וַעַד הָעוֹלָמִי לְטָהֳרַת הַמִּקְוָאוֹת

בִּנְשִׂיאוּת כְּבוֹד קְדֻשַּׁת מָרָן הָאַדְמוֹ"ר מֵהָאלְּמִין שליט"א

 

 הודעה חשובה:  (53 שניות) 

 נא לפרסם דחוף בכל העולם בכל אמצעי הפרסום והמדיה

במיילים ווטסאפ חברך חברא אית ליה וחברא דחברך חברא אית ליה (כתובות קט.)

להורדה: ועד העולמי-מקואות

 

 May you have a good and blessed year

With Hashem’s help, we have been able to arrange to have the mikvaot checked in every town and community in Israel, free of charge, by experts who have been approved by the greatest rabbis. Experience has it that there are obstacles and p’sulei d’Oraysa that can only be discovered by knowledgeale experts. And it can also happen that the attendant unintentionally causes the mikvah to become invalid for purification purposes.

To schedule an examination of the kashrut of a mikvah, and with help making the necessary repairs, please call one of the numbers below:

052-681-5573

1-917-5622201

May you be blessed with a “pitka tava” – a "good note"

 

The World Committee for the Purity of Mikvaot

Headed by Maran, the holy Admor of Holmin, shlita

 

.

בְּסִיַּיעְתָּא דִּשְׁמַיָּא

עָלָה בְּיָדֵינוּ לְאַרְגֵּן בְּדִיקַת מִקְוָאוֹת טָהֲרָה

בְּכָל מָקוֹם וְיִשּׁוּב בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל,

בְּחִינָם לְלֹא כָּל עֲלוּת, עַל יְדֵי מֻמְחִים שֶׁגְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל הִסְמִיכוּם.

מִנִּסָּיוֹן, יֶשְׁנָם מִכְשׁוֹלוֹת וּפְסוּלֵי דְּאוֹרָיְיתָא שֶׁאֵינָם מִתְגַּלִּים

רַק עַל יְדֵי מֻמְחִים וּבְקִיאִים,

וְגַם קוֹרֶה פְּסוּל בִּשְׁגָגָה עַל יְדֵי הַבַּלָּן.

לִבְדִיקַת כַּשְׁרוּת הַמִּקְוֵה, וְסִיּוּעַ לְתִּקּוּן הַנִּדְרָשׁ, נָא לִפְנוֹת לְטֶלֶפוֹן: הַמּוֹפִיעַ כָּאן

טל: 052-681-5573

1917-5622201

בְּבִּרְכַּת פִּתְקָא טָבָא

וַעַד הַטָּהַרָה הַעוֹלָמִי

 

שמע ישראל!!!

טהרת וכשרות המקוואות

קול יוצא מהיכל ה'!!!

עורו והתעוררו!

אל אחינו בני ישראל החרדים אל דבר ד' ולקיום מצות תורתנו הקדושה הי"ו.

הן גלוי וידוע לפני כל, כי עיקר יסוד טהרתן וקדושתן של ישראל תלויה במקוה טהרה, ובעוונותינו הרבים בזמנים האחרונים רבת העזובה והמכשלה בזאת, ערו ערו עד היסוד בה, כי לדאבון לב כל יראי ד' וחושבי שמו יתברך, מאת הבתי דינים יצאה המכשלה הזאת, על ידי שהם מממנים רבנים מפקחים ומשגיחים כאלה, שאינם בקיאים ויודעים בהלכות מקואות, ותלמידים וצורבי רבנן האלה מכשילים את הרבים ביודעין ובלא יודעין, ובעוונותינו הרבים מדי יום ביומו נכשלים אלפי בני ישראל אשר בכל העולם כולו באיסור החמור שהוא מחייבי כריתות רחמנא ליצלן, ואוי לנו שהגענו ככה, ואוי לדור שכך עלתה לו בימיו, ואיככה נוכל לשבת בזרועות חבוקות ולראות כבלע את הקודש, ועם ישראל גוי קדוש רחמנא ליצלן יהיה ככל הגוים אשר מסביבותינו, ד' יחוס וירחם כי לולי טהרתן של ישראל אין תקוה לאחריתנו.

אי לזאת עלינו לעורר ולהזהיר את הבתי דינים שבישראל:

א) לבל ליקח לבניית המקואות כי אם רק מומחים ובקיאים בהלכות המקואות על בוריין, ויודעים גם את הפרקטיקה של הבניה בפועל.

ב) למנות רבנים מכשירים ומפקחים שהם יראים ושלימים, תלמידי חכמים מופלגים, ולא כאלו תלמידים שלא שמשו כל צרכם, ולא למדו אצל רב הדומה למלאך ה' צבקות, כדאיתא במסכת מועד קטן (דף ט.): אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, מַאי דִּכְתִיב, (מלאכי ב) "כִּי שִׂפְתֵי כֹהֵן יִשְׁמְרוּ דַּעַת, וְתוֹרָה יְבַקְּשׁוּ מִפִּיהוּ, כִּי מַלְאַךְ ה' צְבָאוֹת הוּא". אִם הָרַב דּוֹמֶה לְמַלְאַךְ ה' צְבָאוֹת – יְבַקְּשׁוּ תוֹרָה מִפִּיהוּ. וְאִם לָאו – אַל יְבַקְּשׁוּ תוֹרָה מִפִּיהוּ.

