רַבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח, (ישעיה כד) מִכְּנַף הָאָרֶץ זְמִרֹת שָׁמַעְנוּ צְבִי לַצַּדִּיק וְגוֹ'. אוֹי לָהֶם לִבְנֵי אָדָם, לְאוֹתָם שֶׁלֹּא מַשְׁגִּיחִים וְלֹא מִשְׁתַּדְּלִים בִּכְבוֹד רִבּוֹנָם וְלֹא מִסְתַּכְּלִים בַּקְּדֻשָּׁה הָעֶלְיוֹנָה לְהִתְקַדֵּשׁ בָּעוֹלָם הַזֶּה, לִהְיוֹת קְדוֹשִׁים בָּעוֹלָם הַבָּא. מִכְּנַף הָאָרֶץ – זוֹ כְּסוּת עֶלְיוֹנָה קְדוֹשָׁה. זְמִרֹת שָׁמַעְנוּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (איוב לה) נֹתֵן זְמִרוֹת בַּלָּיְלָה. זְמִרוֹת, תִּשְׁבָּחוֹת שֶׁל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּלַּיְלָה. בַּלָּיְלָה, בִּזְמַן שֶׁהִיא הִזְדַּמְּנָה (שהקדוש ברוך הוא) (מזדוגת ומצויה) וּמְצוּיָה לְשַׁבֵּחַ אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּמִשְׁתַּעֲשֵׁעַ עִם הַצַּדִּיקִים בְּגַן עֵדֶן.

וּמָתַי? מֵחֲצוֹת הַלַּיְלָה וְאֵילָךְ. וְאָז זְמִרֹת שָׁמַעְנוּ (בלילה), תִּשְׁבָּחוֹת. וּזְמִירוֹת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כה) לֹא תִזְמֹר. וְכָתוּב (ישעיה כח) זְמִיר עָרִיצִים יַעֲנֶה, עִקּוּר מִמְּקוֹמָם שֶׁל כָּל אוֹתָם תַּקִּיפִים. שֶׁהֲרֵי כְּשֶׁנִּכְנָס הַלַּיְלָה, כַּמָּה עָרִיצִים מַחֲנוֹת מַזִּיקִים שׁוֹמְרֵי הַחֻקִּים מְצוּיִים בָּעוֹלָם, הוֹלְכִים וּמְשׁוֹטְטִים בָּעוֹלָם לְקַטְרֵג. מֵחֲצוֹת הַלַּיְלָה וְאֵילָךְ מִתְעוֹרֶרֶת רוּחַ אַחַת וְעוֹקֶרֶת אֶת כֻּלָּם מִמְּקוֹמוֹתֵיהֶם, וּמַעֲבִירָה אוֹתָם כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשְׁלְטוּ. זְמִרֹת שָׁמַעְנוּ, תִּשְׁבָּחוֹת שֶׁל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל בַּלַּיְלָה. וְכָל זֶה לָמָּה? צְבִי לַצַּדִּיק, לְהִזְדַּוֵּג בְּזִוּוּג אֶחָד (לקדוש) שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּלְהִתְקַדֵּשׁ בִּקְדֻשָּׁה אַחַת.

וָאֹמַר רָזִי לִי רָזִי לִי – זֶהוּ סוֹד עֶלְיוֹן, זֶהוּ רוּחַ קְדוֹשָׁה. אֲבָל, אוֹי לִי – עַל הַדּוֹר וְעַל הָעוֹלָם. בּוֹגְדִים בָּגָדוּ, שֶׁכֻּלָּם מְשַׁקְּרִים בּוֹ, מְשַׁקְּרִים בָּהֶם בְּעַצְמָם. וְלֹא דַי שֶׁמְּשַׁקְּרִים בְּעַצְמָם (ממש), אֶלָּא אוֹתָם בָּנִים שֶׁיָּלְדוּ מִשְׁתַּקְּרִים בְּאוֹתוֹ שֶׁקֶר שֶׁלָּהֶם, וְנִמְצָאִים פְּגוּמִים לְמַעְלָה וּמַטָּה.

כֵּיוָן שֶׁיְּשַׁעְיָהוּ הִסְתַּכֵּל בָּזֶה, כִּנֵּס אֶת אוֹתָם יִרְאֵי חֵטְא וְלִמֵּד אוֹתָם דֶּרֶךְ קְדוֹשָׁה לְהִתְקַדֵּשׁ בִּקְדֻשַּׁת הַמֶּלֶךְ וּלְהִמָּצֵא בְנֵיהֶם קְדוֹשִׁים. כֵּיוָן שֶׁאֵלֶּה הִתְקַדְּשׁוּ, אוֹתָם בָּנִים שֶׁיָּלְדוּ נִקְרְאוּ עַל שְׁמוֹ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (ישעיה ח) הִנֵּה אָנֹכִי וְהַיְלָדִים אֲשֶׁר נָתַן לִי ה' לְאֹתוֹת וּלְמוֹפְתִים בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁפְּרוּשִׁים מִשְּׁאָר הָעַמִּים.

בְּעִנְיַן לִמּוּד זֹהַר הַקָּדוֹשׁ, אָמַר בְּשֵׁם הַקָּדוֹשׁ רַבִּי אַהֲרֹן מִזִּיטָאמִיר, שֶׁזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ צָרִיךְ לְאָמְרוֹ בְּלֹא בֵּאוּר, כִּי הַתֵּבוֹת וְהַדִּבּוּר שֶׁל זֹהַר הַקָּדוֹשׁ עַצְמָן מְקַשְּׁרִין אֶת הָאָדָם לְאֵין סוֹף יִתְבָּרַךְ, רַק מִי שֶׁרוֹצֶה לִלְמֹד עִם בֵּאוּר יְעַיֵּן מִקֹּדֶם בְּהַבֵּאוּר, וְהַזֹּהַר יֹאמַר כְּסֵדֶר בְּלִי בֵּאוּר.

