סוֹד שִׂיחַ בֵּין הָרַבָּנִים הַגְּאוֹנִים הַצַּדִּיקִים מֵהאָלְּמִין לאַדְמוֹ"ר מִקִיוְויַאשְׁד בענין שחיטות , מכתב תוכחה לרבני העדה החרדית בירושלים עיה"ק

סוֹד שִׂיחַ בֵּין הָרַבָּנִים הַגְּאוֹנִים הַצַּדִּיקִים מֵהאָלְּמִין לאַדְמוֹ"ר מִקִיוְויַאשְׁד ,

מכתב תוכחה לרבני העדה החרדית בירושלים עיה"ק

להורדה: סוד שיח – הקלטת האדמור מקיוויאשד ולהבחל"ח האדמו'ר מהאלמין שליטא

מכתב מכק מרן אדמור מקיוויאשד אל האדמור מהאלמין

מכתב לרבי מאיר בראנסדארפער סוד שיח – הקלטת האדמור מקיוויאשד ולהבחל"ח האדמו'ר מהאלמין שליטא

סוֹד שִׂיחַ

לִפְנֵיכֶם סוֹד שִׂיחַ בֵּין הָרַבָּנִים הַגְּאוֹנִים הַצַּדִּיקִים מֵהאָלְּמִין ולהבחל"ח כְּ"קְ מָרָן אַדְמוֹ"ר מִקִיוְויַאשְׁד [שֶׁלִּיטָ"א] זִי"עַ, בְּעִנְיָנִים הָעוֹמְדִים עַל הַפֶּרֶק בִּשְׁחִיטוֹת בְּחֶבֶל אֶרֶץ אַרְצוֹת הַבְּרִית. בשנת תשל"ה לערך

מילה במילה ככתבם וכלשונם שנשמע בקלטת (טייעפס): הקלטת הופצה בכל העולם

לפני שהתחילו את שיחת קדשם, נכנס איש אחד להָרַב מֵהאָלְּמִין, ששמע שהָרַב מֵהאָלְּמִין מדבר בטלפון עם הָרַב מִקִיוְויַאשְׁד שהוא בא לבקר אצלו, אמר הָרַב מֵהאָלְּמִין לאותו איש, תשמע! הרב מִקַאשׁוֹי פוסק שמי שאוכל בשר אינו כשר לעדות. ואם אתם אינם אוכלים בשר אתם יכולים להתארח בביתי, ואתם תהיו עדות על השיחה בינינו…

וזאת השיחה בין הרבנים הגאונים הצדיקים שליט"א:

לאחר שהחליפו ביניהם דברי ברכה ושלום, כששאלו מה אתם עושים? אמר לו כסף איני עושה אבל בבריאות המצב הכל ב"ה בסדר.

הָרַב מֵהאָלְּמִין: ראשית אודה לכם על המכתב ששלחתם אלי, המכתב עם ה-25$ העיקר הוא המכתב, ושמחתי לראות שיש לפחות יהודי אחד בכל העולם כולו שכואב לו את כאב (א.ה. הדור בענייני השחיטות העומדים על הפרק).

(לצורך הבנת הקטע הבא עלי להקדים א.ה. הָרַב מֵהאָלְּמִין: הכניס בעיתונות מודעות בחומרת המצב, ועלותם היה מחיר כבד, לפעמים בעלות של 10,000$ לשבוע).

הָרַב מִקִיוְויַאשְׁד: אנשים שואלים אותי מניין יש להָרַב מֵהאָלְּמִין כספים רבים לזה?

הָרַב מֵהאָלְּמִין: יש אנשים שכואב להם הכאב מאוד וחפצים לעזור, ויש כאלו שלווים כספים עבור דברים אלו, אני לא לווה, כי אני לא לווה רק אם יש לי לשלם חזרה. וכפי שההלכה אומרת.

הָרַב מִקִיוְויַאשְׁד: הגם שאינו קל לדבר דיבורים ברצוני לומר לכם משהו, אתם היהודי היחידי לאחר ששארית הפליטה הגיעו לחבל ארץ אמעריקא, שגיליתם עניינים גדולים ונצורים שהטמינו עמוק עמוק עמוק עמוק מאוד, אתם גיליתם אותם, עם רשות והסכמת מגדולי וצדיקי הדור.

הָרַב מִקִיוְויַאשְׁד: ואם זה יעזור ליהודי אחד לפרוש הכל כדאי.

הָרַב מֵהאָלְּמִין: זה עוזר ומסייע ליהודים רבים, רציתי לספר דבר, כבר התכוננתי לטלפן אליכם כמה וכמה פעמים, וכנראה שהבעל דבר מנסה לטרפד את זה.

חשבתי לומר, מה שנאמר: אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו 'ויקשב' ה' וישמע ויכתב בספר הזיכרון ליראי ה' וחושבי שמו, 'ויקשב' זה מלשון שאחד מתכופף לחבירו לשמוע, שלפני ביאת המשיח אם אחד ירצה לומר לחבירו מענייני יראת ה' ועבודת השי"ת, יצטרך אחד להתכופף לשמוע את דברי חבירו,

שוחחתי עם אחד מבני הרב מִקַאשׁוֹי שהיה פרומער (הגם, כל צאצאיו יראים ושלימים) הגה"צ רבי אשר יעקב בלום זצ"ל, ובאחת השיחים טלפן אלי ושוחחתי עמו מהשעה 12.00 בלילה עד 4.00 לפנות בוקר, בזמנו עלה לי הון תועפות כל אותם הטלפונים.

הָרַב מִקִיוְויַאשְׁד: שאל שהכל עולה כספים רבים

הָרַב מֵהאָלְּמִין: בשנה עלה הטלפונים בערך הָרַב מִקִיוְויַאשְׁד 10,000$ לשנה.

הלב כואב על כל הדברים הללו, והָרַב מֵהאָלְּמִין סיפר להרב בלום עוד סיפורים ועלה לו בדם יקר, וחשבנו מה יש לעשות, ואיך לעשותו? ושוחחנו שהרב מִקַאשׁוֹי רב שהוא צדיק הדור וכולם מכירים אותו, וחובר חיבורים רבים, ויש לו כוח בעולם, יושב ולומד כבר שבעים שנים על התורה ועל העבודה, ואינו מסתכל מחוץ לד' אמותיו, וכל לשה"ר שידברו נגדו אף אחד לא יאמין ממילא. ואם הוא יצא נגד העניין לא יהיה לאף אחד מה להגיב וכולם ישמעו לדבריו דברי צדיק הדור.

ואם אברך צעיר צועק קשות אינו שווה כמו אם הרב מִקַאשׁוֹי יצא חוצץ נגד זה.

[מפני שהצה"ק רבי שאול בראך זצ"ל העיד עליו שלומד תורה לשמה, ואם לא היה בא לעולם רק בשביל להעמיד תלמיד כזה היה כדאי לו, והיה יד ימינו של רביה"ק זי"ע]

הָרַב מִקִיוְויַאשְׁד: אני ספרתי לו הכל, וכן היה והרב מִקַאשׁוֹי לא האמין למשמע אזניו.

הָרַב מֵהאָלְּמִין: האם ספרתם לו הכל?

הָרַב מִקִיוְויַאשְׁד: האם יכולים לספר הכל?

הָרַב מִקִיוְויַאשְׁד: תדעו שאני מכירו מלפנים מעיר קאשוי בחבל ארץ הונגריה, וביחד ישבנו בבי"ד, וכן למדתי אצל הרב מִקַאשׁוֹי ז"ל רבי שאול בראך.

הָרַב מֵהאָלְּמִין: האם למדתם אצל הרב רבי שאול בראך?

הָרַב מִקִיוְויַאשְׁד: כן בוודאי שכן למדתי אצל הרב מִקַאשׁוֹי.

הָרַב מִקִיוְויַאשְׁד: הייתי חבר של הקאשוי רב הגה"צ רבי רפאל בלום (תלמיד רבי שאול בראך)

הָרַב מֵהאָלְּמִין: הייתם באותו גיל

הָרַב מִקִיוְויַאשְׁד: לא הוא היה בכמה שנים גדול ממני.

הָרַב מִקִיוְויַאשְׁד: הרב מִקַאשׁוֹי זצ"ל נתן הורמנא רק לשני בחורים הללו לי ולו. וכן כתב על הקאשוי רב: "כל דבר במקורו ושורשו מונח אצלו". והיה מגיע כל יום למנחה מעריב ושוחח עמו ואף הגיה את ספריו הרבים, והיה חביב אצלו באופן לא שגרתי. באחד הפעמים אמר להרב מִקַאשׁוֹי שרצה הורמנא, אבל לך כן אתן ואי"ה לחג השבועות אשלח לך את ההורמנא, וכן היה בערב החג שלח עם משמשו את הכתב הורמנא, ומאוד אהבתי את זה זה היה מאוד יפה.

ומספר הָרַב מִקִיוְויַאשְׁד שהיה הולך עם חליפה ארוכה, ולעומתו הרב רפאל בראך מִקַאשׁוֹי היה הולך עם חליפה קצרה, באחד השיחים כשהלכו ברחוב לטייל, מצאם הגה"ק מִקַאשׁוֹי להָרַב מִקִיוְויַאשְׁד ואמר לו: חתוך את מלבושך הארוך והשלם אותו לחליפת ידידיך רפאל…

הָרַב מֵהאָלְּמִין: אם שניכם קבלתם הורמנא הייתם צריכים לצאת ביחד עם הרב מִקַאשׁוֹי בקול קורא?

הָרַב מִקִיוְויַאשְׁד: נו לצאת ביחד עם הרב מִקַאשׁוֹי, אומר לכם, אני אמרתי לו שעוד אתם עתידים לתת את דין וחשבון.

אמר לי שהוא רואה זאת ואף יודע מזה, ושכנעתי אותו שיהיה אנשים שיסירו למשמעותינו.

הָרַב מִקִיוְויַאשְׁד: הרב מִקַאשׁוֹי אמר שאינו יכול מכיוון שזה כרוך בהרבה סיפורים ועסקים. לא היה כלום וזהו זה.

הָרַב מֵהאָלְּמִין: מספר להרב מקיווישאד, אני משוחח עם אנשים ברחוב, וכולם אומרים שאם הרב מִקַאשׁוֹי אסר לאכול את השחיטות של סאטמאר, לכן אינם רוצים לאכול, שאם הרב מִקַאשׁוֹי אמר לא משנה כלום אם הרב אמר לכן אינם רוצים לאכול.

אפילו שהיו שמועות משמועות שונות שהוציאו חסידי סאטמאר שהרב מִקַאשׁוֹי לא רצה לחתום אלא בניו ציווהו.

הָרַב מֵהאָלְּמִין: ולא רק עם אחד דברתי רק הרבה אנשים אמרו לי כך, ואי אפשר לדמיין מה יהיה אם אתם גם כן תחתמו מה זה יפעל הקול קורא.

הָרַב מִקִיוְויַאשְׁד: איש מלחמה הרב מִקַאשׁוֹי איננו.

הָרַב מִקִיוְויַאשְׁד: אני סובל ואיני מרגיש בטוב בבריאות

הָרַב מֵהאָלְּמִין: אני יודע היטב.

הָרַב מִקִיוְויַאשְׁד: אני סובל ואני לא יכול לכעוס זה לא בריא בשבילי. זהו עניין של פיקוח נפש, אני לא עוסק כלום בזה, ורק מה שאני יכול, ואף הפרשתי יהודים שלא יאכלו בשר.

הָרַב מֵהאָלְּמִין: האמת הוא שיש דבר אחד המונח בטעות, אחד שהוא בעל יסורים, בפרט יהודי כמו הרב מִקַאשׁוֹי, ויצא עם מכתב זה, ואני יודע שפעם טלפנתי להרב מִקַאשׁוֹי ועוררתי אותו בכמה עניינים, ואף אמרתי לו שיוציאו עוד מכתב, ויכתבו ויחתמו כמה רבנים.

הָרַב מֵהאָלְּמִין: המכתב הישן הדפיסו כמה אלפים מעותקים, מהרב מִקַאשׁוֹי, ואינו דומה אם אתם גם כן תחתמו יחד עם הרב מִקַאשׁוֹי על קול קורא אחד, ויכתב שם: יהודים יקרים תדעו שהרב מצעלם הוריד את השגחתו מהכשרות ועוד רבנים. ולא שמצאו היום חלב, כי היום, כל אחד יודע שהבשר לא כשר.

הָרַב מִקִיוְויַאשְׁד: מדוע אתם אומרים כך?

הָרַב מֵהאָלְּמִין: סיפר לי אחד שהוא מוכן לבוא להתדיין בבי"ד עם וינשטאק קנה בשר מפה ושם, נבילות וטריפות, והבי"ד חתמו עליהם שזה כשר בתכלית הכשרות וההידור.

הָרַב מֵהאָלְּמִין: נו תלכו לבי"ד.

הָרַב מִקִיוְויַאשְׁד: לא כהיום אני הסתכסכתי עם סאטמאר עם הרב בעצמו (בעל הויואל משה)

הָרַב מֵהאָלְּמִין: באמת?!

הָרַב מֵהאָלְּמִין: האם אמרתי להרב הכל.

הָרַב מִקִיוְויַאשְׁד: יואל קליין סיפר לי אותו מעשה, והוא היה קצב (ראש הקהל בק"ק סאטמאר א.ה.) והיה מוכן לבוא לבי"ד להתדיין על הכשרות, והוא טען שיש שם בשר מן השוק. ??? עם סמל מסתם שחיטות מנוי ג'רסי

הָרַב מִקִיוְויַאשְׁד: סיפר לחותנו ברב מקיוויאשד רב הזקן ????, הרב קליין היה חסיד מחותני ואף הראה לו את הפלומבה מהשחיטת של וינשטאק שיש שם משחיטה מראביי מנוי ג'רסי, ולאחר מכן טלפן אלי חותני, אמרתי לו צעקתי קדמה לצעקתכם כמה שנים, והיה לי מספיק רדיפות מוינשטאק, ואיני יכול לעשות כבר כלום.

הָרַב מִקִיוְויַאשְׁד: ספרתי הכל להרב מסאטמאר, והרב צעק עלי וכלום לא עזר כלום, ואני מבקש מחותני שאף הוא לא ילך להסאטמאר רב זצ"ל,

שאל אותי חותני מה אתה חושב שהסאטמאר רב לא אדם כשר וירא שמים????

זה לא עזר כלום מה שאמרתי לחותני שלא ילך להרבי מסאטמאר, והוא אמר שהוא כן הולך.

הָרַב מֵהאָלְּמִין: ומה היה הוא אכן הלך להרבי מסאטמאר ומה אמר לו?

הָרַב מִקִיוְויַאשְׁד: הוא הלך וסיפר לו שהיה אצלי איש מהומן הראה לו שמכניסים בשרים מהכשרים לא טובים נבילות וטריפות.

הָרַב מֵהאָלְּמִין: מה אמר על זה בתגובה?

הָרַב מִקִיוְויַאשְׁד: מה זאת אומרת מה הגיב, החל לצעוק…

הָרַב מֵהאָלְּמִין: מה קרה מ דוע צעק?

הָרַב מִקִיוְויַאשְׁד: אמר שהכל שקרים, ואין צריך להאמין מה שאומרים.

הָרַב מֵהאָלְּמִין: מה עוד אמר?

הָרַב מִקִיוְויַאשְׁד: החל לומר שאם יש כאלו שמועות יש להושיב בית דין מיוחד שידונו על העניין.

מיד הוציאו את חותנו בחרפות ובושות.

הָרַב מֵהאָלְּמִין: הרי חותנכם היה איש חזק ולוחם ודרש דרשות חריפות וכדומה.

הָרַב מִקִיוְויַאשְׁד: אבל ברגע שיצאו נגדו, אני אפשר לומר לכם שלא היה לי שכל להקליט הכל בטייפ, חותני צעק עליו שהוא פושע ישראל, מאכיל נבילות וטריפות כבר חמישים שנה, ומיד הורה שיוציאהו משם.

הָרַב מֵהאָלְּמִין: הרי יש לו עדות חיה ומדוע לא הגיב על זה כלום?

הָרַב מִקִיוְויַאשְׁד: הוא אמר לו אתם תוציאו אותי, הרי מזמן אתם כבר יצאתם מכלל ישראל

הָרַב מֵהאָלְּמִין: הוא ענה לו היטב מאוד.

הָרַב מִקִיוְויַאשְׁד: הרי אני אמרתי לחותני שלא ילך ושזה לא יעזור כלום. אמר לי אולי אתם יכולים ליתן לי להבין מה קורה פה? האם נותנים לו כסף שוחד שיאמר שהכל טוב.

הָרַב מִקִיוְויַאשְׁד: וכבר מזמן היה מחלוקת בין קיוויאשד שחלקו עם סאטמאר, והרב ממונקאטש סבר אחרת???

הָרַב מֵהאָלְּמִין: והאם אתם במקום חותנכם, הייתם אומרים לו שקודם ילך למשחטות לראות בעצמו, וכן יראה לגבות את העדות האם הם נכונים, ומדוע שיצעק?

הָרַב מִקִיוְויַאשְׁד: לא היה עם מי לדבר לא עם הרבי מסאטמאר ולא עם משהו אחר, ברגע שהתחילו לדבר על הבשר הוא החל להתלקח.

הָרַב מִקִיוְויַאשְׁד: הרב המכשיר מבאטור, אומר לך שהוא שורף בגיהנום,

הָרַב מֵהאָלְּמִין: ואך אולי עדין לא הגיע לגיהנום,

הָרַב מִקִיוְויַאשְׁד: היה לו אחד אברהמלה' ווערצברגער ואחד גליק שמסר לו כל הזמן שהכל בסדר בתכלית הכשרות וההידור. הם קבלו כספים מוינשטאק והם מסרו להרבי שהכל כשר ובסדר.

הָרַב מִקִיוְויַאשְׁד: האם יכול אחד בעצמו לשחוט 60 או 70 בהמות ולבדקם, שוחט אחד לבד, בשעה אחת לבד. ישנם רק מכשיר אחד ומשגיח אחד שלא ייתכן שהוא יסתדר עם הכל, רציתי ללכת להרבי עם צעקות, ומה היה נורא ואיום קולות וברקים, ואמרתי לו שהשוחטים שלך הם בועלי נידות.

הָרַב מֵהאָלְּמִין: הרב משאפראנע ז"ל נתן הכשר על הבקר, ובהיותי בחור היינו לומדים תיקוני זוהר בבכיות בכל ימי חודש אלול, הלכנו ליער ושם למדנו, ולאחר מכן הלכנו לטייל הוא לא היה כל כך בקו הבריאות. ופעם אחד שאלתי אותו מה נשמע עם הכשרות באמעריקא? הייתי בחור פרומער ואהבתי לשאול שאלות.

התחיל לומר לי שהכל רק בדיעבד, ומן הראוי הוא שלא לאכל בשר, שאלתי אותו אפילו מהכשרות המהודרת של קהילת סאטמאר הידועה ומפורסמת בשער בת רבים לקהילה גדולה וקדושה, והכשרם מהודר ונחוץ בכל בית יהודי.

