמוך האמיתי – להוכיח את הרבים – השנאת חינם – לא להוכיח

זה דברי גדולי ישראל ולהלן אחד מגדולי הרבנים בדורות האחרונים רבי יונתן אייבשיץ: "בעוונותינו הרבים… אם יראה איש את רעהו הולך שובב בדרך לבו, לא ייסר אותו, ולא יאמר לו: אל אחי, לא טוב המעשה ולא זו דרך החיים אשר דרך הקודש יקרא לה. ואדרבה יתן כמעט שמחה בלבו כי חבירו סניא שמועתיה… היש לך שונא גדול מזה? רואה חבירו טובע בנהר ואין מוחה, זו שנאת חנם בלי מצוות שהיה בזמן בית שני, כי רבו העוברים ולא מיחו, ובשביל זה, נעשו פרצות רבות בבית שני, שהיו כת צדוקים ויתר כתות, שפקרו בדברי תורה שבעל פה ומרו פי בית דין הגדול שבירושלם, וזהו יותר עון מכל העונות, כי זהו בכלל כפירה. ודרך זרה היא מי שאומר בבית שני לא היה עון גדול נמצא ביניהם כלל. היש עון גדול מאפיקורסים שכפרו בתורה שבעל פה ובהוראת סנהדרין שיושבים על כסא ה' ואלהים נצב בעדתם? ובזה רבו כמו רבו בשיטות צדוקים, בייתוסים, כת יהודא גלילי, וכת שהיו שוכנים ביערות ומדברות, והכל היה נגד רצון חכמי ישראל הפרושים, כי לא קיימו מצות רגלים ומועדי ה'… ורוב מהכתות שפקרו בהשארת הנפש ותחיית המתים. היש לך עון גדול מזה? ומה צריך חולי רע ומר יותר, עד אשר הכהן גדול, שהיה בשנה ההיא שנחרב הבית, היה איש צדוקי, כמ"ש יוסף בן גוריון בספרו לרומיים… ולכן מה שאמרו חז"ל כי בבית שני היה עון שנאת חנם, הכוונה כי זהו שורש המרי, כי על ידי כך באה כל הרעה הזו, וזהו החלי, כי היותם שותקים בעוברי עבירה על ידי כך יסובב כי פשתה הרעה, מרעה אל רעה יצאו, וגברו המינים וצדוקים ואפיקורסים ימ"ש". (מתוך הספר יערות דבש, חלק א, דרוש י של רבינו הגאון הגדול רבי יונתן אייבשיץ זצוק"ל זיע"א).

ו.

אחד הטעויות הכי גדולות זה שעמי הארץ בורים לא יודעים מתי מצווה לפרסם מטעים ומחטיאי הרבים.

ולא רק שאין לשון הרע אלא מצווה לפרסמם ולבזותם שיתרחקו מהם! ומי שלא מפרסמם ומבזה אותם, ולא מחזיק מחלוקת עליהם הוא יענש ! (רבינו יונה).

אביא לך ראיות: מהחפץ חיים הקדוש זצ"ל הלכות לשון הרע (כלל ח – ה):

וְכָל זֶה הָאִסוּר שֶׁל לָשׁוֹן הָרָע הוּא דַּוְקָא עַל אִישׁ, שֶׁעַל פִּי דִּין תּוֹרָה הוּא עֲדַיִן בִּכְלַל "עֲמִיתֶךָ" דְּהַיְנוּ עַם שֶׁאִתְּךָ בַּתּוֹרָה וּבְמִצְוֹת, אֲבָל אוֹתָן הָאֲנָשִׁים, שֶׁמַכִּירָם, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם אֶפִּיקוֹרְסוּת, מִצְוָה לְגַנּוֹתָם וּלְבַזּוֹתָם, בֵּין בִּפְנֵיהֶם וּבֵין שֶׁלֹּא בִּפְנֵיהֶם, בְּכָל מַה שֶּׁהוּא רוֹאֶה עֲלֵיהֶם, אוֹ שֶׁשּׁוֹמֵעַ עֲלֵיהֶם, דִּכְתִיב: "לֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ", וְ"לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶיךָ", וְהֵם אֵינָם בִּכְלָל זֶה, שֶׁאֵינָם עוֹשִׂים מַעֲשֵׂה עַמְךָ, וְנֶאֱמַר (תהלים קל"ט כ"א): "הֲלוֹא מְשַׂנְאֶיךָ ה' אֶשְׂנָא וּבִתְקוֹמְמֶיךָ אֶתְקוֹטָט" וְכוּ', וְאֶפִּיקוֹרֵסנִקְרָא הַכּוֹפֵר בַּתּוֹרָה וּבַנְּבוּאָה מִיִּשְׂרָאֵל, בֵּין בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וּבֵין בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, וַאֲפִלּוּ הוּא אוֹמֵר, כָּל הַתּוֹרָה מִן הַשָּׁמַיִם, חוּץ מִפָּסוּק אֶחָד אוֹ קַל וָחֹמֶר אֶחָד אוֹ גְּזֵרָה שָׁוָה אֶחָת אוֹ דִּקְדּוּק אֶחָד, גַּם הוּא בַּכְּלָל הַזֶּה.

ז.

חייבים להכנס במחלוקת כדי למחות בידי עוברי עבירה

ואלו שאומרים שמי שמוכיח הוא בעל מחלוקת – הם הערב רב!

כך כתב מהר"ם חגי"ז בספרו אלה המצות מצוה תקמ"ז וז"ל: מצוה על כל יחיד ויחיד להוכיח את חבירו, אפילו קטן לגדול שרואה בו דבר שאינו הגון, חובה עלינו להסיר המכשול מלפניו, כי הוא ג"כ תחת סוג לאו שבכללות דלפני עור לא תתן מכשול וכו', דכל מחלוקת ופירוד שהוא לש"ש ולמחות בידי עוברי עבירה, אין זהו נקרא בעל מחלוקת, כאשר דמו ההמוניים הבהמיים אשר דרך ה' לא ידעו. ואת הישרה יעקשו, ובכל עת וזמן שרוצים ללכת בשרירות לבם הרע תפסו להם הדרך שדרכו בו אנשי הענתות, להכות בלשונם את הבא להועיל להם ולהסיר המכשול מפניהם ואומרים עליו שהוא בעל מחלוקת, ושהוא עובר ומתעבר על ריב לא לו וכו', וידעתי גם ידעתי מהיכן נשתרבב ונסתבך טעות זה בין שהם מחשבין שהם מבינים בכונת דבריו וכו', ולכן לכל פרט היוצא מכללן ורובן של ישראל אין לחוש אליו, דאפשר אם נחקור נמצא מי אביהם אפשר עדיין המה משארית הפליטה מהערב רב אשר תמיד היו לאבן נגף לבני ישראל וכו', וענין מכשול החטאים בנפשותם כתיב ובערת הרע מקרבך, ודע לך כי נפשי הצלתי, והוא ברחמיו יעביר גילולים מן הארץ וכו'. ויתמו חטאים מן הארץ ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ, עכ"ל.

ח.

על כן בואו חשבון:

הַפְלֵא וּפֶלֶא כפי שאמר לי אחד שאצל הרב יוסף מזרחי כל שני דקות כותב אחד שרוצה לחזור בתשובה.

ב24 שעות יש 1440 דקות

720 בעלי תשובה ביום [וזה רק אצל הרב יוסף מזרחי]

כפול 365 ימים

2.628.00

זה כבר מגיע ל- 2.5 מיליון אנשים, ואלה משפחות שלמות, וכך יש לך כמעט כל הכלל ישראל חוזרים בתשובה.

וזה עוד לפני שפרסמו את הסרטון ב70 לשונות, כל אחד שיכול לתרגם בלשון שהוא יכול שיתרגם, או לקחת מתרגם שיתרגם הסרטון בלשונות שונים עד שיהיה מתורגם ל 70 לשונות בגימטריה סוד, וזה סוד ה' ליראיו.

כל אחד שרוצה לעשות תשובה אמיתית שהקב"ה יסלח לו על כל העונות שעשה בימי חייו, הדבר הראשון הוא להחזיר יהודים בתשובה, ואם יתרגם בלשון של עמו הוא יחזיר את כל עמו בתשובה, ועם ישראל ינצלו במלחמת העולם, (זכריה י"ד וביחזקאל, ובחז"ל ועוד). וכל אחד יעורר את כל אחד ללמוד דקה זוהר הקדוש ביום, וכך בעזרת השם יתקיים בנו הבטחת משה רבנו ע"ה בספרא דא יפקון מגלותא ברחמי אמן.

ט.

שאלה: למה כ"ק אדמו"ר מהאלמין צריך להכניס עצמו למחלוקת על כל דבר, הנח את זה לשאר גדולי ישראל!

תשובה:

השטן מכסה מגדולי ישראל לראות האמת כמבואר ב-42 ספרים על הערב רב באריכות, ויש לנו חובה עצומה להוכיח את עם ישראל שכולם יחזרו בתשובה, וזה לא דבר פשוט אחרי שאין לנו כמעט תפילין מזוזות רצועות כשרות, מקוואות כשרות, מאכלים כשרים, אבל אם יש רצון לעשות תשובה, אז הקב"ה מקבל אותנו איך שאנחנו, רק תתקרב ותבקש מהקב"ה, תדפוק בדלת, ותאמר אני רוצה לעשות תשובה: הקב"ה פותח לך תיכף הדלת ותגיד להקב"ה: אני רוצה להיות בן שלך – אנא תקבל אותי, אנחנו רק צריכים לדפוק בדלת של הקב"ה, ולהגיד אני רוצה לעשות תשובה, והקב"ה תיכף מכניס אותו. [וְכֹל מַאֲמִינִים שֶׁהוּא פְּתוּחָה יָדוֹ. הַפּוֹתֵחַ שַׁעַר לְדוֹפְקֵי בִתְשׁוּבָה. הַצּוֹפֶה לָרָשָׁע וְחָפֵץ בְּהִצָּדְקוֹ].

וכדי להגיע לתשובה צריך שילמוד דף זוהר ביום, וכך הרשב"י יטהר את הנשמה שלו שהזוהר הוא נ' שערי קדושה – בואו נגיד פתח אליהו ביחד וכו' ביחד שבטי ישראל.

וזה המלחמה האחרונה – וזה מלחמת הקדושה והס"א.

וראה בספר הקדוש קב הישר פרק ק"א

גודל שכר המוכיחים ומזכים את הרבים

א. בזוהר פרשת תרומה (דף קכ"ח עמוד ב'), הוא מפליג מגודל שכר של המוכיחים ומזכים את הרבים שמונעין את הרבים מן החטא ופועלין ד' דברים.

בראש, כי ידוע הוא (קידושין דף מ' עמוד ב') דהעולם נידון מחצה על מחצה ועון אחד הוא מכריע בכף חובה לכל העולם ומצוה אחת מכריעה לכף זכות, ועל ידי התוכחות שהמוכיח מוכיח את הבריות אם שב אחד מישראל בתשובה שלימה נמצא שעל ידיו העולם נידון לכף זכות ונמצא זכות הרבים תלוי בו.

ב. שנית, המוכיח מקיים מצות עשה הוכיח תוכיח וגו' ועל ידי התוכחה מתגבר הקדושה והסטרא אחרא מוכרח להיות מוכנע תחת יד הקדושה.

המזכה את הרבים זוכה לראות בנים ובני בנים יראים ושלמים

ג. השלישית, גורם שכבוד הקדוש ברוך הוא הוא מתעלה ומתרומם ושכרו יהיה שיזכה לראות בנים ובני בנים יריאים ושלימים.

ד. הרביעית, כי לאחר מותו מוליכין את נשמתו בתליסר תרעי של עולמות העליונים ולית מאן דימחה בידיה ועליו נאמר (מלאכי ב, ה):  "בריתי היתה אִתו החיים והשלום".

ועוד שנוסף על שכרו שכר גדול מאד והוא זה כי מלאך אחד ושמו יהודעי"ת ממונה על נשמתן של המוכיחין לשמה והוא מביא דיוקני' דההוא מוכיח אשר הוא מזכה את הרבים בתוכחתו ומכריע את העולם מכף חובה לכף זכות, ובשעה שמביא ההוא ממונה הדיוקנא ההוא כדין מלכא קדישא מברך לההוא דיוקנא בכל ברכאן דנתברך אברהם אבינו כד קריב עובדי עבודה זרה לעבודת הקדוש ברוך הוא כמה דאת אמר "ואת הנפש אשר עשו בחרן" ומעלין לההוא דיוקנא בשבעין עלמין הגנוזים דלא זכו בהו שום בר נש אחרא חוץ מאן דמזכה רבים על ידי התוכחה. ואם כן אם כך גודל שכר המוכיחים הוא קשה בעיני דאמר רבי עקיבא, תמה אני אם יש בדור הזה מי שהוא יודע להוכיח, וכי ר' עקיבא לא היה יודע שכר הנזכר לעיל, היה לו להוכיח את הרבים כדי שיהיה זכות הרבים תלוי בו, ולדרוש ברבים כי הוא היה מופלג בדורו. והנראה בעיני דראה רבי עקיבא גודל העונש של המוכיחים שמוכיחים שלא לשמה ומביישים את הבריות בפני רבים על פי דאיתא במדרש רבה פרשת בהר, "ולא עצר כח ירבעם עוד בימי אביה ויגפהו ה'", אמר ר' שמואל בר נחמני את סבור לומר שירבעם ניגף והלא לא ניגף אלא אַביה ולמה ניגף, ר' יוחנן אמר על ידי שחשדן ברבים, הדא היא דכתיב: "ואתם המון רב ועמכם, שני עגלי הזהב אשר עשה לכם ירבעם" וכו', ומה אם המלך על ידי שהוכיח את המלך כמוהו ענשו הכתוב. הדיוט שמוכיח את הדיוט חבירו על אחת כמה וכמה.

ולכן לא רצה רבי עקיבא להוכיח את הבריות בפני רבים כדי שלא לבייש אותן ברבים. וכל המבייש את חבירו ברבים אין לו חלק לעולם הבא, ולכן אמר תמה אני אם יודע אדם בדור הזה להוכיח.

ועכשיו ראיתי מוכיחים חדשים מקרוב באו ועומדין ודורשים ברבים ומביישין את הבריות דרך פרט וכלל ואינם יודעין את עונשן, וה' נתן לי לשון למודים שחברתי זה הספר כדי שיקראו בו הבריות, ואין רוצה אני לבייש אותן ברבים כי כל איש יודע מרת נפשו במה שעיוות ויוכיח לעצמו לתקן את הפשעים והחטאים, וכדי שלא יאמרו הבריות אין הלומדים יודעים את מעשינו ואין חשים לראות אותנו דע כי בכל קהלה וקהלה יש בני אדם שיודעים בקלקולן של הבריות אך מפני החנופה שגוברת אומרים אוי לנו אם נאמר ואוי לנו אם לא נאמר, לכן את אשר עם לבבי עשיתי וכתבתי קצת בדברי הגדה שמושכין לבם של הבריות ובדברי משל ומליצה ואקוה לאל שעל ידי הספר הזה מזכה אני את הרבים וזכות הרבים יהיה תלוי בי. ואני מבקש מכל היודע לקרות בזה הספר שישים דברי כחותם על לבו ועל זרועותיו, ויהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי, עכ"ל.

פרק ג'

הערב רב והמסתעף

נבואת הבעל שם טוב: יהיו הרבה רבי"ס רמאים כמו עלי האילנות- הסימן להכיר צדיק אמת אם נזהר משקר עד קצה האחרון – צריך תפלה הרבה להנצל ממנהיג שקר

מהרה"ק ר' ירחמיאל מפרשיסחא זי"ע

שומר

נפשות חסידיו מיד רשעים יצילם, פירוש קדוש אחד דהנה מי שנוסע לאיזה צדיק הוא צריך לתהות על קנקנו בשבע חקירות ובשבע בדיקות אם הוא צדיק אמת, ובפרט בעיקבתא דמשיחא אשר כבר ניבא הבעל שם טוב הק' זי"ע בעת שהלך עם תלמידיו בדרך והיה שם הרבה אילנות אשר היו ממולאין בעלין הרבה אשר לא יוכל לספר והכה הבעל שם טוב הקדוש זי"ע את ראשו באילנות, ושאלו לו תלמידיו למה הוא עושה כן, והשיב הקדוש שתדעו שבעיקבתא דמשיחא יהיה אנשים שמכנים את עצמם בשם רבי ויהיו מרמים ומטעים את הבריות הרבה כמו אלו העלין (וזקני הרבי ירחמיאל הק' זי"ע גם כן אמר על זה האופן) והסימן בזה הוא אם אחר הבדיקה יתוודע לך שהוא נזהר משקר עד קצה האחרון, אזי תדע שהוא צדיק, ובאם תשמע ממנו איזה דיבור של שקר, אזי למען השם הרחק את עצמך מעל גבולו כי הוא מצד הסטרא אחרא וצא טמא תאמר לו, ואל תשמע אליו כלל, כי אין לו חלק באלוקי ישראל, ואף אם יראה לך אותות ומופתים אל תאבה לו (ועיין באילנא דחיי פרשת תזריע ובמטעמי יצחק שם) והנה האדם צריך להפיל תפילה ותחינה לפני השי"ת שלא יבלה ימיו לריק חס ושלום אצל צדיק שאיננו מסטרא דקדושה, ואזי השי"ת מצילו מכד"ר, וזה שאמר הכתוב שומר נפשות חסידיו מיד רשעים, אותן הרבנים שהם רשעים כי כל מי שאינו נפרש משקר לגמרי הוא רשע רחמנא ליצלן, והשי"ת ישמור את חסידיו שלא יבואו לרמאי כזה רק שיזכו אל צדיק האמת. (ספר אור הנר – ענינים נוראים דף י"ג).

בשם הבעל שם טוב זי"ע

קודם ביאת המשיח יהיו רבי'ס רשעים גמורים – דוד המלך עליו השלום התפלל שהשי"ת ישמור נפשות חסידיו מהם

ואומרים

בשם הבעל שם טוב זי"ע, שאמר שקודם ביאת המשיח יהיה רבנים ואדמורי"ם שיהיו רשעים גמורים, ועל התמימים שלא יכרכו אחריהם חס ושלום, התפלל דוד המלך עליו השלום שומר נפשות חסידיו מיד רשעים יצילם, וד"ל. וגם יתברכו בעולם שוטים ושקרנים שיסייעו להם הרבה מאוד. (אשרי האיש דף מ"ט למהריא"ז מרגליות)

בספר ארץ החיים מביא דברים הנ"ל מהרה"ק ר' אורי מסטרעליסק זי"ע

פב)

פעם אחת התפלל בשבת קודש לפני העמוד, וכשהגיע לפסוק שומר נפשות חסידיו ומיד רשעים יצילם, אמר כמה פעמים בבכיה גדולה, אמר התפילה שאלו אותו התלמידים מה היה כוונתו בבכיה ובכפלו כמה פעמים הפסוק רבות רעות וכו', וענה בפה קדשו: אשר ראה בעיניו פקוחא שקודם ביאת הגואל יהיה מפורסמי הדור ימצא ביניהם מפורסמים שיהיו רשעים גמורים, ועל זה בכה שומר נפשות חסדיו מיד רשעים יצילם. (ארץ החיים א' פרק ב', נדפס בספר תלמידי הבעל שם טוב הקדוש חלק כ"ד)

דברים הנ"ל מהרה"ק הנ"ל בשינוי קצת

והרה"ק

מסטרעטין זצ"ל אמר משמו על הפסוק שומר נפשות חסידיו מיד רשעים יצילם שאמר: לפני ביאת המשיח יהיו רבי'ס רשעים גמורים רחמנא ליצלן, אבל הן החסידים הם בתמימותם סוברים שרבם הוא עובד ה' ולכן נוסעים אליו, לזאת התפלל דוד המלך עליו השלום שומר נפשות חסדיו מיד רשעים יצילם שלא יכשלו חס ושלום ברבי'ס כאלו. (אור עולם אות י"א)

היהודי הקדוש זי"ע

משיח צדקינו ישלח מעל פניו הרבה חסידים עם מלכיהם בראשיהם שילכו לקראתו – לא יועיל טענת החסידים שטעו בו, כי צריך להתפלל על זה כל ימיו – יותר עבודה הוא להיות מחובר לטהור מלהיות טהור בעצמו

אות ו')

על הא דאמרו חכמינו זכרונם לברכה כל המחובר לטהור טהור, הקשה לו פעם אחת הרב הקדוש חכם הרזים מו"ה ש"ב ז"ל מפרשיסחא אם כן לקתה מדת הדין, היתכן זאת שיתדמה לךצדיק אמיתי אשר היה פרוש ומובדל מהבלי עולם הזה ועבד כל ימיו להבורא יתברך שמו במסירות נפש, והוא אך התחבר לו יהיה נעשה טהור כמוהו, והשיב לו כי להיות מחובר לטהור הוא עבודה יותר גדולה מלהיות טהור בעצמו, והובא דבריו אלה בכמה ספרים משמו, (ומתאימים דברים אלו לאשר שמעתי מפי ידידי המנוח החסיד המופלג מו"ה יצחק בער הכהן משערכערשין, ששמע בעצמו מפי הרב הגאון הקדוש מו"ה ליבוש זצ"ל אבדק"ק צוזמיר תלמידו של היהודי הקדוש ביום ראשון דראש השנה סיפר בשם רבו היהודי הקדוש זי"ע כשיבוא משיח צדקינו אז ילכו לקראתו כל הצדיקים, ומנהיגי ישראל, עם אנשים החסידים אשר שאבו מימיהם ויהיו בניהם מנהיגים כאלה אשר משיח צדקיטנו יאמר להם גש הלאה עם החסידים שלך, (פעם אחת אמר משיח צדקינו וועט זייא זאגין פארט דיר מיט דיינע חסידים), ואז יקרבו החסידים ויבכו מאוד ויאמרו משיח צדקינו מה חטאנו ואשמנו הלא היה לנו אמונה כי הוא צדיק אמת, ומה תלונתך עלינו, ומשיח צדקינו ישיב להם כל ימיו של איש מהצורך לבקש מהבורא יתברך שמו כי יזכה להתקשר בצדיק אמת. והבורא יתברך שמו לא ימנע טוב מההולכים בתמים, ואם היה רצונכם באמת להתקשר בצדיק אמת היה מאיר לכם האמת, ובוודאי לא היה רצונכם האמת להאמת. (תפארת היהודי חידושי תורה וסיפורים).

הרה"ק הנ"ל

גנח מאוד שראה ברוח קדשו שגם הענין של רבי"ס יתקלקל ומה יעשו ישראל

(עוד שם)

שמעתי מעשה מהרה"ק היהודי זצ"ל, פעם אחת היה היהודי זצ"ל בלילה עם הרה"ק ר' שמחה בונם זצ"ל שהיה תלמידו, והיהודי לא היה ישן רק חושב וגנח מאוד, ושאל לו הר"ר שמחה בונם זצ"ל מה מע"כ גונח, ואמר היהודי זצ"ל, אני חשבתי שלאחר משה היו שופטים, ולאחר שופטים נביאים, ואחר כך אנשי כנסת הגדולה, ואחר כך היו תנאים ואמוראים ופוסקים, ואחר כך היו מוכיחים לשם שמים, ואחר כך נתקלקלו שנתרבו המוכיחים שלא לשם שמים, ואחר כך התחילו רבי'ס, על זה אני גונח שאני רואה שגם זה יתקלקל מה יעשו ישראל. ע"כ. נפלאות היהודי, (חידושי תורה דף 46).

נבואת הרה"ק מרוזין זי"ע

בעקבתא דמשיחא ירד אש מן השמים לנביאי הבעל, ויהיו נסיונות גדולים ועצומים – אני מודיע זאת למען תדעו להזהר

וכבר

הזהירו על זה רבותינו הצדיקים והקדושים מדורות שלפנינו שראו ברוח קדשם מה שיארע לנו מהנסיונות בעיקבתא דמשיחא, ושמעתי מפי תלמיד חכם מפורסם ואיש מהימן ששמע כמה פעמים מאביו ששמע מחותנו אשר היה רגיל אצל הרב הקדוש מרושזין זי"ע יותר מעשרים שנה, ושמע מפה קדשו דיבורים אלו, תדעו דכמו שירד אש מן השמים לאליהו בהר הכרמל ולא ירד לנביאי הבעל, בעיקבתא דמשיחא יהיה ההיפך שירד אש מן השמים לנביאי הבעל ויהיו הנסיונות גדולים ועצומים קשים ומרים, ואני עומד ומזהיר לכם על זה למען תדעו להיות זהירים בדבר, וכעין זה מקובל מהרה"ק מראפשיץ זי"ע ועוד צדיקים וקדושים שהגידו מראש גודל הנסיונות שיעמדו לנגדינו והזהירו על זה. (על הגאולה עמוד קל"ו).

השלמה על דברים הנ"ל

המקרב רחוקים ומרחק קרובים בידוע שהוא מנהיג שקר

הנה

ידוע שהאיש המהימן שממנו שמע רבינו הדברים הנ"ל הוא הרב הגאון הישיש מוה"ר שמואל בנימין שישא עליו השלום ששמע מר' יעקב הנ"ל עוד דברים נוספים שהיה מקובל אצלו מהרה"ק מרוזין זי"ע שנראין כמו השלמה לדברים הנ"ל שאמר: תדעו שקודם ביאת המשיח כמו שיהיו גדולים וצדיקים שיבררו גם כן מהתורה נביאים כתובים ש"ם בבלי ירושלמי וכו', היפוך מדרך האמת כדרך הרשעים ותדעו להשמר דמאד מהם. ושאלו אותו אם כן איך נוכל להכיר אותם, והשיב שהמבחן הזה יהיה בידכם שבאם על אנשים יראים וכשרים ימצא תמיד חובה, וירחק אותם ועל רשעים ימצא תמיד זכות ויקרב אותם הרי זה סימן שהוא גם כן מהם והרחק תרחיקו מאתוך, עד כאן דברותיו הקדושים.

הרה"ק מרוזין בימיו: גם הצדיקים תמהין מה פעל אל – בימינו יאמר, המנהיגים הם הגורמים החשכות הגדול

וקדושת

זלה"ה בייטב פנים (אבני זכרון לראש השנה וליום הכיפורים) מביא בשם רבינו הקדוש אור ישראל מרוזין זלה"ה שפירוש מאמר הכתוב (במדבר כ"ג) כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל, כי בימים הקדמונים היתה הנהגתו יתברך נעלמת מעיני המונים, אבל גילה סודו אל עבדיו הנביאים והצדיקים, אבל עתה בעוונותינו הרבים צרות תכופות זה לזה צרורות על שכמנו אשר גם בעיני ישראל הם בני העליה יפלא מה זה ועל מה זה עשה ה' ככה, וז"ש כעת יאמר ליעקב ולישראל הם שני מדריגות המונים ובני עליה, בלשון תמיהה מה פעל אל, ע"כ. ומסיים אא"ז זלה"ה שם, והגדותיו בשמו לפני מורי זלה"ה והוטב בעיניו, עכ"ד.

ולפי

מצד דורנו אפשר לפרש הפסוק כעת יאמר ליעקב ולןישראל שהוא כמו בשביל ישראל בסיטבת ישראל ובעבורם (ומצינו כמה פעמים שהלמ"ד משמשת במקום בעבור ובשביל) ותהיה כוונת הכתוב כעת יאמר ליעקב ולישראל כלומר בשביל מעשי ישראל הם מנהיגי הדור יאמרו מה פעל אל, כי מעשי המנהיגים גורמים לחשכות ולהסתר פנים הנורא עד דתמהיו ושיילין מה פעל אל, והבורא כל העולמים יעזור שנזכה לראות מהרה בישועת כל ישראל, ובשמחתן בהתגלות כבוד שמים עלינו במהרה בימינו אמן. (דברי יואל פרשת נשא עמוד קפ"ח).

הרה"ק ר' שמואל מסלונים זי"ע

מדרש לפני הגאולה תרד אש מן השמים לצדם של הפורקי עול – זה יהיה הבירור האחרון שלא יתבטלו בני ישראל הכשרים אפילו בני מופת זה

בא

אתה וכל ביתך אל התיבה, התורה הקדושה היא נצחיות וכל דיבור מתוכה נוגע לכל איש מישראל בכל עת, כשם שיש פרשה בתורה כי תצא למלחמה על אויביך (דברים כ- כ"א) ופירשו בספרים הקדושים שהכוונה על מלחמת היצר שבכל זמן, כמו כן יש לומר שענין התיבה הוא א יידיש ווארט, בכח התיבה שיהודי מוציא מפיו לפני הקדוש ברוך הוא בבחינת אמת, יכול הוא להינצל ממי המבול הזידונים ולטהר את עצמו מכל מיני רתיחות דם טמא, ובמיוחד בזמן הסתר כמו של ימינו, שהחשכות גדולה, צריך לעשות בחינת תיבת נח שהתאחדו בתוכה כל מין טהור, דהיינו שכל היהודים הכשרים יתאחדו ויתקשרו באהבת חבירים אמיתית, והנה איתא במדרש, כי בימים שלפני הגאולה האמיתית כאשר יצטרכו כבר להקים את בית המקדש יתפלגו בני ישראל לשני צדדים, הכשרים באמת יחפצו באותו כהן גדול שהם יבחרו בו כמתאים לעטרה זו, ואילו הפורקים עול יאמרו שהם היהודים האמיתיים, והם הם שצריכים לבחור את הכהן גדול כפי הבנתם, ויכריעו אז ביניהם כדרך הבחי' שהיתה בימי אליהו ז"ל, דהיינו שיעשו ביניהם סימן שכל מי שיענו לו באש מן השמים האמת אתו, והנסיון הגדול יהיה אז באופן זה שהאש מן השמים תרד לצדם של אלו שהתרחקו מן התורה והם יצליחו במלחמתם, אך זה יהיה הבירור האחרון כי הכשרים באמת לא יתבטלו אפילו בפני המופת הזה, והעצה להחזיק מעמד במצב נורא זה לכל יהודי היא שיהיה מקושר לצדיקים וליהודים כשרים המקושרים לתורה, כי התורה היא נצחית, ובכח זה אפשר להחזיק מעמד בכל העתים והמצבים. (דברי שמואל פרשת נח).

הרה"ק מלובלין זי"ע

בעוון המנהיגים שכל אחד אומר אני אמלוך נידחת הגאולה

ט"ו.

ושמעתי מכבוד קדושת אדומו"ר הרב הקדוש רבינו יחזקאל משינאווע זי"ע בשם רבינו הקדוש החוזה מלובלין זי"ע כי פעם אחת הגיד בשמחה שרואה ברוח קדשו הגאולה קרובה מאוד, וכבר החלו הבני משה להתעורר לילך להלחם בעדנו כי כן הוא העת רצון מן השמים, וזמן קצר אחר זה בכה (הרבי מלובלין) מאוד, ואמר כי רואה ברוח קדשו שיצא כרוז מן השמים שיחזרו מהליכתם וערכיתם למלחמה בעדנו מפני כי הגאולה נדחית לזמן בעוון המנהיגים בדורנו, שכל אחד אומר אני אמלוך, עד כאן דברותיו הקדושים, ואנן מה נעני אבתריה, על אחת כמה וכמה בדור השפל החשוך הזה, ה' ירחמנו ב"ב. (דברי תורה מהרה"ק ממונקאטש, מהדו"ת א' ט"ו).

הרה"ק מראפשיטץ זי"ע

קודם הגאולה יהיו ראשים שהס"מ ירכב עליהם – לא יהיו ניכרים – בהכרח להכניע א"ע

על

זה אמר מורי הקדוש רבינו נפתלי (מראפשיטץ) אל הצדיק ר' מרדכי ליפא בעיר ראווע, דע ידידי שקודם ביאת משיח יהיה ראשים שהכלב הס"מ יהיה רוכב עליהם, ולא יהיה ניכרים, ובהכרח להכניע א"ע, כי מי יודע מה בלבו, ולא יכול להנצל מהם אלא הלומד תורה לשמה ויש לו אמונה, ומה נפקא מינה מזה שאמרתי לך, כי חלילה שיעלה על מחשבה כזאת כי ה' יראה ללבב ולא האדם, אלא שתבקש רחמים בבכיה לפני השי"ת ינחנו בדרך אמת, ע"כ אמרי קודש.

(זוהר חי פרשת ויחי דף תכ"ו)

עוד מהרה"ק הנ"ל

רב העיר עם אשה נכריה (מינות) ויאמרו אחריו אין קדוש כמוהו

כמו

ששמעתי מפה קדשו אדמו"ר הרב הצדיק הקדוש ר' אברהם שמחה זצ"ל הרב מבארניב ומנוחתו כבוד פה עיר הקודש ירושלים ת"ו, שאמר בשם זקינו הרב מראפשיץ זצ"ל, שאמר דעו כי קודם ביאת המשיח יתרבה כל כך השקר בעולם עד שרב העיר יסע יחדו עם אשה נכריה (כוונתו על מינות) בעגלה אחת, ורבים מבני העיר יאמרו אחריו אין קדוש כמוהו וכו'. ע"כ מה ששמעתי מפיו הק' הנ"ל.

(אשרי האיש דף מ"ט)

עוד מהרה"ק הנ"ל

כל האדמורי"ם יסעו ביחד עם הבעל דבר על קרון, ביקש מבניו שלא יעזרו לדחוף הקרון.

שמעתי

מפי עד שמיעה, אשר מרן ז"ל סיפר מהרה"ק מראפשיטץ שאמר, אשר לפני ביאת המשיח יסע הבעל דבר על קרון, וכל האדמורי"ם יסעו עמו על הקרון, ואמר הרה"ק לבניו הק' הלא גם אתם תהיו רבי'ס, בעט איך אייך איר זאלט כאטש נישט העלפן שטופן דעים וואגן, עד כאן. ועל זה סיים מרן הקוה"ט זי"ע (מסאטמאר) אל העלפן זיי שטופן, ע"כ.

(מכתב התעוררות עמוד ע"ג)

הרה"ק ר' דוד מלעלוב זי"ע

בדור האחרון יהיו רבי'ס שיסעו בשבת קודש – בהכרח ילכו לקבל פניו מפני פיקוח נפש – ביקש מבנו שלא יעזור להם על כל פנים

הרה"צ

מוואידיסלאב ז"ל סיפר כמה פעמים מה שמקובל אצלו מבית אבותיו, שזקינו הרה"ק והנורא ר' דוד מלעלוב זי"ע אמר פעם אחת לבנו הרה"ק ר' משה מלעלוב זי"ע בזה הלשון: משה לעבן, זאלסט וויסן, פאר משיח וועט קומען וועלן זיין רעבי'ס וואס וועלן קומען צו פארן אום שבת און אוועקפארן אום שבת, און דער גאנצער עולם וועט ארויסגיין באגלייטן, און דו וועסט אויך מוזן ארויסגיין, ווייל אויב נישט וועסטו זיין איינגעשטעלט מיטן לעבן, און דער וואגן וועט אריינפאלין אין בלאטע, און דער גאנצער עולם וועט העלפן ארויסשטופן זאג איך דיר, געדענק אז עס איז שבת קודש זאלסט כאטש נישט העלפן מיטשטופן די וואגן. עד כאן לשונו הקדוש.

אפילו צדיקים יהיה להם נסיונות באמונה – העצה לפרסם, שאני אמרתי זה מראש

בסוף

ספר תפארת ישראל הביא שם מבעל אור המאיר מזיטאמיר כעשרה מינוט לפני פטירתו ביום ערב חג השבועות הגיע אליו תלמידו הגאון הגדול ר' שניאור מסאסטוב ז"ל ואדמו"ר ז"ל שכב ופניו אל הקיר אז הסיב את פניו ואמר זה אתה הוא שניאור, עוד יהיה זמן לךפני ביאת המשיח שאפילו איש כמוני וכמוך יהיה להם צורך להתבודד בפינה לעשות חשבון אם אמונתו שלימה שיש בורא בעולם, והעצה לזה שתפרסם שאני אמרתי את זה מראש.

