להורדה:
כי לא ידח ממנו נדח- מהדורה שלישית עם תוספות חדשות
כי לא ידח ממנו נידח הוצאה שלישית יג חשון תשעו
הערות על הספר כי לא ידח ממנו נידח הוצאה שניה
ספר כי לא ידח ממנו ידח (קובץ PDF)
שער הספר -כי לא ידח ממנו ידח (צבעוני)
שאלות ותשובות מתוך הספר
כי לא ידח ממנו נידח
הוצאה שלישית [יג חשון תשע"ו]
שאלה א': למה האדמו"ר שליט"א אומר וכותב על עדות הנער בן 15 שעבר מוות קליני, שהיא אמת – כאשר הרב הצדיק רבי אמנון יצחק שליט"א אומר שזה שקר?!
תשובה – א': כאשר כתבתי ודרשתי לפני מספר שבועות ברדיו 2000 טרם שמעתי תגובתו של הרב אמנון שליט"א (ויתכן שתגובת הרב שליט"א התפרסמה רק לאחרונה זמן רב לאחר דרשותי).
תשובה – ב': לפני שבוע שאלתי לחסיד שלו שמתפלל בבית המדרש שלי מה אומר הרב הצדיק רבי אמנון שליט"א? [וכולם שמעו את התשובה] החסיד שלו ענה, שהרב אמנון שליט"א אומר שהוא כבר צועק אותם הדברים עשרות בשנים ולא מאמינים לו, ובא ילד ואומר כל מה שהוא אמר ולו כן מאמינים!
האמת: מגודל הכאב שיש להרב אמנון שליט"א להחזיר את כל היהודים בתשובה שעל זה מוסר נפשו עשרות בשנים, שאם ניקח את כל הרבנים בכל העולם כולו ביחד, לא זכו לעשות כל כך הרבה בעלי תשובה כמותו, ואשרי חלקו, ואשרי יולדתו שזכה לזה!
ומגודל ענוותנותו, לא משער לבד איזה כח גדול יש לו, שברוך ה' הכח של התשובה שלו כל כך גדול שאלפי אלפים אנשים הפסיקו לאכול בשר, ואוכלים היום רק דגים, וכל זה על ידי אותו צדיק אמת שגילה את האמת על כל הכשרויות והסכינים והסירכות וחלב ודם שרבני הערב רב מאכילים אותנו במזיד!
שאלה ב':
הרב אמנון יצחק שליט"א מביא מומחה גדול שיודע שפת הגוף ואומר שהכל שקר, אז למה האדמו"ר שליט"א חושב שזה כן אמת?
תשובה א. המומחה הזה, סביר להניח שמחלל שבת ואוכל טריפות והמוח שלו רחמנא לצלן היטמטם ולכן איך אפשר שאני אאמין לו?
ב. אם המומחה יאמר שזה אמת, מה יקרה? הוא צריך לעשות תשובה! האם אתה חושב שהוא מוכן לזה? בוודאי שלא ירצה לעשות תשובה! חוץ אם ישמע לכל הפחות 26 שיעורי מוסר מהצדיק רבי אמנון יצחק שליט"א, ואז אולי יעשה תשובה!
ג. אם יש לנו היום מאות רבנים גדולי ישראל שיודעים ש"ס וכו', שומרים שבת, אבל אוכלים נבילות וטריפות והמוח שלהם היטמטם רחמנא לצלן, והם רבני הערב רב כמבואר בזוהר הקדוש ובכתבי האריז"ל והתלמידי בעל שם טוב 310 פעמים נגדם, וזו אומרת לנו התורה הקדושה תתרחקו מהם, שהם ערב רב, וכו', ורק הקדוש ברוך הוא ימחוק אותם לבד, כמבואר בזוהר[1] ובגלל זה יצאו במלחמת חרמה נגד הצדיק המזכה הרבים הרב אמנון יצחק שליט"א, שהם מראשי הערב רב, כך פוסק הרשב"י בזוהר הקדוש, אז אם בארזים יצאה שלהבת מה יאמרו אזובי קיר! – ואיך אפשר לי להתחשב ולהאמין למחלל שבת ואוכל נבילות וטריפות שהמוח שלו היטמטם?
ד. ברוך השם יש לי מומחיות גדולה בעניינים אלו הרבה יותר מהמומחה הזה, ואם אתם רוצים לדעת, כתבתי עשרות ספרים דין תורה בבית דין של מעלה נגד כל הרבנים האלו, מה שבית דין של מעלה יטענו נגדם ובדיוק מה שיענו.
[ראה הלינק לג' ספרים חדשים – דין תורה בבית דין של מעלה
http://www.ha-zohar.info/p/56246]
שער כללי דין תורה בבית דין של מעלה
וברוך ה' הנני מסוגל לגלות לכם מה שהרבנים האלו חשבו לפני 50 שנה – בדיוק הערכות על כל רב ורב!
ואם תעיינו בספרים דין תורה בבית דין של מעלה תבינו הכל.
ה. אין שום בעיה בזה, אם אני אמרתי וחשבתי כך, ואחר כך הרב אמנון הצדיק אומר וסובר אחרת, כל אחד צריך להגיד את האמת מה שהוא סובר, ניקח לדוגמה:
ידוע שהגר"א זי"ע היה צריך להיות משיח, ואחד הסימנים להיות משיח הוא שעושה עליה לארץ ישראל עם כל הקהילה שלו וכו', ב' שעשה וכתב ספרים על הזוהר וכו'.
וידוע שהגר"א היה כבר על הדרך לבוא לארץ ישראל, ופתאום עכב אותו ענין אחד, שבארץ ישראל הבית יוסף זי"ע היה הרב של כל ארץ ישראל ומאתיים צדיקים גדולי ישראל חתמו שהפסק כבית יוסף, וגם יצאה בת קול שהלכה כבית יוסף, וכתבתי על זה ספר "ויוסף הוא השליט על הארץ ראה בדף 235" וגם יש הרבה תשובות ממרן עובדיה יוסף זצוקללה"ה [בע"ה נעתיק להלן לראות עין בעין דבריו הקדושים לינק להספר הבדצי"ם והסכינים דף 206-221].
זאת אומרת, שמי שגר בארץ ישראל לא היה יכול לפסוק ולנהוג היפך מהבית יוסף כידוע.
עכשיו לענינינו הגר"א בדרך לבוא לארץ ישראל. פתאום היה לו שאלה בענין שמיטה שהגר"א סובר כמו המהבי"ט זי"ע, ובארץ ישראל לא יוכל לנהוג כמו המהבי"ט, כי בארץ ישראל הלכה כהבית יוסף, ואם הוא בירר כהמבי"ט, שכך בירר את ההלכה, ואף על פי כן לא יכול לנהוג אחרת בארץ ישראל, כי בארץ ישראל הלכה כהבית יוסף, ואסור לשנות.
רואים ולומדים מזה שני דברים א': שכל אחד צריך לומר את האמת מה שהוא רואה ומברר, ואפילו שמאתיים רבנים חתמו ויצא בת קול מהשמים שהלכה כהבית יוסף אסור לו לנהוג בניגוד להבית יוסף, ולכן לא היה יכול להיכנס לארץ ישראל.
ב': לומדים מזה דבר גדול, שכל אלו האשכנזים שהקילו בסירכות שיצאו בארץ ישראל ועשו שחיטה נפרדת עברו ופסקו נגד 200 גדולי ישראל, ומזה באה הקללה הגדולה שעלה לנו מלחמת עולם הראשונה, על ידי שאכלו סירכות נבלות וטריפות כמו שנעתיק לכם מה שכתב מרן עובדיה יוסף זי"ע וגדולי ישראל שכתבו לפני 90 שנה.
וכמו שהעידו הצדיקים הקדושים מרן כ"ק האדמו"ר מהר"א מבעלזא זי"ע שבגלל הסכינים הפגומים שהשוחטים האכילו את אחינו בני ישראל עם אותו הסכין היטלר ימ"ש שחט 6 מיליון יהודים.
ואם נלך קדימה -שמלחמת העולם הראשונה, גם כן פרצה בגלל שעשו כאן שחיטה נגד הבית יוסף והאכילו סירכות נבילות וטריפות, ועל ידי זה באה מלחמת העולם כמבואר אצלנו באריכות בספר "השחיטה ומלחמת עולם"
מה קרה לעם ישראל בארץ ישראל אחרי שעשו השחיטה האשכנזית נגד הבית יוסף?
א': בשנת תרפ"ז נכשלו כל אנשי ירושלים בבבשר גמלים וכו', ראו בספר הבדצי"ם והסכינים בדף מספר 162-163..
ואפילו אם היו עושים באמת שחיטה כשרה, גם כן היה טרף, כי יש עוד איסור השגת גבול ראה שם בדפים 173-204-… שהדברי חיים ועוד פוסקים כותבים ששחיטתם נבילה, ובכלל זה היו הרבה גדולי עולם צדיקים לפני 90 שנה שרצו בכל הכוחות לנהוג רק שחיטה כהבית יוסף, ראה באריכות בספר הבדצי"ם והסכינים חלק א' וב' שהעתקנו ממרן הרב עובדיה זצ"ל.
ומאז עד היום הזה אנחנו סובלים ואוכלים סירכות נבלות וטריפות, והיום נענשנו הדור האחרון בערב רב כזה שאין דוגמתם בכל העולם, שהם מומרים להכעיס, ובשביל פוליטיקה, בגלל שהרב אמנון אמר טרף, אני אגיד כשר! ?
עם מי אתם מריבים עם הרב אמנון, או עם משה רבינו ע"ה? הלא מי תיקן את כל החמשה הלכות שחיטה הרב אמנון שליט"א, או משה רבנו ע"ה שקיבלה מסיני וזה הלכה למשה מסיני, אז על מי זרקתם הכדור הפוליטי שלכם על הרב אמנון, או על משה רבינו או על שניהם?, ואתם כופרים בהקדוש ברוך הוא ומאכילים את עם ישראל במזיד נבלות וטריפות חלב ודם, ואתם מוכנים להקריב 5 מיליון יהודים חס ושלום, בשביל הפוליטיקה שלכם.
אתם לא יודעים שהמחטיא את הרבים אין מספיקים בידו לעשות תשובה! ולכן כל בן אדם עם שכל נורמאלי יבין שאתם לא אנשי אמת, אין לכם שום מושג בענין שחיטה.
אני מוכן לבחון כל רב ולשאול אותו בפומבי 360 שאלות על השחיטה, ואם יצליח ב50% יקבל פרס ממני 5000 ש"ח בואו ונעשה את הבחינה בפומבי, מי מוכן?
וכאן בארץ ישראל מאכילים כל השנים חלב ודם נבלות וטרפות. ואם יעשו תשובה וילמדו זוהר הקדוש נוכל להיגאל ברחמים, כמו שהבטיח לנו משה רבינו בספרא דא יפקון בני ישראל מן גלותא ברחמי.
תשובה נוספת: אם אני לא אכתוב מה שאני רואה האמת[2] ידונו אותי בעולם העליון שבכתיבת ידי[3] לבד היית יכול לעשות מאות אלפים בעלי תשובה! לכן אין עצה ואין תבונה כנגד ה' רק צריך להלחם ולומר האמת, וקבל האמת ממי שאומרו ראה ספר הברית באריכות[4]
שאלה: למה כבודו מוציא עוד ועוד ספרים? האם לא די לנו באלפי ספרים שכבודו כתב כבר? וכבודו יכול לצאת ידי חובתו ולזכות רבנים אחרים שגם הם יעשו את עבודה?
תשובה!
ft.ש313145.ft.2חכמינו ft.3ז"ל הפליגו מאוד בעונש של כל ft.2מי שיש בידו למחות ואינו מוחה ft.3ואמרו שהעבירה נקראת על שמו וכאילו הוא חטא בעצמו, ונענש על העבירה של הזולת, ולא עוד אלא שהחמירו עליו בעונש העבירה עד כדי כך שאמרו שהוא נענש תחילה קודם להעובר העבירה בפועל. וכן מלבד העונש על העבירה מתחייב ונענש זה שבידו למחות ואינו מוחה גם בעונשין אחרים שאין נוגע לעבירה עצמה כגון שנכסיו נמסרין למלכות ויורדין לטמיון וכדומה, וכן אמרו שהוא עובר בכמה לאוין, ונכנס בכלל ארור רח"ל.
ft.2וברמב"ןft.3 11(דברים כז, כו)14 וז"ל:
ft.2ובירושלמי בסוטה ראיתי אשר לא יקים ft.3וכי יש תורה נופלת רבי שמעון בן יקים אומר זה החזן, רבי שמעון בן חלפתא אומר זה בית דין של מטן.
ft.2אמר ft.3רב יהודה ורב הונא בשם שמואל על הדבר הזה קרע יאשיהו ואמר עלי להקים, אמר רבי אסי בשם רבי תנחום בר חייא ft.2למד ולימד ושמר ועשה והיה ספק בידו להחזיק ולא החזיק הרי זה בכלל ארור ft.3ידרשו בהקמה הזאת בית המלך והנשיאו' שבידם להקים את התורה ביד המבטלי' אותה ft.2ואפילו היה הוא צדיק גמור במעשיו והיה יכול להחזיק התורה ביד הרשעים המבטלים אותה הרי זה ארור ft.3עכ"ל.
ft.2והתניא ft.3בליקוטי אמרים 11(פרק א')14 כתב, וז"ל: ft.2ואפילו מי שיש בידו למחות ולא מיחה נקרא רשע, ft.3עכ"ל.
ft.2הרי ft.3עד כמה חמור עצם הדבר של מי שיש בידו למחות ואינו מוחה. והיינו שיש כאן שני חלקים בעון האינו מוחה כשיש בידו למחות.
ft.2א. ft.3עצם העבירה שהזולת עובר והוא אינו מוחה הרי הוא נענש כאילו בעצמו עבר על עבירה זו וקלקלתו תלויה בו, ומה גם בזה לבד גם כן החמירו על האינו מוחה יותר מהעובר העבירה עצמו שהוא קודם לעונש עליה, מפני שהיה יכול למנוע את הזולת מלעבור העבירה, או להוציא עצמו מכלל העבירה בזה שמוחה ומראה שאינו בדעה אחת עם העובר העבירה נגד רצון השי"ת.
ft.2ב. ft.3במה שאינו מוחה אם הוא בידו למחות זה עבירה לעצמה שעליה באים העונשים הצדדיים מלבד מה שנחשב לו בזה כאילו הוא עבר העבירה, מלבד זה על עצם העבירה דהיינו החיוב שמוטל עליו למחות ואינו מוחה ובידו לעשותה ועובר עליה זה כשלעצמה עבירה חמורה למאוד.
ft.2כל ft.3איש מישראל שנצטווה בקיום התרי"ג מצוות של תורה"ק, ונתחייב גם על עון הזולת בערבות כמו שביארנו בספר הערבות כהלכתה. והתורה הטילה עליו החובה של הוכח תוכיח את עמיתך שיוכיח ויחזור ויוכיח אפילו עד מאה פעמים או עד נזיפה או עד הכאה לכל מר כדאית ליה, וימחה בחבירו איש ישראל העובר עבירה ח"ו כשסיפק בידו למחות כדי שלא ישא עליו חטא, דהיינו שחטאו של הזולת לא יקרא על שמו ולא ילכד ויתפס בה ולא יענש עליה בין על עבירת הזולת ובין על עצם זה שאינו מוכיח ומוחה. הרי שהחיוב עליו להוכיח ולמחות כהלכה.
ft.2מי ft.3הוא זה ואיזהו שיכול לומר זיכיתי לבי ויצאתי ידי חובת המחאה והתוכחה?, מי הוא האיש הישראלי שיכול לשבת במנוחה ולהיות בטוח בעצמו שיצא יד"ח במחאה ותוכחה כהלכה, וינקה מיום הדין? הלא מבואר שגם על אנשי עיר אחרת החיוב למחות ולאו דוקא בעירו, ובודאי בשכיניו חבירו אנשי בית הכנסת ובית המדרש שמתפלל ולומד עמם בצוותא ועל אנשי עירו כ"ש שהחובה מוטלת למחות ולהוכיח. ואל יתרץ עצמו כי הדבר אינו בידו כי בקרוביו ומשפחתו ועל האנשים שרואה אותם יום יום ובא אתם בדברים במשא ומתן וכדומה שבאלו בודאי הרי יש בידו למחות, רק גם על האנשים הרחוקים ממנו ואנשי עיר אחרת גם כן החיוב למחות משום דיש בידו למחות נקרא, משום שזה שייך גם כן בכתב ידו כפי שיבואר להלן אי"ה.
ft.2מאחר ft.3ואין אדם מישראל שיכול לומר שיצא ידי חובת מחאה ותוכחה והרי הוא נתפס בעוונות וחטאות כל בית ישראל מי יודע בכמה עבירות נתפס וכמה עונשין מצפים עליו מפאת העבירות עצמם של הזולת ועל עצם העבירה שלא מיחה ולא הוכיח עליהם, אלה הם בודאי עד אין מספר, ולכן שאול ישאל כל יהודי ויהודי ובצדק, מה עלי לעשות איך אוכל לנקות עצמי מאלו העוונות?, במה אוכל להפטר מהעונשים הרבים?, באיזה אופן אוכל לצאת ידי חובת מחאה ותוכחה כהלכה?, כי אין מתום בבשרי מפאת זה, ועוני אגיד ואדאג מחטאות אלו.
