אנציקלופדיה חלק ג- -ספרי כשרות, קול השוחטים, מלחמת השחיטה, שו"ת על כשרות השחיטה
להורדת ספרי שחיטה (חלק באידיש): לחץ על הקישורים הבאים:
הבעל שם טוב זיע"א
DOC4.DOC אבן מקיר תזעק לכאורה טוב
כל הספרים מוגה על ידי צד ימין לבד 2
קול השוחטים מכתבי התעוררות בעניני שחיטה, אשר יעקב בלום ועוד
שאלות ותשובות על כשרות הבשר בחוץ לארץ ובארץ חלק לז ל שבט תשעה
מפתח הגדול של קול השוחטים כולל הכל
חדשות חרדים
שאלות ותשובות על כשרות השחיטה חלק ב
להמשך קריאה זוהר חצות: לחץ כאן זוהר חצות א זוהר חצות ב חוברת 66
ספר
קול השוחטים
חלק ה
מכתב כב
מכתב מהרה"ג רבי זלמן דוואָרקין זצ"ל
נעתק מספר מדריך הכשרות מספר ט"ז שי"ל בשנת תשל"ז, ונדפס בספר אכילת בשר הלכה למעשה, מהרה"ג רש"י גראָסס שליט"א
אבדק"ק האלמין
וזה תוכן השאלה להרב דווארקין זצ"ל:
…אחרי שנתעוררו רבנים בענין השחיטה שבארה"ב, ראיתי שנכונים הדברים ומצוה לתקן. אחרי שביקרתי בכתי מטבחיים שונים וביניהם גם מאלו ששוחטים שם עבור: קהלת עדת ישורון, ליובאַוויטש, וויינשטאָק-מיעל-מאַרט והנקראת צעהלימער שחיטה – ראיתי שישנה נקודה נחוצה למאוד שאין איש שם על לב, ולא שמעתי ערעור בנידון זה.
ישנו חשש שהסירכות מתנתקים עוד קודם הבדיקה, תהליך הבדיקה "בפּען" (ארגז מהודק בכח עלעקטרי"ק, ששם עומדת הבהמה בשעת השחיטה ונתפסת במכונה שלא יתנענע בעת השחיטה) היא שאחר השחיטה נתפסת הבהמה בשתי רגלי' ובכח החזק של זרם העלעקטרי"ק נמשכת כעשרה אמות למעלה ונשארת תלוי' למעלה, בשעת ההמשכה מתנענעת הבהמה לצדדים כמו כדור.
הרי מבואר בפוסקים שהבדיקה צריכה להיות בעודה שוכבת על הארץ, כי ע"י נענוע והמשכה קודם הבדיקה מנתקים הסירכות. הפוסקים מזכירים איסורים בבני אדם המושכים, אף שאין כוחם חזק כ"כ לנענע הבהמה, ומכ"ש בנידון דידן שהמכונה יותר.
שמואל שוואַרצמאַן
a
מכתב כג
ב"ה.
כ' הוו"ח,
שלו' וברכה!
במענה על… אבל יכול הבודק לעשות בדיקת פנים עד אשר יסירו מהבהמה הכרס ובני מעיים והושט, אז בניקל להושיט היד דרך בית השחיטה ולאחוז הקנה ולנענע בחוזק, ואז באמת יוכל להנתק הסירכות, וגם כשהיא תלוי' אז בית השחיטה מפורעת ומרווחת ויכול בקל הקצב להושיט ידו דרך בית השחיטה אפי' עד הריאה ולנתק הסירכות, אבל כשהיא מושכבת אינו יכול להושיט ידו כמובן והחוש מסייעו.
ומעתה מובן ג"כ תשוב' הרדב"ז, כי הוא סובר אפי' נניח שהטבח הושיט ידו ואחז בהקנה ונענע אינו מוציא מחזקת כשרות הבהמה וכו'. ומעתה מובן שבניד"ד אין מקום להחשש הזה כי הקצב אינו בנמצא אפי' קרוב לבית המטבחיים והבהמה אינה שלו הוא קונה בשר כשר ולא הבהמה.
ובזה אסיים ואומר שלו' תקבל החוה"ש מאדה"ש.
כברכת ידידו הדו"ש
זלמן שמעון דוואָרקין
a
מכתב כד
מספר מדריך הכשרות מספר ט"ז שי"ל בשנת תשל"ז, ונדפס בספר אכילת בשר הלכה למעשה מהרה"ג רש"י גראָסס אבדק"ק האלמין שליט"א.
עש"ק בהעלותך תשל"ז לפ"ק.
אחדשה"ט וש"ת באהבה, יקרתו גם השני קבלתי, ואני תמה לכ' שלא קיבל תשובה ואני השבתי במועדו בקיצור.
ודעתי העני' שבנידון שהציע מעלתו יש נענוע גדול עד כדי חשש של נתוק הסירכות כיון שכתב כבודו שהבהמה פורחת כמו כדור, ומי בקי בנענוע להכריע שכזאת אינו בספק ניתוק הסירכות, וכבר כתב בפרי תבואה סי' ל"ט סעיף קנ"ה שאין לבדוק רק בעודה שוכבת על הארץ, ובנ"י גם אם יבדקו בעודה שוכבת מה מועיל זה כיון שפעולת הנענוע שלפני הבדיקה שהוזכרה בדברי הגאונים מסקנת הפוסקים סי' ל"ט סו"ס י"ד שאין אנו בקיאין, אע"פ שעושה בשימת לב ע"כ לבדוק כהלכה, מכ"ש בנ"ד, וע"ש בטו"ז ס"ק ט"ו כ' בשם מהרש"ל דאפי' להמתירין נענוע צריך לחתוך הכבד קודם, והיינו כמש"כ בד"ת שם ס"ק שי"ח כי כבדת הכבד יכולה להשפיע על ניתוק שלא כדין, ומכ"ש בנ"ד, ע"כ.
והואיל והדברים פשוטים אין מקבלים אריכות.
הריני דוש"ת בידידות, מצפה לרחמי ה'
שמואל הלוי וואָזנער
a
מכתב כה
מהגה"צ מוה"ר שמואל אברהם זעלטענרייך זצ"ל, אבד"ק טשאַקאַווע
נעתק מספר מדריך הכשרות מספר ט"ז שי"ל בשנת תשל"ו, ונדפס בספר אכילת בשר הלכה למעשה מהרה"ג רש"י גראָסס אבדק"ק האלמין שליט"א.
בשנת תשל"ג כפי הידוע היתה מהומה בענין השחיטה, היתכן?! שוחטים כל כך הרבה עופות בשעה! הציבור הרחב לחץ, וגם הרבנים הגאונים שליט"א סברו שאסור לשחוט כמות גדולה כזו, לדעתם מותר הי' לשחוט רק כמה מאות בשעה.
