ספר
סוד מלחמת גוג ומגוג חלק א'
הסוד הגדול איך להנצל ממלחמת גוג ומגוג שתהיה בקרוב מאד
שאלות ותשובות – אכילת בשר למעשה – בזמנינו
להורדת הספר : סוד מלחמת גוג ומגוג, שו'ת אכילת בשר למעשה בזמנינו ג מטות תשעה
פרק א'
סוד השואה
להיזהר ממאכלות אסורות
כל כוחו של הרשע הגרמני ימ"ש בא על ידי שאכלו מאכלות אסורות שהיו שוחטים קלים ומזה נולד עמלק הגרמני, והיה במדה כנגד מדה מפני שלא השחיזו הסכינים כדבעי –
השחיז את החרב של הבעל דבר שהוא שר של עמלק.
ועל ידי זה היה בכוחו לשחוט מיליוני יהודים רח"ל (בשם כ"ק מרן האדמו"ר מבעלזא זי"ע ספר דרשות הגר"ש שווייצער זי"ע).
פרק ב'
אנחנו לפני מלחמת עולם!!!
מלחמת גוג ומגוג בפתח
רוצים להנצל???
הבחירה האמיתית – ובחרת בחיים
"קדושים תהיו"
יש גזירות על עולם התורה, פיגועים, תאונות, צרות ואסונות. וכו' מה הסיבה לכל הבעיות האלה? איך אפשר לתקן? כל יהודי יודע שאם יש צרות, סימן שאבינו שבשמים כועס עלינו בגלל שאנחנו לא בסדר.
ואיפה אנחנו לא בסדר? מידי פעם קוראים בעיתון או שומעים כי כל הבעיות שלנו נגרמות בגלל הטכנולוגיה, האינטרנט או האיפון, וזה מאד עצוב. כי אלה לא עיקר הבעיות שלנו, הבעיות שלנו שמפטמים אותנו עם נבילות וטריפות חלב ודם!!!
חורבן בית המקדש והשואה האיומה – פגעו בעם ישראל גם ללא האינטרנט והפלאפונים – זה היה בגלל השחיטה הטריפה – ובגלל זה היו כל הנושרים!!!
אחים יקרים! הבעיה היא שאנחנו לא מקיימים את המצוה של "קדושים תהיו" (הכוונה לאכול רק כשר-לא רק שיהיה עליו הכשר – זה עוד לא אומר שזה כשר) כמו שהקב"ה מצווה, הבעיה שלנו היא אכילת נבלות וטרפות, ואומרים את זה גדולי עולם!
בבקשה מכם, עם כל הלב, אנא, אל נא נחזור על הטעויות של אבותינו לפני חורבן בתי המקדש, לפני השואה, טעויות אשר שילמנו עליהם מחיר כבד עד מאד.
אנו מבקשים מכל אחד, לקרוא היטב, להתבונן בדברים, לעשות תשובה ולקיים את אשר הקב"ה מצווה אותנו -"קדושים תהיו" כלומר לא לאכול שום בשר בהמה, ולאכול עוף רק משחיטה קטנה וכשרה.
לא אוכלים בשר בהמה ונזכה לגאולה!!!
יש לי ב"ה נסיון גדול בשחיטה, שהייתי שוחט בארצות הברית לפני קרוב לחמישים שנה, ונלחמתי על הכשרות בארצות הברית שנים רבות ויש לי עדויות ומסמכים וקלטות המספרים על המכשולות הרבות שישנם בכשרות רח"ל.
פגימה אותיות מגיפה!!!
כי חוץ מההברחות של הערבים (שאומרים שהרבה בשר טרף מוברח מהערבים עם חותמות והכל וכו'), יש בשחיטה עצמה בעיות. (כי בשחיטה גדולה חסים על ממונם ומכשירים פגימות בסכין, עד שהגענו למצב שאין דבר כזה של פגימה בסכין וכו', הן מצד הכסף, כי כסף מטהר ממזרים, ומהירות השחיטה, ואיום על השוחטים ועל הרבנים [ההלכה של לא יעמוד בעל השור על שורו – נעלמה לגמרי בארץ, (ראה באריכות בספר אכילת בשר הלכה למעשה)].
בדיקות הסכין, [עניין פגימת הסכין נמחק בארץ- ופגימה אותיות מגיפה ובגלל הבדצי"ם הרבנים המכשירים יש לנו כל שנה אלפי יתומים ואלמנות].
בדיקת הריאות [נמחק כמעט אצל כולם שמתירים ממש נבילות וטריפות].
בדיקת צומת הגידין [לא איכפת בכלל ברוב המקומות – ואם בודקים זה רק למראית עין].
צרירות דם, השגחה על ההכשרה, ההשריה, המליחה, האריזה ועוד שיש תקלות רבות שם, כמבואר בספר אכילת בשר הלכה למעשה, שחיטת ואכילת בשר כהלכתה (ב"ח), קול השחיטה, קול השוחטים, אבן מקיר תזעק (ג"ח), לב יצחק, שו"ת זבחו זבחי צדק ועוד).
"אם יאמר לך אדם על בד"ץ פלוני זה כשר, בלי שחקר ובדק, תענה לו שכש"ר זה ר"ת כ'ולו ש'קר ר'מאות, את הכשר הזה מותר לאכול???"
כדאי מאד להינזר מאכילת בשר בהמה בכלל (כי יש בעיה ניקור החִֵלב וסירכות וכו'), ולאכול רק עוף משחיטה קטנה וכשרה, שידוע שמטריפים כשיש להם פגימות.
כתב האור החיים הקדוש: (ויקרא יא) אומרו" ולא תטמאו" בהם אולי שיכוין לומר שצריכין ישראל להזהר לבל יכנסו לפיהם, אפילו בהיסח הדעת, כי ההפרש שבין השוגג למזיד במציאות זה, כשוגג כמזיד. כי התיעוב יעשה מעשהו בנפש אדם, אפילו בהיסח הדעת, אלא שישתנה הפגם במעשה מזיד תעשה נפשו שקץ, בשוגג תטמא נפשו ותטמטם, הוא אומרו "ולא תטמאו ונטמתם בם".
וכתב בפלא יועץ (ערך בשר), וזה לשונו: ובלאו הכי יותר טוב אם הוא באפשר לו לאכול לעולם בשר עוף, כי הוא נצול ממכשולות הרבה.
(ובערך טרף כתב), "והנה בקושי יוכל להמצא בהמה, שתהא נקיה מכל דבר רע ושתהא כשרה אליבא דכולי עלמא, ומי יוכל לעמוד על המשמר על זה, לכן הנאני מנהג חסידים ואנשי מעשה, שראיתי שלא היו אוכלים כי אם בשר עוף.."
אכילת הבשר היא סכנה עצומה
(ובערך שוחט כתב): ולפי גודל הזהירות שצריך ומעוט הישוב וההכנה שיש באיזה ערים, אמינא דאכילת הבשר היא סכנה עצומה, והיא רעה גדולה אם נכשל באכילת אסור, שמתגדל הגוף באיסור ונעשה גופו חתיכה דאסורא, ואיך יוכל להשיג ארחות חיים, סורו טמא קראו למו.
ואשרי מי שיוכל לעמד ולהזהר שלא לאכול בשר כלל, או לפחות שלא לאכול כי אם בשר עוף
ואשרי מי שיוכל לעמוד ולהזהר שלא לאכול בשר כלל, או לפחות שלא לאכול כי אם בשר עוף, שיוכל להזהר לשחטו בישוב הדעת, מה טוב חלקו ומה נעים גורלו, ובפרט בדור יתום זה שרבו השוחטים בכפרים אשר אין יראת השם נגד פניהם ולא דעת ולא תבונה בהם לידע הדינים על ברין, ואינם יודעים לגע בספרים, רק מעט שלמדו קצת דינים בעל פה, והקולר תלוי בצואר השוחטים והמורים שנותנים כתב סמיכה בידם בלי בדיקה יפה יפה אם הם בקיאים, ואם קדמה להם יראת חטא. טוב לגבר עובר ארח אשר הוא ירא את השם, אם אינו יכול לבדוק את השוחט ולא קים לה בגוה, ימשך ידו ולא יאכל משחיטתו, כי רבה המכשלה בשוחטים כאלו, וכבר צוחו עלה קמאי ובתראי,
ואין תקנה עד שיתקן עולם במלכות שד"י!!! – עכ"ל.
מהנ"ל אנו רואין עד היכן כחה של הסט"א לרכוב דוקא על העוסקים במלאכה זו ולסמות העינים שמחוץ יתראה הכל בכי טוב ורק בחדרים אימה חשיכה גדולה נופלת על עין החודרת ורואה מה נעשית.
וכאשר נדייק היטב נראה כי המכשלה הזאת גם בימי חז"ל לא נבצר לדוגמא: בירושלמי תרומות (פ"ח ה"ג) מעשה בטבח אחד בציפורין שהי' מאכיל לישראל נבילות וטריפות פע"א שתה יין בער"ש ונפל מן הגג ומת והיו כלבים מלקקין דמו, שאלו לר' חנינא כדת מה לעשות, והשיב להון כתיב "ובשר בשדה טריפה לא תאכלו לכלב תשליכון אותו", וזה הי' גוזל את הכלבים ומאכיל לישראל וע"כ לא תבריחו הכלבים דמשלהן אוכלין, ע"כ. ועי' בהג' אשרי פ' גה"נ (סי' ט"ז) שפסק (עפ"י הירושלמי) דהמוכר טריפות בחזקת כשר ומת קודם שעשה תשובה שאסור להתעסק בקבורתו ואפי' כלבים לוקקין דמו ואוכלין בשרו אסור להבריחם מעליו, ע"כ.