ft.2והנה ft.3הלשון בגמרת ירושלמי שבת 11(פרק ה' הלכה ד')14 ללמדך שכל מי שהוא ספיקה ft.2בידו למחות, ft.3ואינו ממחה קלקלתו תלויה בו, עכ"ל.
ft.2נקט ft.3הלשון ft.2בידו למחות.
ft.2וכ"ה ft.3בירושלמי ביצה 11(פ"ב הלכה ח)14.
ft.2ובכתובותft.3 11(פי"ג הלכה א)14,
ft.2ובגמרת ft.3בבלי נמי איתא במס' עבודה זרה 11(י' ע"א)14, מכאן אמרו כל מי שיש ft.2בידו למחות ft.3ואינו מוחה נענש עליו, ע"כ.
ft.2הרי ft.3דנקטו הלשון ft.2כל מי שיש בידו, ft.3ולא נקטו הלשון, כל מי ft.2שיכול למחות, ft.3אוft.2 שאפשר לו למחות ft.3וכדומה.
ft.2וכן ft.3איתא הלשון בתנא דבא"ר, אלא כל מי שהוא סיפק ft.2בידו למחות ft.3ע"כ.
ft.2מדוע ft.3נקטו הלשון "בידו למחות"?
ft.2והגאון ft.3המפורסם הקדוש רבי חיים פלאג'י זי"ע כתב לפרש שהכוונה בתיבת ft.2בידו ft.3על הכתיבה ft.2ביד ft.3בעט סופר מהיר, דהיינו שיש למחות ולהוכיח לרבים על ידי מעשה הכתיבה לחבר חיבורים. על ידי הכתיבה בידו, וזה הוי ft.2כל שבידו למחות ft.3על ידי כתיבת ספרים לעוברי עבירה שיקראו בהם, ויעזבו דרכיהם הרעים וישובו אל ה' והיינו שהגם שעל ידי המחאה בפיו אינו יכול במציאות להגיע אליהם, אבל מאחר ועל ידי הכתב יכול להגיע אליהם נקרא אפשר למחות, ורובץ עליו החיוב למחות בהם באופן זה משום שזה נקרא בידו למחות, ולכן נקטו חז"ל דייקא לשון זהft.2 כל מי שיש בידו ft.3להורות לנו שהחיוב של מחאה הוא במעשה הכתב הנעשה בידי האדם. ft.2וכל זמן שלא מיחה על ידי כתיבת ספרים למרחוק לא יצא ידי חובת המחאה ft.3מאחר וקיים אפשרות זו.
ft.2וזל"ק ft.3של הגאון ר"ח פלאג'י בספרו שו"ת חקקי לב 11(חיור"ד סי' מ"ג)14:
ft.2ולכן ft.3זאת היתה לי "חיים ביד לשון" לכתוב בספר ויוחקו לבי לחוקקי ישראל גדולים חקרי לב, והיינו מה שאמרו חז"ל בשבת 11(נ"ד, ע"ב)14 [כבר הקדמנו מאמרי חז"ל שכתבו בלשון זה "בידו"]. "בידו" למחות וכו' דוקא "בידו" והיינו "לכתוב בידם". וכן מ"ש חז"ל שם ובכמה דוכתי, כל מי שיש בידו למחות דנקטו האי לישנא שיש "בידו" למחות, להורות לנו כי הגם אם לא בא בפיהם להוכיח מאיזה צד וסיבה שיהיה, מכל מקום "בידם" מחוייבים למחות על ידי מעשה וכתב, והרי זה יכתוב "ידו" לה' לשם שמים להזהיר את העם וכו'. וכן בשאר איסורים להודיע לבני אדם את חוקי אלקים ואת תורתיו, וכל העם ישמעו ויראו וכל ישראל כשרים הם, ואם ישמעו ויחדלו, ועליהם תבא ברכת טוב. עיי"ש.
ft.2ובספרו ft.3תוכחת חיים 11(פ' מקץ עמוד קסח-ט)14 וז"ל:
ft.2עוד ft.3יש זכות תולה, ft.2לכל מי שיש בידו למחות ובפרט לגדולי ישראל וראשי גלויות שיכתבו איגרות למקומות הקרובים והרחוקים היושבים תחת ממשלתם כשישמעו שעושים איזה דברים בלתי הגונים כדת של תורה, ואינם שומעים לקול מורים שבאותו מקום, שיכתבו להם איגרות להזהירם ולהתרות להם, ft.3כי אם לא ישמעו לשופט אשר יהיה במקום ההוא, ענש יענש אותם, ככל הבא מידו, ft.2ובזה הם זוכים למחות, כדקי"ל בגמר' בשבת דף נ"ד ע"ב, דכל מי שיש בידו 11(הגירסא בגמרא, שאפשר, אמנם בירשלמי ועוד, איתא, בידו)14 למחות, על כל העולם כולו, ואינו מוחה, נתפס על כל העולם כולו.
ft.2ואמר ft.3רב פפא, הני דבי ריש גלותא נתפסים על כולי עלמא, יע"ש. ונראה דדייק לומר ft.2כל שיש בידו למחות, ft.3דייק לומר ft.2בידו, ft.3דהיינו ft.2בידו ממש, ft.3שהנייר פתוח, ft.2והיד ft.3כותבת איגרות ft.2בידם.ft.3
ft.2וכה ft.3לשונו בספרו נפש כל חי 11(מערכת כ' אות י"ט)14, כל מי שיש בידו למחות ואינו מוחה כבר כתבתי בעניותין בספר חקקי לב 11(חיור"ד סי' מ"ג, דף ע"ה, עמ"ג)14 דמי שהוא חכם ורב ft.2יכול למחות בידו שהיד כותב ומעלה על הספר בדיו, ft.3שכך כתב הנובי"ק חיור"ד 11(סימן ל"ו)14 שיכתוב בידו ספר לאפרושי מאיסורא יעו"ש. ואז מוחה בכל מקום ומקום.
ft.2וכבר ft.3כתב הרמב"ם ז"ל ft.2שהמבאר דברים בספרו הוי דרשה לאלפים מבני אדם.
ft.2וכך ft.3כתב הרב יצחק דאלטאש ז"ל בראש הקדמתו לספר הזוה"ק ח"א יעו"ש.
ft.2ועי' ft.3מה שכתב בספרו גנזי חיים 11(מערכת כ')14 בענין כל ft.2מי שיש בידו למחות ואינו מוחה בשם המהר"ם חאגיז בהקדמה לספרו שפת אמת וז"ל: ft.3ומודענא להו מודעא רבא כי הדברים הקשים אשר ידבר משה ועוד שנים רבות אם יגזור ה' עליו לחיים ft.2דבר ידבר בכתב ft.3ובעל פה כפי צורך המקום והשעה והנדון אשר למראה עיניו יראה לא יחולו על ראשיהם ראשי עם קדש ולא על אותם שאין בידם למחות וכו'. עיי"ש.
וכעין זה פי' המהרש"א תיבת "בידו" שהכוונה על "כתיבה בידו" והוא בחא"ג ב"ב (דף י' ע"ב) בדברי הגמרא "אשרי מי שבא לכאן ותלמודו ft.2בידו"ft.3 שהכוונה הוא כי עיקר הלימוד ושנעשה בו רושם הוא הלימוד הבא מכתיבת יד, אשר על כן נקראו החכמים "סופרים", עכ"ל.
ובשבט מוסר פרק כ"ב, כתב ג"כ כך.
ft.2ומלבד ft.3זה הרי בתוכחה נתחייבנו בתורה הוכח תוכיח אפילו מאה ואלף פעמים. [ובספר המצות (מצוה ר"ה) כתב אפילו אלף פעמים, וכן מובא בספר נתיב מצותיך], נשאלת השאלה איך נוכל לקיים מצוות התוכחה כדין דהיינו שנלך ונוכיח לאותו אדם מאה פעמים על אותו עון עצמו? או אלף פעמים?
ft.2כתב ft.3הגה"ק רחיים פלאג'י שם "והגם שכתבתי איזה דברים כמה פעמים כפולים ומכופלים הוכרחתי במעשי… והן מצד חיובא רמיא עלי משום עשה שהוכח תוכיח אפילו ק' פעמים… למחות ע"י "מעשה הכתב" 11(עי' חקקי לב שם)14.
ft.2ובתוכחת ft.3חיים 11(פרשת בחוקותי)14 כתב וז"ל:
ft.2והא ft.3דאמרן דמצות עשה הוכח תוכיח את עמיתך הוא אפילו עד מאה פעמים לאו דווקא בפה, ft.2דהוא הדין בכתיבה, לכתוב בספריו מוסר אחד, בכמה חיבורים ובכמה מקומות. ft.3ועיי"ש הרב נודע ביהודה ח"א חיור"ד סימן ל"ו דכל מי שיש בידו למחות הוא ע"י כתיבה, עיי"ש.
ft.2הרי ft.3לפי"ז שעל ידי הכתיבה בספר אחד או בכמה ספרים מוסר אחד כמה פעמים כל כתיבה נחשב לתוכחה אחת, ולכן יש עצה לכתוב עד מאה פעמים ולקיים המצוה של הוכח תוכיח כהלכה על ידי כתיבת ספרים על המכשולות ולהורות דרך התיקון בהם.
ft.2ועל ft.3פי הנ"ל מובן היטב דברי חז"ל שאמרו בשבת 11(שבת נד:)14 שכל מי שאפשר לו למחות ft.2"בכל העולם כולו נתפס על כל העולם כולו" לכאורה יש לשאול דאיך אפשר להגיע לכל העולם, ואיך אפשר לחייב אותו ולענוש אותו על כל העולם. הגם שמכח השפעתו יש ביכלתו למחות בכל העולם כמו שפרש"י שם כגון מלך ונשיא שיראין מפניו ומקיימין דבריו עיי"ש אבל איך שייך במציאות שיגיע לכל העולם? ואם כן איך נחייבם ונאמר שנתפסים על כל העולם כולו?
ft.2אך ft.3מכאן הוכחה גמורה וראיה חותכת למה שהעלה הגרח"פ הנ"ל מאחר ואפשר למחות ft.2על ידי כתיבה ft.3לכן שפיר שייך לומר שיהיה אפשר למחות על כל העולם במציאות, ושייך המציאות שהגמרא מתארת על כל העולם ממש, שיגיע אליהם על ידי הכתב. ולכן אם אינם מוחים בכתב לכל העולם נתפסים על עוונות של כל העולם רח"ל *.
[* ויש להוסיף ג"כ מאחר דהדין בזה שכתיבה כדיבור דמי, ובענין אי כתיבה אי הוי כדיבור כבר הארכתי בספרי "מצוות תוכחה כהלכתה" ומבואר בספרי אחרונים, ועי' שו"ת נוב"י מהדו"ק 11(חיור"ד סי' ס"ו וסי' קמ"ה)14, שם חחו"מ 11(ס"י ל')14, שו"ת פנמ"א 11(ח"ב סי' ס"ח)14, שו"ת רע"א 11(ח"א סימן כ"ט14, ובסימן ל"א, ובסימן ל"ב), שו"ת חת"ס חיור"ד (סימן רכ"ז, 11ח"ו סימן מ"ד)14, שו"ת מהרי"א 11(ח"ב סימן שי"ח)14, שו"ת מהרש"ם 11(ח"א סימן ס',ח"ב סימן ל"ח, וסימן רכ"ד)14, ח"ג 11(סימן של"ה)14 ומביא שם בשם הרשב"א ותשו' רדב"ז ח"א סוס"י תקפ"א, שו"ת שו"מ 11(ח"א סימן נ')14 עיי"ש].יסק 621 פייל |דאבעליו
ft.2בספר ft.3זוהר דעת מביא מכתב נורא שקיבל הצדיק הגאון הק' רבי מרדכי באנעטה זי"ע מן השמים בענין מחאה ותוכחה, על שאינו מוכיח ומוחה על פירצות הדור וזל"ק:
ft.2לכן שדרני לגבך לעורר נר"נ דילך.
ft.2הלא ft.3ידעת אם לא שמעת, איך גברה פרצות בישראל ואבדה אמונה, ואפיקורסת מתגברת בכל יומא ויומא, לית קרתא דלית בי' מכת דלהון, אית בהון בגילוי, וסגי מנהון בטמירא תיפח רוחם, ומכחישין בתורה שבכתב ושבע"פ, ומזלזלין בדברי חז"ל, ועי"כ אורייתא מתמעטת בכל עידן ועידן, וכמעט נתקיים דברי שמואל קדישא, עתידה תורה שתשתכח מישראל, והמון עם כולם שיכורים מחמדת העולם הבלי הבלים, והאי גרם דאיתפשט מסאבתא טובא בעלמא ואתפגים סגי ואיתחזק ס"א ס"מ וחילא, ושכינתא קדישא כביכול בגלותא רבא, ואורייתא חוגרת שק ומתפלשת באפרא וצווחת וי וי רגזה הארץ תחת עבד כי ימלוך ושפחה תירש גבירתה, ולית מלאך מליץ אחד מני אלף אינון מגיני דרא להשיב חמת המלך מלך מלכי המלכים הקב"ה, לקנאות קנאת ה' צבאות, ולנקום נקמת ד' בהנהו רשיעא כמה דעביד פנחס קנאה, וכו' והשתא לית מאן דמשגח בגודל גלותא דשכינתא חרב ויבש סגי על די עובדא בישא דרשיעי ולית מאן דמתקנא קנאת מטרוניתא קדישא, ובני עלי' המה מועטים, ft.2ואף הגדולים וחכמי דרא לא משגיחים רק לעצמם בלחודוהי, לזכות עצמם בלחוד, אבל לא לזכות דרא לעורר תשובה בעלמא כמה דעבד מרדכי ואסתר ביומי דאחשורוש ft.3ופולחנן כפולחן עבדא למרא דלא יחזו בשאר אחוי למעבד פלחנא כדקא יאות משום דלא מחשב ליקרא דמרא, ft.2ומה דשגור בפיהם להתנצל אין בדור הזה מי שיכול להוכיח, משום דאין מקבלין תוכחה, וכשם שמצוה לומר דבר הנשמע, ft.3כך מצוה [שלא] לומר דבר שלא נשמע, ft.2אכן התנצלות דא לאו כלום הוא, כמאמר חז"ל אם לפניך גלוי לפניהם מי גלוי, ואף חייב אינש למסור נפשו בשביל רחימא דקב"ה ושכינתיה ובשביל רחימא דישראל כמא דעביד משה רבינו ע"ה ומרדכי ואסתר ושאר קדושים שמסרו נפשם למיתה בשביל ישראל, ואהדרו עלמא לתשובה שלא יתוקד עלמא בשלהובא דדינא קשיא חלילה כמ"ש רשב"י ז"ל.
* * *
ft.2הרי ft.3לפנינו גודל חובת התוכחה ותיקון פירצות הדור והחיוב להחזיר העם בתשובה. ואין לפטור עצמו בשום פנים ואופן מתוכחה כי לפניהם מי גלוי 11(ובפרט כשמדובר מאותם היהודים שנטמעו ומטמעים בכל יום וכל שעה ורגע, ונשבים לבין האומות בלי ידיעתם מי יהין לומר שלא יקבלו התוכחה)14 וגם החיוב למסור נפשו בשביל אהבת ה' והשכינה ובשביל אהבת ישראל שלא ישרף העולם באש של הדינים הקשים חלילה.
ft.2וכבר ft.3כתב הגה"ק רבי הילל קאלאמייא בספרו מקרי דרדקי שמות, 11(באות רי"ח)14 שמי שאינו מדריך כראוי עובר על שלש אזהרות של ע"ז
ft.111(אינו מדריך כראוי היא מאביזרייהו דע"ז)14
ft.2ויומתק ft.3הדבר יותר למה דאיתא 11(בזוהר)14 ft.2מי שאינו מדריך כראוי עובר על שלשה אזהרות של ע"ז:
ft.2לא תשתחוה,
לא יהי' לך אלהים אחרים,
ולא תעשה לך פסול,
ft.2וזהו ft.3אפשר כוונת 11(פסוק הנ"ל)14 ויקרא משה לכל זקני ישראל ויאמר אליהם, "ו"י"א"מ"ר מפרש הרמז בנוטריקין "ולי "מה "יקרו "ריעך "אל כפירש"י, ולא כפירש"י ft.2מה יקר בעיני צדיקים שבכל דור התופשים מידת א-ל משום להדריך וללמד הוא הגדולה שבגמ"ח, ft.3וגם ויאמר אליהם, תיבת ויאמר נמשך לפניו ולאחריו ft.2הזהיר אותם ואמר משכו אם לא יעשו הדרכה לדורם כראוי אזי נכשלים בע"ז, ft.3מש"ה הזהיר אותם משכו מע"ז.
ft.2עוד ft.3שם באות (תע"ג) וז"ל:
ft.2איתה ft.311(בזוהר)14 ft.2מי שאינו מנהיג ומדריך את דורו כראוי עובר על לא יהי' לך אלהים אחרים, ft.3ובזה אפשר לפרש כוונת 11(פסוק א' הושע סימן י"ג)14 ויאשם בבעל, "ב"ב"ע"ל מפרש הרמז בנוטריקין "לך "עמי "בוא "בחדריך ft.2שיתבוננו על מעשיהם בחדרי לבבם, והם לא הדריכו אותם כראוי לעוררם להטיב מעשיהם, ועי"כ ויאשם בבעל כפשוטו, ft.3כזוהר הנ"ל, עכ"ל.