הרה"ג מטשאַקאַווע שליט"א הביע את נימוקיו במכתב מיוחד, שאותו אנחנו מדפיסים להלן:
ב"ה, כ' כסלו תשל"א
לכבוד הנהלת התאחדות הרבנים הי"ו, בניו יאָרק
שלו' וברכה!
הנה ברצוני לעורר אודות ענין שצריכין להציעו לפני וועד ההנהלה ולפני הנהלת וועד הכשרות.
היות כאשר הייתי בוויינלאַנד להשגיח אודות נתינת חותמות של התאחדות הרבנים על עופות, וראיתי השחיטה ההולכת על הליין, אשר כל פעולות בהעופות מתחילה ועד סוף מסובכים ומקושרים לאחרים, ופעולה אחת דוחפת ודוחקת האחרת, הנני רואה נחיצות להגביל על סדר מספר עופות הנשחטים ע"י שו"ב במשך שעה אחת, כי בלא סדרים אצים וממהרים הפעולות על השובי"ם כו' למהר מעשהו וחפזון כזה אינו מעלה הן בשחיטה והן בבדיקת הסכין, ובפרט בהרבה שובי"ם, ישנם שובי"ם זריזים ומאומנים לשחוט הרבה בזריזות, וזה יוכל לגרום ח"ו מכשול בהשובי"ם שאינם מאומנים לזה, והטבח והפועלים אשר ראו אומנות השו"ב הזה ממהרים על כל השובי"ם להחיש מעשיהם ולשמור הפעולות במוקדם, כדי להרויח ממון ע"י הרווחת הזמן, ומה יוכל לעשות השו"ב הזה אשר הוא תלוי בכבודו ופרנסתו בהם, ומוכרח לעשות בזריזות ובחטיפה, וכבר התנצל לפני שו"ב לפני איזה שנים אודות מצב הזה, ואני אעתיק את הנימוקים שלי והמראה מקומות לזה:
לשון השמ"ח סי' י"ח ס"ז שיבדוק מתון מתון וכו' ולכן אין למנות ע"ז כי אם יראי ד' ביותר וחרדים על דבר ד' ואינם נבהלים ונחפזים בדעתם וכו', ומה לי אם הוא נחפז מטבעו, או הוא נחפז ע"י אחרים.
דברי התעוררות של המטה אפרים בסי' תר"ח ס"ז שמעורר במוסר בשחיטת הכפרות "שהרצים יצאו דחופים וכו' ומקול המונם ראשם נמלא עד שאין לו הכוונה לשחיטה רק על דרך הרגל ומזה יצאו מכשולים רבים ואין האשמה על השוחט רק על הפוחזים עליו וכו' – ומה נאמר באם יש לו פוחזים מכל רוח מהבע"ב ומהפועלים החצופים" וכו'.
ידוע התקנה של חכמי וצדיקי הדור ז"ל המובא בדרכי תשובה סימן ל"ט סקכ"ו אודות שלא יעמוד בעל השור על שורו בעת בדיקת הריאה, שיש חשש גדול שבעל השור הוא אדון שלו ונותן לו מחייתו, וממילא השו"ב שהוא רך הלבב יוכל לבוא לידי מכשול, ולכן אפי' יאמר שו"ב אחר שלו אינו מזיק, והוא עושה כדת, לא יועיל וכו', וכ"ש דבר הנוגע לשחיטה ולבדיקת הסכין חמור הענין ביותר –
ע"כ הצעתי:
1) *מקודם לבל לפרסם מכתבי בחוץ, שיוכל להביא רק היזק ולא תועלת.
2) שועד הכשרות ישאלו לכל שו"ב ביחוד חוו"ד בזה, ולהשגיח שלא יבוא לו עיגום ע"י תשובתו בזה, וד"ל.
3) לעשות העתקה ממכתבי ולשלוח מקודם להרבנים המכשירים שליט"א, אשר המה ראשונים לגלות חוות דעתם בזה.
4) בועד הכשרות אגלה יותר נימוקים בזה, – אך יען שנוגע הענין לענין רציני הנני ממהר במכתבי זה.
שמואל אברהם זעלטענרייך
a
למרות זאת שהרב מטשאַקאַווע (שליט"א) ביקש שלא יפרסמו את מכתבו נאלצנו בכל זאת לפרסם זאת בגלל שני טעמים:
א) חוגים מסויימים מנסים לטשטש את העובדות ואומרים שהדוחו"ת שלנו אינן נכונות.
ב) ישנם השואלים מדוע לא דיברנו עם הרבנים ולא העלינו בפניהם את השאלה (ראה מדריך מס' 20 עמוד כ"ט).
במכתב זה העלה את כל הטענות שלנו בקיצור, בכמה שורות הוא מזכיר את שורש העסק המקפת נקודות אחרות.
שנית: האם לא מספיק פניית הרבנים, כשחבר הוועד הפועל של התאחדות הרבנים, הרה"ג מטשאַקאַווע שליט"א [ז"ל] העלה את טענותיו, ובכך ביקש לדון בהענין ברצינות ולתקן את הטעון תיקון מיד, ולא עשו אז דבר בענין.
עתה בשנת תשל"ג כשפרצה המהומה בחוצות, דרש אז מורה הוראה ידוע מבאָראָ פּאַרק (שגם השתתף באסיפה שיוזכר להלן) בבית מדרשו ותבע תיקונים, וזה מה שבעצם בסופו של דבר גרם שבני הישיבות המקבלים את פסקיו של אותו מורה הוראה לחצו ותבעו את התיקונים, רק אז החלו לדון בנושא, ורואים מזה שיש כח לאנשים שברחוב להשפיע לטובה.
מכתב כו
בשל הסערה שפרץ בציבור פרסמו את המודעה דלהלן בכת"ע "דער איד", פרייטיג יאנואר 25 974'
התאחדות הרבנים דארצות הברית וקנדא
מודעה נחוצה
היות שבשבועות האחרונות יצא קול רינון על העופות הנשחטים בבית המטבחיים (טשיקען מארקעט) של הפירמא
"וויינלענד כשר פאולטרי" בוויילנאד, יע"א
ששוחטים שם מאלף עד חמשה עשר מאות עופות בשעה אחת, ע"י שו"ב אחד.
דין גרמא שביום ג' פרשת וארא העעל"ט שלחנו משלחת חשובה מארבעה חברי התאחדות הרבנים, הרבנים הגאונים משטשאקאווא, משארמאש, מטאקאי, מבאטור שליט"א, כדי ליתן דין וחשבון בפרטיות ממצב הכשרות של המארקעט הנ"ל.