בעיקבתא דמשחיא יתפשט האפיקורסות אצל רבנים יותר מפשוטי עם – הפשוט יבזה את הרב שנכנסת בו אפיקורסות

בספר

זכרון יעקב יוסף (מערכת צ') כותב שמעתי מאחד מידידי שראה בספר הקדוש רב ייבי מאיש אלוקים קדוש רי"י מאוסטרהא זצלה"ה שפירש המשנה סוטה בעיקבתא דמשיחא חוצפא יסגי, כי קודם ביאת המשיח תתפשט האפיקורסות אפילו אצל רבנים, ופשוטי עם לא יזיק להם כל כך, כמו שדרך תולעת העש שאוכל בגדים מתפשט דווקא בבגדים חשובים כמו של צמר ומשי אבל לא של שק, כמו כן קודם ביאת המשיח יתפשט אצל הרבנים שאינם נשמרים מן האפיקורסים וכו', ואיש הפשוט יבין שהרב הוא אפיקורס ויבזה אותו, והרב יאמר לו חצוף, והפשוט ישיב, אמת שזה חוצפה ממני לבזות את הרב ואני חצוף, אבל אתה באמת אפיקורס, וזה פירוש המשנה, בעיקבתא דמשיחא חוצפה יסגי, היינו שיהיו הרבה מחוצפים שיבזו את הרב שנכנס בו אפיקורסות.

הרה"ק מקאצק והרה"ק מלעכוויטש זי"ע

אפילו רבי'ס יהיו צריכים רחמים שלא יפלו למינות – זהו חבלי משיח שיצמח אצל כל צד מינות

בספר

אמת ואמונה דף ו' ע"ב שנדפס בשנת תרס"ח בפעירטקוב בהסכמת הגאון ר' חיים מבריסק זי"ע, כתוב שם בזה הלשון, ואם רצונך לדעת מנא אמינא לה שבעיקבתא דמשיחא שדא תיכלא בכולא בענין האמונה ר"ל, הנה מלבד מה שהגידו רבותינו ז"ל חדשים גם ישנים בספריהם הקדושים, שעיקר הבירור בכלל יהא באמונה, יש לי בקבלה מה ששמעתי באזני מראש כל בני הגולה אדמו"ר מסאכטשוב שליט"א (זצ"ל) בשם חותנו מקאצק זצוקללה"ה זי"ע שבעיקבתא דמשיחא וועלין דארפין אפילו וויסע זשיפעציס רחמים נישט אוועק צופאלן אין מינות, גם שמעתי מהרב הצדיק וכו' ר' משה מקאברין זצוק"ל שאמר בשם הרה"ק מלעכוויטש ז"ל, כי זה ענין חבלי משיח, סי וועט זיך ווידמען אין יעדערין א צד מינות, רחמנא ליצלן.

הרה"ק ר' בונם מפרשיסחא זי"ע

אפילו הצדיקים יהיו נבוכים באמונת המשיח מרוב ההסתר

ס"א)

כתב לי מחותני הגאון החסיד אבד",ק סעאראצק שי' סיפר לו הרה"ק ר' שמעיה שלמה ז"ל בשם אביו הקדוש ר' יעקב ארי' מרדזימין (תלמיד הרה"ק מהר"י מווארקי) ששמע מהרבי ר' בונם שקודם ביאת המשיח יהיה הסתר גדול כל כך עד שלא יבינו גם הצדיקים שהולכים בבגדי לבן, היכן ואמתי, ויהיה נבוכים גם כן באמונת המשיח. (שמחת ישראל, מאמרי שמחה)

דברים הנ"ל בשינוי קצת

ס"א)

כתב בספר גאולת הארץ (דף ו') שמעתי מהרב הצדיק מראדזמין זי"ע ששמע מפי רבו הרה"ק מו"ה ר' שמחה בונם מפרשיסחא זצ"ל, שקודם ביאת המשיח אף הצדיקים המפורסמים יהיה נבוכים חס ושלום באמונת ביאת המשיח, מרוב ההסתר שיהיה אז בעניני הטבע, ואין זה מהנמנע אחרי שני אלפים שנה לערך מחורבן הבית וכו' ע"ש. ועיין לעיל אות ס"א. (שם).

הרה"ק הרי"מ מגור

אם יהיו מנהיגים לפני הגאולה שינטו מדרך השי"ת לפי פשוט, לא ישמעו להם

ד)

בסוף ספר חידושי הרי"ם על מס' גיטין והלכות קידושין אשר נדפס בווארשא בשנת תרל"ו כתב שם בהשמטות לפרשת שלח, וזה לשון קדשו: כתיב בפרשת ציצית לתקן חטא המרגלים ולא תתורו פירוש רש"י לבא ועינא שני מרגלים, והיה חטא שהגם שהעשרה נשיאים עיני העדה אמרו כן, היה ראוי לבני ישראל שלא תתורו אחריהם, והוא ללמד לכללות ישראל שהגם שיהיו נביאי שקר או מנהיגים כירעבם ושאר גדולים, ויראו שנוטים מדרך השי"ת לפי פשוט, לא ישמעו להם כלל, ואפשר יהיה עוד נסיונות כאלו קודם הגאולה, עד כאן לשונו הקדוש. (וכ"כ בספר הזכות פרשת שלח להנ"ל).

אפילו לבושי בגדי לבנים יקשה עליהם האמונה

קודם

ביאת משיחנו יהיה אז רחמנא ליצלן צרות גדולות ונוראות, ומפני זה אז אפילו אנשי צורה בבגדי לבנים (בל"א וייסע זאפיצעס הוא מלבוש הצדיקים אז) יקשה עליהם מלאחוז (בל"א אונציהאלטין) בשמע ישראל, וכמ"ש שישאר כי אם אחד בעיר ושנים במשפחה (ואחרי זה הכה באצבע צרדה שלו ואמר:) לא כן הוא אלא אחד בעיר יציל על כל העיר ושנים במשפחה יציל כל המשפחה. (חידושי הרי"ם גלות וגאולה).

הגר"א זי"ע

עוון הדור של עיקבתא דמשיחא יהיה שיעמידו דיינים ופרנסים שאינם נוהגים – יתגבר החוצפה אף בזקנים וגדולי הדור – יתחייבו כליה בעוון החנופה – אך הקדוש ברוך הוא ירחם עליהם כי לא עשו רק מחמת יראה מבעלי אגרופין

בחצר

גנת ביתן המלך. שאלו תלמידיו את רבי שמעון בן יוחאי וכו', עד והיינו דכתיב וכו', ענינו כי הכלייה דמגילה זו מרמז על גמר הכליה שבעקבות משיחא כמו שכתוב ובעת ההיא יעמוד מיכאל השר הגדול כמו שכתוב בחלק ל"ח עיין שם.

ושאלו

מפני מה נתחייבו וכו' שבאותו הדור וכו' אמר להם אמרו אתם, שקשה לכם דווקא שבאותו הדור הא בלאו הכי לא קשיא לכם על חיוב הכליה אם כן אמרו אתם, א"ל מפני שנהנו מסעדתו של אותו הרשע, מתאוותיו של יצר הרע וממשתיו, אבל זה קשה לנו הלא רבים שתו מזה מכמה שנים מימות עולם ומה חטאו אותו הדור יותר, וא"ל כי זה בלאו הכי אי אפשר לומר דאם כן אותם שהלכו אחר המשתה יהרגו, וזהו אמרו אם כן שבשושן יהרוגו וכו', א"ל אמור אתה א"ל מפני שהשתחוו לצלם, והענין כי בעיקבות משיחא חוצפא יסגי (סוף סוטה) ונערים ילבינו פני זקנים וזקנים יעמדו מפני נערים, וזהו כוונתם שאמרו (חגיגה י"ד) י"ח חללות של ישעיה ולא נתקררה דעתו וכו', וזה קשה להולמו וכי סלקא דעתך שישעיה שונא לישראל היה, אלא דכל דוחקין דעבדין לישראל בגלותא מקרב פורקנא כמ"ש אגרא דכלה דוחקא, ולכך כל הקללות הן לטובתן לקרב הגאולה ואף על פי כן לא נתקררה דעתו עד שאמר ירהבו נער בזקן, שאז וודאי אתי משיחא דבעקבות משיחא חוצפא יסגי, והענין של החוצפא ההיא כי מעמידין דיין ופרנס שאינו הגון, ואמרו (סנהדרין ז') כל המעמיד דיין שאינו הגון כאילו נוטע אשירה וכו', ובירושלמי קראם אלהי כסף ואלהי זהב (עיין שם במהרש"א) ולכך נערים פני זקנים ילבינו, אבל זקנים יעמדו מפני נערים מי הכריחן לכך, אלא שגברה החוצפא והוא אף בזקנים ובכולם גם בגדולי הדור, ואמרו (סוטה מ"א) בשעה שהחניפו לאגריפס המלך נתחייבו שונאיהם של ישראל שבאותו הדור כליה, ולפיכך נתחייבו ישראל שבאותו הדור דווקא. א"ל וכי משוא פנים יש בדבר, בשלמא על סעודתו לא מצינו בפירוש שנתחייבו כליה אבל עבודה זרה קשה, א"ל הם לא עשו אלא לפנים מחמת יראה שהם בעלי אגרופין על פי פקודת השרים מעובדי כוכבים כמ"ש בירושלמי, אף הקדוש ברוך הוא לא עשה אלא לפנים. (פירוש הגר"א ע"ד הרמז מגילת אסתר א').

החתם סופר זי"ע

בעקבתא דמשיחא יעמדו מנהיגים לישראל בעלי זרוע מהערב רב – אם כן יהיו המנהיגים חס ושלום אז… שלא יזכר שם ישראל עוד ח"ו – אך קיום היהדות יהיה, שלא יגורו מפניהם אם יאמרו נגד התורה וקבלת האבות

מובא

בספר לב העברי חלק א' דף ל"ג ע"ב, וזה לשונו: בעשרה מאמרות דורש מאמר מתניתין דסוף סוטה, בעיקבתא דמשיחא אז רק היראים אשר יהיה להם אומץ דקדושה לא ישאו פני גדול, ולא יגורו מפני איש אלא יעמדו בתוקף עוז על אמונתם עד ביאת הגואל, וכעין זה שמעתי מעשה הנעשה אצל רבינו זצ"ל, (מובא דבריו בספר חוט המשולש דף מ"ב קצת בשינוי לשון).

פעם

אחת היה רבינו (החתם סופר) זצ"ל בקיץ מקום סמוך לקהילתנו פרעשבורג לשאוב אויר צח, ותמיד דר במדור בית נכרי, פעם אירע שהיה משנה דירתו והלך לגור אצל בן ברית איש נכבד וירא אלוקים אבל היה עם הארץ גדול, ולא עברו ימים, עד ששמע רבינו שהבעל האכסניא מדבר עליו מאוד, ושלח תיכף, לקראתו אם אמת הוא, וענה כי אמת הדבר ושאלו מה ראית ממני, והשיב שראיתי מאחורי הדלת את רבינו שישב לסעוד בצהרים בשבת קודש בלי קידוש, ואיזה יהודי אוכל בלא קידוש, והוא לא ידע כי כבר קידש אחת תפילת שחרית, ובלילה הרהר רבינו ז"ל על מה עשה לו ה', היא סיבה שלעת זקנותו יאמרו עליו בפומבי שהוא עבריין, ועלה בדעתו מפני שעבר על דברי חכמינו זכרונם לברכה עם הארץ חסיד אסור לדור בשכנותו, ועדיין לא נתיישב בדעתו, כי אמר הלא הייתי יודע מהגמרא הזאת, ולמה לא נתן ה' בדעתי האי גמרא, ולא הייתי משנה דירתי, שוב אמר נתת שמחה בלבי ה' על זה הייתי מצטער כל ימי הלא יעמדו על ישראל טרם ביאת הגואל ב"ב רועים רעים בני ערב רב בעלי זרוע, כמבואר במתניתין ובזוהר הקדוש, והרהרתי שאם כן יהיו המנהיגים חס ושלום, ואז לא יזכר שם ישראל עוד בזמן ההוא, וזה הראה לי כמה גדול מה שאמרו חכמינו זכרונם לברכה במס' ביצה כ"ה, למה נתנה תורה לישראל, מפני שהם עזין, חזי אנן אני זקן ורב גדול וכמה תלמידי חכמים באים לקבל פני, אפילו הכי אמר האי בעל אכסניא עם הארץ כי אני עבריין חס ושלום, למה, מפני שהוא ראה מאבותיו שעושין קידוש בשבת קודש בצהרים, ואני לא עשיתי כן, אם כן לא אתייאש, ומובטח אני כי הנאמנים לה' לא ישאו פני איש, המעשה הזאת סיפר רבינו ז"ל כמה פעמים לתלמידיו אשר הם בחיים אתנו היום, עד כאן תוכן דברי הלב העברי. (עיין לקמן פרק י"ט אות ט"ז מאמר זה קצת באופן אחר).

אחד מזמני הגאולה היותר בטוחים כשישראל הם בתכלית השפלות שאין למטה ממנו, וזה על ידי שפלות המנהיגים, ועל ידי זה יביט פני משיחנו

כתיב

מגינינו ראה אלוקים והבט פני משיחך כי טוב יום בחצריך מאלף בחרתי הסתופף בבית אלוקי מדור באהלי רשע כי שמש ומגן ה' אלוקים חן וכבוד יתן ה' לא ימנע טוב להולכים בתמים, (תהלים פ"ד).

הנה

פסוק ראשון מגינינו ראה אלוקים וגו' יראה דנוגע עיקר להא דידן, כי השומע ישמע ויאמר בלבו זה נאה דורש ונאה מקיים כי משון כן נסעתי וברחתי מהעיר להגן עליהם מבחוץ, כמו שהם סוברים בעוונותינו הרבים שאני להם למגן, אבל לבבי לא כן ידמה כי ברחתי לנפשי הלא כתיב מי האיש הירא ורך הלבב, ואמרו חכמינו זכרונם לברכה (סוטה מ"ד ע"א) מעבירות שבידו ואפילו שח בין תפלה לתפלה חוזר עליה מעורכי המלחמה, אחיי ורעיי מי ישמע ולא יחוש הלא עבירות כאלה כהנה וכהנה עברו ראשי וכמשא כבד כבדו ממני, ואיך אשא ואסבול כל אלה- ועד כה דברנו בגאוני עולם צדיקים המגינים על דורם כחומה אשר היה נקיים וחף מפשעים, אבל לאזוב הקיר כמוני תחילו אחי, ואם עלי תשאו פניכם, אוי לאותה בושה אוי לדור שכך עלתה בימיו, שיהיה קהל גדול וחשוב מעם ה' נתונים בספק סכנה, ויהיה עיניהם נשואות לעני ואביון, אתה ה' הביטה וראה עמידתנו דלים וריקים הלוא אתה הלוא אתה ידעת לאיזה שיעור מהשפלות הגיעו בניך אם אלי ישאו עיניהם ויכרעו ברכם, והנה ידוע כי משיח צדקינו סובל מרעין בישין בעוונותינו יום יום, והקדוש ברוך הוא כמסתיר פניו ממנו עד עת קץ אז ירא ה' ויביט עליו הבטה לטובה, וכמ"ש רמב"ן גם כן בפסוק וירא אלוקים את בני ישראל וידע אלוקים עיין שם (שמות ב' כ"ה).

והנה

אחד מזמני הגאולה היותר בטוחים הוא בהיות ישראל בתכלית השפלות שאין למטה ממנו אזי על כרחך יביט פני משיחו למשו שמן משחת קודש, ובמה יודע איפה שפלת בני ישראל הוא בראות אלוקים את מגינם אשר יבטחו בו אזי יראה ה' כמה מהשיעור שפלות הגיעו שאין למטה ממנו, וזה שאמר קרא מגיננו ראה אלוקים אותו המגין שאנו חסים בצילו ועל ידי זה והבט פני משיחך הבטה לטובה ולשנת גאולה. (חתם סופר דרוש לח' תמוז תקס"ט).

gG

ספר

וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל

בו יבואר הסודות איך אפשר לזכות להגאולה השלימה[7]

יצא לאור בי"ג אדר תשע"ה

ועתה יוצא לאור מחדש עם הוספות חדשות עם הגילויים החדשים של הנער בן 15 מות קליני, עם מקורות ומראי מקומות

שאלות ותשובות:

שאלה א. למה כבודו נכנס בעובי הקורה וכותב על הנער בן 15 שעבר מוות קליני, הלא יש לנו מספיק אנשים עם מוות קליני, ומה חידש הנער הזה כאן?

ולמה כל כך נחוץ שכבודו העוסק בזוהר הקדוש יכנס לענין הזה?

שאלה ב. גם אשאל מכבודו הלא שמעתי מרב אחד שאומר שכבודו לא צודק, מה אתם לא מאמינים לרופא[8]? רופא שינים אומר להוציא שן לא תאמינו לו?

אתם לא מאמינים לנגר?

תשובה: חז"ל אמרו (ב"מ, חולין פד:): (ג) שם אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, מִי שֶׁהִנִּיחַ לוֹ אָבִיו מָעוֹת הַרְבֵּה, וְרוֹצֶה לְאַבְּדָן, יִלְבַּשׁ (בכלי) [בִּגְדֵי] פִשְׁתָּן, וְיִשְׁתַּמֵּשׁ בִּכְלֵי זְכוּכִית, וְיִשְׂכֹּר פּוֹעֲלִים וְאַל יֵשֵׁב עִמָּהֶם. יִלְבַּשׁ (בכלי) [בִּגְדֵי] פִשְׁתָּן – בְּכִתָּנָא רוּמִיָּתָא. וְיִשְׁתַּמֵּשׁ בִּכְלֵי זְכוּכִית – בְּזוּגִיתָא חִוַּרְתָּא. וְיִשְׂכֹּר פּוֹעֲלִים וְאַל יֵשֵׁב עִמָּהֶם – תַּרְגוּמָהּ [דף ל) [בְּתוֹרֵי, דְּנָפִישׁ פְּסֵידַיְיהוּ. האם צריכים על פי חז"ל להאמין לנגר?

שאלה: למה לא תאמינו למומחה הזה שאומר שהכל שקר?

תשובה: יש הרבה מומחים שאומרים שהכל אמת.

 

שאלה: הילד אמר שגוג ומגוג התחיל בכ"ז באלול. וזה לא נכון?

תשובה: פרסמו בעיתונות שאז התחילה המלחמה, שאז הספינות של רוסיה נכנסו לסוריה.

שאלה: למה כבודו אומר שכל הצרות באים עבור מאכלות אסורות?

תשובה: כתוב במגילת אסתר שהגזירה היתה בגלל מאכלות אסורות, שאכלו מסעודתו של אותו רשע, וכעת רואים שבעוון מאכלות אסורות התחילה תכנית המלחמה של אובמה ואירן נגד ארץ ישראל בי"ג ניסן

כי הכל תלוי במאכלות אסורות, מזה בא המיתה לעולם – מלחמת העולם הראשונה והשניה והשלישית בא מזה

ראה באריכות בספר הבד"ץ והסכינים – אל תגידו לא ידענו אל תגידו לא יכולנו!!!

הסוד של מלחמת גוג ומגוג אובאמה בי"ג אדר

פצצת אטום – חשבון מדויק

למה נגזרה הגזירה הזאת בזה היום?

הקדמה

סודות המגילה הנוגעים להיום:

במגילת אסתר (פרק ג' ז'): בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן הוּא חֹדֶשׁ נִיסָן בִּשְׁנַת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הִפִּיל פּוּר הוּא הַגּוֹרָל לִפְנֵי הָמָן מִיּוֹם לְיוֹם וּמֵחֹדֶשׁ לְחֹדֶשׁ שְׁנֵים עָשָׂר הוּא חֹדֶשׁ אֲדָר: (ח) וַיֹּאמֶר הָמָן לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ יֶשְׁנוֹ עַם אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים בְּכֹל מְדִינוֹת מַלְכוּתֶךָ וְדָתֵיהֶם שֹׁנוֹת מִכָּל עָם וְאֶת דָּתֵי הַמֶּלֶךְ אֵינָם עֹשִׂים וְלַמֶּלֶךְ אֵין שׁוֶֹה לְהַנִּיחָם: (ט) אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב יִכָּתֵב לְאַבְּדָם וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים כִּכַּר כֶּסֶף אֶשְׁקוֹל עַל יְדֵי עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה לְהָבִיא אֶל גִּנְזֵי הַמֶּלֶךְ: (י) וַיָּסַר הַמֶּלֶךְ אֶת טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ וַיִּתְּנָהּ לְהָמָן בֶּן הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי צֹרֵר הַיְּהוּדִים: (יא) וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לְהָמָן הַכֶּסֶף נָתוּן לָךְ וְהָעָם לַעֲשׂוֹת בּוֹ כַּטּוֹב בְּעֵינֶיךָ: (יב) וַיִּקָּרְאוּ סֹפְרֵי הַמֶּלֶךְ בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בִּשְׁלוֹשָׁה עָשָׂר יוֹם בּוֹ (מגילה שם).

באותו היום בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בִּשְׁלוֹשָׁה עָשָׂר יוֹם בּוֹ אחרי 2276 שנה, גוזרים הגלגולים של המן הגזירות להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים ח"ו.

המלך פרעה – פרס – והמן מתגלגלים באובמא – ונשיא אירן אחמדינג'אד

אִיתָא בְּמִדְרָשׁ תַּנְחוּמָא (פָּרָשַׁת בְּחֻקּוֹתַי סִימָן ג): "רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר אִם אֵין עוֹשִׂין תְּשׁוּבָה מֵעַצְמָן, הַקָּבָּ"ה מַעֲמִיד עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ רַע[9], שֶׁגְּזֵרוֹתָיו קָשׁוֹת כְּהָמָן[10], וּמִשְׁתַּעְבֵּד בָּהֶן, וּמִתּוֹךְ כָּךְ עוֹשִׂין תְּשׁוּבָה, שֶׁנֶּאֱמַר (יְשַׁעְיָהוּ נט): "כִּי יָבֹא כְּנָהָר צַר רוּחַ ה' נוֹסְסָה בּוֹ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל" ע"כ.

וּבְּדוֹרֵינוּ אָנוּ הֶעֱמִיד לָנוּ הַקָּבָּ"ה אֶת מֶלֶךְ פָּרַס – 'אִירַאן', יִמַּח שְׁמוֹ וְשֵׁם זַרְעוֹ וְרוֹצֶה לְכַלּוֹתֵינוּ. [וּשְׁמוֹ "הָמָן"[11] כָּךְ אָמַר לְבַד שֶׁהוּא נֶכְדּוֹ – וְגַם שְׁמוֹ בְּפַּרְסִית כָּךְ] עַל כֵּן צְרִיכִים אֲנַחְנוּ לְהִתְחַזֵּק בְּיוֹתֵר בְּעִנְיַן הַכַּשְׁרוּת, וּלְהִזָּהֵר מִמַּאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת בְּכָל צַד שֶׁהוּא.

היום שגזר את הגזירה החדשה, הוא:

[12] Thu, 2 April 2015 = 13th of Nisan, 5775 – י״ג בְּנִיסָן תשע״ה

וַיִּכָּתֵב כְּכָל אֲשֶׁר צִוָּה הָמָן אֶל אֲחַשְׁדַּרְפְּנֵי הַמֶּלֶךְ וְאֶל הַפַּחוֹת אֲשֶׁר עַל מְדִינָה וּמְדִינָה וְאֶל שָׂרֵי עַם וָעָם מְדִינָה וּמְדִינָה כִּכְתָבָהּ וְעַם וָעָם כִּלְשׁוֹנוֹ בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרשׁ נִכְתָּב וְנֶחְתָּם בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ:

(יג) וְנִשְׁלוֹחַ סְפָרִים בְּיַד הָרָצִים אֶל כָּל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים מִנַּעַר וְעַד זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד בִּשְׁלוֹשָׁה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ שְׁנֵים עָשָׂר הוּא חֹדֶשׁ אֲדָר וּשְׁלָלָם לָבוֹז:

(יג) וְכָל זֶה אֵינֶנּוּ שׁוֶֹה לִי[13] בְּכָל עֵת אֲשֶׁר אֲנִי רֹאֶה אֶת מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי יוֹשֵׁב בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ:

אתמול גנרל איראני בחוצפה הכריז, ואני מצטט: "השמדתה של ישראל היא לא ענין של משא ומתן עם ארצות הברית".

אחרי שהם הסכימו וחתמו על הגזירה שנותנים להם את המסלול לבנות הנשק הגרעיני, ומשחררים להם ביליוני דולרים שיוכלו לקנות פצצות שהם רק רוצים, מה קורא?

הקב"ה לוקח שלושה רבנים צדיקים לקרבנות, שנפטרו מייד לאחר עסקת איראן:

הגה"צ הרב וואזנר זצ"ל

הגה"צ הרב גריינימן זצ"ל

הגה"צ הרב יהודה טרגר זצ"ל – ה' בכסלו תרצ"ד, 23  בנובמבר 1933 – כ"ד בניסן תשע"ה, 13 באפריל 2015) היה רב וראש ישיבה ישראלי–בלגי. ראש ישיבת "עץ חיים"בווילרייק, ליד אנטוורפן שבבלגיה, חתנו של הרב שלמה זלמן אוירבך.

מאיפה נובע גזירת השמדה לעם ישראל בפורים לפני 2276 שנה?

תשובה שאכלו מסעודתו של אותו רשע!!!

בשפתי כהן (במדבר כ"ב כ"ז) פעם שנית במשעול הכרמים, העלים ממנו חורבן בית שני שנאמר בו (שיר השירים ב', ט"ו) אחזו לנו שועלים, כמו שדרשו חז"ל על בית שני (מכות כ"ד ע"ב), גדר מזה וגדר מזה, רומים ויונים מחוץ, ופריצים מבפנים, כמו שכתב בן גוריון, גבל ועמון מכאן פלשת עם יושבי צור מכאן. פעם שלישית במקום צר, מכירתו של אחשורוש להמן הרשע איש צר ואויב, שנמכרו לפי שנהנו מסעודתו של אותו רשע ואכלו מאכלות אסורות, ושתו יין נסך, ובעלו נשים נכריות, שנאמר (אסתר א', ח') לעשות כרצון איש ואיש, [ראה מדרש רבה אסתר פרשה ז' פסקא יג – אמר המן לאחשורוש אלהיהם של אלו שונא זמה העמיד להם זונות ועשה להם משתה וגזור עליהם שיבואו כולם ויאכלו וישתו ויעשו כרצונם, שנאמר לעשות כרצון איש ואיש כיון שראה מרדכי כך עמד והכריז עליהם ואמר להם, לא תלכו לאכול בסעודתו של אחשורוש שלא הזמין אתכם כי אם ללמד עליכם קטיגוריא כדי שיהא פתחון פה עם מדת הדין לקטרג עליכם לפני הקב"ה ולא שמעו לדברי מרדכי, והלכו כולם לבית המשתה, א"ר ישמעאל שמונה עשר אלף וחמש מאות הלכו לבית המשתה ואכלו ושתו ונשתכרו ונתקלקלו] מלבד מה שעשו שהשתחוו לצלם נבוכדנצר, ולא היה בהם כי אם איש יהודי, [זה מרדכי כמבואר במסכת מגילה למה נקרא יהודי שהאכילה את אסתר זרעונים] לזה היה מקום צר, לולא רחמיו יתברך שאחרי נמכר גאולה תהיה לו, לזה הוצרך המלאך לסתום עיניו שלא יראה שום קלקול מאלו שלא ימצא מקום לחול בו קללה, לפי שהיה רואה ומביט למרחוק, שהרי התנבא לזמן מלך משיחנו, כמו שאמר אראנו ולא עתה וגו' דרך כוכב מיעקב וגו' והיה אדום ירשה וגו' וירד מיעקב והאביד וגו', עכ"ל הש"ך.

מה המקור בתורה על זה?

ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו מות תמות (בראשית ב, יז) המן העץ (ג, יא)

אָמְרוּ חֲזַ"ל בְּמַסֶּכֶת חֻלִּין (דַּף קלט ב'): מֹשֶׁה מִן הַתּוֹרָה מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר: "בְּשַׁגָּם[14] הוּא בָּשָׂר", הָמָן מִן הַתּוֹרָה מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר: "הֲמִן הָעֵץ", אֶסְתֵּר מִן הַתּוֹרָה מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר", מָרְדְּכַי מִן הַתּוֹרָה מִנַּיִן דִּכְתִיב: "מָר דְּרוֹר" וּמְתַרְגְּמִינָן "מֵירָא דַּכְיָא[15]". – וּבְרַשִׁ"י פֵּרֵשׁ: בְּשַׁגַּם הוּא – בְּשַׁגַּם בְּגִימַטְרִיָּא כְּמוֹ מֹשֶׁה, וּכְתִיב שָׁם, וְהָיוּ יָמָיו מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה, וְכָךְ הָיוּ יְמֵי חַיֵּי מֹשֶׁה, כְּלוֹמַר עָתִיד לָבֹא בְּשַׁגַּם מֹשֶׁה, מִן הַנּוֹלָדִים וְכֵן יָמָיו: מִנַּיִן – לְמַעֲשֵׂה הָמָן: הֲמִן הָעֵץ – יִתְלֶה עַל הָעֵץ: לְמַעֲשֵׂה אֶסְתֵּר – הַסְתֵּר אַסְתִּיר, בִּימֵי אֶסְתֵּר יִהְיֶה הַסְתֵּר פָּנִים וּמְצָאוּהוּ צָרוֹת רַבּוֹת וְרָעוֹת: מִנַּיִן – לִגְדֻלַּת מָרְדְּכַי: מָר דְּרוֹר – וּקָרִי לֵיהּ רֹאשׁ לִבְשָׂמִים לַצַּדִּיקִים וְאַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה: [שֶׁהַצַּדִּיקִים נִקְרָאוּ בְּשָׂמִים וַהֲדַסִּים].

וּבְּסֵפֶר אִמְרֵי שַי, הֵבִיא אֶת דִּבְרֵי חֲזַ"ל הַשּׁוֹאֲלִים: הָמָן מִן הַתּוֹרָה מִנַּיִן? הֵיכָן מְרוּמָז בְּכָל הַתּוֹרָה הָעִנְיָן שֶׁל הָמָן? וְעַל כָּךְ הֵשִׁיבוּ שֶׁהוּא מְרוּמָז בְּפָסוּק "הֲמִן הָעֵץ אֲשֶׁר צִוְוִיתִיךָ לְבִלְתִּי אֱכֹל מִמֶּנּוּ אָכַלְתָּ". וְשׁוֹאֵל: מַה הַשַיְיכוּת שֶׁל הַפָּסוּק בְּפָרָשַׁת בְּרֵאשִׁית לְעִנְיָן שֶׁל הָמָן?. – וּמְבָאֵר: רוֹאִים לִפְעָמִים אֵיךְ שֶׁיְּהוּדִי מְאַבֵּד אֶת צֶלֶם הַאֶלוֹקוּת שֶׁלּוֹ, הוּא נִהְיָה מוּשְׁחָת עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁהוּא מוּכָן לְהַכְחִיד אֶת אֶחָיו, וּמֵהֵיכָן נוֹבֵעַ הַשְׁחָתָה כָּזוֹ אֵצֶל יְהוּדִי? זֶה קּוֹרֶה מִכָּךְ שֶּׁאֵין אוֹכְלִים כָּשֵׁר, שֶׁהוּא מְטַמְטֵם אֶת הַלֵּב, כְּפִי שֶׁהָרַמְבַּ"ם כּוֹתֵב שֶׁהָאוֹכֵל נִהְיָה דָּם, וְהַדָּם זוֹרֵם לַלֵּב וּמִטַּמְטֵם אוֹתוֹ עַד שֶׁהוּא הוֹפֵךְ אוֹתוֹ ל"הָמָּן" יְהוּדִי, כִּי הוּא אָכַל דָּבָר ש"צִוִּיתִיךָ לְבִלְתִּי אֱכֹל מִמֶּנּוּ", ע"כ. וְזֶה הָיָה עֲצַת הָמָן לְהַכְשִׁילָם בְּמַאֲכָלוֹת כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לִשְׁלוֹט עֲלֵיהֶם ח"ו, כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל שֶׁכָּל הַסְּעוּדוֹת הָיְיתָה בָּשָׂר בְּחָלָב וּגְבִינָה עִם בָּשָׂר[16] (וְזֶהוּ פַּתְבַג הַמֶּלֶךְ, ב"ג רָאשֵׁי תֵּבוֹת בָ'שָׂר גְ'בִינָה), כְּדֵי לִהְיוֹת שֻׁלְחָנוֹ שֻׁלְחָן הַמֶּלֶךְ רֶמֶז לְשֻׁלְחָן שַׂר הַטָּמֵא שֶׁל הַסִּטְרָא אַחֲרָא, לְהַאַחִיזוֹ לְמַעְלָה בְּסוֹד גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ[17], כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ הַזוֹהַר לְמַעְלָה וְלִגְרֹם אֲחִיזָה לַחִיצוֹנִים וּלְהַחְרִיב אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְלָזֶה מֻכְרָחִים לְתַקֵּן אֶת עִנְיַן הַמַּאֲכָלוֹת כְּדֵי לִזְכּוֹת לְבִנְיָן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בב"א. [כַּמְבֹאָר בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ פָּרָשַׁת מִשְׁפָּטִים (דַּף קכ"ה ע"א וע"ב). – רוֹאִים מִכָּאן שֶׁלֶּאֱכוֹל אוֹכֵל שֶׁאֵינוֹ כָּשֵׁר גּוֹרֵם לְרָעָה[18] הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר. – וְלָכֵן אוֹמְרִים אָרוּר הָמָן אֲשֶׁר בִּקֵּשׁ לְאַבְּדִי כִי הוּא הֶאֱכִיל אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמַאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת, וְעַל יְדֵי כָּךְ הָיָה לוֹ אֶת הַכֹּחַ לִגְזוֹר עַל הַיְהוּדִים גְזֵירוֹת קָשׁוֹת (מְגִלָּה י"ב).

לֵךְ כְּנוֹס אֶת כָּל הַיְהוּדִים וְאַל תֹאכְלוּ וְאַל תִּשְׁתּוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים

וְכָתוּב בַּבַּ"ח (או"ח סי' תר"ע) וזל"ק, בְּפּוּרִים הָיְתָה עִיקַר הַגְזֵירָה לְפִי שֶׁנֶּהֱנוּ מִסְּעוּדָתוֹ, עַל כֵּן נִגְזַר עֲלֵיהֶם לַהֲרוֹג וּלְאַבֵּד אֶת הַגּוּפִים שֶׁנֶּהֱנוּ מֵאֲכִילָה וּשְׁתִיָה שֶׁל אִיסוּר וְשִׂמְחָה וּמִשְׁתֵּה שֶׁל אִיסוּר[19], וּכְשֶׁעָשׂוּ תְּשׁוּבָה עִינּוּ נַפְשׁוֹתָם כְּמוֹ שֶׁאָמְרָה אֶסְתֵּר: "לֵךְ כְּנוֹס אֶת כָּל הַיְהוּדִים וְאַל תֹאכְלוּ וְאַל תִשְׁתּוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים". לְפִיכָךְ קְבָעוּם לְמִשְׁתֵּה וְיוֹם טוֹב לִזְכּוֹר אֶת עִיקַר הַנֵּס. וְלָכֵן אוֹמְרִים בָּרוּךְ מָרְדְּכַי הַיְּהוּדִי כִּי בִּזְכוּתוֹ הַיְהוּדִים נִצְּלוּ מִגְזֵירָתוֹ שֶׁל הָמָן, שֶׁהוּא נִזְהַר וְהִזְהִיר שֶׁיְּהוּדִים לֹא יִכָּשְׁלוּ בְּמַאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת, וְלָזֶה הוּא יָשַׁב בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ לִשְׁמוֹר שֶׁאֶסְתֵּר לֹא תֹאכַל אֹכֶל שֶׁאֵינוֹ כָּשֵׁר. וְאָמְרוּ חֲזַ"ל שֶׁאָכְלָה רַק זֵרְעוֹנִים, כְּדֵי לְהִזָּהֵר בְּמַאֲכָלוֹת. וְרַק בִּזְכוּת זֶה שֶׁשָּׁמְרוּ מִמַּאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת – נִיצְלוּ הַיְהוּדִים, וְלָכֵן קָרְאוּ לָהֶם "יְהוּדִי", שֶׁשּׁוּם אוֹכֵל שֶׁאֵינוֹ כָּשֵׁר לֹא נִכְנַס לְפִיהֶם.