* * *
ft.2כל ft.3צדיקי וגדולי הדורות מדורות הקודמים חרדו תמיד ודאגתם היתה על פניהם לטכס עצות איך לפעול לתיקון הדור בזה וכל אחד ואחד ניסה להשתדל ולפעול ככל אשר בידו לפי דרגתו לתיקון הדור כדי לצאת ידי חובתו. במחאה – תוכחה – וערבות ובמצות "ואהבת" לאהב את ה' על הבריות ולקרבם תחת כנפי השכינה.
ft.2א. ft.3 אברהם אבינו עליו השלום כתב ספרים להוכיח לעולם שה' הוא הבורא והמנהיג וכו' כמבואר ברמב"ם (פ"א מה' עכו"ם הלכה ג') וז"ל: והתחיל לעמוד ולקרוא בקול גדול לכל העולם ולהודיעם שיש שם אלוה אחד לכל העולם ולו ראוי לעבוד והי' מהלך וקורא ומקבץ העם מעיר לעיר וממלכה לממלכה עד שהגיע לארץ כנען והוא קורא שנאמר ויקרא שם בשם ד' אל עולם ft.2וכיון שהי' העם מתקבצין אליו ושואלין לו על דבריו הי' מודיע לכל א' וא' כפי דעתו עד שיחזירהו לדרך האמת עד שנתקבצו אליו אלפי' ורבבות והם אנשי בית אברהם ושתל בלבם העיקר הגדול הזה וחבר בו ספרים והודיעו ליצחק בנו, ft.3וישב יצחק בגרר מלמד ומזהיר, ויצחק הודיע ליעקב, ומינהו ללמד וישב מלמד ומחזיק כל הנלוים אליו, ויעקב אבינו למד בניו כולם והבדיל לוי ומינהו ראש והושיבו בישיבה ללמוד דרך השם ולשמור מצות אברהם עכ"ל.
ft.2הרי שאברהם אבינו ע"ה כבר חיבר ספרים בעניני היהדות ושלחם כדי להפיץ ולהודיע על ידי כך שה' אל עולם.
ft.2ב. ft.3היערות דבש הוציא לאור ספר על הלכות שבת בשפת האידיש וכותב 11(שם…)14 שאפילו שהוא יודע שילעגו עליו על זה שכותב ספר באידיש בכל זאת כדי לצאת יד"ח ללמד את העם לא איכפת לו בזה.
ft.2ג. ft.3 ובספר זכרון ש"י מביא הצוואה של הגאון מו"ה שעפטיל זצ"ל בנו של השלה"ק אות י"ז וז"ל: ft.2שהנשים ft.3יהי' רגילים לקרות חומש בל' אשכנז' גם ספר לב טוב וכו'.
ft.2ד. ft.3ובספר משכיל אל דל 11(כרך א' ח"ב כלל א' פרט ה' דף י"א)14. שמביא אותו בין הספרי מוסר הנעתקים בלשון יודיש טייטש שיהא לו עיתים לקבוע ביום או בלילה ושכרם מה' כאילו עסקו בהויות דאביי ורבא.
ft.2ה. ft.3ועוד פעם מביאו 11(בכרך א' ח"ב בכלל ה' פרט ד' דף מ"ב)14 וזל"ק: ויכול ללמוד מספרים כאלו דרך ה' להיות צדיק גמור.
ft.2ו. ft.3ועיין פלא יועץ 11(אות דפוס)14 וז"ל: ft.2והנה ft.3מאחר שעל הרוב קצור קצרה יד החכמים מלהדפיס ספריהם כו', וראוי לעשירים כו' לפתוח ידיהם אליהם בעין יפה ובזה חלק כחלק יאכלו עם החכם כו' והכל לפי מה שהוא הספר, ft.2ולפ"מ שהוא נצרך לרבים, ft.3ולפי התועלת הנמשך ממנו לעבודת השי"ת ודוק ותשכח שכמעט ft.2אין כסף שיהא נחשב למצוה רבה כזו, ft.3שכל הוצאה של מצוה הוא לשעתו כו', אבל זה הנותן לצורך הדפוס ft.2צדקתו עומדת לעד דור דורים, והוא מזכה את הרבים, זכות הרבים תלוי בו ft.3כו' ft.2מה טוב חלקו ft.3קנה שם טוב, קנה לו דברי תורה, ft.2קנה לו חיי העוה"ב, וגם העוה"ז ft.3כו' עכ"ל.
ft.2ועיין ft.3עוד בפלא יועץ ערך תוכחה שמצות התוכחה אפשר לקיים גם אחר מותו על ידי חיבור ספרים, וז"ל: ft.2"ומצוה ft.3זו יכול האדם לקיים אף כי אחרי מותו לרב דורות אם חננו השם דעת, יכתב בספר דינים ומוסר השכל. ואף כי רבו הספרים כאלה ותורה מנחת בקרן זוית, אין דורש ואין מבקש כי אם השרידים, אף-על-פי-כן הוא יעשה ויכתב תורתו, אולי ברב הימים המצא ימצא מי שיטול ספרו בידו ויעשו לו דבריו פרות, ויבנה גם הוא ממנו, ויהיו שפתותיו דובבות בקבר. ועל-כן מה טוב ומה נעים לסדר ספר מדינים ומוסר ללועזים בלעז, כי הן רבים עתה עם-הארץ ויותר מועיל ומזכה לנפשו בעשות ספרים כאלה, מעשות ספרים בפלפולים וחדודים ודרושים, אשר ספרים כאלה רבו, והם מגוללים בעפר, עש יאכלם, כי הספרים רבים והלומדים מועטים, ומסתפקים בספרי התלמוד ופוסקים, ומפרשים ראשונים וקצורי דינים הלואי שיספיק לנו הזמן ללמד אותם כתקונם, אבל למוכיחים ינעם ועליהם תבוא ברכת טוב". (פלא יועץ תוכחה)
ft.2ז. ft.3והגה"ק בעל ישמח משה כתב ספר בשפת האידיש על טהרת המשפחה, ואמר ג"כ שהגם שהוא יודע וברור לו שכל הלומדים יצחקו ממנו אבל לגודל התועלת בזה, וכדי לצאת ידי שמים אינו מסתכל על כבודו.
ft.2ח. ft.3החפץ חיים זצ"ל ג"כ כתב כמה וכמה חיבורים באידיש כגון ספר גדר עולם, נדחי ישראל,תפארת אדם, ועוד רבים.
ft.2ט. ft.3וז"ל: הח"ח הק' בשיחות 11(אות מ"ה)14 … רק אנכי מחבר ספרים על מצות האלה ומפיצם בין אלפי ישראל ולומדים בהם ובאים לידי מעשה. עכ"ל.
ft.2י. ft.3הרה"ק הצדיק רבי הלל מקאלאמאייע זי"ע (בהתנצלות לספרו משכיל אל דל) כתב וז"ל: ft.2והנה ft.3הב"ח 11(חלק ח"מ סי' ט')14 הקשה מדוע מימות שמואל הנביא עד עתה לא מצינו אחד מגדולי ישראל שקינא לעשות כמעשיו ולילך בדרכיו לסבב בכל שנה, גלגל, ומצפה, וכל ערי ישראל להדריכם. ובאמת יש לומר תירוצים על קושי' זו אבל קשה מאד לסמוך לעשות הלכה למעשה על תירץ זה.
[ הב"ח כתב שם וז"ל, ומיהו האידנא אין חיוב לחזור בעיירות כיון שישראל מועטים בכל העיירות, ואיכא נמי סכנת דרכים בין העכו"ם, עכ"ל. והגה"ק הנ"ל אינו מסכים לזה וכותב שם, שאם יש דרך לסבב גלגל, ומצפה, וכל ערי ישראל, להדריכם ולנהלם, ועל דרך זה לא יהיה שייך תירוץ הנ"ל… בודאי בלי שום ספק שרמיא עליו לסבוב לילך כדרך שעשה שמואל… עיי"ש. ובפרט בזמנינו שלא שייך תירוץ הב"ח מפני שב"ה ישראל מרובים המה בכל העיירות בלע"ה, וכן לא שייך סכנת דרכים מפני העכו"ם כמו שהיה בימים ההם].
ft.2וכותב ft.3עוד שם שבאופן זה להדפיס ספרים ולשלחם על פני חוצות יש חיוב לחזור בעיירות, כלה ואבד תירוץ הנ"ל וזלה"ק: ft.2"והדרך ft.3הזה הוא אם חיננו ה' בשמץ דעה והשכל ובקצת לשון למודים, מחויב הוא לשמוע להתנא שהזהיר ואמר אל תחזיק טובה לעצמך, אלא לעשות כמו שאמר 11(ספר חסידים)14 קנה לך חבר, וקנה תהיה לך חבר שיהיה כל דבריו מה שחוננו השם כתוב בעט ברזל ועופרת. ft.2ואז רמי' עליו לעשות כל מה שביכולתו אם אי אפשר בענין אחר אפילו לחזור על פתחי נדיבים לשאול עזר שיהיה יכול להדפיסו ולשלחו על פני חוצות כדי שיהיה נקי מקללות "ארור "אשר "לא "יקים "את "דברי "התורה "הזאת. ומאזהרות יחזקאל "צופה "נתתיך "ואתה "לא "הזהרת וכו' ומקושיות הב"ח, ft.3שהרי לסבב עיירות באופן זה ולהדריך ולהוכיח, כבר כלה ואבד תירוץ הנ"ל, עכ"ל. ft.2הרי ft.3שנקט לדבר ברור שלהוכיח על ידי הכתב ולהדפיס ספרים בדברי תוכחה מוטל החיוב בלי שום תירוץ ומוצא, וביותר שיש חובה בזה לחזור על פתחי נדיבים לשאול עזר שיהיה יכול להדפיס כתביו ולשלחם על פני חוצות כדי שיהי' נקי מקללות.
ft.2ממוצא ft.3דבריו למידים שיש חיוב תוכחה בכתב. ואין שום תירוץ להפטר מתוכחה בכתב.
ft.2מן ft.3השמים סיבבו וזיכו בזכות מיוחדת שכל מחברי הספרים הנ"ל זכו שספריהם יתקבלו בכל בתי בני ישראל ונדפסו אידרא לרבבות ומאות אלפים.
* * *
ft.ש2גודל מעלת התועלת בתוכחה בכתב: ft.2א. ft.3בדיבור לפעמים אינו רוצה לשמוע או אינו יכול לשמוע במעמד ההוא, אבל במוכיח בכתב והכתב מונח לפניו תמיד ורואה אותו תדיר, ויקחה בין לבין עצמו לעבור עליה בניחותא בזמן שנוח לו, ובאופן שנוח לו, יכול להשפיע שיתעורר ויקבל דברי התוכחה.
ft.2ב. ft.3על ידי הכתב אפשר להגיע לכל אחד ואחד שבעולם.
ft.2ג. ft.3על ידי הכתב אין חשש של לא תשנא את אחיך בלבבך.
ft.2ד. ft.3על ידי הכתב אין לחוש על לא תשא עליו חטא כי אינו רואהו שיתבייש מפניו.
ft.2ה. ft.3על ידי הכתב המונח לפניו אפשר דהוי מוכיח מאה פעמים כי הרי כל פעם שיקרא בו הרי הכותב מקיים מצות תוכחה.
ft.2ו. ft.3על ידי הכתב יכולים להגיע למליוני יהודים ביום אחד על ידי הדואר וזה אי אפשר באופן אחר.
ft.2ז. ft.3על ידי תוכחה בכתב נתפטרנו מהעונש של ערבות ותוכחה 11(חיד"א)14.
ft.2מה ft.3גם שהיות וידוע שהמכשלה הנוראה הזאת היא עדיין תחת ידך, והפירצות שכבר התרענו עליהם כל כך עדיין לא בא על תיקונם הראוי ולא גדרו כפי הצורך, רק מה, בזה שמרבים לפרסם בזה, הרי ישראל קדושים הם ובכל פעם שמפרסמים בעיתונים מתעורר לבם הטהור למאות ואלפים להפריש עצמם ולמשוך ידיהם מאכילת בשר בהמה, והשי"ת יזכינו להיות ממזכי הרבים והיה זה שכרי מכל עמלי בזה ובבא.
ft.2ובזה ft.3יצאתי ידי חובתי להשואל מדוע?
ft.2והשי"ת ft.3יעזור שכלל ישראל יתחזקו במצות תוכחה מחאה וערבות, ויערה ה' רוח טהרה ממרום לעורר לבות בני ישראל לקיום התורה והמצוות כראוי ונזכה להיות ממזכי הרבים שעל ידה נגאל בגאולת עולמים.
ft.214הק' שלום יהודה גראס
להעתיק להקליד את ההקדמות והסכמות של ספרי ניקור.
להעתיק את המכתבים של גדולי ישראל בספרי ניקור שכותבים שכולם אוכלים חלב.
[1] ) חֶסֶד גְּבוּרָה, שֶׁיַּעֲשֶׂה בָהֶם קְרָב עִם עֲמָלֵק, וְיִמְחֶה אוֹתוֹ וְאֶת זַרְעוֹ מֵהָעוֹלָם: כמבואר בתיקוני הזוהר-תקונא עשרין, וחד ועשרין (דף מח ע"ב): בלשון הקודש: וְעוֹד קַרְנֵי פָרָה – נֵצַח וְהוֹד, בָּהֶם עַמִּים יְנַגַּח יַחְדָּו, קַרְנֵי רְאֵם – חֶסֶד גְּבוּרָה, שֶׁיַּעֲשֶׂה בָהֶם קְרָב עִם עֲמָלֵק, וְיִמְחֶה אוֹתוֹ וְאֶת זַרְעוֹ מֵהָעוֹלָם. וְעוֹד קַרְנֵי פָרָה, אֵלּוּ תַלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁמִּתְוַכְּחִים זֶה עִם זֶה בַּתּוֹרָה וּמִתְנַגְּחִים כְּמוֹ שְׁוָרִים זֶה עִם זֶה, מִשּׁוּם שֶׁתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה הִיא מִצַּד הַגְּבוּרָה, שֶׁנִּקְרֵאת אֱלֹהִי"ם, וּבוֹ פּוֹתַחַת הַתּוֹרָה בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִי"ם, בִּגְלַל זֶה תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מִתְנַגְּחִים בַּתּוֹרָה כְּמוֹ שְׁוָרִים זֶה עִם זֶה, וּמִשּׁוּם זֶה יהו"ה כַּגִּבּוֹר יֵצֵא – מִצַּד הַגְּבוּרָה, יָרִיעַ – בִּתְרוּעָה, יַצְרִיחַ – בִּשְׁבָרִים, עַל אֹיְבָיו יִתְגַּבָּר – בִּתְקִיעָה. בְּאוֹתוֹ זְמַן כָּל הַסְּפִירוֹת נוֹטְלוֹת מִגְּבוּרָה, וְהַשֵּׁם שֶׁל יו"ד ה"א וא"ו ה"א, וַאֲפִלּוּ הַמַּלְאָכִים שֶׁלְּמַעְלָה, וְיִשְׂרָאֵל שֶׁלְּמַטָּה.
רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ, עַד שֶׁנִּשְׁבָּע לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַעֲבִירָם מֵהָעוֹלָם, וְיַהֲרֹג בָּהֶם עַד שֶׁיִּצְטַבַּע הַיָּם מִדָּמָם: וְאַחַר שֶׁנּוֹטֵל מֵהֶם נְקָמָה, יִתְמַלֵּא רַחֲמִים עַל יִשְׂרָאֵל, וְלִפְנֵי שֶׁיִּהְיֶה נוֹטֵל נְקָמָה מֵעֲמָלֵק לֹא יוֹשֵׁב בְּכִסֵּא, וּבְאוֹתוֹ זְמַן שֶׁנּוֹטֵל נְקָמָה מִבְּנֵי עֵשָׂו, יָבֹא לְפַיֵּס אֶת הָאַיֶּלֶת, וְהִיא גוֹעָ"ה וּבוֹכָה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ, עַד שֶׁנִּשְׁבָּע לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַעֲבִירָם מֵהָעוֹלָם, וְיַהֲרֹג בָּהֶם עַד שֶׁיִּצְטַבַּע הַיָּם מִדָּמָם, וְיַהֲרֹג בָּהֶם עַד שֶׁיִּתְפַּרְנְסוּ מֵהֶם חַיּוֹת הַבָּר שְׁנֵים עָשָׂר שָׁנִים, וְעוֹפוֹת הַשָּׁמַיִם שֶׁבַע שָׁנִים.
