האדמור מהאלמין בדרשה על ערב רב והזוהר הקדוש בציון דוד המלך יא תמוז תשעה
מבואר בספר חסידים שמצוה שיש בה כפיית היצר חשובה כמאה מצוות
מבואר בספר חסידים שמצוה שיש בה כפיית היצר חשובה כמאה מצוות
שפתי צדיק (קדושים)
ח) יש לעיין אם יהיו שני אנשים שרוצים לשאול ממנו, אחד אותו אדם שלא רצה להשאיל לו מקודם ואדם אחר, אם צריך להשאיל דווקא לאותו אדם שלא רצה להשאיל לו מקודם, שאם ישאיל לחבירו שייך לא תטור, או לא, דעל כל פנים אינו קודם מאדם אחר כמובן, וביותר אם אותו אחר השאילו פעם אחרת דאפשר דהוא קודם דצריך להכיר לו טובה, ואולי יש להביא ראי' מהגמרא דאוהב לפרוק ושונא לטעון מצוה בשונא בטעינה, דאף היכא שיש לפניו מצות פריקה ומצות טעינה פריקה קודמת משום דאיכא אף צער בעלי חיים מכל מקום הכא טעינה קודמת כי היכי דניכוף ליצרי', כמו כן וכל שכן הכא דמצוה יותר בשונא כמובן וק"ל, ודע עוד שמבואר בספר חסידים שמצוה שיש בה כפיית היצר חשובה כמאה מצוות. (עיין פרשת בהר אות לה ושם בהגה"ה) ט) ואהבת לרעך כמוך. יש לפרש שקאי על הגוף והנשמה שהגוף יאהב הנשמה שלא תתלכלך על ידי חמדת הגוף, כי אם יתבטל הגוף בכל פעולותיו להנשמה להתנהג בדרכי תורה ויראת שמים זהו אהבת שלום, ואם ח"ו הנשמה נמשכת אחר הגוף זהו ירידת פלאים שתצטרך הנשמה טבילה בנהר דינור ולא יניחו אותה לעלות תיכף ומיד, אין לשער גודל החשכות וצער שם אם מלבישים אותה בגד צואה כדאיתא גבי יהושע כהן גדול אוד מוצל מאש, וצריך להמיס לבו למה יגרום צער גדול לנשמתו אחר שנמכרה לו כדאיתא בזוה"ק משפטים (צו ע"ב צז.), גם יש לפרש לרעך על הקב"ה שקורא לישראל רעים דכתיב אחי ורעי, כדאיתא בזוה"ק ערות אחי אביך ההיא מלה דלא אתעדי לעלמין אקרי רע כמה דאת אמר רעך ורע אביך אל תעזוב, ניצוץ אחד טוב יש בפנימיות הלב זהו דביקותו בהשי"ת ובניצוץ זה נקרא רע, כמוך, הכתוב מזהיר שישמור אהבה זו שלא יתרחק מפתח גבוה:
