הקלטה מהספר הודעת בעל דין בלשון הקודש משנת תשמ"ז רבנים מודים שאוכלים סירכות וחלב ודם
https://www.youtube.com/edit?o=U&video_id=wcaS2fmsw6k
הודעת בעל דין מוכן לדפוס ד אלול תשעה
"מכון להוראה בשחיטות ובדיקות"
קונטרס
הודאת בעל דין
בקונטרס הזה יתברר בבירור גמור האמת לאמיתו, שבעוה"ר אכן אמת הוא שהיו מכשולות גדולות בענין הבשר הנמכר בחזקת "גלאט כשר למהדרין מן המהדרין", ושלא היה מנוקר כראוי, ושבאמת נכנס לפעמים חתיכות גדולות השייכות לחלקי האחוריים באיטליזי הבשר.
והתועלת שיצא מקריאת הקונטרס הזה הוא: שכל איש אשר עמדו רגליו על הר סיני, ואשר בוער בקרבו עדיין ניצוץ של יראת שמים, יפריש את עצמו ואת בני ביתו מאכילת "בשר בהמה" כזה אשר כל כשרותו אינו אלא סילוף וזיוף, וסמיית עיניים ואשר "בעלי המכשירים בעצמם מודים על אי כשרותה"
הו"ל בחמלת ה' עלי בזכות אבותי ורבותי הקדושים
שלום יודא גראס
אבדק"ק האלמין יצ"ו
שנת תשמ"ז ברוקלין נוא יארק
הקדמה
שמועה שמענו ותרגז בטנינו, לקול צללו באזנינו, מאנשים אשר לא יודעים או לא רוצים לידע את המציאות המר, המתרחש בענין החלב והדם, ויש כאלו שטוענים, שכל הפרשה הוא רק כעין מחלוקת בין שתי כיתות, וכעין מחלוקת בית שמאי ובית הלל, וישנם כאלו שאומרים בפה מלא, שאין לאנשים הפשוטים להתערב בין הרבנים, ומעולם היה כן שהללו אוסרים והללו מכשירים, אין עליו לקבל "חומרות" כל הפוסקים, והלואי שיהיו לו בנים טובים כמו הבעלי מכשירים", (אין זה ליצנות, רק בעונותינו הרבים כן שומעין משופרי דשופרי, השם ירחם!).
ואמנם הטענות הללו הם רק לאלו שאינם יודעים בין ימינם לשמאלם כלל וכלל, ואינם רוצים לברר ורק הולכים בסמיית עינים אחר פיתויי שוא של הסמ"ך מ"ם וכת דיליה, האורב לנפשות נקיות וטהורות.
כי האמת הברור הוא:
שאין כאן ב' שיטות כלל, וכולם בדעה אחת הם:
- כולם יודעים ומודים:שאין שום חזקת כשרות על הבשר ההוא.
- כולם יודעים ומודים:שאכן יצא מתוך החניות הכשרות,בשר שאינו מנוקר, ונמכר בתורת כשר.
- כולם יודעים ומודים:שהרבה חניות שאין להם שום השגחה כלל.
- כולם יודעים ומודים:שאין הקצבים יודעים הלכות ניקור.
- כולם יודעים ומודים:שהיה זמן גדול שלא היה בנמצא רק שנים היודעים הלכות ניקור.
- כולם יודעים ומודים:שלפעמים נשאר אחוריים,ונמכר בתור פנים.
- כולם יודעים ומודים:שנשאר חלב דאורייתא על הבשר.
- כולם יודעים ומודים:שהביאו לפניהם בשר שנשאר עליו חלב דאורייתא.
- כולם יודעים ומודים:שהראו את הבשר עם החלב לעשרות רבנים ומנקרים.
- כולם יודעים ומודים:שלא הניחו להכניס את האיש שהביא את הבשר עם החלב בשעה שדנו על החלב.
- כולם יודעים ומודים:שבאו לדבר ולעורר את הרבנים המכשירים ולא רצו לשמוע.
- כולם יודעים ומודים:שכל התירוץ שנשמע ברחוב שהמעוררים לא רצו להראות הבשר, בשקר יסודה.
- כולם יודעים ומודים:שהתחננו אצל הקצבים שעל כל פנים יעשה תיקון על ששה שבועות.
- כולם יודעים ומודים:ששמעו בפירוש מן בעל המכשיר, שמרמים את העולם ונותנים להם בשר עם סירכות, בתורת "גלאט".
- כולם יודעים ומודים:ששמעו מן בעל מכשיר שני, שלא מניח אף אחד ליכנס לראות את השחיטה.
- כולם יודעים ומודים:שאופן החיתוך באמעריקא שונה מכפי שהיה באירופה.
- כולם יודעים ומודים:שלא היה המדובר על ענינים התלוי במנהגים.
- כולם יודעים ומודים:שאין השגחה כראוי גם על חשש נבילות וטריפות.
- כולם יודעים ומודים:שעוד בקיץ תשמ"ב יצא כרוז מהמכשירים שישנם חששות גודלות על הבשר.