אמר לי הרב, אכן אפילו ההכשר של סאטמאר, קהילה קדושה, מקום השראת השכינה ואצלם יהיו שאלות ויתירו הכל בהפסד מרובה, ובדיעבד ובשעת הדחק.

הָרַב מֵהאָלְּמִין: סיפר לי הרב הנ"ל על הרבה שאלות שמגיעות שם ומכשירים אותם בדיעבד שבדיעבד, עם כל מיני היתרים של בשעת הדחק, והפסד מרובה, וכל אלו הם ועוד ההכשר של סאטמאר.

אם כך טענתי, יהודים יראי ה' חסידים ואנשי מעשה, המדקדקים קלה כבחמורה, להם מן הדין לאכול בשרים בתכלית הכשרות וההידור, לכתחילה שבלכתחילה, ולא בדיעבד כמו ההכשר של קהילת סאטמאר.

למחרת אותו יום ששמעתי דברים כהווייתן על ההכשר הלזה, באתי להיכל הכולל וסיפרתי את זה לידידי ר' הערשלי' חתן הרב משאראפנע, זה היה בכולל לא בתור בחור. ואמרתי לו את חומרת הדבר, שהכל שם רק בדיעבד, ומן הראוי להתארגן עשרה יהודים והרי אנו בקיאים בדיני יורה דעה חלק א' הלכות שחיטה, ואף נלמד איך בודקים חלף של שוחט, וכל שבוע ילך אחד מהחבריא, וכך יהיה לנו בשר כשר לכתחילה בתכלית הכשרות וההידור כראוי וכדבעי בדחילו ורחימו.

אך היה בעיה שלצורך כך צריך פריזר, אמרתי אין בעיה נקנה פריזר וזה יהיה אצלי, אני מקבל עלי הכל.

ובתוך כך, חברא חברא אית ליה ותוך כמה שעות נתוודע הדבר לעוד יהודים טובים, משה פרידמן אמר ליוסי גרין? שאף רצו להצטרף לאותו חבורה, וכן גדל החבריא והיה אמור שכל אחד ילך לשחיטות ובדיקות בהגיע תורו, וכך יהיה לכל אחד בשר כשר ומהודר, ואף רצינו לסדר את כל הפרטים הטכניים כהשגת מקרר ופריזר שיחזיק שם הבשר.

אך למחרתו של יום, הגיע הרב שאמר לי אותם משפטים נגד ההכשר שהכל רק בדיעבד. והחל צועק עלי קשות ומבייש אותי נגד כל חבריי, ואני שואל אותו מה פשעי ומה חטאתי כי דלקת אחרי?! אדרבא יאמר לי הרב מה חטאתי ואשוב בתשובה. אף פעם לא שמעתי ממנו מילה לא טובה והוא צועק עלי.

אמר לי הרב למי גילית אותם המשפטים שאמרתי לך בסודי סודות, שאלתי אותו, האם רק לי מותר לאכול בשר כשר, אני רציתי לעוד יהודים יהיה בשר כשר ומהודר, האם אסור?!

והוא אמר לי שהם באו אליו מהכשרות וטענו לי מדוע אני אומר דברים נגדם ברבים… למעשה התבטל הכל, ולא יצא כלום מאותה חבורה… ולא קנו פריזר. זה היה דבר קטנוני שרק צעקו עליו ובגלל זה לא עשו שום דבר.

הָרַב מִקִיוְויַאשְׁד: אספר לך מה שהיה שבועיים או שלש לפני שנפטר השאפראנע רב ז"ל, ואמר לי איני רוצה להטריח אבל אם תוכלו להיכנס אלי, ואיני זוכר אם זה היה באותו יום או למחרתו. וכך אמר לי אני מכיר, שהנך בן אדם רציני לכן אומר לך מה שכואב לי, ותסלח לי שקראתי לך, ואני רוצה לומר לכם: אני יודע היטב את מצבי שימי ספורים מאוד, אך אני רוצה לומר לכם על הסיגעטער שאני אוחז ממנו.

2: מה אמר?

1: שהוא קל שבקלים, וכן סיפר: מה שהיה בהתאחדות, שהיה עליו לבחור בין חמישים רבנים חמש רבנים איני זוכר כעת יהיו בדיוק, אך את הרב מסיגעט לא היה יכול לזרוק אותו מההתאחדות.

מס' 3 באמצע

ב"ה

קונטרס מכתב תוכחה לרבני העדה החרדית בירושלים עיה"ק

שלא יכנסו ויתירו את נבילות הטריפות של רובאשקין עבור הדאלארן הירוקים של הרב בנימין פרענקלין (רב הראשי של התאחדות הרבנים החרדים דארצות הברית וקנדה, יוראפ וארץ ישראל, תחת הנהלות הרב בנימין פרענקלין שליט"א) – שליח השטן שנצח כבר – גבר האויב ותבקע העיר, שהרבה רבנים מכשירים בארצות הברית לא יכלו לעמוד בנסיון, של הרב הראשי בנימין פרענקלין עבור ההון תועפות שהבטיחו להם

יצא לאור ע"י "חברה מזכי הרבים העולמי"
בנשיאות כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א

יו"ל בפרוס חג הפסח תשס"ו

מכתב לחברי הבד"ץ שליט"א של העדה החרדית בירושלים עיה"ק תובב"א

ב"ה יום ד' לסדר "מבשרם לא תאכלו ובנבלתם לא תגעו" חודש אדר ב' תשס"ה לפ"ק ברוקלין נוא יארק.

אל מקור החכמה והתבונה, אב לחכמה ואם לבינה, עובר בעמק הלכה המצויינה, חלציו כגבור מזויינה, רבא דעמא מדברא דאומתא, ה"ה האשל הגדול אדיר בלבנון, בצל שדי יתלונן, הרב הגאון האמיתי המאיר לארץ ולדרים, בחבוריו היקרים, כבוד קדושת שמו תפארתו מו"ה מאיר בראנסדארפער חבר הבד"ץ שליט"א.

אחרי השתחואה מול הדרת גאונו וקדושו הרהבתי בנפשי עוז לבוא ולהציע מול הדרת גאונו שליט"א את אשר עם לבבי.

איך שרייב דעם בריף אין אידיש, אזוי ווי איך וואלט גערעט אויפן טלפון, מיט דעם וועל איך קענען מקיים זיין צוויי מאמרים:

א. כל שיש "בידו" למחות וכו'.

ב. מאמר הנביא קרא בגרון אל תחשך כשופר הרים קולך וכו'.

דער אמת איז אז ווען איך וויל מקיים זיין דעם מאמר הנביא ארבעט דער בעל דבר מעשים און איך ווער הייזעריג, און איך קען בכלל נישט רעדען, ווי לעצטענס האב איך עטליכע חדשים כמעט נישט געקענט רעדען ל"ע. אין ווען השי"ת האט מיר שוין געהאלפען אז איך קען שוין רעדען קען איר נישט צוקומען צום טלפון, איך רוף שוין זייער אסאך מאל אופן טלפון אין איר קענט נישט צוקומען, ע"כ האב איך געטראכט אז מן הסתם איז דאס מן השמים דער ענין זאל זיין אפגעשריבען ממילא וועט דאס בלייבען לדורות.

דער ענין וואס איך שרייב יעצט איז נוגע צום גאנצען כלל ישראל.

איך קום דא נישט אראפלייגען דעם מצב פון שחיטה, ווייל דאס ווייסט מען שוין פון לאנג אז די שחיטה איז באנקראט. נאר איך גיי דא רעדען בלויז פון די גסות שחיטה אין די טרייפענע אמעריקא וואס איז נוגע צום גאנצען כלל ישראל, נאך דעם וואס אמעריקא איז שוין כמעט אינגאנצען אויס גע'שמד'ט, וויל דער בעל דבר יעצט אויך אויסמד'ן גאנץ ארץ ישראל מיט דעם וואס מען וועט אריינברענגען די טרייפענע פלייש פון אמעריקא אויף ארץ ישראל.

עס ווערט געברענגט עטליכע מאל אין ש"ס און אין שו"ע אז יעדער דיעבד איז אסור לכתחילה, (עיין נדה דף ח' או ט', שו"ע או"ח ה' חוה"מ, אולי תקי"ז, או תקי"ח, סימן נ"א, וסי' רנ"ו או רנ"ח בב"י, וביו"ד דרכי משה סימן ע' או ע"א, [אין הזמן מספיק לציין בדיוק המקורות] דהיכא דרגיל לעשות כן הוי דיעבד דינו כלכתחילה, ואסור.

איך האב פינקט די וואך געהערט א גיט ווארט פון הרה"ג ר' משה פיינשטיין זצ"ל, אז ער איז געווען ביי א שחיטה אין סקרענטען און ער האט געהאט מיט זיך עטליכע תלמידים, און עס איז געווען עטליכע שאלות, האט איין תלמיד געזעהן אז מען לייגט דאס אוועק, האט ער געזאגט פאר ר' משה'ן עס איז דאך כשר בדיעבד? האט ר' משה געענפערט ווער וויל דען זיין א דיעבד איד?.

דער שמ"ח אין ערשטען סימן סעיף א' ברענגט אראפ די גמרא: "תניא (חולין כח, א) רבי אומר "וזבחת כאשר צויתך" (דברים י"ב כא) וכו"' [ועיין סוף מס' חולין].

אין מטה אשר שם סעיף ב' בא"ד וז"ל:

יש מקומות מבלי משים, ואין תוכחה, וכו' עוד שם בשם פרי תואר ומה גם כי ירבו עליו הזבחים, קים לי בגויה דלא רמי נפשיה למעבד בדיקה הצריכה לסכין כאשר צונו ה' וכו'.

איך וויל נישט דא אראפ ברענגען אלע פראבלעמען וואס עס קען פארקומען ביי די שנעלע שחיטות. איך וויל נאר אזויפיהל זאגען אלס שוחט מיט געניג עקספיריענס, אז הלוואי זאל די שחיטה כשר זיין בדיעבד און מיט'ן צירוף פון שעת הדחק און אפילו בה"מ וואלט איך אפשר נישט געשריבען בכלל דעם בריף, אבער עס ליידער ערנסטע שאלות פון די חמשה הל' שחיטה וואס מען איז עובר בשאט נפש צוליב די פרנסה, אין מיר האבען דאך א כלל פון עבר ושנה נעשה לו כהיתר וכו', און איך מוז דאס שרייבען כדי איך זאל זאל אראפ נעמען דעם אחריות פון "כל שיש בידו למחות" וואס ליגט אויף מיין פלייצע אין מיט דעם בריף ווארף איך ארויף דעם גאנצען אחריות אויף אייך וואס איז דבריו נשמעים בכל העולם, ואני את נפשי הצלתי.

איך בין ברור כשמש, אז אנשי הבד"ץ וואס זענען מדקדק אויף יעדע מצוה זאל זיין בכל פרטיה ודקדוקיה, בפרט אין הלכה למשה מסיני ווי תפילין וכו' ווער רעט נאך ביי אן אתרוג וואס מען ברענגט אהן אזויפיל צייט אויף יעדען ענין. און ווען עס קומט צו שחיטה איז ליידער זיצט דער בעל דבר אופן זאטעל אין לאזט גארנישט טוהן, דער בעל דבר האט שוין זיינע פאטענטען מיט אלע איינרעדענישען אז איך שטיי דאך אליין ביי די שחיטה, וואס קען איך מעהר טוהן, דאס איז ליידער ווייט ווי גענוג, עס איז בלויז דא איין עצה אזוי ווי דער שמירה טובה זאגט אז מען קען נישט וויסען וואס עס טוט זיך ביי די שחיטה נאר דער שוחט אליינס, ווען ער שחט יארן לאנג מיט גענוג עקספיריענס, און אויב א רב זיצט נישט ביי די שחיטה גאנצע 3 חדשים ווייסט ער גארנישט וואס עס טוט זיך דארט.

איך בין זיכער אז אויב איינער פון חברי הבד"ץ וואלטען מקיים געווען דעם מאמר חז"ל ת"ח צריך שילמוד כתב שחיטה מילה און וואלטן אליין געשאכטען, ביי די שחיטות וואלט מען נישט אנגערורט קיין בשר בהמה, א חוץ אז מען וואלט געמאכט א שטייטע כשרע שחיטה ווי עס דארף צו זיין.

הנני בזה לעלות על הכתב הפרטיים היסודיים בעניני כשרות הבשר שהולך כאן בארצות הברית.

אזהרות נחוצות לכל רב או מורה הוראה שהולך לבדוק השחיטה, והולך שם כמה פעמים וחושב שקלט הכל אשר לכל, ידע מה שכתוב בספר שמירה טובה משוחט בארצות הברית שהיה בזמן של הצה"ק רבי יעקב יוסף זצ"ל, ושם כותב מאמר שלם על השחיטה, וכותב שאי אפשר בשום אופן לידע מה שהולך בהשחיטה, אם אינו עומד שם ג' חדשים רצופים, ועובד בכל הדברים: דהיינו שהוא שוחט לבד, בודק לבד, ושם את הפלאמבעס לבד.

והנה אני הקטן אומר שאם הרב אינו שם לכל הפחות שנה לא ידע את אשר לפניו, ובדידי הוא עובדא, שעסקתי בשחיטה הרבה זמן ובאו שני רבנים ועוררו אותי על שאלה גדולה בשחיטה, שאם לא שמעתי ולא ראיתי בעיני לא האמנתי. – על אף שכתבתי והדפסתי עשרות ספרים ועשרות מדריך הכשרות.

בראשית דברי אכתוב קצת מה שעברנו כאן בארצות הברית הנקרא טרייפענע אמעריקא, (ולפי השמועה רוצים לתפוס את הרבנים הגה"צ ברשת המאכילי טריפות על ידי נתינת מאות אלפים דולרים לרבנים ולשוחטים ולמשגיחים, ומה יעשה הבן שלא יחטא?

אקוה להעתיק בע"ה כמה מכתבים מרבנים ושוחטים שבשעתם נכתבו בשמות מוסוים: "וועד העומדים על המשמר"; "ועד אחוזת שובי"ם" ועוד, מפחד הטעראר הנורא, שלא שערום אבותינו ואבות אבותינו, שגם אצל יהודים החרדים ביותר יגיע מצב הכשרות בכלל וכשרות השחיטה בפרט לידי נסיונות כאלו.

אמנם כידוע היו אז בארצות הברית, כמה רבנים ושוחטים יראים לדבר ה', שיצאו נגד השחיטות המפוקפקות, כפי שמוסר הגה"צ הרידב"ז מסלוצק וצפת, בעל המחבר פ' על ירושלמי בהקדמת ספריו, שאף הוא לבד לחם נגד זה במסירות נפש, עד שהוכרח לעזוב העיר שיקאגא.

גם הרב הכולל, הגה"צ רבי יעקב יוסף נ"ע לחם מלחמת הכשרות עם הקצבים והרבנים עד שהוכרע על משמרתו.

רב אחד אחד בעל מחבר ומוהל שלחם נגד המאכילי טריפות, קרה שהזמינו אותו לברית-מילה ומיד שירד מהרכבת ירו בו למות.

ראש ישיבה ידוע אחד שמחה נגד הקצבים אימו עליו שמשאית תעבור עליו. מכיון שלא התחשב באיומים הללו, אמנם עלתה משאית עליו, ורבות בשנים מובילים אותו על כסא גלגלים.

כשהמדובר בקצבים אמעריקאים, עוד יכולים להבין מעשי תעתועים כאלו. אך כשהמדובר הוא יהודים, כלומר חרדים, החוסים בצל הצדיק הקדוש מסאטמאר זצ"ל, שהם, במקום להודות על האמת ולתקן הכל כראוי, איימו לרצוח כל נפש העומד למחות נגד הפירצות הנוראות, זה מעורר חשדות שגם לרבם שיקרו בזדון, והוא לא ידע האמת.

כששאלו מרב אחד הגון מדור הקודם, היתכן דבר כזה? ענה: הרי הקצבים המה שותפי עמלק, כלשון הגמרא: "טוב שבטבחים שותפו של עמלק", ראה רש"י על אתר. לכן איפה שעמלק שולט, אין כל פלא שעושה מה שרוצה.

באותו איום, להדרס על ידי משאית, השתמשו בו גם נגד הגה"צ מדעברעצין שליט"א. חלק מנוראות הללו פורסם בספרים ובמכתבי העתים.

אנו מפרסמים כאן עדות נאמנה מפי הגאון ר' שלמה יהודה שווייצער שליט"א שסיפר מה ששמע מהגה"צ מדעברעצין שליט"א במקוות בעלז בשדרת השש-שרה:

"עם הסאטמרים לא יכולים לעשות שום דבר. הם מסוגלים לדרוס בן-אדם עם משאית ולומר אח"כ שזה הי' תאונה".

השוחט ר' בן ציון דוד בריף, כשסיפר לאנשי שלומו, מה שקרא לי כשעוד הייתי שוחט (אחרי שפרסמתי מכתבים שבהם מעורר לתקן השחיטה, בשמות מוסווים, מחמת שידעתי למה האנשים הללו מסוגלים) ואמר לי בשליחות השוחטים-קצבים כעצה טובה, להפסיק עם המאבקים והפרסומים נגד שחיטתם, אחרת יורידו לי ראשו. אני עניתי לו "היטלער ימ"ש הרג 6 מיליאן יהודים, אז יהיה עוד הרוג אחד, ואין אני מפחד מטרור. שום דבר לא יעזור להם, רק שיתקנו אופן השחיטה".

כשנתפרסמו המכתבים מה שהוצאתי לאור, נחשכו עיני הרבנים. הם חשבו כל הזמן שהמה אוכלים הכל "חלק", ועתה נודע להם שזה ח"ו…

הרבנים שוחחו איש את רעהו ונתעורר מבוכה גדולה וחרון אף רב.

כשהגיע המכתב ממני להגה"צ ר' משה ביק שליט"א, היה אז אצלו רב אחד שקבל שימוש ממנו, הרב ר' משה פארקאש שליט"א, תלמיד ישיבת ר' חיים בערלין, פלעטבוש. הוא אמר שאינו מאמין הכתוב במכתב, ורוצה להווכח במו עיניו.

הרב הנ"ל הוא חכם ואומן יד, למדתי אותו שחיטה, להעמיד חלף וכו'. אחרי שהכין עצמו בידיעות ובאומנות בשטח זה נסע עם עדות כשרים לבית השחיטה, ונוכח שמה שכתוב במכתב הוא אמת ויציב.

כל מה שראה הוא מסר להרב ביק שליט"א. אחרי שהרב ביק השתכנע שהדברים אמנם נכונים, דרש ברבים ואמר שאסור לאכול העופות של וויינשטאק מוויינלאנד, הם ספק נבילות וטריפות.

מיד שנודע פסקו של הרב ביק שליט"א הפסיקו כל הישיבות לרבות הליטאיות לאכול העופות מוויינלאנד של וויינשטאק.

כשהפסיקו לקנות העופות של וויינשטאק מוויינלאנד המפעל פשט הרגל והוצא למכירה פומבית. והבעלי בתים סידרו, שאנשי שלומו יציעו מחירים נמוכים, וככה הציל המפעל ושוב התחיל לעבוד אך בתפוקה יותר נמוכה.

