האדמו"ר מהאלמין בשיעור דף היומי זוהר חק לישראל יום א ויום ב' פרשת כי תצא
האדמו"ר מהאלמין בשיעור דף היומי זוהר חק לישראל
זוהר חק לישראל פרשת כי תצא יום א
זוהר פרשת ויקרא דף טו עמוד ב – טז ע"א
התשובה ממתקת את הדינים
שָׁנִינוּ, בְּאַרְבַּע תְּקוּפוֹת הַשָּׁנָה הַקּוֹל נִפְסָק, וּמִתְעוֹרְרִים הַדִּינִים, וְהַתְּשׁוּבָה תְלוּיָה עַד שֶׁמִּתְתַּקֵּן. וּכְשֶׁהַדִּינִים מִתְעוֹרְרִים, יוֹצֵא קוֹל, וְאַרְבַּע זָוִיּוֹת (פְּעָמִים) הָעוֹלָם עוֹלִים וְיוֹרְדִים. הַכָּרוֹז קוֹרֵא, וְאֵין מִי שֶׁיַּשְׁגִּיחַ וְיִתְעוֹרֵר. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְזֻמָּן, אִם יָשׁוּבוּ – יָשׁוּב, וְאִם לֹא – (הַכֹּל ס"א הַקּוֹל) נִפְסָק, וְהַדִּינִים נַעֲשִׂים, וְאָז נִקְרָא וַיִּתְעַצֵּב, וַיִּתְעַצֵּב בַּבָּתִּים הַחִיצוֹנִים.
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, שָׁנִינוּ, מִיּוֹם שֶׁנֶּחֱרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ אֵין יוֹם שֶׁלֹּא נִמְצָא בּוֹ כַּעַס רַע, מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁשָּׁנִינוּ, אָמַר רַבִּי יוּדָאִי אָמַר רַבִּי יֵיסָא, נִשְׁבַּע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁלֹּא יִכָּנֵס בִּירוּשָׁלַיִם שֶׁל מַעְלָה עַד שֶׁיִּכָּנְסוּ יִשְׂרָאֵל לִירוּשָׁלַיִם שֶׁל מַטָּה. וּמִשּׁוּם כָּךְ נִמְצֵאת רִתְחָה בָּעוֹלָם.
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, כָּתוּב עֶרְוַת אָבִיךָ וְעֶרְוַת אִמְּךָ לֹא תְגַלֵּה. וְכָתוּב אִמְּךָ הִיא לֹא תְגַלֶּה עֶרְוָתָהּ. וְשָׁנִינוּ, אִמְּךָ הִיא וַדַּאי. הֲרֵי אִם גִּלָּה עֶרְוָתָהּ, לָמָּה צָרִיךְ לְהָשִׁיב אוֹתָהּ? וַדַּאי לְתַקֵּן אֶת מַה שֶּׁגִּלָּה.
שֶׁשָּׁנִינוּ, כְּשֶׁמִּתְגַּבֵּר יֵצֶר הָרָע בָּאָדָם, אֵינוֹ מִתְגַּבֵּר אֶלָּא בְּאוֹתָן עֲרָיוֹת, וְכָל הַחֲטָאִים אֲחוּזִים בְּאוֹתָהּ עֶרְוָה. וְכָתוּב לֹא תְגַלֵּה. כְּשֶׁמִּתְתַּקֵּן, מְתַקֵּן כְּנֶגֶד אוֹתוֹ שֶׁגִּלָּה, וְזוֹ נִקְרֵאת תְּשׁוּבָה.
אָמַר רַבִּי יִצְחָק, כָּל חֲטָאֵי הָעוֹלָם אֲחוּזִים (זֶה) בָּזֶה, עַד שֶׁהָאֵם מִתְגַּלָּה בִגְלָלָם. וּכְשֶׁהִיא מִתְגַּלָּה, כָּל אוֹתָם הַבָּנִים מִתְגַּלִּים (בִּשְׁבִילָהּ). וְכָתוּב לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים. וּכְשֶׁמִּתְתַּקֵּן הָעוֹלָם לְמַטָּה, הַכֹּל מִתְתַּקֵּן, עַד שֶׁעוֹלֶה הַתִּקּוּן לָאֵם הַקְּדוֹשָׁה וּמִתְתַּקֶּנֶת, וּמִתְכַסֵּית מִמַּה שֶּׁהִתְגַּלְּתָה. וּמִשּׁוּם כָּךְ כָּתוּב, אַשְׁרֵי נְשׂוּי פֶּשַׁע כְּסוּי חֲטָאָה, וְאָז נִקְרֵאת תְּשׁוּבָה, תְּשׁוּבָה וַדַּאי. וְאָז נִקְרָא יוֹם הַכִּפּוּרִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ.