הבעל התניא מסר נפשו לא לאכול אכילת איסור

הבאנו לעיל ד-נחש בגימטריא משיח – 358. ונראה לבאר בזה, דכמו שהנחש נפל מאיגרא רמה לבירא עמיקתא שיושב בבורות 'והבור מלא נחשים ועקרבים', כמו כן האוכל מאכל איסור יורד לבירא עמיקתא. והאיסור הראשון בעולם היה מאכל איסור, שהנחש הסית לאדם וחוה, וזה היה הנסיון הראשון וזה יהיה הנסיון האחרון, ומשום שהנחש בגימטריא משיח, על כן השטן עומד בתקפו להאכיל את בני ישראל במאכלות אסורות, ועל ידי זה שנזהר להיכשל בהם, נזכה לביאת בן ינון[20]. ובגלל זה מסר בעל התניא נפשו על זה[21].

וכשהייתי לנחם את כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע, כשישב באבילות על אשתו הרבנית הצדיקת מרת חי' מושקא ע"ה, שאלתי את האדמו"ר, למה מסר נפשו אדמו"ר הזקן על אכילת פת פלטר[22] שמובא בשו"ע (או"ח סימן תר"ג ס"א) שמותר לאכול כל השנה פת פלטר ורק בעשרת ימי תשובה צריך להחמיר בזה?.

הדו-שיח נדפס בספר "תורת מנחם – מנחם ציון" וזה הלשון שם:

יום השביעי דה"שבעה" – יום ג' כ"ח שבט

להרה"ג שלום יהודה גרוס שליט"א – גאב"ד האלמין

הגרש"י גרוס שליט"א: שמעתי שכאשר אדמו"ר הזקן היה במאסר, מסר נפשו על אכילת פת פלטר, באמרו – במענה לשאלה היתכן לאבד נפשו על דבר שיש למצוא לו היתר ע"פ הלכה [ורק בעשי"ת יש להזהר ולהקפיד יותר כו'][23], הרי, המאבד עצמו אין לו חלק לעוה"ב[24] – שמוטב לו לאבד עוה"ב מאשר לאכול דבר שאינו כשר בתכלית!

כ"ק אדמו"ר שליט"א: כללות ענין המיתה בעולם [שבגלל זה ישנו הענין דניחום אבלים] הוא כתוצאה מאכילת דבר בלתי-רצוי – עץ הדעת, כמו שכתוב[25] "כי ביום אכלך ממנו גו'", שעי"ז נקנסה מיתה על האדם על כל הדורות.

ולפלא, שמהחידושים דלעתיד לבוא הוא היתר דבר שאסור באכילה – כמארז"ל[26] שעתיד חזיר להטהר, עתיד הקב"ה להחזירו לישראל. ומעין זה מצינו גם בכיבוש הארץ – שהותר להם אפילו קדלי דחזירי[27].

אמנם, ענין זה אינו אלא באופן היוצא מן הכלל, מצד פקוח נפש [בכיבוש הארץ], או כשיבוא הזמן ש"עתיד הקב"ה להחזירו". אבל העבודה ע"ד הרגיל, שזוהי ההכנה לזמן ש"עתיד הקב"ה להחזירו", היא – דוקא ע"י שלילת מאכל בלתי-רצוי, שלילת עץ הדעת.

ויש להוסיף ולהעיר על פלא נוסף – שכל האיסור דעץ הדעת לא היה אלא למשך ג' שעות בלבד, "ואילו המתין ג' שעות עד שבת היה כל פריו קודש הילולים לה'"[28] (ע"ד הענין ד"שלש שנים יהיה לכם ערלים"[29]), שהיה זוכה לקדש על יין מעץ הדעת ש"גפן היה"[30].

ויה"ר שנזכה בקרוב ממש ל"יום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים"[31], שאז יקדשו על יין המשומר, ויאכלו הסעודה דלויתן ושור הבר.

היצה"ר יושב על כסא של ג' רגלים

בספר הקדוש תורת משה להחת"ס (סוף פ' קדושים) ביאר דברי חז"ל, מ"ד 'במדרש לעתיד לבוא הקב"ה נוטל ס"ת בזרועו ואומר מי שקיים מה שכתוב בזה יבוא ויטול שכרו, מיד באים אומות העולם ואומר הקב"ה מי שלא אכל נבילות וטריפות יקבל שכרו, והוא תמוה.

וי"ל הלא הרבה ורוב מצות ובפרט שבין אדם לחבירו שכליות המה, וגם אומות העולם מקיימים אותם, כגון כיבוד אב ואם ושאר מצוות שבים אדם לחבירו, ועל זה לא יקבל שכר, רק אם עושה מצוות אלו רק למען שמו ית' כאשר צוה הקב"ה. ואיתא שרוב אפיקורסות רחמנא ליצלן מתנוצץ באדם ע"י אכילת נבילות וטריפות, ויען שאומות העולם אוכלים כזה, ממילא מובן כי מצותיהם שמקיימים הם רק יען ששכל שלהם מחייב אותם, ובזה אין להם שכר, ומובן המדרש הנ"ל, וזה תשובתו ית' לאומות העולם והבן, עכת"ד ז"ל.

ובשו"ת דברי חיים (יו"ד ח"א סי' ו') וז"ל: "ועיני ראו כמה יראי השם לומדי תורה שהיו אצל צדיקים, ולאחר שנתחנכו באומנות הלזו נהפכו לאיש אחר, אשר אם לא ראיתי בעיני לא האמנתי" עכ"ל.

וד"ת עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר, וכבר גילה לן מרן רשכבה"ג בעל חתם-סופר זצ"ל פתרון הדברים שקיבל כן מגדול אחד, וכתב בשו"ת חתם-סופר (או"ח סי' ר"ה) "כי המלך זקן וכסיל יושב על כסא של ג' רגלים חזנים שוחטים וסופרים". וכן כתב בתולדות יעקב יוסף (פ' נשא ד"ה והעולה): וכונת המלך הכסיל ידוע, שהלא מאכלות אסורות מטמטם הלב והמוח ומכניס מחשבת מינות וכפירה ואפיקורסות, וכמ"ש הרמב"ם באגרת הידוע מובא בדגל מחנה אפרים (פ' עקב) משמו, (ועיין בפרי חדש ובברכי יוסף ביו"ד סי' פ"א).

מעשה נורא מהרמב"ם אודות אנשי מדינה אחת שכפרו בתחיית המתים מן התורה מפני שנטמטמו במאכלות אסורות

ובא וראה מה שכתב הרמב"ם ז"ל, הובא בספר הק' צפנח פענח ובספר הק' דגל מחנה אפרים (פרשת עקב), ששמע מהבעל שם טוב זי"ע, שפעם אחת שאלו אנשי מדינה אחת[32] במכתב להרמב"ם ז"ל על תחיית המתים לומר להם מן התורה. ומה שדרשו חז"ל בגמרא מן הפסוקים, אמרו שיש לדורשם באופן אחר. ולא רצה להשיבם הוא בעצמו דבר, אך אמר לתלמידו ר' שמואל אבן תבון שהוא ישיבם.

וזה תוכן דבריו בקיצור על פי חכמת הטבע, כי מכל מיני מאכל ומשקה נעשה דם, ומהדם יורד אל הכבד, ומהכבד עולה הברירות אל הלב, ומהלב יורד המובחר והדק אל המוח, ושם שורה השכל וחיות של האדם. ומי ששומר עצמו ממאכלות המותרות והאסור והטמא, נעשו דמיו צלולין וטהורין, ויש לו לב טהור, והמוח והחיות שלו נעשה חיות טהורות להשיג אמיתית החיות שהיא אלקות של כל העולמות המחי' את כולם. ומי ששומר עצמו יותר, ומקדש את אכילתו עפ"י דרכי ד' ותורתו, נעשה מזה בנין אב, והוא השכל לכל רמ"ח איבריו ומתקדשים ומתטהרים.

וכן להיפוך ח"ו, נעשה בנין אב שֵׂכֶל עקור ומעופש בדעות זרות, וחיות שלו נעשה בחינת מת, והוא אבי אבות הטומאה וכו', ורמ"ח איבריו נטמאים וטמא טמא יקרא לכל דבר, ונעלם ממנו אמיתת החיות שהיא אלקות של כל העולמות, ונטמא ונופל לדעות זרות ואלהים אחרים, הם אלילים אלמים מתים וזבחי מתים יקראו להם.

לכן התנאים ואמוראים ובעלי המדות וחכמי המשנה הם שמרו נפשן שלא יתגאלו בפת בג המלך וביין משתיו (עי' ע"ז דף לו.; מדניאל א, ה), ולכן האירו שכלם והיה שורה עליהם רוח הקודש, לפרש כל מאמר סתום בדת התורה הקדושה, כי שרתה עליהם כח אלקי, אשר הוא ואורייתא כולא חד, ואור נשמתם ג"כ הוא חוט המשולש אשר לא ינתק לעולם ולעולמי עולמים.

אבל אנשים הללו בודאי טמאים ונטמאו דמם, ומשם לבם ומוח שלהם נטמטם במאכלות האסורות והטמאות, ולכך החיות שלהם נוטה למינות ואפיקורסות[33], ולא יכלו לקבל מתיקות נופת צוף דברי מאמרינו הבנוים עפ"י שכל אלקי עולם ומלך עליון. והואיל והעיזו פניהם ויצאו לחוץ, פתאום יבוא עליהם הכורת, וכרות יכרתו אותם וכל אשר להם. וכך עלתה להם, כי לא היו ימים מועטים עד אשר בא עליהם מלך גדול והרג אותם וביזז כל אשר להם, ע"כ תוכן דבריו.

וכל זה בא להם ע"י שאכלו נבילות וטריפות, חלב ודם, ונטמטם מוחם כל כך עד שאין רואים ומרגישים כלל עד שכפרו בביאת המשיח, כי הנחש בגימטריא משיח, והנחש הזה מסית ומדיח בכל עת ובכל שעה על מאכלות אסורות.

ומשום זה איתא, שהשוחט לחולה בשבת יעברו ב' לאווין ולא יתנו לו כזית נבילה שהוא רק לאו אחד, שע"י שיאכל מאכל איסור יכפור בביאת המשיח[34] כו', כמו שאדם כפר בהקב"ה ע"י שאכל מעץ הדעת, כמו שהבאתי במקום אחר מספר דרוש לציון (דרוש י"א דף מ"ב: ד"ה הנה) שחטא אדם הראשון היה בכפירה ברבש"ע, כי ניסת והודח מנחש לאמור והייתם כאלקים, ומשם הודחו כל הברואים לכפור ביחידו של עולם, עיין שם.

שאלה האם מותר לאכול בשר בהמה?

תשובה: נעתיק על קצה המזלג ממה שכתבנו בכמה ספרים בשם אבן מקיר תזעק והבאנו שישים ושבע רבנים שאוסרים את השחיטת בהמה באופן ששוחטים עם הפן, והיום ירדו אחורנית מאה פעמים ככה והכל בשר נבילה וטריפה חלב ודם, וכל רב כמה שהזקן שלו יותר גדול הוא גנב ומאכיל נבילות וטריפות יותר גדול, והמשחק נגמר עוד מעט הקב"ה ישחוט אותם אחת לאחת, כמו שכתוב בזוהר הקדוש, ומי שעשה תשובה ויפסיק לאכול יזכה לאכול מסעודתו של השור הבר ולויתן

הענין של חמשה הלכות שחיטה וסכין פגום נוגע לצער בעלי חיים, שאם הסכין פגום הבעלי חי מרגיש שקורע בבשר העוף והסימנים ברור לו מיתה יפה עם מעט צער [ראה ספרנו צער בעלי חיים חלקים א-ד באריכות]

מלבד החששות הנ"ל בשחיטה מלמטה למעלה יש חשש נוסף בהכלוב (הפען) שתשבר מפרקת הבהמה כשימתחו הראש למעלה קצת יתר על המדה. בארץ-ישראל לא משתמשים באופן זה. גם באנגלי' לא השתמשו באופן זה. בשעתו נסע הגר"ש בוימגרטן ז"ל לארה"ב ובדק בהמה שנשחטה באופן זה ומצא שנשברה מפרקתה. כמו כן בדקו בעוד כמה מקומות ומצאו שנשברה מפרקתה של הבהמה.

על ידי מתיחת הסימנים יותר מדאי הסימן נקרע מאליו לרחבו והשחיטה בצירוף הקרע

טז) באופנים הללו חוץ ממה שיש חשש שבירת המפרקת וחניקה, אפילו כשהבהמה לא ניזוקה כלל יש חשש עיקור סימנים כמבואר במנחת הזבח (כלל יט, סוף אות א) שעל ידי מתיחת הסימנים בעת השחיטה יותר מדאי הסימן נקרע לרחבו מאליו, ושחיטתו היא בצירוף הקריעה, וזה איסור תורה, שאמרה ושחט ולא וקרע.

אפילו כשהבהמה עומדת והראש קשור, כשמתחילים לשחוט הגוף מכביד ומושך הצוואר לצד הגוף

יז) גם כשהבהמה עומדת וראשה קשור, מיד שמתחילים לחתוך, הגוף מכביד ומושך הצוואר לצד הגוף, ויש בזה חשש עיקור ח"ו כדברי המנחת הזבח הנ"ל.

באופן זה יש גם חשש דרסה ושהי', כי מיד שמתחילים לשחוט כוח הבהמה מתרפה ושרירה נופלין ודוחקין הסכין

יח) גם דרסה גמורה וחשש שהיי' יש באופן זה, כי מיד שמתחילין לשחוט מתרפה כוח הבהמה ושרירה נופלין ומכבידין על הסכין.

גם חשש חלדה יש בזה כשעור הצוואר גדול, עב ורפה שנופל על הסכין

יט) אם הראש משוך לגובה והצוואר מתוח למעלה מאונך, יכול להיות חשש חלדה, כשעור הצוואר הוא גדול, עב ורפה יפול למטה על הסכין.

[1] ) וז"ל ההקדמה בספרי אבן מקיר תזעק – מה' מצעדי גבר כוננו ודרכו יחפץ.

לפני כמה שבועות, בחודש מנחם-אב תשנ"ה נסעתי לאוסטראַליע לאסוף כסף להכנסת כלה בשליחותו של אחד מצדיקי הדור, והבטיח לי שאצליח בדרכי. ומובא בליקוטי תורה להאריז"ל, שהנסיעות שנוסעים הם זה רק לדוגמא: לעושר שחושב שנוסע בשביל העסקים שלו, ועני שחושב שנוסע בשביל לקבץ מעות, והאמת היא, שנוסע בשביל תיקון נשמתו, כמבואר בספרי בעל שם טוב עה"ת על הפ' ויסע אברם הלוך ונסוע הנגבה.

כמו"כ נסעתי לשם להפגש עם הנדיב הידוע הרב החסיד מוה"ר יוסף יצחק הכהן גוטניק שליט"א, שם בבית מדרשו מצאתי את הרב ר' עמרם אדרעי עם עוד רב גדול, הרב משה נחשוני, העומד בראש מחלקת הכשרות של הרבנות הראשית בא"י, וסיפרו לי מה שעומד כעת על הפרק בענין שרוצים להביא לא"י הבשר ששוחטים שם באוסטראַליע, אבל הבעי' היא, שאחר השחיטה יורים בראש של הבהמה, ובאו לראות איך זה קורה וכו'. ודברתי אתם שעה וחצי, ובקשו ממני, שהם רוצים להפגש אתי בא"י (מפני שמהרו לנסוע לשדה התעופה לחזור לאה"ק), ולדבר אתם באריכות בעניני שחיטה העומדים על הפרק.

עוד ספרו לי אודות הלחץ הגדול שיש להם משני רבנים וקצבים ביחד מב' בתי שחיטה הגדולים וויינשטאק וחיימאביטש בחו"ל שרוצים להכניס הבשר טריפה שלהם שנשחט ע"י ה"פען באקס" ונאסר ע"י גדולי ישראל והרבנים הראשיים בא"י והרבנים בחו"ל, ואמרו לנו שאם לא נסכים להתיר להכניס הבשר הטרף שלהם, אז ננהג עם הרבנים [הציונים] בא"י, כמו שנוהגים היום שיורים באקדח בראש של הבהמה וכן הורגים אותם, כ"כ ננהג עם הרבנים שיורו עליהם "באקדח הערכאות" במדינת ישראל, ובהערכאות במדינת ישראל בוודאי יצליחו, כי בערכאות הצליחו ג"כ למכור החזיר בא"י וחזיר הוא רק לאו, ובוודאי שיסכימו להכניס נו"ט חלב ודם בהכשירם של רע-בני אמעריקא, ובפרט שיאמרו שנותנים להם הרבה כסף, וכו'.

והיות שהייתי כעת באה"ק, סדרו אסיפת רבנים בירושלים עיה"ק, ודברתי אתם, ודרשתי שם בעניני כשרות בכלל, ושחיטה ובדיקות וניקור בפרט.

כאשר דברתי עם הרבנים הנ"ל, תיארתי להם את המצב באמעריקע, איך שהרבנים משוחדים הם מסוחרי הבשר ובכלל מסוחרי מזון הנקרא "כשר", ומשלמים לרבנים אלו לכל הפחות מיליאן דאלאר בשנה, וכל שכן כשהם שותפים בחנות או בבית ייצור המזון, אז רווחם עולה פי כמה למעלה מזה.

הבטחתי להם שאכתוב כמה ספרים על הנושא הזה ואשלח להם, וכן היה!

צער בעלי חיים

ראיתי בספר הר צבי להגאון רצ"פ פראנק ז"ל (יו"ד, שחיטה, סימן יז) שנשאל מארגנטינא בחשון תר"פ, שאופן שחיטת השוורים הגדולים הוא: שכובשים ומותחים צוואר הבהמה על גבי קורה עגולה ורחבה כמלא צוואר וכל גופה נשאר תלוי באויר, וכך כשהיא תלויה בצווארה שוחטין אותה, אם השחיטה כשרה באופן זה.

קכב) בהכרח צריך לפרש כוונת השאלה, שהבהמה לא היתה תלויה רק בצווארה, שאם כן היתה נחנקת מיד, אלא שהיתה סמוכה מלמטה, שעמדה על דף או כעין שולחן כזה, או שתמכוה בחבלים על בטנה.

תיכף כשיתחיל לשחוט יקרעו ויעקרו שאר הסימנים על ידי כובדה לפני גמר השחיטה

קכג) הגאון ר' צבי פסח ז"ל השיב: שאסור לשחוט באופן כזה ושחיטה פסולה היא, דיש לחוש לעיקור סימנים, כי תיכף כשיתחיל לשחוט יקרעו ויעקרו שאר הסימנים מאליהם ע"י כובד הבהמה לפני גמר השחיטה. ע"ש שמביא דברי המנחת הזבח בקומץ סוף כלל י"ט, ודברי השמ"ח סי' כ"ד סעיף כ"ה שלא ימשך המסייע בחזקה שלא יבוא לידי עיקור. וכן שתיכף שיתחיל לשחוט הגרגרת נקרע השור מאליו ועכ"פ בודאי הוא דקריעה מצטרפת להשחיטה, ע"ש. ת"ל שזכינו לכוון לדבריו לעיל, אף שיש לדחוק ולחלק.

מי יכול לצמצם בדיוק מדת המתיחה,
בפרט שהמכוון הוא נכרי

קכד) בנדונינו, שהמלקחיים החשמליים מותחים הצוואר ללמעלה, אפשר שזה עוד גרוע מהנ"ל, כי מי יכול לצמצם בדיוק המדה המדויקת על ידי לחיצת הכפתור החשמלי, ועוד מכיון שהמכוון צריך להיות הנכרי הלוחץ על הכפתור, בודאי שאי אפשר לצמצם, וד"ל.

אל תאמינו להשוחטים האומרים שהיא שחיטה יפה – רעה היא בעיני אלקים ואדם

קלח) ראוי לגזור על אותן השוחטים שלא יזידון ולא יעשו עוד התועבה הזאת, וכל מי שיש בידו למחות ואינו מוחה עתיד ליתן את הדין, ואל תאמינו להשוחטים האומרים שהיא שחיטה יפה, רעה היא בעיני אלקים ואדם וחוטאים בנפשותם האומרים כן וכו' וכו' יעו"ש רח"ל.

מאין נבעה המספחת הזאת?
מאלו שרצו להרבות כספם ולמעט טרחתם!

קלט) הארכנו להעתיק דברי השו"ב ר' אהרן צבי בספרו חן טוב לדעת מאין נבעה המספחת הזאת, מאלו שרצו להרבות כספם ולמעט טרחתם. ומארה"ב זה נתפשט גם לשאר מקומות. ראה באריכות בספרי אבן מקיר תזעק על הקונטרס המתיר אסורים מה שהארכתי בזה.

אוי לנו מיום הדין ואוי לנו מיום התוכחה ואין לנו פה לדבר ומי יוכל להגיד ולספר מה שעבר עלינו עד כה, שגרמו לנו השוחטים כמה רעות ולא ידעו ששחטו לעצמם בסכין פגומה, כמו כן יהי' מיתתם בכלל נבילה וטריפה, לכלב הוא הקליפה רחמנא ליצלן תשליך אותם ומוכרח להיות מגולגל בכלב, ע"כ ישימו אל לבם עונש גדול הרע הזה ויחשבו שכרם כנגד העבירה ולראות שתמיד יהי' יראתו ית' על פניהם, ומה' ומישראל יהי' ג"כ נקיים (במדבר לב-כב), ולהראות סכינים לחכמים שבדורם לפני השחיטה (חולין יח. ובראשונים וטוש"ע סי' י"ח סי"ז ובהגה), ואחר כך בכל שבוע ושבוע ואז תבא עליהם ברכת טוב ויזכו לרב טוב הצפון ליראיו.

ועכשיו תודה להשם, שמענו שבכמה קהלות קדושות במדינת אשכנז העמידו כשרים ונאמנים בשעת שחיטה כדי לבדוק תיכף אחר השחיטה ולהראות סכינו לפני השחיטה לחכם, גם פה ק"ק ברלין ראה הרב המופלג הישיש והזקן אב"ד ור"מ נר"ו לגדור גדר לפני צאן קדשים שלא יסתאבו את נפשם ח"ו והסר המכשילה הזאת מישראל עד כי חדל לספור כי אין מספר.

ע"כ הירא וחרד מדבר ה' ויש בידו לתקן יראה שלא יתלה אשמו בראשו ואף במי שאין בידו למחות עכ"פ הרי בידו שלא לאכול בשר כי אם עפ"י תקנה הנ"ל, ואף שלא ימצא בשר לאכול אפי' בשבתות ובי"ט אל יקל בעבור זה ח"ו, דקרוב לודאי הוא שיאכל דבר איסור לפעמים. ע"כ ישים אל לבו שסופו יהי' תולע ורימה ובתכלית יהי' מרה, ע"כ אל יתבייש מפני אדם כו' ויקדש את עצמו במותר לו (יבמות ב.) ואז קדוש יאמרו לו מה קדוש לעולם קיים ויזכה בביאת ירושלים במהרה בימינו אמן סלה: עכלה"ק.

וידוע שע"י בשר פיגול יצאו מן הדת לערך ג' וחצי מיליאן יהודים רח"ל, כמבואר בשו"ת דברי חיים" (יו"ד ח"א סימן ז') שאין עבירה כמאכלות אסורות שמטמטם הלב הישראלי, ובעווה"ר ראינו עי"ז יצאו מן הדת כמה קהילות בארץ לוע"ז שאכלו ונתפטמו בנו"ט על ידי השובי"ם הקלים, וגברו עליהם דעות זרות עד שנאבדו מן הקהל (עיי"ש דבריו החוצבים להבות אש), וכן מובא בדגל מחנה אפרים" (פרשת עקב מכתב מהרמב"ם זצ"ל) ששבעים אלף איש כפרו בתחיית המתים בגלל שאכלו ונתפטמו במאכלות אסורות עד שיצאו מהדת ובא עליהם מלך והרג את כולם רח"ל.

וידוע שמערמת הס"ם שלא לפתות כל יחיד ויחיד, רק מעמיד שוחטים ורבנים בכ"מ מסיטרא דילי' ועי"ז הכל ברשתו.

וראה מש"כ בעל "תולדות יעקב יוסף" (פ' נשא בד"ה העולה) וזל"ק:

עתה התחכם היצה"ר שלא יצטרך לילך ולפתות וללכוד ברשתו כל יחיד ויחיד, רק יחיד אשר רבים נכשלים בו, והוא שמעמיד שוחט בעיר מסיטרא דילי' המאכיל טריפות לרבים וכולם נלכדו ברשתו, עיי"ש.

וזה שאנו רואים רבנים גדולים בקהילות ישראל שמכשילים הרבים ומאכילים נבילות וטריפות בישראל, זה אינו דבר חדש, וכבר מבואר בספר "שע"ת לרבינו יונה"זצ"ל וזל"ק:

אם הרב אינו משגיח על השו"ב כראוי וסומך עצמו על חזקתו הוי הרב בכלל מאכיל טריפות לישראל חס ושלום ונתפס בעונו.

וכן מובא ב"תבואות שור" (על מסכת חולין) שהס"מ יושב על כסא של ג' רגלים, רבנים, חזנים, שוחטים, ואינו צריך לעמול הרבה וכך יש לו הכל ברשותו.

ובשו"ת "חת"ס" (או"ח סימן ר"ה) מבואר שמלך זקן וכסיל יושב על כסא של ג' רגלים, חזנים, שוחטים, סופרים, וזל"ק:

המלך זקן וכסיל (הוא היצה"ר) יושב על כסא של ג' רגלים.

רגל א' – החזנים המוליכין מחוץ למחנה תפלות כלל ישראל.

רגל ב' – שוחטים המאכילים נבילות וטריפות לבני ישראל.

רגל ג' – סופרים הכותבים תפילין ומזוזות פסולים,

ותו לא צריך לכלום, עכל"ק.

וידוע שאם השוחט כשר אז אליהו בעיר, ואם ח"ו השוחט רע אז מלאך המות בעיר רח"ל, כמבואר בספר "אמרי צדיקים, דברי גאונים" (עמוד ה' עיי"ש באריכות), ומבואר בספר "שמחה בבשר" כי הפלא הוא שהרב או הרבי שמחזיק ידי השו"ב הפסול הוא אשם על כל האסונות שנמצאים בכלל ישראל, והאי עלמא כידוע עלמא דשיקרא, שאנו רואים בעווה"ר שנקטפים מהכלל ישראל בחורים וילידים ואברכים צעירים רח"ל, והרב המכשיר שמחזיק ידי השוחטים פסולים עומד וצועק כי האשם הוא הביטול תורה או הצניעות, וצועק ובוכה ובאמת היו כולם צריכים אז לצעוק בקול גדול על הרב הזה כי הוא הוא הרוצח שרצח הנפש היקר ההוא. כמבואר ש"הצדיק אבד" למה בגלל ש"ואין איש שם על לב" לידע ולצעוק על האמת מי הרג באמת את הצדיק הקדוש הזה.

ובאמת כי האדם האוהב את הקב"ה באמת אי אפשר שלא יזעק ולא יצעק מרה כשרואה בני אדם מורדים בהקב"ה ומפטמים את גופם ודמם ונפשם ונשמתם עם אכילות של נבילות וטריפות ר"ל, אשר הן יסודי גופי התורה בזה תלוי כל קדושת ישראל, ואם אינם מוחים בכל כוחם הרי נחשבים כאילו בעצמם אוכלים נבילות (כמבואר בשע"ת הנ"ל) ועוד כי כל אחד ערב בעד חבירו.

ומה מאוד יכאב לבנו בראותינו שרבים מבני עמנו אפי' אלו שמתפללים ג"פ בכל יום ושומרי מצוות, נכשלים במ"א ומפטמים גם את נפש ילדיהם בכל מיני פטומי דטמאות ונבילות, אוי לעינינו שכך רואות. ומה יכאב לבנו שבעלי ההשפעה אינם מעוררים את לבב אחינו שלא יביאו ח"ו אסון עליהם ועל כלל ישראל על ידי אכילות נבילות וספיקי מ"א כמבואר ברמב"ם ושו"ת דברי חיים הנ"ל.

ואסיים בדברי הקדוש "מהרש"ק" זי"ע בספרו (שו"ת טוטו"ד ח"א) וזל"ק:

ללמד דעת לדורות אולי יזדמן עוד מעשה כזה ידעו איך להתנהג ולקיים החכמה תחי' את בעליה בשני עולמות, "והלוואי כד שכיבנא יפוק לקדמנא זכות זה מה שביערתי הרעה הזה מן העולם" וכן יאבדו כל אויביך ד'. ועלינו יערה רוח ממרום. (דברים הללו ככתבם וכלשונם נעתקו משו"ת טוטו"ד ח"א בפתחי שערים שכתב הגאון שר התורה מהרש"ק זצ"ל אודות השוחט רע מעללים מק"ק בארדיטשוב שזכה להרחיקו ולהעבירו).

על כן סוף דבר הכל נשמע, אשרי חלקם ועמלם של אלו שיצאו במלחמת קודש, ולעמוד בראש מערכת קדש זו להגן על השחיטה כהלכתה במדינתם (אעפ"י שישנם רבנים גדולים שמכשירים ונכנעים להס"מ וחיילותיו, כמו שהי' בכל הדורות, ואקוה בעזהי"ת לכתוב עוד פרק שלם בענין זה) ודורש ומבקש להחזיר עטרת קדושת ישראל ליושנה, ושישמרו את נפשם ואת ילדיהם ממכשולים בעניני מאכלות אסורות (עם הכשרים מהרבנים הקלים האלו, שנתפסו לרשת הס"מ[35], וידוע מאמר הבעל שם טוב הק' זי"ע על פסוק בזע"ם תצעד ארץ, ראשי תיבות זע"ם הוא ז'ביחה ע'ירובין מ'קואות, והכוונה בזה, דע"י שמעוררים את העם בהלכות טהרה ובהלכות כשרות ושבת, מסירים את חרון אף ה' מישראל ומעוררים רחמי שמים כי כשיש דין למטה אין דין למעלה כמשאחז"ל), וה' הטוב יהיה בעזרם לזכות את הרבים, ובזכות זה תתקרב גאולתינו ופדות נפשינו ונזכה מהרה לרגלי מבשר משמיע "שלום" על הרי "יהודה" בבהגוא"צ בב"א.

פרק ד'

ספר הקדוש קב הישר פרק ק"ב

הסוד (ירמיה א, יד) "מצפון תפתח הרעה"

א. במדרש רבה פרשת בראשית (פרשה כ, יב) וזה לשונו: "ויעש אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור" (בראשית ג, כא), בתורתו של רבי מאיר היה כתוב: "כתנות אור" – באל"ף. והוא תמוה, למה דוקא בתורתו של רבי מאיר היה כתוב "כתנות אור" באל"ף, ולא בשאר ספרי תורות. (עיין ספר "ברכת שמואל" שחיבר הגאון אבי, מורנו הרב רבי שמואל קאיידנור ז"ל, בפרשת בראשית (דף ו, טור ג), עיין שם בשם הגאון מורינו הרב רבי ליב צונץ ז"ל מה שכתב, עיין שם).

והנראה לתרץ על פי מה ששמעתי מפה קדוש, הלא הוא האיש האלהי, מורינו הרב רבי העשיל צורף ז"ל, שאמר בשם מקובל אחד דבר נפלא ודבר נאה ומתקבל, והוא זה: דע, כי צפו בן אליפז בן עשו, הנכתב בתורה (בראשית לו, טו): "אלוף צפו", היא הקליפה ראשונה שבשבעים אומות, וכנגדו היא גם כן בקדושה (שמואל א, ט, ה): "ארץ צוף". אותיות דדין – כאותיות דדין. והוא היה מלך ראשון, וממשלתו היתה במדינת פולין ומרמז לפלוני, כי פלוני הוא אותיות פולין, שהוא גימטריא "צפו". ולכן נקראת מלכות אדום "מטרפולין" של שבעים אומות (מגילה דף ו' עמוד א'), כי המדינה הזאת היא יושבת תחת יד השר של אדום, והיא קליפה ראשונה.

ודע כי הקליפה של צפו היא באה מחמת חטא של אדם הראשון וחוה, ואילן שאכל אדם הראשון, חטה היה (ברכות דף מ' עמוד א'), כי חטה גימטריא כ"ב (תיקוני זוהר, תיקון ט"ז, דף ל"א ע"א), שפגם בחטאו בכ"ב אותיות של התורה. וידוע שחטא של אדם הראשון היה במדה של הוד, שהיא מדה השמינית, וח' פעמים כ"ב עולה גימטריא קע"ו, כמנין "צפו". וזהו סוד חוה, שחטא בא על ידה, כי היתה נבראת ממדת הוד, שהיא מדה שמינית, ועל ידה היה הפגם של כ"ב אותיות, וכנזכר לעיל.

והנה הנעלם מן "חוה" כזה: ח"ת וא"ו ה"א. קח הנעלם מן "חוה" במילואה כזה: ת', א"ו, א' – הוא גימטריא ת"ח. לרמז, שבשנת ת"ח לאלף הששי יהיה תגבורת הקליפה של צפו, שהיה ראוי להיות הגאולה בשנת "בזאת יבא אהרן אל הקודש" (ויקרא טז, ג), ובאותו שנה הרבה עקידות היו בארץ פולין וליטא, כידוע ומפורסם מגזירות רעות ודינים קשים, הנעשים בארץ פולין וליטא בשנת "זאת", שנהרגו כמה רבבות מישראל על קדושת השם. והנעלם מן "זאת" כזה: זי"ן, אל"ף, ת"ו והוא: י"ן ל"ף ו', שהוא גימטריא "צפו", שהוא נרמז בסוד "פלוני"*. וזהו הסוד (ירמיה א, יד) "מצפון תפתח הרעה", כי "צפון" הוא גימטריא "פולין", "ליטא", ולכן היה הגזירה דוקא במדינה זו ובשנת ת"ח דוקא, ודברי פי חכם חן. והנה יש בידי עוד דברי כבושים, שאין אני רוצה לגלותם בפני כל אדם, כי אם לצנועין, מה שקבלתי מן האיש האלהי, מורנו הרב רבי העשיל צורף ז"ל.

ודע כי "צפון" שהוא בגימטריא "פולין", "ליטא" הוא מנין רכ"ו, בסוד (על פי תהלים קיט, פה) "כרו לי שיחה", בעלילות שקרים ובהריגות צדיקים. וקליפה של עשו הוא ידוע בספרים (עיין מדרש שוחר טוב קכ, מדרש שמואל, טז) שהוא נקרא "חזיר מיער" (תהלים פ, יד), ולכן אות ע' של "יער" היא גדולה בספר תהלים (שם), לרמוז שתולין בו כל הע' אומות, והיא ע' של עשו, שמרמז על "כתנות עור" – בעי"ן, שהיה קודם החטא "כתנות אור" – באל"ף, כידוע להמקובלים (עיין עץ חיים, שער מ"ט, פרק ד. ספר הליקוטים, דף ו'). ולכן לעתיד יתוקן החטא, ויהיה הסוד "כתנות אור" – באל"ף, כמו שהיה קודם חטא אדם הראשון.

ורבי מאיר היה מזרע נירון קיסר (עיין גיטין דף נ"ו עמוד א'), והיה מתחיל לתקן פגם של עשו בסוד "חזיר מיער" – בעי"ן. וכשתכתוב "חזיר מיאר" – באל"ף, הוא אותיות "מאיר". וכשיתוקן עשו, אז יהיה "כתנות אור" – באל"ף. ולכן היה בתורתו של רבי מאיר כתוב "כתנות עור" באל"ף כזה: "כתנות אור", וקל להבין. וזהו הסוד: "חזיר" הוא גימטריא רכ"ו, כמנין כרה, ועם האל"ף של "מיער", שהוא עתיד להיות "מיאר" – באל"ף, הוא רכ"ו, כמנין "כרו לי שוחה". והאומות שכורים שוחה תחתינו, יהיו לעתיד בטלין כשתבוא הגאולה, כשיתוקן החטא, ויהיו "כתנות אור" – באל"ף, וקל להבין.