וע"ע בקידושין פרק בתרא במשנה "כשר שבטבחים שותפו של עמלק" ופירש"י ספיקי טריפות באות לידו וחש על ממונו ומאכילן, ע"כ. רואין אנן מזה עד היכן העריכו חז"ל מכשולות הבאים על ידי הטבחים עד שלא נמנעו לכנותם בביטוי היותר חריפה שמצינו באיזה מקום שותפו של עמלק, הדברים מסמרין שערות ראש פוק חזי עד היכן הדברים מגיעין! הלא מספק טריפות לבד אנו חוששין ואעפ"כ לא חששו חז"ל לגנותן בלשון מדקרות חרב. ולא נח דעת רבותינו ז"ל עד שכתבו "כשר שבטבחים" להורות לדורות הבאים לבל יבטח שום אדם לומר שלום עלי נפשי מאחר שהעמדתי טבח כשרו ישר בודאי לא יצא מכשול מתחת ידו, וחזקה לחבר שלא יוציא מתחת ידו דבר שאינו מתוקן, ובפרט אם הטבח ת"ח שבו נאמר ניחא לי לחבר ליעביד איסורא זוטא ולא יעשה ע"ה איסורא רבה.
לכן מאד חשוב להיזהר מה אוכלים וממי אוכלים, וטוב מאד שזכיתם להנצל. והלוואי שכולם ידעו מזה וישמרו עצמם מלהכשל במאכלות אסורת ח"ו. "ונסלח לכל עדת בני ישראל כי לכל העם בשגגה."
אשריכם ישראל שאתם נזהרים בכשרות וקדושה. ובזכות זה נזכה לכל טוב בזה ובבא
ולהנצל ממלחמת גוג ומגו"ג (בגימטריא בהמ"ה)
וזה שלא ידעתם עד עכשיו כי זה מאפייה גדולה וביזנס גדול, ולמה שיספרו לכם, על מי שסיפר איימו ברצח, וגם בי ניסו להתנקש הרבה פעמים בחיי, ומי יכול לפתוח את פיו?
ולכן מומלץ מאד להמנע מאכילת בשר בהמה בכלל, כי יש הרבה בעיות ומכשלות (וכמו שכתבו גדולי הדורות )לאכול עוף רק משחיטה קטנה וכשרה.
הקב"ה עושה הכל לטובתינו ואנחנו צריכים להאמין בזה ממש ולא להגיד רק, להאמין ממש, ומי שמאמין בזה ועשה תשובה אמיתית הוא ישרוד ויהיה לו חלק של העולם הבא. העולם הבא, משיח.
כי כל אוכל חֵלב – יהיה נסתם שכלו לגמרי ויתגברו הכפירה והקושיות ח"ו, (הלכות חלב ודם, הלכה ד).
עיקר הדירה ומשכן היצר הרע וכוחותיו הוא בחֵלב ודם ולכן אסור לאכלן. (הגר"א מוילנא זצ"ל).
יש סקנדלים גדולים על הבשר בעולם אבל גם בארץ יש מספיק בעיות עם הבשר.
שאלה: אז איך אפשר בכלל לאכול בשר…
תשובה: יש עוד הרבה דברים שאסור לנו לאכול, לא רק בשר, ויש בעיות קשות גם עם עופות. ותמיד היו שערוריות, אבל מאחר שישנה טכנולוגיה חדשה היום שכ"כ הולך מהר, שוחט אחד שוחט 600-900-1500 עופות בשעה, אז זה מאד קשה להשתלט על זה, ואי אפשר גם להוכיח אם העוף היה חי בשעה ששחטו אותו…
שאלה: היום משתמשים בוידיאו, מעגל סגור, האם זה לא מספיק יעיל?
ת. בלוס אנג'לס עכשיו, אחד ההכשרים הכי טובים, היה להם מעגל סגור, וראו את הכל, רק מה? פה ושם, המשגיח שהוא היה נקרא דוקא משגיח טוב, וסמכו עליו מאד, היה יוצא להתפלל. ודוקא כשהוא יצא – הם הלכו לקנות בשר טרף, והכניסו את זה בין הבשר הכשר, אז שאלו את הרבנים מה לעשות, אז הם אמרו שעד שגילו את זה אפשר היה לאכול את הבשר. אוי! מה אני אגיד? אם המשיח לא יגיע עוד מעט – מי יודע מה יהיה חס ושלום.
כמה צריך לעורר על זה השכם והערב, ולמלאות ארץ ומלואה, אוי, למה לא מוכחים מספיק על זה?
כל אחד צריך לעורר את חבירו, ומה יענה בבית דין של מעלה?
ידעת ולא אמרת? כל שאפשר למחות באנשי ביתו וכו' בכל העולם כולו נתפס על כל העולם כלו!
והדברים נוראים!
כל אחד יקח על עצמו להקיץ נרדמים. ובכך נביא את הגאולה ברחמים!
עיכוב ביאת המשיח – בגלל הכשרות הטריפה!!!!
פרק ג'
סוד מלחמת גוג ומגוג – ואיך להנצל
ידוע שהמלחמה האחרונה שתהיה בקרוב – תהיה בין אדום לישמעאל. (אברבנאל, מלבי"ם ועוד)
תיבות אדו"ם ישמעא"ל הן גימטריא תק"ב [502] בש"ר הוא גם כן גימטריא תק"ב [502] (קב הישר)
לא הם הבעיה! הבעיה היא צרת סיר הבשר. הבשר הטמא והטרף שנכנס לפה… ועל ידי זה מתגברים ח"ו אדום וישמעאל –
והדרך להנצל מהם – להזהר בשמירת כשרות הבשר!!!
חֵלב – ישמעאל דם – אדום
אמר רבינו האר"י הקדוש זיע"א בספר לקוטי תורה – פרשת ויקרא -"'כל חלב וכל דם לא תאכלו – ובחינת יניקת ישמעאל מאברהם מזרוע ימין דז"א מסיומו והוא בחינת חלב הטמא דנוגה.
ויניקת עשו מיצחק זרוע שמאלי דז"א בסיומו בחינת דם טמא בסוד הוא אדוםומאכלו אדום ולבושו אדום וכל ענינו דם לכן נאסר חלב ודם אבל בהקרב לגבוה יוכלל נוגה בקדושה ולא ינקו משם והבן. ע"כ ומובא עניין זה גם בפר תקט"ו תפילו לרמח"ל.
רואים מכאן שישמעאל הוא בחינת חֵלב ואדום בחינת – דם. והתגברותם עלינו כשאיננו נזהרים באכילת חֵלב ודם.
ועל כן להנצל מהם צריכים להיות מאד זהירים שלא לאכול חֵלב ודם.
ולכן עדיף מאד לא לאכול כלל בשר בהמה. (פלא יועץ ערך בשר, טרף, שוחט)
והגאון הרידב"ז אמר שלא יהיה בהמה כשרה עד ביאת המשיח.
ואי אפשר להשיג בשר בהמה כשר עד ביאת משיח צדקנו. (כ"ק האדמו"ר מקאשוי זצ"ל)
הכתוב מגדיר ומדגיש את גוג ומגוג כאוכלי בשר טרף:
בפרק אחרון של ישעיה – טו. כי – הנה ה' באש יבוא, וכסופה מרכבותיו – להשיב בחמה אפו, וגערתו בלהבי – אש. טז. כי באש ה' נשפט, ובחרבו את-כל-בשר; ורבו, חללי יהוה. (אדום וישמעאל) יז. המתקדשים והמיטהרים אל – הגנות, אחר אחת בתווך, אוכלי בשר החזיר, והשקץ והעכבר–יחדיו יסופו, נאום-ה'. (אדום וישמעאל) יח. ואנוכי, מעשיהם ומחשבותיהם – באה, לקבץ את – כל – הגויים והלשונות; ובאו, וראו את – כבודי. יט ושמתי בהם אות, ושילחתי מהם פליטים אל – הגויים תרשיש פול ולוד מושכי קשת – תובל ויוון (גוג ומגוג) עיין רד"ק.
ורד"ק פירש- (עיי"ש ברד"ק שהביא מקבילות כמה פעמים ממלחמת גוג ומגוג שבנבואת יחזקאל)
השקץ והעכבר – אלו הפרסיים שהם אוכלים השקץ והעכבר. יחדיו יספו –
במלחמת גוג ומגוג כי המלכיות אלה הגוברות בעולם הזה, והיא מלכות רביעית במראות דניאל ושתיהן למלכות אחת לפי שלא שלטה אחת לבדה בעולם, והמפרשים הפסוק על ישראל אינו נכון, כי אינו עניין הפרשה אלא על העתיד בימי גוג ומגוג ואין עתה בישראל אוכלי בשר החזיר ועובדי אשרה.
זה היה בזמן הרד"ק, בדורנו אני לא יודע אם אפשר לומר זאת. (ולב יודע מרת הנפש).
"אוכלי העכבר"- צריך ביאור על מי נאמר, הנה באינדונזיה, תילאנד , בכמה מקומות באפריקה, נוהגים לאכול עכברים ואף מאמינים שזה נותן להם כח וויטמינים.
לעתיד לבא הקב"ה מוציא כרוז כל מי שעסק בתורה יבא ויטול שכרו, ואף הכותים אומרים תן לנו שכרנו, שאף אנו עשינו מצות, אמר הקב"ה כל מי שלא אכל בשר חזיר ושקצים ורמשים יבא ויטול שכרו, באותה שעה הן נוטלין איפופסין שלהן, שנאמר אוכלי בשר החזיר והשקץ והעכבר יחדו יסופו נאם ה'. (ילקוט שמעוני, ויקרא פרק יא, תקלו).
