מדוע עזב החפץ חיים את כנס הרבנים?
השבוע התפרסם באינטרנט סרטון ובו תיעוד של כמה מגדולי ישראל בדור הקודם. הראל כהן מביא את הסיפור שמאחורי הסרטון.
הראל כהן , ז' באדר תשע"ה, 26/02/15 12:59
רבי ישראל מאיר הכהן מראדין "החפץ חיים"
צילום: אתר ישיבה
"הכנסייה הגדולה" (בעברית של היום: כנס) של "אגודת ישראל" הראשונה אמורה היתה להתקיים בגרמניה בקיץ ה'תרע"ד לפני 101 שנה.
לכנס הוזמנו גדולי ישראל ורבנים משפיעים מרחבי אירופה. ביניהם היה אף רבם של יפו והמושבות מרן הראי"ה קוק, שלאחר לבטים גדולים נענה להפצרות המארגנים וגלה מיפו לברלין על מנת לנסות ולהשפיע על ההנהגה התורנית באירופה לפעול למען עלייה לארץ ולמלא בתוכן של קודש את ההתיישבות היהודית בארץ-ישראל. זה היה בדיוק 25 שנה לפני חורבן יהדות אירופה.
אלא שהשתבשו הזמנים ופרצה מלחמת העולם הראשונה והכנס כמובן בוטל. מלחמת העולם הראשונה הביאה להריסת תשתית הקהילות היהודיות וחצרות החסידים באירופה. הערכת החוקרים היא כי כמיליון וחצי יהודים נהרגו במלחמת העולם הראשונה. לנין שלט ביד רמה בברית המועצות. חיים יהודיים במזרח אירופה הפכו בלתי אפשריים. העוני היה מחפיר. אדמו"רים נאלצו לגלות למערב אירופה ובפרט לוינה. 82%(!) מן הילדים היהודים בפולין(!) למדו בבתי ספר נוכריים. לא חילוניים אלא נוכריים.
בחלופת אגרות שבין שניים בולטים במיוחד בין זקני מנהיגי יהדות אירופה באותה עת – הגאון החפץ חיים והגאון ר' חיים עוזר גרודזינסקי – האחיעזר, נמצא כי הם קוראים לאסוף תרומות, בעיקר מיהדות אמריקה, לצורך קיומם של 5,000 בחורי הישיבות במזרח אירופה. ללא ספק מספר מפתיע לאור העובדה שזהו בערך מספר הבחורים הלומדים כיום בישיבת מיר בירושלים, במדינת ישראל של שנת ה'תשע"ה.
מכתב החפץ-חיים אל הרב צבי-יהודה קוק
ליקוק פצעי המלחמה ארך זמן רב ורק כעבור 9 שנים הוכתר בהצלחה הניסיון לשחזר את הכנס הגדול שבוטל ערב המלחמה. הנושאים הבוערים היו כמובן גורלם הפיזי של יהודי מזרח אירופה וקיומם הרוחני הירוד מאד. באותו הכנס הניח רבי מאיר שפירא מלובלין את תוכניתו המהפכנית של לימוד הדף היומי, ומאז הכל 92 שנות היסטוריה.
הכנס נפתח בג' באלול ה'תרפ"ג, ונמשך 8 ימים. זקן הרבנים הבאים היה החפץ חיים והוא שפתח את הכנס. הוא נראה בסרט בסוף הדקה הראשונה מלווה מימינו ומשמאלו כנראה בבנו ובנכדו. מלבדו השתתפו האדמו"ר בעל ה"אמרי אמת" מגור, הרב חיים עוזר גרודז'ינסקי מווילנא, האדמו"ר הרב ישראל פרידמן מצ'ורטקוב, האדמו"ר רבי משה פרידמן מבויאן, האדמו"ר הרב יצחק זליג מורגנשטרן מסוקולוב, הרב מאיר דן פלוצקי בעל ה"כלי חמד", הרב מאיר שפירא מלובלין, הרב משה מרדכי אפשטיין מסלבודקה, הרב מאיר אטלס משאוויל, הרב יוסף יהודה ליב בלוך מטלז, הרב יהודה לייב צירלסון מקישינב, הרב איסר זלמן מלצר מסלוצק.
רבים רבים הגיעו לכנס אף שלא נמנו על 900 צירי הכנס המוזמנים הרשמיים שהגיעו מרחבי היבשת כולה. הם התעניינו פחות בתוכן הדיונים ויותר חפצו לפגוש בענקי עולם, הזדמנות חד פעמית.