והנה נחזור לענינינו, כי "מצפון תפתח הרעה" (ירמיה א, יד), ולכן כשתבוא הגאולה, תהיה הגאולה תחילה במדינות צפון, שהוא פולין, ליטא, כמו שאמר הכתוב (שיר השירים ד, טז) "עורי צפון ובואי תימן", כי בתחילה יהיה התעוררות הגאולה מצד צפון, ואחר כך "ובואי תימן", ואחר כך יזכה כלל ישראל לרב טוב הצפון לצדיקים.

והנה כתבנו לעיל, דמכח חטא אדם הראשון נעשה מן אות אל"ף אות עי"ן, וזהו בתיבות "כתנות עור", שהיה צריך להיות "אור" – באל"ף, ולכן "נרגן מפריד אלוף" (משלי טז, כח), כמבואר ענין זה בכמה ספרי מקובלים (עיין של"ה ח"א, מאמר בית דוד, דף טז.), והאבות תיקנו חטא ופגם זה על ידי שלש תפילות: שחרית, מנחה, ערבית – שהן ראשי תיבות "שמע"*.

אברהם יצחק יעקב חיו כמנין בש"ר –
וזהו הסוד בשר בשדה טריפה לא תאכלו

והנה ידוע (עיין זוהר חלק א', דף קס"ז עמוד א', ותיקוני זוהר בסופו, תיקון י', דף קמ"ז עמוד ב'), שמכח חטא אדם הראשון גברו שתי קליפות: שור וחמור, וחמור הוא קליפת ישמעאל, ושור הוא קליפת אדום, ותיבות "אדום", "ישמעאל" הן גימטריא תק"ב, כמנין השנים שהיו האבות חיים בעולם הזה, כי אברהם היה חי קע"ה שנים, יצחק – ק"פ שנים, יעקב – קמ"ז שנים, קע"ה וק"פ וקמ"ז – צרפם יחד – יהיו תק"ב שנים, כי האבות הן בקדושה נגד הקליפה. וזהו הסוד (שמות כב, ל) "ובשר בשדה טריפה** לא תאכלו", כי "בשר" הוא גם כן גימטריא תק"ב, וקל להבין.

עמלק גימטרי"א ר"ם

והנה זה ידוע, ש"ראשית גוים עמלק" (במדבר כד, כ), מזרע עשו הרשע, ויש לו אחיזה באל אחר, כי "עמלק" הוא גימטריא ר"מ – כמנין "אל אחר" (שמות לד, יד), שהוא גם כן גימטריא ר"מ, וכנגדו בקדושה הוא "רוח הוי'" (שופטים יא, כט). והנה כנגד שתי קליפות שור וחמור, יש בקדושה משיח בן דוד, דהוא יתגבר על הקליפה של חמור בסוד (זכריה ט, ט): "עני ורוכב על החמור", ומשיח בן יוסף איקרי "שור", כמו שאמר הכתוב (דברים לג, יז): "בכור שורו הדר לו".

והנה איתא בזוהר (עיין חלק ג' דף קכ"ד עמוד ב', וזוהר חדש רות, דף ק"א ע"ב), כי מִבֵּין שתי הקליפות הנזכרות לעיל, דהיינו מקליפות שור וחמור, יצא קליפה אחת הנקראת "צפע", כי "משורש נחש יצא צפע" (ישעיה יד, כט), ו"צפע" גימטריא "עמלק" – ר"מ, ולכן צריכין אנו לכתוב בספר תורה במי עפץ (עיין גיטין דף י"ט עמוד א') שהוא אותיות "צפע" בהיפוך אתוון, ובזה אנו מכניעין הקליפה של צפע, מה שאנו כותבין הספר תורה במי עפצין.

ונחש הוא ראשי תיבות: נחש, חמור, שור – שהן שלש קליפות הראשונות שבשבעים אומות. וקליפות "שור" "חמור" גימטריא "צרעת". ולכן אמרו רבותינו זכרונם לברכה (בראשית רבה פ"כ, ד) הני סלעין דנחש היא צרעת, ולפי שהנחש דיבר לשון הרע, נלקה בצרעת.

והנה קליפת צפו בן אליפז, בן עשו, שהשר שלו הוא סמא"ל ולילית הרשעה, עשו בקטרוגם חורבן גדול בארץ פולין וליטא כמו שכתבתי לעיל (בד"ה והנה הנעלם), ולקחו השונאים בעוונותינו הרבים הספרי תורה שנכתבים בקדושה על גבי העור מצד בשר, שהוא גימטריא תק"ב, ולא על גבי דוכסוסטוס, שהוא מצד השערות, ונכתב דוקא במי עפץ, שהוא נגד קליפת עמלק. ולכן אמרו רבותינו זכרונם לברכה (עבודה זרה דף י"ח עמוד א') בספר תורה שנשרף עם רבי חנינא בן תרדיון, אותיות פורחות והקלף לחוד נשרף. וכן בגזירות פולין היו נשרפים כמה אלפים ספרי תורה, שאותיותיהן פרחו, והקלף והעפץ נשרף. והשונאים אינם יודעים, שמכח זה אין להם שום אחיזה בקדושה, כי התורה ציותה (שמות כב, ל) "ובשר בשדה טריפה לא תאכלו" – באכילה הוא אסור, אבל מותר לכתוב על גבי עור נבילה וטריפה, ובזה היה להם אחיזה בקדושה, ואחר שנשרפו הספרי תורה – מאותו היום נתמעטו כח הקליפות הנזכרות לעיל, ויפריח כח שור וחמור שבקדושה, שיבואו תרין משיחין: משיח בן דוד ומשיח בן יוסף, והמקדש של מעלה ירד למטה.

בית המקדש יעמוד על ארבעה הרים:
הר סיני, הר הכרמל, הר תבור, הר חרמון

ב. על כן כדי לסיים בדברי נחמה, אכתוב קצת בבנין של בית המקדש שעתיד לעמוד בירושלים: יהיה שמונה עשרה מילין על שמונה עשרה מילין, ויהיה בנוי מכל אבנים טובות ויקר, ושלשה חומות יקיפוהו: אחת – חומה של כסף, ואחת – של זהב, ואחת – של אבנים טובות מאירים בכל מיני צבעונים. וכל חומה תהיה רחבה שש אמות, וחוץ לשלש חומות יהיה חומת אש סביבו, ואלף וארבע מאות ושמונה ושמונים מגדלים של אבן יקר יהיה שם, ובין מגדל ומגדל יהיה מאה ועשרים שערים, וכל שער ושער יהיה מאבן יקר, ואלפים ושלש בריכות מים חיים יצאו מתחת ההרים שהבית המקדש יהיה עומד עליהם, והבית המקדש יהיה בנוי על ארבעה הרים, ואלו הן: הר סיני, הר כרמל, הר תבור, הר חרמון.

בית המקדש השלישי ירד בנוי ומשוכלל מן השמים

ג. וקרתא דירושלים יהיה ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה. וכשירד המקדש של מעלה למטה, אז אחר כך יקבל הקדוש ברוך הוא נפוצות ישראל, ואז נשורר שיר חדש, וישמח ישראל בעושיו, ובני ציון יגילו במלכם, והשטן והקליפות יבוטלו מן העולם בביאת משיחנו, כי הכל יהיה מתוקן, והיצר הרע יהיה בטל, ואז נזכה כולנו ל"כתנות אור" באל"ף, כמו שאמר הכתוב (ישעיה ס, יט): "והיה לך ה' לאור עולם", אמן, כן יהי רצון.

 פרק ה'

אנציקלופדיה למלחמת השחיטה

בו יובא המלחמות הגדולות של הצדיקים בכל הדורות נגד השוחטים הק לים שהכשילו את הכלל ישראל בנבילות וטריפות

י"ג חלקים

חלק א': יבואר, המלחמה הגדולה של רבינו הקדוש המקובל האלוקי רבי נתן אדלער זי"ע.

חלק ב': יבואר, המלחמה הגדולה של רבינו הקדוש הבעל שם טוב והרב המגיד ר"ר בער ובעל התניא זי"ע.

חלק ג': יבואר, המלחמה הגדולה של רבינו הקדוש בעל דברי חיים זי"ע. – מבאר איך ששלשה וחצי מיליון יהודים יצאו מן הדת עבור שוחטים קלים.

חלק ד': יבואר, הסודות נוראים גלוים מבעל עשרת השבטים עם חיבורו "ספר האבי"ב ראשי תיבות אחינו בני ישראל בגולה. נדפס בספרים….

חלק ה': יבואר המלחמה הגדולה על השחיטה והשוחטים של רבינו רבי הלל מקאלאמאייע זי"ע. (בשנת תשל"ט – תשמ"ג)

חלק ו': יבואר מספר הקדוש קב הישר איך שמיליון יהודים נהרגו עבור שוחטים קלים (קב הישר פרק ק"ב). (בשנת תשל"ט – תשמ"ג)

חלק ז': יבואר המלחמה הגדולה של רבינו הקדוש בעל הרידב"ז על הירושלמי זי"ע. (בשנת תשל"ט – תשמ"ג)

חלק ח': יבואר המלחמה הגדולה של רבינו יעקב יוסף בארצות הברית, איך שעבור תיקון הכשרות הרגו אותו, זי"ע. (בשנת תשל"ט – תשמ"ג)

חלק ט': יבואר המלחמה הגדולה של הגדולי ישראל בווארשא לפני פרוץ מלחמת הראשונה. (בשנת תש).

חלק י': יבואר המלחמה הגדולה של רבינו הגדול רבי אליעזר זילבער זצ"ל בארצות הברית. (בשנת תשכ"ב).

חלק י"א: יבואר המלחמה הגדולה של הגאון הקדוש כ"ק אדמו"ר מקאשוי שליט"א במלחמתו על פירצת הניקור בארצות הברית. (בשנת תשל"ט – תשמ"ג)

חלק י"ב: יבואר המלחמה הגדולה של רבינו הקדוש האדמו"ר מקלויזנבורג זצוקלה"ה, במלחמתו נגד המאכילי נבילות וטריפות חלב ודם, בדרשתו הגדולה בי"ג מדות של רחמים. (בשנת תשל"ט – תשמ"ג)

חלק י"ג: יבואר המלחמה הגדולה של כ"ק אדמו"ר מהאלמין שליט"א במלחמתו נגד המאכילי טריפות בארצות הברית.

חלק י"ד: יבואר המלחמה הגדולה בהירחון די שוחטים שטימע, מלחמת השוחטים נגד הבוטשערס מאכילי הטריפות בארצות הברית.

חלק ט"ו: יבואר המלחמה הגדולה של הגאון הרב יהודה שיין שליט"א במלחמתו נגד המאכיל טריפות הגדול הרב ווייסמאנדעל, שמכר את עצמו עבור בצע כסף למשפחת רובאשקין מהמאכילי טריפות הגדולים ביותר בארצות הברית.

חלק ט"ז: יבואר המלחמה הגדולה נגד התאחדות הרבנים דארצות הברית וקנדה שמאכילים נבילות וטריפות חלב ודם ותולעים עשרות בשנים במזיד, ושומעים בהקלטות איך שיודעים רבונם ומתכונים למרוד בו, כמו שעשה השבתי צבי ימש"ו בשעתו.

חלק י"ז: יבואר המלחמה הגדולה בארצינו הקדושה נגד הבדצי"ם המאכילים לכל ארץ ישראל נבילות וטריפות חלב ודם ותולעים עשרות בשנים במזיד, ושומעים בהקלטות איך שיודעים רבונם ומתכונים למרוד בו, כמו שעשה השבתי צבי ימש"ו בשעתו.

פרק ו'

סיפור נורא ליום הדין

השוחט – הדיבוק

מעשה נורא ואיומה שאירע בזמן האחרון בדור הסמוך לדורנו

שסיפר כ"ק אדמו"ר מבאבוב שליט"א בהתוועדות חסידיו ברבים

(ונדפס בזכרונות המאור ע' קי"א)

הגר"מ יונגרייז זצ"ל (הרב מקאשוי), העביר שוחט שהאכיל נו"ט – והשוחט הזה מת ונעשה דיבוק רח"ל וסיפר מעונשיו העצומים.

הדיבוק לומד סימנים שלמים מתבואות שור ושאר הלכות שחיטה, ביחד עם דיבורי ניבול פה רח"ל.

פריסת שלום מעולם האמת להרב מקאשוי.

הדיבוק פורט ומונה כמה טריפות הכשיר מצד חימוד ממון, וכו'

אנשים מתרעמים על הרב מקאשוי – ולבסוף נתברר שאכן צודק.

הסיפור הנורא דלהלן שמעתי מאבי הרה"ק זצ"ל שהוא בעצמו בהיותו צעיר לימים, הי' עד ראי' במעשה הזה שאירע לפני אביו, הוא זקני מהר"ש מבאבוב זצ"ל, ואני בעצמי שמעתי המעשה הזה ממקורבו של זקני מבאבוב, ר' ישראל יצחק, וכן שמעתיו מהגבאים ומזקנים שהיו עדיין באותו מעמד וכולם העידו פה אחד על אמיתות המעשה האיום, ומעשה שהי' כך הי':

בחזקת מחלתו על זקני הרה"ק מהר"ש זצ"ל מבאבוב והי' אסור למטתו, נמלכו אנשי ביתו ושלומו להביא אליו את דר. וואכטעל מקראקא מגדולי הרופאים בזמנו ולא חפצו לסמוך על רופא העיר באבוב גרידא. בעת ההיא בא לפני זקני מבאבוב אב ובתו מהונגריא, הבת היתה בגיל הבגרות ודיבוק שרוי בתוכה ומצערה ביסורי תופת שאין לשער, וקול צעקותיה בקע שחקים, והדיבורים שיצאו מגרונה סימרו שערות ראש. מתוך דיבוריה ונוהגה הי' מבורר כשמלה ללא כל ספק שהוא, שזה הוא דיבוק השוכן בה וממרר את חייה.

הגבאים נתנו רשות להאב להיכנס עם בתו אל בית הספרים שהי' אצל בית המדרש ולהמתין שם עד שישאלו את פי זקני אם מסכים שיבואו לפניו. הלומדים בבית המדרש והמקורבים נפל עליהם אימתה ופחד בשמעתם את הצעקות המשונות ואת הקולות האיומים שיצאו מפי הנערה, והבחורים נסו מבית המדרש באימת מות. הדיבוק צעק מרה על היסורים והמכות הנוראים שהמחבלים מייסרים אותו על דבר העבירות הגסות שעשה בחייו ומדריכים מנוחתו.

מכל דיבוריו וצעקותיו של הדיבוק נתברר שהוא היה שוחט ובודק בכמה קהילות והאכיל טריפות ונבילות ועבר על איסורי תורה חמורים. ממנהגיו המשונים נתאמתו הרבה דברי חז"ל, ואף שרשעים אפילו בפתחיהם של גיהנם אינם חוזרים בתשובה. ברגעים שמחבליו הניחו לו קצת,דיבר דברים מכוערים של ניבול פה ובה בשעה למד סימנים שלמים מתבואת שור ושאר הלכות שחיטה, היה ברור כשמש שאין נערה בת י"ב בגדר כלל ללמוד בעל פה ברגילות מפתיעה ללא כל טעות שהוא, הלכות ארוכות מתבואות שור שלא שמעה מעולם. הוא שר ניגונים הונגריים בניבול פה גס שכל זה לא היה שום שייכות לילדה קטנה, ולא הי' שום ספק שזה הוא דיבוק שנכנס בה. הוא סיפר לגבאים שנתגלגל זה כמה פעמים ועכשיו נתנו לו רשות להיכנס בילדה זו, להינצל קצת מיסוריו המשונים. קלי הדעת שעיניהם ראו ואזניהם שמעו דיבוריו ויללותיו, שבו בתשובה שלמה, כי ראו עין בעין, איך בעלי עבירה סובלים בעד פשעיהם הגסים. הם שמעו מפורש מפיו כמה טריפות הכשיר מצד חימוד ממון וכמה עבירות גסות עבר בתאוותיו.

כשהדיבוק שתק ישבה הילדה במנוחה כאלו לא נעשה דבר, ואולם כאשר התקיף אותה קפצה ממקומה בבהלה ונזקפה על ראשי אצבעות רגליה ופיה נפתח במלואו והקולות החלו להרעיש מגרונה. השמיע דיבורים איומים, תבואת שור עם ניבול פה, דין וחשבון מפשעיו, וצעקות משונות מהיסורים והמכות הנוראים שספג ממלאכי חבליו מלויו.

אבי הילדה התחנן אצל הגבאים שיניחוהו להיכנס לזקני הקדוש מבאבוב, אבל מקורבו, ר' ישראל יצחק, אמר שזקני אינו בקו הבריאות והביקור הזה יצערנו ויזיק לבריאותו, ולא אבה להרשות לו להיכנס. אמנם כמה מהנמצאים שם, בראותם את יסוריה של הילדה ואביה אמרו, שצריך לשאול את פי זקני אולי יסכים לראותה, ולתקן נשמה. אחרי חילוקי דעות נכנסו לזקני ומסרו לו ע"ד היהודי וילדתו ענה ואמר זקני מבאבוב, אם אפשר לתקן נפש ולפדותה מרשות הקליפות,  הרי זה זכות גדולה, ובפרט ששלחום הנה מן השמים, בודאי אין היתר לדחות נפש מלהושיע לה, ואמר  להכניסה.

אחד מן הגבאים, אברהם גבאי, שאמר שידע את השוחט ובודק בחיייו, והי' לו פעם עסק עמו, פנה אל הילדה ואמר, הרי אמרתי לך אז שהנך שותה הרבה ויהי' לך סוף כזה. הילדה קפצה פתאום ממקומה ופשטה ידיה באריכות בלתי טבעית ומגרונה יצא קול מאוים. הגבאי אחזתו רעדה ונס בבהלה איומה.

הוסכם שהילדה תיכנס אל זקני זצ"ל תיכף בבוקר, אבל הגבאים יזמו תחבולה משלהם, לאחר כניסתה עד אחה"צ, להראותה מקודם לדר. וואכטעל, שהי' צריך לבוא אז אל זקני, ולשמוע את דעתו על החזיון האיום הזה, ואף שראו שזקני התכונן לקבל את הדיבוק מיד בבוקר, וצוה להכניס אליו ספרי קבלה שונים, בכל זאת גמרו אומר להמתין. כשראה זקני מבאבוב, שכבר עבר זמן מה והיהודי ובתו לא הוכנסו לחדרו, שאל את הגבאים לסיבת הדבר והודו לו, שרצו להראותה מקודם לדוקטור. אמר להם זקני, ומה תרוויחו אם יראנה, והרי ישאר אפיקורס כמו שהי' ובודאי לא יחזור בתשובה, והלא בקריעת ים סוף נאמר, נמוגו יושבי כנען וחיל אחז יושבי פלשת, אבל אף לא אחד חזר בתשובה.

אבא זצ"ל הי' רגיל לספר, שכשהוכנסה הנערה, נכנס גם הוא לחדר אביו, לראות איך יפול דבר, אבל מרוב אימה ופחד, אחז בהגבאים ר' ישראל יצחק ור' יצחק ליזר, כשארכובותיו דא לדא נקשן.

זקני שאל מיד את הדיבוק, מה אתה רוצה מהילדה התמימה הזו. הדיבוק התחיל לספר את כל דברי ימיו ושהי' חוטא ומחטיא עוד בנעוריו ונעשה שו"ב על אף קלות דעתו. הי' שו"ב בכמה קהלות ורבי משה יונגרייז זצ"ל, אב"ד קאשוי, העבירו מהיות שו"ב. אחרי מות נתנו לו רשות להתגלגל בנער שהובא לפני הרה"ק משינאווא, שציוה עליו לצאת מהנער ויתקן אותו, הוא אמנם יצא אבל הרב משינאווא שכחו לגמרי. אח"כ עינו אותו שוב בעינויים קשים ומרים עד שנכנס אל גוף הילדה.

זקני הק' מבאבוב אמר לו, אתה מענה ילדה מישראל שלא עשתה לך שום רע מעולם, אם תצא ממנה אני מבטיחך שילמדו כאן משניות לתיקון נשמתך ויהי' לך תיקון, אבל הדיבוק צעק בקול משתובב ומיילל, על הילדה יש להם רחמנות, אבל עלי אין מי שירחם. אמר לו זקני, אני מבטיחך שילמדו לתיקונך וגם אני בעצמי אלמוד. ושוב נשמע קולו המשונה באמרו, כבר הבטיחו לי פעם ללמוד בשבילי ולא קיימו הבטחתם.

ענה זקני ואמר, אם תצא מהילדה לא כאן, רק מיד כשתבוא לביתה, אני מבטיחך שאושיב מיד עשרה יהודים שילמדו בשבילך משניות שנה תמימה, ותהי' לך מזה טובה גדולה.

כתום זקני זצ"ל את דבריו, אמרו הגבאים אל אבי הילדה, הנה הרב הבטיח להושיעך ויכול אתה לנסוע לביתך לשלום. אך יצאו האב ובתו מחדר זקני והדלת כמעט שנסגרה אחריהם, פתאום חזרה הילדה ודחפה בכוח את הדלת שהסתובבה ברעש על צירה, וקול איום משונה ומיילל במרר משונה ומוזר פרץ מגרונה: מען זאל נאר נישט פארגעסן צו לערנען. אחרי רבות בשנים כשאבי ז"ל סיפר לי המעשה סיים, הקולות המשונים עדיין מצלצלים באזני כאלו עכשיו שמעתים.

עוד בלילה ההוא לקח זקני ז"ל משניות בידו ולמד בקול, כל ישראל יש להם חלק לעוה"ב וכו' והתעמק מאוד ברעיונותיו.

אחרי כמה ימים בא מכתב מאבי הילדה בתודה עצומה לזקני ז"ל, שהדיבוק עזבה ובתו ב"ה נתרפאה.

אחרי הסתלקות זקני זצ"ל, הי' אבי בברידיוב ואיקלע לתמן גם הרב הגאון מהר"מ יונגרייז ע"ה מקאשוי, אמר לו אבי ז"ל, הרב מקאשוי, יש לי אליכם פריסת שלו' מהעולם העליון. שאלו רבי משה, מה אתם חושבים, הרב מבאבוב. ענה אבי ז"ל, שמעתי בעצמי נשמה אחת מהעולם האחר מתאונן, שהרב מקאשוי העבירו משחיטתו ואין לו מנוחה משום ששחט והאכיל טריפות ונבילות.

השיב לו רבי משה, כן אמת הדבר, לא הי' לי כלל טעות בשקץ הזה. הי' אנשים שהתרעמו עלי בשביל שהדחתיו, אבל אני הכרתי מיד שהי' שקץ.

אולם זקני ז"ל קיים הבטחתו ולמדו אצלו משניות שנה תמימה ועשה בזה טובה מכופלת, שהדיבוק לא יצער עוד אנשים מישראל, והדיבוק אחרי סבליו העצומים המציא לו מנוחה נכונה בתיקון נשמתו.

זכות זקני ז"ל יעמוד לנו ולכל ישראל להוושע ב"ב בכל מיני ישועות ונחמות.

[1] וכולם בטלים במציאותן אל הבורא יתברך ממלא כל עלמין ומסבב כל עלמין, ואמר בפשוט, מה למעלה מה שהוא למטה, מה לפנים מה שהוא לאחור (חגיגה יא:), שהבורא יתברך הוא ראשון והוא אחרון, הוא לפנים ולפני ולפנים, וזה שאמר שמע ישראל ה' אלקינו (דברים ו, ד), היינו הבורא יתברך משגיח בפרטיות והוא אלקינו בכל פרט ופרט, לכן תדע כי ה' אחד, ואין אלקי זולתו כאשר ביארנו. (משך חכמה)

[2]) ראה רס"ג (על בראשית א, ג) שתרגם ויאמר ו"רצה", והבן כי עמוק הוא.

([3]  ועיין היטב בפתיחת אליהו ז"ל ומפרשיו שמבאר היטב כל זה, וטוב לאמרו בכל יום לפני שחרית ומנחה בהתבוננות הלב. כמו שכתב הגאון הקדוש חיד"א זיע"א בסוף ספר מורה באצבע.

([4] כי ההתפשטות וההתגלות מתאחדים זה עם זה, והאחד תלוי בחברו, הלא תראה אור הנר וכדומה מדברים המאירים, המוקפים במחיצה המונעת התפשטות האויר מחוץ למחיצה, כשנעשה נקב מעט במחיצה זו יתילדו שני דברים, האחד מצד עצם האור, נצוצי האור שהיו עד הנה מצומצמים תוך ההיקף כעת יתפשטו ויתרבו דרך נקב המחיצה החוצה, והשני מצד המקבל העומד חוץ למחיצה ההיא, כי מה שהיה עד הנה מחשך לפניהם עתה נראה אור להם ונתגלה לעיניהם, ככה הוא הענין בהתגלות השכינה ית"ש, כי אף שאדון יחיד א"ס ב"ה ממלא כל עלמין, בכל זה צמצם והסתיר כביכול את כבודו ית' לעינינו, כמו שדימוהו קדמונינו כענין הנשמה אל הגוף, שהוא ית' נשמתא דכל עלמין, כמו שהנשמה מלאה את כל הגוף מ"מ היא מתצמצמת ומסתתרת בפנימיות כל פרטי חלקי האיברים להחיותם, ולא נגלית לעיני בשר, ככה היה רצונו ית' להסתיר ולצמצם אור אחדות עצמותו ית' בעמידת העולמות והבריות צמצום והסתר עצום, עד שלא יתראה לעינינו רק מציאות עולמות וכחות אין מספר, והנה כשרצונו ית' לגלות מעט מאור שכינתו שהיה עד הנה מצומצם ומוסתר מהשגתינו, בזה יתחדשו שני ענינים, הא' התפשטות אור כבודו ית' שהיה עד הנה לעיני כל בשר מצומצם בענינו, והב' התגלות האור שהיה מסתתר עד כעת. ושפיר יתורגם וירד ואתגלי כי התפשטות האור הוא בעצמו התגלותו: (הכתב והקבלה על שמות פרק יט פסוק יא)

[5]) פסח שהיו אבותינו אוכלים וכו', על שום מה?

אפשר לפרש מאמר זה בהקדם דברי התפארת שלמה (לשבה"ג, דף קי"ב ע"א), שהחג הזה נקרא פסח, מלשון דילוג ופסיחה שהקב"ה מעביר על מידותיו ואיננו מסתכל על כובד הפשעים ומעללים רעים של בני ישראל ומעביר עיניו מראות ברע כדי לקבל מעשיהם ברצון ולעורר הרחמים וחסדים, ע"כ.

והנה אחז"ל (סוטה יד.) על פסוק אחרי ה"א תלכו, וכי אפשר לו לאדם להלוך אחר השכינה, אלא להלוך אחר מדותיו של הקב"ה. ונמצא דכמו שהקב"ה פסח על בתי בני ישראל ולא ראה הפשעים ומעללים רעים של בני ישראל, כמו"כ צריכים אנו להתנהג, שנראה רק מעלת חברינו ולא חסרונם, וכמ"ש הרבי ר' אלימלך זי"ע בתפילתו, שצריך להסתכל על חבירו שהוא כולו זכאי, ובשכר זאת יעשה עמו הקב"ה ג"כ מדה כנגד מדה, ויראה עליו רק טוב ולא רע.

וזהו שאמר המגיד, פסח שהיו אבותינו אוכלים וכו' על שום מ"ה, דידוע מספה"ק אשר מ"ה רומז על מדת הענוה, כמ"ש חז"ל (חולין פט.) גדול מה שנאמר במשה ואהרן וכו' ונחנו מ"ה, הרי דמ"ה רומז לענוה, שחושב תמיד בדעתו "מה" אני. וז"ש פסח וכו' שהוא ענין הפיסוח והדילוג שנראה רק מעלת חברינו ולא חסרונם, וממילא לא יגבה לבינו נגד חברינו, וזהו שמסיים על שום "מה", דזהו תכלית הענוה לפסוח על חסרונות חבירו ולראות רק מעלותיו של חבירו. ובזה יש לפרש הפסוק ושמרתם את החוקה הזאת למועדה מימים ימימה, פי' שיהיה ענין הפס"ח שהוא ענין הדילוג על חסרונות חבירו, סדר לכל השנה, שכן נתנהג מימים ימימה, דכמו שהקב"ה פסח על בתי בני ישראל ולא ראה הפשעים ומעללים רעים של בני ישראל כמו כן צריכים אנו ג"כ להתנהג כן, ולא רק בפסח כי אם בכל השנה לראות רק מעלת חבירו.

ובזה יתפרש מאמר המגיד הא לחמא עניא די אכלו אבהתנא בארעא דמצרים, כל דכפין ייתי ויכול כל דצריך ייתי ויפסח, וצ"ב ההמשך. ולדרכינו יתבאר, דהטעם שהיו אבותינו אוכלים מצה שהוא לחם עוני הי' על כי גורשו ממצרים ולא יכלו להתמהמה, ואף שלא היו ראוים לגאולה עדיין כי היו בשער מ"ט של נ' שערי טומאה, מ"מ פסח ה' עליהם ולא הסתכל על חסרונותיהם רק על מעלותיהם של ישראל, ומטעם זה זכינו לגאולה, וע"כ אנו אוכלים מצה שהוא לחם עוני. וזהו שאנו אומרים הא לחמא עניא די אכלו אבהתנא בארעא דמצרים, והטעם לזה כיון שהקב"ה פסח על חסרונותינו ולא הסתכל רק על מעלותינו, וכדי להראות שגם אנו מתנהגים כן, אנו אומרים כל דכפין ייתי ויכול, ולא נסתכל כלל על חסרונות העני, רק על מעלותיו, וע"כ אנו מקרבים אותו ומבקשים ממנו שיסעוד על שולחנינו, ובשכר זאת נזכה גם אנו "כל דצריך ייתי ויפסח" שהקב"ה יפסח ג"כ על חסרונותינו ויפתח ה' אלקיך לנו את אוצרו הטוב את השמים, וימלא ה' את כל משאלות לבנו לטובה ולברכה.

[6] )  וכתב רבינו החפץ חיים זיע"א ומרמז על 'עקבתא דמשיחא" :בזמן שיגיע העת שיתגלה כבוד ה' בעולם, ע"י ביאת משיח צדקנו, בודאי ימצאו אנשים מגדולי ישראל, שיהיו במקום הנביאים מלפנים, שיזרזו להמון ישראל שיתחזקו באמונה וישובו בתשובה. וגם יעוררו את העם, להכין עצמם בתורה ומעשים טובים, לביאת משיח צדקנו. ומרמזת לנו תורתנו הקדושה, כי בעת ההיא ימצאו אנשים קטני אמנה, שלא יאמינו לדברי המוכיחים, כמו שמצינו בגלות מצרים, שכתוב: "וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל משֶׁה מִקֹּצֶר רוּחַ וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה" ('שמות' ו ט). ע"ז בא לנו רמז בתורתנו הקדושה, שיהיה להקב"ה תרעומות עליהם ויאמר: הממני יפלא דבר'? וע"כ מרמזת לנו תורתנו הקדושה בקצרה, את הויכוח הגדול שיהיה ב'עקבתא דמשיחא,' שכל אחד ואחד יאמר, שאיננו מסתפק חלילה באמיתת אפשרות הגאולה, רק שמסתפק על זמן הגאולה מתי תהיה. אבל הלא מקרא מפורש הוא במלאכי, כי "פִתְאֹם יָבוֹא אֶל הֵיכָלוֹ הָאָדוֹן אֲשֶׁר אַתֶּם מְבַקְשִׁים (שזה מדבר על משיח בן דוד) וּמַלְאַךְ הַבְּרִית אֲשֶׁר אַתֶּם חֲפֵצִים (אליהו הנביא) הִנֵּה בָא אָמַר ה' צְבָקוֹת". ולפי זה, היה צריך להיות על כל פנים ספק על כל יום, שמא יבוא בו. ומצינו שכך נפסק גם להלכה בגמרא ('עירובין' מג, (ש'האומר הריני נזיר ביום שבן דוד בא, אסור לשתות יין, כל ימות החול, שמא יבוא באותו יום (חוץ מערבי שבתות, שטרודים בצרכי שבת ולא יוכלו אז לקבל פניו). ולבסוף, אין אנו מכינים את עצמנו כלל לקבל את פניו.

מוכח מזה, שהאמונה בביאת המשיח, קטנה היא למאד. אם כן, כל דבורינו אודות משיח צדקנו, הוא מן השפה ולחוץ ולבנו בל אתנו.

 וזהו מה שכתוב בתורתנו הקדושה, בעת שאמרה שרה אמנו; שלא צחקה והאמינה לדברי המלאך. ענה לה:" לֹא, כִּי צָחָקְתְּ"! ברור לי ומובטח, שלא האמנת לדברי המלאך. ואף שלא מצינו שנענשה על כך, הטעם משום שעמדו לה צדקותיה. אבל אנחנו קטני ערך, מי יודע עד כמה תגדל ח"ו מידת הדין עלינו, על שלא היתה האמונה בביאת המשיח, אמונה שלמה באמת. ולפי זה, אחי ורעי; נראה אנחנו, באיזה מצב אנו נמצאים בימינו אלה. כלל ישראל טובע בים של צרות בכל ארצות פזורינו, קדושת התורה הקדושה יורדת מיום ליום בעוה"ר באופן מבהיל. ומכל צד עומדים עלינו לכלותנו, בגזרות ופקודות נוראות. הדור החדש, מתחנך ללא תורה ואמונה ונעשים בנים כחשים לה' ולתורתו. ואם ימשך מצב כזה ח"ו עוד כמה שנים, מי יודע לאיזה מצב נגיע. והשכל מחייב שלא יתארך עוד זמן ביאת משיח צדקנו. ובידינו למהר הגאולה, על ידי שנשוב בתשובה שלמה ונכין את עצמנו בתורה ובמעשים טובים.

וה' הטוב, יתן בלבנו ובלב כל עמנו ישראל, לשוב בתשובה שלמה לפניו ונזכה לגאולה שלמה במהרה בימינו אמן. ('חפץ חיים' הובא ב'מעשי למלך' פרשת 'וירא').

[7]) ראה בספר כי לא ידח ממנו נידח חלק ד' דברי הזוהר של חמש צדיקים שנשחטו בהר נוף ו32 יום אחרי זה תהיה מלחמה עם בני ישמעאל, ואז יבואו בני אדום וישלטו פה בארץ לי"ב חודש ויש גם 9 חודשי עיבור של המשיח. וזה יצא בי"ג כסלו תשע"ו.

[8]) כתבתי כבר בספר כי לא ידח ממנו נידח חלק ג-ו כמה תשובות על זה, וראה רק דוגמה קטנה:

שנות מאסר לרופא שנתן כימותרפיה לשווא

הרופא האונקולוג ד"ר פאריד פאטה שרשם כימותרפיה לשווא למטופלים בריאים, נשפט ל-45 שנות מאסר ויבלה את שארית חייו תחת סורג ובריח

ד"ר איתי גלפורסם:  10.07.15 , 22:53

הרופא שנתן כימותרפיה לאנשים בריאים – הולך לכלא: כאבים בכל הגוף, נשירת שיניים ושיער, חולשת שרירים ומפרקים, ואף מוות: אלה התוצאות של מאות ממטופליו של הרופא האונקולוג ד"ר פאריד פאטה, המכונה "הרופא המפלצת". היום (ו') גזר בית המשפט בדטרויט שבארצות הברית את דינו – 45 שנות מאסר בפועל.

ד"ר פאריד פאטה, אונקולוג ממישיגן בן 50, הואשם בספטמבר האחרון בשורה של עבירות פליליות, לאחר שהונה יותר מ-550 מטופלים. הוא איבחן שהם חולי סרטן – אף שהיו בריאים, רשם להם כימותרפיה שלא לצורך, או טיפולים נוספים שכלל לא נזקקו להם. מטרתו הייתה אחת: לזכות ב- 34.7 מיליוני דולרים מחברות הביטוח הרפואי הפרטי.

טיפול שהורס תאים בריאים

כימותרפיה כוללת קבוצה של תרופות, הפוגעות בחלוקת התאים. יחד עם הרס תאי הסרטן המתחלקים ללא הרף, הטיפולים הכימותרפיים גם פוגעים בתאים בריאים ולפיכך הם עתירי תופעות לוואי, הכוללות פגיעה בפוריות, בחלל הפה, ירידה בספירות הדם, ופגיעה גם באיברים נוספים כמו בלב. חלק מתופעות הלוואי הן זמניות, אחרות נותרות לנצח.