אַזְלָ"א גְרִי"שׁ בִּתְקִיעָה, שֶׁהוּא כְּמוֹ רֹמַח לַהֲרֹג אוֹתָם בְּהֶרֶג: וְעוֹד גַּעְיָ"א, תַּלְשָׁ"א, אַזְלָ"א גְרִי"שׁ, גַּעְיָ"א בִתְרוּעָה, וְנוֹתֵן בָּהֶם סְקִילָה, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וְנָטָה עָלֶיהָ קַו תֹהוּ וְאַבְנֵי בֹהוּ. תַּלְשָׁ"א בִשְׁבָרִים, תֵּ"ל אֵ"שׁ, (וזו שרפה), תֵּ"ל זֶה חֶנֶק, כְּמוֹ זֶה אֵ"שׁ שְׂרֵפָה. אַזְלָ"א גְרִי"שׁ בִּתְקִיעָה, שֶׁהוּא כְּמוֹ רֹמַח לַהֲרֹג אוֹתָם בְּהֶרֶג.
קוֹל הַשּׁוֹפָר עוֹלֶה בִתְרוּעָה כְּמוֹ רֹמַח, לְעוֹרֵר עֲלֵיהֶם קוֹל תְּרוּעַת מִלְחָמָה: שַׁלְשֶׁלֶ"ת, תְּרוּעָה, לִתְפֹּס אוֹתָם אֲסוּרִים בְּבֵית הָאֲסוּרִים שֶׁל הַמֶּלֶךְ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר לֶאֱסֹר מַלְכֵיהֶם בְּזִקִּים וְכוּ'. שׁוֹפָ"ר הוֹלֵ"ךְ, פָּסֵ"ק, מַקַּ"ף, קוֹל הַשּׁוֹפָר עוֹלֶה בִתְרוּעָה כְּמוֹ רֹמַח, לְעוֹרֵר עֲלֵיהֶם קוֹל תְּרוּעַת מִלְחָמָה, וְזֶה שׁוֹפָ"ר הוֹלֵ"ךְ. פָּסֵ"ק זֶה שְׁבָרִים, שֶׁעוֹשֶׂה לָהֶם פְּסָקוֹת וּקְשָׁרִים (וקרטין או וקרעין), וְזוֹ מַכַּת חֶרֶב וְהֶרֶג וְאַבְדָן. מַקַּ"ף תְּרוּעָה, זֶה חֶנֶק, וְזֶהוּ הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד. מְאֹד, זֶה מָוֶת שֶׁהִתְחַזֵּק עֲלֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁמַּתַּן תּוֹרָה.
גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזֹּאת וְאֶת בְּנָהּ, אֵלּוּ הָעֵרֶב רַב, גָּרֵשׁ אוֹתָם מִן הָעוֹלָם הַזֶּה וּמִן הָעוֹלָם הַבָּא: וְעוֹד אַזְלָ"א גְרִי"שׁ, הַשְּׁכִינָה אוֹמֶרֶת לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזֹּאת וְאֶת בְּנָהּ, אֵלּוּ הָעֵרֶב רַב, שֶׁגֵּרְשׁוּנִי מֵהִסְתַּפֵּחַ בְּנַחֲלַת יהו"ה, גָּרֵשׁ אוֹתָם מִן הָעוֹלָם הַזֶּה וּמִן הָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָהֶם חֵלֶק עִם יִשְׂרָאֵל. שׁוֹפָ"ר הוֹלֵ"ךְ, רָבִי"עַ, שְׁנֵ"י גְרִישִׁי"ן, שַׁלְשֶׁלֶ"ת, בְּאוֹתוֹ זְמַן נוֹטֵל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רֹמַ"ח, שֶׁהוּא מָאתַיִם אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה תֵּבוֹת שֶׁיֵּשׁ בִּקְרִיאַת שְׁמַע וְשֵׁשׁ תֵּבוֹת הַיִּחוּד, וּבָהּ, וַיִּדְקֹר אֶת שְׁנֵיהֶם, זָכָר וּנְקֵבָה, זֶה סמא"ל וְנָחָשׁ, וְרָבִי"עַ דְּמוּת דּוֹמָה שֶׁל רֹמַ"ח.
הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹדֵף אַחֲרֵיהֶם, וְנוֹטֵל אוֹתָם בְּשַׁלְשֶׁלֶ"ת עַל צַוָּארָם, וְאַחַר כָּךְ הוֹרֵג אוֹתָם בְּרֹמַח: שְׁנֵ"י גְרִישִׁי"ן, גֵּרַשׁ אוֹתָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִן הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ. בְּאוֹתוֹ זְמַן, שֶׁקֶר הַסּוּס לִתְשׁוּעָה וְכוּ', שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹדֵף אַחֲרֵיהֶם, וְנוֹטֵל אוֹתָם בְּשַׁלְשֶׁלֶ"ת עַל צַוָּארָם, וְאַחַר כָּךְ הוֹרֵג אוֹתָם בְּרֹמַח, שֶׁהוּא רָבִי"עַ. בָּרִאשׁוֹנָה גֵּרַשׁ אוֹתָם, וְאַחַר כָּךְ רָדַף אַחֲרֵיהֶם וְתָפַס אוֹתָם, וְאַחַר כָּךְ הָרַג אוֹתָם.
הוֹקַע אוֹתָם לַיהו"ה נֶגֶד הַשָּׁמֶשׁ: וְרָבִי"עַ וּשְׁנֵ"י גְרִישִׁי"ן וְשַׁלְשֶׁלֶ"ת, הֵם תְּקִיעָ"ה שְׁבָרִי"ם תְּרוּעָ"ה. שְׁבָרִי"ם, שַׁבֵּר תְּשַׁבֵּר מַצֵּבוֹתֵיהֶם, אֵלּוּ שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם וַיָּבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים לְהִתְיַצֵּב עַל יהו"ה, בְּדִין עַל הַשְּׁכִינָה וְיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ וַיָּבא גַם הַשָּׂטָן בְּתוֹכָם, זֶה סמא"ל שֶׁבָּא לְקַטְרֵג עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלָדוּן אֶת הַשְּׁכִינָה, וְכֵיוָן שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ דִּין עַל הַשְּׁכִינָה וּבָנֶיהָ, כְּאִלּוּ עוֹמְדִים עָלָיו. תְּרוּעָ"ה, בָּהּ תְּרוֹעֵם בְּשֵׁבֶט בַּרְזֶל. תְּקִיעָ"ה, וְהוֹקַע אוֹתָם לַיהו"ה נֶגֶד הַשָּׁמֶשׁ, וְשׁוֹפָר הוּא קוֹל, מִּמֶּנּוּ יוֹצֵא קוֹל בִּתְקִיעָה שְׁבָרִים תְּרוּעָה. תְּקִיעָה מִן הַמֹּחַ, שְׁבָרִים מֵהַלֵּב, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה וְגוֹמֵר, זֶהוּ זִבְחֵי אֱלֹהִי"ם רוּחַ נִשְׁבָּרָה. הַקּוֹל בִּתְרוּעָה מִכַּנְפֵי רֵאָה, וְכֻלָּם נִכְלְלוּ בַקָּנֶה וְרֵאָה, וְנַעֲשׂוּ קוֹל, וּבַפֶּה דִּבּוּר.
[2] ) רבינו הקדוש מסאטמאר זי"ע היה מרגלא בפומי' דברי הים של שלמה (ב"ק פ"ד ס"ט) והשלה"ק (מסכת שבועות): דתורתינו הוא תורת אמת ואסור לשנות אפילו אות אחת מדברי התורה"ק, וחייב למסור עצמו על זה, והאומר על פטור חייב או על חייב פטור הוה ככופר בתורת משה דמה לי דיבור אחד ומה לי כל התורה. (ועיין ויואל משה (מ"א אות ע"ו) שדיבור של כפירה באות אחת בתוה"ק יש לו דין יהרג ואל יעבור, וראה שו"ת דברי יואל (סימן צ"ז) דהחיוב להגיד האמת במסירת נפש ממש.
[3] ) ונפרש מאמר חז"ל (שבת נד:) "כל שיש בידו למחות ולא מיחה" וכו' נתפס על החטא וכו' פירש הגה"ק ר' חיים פלאג'י בס' שו"ת חקקי לב (יו"ד סי' מ"ג) וזל"ק: "כל זה כתבתי להציל את עצמי והגם שכתבתי איזה דברים כמה פעמים כפולים ומכופלים הוכרחתי במעשי הן מצד שהכרח לא יגונה כי צריך אני להשיב על כל דיבור ודיבור וכו' והן מצד כי חיובא רמיא משום מצות עשה של הוכח תוכיח אפילו ק' פעמים. ומצאתי לי און בתשובת נודע ביהודה (סי' ל"ו) שכתב וכו' [ואח"כ כותב להלן]: "ולכן זאת היתה לי חיים ביד לשון לכתוב בספר ויוחקו לבי לחוקקי ישראל גדולים חקרי לב, והיינו מה שכתבו רז"ל בשבת (נד:) "בידו" למחות וכו', דוקא "בידו" והיינו לכתוב בידם. [הנה הגירסה בגמרא דשבת, כל מי "שאפשר" למחות (ולא כתב "בידו" למחות), אבל כבר דייק בזה בספר תוכחת חיים פרשת מקץ וכותב, שבירושלמי איתא "בידו"]. וכן מה שכתבו רז"ל שם ובכמה דוכתי, כל מי שיש בידו למחות דנקטי כי האי לישנא שיש "בידו" למחות, להורות לנו כי הגם אם לא בפיהם להוכיח מאיזה צד וסיבה שתהי' מכל מקום "ביד" מחוייבים למחות על ידי מעשה וכתב. והרי זה יכתוב "ידו" לה' לשם שמים להזהיר את העם וכו' עכל"ק.
[4] ) ספר הברית חלא' א מאמר ט' פרק טז, וזה לשונו: והנה יש בני אדם האומרים לבית יעקב אתם מצפים שיבא לכם משיח הלא כבר עברו יותר מן י"ז מאות שזה ועדיין אתם בגלות ואחרי כי לא בא עד הנה וקויתם כל הימים ואין מושיע שוב לא יוסיף להושיע אתכם עוד לא פדה יפדה איש אתכם לעולם, אריכות זמן רב כזה הא לכם זרע יעקב לאות כי לא יבא עוד עד עולם, ולו חכמו השומעים כזאת היו משיבים להם תשובה ניצחת הלא משיח שלכם התמהמה כפלים כי לא בא לאבותיכם תיכף להושיעם על פדות נפשם מן הגהינום ולא אץ לבא אבל עזבם כאשר היו והתאחר ג' אלפים ושבע מאות וששים ושמונה שנה ואם כן התמהמה הוא יותר משני פעמים ככה, וכי תאמר אלי קורא משכיל להם דחית בשלהם ולי מה אתה אומר על אריכות גלותנו, שוב אשוב ואומר לך אוי לי אוי לך ואוי לדור שלא נבנה בית המקדש בימיו, עונותינו הטו אלה, ואבותינו כי חטאו אשר המה ראו שלוחי ה' השכם ושלוחי נביאי האמת בהתחננו אלינו שנעזוב דרכנו הרעה ונשוב אליו ולא שמענו, על כן באה עלינו הצרה הזאת שנחרב בית המקדש וגלינו מארצנו והיה ישראל למשל ולשנינה בכל העמים, אבל אשמים אנחנו על אודות אריכות הגלות בשבתתינו על אדמת נכר זמן רב עד כי נאמו גוים אבדה תקוותם, לא אבותינו, כי עד מתי לא נעשה לזה מה שביכולתנו לעשות שיבנה בית המקדש בימינו הלא ציון מר תבכה וירושלים תתן קולה ואין איש שם על לב בדורות אלה ועינינו הרואות כי כל העמים ילכו איש בשם מדינתו וילחמו כל אחד בעד ארצם ארץ מגורי אביו [פאטער לאנד] וימסרו את נפשם עליה ואנחנו נרפים ועצלים כל הזמן הרב הזה עד אנה לא נקום ללחום גם אנו בעד אדמתנו הקדושה וארץ אבותינו, אפס כי לא בחרב ולא בחנית ולא בכלי מלחמה נלחם כגויי הארצות אשר אלה ברכב ואלה בסוסים, ואנחנו בשם ה' אלהינו נעסוק בתורה ובמצות אלהינו לעמן שמו באהבה כדי למפרק קוב"ה ושכינתיה מגו גלותא, כי בתורתו נגביר על אויבי ה' ובמצותיו ידינו רמה לנצח על מלאכת בית ה' שיבנה תיכף בימינו כי כל מצוה היא גירא בעינא דשטנא ואם אנו עושים המצות רק לשמו יתברך הן המה בידינו כחצים ביד גבור להפיל כל הקליפות ולהשפיל כל שרי מעלה, ועל זה נאמר תנו עוז לאלהים [תהילים ס"ח] כאשר כתבתי ענין זה בדי באר בספר מצות טובים שלי אשר חברתי על המצות, ואז תיכף יפקוד ה' על צבא המרום במרום ויהפך אל עמים שפה ברורה לקרא כולם בשם ה' לעבדו שכם אחד והיה ה' למלך על כל הארץ:
ודרשתי וחקרתי היטב בכל לבבי לדעת סיבת אריכות הגלות החל הזה וארא והנה בדורות האלה יש תורה הרבה בישראל מרבים העם ללמוד משניות גמרא ופסוקים גם ספרי קבלה ובכל זאת לא בא לציון גואל, והרבה אנשים בדורות אלו התחזקו בתפלה בכל כח ועוז וגם אלה צועקים ואינם נענים, והרבה אנשים עוסקים במצות למרבה עד כי מלאים מצות כרמון ועם כל זה שנת גואלי לא באה, ואם שלש אלה יש בדורות אלו ועדיין לא שבנו לארצנו מה נשאר לנו עוד, ואנחנו לא נדע מה נעשה יותר מזה לרצות פני עליון, ואמרתי אני בלבי אין זאת כי אם שיש איזה מפסיד העומד כנגדם ויבא גם השטן בתוכם להחליש כח שלש אלה כי זבוב מות אחד יבאיש שמן רוקח הרבה, ויהי כאשר חפשתי לדעת מי הוא זה המפסיד מצאתי שהוא מה אשר כל ג' כתות הנזכרים כולם אינם מכוונים במה שעושים כי אם לצורך עצמם ולתועלתם לא למפרק קוב"ה ושכינתיה מן הגלות, וכל אדם מישראל מחשבתו לדרכו פנה ולתועלת עצמו וכל תורה או תפלה או מצוה אשר הוא עושה מכוין לקנות לו מקום חשוב בגן עדן ועוה"ב, ושיצליח על ידי זה בכל משלח ידיו בעוה"ז, ושיאריך ימים ושנים עם אשתו ובניו, וכל ישעו וכל חפצו של אותו יהודי אינו כי אם שיהיה לו פרנסה בכבוד ושיזכה לבנות לו בית גדול וחצר מאבני גזית כפיסין לבנים הכל כמנהג המדינה הנקרא [קאמעניצא] למען יעמוד ימים רבים ויירשוה בניו ובני בניו אשר יהיו לו בארץ נכריה ויראה זרע ויאריך ימים בגלות, ושימות בשיבה טובה ויספידו אותו הרב שבעירו עם שאר תופסי תורה אצל בית הכנסת ויהיה לו לויה גדולה ברוב עם בזוז ושסוי, זה כל תכלית המבוקש של הישראלי בגלות הזה. וביאת המשיח רגיל על לשונו תמיד אך משפה ולחוץ לא בלב שלום נכון למועדי רגל, בכל מועד ורגל אומרים אנו לשנה הבאה בירושלים לא היום ולא מחר רק מדחים אותו שנה תמימה ואף גם זאת לא בלב שלם כי חפץ לבות לגמור הבנין שהוא בונה שאי אפשר להשלימו כי אם אחר איזה שנים וגם לגמור המשא ומתן שעל ד' וה' שנים אשר עשה עליו כתב וקשר מן השררה או מן המלכות נקרא [קאנטראקט] ואין קורא בצדק ואין עושה באמת בכל שלש כתות הנזכרים הדברים כדי למהר את הקץ ולפדות גוי ואלהיו ולמפרק קוב"ה ושכינתיה, זה לא יש בנו, והוא שאמר הכתוב וכל חסדו כציץ השדה [ישעיה מ'], כלומר אינם מכוונים בתורה ותפלה ומצות שלהם כי אם לטובת עצמן לתועלתם לבד הוא לעולם הזה או לעוה"ב או לשניהם יחד, ואין איש שם על לב לעשותם לי לשמי ולמעני כדי להוציאנו מצערי ומגלותי, כמו שאמרו בזוהר כל חסד דאינן עבדין לגרמייהו עבדין ואוי לאזנים שכך שומעות, קול ברמה נשמע רחל מבכה על בניה היא אמנו שכינתא קדישא רוצה לצאת מן הגלות עם כל בניה ושומע אין לה צעקה ואין מושיע לה ופורק אין.
ובכן אחי ועמי לבטח תדעו כי כל זמן שלא נכוין בתורה ותפלה ומצות רק כדי למפרק קוב"ה ושכינתיה לא זולת לא יבא משיחנו כי הוא ית' מתנהג עמו מדה כנגד מדה ואומר אתם אינם חסים כ"א על עצמכם לא עלי אף אני לא אחוס עליכם ולא נקוה לאיש ולא ניחל לבני אדם גדולים שהמה בזכותם ותפלתם יביאו לנו הגואל כי הרואה ללבב הוא היודע מי גדול לא הרואה לעינים, אך כל איש יהודי בעצמו אפילו אינו בעל תורה ולא בר אוריין כלל מחוייב ללחום בעד אבינו שבשמים שהוא ימליך על הארץ ולעשות מלחמה וקרב בעד ארצנו נחלת אבותינו [פאטערלאנד] היא ארץ ישראל במצות אשר הוא עושה ולכוין בכל מצוה רק למפרק קוב"ה ושכינתיה מגלותא, אך אלהים יפדה יהיה כל כוונתו, כי בשלחן ערוך יורה דעה כתוב שבכל מיני צדקות כגון להאכיל רעבים או להלביש ערומים או לרפאות חולים, להכל פדיון שבויים קודם ואסור לאחר אפילו רגע, ואם כך הדין בפדיון שבוים לבן אדם אחד מכש"כ לפדות גוי ואלהיו שהוא פדיון שבויים הכללי, ואל יאמר האדם בלבו מה אני ומה ערכי שיהיה כח במצותי לפעול דבר גדול כזה, כי אם מך הוא בערכו המצוה בעצמה ערכה גדול ורב כח לפעול זאת אם יכוין בו למפרק קוב"ה ושכינתיה מגו גלותא, ואז עד מהרה שנת גאולנו באה ותבנה ציון וכל ערי יהודה וארץ ישראל וישכון כבוד ה' בירושלים אשר יכוננה עליון וזרע עבדיו ינחלוה במהרה בימינו.
הערות על הספר כי לא ידח ממנו נידח
הוצאה שניה
- ובספר שיח יצחק דרוש א' דרשה לשבת תשובה, וז"ל: לז) ובהיות כן, אחב"י הביטו וראו עד כמה מדת הדין מתוח עלינו זה שלש שנים רצופות אשר עברו אשר שפטנו צורינו ברעב גדול, וכמה נפשות מישראל מתו ממש ברעב, ועוד כמה וכמה צרות תכופות זה אחר זה, אשר ניתן עול ברזל על צוארנו, אין ספק שהוא יתברך מעוררינו לתשובה, ומדוע אנחנו מחשים, ומצאנו עוון ח"ו, וכי איש הישראלי א"א לו לצאת מתחת רשותו של הקב"ה, אחר שכבר נתקשרנו בקשר אמיץ וחזק וכבר נשבענו שלא נמיר וכו', וכביכול גם הוא נשבע וכו', ומקרא מלא ביחזקאל "והעולה על רוחכם היה לא תהיה אשר אתם אומרים נהיה כגויים וכו' חי אני כו' אם לא בידי חזקה ובחימה שפוכה אמלוך עליכם והוצאתי אתכם וכו' ביד חזקה ובזרוע נטויה ובחימה שפוכה וכו' והעברתי אתכם תחת השבט והבאתי אתכם במסורת הברית וברותי מכם המורדים" וכו' (יחזקאל כ'), הרי כתוב מפורש הוא בשבועה חמורה מאתו יתברך, שדבר בלתי אפשרי להוציא אותנו מתחת רשותו, וביד חזקה וביסורים גדולים ייסרינו, עד אשר נשוב אליו יתברך: – לח) ודבר זה מבואר נגלה, כי א"א לעולם ולבריאה להתקיים, כ"א ע"י ישראל, וע"י תורתו הק', אשר הנחיל לנו ממדבר מתנה, וכמ"ש (ירמי' ל"ג) "כה אמר ה' וכו' ויהי דבר ה' וכו' הלא ראית מה העם דברו עליך שתי המשפחות אשר בחר בהם ה' וימאסם ואת עמי ינאצון מהיות עוד גוי לפניהם כה אמר ה' אם לא בריתי יומם ולילה וכו' גם זרע יעקב ודוד עבדי אמאס וכו' כי אשיב את שבותם וריחמתים", מבואר נגלה מכתובים אלה, שבדורו של ירמי' הנביא נמצאו בישראל אנשים אשר נתיאשו מן הגאולה, בראותם ירידת תפארתם, וכי הורד כבודם ועטרת ראשם מעליהם, שהם שני הכתרים שזכו בהם, והם כתר כהונה שנתנה למשפחת אהרן, וכתר מלכות שניתן לזרע דוד, וחשבו שגם כתר השלישי שהוא כתר תורה, שבזה נבחרו ישראל לעם סגולתו, ניטל מהם על רוב פשעיהם, ומאס בהם ונתן גדולתם לאומות זולתם, עד אשר לא יקומו עוד להיות גוי לפניו יתברך, ע"ז אמר שדבר בלתי אפשר, שכתר התורה א"א להתבטל מישראל, שאל"כ יחרב העולם ויתבטל כל המציאות, והוא מ"ש "אם לא בריתי וכו' חוקות שמים וארץ לא שמתי": – לט) ולכן כמו שא"א למציאות הבריאה להתבטל, כמו"כ א"א שימאס הוא יתברך זרע יעקב, מהיות גוי לפניו, להחליפם באומה אחרת ח"ו, וגם כסא דוד א"א להתבטל, שמלכותו מכוונת היא למול מלכות שמים של מעלה, כידוע לחכמי האמת, וממילא גם כתר כהונה יחזור לו, שעמוד העבודה תלוי בו, ולכן מוכרח הגאולה להיות, והוא מ"ש "כי אשיב את שבותם" וכו', ע"כ שלא בטובתם, אם לא ישובו מעצמם, אזי בחימה שפוכה וע"י יסורים גדולים אמלוך עליהם: – מ) וכמו שהוא בכלל האומה מוכרחים להטהר בסוף הימים לצרפם ולבררם, כמו"כ כל אדם מישראל מוכרח הוא להתברר ולהטהר, כמ"ש האשה התקועית לדוד (שמואל ב' י"ד) "כי מות נמות כמים הנגרים ארצה אשר לא יאספו ולא ישא אלקים נפש וחשב מחשבת לבלתי ידח ממנו נדח":.
- בזוהר (חלק ג' קצח ע"א): רִבִּי חִזְקִיָּה פָּתַח, (ישעיה נו) כֹּה אָמַר ה' שִׁמְרוּ מִשְׁפָּט וַעֲשׂוּ צְדָקָה כִּי קְרוֹבָה יְשׁוּעָתִי וְגוֹ'. כַּמָה חֲבִיבִין יִשְׂרָאֵל קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּאַף עַל גַּב דְּאִינּוּן חָאבוּ קַמֵּיהּ, וְחָבִין קַמֵּיהּ בְּכָל זִמְנָא וְזִמְנָא, אִיהוּ עָבִיד לוֹן לְיִשְׂרָאֵל, זְדוֹנוֹת כִּשְׁגָגוֹת.
- כאמור ביחזקאל לא).
- (מבואר בזכריה פי"ד: "ויצא ה', ונלחם בגוים ההם, כיום הלחמו, ביום קרב.דועמדו רגליו ביום-ההוא על-הר הזיתים אשר על-פני ירושלם, מקדם, ונבקע הר הזיתים מחציו מזרחה וימה, גיא גדולה מאד; ומש חצי ההר צפונה, וחציו-נגבה", (וזה חידוש גדול מאוד שיבקע על ידי תחיית ב' מתים).
- (והוא יזכה להיקבר בארץ הקודש משום שהוא מבני יפת גומר ומגוג כו' וכידוע יפת כיבד את אביו כמו שכתוב במדרש תנחומא (בראשית).
- (ובזוהר שמות קכ ע"ב וזה לשונו: "מִצַד שֶׁל תְּבוּאוֹת חֲמִשָּׁה מִינֵי לֶחֶם, שְׁבוּרִים מִכֻּלָּם, וְהֵם: חִטָּה, וּשְׂעוֹרָה, וְכֻסֶּמֶת, וְשִׁבֹּלֶת שׁוּעָל, וְשִׁיפוֹן. הִמְשִׁיל אוֹתָם לְיִשְׂרָאֵל, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב(ירמיה כ') קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַה' רֵאשִׁית תְּבוּאָתֹה, בְּה'. כְּשֶׁיֵּצְאוּ מֵהַגָּלוּת, כָּךְ יִהְיוּ שְׁבוּרִים, עַד שֶׁיִּתְבָּרֵר אֹכֶל מִתּוֹךְ פְּסֹלֶת, שֶׁהַיְנוּ קַשׁ, עֵרֶב רַב, עַד שֶׁיִּתְבָּרְרוּ וְיִוָּדְעוּ יִשְׂרָאֵל בֵּינֵיהֶם, כְּמוֹ בַּר שֶׁנִּבְרָר מִתּוֹךְ מוֹץ וָתֶבֶן. וְעַד שֶׁיִּתְבָּרְרוּ מֵהֶם, י', שֶׁהִיא מַעֲשֵׂר, לֹא שׁוֹרָה עַל ה', שֶׁהוּא לֶחֶם שֶׁל חֲמִשָּׁה מִינִים, לְקַיֵּם אֶת הַשְּׁבוּעָה (שמות יז) כִּי יָד עַל כֵּס יָ"הּ. וּמִשּׁוּם כָּךְ מוֹץ וָתֶבֶן אֵינוֹ מְחֻיָּב בְּמַעֲשֵׂר עַד שֶׁיִּתְבָּרֵר. אַחַר שֶׁיִּתְבָּרֵר, מִתְכַּנְּסִים לְאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁנִּקְרָא יְרוּשָׁלַיִם, כְּמוֹ שֶׁאֶת הַחִטָּה, אַחַר שֶׁנִּבְרָר קַשׁ וָתֶבֶן, מַכְנִיסִים אוֹתָהּ לְאוֹצָר. כָּךְ יִתְכַּנְּסוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם בַּר, לִירוּשָׁלַיִם, שֶׁהִיא בְּנוּיָה עַל הַר ה', שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ (תהלים כד) מִי יַעֲלֶה בְהַר ה' וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ נְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב. נָקִי כְּמוֹ בַּר, שֶׁהִיא תְבוּאָה כְּשֶׁנִּבְרֶרֶת מִתּוֹךְ פְּסֹלֶת. בְּאוֹתוֹ זְמַן – נַשְּׁקוּ בַר, כְּבַתְּחִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (שיר א) יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ. בַּר תַּרְגּוּם בֵּן. בְּאוֹתוֹ זְמַן שֶׁיִּהְיוּ נְקִיִּים כְּמוֹ בַּר מִתּוֹךְ קַשׁ וָתֶבֶן, שׁוֹרֶה שְׁמוֹ עֲלֵיהֶם, וְקוֹרֵא לָהֶם בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל. [ויש לפרש בהר ה' – בהר אותיות בר ה' שזה ה' מיני דגן – בר, הם הראויים לעלות בהר ה' כדברי הזוה"ק כאן].
- הנה דבריו אלו מתאימים לדברי המקובל הרב יצחק כדורי זצוק"ל שאמר כן כבר בשנת תשס"ו שמשיח מוכר לחצי מדינה ומפורסם והוא מחזיר בתשובה.
- (רק זאת יש לדעת כי אם ישראל קדושים חוזרים בתשובה מיד משפיע עליהם הקב"ה רחמים והכל נהפך לטוב, כמו שהזדונות נהפכים לזכויות בתשובה מאהבה, כך כל הפורענות נהפכת לנו לטובה והכל תלוי במעשינו, וכמו שאמר הרשב"י ע"ה בזוהר פרשת שמיני (דף מ"ב ע"א): רַבִּי אֶלְעָזָר הָיָה יוֹשֵׁב לִפְנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן אָבִיו. אָמַר לוֹ, זֶה שֶׁשָּׁנִינוּ עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְטַהֵר אֶת יִשְׂרָאֵל, בַּמֶּה? אָמַר לוֹ, בְּמַה שֶּׁכָּתוּב (יחזקאל לו) וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם וְגוֹ'. [כלומר על ידי מימי החסדים של אימא יטהרו ישראל מכל הטומאות רמ"ק ומפרשים] כֵּיוָן שֶׁנִּטְהָרִים מִתְקַדְּשִׁים, וְיִשְׂרָאֵל שֶׁנִּדְבָּקִים בַּקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נִקְרְאוּ קֹדֶשׁ, שֶׁכָּתוּב (ירמיה ב) קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַה' רֵאשִׁית תְּבוּאָתֹה, וְכָתוּב (שמות כו) וְאַנְשֵׁי קֹדֶשׁ תִּהְיוּן לִי. אַשְׁרֵיהֶם יִשְׂרָאֵל שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר עֲלֵיהֶם, (ויקרא כו) וִהְיִיתֶם לִי קְדשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה', מִשּׁוּם שֶׁכָּתוּב וּבוֹ תִדְבָּק, וְכָתוּב (תהלים קמז) לֹא עָשָׂה כֵן לְכָל גּוֹי וּמִשְׁפָּטִים בַּל יְדָעוּם הַלְלוּיָהּ, עכ"ל. והטהרה הזאת יהיה על ידי אימא עילאה וכל בר דעת יודע שזוכים לזה רק על ידי לימוד הזוהר הקדוש, שמשפיע לישראל טל חיים באימא עילאה, ועדיין יש לנו אפשרות לרוץ לתוך תיבת נח וללמוד זוהר הקדוש, כדי שהרשב"י ע"ה ימליץ טוב עלינו אכי"ר. בכל עת יהיו בגדיך לבנים, ושמן על ראשך לא יחסר, והחכם עיניו בראשו כי אי אתה יודע מה ילד יום.
9.
כשאדם נפטר מן העולם באים כל מעשיו ונפרטים לפניו ואומרים לו: "כך וכך עשית ביום פלוני, ודאי אתה מאמין בדברים הללו? והוא אומר: הן והן. (ספרי, פרשת האזינו). שמא יאמר אדם מי מעיד בי, אבני ביתו של אדם וקורות ביתו של אדם מעידים בו, שנאמר כי אבן מקיר תזעק וכפיס מעץ יעננה. דבי רבי שילא אמרי שני מלאכי השרת המלוין לו לאדם הן מעידין עליו, שנאמר כי מלאכיו יצוה לך, רבי חידקא אומר נשמתו של אדם היא מעידה עליו, שנאמר משוכבת חיקך שמור פתחי פיך, ויש אומרים אבריו של אדם מעידים בו, שנאמר אתם עדי נאם ה'… אמרו בשעת פטירתו של אדם לבית עולמו כל מעשיו נפטרין לפניו, ואומרים לו כך וכך עשית במקום פלוני ביום פלוני, והוא אומר הין, ואומרים לו חתום וחותם, שנאמר ביד כל אדם יחתום.(תענית יא). – … בשעה ההיא כשהאדם שוכב קשור "בקולר" המלך, זוקף עיניו ורואה שני מלאכים שבאים אליו הכותבים לפניו כל מהשעשה בעולם הזה וכל הדיבורים שהוציא מפיו… והוא מודה עליהם, [משום] שאותו מעשה [אשר] עשה… עולה… ועומד לפניו ואינו עובר… ממנו, עד השעה שנידון בעולם העליון… "(זוהר, נשא דף קכ"ו עמ' ב').
- ככה גם העידו כמה אנשים שעברו מוות קליני.
- באבות דרבי נתן אמרו טוב אחד בצער ממאה שלא בצער ובגמרא אמרו תורה שלמדתי באף היא שעמדה לי.
- יומא (דף פו ע"א) "אמר רבי לוי – גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד.
- אין בית דין של מעלה עונשים בפחות מגיל 20 – (שבת דף פט:),
- א"ר יהושע בן לוי ז' שמות יש לגיהנם, ואלו הן שאול ואבדון ובאר שחת ובור שאון וטיט היון וצלמות וארץ התחתית. שאול דכתיב מבטן שאול שועתי שמעת קולי, אבדון דכתיב היסופר בקבר חסדך אמונתך באבדון, באר שחת דכתיב כי לא תעזוב נפשי לשאול לא תתן חסידך לראות שחת, ובור שאון וטיט היון, דכתיב ויעלני מבור שאון מטיט היון, וצלמות דכתיב יושבי חושך וצלמות, וארץ התחתית גמרא הוא. ותו ליכא והאיכא גיהנם, גיא שעמוקה שהכל יורד לה על עסקי חנם. והאיכא תפתה, דכתיב כי ערוך מאתמול תפתה, ההוא שכל המתפתה ביצרו יפול שם. (עירובין יט א). בזוהר פיקודי (דף רסג:) שֶׁכַּמָּה צְדָדִים וּדְרָגוֹת יֵשׁ לַיֵּצֶר הָרָע: נָחָשׁ עֲקַלָּתוֹן, שָׂטָן, מַלְאַךְ הַמָּוֶת, יֵצֶר הָרָע. וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ. שֶׁאַף עַל גַּב שֶׁנִּקְרָא בַּשֵּׁמוֹת הַלָּלוּ, יֵשׁ לוֹ שִׁבְעָה שֵׁמוֹת: שָׂטָן, טָמֵא, שׂוֹנֵא, אֶבֶן מִכְשׁוֹל, עָרֵל, רָע, צְפוֹנִי. אֵלּוּ הֵם שִׁבְעָה שֵׁמוֹת כְּנֶגֶד שֶׁבַע דְּרָגוֹת שֶׁל הַהֵיכָלוֹת שֶׁלּוֹ, שֶׁכֻּלָּם מִצַּד הַטֻּמְאָה כְּפִי שֶׁאָמַרְנוּ. כְּנֶגֶד שִׁבְעָה הַשֵּׁמוֹת הַלָּלוּ, אוֹתָם שֶׁנִּקְרָא בָהֶם גֵּיהִנֹּם, הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ נִדּוֹנִים הָרְשָׁעִים שֶׁל הָעוֹלָם, וְאֵלּוּ הֵם: בּוֹר, שַׁחַת, דּוּמָה, טִיט הַיָּוֵן, שְׁאוֹל, צַלְמָוֶת, אֶרֶץ תַּחְתִּית. כָּל אֵלּוּ שִׁבְעַת מְדוֹרֵי הַגֵּיהִנֹּם כְּנֶגֶד שִׁבְעַת הַשֵּׁמוֹת הַלָּלוּ שֶׁיֵּשׁ לַיֵּצֶר הָרָע. – שנו בברייתא, דארכו של עולם במקום הזה, שבעה מקומות זה למטה מזה, והן גיהנם, ושערי צלמות, שערי מות, טיט היון, בור שחת, שאול ואבדון ולמטה מכולן ארקא (שער הגמול).