וביום ג' פרשת בא כ"ח לחדש טבת העעל"ט נתקיימה אסיפה מחברי ועד ההנהלה והכשרות שע"י התאחדות הרבנים, באולם האסיפות שלנו, אשר בה נוכחו הרבנים הגאונים שליט"א: משארמאש, מפאפא, מסיגעט, הרה"ג ר' משה צבי ארי' ביק – מוואוידיסלאוו, מבאטור, מטאקאי, מטארטיקוו, מסאמבאטהעלי, והרה"ג ר' נתן יוסף מייזעלס.
הרה"ג משטשאקאווא שליט"א נתן דין וחשבון פרטי בכתב על כל מצב הכשרות של המארקעט, ואחריו מילא את דברו הרה"ג מבאטור שליט"א בעל פה.
אחרי שנשאו ונתנו הרבנים הגאונים שליט"א בכל פרט ופרט,
נתברר שאין שום ממש בקול רינון הנ"ל ח"ו,
והוא שקר מוחלט,
כי אין במציאות ששו"ב אחד ישחוט שם בשעה אחד יותר מששה מאות עופות.
והודגש עוה"פ שהשוחטים המה מובהקים וירא ה', כמו כן המשגיחים. ונוסף על זה הבעלי בתים מבית המטבחיים של עופות (טשיקען מארקעט) "וויינלענד כשר פאולטרי", הנם שומרי תורה ומצות[1]. וחוץ מהמשגיחים התמידיים מבקרים את המארקעט מזמן לזמן רבנים מובהקים, הנשלחים ע"י ועד הכשרות של התאחדות הרבנים, והכל הוא ב"ה על צד היותר טוב.
התאחדות הרבנים דארצות הברית וקאנאדא
a
מכתב כז
דו"ח הלזו הי' כעין האסיפה הנתפרסם בטעיפ (ובדפוס כלשונם) מניקור החלב ד' בראשית תשמ"ג שאז נתפרסם ג"כ שהקול רינון היא שקר וכזב ויאכלו ענוים וישבעו, ובאמת כל מי ששמע הטעיפ יצא מהכלים איך אפשר לשקר כ"כ במילתא דעבידא לגלויי, וכאשר באמת פרסמו הכחשה איזה רבנים זקנים שהיו נוכחים בהאסיפה רק מפחד לא החתימו שמם אז (עיין בס' עמק הבכא).
דיברתי עם הגאב"ד מסאַמבאַטהעלי, ויש לי עדות על זה, ואמר לי בפירוש ובפה מלא שאינו מקבל שום אחריות בכל הנוגע לכשרות בשר וויינלאַנד, וכל מה שנדפס בשמו להכשיר הבשר נגד רצונו היא, ולא נתן הסכמתו בהדפסת שמו במודעה.
גם דיברתי עם אחד המשגיחים ששרת שם בעת ההיא, וסיפר לי שביקור הרבנים בבית השחיטה – אשר על סמך ההיא נדפס המודעה הנ"ל – הי' חוכא ואיטלולא ממש.
ומעשה שהי' כך הי': ביום הנועד לביאת הרבנים ידעו כל השוחטים והמשגיחים בבית השחיטה כי היום יום דין הגדול, עליהם להתאמץ ביתר שאת ולהוכיח את כוחם הגדול בשחיטה – קיבוץ הרבנים והתאספותם נשתהה הרבה יותר מחצי היום. השוחטים כמעט גמרו השחיטה ועדיין הרבנים לא הגיעו. השוחטים לא ידעו איך להתנהג, כי אם יגמרו השחיטה נמצא שהרבנים יגיעו לחינם. הוחלט בבהלה להשאיר כב' מאות עופות על מנת לשחטם לשחוט כאשר תגיע המשלחת.
וכך הווה, מיד כאשר הגיעו הרבנים התחילו במעשה השחיטה מחדש ועמדו כל השוחטים וטיפלו בב' מאות העופות, והשוחטים התעסקו בהם במתינות יתירה על המדה, כמובן שהרבנים התפעלו מאוד ממתינות השחיטה.
עוד זאת עשו שם בשעת ביקור הרבנים, שהטשעי"ן ההולך ונוסע בשעת השחיטה עם העופות התלויים עליו (אשר כל הבקי בו יודע שאפשר לסדר את המהירות כפי שרוצים, במהירות או במתינות) ובשעה שהרבנים היו שם סידרו את הטשעי"ן שינוע במתינות מיוחדת, עד שאי אפשר במהירות כזו לשחוט יותר משש מאות לשעה בשום אופן. והראו להרבנים בחוש שהמתכונת (סיסטעם) כפי שראו אינה מאפשרת לשחוט יותר משש מאות לשעה לכל שוחט.
אבל צחוק מכאיב הוא לרמות את הרבנים שאינם בקיאים ומבינים במתכונת (סיסטעם) הטשעי"ן כלל וכלל, ואין מרגישים שאפשר לסדרו גם באופן אחר אשר יהי' אפשר לשחוט אפילו עד 1500 ויותר לשעה לכל שוחט.
ע"כ מספר אכילת בשר הלכה למעשה, מדף פ"ד עד דף צ"ד
a
מכתב כח
י"ל מרב גדול אחד בעילום שם בשנת תשל"ו
בו יבואר העזובה הגדולה ר"ל בעניני ההכשרים וההשגחה, והאיך שבעוה"ר גם שומרי תורה נכשלים ר"ל ואינם משגיחים מה שנותנים אל פיהם ואינם מדקדקים בעניני ההשגחה ה' ירחם.
אמרז"ל בכל יום יוצאת בת קול מהר חורב ומכרזת ואומרת אוי להם לבריות מעלבונה של תורה.
מה נאמר ומה נדבר, רבה היא העזובה בעניני ההכשרים וההשגחה בעניני השחיטה, ובכל מיני מאכלים הנעשים בבתי חרושת, מלבד הקהלות הקדושות העומדות תחת צדיקי הדור ששם יש השגחה מועילה וקפדנית, אבל במקומות אחרים רבה היא העזובה, אוי לנו שכך עלתה בימינו שרבנים קלי דעת נותנים הכשרים בעד בצע כסף ואין כמעט שום השגחה תחת ידו, רק מפעם לפעם בחטיפה יתירה מביט זעיר שם זעיר שם ואינו מדקדק היטב לראות כל הנעשה בחקירה ובדיקה יסודית לברר אם אין שם נבילות וטריפות, ומה שנותנים בתוך המאכלים.
ובשחיטה גדולה היא העזובה מאוד עד שכמעט אי אפשר לפרסם הנעשה שם, כי לצערינו הרב רבים משומרי תורה מפני טירדת הפרנסה קונים בשר משחיטות כאלה ואינם יודעים מה שנעשה בפנים, האם יש בדיקת הסכינים כדבעי, ואם הבדיקות הם כדבעי, כי המון העם, אפילו שומרי תורה, סומכים רק בזה אם יש על זה בלאָמבע כשר. אוי לנו שכך עלתה בימינו. ודבר ידוע כי המאכלות הם מעיקרי ויסודי הקדושה, כמו שנאמר ואנשי קודש תהיון לי ובשר בשדה טריפה לא תאכלו (שמות כ"ב ל').