כשבעלי השחיטה התבוננו מה שהרב ביק פעל באיסורו, שעל ידי זה עבדו אמונתם, וכמעט כל רכושם ירד לטמיון, הגיעו לידי החלטה, שמוכרחים לעשות משהו כי אם הוא ישאר מבחו הוא ישבור אותם לגמרי. לכתחילה הם ניסו בטרור ואלימות, אך נוכחו מיד שזה לא הדרך הנכון נגדו. אלא להמשיך אותו לפנים העסק.

אז שינו את הסדר והתחילו לעשות אסיפות רבנים והכניסו את הרב ביק להתאחדות הרבנים, גדלו ונשאו אותו, הבטיחו לו משרות רמות עבור בניו וחתניו. (אמנם היו אז רבנים חרדים באמת, שהתריעו שהוא תלמיד ישיבה אוניווערסיטא, וזה חרפה להתאחדות הרבנים שהוא יהיה חבר נכבד בה, אך בעלי הכיסין הכריעו בדבר) הם קבלו הכשרת המקוואות ועוד, הכל כדי שיתמוך בהתאחדות הרבנים, [וידוע איך שבנו מכשיל עשרות אלפים נשי בנות ישראל עשרות שנים במקוואות פסולות, נא לשאול את הרב ר' נחום רוזנבערג איך שהרב ביק הכשיל עשרות אלפים נשים במקוואות פסולות זה] ועל ידי כך שוב ירוממו הכשר שחיטת וויינשטאק. ועתה יהיה הכל שריר וקיים, שהרי גם הרב ביק אומר אמן, ממילא כולם יודו ויברכו ויאמרו אין כשר כוויינשטאק.

אחרי כל זה פרסמו רבני התאחדות הרבנים קול-קורא ב"איד", המוסר, שהתקיימה אסיפת רבני התאחדות הרבנים בהשתתפות הרבנים (ראה שמותם בקול קורא), והוכח באופן ברור ביותר שאין אף שוחט השוחט יותר מ600 עופות לשעה. ומה שהלעיז בשעתו הרב מהאלמין זה הכל שוא ושקר ומצו מהאצבע. ממילא יאכלו ענוים וישבעו.

השקר הוא כה שקוף ובולט, שמיותר לנתח הדבר ולהוכיח גודל השקר. כהיום יודעים הכל שכל שוחט, שוחט לכל הפחות אלף עופות לשעה.

בשעתו פירסם אז ועד הכשרות מסמכים ממשלתיים ששוחטים שמה כמויות גדולות ביותר. הרבנים ידעו טוב מאוד שמרמים אותם בנוגע להלוך ילך בוויילאנד, אבל המה הסכימו לזה בדיעבד, רק שלכל הפחות מהיום והלאה ישחוט כל שוחט רק 600 עופות ולא יותר בשעה.

כששאלו אותי: נו, מה אתם אומרים עתה? אתם רואים מה שהרבנים כותבים ב"איד"?

עניתי: בס"ד נצחתי! עד עתה כל השוחטים אמרו והבעלי בתים לא כל שכן, שיש להם פסק דין מהרב מנירבאטער והרב מסיגעט, שכל שוחט מותר לשחוט 1200 עופות בשעה, ואם יכול לשחוט יותר שישחוט כמה שיכול. עתה יש לנו כתב מפורש מהתאחדות הרבנים שאסור ולא יכולים לשחוט יותר משש מאות עופות לשעה.

ורק בשביל זה לבד היה הכל כדאי. לא תארתי לי בחלום הדמיוני ביותר שאצליח כל כך. הלוואי שיעמדו בדיבורם ולא ישחטו יותר, אז אוכל לומר שהשחיטה כשרה בדיעבד על כל פנים.

בשנים כתיקונם היה נהוג שהשוחטים היו ממונים מהקהילה, ולא הי' להם שום שייכות עם הקצבים, השוחטים בשלהם והקצבים בשלהם.

כהיום נשתנה מצב השחיטה לרעה לאין ערוך; מדוע?

מלפנים לא עלה על דעת אף קהילה לחשוב ש"שחיטה" הוא מסחר כמו שאר מסחרים, שחושבים איך לחסוך או לקמץ לחמו על השוחטים שיאיצו עבודתם ומי שלא רוצה להכנע לתנאים כאלו, יפטרו אותו. אך כהיום שהצורך בתפוקה רבה הוא הכרחי, מאיצים בשוחטים כעבדים נרצעים, הם אינם יכולים להתנגד לזה מכמה טעמים: א) חלק מהשוחטים המה הבעלי-בתים; ב) נסיון הפרנסה הוא נורא, בפרט שוחט שהוא רגיל רק בזה ואינו מתמצה במקצוע אחר. ואכמ"ל, כי כבר כתבתי על ענינים אלו 150 ספרים, ו690 קול קורא'ס על מכשולי השחיטה והניקור כאן בארצות הברית. רצוף בזה אשלח לכתה"ר דיסק מכל הספרים והקול קורא'ס האלו, ותכלו לראות באיזה בוץ גדול רוצה השטן בנימין פרענקלין (שהתמונה שלו מופיע על כל דולר של ארצות הברית) להכניס אתכם.
המאבק נגד כשרות שחיטה זו התחיל בערך לפני שלושים שנה, בעת שוויינשטוק ושותפיו התחילו באמצעים שפלים לחסל שחיטת הרב מצעלעם זצ"ל, שהיתה אז שחיטה הוגנת.
בתקופה ההיא פרסם האדמו"ר מקאסן, הרה"צ ר' ישראל ראטענבערג שליט"א, מכתב אל הרבנים ואל ראשי קהילות היהדות החרדית בעולם, שידעו מה קורה אצל שחיטה זו.
מוצאים אנו לנכון להעתיק במכתב זה חלק ממכתבים שהגיעו אז לידינו, שאר המכתבים נפרסם בחלק שני בעזהי"ת.
מכתב האדמו"ר קאסן עשה רושם גדול ביותר. זאת אנו יכולים לראות מתגובת וויינשטוק-גליק. במקום לענות תשובה נכונה כהלכה, הם הפיצו בדויות נגד קאסן, שביזו את האדמו"ר הזקן מסטמאר זצ"ל, ואין כוונתו לתקן השחיטה, אלא לבזות את סאטמאר, לחצו עליו באיומים נוראים שיקבל נזיפה מרבם. עוד העלילו שקאסן הוא עוד שונא לסאטמאר מתמול שלשום מאיראפא, ואין כוונתו לשם שמים.
אחי האדמו"ר מקאסן שליט"א, האדמו"ר ר' משולם ראטענבערג סיפר: ששנים רבות היו הנ"ל עוקבים אחריו לתופסו ולחסלו. איפה שלא הלך עקבו אחריו. כשהיה יוצא מביתו זוגתו הרבנית היתה בפחד עד שחזר שלם ובריא.
כשלא יכלו לחסלו פיסית רצו לחסלו באופן אחר. בעת שעמד לגמור שידוך עם האדמו"ר מוויזשניץ מאנסי שליט"א, עמלו ראשי סאטמאר שהדבר לא יבוא לידי גמר. אך ברחמי שמים הדבר נגמר למזל טוב.
שאלנו ליודעי-דבר מה איכפת לכם עם מי הוא משתדך, האם זה מפריע לכם? הם ענו שגליק-וויינשטוק הם תומכים כל שנה באלפים מרובים, והשאר מובן מאליו. [בשנה האחרונה נתפרסם בעיתון דער איד כתבות גדולות איך שוויינשטאק החזיק כל ימיו את כל ההוצאות של בית רבינו הק' זי"ע, וכעת נתן מיליוני דולרים לבנות קומה גדולה ב 14 טע עוועניו בבארא פארק, רצוף בזה צלום מהעיתון דער איד, עם תרגום ללשון הקודש].
שמענו מהאדמו"ר מקיוויאשד שליט"א, שלפני שנים רבות היה בדעתו להעמיד שחיטה מהודרת ביותר תחת השגחת סאטמאר. הוא דבר עם האדמו"ר זצ"ל אודות זה, והוא חזקו ביותר בהבטחה שיעזור לו בזה.
האדמו"ר מקיוויאשד שליט"א התאמץ ביותר למנות שוחטים הגונים ביותר, בית מטבחיים ואטליז, הכל על צד הכי טוב. כשהיה מוכן עם כל הנ"ל. נכנס לבית הרב מסאטמאר זצ"ל, לשוחח אתו לפני הגמר על כל מה שיש לו להאיר ולעורר לשפר הדבר, שיהיה הכל מהודר ביותר. בינתיים נודע הדבר לוויינשטוק ומיד טס למיאמי (האדמו"ר שהה אז שם מחמת בריאותו) דבר עם הרבנית ור' עזריאל גליק אודות קיוויאשד שרוצה להקים שחיטה מהודרת שתהרוס את כל מה שהם עמידו בעמלם. הרבנית וגליק נכנסו להאדמו"ר והרעישו עולם ומלואו, היתכן שיתן יד להרוס ידיד כזה שתומך במוסדותינו בממון רב?
בקיצור, אחרי התערבותם יעץ האדמו"ר מסאטמאר להאדמו"ר מקיוויאשד שלטובתו ימשוך ידו מזה.
למחרת פורסם מכתב פלסתר נוראי נגד האדמו"ר מקיוויאשד שליט"א, אז הוא נכנס להאדמו"ר מסאטמאר זצ"ל ושאלו: "זו היא שכרי?". האדמו"ר מסאטמאר צוה מיד לפרסם מודעה מההתאחדות הרבנים להגן על כבודו, ובזה נסתיימה השחיטה המהודרת.
שטנא נצח…
אותו דבר קרה גם בשנת תשל"ג, כשאני התחלתי לעורר אודות פגמי שחיטה זו. פרסמתי שבע מכתבים אל עשרים רבנים, קהילות, והאטליזים מקהילות שונות, במיוחד האטליז של סאטמאר.
במכתבים תחת שמות שונים גליתי, מהנעשה אצל שחיטה זו.
איך נודעו "הסודות מהחדר"…
אחר שראו במכתבים פרטים מדוייקים, אודות כל מה שנעשה אצל שחיטה זו. מתי כל שוחט נוסע ובא, כמה משאיות באים כל יום, כמה ארגזים יש על כל משאית, מתי השוחטים חוזרים לביתם וכו', הבינו שזה מוכרח להיות "אחד משלהם". כנראה שחשדם נפל על הרב מהאלמין שליט"א, מחמת שהחזיקו אותו לישר ביותר, וכן משום שהיה מתאונן מדי פעם בפעם על המצב שם. היות ולא היה "שותף" והאמין בבורא עולם שיזמין לו פרנסתו מה שלא יהיה, לכן יצא חוצ נגד המאכילי טריפות.
מה עשו "שותפי עמלק"?
1) התחילו לדבר סרה נגדו.
2) בערמומיות הוציאו לעז שהוא שונא להאדמו"ר זצ"ל.
3) לא הסתפקו בזה, אלא שפירסמו שהוא שונא לכל קהילת סאטמאר, הגם שהם ידעו ברור שאין כוונתו אלא נגד השחיטה השפלה של וויינשטוק שהגבאים גליק-ווערצבערגער הכניסו עופות וויינשטאק לאטליזם (ראה להלן מכתב התאחדות הרבנים נגד שחוטי חוץ).
4) אותה שיטה של לשון הרע עשו לכל רב ורב שהעיז למחות נגד השחיטה הנ"ל.
אני הקטן חוץ ממה שאיני פחדן מטבעי ולא שמתי לב לכל איומיהם ופעולותם הנוראות. אך מכיון שהוכח למעלה מכל ספק שכוונתם לחסל אותי אחת ולתמיד, עברתי לגור בשכונת בענסנהויז, המרוחקת קצת מהם. גם עשיתי תרגיל מחוכם כנגד רודפי נפש, הודעתי להם ששכרתי לי שומרי-ראש מהחבורה האיטלקית הידועה… שיניחו אותי לנפשי, אחרת דמם בראשם. התרגיל הצליח, ונהיה שקט.
כדאי להביא כאן מה שהאדמו"ר מקלויזנבורג זצ"ל אמר בשעתו בעת סעודת משתה לכבוד בית חולים לינאדו שלו, כשנוכחו מאות רבנים מכל ארץ-ישראל. הוא גולל לפני הנוכחים ששוחט אחד גילה מהנעשה אצל שחיטה זו, שמפטמין את היהדות החרדית בארה"ב, בנבילות וטריפות. גם סיפר שהרב מהאלמין שליט"א היה מוכרח לברוח על נפשו מפני שאנשי סאטמאר רצו לשפוך דמו. האדמו"ר מקלויזנבורג סיים: "אני יש לי כבר זקן לבן ואין לי כבר מה לפחד מהם".
ארגנתי בשעתו וועד הכשרות דהתאחדות הקהילות, שעמד תחת השגחת הרב מדעברעצין זצ"ל. אחר כך הם נטפלו גם להרב מדעברעצין ואימו עליו, שאם לא יפסיק לעורר אודות שחיטת סאטמאר הם יחסלו אותו. בעדינותו לא היה בו הכח לעמוד נגדם והפסיק מלהוכיח ולעורר אודות שחיטה זו.
יותר פרטים אודות מעלליהם "הנעלים" של סאטמאר יסתכל ב"מדריך הכשרות" שיצא לאור בתקופה ההיא ויווכח, כל מה שמחריבי הדת פעלו מתחת מעיל-כיסוי "סאטמאר".
העובדות דלהלן נדפסו בספר "סיפורים נוראים ונפלאים בעניני כשרות ח"ב":

5 שוחטים נהרגו ברגע אחת כשמשאית גדולה עולה עליהם

מאורע מחריד אירע. חמשה שוחטים נסעו לשחוט אצל עמפאיער. בדרך התנגשה במכוניתם משאית גדולה וכמעט כולם נהרגו על המקום. לזכרם סודר הספד בבית יעקב.
הרב מדעברעצין שליט"א אמר בהספדו: שאסון השוחטים רמז הוא לנו מן השמים, על שלא נזהרים די ויפה על חמש הלכות שחיטה. בקול בוכים התריע שמי שאכל מהשחיטה המהירה שכל שוחט מוכרח לשחוט – 900 או 1000 עופות לשעה, שיכשיר כליו. גם שיכשירו המעיים שאכלו עופות הללו. הצבור פר בבכי מר בשומעם דבריו.
אחרי ההספד נשארו עוד אנשים רבים לשאול אותי, מה לעשות הלאה בעניני השחיטה ושאר מאכלים, כדי שלא יוכשלו להלאה.
בין השיחין סיפרתי להם דברים מענינים ביותר בנדון זה:
1) בשבועות האחרונים נפגשתי כמה פעמים עם חלק מהשוחטים שנספו. בקשתי מהם, שהם כולם ביחד יקבלו החלטה נחושה שכל שוחט לא ישחט יותר משש מאות עופות לשעה.
השוחטים היססו בדבר באמרם שהם מפחדים שיפסידו פרנסתם, ובודאי לא יצליחו לבצע החלטה כזאת, ומה הם יעשו הלאה, ובמה יתפרנסו. [שוחט מוגבל בפרנסתו יותר משאר בני אדם. שאר בני אדם, אם אין לו פרנסה בענף אחד הוא הולך לענף שני, וכן הלאה. אבל שוחט, אחרי שנים רבות במקצוע זה ללכת לחפש פרנסה אחרת הוא כמעט מן הנמנע.
השוחטים ז"ל, הם רצו באמת לתקן הדבר, אבל לא היה להם מי שיעודד אותם לבצע החלטתם. כי גם הרבנים המכשירים חיים בפחד. אם המה יחמירו בדבר יבואו אלף בעלי מכשירים אחרים ויתירו לשחוט כמה שהבעל בית רוצה.

הצה"ק מגארליץ זי"ע בא מעולם העליון להציל את השוחט שלא יאכילו על חשבונו מיליוני כזתים נבילות וטריפות חלב ודם בכל יום