(רַבִּי יִשְׂרָאֵל דוֹב מִוִילֶעדְנִיק, שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל שַׁעַר הַהִתְקַשְּׁרוּת שַׁעַר הָא' דְּרוּשׁ ה' מַאֲמָר ב')

מְקֻבָּל בְּיָדֵינוּ שֶׁגַּם מִי שֶׁלֹּא יוֹדֵעַ כְּלוּם, לְשׁוֹן הַזֹּהַר מְסֻגָּל לְזַכֵּךְ הַנְּשָׁמָה.

(מוֹרֵנוּ הָרַב צְבִי אֱלִימֶלֶךְ בְּהַגָּהוֹתָיו לְסֵפֶר סוּר מֵרַע, דְּפוּס מוֹנְקַטְשׁ אוֹת ט')

עִקַּר לִמּוּד בִּפְנִימִיּוּת הַתּוֹרָה יִהְיֶה שֶׁתַּשִּׂיג הֶאָרָה וְחַיּוּת אֱלֹקִית בְּנַפְשְׁךָ בְּעֵת לִמּוּדְךָ וּבְכָל הַיּוֹם, וְלֹא שֶׁתִּהְיֶה מְקֻבָּל אוֹ חוֹקֵר וְכוּ'. וְלִפְעָמִים הָאָדָם הוּא בְּקַטְנוּת הַשֵּׂכֶל, לֹא יִפְטֹר אֶת עַצְמוֹ מִכְּלוּם כִּי זֶה מִינוּת וְכוּ' וְאָז עֲקִימַת שְׂפָתָיו הֲוָה מַעֲשֶׂה וּמַלְכָּא שְׁכִיב עַל אֲבָנִים וְאוֹתִיּוֹת כְּמוֹ שֶׁהֵן.

(הֵיכַל הַבְּרָכָה דְּבָרִים דַּף רח:)

זוהר חק לישראל פרשת האזינו יום ב

האדמו"ר מהאלמין בשיעור דף היומי זוהר חק לישראל

בעזרת השם יתברך נותנים לכם היום ברכה את דף היומי של זוהר הקדוש חק לישראל

זוהר פרשת וילך דף רפה עמוד א-ב

עניית אמן בכוונה

אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, וּבזַי יֵקָלּוּ, מִי שֶׁלֹּא לְכַבֵּד אֶת רִבּוֹנוֹ וְלֹא מִתְכַּוֵּן בָּאָמֵן, שֶׁשָּׁנִינוּ, גָּדוֹל הָעוֹנֶה אָמֵן יוֹתֵר מִן הַמְבָרֵךְ. וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ לִפְנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן, שֶׁאָמֵן מוֹשֵׁךְ בְּרָכוֹת מִמַּבּוּעַ הַמֶּלֶךְ, וּמֵהַמֶּלֶךְ לַמַּלְכָּה (זו כנסת ישראל). וּבְאוֹתִיּוֹת חֲקוּקוֹת שֶׁל רַבִּי אֶלְעָזָר, מֵאָלֶ"ף לְמֵ"ם, וּמִמֵּ"ם לְנוּ"ן. כֵּיוָן שֶׁמַּגִּיעוֹת הַבְּרָכוֹת לְנוּ"ן, מִשָּׁם שׁוֹפְעוֹת וְיוֹצְאוֹת בְּרָכוֹת לָעֶלְיוֹנִים וְלַתַּחְתּוֹנִים וּמִתְפַּשְּׁטוֹת בַּכֹּל. וְקוֹל יוֹצֵא: הִשָּׁקוּ מֵהַשְׁקָאַת הַבְּרָכוֹת שֶׁהוֹצִיא פְּלוֹנִי עֶבֶד הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ.

וּכְשֶׁיִּשְׂרָאֵל לְמַטָּה מְשַׁמְּרִים לְהָשִׁיב אָמֵן, לְכַוֵּן לִבָּם כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ, כַּמָּה פִּתְחֵי בְרָכוֹת פְּתוּחִים לוֹ לְמַעְלָה, כַּמָּה טוֹבוֹת נִמְצָאוֹת בְּכָל הָעוֹלָמוֹת, כַּמָּה שִׂמְחָה בַּכֹּל. מָה הַשָּׂכָר לְיִשְׂרָאֵל שֶׁגָּרְמוּ אֶת זֶה? שָׂכָר לָהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא. בָּעוֹלָם הַזֶּה בְּשָׁעָה שֶׁמְּצִיקִים לָהֶם (לישראל) וּמִתְפַּלְלִים תְּפִלָּה לִפְנֵי רִבּוֹנָם, קוֹל מַכְרִיז בְּכָל הָעוֹלָמוֹת: (ישעיה כו) פִּתְחוּ שְׁעָרִים וְיָבֹא גוֹי צַדִּיק שֹׁמֵר אֱמֻנִים. אַל תִּקְרֵי אֱמוּנִים אֶלָּא אֲמֵנִים. פִּתְחוּ שְׁעָרִים, כְּמוֹ שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל פּוֹתְחִים שַׁעֲרֵי הַבְּרָכוֹת, כָּךְ כָּעֵת פִּתְחוּ שְׁעָרִים, וְתִתְקַבֵּל תְּפִלָּתָם מֵאוֹתָם שֶׁמְּצִיקִים לָהֶם.

זְה בָּעוֹלָם הַזֶּה. בָּעוֹלָם הַבָּא מַה שְּׂכָרָם? שֶׁכְּשֶׁיֵּצֵא אָדָם מֵהָעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁהָיָה שׁוֹמֵר לְהָשִׁיב אָמֵן, מַה זֶּה שׁוֹמֵר? כְּלוֹמַר, שׁוֹמֵר אוֹתָהּ בְּרָכָה שֶׁאָמַר אוֹתוֹ הַמְבָרֵךְ, וּמְחַכֶּה לוֹ לְהָשִׁיב אָמֵן כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ. נִשְׁמָתוֹ עוֹלָה, וּמַכְרִיזִים לְפָנֶיהָ: פִּתְחוּ שְׁעָרִים לְפָנָיו, כְּמוֹ שֶׁהוּא הָיָה פּוֹתֵחַ שְׁעָרִים כָּל יוֹם כְּשֶׁהָיָה שׁוֹמֵר אֱמוּנִים.