וכן בבתי חרושת של קופסאות מאכלים, רבנים אשר מקלם יגיד להם בעד בצע כסף נותנים הכשרים על נבילות וטריפות ודברים טמאים, ושומרי תורה מביטים רק על הקופסא, וכשרואים חותמת של "כשר" על הקופסא, די להם בכל ואין שמים לב מי הם המשגיחים ומי הם הרבנים, ויש הרבה שומרי תורה שקונים מאכלים אלה ונכשלים במאכלות אסורות רח"ל.
וידוע שאם אין השגחה גדולה ויסודית מוצאים אח"כ נבילות וטריפות, כמו שמובא בספר גבול ראשונים כמה מעשיות מענינים אלה מה שאירע בארץ ישראל בענינים אלו, ועי"ז יתברר כמה אמת ונכון מה שאמרו חכמינו ז"ל בקידושין טוב שבטבחים שותפו של עמלק.
באחת הכפרים סמוך לחיפה הי' קצב תימני אשר הי' מנקר בעצמו הבשר ומוכרו באיטליזו, ובעניני הניקור יש עבודת פירוק החתיכות מקודם ואח"כ מתחלת עבודת הניקור, והוא לא ידע שיש אחר פירוק החתיכות גם עבודת הניקור, והי' מפרק החתיכות ולא יותר, והתנהג כן שנים רבות, עד שפעם אחת השתבח בעצמו בפני מנקר מומחה שזמן עבודת הניקור אצלו הוא כרבע שעה בלבד, ויתפלא המנקר ההוא, הלא הניקור צריך להשתהות ארבע או חמש שעות, ואיך הוא מנקר במשך רבע שעה בלבד? והלך לשם כדי לראות במו עיניו האיך עושה הניקור, וחרדה וחלחלה אחזתו איך הוא עושה שרק מפרק החתיכות ולא יותר, והעמיד אותו על טעותו, ואז הודה הקצב שהרבה שנים האכיל את ישראל במאכלות אסורות ר"ל.
וכן מביא שם עוד מעשה, פעם קנתה אשה בשר מקצב אחד בירושלים שהי' לו הכשר מצוין וראתה איזה שינוי בבשר זה מהבשר שקנתה עד עכשיו, והחליטה לחקור את הדבר, ואחר חקירה ודרישה נתברר לה שבשר זה הי' בשר גמל, שהקצב החליף בשר הכשר שתחת השגחה עם קצב אחר שהי' לו בשר גמל ר"ל.
ועוד מעשה מביא שם שהי' בירושלים בשנת תרפ"ז שהחרדים עשו להם חנות בשר מיוחד והעמידו משגיח שעמד שם כל היום ורק אצלו הי' המפתחות, ונתברר אח"כ שהקצב עשה לו מפתח אחר ובעת שהמשגיח הלך לישון בלילה פתח את החנות והכניס חתיכות נבילות וטריפות והי' מוכרן ביום לעיני המשגיח. תסמר שערות הראש איזה השגחה צריכה להיות שח"ו לא יוכשלו בנבילות ר"ל. ומה נאמר על ההשגחה כהיום בבתי החרושת ואצל הקצבים שבוודאי נכשלים בדברים טמאים ונבילות. ואל כל החרדים לדבר ה' אנו פונים בזעקה חוסו על נפשכם ועל נפש ילדיכם ואל תקנו קופסאות או שאר מיני אוכל אלא אם אתם יודעים שיש השגחה תחת הרבנים המפורסמים ביראת שמים, אל תפגלו את נפשכם במזון פיגול של נבילות וטריפות ר"ל מפני שכתוב השם כשר כי יכול להיות הקופסא מלאה דברים טמאים ונבילות ואעפ"כ כתוב כשר ע"י הכשר קל דעת שבעד כסף נותן הכשר אף שאין כמעט שום השגחה, וכל דבר אוכל שאתם נותנים אל פיכם תחקרו אם זה כשר באמת ע"י השגחה מעולה תחת יראי ה' מפורסמים, ובזה תמשיכו קדושה עליכם ועל ילדיכם ותגדלו בנים קדושים יראי ה' עם גוף ונפש קדוש ובזה תחזירו תפארת הקדושה לישראל לקדמותה כמו שהיתה אצל אבותינו הקדושים ותזכו לקרב גאולתינו.
a
מכתב כט
המכתב הזה נשלח ע"י וועד הכשרות דהתאחדות הקהילות להתאחדות הרבנים
כבוד הרבנים המפוארים שמם מפארים וכו' וכו' היושבים בראש התאחדות הרבנים דארה"ב וקאנאדא.
הנני בקריאה של חיבה, בכבוד רב, כראוי ויאה למעלת כבוד תורתכם, מפורסם בפי כל עם ה' שרצונינו ותפקידנו ללבן ולברר עניני כשרות הסבוכים ביותר, היות שכבודכם עומדים על משמרת הכשרות, תקוותינו לידע אופן תהלוכת הכשרות שתחת השגחתכם, ולעמוד על אמיתת דבריכם. אנו מצפים לשמוע מענה מפיכם על שאלותינו ודרישותנו, ובמיוחד על הידיעות שכבר נתבררו לנו ע"י חקירתינו.
א. נחוץ מאוד להודיע בשער בת רבים שהשמן של נאָט-אָלע אינו בהשגחה תמידית, וסומכים על שאר שמנים שכשרותם אינו תחת פיקוח של ההתאחדות, ובמיוחד (שפעמים) שנדפס על הקופסאות ופחי שמן שנעשה בהשגחה משעת כתישה, והלא זהו א"א במציאות, ובכן יוצאת מרמה מתחת חותמכם, ולמה לא תודיעו לרבים שזהו טעות, או שבעל בית החרושת הדפיסו מדעתו. ואדרבה רק באופן זה, בהודעת דייקנות השגחתכם, יגדיל כבודכם ויתברר אמיתכם.
ב. בענין המשקאות שתחת השגחתכם, ביקרנו בבתי החרושת שמשם ג"כ לוקחים הפלעיווערס בעד משקאות מים חיים, ולפי עדותם (כמסיחים לפי תומם) אין שם משגיח של התאחדות הרבנים בעת שנעשים הפלעיווערס, ובטח ידוע לכם שפלעיווערס צריכין השגחה מעולה.