מעשה נורא מהרה"ק ר' ברוך מגארליץ, בן הדברי חיים, ששמעתי מפה קדוש, (מחותני) הרה"ק מקלויזנבורג זצ"ל
בשנת תשל"ו, לפני שהוצאתי את ה"מדרך לכשרות" מספר 14, ששמה התחלתי לגלות בפרהסיא מה שמתחולל אצל השחיטה החרדית ביותר, אחרי ששוחחתי הרבה שנים כמעט עם כל הרבנים מהתאחדות הרבנים, שיראו לתקן אצל השחיטה מה שצריך, שמעתי שהרב מקלויזנבורג (שליט"א) זצ"ל הוא מומחה גדול בעניני שחיטה, לכן הלכתי אליו עם בנש"ק אחד, מומחה בנדון זה.
כשנכנסנו אליו שאל אותנו מה משאלתנו? ענינו: באנו לשמוע חוות דעתו אודות מצב הכשרות והמעשים המחפירים שנעשים בזה אצל השחיטה החרדית ביותר כלומר.
הרב הגיב כדרכו: "אם בשנת תשל"ו נמצאים עוד שני אברכים שכואב להם שמאכילים לכלל ישראל נבילות וטריפות, הרי המשיח כבר יכול לבוא…
התחלתי לספר מהנעשה בתהליך השחיטה. שוחחנו אודות שאלות ותשובות שונים העוסקים בשחיטות שונות במשך דורות רבים. נהיר היה לרב עשרות ספרי שו"ת המביאים מאורעות שונים, מכשולים בעניני שחיטה. הרוב מהם היו מוכרים לי.
מסרתי להרב הרבה עובדות בעניני שחיטה. הרב לא פיגר אחרי באומרו: זה כבר שלושים שנה שאני מתריע שאוכלים פה נבילות וטריפות.
הרב הוסיף: לפני המבול של אש, בעיירתי קלוזנבורג, הייתי ר שלוש פעמים ביום, מפני שפחד מי יודע מה עושים שמה השוחטים בעת שהוא אינו נמצא עמם.
הוא הדגיש, שגם הקדוש החתם סופר זצ"ל עשה כן, כפי שהוא כותב בתשובתו (יו"ד סימן י"ח), שהיה הולך בעצמו כמה פעמים ביום לבית המטבחיים. הרב מקלוזנבורג סיים: על אחת כמה וכמה איך שאנו צריכים להזהר בדורנו, מפני שהבעל דבר "התבגר" ויודע יותר אופנים איך להאכיל טריפות ונבילות להמון עם ישראל בהרחבה.
תוך כדי דבור אומר אלינו הרב, אספר לכם סיפור שנוכחתי אז בעת המאורע בעיר הבירה בערלין וראיתי במו עיני את בעל העובדא:
בעיירה גארלי חיה יהודי בשם ר' ימיש שוחט. הוא היה ירא שמים מרבים, היחידי שקבל "קבלה" לשחיטה מזקני הגה"ק מגארלי זי"ע. הרב הוסיף: אם זקני נתן למישהו קבלה לשחיטה, שזו היתה הקבלה היחידה, הראשונה והאחרונה, שנתן זקני במשך כל ימי חייו, אתם כבר יכולים לתאר לעצמכם איך היה נראה השוחט הזה.
ר' ימיש היה השוחט הפרטי של הגה"ק מגארלי זי"ע. כמובן מיד שנודע שזקני אוכל רק משחיטת ר' ימיש ממילא כל חסידי צאנז דקדקו לאכול רק משחיטת ר' ימיש.
בעיר בערלין גרו הרבה מחסידי צאנז שרצו לאכול רק משחיטת ר' ימיש. אבל הדבר עלה להם בקשיים גדולים עד שהבשר הגיע אליהם, ואיך להחזיק זאת שלא יתקלקל, כי עדיין לא היו אז אמצעי הקירור להחזיק זאת לזמן ארוך.
לכן טיכסו חסידי צאנז-גארלי עצה איך להביא את השוחט מגארלי ר' ימיש לבערלין.
באותו זמן אירע בבערלין, ששוחט אחד, מחמת מצב בריאותו, משך ידו מלשחוט. החסידים ניצלו הזדמנות זו והציעו לבעל בית המטבחיים, שיקבל את השוחט המפורסם ר' ימיש מגארלי, כשוחט בבערלין, כי שמו הטוב הולך בכל המדינות וממילא יוכלו למכור הרבה בשר בכל המקומות.
הבעל-בית נתרצה לזה ומיד שלחו לר' ימיש שיבוא לבערלין. אכן הוא תיכף, בהזדמנות הראשונה בא. עם בואו נתוועדו מיד כולם לסדר הדברים עד הפרט האחרון. עם גמר האסיפה הוביל הבעל-בית את ר' ימיש לבית השחיטה, שיראה בעצמו איך נראה הדבר ומה שיש לו להוסיף בתיקונו וכו'.
בית המטבחיים הי' גדול ממדים, שסיפק בשר להרבה מקומות על ידי קרונות רכבת. השוחט ר' ימיש התבונן מהנעשה שמה וראה שתהליך השחיטה הוא יותר מדי מהר, לכן התנה עצמו בפירוש, שאינו יכול לשחוט רק באופן כפי שהוא רגיל בגארלי, בעל הבית הסכים לזה מיד.
אחר כך עורר השוחט, היות ומטעם הממשלה הנהיגו לנפח הריאות דוקא במנפח ולא בפה, מחמת חשש חולי השוחט, כמובן שבמנפח יכולים לנפח יותר חזק ומהר, ולפעמים זה יכול לגרום שהריאה תתפוצ, לכן רצה שבדווקא ינפחו הריאות רק בפה. גם לזה הסכים הבעל-בית, הגם שהרופאים הווטרינארים התנגדו לזה. גם בנדון שכירות השוחט הבטיחו לו שכירות הגונה ביותר, ובאופן זה קיבל ר' ימיש עליו להיות שוחט בבערלין.
הוסכם שביום שלישי הבא לטובה, בשעה שבע בבוקר יתחיל ר' ימיש לשחוט בשעה טובה ומוצלחת.
ביום השלישי בשעה המיועדת השוחט איננו. עוברת עוד שעה ועוד שעה ועדיין השוחט איננו. כל בית-המטבחיים, על פועליו, מאות נכרים, עמדו הכן לרגע שהשוחט יתחיל פעולתו, אבל עדיין הוא איננו.
בעל המטבחיים כבר הי' אובד עצות, פה עומד הכל הכן והשוחט איננו, וזה גורם לו הפסד גדול. מיד נסע לבית השוחט לברר מה קרה, האם רק איחר לקום או ח"ו משהו יותר רציני.
בהגיע הבעל-בית לבית השוחט, הוא פונה אליו במרירות: היתכן כזאת! כל המפעל עומד הכן לקראתו ואיך יכולים לעכב מפעל אדיר כזה על מאות פועליו?
השוחט מתנצל לפני הבעל-בית באומרו: בעל-בית יקר, אתם לא יודעים מה קרה? קמתי השכם בבוקר, שהי' מוכן לזמן התחלת השחיטה. אך עם פתיחת עיני אני מרגיש שידי הימנית משותקת לגמרי. אין לי שום הרגשה בה. אין לי שום מושג מה קרה.
בעל המטבחיים לקח מיד את ר' ימיש השוחט לבית החולים הכי גדול באיזור והזעיק המומחים הכי גדולים בשדה זה. גם הזעיק מומחים גדולים מקרוב ומרחוק. כסף לא נחשב אז אצלו לכלום.
הרופאים בדקו את יד השוחט ועשו בדיקות מיוחדות וקבעו אחר כך שיד השוחט מורעלת ומתחילה להרקיב; כדי להציל חייו מוכרחים להוריד את כל היד הימנית, אחרת אין תקוה לחייו.
השוחט ר' ימיש לא רוצה לשמוע בעצת הרופאים ועומד בתכיפות על דעתו לא לעשות שום פעולה. הוא מקווה שבעהי"ת זה יתרפא מאליו.
ככה נשאר השוחט ר' ימיש בבית החולים במשך שלוש שבועות. במשך כל הזמן ביקרו אותו אנשי העיר. משראו הרופאים שאין ביכולתם לעזור להשוחט, שלחו אותו הביתה.
בכל יום ויום ביקרו אותו אנשי העיר שונים. השוחט היה עצוב מאוד ממה שקרה אתו, אך הבליג על יגונו ולא סיפר למבקריו מה שבלבו. הוא קיבל כל אדם בספר פנים יפות. גם ילדי העיר בקרו אותו ואיחלו לו רפואה שלימה, וככה עברו כמה שבועות.
ביום שלישי בהיר אחד קם ר' ימיש בבוקר השכם והנה ידו על מכונה כמקדם. כששאלו אותו מבקריו: ר' ימיש מה קרה? הוא מספר:
באמצע הלילה לפני שקמתי אותו יום שלישי להתחיל לשחוט, נתגלה אלי בחלום מורי ורבי ר' ברוך גארליצער ושאלי:
– "ימיש! קבלת עליך להיות שוחט בבערלין?!" עניתי:
– כן, רבי. קבלתי עלי להיות שוחט כאן, אך התניתי עמם כל הפרטים והתקנות באיזה אופן אני אשחוט כאן!".
הצדיק מגארלי נ"ע שואלו הלאה:
– "היודע אתה, ימיש, שאפילו שיקוימו כל תנאיך ותקנותיך על צד הכי טוב, בכל זאת ימכור בעל המטבחיים קרונות רכבת מלאים בשר שאתה אף פעם לא שחטת?!" הרבי פושט ידו הקדושה אלי ונעלם. אני מתעורר בפעימות לב חזקות מאוד ומרגיש שידי משותקת לגמרי.
ר' ימיש ממשיך ומספר:
"הלילה ראיתי שוב בחלומי את מורי ורבי מגארלי זי"ע ושואל אותי:
– "ימיש, האם אתה עוד רוצה להיות שוחט בבערלין?!". השבתי:
– "רבי, אני לא רוצה יותר להיות שוחט פה. הרבי יסלח לי, לא ידעתי שאני עושה משגה בהסכמתי זו. פרצתי בבכי מר, שיעורר רחמים עלי בשמי מרומים שידי תשוב לאיתנה הראשון". מורי ורבי פושט ידו הקדושה אלי ואומר:
– "אם כן היה בריא" ונעלם מעיני. מיד התעוררתי וידי כמקדם.
הרב מקלויזנבורג זצ"ל סיים: "רואים אתם בנים יקרים, זה קרה בזמני. בעיני ראיתי השוחט עם היד המשותקת, ואחר כך עם היד הבריאה כמקדם. עוד נמצאים עדים חיים רבים שזוכרים המאורע, מחמת שגרו בשכנות עם ר' ימיש השוחט הנ"ל.
הרב מקלוזנבורג המשיך: "אבל איפה לוקחים היום צדיקים כאלו, שאפילו בעולם האמת לא נח ושקט, כי זה היה אחרי רבות בשנים מפטירתו, בכל זאת היה בו הכח לבוא לעולם הזה, להשגיח על השוחט שקיבל ממנו קבלה שלא יהיה גורם ח"ו שציבור גדול יהודים חרדים יאכלו נבלות וטריפות".
הרב מקלוזנבורג נפרד מאתנו בחמימות הלב ואמר: "שירחם עלינו השי"ת וישלח הגואל צד במהרה בימינו".
הוא הוסיף לעורר בנדון זה בעשרות קאסטים בדרשות שלו.
אחרי שגמרתי לספר העובדא מר' ימיש השוחט, היה נוכח שם ר' יוסף קויפמאן שליט"א, מוכר הקאסטות, שהקליט הכל על קאסעטא, שקיימת עד היום ויכולים לקנותה אצלו.
ר' יוסף הנ"ל אמר: אני בן ברלין, גרנו בשכנות לר' ימיש השוחט הנ"ל. נתלויתי לאבי ז"ל כשהלך לבקר את השוחט הנ"ל בבית החולים. גם הייתי עם אבי ז"ל בביתו, כשידו היתה משותקת, וכן זכיתי לראות ידו בריאה כמקדם, ממש תחיית המתים.
רק אז נודע לציבור הרחב מה נקרא שחיטה המונית, ואיך היצר מבלבל ההמון עם.
אחר כל הנ"ל יצאו עשרות רבנים גאוני ומאורי ישראל החרדים לדבר ה' (ראה תולדות יעקב יוסף פ' וישב באריכות החילוק) והתריעו בדרשותיהם אודות כשרות העופות והבקר לכל אורך ורוחב ארה"ב. עשרות רבנים הותקפו בטרור איום ונורא. אך הרבנים האמיתיים עמדו בנסיון ולא נסוגו. אשרי חלק בזה ובבא.
8) הוצאתי אז ספרים חשובים בעניני שחיטה, שמבאר כל הענינים בזה בכובד ראש.
9) אספתי מיותר מאלף ספרי שו"ת, כל הנוגע לשחיטה כשרה והגונה, ומכשולים שיכולים לאירע אם לא זהירים בזה ביותר, ופרסמם בספר. כמו כן הוציא לאור עולם אז שלושים ושש ספרים על עניני כשרות ושחיטה וניקור ועוד. [כעת יצא כבר לאור 86 ספרים על ניקור, 52 קיבוץ גדול על חמשה הל' שחיטה בשם הלכה למשה מסיני. 40 ירחונים מדריך לכשרות. [שחלק אחד נדפס בשם הגה"צ מדעברעצין זצ"ל, ואחר הטעראר הגדול שרצו להרוג אותו פחד, והוצאתי אח"כ לאור בשמי] 120 בולעטינס על שחיטה וניקור, 42 ספרים וקונטריסים על כשרות ושחיטה וניקור].
אודות פעולותי, יצאו אחר כך רבנים גאוני ומאורי ישראל האמיתים (ראה באריכות בספר תולדות יעקב יוסף פרשת נשא) והרעישו בדרשותיהם אודות כשרות העופות והבשר בקר בארה"ב.

אעתיק בקיצור נמרץ מה שכתבו הספרים הק' בענין זהירות בכשרות, כדי להבין גודל האחריות מה שיכולים ליפול ח"ו ברגע אחד ברשת הס"מ, ואח"כ יהיה בכי' לדורות

רוב אפיקורסות רח"ל מתנוצץ באדם על ידי אכילת נבילות וטריפות, (תורת משה פרשת קדושים).
מאכלות אסורות פוגם אפילו בשוגג, אלא שיתשנה הפגם דבמזיד תעשה נפשו שקץ, ובשוגג תטמטם נפשו ונטמאת (אור החיים הקדוש פרשת שמיני).
אם אתם קדושים ופרושים משקוצי נבילות וטריפות הרי אתם שלי, ואם לאו אינכם שלי (רש"י משפטים ל').
אין עבירה גדולה כל כך כמאכלות אסורות שמזה יצאו מדינות שלימות לתרבות רעה (שו"ת דברי חיים סימן ז').
כל מה שסובל האדם בעולם הזה הוא מפני שלא נזהר במאכלות אסורות (זוהר הקדוש ח"ג דף מ"ב).
יוצא מרשות הקדושה ונכנס לרשות הסטרא אחרא (זוהר הקדוש ח"ג דף מ"ב).
אוי להם ואי לנפשם כי לא יתדבקו בצרור החיים כלל ודנין אותו לאחר מיתתו כאדם מגועל, כי הקב"ה גועלו בעולם הזה ובעולם הבא (זוהר הקדוש ח"ג דף מ"א).
מדבק נפשו בסטארא אחרא וגועל נפשו ורוחו, ורוח הטומאה שורה עליו (זוהר הקדוש ח"ג דף מ"ב).
נעשה פני חיה רעה (זוהר הקדוש ח"ב דף קכ"ה).
נכנס בו מחשבת כפירה ומינות (רמב"ם).
הבנים יוצאים לתרבות רעה ח"ו (אגרא דפרקא אות קכ"ו).
מכניס טומאה בלבו ובנפשו של אדם (מסילת ישרים)
למה משיח לא בא בשנת הכת"ר? – תשובה! עבור שוחטים קלים, (דרך הנשר, שמרו משפט).
כל האוכל מאכלות אסורות מעכב ביאת משיח צדקינו – מי החריב את ביתינו אשר עדיין לא נבנה בימינו, והשכינה בגלות עדיין בעונינו? – מדוע לא בא בן ישי גם תמול גם היום ? עבור שוחטים שמאכילים נבילות וטריפות (ברית מטה משה על הגדה של פסח).
אין לו טהרה עולמית ומאבד חלק עולם הזה ועולם הבא (יש שכר עמוד מ"ב).
נעשה מין ורשע (האריז"ל).
מליון יהודים נהרגו בשנת ת"ח עבור שוחטים קלים (קב הישר פרק קב).
שלשה וחצי מיליון יהודים יצאו מן הדת בגרמניה עבור שוחטים קלים (שו"ת דברי חיים).
הבעל שם טוב בא לעולם לתקן השחיטה (ברכת אברהם).
מחזה מחרידה ומזעזע: השוחט אינו שוחט עוף או במה, רק שוחט את עצמו.
אכילת נבילות וטריפות חמור יותר מחילול שבת קודש (חפץ חיים).
מובא בספר שפת אמת (והובא גם בספר שער בת רבים פרשת בא) דפעם אחת בא לפני זקיני הרה"ק בעל אוהב ישראל מאפטא זי"ע איש אחד שהי' לו בן שנתפקר ורצה להמיר דתו רח"ל, וביקש מהרב לעזור לו להפוך לבו לטוב, והשיב לו הרב אם אתה יודע שלא אכל חמץ בפסח מעת שנתפקר אז אפשר להושיעו, ואם לאו לאו. ואמר שזהו סמיכות ב' כתובים בפרשת כי תשא, אלהי מסכה לא תעשה לך את חג המצות תשמור, עכתו"ד ודפח"ח. ומצאתי סמוכין לדבריו הקדושים בזהר (ח"ב קפב.) על פסוק הנ"ל "אלהי מסכה לא תעשה לך, את חג המצות תשמור", אלהי מסכה לא תעשה לך וכתיב בתריה את חג המצות תשמור, מאי האי לגבי האי, אלא הכי אוקמוה מאן דאכיל חמץ בפסח (כאילו עביד כוכבים ומזלות למפלח לגרמיה דהא רזא הכי הוא דחמץ בפסח) כמאן דפלח לכוכבים ומזלות איהו, ע"כ.
וכתב בספר חסד לאברהם להרה"ק מראדאמסק זי"ע (לפסח, ד"ה ואלה) על פסוק אלהי מסכה לא תעשה לך, את חג המצות תשמור שבעת ימים תאכל מצות, כי אכילת המצה בשבעת הימים היא שמירה לכל השנה מחטא עבודה זרה, ע"כ. והחתם סופר זצ"ל כתב בתורת משה (קדושים) דרוב אפיקורסות רח"ל בא על ידי אכילת נבילות וטריפות. ובספר שלחה"ט מביא בשם האר"י הק' דכל האוכל מאכלות אסורות נעשה מין ורשע רח"ל.
רואים אנו מכל זה ג"כ דהמכשול במאכלות אסורות מביא את האדם לידי מינות ועבודה זרה רח"ל, והוא כדברי זקיני הרה"ק מאפטא זי"ע שאמר לאיש ההוא שאם לא אכל בנו חמץ בפסח אפשר להושיעו, כי בזה תלוי כל ענין חטא עבודה זרה, דאם אכל חמץ בפסח ח"ו אין לו הזכות ואפשריות לינצל מחטא עבודה זרה, מה שאין כן אם ניצול מאיסור חמץ.
ידוע, התיקון להחטא של הכשלת אלפי יהודים בנבילות וטריפות – על ידי הרב הקדוש בעל "מגלה עמוקות" הגאון הקדוש המקובל רבי נתן נטע שפּירא זצוק"ל אב"ד קראקא – מאורע מסעיר שהתרחש בתקופת הגאון הצדיק ר' נתן נטע שפירא זצ"ל בעל "מגלה עמוקות" זצ"ל

אעתיק מזוהר הק' חלק ג' פרשת פנחס, דף רל"א עמוד ב'

ולאחר ששט ו' מן ושט בריבוי אכילת גזל, מתארך ונעשה שטן, ומי גורם זה, שטו העם ולקטו, שטות שלהם שהתערבו בערב רב שוטים, שתאוה שלהם אכילה ושתיה של גזל וחמס של שוד עניים ואנקת אביונים, בנון כפופה שוטים שאוכלים בלי טחינה, מה כתוב בהם הבשר עודנו בין שניהם טרם יכרת ואף ה' חרה בעם – וזה גורם שמתפשט שטן באכילה ושתיה, ומתגבר על כל איברים ועורקים בשלש מאות וששים וחמש לא תעשה, כחשבון השט"ן חסר אחד

מגו

כבד ויותרת דילה נפקת מרה ואיהי חרבא דמלאך המות דנפקו מנה טפין מרירן לקטלא בני נשא הה"ד ואחריתה מרה כלענה ואיהי תליא בכבד כל מרעין ומותא ביה תליין וההוא יומא דר"ה (משטנא) ומשטטא בעלמא למכנש כל חובי עלמא וכדין כל אבתרין דאינון ישראל אינון בעאקו דאינון אברי דמטרוניתא נר יי' נשמת אדם שכינתא קדישא וכדין כל ישראל בעאקו ונטלי שופר לאתערא ביה ההוא תקיעה ושברים ותרועה. [מתוך כבד ויותרת שלה יוצאת מרה, והיא חרב של המלאך המות, שיוצאות ממנה טיפות מרות להרוג בני אדם, זה הוא שכתוב ואחריתה מרה כלענה, והיא תלוייה בכבד וכל חליים ומות בו תלויים, ואותו יום של ראש השנה משוטטת בעולם לאסוף כל חטאי העולם, ואז כל איברים של אלו ישראל, הם בצרה שהם אברי המלכה, נר ה' נשמת אדם, השכינה הקדושה, ואז כל ישראל בצרה ונוטלים שופר לעורר בו אותה תקיעה ושברים ותרועה].