בכנס הוחלט על הקמת קרן התורה לשיקום עולם התורה. בקול קורא שחתמו עליו רבני הכנס נאמר: "בלב מלא יגון ומרירות עמדנו על המצב המעציב של דורנו זה בארץ ובגולה ונוכחנו לדעת כי אלפי נשמות ילדי בני ישראל נספחו אל תהום הבערות וההפקרות… המלחמה הקשה עם כל תוצאותיה הכלכליות והרוחניות גזלה מאתנו דור שלם… לא נדבות אנו דורשים מכם אלא תשלום חוב קדוש לחזק את מוסדות התורה… הלוו אתם מטבעות חומריות ואנו נשיב לכם כפלי כפליים-יהודים מחונכים לתורה ותעודה, הלוו אתם מטבעות של נייר ואנו נשיב לכם מטבעות של אש – ילדי ישראל שיהיו לתפארת עמנו".
החפץ-חיים בכניסתו לכנסייה הגדולה בוינה ה'תרפ"ג (מתוך הסרטון)
תקרית קשה העיבה על הכנס כאשר אחד הרבנים שהגיע מרומניה נשא דברים שהיתה בהם פגיעה במרן הראי"ה קוק, אז כבר רבה של ירושלים ורבה הראשי של ארץ ישראל, ומי שהיה במובנים רבים בן טיפוחיו של החפץ חיים. החפץ חיים הוא שהפציר ברב בצעירותו, כי בבוא לפניו הצעת רבנות לא יסרב לקבלה. לשאלת הרב את הגאון הצדיק: "לשם קבלת רבנות עלי לעסוק ב'פוסקים', והרי כבר הבטחתי למר לעסוק ב'קדשים'", השיב החפץ חיים: "מוותר אני על הבטחתך הראשונה, רבנותך חשובה יותר…". החפץ חיים אף עקב במשך השנים אחרי גידולו של הרב ושלבי רבנותו. כשבא הרב צבי יהודה זצ"ל להקביל פני ה"חפץ חיים" בביקורו בוורשה שנה קודם לכנס בוינה, והציג את עצמו כבנו של הרב, נהרו פניו של הח"ח ואמר בשמחה: בן רבה של ירושלים?! מה שלום אבא? מיר זיינען דאך גאר אלטע גוטע פריינד (הלא אנחנו ידידים מאוד ותיקים!) והתחיל למנות לפי הסדר את מקומות כהונתו של הרב: "זוימלער רב, בויסקער רב, יפו'ער רב, ירושלים'ער רב!".
כעבור שנתיים אנו מוצאים באגרת בכתב ידו של החפץ חיים אל הראי"ה קוק שהוא כותב בהם פעמיים: "הגאון הגדול האב"ד הראשי בא"י".
ידוע שהחפץ חיים העיד על עצמו שבמשך ארבעים שנה הצליח להישמר מדיבור לשון הרע, ולא עוד אלא שמתוכן עשרים שנה שגם לא שמע לשון הרע מפי אחרים. אך הנהגה זו הופרה בכנס ולתדהמת 900 הצירים עזב ממרן החפץ חיים את שולחן הנשיאות שבכנס בהפגנתיות ולא הסכים לשוב. לא רק שהסתגר באכסניה שלו, אלא שהכניסה אליו כמעט שלא התאפשרה. רבים רבים שהגיעו לבירת אוסטריה רק כדי לחזות בזיו פניו של הגאון-הצדיק הישיש בן ה-85 שהתפרסם במשך 40 שנה כפוסק הדור בספרו המ"ב וכצדיק וטהור בספריו המהפכניים שמירת הלשון וחפץ חיים התאכזבו מרה. אותם רבים קיוו אולי לזכות בברכתו אך לא עלה הדבר בידם.
כפי המסופר בספריו של הרב נריה זצ"ל שהופיעו לאחרונה מחדש, אחד מאלו היה הצעיר הירושלמי בן ה-30 הרב שלום זלוטניק שבעצמו נתפס לקנאים, מתנגדי הרב בירושלים. אשתו שרה רבקה נזקקה לרופאים בוינה וביקש בעלה לראות את פני החפץ חיים. אף שנתקל בסירוב בשל הסתגרותו של החפץ חיים הסתפח לצירים ירושלמים הנמנים על חברי אגודת ישראל וכך עלה בידו להכנס אל החפץ חיים ולבקש ברכתו. בין החברים הבאים היו צעירים כרבי רפאל קצנלנבוגן, אך גם מבוגרים יותר כרבי בן-ציון יאדלר. וכה העיד לימים הרב שלום זלוטניק:
"ה'חפץ חיים' סירב להושיט ידו לאנשי המשלחת באמרו: 'צוא דיא וואס מאכען מחלוקת קעגן דעס ירושלימ'ער רב, גבי איך ניט קיין שלום' ('לאלה שעושים מחלוקת נגד רבה של ירושלים, אין אני נותן שלום!')