רואים משם שההקפדה על כשרות הוא לעיכובא אף אם עוסק בתורה ומקיים מצוות!
וכתב רבינו בחיי ז"ל : המתקדשים אלו אדום שרגילין לנענע אצבעותיהם, והמטהרים אלו ישמעאלים שדרכן לרחוץ ידיהן ורגליהם וכל גופן תמיד, ולא לבם שהוא העיקר. אחר אחד בתוך – ירמוז לשתי וערב של אדום, או ירמוז ליום אידם, אלו ביום ששי ואלו ביום א', ומניחים אותנו בתווך, אוכלי בשר החזיר – אלו אדום, והשקץ והעכבר אלו ישמעאל… וכבר ידוע כי אף על פי שאנו מפוזרין ומשועבדים ברשותם, עיקר גלותנו לאדום… (כד הקמח גאולה א, עיין שם עוד ותראה פלאות).
בעז"ה זה מסתדר מצויין – כי ידוע שלפני גוג ומגוג תהיה מלחמה עצומה בין אדום (אמריקה אירופה וכו') וישמעאל (ידוע) – והנביא ישעיה מגלה מסקנה – יחדו יסופו נאום ה'!
פרק ד'
מי ינצל ממלחמת גוג ומגוג?
רק הקדושים!!!
אמר הקב"ה על ידי יואל נביאו ע"ה:
ג. וְנָתַתִּי, מוֹפְתִים, בַּשָּׁמַיִם, וּבָאָרֶץ: דָּם וָאֵשׁ, וְתִימְרוֹת עָשָׁן. ד. הַשֶּׁמֶשׁ יֵהָפֵךְ לְחֹשֶׁךְ, וְהַיָּרֵחַ לְדָם–לִפְנֵי, בּוֹא יוֹם יְהוָה, הַגָּדוֹל, וְהַנּוֹרָא. [ יואל ג, סוף הפרק].
יכול להיות שחלק מזה כבר התקיים השנה. היה ירח אדום וליקוי חמה.
וכתבו המפרשים (אברבנאל) שהשמש רמז לאדום וירח לישמעאל. וכידוע שהם מונים זה לזה, בלוח שנה.
ה. וְהָיָה, כֹּל אֲשֶׁר-יִקְרָא בְּשֵׁם ה' – יִמָּלֵט: כִּי בְּהַר – צִיּוֹן וּבִירוּשָׁלִַם תִּהְיֶה פְלֵיטָה, כַּאֲשֶׁר אָמַר ה', וּבַשְּׂרִידִים, אֲשֶׁר ה' קֹרֵא.
הקדושים ויראי האל באמת ימלטו
והיה כל אשר יקרא –
כי אז במלחמת גוג ומגוג תהיה צרה גדולה לישראל זמן מועט, כמו שאמר על אותו הזמן: חבי כמעט רגע עד יעבור זעם, ואז יפלו רבים מישראל והקדושים ויראי האל באמת ימלטו. כמו שאמר בנבואת ישעיה: והיה הנשאר בציון והנותר בירושלם קדוש יאמר לו כל הכתוב לחיים בירושלם..
וכן אמר. כל אשר יקרא בשם ה' והוא שיקראוהו באמת, כמו שאמר: קרוב ה' לכלקוראיו לכל אשר יקראוהו באמת והם שרידים אשר ה' קורא כי הם יקראוהו באמת והוא יקרא אותם עבדי ואוהבי, (רד"ק).
"הַנּוֹתָר בְּצִיּוֹן וְהַנִּשְׁאָר בִּירוּשָׁלַיִם קָדוֹשׁ יֵאָמֵר לוֹ כָּל הַכָּתוּב לַחַיִּים בִּירוּשָׁלַיִם"
וּבְדֶרֶךְ הַטֶּבַע אֵין מָנוֹס לְחַיִּים, וְלֹא יִשָּׁאֲרוּ שָׁם רַק קְדוֹשִׁים כְּמַלְאָכִים
קבלה מן הנביאים: "מלחמה הנוראה שבעולם, שלא היתה כמותה,תהיה ממש לפני שערי ירושלים – לא ישארו רק קדושים!"
וְאֵין זֶה פֵּרוּשׁ מִסְּבָרָא, רַק קַבָּלָה מְקֻבֶּלֶת אֶצְלָם מִן הַנְּבִיאִים, שֶׁהַמִּלְחָמָה הַנּוֹרָאָה בְּיוֹתֵר שֶׁהָיְתָה בָּעוֹלָם תִּהְיֶה מַמָּשׁ לִפְנֵי שַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלַיִם, בָּהּ יִתְקַבְּצוּ כָּל הָאֻמּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם אֶחָד מֵהֶן לֹא נֶעֱדַר, בְּצַד אֶחָד כָּל הָאֻמּוֹת הַמַּחְזִיקוֹת דָּת נוֹצְרִית, וּבְצַד אֶחָד כָּל הָאֻמּוֹת שֶׁאֵינָן מַאֲמִינוֹת בְּדָת זוֹ, וּמְקֻבָּל שְׁמוֹת שָׂרֵי הַצָּבָא מִכָּל צַד וְאֵיזוֹ אֻמָּה הַנּוֹצַחַת. וְעַל מִלְחָמָה זוֹ נִבֵּא בִּלְעָם בְּאוֹמְרוֹ "אוֹי מִי יִחְיֶה מִשּׂוּמוֹ אֵל", שֶׁיָּבוֹאוּ הָאֻמּוֹת שֶׁבִּשְׁמָם שֵׁם אֵל, וּבְדֶרֶךְ הַטֶּבַע אֵין מָנוֹס לְחַיִּים, וְלֹא יִשָּׁאֲרוּ שָׁם רַק קְדוֹשִׁים כְּמַלְאָכִים, וְעַל זֶהנֶאֱמַר (ישעיה ד', ג') "הַנּוֹתָר בְּצִיּוֹן וְהַנִּשְׁאָר בִּירוּשָׁלַיִם קָדוֹשׁ יֵאָמֵר לוֹ כָּל הַכָּתוּב לַחַיִּים בִּירוּשָׁלַיִם", וּמִי יֶעֱרַב לְנַפְשׁוֹ לִהְיוֹת מִקְּדוֹשִׁים אֵלּוּ שֶׁיִּשָּׁאֲרוּ בַּחַיִּים, ("אבות על בנים" בהקדמה).
פרק ה'
להסיר מכשול מדרך עמי הודעה ואזהרה –
לאפרושי מאיסורא
כך שכל אחד לא יכול לטעון "לא אמרו לי!, לא ידעתי!"
יהודי! עצור והתבונן:
א. "הידעת? אין בשר בהמה כשרה בכל העולם" – הגאון רבי משה יהודה ליב לנדא.
ב."אין לסמוך על שום בד"ץ, כי גם בד"ץ למהדרין יוכול להיות טרף ממש[1]"
ג. "בהרבה ספרים כתוב שעדיף לאכול רק בשר עוף ולהמנע מבשר בהמה".
ד. "רוב בשר בהמה שיש בשוק הוא טרף, כי לא יודעים את הניקור".
ה. "עדיף לאכול בשר חזיר שזה רק לאו מאשר לאכול בשר בהמה שיש בו חשש כרת".
ו. "אני אוכל רק עוף משחיטה קטנה, כי בשחיטה רגילה יש הרבה מכשלות".
ז. "תאוות אכילת בשר ותאוות ממון – שתי סימנים של הערב רב, אל תסמכו על שום כשרות שחיטה רגילה בגלל שלוקחים שם כסף".
ח. "איך אפשר לסמוך על השחיטה אם לא הייתי שם ובדקתי בעצמי?"
ט. "מאכלות אסורות, אסורות גם אם יש הכשר בד"ץ עליהם".
י. "השוחט חס על ממונו ולא על כבוד קונו, לכן תאכלו רק משחיטה קטנה שלא לוקחים כסף".
יא. "בשר עוף משחיטה קטנה וכשרה ודגים – זה עונג שבת למהדרין, כאשר לא סומכים על ההכשרים של בשר בהמה"
יב. "רבי! תאמר לי הבשר כשר? איך אני אדע לא הייתי שם ולא בדקתי".
יג. "יהודי! הידעת שבאכילת טריפות תוצרת בד"ץ במזיד – נעשית נפשך שרץ, ובשוגג נעשית – תטמא נפשך ותטמטם ח"ו" (אור החיים).
יג. "האם היית מכניס רעל לפיך? ככה אל תאכל בשר (טרף) בהשגחת הבד"ץ".
יד. "אזהרה: אכילת בשר (טרף) בהשגחת הבד"ץ גורמת לטמטום הלב".
טו. "אחת מהסיבות שיורדים לתרבות רעה זה מאכילת בשר טרף בהכשר בד"ץ" (דברי חיים).
טז. "למה יש אסונות? השוחטים שוחטים אותנו בסכין הפגום שלהם" (רבי אהרן מבעלזא).
יז. "אם אתם קדושים ופרושים משקוצי נבילות וטריפות של הבד"ץ הרי אתם שלי, ואם לאו אינכם שלי" (רש"י משפטים ל').
יח. "העם דורש: הקץ להאכיל נבילות וטריפות בארץ ובעולם!, תייסדו שחיטות כשרות, כי אי אפשר לסמוך אפילו על הבד"ץ"
יט. "אחי, אם יאמר לך אדם שהבד"ץ זה כשר. תענה לו שכש"ר זה ר"ת כ'ולו ש'קר ר'מאות, את הכשר הזה מותר לאכול???