אָמַר רַבִּי יוֹסֵי אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, מַה זֶּה אָמֵן? אָמַר רַבִּי אַבָּא, הֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ הַכֹּל. אָמֵן נִקְרָא מַבּוּעַ שֶׁל אוֹתוֹ הַנַּחַל שֶׁשּׁוֹפֵעַ, אָמֵן נִקְרָא, שֶׁכָּתוּב (משלי ח) וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ אָמוֹן. אַל תִּקְרֵי אָמוֹן אֶלָּא אָמֵן. קִיּוּם הַכֹּל אוֹתוֹ הַנַּחַל (הטל) שֶׁשּׁוֹפֵעַ וְיוֹצֵא, אָמֵן נִקְרָא. שֶׁלָּמַדְנוּ, (תהלים קו) מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם – עוֹלָם שֶׁלְּמַעְלָה, עוֹלָם שֶׁלְּמַטָּה. גַּם כָּךְ אָמֵן וְאָמֵן – אָמֵן שֶׁלְּמַעְלָה, אָמֵן שֶׁלְּמַטָּה. אָמֵן קִיּוּם שֶׁל כֻּלָּם, וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ אָמֵן בְּאוֹתָן אוֹתִיּוֹת.

עַל כֵּן בָּנַי וְאַחַי תַּרְגִּילוּ עַצְמְכֶם לִלְמֹד בְּדִבְרֵי הַזֹּהַר וְהַתִּקּוּנִים בִּשְׁקִידָה, וּמִי שֶׁלֹּא רָאָה אוֹר הַזֹּהַר מְתוּקִים מִדְּבַשׁ, לֹא רָאָה מְאוֹרוֹת מִיָּמָיו וְלֹא טָעַם טַעַם הַתּוֹרָה, וְעוֹד שֶׁהוּא מְטַהֵר הַנֶּפֶשׁ וּמְזַכְּכָהּ, אֲפִלּוּ אֲמִירָה בְּעָלְמָא מִן הַשְּׂפָתַיִם סְגֻלָּה וְתִקּוּן הַנֶּפֶשׁ מְאֹד, וּבִפְרָט סֵפֶר הַתִּקּוּנִים שֶׁהֵם תִּקּוּנֵי הַנֶּפֶשׁ מַמָּשׁ מִכָּל פְּגָם וּסְיָג וְחוֹלַאַת.

(הַקְדָּמַת סֵפֶר עֲצֵי עֵדֶן מִקָּאמַארְנָא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה)

סִימָן לְמָרָה שְׁחוֹרָה: א) שֶׁאֵין לוֹ חֵשֶׁק לַעֲלוֹת לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. ב) שֶׁאֵין לוֹ חֵשֶׁק לִלְמֹד בְּסֵפֶר הַזֹּהַר, רַק לִלְמֹד לְשֵׁם מִצְוָה. ג) כְּשֶׁשּׁוֹמֵעַ דָּבָר אֵין יָכוֹל לַעֲבֹד בּוֹ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ (זֶה לְשׁוֹנוֹ: עֵר הֶערט אָ זַאךְ קֶען עֵר דֶּערְמִיט נִיט גֵּיין – הוּא שׁוֹמֵעַ דָּבָר וְאֵינוֹ יָכוֹל לָלֶכֶת עִם זֶה).

(מִדְרָשׁ פִּנְחָס, רַבִּי פִּנְחָס מִקָארִיץ זַצַ"ל, קוּנְטְרֵס י' אוֹת כ"ט)

זוהר חק לישראל פרשת האזינו יום ג

האדמו"ר מהאלמין בשיעור דף היומי זוהר חק לישראל

בעזרת השם יתברך נותנים לכם היום ברכה את דף היומי של זוהר הקדוש חק לישראל

זוהר פרשת וילך דף רפה עמוד ב – רפו עמוד א

עונשו של המזלזל בעניית אמן

לָמַדְנוּ, כָּל מִי שֶׁשָּׁמַע בְּרָכָה מֵאוֹתוֹ מְבָרֵךְ וְלֹא מְכַוֵּן בָּאָמֵן, עָלָיו נֶאֱמַר וּבֹזַי יֵקָלּוּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (מלאכי א) לָכֶם הַכֹּהֲנִים בּוֹזֵי שְׁמִי. מָה עָנְשׁוֹ? כְּמוֹ שֶׁלֹּא פָתַח בְּרָכוֹת לְמַעְלָה, כָּךְ לֹא פוֹתְחִים לוֹ. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא כְּשֶׁיּוֹצֵא מֵהָעוֹלָם הַזֶּה, מַכְרִיזִים לְפָנָיו וְאוֹמְרִים: סִגְרוּ הַפְּתָחִים לִפְנֵי פְּלוֹנִי וְלֹא יִכָּנֵס, וְאַל תְּקַבְּלוּ אוֹתוֹ. אוֹי לוֹ! אוֹי לְנִשְׁמָתוֹ!

לָמַדְנוּ, כָּל רִשְׁעֵי הַגֵּיהִנֹּם נִכְנָסִים לִמְדוֹרִים יְדוּעִים, וְכַמָּה פְתָחִים יֵשׁ לַגֵּיהִנֹּם, וְכָל הַפְּתָחִים כְּנֶגֶד פִּתְחֵי הַגַּן עֵדֶן. וּבְשָׁעָה שֶׁמּוֹצִיאִים אוֹתָם רְשָׁעִים שֶׁקִּבְּלוּ עָנְשָׁם, הֵם פּוֹתְחִים פְּתָחִים, וְשָׂמִים (ושואבים) אוֹתָם לַחוּץ. וְכָל הַפְּתָחִים נִקְרְאוּ בִשְׁמָם כְּנֶגֶד פִּתְחֵי הַגַּן עֵדֶן, וְכָל פֶּתַח וּפֶתַח נִקְרָא שֵׁם כְּנֶגֶד אוֹתוֹ פֶּתַח הַגֵּיהִנֹּם, וְהַפְּתָחִים נוֹדָעִים כְּנֶגֶד הַפְּתָחִים, אוֹתָם פִּתְחֵי הַגַּן עֵדֶן.