רעיא

מהימנא. אמר רעיא מהימנא ודאי בתר דאברים וערקין דלבא דדמיין לישראל אינון בעאקו צריכין לאתערא בקנה דאיהו שופר ודא קנה דריאה בתר דכנפי ריאה לא יכלין לשככא רוגזא דמרה דאתגברת על ערקין דלבא ועל כל ערקים דאברים דגופא ההוא רוחא דנשיב בהון סליק בקנה דאיהו שופר עלמא דאתי דהכי אוקמוה ושט דומה לעלמא דין דביה אכילה ושתיה קנה דומה לעלמא דאתי דלית ביה אכילה ושתיה. [אמר הרועה הנאמן, וודאי אחד שאיברים ועורקים של הלב שדומים לישראל הם בצרה, צריכים להתעורר בקנה שהוא שופר, וזה קנה הריאה, אחר שכנפי ריאה לא יכולים לשכך רוגז המרה, שמתגברת על עורקי הלב ועל כל עורקי אברי הגוף, אותו רוח שנושב בהם עולה בקנה שהוא שופר עולם הבא, שכך העמידוהו ושט דומה לעולם הזה שבו אכילה ושתיה, קנה דומה לעולם הבא שאין בו אכילה ושתיה].

ולבתר

דשט ו' מן ושט ברבוי אכילה דגזל. אתארך ואתעביד שטן. ומאן גרים דא שטו העם ולקטו שטותא דלהון דאתערבו בערב רב שטיין דתאוה דלהון אכילה ושתיה דגזל וחמס דשוד עניים ואנקת אביונים בנון כפופה שטיין דאכלין בלא טחינה מה כתיב בהו הבשר עודנו בין שיניהם טרם יכרת ואף יי' חרה בעם אתפשט ו' דשטו איהו דרוחיה כפוף ואיהו נ' ודא גרם דאתפשט שטן באכילה ושתיה ואתגבר על כל אברין וערקין בשס"ה לא תעשה כחושבן השט"ן הסר חד דא יום הכפורים דלית ביה אכילה ושתיה וכו'. [ולאחר ששט ו' מן ושט בריבוי אכילת גזל, מתארך ונעשה שטן, ומי גורם זה, שטו העם ולקטו, שטות שלהם שהתערבו בערב רב שוטים, שתאוה שלהם אכילה ושתיה של גזל וחמס של שוד עניים ואנקת אביונים, בנון כפופה שוטים שאוכלים בלי טחינה, מה כתוב בהם הבשר עודנו בין שניהם טרם יכרת ואף ה' חרה בעם, מתפשטת ו' של שטו, הוא שרוחו כפוף והוא נ', וזה גורם שמתפשט שטן באכילה ושתיה, ומתגבר על כל איברים ועורקים בשלש מאות וששים וחמש לא תעשה, כחשבון השט"ן חסר אחד, זה יום הכיפורים שאין בו אכילה ושתיה].

רעיא

מהימנא. אמר רעיא מהימנא בהאי אתבסם שטן וקמיט נו"ן מן ושט מה דהוה שטן לפנים תב לאחורא ואתהדר ושט כדבקדמיתא בגין דהקול קול יעקב. ישראל לית חיליהון באכילה ושתיה כשאר עמין דירתין עלמא דין דחיליהון באכילה ושתיה אלא חיליהון בקול דא דאיהו עלמא דאתי עולם ארוך דאתברי באת יו"ד ובגין דקול שופר מניה נפיק אמרו רבנן אין פוחתין מעשרה שופרות ובאות י' ודאי אתעביד עולם ארוך דאיהו ו' עלמא דאתי ובאת ה' ברא עלמא דין דאיהי ה' זעירא דבה אכילה ושתיה דאורייתא וכו'. [אמר הרועה הנאמן, בזה מתבשם השטן ונקפלת נו"ן מן ושט, מה שהיה שטן לפנים שב לאחור וחוזר ושט כבתחילה, מפני שהקול קול יעקב, ישראל אין כוחם באכילה ושתיה כשאר עמים שיורשים עולם הזה, שכוחם באכילה ושתיה, אלא כוחם בקול זה, שהוא עולם הבא, עולם ארוך שנברא באות יו"ד, ומפני שקול שופר ממנו יוצא, אמרו חכמים אין פוחתים מעשרה שופרות, ובאות י' וודאי נעשה עולם ארוך, שהוא ו' עולם הבא, ובאות ה' ברא עולם הזה, שהיא ה' קטנה שבה אכילה ושתיה של התורה].

רבי נתן אדלער זי"ע נלחם עם הטבחים והשוחטים מאכילי טריפות, שבעון השוחטים נהרגו ונרצחו אח"כ 6 מליון נפשות ישראל ועלו על כבשן האש, מי אשם בכל זה? – הבעל שם טוב הקדוש זי"ע הולך לאושפצין לבטל הגזירה ולא הצליח

בספר דרך הנשר מובא מהצדיק הקדוש רבי נתן אדלער, שעיקר עיכוב ביאת המשיח שאינו בא הוא בגלל השחיטה שמאכילים את עם ישראל בנבילות וטריפות ואם יתקנו זאת יבא תיכף ומיד ממש, ואעתיק מה שכתב שם ממקצת מספר "האבי"ב" [ראשי תיבות אחינו בני ישראל בגולה] מהנוגע לדעת בדורנו וז"ל: ר' נתן אדלער ותלמידו ר' משה סופר מפרעשבורג מקובלים בנסתר, ר' נתן אדלער רצה לפסול השוחטים דפראנקפורט דמיין, ולהכניע חותם הסטרא אחרא ששורה על שוחטים פסולים בסוד על חרבך תחי' וגו' ואלמלא השיג כל רצונו בא משיח, אך הסמ"ך מ"ם העמיד עליו רודפים קצבים והוצרך לברוח.

וזה היה סוד ירידת הבעל שם טוב הקדוש לעלמא הדין ורמז על זה: ב"זע"ם" תצעד אר"ץ, ראשי תיבות: זביחה עירובין מקוואות.

הבעל שם טוב הקדוש זי"ע ראה ברוח קדשו מה שיהיה הנסיון האחרון בעקבתא דמשיחא:

הבעל שם טוב הק' זי"ע שומע במתיבתא דרקיע ש"מקוה" ש'חיטה וע'ירוב הם יסודי הדת שהעולם עומד עליהם

שמעתי שתלמידי הרבי ישראל בעל שם טוב זכרונו לברכה היו יושבים ביחד ומתווכחים איזהו הדבר העקרי שראש ומנהיג הדור צריך להשגיח עליו.

יש מהם אמרו שהעיקר הוא להשגיח על הזביחה שיהיה השו"ב ירא שמים, וכן בכל שאר ענינים השייכים לזה כי חס ושלום מאכלות אסורים מטמטמים את הלב.

ויש שאמרו עירובין הוא העיקר כי הלכות שבת כהררים התלויים בשערה (חגיגה דף י' עמוד א') והאיסור חמור מאוד.

ויש אמרו מקוה היא העיקר להשגיח שהמקוה תהיה כשרה בלי שום חשש, כי אם יסוד בנין האדם הוא חס ושלום בלי כשרות קשה לו מאוד להתגבר על הרע רחמנא ליצלן.

ואחר זה אמר להם מרן הרב ישראל בעל שם טוב זכרונו לברכה בזה הלשון, תיתי לי כי בעת הזאת פלפלו גם כן במתיבתא דרקיע[1] איזה מהם עיקר ואמרו כמר וכמר. והסימן הוא במקרא (חבקוק ג') בזע"ם תצעד ארץ[2] ראשי תיבות "זביחה[3], "עירובין[4], "מקוה[5], כל אלה הם יסוד הארץ. עכ"ל.

הצדיק הקדוש בעל דברי חיים זי"ע מגלה לנו סודות נוראים

וידוע שעל ידי השוחטים הקלים שהאכילו בשר פיגול, יצאו מן הדת לערך ג' וחצי מיליאן יהודים רח"ל, כמבואר בשאלות ותשובות "דברי חיים" (יורה דעה חלק א' סימן ז') שאין עבירה כמאכלות אסורות שמטמטם הלב הישראלי, ובעונותינו הרבים ראינו דעל ידי זה יצאו מן הדת כמה קהילות בארץ לוע"ז שאכלו ונתפטמו בנבילות וטריפות על ידי השובי"ם הקלים, וגברו עליהם דעות זרות עד שנאבדו מן הקהל (עיי"ש דבריו החוצבים להבות אש).

אין היינטיגען דור וואס אויף יעדען שטיקעל בהמה פלייש וואס מיר עסען, שטייען 70 רבנים גדולי ישראל און שרייען נבילה טריפה חלב ודם, נו איז דען א וואונדער פארוואס דער דור זעהט אזוי אויס. עס איז דאך מצא מין את מינו וניעור! (ראה בכורות דף כ"ג ע"א. כלי יקר בראשית פרק א' פ' ו'. שם, במדבר פ' ה' פ' יז).

שבעים אלף איש כפרו בתחיית המתים בגלל שאכלו ונתפטמו במאכלות אסורות עד שיצאו מהדת ובא עליהם מלך והרג את כולם

וכן מובא בדגל מחנה אפרים" (פרשת עקב מכתב מהרמב"ם זצ"ל) ששבעים אלף איש כפרו בתחיית המתים בגלל שאכלו ונתפטמו במאכלות אסורות עד שיצאו מהדת ובא עליהם מלך והרג את כולם רח"ל. וידוע שמערמת הסמ"ך מ"ם שלא לפתות כל יחיד ויחיד, רק מעמיד שוחטים ורבנים בכל מקום מסיטרא דיליה ועל ידי זה הכל ברשתו.

וז"ל: רעיא מהימנא: כתיב בי' במשיח (זכרי' ט' ט') "עני ורוחב על החמור", ענ"י איהו תמן בסימן ע'ירובין נ'דה י'במות, ושאר מתניתין בכלל ולא איתקרי תמן מלך עד דרכיב בסוסיא דיליה כנסת ישראל. (רעיא מהימנא ריש פרשת כי תצא).

אכילת חלב מביא את האדם לכפור באלוקי ישראל כמו שראינו אצל שבתי צבי ימח שמו וזכרו

ובנוסף לזה נביא גביית עדות מבית דין הגדול שבירושלים – איך ששבתי צבי לקח מנין והאכיל אותם חֵלֶב הכליות שהיא איסור כרת ועשה על זה הברכה ברוך אתה ד' אלקינו מלך העולם מַתִּיר אַסוּרִים, כמו שמובא בספר תורת הקנאות לרבינו יעקב מעמדין זצ"ל והיא קבוצת מאמרים וכתבים נגד שבתי צבי ומתי סודו, נדפס באמסטערדאם תקי"ב. ונדפס בדפוס צילום בירושלים תשל"א ע"י הוצאת מקור, וז"ל:

טופס קבלת עדות בירושלים תוב"ב: במותב תלתא בי דינא כחדא הוינא, ואתא לקדמנא החכם הכולל מהו"רר משה חביב איש ספרדי והעיד בתורת עדות (בלשונו), וז"ל בלה"ק: אני מעיד שמפורסם הדבר בין תלמידי חכמים בירושלים וחברון, ששבתי צבי תר"ו קודם שהמיר דתו, האכיל חלב כליות לעשרה מישראל, גם צוה להם להקריב פסח בחוץ לארץ והאכילם כסדר אכילת פסח, גם עשה ברכה על אכילת חלב בזו הנוסחא, ברוך אתה ה' מַתִּיר אַסוּרִים, וגם שמעתי דבר זה מאדם אחד בעל תורה גדול שעשה גם כן דבר זה ואחר כך עשה תשובה, גם שמעתי שבשנת תכ"ה גילה שבתי צבי על עצמו שהוא משיח בן דוד…… עוד שמעתי מהחכם הכולל הרב אברהם יצחקי אב"ד ור"מ דספרדים בעיה"ק ירושלים תוב"ב, ששמע מרבו הגדול החכם הכולל מהור"ר משה גלאנטי אומר, מתחילה לא הייתי מבזה לשבתי צבי ימח שמו וזכרו, אף על פי שלא הייתי מאמין בו, רק אחר שראיתי כתב יד של שבתי צבי ימח שמו וזכרו שכתב לכאן לאחד שהיה מאמין בו, וחתם את עצמו אני הוי"ה אלקיכם שבתי צבי, דהיינו שכתב שם הקדוש ככתיבתו, אחר זה אני מחרים אותו בכל יום ויום, עכ"ל.

אומרים ארור המן אשר בקש לאבדי כי הוא האכיל את בני ישראל במאכלות אסורות, על ידי כך היה לו את הכח לגזור על היהודים גזירות קשות

איתא במסכת (מגילה י"ב) לכן אומרים ארור המן אשר בקש לאבדי כי הוא האכיל את בני ישראל במאכלות אסורות, על ידי כך היה לו את הכח לגזור על היהודים גזירות קשות. וכתב בב"ח (או"ח סי' תר"ע) וזל"ק, בפורים היתה עיקר הגזירה לפי שנהנו מסעודתו, ע"כ נגזר עליהם להרוג ולאבד את הגופים שנהנו מאכילה ושתי' של איסור ושמחה ומשתה של איסור, וכשעשו תשובה עינוי נפשותם כמו שאמרה אסתר "לך כנוס את כל היהודים ואל תאכלו ואל תשתו שלשת ימים" לפיכך קבעום למשתה ויום טוב לזכור את עיקר הנס. ולכן אומרים ברוך מרדכי היהודי כי בזכותו היהודים ניצלו מגזירתו של המן, הוא נזהר שיהודים לא יכשלו במאכלות אסורות, ולכן הוא ישב בשער המלך לשמור שאסתר לא תאכל אוכל שאינו כשר.

רבינו הבעל שם טוב בא לעולם לתקן השחיטות, שרוב השוחטים שחטו אז עם סכין פגום, והבעל שם טוב עשה והתקין סכינים חדשים, והיה מלחמה גדולה נגדו[6]. (עיין שו"ע הרב יו"ד סימן י"ח מה שכתב בזה).

כתוב בספר של ר' יוסף שכטר נ"י, שבבתי הגז באושביץ באותו מקום שהרגו ששה מליון יהודים, היה לפני זה בית שחיטה גדולה ששחטו בהמות לאלפים ולרבבות לכל מדינת גרמני-ה ושאר מדינות, והמסחר גדל כל כך, עד שעשו שם ממש על ידי בית השחיטה תחנה מרכזית לרכבת מיוחדת בסיטונות להביא ולהוליך בהמות (ובלשונות שלהם קעטיל טרעין KETEL TRAIN –)

ובאותן הרכבות (וואגאן – (WAGON שלקחו את הבהמות לשחיטה לקחו במדה כנגד מדה[7] את כל היהודים לשחיטה באותן הקעטיל טרעין[8] כידוע, וזרקו את היהודים בפנים הטרעין[9] הרבה יותר וגרוע ממה ואיך ששמו שם את הבהמות רח"ל.

וזקן אחד סיפר לי איך שזוכר איך שבעסטרייך עשו מבשר יהודים שניצל ומכרו השניצל הזה לאכול לאנשים[10], ומי יודע כמה יהודים אכלו השניצל הזה שעשו מבשר חבריהם, וזה ממש מתאים למה שכתב השבט מוסר מספר הגלגולים, שאנשים מגולגלים בבהמות.

עוד מספר לי ששמע מהרבי מקלוזנבורג ז"ל שבעל הדברי חיים מצאנז ז"ל כתב בשו"ת דברי חיים" (יו"ד ח"א סימן ז') על גרמניה, ומבאר שם שאין עבירה כמאכלות אסורות שמטמטם הלב הישראלי, ובעווה"ר ראינו על ידי זה יצאו מן הדת כמה קהילות בארץ לוע"ז [לערך ארבעה מיליאן יהודים רח"ל] שאכלו ונתפטמו בנבילות וטריפות על ידי השוחטים ובודקים הקלים, וגברו עליהם דעות זרות עד שנאבדו מן הקהל (עיי"ש). ועל ידי עון השוחטים הקלים היה מלחמת העולמית הראשונה והשניה. (ראה בספר תירוש ויצהר הקול קורא'ס שיצאו אז לאור מכמה בתי דינים בווארשא, איך שאכלו ונכשלו אז בשנת כת"ר ובשנת תרס"ו בנבילות וטריפות וחלב דאורייתא ובשר חמורים רח"ל, ותבין).

שו"ב אחד מודה ומתודה

בספר אחד משו"ב חשוב, כ' בזה הלשון: אני מתחיל לעשות לעצמי חשבון הנפש, הלא כמה וכמה אנשים שהלכו לעולמם על ידי פצצות ועוד, וכמה בחורים וילדים ואברכים צעירים רח"ל שנקטפים לא עלינו מהכלל ישראל, ולפי הנ"ל הרבנים המכשירים והשוחטים אשמים בזה. [11], כי הבעיות בשחיטה אצלנו זה באמת נורא ואיום, הגם שיש לנו רבנים משגיחים שמכשירים הכל, אבל עם כל זה [הם גם כן צדיקים כמו אנחנו והם גם כן עובדים בשביל פרנסה] והאמת הוא שחלק היותר גדול שמה שאנחנו נותנים לאכול בתור כשר גלאט הוא באמת גלאט טריף, כי הסכינים שלנו לפי המצב שלנו שאנו עובדים כמו סוסים וחמורים [כלשון ה'שבט מוסר' שבהמה שוחטת לבהמה], הם רחוקים מלהיות כשר באמת, ומי מדבר עוד מהבדיקות פנים וחוץ מה שהולך שם. [ישנם בארץ רק כמה בתי שחיטות מהחרדים ששם מדקדקים על הסכינים בדקדוק רב, כי הרב המכשיר שלהם הוא ירא שמים ואינו להוט לכסף, והלוואי שהיהודים החרדים היו מדקדקים לאכול רק משם].

[אני אמרתי פעם למשגיח "בודק סכינים" שלנו שהוא חסיד ויזניץ, שאמר על סכין שלי שהיה פגום [ממש], ופסק שהוא כשר!!! ואמרתי לו בשבירת לב מה נענה על זה ביום הדין הגדול והנורא, וענה לי אתה לא יודע? אני שואל אותו מה אני לא יודע??? וענה לי: כי ישנו גיהנום מיוחד לרבנים מכשירים למשגיחים ושוחטים, ומי שאינו רוצה להיות בגיהנום הזה שילך להיות צנחן בצבא!!! – ולא להיות לא שוחט ולא משגיח, [הרב המכשיר הזה דיבר רק על הרבנים המכשירים השוחטים והמשגיחים באיזה גיהנום שילכו, אבל מה יהיה שם עם האוכלים מהשחיטה הזאת לא דיבר כלל, הלא הכשרות הוא יסוד קדושת ישראל וכמו שכתב ה'דברי חיים' שעל ידי מכשול שוחטים הקלים במדינות לוע"ז בגרמניה יצאו לשמד 4 מיליאן יהודים רחמנא ליצלן, זאת אומרת שהבעיה העיקרית שלנו שיורדים מהדת והולכים לשמד[12] זה לא אשמת הקיבוצים והכומרים המיסיאנערן של הארץ, האשמה הוא אך ורק השוחטים והמשגיחים עם הרבנים ביחד] ואני השוטה הגדול קיבלתי אז התשובה הזאת, ולא זאת עוד, אלא שאמרתי האימרה הזאת לחבירי וצחקנו ביחד, והצחוק הזה הרגיע אותי עד שהתחלתי ללמוד בהספר שבט מוסר פרק ל"ו ועוד מה שכתוב בענין השוחטים והגלגולים שהוא ממש פחד נורא ואיום, [ואם כל אחד ילמוד פרק ל"ו מספר הנ"ל יפסיק תיכף לאכול בשר, שהוא לא ימצא שוחט ירא שמים, כי איך יכולים להיות ירא שמים בשחיטות הגדולות של היום, שהתנאי הראשון הוא לזרוק את היראת שמים ואת היראת חטא] וכעת אני רואה שזה לא צחוק, אוי ועוד איך גיהנום גדול מאוד מחכה לנו, מי יודע אם נכנס לשם[13], ואם כן, מי יודע אם נצא משם כלל. ואחר כל זה האם הוא פלא למה שישנם כל כך הרבה פצצות קרבנות ופיצועים ל"ע, האם לא אנחנו אשמים בזה?].