- כולם יודעים ומודים:שהחלטת האסיפה הגדולה ביום ג' פרשת בראשית תשמ"ג. היה שבעונותינו הרבים ישנם חששות גדולות על הבשר, היפך ממה שפירסמו בה"דער איד".
- כולם יודעים ומודים:שההחלטה היתה ברורה שהמעוררים על הבשר צודקים בעוה"ר.
ולא כולם יודעים: מה שהתרחש מתחת להשלחן, שהחליטו כמה נערים מנוערים, שלא לציית להרבנים, והחליטו אחרת, לטשטש המוחות ולפרסם כאילו אין שום יסוד להערעור.
- ולא כולם יודעים:שלמעשה לא תקנו כלום מה שהחליטו אז הרבנים להשתדל ולנסות על כל פנים לתקן, ולמעשה לא נעשה כלום.
- ואף אחד לא יודע:איך זה הצליח כל כך מעשה בעל דבר, לטשטש כל כך את המוחות, ולהשתיק בכח גדול ואדיר, על ידי הטעראר החזק, את קולות של הרבנים שיודעים את האמת המר.
- וכולם יודעים ומודים:שבקרוב ממש נזכה לקול שופרו של משיח, ואז יתגלה לעיני הכל את האמת ואת המציאות המר, בכל הפרשה של ה"כשרות של בשר בהמה" באמעריקא.
- ויתגלה לעיני הכל:שאסור היה בהחלט לכל הדיעות ולכל השיטות לאכול בשר הזה.
- ויתגלה לעיני הכל:החילוק בין אלו שאכלו בשר בהמה לאלו שלא אכלו. והיה ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד ועד אז גם כן עם ה' חזקו ונתחזקה!!!
ואל תגעו, ואל תכניסו שום בשר בהמה לתוך ביתכם – וצא תאמר לו??
וכל זה ועוד יותר, יתברר לעיני הקורא בקונטרס דלהלן, אשר הוא רק העתקה פשוטה מתוך הטיע"פ של האסיפה הגדולה של התאחדות הרבנים שנת תשמ"ג, שהיה בפומבי לעיני הכל, ואין מי שמכחיש אותו, ועל ידי הקריאה בקונטרס הזה יתברר לך קורא חביב, מה שהרבה אינם רוצים לידע שגם אלו הרבנים שאתה סומך עליהם. גם הם אוסרים את הבשר! והמבין יבין
[1]) בצפנת פענח פ' יתרו: וחתמו על שאלה זו כמספר ע' אלף.
העתקה מספר תורת הקנאות לר' יעקב עמדין והוא קבוצת מאמרים וכתבים נגד שבתי צבי ומתי סודו – צילום הדפוס הראשון, אמשטרדם תקי"ב נדפס מחדש ע"י הוצאות מקור , ירושלים, תשל"א.
גביית עדות מבי"ד הגדול שבירושלים: האיך ששבתי צבי קודם שהמיר דתו האכיל חלב כליות לעשרה מישראל – בספר הנ"ל בדף 45 וז"ל: קבלת עדות בירושלים תוב"ב:
במותב תלתא בי דינא כחדא הוינא, ואתא לקדמנא החכם הכולל מוהר"ר משה חביב איש ספרדי והעיד בתורת עדות…וז"ל בלה"ק: אני מעיד שמפורסם הדבר בין ת"ח בירושלים וחברון, ששבתי צבי תר"ו [תפח רוחו ונשמתו] קודם שהמיר דתו, האכיל חלב כליות לעשרה מישראל, גם צוה להם להקריב פסח בחו"ל והאכילם כסדר אכילת פסח. גם עשה ברכה על אכילת חלב בזו הנוסחא: בא"ה [ברוך אתה ה'] המתיר אסורים.
וגם שמעתי דבר זה מאדם אחד בעל תורה גדול שעשה גם כן דבר זה ואחר כך עשה תשובה… עוד שמעתי מהחכם הכולל הרב אברהם יצחקי אב"ד ור"מ דספרדים בעה"ק ירושלים תוב"ב, ששמע מרבו הגדול החכם הכולל מוהר"ר משה גלאנטי אומר: מתחילה לא הייתי מבזה לש"צ [לשבתי צבי] ימש"ו [ימח שמו וזכרו], אף על פי שלא הייתי מאמין בו רק אחר שראיתי כתב יד של שבתי צבי ימש"ו שכתב לכאן לאחד שהיה מאמין בו, וחתם את עצמו אני הויה אלקיכם שבתי צבי, דהיינו שכתב שם הקדוש ככתיבתו. אחר זה אני מחרים אותו בכל יום ויום. עכ"ל, ועיי"ש עוד באריכות. ומה נוראים דברי המדרש רבה איכה – על הכתוב ויצא מבת ציון, וזה לשון קדשו: היו גדולי ישראל רואין דבר עבירה והופכים פניהם ממנו, אמר להם הקדוש ברוך הוא תבא שעה ואני עושה לכם כן, עכ"ל.