בַּגֵּיהִנֹּם יֵשׁ מָדוֹר אַחֲרוֹן תַּחְתּוֹן שֶׁל כֻּלָּם, וְאוֹתוֹ מָדוֹר הוּא מָדוֹר עַל מָדוֹר, וְנִקְרָא (איוב י) אֶרֶץ עֵיפָתָה. מַה זֶּה עֵיפָתָה? כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כח) רָבוּעַ יִהְיֶה כָּפוּל, וּמְתַרְגְּמִים – מְרֻבָּע יִהְיֶה עֵיף. גַּם כָּאן עֵיפָתָה, כְּלוֹמַר כְּפוּלָה. וְאוֹתוֹ נִקְרָא שְׁאוֹל תַּחְתִּית, שְׁאוֹל הוּא מָדוֹר אֶחָד, תַּחְתִּית הוּא מָדוֹר תַּחְתּוֹן. וְלָכֵן נִקְרֵאת אֶרֶץ עֵיפָתָה תַּחְתִּית, וְנִקְרֵאת אֲבַדּוֹן, וְעַל זֶה כָּתוּב (משלי טו) שְׁאוֹל וַאֲבַדּוֹן. וְכָל הַמְּדוֹרִים לֹא נִכְפְּלוּ, וְכֻלָּם לֹא מִתְעַיְּפִים חוּץ מִזֶּה.

וְלָמַדְנוּ, מִי שֶׁיּוֹרֵד לַאֲבַדּוֹן, שֶׁנִּקְרָא תַחְתִּית, לֹא עוֹלֶה לְעוֹלָמִים. וְהַהוּא נִקְרָא אִישׁ שֶׁמֻּשְׁמָד וְנֶאֱבָד מִכָּל הָעוֹלָמוֹת. וְלָמַדְנוּ, לְאוֹתוֹ מָקוֹם מוֹרִידִים אוֹתָם אֲנָשִׁים שֶׁמְּבַזִּים לְהָשִׁיב אָמֵן, וְעַל אָמֵן הַרְבֵּה שֶׁנֶּאֶבְדוּ מִמֶּנּוּ, שֶׁלֹּא הֶחֱשִׁיב אוֹתָם, דָּנִים אוֹתוֹ בַּגֵּיהִנֹּם, וּמוֹרִידִים אוֹתוֹ לְאוֹתוֹ מָדוֹר תַּחְתּוֹן שֶׁאֵין בּוֹ פֶּתַח, וְנֶאֱבָד וְלֹא עוֹלֶה מִמֶּנּוּ לְעוֹלָמִים. וְעַל זֶה כָּתוּב (איוב ז) כָּלָה עָנָן וַיֵּלַךְ כֵּן יוֹרֵד שְׁאוֹל לֹא יַעֲלֶה. וָלֹא?! וַהֲרֵי כָּתוּב (יונה ב) מִבֶּטֶן שְׁאוֹל שִׁוַּעְתִּי שָׁמַעְתָּ וְגוֹ'. וְכָתוּב (שמואל א ב) מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיָּעַל. אֶלָּא כָּאן שְׁאוֹל, שָׁם תַּחְתִּית. וּבֵאַרְנוּ, זֶה כְּשֶׁחָזַר בּוֹ, וְזֶה כְּשֶׁלֹּא חָזַר בּוֹ.

רַבִּי פִּנְחָס מִקָארִיץ זַצַ"ל אָמַר: מְלַמֵּד צָרִיךְ שֶׁיִּלְמֹד זֹהַר, שֶׁהוּא בְּחִינַת "עֵץ חַיִּים", וְיוּכַל לְהַמְשִׁיךְ נְשָׁמָה לַתַּלְמִידִים. כִּי בְּזֶה שֶׁהָרַב נוֹתֵן שֵׂכֶל יָשָׁר לַתִּינוֹק, בָּזֶה מַנִּיחַ נְשָׁמָה אֲמִתִּית.

[אָמַר הַמַּעְתִּיק: כשאב שולח בנו למלמד ללמוד אצלו תורה, דבר הראשון צריך לברר אם המלמד של בנו לומד זוהר, כי אם לא, אז מי יודע איזה נשמה המלמד ימשיך לבנו – וגם אי אפשר שיהיה להמלמד קצת יראת שמים בלי לימוד הזוהר הקדוש כמבואר בספרים הקדושים].

(חֲכַם הָרָזִים)

הַהַשָּׂגָה מַתְחִילָה מִתּוֹרַת הַנִּסְתָּר וְרַק אַחַר כָּךְ מַשִּׂיגִים יֶתֶר חֶלְקֵי הַתּוֹרָה. וּלְבַסּוֹף מַשִּׂיגִים אֶת הַתּוֹרָה הַנִּגְלֵית.

(הַגָּאוֹן מִוִּילְנָא. סִדּוּר)

הָאִסּוּר לִלְמֹד קַבָּלָה הָיָה רַק לִזְמַן קָצוּב עַד 1490. וּמֵ – 1540 וָהָלְאָה צְרִיכִים לְעוֹדֵד אֶת כֻּלָּם לַעֲסֹק בְּסֵפֶר הַזֹּהַר, מִפְּנֵי שֶׁרַק עַל יְדֵי לִמּוּד הַזֹּהַר תָּבוֹא הָאֱנוֹשׁוּת לַגְּאֻלָּה הָרוּחָנִית וּלְבִיאַת הַמָּשִׁיחַ. וְלָכֵן אָסוּר לְהִתְחַמֵּק מִלִּמּוּד הַקַּבָּלָה.

