מערכת הכשרות.. והשחיטה- פרק ל"ג מספר הזכורנות
++מערכת הכשרות והשחיטה.- בשנת תרס"ז אכלו כמעט כל העיר בוורשא בשר חזירים סוסים וחמורים וכל הרבנים ובתי דינים יצאו נגד זה-והיום הרבנים אומרים לכם לאכול חלב ודם נבילות וטריפות ואין פוצה פה – מה החידוש מה שיבוא חו"ש על הארץ
להורדה: מערכת הכשרות והשחיטה
..
בעזהשי"ת
מספר שו"ת תירוש ויצהר –
כל העיר נכשלו בבשר חזיר ועוד.
בשנת תרס"ז
ויש גם שהקצבים הם המכשירים ולא השוחטים, וד"ל. (והיה כבר מצב שנמכרו כבד של סוס באמרם שזה בשר בקר, וחלב דאורייתא באמרם שזהו שומן).
אזהרה גדולה להסיר מכשול.
כאשר נודענו כי רוב הווארשט הנאכל בערי מדינתינו נעשים בוורשא. וכן נודענו כי רוב הבשר הניקח לפאבריקין הווארשט בווארשא, המה לא משחיטת בתי המטבחיים דוורשא העומר תחת השגחת הבד"צ דווראשא, רק משחיטת בתי המטבחיים של חוץ לעיר בכפרים הסמוכים כמו פעלצעוויזנא. גראכאוו ועוד. אשר אין שם שום השגחה על השחיטות ובדיקות דשם. והנה בשנה העברת חיינו אנו הח"מ בתור ב"ד אודות בית המטבחיים דכפר פעלצעוויזנא הסמוך לוורשא. ונשתוממנו ונבהלנו מאוד בהודענו את גורל המכשול והקלקלה בענין השחיטות ובדיקות דשם כי רבה העזובה. כי אין שם עליהם שום רב ומורה אשר יסירו למשמעתו, [ובד"צ דוורשא אשר שמה על השוק יובא הבשר מתגוללים עמהם זה כמה אך אינם שומעים לקולם ואין בידם למחות מטעמים אשר אי אפשר לפרטם]. והנה עשינו אנו ח"מ פסק ב"ד ותקנות קבועות אשר ע"פ יחנחנו השוחטים והקצבים. ועשינו עליהם למשגיח קבוע הרה"ג דנאווירוואהר הסמוך לשם תחת חסות הבד"צ דווארשא. אולם עתה כבר גלגלו עמהם זה יותר מי"ב חודש והשחיטות דשם לא זו שלא נתקנה רק נתקלקלה עוד יותר ויותר.
ע"כ מצאנו חובה לנפשינו להודיע ולהזהיר את אחב"י בכל ערי מושבותיהם בכל מקום שהם כל אשר איננו רוצה להתגאל בחשש נו"ט לבל יאכלו שום בשר ווארשט ובשר מעושן הנעשה בווארשא עד אשר יהי' עליהם הכשר ותעודה על כשרותם מאת הבד"צ דוורשא יהי' מאיזה פאבריק בווארשא שיהי'. וזו אזהרה על הקונים סוחרי הווארשט בכל מקום שהם לבל יקנו מן הפאבריקין בלי הכשר. ועל הקונים האוכלים לבל יקנו עד אשר יראו להם הסוחרים ההכשר חתום מאת הבד"צ דווארשא הממונה על השחיטה והשגחת הבשר כשר שם, והכשר כזה צריך להיות בכל תיבת ווארשט בפני עצמה, או יהי' ביד הב"ד להשגיח ע"ז שיהי' בכשרות ואז ידעו ב"י מה הם אוכלים. ויאכלו ענוים וישבעו ויהללו את ה'. ולמזהיר ולנזהר שלומים יתן ה' כמי נהר, וה' יסיר כל מכשול מדרך עמנו:
היום יום ג' טו"ב כסלו תרס"ז לפ"ק.
שמעון דובער במהרר"א ז"ל אבד"ק שערליץ. צבי יחזקאל מיכלואהן אבד"ק פלונסק והגליל שמואל שלמה בה"ר אברהם נ"י מונה בלוקאוואה.
והרב הגאון הגדול זי"ע מרן אליהו חיים מייזל הגאבד"ק לאדז כתב ע"ר הנ"ל מכתב ארוך. ומפני כי יארך הגליון, הננו מעתיקים בזה קיצור מלשונו הטהור הנצרך לתיקון הנ"ל:
כבוד העומדים על משמרת הקודש לשמור דרך עץ החיים חיי עולם לגדור פרצת הדת בק' ווארשא יברכם ה':
אל שמועה כי באה תפילה כל לב איש הישראלי, קול קורא ולא יפסוק לאמר בי הבשר המובא מק' ווארשא וסביבותי' בשר פיגול הוא בלי שום השגחת רבני העיר כו'. כל השומע כזאת הדאב לבו ונפשו. והנה אחר התו"ר נודענו כי לא על שחוטי ק' ווארשא יצא הקול הזה רק על שחוטי האגפים אשר סביב לוורשא, ולאות אמת הניעני פסק הרבנים הגאונים הצדיקים אב"ד דק' שערליץ זצ"ל, ויבדלו לחיים הרבנים דק' לוקאווא ודק' פלונסק שיחין. ושם מפורש נאמר כי מאגפי ווארשא יצא ויוצאים המכשולים האלו אוי לנו שכך עלה בימינו. ובעוד הנני מצטער על קהילת דק' ווארשא אשר שכניה מכשילים אותה התבוננתי כי גם לי בעצמי נוגעת הרעה הגדולה הזאת כי גם ללאדז מגיעים הדברים. יען כי בשר רב כו' . לזאת הנני מבקש מכבוד תורתם יעשו נא למען המצווה הרבה הזאת להציל רבים מאיסורי מאכלות אסורות ויראו אשר כל הבשר כשר כו' וכן הווארשטין המובאים משם לכאן יובא בתיבה והתיבה תהי' חתומה בחתימת המשגיח של ב"ד ובתוך מכתב ההכשר יהי' מבואר כמה ווארשטין מונחים בה כו' ואעורר את כבודם להודיע לכל המקומות אשר ידעו כי מובאים לשם בשר וגם ווארשטין מווארשא שיהיו נזהרים לבלי לקנות הבשר והווארשטין רק כשיהי' עליהם הבשר מאת הגאונים מורי הצדק בק' ווארשא הממונים על השגחת הבשר כשר שמה. וישלחו לשם העתק המסביר מהגאונים דק' שעדליץ ז"ל ודעמי' והנני כו' אור ליום ב' י"ג שבט תרס"ז לפ"ק:
אלי' חיים מייזל אב"ד דק' לאדז.
המוצאים לאור כנסת "מחזיקי הדת" בווארשא
מן החובה על כל רב בעירו להזהיר על הדבר. ולצוות להדביק זאת בב"כ וב"פ.
מודעה רבה
מאת כנסת "מחזיקי הדת" בוורשא.
פיל עסען חיר פלייש ניט פרעגענדיג פון וואנען דיא פלייש איז, פערלאזינזיכדיג אויף דעם פליישער. דאס בריינגט דאס עס ווערען היער אויפגעגעסן פיל אקסען, קעלבער, שעפסין, אויך עופות, וועלכע ווערען געשאחטין דורך שוחטים וואס האבן אויף זיך קיין שום השגחה פון קיין שום ב"ד בעולם, גם אויך אזעלכע וואס אויך ניט די שוחטים זאנען כשר, נור וועלכע די קצבים זעלבסט זאגן כשר וד"ל. (עס איזט שוין היער אויך פערקויפט געווארן פערד לעבער פיר רינדער לעבער, און אויך חלב דאורייתא פיר שמאלץ), אזא נאכלעסינקייט אין מאכלות אסורות איז א גרויסער חילול ה', א מכשול גדול פאר זיך און פאר אנדערע, כמובן. דארום זענען מיר מודיע אז ווער עס וויל זיין געזיכערט אז ער עסט כשר פלייש, און נעהמט ניט אין די 3 יאטקעס (היינו די פלייש באזארען נענשא 4. פראנציש קאנער 19. טווארדא1). זאל קויפן פלייש נור אין די געוועלבער, וועלכע האבען א הכשר פון ב"ד אויף זייער נאמען, און אכטונג געבען אויף דעם חודש און דעם יאהר פון הכשר. די געוועלבער וועלכע האבן הכשרים ווערען אויפגעזעהן דורך משגיחים עס זאל דארט ניט קומען קיין אנדערע פלייש נור הינע, וועלכע שטייט אונטער השגחת הבד"צ. און עס זאל זיך אבגיסין אין דער צייט כדין.
מען זאל וויסען אז די מורי הוראה יצ"ו נעמען פיר דעם הכשר קיינע געלד ניט, און חוץ די 15-10 קאפ' וואכענטליך וואס קאסט דעם פליישער אויף די הוצאת פון די משגיחים, קאסט אים דער הכשר גאר ניט, און די פליישער וועלכע האבען ניט קיין הכשר [יהיו מי שיהיו, אפילו ר'א יחסנים] איז נור ווייל זייא ווילען האנדלען מיט פרעמדע פלייש אויך, וועלכעס עס איז אויף זיי אויסער דעם איסור פון שחוטי-חוץ [ וועלכעס איזט שוין לאנג אונטער געשריבן באיסור גמור פון אלע גדולי עולם ובתוכם גם גדולי ווארשא בדור שלפנינו זכרם לברכה. זא וויא עס איזט צו זעהן אין כרוז פון שנת כת"ר וואס מיר זענען דא מעתיק]. קען מען אויך ניט זיכער זיין מיט זייא פון חשש נבילה וטריפת ר"ל. די לנזהר:
וכמה גדולים דברי חכמים וויא גרויס זענען די רייד פון די חכמים חכמי הדורות שלפנינו ברוך שבחר בהם ובדבריהם. זייא האבן געזעהן פאראויס דעם מכשול וואס קען ארויס קומען פון שחוטי-חוץ, און זיי האבן געלייגט א איסור וחרם חמור ניט צו ניצין קיין שחוטי-חוץ. נור ווייל דיא זאך איז דא היער נתפרץ געווארען ווייל דער עולם האט זיך איין גערעדט אז דא אין ווארשא איז ניטא דער איסור, איז מען געקומען צו די אלע מכשולים כנזכר, ה' יכפר בעד, דערום האבען מיר געפונען פיר גלייך דא מעתיק צו זיין דעם כרוז פון שנת כת"ר בחתימות יד כל רבותינו נוחי נפש זללה"ה אין יענער צייט [אשר היה מונח תח"י הגביר הנכבד ר' נחום שפיגילגלאס בין הכתבים של אביו ז"ל הרב המנוח ר' נחקא ג"ע מו"צ דפה] פון וועלכען עס איז צו זעהן אז דער איסור שחוטי-חוץ איז דא היער נאך פון לאנג:
מודעה רבה
מאת כנסת "מחזיקי הדת" בווארשא
רבים אוכלים בשר חיר מבלי לשאול מהיכן הבשר מובא וסומכים על הקצב, הדבר מביא לידי אכילת שוורים, כבשים, וגם עופות שנשחטו ע"י שוחטים שאין עליהם השגחה מב"ד, ויש גם שהקצבים הם המכשירים ולא השוחטים, וד"ל. (והיה כבר מצב שנמכרו כבד של סוס באמרם שזה בשר בקר, וחלב דאורייתא באמרם שזהו שומן), התרשלות כזו במאכלות אסורות מהווה חילול ה' גדול מאוד, מכשול גדול לעצמו ולאחרים, לכן אנו מודיעים בזה, שכל מי שרוצה להיות בטוח שהוא אוכל בשר כשר, דהיינו שאינו קונה בשר בשלושת האטליזים (נענשא 4, פראנציש קאנער 19, טווארדא 1) שיקנה בשר אך ורק בחנויות שיש להם הכשר מב"ד על שמם, ולשים לב על התאריך שמופיע על הכתב שההכשר הוא בתקפו, חנויות אלו עומדות תחת פיקוח משגיחים הממונים ע"י הב"ד שלא יכנסו לשם שום בשר רק אלו שעומדים תחת השגחת הב"ד, וששטיפת הבשר ייעשה כדת וכדין.
זאת למודעי שמורי ההוראה אין נוטלים מס הכשר, ולהוציא 10-15 קאפיקעס לשבוע הוצאות הקצב למשגיחים, לא נגבה מס הכשר כלל אפילו פרוטה אחת, וכל קצב שאין לו הכשר [יהיו מי שיהיו, אפילו היחסנים שבהם] הוא אך ורק בגלל שהם רוצים לסחור עם בשר המיובא מבחוץ שיש עליהם איסור שחוטי חוץ [שכבר חתמו עליהם לאיסור גמור כל גדולי עולם ובתוכם גם גדולי ווארשא בדור שלפנינו ז"ל כמו שאפשר לראות בכרוז של שנת כת"ר שאנו מעתיקים כאן] וממילא אי אפשר להשגיח עליהם ולהיזהר ולהישמר מחשש נבילות וטריפות ר"ל, די לנזהר.
וכמה גדולים דברי חכמים חכמי הדורות שלפנינו ברוך שבחר בהם ובדבריהם, שבעיני הבדולח שלהם ראו את המכשול הגדול הנמשך משחוטי חוץ, ואסרו באיסור גמור וחרם חמור על מי שישתמש בשחוטי חוץ, וכאן נפרץ האיסור, בהסתמכם שהאיסור לר חל על העיר ווארשא ועי"ז באו לכל האיסורים ר"ל, ה' יכפר בעדם, לכן ראינו לנכון להעתיק את הכרוז משנת כת"ר בחתימות ידי כל רבותינו נוחי נפש זללה"ה בתקופה ההיא [ואשר היה מונח תח"י הגביר הנכבד ר' נחום שפיגילגלאס בין הכתבים של אביו ז"ל הרב המנוח ר' נחקא נ"ע מו"צ דפה] שממנו רואים שאיסור שחוטי חוץ נוהגים במקומינו מאז ימי קדם.
וזה לשון הכרוז אות באות:
בעזה"י
מודעה מבד"צ דפה
לאשר נתברר דאס עס טראגן ווייטער ארום אנשים בשר למכור בחזקת כשר והוא טריפה, וכבר נכשלו הרבה בע"ב דפת באיסור אכילת טריפות אשר ידוע חומר האיסור לכל ישראל, מחויבים אנחנו להודיע עוד הפעם לכל אנשי עירנו עס זאל קיינער נישט קויפען קיין פלייש בייא קיין שום מענטש נאר אין די יאטקעס הכשרים הקבועים פה, אויך זאל קיינער נישט זאגען דאס אויף דעם מענטש מעג מען זיך סומך זיין הגם ער קאן דעם מענטש, דא עקא דער גאנצער מכשול איז באמר ביז היינט, איבער דעם וואס פיל פערלאזן זיך אויף זייערע יחסנים פליישער, און זאגען "ביי איהם איז ניטא וואס צו שרעקען זיך, ביי איהם מעג מען נעהמען אן א הכשר אויך, איך נעם שוין ביי איהם א סך יאהרען". אבער מען איז שוין גוט דערגאנגען אז אויף דעם סמך איז טאקי דווקא ביי דיא יחסנים אין די געוועלבער שחוטי-חוץ מכל המינים, עס איז אויך זיך נישט צו פארלאזען אויף די עדות פון די מנקרים אין דעם. וייל זיי זענען אנוסים און נוגעים בעדותם וד"ל. עס איז איין איסור גמור צו קויפין נאר ביאטקעס, היינו הן אליין הן ע"י שליח וואס הבעה"ב שיקען קויפין נישט ביי די וואס קויפין פריהער און ברענגען דער נאך לבעה"ב יהיה מי שיהיה: גם נתברר לנו כמה מכשולים ממוכרי אווזות שחוטות שמכרו אסורות בחזקת כשרות. ע"כ מזהירים אנחנו ג"כ באזהרה גדולה לכל אחב"י דפה מען זאל נישט קויפין בייא קיין שום מוכר אווזות קיין גאנז נור אז דיא גאנז וועט זיין גיחתמת בחותם שניתן להשוחטים וכן אינדיקיס זאלען ג"כ זיין גיחתמת בחותם אצל המוכרים מיר האבען דא די געלעגענהייט פארליינען דעם היזינען יעצטיגן ב"ד יצ"ו. אז איבער די מכשולים וואס איז יעצט ווידער געווארן מיט די עופות דאס עס שעחטין פיל שוחטים שלא ברשות אין די קעלערס און עס ווערט געבריינגט עופות פון דער גאנצער וועלט ניט וויסענדיג ווער די שוחטים זענען, וואלט יעצט אויך גלייך גיווען איינארדינען עס זאל זיין בלאמבעס אויף יעדער עוף.און אלע וועלכע ווילען עסען א כשר שטיקעל עוף זאל געווארינט זיין ניט צו קויפען קיין שום עוף סיי דין עס זאל זיין אויף דעם בולעק א בלאמבע פון די שוחטים פון די שעחט הייזער. גם איז מען מודיע אז יעדער אין דער היים זאל נזהר זיין אז ער שיקט שעחטן איין עוף זאל ער אנזאגין אז דער שליח זאל נישט גיין אין קיין אנדער ארט נור אין די גלאוונע יאטקעס וייל נאר דארט שטייען די שטאדט שוחטים, (אויב ער וויל קען ער אנזאגין אז ער זאל בריינגען מיט א בלאמבע, די בלאמבע קאסט גאר ניט).אויף דעם עוף וואס האט געשאחטין א שוחט שלא ברשות ב"ד איז אויף איהם א שאלה.
מודעה מבד"צ דפה
לאשר נתברר שמסתובבים אנשים למכור בשר בחזקת כשר והוא טריפה, וכבר נכשלו הרבה בע"ב דפה באיסור אכילת טריפות אשר ידוע חומר האיסור לכל ישראל, מחויבים אנחנו להודיע עוד הפעם לכל אנשי עירנו, שאין לקנות בשר אצל שום אדם זולת האטליזים הכשרים הקבועים בעירנו, כמו"כ לא לסמוך אפילן על מי שמכירו ביותר, כי זאת היתה המכשלה הגדולה, שסמכו על בעלי אטליז יחסנים, באמרם ש"אצלו אין מה לחשוש, ואצלו אפשר לקנות גם בלי השגחה, ואני קונה קבוע אצלו כבר כמה שנים" וכדו', ונתברר שדוקא אצל בעלי האטליז היחסנים האלו מצאו בשר שחוטי חוץ מכל המינים, וגם על המנקרים אין לסמוך כלל כי הם אנוסים ונוגעים בעדותם, וד"ל, איסור גמור הוא לקנות בשר שלא באטליז עם השגחה, הן ע"י עצמו והן ע"י שליח.
גם נתברר לנו כמה מכשולים ממוכרי אווזות שחוטות שמכרו אסורות בחזקת כשרות. ע"כ מזהירים אנחנו ג"כ באזהרה גדולה לכל אחב"י דפה שלא לקנות אווזות אצל שום מוכר אווזות, רק אם האווז יהיה חתום בחותם שניתן להשוחטים, וכן לא יקנו בשר הודו רק את אלו שיש עליהם חותמת כשרות.
בהזדמנות זו נציג לפניכם קריאת בית הדין, היות שיש הרבה שוחטים ששוחטים ממרתפי הבתים, והשוק מוצף בבשר מכל המינים ללא ידיעה מי שחט אותם, לכן היה מן הנכון שעל כל עוף יוצמד פלאמבע, וכל הרוצה לאכול בשר כשר עליו להיזהר ולקנות אך ורק בשר שיש עליו פלאמבע מהשוחטים שבבית השחיטה.
כמו כן אנו מודיעים בזה שכל אחד יזהיר את בני ביתו, שלא ללכת לשחוט אך ורק אצל ה"גלאוונע יאטקעס" כי רק שמה השוחטים הם שוחטים דמתא (אפשר לבקש שהשוחט יצמיד בלאמבע שאינו משלם ע"ז) כל עוף ששחט שוחט שלא ברשות ב"ד, הרי שרובץ עליו שאלת כשרות.
…
…
.
.