כ. יהודי! היודע הינך מה שמוכרים לך, ואתה מאכיל את בני ביתך טריפות ממש? גם בד"ץ זה טרף, לכן תאכל רק משחיטה קטנה וכשרה, והצל נפשך מרדת שחת!
פרק ו'
שאלות ותשובות על אכילת בשר למעשה
א'
ב"ה, שאלה: איך יכולים לומר על בשר כשר שאחינו בני ישראל אוכלים שזה טרף, ומה אני לא יתן לילדים שלי בשר?
תשובה:
אם תקרא מה שכתוב רק בספר הזה שו"ת יתורץ לך הכל.
ב'
שאלה: איך כבודו יכול לעצור לנו לאכול בשר בהמה, הלא מצוה גדולה לאכול לכבוד שבת ויום טוב ואנחנו שרים בשבת בזמירות "בשר ודגים וכל מטעמים"?
תשובה: כשהבשר כשר כמו הדגים שאתה רואה את הסימנים אז תאכל בשמחה, אבל כשאתה נכשל בחלב ודם ובשר טרף, אתה לא מקיים שמחת שבת, כמובן, ואתה מפטם אותך במאכלות אסורות רח"ל, שכל מחלת הסרטן רח"ל בא מזה!!!
ג'
שאלה: אם אכן יש מכשלה גדולה, ראוי לפרסמה דרך גדולי ישראל, שיורו לציבור להיזהר מצריכת בשר.
אמנם להפיץ הודעה שכזאת ללא הוראה מפורשת של גדולי הדור, נראה לי, בעייתי, מה גם שאיננו בדורו של ר' עקיבא. אנשים בקושי מצליחים לקיים את עיקרי הדין, אז לומר שאינם יכולים כעת לאכול בשר כשר, עלול להפיל רבים מעבודת השם.
ממה שאני מבין אין שום כשרות ראויה לאכילת בשר?
ומה עם השמחה שיש בבשר ביין, בעניין שבת קודש?
סליחה על בורותי, מה הפשט ב"שחיטה קטנה"?
הכיצד תסבירו את העובדה שיש הכשרים מהודרים כל כך לבשר שלדבריכם הינו טרף?
אני חייב לציין שאם תאמרו לי שהכל עניין של כסף ותו לא, אזי מה נותר לנו בעולמנו בעת הזאת?!
אני קורא את דבריכם והדבר מביא לחלישות הדעת…
כמובן שעוד לא הספקתי לקרוא את כל מה שכ"ק האדמו"ר שליט"א שלח בעניין זה, אך אשמח להבין הדבר…
תשובה:
בשבת קודש הזו (פרשת שמות) הכרזתי שאני לא ממליץ על אף כשרות חוץ מהשחיטה קטנה, כי הייתי שם ובדקתי הסכינים לפני ואחר השחיטה, וב"ה שהיה טוב מאוד וכו'.
וכדאי מאד להפיץ את ההתעוררות הזו (שאין בשר בהמה כשר, ואי אפשר לסמוך על ההכשר) בכל העולם.
מי שרוצה לאכול בשר בהמה – אחריות שלו.
אפשר להשיג בשר עוף רק משחיטה קטנה.
ולא נראה לי שזה "גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה". וב"ה יש עשרות אלפים אנשים שהפסיקו לאכול בשר בהמה, כי יש בזה בעיות עצומות, כי ואוכלים רק בשר עוף.
כדאי מאד להינזר מאכילת בשר בהמה.
ולאכול רק עוף משחיטה קטנה וכשרה.
ככה מתאים לאדם שחפץ באמת.
כי ככה כתבו בספרים הקדושים (פלא יועץ, שלחן הטהור ועוד) בגלל שיש בעיות גדולת בשחיטת ואכילת בשר בהמה.
פרק ז'
המסילת ישרים כתב – שהמאכלות אסורות זה כמו רעל ממש, מי הוא המשוגע שיכניס רעל לפיו???ואפילו ספק רעל הוא לא יאכל!!!!
וכתב במסילת ישרים פרק יא: הנה הוא איסור המאכלות, בין בענין הטריפות עצמם, בין בענין תערובותיהן, בין בענין בשר בחלב או חלב ודם וענין בישולי גוים, וענין געולי גויים, יין נסכם וסתם יינם. כל אלה הנקיות בהם צריך דקדוק גדול וצריך חיזוק, כי יש תאות הלב המתאוה במאכלים הטובים וחסרון הכיס באיסורי התערובות וכיוצא בזה. ופרטיהם רבים ככל דיניהם הידועים והמבוארים בספרי הפוסקים. והמקיל בהם במקום שאמרו להחמיר, אינו אלא משחית לנפשו. וכך אמרו בספרא (שמיני יב, ג) לא תטמאו בהם ונטמאתם בם (ויקרא יא, מג), אם מטמאים אתם בם, סופכם לטמא בם,
והיינו, כי המאכלות האסורות מכניסים טומאה בלבו ובנפשו של אדם עד שקדושתו של המקום ברוך הוא מסתלקת ומתרחקת ממנו. והוא מה שאמרו בש"ס גם כן (יומא לט, א) ונטמאתם בם (ויקרא יא, מג), אל תיקרי ונטמאתם, אלא ונטמתם, שהעבירה מטמטמת לבו של אדם, כי מסלקת ממנו הדיעה האמיתית ורוח השכל שהקדוש ברוך הוא נותן לחסידים, כמו שאמר הכתוב (משלי ב, ו) כי ה' יתן חכמה, והנה הוא נשאר בהמיי וחומרי משוקע בגסות העולם הזה.
והמאכלות האסורות יתירות בזה על כל האיסורין, כיוון שהם נכנסים בגופו של האדם ממש ונעשים בשר מבשרו..
וכדי להודיענו שלא הבהמות הטמאות או השקצים בלבד הם הטמאים אלא גם הטריפות שבמין הכשר עצמו הם בכלל טומאה, אמר הכתוב (ויקרא יא, מז) להבדיל בין הטמא ובין הטהור, ובא הפירוש לרבותינו זכרונם לברכה (ספרא שמיני י, ז) אין צריך לומר בין חמור לפרה, למה נאמר בין הטמא ובין הטהור? בין טמאה לך ובין טהורה לך, בין נשחט רובו של קנה, לנשחט חציו. וכמה בין רובו לחציו? מלא השערה, עד כאן לשונם. ואמרו לשון זה בסיום מאמרם: וכמה בין רובו וכו', להראות כמה נפלא כח המצוה, שחוט השערה מבדיל בין טומאה לטהרה ממש:
והנה מי שיש לו מוח בקדקדו, יחשוב איסורי המאכל כמאכלים הארסיים או כמאכל שנתערב בו איזה דבר ארסי. כי הנה אם דבר זה יארע, היקל אדם על עצמו לאכול ממנו אם ישאר לו בו איזה בית מיחוש, ואפילו חששא קטנה? ודאי שלא יקל. ואם יקל, לא יהיה נחשב אלא לשוטה גמור אף איסור המאכל כבר בארנו, שהוא ארס ממש ללב ולנפש: אם כן מי איפוא יהיה המיקל במקום חששא של איסור אם בעל שכל הוא. ועל דבר זה נאמר (משלי כג, ב) ושמת סכין בלועיך אם בעל נפש אתה. עכ"ל
- אני אשמח מאד אם גדולי הדור יפרסמו את זה!
- אחד מגדולי הדור הגר"מ שטרנבוך שליט"א פרסם שיש מכשלה גדולה בבשר ואז איימו ברצח עליו.
- אז מי יכול לפתוח פה?
- ומן הסתם יש הרבה ערב רב שמסתירים את זה.
- כי טוב שבטבחים שותפו של עמלק (מסכת קידושין).
- וזה לא בעייתי כי לכל אחד יש מצווה להוכיח, ויש דין כל "ישראל ערבים זה לזה."
- וזה לא מפיל אף אחד מעבודת השם, אדרבה זה מקרב להשם כי זה ממצות "קדושים תהיו", ועוד שהרבה קילקולים נובעים מאכילת טריפות. זה מטמטם את הלב, ויוצאים לתרבות רעה וכו' שלא נדע.
- נקווה שמההקפדה לא לאכול בשר בהמה נזכה לברוךהבא מלך המשיח. (ר"ת בהמה)
- חלק מהבעיות שיש בשחיטה גדולה זה בגלל שמקבלים כסף, והכסף מדבר ולא הכשרות רח"ל.
ויש הרבה להרחיב בעניין זה, ומי שמחפש אמת יקבל את האמת בס"ד.
ונזכה לההבטחה בזכות לימוד הזוהר של הרשב"י )אותיות בשרי) נזכה לצאת מהגלות ברחמים.
פרק ח'
להודיע ולהיוודע:
אי אפשר לסמוך על הכשרויות שיש בשוק כי :
א. יכול להיות שהבשר טרף כי שוחטים בכמות גדולה וכו' ולוקחים כסף, וכסף "מכשיר". ויש הרבה סיפורים שהחילפו בשר כשר בבשר טרף.
ויש זיוף חותמות וכו' וכו'.
ב. יכול להיות שזה מוברח מהערבים[2], ובאמת זה לא בשר עוף כשר כלל.
ג. בבשר בהמה יש בעיה יש בעיה גם בשחיטה ובדיקת סירכות וגם בניקור החֵלֶב שזה איסור כרת.
ועוד ועוד תנאים,
ומה עם שמחה ועונג שבת? – אפשר להתענג מבשר עוף כשר משחיטה כשרה, ולא נפגם כלל כבוד השבת, אדרבה – זוהיא שמחת השבת לאכול בשר כשר.