(הָרַב אֲזוּלַאי, סֵפֶר אוֹר הַחַמָּה)

האדמו"ר מהאלמין בשיעור דף היומי זוהר חק לישראל

בעזרת השם יתברך נותנים לכם היום ברכה את דף היומי של זוהר הקדוש חק לישראל

זוהר חק לישראל פרשת וילך יום ד

זוהר פרשת אמור דף קב עמוד א

טעם לשעיר המשתלח – ג

אמר רבי יוסי, אוי לו לעם של עשו בשעה ששולחים את השעיר הזה לאותו המלשין שממנה עליהם, שבגללו בא לשבח את ישראל, והקדוש ברוך הוא מחזיר את כל החטאים על ראש עמו, משום שכתוב (תהלים קא) דבר שקרים לא יכון לנגד עיני. אמר רבי יהודה, אלמלא היו יודעים אמות העולם מהשעיר הזה, לא משאירים את ישראל יום אחד בעולם

בא ראה, כל אותו יום הוא מתעסק עם אותו שעיר, ומשום כך הקדוש ברוך הוא מכפר לישראל ומטהר אותם מהכל, ולא נמצאת קטגוריה לפניו. אחר כך הוא בא ומשבח את ישראל, ואז שואל אותו, כמו שנאמר, ויאמר ה' אל השטן מאין תבא. משיב בתשבחתם של ישראל, והקטגור נעשה סנגור והולך לו

אז הקדוש ברוך הוא אומר לשבעים השרים שסביב הכסא: ראיתם את המלשין הזה, איך עומד על בני תמיד? (מסכימים) הרי שעיר אחד שנמצא (שנשלח) אצלו בפתק עם כל חטאיהם וכל טעיותיהם, וכל מה שחטאו וחבו לפני, והוא קבל אותם. אזי כלם מסכימים שיחזרו אותם החטאים על עמו

רבי אבא אמר, כל אותם עוונות וחטאים נדבקים בו, כמו שכתוב (מיכה ז) ותשליך במצלות ים כל חטאתם. ואחר כך כלם חוזרים על ראשי עמו, זהו שכתוב (ויקרא טז) ונשא השעיר עליו את כל עונתם אל ארץ גזרה

שמעתי ממהר"ם הלוי יפה שאמר בשם אדמור הזקן (בעל התניא) נשמתו בגנזי מרומים סגלה למחשבות זרות בעת התפלה הוא ג' דרכים וכו', וכן ספר הזהר הלשון מסגל לנשמה אף על פי דלא ידע מאי קאמר, ולכן כיון שג' דברים אלו אינם צריכים כונה, לכן מועילים לטהר המחשבה ממחשבות זרות

ספר מגדל עז, מאמרי דברי אלקים חיים מאדמורי חב"ד, עמוד תכ"ו

וכמו ששמענו בפרוש מפי אדמור הזקן (בעל התניא) בליאזני, שיש בחינת טמטום המח וכו', ולזה מועיל קריאת דברי הזהר הקדוש אף דלא ידע מאי קאמר

חנה אריאל, להרי"א מהומיל, שמות עמוד סד

זוהר חק לישראל פרשת האזינו יום ה

האדמו"ר מהאלמין בשיעור דף היומי זוהר חק לישראל

בעזרת השם יתברך נותנים לכם היום ברכה את דף היומי של זוהר הקדוש חק לישראל

זוהר פרשת נשא דף רצז עמוד ב

הקב"ה והשכינה עם ישראל בגלות

רַבִּי אֶלְעָזָר פָּתַח, (ויקרא כו) וְאַף גַּם זֹּאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם וְגוֹ'. זַכָּאִים הֵם יִשְׂרָאֵל עַל כָּל אֻמּוֹת עוֹבְדֵי כוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, שֶׁאַף עַל גַּב שֶׁהִרְגִּיזוּ לִפְנֵי אֲדוֹנָם, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא רוֹצֶה לַעֲזֹּב אוֹתָם. שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁגָּלוּ בֵּין הָעַמִּים, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִמָּהֶם בַּגָּלוּת. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וְאַף גַּם זֹּאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם וְגוֹ'.

רַבִּי אַבָּא אָמַר, וְאַף גַּם זֹּאת בִּהְיוֹתָם.

בֹּא רְאֵה כַּמָּה הַחֲבִיבוּת שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּלַפֵּי יִשְׂרָאֵל, שֶׁאַף עַל גַּב שֶׁגּוֹרְמִים לִגְלוֹת בֵּין הָעַמִּים, הַשְּׁכִינָה לֹא סָרָה מֵהֶם לְעוֹלָמִים. שֶׁלֹּא תֹאמַר שֶׁהֵם לְבַדָּם בַּגָּלוּת נִמְצָאִים, אֶלָּא – וְאַף גַּם זֹּאת, עִמָּהֶם נִמְצָאִים. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וְאַף גַּם זֹּאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם וְגוֹ'.

לְמֶלֶךָ שֶׁהִתְרַגֵּז עַל בְּנוֹ, גָּזַר עָלָיו עֹנֶשׁ לְהִתְרַחֵק מִמֶּנּוּ וְלָלֶכֶת לְאֶרֶץ רְחוֹקָה. שָׁמְעָה הַמַּלְכָּה וְאָמְרָה: הוֹאִיל וּבְנִי הוֹלֵךְ לְאֶרֶץ רְחוֹקָה וּמַשְׁלִיךְ אוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ מֵהֵיכָלוֹ, אֲנִי לֹא אֶעֱזֹּב אוֹתוֹ. אוֹ שְׁנֵינוּ כְאֶחָד נָשׁוּב לַהֵיכָל שֶׁל הַמֶּלֶךְ, אוֹ שְׁנֵינוּ כְאֶחָד נֵשֵׁב בְּאֶרֶץ אַחֶרֶת. לְעִתִּים פּוֹקֵד הַמֶּלֶךְ עַל הַמַּלְכָּה, וְלֹא מוֹצְאָהּ, שֶׁהָיְתָה הוֹלֶכֶת עִם בְּנוֹ. אָמַר: הוֹאִיל וְהַמַּלְכָּה שָׁם, שְׁנֵיהֶם יָשׁוּבוּ.