 לפני תחילת משפטו, פנה פטה לבני משפחות הקורבנות ואמר: "אינני יודע כיצד לרפא את הפצעים ולהביע את הצער והבושה שלי. באתם אליי בבקשת חמלה וכשלתי. כן, כשלתי". לורה סטדפילד, שאביה נפטר לאחר הטיפול הכושל שקיבל מד"ר פאטה, פנתה אל הרופא ואמרה: "פאריד פטה, אני שונאת אותך. אתה דוחה, אתה מפלצת. הרעלת, עינית ורצחת את אבי".

 כמה ממשפחות הקורבנות העידו נגדו השבוע בבית המשפט. אחד מהם היה טדי האוורד. הוא אינו חולה סרטן, וכעת עליו ליטול תרופות לכל חייו בשל הטיפול המיותר שרשם לו פאטה ושגרם לסיבוכים רפואיים. "אני כועס בעיקר כי הוא שיקר" אמר הווארד, "הוא ידע שהוא משקר, הוא נתן לי תרופות שלא לצורך וכעת חיי התהפכו. אינני יודע כמה עוד נותר לי לחיות בגללו".

מטופלת אחרת היא מאגי דורסי, בת 43. היא העידה נגד פאטה בתחילת השבוע כשהיא ממררת בבכי, ובתה בגיל העשרה נאלצה להמשיך לקרוא את עדותה, בה סיפרה על מחלת הדם ממנה היא סובלת. פאטה קבע כי היא לוקה בסרטן והחל לה טיפול אגרסיבי בכימותרפיה, שלא לצורך. תופעות הלוואי לדבריה, פגעו קשות בבריאותה.

"אף שאני לא מתה, אני צל של עצמי" היא אמרה לבי המשפט, "חשתי ימים רבים שהטיפול לא נכון. הוא הרס את חיי, הוא פגע בי, בבעלי ובילדיי".

פרקליטיו אמרו כי גזר דין של מעל 25 שנים בכלא, יגזור את דינו למות בכלא בשל יתר לחץ דם ומחלת הסוכרת מהן הוא סובל. התביעה מצידה, דרשה את עונש המאסר המקסימלי בחוק – 175 שנים תחת סורג ובריח.

[9]) תחקיר מיוחד של שופרניוז מגלה פרטים חדשים-ישנים אודות שורשי האנטישמיות האירנית. מסתבר, שאיראן היתה בעלת הברית הקרובה ביותר להיטלר בתקופת מלחמת העולם השניה, ואזרחיה ממש סגדו לצורר היהודים אדולף היטלר ימח שמו. האיראנים של אז ניסו לעשות את הכל כדי לשכנע את הנאצים להשמיד גם את היהודים שבארץ ישראל. השואה, מסתבר בכלל לא זרה לאיראנים…

התחקיר המעניין של שופרניוז, שמזכיר לנו שלא רק האירנים רצו לשלוח אותנו לאלאסקה, אלה גם "ידידינו" מהמערב (אמנם בתור "עבדים", אלא שהבעיה היתה שאלאסקה לא הסכימה שיגיעו אליה יהודים, למרות שהיה מדובר בפליטים מגרמניה הנאצית).

לא זו בלבד, אלא שמסתבר גם שעצם שינוי שמה ההיסטורי של "פרס" ל"איראן" הגיע בהשראת הנאציזם ותאוריית הגזע הנאצית הידועה לשמצה. ע"פ ספרו של ההסטוריון האמריקאי אדווין בלאק, השאה הפרסי בתקופת הנאצים, רזה שאח פאהלאבי, כל כך התלהב מתאוריית הגזע, ומעליונות הגזע הארי, שהוא ראה את הפרסים משתייכים אליו, ולכן שינה את שמה של פרס ל"איראן", שם שמשמעותו בפרסית אינו אלא: "הגזע הארי!"

אירן של אז היתה המוקד של כל הפעילות הנאצית במזרח התיכון. יהודי בבל נושאים עימם צלקת קשה מה"פארהוד", אותם פרעות אנטישמיות בחג השבועות 1941, שבהם טבחו הערבים ביהודי בגדאד ושללו את ממונם, בזמן נסיון ההפיכה הנאצי בעיראק. מסתבר שכל ההוראות למה שקרה באותה התקופה יצאו מאיראן, ולאחר שהמרד דוכא, נמלטו מתכנניו – לאירן.

התחקיר המקיף של שופרניוז, מגלה פרטים רבים נוספים על זהותה של אירן של היום, ומזכיר לנו שלמעשה המשטר הידידותי באירן (שחוסל ב-1979 ע"י המהפכה של חומייני, שהחזירה את אירן לשורשיה האנטישמיים) הוקם רק לאחר שהבריטים פלשו לאירן והקימו את המשטר הזה.

התחקיר גם מזכיר את שלושת דיוויזיות האס-אס הנאציות המוסלמיות של המופתי של ירושלים (שנמלט לאירן, ולאחר מכן לברלין) שנודעו לשמצה בשל מעשיהם הזוועתיים נגד יהודים בתקופת השואה, בעיקר באיזור בוסניה. מתוך 30,000 הרוצחים המוסלמים שהיו בדיוויזיות אלה, היו יחידות שלמות של נאצים-איראניים, שגוייסו בגלוי באיראן.

כפי שאפשר לראות, אכן נושא השואה כלל אינו חדש לאיראנים…

ההערצה המדהימה של האיראנים לנאצים, הביאה אותם לתלות שלטים ברחבי השווקים של טהרן, בתקופת השואה ומלחמת העולם השנייה, שבהם מצהירים מוסלמים השיעיים האנטישמיים של אירן: "בשמיים א-ללה הוא אדונכם, אבל על הארץ: אדולף היטלר (ימ"ש(".

אגב, מבדיקה מהירה גיליתי ברשימת המפלגות הפאשיסיטיות בעולם, שבאיראן היו 3 מפלגות נאציות (אפשר לראות את הכיתוב "Nazi" לייד שמותן), ששתיים מהן על פי הנאמר עדיין פעילות. תשוו את הדגל של "המפלגה הנאציונל סוציאליסטית של איראן" עם הדגל של הנאצים…

ועל זה נאמר, "מה שהיה – הוא שיהיה, ומה שנעשה – הוא שייעשה") קהלת א, ט). מגילת אסתר מגלה לנו, ששורשי עמלק השונא ההיסטורי לעם ישראל, נמצאים דווקא בפרס. כזכור, המן העמלקי היה פרסי, וגם אחשוורוש הפרסי עפ"י חז"ל רצה לא פחות מהמן לחסל את כל היהודים בעולם (ר’ משל התל והחריץ בגמרא מגילה י"ד ע"א. כמו כן חז"ל מספרים שכשאמר לאסתר המלכה "עד חצי המלכות" הוא התכוון עד לבקשת המשך בניית בית המקדש, שהפרסים הורו להפסיק את בנייתו באותה תקופה, משום שאחשוורוש היה מוכן לעשות הכל – חוץ מזה).

אמנם עשרת בניו של המן נתלו, אך זרעו של המן לא חוסל (וכמובן שזרע עמלק ממשיך להתקיים עד ביאת גואל צדק), וכמו ש"מבני בניו של המן למדו תורה בבני ברק" (מסכת סנהדרין דף צ"ו ע"ב), כך גם צאצאים אחרים שלו, מן הסתם, המשיכו להתקיים. חז"ל מספרים במדרשים השונים על מגילת אסתר, שרבים מהעמלקים שבאותה תקופה הסתירו את שנאתם ליהודים ועשו את עצמם כאוהבי היהודים (כמדומני שזה מובא בדברי חז"ל על "ורבים מעמי הארץ מתייהדים"), אך נשארו בסתר אנטישמים עוד יותר, ומן הסתם הרימו את ראשם בהמשך הדרך.

אגב, מעניין לציין שבקובץ "ירנן יעקב" היתה בעבר התייחסות לנשיא איראן הנוכחי אחמדי-ניז’אד כאותו המן שחז"ל אומרים שעתיד לקום באחרית הימים, אם עם-ישראל לא יעשה תשובה.

הגרעין האירני:

נשיא אירן אחמדינג'אד

אלסקה אקספרס: הרעיון שנתן נשיא אירן השבוע להגלות את היהודים ל.. אלסקה אינו חדש. הוא הוצע בימי השואה ודוקא ב…וושינגטון

לזכותו של נשיא אירן יאמר שהוא אינו נוהג לשמור דברים בבטן. בנאום חגיגי שנשא במסגרת ועידה שנערכה בטהרן בחדש אוקטובר תחת הכותרת "עולם ללא ציונות" הצהיר האיש בפשטות: "את ישראל צריך למחוק מעל המפה".

אם בתחילה היה מי שחשב שמדובר בפליטת פה מביכה של פוליטיקאי טירון, בא מחמוד אחמדינג'אד והראה לכולם שהוא מתכוון בדיוק למה שאמר. בחדשים האחרונים חוזר נשיא אירן ומשמיע שוב ושוב את הגיגיו האנטישמים קבל עם ועולם. לדידו השואה אינה אלא מיתוס שהיהודים בדו מלבם, מדינת ישראל עתידה להשמד בנשק גרעיני אירני במסגרת מלחמת התרבויות הקרבה ובאה בין העולם המערבי לבין האימפריה האסלאמית שיעודה הוא "לשלוט בכל פסגות ההרים של העולם" כלשונו של השליט מטהרן ואילו את היהודים – יש להניח שכונתו למעטים שישרדו את האפוקליפסה האירנית המתוכננת – יש לשלוח למקום אחר. לאן בדיוק? לנשיא האירני יש שפע של הצעות מקוריות. מבחינתו את היהודים אפשר לשלוח לגרמניה, לאוסטריה, לקנדה ואולי לארה"ב. נכון לשבוע שעבר הצעתו העדכנית של הפרסי המזוקן היא לשלוח את היהודים דוקא ל…אלסקה.

[10]) ועיין מהרש"א בחידושי אגדות יומא (פ"ו ע"א) על הפסוק כי אנכי בעלתי וגו', שכולם יחזרו בתשובה על ידי שיעמיד הקב"ה מלך כהמן ומחזירן למוטב, עיי"ש.

[11]) בשיעור המוקלט פרשת וארא, של כבוד הרב שמעון דהן שליט"א, הוא אמר בין שאר הדברים, כשהזכיר את נשיא אירן, ששמו עולה בגימטריה כשמו של הצורר העמלקי מפרס העתיקה, המן הרשע.

האמת היא שהיה קשה לי קצת להבין לפי איזה חשבון הגיע כבוד הרב לגימטריה הזו, אבל בס"ד נראה לי שייתכן שהבנתי את החישוב הנכון.

שמו של נשיא איראן, כפי שאנחנו מכירים אותו הוא מחמוד אחמדינג’אד. אבל מסתבר שזה לא בדיוק השם שלו…

השם של נשיא איראן נכתב כך בפרסית: محمود احمدی نژاد, האות המסומנת באדום היא האות שגורמת את הבלבול בהגיית שמו של הנשיא הפרסי. השפה הפרסית אמנם משתמשת מזה מאות שנים באלף בית הערבי, אך ההגייה של האותיות בפרסית שונה מהגייתם בערבית. הגיית האות "ח" באלף בית הערבי, נעשית על ידי הפרסים כהגיית האות ה"א. רק הגיית האות ח'א (כמו כ' רפויה) הערבית נהגית כמו בערבית (מי שרוצה פרטים נוספים להגייה הפונטית הפרסית יוכל לבדוק באינציקלופדיה. אגב, האות ژ היא תוספת פרסית לא"ב הערבי, והיא נהגית כ-ז', כמו J בצרפתית. לכן הפרסים הוגים את שמו של הנשיא האיראני בתור "מהמוד אהמדי נז'אד".

כעת אפשר לראות ששמו הפרטי של הנשיא האירני, כפי שהאירנים הוגים אותו, כפי שהוריו קראו לו כשנולד, שונה מכפי שהוא נכתב בתקשורת.

אם כן שמו הפרטי של הנשיא האירני הוא "מהמוד", תשאירו את ה"מה" ההתחלתיים, ו’+ד’=י’, תוסיפו את ה-מ’ השניה ותקבלו 50 :כלומר נ', והנה מצאתם ש"מהמוד" הוא בדיוק המן…

אגב, קראתי לפני מספר חודשים חידוש של מישהו, לגבי השם השני של הגמד האירני: "אהמדי". למעשה השם "אהמדי נז’אד" משמעותו הוא נצר למשפחת אהמד, וזה מזכיר מאוד את שם משפחתו של המן, כמתואר במגילה: "המן בן המדתא האגגי" (אסתר ג(.

[12].) Based on the March/April 2015 negotiations on Iran nuclear deal framework, completed on 2 April 2015, Iran agreed tentatively to accept significant restrictions on its nuclear program, all of which would last for at least a decade and some longer, and to submit to an increased intensity of international inspections under a framework deal. These details are to be negotiated by the end of June 2015.

[13].) “Yesterday an Iranian general brazenly declared, and I quote, ‘Israel’s destruction is nonnegotiable,'”

[14] ) יש כאן רמז: "בשגם" גימטריה משה, – הוא בשר, כלומר שהוא המהות שלו זה לתקן את ענין הבשר, כשרות המאכלים.

[15] ) שמרדכי ואסתר הן הפועלים ומשה פועל העליון, כמבואר במדרש אסתר רבה (ענף יוסף בשם הגר"א ב"ק צ"ב ע"ב).

[16] ) וְכֵן כָּתַב הַגְּרָ"א בְּיוֹ"ד סִימָן פ"ז בְּהַגָּהוֹתָיו ב' פְּעָמִים שֶׁמְּצַיֵּן עַל עִנְיַן בָּשָׂר בְּחָלָב אֶת הַזֹּהַר הַזֶּה].

[17] ) וידוע שהישמעאלים שבשכנותינו אוכלים בשר בחלב, וזה נחשב אצלהם למטעמים. ומי יודע אם לא זה מה שנותן להם את כוחם להרע רח"ל, ועל כן מוטל עלינו להתחזק מאוד בטהרת המאכלים כדי להגביר כח הקדושה "וגבר ישראל".

[18] ) וְיָדוּעַ הָעֹנֶשׁ בְּחִבּוּט הַקֶּבֶר עַל הָאוֹכֵל מַאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת: כָּתַב בְּסֵפֶר אוֹר צַדִּיקִים (פֶּרֶק י"ט), וְזֶה לְשׁוֹן קָדְשׁוֹ: דַּע כִּי מִי שֶׁלֹּא הָיָה מְדַקְדֵּק בְּמַאֲכָלִים בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא הָיָה נִזְהָר לְהַבְחִין בֵּין אִסּוּר לְהֶתֵּר, וַאֲפִלּוּ אֵינוֹ אִסּוּר מְפֹרָשׁ בַּתּוֹרָה אֶלָּא מֵחֲכָמֵינוּ ז"ל. עָנְשׁוֹ שֶׁלְּאַחַר מוֹתוֹ בָּא הַמְמֻנֶּה עַל חִבּוּט הַקֶּבֶר וּמַכֶּה עַל בִּטְנוֹ בְּשַׁרְבִיטוֹ שֶׁל בַּרְזֶל וְאֵשׁ, עַד שֶׁכְּרֵסוֹ נִבְקַעַת וְיוֹצֵא פַּרְשַׁנְדָּא, וְאָז מְהַפְּכִין אוֹתוֹ עַל פָּנָיו וּמַכִּים אוֹתוֹ, וְאוֹמְרִים לוֹ בְּלַע מַה שֶּׁהוֹצֵאתָ, הַשֵּׁם יִשְׁמְרֵנוּ וְיַצִּילֵנוּ מִדִּין הַקָּשֶׁה הַזֶּה וּמְדִכְוָותֵיהּ, וּבִפְרָט בְּאִסּוּר בָּשָׂר בְּחָלָב שֶׁהוּא עָוֹן חָמוּר, עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.

וּכְבָר אָמַרְתִּי בַּדְּרָשָׁה מַה שָּׁמַעְתִּי בְּשֵׁם הרה"ק הָאֱלֹקִי רַבִּי אַהֲרֹן רֹקַח מִבֶּעְלְז זי"ע: כִּי כָּל כֹּחוֹ שֶׁל הָרָשָׁע הַגֶּרְמָנִי ימ"ש בָּא עַל יְדֵי שֶׁאָכְלוּ מַאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת שֶׁהָיוּ שׁוֹחֲטִים קַלִּים וּמִזֶּה נוֹלַד עֲמָלֵק הַגֶּרְמָנִי, וְהָיָה בְּמִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הִשְׁחִיזוּ הַסַּכִּינִים כִּדְבָעֵי, הִשְׁחִיז אֶת הַחֶרֶב שֶׁל הַבַּעַל דָּבָר שֶׁהוּא שַׂר שֶׁל עֲמָלֵק וְעַל יְדֵי זֶה הָיָה בְּכֹחוֹ לִשְׁחֹט מִילְיוֹנֵי יְהוּדִים רח"ל,

וְכֵן הִכְשִׁילוּ עַשְׂרוֹת אַלְפֵי יְהוּדִים עַשְׂרוֹת שָׁנִים בִּנְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת – בָּעִיר קְרָאקָא כְּשֶׁהָיָה הָרַב הַקָּדוֹשׁ בַּעַל "מְגַלֶּה עֲמֻקּוֹת" הַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ הַמְקֻבָּל רַבִּי נָתָן נֶטַע שַׁפִּירָא זצוק"ל אַב בֵּית דִּין קְרָאקָא – מְאֹרָע מַסְעִיר שֶׁהִתְרַחֵשׁ בִּתְקוּפַת הַגָּאוֹן הַצַּדִּיק ר' נָתָן נָטַע שַׁפִּירָא זצ"ל בַּעַל "מְגַלֶּה עֲמֻקּוֹת" זצ"ל, וְהָרַב הַקָּדוֹשׁ בַּעַל "מְגַלֶּה עֲמֻקּוֹת" נָתַן תִּקּוּן גָּדוֹל לְהַבַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה.

[19] ) וְכַמָּה נוֹרָאִים דִּבְרֵי הזוה"ק: א. כָּל מַה שֶּׁסּוֹבֵל הָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה הוּא מִפְּנֵי שֶׁלֹּא נִזְהָר בְּמַאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת (זֹהַר הַקָּדוֹשׁ ח"ג דַּף מ"ב). ב. יוֹצֵא מֵרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה וְנִכְנָס לִרְשׁוּת הַסִּטְרָא אָחֳרָא (זֹהַר הַקָּדוֹשׁ ח"ג דַּף מ"ב). ג. אוֹי לָהֶם וְאוֹי לְנַפְשָׁם כִּי לֹא יִתְדַּבְּקוּ בִּצְרוֹר הַחַיִּים כְּלָל וְדָנִין אוֹתוֹ לְאַחַר מִיתָתוֹ כְּאָדָם מְגֹעָל, כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גּוֹעֲלוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא (זֹהַר הַקָּדוֹשׁ ח"ג דַּף מ"א). ד. מְדַבֵּק נַפְשׁוֹ בַּסִּטְרָא אָחֳרָא וְגוֹעֵל נַפְשׁוֹ וְרוּחוֹ, וְרוּחַ הַטֻּמְאָה שׁוֹרָה עָלָיו (זֹהַר הַקָּדוֹשׁ ח"ג דַּף מ"ב). ה. נַעֲשֶׂה פְּנֵי חַיָּה רָעָה (זֹהַר הַקָּדוֹשׁ ח"ב דַּף קכ"ה). ו. יוֹצֵא מֵרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה וְנִכְנָס לִרְשׁוּת הַסִּטְרָא אָחֳרָא (זֹהַר הַקָּדוֹשׁ ח"ג דַּף מ"ב). ז. אוֹי לָהֶם וְאוֹי לְנַפְשָׁם כִּי לֹא יִתְדַּבְּקוּ בִּצְרוֹר הַחַיִּים כְּלָל וְדָנִין אוֹתוֹ לְאַחַר מִיתָתוֹ כְּאָדָם מְגֹעָל, כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גּוֹעֲלוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא (זֹהַר הַקָּדוֹשׁ ח"ג דַּף מ"א). ח. מְדַבֵּק נַפְשׁוֹ בַּסִּטְרָא אָחֳרָא וְגוֹעֵל נַפְשׁוֹ וְרוּחוֹ, וְרוּחַ הַטֻּמְאָה שׁוֹרָה עָלָיו (זֹהַר הַקָּדוֹשׁ ח"ג דַּף מ"ב).

[20] )          בספר ברית מטה משה על הגדה של פסח, התאונן מרירות על רוע המצב וחורבן השוחטים, והא לך קצת מהעתקת לשונו: הבשר עדיין בין שינינו שאכלנו נבילות וטריפות עד כה, שהיה גודל המכשלה הזאת בישראל שהרבה שוחטים אין להם הרגשה וכו', דבר זה החריב את ביתינו אשר עדיין לא נבנה בימינו והשכינה בגלות עדיין בעונינו, וכאשר נמצאו כמה קלקולים אשר אין להעלות על הספר כי קצר היריעה מלהשתרע וכו', ואין לנו פה לדבר ומי יוכל להגיד ולספר מה שעבר עלינו עד כה שגרמו לנו השוחטים כמה רעות וכו' עכ"ל.

[21] )          ובספר התולדות – רבינו שניאור זלמן מליאדי מובא כל הסיפור בזה, לאמור:

                רבינו הזקן בישבו במאסר, עברו עליו כמה ימים שלא אכל מאומה משום שלא היה שם מאכל כשר. שר בית הסוהר חשב שזהו מחמת יראתו מהמשפט ולכן אינו אוכל כדי שימות. וכאשר אמר לו כמה פעמים שיאכל ולא פעל בדבריו, צוה לחיילי המשמר להאכילו בעל כרחו. אך רבנו הזקן סתם פיו הקדוש בחזקה ולא יכלו לפתחו בשום אופן ותהי שם צעקה גדולה ורבנו היה בצרה גדולה. אך ה' ראה בעניו ויחלצו מצרתו כי בתוך כך בא השר הנ"ל לשם ושמע קול הצעקה ושאל מה זאת, וסיפרו לו. ויאמר השר, לאיש כזה לא יאות להאכילו בעל כרחו כי אם לדבר על לבו עד שיתרצה, ויכנס השר בעצמו אליו וישאלהו למה אינו אוכל, הלא מהמשפט יכול להיות וקרוב הדבר שיצא זכאי וכשלא יאכל ימות בודאי וכך יאבד עצמו לדעת ולא יהיה לו חלק לעולם הבא.

                אין כאן מאכלים כשרים – ענהו רבנו הזקן – ומאכלי טריפה לא אוכל אף אם לא יהיה לי חלק לעולם הבא.

                ואם אשיג לך מאכל כשר תאמין לי? – שאלו השר.

                לעת עתה – ענהו רבנו הזקן – לא נצרך לי כל מאכל, כי קיבתי נחלשה וצריכים רק להשיג דבר מה כדי לחזק את הקיבה, ואם היו משיגים בשבילי מרקחת טובה מאיש יהודי הייתי אוכל.

                ואם אשיג לך זאת תאמין לי? – שאלו השר.

                אם אתה בעצמך תקח זאת מידי היהודי – ענהו רבנן הזקן – ושום אדם זולתך לא יגע בו עד שיגיע לידי, אוכל.

                בפטרבורג עיר הבירה גר אחד החסידים המפורסמים, הגביר ר' מרדכי מליעפלי שהיה נכבד מאד בעיני השרים על אמונתו וישרת לבבו. וישלח השר מיד אליו שיכין לו במיוחד מרקחת טובה וכשרה בשביל איש יהודי. לבו של רבי מרדכי אמר לו שזהו בשביל רבנו הזקן, כי למה נצרך לשר מאכל כשר מאיש יהודי דוקא. ויכין מיד את המרקחת ובתחתית הקערה הניח פתק וכתב שם שברצונו לדעת מי הוא אוכל המרקחת, ומסרה השר לרבנו הזקן וכאשר פתח רבנו את הקערה מצא את הפתק.

                כאשר תם האוכל, בקש רבנו הזקן עוד הפעם את השר להביא לו מרקחת, והשאיר קצת מהמרקחת בקערה ומתחת לזה שם פתק ויכתוב שם אני הוא האוכל ונמצא אני במקום זה ומיד לשלוח איש אחד לוילנה. השר מסר את הכלי לידי רבי מרדכי אשר מצא את הפתק של רבנו הזקן, ותחי רוחו ורוח כל החסידים.

                מיד הכין רבי מרדכי מרקחת שני' ושלח לשר. ואיש אחד נשלח מיד לוילנה אף שלא ידעו על מה ולמה נשלח, רק בטחו בכח רבנו הזקן שבודאי בוילנה יוודע לאיש מטרת נסיעתו.

[22])          עי' הערה הקודמת.

[23] )          ראה שו"ע אדה"ז או"ח ר"ס תר"ג. וש"נ.

[24] )          נסמן בלקוטי שיחות חלק יז סוף עמוד 190 ואילך.

[25] )          בראשית ב, יז.

[26] )          נסמן בלקוטי שיחות חלק יב סוף עמוד 175 ואילך.

[27] )          חולין דף יז ע"א. וראה רמב"ן מטות לא, כג.

[28] ) ש"ך עה"ת קדושים יט, כג. הובא בלקוטי תורה ר"פ קדושים. וראה לקוטי שיחות חלק כד ריש ע' 133. וש"נ.

[29] )          ויקרא יט, כג.

[30] )          ברכות מ, סע"א. וש"נ. וראה ב"ר פי"ט, ה.

[31] )          ראה ברכות לד, ב. ב"ב עה, א. ויק"ר פי"ג, ג. ועוד.

[32])           בצפנת פענח פ' יתרו: וחתמו על שאלה זו כמספר ע' אלף.

[33])          וכתב הרמ"א (יו"ד סימן פ"א) שלמרות שאנו פוסקים (באו"ח סי' שמ"ג) כשהילד אוכל מעצמו איסור שהוא רק איסור דרבנן והאבא עושה את עצמו שאינו רואה, אין הבית דין חייב לנזוף באב, זה רק "להלכה", אך באיסורים אחרים כמו בענין חילול שבת ומאכלות אסורות חייב הבית דין למחות באב, ובית הדין חייב למנוע בכח מהילד לאכול את המאכלות האסורות, וזאת למרות שמדובר באיסור דרבנן בלבד, כי מאכלות אסורות יזיק לילד בעתיד – כך כותב הפרי חדש שם – כי מאכלות אסורות גורם שהוא יהיה עם טבע רע, והסוף יהיה שהוא ייצא לתרבות רעה (ח"ו).

                עוד כותב שם הפרי חדש, שלדאבוננו מאחר ואיננו יכולים להיות נזהרים בענינים אלו, זו הסיבה שרוב הילדים יורדים מן הדרך ועוזבים את הדת (ר"ל), ורוב הילדים הופכים להיות בעלי עזות פנים של הדור, ואין להם יראת שמים בלבם, ואפילו כשאומרים להם מוסר הם אינם יכולים לקבל זאת וכו', ומי לנו גדול יותר מ"אחר" [אחד מן התנאים, הרבי של התנא האלוקי רבי מאיר, שבסוף ימיו יצא לתרבות רעה] שהסיבה לירידתו מדרך הישר היה כי כשאמו היתה מעוברת עברה פעם אחת ליד בית עבודה זרה, והיא התאבה בטעם וריח של העבודה זרה, והריח הזה התפשט בכל גופה, וזה אשר גרם שירד מדרך הישר, לכן חייבים להיות זהירים מה שנותנים לילדים הקטנים לאכול, עכ"ל הפר"ח, (ועי' ג"כ במחזיק ברכה מהחיד"א שם אות י"ד וזב"ז אות נ"ג).

                הגאון הצדיק והקדוש בעל המחבר של הספר בני יששכר כותב בספרו אגרא דפרקא (אות קכ"ו) בשמו של הצדיק ר' מענדעלע מרימנוב זי"ע תירוץ על הקושיא הגדולה, שאנו רואים הרבה ילדים כשהם קטנים עדיין הם הולכים לחדר ולומדים שם בהתלהבות רבה, מתפללים בכונה, ועונים אמן יהא שמיה רבא, ומתנהגים כהילדים הטובים ביותר, וכשהם גדלים הם הופכים להיות בעלי מדות רעות, ומפסיקים ללמוד ולהתפלל, מהיכן זה קורה, מדוע הם מחליפים את עורם, הרי זה צריך היה להיות ההיפך שבזכות לימוד התורה והמצוות שקיימו כשהיו ילדים קטנים יעמוד להם כשיהיו גדולים יותר, כפי הכלל שמצוה גוררת מצוה, ובינתיים מה שקורה הוא בדיוק ההיפך.

                משיב על כך הרבי רבי מענדעלע זי"ע שהסיבה היא, כי שכשהיו הילדים קטנים הוריהם פיטמו אותם באוכל של גזל, אוכל שקנו בכסף שאינו כשר, ואצל אחרים שהכסף היה לכאורה כשר, אך קנו אוכל שאינו כשר והאכילו בזאת את הילדים, כך שהגוף ובשרם גדל ממאכלים שאינם כשרים, ועל ידי זה נבראו מדות רעות עם תאות לכל הדברים הרעים (השם ישמרנו) עכ"ד.

                כך כותב גם האור החיים הקדוש (בסוף פרשת שמיני; ויקרא יא, מג) שכל אלו שאוכלים מאכלות אסורות, שקצים ורמשים, הם הופכים בעצמם לחתיכת שרץ, וזו כוונת הגמרא (פסחים דף מט:) שעמי הארץ הינם שרצים וילדיהם שקצים, כי בכך שהם אוכלים שרצים הם הופכים בעצמם לשרצים והילדים הם ילדי השרצים.

                ועל כך מסיים האור החיים הקדוש, שכל זה כשאוכלים שרצים במזיד, אבל כשאוכלים בשוגג, לא הופך הנפש ממש בעצמו לשרץ רק שהוא הופך להיות טמא ואטום, וזאת אפילו כשהוא אינו יודע כלל שאכל איסור, במיוחד היום כשהאויר דחוס כך שבכל הארצות כולם ביחד, כמעט ואין דבר אחד שיהיה נקי מתולעים, ולכן כל מי שרוצה לשמור את נפשו שבאמת יזהר וישמר.

                ובזוהר הקדוש (ח"ב דף קכה.) כתוב שמי שאוכל בשר בחלב [חלב עם בשר ביחד] הוא אינו פוגם רק את עצמו אלא גם את ילדיו, וכי לפגם זה תהיה השפעה לדורות.

[34] )          ובספר אוצר הסיפורים מובא מה שאמר אדמו"ר הר"י מבעלז זצוק"ל על אמעריקא:

                שמעתי מהריא"ז מרגליות שליט"א, ששמע ממו"ר הרב יהושע'לי זצוק"ל מבעלז, ונזדמן אז שבאו שני אנשים חשובים יראים ות"ח מאמעריקא ביחוד לבעלז, ובקשו להרבי כאשר שמתחילים לבא הרבה יהודים מארצות אירופה לאמעריקא, והמדינה שמה משובשת מאוד מחמת כי אין שם שום אדם גדול שיסדר בתי ת"ת והשחיטה ומקואות והקהלות וכו' כמו שצריכין, לכן למטרה זו נתאספו שמה היראים באמעריקא והם נבחרו מהאסיפה לנסוע לאירופה ולהביא לאמעריקא אדם גדול אחד, ובכן בראשונה באו לבעלז ומבקשים אותו שיסע עמהם עם כל המשפחה לפחות על שנה אחת שיסדר שם הנ"ל, ואח"כ יסע עם ב"ב חזרה לבעלז. והצירים החשובים האלו בכו בבכיות ותחנונים לפני הרבי זצוק"ל שזהו הצלת נפשות, ולא לבד על נפשות אלו היהודים שכבר באו, אלא שהוא גם כן הצלת נפשות אלפי ורבבות ישראל שיבואו אח"כ, והמקיים נפש אחת מישראל אחז"ל (סנהדרין פ"ד מ"ה) כאלו קיים עולם מלא, כ"ש לנפשות רבות מישראל. והם ספרו לפניו מגודל השפלות ביהדות שבאמעריקא, והכל הוא מחמת שאין שם אדם גדול, ואם הוא יבא עמהם, אליו כולם ישמעון וייראון, ויהיה בזה תועלת גדול לכלל ישראל אשר מתחיל לבא שמה, והרבי זצוק"ל השיב להם שישבו בבעלז איזו ימים עד שיתיישב בדעתו מה להשיב להם תשובה.

        ואמר מו"ר הרב מבארניב הוא כבר היה שם איזה שבועות והיה צריך ליסע לביתו, אבל יען שרצה לשמוע תשובתו הרמתה אל האורחים הצירים, לכן כדאי היה לו לשהות עוד איזו ימים. וכן הוה כעבור איזו ימים קרא הרבי להאורחים הצירים להשיב להם תשובתו, וכה אמר הרבי זצוק"ל, דעו כי ידוע הוא כי אויר העולם הוא מלא מהחיצונים ר"ל, וכמו שאמרו חז"ל בברכות (דף ו.) 'אינהו נפישו מינן ככסלא לעוגיא', וכמעט לולא רחמיו ית"ש לא היתה במציאות להיות אפילו רגע אחת בעולם הזה, מחמת גודל רבוי הקליפות אשר סובבים ועומדים עלינו ר"ל על כל צעד ושעל שאנו הולכים. והנה בארצות אירופה כבר היה שם בדורות הקודמים קדושים עליונים ראשונים ואחרונים וגם בעלי התוספות וכדומיהן, והם בגודל קדושתן וכח תורתם טיהרו את האויר מהקליפות, ובפרט אחרון אחרון שריחם ה' על ישראל ושלח עירין קדישין משמיא הבעש"ט והחברייא ותלמידיהון ותלמידי תלמידיהון, שהם טיהרו האויר עד סוף כל הדורות שיוכלו ללמוד ולעבוד את ה' שם, אבל בארצות האלו של אמעריקא שם מבריאת העולם ועד היום עוד לא היו שם אנשים גדולים מטהרי האויר, וזש"כ (בירמי' ב, ו) 'המוליך אותנו במדבר בארץ ערבה ושוחה בארץ צי' וצלמות בארץ לא עבר בה איש ולא ישב אדם שם'.

                ולכן אין חידוש לנו מה שאתם מספרים לי מגודל עזיבת התורה שיש שם באמעריקא, כפי לפי הבנתינו אשר כמעט ר"ל אפשר ניטל שם הבחירה מהאדם ומוכרחים ר"ל לחטוא, לכן גם אני מפחד ממני בעצמי ליסע ולבוא שמה בארץ הזה אשר לא עבר שמה איש, וגם איני מאמין שגדולי צדיקי אחרים מדורנו מהאדמורי"ם שירצו לבא שמה אצלכם, כי יראו לנפשם לילך שם, אבל אייעץ לכם שתסעו למדינת ליטא ושמה יש גדולים וגאונים וגם צדיקים אשר הם אינם מבינים כ"כ גודל הסכנה עבור נפשם שם, ותוכלו למצוא שם אחד מהם אשר יסע עמכם לאמעריקא, והוא יסדר ויתקן כל מה שצריך לכם.

                וספרתי זאת פעם אחת בהיותי בר"ח לקבל פני קדשו של מרן הגה"צ רבינו יוסף חיים זאנענפעלד זצ"ל הגאבד"ק פעיה"ק ירושלים תובב"א, ואמר לי אמת הדבר, שגם הוא שמע זאת מאיש נאמן. וסיים לי רבי שהם נסעו למדינת ליטא ולקחו עמהם לאמעריקא את הרב הגאון האדיר ר' יעקב יוסף זצ"ל, והוא התחיל לסדר שם בתי הת"ת וסדרי השחיטה כידוע.

