תשובה לרב שאין אמת בפיו- מוציא דברים מהפה ולחוץ ללא בדיקה- טוען שהאדמו"ר לא היה מעולם בשחיטה

תשובה לרב שאין אמת בפיו, שאומר שהאדמו"ר לא היה מעולם בשחיטה (כאשר האדמו"ר במקצועו הוא שוחט) ותוהה  איך יכול לדבר  האדמור על השחיטה,? איזה ידיעות יש לו בשחיטה?/

ראו ספר אחד מתוך 1800 קבצים באתרים איך שהאדמו"ר נלחם קשה לתקן את השחיטה בארצות הברית וניצל כמה פעמים מרצח

 

קונטרס

מכתבי התעוררות בענין השחיטה

חלק א'

שנת תשל"ג-תשל"ט לפ"ק

עם הוספות חדשות

כל מה שכתוב כאן נוגע לכל הבתי שחיטה בכל העולם כולו, [ראה באריכות בחלק ב']

הקדמה

אנו מוציאים לאור מכתבים מרבנים ושוחטים שבשעתם נכתבו בשמות מוסוים: "וועד העומדים על המשמר"; "ועד אחוזת שובי"ם" ועוד, מפחד הטעראר הנורא, שלא שערום אבותינו ואבות אבותינו,שגם אצל יהודים החרדים ביותר יגיע מצב הכשרות בכלל וכשרות השחיטה בפרט לידי נסיונות כאלו.

אמנם כידוע היו אז בארצות הברית, כמה רבנים ושוחטים יראים לדבר ה', שיצאו חוצץ נגד השחיטות המפוקפקות, כפי שמוסר הגה"צ הרידב"ז מסלוצק וצפת, בעל המחבר פירוש על ירושלמי בהקדמת ספריו, שאף הוא לבד לחם נגד זה במסירות נפש, עד שהוכרח לעזוב העיר שיקאגא.

גם הרב הכולל, הגה"צ רבי יעקב יוסף נ"ע לחם מלחמת הכשרות עם הקצבים והרבנים עד שהוכרע על משמרתו.

רב אחד אחד בעל מחבר ומוהל שלחם נגד המאכילי טריפות, קרה שהזמינו אותו לברית-מילה ומיד שירד מהרכבת ירו בו למות.

ראש ישיבה ידוע אחד שמחה נגד הקצבים אימו עליו שמשאית תעבור עליו. מכיון שלא התחשב באיומים הללו, אמנם עלתה משאית עליו, ורבות בשנים מובילים אותו על כסא גלגלים.

כשהמדובר בקצבים אמעריקאים, עוד יכולים להבין מעשי תעתועים כאלו. אך כשהמדובר הוא יהודים, כלומר חרדים, החוסים בצל הצדיק הקדוש מסאטמאר זצ"ל, שהם, במקום להודות על האמת ולתקן הכל כראוי, איימו לרצוח כל נפש העומד למחות נגד הפירצות הנוראות, זה מעורר חשדות שגם לרבם שיקרו בזדון, והוא לא ידע האמת.

כששאלו מרב אחד הגון מדור הקודם, היתכן דבר כזה? ענה: הרי הקצבים המה שותפי עמלק, כלשון הגמרא: "טוב שבטבחים שותפו של עמלק", ראה רש"י על אתר. לכן איפה שעמלק שולט, אין כל פלא שעושה מה שרוצה.

באתו איום, להדרס על ידי משאית, השתמשו בו גם נגד הגה"צ מדעברעצין שליט"א. חלק מנוראות הללו פורסם בספרים ובמכתבי העתים.

אנו מפרסמים כאן עדות נאמנה מפי הגאון ר' שלמה יהודה שווייצער שליט"א שסיפר מה ששמע מהגה"צ מדעברעצין שליט"א במקוות בעלז בשדרת השש-שרה:

"עם הסאטמרים לא יכולים לעשות שום דבר. הם מסוגלים לדרוס בן-אדם עם משאית ולומר אחר כך שזה היה תאונה".

שמענו מהשוחט ר' בן ציון דוד בריף, כשסיפר לאנשי שלומו, איך שקרא להרב מהאלמין כשעוד היה שוחט (אחרי שפרסם מכתבים שבהם מעורר לתקן השחיטה, בשמות מוסווים, מחמת שידע למה האנשים הללו מסוגלים) ואמר לו בשליחות השוחטים-קצבים כעצה טובה, להפסיק עם המאבקים והפרסומים נגד שחיטתם, אחרת יורידו לו ראשו. הרב מהאלמין ענה לו "היטלער ימ"ש הרג 6 מיליאן יהודים, אז יהיה עוד הרוג אחד, ואין אני מפחד מטרור. שום דבר לא יעזור להם, רק שיתקנו אופן השחיטה".

כשנתפרסמו המכתבים מה שהרב מהאלמין הוציא לאור, נחשכו עיני הרבנים. הם חשבו כל הזמן שהמה אוכלים הכל "חלק", ועתה נודע להם שזה ח"ו…

הרבנים שוחחו איש את רעהו ונתעורר מבוכה גדולה וחרון אף רב.

כשהגיע מכתב הרב מהאלמין שליט"א להגה"צ ר' משה ביק שליט"א, היה אז אצלו רב אחד שקבל שימוש ממנו, הרב ר' משה פארקאש שליט"א, תלמיד ישיבת ר' חיים בערלין, פלעטבוש. הוא אמר שאינו מאמין הכתוב במכתב, ורוצה להווכח במו עיניו.

הרב הנ"ל הוא חכם ואומן יד, הוא למד שחיטה, להעמיד חלף וכו'. אחרי שהכין עצמו בידיעות ובאומנות בשטח זה נסע עם עדות כשרים לבית השחיטה, ונוכח שמה שכתוב במכתב הוא אמת ויציב.

כל מה שראה הוא מסר להרב ביק שליט"א. אחרי שהרב ביק השתכנע שהדברים אמנם נכונים, דרש ברבים ואמר שאסור לאכול העופות של וויינשטאק מוויינלאנד, הם ספק נבילות וטריפות.

מיד שנודע פסקו של הרב ביק שליט"א הפסיקו כל הישיבות לרבות הליטאיות לאכול העופות מוויינלאנד של וויינשטאק.

כשהפסיקו לקנות העופות של וויינשטאק מוויינלאנד המפעל פשט הרגל והוצא למכירה פומבית. והבעלי בתים סידרו, שאנשי שלומו יציעו מחירים נמוכים, וככה הציל המפעל ושוב התחיל לעבוד אך בתפוקה יותר נמוכה.

כשבעלי השחיטה התבוננו מה שהרב ביק פעל באיסורו, שעל ידי זה עבדו אמונתם, וכמעט כל רכושם ירד לטמיון, הגיעו לידי החלטה, שמוכרחים לעשות משהו כי אם הוא ישאר מבחו הוא ישבור אותם לגמרי. לכתחילה הם ניסו בטרור ואלימות, אך נוכחו מיד שזה לא הדרך הנכון נגדו. אלא להמשיך אותו לפנים העסק.

אז שינו את הסדר והתחילו לעשות אסיפות רבנים והכניסו אותו להתאחדות הרבנים, גדלו ונשאו אותו, הבטיחו לו משרות רמות עבור בניו וחתניו. (אמנם היו אז רבנים חרדים באמת, שהתריעו שהוא תלמיד ישיבה אוניווערסיטא, וזה חרפה להתאחדות הרבנים שהוא יהיה חבר נכבד בה, אך בעלי הכיסין הכריעו בדבר) הם קבלו הכשרת המקוואות ועוד, הכל כדי שיתמוך בהתאחדות הרבנים, ועל ידי כך שוב ירוממו הכשר שחיטת וויינשטאק. ועתה יהיה הכל שריר וקיים, שהרי גם הרב ביק אומר אמן, ממילא כולם יודו ויברכו ויאמרו אין כשר כוויינשטאק.

אחרי כל זה פרסמו רבני התאחדות הרבנים קול-קורא ב"איד", המוסר, שהתקיימה אסיפת רבני התאחדות הרבנים בהשתתפות הרבנים (ראה שמותם בקול קורא), והוכח באופן ברור ביותר שאין אף שוחט השוחט יותר מ600 עופות לשעה. ומה שהלעיז בשעתו הרב מהאלמין זה הכל שוא ושקר ומצוץ מהאצבע. ממילא יאכלו ענוים וישבעו.

השקר הוא כה שקוף ובולט, שמיותר לנתח הדבר ולהוכיח גודל השקר. כהיום יודעים הכל שכל שוחט, שוחט לכל הפחות אלף עופות לשעה.

בשעתו פירסם אז ועד הכשרות מסמכים ממשלתיים ששוחטים שמה כמויות גדולות ביותר. הרבנים ידעו טוב מאוד שמרמים אותם בנוגע להלוך ילך בוויילאנד, אבל המה הסכימו לזה בדיעבד, רק שלכל הפחות מהיום והלאה ישחוט כל שוחט רק 600 עופות ולא יותר בשעה.

כששאלו להרב מהאלמין: נו, מה אתם אומרים עתה? אתם רואים מה שהרבנים כותבים ב"איד"?

הרב מהאלמין ענה: בס"ד נצחתי! עד עתה כל השוחטים אמרו והבעלי בתים לא כל שכן, שיש להם פסק דין מהרב מנירבאטער והרב מסיגעט, שכל שוחט מותר לשחוט 1200 עופות בשעה, ואם יכול לשחוט יותר שישחוט כמה שיכול. עתה יש לנו כתב מפורש מהתאחדות הרבנים שאסור ולא יכולים לשחוט יותר משש מאות עופות לשעה.

ורק בשביל זה לבד היה הכל כדאי. לא תארתי לי בחלום הדמיוני ביותר שאצליח כל כך. הלוואי שיעמדו בדיבורם ולא ישחטו יותר, אז אוכל לומר שהשחיטה כשרה בדיעבד על כל פנים.

v

בשנים כתיקונם היה נהוג שהשוחטים היו ממונים מהקהילה, ולא היה להם שום שייכות עם הקצבים, השוחטים בשלהם והקצבים בשלהם.

כהיום נשתנה מצב השחיטה לרעה לאין ערוך; מדוע?

א) מלפנים לא עלה על דעת אף קהילה לחשוב ש"שחיטה" הוא מסחר כמו שאר מסחרים, שחושבים איך לחסוך או לקמ, ללחו על השוחטים שיאיצו עבודתם ומי שלא רוצה להכנע לתנאים כאלו, יפטרו אותו. אך כהיום שהצורך בתפוקה רבה הוא הכרחי, מאיצים בשוחטים כעבדים נרצעים, הם אינם יכולים להתנגד לזה מכמה טעמים: א) חלק מהשוחטים המה הבעלי-בתים; ב) נסיון הפרנסה הוא נורא, בפרט שוחט שהוא רגיל רק בזה ואינו מתמצה במקצוע אחר.

כידוע שר' … ור' … המה שותפים עם וויינטשאק מחצה על מחצה מהרגע הראשון. המקור לזה הוא עד נאמן ששמע מפי ר' … שיחי' שסיפר לחברו בעת שמחה במונרו.

לכתחלה הוא השקיע רק אלף דולר וכמו כן וויינשטוק. גליק היה מחפש עופות בזול ושוחטן וויינשטוק היה מוכר התוצרת. המסחר התרחב וגליק השקיע עוד אלפיים דולר וכמו כן וויינשטוק. אז הם התחילו לקנות ולשחוט עגלים וכבשים. כמו כן סיפר אז, ששוחטים ומוכרים 470 ראשי בקר לשבוע. זהו חו ממה שוויינשטוק מוכר בעצמו שלא היה כלול בשותפותם.

כשהעסק התרחב והתחילו לשחוט גם בקר, עברו האחים… לשחוט הבקר. לשחוט בקר ועופות זה כבר היה יותר מדי, לכן הם הכניסו את ר' … שיחי' לעסק, שהוא יהיה הממונה על מחלקת העופות. הוא היה מוכר לוויינשטוק העופות ומחשב לו מחירים גבוהים ביותר. מובן מאליו כשלושה שוחטים המה הבעלי בתים הם יכלו לעשות כל מה שברצונם והכל הותר.

מאז לא קרה שהחלפים יהיו פגומים חוץ מ"פעם אחד". לא קרה שהחלף יפגם מהמפרקים. טריפת "הגרמה" זה רק קרה באירופא אבל לא אצל … וויינשטוק.

שרשרת העופות רצה במהירות גדולה, כאילו העופות הם "פּאַפּ-קאָרן" כדי לחסוך בהוצאות ולהגדיל הריווח, פחות שוחטים ומשגיחים וכו'. השוחטים היו שוחטים בכמה מקומות ביום אחד ובמהירות גדולה, שלא יתכן שהרגשתם לא כהתה.

השוחטים-בעלי בתים הנהיגו עוד דבר לגריעותא בזה, ששלמו לכל שוחט רק כפי מהירות עבודתו, זה גרם לפירוד ושנאה בין שוחט לחבירו. מכוח זה היה בכוחם ללחום על כל שוחט ושוחט כרצונם. למשל, ר' … נ"י הרוויח יותר מר'… שוחט זה שהיה זקן השוחטים קיבל פחות מכולם.

מנהג הסתדרות השוחטים בארה"ב הוא, שהם משלמים לפי מספר העופות ששחטו. … וויינשטוק הנהיגו לשלם לפי קלות השוחט, או לפי מה ששתק ולא התאונן על כשרות השחיטה. זאת שמענו מפי ר'… שסיפר זאת בפומבי.

שלושת השוחטים שותפים הנ"ל היו ממקורבי אדמו"ר מסאטמאר זצ"ל ושימשו אותו כל שנותיו האחרונות בלי קבלת פרס. כמו כן היו מפזרים ממון רב לכל מיני צדקות של האדמו"ר זצ"ל ולהבל"ח הרבנית תחי'. כל אחד יכול להבין שאפילו באופן בלתי ישיר, היתה השפעתם עצומה.

המאבק נגד כשרות שחיטה זו התחיל בערך לפני שלושים שנה, בעת שוויינשטוק ושותפיו התחילו באמצעים שפלים לחסל שחיטת הרב מצעלעם זצ"ל, שהיתה אז שחיטה הוגנת.

בתקופה ההיא פרסם האדמו"ר מקאסן, הרה"צ ר' ישראל ראטענבערג שליט"א, מכתב אל הרבנים ואל ראשי קהילות היהדות החרדית בעולם, שידעו מה קורה אצל שחיטה זו.

מוצאים אנו לנכון להעתיק בקונטרס זה חלק ממכתבים שהגיעו אז לידינו, שאר המכתבים נפרסם בחלק שני בעזהי"ת.

מכתב האדמו"ר מקאסן עשה רושם גדול ביותר. זאת אנו יכולים לראות מתגובת וויינשטוק… במקום לענות תשובה נכונה כהלכה, הם הפיצו בדויות נגד האדמו"ר מקאסן, שביזו את האדמו"ר הזקן מסטמאר זצ"ל, ואין כוונתו לתקן השחיטה, אלא לבזות את סאטמאר, לחצו עליו באיומים נוראים שיקבל נזיפה מרבם. עוד העלילו שקאסן הוא עוד שונא לסאטמאר מתמול שלשום מאיראפא, ואין כוונתו לשם שמים.

אחי האדמו"ר מקאסן שליט"א, האדמו"ר ר' משולם ראטענבערג סיפר: ששנים רבות היו הנ"ל עוקבים אחריו לתופסו ולחסלו. איפה שלא הלך עקבו אחריו. כשהיה יוצא מביתו זוגתו הרבנית היתה בפחד עד שחזר שלם ובריא.

כשלא יכלו לחסלו פיסית, רצו לחסלו באופן אחר. בעת שעמד לגמור שידוך עם האדמו"ר מוויזשניץ מאנסי שליט"א, עמלו ראשי סאטמאר שהדבר לא יבוא לידי גמר. אך ברחמי שמים הדבר נגמר למזל טוב.

שאלנו ליודעי-דבר מה איכפת לכם עם מי הוא משתדך, האם זה מפריע לכם? הם ענו ש… -וויינשטוק הם תומכים כל שנה באלפים מרובים, והשאר מובן מאליו.

שמענו מהאדמו"ר מקיוויאשד שליט"א, שלפני שנים רבות היה בדעתו להעמיד שחיטה מהודרת ביותר תחת השגחת סאטמאר. הוא דבר עם האדמו"ר זצ"ל אודות זה, והוא חזקו ביותר בהבטחה שיעזור לו בזה.

האדמו"ר מקיוויאשד שליט"א התאמץ ביותר למנות שוחטים הגונים ביותר, בית מטבחיים ואיטליז, הכל על צד הכי טוב. כשהיה מוכן עם כל הנ"ל. נכנס לבית האדמו"ר מסאטמאר זצ"ל, [בעל דברי יואל] לשוחח אתו לפני הגמר על כל מה שיש לו להאיר ולעורר לשפר הדבר, שיהיה הכל מהודר ביותר. בינתיים נודע הדבר לוויינשטוק ומיד טס למיאמי (האדמו"ר שהה אז שם מחמת בריאותו) דבר עם הרבנית ור'… אודות קיוויאשד שרוצה להקים שחיטה מהודרת שתהרוס את כל מה שהם העמידו בעמלם. הרבנית … נכנסו להאדמו"ר והרעישו עולם ומלואו, היתכן שיתן יד להרוס ידיד כזה שתומך במוסדותינו בממון רב?

בקיצור, אחרי התערבותם יעץ האדמו"ר מסאטמאר להאדמו"ר מקיוויאשד שלטובתו ימשוך ידו מזה.

למחרת פורסם מכתב פלסתר נוראי נגד האדמו"ר מקיוויאשד שליט"א, אז הוא נכנס להאדמו"ר מסאטמאר זצ"ל ושאלו: "זו היא שכרי?". האדמו"ר מסאטמאר צוה מיד לפרסם מודעה מההתאחדות הרבנים להגן על כבודו, ובזה נסתיימה השחיטה המהודרת.

שטנא נצח…

אותו דבר קרה גם בשנת תשל"ג, כשהרב מהאלמין שליט"א התחיל לעורר אודות פגמי שחיטה זו. הוא פרסם שבע מכתבים אל עשרים רבנים, קהילות, והאטליזים מקהילות שונות, במיוחד האטליז של סאטמאר.

במכתביו תחת שמות שונים גילה הרב מהאלמין שליט"א, מהנעשה אצל שחיטה זו.

איך נודעו "הסודות מהחדר"…

אחר שראו במכתבים פרטים מדוייקים, אודות כל מה שנעשה אצל שחיטה זו. מתי כל שוחט נוסע ובא, כמה משאיות באים כל יום, כמה ארגזים יש על כל משאית, מתי השוחטים חוזרים לביתם וכו', הבינו שזה מוכרח להיות "אחד משלהם". כנראה שחשדם נפל על הרב מהאלמין שליט"א, מחמת שהחזיקו אותו לישר ביותר, וכן משום שהיה מתאונן מדי פעם בפעם על המצב שם. היות ולא היה "שותף" והאמין בבורא עולם שיזמין לו פרנסתו מה שלא יהיה, לכן יצא חוצץ נגד המאכילי טריפות.

מה עשו "שותפי עמלק"?

1) התחילו לדבר סרה נגדו.

2) בערמומיות הוציאו לעז שהוא שונא להאדמו"ר זצ"ל.

3) לא הסתפקו בזה, אלא שפירסמו שהוא שונא לכל קהילת סאטמאר, הגם שהם ידעו ברור שאין כוונתו אלא נגד השחיטה השפלה של וויינשטוק שהגבאים… הכניסו עופות וויינשטאק לאיטליזם (ראה להלן מכתב התאחדות הרבנים נגד שחוטי חוץ).

4) אותה שיטה של לשון הרע עשו לכל רב ורב שהעיז למחות נגד השחיטה הנ"ל.

הרב מהאלמין שליט"א חוץ ממה שהוא ירא שמים מרבים, הוא אינו פחדן מטבעו ולא שם לב לכל איומיהם ופעולותם הנוראות. אך מכיון שהוכח למעלה מכל ספק שכוונתם לחסלם אחת ולתמיד, הוא עבר לגור בשכונת בענסנהויז, המרוחקת קצת מהם. גם עשה תרגיל מחוכם כנגד רודפיו נפש, הוא הודיע להם ששכר לו שומרי-ראש מהחבורה האיטלקית הידועה… שיניחו אותו לנפשו, אחרת דמם בראשם. התרגיל הצליח, ונהיה שקט.

כדאי להביא כאן מה שהאדמו"ר מקלויזנבורג זצ"ל אמר בשעתו בעת סעודת משתה לכבוד בית חולים לינאדו שלו, כשנוכחו מאות רבנים מכל ארץ-ישראל. הוא גולל לפני הנוכחים ששוחט אחד גילה מהנעשה אצל שחיטה זו, שמפטמין את היהדות החרדית בארה"ב, בנבילות וטריפות. גם סיפר שהרב מהאלמין שליט"א היה מוכרח לברוח על נפשו מפני שאנשי סאטמאר רצו לשפוך דמו. האדמו"ר מקלויזנבורג סיים: "אני יש לי כבר זקן לבן ואין לי כבר מה לפחד מהם".