וּבִזְמַן שֶׁיִּפְקֹד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַמַּלְכָּה, פּוֹקֵד אוֹתָהּ בַּתְּחִלָּה, וּבִגְלָלָהּ פּוֹקֵד אֶת בָּנָיו. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (שמות ו) וְגַם אֲנִי שָׁמַעְתִּי אֶת נַאֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ'. מִי גוֹרֵם שֶׁאֲנִי שׁוֹמֵעַ צָרָתָם? כִּבְיָכוֹל הַמַּלְכָּה. שֶׁאֲנִי זוֹכֵר אוֹתָהּ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (שמות ו) וָאֶזְכֹּר אֶת בְּרִיתִי. וְכָתוּב (שמות ב) וַיִּזְכֹּר הָאֱלֹהִים אֶת בְּרִיתוֹ. וְכַאֲשֶׁר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יַחֲזִיר אֶת יִשְׂרָאֵל מִן הַגָּלוּת, מַה כָּתוּב? (דברים ל) וְשָׁב ה' אֱלֹהֶיךְ אֶת שְׁבוּתְךְ וְרִחֲמֶךְ. זוֹ הַמַּלְכָּה. וְעוֹד כָּתוּב, (תהלים פה) רָצִיתָ ה' אַרְצֶךְ שַׁבְתָּ שְׁבוּת יַעֲקֹב.

הַגְּאֻלָּה וּבִיאַת הַמָּשִׁיחַ תְּלוּיִים רַק בְּלִמּוּד הַקַּבָּלָה.

(הַגָּאוֹן מִוִּילְנָא. סֵפֶר אֶבֶן שְׁלֵמָה 11,3)

עַל לִמּוּד הַזֹּהַר אֵין שׁוּם הַגְבָּלוֹת…

(הֶחָפֵץ חַיִּים)

אִם דּוֹרִי הָיָה שׁוֹמֵעַ בְּקוֹלִי, הָיָה לוֹמֵד כְּבָר מִגִּיל תֵּשַׁע סֵפֶר הַזֹּהַר, וְכָךְ הָיָה רוֹכֵשׁ יִרְאַת שָׁמַיִם בִּמְקוֹם חָכְמָה חִיצוֹנִית.

(הָרַב הַקָּדוֹשׁ רַבִּי יִצְחָק אַיְזִיק מִקּוֹמַרְנָא, סֵפֶר נוֹצֵר חֶסֶד)

אֲנִי קוֹרֵא לְכָל אֶחָד לְהַקְדִּישׁ כָּל יוֹם זְמַן לְלִמּוּד הַקַּבָּלָה, מִפְּנֵי שֶׁבְּזֶה תָּלוּי נִקּוּי נִשְׁמַתְכֶם.

(הָרַב יִצְחָק כַּדּוּרִי)

בִּזְכוּת לִמּוּד הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ יָבוֹא הַגּוֹאֵל.

(רַבִּי אֵלִיָּהוּ בֶּן סוּלֵימָן מָאנִי, כִּסֵּא אֵלִיָּהוּ, שַׁעַר ד')

כְּבָר יָדוּעַ לִכְבוֹדָם מַעֲלַת לִמּוּד הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ אֲשֶׁר הוּא מְבַטֵּל כָּל מִינֵי פֻּרְעָנֻיּוֹת וּגְזֵרוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת.

(רַבָּנֵי יְרוּשָׁלַיִם, שְׁנַת תרפא)

זוהר חק לישראל פרשת האזינו יום ה

האדמו"ר מהאלמין בשיעור דף היומי זוהר חק לישראל

בעזרת השם יתברך נותנים לכם היום ברכה את דף היומי של זוהר הקדוש חק לישראל

זוהר פרשת נשא דף רצז עמוד ב

הקב"ה והשכינה עם ישראל בגלות

רבי אלעזר פתח, (ויקרא כו) ואף גם זאת בהיותם בארץ איביהם וגו'. זכאים הם ישראל על כל אמות עובדי כוכבים ומזלות, שאף על גב שהרגיזו לפני אדונם, הקדוש ברוך הוא לא רוצה לעזב אותם. שבכל מקום שגלו בין העמים, הקדוש ברוך הוא עמהם בגלות. זהו שכתוב ואף גם זאת בהיותם בארץ איביהם וגו

רבי אבא אמר, ואף גם זאת בהיותם

בא ראה כמה החביבות של הקדוש ברוך הוא כלפי ישראל, שאף על גב שגורמים לגלות בין העמים, השכינה לא סרה מהם לעולמים. שלא תאמר שהם לבדם בגלות נמצאים, אלא – ואף גם זאת, עמהם נמצאים. זהו שכתוב ואף גם זאת בהיותם בארץ איביהם וגו

למלך שהתרגז על בנו, גזר עליו ענש להתרחק ממנו וללכת לארץ רחוקה. שמעה המלכה ואמרה: הואיל ובני הולך לארץ רחוקה ומשליך אותו המלך מהיכלו, אני לא אעזב אותו. או שנינו כאחד נשוב להיכל של המלך, או שנינו כאחד נשב בארץ אחרת. לעתים פוקד המלך על המלכה, ולא מוצאה, שהיתה הולכת עם בנו. אמר: הואיל והמלכה שם, שניהם ישובו

ובזמן שיפקד הקדוש ברוך הוא למלכה, פוקד אותה בתחלה, ובגללה פוקד את בניו. זהו שכתוב (שמות ו) וגם אני שמעתי את נאקת בני ישראל וגו'. מי גורם שאני שומע צרתם? כביכול המלכה. שאני זוכר אותה. זהו שכתוב (שמות ו) ואזכר את בריתי. וכתוב (שמות ב) ויזכר האלהים את בריתו. וכאשר הקדוש ברוך הוא יחזיר את ישראל מן הגלות, מה כתוב? (דברים ל) ושב ה' אלהיך את שבותך ורחמך. זו המלכה. ועוד כתוב, (תהלים פה) רצית ה' ארצך שבת שבות יעקב

הגאלה וביאת המשיח תלויים רק בלמוד הקבלה

הגאון מוילנא. ספר אבן שלמה 11,3

על למוד הזהר אין שום הגבלות

החפץ חיים

אם דורי היה שומע בקולי, היה לומד כבר מגיל תשע ספר הזהר, וכך היה רוכש יראת שמים במקום חכמה חיצונית