ג) לברר מאת הרבנים המכשירים ולהודע מי סמכם בסמיכת הוראה, כי אולי ואולי קבלו הוראה בעד בצע כסף, וכמו שהונהג באמריקה זאת מלפנים, לפני מאות בשנים.

ד) לבל לסמוך בזה על "ארגאניזאציעס" של רבנים, הנמכרים בעד כסף וכבוד המדומה.

ה) שלא לסמוך על רב מכשיר אחד בלבד, כי אם כמו שהי' המנהג בישראל עוד מימי קדם, שכאשר בנו מקוה חדשה, הזמינו עשרות רבנים, למען להכשירו כדת וכהלכה.

ו) לעורר את בני הכוללים ולומדי התורה, לעסוק בהלכות מקואות בקביעות, למען ידעו דת משה וישראל, כי בעוונותינו הרבים המכשולות עולין עד לב השמים.

אנא אחים יקרים, הלא הם דברים העומדים ברומו של עולם, על כן אם החרש תחרישו לעת כזאת חס ושלום נאבד כולנו ובית אבינו זכרונם לברכה, ויהיה חס ושלום חורבן עולם, רחמנא יצילנו!

על כן אנא, עורו נא, התעוררו נא בעד עמנו, קדושתנו וטהרתנו, עמדו נא על המשמר, שמור שארית ישראל, ואל יאבד ישראל, האומרים שמע ישראל.

התייצבו נא בפני הפרץ, ואל תתנו להמשחית לבא אל בתי בני ישראל, לא ירעו ולא ישחיתו בכל גבול הר קדשנו, וד' עמכם גבורי החיל, לשמור ולעשות ולקיים את יסוד טהרתן וקדושתן של ישראל. ובזכות זה נזכה לגאולת ופדות נפשינו, וישוב שופטנו כבראשונה ויועצנו כבתחילה, בביאת גואל צדק במהרה בימינו אמן.

הכ"ד הנאנחים והנאנקים על פרצת עמינו וחילול קדושת תורה הקדושה.

הכותבים וחותמים בלב נשבר ונדכה, ולישועת ד' נחכה.

בית דין צדק העולמי

למחקר טהרת וקדושת המקוואות

וועד לחקר טהרת וקדושת המקוואות

בנשיאות כ"ק מרן אדמו"ר מהאלמין שליט"א

י"ג מדות של רחמים, תשע"ו

אחר הבדיקה של מומחים את מצב המקוואות נמצא כי רובא דמינכר של המקוואות בארץ הם פסולות, לאור זה, שלחנו שליחים לגדולי וצדיקי ישראל המפורסמים, כדי שהם יעשו פעולות הנצרכות לתקן הדבר הגדול הזה.

וזה מה שקרה, אצל הרב הראשון:

הרב המעורר: בדקנו הרבה מקוואות ביחד עם הרבנים הנותנים הכשר ויש לנו לערך 8000 תמונות ממקוואות ורובו דמינכר היו פסולים, ולא רק זה, אלא גם הרבנים המפורסמים שבונים מקוואות אין להם ידיעה ומומחיות המספקת בפרקטיקה, ולא עוזר שיודע שולחן ערוך טוב, ולצערנו יש מקוואות פסולים מחמת שלא מביאים מומחים בבניית מקוואות, והציבור לא יודע וסומך על הרב המכשיר.

העצה שכבודו יבוא אתנו לבדוק ויראה התמונות וישמע מה שהרבנים אומרים לנו, ונתקן שמהיום והלאה יתוקן הדבר, בלי רעש, לא ברעש ה'.

עוד עצה: שכ"ק ימציא מכתב שכל מקוה יהיה תחת השגחה של מומחה גדול שיבדוק המקוה ואם לא, אסור השימוש במקוה זה!

תשובת הרב: אין לי הכוח לזה, הרבנית בשום אופן לא תסכים, היא אשה חולה וכל המשפחה, ילדים והנכדים יצחקו/ילעגו לה, ותהיה להם בושה גדולה מזה, לכן עצתי היא שכבודכם ימשיכו בזה ונברך אתכם מפי עליון שתישאו ברכה ותצליחו במעשה ידיכם, והמקוה שאני נותן הכשר תבואו ותבדקו, ואם צריך תיקון אני אתקן הכל בע"ה, כי אני רואה שכל מעשיכם לשם שמים, ואשרי חלקכם בעולם הזה ובבא, אני מניח שאתם מבינים אותי.