ואחר כל הנ"ל שמעתי בהספד לצעיר אחד שנקטף בשנותיו הצעירות, והרב המספיד צועק ש"הצדיק אבד" למה בגלל ש'"ואין "איש" שם על לב", וקיבלתי כמו זרם במוחי אוי וויי!!! הלא הוא אומר תיבת אי"ש שהוא ראשי תיבות שוחט ירא אלוקים, ואיפה אנו השוחטים, איפה היראת שמים שלנו שאנו מאכילים את אחינו בני ישראל בארצינו הקדושה נבילות וטריפות הכל עבור שיהיה לנו פרנסה בדרך כבוד.

והמספידים צועקים שצריכים לעשות תשובה בענין צניעות ועוד, וכל האשמה הוא על הצניעות כביכול שהנשים הצדקניות לא הולכים בצניעות והם אשמים בזה, אבל הם אינם יודעים מי באמת הרג את הנפטר הזה [הלא אנו רואים מה קרה אחר כך באושוויץ שהרגו 6 מיליון יהודים, זאת אומרת שעם ישראל הפסידו 10 מליון יהודים, והרבי מצאנז אינו אומר שהלכו לשמד מפני שלא הלכו בצניעות. עוד סיפר לי כעת חסיד בעלז שהרבי הקדוש רבי אהרן מבעלזא זי"ע אמר בעת המלחמה שהיטלער ימח שמו הוא נשמת עמלק שנולד מהשוחטים הקלים הרי אנו רואים ששני הצדיקים הקדושים גילו לנו את הסוד האמיתי שעל ידי השוחטים נהרגו ונשחטו 10 מליון יהודים ואין פוצה פה]. הלא ישראל קדושים הם. איפה היה כל כך הרבה תורה בעולם כמו שיש עכשיו, וכו', ואני צריך לומר כי אנחנו השוחטים הטרוריסטים האמיתיים שגרמו שנרצחו כל כך הרבה נפשות כמבואר לעיל, עכ"ל.

והנה אעתיק כאן כמה שאלות ותשובות ששאלו אותי בענין ביאת המשיח.

שאלה א'

למה משיח לא בא? הלא כתיב "ועמך כולם צדיקים[14]", ואם כן היה צריך לבוא תיכף, למה לא בא? מי מעכב אותו, הלא כולנו מחכים עליו ומוכנים שיבוא תיכף ומיד ממש?

תשובה:

למה משיח לא בא בשנת הכת"ר, שאז היה הזמן לביאת המשיח כידוע?

בספר זוהר דעת דף ס"ג מביא מספר דרך הנשר, (ומובא גם כן בספר שמרו משפט – שיחות דף ע"ב) וז"ל:

כתב בספר דרך הנשר בשם הגאון ר' יצחק ראב"ד ווערבא שהרב הצדיק רבי עקיבא יוסף שלעזינגער ז"ל (חתן הגאון הקדוש רבי הלל מקאלאמייא זצ"ל) כתב בספרו שמרו משפט שבשנת הכת"ר לפ"ק בערב פסח בא לבית חותנו איש אחד מאזיען בשם ר' אליעזר ב"ר שמעון ממדינת טיבעט (שבוא בן יאפאן וחינא) ודבריו הי' רק בלשה"ק ובקשתו הי' מחותנו הה"ק ר' הלל זצ"ל להיות אצלו פסח בלבד, ורק בתנאי זה כי הסדר יעשה הוא בעצמו על שלחן מיוחד לו, והוא יתן לו המצות וצרכי הסדר, ונרצה לו, והי' כן, ולא אכל בליל פסח, כי אם כשיעור כזית מצה כהלכה, ושוב לא אכל כל הפסח עוד מצה, ורק אכילתו הי' מפירות ותפוחי ארץ ולוזים, ולא רצה לקבל שום מתנה, ולא שום ממון ולא צרכי נסיעה, וכו', והדברי' אשר שמעתי ממנו וראיתי אותו בחג, ואכתוב קצת אשר בזכרוני.

הסדר הי' בלהבות פלאים כל פסוק אשר אמר בקול הי' מתרגם אותו בלשונו אשר לא נודע לנו, ורק איזהו דברי זוהר ומדרשים אשר אזכיר בתוכם שמענו, התפלל בהתלהבות בקולות וברקים לערך ב' או ג' שעות ואח"כ בא לביתו וטעם רק תפוחי ארץ ביצים ופירות וכיוצא בלא בשר ומצה, ולא הי' זמן לשמוע ולדרוש ממנו, כי אם בחול המועד וביום טוב דרשתי ממנו על מהותם ומהות תורתם, ואמר לי כי הוא משולח ובא בטעם כמוס על פי מצות הראשים, כאשר אביו הוא גם כן ראש חב"ד, וביניהם הם במספר לערך צ"ו אלפים ב"י תחת דגלם, וסדר הזה עם שרי עשרה שרי חמישים שרי מאות שרי אלפים והם מקיימין המעשרות, וכל בי עשרה ביכלתם להחזיק פרנסת מנהל תלמיד חכם היושב על התורה ועבודה ומלמד עמהם בשבתות ומועדים בקביעות עתים לתו' לפי יכלתם, ראש הנשיאים הוא מקובל ובעל רוה"ק והוא מנהיג הדור על פיו הוא נעשה כ"ד, צדיק מושל ביראת אלקים ולא לבד לשפוט את עדתם כ"א כמו שכתב אצל בני יששכר יודעי בינה לעתים מה יעשו ישראל בכל הגולה, ואצלו ס' בשם האבי"ב (ר"ת אחינו בני ישראל בגולה).

הסוד הגדול למה אחינו בני ישראל בגולה?

והנה מה שדיבר בסוד עם מורי וחמי זצ"ל לא אדע, ורק אשר שמעתי וראיתי ממנו אני כותב כי שקר שנאתי, והנה האיש הזה דברתי עמו בד"ת ביו"ט והוא רצה רק בלימוד הפייט של ר"א הקליר, ובו דרש ע"ד האמת וכו' עם עמקות אשר ל"ה מוחי סובל, בשרשי הגלגולים, ועד"ז גילה לי הנשמות של דורינו, ואמר כי הראשונים מן לועזים בלע"ז המה באו בגלגול מן דור של כת ש"ץ ימ"ש, כאשר נכשלו עם חצונים ובאו לחיצונים.

אלמלא השיג כל רצונו בא משיח!

ואעתיק ממקצת מספר ה"אביב" מהנוגע לדעת בדורנו וזה לשונו:

רבי נתן אדלר ותלמידו רבי משה סופר מפראנקפוט דמיין מקובלים בנסתר, רבי נתן אדלר רצה לפסול השוחטים דפראנקפוט דמיין, ולהכניע חותם הסטרא אחרא ששורה על שוחטים פסולים בסוד על חרבך תחי' וגו' ואלמלא השיג כל רצונו בא משיח, אך הסמ"ך מ"ם העמיד עליו רודפים קצבים והוצרך לברוח מפראנקפוט דמיין ועל ר' משולם טימסניץ מפראנקפוט דמיין כתב נשמת שרף – ועל הנודע ביהודה כתב עינו כעין חשמל – ועל מדינת מעהרן פיהם כתב נחתם היא עם חותמו של סמ"ך מ"ם רחמנא ליצלן, וישמור עצמו כל בעל נפש לעבור שם (ואין לך דבר שעומד בפני התשובה).

ובעיר פראג כל זמן שהיה הנודע ביהודה בחיים ללא היה יכול הסמ"ך מ"ם להיות שם, רק בדוחק בבחי' אורח ועכשיו מולך שם, ותחלת הקלקול יצא על ידי חזן וקאה"ר וכו' – ועל בתי כנסיות אלו כתב שם, כל תפלתם בהם תועבה כמו אשר מתפלל בבית הכבוד, וגרוע יותר כי שם אשר מזכירין שם.

ועוד זאת הי' לי לפלא, כי בבית מורי וחמי היה כלב מונח תחת שלחנו תמיד ובשום אופן לא היה כח לגרשו מן הבית, וכל הכאות בו לא הועילו, וכאשר ראה הוא כן אמר לי למה אינו מתקן את הכלב הזה, וכי לא ידע מנהו כי זה הי' רב לוע"ז ממקום פלוני ושהי' סמוך לו, אשר קללו בקללות נמרצות, ונתגלגל בכלב הזה, והיא בסוד ויקרא ל"ה נובח בשמו, כי לה ראשי תיבות לשון הנכרים, (וכזה כתב בילקוט ראובני גם בראשי תיבות לשון הרע).

וחשבתי שאינו כדאי להזכיר זה למורי וחמי, אך בא היום וכו', ספרתי דברים הנ"ל למורי וחמי אשר אמר לי האיש הנעלמי הנ"ל, והשיב לי אני לא אדע איזה תיקון לעשות לו, והגדתי זה להנ"ל, וא"ל זה תיקונו אשר יעשה לו והגדתיו למורי וחמי ועשה כן, ומן אותה השעה נעלם הכלב ולא בא עוד והי' לפלא, וגם בעיני יפלא, והאיש הנ"ל ברגלו בא וברגלו הלך בבוקר אסרו חג אחר תפלת שחרית, והיה ברצוננו שיסע על מסילת הברזל כנהוג ולשלם בעדו ולא רצה לקבל שום ממון לעזר וכתב, כי אם לקיים את פקודתו אשר קבל מן הראשים שלהם, להיות פסח אצלינו לבד, ושוב לשוב לדרכו אשר פנה על דרך קאשויא, ומשם דרך פולין ורוסיא לפנות, והלכתי אני עם בני הישיבה שלי שהי' לי לערך ע' תלמודים אז, ללותו לדרכו, עד כי נעלם, עד כאן.

שאלה ב'

למה נחתם מדינת מעהרן בחותמו של הסמ"ך מ"ם?

תשובה!

א. ידוע דהמלאך המות הוא הסמ"ך מ"ם ואין לו זמן לעבוד בריטעיל ונעשה חכם ונעשה סיטונאי (האלסעילער), וכל תכסיסי מלחמה של הסמ"ך מ"ם[15] הוא, שמעמיד שוחטים ורבנים בכל מקום מסיטרא דיליה שהבשר לא יהיה כשר.

ב. ידוע שמערמת הסמ"ך מ"ם שלא לפתות כל יחיד ויחיד, רק מעמיד שוחטים ורבנים בכל מקום מסיטרא דילי' ועל ידי זה הכל ברשתו.

ג. ראה מה שכתב בעל "תולדות יעקב יוסף" (פרשת נשא בד"ה העולה) וזה לשון קדשו: עתה התחכם היצר הרע שלא יצטרך לילך ולפתות וללכוד ברשתו כל יחיד ויחיד, רק יחיד אשר רבים נכשלים בו, והוא שמעמיד שוחט בעיר מסיטרא דיליה המאכיל טריפות לרבים וכולם נלכדו ברשתו, עיי"ש. ועל ידי זה מעבירם על הדת ונעשים אפיקורסים.

ד. בשאלות ותשובות דברי חיים (יו"ד חלק א' סימן ז') כותב שעל ידי שוחטים שהיו קלים, הרבה קהילות התקלקלו בגרמניה, ועזבו את דרך היהדות רח"ל (עיי"ש באריכות). ובתבואת שור כתוב: שהשוחט חייב להיות ירא שמים מרבים, שהיראת שמים יראה על פניו, ואם לא אז הוא מתקלקל יותר ויותר, וממילא הוא מקלקל גם אחרים האוכלים משחיטתו, הם מתמלאים מטומאה עד שהם הופכים לאפיקורסים. ("טיול בפרדס" מערכת שחיטה של רבה של שאמלוי זצ"ל).

שאלה ג'

למה השכינה עדיין בגלות, ועדיין לא נבנה בית המקדש בימינו, הלא כולנו מתפללים ולירושלים עירך ברחמים תשוב, ויש לנו ברוך השם היום מיליוני בעלי תשובה המניחים תפילין, ושומרים שבת, אז מי מעכב?

תשובה!

בספר "ברית מטה משה" על הגדה של פסח בדף האחרון [נדפס לפני ד' מאות שנה] וזל"ק:

ועכשיו שאיתרע חזקתם [של השוחטים] ראינו למפרע שדבר זה החריב את ביתינו אשר עדיין לא נבנה בימינו, והשכינה בגלות עדיין בעונינו. וכאשר נמצא כמה קלקולים אשר אין להעלות על הספר כי קצר הירעה מלהשתרע, וכו'. ובפרט בשחיטת הכבשים מחמת צמרו קרוב הדבר לפשוע ולקלקל ומחמת שיש להם לשחוט הרבה אינו מדקדקים כל כך וממהרים לשחוט וקרוב לוודאי שמאכילין נבילות וטריפות כאשר נתברר…ומי שיהי' מותמ' בדבר ולומר מה גבר בגוברין ומה יום מיומים ויקל בדבר הזה בוודאי מנהג אבותיהם בידם ששוטחים את דבריהם לאמר מי יתן לנו לאכול בשר ואל תקרי וישטחו אלא וישחטו שהיה נתחייבו שונאיהם של ישראל כליה על שבקשו לאכול בשר תאוה היינו בשר נחירה ואבותינו חטאו ואינם ואנחנו אם נעשה כמעשיהם לא טובים להיות נלכדים בעונם חס ושלום, ואוי לנו מיום הדין ואוי לנו מיום התוכחה: ואין לנו פה לדבר ומי יוכל להגיד ולספר מה שעבר עלינו עד כה שגרמו לנו השוחטים כמה רעות ולא ידעו ששחטו לעצמם בסכין פגומה כמו כן יהיה מיתתם בכלל נבילה וטרפה לכל הוא הקליפה רח"ל תשליך אותם, ומוכרח להיות מגולגל בכלב וכו' עיי"ש באריכות גדול.

אעתיק לכתה"ר גביית עדות מעיר הבירה לונדון:

הדפסתי הגביית בספר דעת תורה
בלשון הקודש

גביית עדות בעיר הבירה לונדון

בס"ד, ליל ג' פרשת ויחי לחודש טבת תנש"א לפ"ק

א. מיר, ר' שלום יודא גראָס, ר' ישראל האָכהייזער און ר' ישראל פּנחס שליט"א פעלדמאַן, זיינען געווען ביי הר"ר משה מאיר בריף שו"ב שליט"א, איבערצושמועסן וועגן די עניני שחיטה, די נייע געזעצן וואָס די רעגירונג האָט אַרויסגעגעבן.

ב. א. לגבי הולכה והובאה אז מען מעג נאָר מאַכן איין הולכה והובאה, האָט ער געזאָגט אַז דער געזע איז בטל געוואָרן, און דאָס איז אַ געפערלעכער פּראָבלעם, אויב דאָס וואָלט געווען דורכגעגאַנגען, וואָלט מען נישט געטאָרט שעכטן!

ג. ב. לגבי דעם גזירה פון די וורידין, אויב מען מעג שעכטן די וורידין? האָט ער געזאָגט אַז דאָס איז שוין אַן אַלטע זאַך פון 40 יאָר[16], אַז מען מוז שעכטן די וורידין. עס איז דאָ כסדר אַן אינספּעקטאָר וואָס קוקט די זאַכן. 1. די געזונטהייט. 2. ריינקייט. 3. צי דער שוחט שעכט די וורידין. 3. אַ סאַך מאָל שטייט דער אינספּעקטאָר און קוקט אויף דעם שוחט, און בשעת דער אינספּעקטאָר קוקט, גיט ער מער אַכטונג צו שעכטן די וורידין, ווייל אויב נישט שרייט דער אינספּעקטאָר, אָבער דער אינספּעקטאָר שטייט נישט דאָרט אַ גאַנצע צייט. ער טוט דאָך אויך אַנדערע זאַכן, ממילא איז דער פּראָבלעם נאָר ווען דער אינספּעקטאָר איז דאָרט.

שאלה ד: האָסטו מער מורא פאַרן רב אָדער פאַרן אינספּעקטאָר?

תשובה: איך האָב פאַר ביידע להבדיל מורא, דאָס מיינט ער שעכט אַנדערש סיי ווען דער רב איז דאָרט, סיי ווען דער אינספּעקטאָר איז דאָרט, אַזוי ווי ביי אַ דרייווינג טעסט. דאָס הייסט איך מאַך מער פּינקטלעך סיי ווען דער רב איז דאָרט, סיי ווען דער אינספּעקטאָר איז דאָרט.

שאלה ה: וויפיל פּראָצענט ווערט געשאָכטן די וורידין?

תשובה: בערך 60% ווערט געשאָכטן די וורידין!

שאלה ו: וויפיל פּראָצענט רירט מען אָן די מפרקת?

תשובה: בערך 20%!

שאלה ז: וויפיל פּראָצענט שעכט מען נישט די וורידין!

תשובה: בערך 20%!

שאלה ח: וויפיל פּראָצענט וועט זיין מער נגיעת מפרקת אויב דער אינספּעקטאָר וועט דאָרט שטיין די גאַנצע צייט?

תשובה: בערך 2% מער נגיעת מפרקת ווי ווען דער אינספּעקטאָר איז נישט דאָ.

שאלה ט: וואָס וועט זיין אויב דער אינספּעקטאָר וועט שטיין די גאַנצע צייט דאָרט?

תשובה: וועט מען אַכטונג געבן מען זאָל יאָ שעכטן די וורידין!

שאלה י: זענען דאָ אַנדערע שוחטים וואָס שעכטן ווייניקער מאָל דורך די וורידין?

תשובה: אַוודאי נישט יעדער שוחט איז דער זעלבער ווי דער אַנדערער שוחט!

שאלה יא: וואָס וועט זיין אויב אַ שוחט וועט נישט קענען אַלעמאָל שעכטן די וורידין?

איר זענט טאַקע אַ מומחה, אָבער דער אַנדערער איז דאָך נישט אַזאַ מומחה ווי איר?

תשובה: וועט מען אים טאַקע מעביר זיין! און אויף דעם וועט דער אינספּעקטאָר אַכטונג געבן!

שאלה יב: איז עפּעס נתחדש געוואָרן יעצט?

תשובה: דער געזע פון שעכטן די וורידין איז שוין אַן אַלטער געזע איך האָב דאָ אַ קאָפּיע פון 76', וואו עס שטייט אַז אויב מען וועט נישט שעכטן די וורידין וועט מען צונעמען זיינע לייסענס, אָבער מען האָט נאָך גאָרנישט געטוהן, און מען וועט ווייטער גאָרנישט טוהן.