ובאבות דרבי נתן (פכ"ט) וז"ל: מפני מה מתים תלמידי חכמים בלא זמנם מפני שהם בוזים בעצמם שאינם נוקמים ונוטרים כנחש על דברי תורה ויראת שמים, עכ"ל.
ולסיום הדברים: אעתיק מה שכתוב הלוחם הגדול מוהר"ר חיים סופר זצ"ל בספרו הבהיר שערי חיים (דף ו, ע"ב), וז"ל: אוי מיום הדין ואוי מיום התוכחה בבוא עת מועד לכל חי, וכי יפקוד ד' על מעשי אנוש ועל פעולות אדם שיחופש וימצא כתוב: צדיק זה חלל שבת, חסיד זה עבר על נדה, ירא אלקים זה עבר עלנבילה וטריפה ושעטנז,
קדוש זה עבר על אשת איש,
וישתוממו כל אנשי אמונה וישאלו הלא הצור תמים פעלו, ויענהו ד' בסערה:
הלא הי' בכחך למחות באיש פלוני אלמוני רשע.
מדוע לא זכרת אותו ולא פקדת עליו אשמו וכו' עכ"ל.
ספר
הודאת בעל דין
קטעים מאסיפת 70 הרבנים
ביום ג' פרשת בראשית תשמ"ג
נעתק מטעיפ כלשונם ממש
פרק א
- העתקנו כאן רק כמה דוגמאות והרוצה לידע את שאר ההמשך יכול לשמוע את הטעיפ [הוא מפורסם].
- מובן שהי' גם וויכוחים ופלפולים בדבריהם, אבל ממה שהעתקנו יבין הקורא בעצמו כל המתרחש די והותר, [עיקר כונת ההעתקות הי' על הודאות בעל דין עצמם בענינים שאין נפק"מ הוויכוחים].
- הדיבורים הם מהרבה רבנים, ולא דברי רב אחד.
- היו שם הרבה רבנים נותני הכשר על חניות של בשר, ולפעמים הזכרנו שמותם בשם בעל מכשיר, ואין הכוונה תמיד על בעל מכשיר אחד.
- באמצע ענין לא השמטנו רק שמות אנשים וחניות ויש שם נקודות להיכר, וגם לפעמים יש נקודות כשיש איזה תיבה בלתי מובנת.
- המספרים שבאמצע הספר שאינם הערות שמלמטה הם מראי מקומות מהספר סוד הכשרות כדת של תורה ומראים את הסתירות שבדברי המששתתפים.
פרק ב
א
דאקאמענט 1
יש חניות בלי שום השגחה בין אנשי שלומינו
וכאן אני יכול לומר שאני מכיר אנשים בביהמ"ד שלי שהפכו לקצבים מבלי שמישהו אישר להם שיכולים להפוך לכאלה, ולכן לדעתי חייבים לצאת מאסיפה זו בקול קורא חריף שאסור לקנות בשר מאטליז כלשהו ללא השגחה.
ב.
הודאה א'
עד חודש אייר לא מצא מי שיכול להראות
הנני מודה בעצמי, שעד לחודש אייר לא ידעתי כלל מה זה ניקור, וכפי שכתוב שחייבים ללמוד מתוך. חייבים לדעת, לא מצאתי מי שיוכל להראות לי
הודאה ב'
לפעמים נשאר 2-3 אינצ'ים מאחוריים ויש קצבים שלא יודעים
נסעתי עמו לאיטליז של סקווער 7, ולקחנו שם "פלעיט" [1]– כך קורים לנתח הבשר, היום הציבור הרי יודע יותר – בימים ההם עדיין עוד לא ידעתי במה מדובר, ומאז הדברים התבהרו יותר בצבור, והוא הראה לי ש… שנים או שלשה אינצ'ים אפשר להגיע כשהם חתוכים, והקצבים אין יודעים מזה כלל וכלל
הודאה ג'
- כמעט א' מאתנו לא יודע מניקור עד עתה, ב) מצאתי מנקרים שלא ידעו כמה דברים
עוד דבר התברר כאן אצל האסיפה עם המנקרים[2], שסוף כל סוף הענין הוא כך, שענין הניקור הוא בשלשים השנים האחרונות – אני חושב שהסוף הרי היה, צריכים להודות בזה – שעד כה שקמה התעוררות במקצת, כמעט אף אחד מן הרבנים (רבה של טעמעשוואר, יגיד לי כבודו שמו של אחד שכן יודע), אבל בדרך כלל לא ידעו מענין הניקור, וכל המנקרים הללו הרי אף פעם לא הלכו ללמוד אצל הרבנים בכדי לקבל קבלה, ונהגו שמנקר אחד למד אצל מנקר חבירו, וממילא יכלו להתעורר בעיות שונות, וכפי שנראה לי, כפי שאני ראיתי ומצאתי מנקרים שדברים מסויימים כלל לא תפסו,
הודאה ד'
- בעצמי מצאתי מנקרים שלא ידעו מזה, ב) הלימוד לא היה תחת השגחת רבנים
העיקר נראים שני דברים, ראשית, אני מצאתי בעצמי כמה מנקרים, אני חושב שהם אחדים מן הקצבים שלא תפסו את הנושא כראוי שמשאירים קצת אחרי הטבור, אני בעצמי מצאתי כמה הם כלל לא תפסו זאת, לימדו אותם ששם צריך לנקר ושעד כאן מגיע חלק הפנים, הם כלל לא תפסו זאת. 18 וכפי שאני אומר זאת, מאחר והענין לא עבר את ההשגחה הראויה של רבנים ולא היה לימוד מספיק
הודאה ה'
היו כאלו שלא ידעו
[המדובר מן ניקור חלב דאורייתא]
אצל וֵויינְשְׁטָאק בודאי נכנס. מאה אחוז, טוב שאתם תתפלפלו על המציאות, זו עובדה (מדברים) טוב הרי אני אומר שאתם, בודאי רובא דרובא לא, אני רק רוצה להגיד שזה יכול לקרות אצל מי שאינו יודע, ממשיך הרב מְוִוינָא רוצה על זה להתפלפל שכולם יודעים (יו"ר באב"ד?) ממשיך, טוב, אז היו כאלו שלא ידעו.