                וכשספרתי המעשה הזאת על הגה"ק מהר"י מבעלזא זי"ע, עלה על לבי לפרש הפסוק (שמות כב ל) "ואנשי קודש תהיון לי – ובשר בשדה טרפה לא תאכלו", אם רוצים לדעת מי הם אנשי קודש תראו אם מזהירים על בשר בשדה טריפה לא תאכלו – ואם אומרים שתאכלו תדעו שהם מהערב רב (עיין ד"ת וישלח, ובד"ת פרשת בשלח, והיכל הברכה פרשת ואחנן, ובספר הערב רב והמסתעף י"ח חלקים, ובהקדמת מהרח"ו ועוד, הסימנים לדעת מי הם הערב רב), וכמבואר בכנסת יחזקאל פרשת משפטים על הכתוב ואנשי קודש, (וע"ע בספרי שחיטת ואכילת בשר כהלכתה באריכות), וז"ל: דהנה היצר הרע בעוונותינו הרבים בחר לו דרך יותר מרווח לעבודתו, ואינו הולך לכל אחד ואחד בפרט להסיתו על כל עבירה מיוחדת, כי אם הולך לבית המטבחיים אשר משם יאכלו בני ישראל בשר ומסית את השוחט או את הקצב להאכיל ח"ו נבילות וטריפות וממילא יש לו בידו כל העיר, כי הנבילות וטריפות מטמטם את לבם וממילא בנקל לו ללכוד את כל העיר ברשתו.

                והנה מהר"י מבעלזא זי"ע הלך בדרך הבעש"ט ועסק הרבה בתיקון השחיטות בכל העולם, כמבואר בדברי תורה להגאון הצדיק בעל מנחת-אלעזר זצ"ל (ח"ג פ"ו) שעמודי העולם נתרופפו, עד שבא הבעש"ט הק' וחיזקם, וז"ל:

                שמעתי בשם הבעש"ט הק' כי בא לעולם הזה לתקן תיקון עולם ואשר היו ג' עמודי העולם מתרופפין, עמוד התורה ע"י הדרשנים שהלכו מעיר לעיר לדרוש דרשות של דופי והיו קלים ופוחזים, עמוד העבודה ע"י החזנים הקלים, עמוד גמ"ח קלקלו שוחטים הקלים דע"י שנתנו בעלי בתים לעניים לאכול מבשר נבילות וטריפות משחיטת שוחטים הקלים נמצא שלא עשו גמ"ח רק עוד הכשילו את העניים הסובבים ממקום למקום, עד שבא הבעש"ט והיה בתחלת ימיו שו"ב, ואח"כ היה ש"ץ ועורר לבב העם בתפלותיו, ואמר תורות ע"ד האמת לתקן אלו הקלקולים.

[35]) במדרש רבה אסתר (פרק ז פסקה י"ג): אמר רבי יצחק נפחא המן הרשע בעלילה גדולה בא על ישראל הה"ד ובמלאת הימים האלה עשה המלך לכל העם הנמצאים בשושן הבירה וגו' ואין העם האמור כאן אלא ישראל הה"ד (דברים ל"ג) אשריך ישראל מי כמוך עם נושא בה' וגו' אמר המן לאחשורוש אלהיהם של אלו שונא זמה העמד להם זונות ועשה להם משתה וגזור עליהם שיבואו כולם ויאכלו וישתו ויעשו כרצונם שנאמר לעשות כרצון איש ואיש כיון שראה מרדכי כך עמד והכריז עליהם ואמר להם לא תלכו לאכול בסעודתו של אחשורוש שלא הזמין אתכם כי אם ללמד עליכם קטיגוריא כדי שיהא פתחון פה עם מדת הדין לקטרג עליכם לפני הקב"ה ולא שמעו לדברי מרדכי והלכו כולם לבית המשתה א"ר ישמעאל שמונה עשר אלף וחמש מאות הלכו לבית המשתה ואכלו ושתו ונשתכרו ונתקלקלו מיד עמד שטן והלשין עליהם לפני הקב"ה ואמר לפניו רבונו של עולם עד מתי תדבק באומה זו שהם מפרישין לבבם ואמונתם ממך אם רצונך אבד אומה זו מן העולם כי אינם באים בתשובה לפניך אמר הקב"ה תורה מה תהא עליה אמר לפניו רבש"ע תסתפק בעליונים וגם השוה דעתו למחות את ישראל באותה שעה אמר הקב"ה למה לי אומה שבשבילה הרביתי אותותי ומופתי לכל הקמים עליהם לרעה (שם ל"ב) אשביתה מאנוש זכרם מיד אמר הקב"ה לשטן הבא לי מגילה ואכתוב עליה כלייה באותה שעה הלך השטן והביא לו מגילה וכתב עליה מיד יצתה התורה בבגדי אלמנות ונתנה קולה בבכי לפני הקב"ה וגם מלאכי השרת צעקו לקול בכייתה ואמרו לפניו רבש"ע אם ישראל בטלים מן העולם אנו למה אנו צריכין בעולם שנא' (ישעיה ל"ג) הן אראלם צעקו חוצה מלאכי שלום מר יבכיון כיון ששמעו חמה ולבנה כך אספו נגהם שנאמר (שם נ') אלביש שמים קדרות ושק אשים כסותם באותה שעה רץ אליהו זכור לטוב בבהלה אצל אבות העולם ואצל משה בן עמרם ואמר להם עד מתי אבות העולם רדומים בשינה ואי אתם משגיחים על הצרה שבניכם שרויין בה כי מלאכי השרת וחמה ולבנה וכוכבים ומזלות ושמים וארץ וכל צבא המרום בוכים במרד ואתם עומדים מנגד ואינכם משגיחים אמרו לו מפני מה אמר להם מפני שנהנו ישראל מסעודתו של אחשורוש ובעבור זאת נגזרה עליהם גזירה לכלותם מן העולם ולאבד את זכרם אמרו לו אברהם יצחק ויעקב אם הם עברו על דת הקב"ה ונחתמה גזירתם מה אנו יכולים לעשות חזר אליהו ואמר לו למשה אי רועה נאמן כמה פעמים עמדת על הפרץ לישראל ובטלת גזירתם לבלתי השחית שנאמר (תהלים ק"ו) לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו להשיב חמתו מהשחית מה תענה על הצרה הזאת (ישעיה ל"ז) כי באו בנים עד משבר וגו' אמר לו משה כלום יש אדם כשר באותו הדור אמר לו יש ושמו מרדכי אמר לו לך והודיעו כדי שיעמוד הוא משם בתפלה ואני מכאן ונבקש רחמים עליהם לפני הקב"ה אמר לו רועה נאמן כבר נכתבה אגרת כלייה על ישראל אמר לו משה אם בטיט היא חתומה תפלתנו נשמעת ואם בדם נחתמה מה שהיה הוא אמר לו בטיט היא חתומה אמר לו משה רבינו לך והודיע למרדכי מיד הלך והודיע למרדכי הה"ד ומרדכי ידע את כל אשר נעשה ויקרע מרדכי את בגדיו כיון שהגידו לאסתר מיד ותתחלחל המלכה מאד מהו ותתחלחל מלמד שפרסה נדה.

*) ידוע שנהגו לומר סליחות ביום כ' סיון, ויש נוהגים להתענות ביום זה. תענית כ' סיון קבעוהו אחינו בני פולין.

ועיקר ויסוד תענית זה של כ' סיון שהיה עת צרה ליעקב גזירות ושמדות גדולות בשנת ת"ח  ות"ט לאלף השישי. ונשפך דמן של אומה קדושה הישראלית כמים המוגרים ארצה, והגדולים אשר היו בארץ בדור ההוא גזרו על זה תענית וקבעו בכיה לדורות יום אחד בשנה, ועל הגזירה של שנת ת"ח ות"ט יסדו הגאונים רבותינו שהיו קרוב לזמן הנזכר לעיל סליחות שונות.

רבינו הגאון שבתי כהן (בעל הש"ך ז"ל, ונדפסו בסוף סליחות באמשטרדאם שנת תי"א. ומקודם כתב רבינו הש"ך מאמר הנקרא בשם מגלה עפה סיפור מעשה הגזירות רעות שאירעו בעוונותינו הרבים בארץ אוקריינא וואלין ופאדלייא וליטא). גם רבינו בעל תוספות יום טוב חיבר סליחות לכ' סיון ונדפס בפראג.

עיין מגן אברהם סימן תק"פ סק"ט דביום כ' סיון היו הרבה צרות וגזירות קשות, והרבה נוהגין לומר סליחות וזל"ק: בשנת ת"ח נחרבו הרבה קהילות גדולות באותה השנה כמו שכתוב בסליחות שחבר בעל הש"ך על כן נוהגים להתענות בכל מלכות פּולין.

ובסוף ספה"ק אוהב ישראל כתב וז"ל כ' סיון הוא התחלה עד יו"כ, אם מקיים זה כראוי, אזי יוכל לקיים יו"כ כראוי ונכון. וסימנך כי יד על כ"ס י"ה, כ"ס ר"ת כ' סיון, י"ה יום הכיפורים עכלה"ק.

ובספר ילקוט אוהב ישראל (עמוד קס"ה אות נ"ח) הביא שכ' סיון אמרו הגה"ק מאפטא זצ"ל בהתעוררות גדולה והיה דורש באותו יום דרוש גדול להתעוררות, והיו היללות והבכיות בבית המדרש אז יותר מתשעה באב.

ובספה"ק ישמח משה על מגילת אסתר כתב על פסוק (שם ט', כ"ח) וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם, ותכתוב אסתר בת אביחיל וגו', הנה כפל הענין במילות שונות. ונראה לי על פי מה ששמעתי, כי המסורות היא תי"ו ותכתוב גדולה, וח' של חו"ר גדולה הוא ת"ח, רמז שאותה הגזירה שהיתה אז ראוי להיות נכתב על שנת ת"ח והבן. ועפ"ז א"ש הרמז ששמעתי כי יד על כ"ס הוא ר"ת כ' סיון עד כאן שמעתי, כי שייך לזה מלחמה לה' בעמלק כי הלא היא גזירת עמלק כנזכר לעיל וישמע חכם ויוסיף לקח דאף שהי' נגזר אז כלי' ח"ו ובת"ח לא הי' כלי', נראה לי שהכלי' הי' נגזר בדרך זה כמה נפשות מישראל שהיו ראוים להיות בי"ג באדר ששברו אויבי היהודים, נגזר שנפשות במנין זה יהרגו, וממילא הי' כלי' ח"ו, אחר כך כשניחם על הרעה ומדת הדין אינו חוזר בריקניא ניתן לו אלו נפשות בפזרון כי כמה הריגות הי' כמבואר בספר שבט יהודה, רק שנרמז ת"ח שהוא הי' הרג היותר גדול והרווחה הי' שאם הי' אז בפעם אחד הי' נשכח זכר ישראל ח"ו מה שאין כן על אופן זה, וע"כ השמחה, והנה פורים הוא על שם הפורים להרג ולאבדן, ועל כן אמר וימי הפורים האלה ר"ל שניתנו להרג ולאבדן לא יעברו מתוך היהודים ר"ל לא יפטרו בלא כלום כי גבה דילי' בעוה"ר, רק ההרוחה הוא וזכרם ר"ל של היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם, כדי שלא יסוף זכר זרע ישראל, ועל זה מפרש והאיך זה, ותכתוב אסתר בת אביחיל ת' וח' גדולה שכתבה על ת"ח כנזכר לעיל והוא פליאה בס"ד עכ"ד.

*) שמ"ע בגימטריא ש'חיטה, מ'קוה, ע'ירוב.

**) [אמר המעתיק: מובא בס' ברכת אברהם על הפסוק (במדבר כג, ח) "מה אקב לא קבה אל מה אזעום לא זעם ה'", דתיבת אזעו"ם ר"ת א' אלופו של עולם, ו', רמז ליסוד קדושת ישראל, ומובא מהבעל שם טוב זצ"ל על פסוק בזע"ם תצעד ארץ, זע"ם ראשי תיבות זביחה עירובין מקוואות, וגם ראשי תיבות ז'עם ת'צעד א'רץ (כי הב' הוא רק אות השימוש ואינה מגוף התיבה) עולה כמנין ת"ט, רומז לגזירות ת"ח ות"ט שהיו אז גזירות כלי' ח"ו על אחב"י במדינת פולין וליטא כמבואר כאן בפנים הספר.

וזה לשון ספר "אגרות לחם שלמה" מהגאון משאמלויא זצוק"ל, דף מ"ד ע"א (שם)  אות יוד משמיה דהבעש"ט זי"ע שאמר עה"פ חבקוק ג' בזעם תצעד ארץ, זע"ם נוטריקון זביחה עירובין מקוה, שג' דברים אלו הם ראשיים ונחוצים מאד שצריכין לישראל דהיינו שחיטה כשרה משו"ב יר"ש, ושיהי' עירובין בעיר, ומקוה כשרה, ועי"ז יצעד ויקומם הארץ. ולע"ד יש לרמז זה במה שכתוב בחידת שמשון שופטים י"ד ומע"ז יצא מתוק, מקוה עירובין זביחה, על ידי אלו נשפע שפע לישראל. ויל"ר בפרשת שופטים ונגש הכהן ודבר אל העם ואמר אלהם שמע ישראל כו', וכ' רש"י ז"ל אפילו אין בכם זכות אלא קריאת שמע בלבד כדאי אתם שיושיע אתכם, עיין בסוטה מ"ב ע"א לשון חכמינו זכרונם לברכה בשם רבי שמעון בן יוחאי, ורש"י שינה בלשון אחר. וי"ל דנרמז בלה"ק אפילו אין בכם אלא קריאת שמ"ע, נוטריקון שחיטה מקוה עירובין, כדאי אתם שיושיע אתכם. ונרל"פ בזעם תצעד ארץ, על פי מה שכתב בסה"ק אוה"י (אוהב ישראל, פרשת בראשית) בשם האריז"ל דמש"כ בפרשת בחקותי והארץ אזכור רצה לומר דהשי"ת יזכור מה שהארץ חטאה ושינתה מאמרו של הקדוש ברוך הוא שאמר שתוצא הארץ עץ פרי עושה פרי והארץ שינתה ותוצא עץ עושה פרי. וזה מליצת זכות על ישראל כשיחטאו ח"ו כיון שנברא מדבר שחטא, אם כן אין חידוש שיחטא האדם עכ"ד עיי"ש. וזה בזעם, כשיש זעם מהקדוש ברוך הוא ח"ו, אז תצעד ארץ, ללמד זכות עלינו והבן.]

.להורדה:

אזהרות אחרונות מהעולם העליון לפני השואה – מות קליני של הצדיק רבי יוחנן באנון זיע שדיבר עם הרשבי וידע כל הזוהר והכל בעל פה

אזהרות אחרונות מהעולם העליון לפני השואה

תשע"ו

חובת השעה: עשית תשובה שלמה להתקרב אל, השי"ת ולימוד הזוהר הקדוש

אנחנו לפני הסוף…

הצדיקים מגן עדן זועקים לכל יהודי/יה "בגן עדן, אנחנו עצובים, כי אנחנו כולנו בהמתנה לעולם הבא,  אין אף אחד שהגיע לעולם הבא עדיין. אין עולם הבא. העולם הבא זה [יהיה]  רק שכל עם ישראל יחזור  בתשובה. זה רק שכל עם ישראל יחיה את התורה." (מתוך  המסר מהעולם העליון)

בעת הזאת שרָגְשׁוּ גוֹיִם וּלְאֻמִּים יֶהְגּוּ רִיק. יִתְיַצְּבוּ מַלְכֵי אֶרֶץ וְרוֹזְנִים נוֹסְדוּ יָחַד עַל ה'  וְעַל מְשִׁיחוֹ. נְנַתְּקָה אֶת מוֹסְרוֹתֵימוֹ וְנַשְׁלִיכָה מִמֶּנּוּ עֲבֹתֵימוֹ. (תהילים פרק ב א-ג).  לכו ונכחידם מגוי ולא יזכר שם ישראל עוד.

תלמידי חכמים מתמעטין והערב רב מתגברין, ומינות ואפיקורסות ירדו להציף את העולם ופרצו פרצות בכרם ה' וגוזרים גזירות בארץ הקודש ובחוץ לארץ,  על עם ה' ותורתו היהדות החרדית הצרופה, החינוך החרדי הטהור, ובחורי ישראל.       

סיבת ירדית הדורות היא בשל מיעוט לימוד הזוהר הקדוש, שהוא המאור שבתורה שמחזירם למוטב כמו שכתוב בירושלמי (חגיגה דף ו):"א"ר חייה בר בא אותי עזבו אוותרה, שמא את תורתי שמרו שאילו אותי עזבו ותורתי שמרו השאור [האור] שבה היה מקרבן אצלי [מחזירן למוטב]" הרב דוד בן נפתלי הירש פרנקל, בעל המחבר פירוש "קרבן העדה" על התלמוד הירושלמי ד"ה השאור שבה – "פי' רמז לסודות התורה".

קול דמי אחיך צועקים – מי לא שומע את הקול, קול הקורא, ששה  מיליון יהודים שצועקים למעלה בשמים על הרבנים שלא רצו ללמוד זוהר הקדוש ולכן הרגו אותם!!!!

כמו כן אנחנו צועקים עכשיו על כל הרבנים שלא צועקים נורא, לפני שיהרגו ח"ו את הבחורים ואברכים, ולפני שיסגרו את הישיבות!!! :"אתם הרבנים שלא צועקים ללמוד זוהר הקדוש!!! אתם אשמים על הכל ולא  ולא הכנסת ושריה ויועציה!!!"

אבל אשמים אנחנו על אחינו !

נכון, אני גם אשם בכל זה שלא הוכחתי מספיק!!! ולכן אני יוצא בקול חזק וכותב את האמת כמו שכתבתי ב17 ספרים על הערב רב (310 מראה מקומות 172 מזוהר הקדוש), תלמדו את הספרים ותבינו מי הם האשמים האמיתיים!!!

וכפי שמסרו מן השמים לאחרונה שעל כל יהודי ללמוד דקה אחת על כל פנים מזוהר הקדוש.

כפי שיובא לקמן בס"ד.

ב"ה

מוות קליני – סיפורו המופלא רבי יוחנן באנון והמסר מהעולם העליון לדור האחרון

 (התפרסם בעודו בחיים ועתה עלה בחזרה לעולם האמת, וזו היא צוואתו לפרסם לכל יהודי ויהודיה את הזוהר הקדוש)

פתיחה – הסברה על מוות קליני

מוות קליני הוא מצב שבו מפסיק הלב לפעום ולספק דם וחמצן למוח. הפסקת זרימת הדם למוח מביאה לאובדן הכרה בתוך שניות ספורות ולהשבתת התקשורת העצבית במערכת העצבים המרכזית בתוך כחצי דקה. שרשרת תהליכים הרסניים בתא העצב גורמים להרס תאי המוח, גם אם תחודש זרימת הדם למוח בלתי אפשרי למנוע מצב של מוות מוחי תוך מספר דקות.

על פי סקר סטיסטי ענק ומקיף של מכון "גאלופ" בארה"ב, כשמונה מליון אמריקנים שבו לחיים לאחר שמתו מוות קליני. בעולם כולו מוערך מספר האנשים אשר שבו לחיים לאחר מוות קליני בכשלושים מליון איש. אנשי מדע רופאים ופסיכיאטרים שחקרו במשך שנים ארוכות חולים שנחשבו מבחינה רפואית למתים, וחזרו אחר-כך לחיים מצאו קווים משותפים בסיפוריהם המעידים, לדבריהם, כי המוות אינו חידלון. ד"ר ריימונד א. מודי, רופא מפורסם ובכיר מומחה לפסיכיאטריה ובעל תואר בפילוסופיה מאוניברסיטת ווירג'יניה מביא בספרו "חיים לאחר החיים" שיצא לאור לאחרונה, עדויות של אנשים ש"ראו את המוות"; חולים קשים או פצועי-תאונה שהוכרזו מתים אך נשארו בחיים כ"ניסים רפואיים".

הם מספרים על ניסיונם בוואריאציות שונות, אך אלמנטים מסויימים מרגעי הפטירה חוזרים בכל הסיפורים: מנהרה אפילה, אור גדול וחזק, פגישה עם "ישות" שופעת אהבה ללא קץ. הישות דברה עמם בדרך של העברת מחשבות. הם ראו את כל קרוביהם וידידיהם שנפטרו לפניהם באים לקראתם, הם ראו סרט חי ואמיתי מחייהם, וכולם, בלי יוצא מן הכלל, היו מסוגלים לראות ולשמוע את כל הנעשה סביב גופם הגשמי שעזבו למטה. להלן לקט סיפור חיים מצמרר מהצדיק רבי יוחנן באנון זצ"ל  שחזרו לחיים לאחר שרופאים קבעו את מות וסיפר על חויות מהגן עדן.

הקדמה

סיפורו המופלא של הצדיק רבי יוחנן באנון זצ"ל

הסיפור עם רבי  יוחנן באנון שלמד עם הרשב"י

– מוות קליני – רשמים מעולם האמת:

הסיפור על  הרשב"י , המוות קליני ,שטר פטירה, ומה שראה ומה שהגידו לו בשמים.

רבי יוחנן באנון זצ"ל גדל בסביבה המרוחקת מהיהדות. לפני כעשר  שנים הוא עבד במשטרת ישראל  ביחידה במלחמה הגדולה נגד סמים  וחזר בתשובה. (וכפי שהוא עצמו מספר לקמן)

 רבי יוחנן   הרגיש השתוקקות גדולה  להתקרב ליהדות וביקש עצה מרבו  (הרב ניסים פרץ זצ"ל),  כיצד להתקדם בדרך ה', ורבו הציע  לו  לקרוא "לגרוס" הרבה זוהר, כך התמיד שנים רבות רבי יוחנן  בקריאה בזוהר, למרות שלא הבין מאומה.

הצנחן לשעבר   לאחר מספר שנים הרגיש צער גדול שאינו מבין כלל   הזוהר, ואינו מתקדם כביכול,  עד  שמתוך  צער אמיתי ,  התפלל ימים כלילות ובכה  מרות מעומק ליבו  לזכות להבנה  של הזוהר,  ואז  ברבות הימים , התקבלו תפילותיו וארע  בחייו נס מופלא  גדול ונורא  כך   שזכה  בן לילה (ללמוד בישיבתו של הרשב"י ) לדעת בע"פ ולהבין את כל הזוהר הקדוש ע"פ תורת הסוד.

לכל הדעות  זה דבר מופלא וניסי, שתלמיד חכם בדרך הטבע צריך להתייגע  כל חייו  יום וליל יגיעות עצומות ונוראות,  ואם בכלל כדי להתקרב לגובה הרוחני שזכה רבי יוחנן.

  בתוך 10 שנים מלאחר הפציעה התעלה רבי יוחנן זצ"ל למדרגות רוחניות אדירות ועליונות בלימוד הזוהר ותורת הקבלה, דבר שסחף אחריו  תלמידים  רבים בלימוד הזוהר הקדוש. לאחר שרבו נפטר (לפני כשנה ) חלה  רבי יוחנן זצ"ל לפני מספר חודשים  במחלה קשה  ומת מוות קליני, התעורר וסיפר  מה קרה "בישיבה של מעלה" בהיותו בין שמים לארץ ,  על  המשפט ,  ועל המסרים שקיבל  על תפקידו בעולם ,בהפצת הזוהר הקדוש, ובחשיבות הקריאה של    כל  יהודי/ה 2 דקות זוהר ביום.

 

פרק א' – שיחה  עם  הרב יוחנן באנון

הקדמה

האדמו"ר מאלמין  בבית החולים " שיבא" בא לקיים מצוות "ביקור חולים" ושחוח עם   הרב  יוחנן באנון,   וגלל  את סיפורו, כיצד בחלום הלילה  עלה לישיבה  של מעלה של הרשב"י, פגש את רבי  שמעון בר יוחאי, דיבר  ושוחח איתו  , והרשב"י לימד אותו  את הזוהר , ובין לילה , קיבל מרשב"י  לימוד והבנה  מעמיקה של כל הזוהר הקדוש.

 למחרת התעורר, וידע והבין את הזוהר, וקיבל על עצמו להפיץ את הזוהר להמונים, במשך שנים רבות . לאחר מכן   חלה ואיבד את שתי רגליו . לפני כחצי שנה , שוב חלה ואושפז בבית החולים, סבל יסורים קשים ומרים עד שמת מוות קליני, ולאחר התעוררותו, מספר בראיון שלפנינו  מסרים מעולם העליון  ועל חשיבות לימוד הזוהר הקדוש.

ראיון עם הרב יוחנן באנון  בבית חולים מאיר בכפר סבא לאחר מוות קליני (תשע"ג)

האדמו"ר: שלום עליכם, מה נשמע?

רבי יוחנן: אני אחרי ניתוח, היה לי היום ניתוח, RESPLACMENT, Total DEAP ולפני 10 שנים היה לי ניתוח ושלשום נפלתי והיתה פריקה….. רבינו מה יהיה איתי?

האדמו"ר: תשמע, אני הייתי אצלך לפני כמה חודשים ברעננה בבית לוינשטין, בפעם ראשונה שהייתי וצעקתי: " יוחנן באנון, בוא לרדיו.( אני עכשיו בא מהרדיו, לאחר 2 שעות של דרשה) אתה ( הקמת את הרדיו לא אני, אתה הקמת את הרדיו "חיים על פי הזהר" זה עבודה שלך.)

רבי יוחנן: אני? זה הוא!!! [הראה באצבע כלפי שמים]

האדמו"ר, נכון , אתה שליח של הרשב"י, שליח ה'. (בהיכלא דרשב"י)

ברוך השם אני אומר הלאה את הדרשות  דרשות, (היום נתתי כאלה דרשות.. אתה לא יכול לתאר לך,) כל האדמור"ים, כל הרבנים – ערב רב. אם הם לא יגידו ללמוד זוהר  ואני אמרתי, שלא יקומו לתחיית המתים, שהזוהר אומר שכולם ימחקו מהעולם, מי שלא לומד זוהר, ימחק!

רבי יוחנן: אמת

האדמו"ר:  לא עולם הזה, ולא עולם הבא – כך אומר הזהר הקדוש

רבי יוחנן: אמת, אמת

האדמו"ר: אי אפשר..להלחם נגד הרשב"י, אף אחד לא יכול להלחם!

רבי יוחנן: אמת, אמת

האדמו"ר: אז אמרתי, אם אתם מתפללים בבית כנסת, והרב שלכם לא אומר ללמוד זוהר-

רבי יוחנן: זה ערב רב

האדמו"ר:ערב רב, וימחקו מו העולם.

רבי יוחנן:: לא ימחק מהעולם, הרב פרץ (זצ"ל) אמר הוא קליפה.

האדמו"ר: קליפת עמלק, זה כתוב בזוהר.

רבי יוחנן: אין לו כלום.

האדמו"ר: אין לו כלום הכל הולך לסטרא אחרא– הזוהר הקדוש תיקון מ"ג. מה אומר הזוהר: "וי ליה" – אוי לו… יותר טוב שלא נברא מאשר נברא.

רבי יוחנן: ראוי לו שלא נתעבר במעי אימו.

האדמו"ר: אז אמרתי שמי שמתפלל בבית הכנסת, והרב לא אומר ללמוד זוהר אז תברחו משם, זה קליפת עמלק, זה ערב רב. ומצאתי שהגר"א אומר: שמי שלא אומר ללמוד זוהר, הוא גם כן ערב רב אפילו שהוא לומד…

 רבי יוחנן: נכון,

האדמור: אתה זוכר את זה?

רבי יוחנן: בטח.

האדמו"ר: אני רק מצאתי את זה עכשיו, אצלי זה היה  חידוש, ולכן אמרתי שכל אחד שלומד זוהר, צריך להגיד לאחרים ללמוד זוהר.

רבי יוחנן: ואם לא הוא אומר – הוא ערב רב.

רבי יוחנן: הרשב"י היה אומר: זה ערב רב .

אדמו"ר: כך כתוב.

רבי יוחנן: זה רשב"י, בשבילו נברא העולם!

האדמו"ר: כן, אומר הרשב"י, משה רבינו אליהו הנביא.

רבי יוחנן: רבי שמעון בר יוחאי, בשבילו נברא העולם.

פרק ב' – מעשה החזרה בתשובה

רבי יוחנן: אני אסביר: לפני שנת 2000 הייתי בן 40 בדיוק. עברתי ניתוח "לשון" ברגל. ימין. היה לי שמה .

נתחיל מהתחלה: הייתי משרת במשטרה, הייתי ראש מחלקה במשטרה מחלקת סמים, הפעלתי סוכנים נגד סוחרי סמים גדולים, אלה הם רעלנים, שהרעילו את עם ישראל.

ואז התעוררתי בוקר אחד, עם כאבי חרדות ודכאון חזקים מאד, ובקשתי מבורא עולם… לא ידעתי "שמע ישראל" היו לי הארות קדושים.. אתה מכיר את כבודם?

האדמו"ר: לא מכיר…

רבי יוחנן: בתמונות שמופיעים בעלונים.

האדמו"ר: כן.

רבי יוחנן: והם באו אלי בחלום לילה, לילה. ואמרו לי: "עד מתי?" בקשתי שהחרדות שיעזבו אותי. הייתי בשיא הפחד, מדכאונות ופחדים.

 אמרתי לבורא עולם: בורא עולם! אני יודע שאני לא בסדר, אני יודע אתה קיים, שמע ישראל מעולם לא עזבתיו, תמיד קראתי שמע ישראל על המיטה מאז שאני זוכר את עצמי.

פרק ג' –  פגישה עם הרשב"י חלק א'

רבי יוחנן:  לילה אחד למדתי גמרא.. סתם.. בלילה התעוררתי לכל ההמולה שאני בכפר ערבי נלחם עם ערבי וערבייה, הם קמים ואני נופל. הם נופלים ואני קם. בסוף נפלו שניהם על הרצפה….

ונרדמתי, והתעוררתי בחדר שינה של אישה זקנה עטופה שחורים , השכינה הקדושה, אומרת לי בוא. ואמרתי לה מי את? מוות? אז.. (קרבה את אצבעה לפיה) ועשתה ש..ששש! אמרתי : מוות: "שמע ישראל".

 אמרה לי : בוא. אמרתי לה: את המוות! אומרת לי: ש..שששש!

לקחה אותי ביד שלה, ואנו טסים למעלה… טסים….

אני רואה את תל- אביב, ממש תל אביב, אורות,  בנין דיזנגוף סנטר. עולה עולה עולה,

והושלכתי לתוך מערה. בתוך המערה  (אני אז לא ידעתי מי זה רשב"י)

מזרון  אחד יושב איש  – רשב"י.. מזרון  שני – שלי.

 אני מתיישב, ואנחנו מדברים שעות… ימים… לילות… ואחרי הדיבור נכנסה שמחה ללב.. שמחה שמחה.

ופתאום הגיע איזה ברך צעיר ואומר.. הגיע זמן ללכת,.. אז רבי שמעון בר יוחאי אומר "לי לך תגיד שלום לסבא". אני הולך, רואה את סבא יצחק שלי יוצא מהיכלה גדולה בדולח, בלי ראש, בלי גוף רק עם ראש…..סבא,…סבא… והוא אומר: נפתלי?..  אז אני אומר: אני נפתלי? אני יוחנן!

ואז אומר לי: "יוחנן!"  ואז נישק אותי , בירך אותי, ואז פנה לאברך ואמר לו: קח אותו למזנון,  תן לו שתי חתיכות.

אמר לו :" רבינו.. הוא לא יוכל לאכול חתיכה אחת , איך שתי חתיכות?"

אמר לו: תתן לו.

לוקח שתי חתיכות –  הכנסתי לפה. הפה התמלא, ואני אוכל ואוכל ולועס ולועס ולועס את הזוהר, וכל הזוהר נכנס לגוף שלי, ואני מבין את כל הזוהר.. ושכחתי להגיד שיום קודם קראתי זוהר, ולא הבנתי אף מילה, לא הבנתי אף מילה קראתי והזוהר נכנס לתוכי.

ואחרי כמה זמן… אין לי זמן.. לא ידוע כמה זמן, האברך הפך להיות גדול ואמר לי: “הגיע הזמן ללכת. ולקח אותי לסלע, ועל הסלע היה כתוב מלא אותיות.

לקח מטה.. ולחץ על האותיות, א', י', י', כ', ה', נתן מכה ונפתח הסלע.

התעוררתי במיטה.. קמתי –  הלכתי למקוה, פעם ראשונה בחיים, טבלתי במקוה התפללתי בנץ, פתחתי [פתח] אליהו, [והבנתי הכל] ‘ כאילו אני קורא עברית.. ואני קורא עברית לשון הקודש, הכל ברור, לא רק הכל ברור, אלא מבפנים בפנים.

למחרת לאחר תפילת הנץ, קורא  "חוק לישראל" והכל ברור. קראתי זוהר כמו עברית. מאותו היום ידעתי את הזוהר בעל פה.[1]

 האדמו"ר מהאלמין : האם  גם כל כתבי האריז"ל?

רבי יוחנן: הכל!! הכל התלבש בתוך המוחין, העולמות העליונים, העולמות התחתונים.

האדמו"ר מהאלמין  שואל: האם גם  אדרא.. הכל? סיפרא דצניעותא.

רבי יוחנן: ..הכל…הכל.

האדמו"ר:. עם כל הביאורים? זכרת את כל כתבי האר"י?.

רבי יוחנן: . הכל הכל .. בלי לדעת,.. אף פעם לא למדתי.

האדמו"ר מהאלמין: זה האוכל של הרשב"י. הוא נתן לך אוכל.

מתי זה היה?

רבי יוחנן: בשנת תשס"א- תשס"ב.

פרק ד – פגישה עם הרשב"י חלק ב'

האדמו"ר: רציתי לשאול את כבודו, כבודו אמר לי שהגיע לשמים לישיבת הרשב"י, ובכיתם שלא ידעתם כלום, היית בעל תשובה. היית צנחן נכון? איפה?.בצבא?

רבי יוחנן: הייתי שוטר במשמר הגבול.

רבי יוחנן: (בישיבה של מעלה) ראיתי את רשב"י עצוב, עצוב מאד, שאלתי אותו, רבינו מה?

אמר לי (רשב"י) : עם ישראל לא הולך בדרך הנכונה. ושאלתי: מה הדרך הנכונה?

אומר לי (רשב"י) אני השארתי לכם ירושה, ירושה של ממון, כסף, וזהב, ואתם לא משתמשים בה…

רבי עקיבא הקפיד עליו רבי אליעזר, רבי אליעזר הגדול הקפיד על רבי עקיבא, ואמר לו: חייך שלא תגמור חייך טוב, יסרקו אותך במסרקות של ברזל.

למה?  למה לא באת לשמוע תורה מפי?[2]

אמר לו: אבל אני שומע.

אמר לו: זה לא מספיק לשמוע, צריך להשמיע!

האדמו"ר: להשמיע לאחרים.

יוחנן: התחיל לבכות רבי עקיבא ואמר, "אוי לאור החמה שרבי אלעזר הולך.. ויכהה     את אור החמה". רבי אליעזר הולך ואור החמה כהה, אוי לך לחמה, אוי לך לשמש שהאור שלך נמוך מאורו של רבי אליעזר, מתורתו של רבי אליעזר הקפיד עליו.

תראה, אנחנו הדור של עקבתא דמשיחא, אנחנו צריכים למשוך את האור הגדול הזה, שהוא רק אור של נשמות אדירות, נשמות המדריכות, הנשמות שבאו לעולם הזה.

"קום רעיא מהימנא" (עיין תיקוני זוהר תיקון כ"א) אתם התנאים הקדושים אתם חושבים שאתם תיבנו לעצמכם בתי היכלות? ובתי מדרשות, וקלונסאות של זהב? ומכוניות ווולבו, ואתם תחיו בעושר ואושר? מה אתם חושבים לעצמכם? שבשביל זה באתם לעולם? אתם באתם לעולם הזה, כי אתם התנאים הקדושים שבאתם לתקן את העולם, באתם לתקן את מה שרבי שמעון בר יוחאי לא הצליח לתקן.

איך יכול להיות? רשב"י  שתים עשרה  שנה במערה? הרי דינו של אדם שנה [י"ב חודש] בגיהינום! איך יכול להיות שרשב"י  שלוש עשרה  שנה?

אמר לו: רבי שמעון בר יוחאי,  אתה לא באת לתקן את הדור שלך, אלא באת לתקן את הדור האחרון!

אמר לו: אז הייתי מתקן את זה עכשיו!