7) הרב מהאלמין שליט"א ארגן בשעתו וועד הכשרות דהתאחדות הקהילות, שעמד תחת השגחת הרב מדעברעצין זצ"ל. אחר כך הם נטפלו גם להרב מדעברעצין ואימו עליו, שאם לא יפסיק לעורר אודות שחיטת סאטמאר הם יחסלו אותו. בעדינותו לא היה בו הכח לעמוד נגדם והפסיק מלהוכיח ולעורר אודות שחיטה זו.

יותר פרטים אודות מעלליהם "הנעלים" של סאטמאר יסתכל ב"מדריך הכשרות" שיצא לאור בתקופה ההיא ויווכח, כל מה שמחריבי הדת פעלו מתחת מעיל השקר- כיסוי "סאטמאר", כידוע כ"ק מרן אדמו"ר מסאטמאר זי"ע הכניס בעיתונים שאין לו שייכות לשום הכשרים ובוודאי שלא נותן שום הכשר על שום בשר וכדומה.

העובדות דלהלן נדפסו בספר "סיפורים נוראים ונפלאים בעניני כשרות ח"ב":

מאורע מחריד אירע. חמשה שוחטים נסעו לשחוט אצל עמפאיער. בדרך התנגשה במכוניתם משאית גדולה וכמעט כולם נהרגו על המקום. לזכרם סודר הספד בבית יעקב.

הרב מדעברעצין שליט"א אמר בהספדו: שאסון השוחטים רמז הוא לנו מן השמים, על שלא נזהרים די ויפה על חמש הלכות שחיטה. בקול בוכים התריע שמי שאכל מהשחיטה המהירה שכל שוחט מוכרח לשחוט – 900 או 1000 עופות לשעה, שיכשיר כליו. גם שיכשירו המעיים שאכלו עופות הללו. הצבור פרצו בבכי מר בשומעם דבריו.

אחרי ההספד נשארו עוד אנשים רבים לשאול מהרב מהאלמין, מה לעשות הלאה בעניני השחיטה ושאר מאכלים, כדי שלא יוכשלו להלאה.

בין השיחין סיפר הרב מהאלמין דברים מענינים ביותר בנדון זה:

1) בשבועות האחרונים נפגשתי כמה פעמים עם חלק מהשוחטים שנספו. בקשתי מהם, שהם כולם ביחד יקבלו החלטה נחושה שכל שוחט לא ישחט יותר משש מאות עופות לשעה.

השוחטים היססו בדבר באמרם שהם מפחדים שיפסידו פרנסתם, ובודאי לא יצליחו לבצע החלטה כזאת, ומה הם יעשו הלאה, ובמה יתפרנסו. [שוחט מוגבל בפרנסתו יותר משאר בני אדם. שאר בני אדם, אם אין לו פרנסה בענף אחד, הוא הולך לענף שני, וכן הלאה. אבל שוחט, אחרי שנים רבות במקצוע זה ללכת לחפש פרנסה אחרת הוא כמעט מן הנמנע.

השוחטים ז"ל, הם רצו באמת לתקן הדבר, אבל לא היה להם מי שיעודד אותם לבצע החלטתם. כי גם הרבנים המכשירים חיים בפחד. אם המה יחמירו בדבר יבואו אלף בעלי מכשירים אחרים ויתירו לשחוט כמה שהבעל בית רוצה.

מעשה נורא מהרה"ק ר' ברוך מגארליץ, בן הדברי חיים, ששמעתי מפה קדוש, (מחותני) הרה"ק מקלויזנבורג זצ"ל:

בשנת תשל"ו, לפני שהוצאתי את ה"מדרך לכשרות" מספר 14, ששמה התחלתי לגלות בפרהסיא מה שמתחולל אצל השחיטה החרדית ביותר, אחרי ששוחחתי הרבה שנים כמעט עם כל הרבנים מהתאחדות הרבנים, שיראו לתקן אצל השחיטה מה שצריך, שמעתי שהרב מקלויזנבורג (שליט"א) זצ"ל הוא מומחה גדול בעניני שחיטה, לכן הלכתי אליו עם בנש"ק אחד, מומחה בנדון זה.

כשנכנסנו אליו שאל אותנו מה משאלתנו? ענינו: באנו לשמוע חוות דעתו אודות מצב הכשרות והמעשים המחפירים שנעשים בזה אצל השחיטה החרדית ביותר כלומר.

הרב הגיב כדרכו: "אם בשנת תשל"ג נמצאים עוד שני אברכים שכואב להם שמאכילים לכלל ישראל נבילות וטריפות, הרי המשיח כבר יכול לבוא…

התחלתי לספר מהנעשה בתהליך השחיטה. שוחחנו אודות שאלות ותשובות שונים העוסקים בשחיטות שונות במשך דורות רבים. נהיר היה לרב עשרות ספרי שו"ת המביאים מאורעות שונים, מכשולים בעניני שחיטה. הרוב מהם היו מוכרים לי.

מסרתי להרב הרבה עובדות בעניני שחיטה. הרב לא פיגר אחרי באומרו: זה כבר שלושים שנה שאני מתריע שאוכלים פה נבילות וטריפות.

הרב הוסיף: לפני המבול של אש, בעיירתי קלוזנבורג, הייתי רץ שלוש פעמים ביום, מפני שפחד מי יודע מה עושים שמה השוחטים בעת שהוא אינו נמצא עמהם.

הוא הדגיש, שגם הקדוש החתם סופר זצ"ל עשה כן, כפי שהוא כותב בתשובתו (יו"ד סימן י"ח), שהיה הולך בעצמו כמה פעמים ביום לבית המטבחיים. הרב מקלוזנבורג סיים: על אחת כמה וכמה איך שאנו צריכים להזהר בדורנו, מפני שהבעל דבר "התבגר" ויודע יותר אופנים איך להאכיל טריפות ונבילות להמון עם ישראל בהרחבה.

תוך כדי דבור אומר אלינו הרב, אספר לכם סיפור שנוכחתי אז בעת המאורע בעיר הבירה בערלין וראיתי במו עיני את בעל העובדא:

בעיירה גארליץ חיה יהודי בשם רבי ימיש שוחט. הוא היה ירא שמים מרבים, היחידי שקבל "קבלה" לשחיטה מזקני הגה"ק מגארליץ זי"ע. הרב הוסיף: אם זקני נתן למישהו קבלה לשחיטה, שזו היתה הקבלה היחידה, הראשונה והאחרונה, שנתן זקני במשך כל ימי חייו, אתם כבר יכולים לתאר לעצמכם איך היה נראה השוחט הזה.

ר' ימיש היה השוחט הפרטי של הגה"ק מגארליץ זי"ע. כמובן מיד שנודע שזקני אוכל רק משחיטת ר' ימיש, ממילא כל חסידי צאנז דקדקו לאכול רק משחיטת ר' ימיש.

בעיר בערלין גרו הרבה מחסידי צאנז שרצו לאכול רק משחיטת ר' ימיש. אבל הדבר עלה להם בקשיים גדולים עד שהבשר הגיע אליהם, ואיך להחזיק זאת שלא יתקלקל, כי עדיין לא היו אז אמצעי הקירור להחזיק זאת לזמן ארוך.

לכן טיכסו חסידי צאנז-גארליץ עצה איך להביא את השוחט מגארליץ ר' ימיש לבערלין.

באותו זמן אירע בבערלין, ששוחט אחד, מחמת מצב בריאותו, משך ידו מלשחוט. החסידים ניצלו הזדמנות זו והציעו לבעל בית המטבחיים, שיקבל את השוחט המפורסם ר' ימיש מגארליץ, כשוחט בבערלין, כי שמו הטוב הולך בכל המדינות וממילא יוכלו למכור הרבה בשר בכל המקומות.

הבעל -בית נתרצה לזה ומיד שלחו לר' ימיש שיבוא לבערלין. אכן הוא תיכף, בהזדמנות הראשונה בא. עם בואו נתוועדו מיד כולם לסדר הדברים עד הפרט האחרון. עם גמר האסיפה הוביל הבעל-בית את ר' ימיש לבית השחיטה, שיראה בעצמו איך נראה הדבר ומה שיש לו להוסיף בתיקונו וכו'.

בית המטבחיים היה גדול ממדים, שסיפק בשר להרבה מקומות על ידי קרונות רכבת. השוחט ר' ימיש התבונן מהנעשה שמה וראה שתהליך השחיטה הוא יותר מדי מהר, לכן התנה עצמו בפירוש, שאינו יכול לשחוט רק באופן כפי שהוא רגיל בגארליץ, בעל הבית הסכים לזה מיד.

אחר כך עורר השוחט, היות ומטעם הממשלה הנהיגו לנפח הריאות דוקא במנפח ולא בפה, מחמת חשש חולי השוחט, כמובן שבמנפח יכולים לנפח יותר חזק ומהר, ולפעמים זה יכול לגרום שהריאה תתפוצץ, לכן רצה שבדווקא ינפחו הריאות רק בפה. גם לזה הסכים הבעל-בית, הגם שהרופאים הווטרינארים התנגדו לזה. גם בנדון שכירות השוחט הבטיחו לו שכירות הגונה ביותר, ובאופן זה קיבל ר' ימיש עליו להיות שוחט בבערלין.

הוסכם שביום שלישי הבא לטובה, בשעה שבע בבוקר יתחיל ר' ימיש לשחוט בשעה טובה ומוצלחת.

ביום השלישי בשעה המיועדת השוחט איננו. עוברת עוד שעה ועוד שעה ועדיין השוחט איננו. כל בית-המטבחיים, על פועליו, מאות נכרים, עמדו הכן לרגע שהשוחט יתחיל פעולתו, אבל עדיין הוא איננו.

בעל המטבחיים כבר היה אובד עצות, פה עומד הכל הכן והשוחט איננו, וזה גורם לו הפסד גדול. מיד נסע לבית השוחט לברר מה קרה, האם רק איחר לקום או ח"ו משהו יותר רציני.

בהגיע הבעל-בית לבית השוחט, הוא פונה אליו במרירות: היתכן כזאת! כל המפעל עומד הכן לקראתו ואיך יכולים לעכב מפעל אדיר כזה על מאות פועליו?

השוחט מתנצל לפני הבעל-בית באומרו: בעל-בית יקר, אתם לא יודעים מה קרה? קמתי השכם בבוקר, שהיה מוכן לזמן התחלת השחיטה. אך עם פתיחת עיני אני מרגיש שידי הימנית משותקת לגמרי, אין לי שום הרגשה בה, אין לי שום מושג מה קרה.

בעל המטבחיים לקח מיד את ר' ימיש השוחט לבית החולים הכי גדול באיזור והזעיק המומחים הכי גדולים בשדה זה, גם הזעיק מומחים גדולים מקרוב ומרחוק, כסף לא נחשב אז אצלו לכלום.

הרופאים בדקו את יד השוחט, ועשו בדיקות מיוחדות וקבעו אחר כך שיד השוחט מורעלת ומתחילה להרקיב; כדי להציל חייו מוכרחים להוריד את כל היד הימנית, אחרת אין תקוה לחייו.

השוחט ר' ימיש לא רוצה לשמוע בעצת הרופאים ועומד בתכיפות על דעתו לא לעשות שום פעולה, הוא מקווה שבעהי"ת זה יתרפא מאליו.

ככה נשאר השוחט ר' ימיש בבית החולים במשך שלוש שבועות. במשך כל הזמן ביקרו אותו אנשי העיר, משראו הרופאים שאין ביכולתם לעזור להשוחט, שלחו אותו הביתה.

בכל יום ויום ביקרו אותו אנשי העיר שונים, השוחט היה עצוב מאוד ממה שקרה אתו, אך הבליג על יגונו ולא סיפר למבקריו מה שבלבו. הוא קיבל כל אדם בספר פנים יפות, גם ילדי העיר בקרו אותו, ואיחלו לו רפואה שלימה, וככה עברו כמה שבועות.

ביום שלישי בהיר אחד קם ר' ימיש בבוקר השכם והנה ידו על מכונה כמקדם, כששאלו אותו מבקריו: ר' ימיש מה קרה? הוא מספר:

באמצע הלילה לפני שקמתי אותו יום שלישי להתחיל לשחוט, נתגלה אלי בחלום מורי ורבי ר' ברוך גארליצער ושאלי:

– "ימיש! קבלת עליך להיות שוחט בבערלין?!" עניתי:

– כן, רבי. קבלתי עלי להיות שוחט כאן, אך התניתי עמם כל הפרטים והתקנות באיזה אופן אני אשחוט כאן!".

הצדיק מגארליץ נ"ע שואלו הלאה:

– "היודע אתה, ימיש, שאפילו שיקוימו כל תנאיך ותקנותיך על צד הכי טוב, בכל זאת ימכור בעל המטבחיים קרונות רכבת מלאים בשר שאתה אף פעם לא שחטת?!" הרבי פושט ידו הקדושה אלי ונעלם, אני מתעורר בפעימות לב חזקות מאוד ומרגיש שידי משותקת לגמרי.

ר' ימיש ממשיך ומספר:

"הלילה ראיתי שוב בחלומי את מורי ורבי מגארליץ זי"ע ושואל אותי:

– "ימיש, האם אתה עוד רוצה להיות שוחט בבערלין?!". השבתי:

– "רבי, אני לא רוצה יותר להיות שוחט פה. הרבי יסלח לי, לא ידעתי שאני עושה משגה בהסכמתי זו, פרצתי בבכי מר, שיעורר רחמים עלי בשמי מרומים שידי תשוב לאיתנה הראשון". מורי ורבי פושט ידו הקדושה אלי ואומר:

– "אם כן היה בריא" ונעלם מעיני. מיד התעוררתי וידי כמקדם.

כ"ק מרן אדמו"ר מקלויזנבורג זצ"ל סיים: "רואים אתם בנים יקרים, זה קרה בזמני, בעיני ראיתי השוחט עם היד המשותקת, ואחר כך עם היד הבריאה כמקדם. עוד נמצאים עדים חיים רבים שזוכרים המאורע, מחמת שגרו בשכנות עם ר' ימיש השוחט הנ"ל.

הרבי מקלוזנבורג המשיך: "אבל איפה לוקחים היום צדיקים כאלו[א], שאפילו בעולם האמת לא נח ושקט, כי זה היה אחרי רבות בשנים מפטירתו, בכל זאת היה בו הכח לבוא לעולם הזה, להשגיח על השוחט שקיבל ממנו קבלה שלא יהיה גורם ח"ו שציבור גדול יהודים חרדים יאכלו נבלות וטריפות".

הרבי מקלוזנבורג נפרד מאתנו בחמימות הלב ואמר: "שירחם עלינו השי"ת וישלח הגואל צדק במהרה בימינו".

הרבי הוסיף לעורר בנדון זה בעשרות קאסטים בדרשות שלו.

ברכתו של אותו צדיק הכניסה בנו חיות והתעוררות חדשה ליכנס בעובי הקורה, ולערוך מלחמה כבידה נגד השוחטים הקצבים, שנוסף על זה שמאכילים טריפות רח"ל, מוכנים להרוג כל מי שיעמוד נגדם.

ידוע הסיפור הנורא אודות חמשה שוחטים מ"עמפאייער כשר" ששבקו חיים בבת אחת בתאונה טרגית, כשמשאית פגעה במכוניתם, ההספד התקיים בבית יעקב עווניו 14, סטריט 46, בארא פארק.

הרב מדעברעצין שליט"א, שאג בדרשתו ואמר שזה אות משמים, שחמשת השוחטים שבקו חיים, בגלל זה שאין נזהרים בחמשת הלכות שחיטה, ואמר בקול בוכים שמי שאכל מהשחיטות הגדולות ששוחטים שם שוחט אחד בשעה 900 וכן 1000 עופות, שיכשיר את כליו, וכן צריך להכשיר את הבטן שאכל את הבשר, כל הנוכחים בכו מאוד כששמעו את הדרשה.

לאחר גמר הדרשה נשארו שם מקצת מהאנשים לשאול את האדמו"ר מהאלמין כמה שאלות מה לעשות הלאה בנוגע לאכילת עופות וכן בנוגע לשאר מאכלים, כדי שלא יכשלו להבא.

בתוך הדברים סיפר להם האדמו"ר מהאלמין כמה דברים מענינים:

1. בחודש האחרון היה לו כמה אסיפות עם כמה מהשוחטים ששבקו חיים, והאדמו"ר ביקש מהם שכל השוחטים יחד יחליטו שאינם רוצים לשחוט יותר מ-600 עופות לשעה.

השוחטים אמרו לו שהם מפחדים שינשלו אותם מהפרנסה, הם ודאי לא יצליחו, ואם יפסידו את פרנסתם מה יעשו אז מאין יהיה להם פרנסה?

הם באמת רצו, אבל לא היה להם תמיכה מהרב המכשיר שיוכלו לומר לו שאסור ואי אפשר לשחוט כזה כמות גדולה של עופות לשעה, ושהרב המכשיר יהיה לו אינטרס לתקן, כי בדורנו הרבנים המכשירים אם רב אחד יגיד היום שזה אסור יקחו אחר ויאמר שמותר, והרב המכשיר בעצמו פוחד מזה.

2. האדמו"ר מהאלמין אמר שיספר להם סיפור נורא ששמע מהגה"צ האדמו"ר מקלויזנבורג זי"ע.

בשנת תשל"ו, לפני שהוצאתי את מדריך לכשרות מספר 14, ששם גיליתי את הסודות הגדולים שמתרחשים בבתי השחיטה, לאחר שדיברתי כמעט עם כל הרבנים מהתאחדות הרבנים, שיראו לתקן את השחיטה, שמעתי שהרב מקלויזנבורג הוא מומחה גדול בעניני שחיטה, הלכתי אליו עם איזה בנש"ק שגם הוא היה מומחה בעניני שחיטה.

אחרי שהרב מהאלמין גמר לספר העובדא מר' ימיש השוחט, היה נוכח שם הרב ר' יוסף קויפמאן שליט"א, מוכר הקאסטות, שהקליט הכל על קאסעטא, שקיימת עד היום ויכולים לקנותה אצלו.

ר' יוסף הנ"ל אמר: אני בן ברלין, גרנו בשכנות לר' ימיש השוחט הנ"ל. נתלויתי לאבי ז"ל כשהלך לבקר את השוחט הנ"ל בבית החולים. גם הייתי עם אבי ז"ל בביתו, כשידו היתה משותקת, וכן זכיתי לראות ידו בריאה כמקדם, ממש תחיית המתים.

רק אז נודע לציבור הרחב מה נקרא שחיטה המונית, ואיך היצר מבלבל ההמון עם.

אחר כל הנ"ל יצאו עשרות רבנים גאוני ומאורי ישראל החרדים לדבר ה' (ראה תולדות יעקב יוסף פ' וישב באריכות החילוק) והתריעו בדרשותיהם אודות כשרות העופות והבקר לכל אורך ורוחב ארה"ב. עשרות רבנים הותקפו בטרור איום ונורא. אך הרבנים האמיתיים עמדו בנסיון ולא נסוגו, אשרי חלקם בזה ובבא.

8) הרב מהאלמין הוציא אז ספרים חשובים בעניני שחיטה, שמבאר כל הענינים בזה בכובד ראש.

9) הוא אסף מיותר מאלף ספרי שו"ת, כל הנוגע לשחיטה כשרה והגונה, ומכשולים שיכולים לאירע אם לא זהירים בזה ביותר, ופרסמם בספר. כמו כן הוציא לאור עולם שלושים ושש ספרים על עניני כשרות ושחיטה וניקור ועוד.

אודות פעולותיו הברוכות והאמיצות של הרב מהאלמין שליט"א, יצאו אחר כך רבנים גאוני ומאורי ישראל האמיתים (ראה בספר תולדות יעקב יוסף ההבדל[ב] ביניהם) והרעישו בדרשותיהם אודות כשרות העופות והבשר בקר בארה"ב.

ספר

קול השוחטים

מכתב א'

לכבוד הרבנים הגאונים שליט"א חברי התאחדות הרבנים.

שלום וברכה!

הנה ידוע שיצא קול קורא מאת התאחדות הרבנים בחתימת יד קדשו של כ"ק מרן אדמו"ר מסאטמאר שליט"א ועוד רבנים חברי התאחדות הרבנים, שלא לאכול שחוטי חוץ, דהיינו עופות הבאים משאר מקומות, וכן מובא בלוח התאחדות הרבנים שהעופות שמביאים ממקומות אחרים הם נבילות וטריפות רח"ל, ורק העופות שיש עליהם חותמת של התאחדות הרבנים הם כשרים, כידוע.

לכן באתי לעורר אודות מכשול איום ונורא, היות ואני קונה בשר עוף אך ורק מהבוטשער שלנו קהל יטב לב דסאטמאר, והיה אצלי פליאה גדולה כי כבר זמן רב שאני רואה שהאגף (פליגל) בצד אחד קרוע ובצד שני יש פלאמבע של התאחדות הרבנים, וזה נמשך כך כל שבוע, שפליגל אחד קרוע ובפליגל השני יש פלאמבע, ומי יודע, אולי מביאים לחנות הבשר (בוטשער) עופות נבילות עם פלאמבעס, ומורידים הפלאמבעס בצד אחד ומוסיפים פלאמבע על הפליגל השני, ונמצא שאנו נכשלים בנבילות וטריפות רח"ל.

אין ברצוני להעלות על מוחי ולהאמין דבר כזה, אבל הרי איתא בגמרא טוב שבטבחים שותפו של עמלק, ע"כ נא ונא לברר הענין במוקדם האפשרי, כי זה נוגע לנו מאוד.

ותודה למפרע.