ג. וביותר פלא על כל ההשגחה על בית "ווילמאַרק". בודאי מודים אתם בכך שועד הכשרות אחראי להערעור שההשגחה בווילמאַרק אינו כהוגן, ויצאנו בתוקף בפרסום בעד זה. ובכן מובן מאליו ששאיפתינו היתה שיעשו תקנה כדבעי בשטח הכשרות, ומאוד שמחנו כאשר שמענו שארגונכם ישגיח בקפדנות על כשרות המאכלים בווילמאַרק, והכל יהי' בסדר. (אין אנו נותנים השגחה, רק בודקים את בתי המזון והשגחותיהם הנ"ל).
מה מאוד נכזבנו כשנוכחנו לדעת שהשגחותיכם ניתנה בלי פיקוח אישי מטעם ההתאחדות על תוצרתה, שהלא לא ראיתם האיך נעשו כל הפלעיווארס, וסמכתם על רבנים זרים שהפלעיווארס נעשו תחת השגחתיהם, (מענין, לפי דעתכם המשקאות שהם תחת השגחת הרב אין לסמוך עליו) כל זאת הי' לנו למפח נפש, ובאמת אנו מצטערים על זה.
ד. וכן גם כן קשה על ההכשר של עי.בי.סי. טשאָקאָלאַד, שנעשה משמן של קעפּיטעל סיטי, ומופיע עליו טבעת חותמכם בלי שתבקרו כלל בבית הזיקוק של השמן, ובלי לברר בדייקנות אופן עשיית תמצית המזון.
ה. גם הצוקער של פסח נזכיר ונדרוש הסברה, מהו כל הרעש אם נפרסם שביקרנו בבית חרושת של צוקער ונוכחנו שהכל בסדר ובלי חשש. בטח תודו שצוקער קנים הם מהודרים בכשרות מצוקער של סלק (לפת). בקנים אין משתמשים באַנטי פאימינג עדזשענט, ובפסח שהכל מדקדקים ביותר יש להדר בדבר שאין בו תערובות שונים בלי השגחה תמידית (שמן, שומן, מאַרגאַרין).
ו. ובעיקר מתמי', האם לא תודיעו שישנם מאכלים כשרים אעפ"י שאינם תחת חותמיכם, ובכן למה תניאו את לב בני ישראל.
מעלת כבודכם הרמה, היות שבכוחכם לתקן הדבר, פונים אנו אליכם בבקשה שתפעלו שבני ישראל לא יעשו עולה ולא יעלו את המחירים על חשבון השגחתיהם, דהוי רק תוספת כספים בלי שום בסיס והיתר, וכל זאת נעשה על חשבון של עניים ודלים שמדקדקים לאכול אך ורק מאכלים כשרים למהדרין.
אחרון אחרון נבוא בנקודה הנחוצה וחשובה ביותר, ה"ה ההשגחה על השחיטה. נא ונא לסדר שיהי' שם מורה הוראה מצוי בכל עת, ובאופן זה בודאי יתוקנו כמה תקנות לטובת הענין.
לא באנו ח"ו לפגוע בכבוד מי שהוא, דברינו נאמרו מתוך רצינות הדבר מבחינת הצעה לצורך תיקון.
ברוב תודה על תשובתכם, הננו בכבוד רב, דורשים שלומכם הטוב והצלחתכם בדרך האמת.
הנהלת ועד הכשרות דהתאחדות הקהילות דארצות הברית וקאַנאַדא
a
מכתב ל
דרשת הרה"ג מהוניאד (שליט"א) באסיפת התאחדות הרבנים ביום א' לסדר טהרה שנתקיימה ב"קאנטינענטאל האָלל" בברוקלין, כפי שנתפרסם ב"מדריך הכשרות".
הערת המערכת: נעתרנו לבקשתו של ידידינו הרה"ג מהוניאד שליט"א לפרסם דבריו שדרש שם בפני קהל ועדה משתתפי האסיפה, מאחר שקהילות ידועות פירסמו שמועות לא נכונות על נאומו זה, וסילפו את דבריו, ותלו בו בוקי סרוקי שלא אמר מעולם, וגם ה"איד" שפרסם מודעה ארוכה ומוגזמת על הדרשות שנשמעו שם עבר על דבריו בדממה מוחלטת, ובזה נתנו פתחון פה למערערים להוסיף על דבריו ולגרוע כפי רצונם ורוחם, וע"כ החליט לפרסם את דרשתו זו הקצרה ב"מדריך הכשרות" כדי להעמיד דבריו על אמיתיותם, ולסתום פיהם של המשטינים והמקטרגים עליו ועל דרשתו שהשמיע שם לפני כמה רבנים שליט"א וכמאתים בעה"ב חשובים הי"ו, עוסקים בצ"צ באמונה, נציגי וראשי הקהילות שהשתתפו באסיפה זו.
יו"ר מאד נכבד, רבנים נכבדים, בעה"ב חשובים, ראשי הקהילות, מורי ורבותי!
ראשית כל אפתח מעין החתימה של הדורשים הקודמים, ע"ד שיטתו הבהירה של כ"ק אדוני מורי ורבי הגאוה"ק מסאַטמאַר שליט"א [ז"ל], המקום יהי' בעזרו וישלח לו רפו"ש מן השמים לחדש כנשר נעוריו, אמן, וכשאני לעצמי שמעודי נתגדלתי בצל קדשו, כיליד עיר קראָלי, והרבה שנים זכיתי ליצק מים על ידיו הק' בישיבה"ק בקראָלי ואח"כ בסאַטמאַר, איני צריך לקחת לקח מאותם חדשים מקרוב באו – (צוגעקומענע) – ע"ד שיטתו הק' של רבינו שליט"א, שהיא עצם מעצמי ובשר מבשרי, נר לרגלי ואור לנתיבתי, ולאורה נסע ונלך אנחנו וזרעינו וזרע זרעינו עד המשיח בב"א.
וכמו כן אינני צריך ללקחם ע"ד נחיצות קיומה של "התאחדות הרבנים" שזכיתי לעמוד אצל ערסה, בעת התיסדותה שנשתתפתי בה בכל כוחי ואוני, והדורש הראשי של אסיפתינו פה, הגאבד"ק וואוידיסלאוו (שליט"א) יוכל להעיד שכמה שנים הייתי מנהל ה"פרוטוקול" של האסיפות השנתיות, לרבות אסיפת התייסדותה בשנת תשט"ו, ויקר תפארת של ה"התאחדות הרבנים" בעיני, ודאגתה על קיומה להבא, אינה נופלת במאומה מדאגתם על קיומה של הדורשים שקדמוני.
אמנם, עלי להראות באצבע על טעות נורא שנתפשט ונתאמץ אצל כמה ממנהלי וראשי' של "התאחדות הרבנים", והיא, ההשתקה המוחלטת של כל אחד ואחד, יהי' מי שיהי', אשר ירהיב עוז בנפשו להשמיע קול בקורת (קריטיק) על איזה ענין שיהי' או מעשה שנעשה ע"י ההנהלה, או אפי' ע"י איזה פקיד שהוא, ותיכף ומיד יכריזו עליו שרוצה להפוך את הקערה על פי' ח"ו, ונחשב לאויב ושונא שאסור להתחשב עם דבריו.