לאדם שמחפש אמת, אני מקווה שזה לא יהיה קשה לקבל.
עיין בספר "בעיר קראקא", מעשה שהיה, שהאכילו נבילות וטריפות ממש ולא ידעו שום רבנים מזה, עד שהיה מה שהיה (מגיפה גדולה), וגזרו תענית וכו', עד שנודע להם וכו', ושני הקצבים היו צריכים לעשות תשובה גדולה (לנוד ולנוע בארץ מעיר לעיר ולפרסם את מעשיהם ברבים וכו'), ואז השותף השני נגלה אליו בחלום וסיפר לו מה שהיה איתו בעולם העליון. לומדים מזה: ראשית כל, עד כמה חייב האדם להתרחק מן העברה; ושנית, לאיזה מדרגות נשגבות יכול הצדיק להגיע בעולם הבא ע"י מעשיו הטובים בעולם הזה: ושלישית, כמה גדול כוחה של תשובה המגעת עד כסא הכבוד, כי במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד, ולמען ידע כל אשר נשמה באפו, שמתן שכרן של מצוות אין לתאר ואין לשער, עין לא ראתה!
ועוד רואים מכאן שיש ממש סטרא אחרא, ולא יודעים מזה הרבנים (ואם כן ידאגו להם כבר שזה לא יתפרסם) ויש מעשים כאלו הרבה. וכל כמה זמן תופסים עוד מישהו שמאכיל טריפות.
לכן מאד חשוב להיזהר מה אוכלים וממי אוכלים, וטוב מאד שזכיתם להנצל. והלוואי שכולם ידעו מזה וישמרו עצמם מלהכשל במאכלות אסורת ח"ו.
"ונסלח לכל עדת בני ישראל כי לכל העם בשגגה."
פרק ט'
מורי ורבותי תדעו לכם אין עצה לאכול בשר עוף כשר רק משחיטה קטנה ורק משוחט ירא שמים שיש לו באמת סכין טוב, ולא שזה העיד כי העד מי יודע אם כשר – כידוע לעוסקי בכשרות המצב כל כך גרוע שאי אפשר לתאר.
כאן תראו באיזה שקרים גדולים משקרים עלינו כל הרבנים, הרבנים המכשירים הם הערב רב הכי הגדולים, כל האסונות של עם ישראל צריכים להודות לרבנים המכשירים, אל תאמינו לשום רב יהיה מי שיהיה, עד שתבררו 100% לכל הפחות כמו בעסק שהיית מכניס כל הכסף שלכם כמו מיליון דולר!!!
ואפילו שחיטת עופות יש רק כמה שחיטות קטנות שאפשר לסמוך עליהם.
מה תענו ליום הדין הגדול והנורא?
הגענו לכאן שיכולים להבין למה כמעט כל הבשר עם ההכשרים הכי הטובים טרף, כי כל הבשר חציר ונותנים לנו נבילות וטריפות ממש, והבעלים השולטים על המשחטות ועל המסחר בבשר, הם מאפיה אחד גדולה, אנשי עולם התחתון, שסכנה להתעסק איתם, והרבנים הצדיקים מפחדים לדבר, שמפחדים שיהרגו אותם, כאשר כבר הרגו את המעוררים, וצריכים להחזיר עטרה ליושנה להתחיל להשתמש רק בשחיטות קטנות כמו שהיה בשנים הקדמוניות כי שחיטה גדולה לא יכולה להיות כשרה, ויש לנו על זה 400 ספרים וקונטרסים על השחיטה, וכל הרוצה לברר יכול לברר. והאם זה חידוש למה יש לנו כל הרבה נושרים?], איפה כל הקנאים שלוחמים בעד הקדושה? למה כולם שותקים? למה אין לנו וועד אמיתי, שיבדקו השחיטות ויגידו את האמת?!!! ולא יתנו לנו לאכול משחיטות נבילות אשר על ידי זה יוצאים היהודים מן הדת?.
בספר דרך הנשר מובא מהצדיק הקדוש רבי נתן אדלער, שעיקר עיכוב ביאת המשיח שאינו בא הוא בגלל השחיטה שמאכילים את עם ישראל בנבילות וטריפות ואם יתקנו זאת יבא תיכף ומיד ממש, ואעתיק מה שכתוב ממקצת מספר "האבי"ב" (ראשי תיבות א'חינו ב'ני י'שראל ב'גולה) כתב, מהנוגע לדעת בדורנו וז"ל: ר' נתן אדלר ותלמידו ר' משה סופר מפ"ב (פראנקפוט דמיין) מקובלים בנסתר, ר' נתן אדלער רצה לפסול השוחטים דפפד"מ, ולהכניע חותם הסטרא אחרא ששורה על שוחטים פסולים בסוד על חרבך תחי' וגו' ואלמלא השיג כל רצונו בא משיח, אך הסמ"ם מ"ם העמיד עליו רודפים קצבים והוצרך לברוח מפ"ב. [וזה היה סוד ירידת הבעל שם טוב הקדוש לעלמא הדין ורמז על זה ב"זע"ם" תצעד ארץ, ראשי תיבות ז'ביחה ע'ירובין מ'קוואות]
פרק י'
וּכְדֵי לְהָבִין קְצָת בְּיֶתֶר בֵּאוּר, מִי הֶחֱרִיב אֶת בֵּיתֵנוּ אֲשֶׁר עֲדַיִן לֹא נִבְנָה בְּיָמֵינוּ, וְהַשְּׁכִינָה בְּגָלוּת עֲדַיִן בַּעֲווֹנֵנוּ? וּמַדּוּעַ לֹא בָּא בֶּן יִשַׁי גַּם תְּמוֹל גַּם הַיּוֹם? רְאֵה בְּסֵפֶר "בְּרִית מַטֵּה משֶׁה" עַל הַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח בַּדַּף הָאַחֲרוֹן [נִדְפַּס לִפְנֵי ד' מְאוֹת שָׁנָה] וְזֶה לְשׁוֹן קָדְשׁוֹ: וְעַכְשָׁו שֶׁאִיתְרַע חֶזְקָתָם רָאִינוּ לְמַפְרֵעַ שֶׁדָּבָר זֶה הֶחֱרִיב אֶת בֵּיתֵנוּ אֲשֶׁר עֲדַיִן לֹא נִבְנָה בְּיָמֵינוּ, וְהַשְּׁכִינָה בְּגָלוּת עֲדַיִן בַּעֲווֹנֵנוּ. וְכַאֲשֶׁר נִמְצָא כַּמָּה קִלְקוּלִים אֲשֶׁר אֵין לְהַעֲלוֹת עַל הַסֵּפֶר כִּי קָצָר הַיְרִיעָה מִלְּהִשְׂתָּרֵעַ, וְכוּ'. וּבִפְרָט בִּשְׁחִיטַת הַכְּבָשִׂים מֵחֲמַת צִמְרוֹ קָרוֹב הַדָּבָר לִפְשֹׁעַ וּלְקַלְקֵל וּמֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ לָהֶם לִשְׁחֹט הַרְבֵּה אֵינָם מְדַקְדְּקִים כָּל כָּךְ, וּמְמַהֲרִים לִשְׁחֹט, וְקָרוֹב לְוַדַּאי שֶׁמַּאֲכִילִין נְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת כַּאֲשֶׁר נִתְבָּרֵר… וּמִי שֶׁיִּהְיֶה מוּתְּמַה בַּדָּבָר וְלוֹמַר מַה גֶּבֶר בְּגוּבְרִין וּמַה יּוֹם מִיּוֹמַיִם וְיָקֵל בַּדָּבָר הַזֶּה בְּוַדַּאי מִנְהַג אֲבוֹתֵיהֶם בְּיָדָם שֶׁשּׁוֹחֲטִים אֶת דִּבְרֵיהֶם לֵאמֹר מִי יִתֵּן לָנוּ לֶאֱכֹל בָּשָׂר וְאַל תִּקְרִי וַיִּשְׁטְחוּ אֶלָּא וַיִּשְׁחֲטוּ שֶׁנִתְחַיְּבוּ שׂוֹנְאֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל כְּלָיָה עַל שֶׁבִּקְּשׁוּ לֶאֱכֹל בְּשַׂר תַּאֲוָה הַיְנוּ בְּשַׂר נְחִירָה וַאֲבוֹתֵינוּ חָטְאוּ וְאֵינָם, וַאֲנַחְנוּ אִם נַעֲשֶׂה כְּמַעֲשֵׂיהֶם לֹא טוֹבִים לִהְיוֹת נִלְכָּדִים בַּעֲווֹנָם חַס וְשָׁלוֹם, וְאוֹי לָנוּ מִיּוֹם הַדִּין וְאוֹי לָנוּ מִיּוֹם הַתּוֹכֵחָה: וְאֵין לָנוּ פֶּה לְדַבֵּר, וּמִי יוּכַל לְהַגִּיד וּלְסַפֵּר מַה שֶּׁעָבַר עָלֵינוּ עַד כֹּה שֶׁגָּרְמוּ לָנוּ הַשּׁוֹחֲטִים כַּמָּה רָעוֹת, וְלֹא יָדְעוּ שֶׁשָּׁחֲטוּ לְעַצְמָם בְּסַכִּין פְּגוּמָה, כְּמוֹ כֵן יִהְיֶה מִיתָתָם בִּכְלַל נְבֵלָה וּטְרֵפָה לַכֹּל הוּא הַקְּלִפָּה רח"ל תַּשְׁלִיךְ אוֹתָם, וּמֻכְרָח לִהְיוֹת מְגֻלְגָּל בְּכֶלֶב וְכוּ'
הואיל ואתא לידן ענין זה באתי להזכיר מעון הרע הזה שעדיין הבשר בין שנינו שאכלנו נבילות וטריפות עד כה שהי' גודל המכשלה הזאת בישראל שהרבה שוחטים אין להם הרגשה והרבה מהם מקילין בדבר וממהרים לבדוק, ופשיטא לאחר שחיטה אינם בודקין הסכין רק דרך העברה בעלמא בלי כוונת הלב מחמת שמוכן לפניו הרבה לשחוט ואינו בכדי שיעשה בזמן קצר והמלאכה מרובה, ופשיטא מחמת שמייעפים ומיגעים, ידיהם כבד עליהם לבדוק סכינם יפה, ושוחטים בסכין א' הרבה, עד כי חדל לספור, כי אין מספר מכל התלאות ומקרים רעים שקרו עד כה וגודל עוונותם ע"י שמחלו חכמים על כבודם והעמידו אותם על חזקתם דכל ישראל בחזקת כשרות עומדים מן הסתם (רמב"ם פ"ב מקידוש החודש ועוד) ועכשיו שאיתרע חזקתם, ראינו למפרע שדבר זה החריב את ביתינו אשר עדיין לא נבנה בימינו והשכינה בגלות עדיין בעונינו וכאשר נמצאו כמה קלקולים אשר אין להעלות על הספר כי קצר היריעה מלהשתרע.