אמר לו: לא, אז העת הגיע. העת תגיע שיגיעו כל הנשמות וכל הגופים בעת ההיא, וכשיגיעו כל הנשמות וכל הגופים בעת ההיא ויתחברו, אז תוכל לחבר כמו שמשה רבינו חיבר את כל הנשמות והגופים של יוצהפתח אי מצרים, כך אתה רבי שמעון בר יוחאי תחבר את הנשמות והגופים של הדור האחרון.

הדור האחרון יצטרך לך! החיבור של ספר הזהר, אדרא , אדרה זוטא, אדרא רבה, אדרא דמשכנא, ספרא דצניעותא.

האדמו"ר: הדפסנו את כל הדברים האלה.

רבי יוחנן: כל הפתח אליהו – זה הכי חשוב.

האדמו"ר: הבאתי לכם את "הפתח אליהו."

יוחנן: אלו הספרים האלה. תתעסקו בהם, ובעקבותם זאת תתעורר רוח חדשה בעם ישראל, נשים, גברים, ילדים וטף, כולם יתעוררו לאור הזהר הקדוש, לחבר אותו באחדות משולמת, כי האחדות הזאת היא אחדות רק של עם ישראל! אין אף עם ולשון שיכולים להתמודד עם שמות קודש ושמות ההוי"ה הקדושים, כמו שעם ישראל יכול לחבר.

סיפרתי פעם לאדמו"ר,שכמו קמח ומים. שאת החיבור בין קמח למים, אי אפשר לחבר ואי אפשר לנתק, כשתקח קמח ומים, ותחבר אותם יחדו, אתה לא יכול להפריד אותם יותר, אי אפשר להפריד אותם… תנסה להפריד קמח ומים.

פרק ה' – מוות קליני – מסרים מהעולם העליון-

-הקדמה –

שמונה  רופאים היו על ידו וכתבו לו שטר פטירה שנפטר וצריכים לסדר לויה. אחרי קצת זמן התעורר ומספר: "הגעתי לשני מנהרות ובאחד היה 6 זקנים ובשני 7 זקנים, כששאלתי אותו מי היו האנשים? ענה לי חג"ת נה"י והזקן שהיה מאוד בשמחה קראו לו מלכות.

האנשים אמרו שאתה צריך להמשיך לפרסם את הזוהר הקדוש לאנשים נשים ילדים וילדות שכל אחד ילמוד לכל הפחות דקה שתים ביום, ותקרב הלאה אנשים להגיד שמע ישראל (אלו שלא יודעים מה שמע ישראל).

הוא טען להם שאין כבר כוח הוא לא יכול לתפקד כלל ורוצה להישאר איתם כאן, ענו לו, לא אתה צריך ללכת חזרה להמשיך את העבודה שלך ואנחנו נעזור לך. הוא ענה להם אני מאוד חולה ל"ע ואין לי שום כוח לתפקד, ואני צריך להישאר איתכם כאן. ענו לו עוד הפעם יש לך שליחות גדולה ואנחנו נעזור לך, תבוא לכוחות חדשים.

וכך התעורר, והאישה שאלה לרופאים איך זה שכתבתם שהוא מת והוא התעורר? הרופאים אמרו שאנחנו עזרנו לו, ורפאנו אותו. והוא אמר זה לא נכון לא אתם עשיתם את זה, זה בא משמים!

הוא אמר לנו זה לקח רק כמה דקות, אבל הכמה דקות האלו לקח הרבה הרבה זמן, אי אפשר לתאר את זה…

עיר וקדיש  מן שמיא נחית במנהרות העולם העליון חלק א'

האדמו"ר: יוחנן סיפר שהיתה לו תאונת דרכים וכבר קיבל שטר פטירה, ופתאום בא חזרה מעולם האמת .

האדמו"ר: סיפרת לי, ולא היה לך כח לספר איך שעלית לשמים,…מה היה לך? היתה לך תאונת דרכים? מה היה בדיוק, אני רציתי לשאול.

האדמו"ר מהאלמין: היתה לך תאונת דרכים? מתי היא היתה?

רבי יוחנן: אני אסביר.

רבי יוחנן: איזה תאונה?  לא  תאונת דרכים, היה לי ארוע, שאמרתי לך של חרדות דכאונות, בקשתי שהקב"ה יקח אותם (החרדות והדכאונות), ותמורתם שיקח לי את שני הרגלים, ואחרי שנה לקח לי את שני הרגליים.

האדמו"ר האלמין: ומה עם המנהרות למעלה?

רבי יוחנן: זה משהו אחר.. זה קרה עכשיו.

רבי יוחנן: לפני… אז התחלתי לפעול במתכונת "חיים על פי הזהר", והתחלתי לעבוד על הזהר הקדוש, להוציא עלונים דרשות, ספרים, (כל מה שעשיתי עלונים באתרים.)

רבי יוחנן: אני כתבתי את זה  בשפה של  היום.

ואז – ככל שהסברתי את הזוהר כך חליתי  יותר,  וככל שהזוהר עלה – אני גופנית ירדתי… בבריאות.. לא היה לי חסר כסף, ממון לצורך העבודה.. היה  תמיד, לא לצורך חיות.

האדמו"ר: אותו דבר אצלי, בשביל השם.. השם שולח.

רבי יוחנן: ואז לפני שנתיים חליתי יותר קשה ויותר קשה… לא יכולתי לזוז.

האדמו"ר: כן אני זוכר, הייתי בבית חולים.. אפילו לא דברת כלום, .. לא שמעת אפילו שאני מדבר אליך.

רבי יוחנן: רק עבדתי…

האדמו"ר האלמין: שם  ברעננה בבי"ח הייתי כמה פעמים.. בפעם הראשון היית כמו צמח.. לא אכלת כלום, לא ענית  כלום, לא ידעת כלום, ופעם השניה כבר דברנו… אז מה היה?

רבי יוחנן: אז מה שקרה בערב ראש השנה נסעתי להתארח אצל אחותי… וזה התאונה שאתה מדבר…

האדמו"ר: אז מה היה?

רבי יוחנן: נסעתי.. איבדתי את הזכרון.. לא ידעתי לאן אני נוסע..לא ידעתי איך קוראים לי, לא ידעתי כלום.

האדמו"ר: היתה תאונה?

רבי יוחנן: כלום.

האדמו"ר: באמצע הנסיעה?

רבי יוחנן: באמצע הנסיעה.. אני נוהג, ואני לא ידעתי לאן אני נוהג.. ואז נעצרתי בצד הדרך ופחדתי  על הילדים.. עצרתי בצד הדרך הזמינו אמבולנס, לקחו אותי ישר לטיפול נמרץ בשיבא, ושם אישפזו אותי מיד עם 5% חמצן. אישפזו אותי שבוע ימים בטיפול נמרץ, בשבוע ימים האלה, היה לי מוות קליני….חתמו לי על  תעודת פטירה.-. מת!

האדמו"ר: יש לך את התעודת פטירה?

רבי יוחנן: יש.

(האדמו"ר: תגיד לרבנית שתתן לי, אני צריך צילום מזה.)

האדמו"ר: ומה היה אח"כ, לאחר התעודת פטירה?

רבי יוחנן: נכנסתי לתוך מים, מעיין ענק, צללתי לתוך המים, ראיתי  שבעה זקנים, כמו חג"ת נהי"מ. יושבים, חלקם שמחים וחלקם עצובים. עצובים בגלל גלות השכינה, ושמחים בגלל הסוף.

 ואז אמרתי : אני רוצה להשאר פה, אל תחזירו אותי חזרה.

 ואמרו לי: זה לא הגיע הזמן שלך עדיין!  צריך לחזור…

רבי יוחנן: לעשות מה?

הזקנים: מה שעשית!!!

רבי יוחנן: מה עשיתי?

הזקנים: מה שעשית!

רבי יוחנן: ומאז אני בחזרה.. עולה יורד, עולה יורד.

האדמו"ר: מה  עוד אמרו הזקנים?…האם ראית שתי מנהרות?

רבי יוחנן: כן!

האדמו"ר: ומה היה במנהרות?.. אני לא זוכר בדיוק…

רבי יוחנן: שתי  מעיינות.

 

פרק ו' עיר וקדיש  מן שמיא נחית ממנהרות העולם העליון חלק ב'

 

הקדמה

בשיחה נוספת מגלה לנו   הרב יוחנן שאמרו לו בשמים שבדור הזה צריך ללמוד בדווקא זוהר תלמוד ירושלמי ושולחן ערוך ושאל אותם ומה עם גמרא? ענו לו שגמרא כבר לעסו בדורות הקודמים בחו"ל, עכשיו צריכים ללמוד רק זוהר, ואמרו לו אתה צריך לרדת חזרה לעולם הזה לפרסם שכל יהודי ילמוד דף זוהר ביום, וכו'. 

האדמו"ר מהאלמין:: "כן אז מה היה במנהרות?"

רבי יוחנן: במנהרות – היתה מנהרה טובה , של הטובים, ומנהרה של הקליפות. ‫הקליפות תקפו אותי, הם לא רוצו שאני אחזור."

האדמו"ר: במנהרה השניה היו הצדיקים, אז מה הם אמרו?

הצדיקים אמרו: "שאני עושה עבודה גדולה, העבודה הגדולה שאני עושה מקדשת שם שמים ומחזירה רבים,  רבים בתשובה. "

האדמו"ר: "אז מה אמרת להם?"

אמרתי: שאני רוצה להשאר , אני לא רוצה לחזור אמרו לי לחזור…

האדמו"ר אז מה ענו לך?

רבי יוחנן: תחזור, יש לך הרב עבודה.

האדמו"ר: אמרו לך מה לעשות?

"להמשיך מה שעשית"

רבי יוחנן: האדמו"ר: " לפרסם את הזוהר הקדוש."

האדמו"ר: אמרו לך כמה דפים ללמוד מה ללמוד, דקה, דף, מה אמרו?

רבי יוחנן: שורה.

האדמו"ר: שורה זוהר הקדוש?

רבי יוחנן:פסיק.

האדמו"ר:קצת זוהר הקדוש. (אנחנו מדפיסים דפי הזוהר ורוצים להגיע למיליון, לכל הפחות).

האדמו"ר: מה עם הגמרא, מה אמרו על  הגמרא?

רבי יוחנן: לא הזמן, נגמר.

האדמו"ר: מה אמרו על הגמרא?

רבי יוחנן: נגמר.

האדמו"ר : נגמר הזמן.

האדמו"ר: זאת אומרת שאסור ללמוד גמרא בכלל?

רבי יוחנן: בבל – עמלק. הגמרא היתה טובה לשנות הגלות. גולה – היו צריכים להחזיק את עם ישראל בגיטאות בכדי שלא יתערבבו בין הגויים, לכן – בלבלו אותם, השאירו להם את הגמרא, שקלא וטריא, פלפולים.

עכשיו – האור של ארץ ישראל, האור של משיח –"רוח אלקים מרחפת על פני המים – זה אורו של משיח שמאירה את פני העולם. צריך לעזוב את הגמרא [הבבלית] ולעבור לתלמוד הירושלמי, ולשולחן ערוך וכתבי האר"י, צריך לעזוב את הגמרא, לגמרי. זה המסר שאמרו בעולם האמת.

האדמו"ר: רק ללמוד זוהר!

רבי יוחנן: כתבי האר"י, וזוהר, וכוונת, וייחודים. אלה הדברים שמביאים את הגאולה.

רבי יוחנן: [קשה לי לדבר…]

וב"חיים על פי הזוהר"  הסביר ביתר ביאור וזה לשונו:

זוהר פרשת ויגש

בֹּא רְאֵה, כִּי אַתָּה אָבִינוּ, מִשּׁוּם שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה נִתְקַן וְנִבְרָא בַּדַּרְגָּה הַזּוֹ, וְהָאָדָם נִבְרָא בָּהּ וְיָצָא לָעוֹלָם. כִּי אַבְרָהָם לֹא יְדָעָנוּ, שֶׁהֲרֵי אַף עַל גַּב שֶׁבּוֹ קִיּוּם הָעוֹלָם, לֹא הִשְׁתַּדֵּל עָלֵינוּ כְּמוֹ שֶׁהִשְׁתַּדֵּל עַל יִשְׁמָעֵאל, שֶׁאָמַר לוּ יִשְׁמָעֵאל יִחְיֶה לְפָנֶיךָ. וְיִשְׂרָאֵל לֹא יַכִּירָנוּ, מִשּׁוּם שֶׁכָּל הַבְּרָכוֹת שֶׁהִצְטָרֵךְ לְבָרֵךְ אֶת בָּנָיו, הִשְׁאִיר לַדַּרְגָּה הַזּוֹ לְבָרֵךְ אֶת כֻּלָּם.

אַתָּה ה' אָבִינוּ, שֶׁהֲרֵי אַתָּה תָּמִיד עוֹמֵד עָלֵינוּ לְבָרֵךְ וּלְהַשְׁגִּיחַ עָלֵינוּ, כְּמוֹ אָב שֶׁמַּשְׁגִּיחַ עַל הַבָּנִים בְּכָל מַה שֶּׁצָּרִיךְ לָהֶם. גֹּאֲלֵנוּ מֵעוֹלָם שְׁמֶךָ, שֶׁהֲרֵי אַתָּה הוּא גוֹאֵל, שֶׁכָּךְ נִקְרָא הַמַּלְאָךְ הַגּוֹאֵל, וְזֶה גֹּאֲלֵנוּ מֵעוֹלָם שְׁמֶךָ, שְׁמֶךָ וַדַּאי. שָׁנִינוּ, אֵין מַפְסִיקִים בֵּין גְּאֻלָּה לִתְפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁלֹּא מַפְסִיקִים בֵּין תְּפִלָּה שֶׁל יָד לִתְפִלָּה שֶׁל רֹאשׁ, שֶׁצָּרִיךְ לְהַרְאוֹת שֶׁהַכֹּל אֶחָד, וְהִנֵּה פֵּרְשׁוּהָ.

אין לנו  מלך אלא אתה, לא אברהם, לא יעקב, לא משה, ולא כל שאר חכמי וצדיקי כל הדורות – רק אתה לבדך אתה הוא המלך, וכאשר אתה אינך יישארו כולם כגוף ללא נשמה.

 ובספר ישעיה פרק מח

(יא) לְמַעֲנִי לְמַעֲנִי אֶעֱשֶׂה כִּי אֵיךְ יֵחָל וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לֹא אֶתֵּן:

(יב) שְׁמַע אֵלַי יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל מְקֹרָאִי אֲנִי הוּא אֲנִי רִאשׁוֹן אַף אֲנִי אַחֲרוֹן:

(יג) אַף יָדִי יָסְדָה אֶרֶץ וִימִינִי טִפְּחָה שָׁמָיִם קֹרֵא אֲנִי אֲלֵיהֶם יַעַמְדוּ יַחְדָּו:

חכמי ישראל, צדיקי כל הדורות הם שליחי השם להורות דרכו, להורות הלכות התורה, ללמד מוסר, להרבות שלום בין הקב"ה לעמו ישראל.

הקשר שיש כל בן ישראל לקב"ה הוא קשר ישיר, חוט אחד המקשר בין הרוחניות של האדם לבין הקב"ה והם:

גוף לנפש, נפש לרוח, רוח לנשמה, נשמה לחיה, חיה ליחידה – ויחידה לאין סוף ברוך הוא וברוך שמו.

ככל שהאדם מתחבר לפנימיות של עצמו הקשר לקב"ה נעשה הדוק יותר, מאיר יותר ע"י קיום מצוות התורה והליכותיה נעשה האדם כלי לאורו של הקב"ה.

אלפיים שנות גלות – נשתכח הקשר, רוב בני האדם היו צריכים מתווכים, על כן קמו חצרות, חסידויות – בחוץ לארץ זהו צורך הכרחי – שם שולטים שרי האומות הרוחניים – הקב"ה חילק שרים ל – 70 אומות העולם, ובכל מקום שישראל היו נשלטו ע"י אותו שר – זוהי גלות השכינה.

אבל ארץ ישראל היא ארצו של הקב"ה – בספר תהילים פרק קלב  (יג) כִּי בָחַר יְהֹוָה בְּצִיּוֹן אִוָּהּ לְמוֹשָׁב לוֹ: (יד) זֹאת מְנוּחָתִי עֲדֵי עַד פֹּה אֵשֵׁב כִּי אִוִּתִיהָ.. עיני השם בה מראשית השנה ועד אחירתה. אין כאן שליטה  למלאכים או לשרים – השם לבדו מולך על ארץ ישראל ועל יושביה בהשגחה פרטית מיוחדת.

ספרים רבים נכתבו על מעלתה של ארץ ישראל ועל ההשגחה הפרטית של הקב"ה עליה להבדיל מארצות העמים – שם הטומאה כנאמר במסכת טהרות – אויר ארץ העמים מטמא, עפר ארץ העמים מטמא – ועוד נאמר: כל היוצא מארץ ישראל כאילו אין לו אלוה, פושט את בגדי הקדושה, לובש בגדי טומאה והולך לפרנס את הקליפות – יהודי שיוצא מארץ ישראל משאיר בארץ את רוחו ונשמתו ויוצא רק עם הנפש.

ועוד נאמר על ארצות הגויים  בתלמוד בבלי מסכת מועד קטן דף כה/א

פתח עליה רבי אבא ראוי היה רבינו (רבי יהודה הנשיא – מחבר המשנה) שתשרה עליו שכינה אלא שבבל גרמה ליה:

רש"י מועד קטן דף כה/א  בבל גרמה לו – שאין שכינה שורה בחוץ לארץ:

רש"י אומר אין השכינה שורה בחוץ לארץ, אין קדושה יכולה להיות בחוץ לארץ.

ישאל השואל בצדק – מה עם כל הצדיקים שהיו בחוץ לארץ – ויענה כי הצדיקים התקשרו בכח נשמתם לארץ ישראל.

אמר רבי נחמן בספר ליקוטי מוהר"ן – מהדורא קמא סימן ז

 כִּי עִקַּר הַנִּסִּים בְּאֶרֶץ – יִשְׂרָאֵל, כִּי (תַּעֲנִית י.) 'אֶרֶץ – יִשְׂרָאֵל שׁוֹתָה תְּחִלָּה', וּשְׁתִיָּתָהּ מֵהַתְּהוֹמוֹת, שֶׁהֵם לְשׁוֹן: "וַתֵּהֹם כָּל הָעִיר" (רוּת א), שֶׁעַל דָּבָר נִסִּי תְּמֵהִין הָעוֹלָם.

ובספר ליקוטי מוהר"ן – מהדורא קמא סימן לז

וְזֶה פֵּרוּשׁ: דִּרְשׁוּ ה' עַל – יְדֵי אֵיזֶה חָכְמָה תּוּכַל לִדְרשׁ אוֹתוֹ, הָדַר מְפָרֵשׁ, וְעֻזּוֹ. הַיְנוּ עַל – יְדֵי הַתּוֹרָה, וְלֹא עַל – יְדֵי חָכְמוֹת אֲחֵרִים. שֶׁהֵם סִכְלוּת וָחשֶׁךְ, כְּנֶגֶד חָכְמוֹת הַתּוֹרָה. וְעַל – יְדֵי מָה תִּזְכֶּה לְחָכְמוֹת הַתּוֹרָה, בַּקְּשׁוּ פָנָיו תָּמִיד, עַל – יְדֵי צְדָקָה שֶׁל אֶרֶץ – יִשְׂרָאֵל. כַּמּוּבָא בַּמִּדְרָשׁ (בְּרֵאשִׁית רַבָּה פָּרָשָׁה מ"ד; קֹהֶלֶת רַבָּה סֵדֶר א'): 'אֵין בַּקָּשַׁת פָּנִים אֶלָּא צְדָקָה', כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים פ"ה): "צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ". וְאֵין תָּמִיד אֶלָּא אֶרֶץ – יִשְׂרָאֵל ("שׁוֹחֵר טוֹב" תְּהִלִּים ק"ה וְעַיֵּן "רֵאשִׁית – חָכְמָה" שַׁעַר הַתְּשׁוּבָה פֶּרֶק ו'), כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דְּבָרִים י"א): "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ":

ועוד רבים המאמרים מיני ים – על מעלתה של ישראל, על הקשר המיוחד שיש ליהודי רק בארץ ישראל לקב"ה ללא מתווכים – ושבחוץ לארץ הוא זקוק למתווכים.

 

ספר עץ חיים – הקדמת מוהרח"ו זיע"א על שער ההקדמות

אמר הצעיר מעיר. הדל באלפי חיים ויטאל בן לא"א הרב יוסף וויטאל זלה"ה בהיותי בן שלשים לכח תשש כחי ישבתי משתומם. ומחשבותי תמהים. כי עבר קציר כלה קיץ ואנחנו לא נושענו. רפואה לא עלתה למחלתינו. אין מזור לבשרנו. ולא עלתה ארוכה למכתינו לחרבן בית מקדשינו. הנחרב זה היום אלף ות"ק וד' (1504) שנים אוי לנו כי פנה היום יום אחד של הקב"ה שהוא אלף שנים וגם נטו צללי ערב שהם ת"ק וד' שנים יותר מחצי היום הב'. וכלו כל הקצין ועדיין בן דוד לא בא. ונודע את אשר ארז"ל כל דור שלא נבנה בית המקדש בימיו כאלו נחרב בימיו. ואתנה את פני לחקור ולדעת מה זה ועל מה נתארך קיצינו וגלותינו. ומדוע לא בא בן ישי. ומצאתי און לי ואנינה בקרבי ולבי דוי. ממאמר א' הובא בס' התיקונים תיקון ל' דף ע"ז ע"ב. וז"ל תנינא כתב וְרוּחַ אלהי"ם מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם (שם), מַאי וְרוּחַ, אֶלָּא בְּוַדַּאי בְּזִמְנָא דִשְׁכִינְתָּא נָחֲתַת בְּגָלוּתָא, הַאי רוּחַ נָשִׁיב עַל אִינוּן דְּמִתְעַסְּקֵי בְּאוֹרַיְיתָא, בְּגִין שְׁכִינְתָּא דְאִשְׁתַּכְּחַת בֵּינַיְיהוּ, וְהַאי רוּחַ אִתְעֲבִיד קָלָא, וְיֵימָא הָכִי אִינוּן דְּמִיכִין דְּשִׁינְתָא בְּחוֹרֵיהוֹן, סְתִימִין עַיְינִין אֲטִימִין דְּלִבָּא, קוּמוּ וְאִתְעָרוּ לְגַבֵּי שְׁכִינְתָּא, דְּאִית לְכוֹן לִבָּא בְּלָא סֻכְלְתָנוּ לְמִנְדַּע בָּהּ, וְאִיהוּ בֵּינַיְכוּ. וְרָזָא דְמִלָּה קוֹל אוֹמֵר קְרָא (ישעיה מ ו), כְּגוֹן קְרָא נָא הֲיֵשׁ עוֹנֶךָּ וְאֶל מִי מִקְּדוֹשִׁים תִּפְנֶה (איוב ח א), וְהִיא אָמְרַת מָה אֶקְרָא, כָּל הַבָּשָׂר חָצִיר, כֹּלָּא אִינוּן כִּבְעִירָן דְּאָכְלִין חָצִיר, וְכָל חַסְדּוֹ כְּצִיץ הַשָּׂדֶה (שם), כָּל חֶסֶד דְּעָבְדִין לְגַרְמַיְיהוּ עָבְדִין, וַאֲפִילוּ כָּל אִינוּן דְּמִשְׁתַּדְּלִין בְּאוֹרַיְיתָא, כָּל חֶסֶד דְּעָבְדִין לְגַרְמַיְיהוּ עָבְדִין, בְּהַהוּא זִמְנָא וַיִּזְכּוֹר כִּי בָשָׂר הֵמָּה רוּחַ הוֹלֵךְ וְלֹא יָשׁוּב (תהלים עח לט) לְעָלְמָא, וְדָא אִיהוּ רוּחָא דְמָשִׁיחַ, וַי לוֹן מָאן דְּגָרְמִין דְּיֵזִיל לֵיהּ מִן עָלְמָא וְלָא יְתוּב לְעָלְמָא, דְּאִלֵּין אִינוּן דְּעָבְדִין לְאוֹרַיְיתָא יַבָּשָׁה, וְלָא בָעָאן לְאִשְׁתַּדְלָא בְחָכְמָה דְקַבָּלָה, דְגָרְמִין דְּאִסְתַּלַּק נְבִיעוּ דְחָכְמָה דְאִיהִי י' מִינָהּ, וְאִשְׁתְּאָרַת ב' יְבֵישָׁה, וַי לוֹן דְּגָרְמִין עֲנִיּוּתָא וְחַרְבָּא וּבִיזָה וְהֶרֶג וְאַבְּדָן בְּעָלְמָא, וְהַאי רוּחַ דְּאִסְתַּלַּק אִיהוּ רוּחַ דְמָּשִׁיחַ כְּמָה דְאִתְּמַר, וְאִיהוּ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וְאִיהוּ רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה רוּחַ עִצָה וּגְבוּרָה רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת יהו"ה (ישעיה יא ב).

 

תרגום: ורוח אלהים מרחפת על פני המים, מהי רוח? אלא בודאי בזמן שבשכינה ירדה לגלות הרוח הזו נשבה על אלו שעוסקים בתורה, מכיון שהשכינה נמצאת בינהם, וזו הרוח עושה קול, ונאמר עליהם שהם נפולים בשינה בחוריהם, סתומי עיניים אטומי לב, קומו והתעוררו עבור השכינה, יש לכם לב בלא (מחקר?) לדעת אותה והיא בניכם. וסוד המילה קול אומר קרא (ישעיה מ ו) כגון קרא נא היש עונך ואל מי מקדושים תפנה (איוב ח א), והיא (השכינה) אומר מה אקרא? כל הבשר חציר, כולם הם כבהמות שאוכלות חציר, וכל חסדו כציץ השדה (שם), כל חסד שהם עושים לעצמם עושים, ואפילו כל אלו המשתדלים בתורה, כל חסד שעושים לעצמם עושים, בזמן ההוא ויזכור כי בשר המה רוח הולך ולא ישוב (תהילים עח ט), לעולם והיא רוחו של משיח, אוי להם שגרמו שילך מהעולם ולא ישוב לעולם, אלו שעשו את התורה יבשה, ולא רוצים להשתדל בחכמה של הקבלה, שגורמים שיסתלק מעיין החכמה שהיא אות י' ממנה, ונשארה ב' יבשה, אוי להם שגרמו לעוני ומלחמה וביזה והרג ואובדן בעולם, וזו הרוח שהסתלקה היא רוחו של משיח כמו שנאמר, והיא רוח הקודש, והיא רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה רוּחַ עִצָה וּגְבוּרָה רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת יהו"ה (ישעיה יא ב).

 

הסבר: קראו דברי תלמידו של האר"י הקדוש, מחבר כל ספרי הקבלה של האר"י, ראו והרגישו בצערו, עיסקו בסודות התורה, בזוהר הקדוש, בתלמוד הירושלמי. תלמוד הבבלי הוא לצורך הגלות, לחוץ לארץ הקודש כפי האמור במסכת סנהדרין דף כד/א נאמר: מאי בבל אמר רבי יוחנן בלולה במקרא בלולה במשנה בלולה בתלמוד "במחשכים הושיבני כמתי עולם" אמר רבי ירמיה זה תלמודה של בבל: ובמדרש הנעלם מדרש איכה: והאור, זה התלמוד ירושלמי, דנהיר נהורא דאורייתא, לבתר דאתבטל דא, כביכול, אשתארו בחשוכא. דכתיב, במחשכים הושיבני, זה תלמוד בבלי, דאזלין ביה בני עלמא במחשכים:

 

תרגום: והאור זה תלמוד ירושלמי שמאיר את אור התורה, ולאחר שהתבטל זה, כביכול, נשארו בחשיכה, ככתוב במחשכים הושיבני כמתי עולם זה תלמוד בבלי והטעם: שלא מאיר להם טעמי המשנה כהלכה כפי שמאיר לרבני ארץ ישראל. ובתלמוד בבלי מסכת בבא מציעא דף פה/א: רבי זירא כי סליק לארעא דישראל יתיב מאה תעניתא דלשתכח גמרא בבלאה מיניה:

 

תרגום: כאשר רבי זירא עלה לארץ ישראל ישב מאה תעניות כדי שישכח תלמוד בבלי ממנו.

 

  אויר ארץ ישראל                           

מחכים על ידי הזוהר והתלמוד הירושלמי.

פרק ז' – עיר וקדיש מן שמיא קא נחית  מנהרות העולם העליון חלק ג'

שיחת רבי יוחנן באנון זצ"ל –  צוואה ומסר מהגן עדן  לדור האחרון:

"[לפני ראש השנה נהייתי חולה מאד מיום ליום, יום אחד  נסעתי עם משפחתי ברכב, ונהייתי חלש ומטושטש] כמעט ועשיתי תאונת דרכים שהייתה גומרת את כל המשפחה שלי ואותי, האוטו נעצר בצד הדרך וכולנו יצאנו ב"ה חיים.

יצאנו מהאוטו חיים כולם, והגיעו לשמה ניידות משטרה ואמבולנס, אני עליתי על אמבולנס, ולקחו לבית חולים השומר (תל השומר) ( ואת הילדים שלי לקחו לא יודע לאן) הגעתי לשם (תל השומר), ושמו לי אינפוזיות בכל מיני מקומות, והכניסו אותי ל"טיפול נמרץ".

 ב"טיפול נמרץ".[עליתי לשמים ו] נכנסתי בין שתי מנהרות. שתי המנהרות האלה היו קשורות זו בזו, נפגשתי –  במנהרה האחת היו שבעה זקנים חייכנים צוחקים, כאילו נהנים מהחיים. גם במנהרה השניה היו שבעה זקנים, אבל לא באותה מידה, שאלתי את השבעה זקנים: "מה אני צריך לעשות?"

אז אמרו לי: "להמשיך את התפקיד שלך!"

אמרתי להם: "מה התפקיד שלי?"

 אמרו לי: "התפקיד שלך – להפיץ את הזוהר, לא תוכל להפסיק לרגע, להפיץ את הזוהר!

אל תפסיק להפיץ את הזוהר בכלל! לרגע אחד! בכל מקום שאתה יכול, לנשים לגברים לילדים, לכל מקום שאתה יכול!"

 כבר שמונה שנים [שאני מפיץ את הזוהר] זה לא הקצה של הקצה שמה שהרשב"י  נתן את אור הזוהר ,  צריך להוציא  את כל המוץ מהתבן  מהזוהר, צריך לדבר בשפה שלהם.

            אמרתי: "אני לא רוצה, אני רוצה להשאר פה, אני רוצה להשאראתכם"

האדמו"ר כ"ק מהאלמין שליט"א: "מי היו השבעה הזקנים האלו, אתה יודע?"

רבי יוחנן: "כן. שבעה זקנים, חג"ת נהי"ם."

רבי יחונן ממשיך: "אני רוצה להשאר אתכם."  ואז ששת הזקנים האחרים קמו על רגליהם, ואמרו: "לא, אתה נשאר איתנו, אנחנו ממשיכם לעבוד ואתה ממשיך לעבוד גם [כן], בדרך המיוחדת שלך."

אמרתי להם :" אבל הדרך שלי זו לא הדרך שלכם, אתם רואים שאני הולך בדרך אחרת".

אמרו לי: "כל דרך לבורא עולם היא הדרך הנכונה".

האדמו"ר מהאלמין: "…שבעה זקנים…"

רבי יוחנן: "נכנסתי למערה הזאת שתיארתי אותה קודם, למערה שהיו בה שתי תעלות, תעלה אחת מובילה לששה זקנים, תעלה אחת מובילה לשבעה זקנים."

האדמו"ר מהאלמין:"מה אמרו הזקנים?"

רבי יוחנן: "השבעה זקנים אמרו שאני עושה עבודה גדולה בהפצת הזוהר הקודש, ואני צריך להמשיך ולהסביר את הזוהר, רק את הזוהר, לא להתעסק עם שום דבר אחר, חוץ מהזוהר לא להתעסק עם כלום!

 שאלתי: אבל מה עם השולחן ערוך, מה עם הדברים האחרים, מה עם הגמרא?

אמרו לי:" הכל כבר לעוס! לעסו כבר את הכל! בחוץ לארץ אנשים צדיקים גדולים, לעסו כבר את כל הגמרא, לעסו את כל השולחן ערוך!"

אמרתי להם: "טוב, זה לא התפקיד שלי! אני כבר עשיתי, עשר שנים אני כבר רודף אחרי אנשים, הקמתי קבוצות, החזרתי בתשובה אנשים, אנשים שלא ידעו "שמע ישראל", אומרים "שמע ישראל" היום, מדליקים נרות, שומרים נידה, שומרים כשרות חלב ובשר, זה לא תפקיד שלי כבר"

אמר  לי :"מי אמר לך שזה לא תפקיד שלך? זה התפקיד שלך! וצריך להמשיך לעשות את זה!

 אמרתי:" אני לא רוצה. אני רוצה להישאר פה איתכם. אני לא רוצה ללכת יותר לאף מקום. אתם שמחים. אתם טוב לכם פה. אני רוצה להישאר איתכם.

אמרו לי: "אתה לא יכול להישאר איתנו פה. יש לך הרבה עבודה. הרבה מאד עבודה."

אמרתי להם:" אבל אני חולה. אתם רואים איך אני נראה. תראו את הגוף שלי – הוא לא מתפקד."

אמרו לי: "הוא יתפקד  – אל תדאג. הגוף הזה יהיה חזק. הגוף הזה ימשיך לתפקד עוד כמה זמן. כרגע הוא צרך מנוחה. מה שאתה עשית עם הגוף שלך, אף בן אדם לא עשה. אתה שברת אותו. לא נתת לו מנוחה דקה אחת."

ואז השישה הזקנים קמו ואמרו: "הוא ימשיך להיות השליח שלנו." אחד מתוך השבעה זקנים: אמר:" לא. אני רוצה שהוא ימשיך להיות השליח שלי שלי."

היה שמה דיבור  שלא הבנתי  אותו. – בארמית – אבל העיקר שלו היה שאני חוזר בחזרה.

בזמן הזה כבר כתבו תעודת פטירה עלי. יש לי אותה, ובתעודת פטירה  כתוב 'נפטר'. מת.

האדמו"ר מהאלמין: "מי כתב את זה?"

רבי יוחנן: "הרופא."

האדמו"ר :"באותו הזמן."

רבי יוחנן: "כן".

האדמו"ר: "מי היה הזקן השביעי?"

רבי יוחנן: "לא יודע. אבל אני יודע שהשבעה היו חג"ת נה"י . [חסד גבורה תפארת, נצח הוד יסוד] האחרון זה היה מלכות. הוא היה הכי נעים אלי.

 אמר לי :"אני אעזור לך. אל תדאג. אתה לא לבד. אתה לא תהיה לבד. לעולם."

ואז הייתי צריך לצאת דרך המנהרות האלו עוד פעם.

 אמרתי: "אני אלא רוצה לצאת, אמרתי אני לא רוצה. זה כואב". המנהרות כואבות.. המנהרות של המוות כואבות מאד מאד.

 העצים שהם ישבו שמה זה היה עצי תאנה. ישבו על עצי תאנה עצובים.

 אמרתי: "אבל אם זה גן עדן, אז למה אתם עצובים?"

אמרו לי: "גן עדן, אנחנו עצובים, כי אנחנו כולנו בהמתנה לעולם הבא,  אין אף אחד שהגיע לעולם הבא עדיין. אין עולם הבא. העולם הבא זה [יהיה]  רק שכל עם ישראל יחזור  בתשובה. זה רק שכל עם ישראל יחיה את התורה."

ואז נכנסתי למנהרה הקטנה הזו – בקושי נשמתי. יצאתי. ומסביבי היו איזה שבעה-שמונה רופאים. עם מחטים, והרבה זריקות. מלאו אותי.  זה היה נס. כי מבחינת המשפחה שלי, הם ראו – באיזה נס שאני חי מחדש.

וזה מבחינת המשפחה שהמשפחה ראתה שאני מת. הרופא קבע שאני מת וכבר כתב את שאני מת. הנה אני חי, אני לא מת. [הייתי במוות קליני למשך] שלוש דקות.