המעורר

תוכן מכתב ד'

א. מעורר על דבר האיסור של שחוטי חוץ, שהתאחדות הרבנים יצאה נגד קניית בשר במקולין אחרים, חו מבוטשער סטאר של קהל יטב לב ד'סאטמאר.

ב. מוכרים עופות ממקומות אחרים שאינם עומדים תחת השגחת התאחדות הרבנים.

ג. כדי לרמות את הציבור הגדול של הקונים בחנות הבשר של סאטמאר, מסירים הפלאמבעס מעל צד האחד של העוף בהבוטשער סטאר, ומדביקים פלאמבע (של התאחדות הרבנים) בצד השני של העוף.

ד. מעורר שנכשלים באיסור נבילות וטריפות רח"ל, כמו שכתוב בלוח התאחדות הרבנים.

 

a

 

מכתב ב

לכבוד הרבנים הגאוה"צ חברי התאחדות הרבנים שליט"א

חודש אדר תשכ"ח

באתי לעורר על ענין נחו מאוד, שנוגע ללב הכלל ישראל.

הנה רבינו הקדוש מסאטמאר יסד ארגון התאחדות הרבנים כדי שיהיו לנו רבנים משלנו למחות על כל פירצה ופירצה. גם יצא בקרית חוצות קול קורא עם איסור חמור על ידי כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א ביחד עם הרבנים הגאוה"צ חברי התאחדות הרבנים, נגד אכילת בשר ממקומות אחרים, הנקרא "שחוטי חו", וכדי שלא להכשל באכילת נבילות וטריפות ח"ו, התקין רבינו שליט"א שאחב"י החרדים על דבר ה' יקנו בשר אך ורק ממקולין שלנו.

והנה ביום ד' לפנות בוקר, בשעה 3:45, כאשר הלכתי עם חבירי ללמוד בביהמ"ד, עברנו על ידי חנות הבשר (בוטשער) שאנו קונים בו בשר, וראינו עכו"ם אחד עומד על יד טרעילע"ר גדול ובו כעשרים אריזות (באקסעס) של עופות, עומד סמוך לחנות הבשר. ושאלתי אותו מהיכן באו עופות הללו כעת באישון לילה? והשיב לי, מווילאמענטיק על ידי הארטפארד קאנעטיקוט. זאת אומרת, שהבוטשער סטאר מרמה את ציבור הקונים, שבאמת צריך למכור רק עופות שנשחטו כאן בוויליאמסבורג על ידי שוחטים החרדים לדבר ה' בהכשר של התאחדות הרבנים, כדי שלא להכשל באיסור שחוטי חו על ידי אכילת עופות נבילות וטריפות, וכמו שנכתב בלוח של התאחדות הרבנים, כידוע. ועל זה אנו משלמים הרבה יותר כסף עבור כל עוף, בהיותינו בטוחים שהעוף הזה הוא באמת כשר.

תמיהני איך יתכן דבר כזה, שאע"ג שיש לנו ב"ה בארגון התאחדות הרבנים כל כך הרבה רבנים גדולי ישראל, יראים ושלימים עוד מדור העבר שלפני השואה באירופה, ולא עלתה כלל על דעתו אפילו של רב אחד מכל אלו הרבנים שמכשילים את אחב"י בעופות טריפות רח"ל.

כאשר באתי לביהמ"ד סיפרתי לכמה מחבריי, אברכים יראים ותמימים, וכולם כאחד אמרו לי שעכשיו מבינים מדוע בצד אחד של העוף קרוע האגף בכל עוף ועוף, כיון שקונים עופות ממקומות אחרים ומורידים הפלאמבע מההכשר הראשון ותולים פלאמבע באגף השני.

התחלנו לחקור היטב אחר מקום השחיטה הנקרא "כשר בעסט", וטילפנתי למשרדי "OU" כדי להתוודע אודות בית השחיטה הנ"ל, איזה הכשר יש להם, והשיבו לנו במשרדי "OU" שההכשר של "כשר בעסט", הוא של "OU". אחר כך שאלנו אותם מי הם השוחטים שם, ואמרו לנו שמותיהם של השוחטים שם ב"כשר וועסט".

התקשרנו לאחד השוחטים שם ושאלנו אותו האם בית השחיטה הנ"ל הוא קטן או גדול. והשיב לנו בדיוק כמה עופות שוחטים שם, ותיאר את הדברים בפירוט, ששוחטים עם מכונה (מאשי"ן בלע"ז) שמסתובב עם העופות, ואחר כך תולין העופות על שרשרת (טשעי"ן), ואופן ה"כשר מאכן" נעשה גם כן על ידי מכונה, והוסיף לספר ששוחטים שם עשרים וחמש אלף עופות ליום!

שאלתי את השוחט אם ידוע לו ששולחים משם עופות לוויליאמסבורג, לסאטמאר בוטשער? וענה לי, בודאי, הם הקונים הכי גדולים של בית השחיטה שלנו.

שומו שמים!

והננו לפרט כאן כמה שאלות נוקבות:

א. איך זה ירדנו כל כך פלאים – שהרבנים הגאו"צ חברי התאחדות הרבנים לא ידוע להם כלל על איזה בשר הם נותנים "הכשר"? הלא החנות של בשר של קהל יטב לב דסאטמאר הוא ממש סמוך ונראה על יד בית המדרש, ויש לנו ב"ה רבנים הרבה, ואיך יתכן שאף אחד מהם אינו הולך לשם כדי לראות מה נעשה בסביבותינו ממש?

איך דעתם מסכמת שיעשו חוכא ואטלולא מבקשת כ"ק אדמו"ר שליט"א שיקנו אך ורק ממקולין שלנו, כדי להחזיק המוסדות, שבאמת הוא דבר נחו מאוד, אבל הלא שם מוכרים לנו בשר טריפה רח"ל.

ג. על אף שמצב הפרנסה דחוק מאוד ל"ע, מ"מ מוסרים נפשינו ומאודינו לקנות בשר דוקא במקולין שלנו, אף על פי שהבשר כאן עולה הרבה יותר מהבשר שקונים במקום אחר, וכל זה עם המחשבה שהכל כדאי כדי שלא להכשל באכילת טריפות רח"ל, אם כן למה באמת ניכשל ח"ו?

ד. אנחנו חסידי סאטמאר, היחידים שנשארו נאמנים לה' ולתורתו, ואנו הולכים בשיטת רבינו הק', ואיננו משתחוים לפסל מיכה, הציונים למיניהם שרוב רובם של כלל ישראל יצאו מהדת על ידם ונפלו לתוך רשתם רח"ל, ונשארנו במתי מעט כמה שנאמר בספה"ק ויואל משה, עיי"ש. ואם אנו נאכל ח"ו טריפות, מה יהיה אתנו?

ונא לראות שהבשר שאנו אוכלים לכבוד שבת יהיה כשר בלי פקפוק וחשש כל שהוא, ואז יאכלו ענוים וישבעו.

אני מחכה לראות מודעה של התאחדות הרבנים ב"דער איד", מה ואיך תקנתם שלא נכשל יותר באכילת טריפות, ואם צריכים להגעיל הכלים שבשלנו ואכלנו בהם את הבשר עד היום.

בכבוד רב,

א. פאלאק

 

a

 

תוכן מכתב ה'

א. מספר מה שראה במו עיניו לפנות בוקר אצל הבוטשער של סאטמאר, איך שהורידו עשרים אריזות (באקסעס) של עופות שהובאו מ"כשר וועסט", העומדת תחת השגחת ה… OU, בלי ידיעתן של הקונים התמימים, ואין פוצה פה ומצפצף.

ב. בבית השחיטה של "כשר בעסט" הנ"ל שוחטים העופות על ידי… מכונה (מאשין), ומכשירים אותם גם כן על ידי… מכונה כנ"ל.

ג. בבית השחיטה הנ"ל שוחטים לא פחות מעשרים וחמש אלף עופות ליום!!! וכולם יוצאים "כשרים" למהדרין…

ד. משם מביאים עשרות אריזות (באקסעס) של עופות, כנ"ל, לחנות הבשר שלנו בוויליאמסבורג.

ה. מורידים את הפלאמבעס של בית השחיטה הנ"ל ומניחים פלאמבעס של התאחדות הרבנים (אשר בית השחיטה שלהם הוא בוויליאמסבורג, בנארט 4) בצד השני של העוף.

ו. הכותב תמה מאוד על חברי התאחדות הרבנים איך נותנים לבזות את רבינו הקדוש מסאטמאר על ידי שהוציאו בשמו קול קורא שמי שאינו קונה בשר במקולין שלנו עובר על איסור שחוטי חו

ז. הקונים בקהילתנו שהיא הקהילה היחידה שעדיין הולכת על דרך המסורה מאבותינו הק' מוסדי דור דור, מוסרים נפשם ממש על אף דוחק הפרנסה, לקנות במקולין שלנו, והנה נכשלים אנו באכילת נבילות וטריפות רח"ל. ומה יהיה בסופינו?

הערות המחבר:

א. מכתב זה הוא נחוץ מאוד, שאפשר לראות קצת איך היו נראים המכשולות אז לפני שלשים שנה.

ב. תמימותו של הכותב שחושב בתום לבבו שלא נשאר מכלל ישראל כלום ח"ו רק קהילת סאטמאר, ואת הקהילה הקדושה הלזו רוצים למחות ח"ו על ידי המכשולות הללו, שבזה הוא צודק, כמו שכתב בשו"ת דברי חיים, ובשו"ת חתם סופר, ועוד בספר טיול בפרדס.

וז"ל שו"ת דברי חיים (יור"ד ח"א סימן ז'): "שעל ידי השוחטים קלים יצאו מדינות שלימות מדת ישראל ואבד זכרם".

ושם בשו"ת דברי חיים (יורה דעה ח"א סימן ו') כתב וזה לשונו: "ועיני ראו כמה יראי השם לומדי תורה שהיו אצל צדיקים, ולאחר שנתחנכו באומנות הלזו נהפכו לאיש אחר אשר אם לא ראיתי בעיני לא האמנתי", עכלה"ק.

ומרן החתם סופר זי"ע כתב בשו"ת חת"ס או"ח סימן ר"ה, כי המלך זקן וכסיל יושב על כסא של ג' רגלים חזנים שוחטים וסופרים, עיין שם. (וכעין זה בספה"ק תולדות יעקב יוסף פרשת נשא, ד"ה והעולה).

ועיין בספר טיול בפרדס להגה"צ משאמלוי זצ"ל הי"ד, שכתב בחלק א' (מערכת שחיטה) כי כח הציונות נתהוה גם על ידי השוחטים הקלים ובשר טמא שנתפטמו שלומי אמוני ישראל, עיי"ש.

וזה לשונו של הגה"צ מוה"ר עקיבא יוסף שלעזינגער זצ"ל בעהמח"ס לב העברי כותב וז"ל שם: הגהצה"ק ר' נתן אדלער זלל"ה רצה לפסול השו"ב דפפ"ד, ולהכניע החותם של הסטרא אחרא השורה על השובי"ם הפסולים בסוד על חרבך תחי' וכו', ואלמלא השיג כל רצונו היה בא משיח צדקינו, אך הס"מ העמיד עליו רודפים קצבים, והוצרך לברוח מפפ"ד, ותלמידו החתם סופר ר אחריו כמה פרסאות וכו' עכ"ל. (הובא בספר משכיל אל דל להגה"ק מוה"ר הלל מקאלאמיי זי"ע, עיין שם באריכות).

 

a

מכתב ג

קול ברמה נשמע!

להסיר מכשול

אל כל אחינו בני ישראל החרדים לדבר ה', ובראשם הרבנים הגאוה"צ חברי התאחדות הרבנים שליט"א.

ביום שבת אחר הצהרים טיילתי עם חבירי בחוצות וויליאמסבורג, ובפתע פתאום ראינו טרעלער גדול שהיה מלא בשר בהמה, אשר עכו"ם הורידו ממנו חצאי בהמות, ובעצם יום השבת קודש הובילוהו את חצאי הבהמות הללו לתוך חנות ווינשטאק.

לא התעצלנו, וניגשנו כדי להסתכל על החצאי בהמות לראות אם יש עליהם פלאמבע"ס, אבל לתמהונינו לא היו עליהם שום פלאמבעס! זאת אומרת שהבהמות הללו אינם כשרים ממה נפשך, אם נשחטו בהכשר של התאחדות הרבנים, הרי הם בכלל "בשר שנתעלם מן העין" כיון שהיו זמן רב בלי השגחה, ומי יודע אם נשחטו בכלל כדת משה וישראל, אולי לא נשחטו בכלל, והרי הם נבילות וטריפות גמורים רח"ל?

אי אפשר להעלות על הרעיון כלל, ועיקר שהרי אנו אוכלים מבשר בהמות הללו.

אחת שאלתי:

איפה הם חברי התאחדות הרבנים? מדוע שתקי רבנן על העוולה הנוראה הזו?

הכי יעלה על הדעת שטרעילער גדול של עשרים פיס יכנס בעצם יום השבת קודש אל תוך שכונת וויליאמסבורג החרדית והמעטירה, וחברי התאחדות הרבנים אין יודעים מזה כלל?

לדעתי עליכם לארגן אסיפת מחאה גדולה דוגמת המחאה שהיתה בוואשינגטאן נגד גיוס בנות בארץ ישראל, כי במקרה דנן הרי אין כאן רק גיוס בנות, אלא גיוס בנים גם כן בכלל, דהלא כולנו אוכלים מבשר הזה.

 

a

 

מכתב ג

(העתק ממכתב הנ"ל, בשפת אידיש)

קול ברמה נשמע!

להסיר מכשול

אל כל אחינו בני ישראל החרדים לדבר ה', ובראשם הרבנים הגאוה"צ חברי התאחדות הרבנים שליט"א.

שבת נאכמיטאג בין איך געגאנגען שפאצירן אין וויליאמסבורג מיט מיין חבר, האבן מיר געזען א ריזיגן טרעילער פול מיט פלייש וואס גויים נעמען אראפ דערפון גאנצע זייטן פון האלבע בהמות, און מען טראגט דאס אריין בעצם יום השבת קודש אין וויינשטאק'ס געשעפט.

מיר האבן זיך נישט געפוילט, נאר מיר זענען צוגעגאנגען קוקן אויף די זייטלעך פלייש אויב עס זענען דא פלאמבעס דערויף, אבער מיר האבן נישט געזען קיין איין פלאמבע! דאס מיינט, אז די בהמות זענען נישט כשר, זייענדיג "בשר שנתעלם מן העין", אפילו אויב זיי זענען יא גע'שחט'ן געווארן אונטער אן ערליכע השגחה.

אבער מי יודע, אפשר זענען זיי בכלל נישט גע'שחט'ן און זענען פשוט נבילות?

עס ווילט זיך אפילו נישט ברענגען אויפ'ן רעיון דער קלענסטער חשד אז מיר עסן אט די בהמות.

איך וויל פרעגן:

וואו איז די התאחדות הרבנים? פארוואס שווייגן די חשובע מיטגלידער פון די התאחדות הרבנים?

איז דען מעגליך אזא זאך, אז א גרויסער טרעילער פון 20 פיס לאנג קומט אריין מיט נבילות אין וויליאמסבורג, און איר ווייסט נישט דערפון?

איך בעט מען זאל דורכפירן א גרויסע פראטעסט פארזאמלונג, אפילו אין וואשינגטאן, אויב עס קען פאסירן אזא עוולה אין וויליאמסבורג, אין עצם יום השבת קודש. עס איז פונקט אזא געפערליכע צרה ווי גיוס בנות אין אר ישראל, וואס קעגן דעם פראטעסטירט מען יא בראש כל חוצות, ווייל דאס איז נישט נאר גיוס בנות, נאר אויך "גיוס בנים", מיר עסן דאך אלע פון דעם דאזיגן פלייש.

ועל זה באתי על החתום,

ב. פארקאש

 

a

 

תוכן מכתב ד'

א. מספר מה שראה בעצמו בחוצות וויליאמסבורג איך שהביאו בעצם יום השבת קודש בהמות ממקום אחר לחנות של וויינשטאק, ולא היו על בהמות אלו שום פלאמבעס.

ב. זאת אומרת שהבהמות, גם אם נשחטו כדת תחת השגחת התאחדות הרבנים, יש בהם משום איסור בשר שנתעלם מן העין.

ג. מי יודע אם אינם טריפות גמורים, שנשחטו בלי שום השגחה כלל וכלל?

ד. מעורר את חברי התאחדות הרבנים, מדוע שתקי רבנן ולא קאמרי מידי נגד הפירצה הנוראה הזו של מכירת בשר ועופות נבילות וטריפות בהבוטשער של קהל יטב לב ד'סאטמאר, ובזה מכשילים את כל הקונים התמימים שחושבים לפי תומם שמוכרים שם בשר שנשחט והוכשר בהשגחת התאחדות הרבנים?

 

a

 

מכתב ה

קול נהי!

לכבוד הרבנים הגאוה"צ חברי התאחדות הרבנים שליט"א.

באתי לעורר אודות מכשול גדול מאוד שנתקעתי בו.

היות ואני קונה עופות מבית השחיטה של וויינלאנד העומדת תחת השגחת התאחדות הרבנים, ואני מוכר את העופות הללו להציבור, ואני מכשיר אותם בביתי.

פעם אחת כאשר הייתי שם בבית השחיטה של וויינלאנד, ראיתי איך שמשגיח (אחד בלבד), יהודי חשוב עם זקן ארוך, בעל צורה מהודרת, אשר תפקידו היתה לבדוק את הבני מעיים (קישקעלעך) וצומת הגידין, ובמקום לבדוק מה שהיה עליו לבדוק, היה מוריד את השומן (פעטן) מעל העופות כל הזמן, ולא היה בודק את הבני מעיים וצומת הגידין כלל וכלל, וגם כן אין מוציאין שם את הדם בעין והגידין מצווארי העופות במקום שחיטה.

אחר זמן רב שראיתי כל זה, שאלתי את המשגיח הנ"ל מי בודק את הקישקעלעך וצומת הגידין, ולמה משאירין את הגידין באשר הם שם, הלא עפ"י הלכה יש לעשות כל זה? וענה לי המשגיח, שהכל עומד תחת השגחת התאחדות הרבנים, והם אומרים לו בדיוק מה לעשות שם.

לכן באתי בשורות אלי לעורר אתכם על מה שעושה המשגיח שעובד עבור השגחת "התאחדות הרבנים", ונא לשלוח רבנים יראים לפקח על מקום השחיטה הנ"ל.

אני כותב שורות אלה בשם כל קהל ישראל, ונא ליתן אוזן קשבת לדברינו הנ"ל, ולתקן את המכשלה על אתר, כי בנפשינו הוא.

בעה"ח י"ז בתמוז תשכ"ז

שניאור זלמן ראטמאן

 

a

תוכן מכתב ה'

א. מספר מה שראה בבית השחיטה של וויינלאנד, שמי שהיה עומד בתור "משגיח" עבור התאחדות הרבנים, במקום לבדוק את הבני מעיים וצומת הגידין, היה מסיר את השומן (פעטן) מעל העופות, ולא היה בודק את הקישקעלעך וצומת הגידין כלל וכלל.

ב. לפי תומו ענה ה"משגיח", שהוא עושה הכל על דעת הרבנים של התאחדות הרבנים, ומקיים רק מה שפקדו עליו לעשות.

ג. מעורר לשלוח רבנים מובהקים לשם, לראות מה עושים השוחטים והמשגיחים (לדאבונו לא מצא הכותב יותר מ"משגיח" אחד שלא היה משגיח כלל, אלא שכל עבודתו היתה ביזנעס, להסיר את השומן מעל העופות ולמכרם אחר כך בכסף מלא קודם חג הפסח לאחב"י החרדים).

 

a

 

מכתב ו

מחאה נמרצה

לכבוד מנהלי ודייני קהילות וישיבות ייטב לב העומדת תחת דגל כ"ק אדמו"ר שליט"א.

משכו וקחו, משכו ידיכם מעבודה זרה שבידכם מהשחיטות הגדולות שהם ממש נבילות וטריפות רח"ל, היות שכולם שמעו דברי אלוקים חיים מדברת מתוך גרונו של האדמו"ר מפאפא אשר צעק לפני 8 שנים כשהתחילו שחיטות הגדולות לאלפים ולרבבות לשעה, ואמרו הרבנים מצעלים ופאפא אשר יותר מ-300 עופות לשעה אסור לשחוט בשום אופן, ובבוטשער סטאר שלהם מכרו רק מהשחיטה "נאָרט 4" בוויליאמסבורג ששוחטים 300 לשעה, ועכשיו העלו את המחיר בגלל שעשרים אחוז של העופות נטרפו מחמת שאלות בבני מעיים וצומת הגידין, ועכשיו חדשים מקרוב באו, דוברים של המאפיא שהם אנשי בית המטבחיים הגדולות, ובתחבולות שונות עשו שכל אחד יקנה רק נבילות וטריפות של 1200 עופות ויותר לשעה, שחיטה כשירה ומהודרת בהכשר אדמו"ר מסאַטמאַר שליט"א עפ"ל, הגם שרבינו שליט"א מעולם לא נתן שום הכשר כאן באמעריקע על שום דבר, וכל שכן שלא לקח כלל שום אחריות על שום ענין הנוגע להשחיטה ובדיקה מליחה וניקור כידוע. – והועד הכשרות אומר לא תיגע בו יד בעניני שחיטות. כפי הנראה שוויינשטאָק לבד עם המאַפיא שלו לא היה יכול לעשות כלום, כי הוא מפחד מאלפים יהודים חרדים, מה עשה הס"מ? ייסד ועד הכשרות והכריזו שצריכים לקנות רק משחיטות וויינשטאָק.