הרב הקדוש רבי יצחק איזיק מקומרנא, ספר נוצר חסד

אני קורא לכל אחד להקדיש כל יום זמן ללמוד הקבלה, מפני שבזה תלוי נקוי נשמתכם

הרב יצחק כדורי

בזכות למוד הזהר הקדוש יבוא הגואל

רבי אליהו בן סולימן מאני, כסא אליהו, שער ד

כבר ידוע לכבודם מעלת למוד הזהר הקדוש אשר הוא מבטל כל מיני פרעניות וגזרות קשות ורעות

רבני ירושלים, שנת תרפא

זוהר חק לישראל פרשת האזינו יום ו ושבת

האדמו"ר מהאלמין בשיעור דף היומי זוהר חק לישראל

בעזרת השם יתברך נותנים לכם היום ברכה את דף היומי של זוהר הקדוש חק לישראל

זוהר פרשת ויקהל דף ר"ז עמוד א

סדר תפילת מוצאי שבת ומסודותיה

כְּשֶׁיּוֹצֵאת שַׁבָּת, צְרִיכִים יִשְׂרָאֵל שֶׁלְּמַטָּה לְהִתְעַכֵּב, שֶׁהֲרֵי הוּא יוֹם גָּדוֹל עֶלְיוֹן, (צריך להתעכב עליו) וּבַיּוֹם הַזֶּה שׁוֹרֶה עָלָיו אוֹרֵחַ גָּדוֹל וְנִכְבָּד, וּמִשּׁוּם כָּךְ צָרִיךְ לְהִתְעַכֵּב, לְהַרְאוֹת שֶׁלֹּא דוֹחֲקִים בָּאוֹרֵחַ הַקָּדוֹשׁ. אָז פּוֹתְחִים יִשְׂרָאֵל וְאוֹמְרִים, (תהלים עח) וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָון וְגוֹ'. שֶׁתִּקּוּן יָפֶה הוּא בַּלַּיְלָה הַזֶּה, כֵּיוָן שֶׁהַדִּין חוֹזֵר לִמְקוֹמוֹ – מַה שֶּׁלֹּא רָאוּי כְּשֶׁנִּכְנֶסֶת שַׁבָּת, כְּשֶׁהַדִּין מִסְתַּלֵּק וְלֹא נִמְצָא.

בְּשָׁעָה שֶׁפּוֹתְחִים יִשְׂרָאֵל "וִיהִי נֹעַם" וְסֵדֶר הַקְּדֻשָּׁה, כָּל אוֹתָם רִשְׁעֵי הַגֵּיהִנֹּם פּוֹתְחִים וְאוֹמְרִים: אַשְׁרֵיכֶם יִשְׂרָאֵל, הָעָם הַקָּדוֹשׁ. אַשְׁרֵיכֶם הַצַּדִּיקִים הַשּׁוֹמְרִים אֶת מִצְווֹת הַתּוֹרָה. אוֹי לָרְשָׁעִים שֶׁלֹּא זָכוּ לִשְׁמֹר תּוֹרָה. אָז דּוּמָ"ה מַקְדִּים, וּמִתְעוֹרֵר כָּרוֹז וְאוֹמֵר: (שם ט) יָשׁוּבוּ רְשָׁעִים לִשְׁאוֹלָה כָּל גּוֹיִם שְׁכֵחֵי אֱלֹהִים. וְכָל קְבוּצוֹת הָרוּחוֹת הַלָּלוּ טוֹרְדוֹת אוֹתָם בַּגֵּיהִנֹּם, וְאֵין מִי שֶׁמְּרַחֵם עֲלֵיהֶם. אַשְׁרֵיהֶם כָּל שׁוֹמְרֵי הַשַּׁבָּת בָּעוֹלָם הַזֶּה, וּמְעַנְּגִים אֶת אוֹתוֹ הָעֹנֶג שֶׁשּׁוֹרֶה מִלְמַעְלָה, כְּפִי שֶׁאָמַרְנוּ.

זוהר פרשת יתרו דף פח עמוד ב

גודל סעודות יום השבת

בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, בַּסְּעוּדָה הַשְּׁנִיָּה כָּתוּב (ישעיה נח) אָז תִּתְעַנַּג עַל ה'. עַל ה' וַדַּאי. שֶׁאוֹתָהּ שָׁעָה נִגְלֶה הָעַתִּיק הַקָּדוֹשׁ, וְכָל הָעוֹלָמוֹת בְּשִׂמְחָה, וְהַשְּׁלֵמוּת וְהַחֶדְוָה שֶׁל הָעַתִּיק אָנוּ עוֹשִׂים, וְזוֹהִי סְעוּדָתוֹ וַדַּאי.

בַּסְּעוּדָה הַשְּׁלִישִׁית שֶׁל שַׁבָּת כָּתוּב וְהַאֲכַלְתִּיךְ נַחֲלַת יַעֲקֹב אָבִיךְ. זוֹהִי הַסְּעוּדָה שֶׁל זְעֵיר אַנְפִּין שֶׁהוּא בִּשְׁלֵמוּת. וְכָל שֵׁשֶׁת הַיָּמִים מֵאוֹתָהּ שְׁלֵמוּת מִתְבָּרְכִים. וְצָרִיךְ אָדָם לִשְׂמֹחַ בִּסְעוּדָתוֹ וּלְהַשְׁלִים הַסְּעוּדוֹת הַלָּלוּ, שֶׁהֵן סְעוּדוֹת הָאֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה שֶׁל זֶרַע קָדוֹשׁ שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁהָאֱמוּנָה הָעֶלְיוֹנָה הִיא שֶׁלָּהֶם וְלֹא שֶׁל עַמִּים עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת. וּמִשּׁוּם כָּךְ אָמַר, (שמות לא) בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