מורי ורבותי!
אנחנו יוצאי ארץ אונגאַרן, שנתגדלנו על טהרת קהלות הארטה, מיסודם של אבותינו ורבותינו תלמידי מרן הגאון החת"ס זצ"ל, ואבות אבותינו מסרו נפשם עלי' ועמדו בחרדת קודש לפני' ולפני מייסדי', עכ"ז נשמעו הרבה פעמים דברי בקורת שונות מפי רבנים, גאוני ומצוקי עולם, על האסיפות הגדולות בבודאַפּעסט, אונגוואַר, ביסטריץ וכו', על כמה עניני הכלל שלא הוטבו בעיניהם, ואבותינו ספרו לנו, שכמה פעמים הגיעו החילוקי דעות עד גבולי הפירוד ח"ו, עכ"ז לא עלה מעולם על דעתו של מי שהוא, שבדבריהם חולקים על שיטותיהם של רבותינו מייסדי האָרטאָדאָקסיע ורוצים בחורבנה ח"ו, וכל מי שהי' לו לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמוע, השכיל להבין שמגמתו של המבקר היא לחזק ולבצר את יסודותי', ולא להרסה ח"ו, ואנחנו לא נדע איך נגנבה דעה נפסדה זו בלבם של כמה מאתנו, לפחד מקול עלה נדף של בקורת כל שהוא, שתיכף יתריעו עליו הקול תרועה לאמור: "לא תשמעו ולא תאבו לו" כי שונא הוא לנו מתמול שלשום, רחמנא לשיזבן…
ועל כן חובה גדולה מוטלת על כל אחד ואחד מאתנו, להשתדל להבין איש את רעהו, ולהסיר שנאת אחים מאתנו, להרגיל את אזנינו ולהכין את לבבינו לשמוע גם את דעת זולתינו, ולא להביט בעינים מלאות חשד על כל מי שאינו מסכים עם דעתו של מנהל פלוני או פקיד אלמוני, או אפילו עם דעתה של הנהלה אלמונית, וכמו שקרה לפני איזה זמן שיצאו איזה אברכים יראי ה' ולומדי תוה"ק מזויינים בבזיונה של תורה ויראת ה' כל היום, ונתארגנו ב"ועד הכשרות" תחת פיקוחו של רב גדול ומפורסם לבעל הוראה מובהק, מוכר בכל מקומות גדולי ישראל בספריו היקרים להלכה ולמעשה, ועושים מלאכתם באמונה שלא על מנת לקבל פרס במסירות נפש ממש, ועוד מעט ויצאו לבלעם חיים, על מסירת נפשם ומאודם, על שטח מוזנח ומופקר ממש, שטח הכשרות במדינתינו, ואיזה רבנים מאתנו התריעו עליהם כעל מהרסי הדת ר"ל, ויצאו נגדם לרדפם עד חרמה, וכל זה על שחשדום במה שאין בהם, שרוצים ח"ו להרס את יסודי ה"התאחדות הרבנים" בהתחרותם על שדה הכשרות, דבר שלא עלה על לבם לעולם, ובכל עת ובכל שעה מוכנים המה למסור את נפשם גם עלי' אם ירגישו ח"ו סכנה על קיומה, לא פחות מאותם שעומדים בראשה, וזה היא מחמת חוסר הרצון להבין דעתו של זולתינו, שאינו מסכים עם דעתינו אנו, ודרך זה מוביל ח"ו לירידה ולא לעלי' ונחפשה דרכינו ונחקורה…
ועוד ענין נוסף שאני רוצה להצביע עליו באסיפה חשובה זו, שזה יותר מעשרים שנות קיומה של ה"התאחדות הרבנים" לא נתארגן אצלה "ועד לעניני אישות" לסידור גיטין וחליצה, או היתר חדר"ג, ועד עתה לא עסקו בענין זה רק רבנים יחידים מומחים על שטח זה, כל אחד בשלו, וכיום זה מורגש אצלינו חסרונו של ועד כזה, ואני רואה נחיצות גדול לתקנו בהשתתפותם של רבנים מובהקים ובקיאים בענינים אלו.
והנני מסיים בדברי שלו' וברכה, שיפרוש ה' שלומו עלינו שנהי' ראויים וזכאים לשם זה "התאחדות הרבנים" ולא תהי' ח"ו "התפרדות" במקום "התאחדות" וכבר אמרו חז"ל גדול השלו' וכו', ובזכות זה נזכה לגאולה בב"א.
מכתב לא
קול קורא מהתאחדות הרבנים על מה שכתבו בעצמם איסור על שחיטת חוץ, כיון שיש קושיים גדולים בהשגחת שחיטת חוץ לעיר מחמת כמה טעמים וכו', ואחרי שבע שנים כבר נתנו השגחות על שחוטי חוץ, שחיטות גדולות מאוד ששוחט אחד שחט 5,000 עופות ליום וכו' – כמבואר במכתבים הקודמים, וירא הקהל וישפוט!!!
קול קורא להסיר מכשול
כבר הודענו כמה פעמים, שבה"טשיקען מאַרקעטס" אם אין בעל המאַרקעט איש מהימן אז אפילו אם עומדים שם שוחטים יר"ש יכולים לבוא לידי מכשולות גדולות של נבילות וטריפות ממש, זולת אם עומד שם משגיח תמידי, שאין עליו באותה שעה שום תפקיד אחר רק להשגיח שהעופות שנשחטו בכשרות תהיינה תחת פיקוחו בלי העלמת עין אפילו שעה קלה עד אחר החתימה. מפני האחריות הגדולה שיש בזה העמדנו משגיחים בכמה טשיקען מאַרקעטס שתיכף אחר השחיטה קודם שנתעלם העוף מעיניהם יחתמו את העופות שנשחטו תחת השגחתינו בחותמות (פּלאָמבעס) שלנו.
והיות ששמענו שישנם אנשים המקילים בזה, באנו להזהיר עוד הפעם באזהרה חמורה שכל מי שרוצה להיות בטוח שאינו אוכל נבילות וטריפות לא יקח לביתו עופות שאינם חתומים בחותמות שלנו. ולא יקנה רק בחנויות (בוטשער סטאָרס) שאינם מכניסים לחנותם רק העופות החתומים בחותמות (פּלאָמבעס) שלנו בלי יוצא מן הכלל. מזמן לזמן נפרסם אי"ה את שמות הבוטשער סטאָרס שאין מוכרים רק עופות בחותמות שלנו.