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, מָתַי נִקְרֵאת תְּשׁוּבָה? כְּשֶׁהָאֵם מִתְכַּסָּה וְעוֹמֶדֶת בְּשִׂמְחָה עַל הַבָּנִים, שֶׁכָּתוּב (תהלים קיג) אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה. וְשָׁבָה לְקִיּוּם. וּמִי שֶׁהָיָה סָגוּר, שָׁב לִמְקוֹמוֹ. וְכֻלָּם שָׁבִים אֶחָד לְאֶחָד, וּמִתְבָּרְכִים כָּל אֶחָד וְאֶחָד, וְאָז נִקְרֵאת תְּשׁוּבָה (שְׁלֵמָה), תְּשׁוּבָה סְתָם, לְהַכְלִיל הַכֹּל.
אֲנַחְנוּ עוֹמְדִים כָּעֵת בחודש אלול רמזו הקדמונים "אריה שאג מי לא יירא" – ארי"ה ראשי תיבות א'לול ר'אש השנה י'ום הכיפורים ה'ושענא רבא, אפילו דגים שבים רועדים, בבוא חודש אלול מאימת המשפט המתקרב.
אריה שאג מי לא יירא (עמוס ג ח). אריה הוא חודש אב שמזלו אריה, וזה שרמזו רז"ל (ברכות ס"א) אחורי אר"י ולא אחרי אשה", (מה שמוכיח שכל הגאולה טמונה בחורבן, כמו שאריה שהוא מזל חודש אב הוא ראשי תיבות של ימי התשובה) והיינו שצריך להתחיל בתשובה במזל אב שהוא ארי"ה, לא אחורי אשה דהיינו אלול שמזלו בתולה, וזה שאמר שלמה (בקהלת יב א) וזכור את בוראך וכו', (קהלת יב ב) "עד אשר לא תחשך השמש", דהיינו קודם ט"ו באב שתשש כחה של חמה כאמרם ז"ל (תענית כ"ז ע"א), וְהָבֵן.
א'ני ל'דודי ו'דודי ל'י ראשי תיבות אלול וסופי תיבות 40, רמז ל40 יום שמר"ח אלול ועד יום הכיפורים שהם בבחינת מקוה המטהר נשמות ישראל קדושים. שחסידים ואנשי מעשה לומדים וגומרים כל תיקוני זוהר הקדוש בחודש אלול עד יום הכיפורים, שהזוהר הקדוש מטהר כמו מקוה כמו שאמר הרה"ק רבי פנחס מקאריץ זיע"א.
האדמו"ר מהאלמין בשיעור דף היומי זוהר חק לישראל
זוהר חק לישראל פרשת כי תצא יום א
זוהר פרשת ויקרא דף טו עמוד ב – טז ע"א
התשובה ממתקת את הדינים
שָׁנִינוּ, בְּאַרְבַּע תְּקוּפוֹת הַשָּׁנָה הַקּוֹל נִפְסָק, וּמִתְעוֹרְרִים הַדִּינִים, וְהַתְּשׁוּבָה תְלוּיָה עַד שֶׁמִּתְתַּקֵּן. וּכְשֶׁהַדִּינִים מִתְעוֹרְרִים, יוֹצֵא קוֹל, וְאַרְבַּע זָוִיּוֹת (פְּעָמִים) הָעוֹלָם עוֹלִים וְיוֹרְדִים. הַכָּרוֹז קוֹרֵא, וְאֵין מִי שֶׁיַּשְׁגִּיחַ וְיִתְעוֹרֵר. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְזֻמָּן, אִם יָשׁוּבוּ – יָשׁוּב, וְאִם לֹא – (הַכֹּל ס"א הַקּוֹל) נִפְסָק, וְהַדִּינִים נַעֲשִׂים, וְאָז נִקְרָא וַיִּתְעַצֵּב, וַיִּתְעַצֵּב בַּבָּתִּים הַחִיצוֹנִים.
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, שָׁנִינוּ, מִיּוֹם שֶׁנֶּחֱרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ אֵין יוֹם שֶׁלֹּא נִמְצָא בּוֹ כַּעַס רַע, מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁשָּׁנִינוּ, אָמַר רַבִּי יוּדָאִי אָמַר רַבִּי יֵיסָא, נִשְׁבַּע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁלֹּא יִכָּנֵס בִּירוּשָׁלַיִם שֶׁל מַעְלָה עַד שֶׁיִּכָּנְסוּ יִשְׂרָאֵל לִירוּשָׁלַיִם שֶׁל מַטָּה. וּמִשּׁוּם כָּךְ נִמְצֵאת רִתְחָה בָּעוֹלָם.