שאלה יג: אָבער לויט ווי איך האָב געהערט וועט מען דאָך מעביר זיין דעם שוחט אויב ער וועט נישט שעכטן די וורידין, און ער וועט דאַרפן צאָלן קנס, און זיצן דריי חדשים אין תפיסה?

תשובה: .עס איז שקר! עס איז נישט פאַראַן אַזאַ זאַך. עס איז פּונקט ווי אין די לעצטע 40 יאָר. מען וועט קיינעם נישט איינשפּאַרן, קיינער וועט נישט צאָלן קיין קנס. מען וועט נישט מעביר זיין.

שאלה יד: איר זענט מסכים צו שעכטן מיט אַ משגיח פון דעם אינספּעקטאָר?

תשובה: איך וויל דאָס אויך נישט! איך וואָלט אַוודאי צופרידן געווען מען זאָל דאָס מבטל זיין!

שאלה טו: עס וועט דאָך זיין אַ מכשול אויב די אַנדערע שוחטים קענען נישט מכוון זיין צו שעכטן די וורידין?

תשובה: מען וועט זיך מוזן אויסלערנען. אויב ער וועט נישט קענען וועט מען אים מעביר זיין.

וע"ז באעה"ח יום הנ"ל, שלום יודא גראָס…ישראל פּנחס פעלדמאַן

שאלה טז: איך בין אַ שוחט, קענסטו מיר נישט פאַרקויפן קיין באָבע מעשיות. איך האַלט אַז עס וועט זיין מער נגיעת מפרקת ביז כאָטש 80%.

תשובה: ניין, העכסטנס 2% מער ווי נאָרמאַל.

שאלה יז: וויפיל חלפים האָט איר ביי דער שחיטה?

תשובה: 6 חלפים. יעדער שוחט (דאָס מיינט 3 שוחטים) ברענגט 2 חלפים.

שאלה יח: איר האָט אַ בודק סכינים?

תשובה: ניין, איינער שעכט, איינער איז בודק פּנים און איינער איז בודק חו!

שאלה יט: אויב איר וועט האָבן נאָך מער נגיעת מפרקת, מיינט דאָס אַז איר וועט דאַרפן האָבן אַ סאַך מער חלפים?

תשובה: מיר האָבן דאָרט נאָך, מען וועט מאַכן נאָך!

שאלה כ: דאָס מיינט איר וועט אַרבעטן נאָך 2 שעה אַ טאָג אויף חלפים? פון וואו וועט איר נעמען חלפים אינמיטן די שחיטה?

תשובה: מען מאַכט נישט קיין חלפים ביי די שחיטה, מען ברענגט אל פאַרטיג.

שאלה כא: אויב דו ביסט מודה אַז נישט אַלע וועלן קענען ווי דו, ווי קענסטו נעמען אַן אחריות? דאָס מיינט דאָך אַז אַנדערע וועלן מוזן שעכטן אין מפרקת, ווייל זיי קענען דאָך נישט ווי דו?

תשובה: מען וועט זיי אויסלערנען. מען לערנט זיך יעצט אויך, מען שעכט יעצט אויך ביז צום סוף.

נאום שלום יודא גראָס, ישראל פּנחס פעלדמאַן

שאלה כב: ביזט דאָך מודה אַז מען שעכט ביזן סוף, דאָס מיינט דאָך ביזן מפרקת?

תשובה: ניין, איך מיין פאַרן מפרקת, נאָר אין פלייש אַריין.

שאלה כג: ווי קען מען מכוון זיין אַז עס זאָל גיין אין פלייש און נישט אין מפרקת?

תשובה: מען קען, מען לערנט זיך, מען שעכט שוין לאַנג אַזוי.

שאלה כד: אָבער אַנדערע קענען דאָך נישט מכוון זיין אַזוי ווי איר?

תשובה: אַנדערע שעכטן שוין אויך די וורידין אום אָנגערירט די מפרקת.

שאלה כה: וואָס דאַרפסטו זיין אַ מכשיל הרבים און מסכים זיין אויף אַזעלכע זאַכן וואָס נישט יעדער וועט קענען מיטהאַלטן, און אויטאָמאַטיש געצוואונגענערהייט נישט צו פאַרלירן די פּרנסה וועלן זיי מוזן שעכטן אין מפרקת? עס וועט דאָך פּגום ווערן דער חליף?

תשובה: אויב מען וועט אָנרירן די מפרקת וועט מען טריפה מאַכן. מען מאַכט יעדן טאָג טריפה אַזוי אויך, און אַ סאַך מאָל דערשעכט מען נישט די סימנים, און ווען די גויים האַלטן נישט גוט קומען פאָר גרויסע שאלות. עס ווערן טריפה בהמות, עס ווענדט זיך וועלכע גויים עס האַלטן, גוטע אָדער שלעכטע.

שאלה כו: ווי קענסטו נעמען אויף דיר די אחריות פאַר גאַנ לאָנדאָן און אייראָפּע, ווי דו ווייסט אַליין אַז עס איז אַ פּראָבלעם ביי אַנדערע שוחטים!

תשובה: איך נעם נישט קיין אחריות. מיר האָבן רבנים, איך מיש זיך נישט. אל איז די רבנים גדולים, וואָס זיי פּסק'ענען.

שאלה כז: אָבער די רבנים פאַרלאָזן זיך דאָך נאָר אויף דיר?

תשובה: זיי ווייסן וואָס זיי טוען (זיי זענען גענוג קלוג).

שאלה כח (מוסר): ווי קענסטו נעמען אויף זיך אַזאַ אחריות, דו ווייסט דאָך אַז רוב שוחטים זיינען מאכיל טריפות, ווי מען זעט דער דברי חיים סי' ו' (כ"ו), רנ"א רצה לפסול וכו', תולדות יע"י נשא, בעש"ט הק' זי"ע, וכו'.

תשובה: איך בין נישט מסכים אַז רוב אידן עסן נו"ט.

שאלה כט: וואָס הייסט 5.3 מיליאָן אידן פון דייטשלאַנד (ד"ח), 6.5 מיליאָן אידן פון היטלער ימ"ש (עי' בעלז) דאָס מיינט 10 מיליאָן זענען אויסגעשטאָרבן דורך נו"ט, רמב"ם 70 טויזנט וכו'.

תשובה: די 6 מיליאָן האָט ר' יעק'לע געזאָגט אַז דאָס קומט פון שנאת חנם!

שאלה ל: דער בעלזער רבי זי"ע איז דיר נישט קיין פאַרלעסלעכער, אַז ער האָט געזאָגט, און דער צאַנזער רב זי"ע?

תשובה: אָבער מען קען נישט זאָגן רוב שוחטים, רוב כלל ישראל זאָל עסן נו"ט.

שאלה לא: קלאַפּט דיר באמת די האַר ווען דו רירסט אָן די מפרקת?

תשובה: יאָ!

פאַרוואָס?

תשובה: איך דאַרף בודק זיין דעם חליף.

שאלה לב: ביזט מודה, אַז אויב דער חליף ווערט קאַליע נעמסטו אַן אַנדערן חליף? אָבער עס קומט דאָך אַ סאַך פאָר דער פּראָבלעם? דאַרף מען דאָך נעמען אַ סאַך מער חלפים.

תשובה: יאָ, מען נעמט אַנדערע חלפים. עס קומען פאָר כסדר נגיעות מפרקת'ן און מען טוישט, מען נעמט נייע חלפים.

שאלה לג: דאָ ליגט טאַקע דער פּראָבלעם, אַז מען וועט דאַרפן האָבן כסדר נייע חלפים, און וויפיל קען מען בכלל צושטעלן? ממילא וועט מען שעכטן מיט פּגימות אַזוי ווי אין ניו-יאָרק.

די שוחטים זענען בכלל נישט באַגלויבט, ווי דער רשב"א זאָגט אַז שקר בימינם. טראַכט גוט אַריין וואָס דו האָט געטוהן, ווייל הרב פּאַדעווע האָט זיך נאָר אויף דיר פאַרלאָזט. דו נעמסט די אחריות אויפן גאַנצן כלל ישראל אין אייראָפּע. מען איז דאָך עוקר די פינף ה' שחיטה פון דער תורה הקדושה!

תשובה: איך נעם נישט קיין אחריות. אַל איז אויף די רבנים'ס אחריות.

שאלה לד: וויפיל בהמות שעכט מען אין איין שעה?

תשובה: 15 בהמות אין איין שעה.

שאלה לה: פאַרוואָס זאָל טאַקע נישט זיין קיין בודק סכינים?

תשובה: עס איז טאַקע אַ וויכטיקע זאַך. עס וואָלט געווען אַ גרויסער תיקון. אָבער עס איז נישט דאָ קיין געלט! אדרבה, אויב דו קענסט מתקן זיין וואָלט געווען אַ דבר גדול.

וע"ז באעה"ח ליל ד' פּ' ויחי ט' לחודש טבת תשנ"א לפ"ק, שלום יודא גראָס

אנו החתומים מטה היינו בליל ג' פ' ויחי שנת תשנ"א בבית הרב ר' משה מאיר בריף שליט"א ברחוב מענער ראָוד 14 בלונדון עיר הבירה נ. 61, ביחד עם הרה"ח ר' ישראל האָכהייזער שליט"א, הרה"ח ר' ישראל פנחס הלוי פעלדמאן והרה"ח ר' שלו' יודא גראָס שליט"א, ודברנו עמו ושמענו כל הנ"ל וע"כ באנו לאשר ולקיים כל הנכתב לעיל בהל"ה סעיפים הנ"ל.

נאום: שלום יודא גראס

נאום: ישראל פנחס פעלדמאן

קול קורא שיצא בלונדון

אכן נודע הדבר!

הרב ליכטנשטיין רב הראשי מהפעדערעישען וגם רב מבארד אוו שחיטה בלונדון סיפר, כי בהשחיטה של הלונדון בי"ד ופעדערעישן, יש להם

האבן זיי נאר איינס אדער צוויי גלאטע אין איין טאג, און אסאך מאל דאס אויך נישט, און ביי כדתיה זענען יעדען טאג כמעט אלע בהמות גלאט כשר.

(עס איז כדאי צו באמערקן דאס דער גרויסער צדיק [פון פעלז] הרב פאדווא נעמט פאר זיך אמת'ע גלאט, אויך דער שוחט המאכיל טריפות הידוע הרב בריעף נעמט פאר זיך אויך נאר אמת'ע גלאט כשר, אבער פארן גאנצן חרידישען ציבור גיט מען טאקע פשוטע נישט גלאטע פלייש).

בס"ד

קול קורא שיצא בלונדון

אכן נודע הדבר!

וועד העסקנים החרדים דקהילות החרדיות בלונדון

שאלות גלויות להרב פאדווא שליט"א

בענין השחיטה הנדרשת ע"י חברת "צער בעלי חיים"

היות והרב פאדווא כתב במכתבו שמי שרוצה להעיר בעניני השחיטה יבא אליו וישמע דבריו, ע"כ יצאנו באלו שאלות גלויות לעיני כל, אולי יודה על האמת.

א. לפי מה שסיפרו השוחטים, רואים שמה שכותב הרב פאדווא בענין השחיטה בלונדון הוא היפך האמת.

ב. איך התיר לשחוט בבאקס, בטענה שרבינו הקדוש מסאטמאר זצללה"ה ביקר בבית המטבחיים, ועל סמך זה הוא מתיר שחיטה זו, הרי ידוע שרביה"ק מסאטמאר מעולם לא ביקר בבית המטבחיים בארה"ב ולא נתן הכשר על שום בשר שהוא.

ואמרו ז"ל מילתא דעבידא לגלויי לא משקרי אינשי, וגם את זה רוצים להכחיש???

ג. כתה"ר כותב במכתבו וז"ל: ואם יש ביד מי שהוא דבר מה להעיר בזה יבא אלי ואשמע את דבריו.

ד. שאלתנו: אם אמת הדבר שכת"ר רוצה לשמוע מה יש בפי הבריות, למה כשהשובי"ם שלו אומרים וכותבים כי בשחיטה הזאת עוברים על כל הה' הלכות שחיטה, האם אין זה די להפסיק השחיטה הזאת, כשרוצים לשמוע?

ה. אם רבני כדתיא זועקים וכותבים הרבה מכתבים בכתב ידם וחותמים ומבקשים בתחנונים שלא להכניס "הבאקס הפען" לשנות משחיטה הנהוגה עד היום הזה, מפני שבשחיטה הזאת יאכילו נבילות וטריפות במלוא מובן המלה, למה אינו משים לב לזה?

האם לזאת יקרא רוצה לשמוע?

ו. כולם יודעים ומודים שאופן השחיטה בבאקס ופען הוא נבילות וטריפות, ורק כתה"ר היחידי העומד על כך בתוקף (נגד כל הרבנים והשוחטים, חוץ משו"ב אחד שלו, שותפו של עמלק) להאכיל לישראל נו"ט.

ז. אנו שואלים: עד מתי תאכילו את עם ישראל בלונדון בנבילות וטריפות???

והנה אחז"ל במשנה אבות והוי דן את כל האדם לכף זכות.

והזכות היחידי שיכולים ללמד על מעכת"ר בהיתר הזה הוא רק, שכתה"ר מקבל טובת הנאה גדולה מאוד לו ולבניו ולחתניו שזה מאפיל הדעת הנכון, לראות ולהבחין האמת. ומפני זה צועק יאכלו ענווים וישבעו, ואינו משים לב לדברי הרבנים הגאונים והצדיקים מכל העולם שכותבים לו בתחנונים שלא יהפוך השחיטה לנבילות וטריפות.

תודה לא-ל שלא אלמן ישראל, ועוד נמצאים רבנים חרדים בלונדון, שעדיין אינם משוחדים ומוחים נגד חילול שם שמים שלא להכשל באכילת איסורים, ושלא לחדש דברים חדשים, שבזה יעברו על ה' הלכות שחיטה, שהוא הלכה למשה מסיני.

איך יכולים לסמוך על רב שהוא מכשיל הרבים בנבילות וטריפות בשאט נפש במזיד?

האם זה נקרא רב?

אחבנ"י צריכים לדעת אחת ולתמיד כי לא אנשי "הצער בעלי חיים" אשמים, כלל וכלל לא. רק הרב פאדווא אשם בזה, בההיתר שהוא נותן על השחיטה הזו.

סוף דבר:

אחר שישבנו (רבנים מנהיגי קהילות ועסקנים) יומם ולילה באנו למסקנה:

שכל איש אשר רגליו עמדו על הר סיני, ואשר בוער בקרבו עדיין ניצוץ של יראת שמים, יפריש עצמו ובני ביתו מאכילת הבשר "כדתיא" אשר כל כשרותו אינו אלא סילוף וזיוף, וסמיית עיניים, כאשר כל הרבנים חוץ מהרב פאדווא מודים וצועקים על אי כשרותה.

אין לנו ברירה אחרת, אך ורק להפרד מקהילת "כדתיא" ולעשות קהלה עצמאית

אין לנו ברירה אחרת, אך ורק להפרד מקהילת "כדתיא" ולעשות קהלה עצמאית מרבנים ובעלי בתים החרדים לדבר ה' ותורתו הקדושה. זאת תהי' תחילת ההצלה, וזה עוד יציץ ויפרח פירות ופרי פירות, ויחיש הגו"צ בב"א.

העתקה מספר תורת הקנאות לר' יעקב עמדין והוא קבוצת מאמרים וכתבים נגד שבתי צבי ומתי סודו

צילום הדפוס הראשון, אמשטרדם תקי"ב נדפס מחדש ע"י הוצאות מקור , ירושלים, תשל"א.

גביית עדות מבי"ד הגדול שבירושלים:

האיך ששבתי צבי קודם שהמיר דתו האכיל חלב כליות לעשרה מישראל

בספר הנ"ל בדף 45 וז"ל: קבלת עדות בירושלים תוב"ב:

במותב תלתא בי דינא כחדא הוינא, ואתא לקדמנא החכם הכולל מוהר"ר משה חביב איש ספרדי והעיד בתורת עדות…וז"ל בלה"ק:

אני מעיד שמפורסם הדבר בין ת"ח בירושלים וחברון, ששבתי צבי תר"ו קודם שהמיר דתו, האכיל חלב כליות לעשרה מישראל, גם צוה להם להקריב פסח בחו"ל והאכילם כסדר אכילת פסח.

גם עשה ברכה על אכילת חלב בזו הנוסחא: בא"ה [ברוך אתה ה'] המתיר אסורים.

וגם שמעתי דבר זה מאדם אחד בעל תורה גדול שעשה ג"כ דבר זה ואח"כ עשה תשובה…

עוד שמעתי מהחכם הכולל הרב אברהם יצחקי אב"ד ור"מ דספרדים בעה"ק ירושלים תוב"ב, ששמע מרבו הגדול החכם הכולל מוהר"ר משה גלאנטי אומר:

מתחילה לא הייתי מבזה לש"צ ימש"ו, אע"פ שלא הייתי מאמין בו רק אחר שראיתי כת"י של ש"צ ימש"ו שכתב לכאן לאחד שהיה מאמין בו, וחתם את עצמו אני הויה אלקיכם שבתי צבי, דהיינו שכתב שם הקדוש ככתיבתו.

אחר זה אני מחרים אותו בכל יום ויום. עכ"ל, ועיי"ש עוד באריכות.

ומה נוראים דברי המדרש רבה איכה – עה"כ ויצא מבת ציון, וזל"ק: היו גדולי ישראל רואין דבר עבירה והופכים פניהם ממנו, אמר להם הקב"ה תבא שעה ואני עושה לכם כן, עכ"ל.

ובאדר"נ (פכ"ט) וז"ל: מפני מה מתים ת"ח בלא זמנם מפני שהם בוזים בעצמם שאינם נוקמים ונוטרים כנחש על דברי תורה ויראת שמים, עכ"ל.

ולסיום הדברים: אעתיק מ"ש הלוחם הגדול מוהר"ר חיים סופר זצ"ל בספרו הבהיר שערי חיים דף ו, ע"ב, וז"ל:

אוי מיום הדין ואוי מיום התוכחה בבוא עת מועד לכל חי, וכי יפקוד ד' על מעשי אנוש ועל פעולות אדם שיחופש וימצא כתוב:

צדיק זה חלל שבת, חסיד זה עבר על נדה, ירא אלקים זה עבר על נבילה וטריפה ושעטנז, קדוש זה עבר על א"א, וישתוממו כל אנשי אמונה וישאלו הלא הצור תמים פעלו, ויענהו ד' בסערה: הלא הי' בכחך למחות באיש פלוני אלמוני רשע. מדוע לא זכרת אותו ולא פקדת עליו אשמו וכו' עכ"ל.

שאלתנו הוא: האם אין דברים קדושים הנ"ל די לעורר את כל אחד לעשות כל אשר ביכולתו להציל הכלל ישראל מאכילת נבילות וטריפות חלב ודם, וישראל קדושים הם ורוצים לשמוע?