וזאת לדעת כמו שכבר הודענו, שבכל זאת ההשגחה שלנו היא רק על השחיטה, ולא על כשרות הבוטשער סטאָר כבעניני מליחה והדחה וכו' כי אודות זה מוכרח הקונה בעצמו לחקור היטב על מי הוא סומך עצמו.
גם זאת לדעת, שכיון שישנם קשויים גדולים בהשגחת שחיטת חוץ לעיר מחמת כמה טעמים, לכן השגחתינו מוגבלת רק לעיר ניו יאָרק, ומי שקונה משחיטת חוץ לעיר ישגיח בעצמו בשבע עינים ממי לוקח ועל מי הוא סומך.
ע"ז באעה"ח ג' לסדר ויקרא ר"ח ניסן ה' תשכ"ג לפ"ג, פה ברוקלין יצ"ו.
התאחדות הרבנים דארצות הברית וקאנאדא
יואל טייטלבוים
(כ"ק אדמו"ר מסאטמאר שליט"א – נשיא)
לוי יצחק גרינוואַלד
(הרב דקהל ערוגת הבשם – סגן נשיא)
ואלה שמות הרבנים הגאונים שליט"א ועד הפועל והמרכזי (עפ"י סדר הא"ב) אשר באו על החתום על הדברים הנ"ל:
אלעזר שפּירא אלטר יעקב יצחק וואַגשאַל
(הרב מקיוויאַשד) (הרב מלאַנצהוט)
אלכסנדר אשר באב"ד גבריאל יודא איליאָוויטש
(הרב מטארטיקאוו) (הרב משאַמשאָן)
הלל ליכטענשטיין חנני' דוב קאָהן
(הרב מקראסנא) (ראב"ד מבודאַפּעסט)
יוסף יונה צבי הלוי הורוויץ יוסף גרינוואַלד
(הרב מאונסדאָרף) (הרב מפּאָפּא)
ישכר בער הלוי ראָטענבערג יוסף משה מייזעלס
(הרב מוואוידיסלאָוו) (הרב מאויוואַהר)
יקותיאל יודא האלבערשטאם ישראל אברהם שטיין
(הרב מבאַרדיוב) (הרב מפּאָלטיטשאַן)
יצחק אייזיק אייכענשטיין יהושע כ"ץ
(רב דק' עטרת צבי פאַרעסט הילס) (הרב מסאָמבאטהעלי)
יעקב סג"ל לעבאָוויטש יוסף אלי' הכהן שטיינער
(הרב מקאַפּיש) (דומ"ץ דקהל עדת יראים)
משה טייטלבוים מרדכי האַגער
(הרב מסיגעט) (הרב דקהל תורת חיים וויזניץ)
הרב משה ביק משה שטערן
(ר"מ נייטרא) (הרב מדעברעצין)
משה ארי' לעוו מנחם זאב שיק
(הרב מטעמעשוואַר) (הרב מטאָקאי)
נפתלי הירצקא העניג עזריאל יודא לעבאָוויטש
(הרב משאַרמאַש) (הרב דקהל עדת יראים)
צבי הורוויץ רפאל בלום
(הרב מקראָלי) (הרב מקאַשוי)
שמעון ישראל פּאָזען שמואל אברהם זעלטענרייך
(הרב משאָפּראָן) (הרב מטשאַקאווא)
שמחה בונם גרינבערגער שלמה זלמן פרידמאַן
(הרב מפּרעשבורג) (הרב מטענקע)
a
מכתב לב
מיר דרוקן דעם בריוו נישט מיט די כוונה אַז דער פּלאַץ איז יאָ (אָדער נישט) גוט, ווייל מיר נעמען נישט קיין שום אחריות אויף דעם. דער צוועק איז אַרויסצוברענגען די פאַרשידענע הידורים וואָס איז מעגליך און וויכטיג צו האָבען ביי די היימישע פּלעצער, און ליידער האַלט מען דערפון זייער ווייט.
לה"ו
להתוודע ולהגלות
נתפרסם בשנת תשל"ו
לכל ידידינו ואנשי שלומינו דעיר רבתי ניו יאָרק שיחי'!
מיט גרויס פרייד לאָזען מיר וויסען דעם גאַנצען ציבור חרדי אין שטאָט ניו יאָרק, אַז עס איז אונז ב"ה געלונגען אויפצושטעלן אַן אייגענע שחיטה פון עופות, דאָ אין ניו יאָרק, אונטער דער שטרענגער השגחה פון הרה"ג מוהר"ר משה שטערן אב"ד דעברעצין שליט"א…
די תקנות און הידורים פון אונזער שחיטה זענען ווי פאָלגענד:
א) ביי יעדער שחיטה וועט זיין אַ ספּעציעלער משגיח אויפ'ן פּלאַץ און וועט בודק זיין דעם חלף נאָך יעדע 8-10 עופות (ווי עס שטייט מפורש אין שמ"ח סי' י"ח סעיף כ', און אין דרכי תשובה סי' א' ס"ק רט"ו וז"ל: תקנה זו קדומה והובאה במהרי"ק ונתחדשה בימי הב"י, וכן בדורות האחרונים, וכן בספר מעשה רב שהגר"א מווילנא ז"ל אמר שמוטב לאכול מאכלי חָלב בשבת מלאכול משחיטה שלא הי' אחד עומד על גביו של שוחט וכן המנהג וכו' עכ"ל).
ב) מיר גיבען אַכטונג מען זאָל נישט וואַרפן די קעסטלעך מיט עופות וועגען חשש ריסוק איברים.
ג) די שחיטה איז אַ שחיטה מתונה מיט ישוב הדעת, 150 עופות לשעה.
ד) דאָס ווייקן און אויסזאַלצן ווערט געטאן מיט אַלע הידורים.
ה) ביים עפענען די עופות איז דאָ א משגיח אַ בר סמכא וואָס פאַרשטייט אין עניני הוראה, ווייל עס איז זייער שכיח שאלות אויף בני מעים, צומות הגידין, שבירת העצמות וכו'.
ו) די שאלות'דיגע עופות ווערען ביי אונז נישט גענוצט.
ז) די עופות ווערען אינגאַנצן געעפענט צום זאַלצן, און די האַלדז אָדערן ווערען אַרויסגענומען, און די דם בעין פונ'ם גאָרגל ווערט אויך אַראָפּגענומען.
ח) מיר האָבען שוחטים משגיחים, תלמידי חכמים און יראי שמים מרבים, מומחים מפורסמים באומנותם, הנהגת ביתם וחינוך בניהם היא על טהרת הקודש.
ט) די שובי"ם משגיחים ווערען געצאָלט נאָר דורך דעם רב המכשיר.
י) אונזער השגחה און אחריות איז נאָר אויף די בלאָמבעס מיט דעם זיגל, בהשגחת אב"ד דעברעצין שליט"א.