הודאה ו'
היו ממנקרים שלנו שלא ידעו לנקר החלב דאורייתא מהדיקע טענדער ליין ומהכבד
והעיקר הוא מעניין באמת את זה שדיברו קודם – איני יודע איך מכנים לזאת, אינני יודע עדיין בדיוק – קורים לזה טענדערלין שמן – מדובר כן – באמת את זה שהזכירו קודם ושם בסוף לפעמים נסחב קצת חלב, שם זה באמת כן חלב דאורייתא לכל הדעות, ופלא שבספר "גבעת פנחס" הדבר לא מוזכר, אינני יודע אם בהונגריה הסדר היה שלא השתמשו באותה חתיכת בשר, למעשה ה"גבעת פנחס" לא הזכיר זאת, אני סבור שאולי באמת זו הסיבה שבאמת קרה, כאלה שהם כלל אינם יודעים מכך, אני תולה זאת בהם, כי בדרך כלל המנקרים שלנו למדו באותו ספר, אני חושב שהוא לא אומר שאת זה מותר, הוא כלל אינו מדבר מאותו חלק, זה דבר אחד 24.
ולאחר מכן, אצל הכבד, גם מצאו דברים כאלה, גם אותו הסיפור, ב"גבעת פנחס" לא מוזכר שבכבד יש להוריד את החלב, ולכן גם נמצאו כאלו שכלל לא תפסו זאת,
ח
אין אנו מקבלים אחריות על שגיאה [פי' הזנחה והתרשלות]
אני לכאורה הייתי בכל העניינים. היה לי ברור, שאת זאת שזועקים בירושלים, שם "סדר הניקור" – אני אומר זאת – את זה שמנקר תופס איזו שגיאה, זה דבר שני, לפני כן אף אחד אינו יכול לקחת אחריות, אבל בדרך כלל הסדר היום אינו טוב, לכן הייתי סבור שאין לכך מקור
הודאה ז'
ט'
ידעו בקיץ מזה שיש מנקרים שלא יודעים כמה דברים המנקרים אין להם קבלה
ואת זאם גם כן ראו, שמטעם שאין קבלה למנקרים, יתכן שישנם מנקרים שדברים מסוימים אינם יודעים, אז זה גם לא ענין שצריכים תיכף ומיד ללכת ולצעוק שזהו סוף העולם 30. מתון מתון, היה לנו תכנית, דיברו עם הנשיא כמה פעמים וסוכם שתיכף לאחר החג יישבו וידונו בעניין
י
אומרים בשם הרבנים הצועקים נגד ההתעוררות שלא יודעים ניקור
מזה נולד המכתב של התאחדותנו, שהם אמרו שאינם יודעים את מלאכת הניקור, הם אינם אומרים את דעתם על הניקור, רבה של שטראסבורג התעקש שכן יכניסו שלדעתו בגרויסווארדיין לא השתמשו בבשר שלאחר הצלע י"ב. הוא סבור שיש כן לחתוך ישר לאחר הצלע י"ב, נו, הרי מותר לו להביע את דעתו.
הודאה ח'
יא
א) הראו לרבנים בשר עם חלב דאורייתא. ב) יעצו אותו לא להביאו בפנים אל כל הרבנים. ג) חנות מפורסם בין אנשי שלומינו ואין לו השגחה ד) מצאו חלב בעוד מקומות.
עלי לציין למען האמת, מקודם היה כאן יהודי אחד שאני מכירו מההרים (קאנטרי), יהודי ליטאי, יכול להיות שזה נכון, אני לא אומר שזה לא נכון. יהודי בן תורה, הוא הביא לי מאטליז בבארא פארק חתיכה גדולה של טֶענְדֶערְלֵיין – זה לא חייב להיות? … – כן שם בסוף היה חלק מחלב הכליות, זה אמת, זה יכול להיות, לא אגיד שזה לא נכון 39.
רבותי, אספר לכם דבר מעניין יותר, אני חושב שזה לא דבר שצריך לפרסם אותו, הייתי באחד הערים, לא אצלנו כאן, נסעתי למקומות שונים וביקרתי במקומות הרבה, ראיתי שם מנקר שבקי במלאכה במשך חמשה עשרה שנה, אני עברתי שם לתומי, לא הלכתי לבדוק כי זה לא עניין אותי, מה שרציתי זה רק לשמוע מה אומרים בנושא, ומה עושים שם. אמרתי לו: תראה לי טענעדרליין שמן. אז הוא גם ידע ששם יש חלב, שם ליד הגוף. הוא טען שמורידים זאת, אך למעשה הוא השאיר כשעורה, היו שם שתי שעורות גם. אז אמרתי לו, אהובי ידידי, מדוע הנך עושה כזאת, אז הוא הוריד זאת, נו, זה הרי חשבון פשוט, שם הרבנים גם התחממו, בעל מלאכה שעושה את מלאכתו יום אחד כך ויום אחד כך, שאין לו עליו מורא של בשר ודם, הדבר יכול לקרות 40.
אני לא טוען שזה לא יכול לקרות, למעשה אני לא הלכתי לאותו העיר להדביק מודעות, אני רק הודעתי שם לרבני העיר, רבותי, כך וכך היה מעשה, ותמחלו ותסתכלו יותר טוב על מה שקורה בסביבותיכם.
אני הרי אומר, עכשיו ממש מקודם היה כאן יהודי והראה לי חתיכת בשר, ושאל אותי אם לדעתי כדאי שהוא יכניס זאת לרבנים, השבתי לו שזה לא מעניין, מאחר והולכים ממילא לעסוק כעת בנושא – יכול להיות – אני הרי לא יכול לקחת על עצמי אחריות על כך – בבארא פארק יש הרבה קצבים, ואינני יכול לקחת על עצמי אחריות ולומר שאין ביניהם כאלו המשאירים חלב. מה אוכל לומר על כך, דבר שאין על כך השגחה יכול בהחלט לקרות, שאותו אחד אינו יודע דבר, ואפילו אם הוא כן יודע, מאחר ואין שם השגחה, והוא יודע שאף אחד אינו בודק אחריו, יכול להיות, אין הכי נמי, ועל כך הרי יושבים ועל כך חושבים, רבותי, זהו בקיצור 41.
יב
א) בלי ספק יש כאלו שלא יודעים. ב) מחפשים עצה שיעשו מה שכבר כן יודעים.
ולאחר מכן קיימת השאלה מה עושים בענין. אני אומר שללא כל ספק ישנם במרחקי העיר כאלו העוסקים במלאכת הניקור, אין כוונתי כאן למנקרים אלא לקצבים שהם אינם יודעים דברים מסוימים – ישנם כאלו – לכאורה על כך קיימת עצה שיבחנו את כל אחד מהם, ולתת להם קבלה. עד כמה שהיד משגת בענין, ניתן לשמור שמה שיודע וברור שלפחות שם לא יקרו מכשולים חס וחלילה. לדעתי זו הבעיה,
יג
באו לדבר עם רב, ולא רצה לשמוע [מטעמים קלושים]
לא בשל כך, כך הוא הפשט, כי מחר כל מאן דהוא. אני רוצה לומר כאן כעת, שיאמר זאת מי שרוצה. זה קרה אצל תלמיד חכם גדול מורה הוראה בישראל, היו שם שלשה אנשים מקלי הדעת, נכנסו אליו ואמרו לו שרוצים לדבר אתו בענייני ניקור. הרב ההוא הביט עליהם, והוא ראה אחד מהם, א א א (בביטול) מובן מאליו שאתם לא הייתם אוכלים מהשחיטה או מהניקור שלו, הוא רצה להתחיל להתפלפל עמו בהלכות ניקור, שהוא יאמר שהוא רוצה, אני לא יכול לומר מי, מי הוא מה, קיצורו של דבר, קרה שנאלץ לזרוק אותם מהבית. הם רוצים, הם רוצים, במיוחד כשהמנקר אינני כלל יודע מהיכן הוא בא והיכן הוא משרת, כל זאת קרה
הודאה ט'
יד
יש חניות בלי השגחה תקנות עם ראש הקצבים
רוצים לתקן, כפי שרבה של מָאנְטִיוִועדֶא אומר שמנקר יהיה חייב לקבל סמיכה של רבנים, על כן תבוא עליו ברכה, לא ירים איש את ידו ואת רגלו, את זה אנחנו צריכים לעשות בכל תוקף ועוז, ועל זה כולנו חייבים לעמוד, כל מי שלא יהיה, אין חילוק במי מדובר אין בודקין מי הוא בעל האיטליז ולאיזה חוג הוא שייך, איטליז ללא השגחת רב יש לפסול אותו מכל וכל והבשר שלו טריפה, למה? כפי שכבר אמר הרב דְמָאנְטִיוִועדֶא, שמא ישאר כשעורה, או בגלל מי שיטפל בבשר וכלל לא יידע איך לטפל. עשינו כיום. מוכרחני להגיד לכם כאן את האמת, עשינו תקנות, אמרתי לאהרן וֵויינְשְׁטָאק ששנים ושלשה דברים הוא חייב לנקר כך, בכדי שחלילה לא ייצא מתחת ידו חלב, והוא אמר שהוא מקבל על עצמו את התקנות החדשות
הודאה י'
טו
א) רוצים לעשות תיקון על ששה שבועות, ב) במצב של היום מודה על חששות. ג) מתחננים אל הקצב.