והח"ח הוסיף ואמר: 'איהר זאלט וויסן אז ער איז א קדוש וטהור (דעו לכם, שהוא קדוש וטהור), וכל הנוגע בו לא יינקה!'".
עוד אמר הרב שלום זלוטניק: "אז דער חפץ-חיים האט אויף זיי מרעיש-עולמות גיווען (שהח"ח הרעיש עולמות עליהם), איך הם מעיזים לפגוע בגאון וצדיק קדוש-ד'".
והוסיף עוד שאמרו לח"ח ז"ל, הרי כתב (=הראי"ה קוק) בספריו כך וכך וכו', וענה בתוקף ובחריפות "איך וויל ניט וויסן" (אינני רוצה לדעת!)
הרב זלוטניק, אשר לימים הפך לאחד מגדולי רבני ירושלים החליט לדבריו מאותה עת לפרוש מן הקנאים ומפעולותיהם והקדיש עצמו רק לעבודת ד'.
הרב אהרון כהן זצ"ל בעל "עבודת הקרבנות" חתנו של הח"ח העיד כי לפני עלייתו לארץ על מנת להשתקע בירושלים אמר לו חותנו הצדיק: "הלא אני יודע מה מתחולל שם… אבל אני מכיר אותו (=את הראי"ה קוק) מימי היותו אצלנו, וגם ידעתי כי כשלמד בוולוז'ין, הנה כשנמצא בישיבה בחור שהתחיל 'להחמיץ' היה הרבי ר' הרש-לייב (כך קראו בליטא להגאון הנצי"ב ז"ל) שולח אותו אליו, שהוא יתקן אותו. לומר שבעלותו לא"י נשתנה מכמות שהיה – זאת אינני מאמין. ולכן איעצך – כל מקום שתשמע דיבורים עליו, ברח ממנו!". מסיבה זו החליט לבסוף חתן הח"ח להשתקע בפתח תקוה ולא בירושלים.
בסרטון הנדיר שנמצא והועלה אתמול ליוטיוב נראים כמה מגאוניה הגדולים של יהדות אירופה בשנים שטרום חורבנה. שועים וגבירים בודדים בני הזמן הצליחו באותן שנים לשים ידם על מצלמות הסרטה ולתעד אירועים מיוחדים. מכיון שלא היה לאותם אנשים מה לעשות בסרטים, שכן לא יכלו לחלוק אותם עם הציבור בהעדר תשתיות הסרטה ולמעשה גנזו את הסרטים בכספותיהם. כך נמצאים בעזבונם מדי פעם תגליות ואלו מתפרסמות ביוטיוב. אחד הרבנים הנראים בסרט נראה כמי שלאחר שהסבו את תשומת לבו לכך שמצלמים אותו, הוא נעמד זקוף למשך שניות אורכות בסוברו כי מדובר במצלמת תמונות סטילס. הדבר מוכיח כי הסרטה לא היתה בתודעת בני התקופה.
טענה רווחת בשם תלמידי הח"ח שעד לפני כמה שנים בודדות עוד היו מהם חיים בינותנו היא שתמונת הציור המפורסם מאד של הח"ח כלל אינו משקף את מראהו האמיתי והרבה יותר מייצגת היא התמונה בה נראה מביט הצידה ביושבו ליד ביתו.
נראה כי סרטון הוידאו הזה בו לראשונה נראה החפץ חיים בסרטון, 82 שנה לאחר פטירתו מאששת את טענה זו.
עוד נראים בסרטון לפי הסדר: הרב אברהם צבי פרלמוטר אב"ד ורשא. האדמו"ר מצ'ורטקוב. החפץ חיים כשלצידו בנו ונכדו הר"א קפלן הי"ד. האדמו"ר מסוקולוב הי"ד. הרב ד"ר אשר מיכאל [ארתור] כהן רבה של באזל. הרב יהודה ליב צירלסון הי"ד רבה של קישנב הי"ד. הרב אלחנן וסרמן הי"ד. הר"ר אשר מנדלסון מראשי אגו"י בפולין. הרב ד"ר פנחס קאהן רבה של אנסבך. הרב טוביה הורויץ רבה של סנוק. ר' יעקב רוזנהיים נשיא אגודת ישראל. הרב ד"ר אליהו (ליאו) יונג מניו-יורק. הרב ד"ר מאיר הילדסהיימר מברלין. הרב שפיצר נציג אגו"י מהונגריה. הרב יחזקאל סרנא. ר' משה בלוי נציג אגו"י מירושלים. הרב ד"ר טוביה לוונשטיין רבה של ציריך.
הכותב הוא מנהל הוצאת 'מאבני המקום' בישיבת בית אל וחוקר כתבי יד תורניים