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, כָּתוּב עֶרְוַת אָבִיךָ וְעֶרְוַת אִמְּךָ לֹא תְגַלֵּה. וְכָתוּב אִמְּךָ הִיא לֹא תְגַלֶּה עֶרְוָתָהּ. וְשָׁנִינוּ, אִמְּךָ הִיא וַדַּאי. הֲרֵי אִם גִּלָּה עֶרְוָתָהּ, לָמָּה צָרִיךְ לְהָשִׁיב אוֹתָהּ? וַדַּאי לְתַקֵּן אֶת מַה שֶּׁגִּלָּה.
שֶׁשָּׁנִינוּ, כְּשֶׁמִּתְגַּבֵּר יֵצֶר הָרָע בָּאָדָם, אֵינוֹ מִתְגַּבֵּר אֶלָּא בְּאוֹתָן עֲרָיוֹת, וְכָל הַחֲטָאִים אֲחוּזִים בְּאוֹתָהּ עֶרְוָה. וְכָתוּב לֹא תְגַלֵּה. כְּשֶׁמִּתְתַּקֵּן, מְתַקֵּן כְּנֶגֶד אוֹתוֹ שֶׁגִּלָּה, וְזוֹ נִקְרֵאת תְּשׁוּבָה.
אָמַר רַבִּי יִצְחָק, כָּל חֲטָאֵי הָעוֹלָם אֲחוּזִים (זֶה) בָּזֶה, עַד שֶׁהָאֵם מִתְגַּלָּה בִגְלָלָם. וּכְשֶׁהִיא מִתְגַּלָּה, כָּל אוֹתָם הַבָּנִים מִתְגַּלִּים (בִּשְׁבִילָהּ). וְכָתוּב לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים. וּכְשֶׁמִּתְתַּקֵּן הָעוֹלָם לְמַטָּה, הַכֹּל מִתְתַּקֵּן, עַד שֶׁעוֹלֶה הַתִּקּוּן לָאֵם הַקְּדוֹשָׁה וּמִתְתַּקֶּנֶת, וּמִתְכַסֵּית מִמַּה שֶּׁהִתְגַּלְּתָה. וּמִשּׁוּם כָּךְ כָּתוּב, אַשְׁרֵי נְשׂוּי פֶּשַׁע כְּסוּי חֲטָאָה, וְאָז נִקְרֵאת תְּשׁוּבָה, תְּשׁוּבָה וַדַּאי. וְאָז נִקְרָא יוֹם הַכִּפּוּרִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ.
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, מָתַי נִקְרֵאת תְּשׁוּבָה? כְּשֶׁהָאֵם מִתְכַּסָּה וְעוֹמֶדֶת בְּשִׂמְחָה עַל הַבָּנִים, שֶׁכָּתוּב (תהלים קיג) אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה. וְשָׁבָה לְקִיּוּם. וּמִי שֶׁהָיָה סָגוּר, שָׁב לִמְקוֹמוֹ. וְכֻלָּם שָׁבִים אֶחָד לְאֶחָד, וּמִתְבָּרְכִים כָּל אֶחָד וְאֶחָד, וְאָז נִקְרֵאת תְּשׁוּבָה (שְׁלֵמָה), תְּשׁוּבָה סְתָם, לְהַכְלִיל הַכֹּל.
אֲנַחְנוּ עוֹמְדִים כָּעֵת בחודש אלול רמזו הקדמונים "אריה שאג מי לא יירא" – ארי"ה ראשי תיבות א'לול ר'אש השנה י'ום הכיפורים ה'ושענא רבא, אפילו דגים שבים רועדים, בבוא חודש אלול מאימת המשפט המתקרב.
אריה שאג מי לא יירא (עמוס ג ח). אריה הוא חודש אב שמזלו אריה, וזה שרמזו רז"ל (ברכות ס"א) אחורי אר"י ולא אחרי אשה", (מה שמוכיח שכל הגאולה טמונה בחורבן, כמו שאריה שהוא מזל חודש אב הוא ראשי תיבות של ימי התשובה) והיינו שצריך להתחיל בתשובה במזל אב שהוא ארי"ה, לא אחורי אשה דהיינו אלול שמזלו בתולה, וזה שאמר שלמה (בקהלת יב א) וזכור את בוראך וכו', (קהלת יב ב) "עד אשר לא תחשך השמש", דהיינו קודם ט"ו באב שתשש כחה של חמה כאמרם ז"ל (תענית כ"ז ע"א), וְהָבֵן.
א'ני ל'דודי ו'דודי ל'י ראשי תיבות אלול וסופי תיבות 40, רמז ל40 יום שמר"ח אלול ועד יום הכיפורים שהם בבחינת מקוה המטהר נשמות ישראל קדושים. שחסידים ואנשי מעשה לומדים וגומרים כל תיקוני זוהר הקדוש בחודש אלול עד יום הכיפורים, שהזוהר הקדוש מטהר כמו מקוה כמו שאמר הרה"ק רבי פנחס מקאריץ זיע"א.