יכול אני להגיד בשמו של וֵויינְשְׁטָאק, שהבטיח לי שישכנע את בעלי המשחטה, שכבר שם יורידו את החלב, ולמנוע בכך שיגיע בשר לא מנוקר לאיטליזים 52.
הרב מסיגעט מפסיקו: רק רגע, תסלח לי. אני הרי הייתי עם הרב מווינה, ביחד עם עוד כמה רבנים אצל וֵויינְשְׁטָאק – ובינתיים עשינו כל כך הרבה תיקונים, כגון מה שהתחייב שתוך ארבע שבועות – רבה של וינה קורא קריאת ביניים: שש שבועות – נכון, שש שבועות, אני כבר לא זוכר, נכון, הרב מְוִוינָא הצליח לשכנע אותם, שם יש מנהל ומנקר ששמו מענדל, תשמעו לי, אני הצלחתי כל כך הרבה לפעול שם, שמהמשחטה הבשר מגיע ישירות אליו, ולשם מגיעים בעלי האטליזים המזמינים אצלו את הבשר, וממילא יכול להיות 53.
רבה של וִוינָא: בשר שעדיין לא הוכשר? (הרב מסיגעט ממשיך): בודאי כמו שמובילים אותם חתיכות חתיכות, אז ממילא יש חשש שמא 54…
למה? אני שאלתי את אהרן (וֵויינְשְׁטָאק), יתכן שיקרה כך, ואז הוא השיב שזה בהחלט יכול להיות – כשהבשר חם וחותכים, קורה הרבה פעמים שהגוי – כפי שהוא מצווה לעשות – חותך מהצלע י"ג, ואז זה קשה מאוד, וממילא מגיע הטבור, וכל חלק האחוריים אינו יכול להיכנס פנימה, קורה לפעמים שהנכרי אינו חותך טוב וזה חודר פנימה, וזה מגיע אליו. מובן מאליו שבמקום יש משגיח, וכשהוא רואה שזה חתוך אז הוא מוריד זאת מעצמו. זה מגיע לאטליז – כפי שרבה של מָאנְטִיוִועדֶא אמר שהוא אינו בקי, יכול לקרות שהוא חותך כך, וזה מה שקורה, בינתיים האיש שעושה זאת אצלו הוא יהודי, וזה דבר קשה, כי זה מגיע לפנות בוקר, וחייבים שיהיו להם אנשים מיוחדים, הבשר אינו מגיע באמצע היום בשעת העבודה, הנכרי מוריד את הבשר מהמשאית, וכולם מגיעים למקום לפנות בוקר ולוקח את הבשר.
בקיצור, סידרנו עמו שבמשך כפי שהוא אומר ששה שבועות, כמדומה לי שסוכם על ארבע שבועות, והוא קיבל על עצמו להחזיק שם משגיח, שיבדוק את כל הבהמות המגיעים למקום, אם לא הגיע יחד עם הבשר גם חלק אחוריים 55.
ואז אם יש חלק כזה הוא יוריד אותו, כך שלא יוכל להיות במציאות שזה יגיע לקצב, ושיהיה איזה קצב שלא יהיה מכל העיר הקונה אצלו בשר לא יהיה אצלו חלק אחוריים. – שיהיה… עם הטבור (רבה של טַארְטִיקוב שואל – אולי אפשר לפעול אצלו מיד, מדוע צריכים לחכות על זה ששה שבועות?).
תשובה: תשמע לי – בקול גדול, הרב דוִוין! – רבותי, תאפשרו לי תחילה להגיד – אני הרי אומר לכם (רבה של טַארְטִיקוב שואל? אולי תוכל לעשות זאת?.) משיב הרב מסיגעט, טוב, טוב, רבה של וִינָה אני רואה כבר הצליח כאן, תשמע לי
רבה של וִוין מתערב: הנני אוחז כבר יותר רחוק, דיברנו עמו היום, טלפנתי אליו ואמרתי לו, שאני הולך לאסיפה, אתה הרי יודע שאני הגנתי עליך, אני התחזקתי, אמרתי לו אנחנו עומדים היום בין כסא לעשור, עוד אעשה את מה שניתן לעשות, ישנם קשיים, אני לא רוצה להגיד, אני לא רוצה לומר שזה לא טוב, הוא אמר שאני צריך להבין שהבשר שהוא מכשיר הוא מוסר למנקרים שלו, ור' מענדל מסתכל על הבשר שמוציאים לאטליזים בכל הצדדים, זה הרי אני אומר לר' אהרן – את זה אמרתי היום – תדע, אל תחפש צרות לכלל ישראל, אני מבטיח לך, שאפילו יעלה לך עוד שני אנשים – שלכאורה זה אינו אמת, – אבל טוב שיורידו גם את ה"שְׁלֵייעם", אמרתי לו שיבואו " שְׁלֵייעם" אחרים וחלב אחר, רק חוטין אתה אינך צריך לנקר,
הודאה יא
טז
א) נותנים בשר עם סירכות בתורת גלאט. ב) בעל מכשיר א' אומר שמרמים את העולם.