ונעתיק קצת מש"כ בעיתון היהודי "דאס אידישע ליכט" (י"ל בחודש טבת תרפ"ג) פורסם כתבה תחת הכותרת "עד מתי" כתב אותו הרב שרגא פייוויש מנדלוביץ, שהיה ידוע כלמדן,, ויהודי ירא שמים, וכמי שעמד בפרץ וגילה את הפצע הנורא של אכילת טריפות בעיר ניו יורק.

במאמר המערכת הבהירו וכתבו: "לדאבוננו כל מה שהוא כותב שם הכל אמת ויציב, הכשרות ירדה עד לדיוטא התחתונה, ושוררת הפקרות נוראה, סקנדל נורא ולכן נכשלים הרבה באכילת נבלות וטריפות ובמיוחד אלו אשר רוצים בכל לב לשמור שעל שולחנם לא יעלה חלילה טריפה.

"בנושא הכשרות כבר דשו בה בעיתונות היהודית בזמן האחרון, ובעיקר בכל הקשור לאותן הקצבים המוכרים בשר טריפה בשר בלי הכשר או בהכשרים מסולפים, אך התעלמו מן הצד השני של המטבע מענין הטריפות הנמכרות תחת השגחתם של הרבנים או ארגונים רבניים.

העיתונות שתקה בענין בשל כבוד הרבנים או בגלל טעמים אחרים, ובכל הקשור לכבוד התורה המושפל עד עפר, וכבוד האמת שעליו דורכים ברגלים, הרי שלנו הדברים יקרים יותר, ובמקום שיש חילול השם אין חולקים כבוד לרב, ולכן אני יוצא בקול מחאה גדולה".

באורך רשימתו ניתן להיווכח על יושרו של הכותב, כאשר הוא אינו מחפש לשאת פנים בשביל אף אחד, הוא כותב חריף מאוד, וללא הבדל הוא עורך חשבון עם כולם, ושרשרת של "אני מאשים'ס" הוא יוצא נגד רבים, ובתור דוגמא נביא להלן כמה מהם:

"אני מאשים הרבה רבנים-מכשירים, שבידיעתם או בשל אי ידיעתם אך בשל התרשלותם מוכרים תחת "השגחתם" בשר נבילה וטריפה, בסיטונאות ובקמעונאות, והמוכר הינו נבל ברשות התורה.

אני מאשים אותם הרבנים המכשירים, שהרבה יהודים העירו להם והוכיחו להם בענין הטריפות, ואותם הרבנים התעלמו כליל מן הענין, אותם החוטאים ממשיכים למכור כמה שהם רוצים.

אני מאשים הרבה רבנים, שבמקרים רבים הם אינם נוטלים חלק בעבודת ההכשרה, ובכל זאת הם יודעים מה שקורה, ובכל זאת שותקים בענין הנבילה, וכל זאת בשל ה"שמור לי ואשמור לך", או בגלל הרצון למנוע חילול ה', והם שוכחים שבמקום שיש חילול השם אין חולקין כבוד לרב….

מאותם המילים ניתן לראות איך וכיצד אותו הכותב שופך את דם לבו, כואב לו על מצב הכשרות איך שהוא לקוי, ב"אני מאשים" הגדול שלו היכן שהוא מאשים את הרבנים הוא מנסה ברשימתו ללמד זכות עליהם ומאשים את הקהל היכן שניתן לראות בהמשך של הכתיבה, כפי שנצטט להלן:

"אגב ניתן לכנות את הרבנים המקומיים בכלל של "עניות מעבירה את האדם על דעתו ועל דעת קונו", ואז אותם אלה בלי יוצא מן הכלל אין להם פרנסה מן הרבנות והינם חייבים לחפש זאת מהכשרים או ממלאכות בזויות ושפלות אחרות, כך שהם יותר טרודים בפרנסות מאשר סנדלרים ותפרנים, ולכן אין להם זמן וכח להסתכל על כל עניני היהדות, וכאן נופל כל האשמה על הבעלי בתים האורטודוקסים.

אני מאשים את האורטודוקסיה שהיא יושנת שינת חוני המעגל ואינה רואה דבר ממה שנעשה מסביב, היכן שהחומות החזקים ביותר שלנו נופלים ומתמוטטים על ידי שונאינו, דבר קדשינו נרמס ברגלינו, הירושה שירשנו זה שלשת אלפים שנה כמעט ואין לה עוד זכר, והאורטודוקסיה יושנת, אבל עד מתי?

האם אינכם יודעים שמכל חומת היהדות, ששמרה אותנו עד כה כמעט ולא נשאר זכר פרט לכשרות, שבת וימים טובים כמעט ואינם נשמרים, אפילו בבתים האורטודוקסים, ועתה נהרס גם חומת הכשרות ואתם יושנים, אבל עד מתי?"

"ואף אם התחלתם לבנות בשנים האחרונות ישיבות ותלמודי תורה בכדי לחנך את ילדיכם וכן להחדיר בהם מדות טובות, אז האם אינכם יודעים שגופות שהינן מפוטמות בנבילות וטריפות, אינן יכולות להיות יהודים עם מידות טובות? האם אינכם יודעים שנבילות וטריפות מטמטמים את הלב ומסממים את הדם היהודי, ואתם יושנים, אבל עד מתי?

האם אינכם יודעים שבכל יום שהינכם הולכים בבוקר למקוה לטהר את עצמכם, לא יעזרו לכם אפילו כל מימות שבעולם, כי הינכם טובלים ולא רק ששרץ בידכם, אלא שרץ בתוככם!, וכשהינכם מתפללים ערב ובוקר, או כשהנכם לומדים שיעור, האם אינכם יודעים שהבל היוצא מפיכם הוא הבל של חטא, כי הוא מפוטם בנבילות וטריפות, ואתם יושנים – אבל עד מתי?

וכשאתם רוחצים את ידיכם על מנת לאכול לחמניה, או כשהנכם עושים קידוש ועל השולחן מונחות החלות, בשר ודגים וכל מטמעמים והינכם אומרים בכל פרוסה "לכבוד שבת", הרי שהינכם בוצע ברך ד' והינכם יושנים, אבל עד מתי?

ובודאי הינכם יודעים, שרק במעשר של הכסף, שאתם היהודים האורטודוקסים מבזבזים על תצוגות ולוקסוס, יכלו בכסף הזה לשמור על כבוד הרבנים ולבנות את חומת ישראל הפרוצה, והינכם יושנים, אבל עד מתי?

רבותי! תעשו לעצמכם קצת חשבון הנפש וראו עד להיכן חרגתם, זכרו, שההורים שלנו הקריבו עצמם על קידוש השם, הם הרשו שישרפו ויצלו אותם, והעיקר לשמור על תורתנו הקדושה, מאחר ומכם אין תובעים קרבנות, רק בקומץ אתם יכולים להציל את הסיטיאוציה, והינכם יושנים, אבל עד מתי?

יהודים! האם אינכם פוחדים יותר מיום הדין הגדול והנורא, היכן שלא תוכלו יותר לתרץ תירוצים והתחמקויות ומשיכות בכתף?

ואני שואל אתכם, עד מתי? ואני אומר, עורו ישנים משנתכם"! עכ"ל.

נעתיק כאן כמה מרבנים הצה"ק מדור העבר איך שזועקים מרה על חורבן הכשרות, וכותבים מכתבים בכתב ידם וחותמים ומבקשים בתחנונים שלא להכניס בשר בהמה לתוך פיהם עד ביאת משיח צדקינו בב"א, מפני שמאכילים רח"ל נו"ט חלב ודם במלוא מובן המלה.

ואנו שואלים: עד מתי תאכילו את עם ישראל בנבילות וטריפות חלב ודם???

אחבנ"י צריכים לדעת אחת ולתמיד כי לא אנשי "הקצבים והבוטשערס והרבנים המכשירים אשמים", כלל וכלל לא [כי הם נמכרים בעד בצע כסף]. אבל אשמים אנחנו על אחינו, שאנו שותקים ואין אנו מעוררים ומוחים את כל אחד מאחבנ"י להפסיק אחת ולתמיד לפטם עצמם במאכלות אסורות, כמבואר ברמב"ם, הובא בספה"ק צפנח פענח ובספה"ק דגל מחנה אפרים (פרשת עקב), עיי"ש.

ואסיים בדברי הקדוש "מהרש"ק" זי"ע בספרו (שו"ת טוטו"ד ח"א) וזל"ק:

ללמד דעת לדורות אולי יזדמן עוד מעשה כזה ידעו איך להתנהג ולקיים החכמה תחי' את בעליה בשני עולמות, "והלוואי כד שכיבנא יפוק לקדמנא זכות זה מה שביערתי הרעה הזה מן העולם" וכן יאבדו כל אויביך ד'. ועלינו יערה רוח ממרום. (דברים הללו ככתבם וכלשונם נעתקו משו"ת טוטו"ד ח"א בפתחי שערים שכתב הגאון שר התורה מהרש"ק זצ"ל אודות השוחט רע מעללים מק"ק בארדיטשוב שזכה להרחיקו ולהעבירו).

על כן סוף דבר הכל נשמע, אשרי חלקם ועמלם של אלו שיצאו במלחמת קודש, ולעמוד בראש מערכת קדש זו להגן על השחיטה כהלכתה במדינתם ודורש ומבקש להחזיר עטרת קדושת ישראל ליושנה, ושישמרו את נפשם ואת ילדיהם ממכשולים בעניני מאכלות אסורות.

וידוע מאמר הבעל שם טוב הק' זי"ע על פסוק בזע"ם תצעד ארץ, ראשי תיבות זע"ם הוא ז'ביחה ע'ירובין מ'קואות, והכוונה בזה, דע"י שמעוררים את העם בשחיטה ובהלכות טהרה ושבת, מסירים את חרון אף ה' מישראל ומעוררים רחמי שמים כי כשיש דין למטה אין דין למעלה כמשאחז"ל), וה' הטוב יהיה בעזרם לזכות את הרבים, ובזכות זה תתקרב גאולתינו ופדות נפשינו ונזכה מהרה לרגלי מבשר משמיע שלום על הרי יהודה בבהגוא"צ בב"א.

הק' שלום יהודה גראס אבדק"ק האלמין יצ"ו

יצא לאור ע"י "חברה מזכי הרבים העולמי"
בנשיאות כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א

יו"ל פרוס חג הפסח תשס"ו

[1]) ראה שאלות ותשובות מן השמים, (סימן ה', הובא ברדב"ז סוף ח"ה).

[2]) (ספר חבקוק פרק ג' פסוק י"ב) בְּזַעַם תִּצְעַד אָרֶץ בְּאַף תָּדוּשׁ גּוֹיִם. ראה רש"י חבקוק (פרק ג' פסוק י"ב) וזה לשונו: "בזעם תצעד ארץ": – לגרש שבעה עכו"ם. ובמצודות דוד שם פירוש: תצעד ארץ – רמסת יושבי הארץ.

[3]) ז'ביחה: ידוע דרשות הרבים הוא מעלמא דפירודא הסטרא אחרא, ורשות היחיד הוא רשות הבורא עולם סטרא דקדושה כנסת ישראל, (ראה בתיקוני זהר (דף ס"ט עמוד א'), דרשות לחם שלמה לשמחת תורה דרוש ע'), וכו', וראה מה שכתב בעל "תולדות יעקב יוסף" (פרשת נשא בד"ה העולה) וזה לשון קדשו: עתה התחכם היצר הרע שלא יצטרך לילך ולפתות וללכוד ברשתו כל יחיד ויחיד, רק יחיד אשר רבים נכשלים בו, והוא שמעמיד שוחט בעיר מסיטרא דיליה המאכיל טריפות לרבים וכולם נלכדו ברשתו, עיי"ש. ועל ידי זה מעבירם על הדת ונעשים אפיקורסים כמו שכתוב הדברי חיים בשו"ת (יו"ד חלק א' סי' ז') כותב שעל ידי שוחטים שהיו קלים, הרבה קהילות התקלקלו בגרמניה, ועזבו את דרך היהדות רח"ל (עיין שם באריכות).

[4] ) ע'ירובין: ראה בתיקוני זהר (דף ס"ט עמוד א'). ראה עוד מה שכתוב הצדיק הקדוש רבי שלמה זלמן עהרענרייך זי"ע משאמלויא (בעל שאלות ותשובות דרשות לחם שלמה): וכן יתאמץ כל אחד ואחד במסירות נפש שלא יפריעו חס ושלום העירוב שעשינו ברוך השם על צד היותר טוב, והארכתי בביאור הטובה הרבה של העירוב וכוונתו לעשות מרשות הרבים רשות היחיד הוא רשות הבורא עולם סטרא דקדושה כמבואר בספרים הקדושים, וכו'.ראה אוהב ישראל (לחג השבועות). ראה עוד באר מים חיים פרשת יתרו, ועיין עוד סדורו של שבת שורש ב' ענף א' בענין זה).

[5] ) "מ'קוה: צריך לטבול בערב שבת קודש לברוח מרשות הרבים אל רשות היחיד יחודו של עולם: ראה בספר הקדוש באר מים חיים (פרשת בהעלותך), ראה עוד תיקוני זהר (דף ס' עמוד א'), רעיא מהימנא (השמטות דף רס"ד עמוד ב'), רעיא מהימנא (במדבר פרשת פנחס דף רמ"ב עמוד א'), תיקוני זהר (דף כ' עמוד א'), תיקוני זהר (דף ס"ו עמוד ב'). ועל כן הצדוקים האלו הכשילו במקוואות פסולות להכעיס. [ראה רש"י בראשית י"ג, י"ג, עה"פ: ואנשי סדום רעים וחטאים לה' מאוד].

[6] ) חבל על דאבדין "ולא" משתכחין, שאין לנו הבעל שם טוב הקדוש בדורינו שיבדוק הסכינים שלנו. (שמעתי פעם ביאור על זה, "ולא" סובב על אלו שהם בבחינת לא (כלום) הם משתכחין).

[7]) ראה באנציקלופדיה (מערכת אושוינצים) שהיטלער ימש"ו הכין בתי הגז ובתי שריפה לשרוף 10 אלפים איש ביום אחד בדיוק במדה כנגד מדה שהמן רצה לתת לאחשורוש 10 אלפים שקלים כדי להשמיד להרוג ולאבד טף ונשים ביום אחד, רח"ל.

[8]) תודה רבה לחבירי היקר שמעון לוי נ"י חבר נאמן להאוניווערסיטא העיברית בירושלים על שעזר לי בהחקירות ובתמונות.

[9]) ראה בספר OSHPITZIN מהמחבר ר' יוסף שכטר בדף 215 שבאושפצין (אושוויטץ) היה מקום שחיטה גדולה מאוד, והיו על יד בית השחיטה שתי בתי חרושת לעורות, גדולים מאוד, שתיכף אחרי השחיטה לקחו את עורות הבהימות מבתי השחיטה הגדולה.

עוד כותב שם שהיה שם רכבת מיוחדת לבהמות (קעטעל טרעין), ובאותו הרכבת לקחו אחר כך את כל היהודים לאושוויץ, והאנשים ששמו בהרכבת היו מאות אנשים ברכבת אחד. (כפי הנראה מהדברי חיים היה כל זה במדה כנגד מדה).

[10] ) וכמו שכתוב בשבט מוסר בהמה אוכלת בהמה.

[11] ) אוהביי קוראים! הנסיונות הם גדולות מאוד, והנסיון הזה של השוחט קשה להשיג למי שלא הי' שוחט עדיין, אבל האמת כן הוא כי כל זמן שהשוחט נתנסה בנסיון (ובעשר נסיונות נתנסה בכל יום) מלחמה גדולה ועצומה מתלקחת בתוך תוכיותו, מצד אחד הרגש קדושה שלו כי איך אעשה הרעה הגדולה הזאת וחטאתי לאלקים להאכיל אנשים כשרים ותמימים מרק פיגולים. מצד שני אם לא אעמוד בנסיון – כגון: לשחוט במהירות גדולה ולא במתינות כמו שכתוב בשלחן ערוך [וכמו שנאמר במגילת אסתר "הרצים יצאו דחופים בדבר המלך והדת נתנה בשושן הבירה, והמלך והמן ישבו לשתות, והעיר שושן נבוכה]. או לשחוט היום אף שאיננו בקו הבריאות, או שלא ישנתי לילה זו בטוב, או שאין לי ישוב הדעת הנצרך לבדיקת הסכין מסיבות דאגות שונות המקיפות – וכן אם נמצא החלף פגום ואם אשליך לטריפה עשרות או מאות עופות, או שאפסיק לשחוט מפני הפסד הרגשה, – הלא הקצב ודאי ישליך אותי החוצה אם יארע כן כמה פעמים, והיאך אפרנס משפחתי הלא טרחתי למצוא פרנסה מתאמת ואחר יגיעה ועמל שהגעתי לזה אמצא עצמי בחוץ, וסוף דבר הסמ"ך מ"ם מסייע להכריע לצד שני כי אונס רחמנא פטרי' ואין לך אונס גדול מזה…

[12] ) לפי שיטת הדברי חיים.

[13] ) ולפי מה שכתוב שם כי המאכיל נבילות וטריפות מגולגל לאחר מיתתו בכלב, ואם כן מי יודע אם נזכה להיכנס בכלל לגיהנום, כי להיכנס לשם צריך להיות יחסן גדול, לפי מה שראיתי בספר שבט מוסר, ואודה ולא אבוש, שאם היה אומרים לי ללמוד הספר הזה לפני שהלכתי לעבוד בשחיטה, לא הייתי ממשיך בשחיטה יותר משבוע אחד, כי היה לי אז פחד ה' לנגד עיני.

[14]) ראה בספר נתיב מצותיך שכתב בשם חותנו הצדיק מוהר"ר אברהם מרדכי מפינטשוב ששמע מפיו של רבינו אלימלך זי"ע שאמר "ינוחו מלחלוק עלי שתי שנים, ואביא משיח וגאולה שלימה.

ב) בספר הקדוש קב הישר פרק ק"ב וזה לשון קדשו: אברהם יצחק יעקב חיו כמנין בשר, וזהו הסוד בשר בשדה טריפה לא תאכלו. = אברהם היה חי 175 שנים, יצחק – 180 שנים, יעקב – 147 שנים, צרפם יחד 175=180=147=502 שנים, כי האבות הן בקדושה נגד הקליפה. וזהו הסוד (שמות כב, ל), "ובשר בשדה טריפה לא תאכלו", כי "בשר" הוא גם כן גימטרי' תק"ב, 502.

ב. עוד כתב שם בקב הישר: אדום = 51 = ישמעאל 451 בגימטרי' בשר 502.

[16] ) מען דארף נאך מברר זיין: 1. צו דער שו"ב זאגט פשוט ליגענט. אויב די זאך איז אמת פארוואס האט ער דאס נישט פארציילט ביז זעצט.

סוֹד שִׂיחַ בֵּין הָרַבָּנִים הַגְּאוֹנִים הַצַּדִּיקִים מֵהאָלְּמִין לאַדְמוֹ"ר מִקִיוְויַאשְׁד בענין שחיטות , מכתב תוכחה לרבני העדה החרדית בירושלים עיה"ק

סוֹד שִׂיחַ

קונטרס מכתב תוכחה לרבני העדה החרדית בירושלים עיה"ק

קול קורא שיצא בלונדון

אכן נודע הדבר!

השאירו תגובה. Cancel reply

לחץ כאן