וזה מה שקרה, אצל הרב השני:

הרב המעורר: כנ"ל, והוספנו:

מעשה נורא בענין מקוה מהחפץ חיים זצ"ל – ישאלו אותי בבית דין של מעלה האם ידעת שבעיירה זו יש מקוה פסולה? אשיב כן!:

בעיירה לא הרחק מראדין נפסלה המקוה המקומית, ולאף אחד במקום לא היה איכפת לתקן את המקוה, ואז החליט החפץ חיים לנסוע לאותו עיר, וכשהגיע לשם הודיע שהוא מבקש לומר דרשה בבית הכנסת, בני העיירה ששמעו שהחפץ חיים עומד לדרוש, סגרו כולם את החנויות ובאו לבית הכנסת, ואז פתח החפץ חיים ואמר: רבותי! כשאגיע לעולם העליון ישאלו אותי מה שמך? אשיב ישראל מאיר, ישאלו אותי האם ידעת שבעיירה זו יש מקוה פסולה? אשיב כן, ואז בודאי ישאלו אותי ומה עשית?, אשיב, שנסעתי לעיירה והזהרתי את תושבי המקום, ולא רצו לשמוע בקולי, ולכן אני מבקש מכם שתמסרו לי בכתב שאני הזהרתי אתכם. לכן אני מזהיר אתכם שלא תשתמשו במקוה הזה עד שתדעו בבירור שתקנו את המקוה.

תשובת הרב: אתם צודקים, באמת צריכים לעשות ולתקן הדבר, אבל זה לא בשבילי, מפני הרבה טעמים, אני לא החפץ חיים, אני לא מגיע לקרסוליו, ברכה והצלחה בכל הענינים.

וזה מה שקרה, אצל הרב השלישי:

הרב המעורר: כנ"ל, והוספנו עוד:

סוֹד יְרִידַת הַבַּעַל שֵׁם טוֹב הַקָּדוֹשׁ לְעָלְמָא הָדֵּין וְרֶמֶז עַל זֶּה ב"זָע"ם" תִּצְעַד אר"ץ, רָאשֵׁי תֵּבוֹת: זְבִיחָה עֵרוּבִין מִקְוָאוֹת.

הַבַּעַל שֶׁם טוֹב הַקָּדוֹשׁ זְיָ"ע שׁוֹמֵעַ בִּמְתִיבְתָּא דְּרָקִיעַ ש"מִקְוֶה" שְׁ'חִיטָה וְעֵ'ירוּב הֵם יְסוֹדֵי הַדָּת שֶׁהָעוֹלָם עוֹמֵד עֲלֵיהֶם

שָׁמַעְתִּי שֶׁתַּלְמִידֵי הַרְבִּי יִשְׂרָאֵל בַּעַל שֵׁם טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הָיוּ יוֹשְׁבִים בְּיַחַד וּמִתְוַוכְּחִים אֵיזֶהוּ הַדָּבָר הָעִקָּרִי שֶׁרֹאשׁ וּמַנְהִיג הַדּוֹר צָרִיךְ לְהַשְׁגִּיחַ עָלָיו. – יֵשׁ מֵהֶם אָמְרוּ שֶׁהָעִקָּר הוּא לְהַשְׁגִּיחַ עַל הַזְּבִיחָה שֶׁיִּהְיֶה הַשׁוֹ"ב יָרֵא שָׁמַיִם, וְכֵן בְּכָל שָׁאַר עִנְיָנִים הַשַׁיְיכִים לָזֶה כִּי חַס וְשָׁלוֹם מַאֲכָלוֹת אֲסוּרִים מְטַמְטְמִים אֶת הַלֵּב. – וְיֵשׁ שֶׁאָמְרוּ עֵרוּבִין הוּא הָעִקָּר כִּי הִלְכוֹת שַׁבָּת כַּהֲרָרִים הַתְּלוּיִים בְּשַׂעֲרָה (חֲגִיגָה דַּף י' עַמּוּד א') וְהָאִסּוּר חָמוּר מְּאֹד. – וְיֵשׁ אָמְרוּ מִקְוֶה הִיא הָעִקָּר לְהַשְׁגִּיחַ שֶׁהַמִּקְוֶה תִּהְיֶה כְּשֵׁרָה בְּלִי שׂוּם חֲשַׁשׁ, כִּי אִם יְסוֹד בִּנְיָן הָאָדָם הוּא חַס וְשָׁלוֹם בְּלִי כַּשְׁרוּת קָשֶׁה לוֹ מְּאֹד לְהִתְגַּבֵּר עַל הָרַע רַחֲמָנָא לִיצְלָן. – וְאַחַר זֶה אָמַר לָהֶם מָרָן הָרַב יִשְׂרָאֵל בַּעַל שֵׁם טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בָּזֶה הַלָּשׁוֹן, תֵּיתֵי לִי כִּי בְּעֵת הַזֹּאת פִּלְפְּלוּ גַּם כֵּן בַּמְּתִיבְתָּא דְּרָקִיעַ אֵיזֶה מֵהֶם עִקָּר וְאָמְרוּ כְּמַר וּכְּמַר. – וְהַסִּימָן הוּא בְּמִקְרָא (חֲבַקּוּק ג') בְּזַע"ם תִּצְעַד אָרֶץ רָאשֵׁי תֵּבוֹת "זְבִיחָה, – "עֵרוּבִין, – "מִקְוֶה, כָּל אֵלֶּה הֵם יְסוֹד הָאָרֶץ. עַכַּ"ל. (סֵפֶר בְּרָכוֹת אַבְרָהָם פרשת וָאֶתְחַנַּן, בֵּית אַהֲרֹן בְלִיקוּטִים, וְכֵן הוּא בְּבַעַל שֵׁם טוֹב עה"ת פרשת יִתְרוֹ).

ומובא בתבואות שור (על מסכת חולין) שהס"מ יושב על כסא של ג' רבנים, חזנים, שוחטים, ואינו צריך לעמול הרבה וכך יש לו הכל ברשותו. ובשו"ת חתם סופר (או"ח סימן ר"ה) מבואר שמלך זקן וכסיל יושב על כסא של ג' רגלים, חזנים, שוחטים, סופרים, וזל"ק: המלך זקן וכסיל [הוא היצה"ר] יושב על כסא של ג' רגלים. רגל א' – החזנים המוליכין מחוץ למחנה תפלות כלל ישראל. רגל ב' – שוחטים המאכילים נבילות וטריפות לבני ישראל. רגל ג' – סופרים הכותבים תפילין ומזוזות פסולים, ותו לא צריך לכלום, עכל"ק.

וידוע שערמת הס"ם שלא לפתות כל יחיד ויחיד, רק מעמיד שוחטים ורבנים בכל מקום מסיטרא דיליה, ועי"ז הכל ברשתו. וראה מה שכתב בעל תולדות יעקב יוסף (פ' נשא בד"ה העולה) וזל"ק: עתה התחכם היצה"ר שלא יצטרך לילך ולפתות וללכוד ברשתו כל יחיד ויחיד, רק יחיד אשר רבים נכשלים בו, והוא שמעמיד שוחט בעיר מסיטרא דיליה המאכיל טריפות לרבים וכולם נלכדו ברשתו עיי"ש.

וזה שאנו רואים רבנים גדולים בקהילות ישראל שמכשילים הרבים ומאכילים נבילות וטריפות בישראל, זה אינו דבר חדש, וכבר מבואר בספר "שע"ת לרבינו יונה" זצ"ל וזל"ק: אם הרב אינו משגיח על השו"ב כראוי וסומך עצמו על חזקתו הוי הרב בכלל מאכיל טריפות לישראל חס ושלום ונתפס בעונו.

וכמו כן לעניני מקוה שאמר הבעל שם טוב הקדוש זי"ע ששמע במתיבתא דרקיע "תֵּיתֵי לִי כִּי בְּעֵת הַזֹּאת פִּלְפְּלוּ גַּם כֵּן בַּמְּתִיבְתָּא דְּרָקִיעַ אֵיזֶה מֵהֶם עִקָּר וְאָמְרוּ כְּמַר וּכְּמַר".

תשובת הרב: יישר כוחכם על ההתעורות וכבר אמר משה לפנחס כדאיתא בחז"ל (הובא בתורה תמימה במדבר כה, ז) וירא פינחס. מה ראה, אמר רב, ראה מעשה ונזכר הלכה, אמר לו למשה, אחי אבי אבא, לא כך למדתנו ברדתך מהר סיני, הבועל ארמית קנאים פוגעין בו, אמר לו, קריינא דאגרתא איהו ליהוי פרוונקא. ואתם תתקנו את הדבר, אבל לי אין כוח להילחם עם הסמ"ך מ"ם, ברכה והצלחה בכל הענינים, עד כאן.

ובאמת כל מי שהוא רב לציבור ומנהיג עדה צריך לזכור את מאמר חז"ל: ואמר רבי גמליאל לא שררה אני נותן לכם אלא עבדות [הוריות י.] וצריך להיות הרב ירא אלוקים ומקפיד על דברי חכמים כדברי תורה, ובא וראה מה שכתב בספר יין המשומר, שכתב תוכחה לרבנים שלא מקפידים על גזירת חכמים כי כל תורתם היא מסטרא דשדים ונשמתו היא מסטרא דטומאה. לכן אסור ללמוד ולקבל ממנו שום ענין של דברי תורה על פי הפשט, כל שכן וקל וחומר סודות התורה וז"ל:

סוד שכר עה"ב למי שנזהר מסתם יינם

לכן צריך להזהר מאד מאד ולשמור עצמו מלשתות יין שנגע בו הגוי שהוא כיין נסך ממש. ומי שמשמר עצמו מזה זוכה למאתים עלמין וזה שכתוב במדרש הנעלם פ' וירא דף צ"ז ע"ב "וכסא כבוד ינחילם", מהו כסא זה יעקב אבינו דעביד ליה כרסי יקר בלחודוי לקבלא אולפן נשמתין דצדיקיא וכו' מנא לן, מהאי קרא דכתיב וירא אליו ה' באלנ"י ממר"א זה יעקב, מהו ממרא משום דאחסן מאתן עלמין מעדן והוא כס"א. אמר ר' יצחק ממר"א גימטריא מאתן ותמנין וחד, מאתן דכתיב "ומאתים לנוטרים את פריו", ותמנין וחד דהוא כס"א וכו' עיי"ש.

ממרא גימטריה 281 והוא כנגד 200 עולמות שירש יעקב אבינו עם כסא גי' 81

בלשון הקודש (בזוהר שלנו וירא דף צט.)

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הָיָה יוֹשֵׁב וְהָיָה עוֹסֵק בַּתּוֹרָה. בָּא אֵלָיו רַבִּי עֲקִיבָא וְאָמַר לוֹ, בַּמֶּה מַר עוֹסֵק? אָמַר לוֹ, בַּפָּסוּק הַזֶּה שֶׁכָּתוּב (שמואל א ב) וְכִסֵּא כָבוֹד יַנְחִלֵם. מַהוּ כִּסֵּא כָבוֹד יַנְחִלֵם? זֶה יַעֲקֹב אָבִינוּ שֶׁעָשָׂה לוֹ כִּסֵּא כָבוֹד לְבַדּוֹ לְקַבֵּל תּוֹרָה בְּעַד נִשְׁמַת הַצַּדִּיק,..

מִנַּיִן לָנוּ זֶה? מֵהַפָּסוּק הַזֶּה שֶׁכָּתוּב וַיֵּרָא אֵלָיו ה' בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא. זֶה יַעֲקֹב. מַה זֶּה מַמְרֵא? מִשּׁוּם שֶׁיָּרַשׁ מָאתַיִם עוֹלָמוֹת מֵעֵדֶן, וְהוּא כִסֵּא. אָמַר רַבִּי יִצְחָק, מַמְרֵא בְּגִימַטְרִיָּא מָאתַיִם שְׁמוֹנִים וְאַחַת הָיָה. מָאתַיִם שֶׁל עֵדֶן, שֶׁכָּתוּב (שיר ח) וּמָאתַיִם לְנֹטְרִים אֶת פִּרְיוֹ, וּשְׁמוֹנִים וְאַחַת שֶׁהוּא כִּסֵּא. וְלָכֵן נִקְרָא וַיֵּרָא אֵלָיו ה' בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא. וְעַל שֵׁם זֶה נִקְרָא מַמרֵא, עכ"ל.

ונראה לי שזה סוד "כרמי שלי לפני" ר"ל הגבורה דעתיק הוא כלול בה' גבורות דמוחא סתימאה. והרי הם ה' הויות דחסדים וה' הויות דגבורות שהם בגי' "כרם". וזה הכרם הוא מתפשט לפנים. "האלף לך שלמה" שהוא אריך אנפין שנק' "מלך שהשלום שלו" ויש לו אלף גבורות בכר"ם שלו כנז"ל. מאתים שהוא אלהי"ם פשוט בריבוע שגי' ר' לנוטרים את פריו ר"ל מי שמשמר היין שהוא הפרי של ענבי"ם כדי שלא יגע בו גוי ויעשה אותו יי"ן נס"ך שגימטריה ר', הוא זוכה דאחסין מאתן עלמין מעדן שהוא זה אלהי"ם בריבוע שמתגלה מעדן שהוא היסוד דבינה כנז"ל, ולא כמו שעשתה חוה דכתיב "ותקח מפריו" שלא נטרה הפרי אלא לקחה ממנו ואכלה וגרמה שנעשה היין נסך כנז"ל.

דְּבָרִים עַתִּיקִים שֶׁלֹּא נִגְלוּ לְאָדָם מִיּוֹם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם, וַעֲתִידִים לְהִתְגַּלּוֹת לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבֹא

ועוד הוא זוכה למה שאמרו בזוהר פרשת תולדות דף קל"ה ע"ב, א"ר יוסי יין המשומר בענביו מששת ימי בראשית אלו דברים עתיקים שלא נגלו לאדם מיום שנברא העולם, ועתידים להגלות לצדיקים לעתיד לבא וזהו השתיה ואכילה והאי ודאי עכ"ל.

בלשון הקודש (בזוהר שלנו תולדות דף ק"מ:): וְלָמַדְנוּ, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, יַיִן הַמְשֻׁמָּר בַּעֲנָבָיו מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית – אֵלּוּ דְּבָרִים עַתִּיקִים שֶׁלֹּא נִגְלוּ לְאָדָם מִיּוֹם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם, וַעֲתִידִים לְהִתְגַּלּוֹת לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבֹא, וְזוֹ הִיא הַשְּׁתִיָּה וְהָאֲכִילָה, וַדַּאי זוֹ הִיא, עכ"ל.

מכאן נראה מי שמשמר עצמו מסתם יינם זוכה שיתגלו לו רזין דאוריתא הנקרא יינא דאוריתא. אבל מי שלא נזהר מסתם יינם אסור לגלות לו סודות התורה. ואפילו אם הוא יעסוק מעצמו בחכמת האמת עכ"ז אי אפשר לו להבין החכמה על אמיתותה, אלא כל הלימוד שלו יהיה מעורבב בשיבושים ובטעות ומלא שקרים. ולכן אסור לשמוע ולקבל ממנו דברי תורה כמו שכתוב "אם הרב דומה למלאך ה' צבאות, תורה יבקשו מפיהו", מפני שמשמר עצמו שלא יטמא את פיהו בסתם יינם. אבל אם הרב דומה לשד שהם מסטרא הטומאה שיניקתם הוא משורש יין נסך, וזה הרב הוא גם כן מטמא את פיהו בסתם יינם, זהו מסטרא דשדים ונשמתו היא מסטרא דטומאה. לכן אסור ללמוד ולקבל ממנו שום ענין של דברי תורה על פי הפשט, כל שכן וקל וחומר סודות התורה. וכבר הבאתי תשובת הרב כמוהר"ר יהודה ליווא ז"ל בהקדמתי, שהוא גזר בגזרת חרם ונידוי שלא יקרא אותו אפילו בשם "רב" מפני שהוא מבזה התורה ומחטיא את הרבים, ואין מספיקין בידו לעשות תשובה וכו' עיי"ש, אוי לה לאותה בושה ולאותה כלימה. מה יעשה כי יקום אל וכי יפקוד, מה ישיבנו, וכן בעל "מערכת האלהות" כתב בסוף פרק ד' עמוד שני וז"ל: השותה יין הנעשה על ידי גוים או שנגע בו איזה גוי, אפילו יהיה מלא מצות כרימון, "סורו טמא קראו למו", סורו סורו אל תגעו לעולם הבא. הביטו וראו העונש הגדול הזה, עכ"ל.

מורי ורבותי! אני רוצה להזהירכם שתפנו לרבנים שלכם שיביאו מומחים גדולים כמו שכתבתי לכם, וימציאו אישור בכתב על כשרות המקוה שבדקו, כי בדקנו הרבה מקוואות בארץ ישראל, ורובא דמנכר מהמקוואות פסולות, ולכן אל תגידו לא ידענו, אל תגידו לא יכולנו, אל תשתמשו בשום אופן במקוה שלא בדקו מומחה גדול. כי לא מספיק שיש מקוה, אלא צריך שיהיה כשר, וגם אם היה כשר בהתחלה צריך לבדוק כל הזמן שנשאר בכשרותו.

העצה: כל אחד יטלפן להרב המכשיר, ולהגיד לו מה שכתבנו, ושיש ב"ה רבנים מומחים שבודקים מקוואות בחינם, ומוכן לעזור לתקן המקוואות בחינם!!!

ועל כן אנו קוראים לנשיאי מועצת גדולי התורה והאדמורי"ם, מנהיגי ישראל, שיארגנו שהחסידים ותלמידיהם יהיו להם מקוואות כשירות, כי זה יסוד קדושת ישראל, ומחברי ספרים שיש להם השפעה על מאות אלפי ישראל, הרבנים הדרשנים ברדיו, [ויש להם הרבה שומעים], מחזירי בתשובה בתקשורת האלקטרונית, מנהיגי תחנת רדיו!!! יפרסמו בכל הכוחות להצלת עם ישראל בקדושת המקוואות, וכך נוכל לזכות למקוואות כשרות.

ולסיום הדברים: אעתיק מה שכתב הלוחם הגדול מוהר"ר חיים סופר זצ"ל בספרו הבהיר שערי חיים דף ו, ע"ב, וז"ל: אוי מיום הדין ואוי מיום התוכחה בבוא עת מועד לכל חי, וכי יפקוד ד' על מעשי אנוש ועל פעולות אדם שיחופש וימצא כתוב: צדיק זה חלל שבת, חסיד זה עבר על נדה, [כי לא דאג על המקוה שתהיה כשרה], ירא אלקים זה עבר על נבילה וטריפה ושעטנז, קדוש זה עבר על אשת איש, וישתוממו כל אנשי אמונה וישאלו הלא הצור תמים פעלו, ויענהו ד' בסערה: הלא הי' בכחך למחות באיש פלוני אלמוני רשע. מדוע לא זכרת אותו ולא פקדת עליו אשמו וכו' עכ"ל.

וצריך שתדע כי לזכות לתקן את הדבר מוכרח שיהיה לרבנים אש בוערת בפנים של יראת שמים ושיהיה איכפת להם מהקב"ה ומצער השכינה וזה כידוע אפשר להשיג רק אם לומדים פנימיות התורה, על כן צריך שהציבור הקדוש יבקש מהרב שימסור להם שיעורים בזוהר הקדוש בקביעות וכך ינצלו מכל הצרות ומהעבירות והנסיונות, כדאיתא בזוהר פרשת נשא (דף קכ"ו ע"א): בלשון הקודש:

כְּמוֹ זֶה יַעֲשֶׂה לְנַסּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל בַּגְּאֻלָּה הָאַחֲרוֹנָה, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (דניאל יב) יִתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצָּרְפוּ רַבִּים – שֶׁהֵם מִצַּד הַטּוֹב, וְעוֹמְדִים בַּנִּסָּיוֹן. וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים – הֵם מִצַּד הָרָע, וְיִתְקַיֵּם בָּהֶם (יחזקאל יג) וְאֶל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל לֹא יָבאוּ, וְהוֹרֵג אוֹתָם. וְהַמַּשְׂכִּילִים יָבִינוּ – מִצַּד הַבִּינָה, שֶׁהוּא עֵץ הַחַיִּים, בִּגְלָלָם נֶאֱמַר (דניאל יב) וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹּהַר הָרָקִיעַ, בְּחִבּוּר זֶה שֶׁלְּךְ, שֶׁהוּא סֵפֶר הַזֹּהַר, מִזֹּהַר הָאֵם הָעֶלְיוֹנָה תְּשׁוּבָה. בְּאֵלֶּה לֹא צָרִיךְ נִסָּיוֹן, וּמִשּׁוּם שֶׁעֲתִידִים יִשְׂרָאֵל לִטְעֹם מֵעֵץ הַחַיִּים, שֶׁהוּא סֵפֶר הַזֹּהַר הַזֶה, יֵצְאוּ בוֹ מֵהַגָּלוּת, וְיִתְקַיֵּם בָּהֶם (דברים לב) ה' בָּדָד יַנְחֶנּוּ וְאֵין עִמּוֹ אֵל נֵכָר, עכ"ל.

וְעוֹד יָדוּעַ שֶׁבַּעַל הַסֻּלָּם זצ"ל עֶשְׂרִים שָׁנָה לִפְנֵי מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם, הָלַךְ לְרַבָּנִים וְרָאשֵׁי יְשִׁיבוֹת, וְהוֹדִיעַ לָהֶם שֶׁגְּזֵירָה גְּדוֹלָה נֶּחְתְּמָה עַל כְּלַל יִשְׂרָאֵל, חֵלֶק גָּדוֹל מִכְלַל יִשְׂרָאֵל יִמָּחֲקוּ מִן הָעוֹלָם רח"ל, וְהוֹסִיף דִּבְרֵי הָרַמְחַ"ל הַיְּדוּעִים שֶׁרַק לִמּוּד הַזּוֹהַר הַקָּדוֹשׁ יָכוֹל לְהַצִּילֵנוּ מִן הַגְּזֵרוֹת הָרָעוֹת רח"ל. עַל כֵּן הָעֵצָה הִיא, שֶׁכָּל רַב וְרֹאשׁ יְשִׁיבָה יוֹרֶה לְכָּל יְהוּדִי לִלְמֹד זוֹהַר הַקָּדוֹשׁ. וְלֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹלוֹ! – אַחַר כָּךְ פָּרְצָה מִלְחָמָה גְּדוֹלָה וְנְהָרְגוּ 6-7 מִלְיוֹן יְהוּדִים, כָּעֵת אֲנִי שׁוֹאֵל אֶת אוֹתָהּ הַשְּׁאֵלָה שֶׁמַּקְשָׁה הַגְּמָרָא בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת (נה) מִי הָרַג אוֹתָם? – יָדוּעַ מַאֲמָר חז"ל (שַׁבָּת דַּף נ"ה עַמּוּד א') אָמְרָה מִדַּת הַדִּין לִפְנֵי הקב"ה, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מַה נִשְׁתַּנּוּ אֵלּוּ מֵאֵלּוּ. אָמַר לוֹ הַלָּלוּ צַדִּיקִים גְּמוּרִים וְהַלָּלוּ רְשָׁעִים גְּמוּרִים. אָמְרָה לְפָנָיו, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם הָיָה בְּיָדָם לִמְחוֹת וְלֹא מִחוּ, ואכמ"ל. – וּלְפִי דִּבְרֵי חז"ל אֵלּוּ הָרַבָּנִים וְהָרָאשֵׁי יְשִׁיבוֹת אֲשֵׁמִים עַל כָּל הַשִּׁשָּׁה מִלְיוֹן יְהוּדִים שֶׁנֶּהֶרְגוּ שֶׁנִּשְׁחֲטוּ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם!!! שֶׁהָיָה בְּיָדָם לוֹמַר לַּצִּבּוּר לִלְמֹד זוֹהַר הַקָּדוֹשׁ וְנִתְעַצְּלוּ וְלֹא אָמְרוּ, וְזֶה הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, וְכָתַבְתִּי עַל הָעִנְיָן הַזֶּה סֵפֶר שָׁלֵם "מִצְוַת הַתּוֹכָחָה". וכן כתב הגוב"י הגאון רבי מנחם מענכין הלפרין זצ"ל, הָעֲנִיִּים וְהַהֲרוּגִים בִּזְמַן הַגָּלוּת תּוֹבְעִים בְּבֵיִת דִּין שֶׁל מַעְלָה אֶת הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁלֹּא לָמְדוּ קַבָּלָה, וּמַעֲנִישִׁים אוֹתָם עַל כָּךְ, וְזֶה לָשׁוֹן בָּעַל הגוב"י עַל עֵץ הַחַיִּים: מִי שֶׁאֵינוֹ לוֹמֵד נִסְתָּר וְחָכְמַת סֵפֶר הַזּוֹהַר תִּסָמַרְנָה שַׂעֲרוֹתָיו וּבְשָׂרוֹ יֵעָשֶׂה חִדּוּדִין חִדּוּדִין בְּהֵעָלוֹתוֹ עַל לִבּוֹ כִּי עַנְיוּתָא דְּיִשְׂרָאֵל, הַגְּזֵרוֹת וְהַמִּלְחָמוֹת המשסות וְהַהַרוּגוֹת הוּא בְּעַצְמוֹ הַגּוֹרֵם לָזֶה, וּבַפָּמַלְיָא שֶׁל מַעְלָה הֶעָנִי יְחַיְּבוּ עַל דַּלּוּתוֹ וְשִׁפְלוּתוֹ, וְהֶהָרוּג עַל הֲרִיגָתוֹ, וְכָל זֶה נִקְרָא חֹטִאים בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, עַל שֶׁיּוֹם הַכִּפּוּרִים אֵין מְכַפֵּר עֲלֵיהֶם, אוֹי לָנוּ מִיּוֹם הַדִּין וְהַתּוֹכֵחָה, עכ"ל. (וּכְמוֹ כֵּן הַיּוֹם יִתְבְּעוּ אֶת כָּל הָאַדְמוֹרִי"ם וְהָרַבָּנִים וְרָאשֵׁי יְשִׁיבוֹת עַל שֶׁלֹּא עָשׂוּ כְּלוּם לְהַצָּלַת יִשְׂרָאֵל מִפְּצָצַת אָטוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת (נ"ה) יַלְקוּט שׁוֹפְטִים, וְעַיֵּן חָפֵץ חַיִּים (בְּמִכְתָּב כ"ה), וז"ל: "עָלָיו לָדַעַת כִּי בְּנַפְשׁוֹ הוּא וְיִתָּבַע ח"ו עַל זֶה").