אחר כך באו בעלילה על הרה"ג אבד"ק טענקא שליט"א שנותן הכשר רק על פאטעיטע טשיפ שזה היא רק חשש איסור דרבנן, וכאן אמרו שלשה רבנים אמרו ששחיטת ייטב לב היא מאה אחוז דיעבד ואלף היתרים של שעת הדחק, ושוחטים ומאכילים את כל קהל סאַטמאַר נבילות וטריפות ממש רח"ל, על חשבון אדמו"ר מסאַטמאַר שליט"א, ה"י.

ומה קרה עם הבני מעיים וצומת הגידין שהטריף האדמו"ר וגאב"ד פאפא? זה שייך רק אם שוחטים 300 עופות לשעה, ובמקומות ששוחטים מ1200- עד 1500 לשעה אין מוצאים שם טריפות על בני-מעיים, שם הכל טוב, ולא נמצא כלום.

השובי"ם הרוצחים שהרגו את דורינו בשחיטת נבילות וטריפות, ועל דמינו קונים בתים וגורמים שמד לבנינו רח"ל. אנו מוחים נגדם ומכריזים בשער בת רבים שהשובי"ם הרוצחים אינם באי כוחו של אדמו"ר שליט"א, ובודאי אילו אדמו"ר שליט"א היה יודע מה נעשה, היה קורע בגדיו והיה צועק צעקות גדולות ומרות וכו', וכל ההפקירות הזו נעשה רק משום שוויינשטאָק משחד לסאַטמאַר, וכן משחד את הגבאים של כ"ק אדמו"ר שליט"א וכו'. זהו גרוע יותר מגיוס בנות בארה"ק, ששם משמידים רק בנות וכאן משמידים הבנים גם כן.

ושאלה בפינו: איך יוכלו ללמוד תורה כאשר המוחות נתפטמו במאכלות נבילות וטריפות, פרעה לא גזר אלא על הזכרים, ושחיטת וויינשטאָק שנקראת על שם סאַטמאַר גזרה על הנקיבות גם כן, משום שצריכים לקנות רק משחיטת סאַטמאַר.

האם יכול כל אחד לשהות בבית המטבחיים שלכם, ולראות כל היום מה שקורה אצלכם? למה קהילה קטנה כמו פאפא לוקחים רק משחיטת קטנות, ואנו שיש לנו קהלה גדולה, נהיה תחת כפיית השמד רח"ל, כמובא בספר תורת משה פרשת קדושים, שרוב האפיקורסים באים מאכילת נבילות וטריפות, והרי על דבר זה נצטער אותו צדיק, שלחם אדמו"ר שליט"א כל ימיו נגד כתות המינים והאפיקורסים שלא להיכנע להם.

אנו רוצים שחיטות עופות כאן, לא במקומות שחוטי חוץ שלא יוכלו לראות כלום, כמו שחתם כ"ק אדמו"ר שליט"א ביחד עם עוד רבנים שליט"א שאסור לאכול משחיטת חוץ (ראה לקמן הקול קורא). ברצונינו שקהל ייטב לב תנהיג שחיטות גסות ששוחטים שם רק 10 בהמות לשעה, ולא יותר, ומכל שכן שלא ישחטו 80 עד 100 בהמות לשעה, ורק אז מוכנים אנו לקנות בשר רק מסאַטמאַר.

למה בבית המטבחיים של קהלת ברייער שוחטים רק מ8- עד 15 בהמות לשעה, ויש להם שוחטים בודקים משגיחים, רק בקהלתינו אין להם כלום. מסכימים אנו לשלם 3$ לפונט טשיקען או לבהמה פלייש, רק שיהיה כשר לכתחילה, ולא כפי דעת השובי"ם המשקרים את הרבים ואומרים שיכולים לשחוט יותר מ1000- לשעה, זה אינו, כי הלכות שחיטות היא במשהו.

אנו עובדים כל היום והלילה להיות יהודים כשרים, ולבסוף נתוודע לנו שאנו אוכלים נבילות וטריפות. תדעו נאמנה אשר לא נחשה ולא ננוח ולא נשקוט, ואם לא יכניסו תיקונים באופן השחיטה, נפרסם בכל העולם ויתודע לעין כל למה עשה ה' לנו, ולמה חרה עלינו שכמעט רוב בתי אחינו בני ישראל מלאים צרות ומחלות רח"ל מיתות משונות, מיתות ילדים, יונקי שדים, בחורים אברכים לומדי תורה שלא חטאו!

תדעו שעליכם אמר קרא "לא תעמוד על דם רעיך", ומי יודע אם מה שרבינו שליט"א אינו בקו הבריאות אינו בשביל חטא זה, שמגדלים דור מקבלי משיח עם נבילות וטריפות. מה תענו ליום הדין?

ואיתא בספרים שעיכוב ביאת משיח צדקינו הוא מחמת אכילות נבילות וטריפות, ויעזור השי"ת לגדור גדר בעדנו וימנע הרעה הזה מאתנו, וישלח לנו משיח צדקנו אמן.

נ"ב, הנני לגלות שדברי "המאור" היא 100% בצדק, כמו שראיתי בחוש לפני חצי שנה.

 

a

 

מכתב ז'

לכבוד דייני ומנהלי קהלתינו קהלת ….. יצ"ו.

הנה שמענו שביקרתם שם בוויינלאנד כדי לבדוק את השחיטה, והוטב מאוד בעיניכם, ואמרתם שאין שום חשש והכל היא ביותר טוב ומה שנדפס בקו' "המאור" הם דברי הבל ורוח, שוא ושקר…

הנה באמת כל מי שיעיין בירחון "המאור" שם יראה שהם דברים שיש להם תיקון, למשל אם היו מורטין השערות ושוחטין באיטיות יותר, ובודקים החלפים ורואים על כל דבר שיהיה על צד היותר טוב, בודאי היה אפשר לעשות תיקונים גדולים. והנה ראיתם בעצמכם שהשוחטים צחקו מכם בלי פחד ומורא, מטעם שידעו שאפשר לרמות את הרבנים הרוצים לעשות תיקונים.

וכעת אגלה טפח ואכסה טפחיים קודם שתפרסמו בענין השחיטה (ואחד הרבנים אמר שאין שוחטים יותר מג' מאות ויותר קצת, ואחד אמר שאין שוחטים יותר מה' או ו' מאות וכו').

ראשית אביא כאן איזה גרגרים שהם אמת גמור בלי שום פקפוק, ויש על זה עדות גמור, הנה יש עד ראיה שאחד השוחטים שחט 22 וחצי עופות לדקה אחת, ושמו הוא אצל הכותב. שוחט אחד אמר שביכלתו לשחוט טוב יותר מחבירו שיכול לשחוט רק 1200 לשעה ואני יכול 1380 לשעה! והנה אצל שחיטה כזו יש חשש כל חמשה הלכות שחיטה שהוא במשהו, וגם כן אינו יכול למרוט השערות [נוצות], וגם איבריו כבידים עליו, ואינו יכול להרגיש הפגם כשהוא בודק החלף, כמו שהיה מעשה שהרב שוואַרץ מבראָנקס היה אצל שחיטה, וראה המהירות ששוחטים, ואמר שאינו מאמין שיכול להיות להם הרגשה, ובדק את החלף של אחד מהם וראה שהיתה פגומה, והלך אל הרב מפאפא שליט"א, וצעק ככרוכיא נגד הפקירות כזו, ונתבהל ונתרגז הרב מפאפא, אחר כך נח ושקט מרגזו ונשאר הדבר בשתיקה, ואחד מן השוחטים אמר לפני ג' שבועות בריש גלי כששאלו כמה הוא שוחט, השיב שהוא שוחט 900 עופות לשעה… דבר זה הודה בפני רבים, ויותר מזה הוא מה שלא גילה.

והנה המציאות יכחיש גם כן שספרנו כמה עופות נכנסו עם הטראָק, והכל נשחט ביום אחד, וגם אם שוחטים מספר נמוך כזה האיך יש להם כל כך הרבה עופות לכל חנותי מיל מאַרט… ולסאַטמאַר, ועוד לכמה חנויות.

הנה וויינשטאָק בעצמו קונה יותר מעשרים אלף עופות לשבוע, וסאַטמאַר גם כן לוקחת הרבה, וכן עוד חנויות של בשר, אם כן אינו במציאות שישחטו כל כך הרבה עופות, אלא באופן שוויינשטאָק קונה מגוים או שהוא הורג עופות לבד, כי בלאו הכי אין שום מציאות לזה, ה' ישמרינו אם היא כך, ואלא מאי, שרק השוחטים רימו אתכם, ועוד, מה היא זה ההשגחה שנותנים אם לא היה שם משגיח בשום פעם, רק שהרב בא פעם ביובל, וכי זו היא הנקראת "השגחה"? לא היה מעולם דבר כזה שלזה יקרא השגחה.

ועכשיו כשנעשה צעקה בעולם אז נוסעים להסתכל, וגם השוחטים ידעו שהרבנים יבואו מפני שהדבר היה מפורסם לכל אחד ולא באו בפתע פתאום, וכי רציתם שאם יודעים שאתם באים לא יהיה הכל על צד היותר טוב?!! והם ידעו היטב שביום זה תבואו ובשעה זו תבואו, ואם כן האיך אמרתם שזה כשר גמור, ואין שם שום חשש, ובגללכם אוכלים נבילות וטריפות!!!

ועוד, מה נשמע עם בני המעיים, בודאי שם אין שום חשש ושאלה, משום שכשהייתי שם ראיתי שהבדיקה היא כמו השחיטה. השחיטה מתנהלת במהירות עצומה, והמשגיח הוא "בעל רוח הקודש" ויודע מבחוץ אם כשר או טריפה, ועוד, מי הוא הפוסק על השאלות שנמצאים שם, מי נתן להשוחט הלזה סמיכה שיכול לפסוק אחר שעובד ושוחט 1380 עופות לשעה והולך לנוח עצמו, אז הולך לפסוק על השאלות, ואחר שהוא עיף פוסק השאלות בתוך רגעים אחדים כמו רב גדול, וזהו גם כן על סמך רוח הקודש שבו, ומתקן הסכין וחוזר חלילה לשחוט, זה הסדר שלו בדיוק, ואני יודע בבירור שפסק על טריפה שהוא כשר, ואחר כך כותבים על זה ויאכלו ענוים וישבעו…

ואמר לי שוחט שהוא גם כן יכול לשחוט יותר מאלף לשעה, אבל ברור אצלו שב' מאות מזה הם טריפה גמור, ואמר לי שיכול לישבע על זה, לא כמו שאומרים שכל אחד יכול לשחוט כפי יכלתו.

והנה אודות זריקת הבאַקסעס, הנה במו עיני ראיתי שם כשבא הטראָק עם העופות הבאַקסעס שלמעלה נזרקין למטה, ובוודאי יש על זה חשש ריסוק אברים.

הנה אודות מה שאמרו שהובא בירחון "המאור" שנמצא לפעמים שישחטו עופות שמתו, דברתי אתמול עם שוחט ואמר לי שבאמצע החורף או בתקופת תמוז, או כשבאים ממהלך רב נמצאים הרבה עופות שגוססים מפני הקור והחום (או בגלל רעבון) ועל ידי זה נמצא לפעמים נוצות בגרון, ועל פי ההלכה אם נמצא בשעת שחיטה נוצה בהגרון העוף טריפה, ובשחיטה גדולה אין פנאי לראות אם יש נוצה אם לאו, ולזה צריך מתינות שהשוחט ירגיש דבר זה, ואמר שבשחיטה של עשרת אלפים נמצאו הרבה עופות שמתו, וצריך לזה מתינות, ואם שוחטים במהירות אז אין פנאי להבחנה זו.

ברצוני לדעת אם אחד השוחטים מוכן לישבע שבועה דאורייתא שאינו שוחט יותר מאלף לשעה וכו', ועוד יש שוחט ששוחט רק בהולכה ולא בהבאה, וזה מותר רק בדיעבד, אבל לא לכתחילה, עיין בקו' "המאור" (חודש סיון) ויש עדות נאמנים על זה, ובגלל זה אין אנו רוצים בשחיטת חוץ.

ותדעו שאם לא יהיה כאן מורא בשר ודם, כמו ששמענו שוויינשטאָק אמר לאחד לפני זמן כביר שאם לא ישתוק, אז יעשנו "מיט א קאָפּ קלענער" [עם ראש קצר – זאת אומרת להוריד לו את הראש], ויש לנו עדות גמורים שילכו להבי"ד ויעידו שם.

אנו ממתינים לראות אם תפרסמו שהכל היא כשר על צד היותר טוב, ואחר כך נראה לכל העולם בבירור גמור ולא יוכלו עוד לשקר, על זה יש לנו דברים כאלו, שכל אילי נביות לא ישנו את המציאות ויראו במציאות בחוש העין של כל השחיטות, אבל אז ח"ו תהיה קהלתינו בחרפה ובבושות, ויראו שהיינו אוכלים נבילות וטריפות.

אין ברצונינו לגרום צער ועגמת נפש לשום אדם בעולם, וכוונתינו רק לתקן מצב השחיטה, ותו לא מידי. ברצונינו שיהיה לנו שחיטה עצמאית.

אין אנו רוצים לבייש את קהלתינו המעטירה, אבל מבקשים אנו בעוד מועד, כי אחר כך יהיה מאוחר מדי, כי יתגלה הסוד לעין כל ותהיו לחרפה ולדראון עד עולם, כי אי אפשר להשאיר המצב כמו שהיא עתה. הרי נתחייבנו מן התורה לעשות מה שביכולתינו כיון שאנו יודעים את המצב השפל. די לחכימא ברמיזא, ומבקשים אנו שלא יקל דבר זה בעיניכם.

ונסיים את מכתבי בשברון לבבינו. מאוד נשבר לבבינו בקרבינו על מצב כזה, כמו דאיתא במשנה סוף מסכת סוטה והגבלן ישום, עיין יכין ובועז. אם קהלתינו יש להם מוסדות הרבה, מעדיקל סענטער, בוטשער-סטאָר – בית חתנות וכו', הרי שיש ביכלתינו לפתוח בית שחיטה עצמאית רק לקהילתינו, אף שהיא קהילה גדולה. הרי זוכים אנו היטב איך שהקפיד כ"ק אדמו"ר שליט"א על השחיטה לפני המלחמה, שתהיה בהידור ובתכלית הכשרות.

המצפים לשמועות טובות,

מבקשי האמת והצדק

 

a

מכתב ח'

לכבוד הרבנים מנהיגי הקהלות בכל קצווי אַמעריקא יצ"ו

הנה בודאי שמעתם מה שנדפס בקו' "המאור" בחודש ניסן, אודות שחיטת העופות, עיי"ש.

הנה כאשר ראינו את בקו' המאור, שלחנו מרגלים בסתר לראות השחיטה אם אמת היא או שקר, ולדאבונינו ראינו שהכל אמת גמור, וחיסר שם עוד כמה פרטים, ונפרטם כאן.

והגם שהיו שם רבנים, אבל כפי הנראה לנו ראינו שזה דבר מה שיכולים לתקן כשהרב שם, ואין לסמוך על כלום רק לעשות כמו שעשו לפני המלחמה שכל קהלה היתה לה שחיטה בפני עצמה, ויהיה על זה השגחת רב הקהלה, ויהיה שחיטת פנים, ולא יהיה שחיטה של אלף לשעה, כמו שהיו נוהגים לפני המלחמה שהיתה שחיטה קטנה ובדקו הסכין בכל כמה עופות והיתה בכל ההידורים וכו'. הנה אביא לכאן איזה גרגרים ומזה ילמדו.

הנה אגלה טפח ואכסה טפחיים.

אברר מקודם כמה שוחטים שם, ואחר כך אביא החסרונות מה שיש בזה. הנה תעיינו בהמאור מה שאני שולח לפניכם, ותדעו שכל מה שכתב שם הכל אמת גמור, ואחר כך תעיינו מאוד בדברינו שיש לנו על הכל עדות גמורים מה שאני כותב עכשיו.

הנה יש עד, ששוחט אחד שחט 22 וחצי עופות בתוך רגע אחת (!), ושמו ידוע לנו. שוחט אחד אמר שהוא יכול לשחוט יותר טוב מחבירו, שחבירו יכול לשחוט רק 1200 לשעה והוא יכול לשחוט 1380 לשעה!

והנה מי ששוחט שחיטה כזו אינו יכול להבחין בחמשה הלכות שחיטה שהם במשהו, ועוד, דהלא אינו במציאות בשום אופן שיוכלו למרוט השערות, והשמלה חדשה פוסק שצריכין למרוט ומי שאינו מורט לכתחילה מעבירים אותו מהשחיטה, עיין תבואות שור שהחמיר מאוד בזה.

ועוד שבשחיטה גדולה כזו איבריו כבידים עליו ומביא לידי דרסה, ועל ידי זה נאבד מידיו כוח ההרגשה ואינו מרגיש הפגימות, כמו שהיה מעשה שאחד הרבנים ביקר שם, ואמר להשוחט שאינו מאמין שיכול לשחוט הרבה כל כך ושיש לו הרגשה, וציוה עליו שיראה לו את החלף, וכאשר הביט בחלף ראה שהוא פגום, והלך אל גאב"ד פאפא שליט"א וצוח ככרוכיא, והרב מפאפא נתבהל ונתרגז על זה, אבל אחר כך נחה דעתו ונשאר הדבר בסוד ולא באה לידי תיקון.

ועוד, שאין שום עינא פקיחא על השחיטה ולא על הבדיקה ולא על החנות, לא רב ולא משגיח, רק פעם אחת בזמן רב הולכים לראות, ולא כמו שהיה לפני כמה שנים שידעו שהמשגיח נמצא שם בכל זמן ובכל עת, ורק לו היה המפתח של בית השחיטה, ועוד הרבה דברים שאינם עולים על הקולמוס.

על כן מטרתינו שכל הקהלות העומדות תחת רבנים גאונים וצדיקים, אם רוצים להיות נאמנים לעדתם, לשמרם מכל צרה וצוקה, יעשו שחיטה לקהלותיהם וישתדלו שלא יתגעלו נפשות אנשי עדתם בפת פג המלך, כמו שעשה דניאל, ואם יש להם לב טהור יפתחו לבם לתורה ועבודה, מה שאין כן אם מפטמים נפשם בבשר נבילות וטריפות רח"ל, כמו שמעיד החוש על זה, אז הכל להבל ולריק ואין התורה נכנסת למוחם ולבם, משום שכבר נתפטמו ואין מה שיקלט שם.

ועיין בספר אגרא דפרקא (אות קכ"ו – לא הבאתי כל לשונו מחמת האריכות, נא לעיין שם ותסמר שערות אנוש), ובספר צפנת פענח פרשת יתרו וז"ל:

"מי שאינו נזהר ממאכלות אסורות של טריפות ואיסורים ודברים טמאים וכו' על ידי זה השכל והדעת שלו נמשך להכריע אל הטומאה כי ממנו נעשה ובא על ידי זה לידי כפירה ר"ל, היינו לכפור בדברי רבותינו ז"ל ואינו שומע ומקבל מוסר מחכמי הדור והפורעניות קרובה לבוא אליו" וכו', עכ"ל קדשו (ועיין בפרי חדש יו"ד סי' פ"א).

333

וזהו התירו לכל השאלות והספיקות, ששואלים בני אדם מפני מה אנו נתונים היום לצרות הרבה כל כך עד שכמעט אין בית שהכל מתנהל שם כשורה, לזה בנו או בתו אין הולכים בדרך הישר, לזה יש חולה אנוש רח"ל מה שאין הפה יכול לדבר והעט לכתוב ל"ע, השי"ת יאמר לצרותינו די.

הנה דברי הצפנת פענח הם לנו לעינים, כאשר רואים אנו שבעונותינו הרבים נתקיים כל מה שכותב שם.

ואליכם הרבנים החשובים אטוף מלתי, אנא עורו נא התעוררו נא להשיב רבים מעון בענין זה הנפרץ מאוד, וברור כי אפשר לתקן בענין זה, וברית כרותה על הדברים היוצאים מן הלב שיתקבלו על לב שומעיהם.

ואקוה שתעשו גדר בעדתכם, ובגלל זה ישמע ה' צעקתינו וישלח לנו את משיחו הולך תמים, במהרה בימינו אמן.

 

a

 

מכתב ט'

ב"ה

החיים והשלום וכל טוב סלה.

אל ידידינו ומנהיגי קהלתינו והנהלת הבוטשער סטאָהר דקהילת סאַטמאַר…

הננו קוראים אליכם בקריאה של חיבה בקריאה נמרצה להתעוררות דחופה להסיר המכשול הזה מבתינו ומבתי קהלתינו בשחיטות הגדולות האלו וכו'

ונתחיל בזה:

א) הרב מבאטור שליט"א אמר לנו כי הוא לא היה אצל שחיטת העופות כבר שלש שנים, והוא בעצמו אמר שכל מה שנדפס בקו' "המאור" אמת וצדק, וכאשר היה בבית השחיטה בהאַרטפאָרד, ראה שם כל החששות האלו והיו לו משגיחים על הכל.

עוד העיד הרב מבאטור, שבענייני שחיטות האמין לשובי"ם, כי לא היה יכול להבין כל פרט ופרט של שחיטה מי שאינו שוחט בעצמו, ובפרט ששוחטים במהירות כזו, והאמין להם בכל דבריהם. והוסיף, שכעת הוא רואה שטעות היתה בידו, ולא היה לו להאמין לדבריהם, והוליכוהו שולל, כן העיד הרב מבאטור בעצמו.

כל מה שראה בעיניו היתה רק במה שנשחט, אמנם יתירה מזו, היו שם נבילות ממש שמתו, ולא נשחטו כלל וכלל. גם ראה בכל יום ויום מאות טריפות מחמת שנטרפו הבני מעיים ושאר טריפות וכו'.
וויינשטאָק אמר לו כמה פעמים כשאמר לו כי צריכים עוד שובי"ם ומשגיחים, השיב להרב מבאטור בזה הלשון" איך קען נישט אויסהאַלטען אַזוי!

כאשר ראה שעולים לו ההוצאות לערך שלשים או ארבעים אלף דאלאר יותר בכל שנה ושנה, לקח לו את אב"ד סיגעט, והוא באמת אינו יודע "בין ימינו לשמאלו" וכו', כאשר השובי"ם והמשגיחים יודעים מזה היטב.

וסיפר לנו גם כן, אשר היה שם שו"ב ושמו…, אשר אחר השחיטה היתה לו פגימה גדולה, ופחד מאוד להראות לשובי"ם האחרים כדי שלא יטריפו השחיטה האחרונה, עד שעברה שעה אחת וראה אחר כך שהוא פגימה גדולה ממש לא יאומן כי יסופר, הלך לשאול לשו"ב אחר ואמר לו שהוא ממש פגימה רח"ל, ונבהל מאוד ושאלו מתי אירע הפגימה, והשיב שהרגיש בהפגימה לפני יותר משעה, ושאלו אותו למה לא סיפר תיכף אודות הפגימה, על זה ענה שחשב בדעתו שיהא אפשר לשפשף את הסכין על ידו ותסתלק הפגימה. ואמר לו השו"ב, וכי אפשר לסלק פגימה כזו, אפילו באבן קשה מאוד לסלק את הפגימה, ומדוע לא סיפר תיכף ומיד אודות הפגימה?

האמת הוא שבודאי התיירא אודות פרנסתו, כי היו שם עוד ששה שובי"ם ויצטרכו להטריף הכל מחמת הספק שכבר נתערבו כל העופות, ולא עלתה על דעתו כלל בשעת מעשה שיצטרכו להטריף כמה אלפים עופות שנשחטו על ידי כל השוחטים בשעה זו, ואולי מטעם שידע שמספיקא לא יטריפו כל העופות.

והנה על השוחט הנ"ל חשב הרב מבאַטור שהוא הטוב שבטבחים, ואם כן מה נאמר ומה נדבר, אם יש קלקולים כאלה אצל השוחטים הותיקים, וכי הוא חידוש ששו"ב [ששוחט ובודק] חדש שוחט נבילות וטריפות רח"ל?

רציתי להסביר לו שהשוחט אינו ראוי לשחוט עוד, אבל לא היה לי מישהו שיוכל לשחוט טוב יותר.

333

עוד סיפר לנו הרב הנ"ל אשר אחר שבא הרב מסיגוט היה כבר הכל הפקר, כי לא היה יכול הרב מבאטור לפעול כלום אצל וויינשטאָק. על כל דבר שאמר לו השיב שהרב מסיגוט גם כן יודע הכל, והוא אמר שטוב כך ולמה לי הוצאות בחינם, הרי על ידי זה אלך לאיבוד ח"ו. ומני אז היו הפקר כל הבלאָמבעס, הוא אמר שמשגיח אחד מהיוניאן צילצל אליו שנמצאים שם במשרד עוד מאה אלפים בלאָמבעס של סיגוט ואין מי שיבקש את זה.

חוץ מזה שיכולים לשים על טריפות הבלאמבעס הללו, עולה הדבר גם כן כמה מאות דאלאר ולא היו יודעים שום חשבון. וצלצלתי לשם לשאול מי היה מוליך הבלאָמבעס, והשיבו לי שוויינשטאק היה מוליך הכל.

ישבנו אצלו כבר לערך 20 שעות, והוא סיפר לנו הכל אשר לכל, ואת כל השיחות אתו הקלטנו על קאסעטעס שעדיין הם בנמצא אצלינו. ואמר לנו שיש רק עצה אחת לתקן הדבר הזה, ואם רוצים לדעת את האמת יקראו לכל השובי"ם של עופות, ואז יראו שיש עוד שובי"ם יראי שמים שאומרים על השחיטות הגדולות האלו שבכל יום הקלקלה מרובה מחברתה, וצריכים שלשה רבנים יראים ושלימים שלא יספרו להשובי"ם כלום, כי כל שו"ב מספר על חבירו לבעל הבית, באמרו, ראה נא, הוא אינו שוחט כמוני, ולמה אני צריך לעבוד יותר, וממילא צריכים ליתן לו כסף יותר מלשו"ב השני, וגם אם יספרו להשובי"ם מה שסיפר שו"ב אחד, המצא תמצא פרנסת השו"ב ההוא בסכנה עצומה, כי השו"ב יספר לבעל הבית שהשוחט שלו רוצה לאבדו, ואין שום חידוש בזה ששוחט מקבל ד' מאות דאלאר לשבוע מבעל בית השחיטה, ומה לא יעשה בשביל פרנסה?

והא לכם התיקונים שהציע לפנינו הרב מבאַטור שליט"א:

א) שהרבנים יוציאו כתב יד בית דין שאם שו"ב אחד ישחוט יותר מד' מאות עופות לשעה יאסרו שחיטתו, ולא יעבוד יותר במקום הגלאַטע שובי"ם. גם לא יעבוד יותר מד' שעות ליום, כי אי אפשר שתהיה לו הרגשה אם עובד יותר מד' שעות ביום. ולברר את האמת אם אין שוחטים יותר מד' מאות לשעה, יש שני עצות:

א) שהשו"ב ישבע בשבועה דאורייתא שלא ישחוט יותר, ואף על גב שגם אז אנו מסופקים אם הוא דובר אמת, דהלא עינינו הרואות הרבה אנשים שנשבעים בבית דין, וכל שכן שובי"ם אשר כל פרנסתם הוא רק אומנות שו"ב, אבל אולי יכול להיות אם ישבעו שלא יעבדו יותר.

ב) שהקהילה תעמיד משגיח תמידי שישגיח על כל הנעשה שם, והוא יקבל את משכורתו רק מהקהלה, כמו אצל קהלת ברויער, וילך לכל המקומות לראות איך השחיטה מתנהלת, המעלות והחסרונות, וישאל לכל שו"ב ומשגיח, וכל אחד יספר לו קצת לשה"ר על חבירו, ברצונו למצוא חן בעיני המשגיח, ואז יתגלה לו קצת ממה שנעשה ובמשך הזמן יהיה לו הנסיון לדעת את המהירות של ה"ליין" [סרט נא] של השחיטה, ובכל דקה יסתכל על המורה שעות לראות כמה טשעקעלס (שרשראות של ברזל, שעליהם תולים התרנגולים שנשחטו) עוברים, ומזה ידע החשבון על כל שעה כמה עופות נשחטו במשך השעה, למשל, אם הולך במהירות של 30 טשעקעלס לכל דקה, אז המהירות 1800 לשעה וכו'. וכך ידע כמה עופות יש בכל ארגז (באַקס) כמה באַקסעס יש בטראָק, למשל בכל שורה יש 40 באַקסעס, ויש 14 שורות, ובאופן זה ידע הסך הכל, כמה טראָקס יוצאים מבית המטבחיים בכל יום, וכך יוכל לדעת כל החשבון בדיוק.

האמת הוא שהרבנים אין יכולים לומר כלום להשובי"ם אם אין נותנין להם טשעקס כמו אצל… קהלה שיש להם שובי"ם כבר עשרים שנה ולא יכול אף אחד לומר להם כלום, כמו שסיפר לנו ר'… שהם צריכים לשחוט יותר כמו הגלאַטע שובי"ם, ועכשיו נדבר על המודעה (אַדווערטייזמענט) שכתבתם בהכשר וועד הכשרות…

א) התחלתם בזה שבעל בית חרושת יהודים יראים ושלימים, מלפנים באייראָפּע כשהיה כל בית השחיטה תחת השגחת רב ומשגיח וקהלה שלו, והמשגיח היה שם כל הבעל הבית, והיה לו גם כן מפתח כידוע לכם, היה קצת מעלה כמו שאמר לנו הרב… שאביו היתה לו שחיטה גדולה של שובי"ם אבל היה הכל לפי ערך ערי אייראָפּע, וזה אינו דומה כל עיקר לבתי השחיטה של היום וכו', תשאלו את פיו והוא יספר לכם הכל, אבל עכשיו אנו יודעין כבר הכל שסיפר לנו משגיח מלעיקוואוד שעובד שם, בשם השובי"ם שזהו חסרון גדול אם בעל הבית הוא יהודי, ואם לובש שטריימעל וגרביים לבנות (ווייסע זאָקען) אז השם ירחם וכו', כי הרבנים סומכים עליו בכל עניני הכשרות והוא אינו נאמן על כלום, אדרבה, רוב גנבי ישראל נינהו, ויש להם שכל לרמות יותר, ובפרט שחושבין עליו שהוא נאמן, וראיה לזה שאינו נאמן, שכאשר ישאלו את השובי"ם ואת המשגיחים יאמרו שהוא נאמן, כיון שהם מקבלים משכרותם מהבעלי בתים.

ב) אם הוא יהודי אז הוא מעודד את השובי"ם שישחטו יותר, כמו שסיפר לנו המשגיח מלעיקוואוד בסוד גדול (כיון שהוא מפחד אודות פרנסתו, ובאמת אינו רוצה לספר לשום אדם, אבל אמרנו לו שאיננו מפרסמים שמות), הוא רוצה להיות שו"ב גם כן, ואם יפרסמו את שמו יאבד פרנסתו.

ג) וזה שסיפר לנו, שבעל הבית שואל את כל אחד מהשוחטים מדוע שו"ב פלוני שוחט חמש מאות עופות יותר ממה שיוצא מתחת ידך, ומפחד לומר לבעל הבית ששחיטת השני (ששוחט 500 יותר ממנו) לאו כשירה היא, ובעל הבית מבטיח לו להגדיל את משכורתו, ואם אינו מתרצה בכך, מתמלא בעה"ב חימה ואומר לו: אינני יכול להחזיקך כאן יותר, סופך לאבד פרנסתך וזה לא יהיה באשמתי.

לא יאומן כי יסופר למה הגענו עד הלום, שהשו"ב צריך ליזהר על בית השחיטה שלא ילך לאבדון, ואינו צריך להשגיח על זה ששחיטתו תהיה כשירה. אוי לנו שכך עלתה בימינו, שמפחידים אותו כל הזמן שיראה להוציא מתחת ידו יותר ויותר עופות, ולא יסתכל על כשרות השחיטה.

כל הזמן אומרים לו להשו"ב, הנך שוחט רק 800 עופות לשעה, וחבירך שוחט 1200 או 1400 לשעה… לכך איני יכול להחזיק אותך כאן יותר, כי עבודתך עולה לי בכפילות ממש מחבירך, ובגללך אני מפסיד בכל שבוע 600$. ואם בכל זאת לא יחרד לבו, אז פועל השו"ב השני להמאיסו בעיני בעל בית השחיטה, כדי שלא ידבר סרה על השו"ב הגדול, כי מי יודע כמה צריך השו"ב הקטן הזה להאכיל נבילות וטריפות עד שנהיה לשו"ב גדול כזה.

ופעם כאשר אמרנו לשו"ב אחד שהוא רשע גמור (לפי מה שנתפרסם בקו' המאור), סיפר לנו כמסיח לפי תומו, תדעו שדיברתי כבר מזמן עם הרב מפאפא וסיפרתי לו הכל, וגם עם הרב מצעהלים ואמרו לי שאין ביכלתם לצאת במלחמה נגד שבתי מרדכי, שהוא מנהל הכל רח"ל, ואנו זקנים יותר מדאי להלחם נגדו, כי בכל פעם הולך ומספר לשון הרע לרבינו שליט"א, כמו שעשה בכמה מאורעות.

ועכשיו נדבר מזה שהייתם שם עם חמש רבנים והוליכו אתכם שולל.

333

א) הראו לכם ג' שוחטים ששחטו על השרשרת ("ליין") אלף עופות לשעה, ותיכף יצאתם במודעות גדולות שהכל טוב, ועכשיו נדבר מזה.

ב) או שהרבנים המכשילים רוצים להטעות את דעת הקהל (וזה לא תוכלו לעשות כי אנו יודעים כבר הכל, ויותר ממה שכתוב כאן יבוא לפני הקהל) או… ו… מוליך אותכם שולל ואינכם אשמים בזה, כמו שאמר לנו הרב מ… הוא סיפר לנו הכל ממה שנודע לו ב10- שנים.

ג) אם שלש שובי"ם שוחטים אלף לשעה, אז צריך להיות ששה שובי"ם, כי כל שעה צריכים להחליף השובי"ם, כמו שהסביר לנו הרב מבאַטור, ואמר לנו כי אצלו בהאַרטפאָרט לא רצה ששו"ב אחד יעבוד יותר משלשה שעות ביום, ואצל היוניאָן שוחטים גם כן כך, שבכל שעה מחליפים אותם שובי"ם לשובי"ם אחרים, כדי שיוכלו לעשות חלף [סכין של שחיטה] בזמן הזה ולנוח קצת, ואם לא נחים אז מוכרחים לשחוט בחלפים פגומים רח"ל, שהרבנים אינם יכולים לדעת מזה, כמו שאמר לנו שו"ב אחד, כי כשמגיעים הרבנים לשם אז תיכף אחד האנשים מודיע להשו"ב, והשו"ב מוציא תיכף חלף [סכין] חדש שלא שחט עד עכשיו, והרב בתום לבבו תיכף ומיד בא להשו"ב לראות החלף שלו, ורואה אצלו חלף יפה מאוד שלא ראה רק פני 50 עופות, ואפילו אם שוחט עם חלף הרבה יזהר מאד שלא יגע במפרקת שלא יהיה החלף פגום, כל זמן שהרב נמצא שם.

ועכשיו נגלה לכם שבבית השחיטה (הנקרא "פלענט") ההוא שביקרתם, יוצאים משם שלש "טראָקס" בכל יום, ויש על כל טראָק מששה עד שבעת אלפים עופות. ובמשאיות היותר קטנים יש אולי עוד יותר מעט, כי אי אפשר להביא יותר, כי יש הרבה פגרים שם, ס"ה מ16- עד 18 אלפים ליום.

אם תרצו לדעת האמת תכנסו להמשרד (אָפיס) של הרופאים, ותאמרו להם שרוצים אתם לדעת בדיוק כמה ששוחטים ליום ויראו לכם בדיוק כמה ששוחטים כל יום, וכמה פגרים, וכמה חולים, וכמה טריפות בכל יום, כל זמן שאינם משוחדים מבעלי הבתים.

ועוד עצה אחת ניתן לכם, שתבקשו מהממשלה חשבון מדויק כמה שוחטים בכל יום והם יתנו לכם. ותדעו שאם הרבנים לא יתקנו בזה, נהיה מוכרחים לצאת לחוץ עם כל הצילומים (קאָפּיעס) שנמצאים אצלינו, ואז יראו האמת.

אחר כך תלכו לפלענט של "גרין וואַלי" על יד וויינלאַנד ששם יש יוניאָן שחיטה, ושם לא שוחטים יותר מ600 – לשעה, כי יש שם משגיח מהיוניאָן, וראינו שם הכל, ואתם גם כן יכולים לראות שם שיש שם ששה שובי"ם כסדר, ושוחטים שם מט"ו עד י"ז אלפים עופות ליום, ואף אחד מו' שובי"ם אלו אין נותנים לו לנסוע הביתה כמו כאן, שר'… סיפר לנו שעובד שם, וכל השבוע אנו רואים אותו כאן. ואם תלכו לשם אז תראו ההבדל שיש בין יוניאָן לגלאַט כשר.

הרב מבאַטור סיפר לנו אשר היוניאָן שוחטים באו אליו בבכיות אשר ההיימישע שובי"ם ששוחטים לגלאַט גורעים פרנסתם, שעד עכשיו שחטו רק 600 לשעה, ועכשיו בגלל שהגלאטע שוחטים שוחטים 1200 לשעה, מאיימים עליהם, שהם גם כן ישחטו 1200 לשעה, והם באמת צודקים, כי בעמפאייער יש רב המכשיר – אין אנו זוכרים שמו – אשר אינו מרשה לשחוט יותר מ600- עופות לשעה.

ואודות שחיטת מארגארעטען[ג], מי יודע כמה עופות שוחטים אצלם, מדוע הכשירו שם את הבני מעיים הטריפות? וכי אין בני ישראל אוכלים משחיטת מארגארעטען?

מדוע אין הרבנים הולכים להשגיח בכל מה שקורה בבית השחיטה שם? וכי אין משלמים להם משכורת? וכי אצלו מותר הכל?

עכשיו נספר לכם מה שסיפר לנו הרב מצעהלים שהיה פעם בבוטשער סטאָר שלו וראה על איזה עוף שאין לו בלאָמבע, והקצב שם את הבלאָמבע על העוף למראית עיני הרב, ושאלו הרב, מאין לך בלאָמבע זו? ענה לו תיכף בלי שאלות, מה השאלה? שבתי מרדכי נתן לי, כיון שאינו יכול למכור בלי בלאָמבע…

אחר כך התאונן בפנינו הרב מצעהלים, ראו נא איך שצריכים ליזהר, אני לא רוצה לקחת מהשחיטה מ600- עד 1500 לשעה ועכשיו הטשיקן האלו ששוחטים רק 300 לשעה הם גם כן טריפה משום בשר שנתעלם מן העין, רק מה ביכלתי לעשות, כאשר הייתי צעיר לימים היה ביכלתי להשגיח שהכל יתנהג על צד היותר טוב, וכהיום בריה כמו שבתי צבי מרמה אותי ואת הרבי מסאטמאר, שנינו ביחד.

ובאמת איך יכולים לתת נאמנות לבוטשער סטאָר, הלא אפילו אם הוא באמת יר"ש, הרי אמרו חז"ל בסוף קידושין טוב שבטבחים שותפו של עמלק, ועכשיו אכשר דרא ויכולים לקרות ע"ז מה שכתוב בתוספתא (אהלות פי"ח) וז"ל: בואו ונלך אצל חכמים שמא התיר להם חזרים? שבתי מרדכי מתיר לכל קצב לתת פלאָמבע על העוף ככל העולה על רוחו, והקצב "מכשיר" את העוף, וכאשר איזה עוף טריפה, שם את הבלאמבע על הטריפות. וכי מה מהני כל התיקון של נתינת בלאָמבעס, אם הבלאָמבע ביד בעה"ב? ושבתי מרדכי מרמה דעת הקהל ומדבר סרה על הרבנים וכו'. אחר כך הוסיף הרב מצעהלים: בואו ואספר לכם סיפור מעניין:

זה כשמונה שנים היתה אסיפה של הרבה רבנים ביחד עם כ"ק מרן אדמו"ר מסאַטמאַר שליט"א (זצ"ל). ואין לי פנאי כעת לספר לכם אודות כל המדובר שם, אצלי כתוב וחתום כל דיבור ודיבור משום שהיו דברים נחוצים מאוד, ובאמצע דיבורו אמר רבינו שליט"א "ווען איך וואָלט געווען אַ מאַניופעקטשער וואָלט איך נישט געווען באַגלייבט אָן אַ רב און אַ גוטער משגיח, איך וואָלט געטאָן אַלעס וואָס איך וואָלט געקענט טוהן", [אם הייתי בעל הבית לא הייתי נאמן בלי רב או משגיח טוב, כי הייתי עושה הכל מה שהייתי יכול לעשות] אבל שבתי מרדכי, אשר על כל דיבור ודיבור שיוצא מפיו אומר שיצא מפי אדמו"ר שליט"א, אצלו כל אחד נאמן, וחושב שאפשר להוליך שולל רבנים מובהקים זקנים וישישים. הוא היה צריך לילך לעבוד באָפיס (בפאַבריק).

הרבה רבנים אמרו לנו, שהוא הורס את כל היהדות. אירגון התאחדות הרבנים היתה פורחת אלמלא הוא, ולא כמו שנראה כעת בעונותינו הרבים. אלמלא היתה ההתאחדות מתנהלת על ידי רב ירא ושלם ובעל שכל, לא על ידי רמאי כמוהו, ולדאבונינו נתקיים גדולים צדיקים בחייהם יותר מבמיתתן, שר' יעקב שרייבער ע"ה אמר בסאַטמאַר שלא אכל כבר 15 שנים לא בשר עוף ולא בשר בהמה אם לא שהיה בשעת שחיטה, ואין חידוש שסובלים כל הצרות הללו מחלות מיתות משונות לא עלינו, והבנים יוצאים לתרבות רעה וכו' לא עלינו, הלא השחיטה היא ממש נבילות וטריפות כמו ששמע וסיפר לנו הכל. אבל מעשה בעל דבר שלא רצינו להאמין לו, ועכשיו נתוודע קלונה של סאַטמאַר על ידי שובי"ם ורבנים של הסטרא אחרא רח"ל.