מיט באַשטעלונגען זיך ווענדען אויף דעם טעלעפאָן צו:
משה פרידמאן – 384-0587
די טשיקן וועט זיין בקרוב צו באַקומען אין גרעיטער ניו יאָרק און יעדער וועט קענען באַקומען אין זיין בוטשער סטאָר.
מיר וועלען אַדווערטייזען די בוטשער סטאָרס וואָס נעמען ביי אונז טשיקען. אויך די רעסטאָראַנען וועלען זיין אַדווערטייזד.
מיר בעטן יעדען איינעם וואָס וויל באַקומען אונזערע טשיקנס און קויפן אין פרעמדע בוטשער סטאָרס זאָלן אונז לאָזן וויסן, ווייל מיר וועלן פירן אַ פּונקטליכן חשבון, נישט אז די בוטשערס זאָלען פאַרפירען דעם עולם.
דער וועד השחיטה ווערט אָנגעפירט פון יראים ושלמים שלא ע"מ לקבל פּרס, וואָס וועלען קאָנטראָלירען דאָס כשרות, אַז אַלץ זאָל זיין בהכשר עפ"י דת תוה"ק, און אין דעם זכות וועט ביי אונז מקויים ווערן דער פּסוק והתקדשתם והייתם קדושים, און מיר וועלן בזכות זה זוכה זיין צו ביאת משיח צדקינו במהרה.
וועד השחיטה דעיר החרדית ד'באָראָ פּאַרק
a
מכתב לג
וויכטיגע מודעה פון היימישע קאנסומער יוניאָן ברוקלין נ.י.
די געבלאָפטע כפּרות
מיר ווילן אויפמערקזאַם מאַכן דעם ברייטן ציבור, נאָך די גרויסע אָנשטרענגונגען וואָס עס ווערט געמאַכט צו גיין שלאָגן כפּרות, און די נשים צדקניות שלעפּן זיך מיט קליינע קינדער צום בוטשער סטאָר צו שלאָגן כפּרות, און אויך נאָכדעם וואָס פאַר די כפרות ווערט גענומען אַ טייערע פּרייז, גיבן די בוטשער לייט פון די גאָר היימישע און חסיד'ישע בוטשערס, די זעלבע כפּרות פאַר פילע מענטשן, און אַלע שלאָגן אויף די זעלבע עופות וואָס אַנדערע האָבן שוין געשלאָגן, ("אויסגעקלאַפּטע הושענות").
דעריבער טועהן מיר מוחה זיין אויף די אומדערהערטע שרעקליכע עוולה פון גונב זיין דעם דעת הקהל, און באַשווינדלען דעם ברייטען עולם, און דאָס אינמיטן פון די הייליגע ימי תשובה.
מיר ווענדן זיך צו דעם ברייטן קהל, אויב איר ווילט האָבן אַן אמת'ע כפּרה מאַכט זיכער – אויך אַ גאַנץ יאָר – אַז די שחיטה פון דעם בוטשער ביי וועמען איר קויפט, אַז איר באַקומט דאָס פאַר וואָס איר באַצאָלט, און איר ווערט נישט באַשווינדלט.
אויסער די שאלה אין ערב יום כיפּור ביי די גרויסע קהילות ווי דאָס געדרענג איז גרויס, און די אחרונים זענען מרעיש אויף די מכשולות ביים שחט'ן כפּרות, עס איז שוין אַמאָל בעסער צו שלאָגען כפּרות מיט פיש וכו' אָדער געלט, ווי דער חיי אדם שרייבט[2].
* הערת המו"ל – הנה כבוד הג' ז"ל הזהיר שלא יפרסמו מכתבו כיון שבהאי פחדא יתיב (וכמו כל הרבנים ואדמורי"ם כו') מהקצבים שותפם של עמלק שלא יעשו לו צרות, ואוי לאותה בושה שגדולי וזקני הרבנים לא יוכלו לפתוח פיהם לגלות חוות דעתם ברבים, וזה היו כבר לפני 17 שנים ומאז ועד עתה הורע המצב מאד בזה. ואיזה שם כשרות אפשר לקרוא למצב נורא כזה, אוי ואבוי!
[1]) אגב: אחד מהבעלי בתים הי' לו עקסידענט עם הקאר שלו ביום הכפורים שחל להיות בשבת.
[2] ) עי' במטה אפרים הלכות יום הכיפורים סימן תר"ה סעיף ח', וכרתי ופלתי סימן ח"י ס"ק י"ז, ח"א כלל קמ"ד ד', ופרי מגדים אורח חיים סימן תר"ה ס"ק א', ושדי חמד מערכת יום הכיפורים, ודרכי תשובה יורה דעה סימן ח"י ס"ק ע"ז, וישועות יעקב יורה דעה שם סק"ג, שכולם צועקין ככרוכיא על המנהג שנדחקים כל העיר על השוחט ליל ערב יום הכיפורים ומביא להרבה מכשולות, ואשר ע"כ החליטו דיותר טוב לסדר הכל במשך ימי עשי"ת או עד שמיני עצרת, וקצר המצע כאן להציע כל אריכות הדברים, וע"כ אעתיק רק איזה נקודות שהזהירו עליהם.
א) השוחט יישן היטב בלילה ויהי' רגוע בעת השחיטה בלי תנומה על פניו (מטה אפרים שם).
ב) ידקדק אם אפשר ששוחט אחר יראה סכינו (עיין חתם סופר סי"ג).
ג) אותן שלוקחים העופות לביתם, ימתינו לראות שבדק השוחט הסכין אחר שחיטת עוף שלהם (מטה אפרים שם).
ד) יש להחמיר שלא לשחוט יותר מה' בלי בדיקת הסכין (פר"ת כ', מנחת יוסף ס"ק פ"ג, דרכ"ת ע"ז).
ה) אם חתך במפרקת, או נמצא איזה דבר בוושט שנחתך אסור לשחוט בלי י"ב בדיקות (שמ"ח סי' ח"י סעיף י"ד, תב"ש ס"ק כ"ח, מנחת הזבח בעשרון ס"ק כ"ג, דרכ"ת ס"ק ע"ז).
ה) יזהרו שלא לשחוט בעזרת נשים שבבית הכנסת, וכן בבית המיוחד לתלמוד תורה לתשב"ר, או בחצר בית הכנסת אם מתפללין בו לפרקים, ובפאליש של ביהמ"ד צ"ע (עיין פמ"ג סי' י"א סק"א, ובפתה"ד ח"א סי' קנ"א, ובדרכ"ת בתיקונים והוספות דף ב' ע"ב).
ו) בזמן שהשחיטות מרובות ראוי לנהוג שהשוחטים יראו הסכין אחד לחבירו (שו"ת חתם סופר יורה דעה סי' י"ג), ושיעור שחיטה מרובה כל ששוחט מל' עופות ולמעלה (כן מבואר בספר תואר משה פרק י"ז אות ו').