ואם יאמר האומר אם אלו יצאו מחזקתן, כל ישראל מי עומדין בחזקת היתר מ"מ למיחש מיהא בעי מחמת שצריך להיות מתון גדול ולדקדק היטב והמלאכה כבידה עליו, כאשר מצאנו שכולם אינן מדקדקין בעבור זה, ובפרט בשחיטת הכבשים מחמת צמרן קרוב הדבר לפשוע ולקלקל, ומחמת שיש להם לשחוט הרבה אינם מדקדקין כ"ב וממהרים לשחוט, וקרוב לוודאי שמאכילין נבילות וטריפות כאשר נתברר.
ומי שיתמה בדבר ויאמר מה גבר בגוברין ומה יום מיומים ויקל בדבר הזה, בוודאי מנהג ומעשה אבותיהם בידם ששוטחים את דבריהם לאמר, מי יתן לנו לאכול בשר. אל-תקרי וישטחו אלא וישחטו שיתחייבו שונאיהם של ישראל כליה (יומא עה:) על שבקשו לאכול בשר תאוה היינו בשר נחירה ואבותינו חטאו ואינם, ואנחנו אם נעשה כמעשיהם לא טובים להיות נלכדים בעונם ח"ו.
אוי לנו מיום הדין ואוי לנו מיום התוכחה ואין לנו פה לדבר ומי יוכל להגיד ולספר מה שעבר עלינו עד כה, שגרמו לנו השוחטים כמה רעות ולא ידעו ששחטו לעצמם בסכין פגומה, כמו כן יהי' מיתתם בכלל נבילה וטריפה, לכלב הוא הקליפה רחמנא ליצלן תשליך אותם ומוכרח להיות מגולגל בכלב, ע"כ ישימו אל לבם עונש גדול הרע הזה ויחשבו שכרם כנגד העבירה ולראות שתמיד יהי' יראתו ית' על פניהם, ומה' ומישראל יהי' ג"כ נקיים (במדבר לב-כב), ולהראות סכינים לחכמים שבדורם לפני השחיטה (חולין יח. ובראשונים וטוש"ע סי' י"ח סי"ז ובהגה), ואח"כ בכל שבוע ושבוע ואז תבא עליהם ברכת טוב ויזכו לרב טוב הצפון ליראיו.
ועכשיו ת"ל שמענו שבכמה קהלות קדושות במדינת אשכנז העמידו כשרים ונאמנים בשעת שחיטה כדי לבדוק תיכף אחר השחיטה ולהראות סכינו לפני השחיטה לחכם, גם פה ק"ק ברלין ראה הרב המופלג הישיש והזקן אב"ד ור"מ נר"ו לגדור גדר לפני צאן קדשים שלא יסתאבו את נפשם ח"ו והסר המכשילה הזאת מישראל עד כי חדל לספור כי אין מספר.
ע"כ הירא וחרד מדבר ה' ויש בידו לתקן יראה שלא יתלה אשמו בראשו ואף במי שאין בידו למחות עכ"פ הרי בידו שלא לאכול בשר כי אם עפ"י תקנה הנ"ל, ואף שלא ימצא בשר לאכול אפי' בשבתות ובי"ט אל יקל בעבור זה ח"ו, דקרוב לודאי הוא שיאכל דבר איסור לפעמים. ע"כ ישים אל לבו שסופו יהי' תולע ורימה ובתכלית יהי' מרה, ע"כ אל יתבייש מפני אדם כו' ויקדש את עצמו במותר לו (יבמות ב.) ואז קדוש יאמרו לו מה קדוש לעולם קיים ויזכה בביאת ירושלים במהרה בימינו אמן סלה, עכלה"ק
עיי"ש בַּאֲרִיכוּת גָּדוֹל.
פרק יא
וידוע שערמת הס"ם שלא לפתות כל יחיד ויחיד, רק מעמיד שוחטים ורבנים בכל מקום מסיטרא דיליה, ועי"ז הכל ברשתו. וראה מה שכתב בעל תולדות יעקב יוסף (פ' נשא בד"ה העולה) וזל"ק: עתה התחכם היצה"ר שלא יצטרך לילך ולפתות וללכוד ברשתו כל יחיד ויחיד, רק יחיד אשר רבים נכשלים בו, והוא שמעמיד שוחט בעיר מסיטרא דיליה המאכיל טריפות לרבים וכולם נלכדו ברשתו, עיי"ש:
וזה שאנו רואים רבנים גדולים בקהילות ישראל שמכשילים הרבים ומאכילים נבילות וטריפות בישראל, זה אינו דבר חדש, וכבר מבואר בספר "שערי תשובה" לרבינו יונה זצ"ל (ש"ג), שאם הרב אינו משגיח על השו"ב כראוי וסומך עצמו על חזקתו הוי הרב בכלל מאכיל טריפות לישראל חס ושלום ונתפס בעונו.
וכן מובא בתבואות שור (על מסכת חולין) שהס"מ יושב על כסא של ג' רגלים, רבנים, חזנים, שוחטים, ואינו צריך לעמול הרבה וכך יש לו הכל ברשותו. ובשו"ת חתם סופר (או"ח סימן ר"ה) מבואר שמלך זקן וכסיל יושב על כסא של ג' רגלים, חזנים, שוחטים, סופרים, וזל"ק: המלך זקן וכסיל [הוא היצה"ר] יושב על כסא של ג' רגלים. רגל א' – החזנים המוליכין מחוץ למחנה תפלות כלל ישראל. רגל ב' – שוחטים המאכילים נבילות וטריפות לבני ישראל. רגל ג' – סופרים הכותבים תפילין ומזוזות פסולים, ותו לא צריך לכלום, עכל"ק.
וידוע שאם השוחט כשר אז אליהו בעיר, ואם ח"ו השוחט רע אז מלאך המות בעיר רח"ל, כמבואר בספר אמרי צדיקים, דברי גאונים (עמוד ה' עיי"ש באריכות), ומבואר בספר "שמחה בבשר" כי הפלא הוא שהרב או הרבי שמחזיק ידי השו"ב הפסול הוא אשם על כל האסונות שנמצאים בכלל ישראל, והאי עלמא כידוע עלמא דשיקרא, שאנו רואים בעווה"ר שנקטפים מהכלל ישראל בחורים וילדים ואברכים צעירים רח"ל, והרב המכשיר שמחזיק ידי השוחטים פסולים עומד וצועק כי האשם הוא הביטול תורה או הצניעות, וצועק ובוכה, ובאמת היו כולם צריכים אז לצעוק בקול גדול על הרב הזה כי הוא הוא הרוצח שרצח הנפש היקר ההוא. כמבואר ש"הצדיק אבד" (ישעי' נז, א) למה, בגלל ש'"ואין איש שם על לב" לידע ולצעוק על האמת מי הרג באמת את הצדיק הקדוש הזה.
ובאמת כי האדם האוהב את הקב"ה באמת, אי אפשר שלא יזעק ולא יצעק מרה כשרואה בני אדם מורדים בהקב"ה, ומפטמים את גופם ודמם ונפשם ונשמתם עם אכילות של נבילות וטריפות ר"ל, אשר הן יסודי גופי התורה בזה תלוי כל קדושת ישראל, ואם אינם מוחים בכל כוחם הרי נחשבים כאילו בעצמם אוכלים נבילות (כמבואר בשע"ת הנ"ל) ועוד כי כל אחד ערב בעד חבירו.
ומה מאוד יכאב לבנו בראותינו שרבים מבני עמנו אפי' אלו שמתפללים ג' פעמים בכל יום ושומרי מצוות, נכשלים במאכלות אסורות ומפטמים גם את נפש ילדיהם בכל מיני פטומי דטמאות ונבילות, אוי לעינינו שכך רואות. ומה יכאב לבנו שבעלי ההשפעה אינם מעוררים את לבב אחינו שלא יביאו ח"ו אסון עליהם ועל כלל ישראל על ידי אכילות נבילות וספיקי מ"א, כמבואר ברמב"ם ושו"ת דברי חיים הנ"ל.