רבה של פאפא: בדיוק כפי שלא משתמשים בסירכות למרות שזה כשר, בשר סירכא. [פירש כמו כן לא ישתמשו בצלע י"ב]
רבה של וִוין: בבשר הסירכא יכול להיות חשש, סירכא ללא נקב אולי ישנו.
הרב מסיגעט: הלוואי, הלוואי, כמה שכבר כן משתמשים, הורידו תמיד סירכות, זוהי שחיטת גלאט ובכל זאת השתמשו בסירכות, הלא אי אפשר לומר שלא משתמשים בסירכות.
לציבור הזה אפשר לומר, שלא משתמשים בסירכות – ואז במקרה כזה לא היה לכם בשר למכור, קורה שיש בשר כזה, זה בכלל לא הולך חלק, אך קורה לפעמים 70.
הרב מנִירְבַּאטוּר (מוחה): שתמחול לי, על זה אני משיב מיד: חלילה להוציא הודעה כזו, שאנחנו חלילה משתמשים בסירכות. חס וחלילה.
הודאה י"ב
יז
הודאות א) המנקרים לא יודעים. ב) יש מקומות בלי השגחה. ג) רוב רבנים אינם בהענין.
הנני מציע לפניכם מה שכבר היו צריכים לעשות מקודם, הציעו את זה מכבר, שיש לקבוע שהקצבים שאינם יודעים ושאין להם אסמכתא בכתב שהם יודעים, יש לקבוע שהם אינם ראויים לתפקיד, ולכן צריך להתחיל ככה, שמהיום חייב כל מי שעוסק בשיווק ומכירת בשר, חייב שיהיה לו בנק בשר, ראשית היו צריכים לקבוע שהוא צריך השגחה, זהו דבר אחד, רק זה לבד אינו מספיק שיהיה לו רק השגחה, עלינו מוטלת אחריות כזו, שאנו דואגים לכך שכל מי שמטפל בבשר, שחוץ מה שיש לו השגחה הוא חייב ללכת לשם 95.
היו צריכים להקים כאן ועד של רבנים, שהם בעצמם יידעו טוב את מלאכת הניקור, בכך זה יתחיל, שיידעו ויכירו את הניקור, רבנים מֻכָּרִים, ואלו יש להם את הַסַּמְכוּת של התאחדות הרבנים, לָתֵת אֶת הַסְּמִיכָה לַקַּצָּבִים הַצְּרִיכִים לִמְכּוֹר בָּשָׂר, שֶׁלֹּא יוּכַל לִמְכּוֹר בָּשָׂר רַק מִי שֶׁיּוֹדֵעַ הֵיטֵב אֶת מְלֶאכֶת הניקור. חַיָּבִים הֲרֵי לְנַקֵּר, או אם יש לו שם מנקר שהוא נמצא שם בקביעות ובודק את כל חלקי הבשר, והמנקר יהיה מי שיהיה, ישנם מנקרים שיש להם סמכות. הרב מִקְרַאסְנֶע ז"ל היה באירופה, הוא הנהיג שם שחיטה, והוא היה זקוק למנקרים, אז ישנם כמה יהודים, שהוא לימד אותם מה שהם למדו, והוא כותב עליהם, אני מעיד עליכם שהם יודעים טוב את ההלכה ועושים טוב את המלאכה.
ישנם כאלה, הוא מכיר מִפֶּעסְט, ישנם מבית הדין של סאטמאר, ישנם שלמדו זאת, רבה של רַאחוּב היה שם 96.