ונספר לכם מעשה אשר סיפר לנו השו"ב הזקן כבן שבעים שנה, ר' יחזקאל ווערצבערגער מטאָראָנטאָ, ויש על זה כמה עדיות. יצא הקול ששוחטים 1200 עופות לשעה, שאלנו אותו אם גם כן שוחט כך? והשיב, הנכם שואלים אותי? תשאלו את ר'… והוא יגלה לכם הכל, אני מוכן רק לומר לכם את סדר השבוע שלו, ואחר כך כבר תבינו בעצמכם לאן הגענו.

ביום ב' בשעה 2 בבוקר קם והלך לשחוט עד שעה 8, ועבד שם כמו ששה חמורים, שחט שחיטה של ד' מאות עופות לשעה ואחז כמעט את כולם בידו. אחר כך נסע עם השובי"ם לשחוט גסות, ואצלנו היה הבריה הכי גדול, הוא יודע ומנהל הכל, ועבד במקום שלשה שובי"ם בבדיקה של 70 בהמות לשעה.

בשעה 12 אכל סעודת שחרית של….. כי הוא חולה….. גדול ל"ע.

בשעה 2 אחה"צ נסע חזרה לשחוט עופות ולפסוק שאלות, לפתוח, למלוח וכו' הכל כאשר לכל עד שגמרו הכל, והיה לערך עד 8 או 10 בלילה, ועכ"ז אמר לנו שו"ב הנ"ל שאין זה חידוש אם שו"ב יכול להרויח 800$ לשבוע (היה שוה אז ג' פעמים מהיום) למה לא יעשה הכל, כי ידוע שהכסף מחיה את בעלי-ה … וכו', כפי שאני יודע הוא מקבל ארבעה טשעקען:

א. מהיוניאָן 140$ לשבוע כמו כל שו"ב.

ב. הוא מנהל החשבון של היוניאָן, כמה פונט ששוחטים שם, כי הוא צריך לשלם לכל פונט בפני עצמו, ועל זה מקבל טשעק בפני עצמו.

ג. קיבל טשעק יתר על משכורתו, חלף עבודתו שעבד 10 שעות שעות יתר (הנקראת "אָווערטיים"), לפסוק, למלוח וכו' כנ"ל.

ד. גם אצלנו בשחיטת גסות הוא מקבל טשעק גדול, כידוע אשר הוא עובד במקום 10 חמורים, והשו"ב אומרים הרבה פעמים באמצע השחיטה "פערד שעכטען אקסען" [סוסים שוחטים בהמות].

ביום ג' כנ"ל בלילה נסע להאַרטפאָרט ושם עבד עבודה גדולה כידוע לכל, כפי שאמר לנו הרב מבאַטור.

ביום ד' בא הביתה ועבד עבודתו כדרכו בקודש עד חצי שעה לפני הזמן של ערב שבת קודש, (הערה: עכשיו נתוודע לנו שהיה לו עוד משרה בבוטשער סטאָר גדול למלוח את העופות ולחתכן, וכל זמן שהיה לו עוד זמן, היה הולך לשם לעבוד). אחר כך לבש גרביים לבנות, ועל כל פשעים תכסה אהבה זו.

עכשיו תבינו קצת מה שקורה כאן, וכל זה אינו סוד. כבודכם יכולים לשאול את כולם מה שכתבנו לכם מסיח לפי תומו וד"ל. ושו"ב שעובד 16 – 17 שעה ביום, הוא הבעל מכשיר שלנו, ובא לשאול שאלות על בני מעיים כמו שאמר לנו הרב מצעהלים "דיא אַלטע רבנים קען מען נישט פאָפּען, [הרבנים הזקנים לא יכולים לרמות] אפילו שבתי מרדכי אויך נישט [ואפילו שבתי מרדכי גם לא]". לשו"ב כזה מאמינים הכל… וכו'… וכו'….. וכו'…

תדעו לכם, אם לא נראה כאן תיקון גדול עד כמה שבועות, נצטרך לעשות כל מה דאפשר שלא ישארו המכשולות כך וכו'. באמת אין אנו מתפלאים על זה, דהלא הבעלי בתים משלמים להשובי"ם, ואיך יאמרו שהעוף אינו כשר, הלא ידוע לכם מה שכתוב בתורה "כי השוחד יעור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקים".

וראו מה שאמרו בענין זה במסכת כתובות (דף ק"ה ע"ב), ועוד. בפרט שהשובי"ם כל אחד מקבל יותר מהשני כל אחד לפי עבודתו ולפי מסעו… מקבל יותר מפני ב' טעמים, אחד מפני שעובד כמו עשרה חמורים, והב' הוא מקורב יותר למלכות על ידי … ומי הוא שיאמר שאינו טוב? בואו וראו מה שכתוב בדרכי תשובה סימן א', ובעונותינו הרבים על ידי זה (שוחטים הקלים יצאו כמעט מן הדת כמה קהלות בארץ לועז על ידי השוחטים ובודקים קלים שאכלו ונתפטמו בטריפות וגבר עליהם דיעות זרות עד שפרקו ונאבדו מתוך קהל הקודש) וכן מובא בשו"ת דברי חיים סי' ז' עיי"ש, אוי לנו שכך עלתה בימינו ששוחטים קלים מרמים הרבנים שנותנים הכשרים בעד בצע כסף, ואין כמעט שום השגחה תחת ידו, רק מפעם לפעם (מאשמת השוחטים שאומרים לרבנים אין אתם צריכים לבוא כי אין שום חשש) בחטיפה יתירה מביט זעיר שם ואינו מדקדק לראות כל הנעשה בחקירה ובדיקה יסודית לברר אם אין שם חשש או נבילות וטריפות.

ובאמת אין הדבר באשמת הרב, כי כפי שאמרו לנו השובי"ם, אי אפשר לדעת כלום ממה שנעשה שם באמצע השחיטה כשאינו שם, ואפילו נגד פני הרב גם כן יכולים לעשות דברים וכו', ואם השוחט מקבל המעות מבעל הבית, איך יהא נאמן אפילו על דיבור קל שמדבר, כי כל דיבור ודיבור שיוצא מפיו הכל לטובת הבעל הבית כידוע וד"ל.

ונספר לכם עוד עובדא אחת אשר סיפר לנו מבקר אחד שהוא עובד אצל וויינשטאָק, ואמר בשמו, אשר שהוא משלם לשני אנשים שלא יבואו, להרופאים מהממשלה, ולרבנים. ופעם בשנתים רואים את הרב מסיגעט שבא להשגיח על השחיטה, ואם צריכים פּלאָמבעס הולכים לאָפיס, ושם לוקחים, ואין שום איש נאמן על זה, והכל הפקר ואין שום משגיח במקום גדול כזה. יכולים אתם ללכת לשם ולראות את האמת, ויתוודע לכם הכל. ובאמת מהו הנפק"מ בכשר מאַכען [מליחת הבשר] אם השחיטה היא נבילות וטריפות.

ר'… סיפר לנו שר'… אינו בודק את החלף באמצע השחיטה רק בהולכה. ואם הולך לבית הכסא אינו רוחץ ידיו בכלל, וכך הולך לשחוט, כי אין לו זמן, דהלא בכל רגע ורגע יכול לשחוט עוד בהמה…

וכששוחט לעֶם (כבשים) שוחט על השערות ואינו עושה שביל, כי אינו יכול, וכל זה יכולים לשאול לכל השובי"ם, אם יאמרו להם בתורת שבועה שיספרו, אז תשמעו ותסמר שערות ראשכם.

ור'… סיפר לנו, שכל זה עדיין אינו כלום, כי גם אינו בודק בדיקת פושרין ומנתק סירכות גדולות רח"ל, שהיא ממש טריפה, וכשאומרים לו שני שוחטים שאינו בודק רק בהולכה, הוא מכחיש מציאות ואומר שהוא בודק. הוא פושע ישראל גדול.

אוי לנו שכך עלתה בימינו, ויש עוד הרבה לכתוב מזה, אבל לעת עתה כתבנו די והותר, ומזה יכולים לדעת הסך הכל, הכל אשר לכל. ר' … שו"ב סיפר לנו אשר וויינשטאָק צועק כל פעם שיש לו יותר מדאי שוחטים ורוצה לזרוק את הזקנים שאינם יכולים לעבוד כמו הנערים, ונתקיים מאמר חז"ל נערים פני זקנים ילבינו ל"ע, לא עזות פנים בעלמא, אלא שרוצים להאכיל נבילות וטריפות ממש רח"ל.

והיום סיפר לנו השו"ב ר'… שבבית המטבחים של וויינשטאק מקבלים לעבודה אברכים ששוחטים בלי קבלה חצי שנה, ואין יודעים כלום. אל תחשבו שאנו רוצים לעשות מסחר ח"ו, רק אדרבה אם תעשו עד כמה שבועות התיקונים הנצרכים, אזי נפרסם בעיתונים ובמכתבים שיקנו רק אצל סאַטמאַר, אבל אם לא תעשו כלום אז נפרסם כל האמת, כי הלא כל המכשול הולך על שם אדמו"ר שליט"א, ואנו רוצים רבי בריא ושלם בעזהי"ת, ודבר זה כבר החליש את כחו הרבה ל"ע, וד"ל.

ברצונינו שתדברו תיכף ומיד עם המשגיחים ותסדרו שובי"ם ומשגיחים יראי שמים, תחת קהלת סאטמאר, וזה לא דבר קשה רק אולי יעלה עוד כמה סענט, וגם שוויינשטאָק לא ישתמש יותר בשם סאַטמאַר.

עופות יכולים לעשות כאן בעיר, וגסות גם כן יש הרבה מקומות, ורק צריכים שני שובי"ם ומשגיח אחד. ואי"ה יהיה מזה הכנסה גדולה לסאַטמאַר, כי אפילו בעלז פאפא וכו' יקנו רק אצלכם, כי אנו נפרסם על כולם הכל מה שנעשה כמו שנצטווינו בתוה"ק, אין אצלנו יותר סודות, אתם רואים שאנו יודעים כבר הרבה, ותקחו איש אחד בר סמכא וחכם שינהל כל עניני שחיטה וכשרות שיהיה על צד היותר טוב, ובעזהי"ת תצליחו…

הכו"ח

וועד העומדים על המשמר

שעל ידי יראים וחרדים

ברוקלין ניו יארק

333

444

מכתב י'

כתיב בתורה הקדושה "וכשלו איש באחיו", אצל בני ישראל כל אחד ערב בעד חבירו, כמו שאמרו חז"ל (שבועות ל"ט) כל ישראל ערבים זה בזה. אבל זהו דוקא בסתם בני אדם, אבל רב ואב בית דין שיש לו השפעה על הציבור, הוא ערב בעד כל הציבור, ואם יש לו השפעה גדולה יותר, הוא ערב בעד כל ישראל.

ועל זה נאמר "כי רבים חללים הפילה ועצומים כל הרוגי'", דהרבה בני אדם נשרפה נשמתן רח"ל על ידי שלא השגיח עליהם לעוררם לתשובה וללכת בדרכי ישרים. ובגמרא איתא "ועצומים כל הרוגיה", זהו תלמיד חכם וכו', דאם שותק ואינו מוכיח את בני אדם כפי יכלתו, נקרא רוצח נפשות רח"ל.

וישמע חכם ויוסיף לקח, שבעונותינו הרבים לא די שהרבנים אינם מוכיחים את בני ישראל להשגיח על כשרות המאכלים ושאר מכשולים, עוד הם מוסיפים חטא על פשע שמכשירים את המוצרים האלה, והם אומרים וכותבים שהמאכלים כשרים למהדרין וכו'. ולגמרי שוכחים מאמר הכתוב וחוטא אחד יאבד טובה הרבה, ומכל שכן אם שוחטים 1380 עופות לשעה, ובכל עוף שייך חמש הלכות שחיטה, וכמה רעות ל"ע יוצאים מזה כידוע.

ועל זה יש להמליץ מאמר הכתוב וחוטא אחד יאבד טובה הרבה, דלפעמים נדמה שהוא רק אחד, אמנם מחטא אחד יכולים להשתרש מאות ואלפים עוונות רח"ל, כגון אם כותבים בעתון ("דער איד" ודומי') שהמאכל הוא "כשר למהדרין", ועל ידי זה יאכלו כמה בני אדם ממאכל הזה, על זה נאמר וחוטא אחד יאבד טובה הרבה, דלא די לו במה שחוטא לעצמו, אלא שמאבד טובה הרבה, שציבור גדול יאכל את המאכל ההוא.

אנו מוצאים בתוה"ק בחטא של דור המבול, דאף על פי שחטאו בע"ז ג"ע ש"ד, לא נחתם גזר דינם אלא על הגזל. ואם כן מה תענו ליום הדין האיום והנורא, שכל אחד מישראל יאמר שכתוב בתורה הקדושה מפני שיבה תקום וכו', וגם אמרו חז"ל (ר"ה כ"ה ע"א) אין לך אלא כהן שבימיך, ויאמרו שכל האשמה תלוי' על הרבנים הרוצחים הפושעים שגרמו שנאכל נבילות וטריפות רח"ל כל ימי חיינו, ולא עוד אלא שכתבו שכל המאכלים של קהילות אחרות כולם טריפה, רק המאכלים של קהילותינו כשרים למהדרין…

רבוש"ע, אתה יודע רזי עולם ותעלומות סתרי כל חי, וגלוי לפניך האמת לאמיתו, איך שבשנות הזעם מסרנו את נפשינו בגעטאָ לאכול רק מה שכשר בתכלית ההידור, וכמו שידוע לכל. וכעת, אחרי שבאתי לכאן בחסדי ה', מה היה לי לעשות יותר מזה שידעתי שהכל הולך תחת החותמת של התאחדות הרבנים, ושבתי מרדכי אומר על כל דבר שאדמו"ר שליט"א אמר כך, ומן הסתם רבינו אינו יודע מזה וכו'. וכשיעמדו לפני בית דין של מעלה יאמרו, רבש"ע, אתה דיין אמת, איך תוכיח אותנו על זה שאכלו מאכלים שלא היו כשרים, האם היה איזה רב או מוכיח שיאמר לנו שאסור לאכול, הלא הם אמרו לנו רק מאכל זה תאכל. ואז יפתחו כל שבעה מדורי גיהנום וכף הקלע אשר לשם זורקים הנשמה מסוף העולם ועד סופו, ויאכלו את כל מנהיגי השקר ששפכו דמם של ישראל בעונותינו הרבים.

איר זאלט וויסן אַז מיר ווייסן, און נישט נאָר אונז, נאָר גאַנץ ישיבת לעיקוואוד און מאָנסי ווייסן אַלעס, און מיר האָבען שוין אַלע פרטים ווי מיר וועלן באַלד אַראָפּשרייבן אַלעס, און כל שכן אין הימל איז אַלעס נישט קיין סוד, ווי די חז"ל זאגן "עין רואה ואוזן שומעת" וכו', און אויב איר וועט נישט שוין מתקן זיין וועט אַחוץ דעם וואָס מיר וועלען אַריינשיקען צו אַלע אידען בפרטיות, אַזוי אַז יעדער איינער זאָל וויסן וואָס עס גייט פאָר.

ליידער איז נתקיים געוואָרען דער מאמר חז"ל הצדיק אבד ואיננו ואין איש שם על לב. עס זענען אוועקגעריסן געוואָרען פון אונז ר' ליפא פרידמאַן ע"ה, פאר אים האָט מען געקענט אַראָפּלייגן אזא זאך, און ער האט אפילו געוואלט מתקן זיין א סאך בנוגע צו די שחיטה.

אויך איז ליידער הצדיק הקדוש ר' יחזקאל'ע מערץ זי"ע נסתלק געוואָרען בעון הדור. ווער רעדט נאך פון דעם וואס ליידער אזוי פיל יונגע מענטשען, תינוקות של בית רבן, גייען אוועק פון דער וועלט יונגערהייט רח"ל. און וויפיל קינדער גייען נעבעך אַרויס לתרבות רעה, אַלעס צוליב דעם שרעקליכן בראך פון מאכלות אסורות.

אָבער ליידער האָט דאָס שוין צו ווייט באַרירט, אַז אַפילו כ"ק אדמו"ר מסאַטמאַר – זאָל דערלעבן משיח'ן – ווילט איר אויך פאַרפירען רח"ל. מיר וועלן דאָס נישט צולאָזן ביז דער גאַנצער עולם וועט אויפהערן צו עסן פלייש, און מיר וועלן נישט שטיל שווייגן אויב ביז פרשת ואתחנן וועלען מיר נישט הערען וואָס מ'גייט מתקן זיין.

נשארנו כצאן בלי רועה, אין מי שיגדור גדר ויעמוד בפרץ מיר דאַרפען האָבען אַ געזונטען צדיק הדור. יומם ולילה פאַרגיסען מיר טרערען אויף אריכות ימים ושנים פון כ"ק אדמו"ר שליט"א, און איר טוט פונקט דאס וואס עס שטייט אין די הקדמה פון ספה"ק ויואל משה מיטען פרוכת פון צאַנז וכו', אז דער צאנזער רב זי"ע האט געזאגט באמת איז דער בית המקדש שוין פארטיג און אלעס איז געווען גרייט פאר די גאולה, נאר דער פרוכת איז נאכנישט פארטיג. האט זיך אנגערופן איינער פון די אנוועזנדע (הרה"ק רבי יהושע מטאמאשוב זי"ע, אויב אזוי, פארוואס ענדיגט נישט דער רבי דעם פרוכת מיט זיינע מעשים טובים? האט דער צאנזער רב געענטפערט, באמת האב איך עס שוין יא געענדיגט, נאר עס איז געקומען א רשע און האט אפגעטוהן א גראבע עבירה, און מיט דעם ליידער צעריסן דעם פרוכת, ע"כ עיי"ש.

דאס זעלבע זעען מיר ליידער היינט, אז מיט דעם וואס מ'וויל נישט מאכן די געהעריגע תיקונים, ווערט נתעכב די גאולה, כאטש מ'האלט אין איין שרייען אז מ'ווארט אויף די אמת'דיגע גאולה שלימה.

ב"ה היינט דאַרפען מיר נישט אנקומען צו עדות פון גויים ערלים. מיר האָבן שוין עדות צוויי ערליכע יוגענטליכע פון לעיקוואוד וואָס מיר וועלען בל"נ מפרסם זיין זייערע נעמען בפומבי. מיר וועלן – על פי פקודת רבנים זקנים – זיין געצוואונגען מפרסם צו זיין דעם נאָמען פון די התאחדות הרבנים ביי די רעגירונג, און זיי וועלן שוין נעמען אַ פונקטליכען חשבון אויף דאָס וואָס איר לייקנט.

אויך זייער טענה אַז זיי אַרבעטן 2 שעה אין איין צי, איז נישט אמת, מען אַרבעט אפי' 4 שעה אין איין צי, וויא מיר וועלן ברענגען אַלע אינפאָרמאַציע פונקטליך. מיר צאָלן אויף דעם אַ סאַך געלט אַז מיר זאָלען קענען באַקומען אַלע פונקטליכע אינפאָרמאציע, און אויב איר זענט אמת'דיג אינטערעסירט צו וויסען, זאָלט איר זאָגען דעם שוחט ער זאָל שווערען אָדער געבן אַ הן צדק, און נאָך דעם וועט איר פרעגן גויים פון דאָרט אַליין, וועט איר אַלעס געוואָר ווערן.

אַזוי פיל זאָגן מיר אייך אַז אויב עס וועט נישט נעמען אַן עק דערצו, וועלן מיר מאכן אן עק, און הלוואי זאל נישט זיין אַ גרויסער חילול השם וואָס אין חולקין כבוד לרב במקום שיש חילול השם, און וואו איז נאָך פאַראַן אַ גרעסערער חילול השם ווי דאָס, אַז אידן שומרי תורה ומצוות זאָלען עסן טריפות.

555

עס איז דאָ נאָך איין עצה, אַז אויף שבתי מרדכי'ס פּלאַץ זאָל מען שטעלען קודם אַ יוד אַ בנן של קדושים, אַ חכם, נישט אַ פּאָסט טרעגער וואָס יעדער איינער ווייסט וואָס פאַראַ שייגעץ שטיק ער האָט אָפּגעטאָן, און אַז מען געט אים אַ פּאָר דאָלער מער, וועט ער אפילו מכשיר זיין אַ חזיר. וואו לייגט ער אַוועק דאָס געלט וואָס ער נעמט אַריין פאַר'ן הכשר?

איין זאַך איז ביי אונז אַ פּלאץ, פאַרוואָס אַ טשיקען פון התאחדות הרבנים קאָסט מער מיט 10 סענט פון אַן "אָ-יוּ" טשיקען. בשלמא ווען איר זאָלט האָבען מער אחריות און מער שוחטים, באַשטייען מיר אויף אַלעס, אָבער ליידער איז אונזער (אייער) שחיטה דאָ ווייניגער מער ווי העלפט ווי ביי גרינוואַלי שחיטה וואָס עס שטייט אונטער דיא "אָ-יוּ". ביי יענע השגחה זענען דאָ שוחטים וואָס רוהען יעדע אנדערהאלבן שעה, מיר האָבען אַליין געזען קישקעלעך וואס עס זענען דארט דא אַ פּאָר הונדערט שאלות אַ טאָג. ס'איז אמת אַז אַ סאַך איז כשר, אָבער באַקוקען באַקוקט מען, נישט אַזוי וויא ביי אייך וואס מען באקוקט נישט בכלל.