ואסיים בדברי הקדוש מוה"ר שלמה קלוגר זי"ע בספרו שו"ת טוב טעם ודעת וזל"ק: ללמד דעת לדורות אולי יזדמן עוד מעשה כזה ידעו איך להתנהג ולקיים 'החכמה תחיה בעליה' (קהלת ז, יב) בשני עולמות, והלואי כד שכיבנא יפוק לקדמנא זכות זה מה שביערתי הרעה הזה מן העולם, וכן יאבדו כל אויביך ד', ועלינו יערה רוח הבורא אמן. [דברים הללו ככתבם וכלשונם נעתקו משו"ת טוטו"ד (ח"א בפתחי שערים דף ג ע"ג) שכתב הגאון שר התורה מהרש"ק זצ"ל, אודות השוחט רע מעללים מק"ק בארדיטשוב שזכה להרחיקו ולהעבירו].
על כן סוף דבר הכל נשמע, אשרי חלקם ועמלם לאלו שעומדים ונזהרים להגן ולשמור את ביתם במאכלות אסורות, ושומרים את נפשם ואת ילדיהם ממכשולים בעניני מאכלות אסורות, וה' הטוב יהיה בעזרם לזכות את הרבים!
פרק יב
ולהפך כמה גדולה המעלה של הנזהר ממאכלות אסורות
- מקדש איבריו וזוכה לרוח הקודש: • יזכה לשבת בסעודת הצדיקים. • אור הקב"ה – עטרה בראשו. • שורה עליו צלם אלוקים. • הקב"ה שומרו. • מתכפרים לו הרבה עוונות. • מקדשים אותו הרבה מלמעלה. • מסירות הנפש – מאז ומעולם. • מסירות – הלכה למעשה.
"גם בגלות המר, אם יחזיק בעבודתו יתברך וישוב בתשובה שלמה על עוונותיו לתקן את כל איבריו וגידיו, לקדש ולטהר אותם במאכלים כשרים, ולא להכניס לתוך מעיו מאכלים אסורים, ויקדש איבריו בכל אופנים, יזכה גם עתה בגלות לידי רוח הקודש", [נועם אלימלך, סוף פרשת ויגש].
"עתיד הקב"ה לעשות סעודה גדולה לעבדיו הצדיקים לעתיד לבוא, וכל מי שלא אכל נבלות בעולם הזה זוכה לראותו בעולם הבא" [מדרש רבה ויקרא פר' יג].
"עבור התגברותו על יצרו בעת שרואה האיסור ורעב ומתאווה לו, וכובש את יצרו מחמת רצון הבורא יתברך שמו – נקרא 'גיבור', כמו דאיתא באבות: איזהו גיבור? הכובש את יצרו. ועתיד להיות אור הקב"ה עטרה בראשו, וחז"ל חישבו חמישה הזוכים לזה, ומתגבר על יצרו הוא אחד מהם, כמו שאמרו חז"ל: עתיד הקב"ה להיות עטרה בראש כל צדיק וצדיק. אפילו אם יזדמן בין חברים רעים שמורגלים באיסור זה, והם מחרפים ומגדפים אותו ומחזיקים אותו לשוטה ופתי עבור פרישותו, אל ישים לבו לזה, וידע כי עבור שסבל ביזיונות בשביל מצוותיו של הקב"ה יגדל שכרו יותר בעולם הגמול".
[נדחי ישראל להחפץ חיים זצ"ל]
"אם אדם נזהר ממאכלים אסורים שורה עליו צלם אלוקים ודיוקן האדם, ודחלין מיני' [ופוחדים ממנו] כל חיות ברא [חיות הבריאה] ועופא דשמיא [ועוף השמים], ולא אשתני' זיוי' לעלמין [לא משתנה דיוקונו לעולם] [שולחן הטהור, פרישות ממאכלים אסורים, פ"א בשם ספר הזוהר]
פרק יג
וכבר הזהיר החפץ חיים זצ"ל בספרו "דבר בעתו" וזה לשונו: ומה מאד יתמרמר על זה שבדבר תוכחה קלה, היה יכול להסתלק מכל אלו הדינים, ואל יתפתה בנפשו לומר, שבודאי לא יהיה הדין עליו לבד, כי אינו יחיד בעירו. כי לעומת זה תדע, כשנתחייב אדם בערבות גדולה לכמה עשרות אלפים דינרים, אפילו נתערבו אתו עוד כמה וכמה אנשים, מיהו כשמגיע לזמן התשלומים, אפילו אם יגיע עליו רק חלק מן הערבות, הוא שכהיום נתרבה מאוד ענין אכילת איסורים, וכאשר תבוא לחשבון, יגיע לאלפי כזיתים של איסור, הנאכלים בשבוע אחד ובמקום אחד וכו' וכו'. וכל שכן אלו האנשים אשר יש בידם לזרז את אנשי עירם להחזיק במצוה זו של קדושת המאכלות, ולמנוע נפשות ישראל מאיסורים והתרשלו, בודאי עיקר האשמה תהיה עליהם, וכדאיתא בתנא דבי אליהו, כל מי שסיפק בידו למחות ולא מיחה ולהחזיר למוטב ואינו מחזיר, כל הדמים הנשפכים אינו אלא על ידו וכו', עיין שם.
שבעים אלף איש כפרו בתחיית המתים בגלל שאכלו ונתפטמו במאכלות אסורות עד שיצאו מהדת ובא עליהם מלך והרג את כולם
וכן מובא בדגל מחנה אפרים" (פרשת עקב מכתב מהרמב"ם זצ"ל) ששבעים אלף איש כפרו בתחיית המתים בגלל שאכלו ונתפטמו במאכלות אסורות עד שיצאו מהדת ובא עליהם מלך והרג את כולם רח"ל. וידוע שמערמת הסמ"ך מ"ם שלא לפתות כל יחיד ויחיד, רק מעמיד שוחטים ורבנים בכל מקום מסיטרא דיליה ועל ידי זה הכל ברשתו.
וז"ל: רעיא מהימנא: כתיב בי' במשיח (זכרי' ט' ט') "עני ורוחב על החמור", ענ"י איהו תמן בסימן ע'ירובין נ'דה י'במות, ושאר מתניתין בכלל ולא איתקרי תמן מלך עד דרכיב בסוסיא דיליה כנסת ישראל. (רעיא מהימנא ריש פרשת כי תצא).
פרק יד
אומרים ארור המן אשר בקש לאבדי כי הוא האכיל את בני ישראל במאכלות אסורות, על ידי כך היה לו את הכח לגזור על היהודים גזירות קשות
איתא במסכת (מגילה י"ב) לכן אומרים ארור המן אשר בקש לאבדי כי הוא האכיל את בני ישראל במאכלות אסורות, על ידי כך היה לו את הכח לגזור על היהודים גזירות קשות. וכתב בב"ח (או"ח סי' תר"ע) וזל"ק, בפורים היתה עיקר הגזירה לפי שנהנו מסעודתו, ע"כ נגזר עליהם להרוג ולאבד את הגופים שנהנו מאכילה ושתי' של איסור ושמחה ומשתה של איסור, וכשעשו תשובה עינוי נפשותם כמו שאמרה אסתר "לך כנוס את כל היהודים ואל תאכלו ואל תשתו שלשת ימים" לפיכך קבעום למשתה ויום טוב לזכור את עיקר הנס. ולכן אומרים ברוך מרדכי היהודי כי בזכותו היהודים ניצלו מגזירתו של המן, הוא נזהר שיהודים לא יכשלו במאכלות אסורות, ולכן הוא ישב בשער המלך לשמור שאסתר לא תאכל אוכל שאינו כשר.
רבינו הבעל שם טוב בא לעולם לתקן השחיטות, שרוב השוחטים שחטו אז עם סכין פגום, והבעל שם טוב עשה והתקין סכינים חדשים, והיה מלחמה גדולה נגדו[3]. (עיין שו"ע הרב יו"ד סימן י"ח מה שכתב בזה).
ונזכה שיתקיים בנו ובכל ישראל – הפסוק (ישעיה ד) "והיה הנשאר בציון והנותר בירושלים – קדוש יאמר לו, כל הכתוב לחיים – בירושלים" עיר האמת.
[1] נודע לי כעת, [ועוד נודע לי הרבה דברים שאין הנייר יכול לסובלם] כאשר הרב הגאון רבי דוד שווימער שליט"א רב ומו"ץ בשכונת בית ישראל בירושלים, שפירסם מכתב בחמש עמודים את המכשולים הנוראים מה שיש בהשחיטה של העדה החרדית בירושלים, ואיימו עליו להרוג אותו [וכן רצו להרוג את הגה"צ רבי משה שטרנבוך כשאמר על הכריסים שהם טריפה והיה מודעות גדולות בכל ירושלים עיה"ק, ובתוך שעתיים לא נראה אפילו מודעה אחת כי הם הורידו את זה תיכף, והכל נשלט על ידי שותפם של עמלק – ועל טריפות של הכרסים, ידוע לכל השוחטים שכבר 8 שנים יש הבעיה הזאת של נקיבת הכרסים] אם לא יכתוב מכתב חדש שהכל כשר, ולבסוף בגלל שעמד על דעתו ולא רצה בפרסומים של שקר, [והם פרסמו פרסומים שאין הדעת של ירא שמים סובלתן] העבירו אותו ממשמרתו. זאת אומרת שמשלמים לו כסף רק אם יגיד שהכל כשר!!! וכשרות כזה שייכת רק לעמלק ושותפיו כמו שהמשנה אומרת טוב שבטבחים שותפו של עמלק. (קידושין פ"ב). ומי שרוצה להבין באמת את כל הבעיות של השחיטה כיום יעיין בארבע מאות ספרים שכתבתי על הכשרות, ויתבהר הכל.