"אנשים חושבים שהם יודעים מהי יראת שמים, בא ואראה לך מהי יראת שמים אמיתית". אמר האדמו"ר מסלונים לשמשו…

"אנשים חושבים שהם יודעים מהי יראת שמים, בא ואראה לך מהי יראת שמים אמיתית". אמר האדמו"ר מסלונים לשמשו. "תביא את הכובע ויוצאים לדרך". יצאו האדמו"ר ומשמשו מביתם ופנו אל עבר ביתו של הרב מבריסק (הגרי"ז- ר' יצחק זאב סולובייצ'יק זצ"ל(.

לפני ביתו של הגרי"ז מצאו את הרבנית שאמרה להם כי הרב יצא אל עבר המקווה החדש שנבנה בעיר, על מנת לאשר את כשרותו. הלכו האדמו"ר ומשמשו למקווה ומצאו שם את הגרי"ז עומד בתוך הבור עם נר חרס בידו, כשהוא בודק את קירות המקווה ואפילו לא מפנה ראשו לראות מי הגיע. לאחר זמן רב הכריז הרב מבריסק 'כשר כשר'. משמשו של האדמו"ר שהיה מומחה בדיני מקוואות הסב את תשומת לב הרב לסדק קטן באחד הפינות שיש בו כדי לעורר שאלה על המקווה. הרב ניגש לראות ואז כשהבחין במה מדובר התחיל לרעוד כולו עד כדי כך שהנר נפל מידו.

כשיצאו אמר האדמו"ר למשמשו "תראה מהי יראת שמים אמיתית, הרי אף אחד לא טבל עדיין במקווה ולא יצאה שום תקלה ב"ה, וגם השאלה אינה חמורה כל כך, ובכל זאת תראה לאיזה חרדה נכנס הרב רק מהמחשבה שאמר על דבר שיש בו ספק שהוא כשר".
מספר שנים לאחר מכן עלה המשמש לארץ ונכנס לביקור אצל הגרי"ז. וכששאלו הרב מי הוא, הזכיר לרב את כל הסיפור, ואז לתדהמתו התחיל שוב הגרי"ז לרעוד בכל גופו לשעה ארוכה.
וכך מסופר על יהודי תלמיד חכם בשם ר' יוסף שימשלביץ זצ"ל שהיה חי בשכונת שערי חסד בירושלים. פעם נכנס אדם למקווה בשכונה וראה את ר' יוסף, שהיה זקן מופלג, יושב וכולו רועד. חשש היהודי כי ר' יוסף אינו מרגיש טוב והציע לו לקחתו לביתו. ר' יוסף סירב ואמר כי הוא מרגיש טוב וכי זה כבר יעבור לו. עבר זמן ור' יוסף לא נרגע. שאל אותו היהודי: "נו, אולי בכל זאת אני אקח אותך לביתך כדי שתנוח ותתחזק"? ענה לו ר' יוסף: "אני ב"ה בסדר, אבל קודם הגיע לכאן אברך צעיר ולאחר שהכניס את הרגל למים אמר שהמקווה חם כמו הגיהנום. ומאז שנזכרתי בגיהנום אני לא מצליח להרגע…".

בזכות טהרת המקוה במים נזכה לביאת המשיח: אמר רבי עקיבא: אשריכם ישראל, לפני מי אתם מיטהרין, מי מטהר אתכם – אביכם שבשמים (סוף יומא), ובזכות זה יתקיים במהרה ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ, וזה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה על הפסוק "ורוח אלוקים מרחפת על פני המים (בראשית א' ב'), זו רוחו של מלך המשיח, היינו שבזכות טהרת המקוה במים נזכה לביאת המשיח, עד כאן. (הרב הקדוש החוזה מלובלין זצ"ל, ספר מעין גנים). יחד עם כלל ישראל בזכות טהרת המקוה נזכה לאריכות ימים ושנים ולקבל פני משיח צדקנו, ותחזינה עינינו בשמחה זו, בב"א.

העולה מדברינו: שכל האנשים וכו', המשתמשים וטובלים במקווה ידברו עם הרב המכשיר שיזמין את הרב המקוואות שיבדוק ביחד איתו את המקוה, ועל ידי כך תדעו שיש לכם מקוה כשרה, כי הרבה פעמים אפילו שהמקוה נבנה וכשר, הבלן או הבלנית יכולים לפסול את המקוה בשגגה ובחוסר תשומת לב, והרב לא ידע ולא יחלום מזה, עד שיתגלה לו. לכן צריך לקחת בעל ניסיון שיודע מהאופנים שנולדים פסולים במקוה.

הטלפון של רב המקוואות: הגה"צ רבי נחום רוזנבערג שליט"א טל: 052-681-5573-

1917-5622201