אצינד וועלען מיר אייך אַראָפּלייגען דעם סדר היום פון דיא שוחטים אין וויינלאנד, וואָס מיר האבן דאָרט געפינען.

א) דאָרט זענען דאָ 2 שוחטים בקביעות, 1) ר' …., 2) ר'…, ממילא אויב מען וויל אַרבעטען 2 אויף דיא ליין כסדר און זיך טוישען שעה ביי שעה, דאַרף מען האָבען 4 שוחטים יעדען טאָג כסדר.

יעצט וועלן מיר פארשטעלן ווער עס שעכט, און וויפיל מען שעכט:

יום ב', ר'…, 800 עופות בשעה. ר'…, 1100 עופות בשעה.

יום ג', ר'… אַ גאַנצען טאָג. ר'… פון 14 ביז 15 הונדערט לשעה. מיר ווילען באַטאָנען אַ וויכטיגן פּונקט, אַז ר'… שעכט געהעריג, ער איז טאַקע אַ מומחה אָבער פעדערען פליקט ער קיינמאָל נישט, און אפילו ווען מען זעט שטעלט ער נאָר לפנים אַהין די האַנט און קיינער קען דאָס נישט וויסען נאָר אַ שוחט, עס איז אַ דבר המסור ללב, און אז מען באקומט געלט פונעם בעל הבית, זעט מען גארנישט… אָבער דער ר'… איז פשוט אַ שייגעץ, עס איז נישט קיין חידוש, ווייל אויב מען באקומען 6-5 טשעקס אַ וואָך, טוט מען אַלעס.

א) ער פליקט נישט.

ב) ער שעכט בהולכה אליין, אָן א הובאה.

ג) ער האַקט אַריין אין מפרקת, און עס איז פוגם דעם חלף.

1. אויך ווערט א סאך מאל נפסק החוט, ווי עס שטייט אין שמ"ח (סי' כ"ד סעיף ד' ה').
2. אַז מען האַקט אַריין אין מפרקת דאַרף דער חלף האָבען 12 בדיקות, ווי עס שטייט דארט אין סי' י"ח.
3. ווי קען מען אפילו זען וואָס מען טוהט אין אַזאַ שנעלען מהלך?

אַ משגיח פון האַרטפאָרט, א גערער חסיד מיט'ן נאמען ר' חָנה, וועלכער אַרבעט יעצט אין גרינוואַלי, האָט אונז דערציילט אַז ער פלעגט טרעפען וויפיל מאָל, וואָס עס איז נישט געשאָכטען, די סימנים נאָר דער מפרקת ביי די גלאַטע שובי"ם, און אַלע שובי"ם, ר'… פון באָבוב, אַ גוטער שוחט, און ר'… פון באָראָ פּאַרק, אַ בעל הוראה, און ער קען אויך אַזוי גוט וויא יעדער איינער, האָבן אונז אויך איבערגעגעבען אַלע פרטים. דער שוחט ר'…, אַ שוחט מומחה, וועלכער האָט אַ שענערען חלף פון אַלע גלאַטע שוחטים, האט אויך דערציילט וועגן דעם. זיי אלע וועלען דערציילן אלעס, אויב מען וועט זיי באשווערן.

יום ד', ר'…, אַ גאַנצען טאָג. ר'…, אַ האַלבען טאָג.

יום ה', ר'…, אַ גאַנצען טאָג. ר'…, אַ האַלבען טאָג. איהר קענט געוואָר ווערען ביי די "לאנג איילאנד רעילראוד" און זייערע באס דרייווערס, פונקטליך ווען דיא שוחטים פאָרען אַהיים. אויף דעם ווילען מיר באַטאָנען:

א) אַ גאַנצען טאָג איז דער פשט אַז ער איז דאָרט אַ גאַנצען טאָג. אַ האַלבען טאָג, איז ער דאָרט נאָר אַ האַלבען טאָג, און ער שעכט דריי-פיר שעה אין איין צי, און דערנאך פארט ער אַהיים.

ב) אַ סאַך מאָל זענען דא נאָר דריי שוחטים, ווייל עס זענען דא סיבות און איינער אַרבעט פאַרען צווייטען פאַר געלט, און אַמאָל אַלס טובה, בבחינת "שמָר לי ואשמור לך".

ג) ווען עס זענען יאָ דאָ 4 שוחטים, שטייען אַ סאַך מאָל 3 אויף די ליין און איינער טוישט אויף דעם אַנדערען. דאָס מיינט אז זיי שטייען ביי די ליין אַ סאַך שעה'ן בהעלם אחת, כדי אַז די אַרבעט זאָל שנעלער פארטיג ווערען. יעדע שעה וואָס מען אַרבעט קאָסט 2500$.

ד) אַ שוחט וואָס האָט געאַרבעט פול טיים ביי לייפער במשך 15 יאָהר, האט מען ארויסגעווארפן פון די שחיטה ווייל ער האָט געשאָכטען נישט מער ווי 900 אַ שעה. קודם איז אויף אַלע שוחטים חל אַן איסור לא תרצח, יענעמ'ס פרנסה צונעמען? און וואס איז מיט השגת גבול? פון וואו זאָל ער געבען זיינע קינדער צו עסן? איין ערליכען שוחט האָבן זיי געהאַט, האבן זיי אויף אים געשריגן, גיי אוועק פון דא, דו שעכטסט צו ווייניג, מיר דאַרפען נישט קיין קאַליקעס, קול דמי הילדים צועקים לטרף ואין להם לאכול.

מען שעכט דאָרט 3 טראָקס אַ טאָג, יעדער טראק האָט אויף זיך בערך 6 ביז 7 טויזענט טשיקענס [עופות].

דער דאזיגער בריוו, ווי אויך דיא ערשטע צוויי בריוו, ווערן ארויסגעשיקט צו לערך 100 רבנים, און אויב עס וועט נישט געהערט ווערען ביז פרשת ואתחנן, מיט מודעות אין "דער איד" וועגן אַן ענדערונג אין דיא ענינים, וועט דער גאַנצער עולם אויפהערן צו עסן. מיר וועלען אַלעס מפרסם זיין, מיר וועלען נישט שפּאָרען קיין ווערטער, מיר האָבן שוין גענוג געשריבן.

איר ווייסט גאַנץ גוט אַז מיר ווייסן אַלעס. מיר זענען צו אַ גרויסע קהלה מ'זאל אונז קענען פירן ביי די נאָז. עס איז אָנגעגרייט 1800 בריווען אַרויסצושיקען.

מכתב יא

לכבוד דייני ומנהיגי קהלתינו קהל ייטב לב ולכל הרבנים שליט"א.

מיר האָבן אייך שוין געגעבן די לעצטע וואָרענונג, אַ די גרויסע שחיטות מוז נעמען אַן עק. יעצט איז אונז נתוודע געוואָרן פון אַ שוחט מומחה אַ גרויסער סוד, אַז דיא אַלע זאַכען וואָס זענען געווען ביז יעצט, איז געווען אַ קלייניגקייט, אָבער עס איז דאָ נבילות וטריפות ממש ל"ע.

אַז מען שחט 1200 עופות אַ שעה, קען דער רב נאָכקוקן וועט ער זען אַז עס מאַכט זיך אַ סאַך מאָל וואָס עס איז א שמוטה, און צוליב שנעלקייט זעהט ער דאָס נישט, און אויך קען פּאסירן אַז דער גוי קען אַרויפלייגן אויפ'ן קייט לעבעדיגע הינער [עופות], ווי מען האָט שוין אַ סאַך מאָל געזען.

נאָך זאָגט ער, אַז ווען דער רב זאָל נאָכקוקן וועט ער טרעפן אַז דער שוחט שעכט כסומא בארובה, און נאָך וועט מען זען אַז די תפיסה איז נישט קיין תפיסה, און דיא רבנים וועלן זען אַז מיר עסן נבילות וטריפות רח"ל, און מען איז עובר בשאט נפש אויף דעם מאמר חז"ל פון ר' יהודה ב"ר אילעי אין חולין דף כ"ז וואָס זאָגט עד שישחוט הוורידין. ווי אַזוי איז דאָ צייט אויף דעם, צו שעכטען די וורידין, און דיא גמרא זאָגט הזהרו בוורידין כר"י.

אויך האָבען מיר דיא לעצטע וואָך געהערט שמועסן אין התאחדות האברכים, אַז ר'… שו"ב האָט געזעהן ווי ר'… קוקט אויף טעלעוויזיע ל"ע, וויי איז צו אונז אַז מיר האבען דערגרייכט צו אַזאַ ביטערע מדריגה.

דיא מנהלי הקהילות האָבען מערערע מאָל געבעטן אַז ווער עס ווייסט קריטיק אויף דיא שחיטה זאָל קומען זאָגן, און מ'וועט מתקן זיין, ולקיים דבריכם באנו, מיר זעען אַז ביז איצט איז נאָך גאָרנישט נשתנה געוואָרן לטובה, אדרבה, עס ווערט אלס ערגער.

מיר לייגן דאָ אַראָפּ בכלל ווי אַזוי די שחיטה זעהט אויס, און בפרט ווי אַזוי שוחטים זעען אויס און זיי האָבען נישט קיין שום נאמנות.

אין דערהיים וואָלט מען שוין 10 מאָל מעביר געווען אַזעלכע בורים ורקים בלי שום ספק. וכל אלו דברים ברורים וקיימים בשם אומרם, און אַז דער רבי שליט"א וואָלט דאָס געוואוסט וואָלט ער דאָס נישט געקענט אַריבערטראָגען.

מיר האָבען באַקומען אַ רעפּאָרט פון גאָווערמענט דעפּאַרטמענט פון 3 חדשים צוריק, אַז מען האָט געשאָכטן 18 טויזנט עופות אין 7 שעה, וואָס דאָס קומט אויס פאַר איין שוחט בערך פון 12 ביז 13 הונדערט אַ שעה.

מיר בעטען אייך, און מיר וואָרענען אַז עס מוז אַרויסקומען אַ תקנה פון דריי רבנים, אַז מ'טאָר נישט שעכטען מער פון 500 עופות אַ שעה, אפילו ווען עס איז דאָ אַזעלכע וואָס זאגן אז זיי קענען שחט'ן שנעלער, ווייל עס איז דאָ אַזעלכע וואָס קענען נישט שחט'ן מער, און ווערען מיטגעריסן מיט'ן שטראם פון שחט'ן שנעל, און ווייל זיי האבען מורא אז זיי וועלען פארלירן זייער פּרנסה, זענען זיי מאכיל נבילות וטריפות רח"ל…

בשם וועד העומד על המשמר

נ"ב: יעצט פאַר'ן אַרויסשיקן דעם בריוו איז אָנגעקומען אַ ידיעה אַז די רבנים האָבען דאָס גענומען אין די הענט. ממילא וועלען מיר וואַרטן אַביסל צייט, אָבער אויב מיר וועלען נישט הערען ביז אַ קורצע צייט א השתנות, שטייען מיר גרייט און מיר וועלן ווארטן. געדענקט, מיר זענען פאַרבינדען מיט אַלע כוללים, וד"ל…

וועד העומד על המשמר

 

מכתב יב

לכבוד דייני ומנהיגי קהילתינו קהל יטב לב ולכל הרבנים שליט"א.

די שוחטים וואָס זענען שותפים מיט וויינשטאָק'ן זענען אָנגעגאַנגען מיט אַ פולן טעראָר קעגען אַלע שוחטים, ווייל זיי האָבן געוואוסט אַז די סודות פון די בריוו קומען נישט פון די גאַס, נאָר פון אייגענע ערליכע שוחטים, ווייל זיי ווייסען אַז איינער ווייסט צופיל צו דערציילן.

איינער פון די שוחטים איז אַרויסגעפאָרן צו די שחיטה מיט אַ רעוואָלווער און ממש געסטראַשעט מיט האַרג'ענען, ביז איינער אָדער צוויי האָבען דערציילט אַז ער מיינט דעם שוחט ר' שלום יודא גראס וואָס ער איז אַ פרומער, און ער רעדט זיך כסדר אָפּ אויף די אַלע שוחטים אין שחיטות און מן הסתם איז דאָס זיין אַרבעט.

אַזוי ווי דער שחיטה סקאַנדאַל האָט אָנגעמאַכט אַ גרויסן טומל אין סאַטמאַרער ביהמ"ד, האָבן זיי געמוזט שרייבן אַז זיי האָבן געמאַכט נייע תיקונים, און דאס צעטל האָט געהאָנגען אין ביהמ"ד.

נ.ב. דאָס צעטל פון די תיקונים האָט געהאָנגען אַ סאַך צייט, ווייל זיי האָבן שוין נישט געהאַט קיין ברירה. די שטאָט האָט שוין צו שטאַרק געקאָכט.

דאָ ווייטער וועט איר זען דעם צעטל:

 

a

555

מכתב יג

קהל יטב לב דסאַטמאַר

מודעה

אזוי ווי עס איז באַוואוסט, אז עס זענען איינגעפירט געוואָרען נייע תיקונים און הידורים אין קהל'ס שחיטה (בהמות און עופות) תחת השגחת ועד הכשרות דקהל יטב לב דסאַטמאַר, וואָס עס איז געגרינדעט געוואָרען עפ"י כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א, מיט א ספּעציעלען משגיח וואָס די קהלה האָט באַשטימט, וואָס מיר וועלען אי"ה מפרסם זיין – דורך דעם זענען פאַרמערט געוואָרען ב"ה די קונים.

דעריבער ווערען די חשוב'ע קונים געבעטען צו קאאפּערירען, און נעמען אין באַטראַכט אַז "כל התחלות קשות", און עס קען זיך טרעפען אַז איין געוויסער פּראָדוקט וועט נישט זיין אויפ'ן באַלדיגן פאַרלאַנג, זאָל מען מוחל זיין געדולדן און נוצן ביז דערווייל אַן ענליכעס, כדי צו ערמעגליכען איינצוהאַלטן דעם נייעם סדר מיט אַלע תיקונים און הידורים.

עש"ק פ' ויקרא תשל"ד לפ"ק.

הנהלת הקהלה

a

מכתב יד

לענין בדיקת פנים בחפזון, עי' בספר השוחט והשחיטה דף 16 ודף 17 לענין שחיטה תלוי' בדף 14–15. ראיתי שוחטים גלאַטע ששוחטים כך בתירוץ שאומרים שאוכלים לה"אָ-יו"ּ לא גלאַט – ולגלאַט לא שוחטים כך. והקושי' עצומה, מה הנפקא מינא בין גלאַט ללא גלאַט לענין דרסא?

כבר סיפר לי רב אחד, הג"ר משולם ראָטענבערג שליט"א שהיה כמה עדות וראו איך שר'… קורע סירכות, ושאלוהו מה זה, ואמר שזה לא להקונים של "גלאט" אלא ליהודי אמריקה ("אמעריקאנער אידן"). ואולי יש לו על זה סמך עבר ושנה, והכל מכח המהירות. ואם היו עוד שוחטים ובודקים היו יכולים ליתן לשוחטים של "אָ-יו" שיעשו הם כל שברצונם. וכעין זה בארץ ישראל שפירסמו הרבנים דשם שהסופרים כו' כותבים ומוכרים סת"ם פסולים, וכשנתברר אמרו שזה הולך לחו"ל לה"פּראָסטע אַמעריקאַנער" שלהם הכל כשר (וידוע שהובילו את הבשר הזה גם לשכונות החרדיות).

 

a

 

מכתב טו

אַ בריף צום וועד הכשרות שליט"א

איך בין נישט קיין שרייבער און נישט קיין למדן, נאָר אַ איד פון די אונגארישע הייזער אין ירושלים עיה"ק. איך בין אהער געקומען קיין ברוקלין וועגען רפואות, וויל איך אייך מעורר זיין אויף אַ פּרט וואָס איך בין ל"ע נכשל געוואָרען דאָ אין הייליגן וויליאמסבורג.

אין ארץ ישראל בין איך אַליין געגאַנגען צום שוחט שעכטען און אַלץ אַליין כשר געמאַכט. דאָ האָט מיר איינער געזאָגט אַז מען קען נישט גיין שעכטען, אָבער מען קען קויפן אין סטאָר נישט כשר געמאַכטע עוף. האָב איך געקויפט אַן עוף און כשר געמאַכט און געהאַט לכבוד שבת, און עס איז פיין געווען.

מיט אַ וואָך שפּעטער האָב איך געהערט דיא שאלות וועגען דיא פאקין, יאָ כשר, נישט כשר. בין ובין כך בין איך געוואָר געוואָרען אַז דער עוף וואָס איך האָב כשר געמאַכט איז שוין איינמאל געווען כשר געמאַכט, איך האָב באַלד געפרעגט אַ רב וכו'.

ממילא וויל איך אייך אַריינשיקן די צוויי זאַכן, צו באַקוקן די קישקעלעך און וועגן דיא מאָדע "כשר", אַז מען פאַרקויפט דאָ נאָר פאַרטיג געמאַכטע פלייש, און איך בעט אייך, זייט מיר מברר צי מען דאַרף באַקוקן קישקעלעך אָדער נישט, און צי דאָס איז אויסגעהאַלטען צוצורויבען פון די פרויען די מצוה פון כשר מאַכען עופות, און אפילו די וואָס זוכען דאָס שטאַרק, איז זיי דאָס נישט מעגליך מקיים צו זיין, און זיי מוזן זיך באין ברירה פאַרלאָזן אויפ'ן כשרות פון קצב, וואָס יעדער ווייסט אַז עס קען נישט זיין די זעלבע ווי דער וואָס מאַכט פאַר זיך כשר אַ פּאָר עופות.

החותם בברכה וכל טוב

הק' אברהם גרין

נ"ב:

אויך בעט איך אייך, שרייבט אייערע אַרטיקלען אין אידיש, כדי יעדער זאָל קענען פאַרשטיין.

הערת וועד הכשרות

אויך ברענגען מיר אַ ארטיקעל פון "דער איד", יאנואר 25 1974 (תשל"ד). פון דעם ארטיקל וועט איהר זען וויא ווייט אַמעריקע איז נפרץ אין כשרות.

 

התאחדות הרבנים דארצות הברית וקנדא

מודעה נחוצה

היות שבשבועות האחרונות יצא קול רינון על העופות הנשחטים בבית המטבחיים (טשיקען מארקעט) של הפירמא

"וויינלענד כשר פאולטרי" בוויילנאד, יע"א

ששוחטים שם מאלף עד חמשה עשר מאות עופות בשעה אחת, על ידי שו"ב אחד.

דין גרמא שביום ג' פרשת וארא העעל"ט שלחנו משלחת חשובה מארבעה חברי התאחדות הרבנים, הרבנים הגאונים משטשאקאווא, משארמאש, מטאקאי, מבאטור שליט"א, כדי ליתן דין וחשבון בפרטיות ממצב הכשרות של המארקעט הנ"ל.

וביום ג' פרשת בא כ"ח לחדש טבת העעל"ט נתקיימה אסיפה מחברי ועד ההנהלה והכשרות שעל ידי התאחדות הרבנים, באולם האסיפות שלנו, אשר בה נוכחו הרבנים הגאונים שליט"א: משארמאש, מפאפא, מסיגעט, הרה"ג ר' משה צבי ארי' ביק – מוואוידיסלאוו, מבאטור, מטאקאי, מטארטיקוו, מסאמבאטהעלי, והרה"ג ר' נתן יוסף מייזעלס.

הרה"ג משטשאקאווא שליט"א נתן דין וחשבון פרטי בכתב על כל מצב הכשרות של המארקעט, ואחריו מילא את דברו הרה"ג מבאטור שליט"א בעל פה.

אחרי שנשאו ונתנו הרבנים הגאונים שליט"א בכל פרט ופרט,

נתברר שאין שום ממש בקול רינון הנ"ל ח"ו,

והוא שקר מוחלט,

כי אין במציאות ששו"ב אחד ישחוט שם בשעה אחד יותר מששה מאות עופות.

והודגש עוד הפעם שהשוחטים המה מובהקים וירא ה', כמו כן המשגיחים. ונוסף על זה הבעלי בתים מבית המטבחיים של עופות (טשיקען מארקעט) "וויינלענד כשר פאולטרי", הנם שומרי תורה ומצות[ד]. וחוץ מהמשגיחים התמידיים מבקרים את המארקעט מזמן לזמן רבנים מובהקים, הנשלחים על ידי ועד הכשרות של התאחדות הרבנים, והכל הוא ב"ה על צד היותר טוב.

התאחדות הרבנים דארצות הברית וקאנאדא

 

a

 

הערת העורך: עס איז נישטא קיין גרעסערע ליצנות ווי דאס, אז די התאחדות הרבנים זאל אראפשרייבן אזא אפענעם שקר, וואס טויזנטער ארבעטער ווייסן אז מ'שעכט 1,200 עופות א שעה. אין "עמפייער" און אין אנדערע שחט הייזער ארבייטן טויזנטער ארבעטערס, הונדערטער אידן און להבדיל טויזנטער גוים, וואס זעען און ווייסן אז יעדער שוחט מער ווי טויזנט עופות א שעה, און אלע שוחטים דערציילן אין די גאסן פאר יעדן איינעם אז מ'שעכט מער ווי טויזנט א שעה, און דא קומט די התאחדות און איז מפרסם אזא אפענעם שקר, צו פארנארן די גאס.