- [על-פי הגמרא, נידון בה מי שמלעיג על דברי חכמים, גיטין נז.].
- זוהר פשת פקודי (רסג.): וְתַחַת הַמְמֻנֶּה הַזֶּה עוֹמֵד מְמֻנֶּה אַחֵר, שֶׁאֶלֶף וּרְבָבוֹת תַּחְתָּיו, וְהַמְמֻנֶּה הַזֶּה נִקְרָא פִּתּוּ"ת. זֶהוּ שֶׁעוֹמֵד לְפַתּוֹת בְּנֵי אָדָם, וְזֶהוּ שֶׁשּׁוֹרֶה עָלָיו וּמֵסִית אוֹתוֹ לְהִסְתַּכֵּל וּלְעַיֵּן בְּמַה שֶּׁלֹּא צָרִיךְ, בְּכַמָּה זְנוּנִים וּבְכַמָּה נִאוּפִים. וְכָל אוֹתָם שֶׁעִמּוֹ, כֻּלָּם עוֹמְדִים אֶצְלוֹ וְהוֹלְכִים לְפָנָיו, וּמַכְרִיחִים אוֹתוֹ לְהָסִית עֵינָיו, לְהִסְתַּכֵּל בְּמַה שֶּׁלֹּא צָרִיךְ. וְזְהִוּ (סרסרים שהוא) סַרְסוּר רַע לְכָל אוֹתָן רָעוֹת, זֶהוּ שֶׁעוֹמֵד עַל הַקֶּבֶר בִּזְמַן שֶׁנִּדּוֹן אוֹתוֹ הַגּוּף וְשׁוֹבֵר לוֹ אֶת עֵינָיו, מִשּׁוּם שֶׁהוּא פָּתַח אוֹתָם כְּשֶׁהוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְהֵם שֶׁלּוֹ. וּבַמָּקוֹם הַזֶּה נִדּוֹנֵית הַנְּשָׁמָה, עַד שֶׁנִּכְנֶסֶת לַמָּקוֹם הַזֶּה שֶׁנִּקְרָא בּוֹר, וְכַמָּה נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים יֵשׁ בּוֹ שֶׁכֻּלָּם עוֹקְצִים אוֹתָהּ אֶת הַנְּשָׁמָה הַזּוֹ, וְאוֹחֲזִים בָּהּ וְדָנִים אוֹתָהּ, עכ"ל. ובבראשית (ד' ז) הֲלוֹא אִם תֵּיטִיב שְׂאֵת וְאִם לֹא תֵיטִיב לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ וְאַתָּה תִּמְשָׁל בּוֹ.
- עליונים למטה ותחתונים למטה (פסחים נ.)
- האריז"ל, פתיחת עץ חיים, רמח"ל דרך ה' ועוד.
- (דברים ז' י') וּמְשַׁלֵּם לְשׂנְאָיו אֶל פָּנָיו לְהַאֲבִידוֹ לֹא יְאַחֵר לְשׂנְאוֹ אֶל פָּנָיו יְשַׁלֶּם לוֹ.
- צדיק ורע לו רשע וטוב לו.
- מלאך המוות מלא עיניים – (עבודה זרה כ),
- כמו הלשון שיש לנחש רח"ל.
- בספר זוהר גוג ומגוג להאדמו"ר מהולמין שליט"א. וז"ל: שאלה: שמעתי שהאדמו"ר מדבר שנים על ביאת המשיח וכתב הרבה ספרים על זה ובפרט בספרי שכר ועונש מה שיהיה לפני ביאת המשיח, וכל הזוהר על הגן עדן והגיהנום – אז מה החידוש שכולם מתפעלים מדברי ילד בן 15? הלא הכל ידוע, וכתוב בנביא זכריה, וכולם קוראים את ההפטרה בסוכות על מלחמת גוג ומגוג?
תשובה: א. הרבה יהודים תינוקות שנשבו שלא למדו תורה ונכשלו במאכלות אסורות וכו', וליבם אטום ולא מאמינים ולא קראו ולא שנו ולא הולכים לבית הכנסת וגם מי שכן הולך לא יודע מה אומר מה לא אומר ומדבר בבית הכנסת, והרב לא מעורר אותו כי מפחד לדבר, מפני כסף וכבוד, ולא לומדים זוהר כי רק תלמידי הרשב"י לא מפחדים משום בריה, רק מהקב"ה, כדאיתא בזוהר הקדוש שמוכחים בלי משוא פנים וכאשר אומרים להם מה הולך בגן עדן ובגהינום ובבית דין של מעלה, [ראה כל זה בשכר ועונש בראשית חלק א'], אומרים וכי היית שמה? מישהוא חזר משמה? אפילו אחר שיש כבר מספיק אנשים שחזרו ממות קליני, וכן צדיקים שראו ברוח הקודש כמו הצה"ק רבי יהודה פתייה [ראה בספרו מנחת יהודה-רוחות מספרות – וראה בספר זוהר תהילים י"ב כרכים באריכות על הנ"ל], ובעל הסולם זי"ע שהזהיר את בני דורו ללמוד זוהר ולעלות לארץ ישראל ולא רצו לשמוע בקולו, וניספו בשואה כעשר מיליון יהודים רח"ל, עשה הקב"ה עכשיו חסד עם אחינו בני ישראל וברגע אחד נתן לילד תמים שלא למד כלום לספר מה שראה בעולמות העליונים ונכנס ללב של אנשים וחוזרים בתשובה ומתקיים הבטחת הקב"ה לנביא יחזקאל (פרק לו כה- לו): וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם: וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב חָדָשׁ וְרוּחַ חֲדָשָׁה אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם וַהֲסִרֹתִי אֶת לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב בָּשָׂר: וְאֶת רוּחִי אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם וְעָשִׂיתִי אֵת אֲשֶׁר בְּחֻקַּי תֵּלֵכוּ וּמִשְׁפָּטַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם: וִישַׁבְתֶּם בָּאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לַאֲבֹתֵיכֶם וִהְיִיתֶם לִי לְעָם וְאָנֹכִי אֶהְיֶה לָכֶם לאלוקים: וְהוֹשַׁעְתִּי אֶתְכֶם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וְקָרָאתִי אֶל הַדָּגָן וְהִרְבֵּיתִי אֹתוֹ וְלֹא אֶתֵּן עֲלֵיכֶם רָעָב: כֹּה אָמַר ה' אלוקים בְּיוֹם טַהֲרִי אֶתְכֶם מִכֹּל עֲוֹנוֹתֵיכֶם וְהוֹשַׁבְתִּי אֶת הֶעָרִים וְנִבְנוּ הֶחֳרָבוֹת: וְיָדְעוּ הַגּוֹיִם אֲשֶׁר יִשָּׁאֲרוּ סְבִיבוֹתֵיכֶם כִּי אֲנִי ה'בָּנִיתִי הַנֶּהֱרָסוֹת נָטַעְתִּי הַנְּשַׁמָּה אֲנִי ה' דִּבַּרְתִּי וְעָשִׂיתִי, ע"כ. וצריך לשמוח על כל יהודי שחוזר בתשובה ומה איכפת לי מי הצינור. ובאמת החכם עיניו בראשו כלומר איזה חכם הרואה את הנולד ומסתכל בראש הדבר ולא מחכה עד שמפסיד את הרכבת, כי המסר שקיבל הנער בשמים הוא טוב לעורר את הלבבות ולדעת שאין זמן כדברי הנביא מלאכי (ג, א-ו): הִנְנִי שֹׁלֵחַ מַלְאָכִי וּפִנָּה דֶרֶךְ לְפָנָי וּפִתְאֹם יָבוֹא אֶל הֵיכָלוֹ הָאָדוֹן אֲשֶׁר אַתֶּם מְבַקְשִׁים וּמַלְאַךְ הַבְּרִית אֲשֶׁר אַתֶּם חֲפֵצִים הִנֵּה בָא אָמַר ה' צְבָקוֹת: וּמִי מְכַלְכֵּל אֶת יוֹם בּוֹאוֹ וּמִי הָעֹמֵד בְּהֵרָאוֹתוֹ כִּי הוּא כְּאֵשׁ מְצָרֵף וּכְבֹרִית מְכַבְּסִים: וְיָשַׁב מְצָרֵף וּמְטַהֵר כֶּסֶף וְטִהַר אֶת בְּנֵי לֵוִי וְזִקַּק אֹתָם כַּזָּהָב וְכַכָּסֶף וְהָיוּ לַיהֹוָה מַגִּישֵׁי מִנְחָה בִּצְדָקָה: וְעָרְבָה לַיהֹוָה מִנְחַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיּוֹת: וְקָרַבְתִּי אֲלֵיכֶם לַמִּשְׁפָּט וְהָיִיתִי עֵד מְמַהֵר בַּמְכַשְּׁפִים וּבַמְנָאֲפִים וּבַנִּשְׁבָּעִים לַשָּׁקֶר וּבְעֹשְׁקֵי שְׂכַר שָׂכִיר אַלְמָנָה וְיָתוֹם וּמַטֵּי גֵר וְלֹא יְרֵאוּנִי אָמַר יְהֹוָה צְבָאוֹת: כִּי אֲנִי יְהֹוָה לֹא שָׁנִיתִי וְאַתֶּם בְּנֵי יַעֲקֹב לֹא כְלִיתֶם:, ע"כ. אבל לא יודעים מה יכול להגן ולהציל, ולהפך הכל לרחמים שזה רק על ידי לימוד ספר הזוהר ששמר הקב"ה לנו לדור אחרון כמו צנצנת המן, וחבל על כל הרבנים ששוכחים ומתעלמים מהאמת כי פתאום יבוא האדון להיכלו, ואז יהיה כמו בזמן דור המדבר שענני הכבוד פלטו את הערב רב, כי הזוהר הקדוש מסוכך ומגן לעם ישראל הקדושים, ומי שלא מאמין מפסיד, ויבדוק את עצמו אם לא התקלקל ונפלט מענני הכבוד כמו הערב רב.
והנה יודעים אנחנו כי רק בזכות למוד תורת הזוהר יצאו ישראל מן הגלות ברחמים, וכדמפורסם מה דאיתא ברעיא מהימנא "בספרא דא יפקון מן גלותא ברחמי". ואין צריך להאריך בזה כי וודאי למוד הזוהר הוא תיקון השכינה להוציא אותה מהגלות, כדכתב הרמח"ל באגרות, כי לא כל הלימודים שווים, ודווקא לימוד הזוהר הקדוש הוא מתיקוני השכינה הקדושה, ופשוט כי כל יהודי הלומד ועושה סיום זוהר הקדוש הוא קירוב הגאולה. ולכן צריך לעורר את ליבות ישראל שיהגו וילמדו ויגרסו בספר הזוהר הקדוש לאלפים ורבבות עד אין מספר, ואין ספק כי על ידי זה יתווספו הרבה לומדים וסיומים בזוהר הקדוש, וזה יקרב את הגאולה. ולמותר להאריך בדבר הסכנה הרובץ על ארצנו הקדושה, שמכל צד יש ערבים שרוצים… וארץ אירן שמצהירה בגלוי כי רצונה להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים מנער ועד זקן ברגע אחד על ידי פצצת אטום, ח"ו. עד שאנו רואים שבימינו נתקיימה נבואת דוד המלך ע"ה "למה רגשו גויים" המדבר ממלחמת גוג ומגוג, ומנגד שנאת עמי הארצות לתורה ולומדיה ובלבול הערב רב המפריעים את ישראל מלידבק לאבינו שבשמים שזהו הנסיון האחרון בדור האחרון הצריך לתקן את חטאי דור המבול ודור הפלגה (כתבי האר"י), [כדאיתא בזוהר בראשית דף כ"ה, ממין הערב רב החמישי] ואין לנו שיור אלא לימוד התורה הקדושה על כל פרד"ס חלקיה כדכתב האור החיים הקדוש בפרשת תרומה, דתורה מגנא ומצלא מהיצר, זה דוקא תורה לשמה, ואמרו רבותינו דאין לך לימוד תורה לשמה אלא לימוד הזוהר הקדוש (מהרח"ו בהקדמה לעץ חיים, חסד לאברהם), ובזה מראה האדם אם כבוד ה' יתברך חשוב לו או ח"ו כל תורתו משפה ולחוץ, על כן מה יציל אותנו, מכל אויבנו ומבקשי רעתינו, אם לא לימוד הזוהר הקדוש בסיומים ועוד סיומים של הזוהר הקדוש. – וּבְּהֵיכַל הַבְּרָכָה פָּרָשַׁת עֵקֶב (ז', י"ט), כתב: בַּדּוֹר הַזֶּה הָאַחֲרוֹן, מִי שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק בְּסֵפֶר הַזֹּהַר וְתִקּוּנִים וְכִתְבֵי מָרָן הָאֲרִ"י שֶׁהֵם חַיִּים מַמָּשׁ לַנֶּפֶשׁ, בְּלוּלָה בְּמִקְרָא וּבְמִשְׁנָה וּבְתַלְמוּד וּפוֹסְקִים, יֵדַע נֶאֱמָנָה שֶׁכָּל תּוֹרָתוֹ שֶׁעוֹסֵק הוּא מִשָּׂפָה וְלַחוּץ, כְּדוֹאֵג, וְאֵין לוֹ עֵסֶק בַּחַיִּים וְהֶאָרָה לַנֶּפֶשׁ, וְהוּא כֻּלּוֹ טָעוּת וְרַמָּאוּת, וְאֵינוֹ עוֹסֵק בַּתּוֹרָה אֶלָּא לִהְיוֹת מֵאַנְשֵׁי שֵׁם, לִהְיוֹת רַב וְרֹאשׁ גְּדוֹל הַדּוֹר וּלְהִשְׂתָּרֵר עַל הַבְּרִיּוֹת, וְאֵין לוֹ חַיִּים וְלֹא חֵלֶק בַּחַיִּים… – ועיין בתיקוני זוהר חדש-ספרא תנינא: [בלשון הקודש]: פָּתַח וְאָמַר, זַרְקָא מַקָּף שׁוֹפָר הוֹלֵךְ סֶגּוֹלְתָּא. נָטַל שָׁלֹשׁ אֲבָנִים וְזָרַק אוֹתָן לְמַעְלָה. וּכְשֶׁזָּרַק אוֹתָן, נַעֲשׂוּ אֶבֶן אַחַת, וְאָמַר לְרָאשֵׁי הַיְשִׁיבָה: קַבְּלוּ אֲלֵיכֶם אֶת הָאֶבֶן הַזּוֹ, שֶׁהֲרֵי הַשְּׁכִינָה בַּגָּלוּת, וְאֵין בָּכֶם מִי שֶׁיִּתְעוֹרֵר אֵלֶיהָ לְרַצּוֹתָהּ לְבַעְלָהּ, וְלֹא עוֹד, אֶלָּא כַּמָּה בַּעֲלֵי מִדְרָשׁוֹת, שֶׁהֵם חֲבֵרִים אֶצְלְכֶם, צוֹוְחִים בְּכָל יוֹם וָלַיְלָה בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה בְּכַמָּה קֻשְׁיוֹת, וְצוֹוְחִים בָּהּ כְּמוֹ כְלָבִים שֶׁאוֹמְרִים הַב הַב, כְּמוֹ שֶׁהַגֵּיהִנֹּם צוֹוֵחַ הַב הַב. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (משלי ל) לַעֲלֻקָּה שְׁתֵּי בָנוֹת הַב הַב.
ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד אלו הם המלמדים את תורת הרשב"י הקדוש, בודאי שכל העולם עומד עליהם, ואשריהם ואשרי חלקם, ואין לשער גודל מתן שכרם בזה ובבא מן השמים. ובכך כל יהודי באשר הוא שם יתלהב ללמוד ולהגות בדברי התנא האלוקי אשר ביקש "בני שנו מידותי" (גיטין ס"ז.), ובזה תלויה כל הגאולה, כדאמרו חז"ל (בבא בתרא דף ח' ע"א) "דכתיב גם כי יתנו בגוים עתה אקבצם ויחלו מעט ממשא מלך ושרים אמר עולא פסוק זה בלשון ארמית נאמר, אי תנו כולהו, עתה אקבצם". ומה נמלצו לחכי דברי הזוהר בהקדמת התיקונים (דף י"ז), והמשכילים יזהירו אלין רבי שמעון בן יוחאי וחבריו וכו' כד עבדו האי חיבורא אסתמכו עליה לעילא וכו', ומצדיקי הרבים ביה [שרבים יצדיקו את עצמם ע"י…], יהון נפישין ככוכבים לעולם ועד דלא אחשיך נהורא דלהון לעולם ועד, ובזה תתקיים נבואת הרשב"י שבדור של משיח אפילו תינוקות של בית רבן ידעו סודות התורה, למען ילמדו מנער ועד זקן מדן ועד באר שבע, ובכך נזכה ברצות ה' להיות כדורו של חזקיהו המלך (ב"ק י"ד.) שביקש הקב"ה לעשותו משיח, ועליו נאמר הפסוק "חובל עול מפני שמן", פירוש חובל ונחרב עולו של סנחריב מפני השמן של חזקיה בבית המדרש, שלמדו תורה מדן ועד באר שבע, כן יזכה ה' על ידי כבודכם להרבות כבוד שמים וכבוד התורה, לאחוז בזכותיה דבר יוחאי למען יעתיר בעדינו שנזכה לגאולה השלימה בקרוב, "אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹךָ עַם נוֹשַׁע בַּה' מָגֵן עֶזְרֶךָ וַאֲשֶׁר חֶרֶב גַּאֲוָתֶךָ וְיִכָּחֲשׁוּ אֹיְבֶיךָ לָךְ וְאַתָּה עַל בָּמוֹתֵימוֹ תִדְרֹךְ", (דברים פרק לג כט). וכמו שהביא רש"י הקדוש את דברי המדרש רבה (רש"י, בראשית פרק ט פסוק יב) לדרת עולם – נכתב חסר, שיש דורות שלא הוצרכו לאות, לפי שצדיקים גמורים היו, כמו דורו של חזקיהו מלך יהודה ודורו של רבי שמעון בן יוחאי, עכ"ל. וכאשר דבקים בתורתו של הרשב"י ממשיכים את נשמתו ממש לדורינו זה והרשב"י יושב ושונה כנגדו, (אור החמה), על כן שמנו מטרה לנגד עינינו שלכל ישראל יהיה חלק בתורת הרשב"י הקדוש לבלתי ידח ממנו נידח, ובא לציון גואל. תשובה ב. לשאלה: אם יהודים חוזרים בתשובה מה איכפת לך מי השליח, העיקר שיהיה נחת להקב"ה.
- יחזקאל (לח).
- ואספתי את כל הגוים אל ירושלם למלחמה ונלכדה העיר ונשסו הבתים – (זכריה יד ב).
- נאמר בספר דניאל(יב, א):"וְהָיְתָה עֵת צָרָה אֲשֶׁר לֹא נִהְיְתָה מִהְיוֹת גּוֹי עַד הָעֵת הַהִיא, וּבָעֵת הַהִיא יִמָּלֵט עַמְּךָ כָּל הַנִּמְצָא כָּתוּב בַּסֵּפֶר [הצדיקים ויראי ה', מצודת דוד]". כמו כן נאמר בספר זכריה (יג, ח-ט): "וְהָיָה בְכָל הָאָרֶץ נְאֻם ה', פִּי שְׁנַיִם בָּהּ יִכָּרְתוּ יִגְוָעוּ [שני חלקים מהאנושות ימותו], וְהַשְּׁלִשִׁית יִוָּתֶר בָּהּ [והחלק השלישי ישאר]. וְהֵבֵאתִי אֶת הַשְּׁלִשִׁית בָּאֵשׁ, וּצְרַפְתִּים כִּצְרֹף אֶת הַכֶּסֶף וּבְחַנְתִּים כִּבְחֹן אֶת הַזָּהָב, הוּא יִקְרָא בִשְׁמִי וַאֲנִי אֶעֱנֶה אֹתוֹ. [גם החלק השלישי שיישאר – יבדוק ה' את חוזק אמונתם, ורק אלו שיעמדו בניסיונות יישארו]".ואף הנביא יואל התנבא (יואל ג, ה): "וְהָיָה כֹּל אֲשֶׁר יִקְרָא בְּשֵׁם ה' יִמָּלֵט [ינצל], כִּי בְּהַר צִיּוֹן וּבִירוּשָׁלִַם תִּהְיֶה פְלֵיטָה כַּאֲשֶׁר אָמַר ה', וּבַשְּׂרִידִים [בצדיקים] אֲשֶׁר ה' קֹרֵא. [כי אז במלחמת גוג ומגוג תהיה צרה גדולה לישראל… ואז יכלו רבים מישראל, והקדושים ויראי האל באמת ימלטו, רד"ק]".
- הנה נודע בשערים גודל מעלת וחשיבות לימוד חכמת הקבלה, כמאמר רשב”י זיע”א בזוה”ק [בהעלותך קנ”ג]: “והמשכילים יבינו אינון מארי קבלה דאתמר בהון והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע, אילין אינון דקא משתדלין בזוהר דא דאתקרי ספר הזוהר דאינו כתיבת נח דמתכשנין בה שנים מעיר ושבע ממלכותא דבהון יתקיים כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו ודא אורה דספרא דא”. ואמרתי בזה חידוש כי כמו נח שניצל בתיבת נוח, וממנו נבנה אחר כך את העולם, כך הם כל אלו שמפיצים את הזוהר הקדוש, שממנו בונים את העולם, ומביאים את המשיח בקרוב ממש. כמו שכתב גאון עוזנו המקובל האלהי רבי יוסף חיים בן איש חי זיע”א [בראש ספרו דעת ותבונה]: “ישמע השומע ויבין המשכיל את אשר חכמים הגידו ואשר הזהירו והודיעו לכל איש ישראל לגשת אל הקודש בעסק סודות התורה ונסתריה עץ חיים היא למחזיקים בה”, ועוד מפורשים דברי הרעיא מהימנא נשמת משה רבינו לרשב”י [זוהר נשא, ח”ג דף קכד, ב]: “והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע, בהאי חבורא דילך, דאיהו ספר הזוהר, מן זוהרא דאימא עילאה, תשובה, באלין לא צריך ניסיון, ובגין דעתידין ישראל למטעם מאילנא דחיי, דאיהו האי ספר הזוהר, יפקון ביה מן גלותא ברחמי…” וכו'. גם ידוע דברי חכמי הדורות במעלה הרבה של הלימוד בזוה”ק שהם זיכוך לנשמה, ועל ידי שנשמע בקול הרשב"י ומשה רבנו ע"ה ונלמד את הזוהר הקדוש נזכה בקרוב לקול שופר של משיח צדקינו בב"א,עכ"ל.
- שאלו תלמידיו את רבי אליעזר, מה יעשה אדם וינצל מחבלו של משיח? יעסוק בתורה ובגמילות חסדים (סנהדרין צח).
- (יואל ג' ה) וְהָיָה כֹּל אֲשֶׁר יִקְרָא בְּשֵׁם יְהֹוָה יִמָּלֵט כִּי בְּהַר צִיּוֹן וּבִירוּשָׁלִַם תִּהְיֶה פְלֵיטָה כַּאֲשֶׁר אָמַר יְהֹוָה וּבַשְּׂרִידִים אֲשֶׁר יְהֹוָה קֹרֵא. – והיה כל אשר יקרא – כי אז במלחמת גוג ומגוגתהיה צרה גדולה לישראל זמן מועט, כמו שאמר על אותו הזמן:חבי כמעט רגע עד יעבור זעם, ואז יפלו רבים מישראל והקדושים ויראי האל באמת ימלטו. כמו שאמר בנבואת ישעיה: והיה הנשאר בציון והנותר בירושלם קדוש יאמר לו כל הכתוב לחיים בירושלם.. – וכן אמר. כל אשר יקרא בשם ה' והוא שיקראוהו באמת, כמו שאמר: קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת והם שרידים אשר ה' קורא כי הם יקראוהו באמת והוא יקרא אותם עבדי ואוהבי. רד"ק, [ יואל ג, ה] – "הַנּוֹתָר בְּצִיּוֹן וְהַנִּשְׁאָר בִּירוּשָׁלַיִם קָדוֹשׁ יֵאָמֵר לוֹ כָּל הַכָּתוּב לַחַיִּים בִּירוּשָׁלַיִם", וּבְדֶרֶךְ הַטֶּבַע אֵין מָנוֹס לְחַיִּים, וְלֹא יִשָּׁאֲרוּ שָׁם רַק קְדוֹשִׁים כְּמַלְאָכִים – קבלה מן הנביאים: "מלחמה הנוראה שבעולם, שלא היתה כמותה, תהיה ממש לפני שערי ירושלים – לא ישארו רק קדושים!" – וְאֵין זֶה פֵּרוּשׁ מִסְּבָרָא, רַק קַבָּלָה מְקֻבֶּלֶת אֶצְלָם מִן הַנְּבִיאִים, שֶׁהַמִּלְחָמָה הַנּוֹרָאָה בְּיוֹתֵר שֶׁהָיְתָה בָּעוֹלָם תִּהְיֶה מַמָּשׁ לִפְנֵי שַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלַיִם, בָּהּ יִתְקַבְּצוּ כָּל הָאֻמּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם אֶחָד מֵהֶן לֹא נֶעֱדַר, בְּצַד אֶחָד כָּל הָאֻמּוֹת הַמַּחְזִיקוֹת דָּת נוֹצְרִית, וּבְצַד אֶחָד כָּל הָאֻמּוֹת שֶׁאֵינָן מַאֲמִינוֹת בְּדָת זוֹ, וּמְקֻבָּל שְׁמוֹת שָׂרֵי הַצָּבָא מִכָּל צַד וְאֵיזוֹ אֻמָּה הַנּוֹצַחַת. – וְעַל מִלְחָמָה זוֹ נִבֵּא בִּלְעָם בְּאוֹמְרוֹ "אוֹי מִי יִחְיֶה מִשּׂוּמוֹ אֵל", שֶׁיָּבוֹאוּ הָאֻמּוֹת שֶׁבִּשְׁמָם שֵׁם אֵל, וּבְדֶרֶךְ הַטֶּבַע אֵין מָנוֹס לְחַיִּים, וְלֹא יִשָּׁאֲרוּ שָׁם רַק קְדוֹשִׁים כְּמַלְאָכִים, וְעַל זֶה נֶאֱמַר (ישעיה ד', ג') "הַנּוֹתָר בְּצִיּוֹן וְהַנִּשְׁאָר בִּירוּשָׁלַיִם קָדוֹשׁ יֵאָמֵר לוֹ כָּל הַכָּתוּב לַחַיִּים בִּירוּשָׁלַיִם", וּמִי יֶעֱרַב לְנַפְשׁוֹ לִהְיוֹת מִקְּדוֹשִׁים אֵלּוּ שֶׁיִּשָּׁאֲרוּ בַּחַיִּים. ("אבות על בנים" בהקדמה).
- ובפסיקתא רבתי פרשה לו: אמר רבי יצחק שנה שמלך המשיח נגלה בו כל מלכי האומות העולם מתגרים זה בזה מלך פרס מתגרה במלך ערביא והולך מלך ערביא לאדום ליטול עצה מהם (והחזיר) [וחוזר] מלך פרס (והחריב) [ומחריב] את כל העולם כולו וכל אומות העולם מתרעשים ומתבהלים ונופלים על פניהם ויאחוז אותם צירים כצירי יולדה, וישראל מתרעשים ומתבהלים ואומרים להיכן נלך ולהיכן נבוא ואומר להם בניי אל תתייראו [כל מה שעשיתי לא עשיתי אלא בשבילכם מפני מה אתם מתייראים אל תיראו] הגיע (ימי) [זמן] גאולתכם ולא כגאולה ראשונה כך גאולה אחרונה כי גאולה ראשונה היה לכם צער ושיעבוד מלכיות (אחרים) [אחריה] אבל גאולה אחרונה אין לכם צער ושיעבוד מלכיות (אחרים) [אחריה].
שנו רבותינו בשעה שמלך המשיח נגלה בא ועומד על הגג של בית המקדש (והיה) [והוא] משמיע להם לישראל ואומר להם ענוים הגיע זמן גאולתכם ואם אין אתם מאמינים ראו (באורו) [באורי] שזרח עליכם שנאמר קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח ועליכם בלבד זרח ולא על אומות העולם שנאמר כי הנה החשך יכסה ארץ וערפל לאומים ועליך יזרח ה' וכבודו עליך יראה באותה השעה מבהיק הקדוש ברוך הוא אורו של מלך המשיח ושל ישראל וכל אומות העולם בחושך ואפילה והולכים כולם לאורו של משיח ושל ישראל שנאמר והלכו גוים לאורך מלכים לנגה זרחך (ישעיה ס' ג') ובאים ומלחכים עפר מתחת רגליו של מלך המשיח שנאמר (ואיים לפניו יחלו ועפר רגליו ילחכו) [ועפר רגליך ילחכו] (שם מ"ט כ"ג) ובאים כולם ונופלים על פניהם לפני משיח ולפני ישראל ואומרים להם נהיה לך ולישראל עבדים וכל אחד ואחד מישראל לו שני אלפים ושמונה מאות עבדים שנאמר והיה ביום ההוא אשר יחזיקו עשרה אנשים מכל הלשונות הגוים והחזיקו בכנף יהודי לאמר נלכה עמכם כי שמענו אלהים עמכם (זכריה ח' כ"ג).
- בספר דברי תורה להאדמו"ר מהאלמין למסכת ברכות * דף ב. * סודות גדולות מרבנו חיים ויטאל זי"ע ממש מה שקורא היום עם הפיגועים
… כמו שכתב הגה"ק רבי חיים וויטאל זי"ע בספה"ק עץ הדעת טוב על תהלים, ויען כי עתה עת צרה היא ליעקב, בפרט בארה"ק אשר בני ישמעאל מצירים את רגליהם של ישראל רח"ל, ע"כ כדאי להעתיק לשונו הזהב של הגה"ק הרח"ו זי"ע (שם קכ"ד), על פסוק שיר המעלות לולי ד' שהיה לנו וכו', וז"ל:
כבר ידעת כי הגליות אינם אלא ד', בבל ומדי ויון ואדום. אבל עוד עתידין ישראל להיות באחרית הימים בגלות ישמעאל כנזכר בפרקי ר' אליעזר ובמדרשי רז"ל, ובספר הזוהר סוף פרשת לך לך ובענין משא דומה וכו'. ושם בפרשת לך לך אמר כי ישמעאל להיותו בן אברהם ונימול נקרא פרא אדם ולא אדם גמור מפני שמל ולא פרע. אבל שאר ד' הגליות הן משולות אל החיות כנזכר בספר דניאל. והנה דוד ע"ה נתנבא ברוח הקודש במזמור זה כל מה שישראל עתידין להיות בגלות הנזכר. והנה בהיות ישראל בגליות הארבעה הם עתידין לומר לולי ד' שהיה לנו נא. כלומר עתה בד' גליות אלו היינו אובדין לגמרי כמ"ש אח"כ אזי חיים בלעונו וכו' וסרס את המקרא כאילו אמר יאמר ישראל לולי ד' שהיה לנו נא. ר"ל עתה באלו הד' מלכיות. אבל עוד יש גלות חמישי אחרון לכולם וקשה מכולם. והוא גלות ישמעאל הנקרא פרא אדם כנ"ל ואינו נמשל אל החיות. ואז יאמרו ישראל באופן אחר. והוא לולי ד' שהיה לנו בקום עלינו אדם, כי להיותו אדם לסיבת היותו בן אברהם ויש לו זכות אבות כמו שמצינו שאמר לו ישמעאל יחיה לפניך, וגם יש לו זכות המילה, כי גם לסיבה זו נקרא אדם ולכן גלותו תקיפה משאר ד' מלכיות. וכמו שאמרו רז"ל כי לכן נקרא ישמעאל על שעתידין ישראל לצעוק צעקות גדולות בימי גלותו ואז ישמעם א-ל ויענם. ולפי ששאר האומות תמיד היתה בהם ממשלה על שאר אומות, ולא כן ישמעאל שתמיד היו ערביים שוכני אהלים ומדברות ואין להם עסק עם זולתם. אלא נמשלים ללסטים היוצאים ומקפחים בני אדם וחוזרין לאהליהם וכמ"ש והוא יהיה פרא אדם ידו בכל וכו', ואחר כך עתידין למלוך על העולם ועל ישראל. לזה אמר בקום עלינו, על דרך מה שנתבאר בספר הזוהר על פסוק ויקם מלך חדש דבקדמיתא הוה שפיל מכל אומיא והשתא קם למלוכה. וביאר את אשר יאמרו אז ישראל בגלות ישמעאל שקם הערבי ההוא נביאם משפלות גדול לרום מעלות כנודע. וזה אשר יאמרו אז לולי ד' שהיה לנו בקום עלינו אדם שהוא ישמעאל, אזי חיים בלעונו וכו' כלומר אזי בזמן זה הגלות הה' הוא משונה מכל מה שעבר, כי אז חיים היו רוצים לבלוע אותנו ע"ד ותבלען השבלים וכו' ולא נודע כי באו אל קרבנה וכו' כי ח"ו בחרות אפם בנו רצונם למחות שם ישראל מתחת השמים כדמיון הדבר הבלוע שאין מציאותו נודע כלל וכאילו לא היה כנז'. וזה אמרו אזי חיים בלעונו וכו', משא"כ בד' גליות הראשונות אשר אזי המים שטפונו וכו', כי גלותם יותר קל והיינו אז דומים למי ששטפוהו המים וגופו קיים ולא נבלע לגמרי. כי אז הנחלה והכאב לא עבר אלא על נפשנו ולא על הגוף משא"כ בגלות ישמעאל אשר בלעונו חיים בהיותנו בגוף ונפש מחוברים יחד. וביאר מהו ענין ההפרש הזה ואיך תחלה לא היה הנחלה והצער אלא על נפשנו ולא לגופנו. ואמר אזי עבר על נפשנו המים הזדונים הם שאר האומות הנקראים מים הזדונים כנזכר בספר הזוהר פרשת פנחס ופרשת ויקרא בענין ניסוך המים שבחג. והנה כל כוונתם היתה להמיר דת ישראל שלא יעסקו בתורה ולא יקיימו המצות כנודע בזמני השמד ח"ו. והנה זה היא נחלה לנפשנו לא לגופנו. כי לא היתה כוונתם אלא על הנפשות לבד להוציאם מן הדת, אלא שמזה היה נמשך לנו היזק אל גופנו שהיו הורגים אותנו כשלא רצינו להמיר דתינו. וע"י כך אדרבה הב"ה היה מרחם עלינו. וז"ש ברוך ד' שלא נתננו טרף לשניהם, וכמעשה דדניאל על התפלה ודחנניה מישאל ועזריה על דלא פלחו לצלמא וכאלה רבים בצדיקים פרטיים. ואף גם בכללות ישראל לא עזבנו הוא ית' ולא נתננו טרף לשניהם והננו קיימים. יען ראה כי כוונתם להעבירנו על תורתו ומצותיו ותקנתו קלקלתו. ומה שביקשו לטרוף נפשנו ולהמיתם בסוד הרשעים בחייהם קרויין מתים לא נתננו טרף לשניהם. משא"כ בגלות ישמעאל שהם רוצים להרוג נפשות וגופות ולכלות הממון של ישראל ולבולעם חיים ולא להשאיר מהם שורש וענף. גם ירמוז על המים הזידונים הטמאים שהיו מזין כומרי אדום על ישראל והיו ממירין אותם על כרחם באונס. וז"א אזי עבר על נפשנו, כי לא העברנום אנחנו מרצוננו, ולכן כיון שאנוסים היינו ריחם ד' ית' ולא נתננו טרופים בין שניהם לעולם, כי אחר שכבר טרפו אותנו בידיהם כנזכר, אמנם לא גמרו לטרוף אותם גם בין שניהם, כי אז לא היתה לנו תקוה ח"ו. וזהו ענין האנוסים "מספרד" "ומפורטוגאל" שחזרו לדת ישראל לאלפים ולרבבות ויצאו מתחת ידם ולא נשארו גוים אבודים ביניהם ת"ל. משא"כ בגלות ישמעאל שעתידין להצר את ישראל צרות קשות ומשונות לא נראו כמותם כנ"ל בשם רז"ל שלכן נקרא שמו ישמעאל, וא"כ אנחנו לא נדע מה נעשה, ואין לנו תקוה אחרת זולתי שנבטח בשמו הגדול יתברך שיושיענו מידם, וזה שאמר עזרנו בשם ד' וכו', כלומר סיבת בטחוננו בו ית' הוא, לפי שהוא אשר עשה את השמים ואת הארץ. ונודע כי לא בראם אלא בשביל ישראל שיקיימו את התורה כמ"ש רז"ל על בראשית ברא וכו' בשביל התורה שנק' ראשית, ובשביל ישראל שנקראו ראשית, וכמ"ש אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וכו', וא"כ מוכרח הוא שיעזרנו מידם ויגאלנו גאולה שלימה העתידה במהרה בימינו כדי שיהיה קיום לשמים ולארץ כנזכר, כי אין להם קיום זולתי ע"י ישראל, עכדה"ק.
- [ככה גם אמר הילד ע'].
- [ככה גם אמר הילד ע']
- ישעיה (פרק יא א-ה): (א) וְיָצָא חֹטֶר מִגֶּזַע יִשָׁי וְנֵצֶר מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה: (ב) וְנָחָה עָלָיו רוּחַ יְהֹוָה רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת יְהֹוָה: (ג) וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת יְהֹוָה וְלֹא לְמַרְאֵה עֵינָיו יִשְׁפּוֹט וְלֹא לְמִשְׁמַע אָזְנָיו יוֹכִיחַ: (ד) וְשָׁפַט בְּצֶדֶק דַּלִּים וְהוֹכִיחַ בְּמִישׁוֹר לְעַנְוֵי אָרֶץ וְהִכָּה אֶרֶץ בְּשֵׁבֶט פִּיו וּבְרוּחַ שְׂפָתָיו יָמִית רָשָׁע: (ה) וְהָיָה צֶדֶק אֵזוֹר מָתְנָיו וְהָאֱמוּנָה אֵזוֹר חֲלָצָיו:.
- זכריה (יד) – ונבקע הר הזיתים – ככה גם אמר הילד ע'.
- יחזקאל לט – אתן לגוג מקום קבר בישראל.
- ראה בספר זוהר גוג ומגוג להאדמו"ר מהאלמין שליט"א, וראה לקמן מה שאמר הרידב"ז בזה שמשיח צריך להיות צדיק יסוד עולם שלא עבר אפילו על מאמר חז"ל אחד. ראה מה שאמר הרידב"ז, שאמר שהמשיח הוא אדם שלא עשה עבירות. אם עבר פעם אחת על דברי חז"ל, אזי אינו יכול להיות משיח – ושמעתי מפי מו"ר הרידב"ז זצ"ל, שהעולם אמרו על רבינו משה חיים לוצאטו – הרמח"ל, שחשב עצמו למשיח. – ופעם אחת אמר הרידב"ז לתלמידיו שיחפשו עליו שאם עבר פעם אחת על דברי חז"ל, אזי אינו יכול להיות משיח, והזכירו לו כי פעם אחת עבר על מאמר חז"ל "לעולם יצא אדם בכי טוב" (פסחים ב') אז הסיח דעתו מלהיות משיח(ספר "עדן ציון" עמוד קמ"ה), {כי משיח לא יכול להיות רק אם לא עשה שום עבירה}. – ואומר המגיד מדובנה – זה מה שאמר הנביא "טומאתה בשוליה לא זכרה אחריתה" – גם בשוליים, יכול יצר הרע לתפוס אותך. דוקא בדברים הקטנים הוא יפיל אותך. לכן באה התורה ומזהירה "והיה עקב תשמעון" תשים לב לפרטים הקטנים, שבהם התורה אומרת 'כאן מתחיל היצר הרע'. תחילתו של יצר הרע, היא דוקא 'בחוטים הקטנים' שהוא מושך החוצה, וככה הוא מפורר את המפה כולה. – וכן בספר דבר בעתו מביא, שהט"ז שלח את בניו להתחקות אחר דמותו של שבתאי צבי – שם רשעים ירקב. הוא שלח אותם ואמר להם לכו תראו מי הוא, אומרים שהוא אדם גדול. הם הלכו לבדוק מי הוא. הם חזרו הביתה וסיפרו כמה דברים אודותיו, אמר להם הט"ז הוא משיח שקר. סיפרו הבנים, שהוא ישן אפרקדן, והוא קשר את נעלו הימנית לפני נעלו השמאלית. אמר להם הט"ז מי שלא מקפיד על דברים כאלה, משיח הוא כבר לא יכול להיות.
לכאורה, יאמר האומר מה זה נפקא מינה נעילת הנעליים?! התשובה היא כן! "והיה עקב תשמעון" זה המצוות שאדם דש בעקביו. מהדברים הקטנים, מגיעים לדברים הגדולים. – רבותינו, וכך מביא גם ר' אהרון קוטלר בספרו, שישנם דברים שבכלל אצלנו, אינם נחשבים לעבירה, הדברים הללו, הביאו לעבירות החמורות ביותר. כותב ר' אהרון קוטלר בספרו משנת רבי אהרון (חלק א, עמוד קכ"א), אביא לך דוגמא, האם מישהו מאיתנו חושב שחמדת הממון מהווה עבירה? מביא רבי אהרון קוטלר תוספתא, שמופיעה בסוף מנחות, על בית שני מכירים אנו בהם שהיו עמלים בתורה וזהירים במעשרות. שואל המדרש ומפני מה גלו? מפני שאוהבים את הממון, והיא שגרמה להם לשנאת חינם, כי הרוחניות אינה מביאה לשנאה, רק אהבת החומריות, היא שגרמה. שואל ר' אהרון קוטלר מי שמע על חמדת ממון שתביא לשנאת חינם?! אדם אוהב כסף, זה יביא אותו לדבר הנורא ביותר! ואומר כן. בן אדם שהוא חומד ממון זה אדם שאין לו אמונה בקב"ה. בשביל מה אתה צריך ממון? אדם שאוסף כסף, אוסף רכוש, זה אדם שרוצה שיהיה לו בטחון כלכלי. למה אתה רוצה בטחון כלכלי? כי אתה לא רוצה להיות בטוח בקב"ה, אתה לא רוצה להיות דואג ליום המחר. אתה רוצה שיהיה לך כסף בבנק, כדי שתהיה רגוע. אומר ר' אהרון קוטלר מחמדת הממון הגיע לחורבן הבית.
היה איש זקן בבני ברק שהיה דרכו להחביא את המפתחות של הבית בארון חשמל הסמוך לדירתו, כי זה היה בשבילו טירחה לסחוב כל פעם את המפתחות. היה לו שכן אברך שראה כל פעם איך הזקן מחביא את המפתחות בארון חשמל, החליט לחנך את הזקן, פעם כשיצא הזקן מביתו לקח המפתחות והחביא אותם במקום אחר, וכשחזר הזקן נצטער מאד, כי לא מצא המפתחות, ולא היה יכול להיכנס לבית, והוצרך לקרוא לשכנים שיוציאו סולם דרך המרפסת שלהם, ולטפס לתוך המרפסת שלו, והיה לו צער גדול מכל הסיפור, ובדרך צערו הפליט מפיו דיבורים חריפים נגד מי שלקח המפתחות וגרם לו כל הצער הזה, ולא עבר זמן הרבה ונפטר האברך הזה שלקח המפתחות. אותו אברך מה טען? מה בסך הכל עשיתי? אבל זה עבירות שאדם דש בעקביו, ואולי אפילו חושב שעושה בזה מצוה, אבל כאן מפיל היצר את האדם. השם יצילנו. נמצאנו למדים שלא רק נדנוד עבירה אלא בעיקר מידות כגון חמדת ממון גאווה כבוד וכו', הם העיקר שעליו צומח הבנין כדברי המהרח"ו בשערי קדושה, שמי שיש לו מידות טובות יכול בקל לחזור בתשובה, אבל אם המידות שלו מקולקלות גם אם יש לו מעשים של צדיק גמור רחוק הוא מאוד מהקב"ה. והחי יתן אל ליבו!!!
- כמו שכתב הרב כדורי ז"לעוד בשנת 2005- ה'תשס"ו, לפני 9 שנים: – "התעברה נשמת משיח באדם מישראל! – משיח צדקנו כבר החל פועל ועתיד להתגלות!
המשיח כמנהיג לא ישב בשום לשכה, אלא רק יאמר את דבריו בכלים שונים, שבינהם גם כלי התקשורת. – סודו של המשיח (=זהותו) הינו סוד חצי מדינה, שכן רבים מכירים אותו והוא מכיר רבים, אך עד כה לא ידעו שזהו המשיח". – כלומר: המשיח מוכר לחצי מדינה, אבל לא חושבים שהוא המשיח. – איך יתכן שהוא מוכר לחצי מדינה?! – תשובת הרב כדורי: המשיח משתמש בתקשורת לפרסם את דבריו! – "שני שלבים בולטים וברורים בהתגלותו: הראשון, הוא מתחיל בפעולות המבססות וקובעות את מעמדו כ"בחזקת משיח" מבלי ידיעתו, בשלב השני יתגלה המשיח לבודדים (שיידעו על היותו משיח. לאו דווקא לגדולי תורה, אלא גם לכאלו המזהים כח הנהגה מבלי יכולת להסבירו), ולאחר מכן יתגלה המשיח לכלל. – בהתגלותו לכלל יהיה הדבר בהיסח הדעת, וכשיתגלה יתמהו רבים: מה, זה הוא?! שכן רבים מכירים אותו והוא מכיר רבים, אך עד כה לא ידעו שזהו המשיח." – הרב יצחק כדורי: פגשתי את המשיח (29.10.2005 – כ"ו תשרי ה'תשס"ו) – זקן מקובלים גילה עוד בשיעורו שהמשיח כמנהיג לא יישב בשום לישכה ודיבורו ייצור את המציאות עוד חשף שלא כולם יאמינו בו על ההתחלה (לחילונים יהיה קל יותר לקבלו) וגילה פרטים על זהותו (סודו הינו סוד חצי מדינה) – בנביא ישעיהו פרק נ"ג מתואר שזהות המשיח תהיה הפתעה: {א} מִי הֶאֱמִין לִשְׁמֻעָתֵנוּ וּזְרוֹעַ ה' עַל מִי נִגְלָתָה: {ב} וַיַּעַל כַּיּוֹנֵק לְפָנָיו וְכַשֹּׁרֶשׁ מֵאֶרֶץ צִיָּה לֹא תֹאַר לוֹ וְלֹא הָדָר וְנִרְאֵהוּ וְלֹא מַרְאֶה וְנֶחְמְדֵהוּ: {ג} נִבְזֶה וַחֲדַל אִישִׁים אִישׁ מַכְאֹבוֹת וִידוּעַ חֹלִי וּכְמַסְתֵּר פָּנִים מִמֶּנּוּ נִבְזֶה וְלֹא חֲשַׁבְנֻהוּ (ישעיה, נ"ג).
- [ישעיה סג – מי-זה בא מאדום חמוץ בגדים מבצרה זה הדור בלבושו צעה ברב כחו אני מדבר בצדקה רב להושיע : ב מדוע אדם ללבושך ובגדיך כדרך בגת : ג פורה דרכתי לבדי ומעמים איןאיש אתי ואדרכם באפי וארמסם בחמתי ויז נצחם על-בגדי וכל-מלבושי אגאלתי : ד כי יום נקם בלבי ושנת גאולי באה : ה ואביט ואין עזר ואשתומם ואין סומך ותושע לי זרעי וחמתי היא סמכתני : ו ואבוס עמים באפי ואשכרם בחמתי ואוריד לארץ נצחם :
וראה זוהר שמות ז' שמביאים למשיח לבוש אדום מדם היהודים שנרצחו נִכְנָס לְשָׁם לְהֵיכָל אֶחָד, וְרוֹאֶה כָּל אוֹתָם מַלְאָכִים עֶלְיוֹנִים שֶׁנִּקְרָאֵים אֲבֵלֵי צִיּוֹן, אוֹתָם שֶׁבָּכוּ עַל חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וּבוֹכִים תָּמִיד, וְהֵם נוֹתְנִים לוֹ לְבוּשׁ אָדם אֶחָד לַעֲשׂוֹת נְקָמוֹת. וראה זוהר שמות דף רמו: – וְאָז הוּא נוֹטֵל אוֹתָם וְחוֹקֵק אוֹתָם בְּבִגְדֵי הַמַּלְכוּת שֶׁלּוֹ אֶת אוֹתָם הֲרוּגֵי שְׁאָר הָעַמִּים.]
- [יחזקאל לח – יטובקנאתי באש-עברתי, דיברתי: אם-לא ביום ההוא, יהיה רעש גדול, על, אדמת ישראל.כ ורעשו מפניי דגי הים ועוף השמיים וחית השדה, וכל-הרמש הרומש על-האדמה, וכול האדם, אשר על-פני האדמה; ונהרסו ההרים, ונפלו המדרגות, וכל-חומה, לארץ תיפול].
- [זכריה יד ז וְהָיָה יוֹם אֶחָד הוּא יִוָּדַע לה' לֹא יוֹם וְלֹא לָיְלָה וְהָיָה לְעֵת עֶרֶב יִהְיֶה אוֹר.]
- [7 חודשים לפי ספר יחזקאל,]
- [בית המקדש ירד משמיים – זוהר, רש"י ועוד].
- (ישעיה סו, כד) וְיָצְאוּ וְרָאוּ בְּפִגְרֵי הָאֲנָשִׁים הַפֹּשְׁעִים בִּי כִּי תוֹלַעְתָּם לֹא תָמוּת וְאִשָּׁם לֹא תִכְבֶּה וְהָיוּ דֵרָאוֹן לְכל בָּשָׂר.
- [כתובות קיא: – א"ר חייא בר יוסף עתידים צדיקים שיעמדו במלבושיהן ק"ו מחטה מה חטה שנקברה ערומה יוצאה בכמה לבושין צדיקים שנקברו בלבושיהן על אחת כמה וכמה].