בֹּא וּרְאֵה, בַּסְּעוּדוֹת הַלָּלוּ נוֹדָעִים יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם בְּנֵי הַמֶּלֶךְ וְשֶׁהֵם מֵהֵיכַל הַמֶּלֶךְ וְשֶׁהֵם בְּנֵי הָאֱמוּנָה, וּמִי שֶׁפּוֹגֵם סְעוּדָה אַחַת מֵהֶם, מַרְאֶה פְּגָם לְמַעְלָה, וּמַרְאֶה אֶת עַצְמוֹ שֶׁאֵינוֹ מִבְּנֵי הַמֶּלֶךְ הָעֶלְיוֹן, שֶׁאֵינוֹ מִבְּנֵי הֵיכַל הַמֶּלֶךְ, וְשֶׁאֵינוֹ מִזֶּרַע קָדוֹשׁ שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְנוֹתְנִים עָלָיו חֹמֶר שֶׁל שְׁלֹשָׁה דְבָרִים – דִּין הַגֵּיהִנֹּם וְכוּ'.

וּבֹא רְאֵה, בְּכָל שְׁאָר הַזְּמַנִּים וְהַחַגִּים צָרִיךְ אָדָם לִשְׂמֹחַ וּלְשַׂמֵּחַ אֶת הָעֲנִיִּים, וְאִם הוּא שָׂמֵחַ לְבַדּוֹ וְלֹא נוֹתֵן לַעֲנִיִּים – עָנְשׁוֹ רַב, שֶׁהֲרֵי לְבַדּוֹ שָׂמֵחַ, וְלֹא נוֹתֵן שִׂמְחָה לְאַחֵר. עָלָיו כָּתוּב (מלאכי ב) וְזֵרִיתִי פֶרֶשׁ עַל פְּנֵיכֶם פֶּרֶשׁ חַגֵּיכֶם. וְאִם הוּא שָׂמֵחַ בְּשַׁבָּת, אַף עַל גַּב שֶׁלֹּא נוֹתֵן לְאַחֵר – לֹא נוֹתְנִים עָלָיו עֹנֶשׁ כְּבִשְׁאָר הַזְּמַנִּים וְהַחַגִּים, שֶׁכָּתוּב פֶּרֶשׁ חַגֵּיכֶם. אָמַר פֶּרֶשׁ חַגֵּיכֶם, וְלֹא פֶּרֶשׁ שַׁבַּתְּכֶם. וְכָתוּב (ישעיה א) חָדְשֵׁיכֶם וּמוֹעֲדֵיכֶם שָׂנְאָה נַפְשִׁי. וְאִלּוּ שַׁבָּת לֹא אָמַר.

וּמִשּׁוּם כָּךְ כָּתוּב בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וּמִשּׁוּם שֶׁכָּל הָאֱמוּנָה נִמְצֵאת בְּשַׁבָּת, נוֹתְנִים לָאָדָם נְשָׁמָה אַחֶרֶת, נְשָׁמָה עֶלְיוֹנָה, נְשָׁמָה שֶׁכָּל הַשְּׁלֵמוּת בָּהּ, כְּדֻגְמַת הָעוֹלָם הַבָּא. וּמִשּׁוּם כָּךְ נִקְרֵאת שַׁבָּת. מַה זֶּה שַׁבָּת? שֵׁם שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֵׁם שֶׁהוּא שָׁלֵם מִכָּל צְדָדָיו.

אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, וַדַּאי כָּךְ הוּא. אוֹי לָאָדָם שֶׁלֹּא מַשְׁלִים אֶת שִׂמְחַה הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ. וּמַהִי שִׂמְחָתוֹ? אֵלּוּ שְׁלֹשׁ הַסְּעוּדוֹת שֶׁל הָאֱמוּנָה, סְעוּדוֹת שֶׁאַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב כְּלוּלִים בָּהֶם, וְכֻלָּם שִׂמְחָה עַל שִׂמְחָה, אֱמוּנָה שְׁלֵמָה מִכָּל צְדָדָיו.

שָׁנִינוּ, בַּיּוֹם הַזֶּה מִתְעַטְּרִים הָאָבוֹת, וְכָל הַבָּנִים יוֹנְקִים, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּכָל שְׁאָר הַחַגִּים וְהַזְּמַנִּים. בַּיּוֹם הַזֶּה רִשְׁעֵי הַגֵּיהִנֹּם נָחִים. בַּיּוֹם הַזֶּה כָּל הַדִּינִים נִכְפִּים וְלֹא מִתְעוֹרְרִים בָּעוֹלָם. בַּיּוֹם הַזֶּה הַתּוֹרָה מִתְעַטֶּרֶת בַּעֲטָרוֹת שְׁלֵמוֹת.

זוהר חק לישראל פרשת וילך – האזינו יום א-ז

זוהר חק לישראל פרשת האזינו יום א

האדמו"ר מהאלמין בשיעור דף היומי זוהר חק לישראל

קדושה וצניעות בשעת היחוד

זוהר חק לישראל פרשת האזינו יום ב

האדמו"ר מהאלמין בשיעור דף היומי זוהר חק לישראל

עניית אמן בכוונה

זוהר חק לישראל פרשת האזינו יום ג

האדמו"ר מהאלמין בשיעור דף היומי זוהר חק לישראל

עונשו של המזלזל בעניית אמן

האדמו"ר מהאלמין בשיעור דף היומי זוהר חק לישראל

טעם לשעיר המשתלח – ג

זוהר חק לישראל פרשת האזינו יום ה

האדמו"ר מהאלמין בשיעור דף היומי זוהר חק לישראל

הקב"ה והשכינה עם ישראל בגלות

זוהר חק לישראל פרשת האזינו יום ה

האדמו"ר מהאלמין בשיעור דף היומי זוהר חק לישראל

הקב"ה והשכינה עם ישראל בגלות

זוהר חק לישראל פרשת האזינו יום ו ושבת

האדמו"ר מהאלמין בשיעור דף היומי זוהר חק לישראל

סדר תפילת מוצאי שבת ומסודותיה

גודל סעודות יום השבת

השאירו תגובה. Cancel reply

לחץ כאן