שלוש דקות –  שמה [בעולם העליון]  זה [צוחק, וחוזר על המשפט "שלוש דקות מספר פעמים] המון זמן. שלוש דקות שמה זה זמן בלתי מוגבל.

התעוררתי לחיים.

האדמו"ר: "מה הרופאים אמרו?"

רבי יוחנן: "שהצילו אותי".

אמרו לי: "זה נס רפואי".

אמרתי להם: "זה לא נס רפואי .זה נס. למה רפואי? מה רפואי כאן?"

בזה הסתיים הענין. חזרתי. וכשחזרתי החלטתי שאני כמו שהוא אמר לי כמו שהוא אמר לי.

הם איתי כל הזמן ,אני רואה אותם כל הזמן. כמו שהוא אמר לי "תרפא את הגוף שלך."

שתרפא את הגוף שלך ותהיה בריא, תוכל לחזור למה שעשית. זה מה שאני עושה עכשיו.

האדמו"ר: "לפני כמה זמן זה היה, מתי זה היה?"

רבי יוחנן:"[לפני] 3 חדשים."

האדמו"ר: "אז עכשיו אנחנו באנו בשביל זה  להתחיל את העבודה  אנחנו השליחים של זה."

רבי יוחנן: "יכול להיות."

האדמו"ר:" מה שאני אמרתי, שהרשב"י יכלו להחיות מתים."

המלכות אמרה: " אני מאחוריך תמיד.אני לא אעזוב אותך לעולם. אתה תהיה מוגן. אתה תהיה מוגן, אבל – אבל מלא ייסורים. הייסורים שיבואו אליך הם הייסורים שלי."

האדמו"ר: "של השכינה הקדושה".

המלכות: "אתה תקח חלק מהם וחלק צדיקים אחרים לוקחים."

עברתי את המנהרה. בקושי גדול עברתי את המנהרה. לא רציתי ללכת. בכיתי. התחננתי. אמרתי:"אני לא רוצה ללכת. תשאירו אותי – אתכם. תשאירו אותי אתכם , בבקשה.

אמרו לי "אי אפשר. יש שלוש עשרה מדות הרחמים, ושלוש עשרה מידות הרחמים הם מידות שיורדות ומשתלשלות מהזקן העליון, על כן עליך להיות אחד מהם, תחזור לשמה ותהיה אחד מהם, תעשה הרבה רחמים וחסד. הרבה  צדקה תעזור ותלמד שמע ישראל ותלמד את כל עשרת הדברות לכל מי שלא יודע (תלמד אותם) אבל בעיקר, בעיקר  שילמדו זוהר, הזוהר הקדוש שלא יעזבו את הזוהר לדקה.  תן להם שיעסקו בזוהר –  דקה, שתי דקות, שלוש דקות. אבל שיעסקו בזוהר.

הדקה הזאת יכולה להביא את העולם לשחרור מהסטרא אחרא. דקה אחת. לכן, הדקה המיוחדת הזאת שקיימת – לתת אותה בכל הכח –  אז תבוא הגאולה השלמה.

לצרף את כל הערב רב  כל ה"זבל" שקיים בעם ישראל –שהם לא זבל, זה עם ישראל  שאין בו כלום אחד, זה סתם הטפילים שהצטרפו  לעם ישראל אין להם שום חלק. תקחו מהם כמו שדינה לקחה משכם את הנפש שהיה בה ניצוצות הקדושה, כך תקחו אתם את ניצוצות הקדושה מדינה ויתנו אותה לאסנת."

עד כאן, רבותי. ה' יברך אתכם. ייתן לנו ולכם כח ואומץ וחוזק להתחזק  להידבק בכוחו של משה רבינו התורה הקדושה.

האדמו"ר: "אמן ואמן".

פרק  ח' –  אם לא לומדים זוהר לא שומעים בשמיים את ה"שמע ישראל" –  אמונת אמת.

 [האדמו"ר מהאלמין מדבר על הפצת תקון מ"ג] זה  נלחם לבד וזה עושה את העבודה, כל אחד אומר לשני: 'תסתכל לא  שומעים שמע ישראל', זה הקידוש השם הכי הגדול שכל ילד קטן שלומד את זה כבר  יודע שלא שומעים שמע ישראל אם לא לומדים זוהר.

רבי יוחנן:"[הגמרא במסכת מכות (כד.) אומרת: "בא משה רבינו והעמיד את התורה תרי"ג מצוות, באו הנביאים והעמידו את התורה על כמה עשרות של מצוות, בא חבקוק והעמידם את  המצווות כולם על מצווה  אחת. איזו מצווה? אמונה. (וצדיק באמונתו יחיה.) אדם שחי על פי אמונה, אמונת אמת.  [ מילה לא ברורה] שכל הדברים כתובים בתורה, אבל צריך לעמול, לעמול לעמול. ככה אני לא יכול לעמול.

האדמו"ר מהאלמין: "ה' יעזור שיהיה לך רפואה שלמה בזכות הרשב"י ור' אלעזר בנו. ושתתחיל חזק את העבודה."

פרק  ט – סיפורי התשובה על ידי לימוד הזוהר הקדוש

רבי יוחנן: "מורינו, רבינו."

האדמו"ר מהאלמין:"צריכים להציל את כל עם ישראל, כי לא ידח ממנו נידח!  אין עצה [אחרת] רק הרשב"י!

אספר לך סיפור של "תיקון מ"ח".

רבי יוחנן:"בראשית תמן".

האדמו"ר: טלפן לי אחד מתל- אביב, בתל- אביב הבאנו בערך  60,000 . שמה בתחנה מרכזית, באגד. שבע קומות, שמה בכל המקומות יש לנו סטרנדר'ס כאלו, ושמה הזוהר, וכל אחד כל אחד בא ולוקח.

וטילפן לי ביום שישי בן אדם אחד ואומר לי: "אני חילוני, לא שבת לא תפילין, לא כשרות לא יום כיפור, לא פסח, כלום כלום, וקיבלתי כאן בתחנה מרכזית – "תיקון מ"ח"-  תפסת אותי! מהיום אני הולך להיות יהודי, שומר תורה ומצוות, שומר הכל!

רבי יוחנן: איזה יופי.

גבריאל מבת-ים סיפר לי שיש לו חבר, וחבר הזה יש לו אח שהוא ירד מהדרך לגמרי, כלום לא שומר כלום, והוא חזר בתשובה על ידי אחד מגדולי מחזירי התשובה בדורנו שליט"א.

 ואחר כך חזר לסורו, כשהוא קיבל את התיקון מ"ח הוא אומר לאחר שלו:"מהיום והלאה אני יהודי, גמרנו! כל הדברים!

מה אנחנו רואים מזה? שקצת זוהר הקדוש שווה יותר מכל הדרשות מכל הרבנים, כל הדברים.

ומי שלא אומר ללמוד זוהר – פשוט רשע, עמלק. צריך לקרוא לו היטלר, אני לא רוצה לקרוא לו היטלר, אבל כך צריך לקרוא לו, למה? שלפי הזוהר הקדוש בתיקון ל', בתיקון מ"ג – הוא באמת היטלר!

רבי יוחנן: "נכון, טוב לו שלא היה בא לעולם, ראוי לו שלא נתעבר במעי אימו!"

ומחזיר את העולם לתהו ובהו! מי מחזיר? מי עשה את זה? היטלר עשה את זה, אז זה תהו ובהו!"

[רבי יוחנן: רבינו אני לא יכול יותר אני מצטער.]

[1]ומעשה נורא כזה היה כבר בצפת. כי מי שלומד הזהר אפילו אינו יודע ואינו מבין מה שמוציא מפיו הקדוש ברוך הוא מתקן דבריו וכך אמרו קמאי ואסמכוהו אקרא ודגלו עלי אהבה אל תקרי ודגלו אלא ודילוגו  וכמו שכתב הרב חיד"א זצ"ל בקונטרס טוב עין זכרונו לברכה – מעשה נורא כזה בצפת תוב"ב שהיו נהוגים שילכו למערת רבי שמעון בן יוחאי בכל ליל ל"ג לעומר כמה חכמים ויחידים ולומדים שם כל ספר הזהר ומחלקים אותו לכל אחד מהקוראים חלק אחד ויהי היום שהיה עמהם איש אחד מיוחד וידוע בפניהם ונתנו לו חלק אחד מהזהר עם הקוראים לקרות עמהם והוא יודע בעצמו שאינו יודע לקרות והוא כבהמה בצורת אדם מה עשה אותו האיש קודם שיגיע העת של הלימוד יצא לחוץ מהמערה וילך הלך ובכה הרבה מאד עד שכמעט נסרו ריסי עיניו מהבכיה ונפלה עליו תרדמה וישן במקומו, ואז בא אליו רבי שמעון בן יוחאי זכותו יגן עלינו אמן בחלום ואמר לו אל תירא ואל תחת עתה מה לך נרדם, קום קרא אל אלהי"ך החלק שעלה בגורלך, השיבו האיש הרי אני כבהמה ואיני יודע כלל לקרות אמר לו רבי שמעון בן יוחאי קום קרא ואני אסייעך ותמצא עצמך יודע לקרות כגדולי החכמים וכן היה והקיץ משנתו ומצא עצמו יודע בטוב ותמהו עליו כל הרואים אותו שמצאו בו דברים נוראים שלא ידעו בו מקודם ע"כ המעשה.

רבי יוחנן באנון התחיל לדבר, [והיות וקיבל זריקות אחרי הניתוך הקשה ולא יכל להחזיק את המוח ודיבר בקיצור] וזה מה שהיבנתי ממנו, שכל הקפידא על רבי עקיבא היה בגלל שלא למד אצלו תורת הסוד, כי כל דברי תורתו של רבי אליעזר הגדול היו על פי הסוד, כדאיתא בספר "שירי מצוה" להגה"צ רבי בנימין אליהו מזאלשין (בדפוס פיעטרקוב בשנת תרס"ו גימטריה "שירי המצוה") על צוואת רבי אליעזר הגדול להורקנוס בנו, (המובא בספר שבט מוסר פרק ט"ז), ועל כן קיבל עונש חמור כזה, שרבי עקיבא היה יכול לקבל את כל תורת הסוד וללמד את בני ישראל. וכן כתב הגה"ק מהרצ"א מדינוב בהוספותיו לספר סור מרע ועשה טוב, וזת"ד: ואין לנו כוח בירור ניצוצי הקדושה כמו כוח לימוד הזוה"ק, ומובא בשם האריז"ל, שגם הרשב"י ורבי אלעזר בנו היו בכלל עשרה הרוגי מלוכה, והראיה לזה שברח מפני הקיסר שרצה להורגו, והלך הוא ורבי אלעזר בנו להמערה, והיו צריכים הרשב"י ובנו לעשות התיקון במסירות נפשם להריגה כמו רבי עקיבא רבו של רשב"י, ולהעביר הסיגים והקמשונים וחרולים מן השדה אשר ברכו ה'. ואמר הרשב"י "אני יכול למצוא דרך משובחת וטובה לברר ניצוצי הקדושה מתוך הקליפות ולהורדת השפע מהעולמות העליונים לעולמות התחתונים, הרבה יותר חזקה מאשר מסירות נפש גופנית להריגה על קידוש השם [של רבו רבי עקיבא], וזאת על ידי מסירת נפש בתכלית הגדולה ביותר לתורה הקדושה שאטרח מאוד מאוד על לימוד התורה עם פרישות מהבלי ותענוגי עוה"ז, ואגלה סודות התורה ככל האפשר, ואפרש לכולם תכלית הבריאה כולה, ואכנס בגנזי המלך העליון כבן שנכנס בגנזי אביו, ואגלה אורות העליונים, ועל ידי האור הגדול הזה אבריח החושך הגדול מן העולם, ואבטל כל הקליפות והדינים מן הקדושה". ועל ידי מסירת נפשו לסודות התורה, וכן על ידי גילוי סודות התורה זכה להכניע הקליפות ולבטל גזירות להמשיך לעולם חיים שלום וחירות… כי כל הכוח הגדול הזה צריך אותו דוקא לדור הזה האחרון דור של ביאת המשיח, (מהרצ"א מדינוב). – [מהסיפור הזה אנחנו לומדים, כי אם רבי עקיבא היה לומד אצלו סודות התורה, היה יכול להינצל מלהיות בעשרה הרוגי מלכות, כמו רבי שמעון בר יוחאי ע"ה, וזה מה שאמר לו רבי אליעזר תמה אני וכו', כי לימוד תורת הסוד יותר גבוה מליהרג על קידוש ה', כי כל תורת הסוד הוא שיחיו ולא ימותו, לא רק הוא אלא מכפר ומציל את כל ישראל, כמו שכתב בזוהר הקדוש: עוֹד אָמַר אֵלִיָּהוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לְרַבִּי שִׁמְעוֹן: בְּהַאי סֵפֶר הַזֹּהַר יִתְפָּרְקוּן מִן גָּלוּתָא כַּד אִתְגַּלְיָא בְּדָרָא בַּתְרָאָה. עוֹד בְּדַף קכ"ד: לְשׁוֹן משֶׁה רַבֵּינוּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן. וְהַמַּשְׂכִּילִים יַזְהִירוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ בְּהַאי חִבּוּרָא דִּילָךְ דְּאִיהוּ סֵפֶר הַזֹּהַר בְּאִילֵּין לֹא צָרִיךְ נִסָּיוֹן – רָצָה לוֹמַר: כִּי הַלּוֹמֵד בְּסֵפֶר הַזֹּהַר לֹא יִסְבֹּל חֶבְלֵי מָשִׁיחַ וּבְגִין דְּיִשְׂרָאֵל עֲתִידִין לְמִטְעַם מֵאִילָנָא דְחַיֵּי דָּא הוּא סֵפֶר הַזֹּהַר יִפְקוּן בֵּיהּ מִגָּלוּתָא בְּרַחֲמֵי. ועל כן אמר רבי יוחנן באנון אמר לו: זה לא מספיק לשמוע, צריך להשמיע! כי תורת הסוד נועדה להתגלות וללמד את הרבים בדור האחרון למען הכינו את העולם לקראת תורתו של משיח והגאולה שלימה.

[ראה בסנהדרין (דף סח.), וז"ל: והתניא כשחלה ר' אליעזר נכנסו ר' עקיבא וחביריו לבקרו, הוא יושב בקינוף שלו, והן יושבין בטרקלין שלו, ואותו היום ערב שבת היה, ונכנס הורקנוס בנו לחלוץ תפליו, גער בו [רבי אליעזר] ויצא בנזיפה, אמר להן [בנו] לחביריו כמדומה אני שדעתו של אבא נטרפה, אמר להן [רבי אליעזר] דעתו ודעת אמו נטרפה, היאך מניחין איסור סקילה ועוסקין באיסור שבות, כיון שראו חכמים שדעתו מיושבת עליו, נכנסו וישבו לפניו מרחוק ד' אמות, [כי רבי אליעזר שמותי[א] הוא (בבא מציעא נט)], אמר להן למה באתם, אמרו לו ללמוד תורה באנו, אמר להן ועד עכשיו למה לא באתם, אמרו לו לא היה לנו פנאי, אמר להן תמיה אני אם ימותו מיתת עצמן, אמר לו רבי עקיבא שלי מהו [כלומר באיזה מיתה ימות], אמר לו שלך קשה משלהן, נטל שתי זרועותיו והניחן על לבו, אמר אוי לכם שתי זרועותיי שהן כשתי ספרי תורה שנגללין, הרבה תורה למדתי, והרבה תורה לימדתי, הרבה תורה למדתי, ולא חסרתי מרבותי אפילו ככלב המלקק מן הים, הרבה תורה לימדתי ולא חסרוני תלמידי אלא כמכחול בשפופרת, ולא עוד אלא שאני שונה שלש מאות הלכות בבהרת עזה, ולא היה אדם ששואלני בהן דבר מעולם, ולא עוד אלא שאני שונה שלש מאות הלכות, ואמרי לה שלשת אלפים הלכות בנטיעת קשואין ולא היה אדם שואלני בהן דבר מעולם, חוץ מעקיבא בן יוסף, פעם אחת אני והוא מהלכין היינו בדרך, אמר לי רבי למדני בנטיעת קשואין, אמרתי דבר אחד נתמלאה כל השדה קשואין, אמר לי רבי למדתני נטיעתן, למדני עקירתן, אמרתי דבר אחד נתקבצו כולן למקום אחד, אמרו לו הכדור והאמוס והקמיע וצרור המרגליות ומשקולת קטנה מהו, אמר להן הן טמאין, וטהרתן במה שהן, מנעל שעל גבי האמוס מהו, אמר להן הוא טהור, ויצאה נשמתו בטהרה, עמד רבי יהושע על רגליו ואמר הותר הנדר, הותר הנדר, למוצאי שבת פגע בו רבי עקיבא מן קיסרי ללוד היה מכה בבשרו עד שדמו שותת לארץ, פתח עליו בשורה ואמר (מלכים ב ב-יב) אבי אבי רכב ישראל ופרשיו, הרבה מעות יש לי, ואין לי שולחני להרצותן, אלמא מרבי אליעזר גמרה, גמרה מרבי אליעזר ולא סברה, הדר גמרה מרבי יהושע, ואסברה ניהליה, היכי עביד הכי, והאנן תנן העושה מעשה חייב להתלמד שאני דאמר מר {דברים יח-ט} לא תלמד לעשות לעשות אי אתה למד אבל אתה למד להבין ולהורות.

וברש"י שם: והא. מילתא דלקיטת קשואין: ר"ע מר' יהושע גמר לה. בתמיה: קינוף. ארבעה עמודים וכילה פרוסה עליהם כדאמרי' בסוכה (דף י.): לחלוץ תפיליו. של אביו דקסבר שבת לאו זמן תפילין הוא, ואסור להניחן שמא יצא בהן לרשות הרבים: שדעתו של אבא נטרפה. וקרוב הוא למות שאילו היתה דעתו מיושבת היה חולץ תפיליו: איסור סקילה. הדלקת הנר והטמנת חמין ועוסקין בדבר שאינו אלא איסור שבות דמניח תפילין בשבת אין כאן איסור מלאכה ואפילו יצא לרשות הרבים דהא דרך מלבוש הוא ותכשיטין הוא לו בחול: ברחוק ארבע אמות. מפני הנדוי שברכוהו במחלוקת תנורו של עכנאי בבבא מציעא (דף נט:): שלו מהו. במה תהא מיתתו: שלך קשה משלהן. מפני שלבך פתוח כאולם ואילו שמשתני היית למד תורה הרבה: נטל. רבי אליעזר שתי זרועותיו: שנגללין. כשגוללין ספר תורה והכתב מכוסה, כך תתעלם ותתכסה תורה שבלבי כשאמות לפי שלא שמשוני ולמדו ממני: ולא חסרתי מרבותי ככלב המלקק מן הים. לפי חכמתם שהיתה גדולה אין למודי עולה לחסרם ולקבל מהם חכמה אלא מעט ככלב המלקק מן הים, וכן תלמידי לא חסרוני ולא קבלו מחכמתי לחסר את יתרון חכמתי מהם אפי' כמו שמחסר המכחול בשפופרת בטבול אחד: ולא חסרתי. כלומר לא חסרתים מחכמתם ממה שהיו מתחילה גדולים יותר ממני וגם עתה גדולים הם ממני לפי שלא למדתי מחכמתם כי אם מעט מהם: שפופרת. קנה שנותנין בה כחול קיסם של עץ או של כסף שתוחבין מכחול בתוכו ומטבלו בכחול ומוציאו: בבהרת עזה. בהלכות מראות נגעים: בנטיעת קשואים. הלכות מיני כשפים שעל ידיהם נתמלא כל השדה קשואים: אמרו לו הכדור והאימוס וכו'. כדור פלוט"ה מחופה עור ומלאה מתוכו צמר של איל בדוחק, וכן אימוס שלהם של עור היה כעין מנעל, וממולא מתוכו שער ופיו תפור ובו היו עושין המנעלים כמו שעושין הרצענין שלנו בדפוס של עץ: הקמיע. של עור וממולא מתוכו ותלאהו בצואר לנוי: משקולת קטנה. כעין אונקיא שעושין מעופרת ומחפין אותה בעור כדי שלא תחסר אבל משקולת גדולה אין דרכה. לחפותה בעור: וצרור המרגלית. תופרין המרגלית בעור ותולין אותו בצואר בהמה לרפואה: מהו. לפי שנחלקו באלו רבי אליעזר וחכמים בסדר טהרות (כלים פכ"נ) וחכמים אומרים אינן מקבלין טומאה לפי שכלי עור אין מקבל טומאה אלא אם כן יש לו בית קיבול דהא איתקש לשק והני הואיל וקבולן נעשית למלאותן מלוי בתוכו עולמית לא שמיה קבול ורבי אליעזר אומר מקבל טומאה דבית קיבול העשוי למלאות שמיה קבול ועוד נחלקו בכדור ובאימוס שנקרעו ונראה חלל שלהם דמודו רבנן דמקבלי טומאה דהא איכא בית קיבול ופליגי לענין טבילה שחכ"א מה שבתוכו חוצץ ור' אליעזר אומר מה שבתוכו אינו חוצץ דכולי חד כלי הוא ובשעת פטירתו היו רוצין לידע אם חזר בו ושאלוהו מה אתה אומר באותן שני המחלוקות אמר להם טמאים אפילו שלמים והטומאה נוגעת מבחוץ: וטהרתן במה שהן. כלומר אם נקרעו שחכמים מודים שמקבלין טומאה וחלוקין עלי לומר שהמלוי חוצץ ועומד אני בדברי שהמלוי אינו חוצץ שמטבילן כמות שהן: מנעל שעל גבי אימוס מהו. שאף בו נחלקו בתוספתא דטהרות חכמים אומרין הואיל ואינו מחוסר מלאכה הצריכה אומן שהדיוט יכול לסלקו מעל האימוס כבר שם כלי עליו וטמא ור"א מטהר שעדיין לא נגמרה מלאכתו: הותר הנדר. שברכוהו: בין קסרי ללוד. שהיו נושאין את מטתו מקסרי ללוד: פתח עליו בשורה. שהיו עושין שורה סביבות המטה להספד: הרבה מעות יש לי. להחליף: ואין לי שולחני להרצותן. כלומר הרבה שאלות יש לי לשאול ואין למי לשאול: היכי עביד. רבי אליעזר הכי שעשה מעשה בנטיעת קשואין: להתלמד. בהם ר"ע הוא דעבד ר' אליעזר:

ובמסכת ברכות (דף סא:): תנו רבנן פעם אחת גזרה מלכות הרשעה שלא יעסקו ישראל בתורה… עד שתפסוהו לרבי עקיבא וחבשוהו בבית האסורים… בשעה שהוציאו את ר' עקיבא להריגה זמן ק"ש היה והיו סורקים את בשרו במסרקות של ברזל, והיה מקבל עליו עול מלכות שמים אמרו לו תלמידיו רבינו עד כאן, אמר להם כל ימי הייתי מצטער על פסוק זה בכל נפשך אפילו נוטל את נשמתך, אמרתי מתי יבא לידי ואקיימנו, ועכשיו שבא לידי לא אקיימנו, היה מאריך באחד עד שיצתה נשמתו באחד יצתה ב'ת קול ואמרה אשריך ר"ע שיצאה נשמתך באחד. – ברש"י שם: בשעה שהוציאו את רבי עקיבא להריגה זמן קריאת שמע היה והיו סורקים את בשרו במסרקות של ברזל והיה מקבל עליו עול מלכות שמים, אמרו לו תלמידיו רבינו עד כאן, אמר להם כל ימי הייתי מצטער על פסוק זה בכל נפשך: אפילו נוטל את נשמתך אמרתי מתי יבא לידי ואקיימנו, ועכשיו שבא לידי לא אקיימנו היה מאריך באחד עד שיצתה נשמתו באחד יצתה בת קול ואמרה אשריך רבי עקיבא שיצאה נשמתך באחד, אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא זו תורה וזו שכרה! ממתים ידך ה' ממתים וגו' אמר להם חלקם בחיים, יצתה בת קול ואמרה אשריך רבי עקיבא שאתה מזומן לחיי העולם הבא.

[2]

……

ENGLISH תקציר 11 דקות עברית אנגלית

0:00

הילד שראה את הגאולה

The boy who Saw the Geulah

 

0:03

צפו בסרט המדהים שראיתם אי פעם

Watch the most amazing film you have ever seen

 

0:06

הילד שראה את הגאולה

The boy who saw the Geulah

 

 

0:08

סוף העולם לאן?

The end of the world…to where?

 

0:30

הרב דב קוק שליט"א – זה טוב זה מחזק ומצוה להפיץ

Rabbi Dov Cook, shlita – this is good, it is strengthening, an it is a mitzvah to distribute it

 

0:37

סוכות תשע"ו, שלום לכולם, לא הרגשתי טוב.

Sukkot 5775. Shalom to you all. I wasn’t feeling well.

 

 

0:46

היה לי סחרחורת כאב לי מאוד הלב,

I was dizzy. I had a lot of pain in my heart.

 

0:51

מוות קליני.

Clinical death.

 

0:52

הרגשתי שאני יוצא מתוך הגוף.

I felt like I was leaving my body.

 

 

1:01

חזר בתשובה אחרי המוות קליני.

And repented after clinical death.

 

יצאתי מהגוף דרך האף,

I left my body through my nose,

 

1:06

ריחפתי ויצאתי מכדור הארץ.

I floated up and away from the planet earth.

 

1:22

מצאתי את עצמי בתוך אולם ענק.

I found myself inside a huge hall.

 

1:32

ראיתי אנשים לבושים יפה.

I saw people there dressed in finery.

 

1:45

וראיתי את עצמי עם בגדים קרועים עם דם.

I saw myself in torn, bloodstained clothing.

 

1:54

הרגשתי בושה ענקית.

I felt extremely ashamed.

 

2:00

זה עולם של אמת ואין לאן לברוח.

It was the World of Truth, and there was nowhere to escape to.

 

2:09

ראיתי את הרב עובדיה יוסף והוא לחץ לי את היד.

I saw Rabbi Ovadia Yosef, and he shook my hand.

 

2:18

לנשמה אין הגבלה.

The soul has no limits.

 

2:24

ידעתי הכל, כל אחד מה הוא חושב.

I knew everything, what everyone is thinking.

 

2:36

ראיתי עד הסוף של העולם.

I saw until the end of the world.

 

2:49

שאלה מהקהל – מי קבל אותך שם?

Question from the audience: Who received you there?

 

2:56

בית דין של מעלה – הרב אלישיב – הרב עובדיה – הרב כדורי.

The Heavenly Court – Rabbi Eliyashiv – Rabbi Ovadia – Rabbi Kaduri

 

3:15

האור הימני התחיל לספר עלי.

The light on the right-hand side began to talk about me.

 

3:31

בבית דין של מעלה – ידעו עלי הכל.

In the Heavenly Court – they knew everything about me.

 

3:40

גם דברים שעשיתי בחדרי חדרים.

Even things I did behind closed doors.

 

3:53

הילד שראה את הגאולה

The boy saw the Geulah.

 

3:59

המלחמה כבר פרצה, ויש אנשים שעדין לא קולטים.

The war has already started, and there are people who don’t realize it.

 

4:13

הולך לקרוא אירוע שיצא מכלל שליטה.

 

4:16

ואז תפרוץ המלחמה.

An event will occur to make everything go out of control. And then the war will break out.

 

4:26

כל הגויים יתאחדו נגדנו.

All the goyim will unite against us.

 

4:33

מלחמת העולם השלישית.

World War Three.

 

4:36

כל הגויים יתאחדו נגדנו.

All the goyim will unite against us.

 

4:39

מלחמה של טילים שיפלו בישראל.

A war of rockets falling in Israel.

 

4:54

אובמה ינהל את המלחמה.

Obama will run the war.

 

5:01

מצפון תפתח הרעה.

“From the north the misfortune will break forth”

 

5:06

הנה אנוכי שולח לכם את אליהו הנביא.

"Here I send you Eliyahu the Prophet

 

5:08

הכל כתוב בנביא.

It is all written in the prophets

 

5:13

המשיח יתגלה לעיני כל חי

The Mashiach will be revealed before everybody’s eyes.

 

5:15

המשיח זה משהו שהחזיר הרבה אנשים בתשובה.

The Mashiach is someone who brings people back to the Torah – “machzir b’teshuva”

 

5:16

המשיח צדיק שלא עשה עברות.

The Mashiach is a tzaddik who commits no transgressions.

 

5:20

המשיח זה משהו שהחזיר הרבה אנשים בתשובה.

The Mashiach is someone who brings a lot of people back to the Torah – “machzir b’teshuva”

 

 

5:21

כולם יהיו מופתעים שהוא המשיח.

Everyone will be surprised that he is the Mashiach.

 

5:27

הר הזיתים יבקע לשתים, והמשיח יעמוד בפתח.

Har Hazeitim will spit into two, and the Mashiach will stand at the entrance.

 

5:43

הוא יסתכל רק על הפנימיות של האדם, אם הוא ירא שמים.

He will look at the inside of a person, to see if he has fear of Heaven – “yirei Shamayim”

 

5:50

המשיח בפתח.

The Mashiach is on the threshold.

 

6:02

יהיו אנשים שלא יאמינו.

There will be people who don’t beleive…

 

6:06

ואפילו שיסתתרו הם ימותו.

And even if they hide they will die.

 

6:07

מי שיצעק אל ה' – ה' יציל אותו.

Whoever calls out to Hashem – Hashem will save him.

 

6:14

אירן תשגר פצצת אטום.

Iran will send a nuclear bomb.

 

6:22

הקב"ה יעצור אותה בשמים.

The Kadosh Baruch Hu will freeze it in the sky.

 

6:28

המלחמה כבר התחילה, וההתפרצות יכולה לקרות בכל רגע.

The war already started, and the big eruption can start at any minute.

 

6:29

המלחמה התחילה בשלבים.

The war started in stages.

 

6:36

ההתפרצות יכולה לקרות בכל רגע.

The eruption can happen at any minute.

 

6:39

אדם שדבוק בה' – לא יקרה לו כלום.

A person who adheres to Hashem – nothing will happen to him.

 

גם אם מסביבך הכלי הרס – אתה תינצל.

Even if you are surrounded by destruction – you will be saved.

לא כתוב על המסך – והוא גם אומר משהו קצת שונה

 

6:54

הקב"ה יופיע עם חלוק ועליו כתמי דם של היהודים.

The Kadosh Baruch Hu will appear in a robe covered with the bloodstains of Jews.

 

7:11

קל נקמות ה', קל נקמות הופיע.

O God of vengeance, O Lord; O God show vengeance

 

 

7:22

מה יקרה לגויים שיבואו על ירושלים?

What will happen to the goyim who come to Jerusalem?

 

7:23

ה' ינקום בגויים ברעידת אדמה ואסונות טבע.

Hashem will take revenge upon the goyim with an earthquake and natural disasters.

 

7:35

אני ראיתי בדיוק מה יקרה.

I saw exactly what will happen.

 

7:40

מלחמת עולם שלישית.

World War Three.

 

7:50

סוף העולם לאן?

The end of the world – to where?

 

7:58

כולם ידעו שזה סוף העולם, ולא יהיה ערך לכלום.

Everyone will know it’s the end of the world, and nothing will have value any more.

 

8:11

כל מדרגה כל חומה לארץ תיפול

Every step and every wall in the land will fall.

 

8:23

ונהרסו ההרים…וכל חומה לארץ תיפול. (יחזקל ל"ח)

“All the mountains shall be thrown

down…and every wall will fall to the ground.”(Yechezkel 38)

 

8:29

איך העולם יראה כשיבוא המשיח?

How will the world see that Mashiach is coming.

 

8:29

אחרי המלחמה תתחיל הגאולה.

After the war the Geulah will begin.

 

8:32

ואז רק תהייה התחלת הגאולה?

How will the Geulah begin?

 

8:36

האור שראיתי בשמים ירד למטה.

The light that I saw in Heaven will descend.

 

8:40

לא כולם יזכו להינצל.

Not everyone will be saved.

 

8:44

בית המקדש ירד מהשמים.

The Beit Hamikdash will descend from the heavens.

 

8:49

יהיו הרבה גופות לפנות.

There will be many bodies to take away.

 

8:57

תחית המתים.

Resurrection of the dead – techiyas hameisim.

 

9:01

איך העולם יראה כשיבוא המשיח?

What will the world be like when Mashiach arrives?

 

9:01

לא יהיה יצר הרע.

There will be no more evil inclination –  yetzer hara.

 

9:10

יהיה בית המקדש וקורבנות.

There will be the Beit Hamikdash and the sacrifices – korbanot.

 

9:14

נהייה בדרגה של האדם הראשון.

We will be on the level of the first man – adam hasrishon.

 

9:21

איך העולם יראה כשיבוא המשיח?

What will the world be like when Mashiach arrives?

 

9:21

בעולם יהיה רק טוב.

There will be only good in the world.

 

9:22

הגויים הטובים ישארו.

The good goyim will remain.

 

9:28

הגויים ישרתו את עם ישראל.

The goyim will serve Am Yisrael.

 

9:33

הגויים יחזיקו אותנו על כפיים.

The goyim will bear us in their hands

 

9:41

יהיו ארמונות לכל יהודי שינצל.

There will be palaces for every Jew who is saved.

 

9:48

יהיה זכרון גדול בשביל לימוד תורה

There will be state of everyone remembering and learning Torah.

 

9:54

חזר בתשובה אחרי המוות קליני

He repented after the clinical death

 

9:54

ירצו רק תורה ולא גשמיות.

People will seek on Torah, and not materialism

 

THE END

 

 

כיום נתן חזר בתשובה ולומד בישיבה

Today Natan has repented and is learning in Yeshiva

ךא כתוב על המסך

 

10:13

מה התועלת לדעת את הדברים?

What is the use of knowing these things?

 

10:17

אין עניין בחרדה – יש עניין בהכנה!

There is no point in becoming afraid – there is a point in preparing for this!

 

10:23

אם אדם מכין את עצמו…

If a person prepares himself…

 

10:28

הרב דב קוק שליט"א – זה טוב זה מחזק ומצוה להפיץ

Rabbi Dov Cook, shlita – this is good, it is strengthening, an it is a mitzvah to distribute it

 

10:37

והתורה אומרת מה לעשות….

And the Torah tells us what to do…

 

10:38

כדי להינצל תכין את עצמך…

In order to save yourself, you must prepare yourself

 

 

 

?Expert opinion: Is this credible

An expert on body language: The boy is credible and describes a subjective experience he went through. However, this does not necessarily prove the credibility of what he experienced, with regard to the interpretation and mediation – that is another matter altogether.

 News1

News 1 asked Rami Tzur – an expert on body language and interpersonal communication, and one of the first to work in this field in Israel – to sit down and watch the movie. Tzur said that, “The boy had an experience, and that much is obvioius. Sometimes it is difficult for him to describe what he say, just as it is hard to describe dreams.

“It seems that the boy has some sort of syndrome characterized by a lack of patience. He doesn’t seem to read very much. Very often he lifts his gaze upwards. Studies have found that people divide their experiences to several types: auditory, sensory, and visual. His experience falls into the third category, which is the case for most of us today. Mainly due to smartphones, most of us experience everything visually. That is expressed in utterances such as you see what I am saying’, or ‘I don’t see it like that’, and so forth. This way of experiencing something is also characterized by rapid speech that is cut off mid-speech for the benefit of some other issue, or in order to describe the images running through his mind.  When he mentions Rabbi Ovadia, his eyes did not glance upward, perhaps because he was helped to remember.

“He probably experienced what he described about the Mashiach, Gog, and Har Hazeitim, but that does not prove that what he dreamt is truth. The boy is credible regarding what he claims he saw. His excitement over the experience is apparent, and the more he ‘warms up’, the more involved he gets in the story. The subjective experience is authentic, elaborate, and lively.

“I don’t know what his previous connection was with the Rabbi, if in fact they had any contact. But one can see that the Rabbi sometimes say something, and Natan immediately afterwards murmurs something very quickly, as though he was prompted. It seems that he found a spiritual teacher whom he leans on and trusts. That is in contradiction to the answers he gives people in the audience – when people ask him questions, he responds, ‘I don’t know.’

With regard to the rabbi, he comes with an agenda. He feels that he has a true story and uses it to ‘prove the legitimacy of our way’, but he is not overtly manipulative. The boy is credible, but the interpretations are another story.”