הרב מפאפא מתערב: חייבים להוסיף על כל זאת. לדעתי, אני חושב, שהתאחדות הרבנים ימנה שלשה רבנים שיכניסו את עצמם לתוך ענין הלכה זו בכל פרטיה ודקדוקיה, כי לדעתי רוב הרבנים כלל אינם מכירים את הענין, גם אני בתוכם, אני אינני בקי במציאות של הענינים, וחייבים שהתאחדות הרבנים ימנה שלשה רבנים, ואולי אפילו יותר, שהם יכניסו ראשם ורובם לענין בכל פרטיה ודקדוקיה של ההלכה, ואחר כך ילכו ויבדקו את האטליזים
הרב מסיגעט מוסיף: וכל מנקר צריך לקבל מאותם שלשה רבנים שהוא למד את ההלכות ושיש לו נסיון בהלכה למעשה
הרב מפאפא: ואותם שלשה הרבנים באמת שילכו לפרקים לבדוק אם באמת שומרים על הכללים, ולאחר שאותם שלשה הרבנים יהיו ממש בקיאים בכל פרטיה ודקדוקיה ובכל האופנים, לאחר מכן, לְמַעַן הַשְׁקֵט הָרַעַשׁ יֵשְׁבוּ בְּיַחַד עִם הַמְנַקְּרִים מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אֵלּוּ שֶׁעָשׂוּ אֶת הַשֵּׁם רַע, וְשֶׁיּוֹכִיחוּ לָהֶם שֶׁהַשֵּׁם רַע כְּלָל אֵינוֹ קַיָּם
הודאה יג
יח
החלטת היושב ראש באמצע האסיפה
היושב ראש, הרב מטַארְטִיקוב: הרי הולכים מאסיפה זו (הרב מְוִוינָא מפסיקו – צריכים להוציא דבר ברור) 123, ואין מסדרים את הדבר?
המשך: אסור ללכת מכאן. לדעתי, בינתיים, הרבנים אשר עדיין לא למדו, יקחו לעצמם מנקר שיודעים שהוא מכיר את האומנות… רגע, רגע, בינתים יכריזו בקול קורא שמבקשים שלא יאכלו בשר במקום שאין השגחה, כי החסרון אינו אם חנות הבשר הוא בסדר, או "מִיעֶל מַארְט", כי יש הרבה חנויות של בשר שאין להם שום השגחה (אחד שואל בקול: הרי גם המשגיח אינו בקי בדבר?).
תשובה: נו, (הרב מסיגעט: רגע, רגע, רגע, שמעו נא) 124. המשך: את שני הדברים האלה יעשו מיד, שבחנות שאין שם השגחה לא יקנו (בשר), והשאר יעשו שלשת הרבנים, אף על פי שאין יודעים עדיין (בטיב הניקור), יצרפו מנקר שידוע שהוא טוב, או שיזמינו (מנקר). אם ידחו את הדבר, לא יצא לידי מעשה. את זה אפשר לעשות מיד, ובינתים, ילמדו (ניקור). יקחו מנקר, ויקראו להקצבים, כדי לראות אם הוא בקי
הודאה יד
עד שיתקנו צריך גם כן תיקון
אבל בקשתי מכם, רצוני להסביר דבר שאני יודע כבר מאסיפות, שאת התיקון שאפשר לעשות בינתים, יש לעשותו
רב אחד צועק, שנכנס חלק אחוריים
הנשיא אמר דבר טוב ונכון, שחותכים בתוך הצלע י"ב ועוד מקודם, אפשר להיזהר ממכשולות שונות.
כאן, באמעריקא, חותכים על פי הרוב בחלק אחוריים 137.
אבל אם יחתכו מצלע י"א יצא מזה (אחד שואל: הרי ברוב פעמים חותכים בחלק אחוריים). תשובה: כן, כן, כן, שלא יהיה כן, אבל זה קורה, ואפשר להיזהר ממכשולות שונים 138.
הטרפש הוא לגמרי בפנים, הצד השני של הטרפש הוא חלב דאורייתא, וקשה מאוד לנקותו. למעשה, אצל הכלים למטה יש קרום עב, וקרום דק, ויש חלב למטה, אשר רוב פוסקים אוסרים את הבשר שם, ומדוע נהיה אנו המקילים (יש כאן קולות וצעקות מכל הצדדים, באנדרלמוסיא גדולה). הרי כלל הוא בכל הספרים, ואמר רבי שמעון במסכת שבת, שצריך לברוח מצ"ט שערי היתר, כדי שלא יכשל בשער אחד של איסור. ועם כל זאת, רבנים מופלגים בתורה וביראה ינקטו כל הקולות? כן, יש לנו היתר, יש לנו היתר
מה זה היתר? הרי צריכים אנו לנקוט בכל החומרות, לאסוף כל החומרות, אם מישהו אינו רוצה את כל החומרות, יהיה כשר, אבל לא "כשר למהדרין". כשר למהדרין צריך להיות לפי כל השיטות, כן הוא לדעתי (כאן יש וויכוח חם מאוד, בלתי ברור)
הודאה טז
כא
א)מכשולות גדולות בניקור. ב) עובדא מחנות שיש לו השגחה. ג) עצות על תיקון
יש רבנים שכבר הקדימו את עצמם, אבל אף על פי כן, צריך אני להגיד חוות דעתי, ממה שחשבתי מקודם.
נתעוררתי מדברי הרב ממָאנְטִיוִועדֶא בענין זה, ויש בזה כמה נקודות:
[1] היפך ממה שפירסמו והכחישו שלא משתמשים בחלק זה הנקרא "פלעי"ט".
[2] פי' באסיפה של ההתאחדות א' בהעלותך תשמ"ב