וּכְבָר יָדוּעַ שֶׁבָּעִתּוֹנִים כְּבָר פִּרְסְמוּ בְּעֵרֶךְ 2000 מִקְרִים אֵיךְ שֶׁתָּפְסוּ טְרֵפוֹת עִם הֶכְשֵׁרִים מְהֻדָּרִים. – וְאֶחָד שָׁאַל אוֹתִי פַּעַם לְגַבֵּי הֶכְשֵׁר שֶׁל הָרַב…, הַאִם זֶה טוֹב וּמְהֻדָּר, אָז סִפַּרְתִּי לוֹ שֶׁפַּעַם פָּגַשְׁתִּי יְהוּדִי מִבֵּית שֶׁמֶשׁ שֶׁעוֹבֵד בְּמִפְעָל גָּדוֹל שֶׁל בָּשָׂר, וְסִפֵּר לִי שֶׁבְּאוֹתוֹ מִפְעָל מַגִּיעַ קוֹנְטֵיינֶרִים שֶׁל בָּשָׂר, עִם כָּל מִינֵי הֶכְשֵׁרִים גְּלַאט וְאֵינוֹ גְּלַאט, וְגַם בָּשָׂר בְּלִי הֶכְשֵׁר וְגַם בָּשָׂר שֶׁעָבַר אֶת הַתַּאֲרִיךְ – וְגַם הַרְבֵּה פְּעָמִים הַפְרִיזֶער עַל הָאֳנִיָּה נִתְקַלְקֵל וּמִמֵּילָא הַבָּשָׂר כְּבָר מַסְרִיחַ וּכְשֶׁמַּגִּיעַ הַוְטְרִינָר לִבְדּוֹק אֶת אֵיכוּת הַבָּשָׂר, אִם הוּא מוֹצֵא בָּשָׂר מְקֻלְקָל הוּא שׁוֹפֵךְ עַל זֶה דְּיוֹ מְיֻחָד וְזוֹרֵק אֶת זֶה לָאַשְׁפָּה בַּחוּץ, וּלְאַחַר שֶׁהוּא הוֹלֵךְ לוֹקְחִים בַּחֲזָרָה אֶת הַבָּשָׂר וּמְשַׁפְּרִים אֶת זֶה עִם חוֹמָרִים כִימִיִּים, וְעוֹשִׂים מִזֶּה אֹכֶל מְיֻחָד "דְלִישֶׁעס", וּמְשַׁוְקִים אֶת זֶה לְאֵיזֶה בֵּית אָבוֹת. ה"י. – וְעוֹד מַעֲשֵׂה מַבְהִיל הָיָה עִמִּי, שֶׁהָלַכְתִּי לְהֵיכָל שְׁלֹמֹה לִפְנֵי 15 שָׁנָה לִדְרוֹשׁ לָהֶם עַל כַּשְׁרוּת, וּלְאַחַר הַדְּרָשָׁה שָׁאַלְתִּי אוֹתָם כַּמָּה מְנַקְּרִים טוֹבִים (שֶׁיּוֹדְעִים הִלְכוֹת נִקּוּר בְּכָל פְּרָטֶיהָ), יֵשׁ לָכֶם, וְאָמְרוּ לִי שְׁנַיִם, וְשָׁאַלְתִּי אוֹתָם וְכַמָּה מְנַקְּרִים אַתֶּם צְרִיכִים, וְעָנוּ לִי בְּעֵרֶךְ 500, וְנִקּוּר זֶה בְּכָרֵת, ה"י.
[2] מספר האדמו"ר מהאלמין שליט"א :וַאֲסַפֵּר עַתָּה מַעֲשֵׂה מַבְהִיל שֶׁהָיָה עִמִּי בְּעֵת שְׁהוּתִי בְּגָלוּת אַמֶרִיקָה, הָיִיתִי שָׁם אֵצֶל רוֹפֵא מֻמְחֶה, וּלְאַחַר שֶׁיָּצָאתִי מִשָּׁם הִזְמַנְתִּי מוֹנִית, וְאָמְרוּ לִי שֶׁיָּבוֹא עוֹד חֲצִי שָׁעָה, וַהֲגַם שֶׁיָּרְדוּ גְּשָׁמִים עַזִּים חָשַׁבְתִּי בְּדַעְתִּי לֵילֵךְ בָּרֶגֶל מַהֲלָךְ שֶׁל עֶשֶׂר דַּקּוֹת, וּבְאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ פָּגַשְׁתִּי יְהוּדִי, וְשׂוֹחַחְנוּ שָׁעָה וַחֲצִי בַּגֶּשֶׁם הַשּׁוֹטֵף שֶׁיָּרַד, וְסִפֵּר לִי שֶׁשְּׁלִיחִים מֵהַמְּדִינָה בָּאוּ לָרַב ביעסטרצקי מִצְּפַת זַצַ"ל, וְאָמְרוּ לוֹ שֶׁהֵם לֹא יְכוֹלִים לִתְפֹּס אֶת הַהַבְרַחוֹת שֶׁל הַבָּשָׂר, וְאוּלַי הָרַבָּנִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם חָכְמָה יוֹדְעִים אֵיךְ לַעֲשׂוֹת זֹאת, וְאָמְרוּ לוֹ שֶׁבָּשָׂר עִם חוֹתֶמֶת שֶׁל הַהֶכְשֵׁרִים הַמְהֻדָּרִים מַגִּיעִים מֵהָעַרְבִים, וְזֶה יוֹצֵר שְׁנֵי בְּעָיוֹת רְצִינִיִּים, אֶחָד שֶׁהֵם מַאֲכִילִים אֶת הַבְּהֵמוֹת אוֹכֵל שֶׁאֵינוֹ בָּרִיא וְאֵין הַשְׁגָּחָה וִויטְרַאנִית עַל הָאוֹכֵל, וְיֵשׁ בְּעָיָה עִם הַבְּרִיאוּת. וְעוֹד בְּעָיָה שֶׁהֵם אֵינָם מְשַׁלְּמִים אֶת הַמִּסִּים, וְיֵשׁ לָהֶם 300 תִּיקִים פְּלִילִים שֶׁתָּפְסוּ בָּשָׂר עִם הֶכְשֵׁר שֶׁמַּגִּיעַ מֵהָעַרְבִים, וְסִפֵּר אוֹתוֹ יְהוּדִי מְאַמֶערִיקָא שֶׁלָּקְחוּ אוֹתוֹ וְלָמְדוּ אִתּוֹ בְּמֶשֶׁךְ שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים דַּרְכֵי בִּילוּש אֵיךְ לְגַלּוֹת מִי מַגְנִיב אֶת הַבָּשָׂר מֵהָעַרְבִים וְהִבְטִיחוּ לוֹ סַךְ גָּדוֹל כַּחֲצִי מִלְיוֹן דּוֹלָר תַּשְׁלוּם עֲבוּר זֶה. וּלְאַחַר מִכֵּן הִגִּיעַ לְיַד רַאמַלַה וְרָאָה שָׁם בְּאֵיזֶה מָקוֹם סוֹדִי תַּת קַרְקַעִי מִפְעָל גָּדוֹל שֶׁהָיָה שָׁם הֲמוֹן מַדַּפִים מְסוּדַרִים, כָּל מַדָּף עִם סוּג הֶכְשֵׁר שׁוֹנֶה, עִם פְּלוֹמְבּוֹת שֶׁל כָּל סוּגֵי הַהֶכְשֵׁרִים, וּפְקִידִים מְקַבְּלִים טֶלֶפוֹנִים: "אֲנַחְנוּ צְרִיכִים שְׁלֹשׁ מֵאוֹת קִילוֹ בָּשָׂר עִם הֶכְשֵׁר פְּלוֹנִי", וְלוֹקְחִים בְּשַׂר פִּגּוּלִים וְשָׂמִים עֲלֵיהֶם הַפְּלוֹמְבּוֹת שֶׁל…. וּמְשַׁוְקִים אֶת זֶה, וְלָקַח עִמּוֹ כְּעֶשֶׂר שַׂקִיּוֹת, וּכְשֶׁבָּא לְהַרְאוֹת אֶת זֶה לַאַחֲרָאִיִים, נִכְנַס לַמִּשְׂרָד שֶׁלָּהֶם וְהִנִּיחַ אֶת הַשַּׂקִּיּוֹת בַּחוּץ, וְלָקַח עִמּוֹ כַּמָּה דֻּגְמָאוֹת לְהַרְאוֹת לָהֶם, וּכְשֶׁיָּצָא לָקַחַת אֶת שְׁאָר הַשַּׂקִּיּוֹת בַּחֲזָרָה רָאָה שֶׁהֵם נֶעֶלְמוּ, וְאָמַר גַּם כָּאן יֵשׁ גַּנָּבִים? וְהִגִּיעַ אֵלָיו אֶחָד מֵהָאַחֲרָאִים שֶׁל תַעשִׂיַית הַבָּשָׂר הַטָּרֵף, וְהֵרִים אֶקְדָּח קָרוֹב לְרֹאשׁוֹ וְאָמַר לוֹ, אִם אֵינְךָ עוֹזֵב אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל דָּמְךָ בְּרֹאשְׁךָ, וּבָרַח לַחוּץ לְאֶרֶץ.
[3] ) חבל על דאבדין "ולא" משתכחין, שאין לנו הבעל שם טוב הקדוש בדורינו שיבדוק הסכינים שלנו. (שמעתי פעם ביאור על זה, "ולא" סובב על אלו שהם בבחינת לא (כלום) הם משתכחין).