דער אמת איז, אז די אויבן דערמאנטע חשוב'ע רבנים וואס זענען געזעסן ביי די אסיפה האבן ליידער באמת אלע יא געוואוסט דעם אמת, מ'האט ארומגערעדט איבער דעם ענין און מ'האט זיי גארנישט דערציילט אז מ'גייט אריינשטעלן אזא שקר מוחלט אין "דער איד". הרב ביק האט אפילו געשיקט אהין אן אייגענעם מענטש וואס איז געווען ביי די שחיטה און ער האט געוואוסט דעם אמת.

מכתב טז

מכתב מכ"ק אדמו"ר שליט"א מקאסאן

מרן רבי ישראל ראָטענבערג שליט"א

(י"ל בשנת תשכ"א בערך)

להתוודע ולהגלות

בס"ד

מיר ווילען מודיע זיין דעם ווירדיגען קהל חרדים און שלימים, אַז נישט כ"ק אדמו"ר הגה"ק מסאַטמאַר שליט"א [זצוק"ל], נישט זיין קהל און נישט זיין ישיבה האָבען השגחה איבער די פליישן און עופות פון מוהר"ר אהרן וויינשטאָק, טראָץ דעם וואָס ער לייגט אַרויף אַ חותם מיט דעם וואָרט סאַטמאַר.

עס איז בכלל אַ גרויסער ספק צי דער מענטש האָט נאמנות, ווייל ער שטייט איין אין מיאַמי אין אַ האָטעל וואָס עס איז גע'אַסר'ט געווארן פון כ"ק אדמו"ר שליט"א [זי"ע] און פון די התאחדות הרבנים, ווייל דאָרט איז דאָ אַ געמישטע סווימינג פּול, און נאָך פּירצות, און עס איז דאָ אַ קול רינון אַז ער האָט זיך אויך געבאָדן בתערובות.

עס איז נישט קיין באַווייז אויף זיין נאמנות דאָס וואָס כ"ק אדמו"ר שליט"א [זי"ע] שטייט איין ביי איהם אין באָראָ פּאַרק, ווייל דאָס ווערט געטוהן דורך די השפּעה פון די נאָענטע מקורבים וואָס זענען מלחכי פּינכא פון וויינשטאָק.

און כ"ק אדמו"ר שליט"א [זצ"ל] איז גאָרנישט באַקאַנט אין די ענינים, נאָר אַזוי פיל וואָס דער גבאי און די שוחטים זאָגן איהם, און זיי קען מען בעצם נישט גלויבען ווייל זיי זענען מקבל טובה פון וויינשטאָק, און דאָס רירט אָן זייער פרנסה, ווי כ"ק אדמו"ר שליט"א [זי"ע] שרייבט בספרו הקדוש ויואל משה (סי' קע"ב).

דאָס דעפלעקטירט גאָרנישט אויף כ"ק אדמו"ר שליט"א [זי"ע], נאָר בעונותינו הרבים עס איז אַזוי ווי רבינו אַליין שרייבט (בספה"ק הנ"ל סי' ק"נ) אַז אין חטא פון דור ווערן די צדיקים פאַרפירט, וז"ל (שם סי' ק"נ): "שסמיית עינים של המנהיגים שלא להבין האמת היא שאשמת העם שנענשים בכך לסמות עיני המנהיגים", און דאָס איז נישט גורע מגדולתן של הצדיקים, ווי כ"ק אדמו"ר שליט"א [זי"ע] האָט אַליין געזאָגט אין דעם ענין הבחירות אויף דעם צדיק הדור זיע"א.

רבינו הקדוש שליט"א [זצוק"ל] בלייבט ווייטער דער צדיק הדור, אפילו ווען מען איז מאכיל טריפות אונטער זיינע פּלייצעס.

 

a

 

מכתב יז

מכתב שכתב האדמו"ר מקאסאן שליט"א

נגד שחיטת וויינשטאָק

על אודות השחיטה המהודרת בעירנו הנקרא גלאַט, הנה לדעתי הצעירה השחיטה הזאת אינה כהוגן כלל ובספק כשרה עומדת ולא גלאַט, כי הנה צריכין להבין שבכל עת היתה כאן בעירנו נוא יאָרק שחיטה גדולה, וגם כמה וכמה שוחטים מגודלי זקן ופיאות ארוכות כידוע לכל באי שער נוא יאָרק. אבל בכל פעם היה כמה וכמה מהשרידים שהיו מרננים אחר מעשה השחיטה שאינה כהוגן.

בשנת תרצ"ח בא רב אחד ממדינת אונגאַרן, ת"ח ובעל הוראה מובהק (בנו של אחד מגדולי הדור לשעבר) והנהיג בניו יארק שחיטה חדשה ששחטו לערך ששה או שבעה בהמות בכל שבוע שהיתה די והותר, כי לכל היותר אכלו שנים או שלש מאות משפחות משחיטה זו, ובפרט שלא היה אז המנהג באַמעריקע להתפטם בכל יום בבשר בהמה.

והנה תיכף אחר המלחמה באו לכאן עוד כמה וכמה רבנים מובהקים גדולי הוראה, וכמה אלפים מאחינו בני ישראל ממדינת אייראפא, והנהיגו כאן עוד שחיטה חדשה מהודרת שהיתה לכאורה יותר טובה מהשחיטה הקודמת, כי הנהיגו אז שמשגיח תמידי ימצא בחנויות מוכרי בשר, ועוד איזה הנהגות טובות שלא היו מקדמת דנא. עד שהתרחש שהרב המכשיר של השחיטה השניה לא הרשה להביא מבשר שחיטה הקודמת לבית מדרשו, וגם השמיע כמה דברים על הנהגת השחיטה הראשונה שאינה הגונה וטובה (וממילא היא טריפה) עד שנעשה רעש גדול לברר אמיתות הדברים, והיה מדובר שתהיה דין תורה בבית דין של חמש, והרב של השחיטה הקודמת בחר בהרבנים הג' האבדק"ק האָדהאז נ"י, ובהרב ר' משה ביק נ"י, אבל מצד פאליטיק ועוד איזה ענינים נשתתק כל הענין. אבל בסתר היו כמה וכמה מהחסידים מרננים על השחיטה הקודמת שאינה טובה, ושיש עליה כמה חששות.

והנה לאט לאט בהעלמת עין מהרבנים גילו את עצמם בעלי המסחר השחיטה השניה להנהיג כמה וכמה קולות כמו:

א. לפתוח החנות בלי משגיח, וכשראו אנשי השחיטה השניה שאין פוצה פה ומצפצף, ויכולים לעשות מה שלבם חפץ, עשו כן.

ב. ישנם כמה וכמה עדים כשרים שראו בפרהסיא הבאת בשר לוויליאמסבורג בליל מוצאי שבת קודש, לערך רבע שעה אחר הזמן, שזה אי אפשר אלא אם כן חללו את השבת ר"ל באיזה שעות מקודם.

ג. מעולם לא הצריכו הרבנים את השוחטים להביא את סכיניהם לפניהם לבדיקה. אדרבא, לא הראו שום הכנעה לרבנים כמו שצריך. ואדרבה, רב אחד התאונן כששמע שמתכוננים להנהיג שחיטה שלישית. בשמעו חיפש שוחט אחד, מפורסם בקלות מעשיו והביא את סכינו לבדיקה, ובא אז בליל שבת קודש לשלחנו של הרב ההוא להראות שהוא נכנע לו, ונשתתק הענין.

ד. גם התלוננו בפרהסיא על השחיטה של וואַשינגטאָן הייטס שאיננה כהוגן, ואף על פי כן כשבעל המסחר הראשי כשנצרך לו בשר אף על פי שהוא ורבניו דברו מרורות על השחיטה ההיא לקחו מהבשר של וואַשינגטאָן הייטס ומהשחיטה הקודמת, החליפו את הכרטיסים ואת הפּלאָמבעס על שמם, וקדשו הבשר בקדושה עילאית, שמזה יאכלו ענוים וישבעו רח"ל.

ה. גם ישנם כמה בירורים וראיות ברורות שלקחו "שחיטת גלאַט" של רבני ושוחטי אַמעריקע, ושמו עליהם כרטיסים ופּלאָמבעס גלאַט, ומכרו את זה לכמה וכמה בעלי מלונות, ופונדקים, ישיבות, קעמפּס כמו בתורת שחיטת גלאַט המהודרת, בזמן שלא היה בגדר אנושי להספיק כל צרכי גלאַט, כי אז הלכו שלובי זרוע עם בעלי ה"אָ-יוּ", וכל מקום שהיתה תחת הכשר "אָ-יוּ" היו צריכים ליקח מהם בשר, וגם ידוע שהעסק היה טוב מאד, ובעלי ה"אָ-יוּ" ידעו מכל הנעשה, ובעלי המכשירים גם כן ידעו מהנעשה, אבל העלימו עין בכוונה, וכל אחד מהמכשירים הראה באצבעו על גיסו שהוא אשם בדבר.

555

666

ו. גם איזה רבנים חברי התאחדות הרבנים שלקחו מאכלי כבד המכונה "לעבער קנישעס", והיו שנתבשלו ונעבדו אצל מחללי שבת בפרהסיא שעשו קנישעס כאלה מנבילות וטריפות ממש באלו הכלים בלי שום השגחה, והיה גם קרוב לודאי שבעל בית החרושת החליף את הכבדים שלו באיזה נבילות וטריפות ממש, כי להקנישעס אין שום חילוק, ואי אפשר להכיר, וגם לא ידעו איזה מינים הוא מערב לתוכם.

והנה על כל אלו הדברים בעצמם הטבח אין לו שום נאמנות לסחור בכשרות, ואין די לו במשגיח, אלא צריך להיות השגחה מעולה כל כך עד שאי אפשר לבעל החנות להכניס לחנותו שום דבר בלי המשגיח, וגם הוא לא ישלם להמשגיח, ולא יקבל שכרו מבעל החנות כי אם מקהילה ציבורית שאינה מתייראת מהסוחר ומהמשגיח, ובזה המשגיח יהיה המשגיח הממונה על הסוחר מהקהלה לקבל מהם שכרם, כי בלא זה הלא עדות הרבנים אינה שוה כלום, ואפילו לא הנייר שכתוב ההכשר שלהם עליהם, כי הרי הם נוטלים שכר להעיד ועדותם בטלה ומבוטלת מעיקרא.

גם ידוע שלפני איזה שנים קם רב תלמיד חכם באסיפה המונית של התאחדות הרבנים, ואמר ברבים שהשחיטה אינה בסדר, ואמר בפירוש שאילו ראו הרבנים הת"ח היראים את כל התנהגות השחיטה, אף אחד מהם לא היה אוכל מבשר פגול ההיא. ונעשה אז רעש גדול שלרגע היתה מהומה גדולה. עד שקם אחד מבעלי חנופה המקבל טובות ממון ושאר דברים, והציע לסדר את הענין לפני ועד הכשרות ושהם יעיינו ויתקנו את הענין.

אבל בעונותינו הרבים נשכח מכל הענין בזדון, ולא נעשה דבר. ועוד יותר מזה, שהשני רבנים המשגיחים אמרו בפירוש שאין באים לשום מיל מאַרט לא בברוקלין ולא במאַנהעטען ולא בבראָנקס, אלא כל הענין הוא הפקר גמור, רק מדפיסים את שמם של שני הרבנים שכל המיל מאַרטס תחת השגחתם, ותו לא מידי. ממש מעשה רבני אַמעריקע.

והדבר מכאיב ביותר, הלא הן הם הרבנים של אַמעריקע, ובטח אלו ששמעו הרבנים המכשירים במקומות מולדתם היו צועקים ושואגים געוואַלד אַמעריקע איז טריפה, והלא הם בעצמם אינם טובים מהם. ואף רב אחד לא היה אוכל אצל בעלי המיעל מאַרט בביתם, ומדוע בחנותם יש להם נאמנות.

ועכשיו נדבר על עצם מעשה השחיטה והשוחטים. הנה ידוע שמה שמכונה גלאַט אינו גלאַט בכלל, כי גלאַט ממש הוא בערך עשרה אחוזים, ובעונותינו הרבים מכיון שהישיבות של יוצאי אונגאַרן רצו לחקות אחר מעשה ישיבות ליטא נזנח לימוד מס' חולין וש"ע יו"ד בהישיבות שהיו לומדים בכל מקומות מושבותינו, ושבדרך זה היה בכל ישיבת אונגאַרן ממרן החתם סופר שקיבל דרך זה מגאוני אשכנז, מר"נ אַדלער ומבעל הפלאה ועוד, מהרבי ר' יונתן ומרן הפני יהושע שהנהיגו ישיבות גדולות באשכנז ולמדו בכל עת ועונה ש"ע יו"ד עם התלמידים, ועכשיו מטעם זה ישנם מאות בני תורה שאינם יודעים מה זה סירכא בריאה ומהו גלאַט, ואילו ידעו היתה טובה גדולה לעולם שהיו מתחקים אחר מעשה השוחטים והמכשירים והיו מכירים את הענין כי רע הוא.

והנה מבואר בפירוש בשמ"ח ובתבואות שור שכל סירכא שאינה נפסקת כשמכניס אצבעו תחתיה ומגביה קצת, הרי הוא סירכא ככל דיני סירכות ואינה נקראת ריר בעלמא. וגם ידוע ונפסק כן בתב"ש דאין שום חילוק אם הסירכא עבה או דקה כחוט השערה, הכל אחד הוא לענין סירכות. ומכיון שיש לו סירכא צריכין לבדוק ולהסיר הריאה בנחת דייקא ובישוב הדעת נכונה.

וכעת כששוחטין שני שוחטים לערך ששים בהמות לשעה, וגם בודקים אותם השישים בהמות בשעה אחת, ידוע ומפורסם בכל ספרי האחרונים כגון בתשובות מהרש"ק בענין השו"ב מבאַרדיטשוב שאי אפשר להשחיטה להיות כשרה וכהוגן בענין זה, כי הלא צריך ישוב הדעת לזה, ומי שהיה במקולין במדינה זו ויודע איך מביאים את השוורים הגדולים על המכונה בזו אחר זו, וכמעט שאי אפשר אפילו לבדוק את הסכין בישוב הדעת ובנחת, כי תיכף צועקים הערלים שמעכבין את כל סדר ההילוך של הפאַבריק, והם מבזים אותם, ואי אפשר לשהות ולבדוק את הבהמה בנחת.

ובעיני ראיתי כשהשוחט היה עוד באמצע הבדיקה צעקו שיש בהמה, והוא רץ תיכף להאחרת ומניח זו, ובינתים לוקחים הערלים את הבהמה ומנתחים אותה, ואין לאל ידו לשוב לחזור ולבדוק את הראשונה, וממש לפי דברי הגאון (המהרש"ק) בתשובה כל הבשר בחזקת טריפה ממש. וגם הביא שם באיזה תשובות שבזמן הזה רוב בהמות הם טריפות.

וכאן הבן שואל, מאין להם כל כך בשר להספיק לכל ערי אַמעריקא – למיאַמי, טשיקאַגאָ, קאַליפאָרניא, לכמה וכמה אניות, אוירונים, קעיטערינגס, רעסטאָראַנטן, האָומ'ס, שהיו מספיקין לכמה בתי חולים וכדומה, ומעולם לא קרה כשצלצלו לשם לשלוח לבשר ויאמרו שאין להם.

ואחר כל זה הרב המכשיר כותב בספרו שהם אינם משתמשים בשום קולות וצדדי דהתירא… איך יאמר שקר מפורסם כזה הנראה לעינים ודעבידא לגלויי, הלא כל הבשר הנשחט היא מגובב מקולות ומקולי קולות, כמו שהוא בעצמו אמר על הבשר חָלָק של הרב המכשיר הראשון שבא לכאן בשנת תרצ"ח, ומה אהנו לן רבנן בשחיטתו משחיטת הרב הראשון?

והנה הרב המכשיר כתב גם כן בנדון השחיטה התלוי' שהכשירו, והנה גם בזה העיד שקר כי ידוע שבעת שהוא כתב את תשובתו ובשעה שעלה על הפרק היו שוחטין לערך שלושים בהמות לשעה, לא ששים ושבעים, וממילא גם בזה יש חשש גדול.

העיקר היא שבמדינות אייראָפּא היתה השחיטה מלאכת הקודש, והיו מייקרים את השו"ב, וכאן הוא פועל פשוט, ואפילו אם יארע איזה שאלות ששחט שלא כהוגן וכדומה מתבייש להודות ולומר שעשה הגרמה או חלדה או שלא שלא שחט את כל הסימנים, כי יאמרו עליו שהוא בטלן, וגם הבעלים יצעקו עליו שמטריף להם על חנם.

חושבני שעוד פרט אחד צריכים לברר, וזהו שמה שאומרים שאם מטריף אין בזה כלום, כי מוכרים הבהמה לטריפות בלי שום הפסד, זהו שקר מפורסם שהרבנים המכשירים בדו מלבם באמצעות הסוחר, הלא ידוע שמביאים בהמות החיים למקומות אלו רק לשחיטה כשרה, כי בעד טריפות נוחרין אותן בשיקאַגאָ ובמקומות הסמוכין להם, זה צחוק מכאיב, כי כמה מאות אברכים לוקחים רק מהאיטליז שלו, כי מדמין בנפשם שיש לו שחיטה עצמאית ובאמת לא דובים ולא יער, נמצא איפוא שכל בעלי חנויות הבשר לוקחים כל הבשר בלי שום השגחה ממנו.

וכן מעשה הגבינות, הכסילים מדמים בנפשם שיש כאן למעשה שני בתי חרושת (קאָמפּאַניס) המייצרים מאכלי חָלָב, אך למעשה הם אחד, ורק שני שמות נרדפים. וישנם כאלה שמהדרים ליקח מאכלי חָלָב שלו, ולא עולה בדעתם שהוא ובניו הבורים אינם יודעים מהנעשה מאומה רח"ל. אוי לאותה בושה אוי לאותה כלימה, רב מובהק מכמה דורות בנו ובן בנו של ת"ח וגדולי הדור יתן השגחות ולא ידע מאומה מה נעשה שם וכו', ובפרט שזקינו כותב בפירוש שלא לתת השגחה אלא אם כן יודע שבעלי המסחר שיש להם נאמנות, וכאן אינו יודע מימינו לשמאלו אפילו מה שנעשה ואיך נעשה.

ובזה אשים קיצי למילין, והרחמן הוא ישיב שופטינו כבראשונה ויועצינו כבתחילה בביאת בן דוד ב"ב, ונזכה לאכול מאכלות כשרים ומתוקנים אמן.

ועתה אדבר משפטים עם הועד הכשרות פה באָראָ פּאַרק, הלא אתם אומרים שאתם עוסקים לשם שמים, מדוע אתם מחרישים אודות קירש סאדא, הלא לפי המדובר שלחתם שם מבקרים שבדקו ומצאו הכל כהוגן, ואם אמת נכון הדבר למה אתם יראים להגיד האמת הלא כתיב ולא תגורו מפני איש.

שנית, ידעתם מכל הנעשה בעניני עופות ששוחטים יותר מאלף לשעה, ויש גם העתקת מכתב מרב גדול מפורסם הדר בוויליאמסבורג (ע"ל מכתב…) שכתב בפירוש להתאחדות הרבנים שאסור לשחוט יותר משש מאות עופות לשעה, וגם יש לכם עדים כשרים שמצאו בוויינלאַנד פּלאָמבעס לאלפים ולרבבות מונחים הפקר, ולמה אין אתם מפרסמים מעשים תעתועים האלה?!

מדוע לא תגידו ברחובות ובשווקים, איך רבנים מנהיגים מתירים בעד קנאה ושנאה פרטית ובעד בצע כסף ואינם רוצים לעשות סדר בכשרות, ורק רוצים להיות מבקו'לים על כל הבריות, על כל שדרות העם. שאלתי מכם, האם במה שאתם שותקים ומחפים על המעשים האלה תשמרו על כבודכם או תרבו כבוד שמים, ואיזה מהן עיקר, ולכן הדרך הנכונה בזה להתרות בבעלי המכשירים שיתקנו מעשיהם המקולקלים או לפרסם ברבים מעשיהם.

הנה הדפיסו ב'איד' כמה מאמרים אודות הבזיון והגנאי של אלה המכנים את עצמם הרב. נו, השאלה היא, וכי מוכר השמן שנותן איזה אגורות כסף להרב מממונן של ישראל שגזל וחמס כל הימים, ולקח ביוקר את השמן הזה באומרו שמוכר שמן כשר משעת כתישה שלא היה ולא נברא, ואחד ממכשירי הבשר אומר בפירוש שלפעמים מכרו שמן טריפה, ואמר זה לאיזה מחברי וועד הכשרות. גם המזכיר של התאחדות הרבנים קורא את עצמו הרב בכל פעם, וגם גבאי קורא את עצמו הרב, וכי בשביל שהוא עוסק במסחרים שונים וגם כותב פתקאות הנהו רב?

ולכן תראו לעשות סדר ולמחות על כל הנ"ל, דאי לאו הכי מה לכם להונות את הבריות בהוועד שלכם ותשימו סוף לכל וועד הנ"ל…

כה דברי הבוערים כאש שלהבת י-ה.

ה.י.ר.

 

vvv

מכתב יח

מכתב מהאדמו"ר מקאסאן שליט"א

(י"ל בשנת תשכ"ג בערך)

שיטת רבינו הקדוש שליט"א [ז"ל], מזייפים בשם התאחדות הרבנים. אנשי בליעל ….. ובראשם הרב ….. שהוציא פסק דין נגד לוחמי מלחמת ה', וגרמו ממש להחרים את הרב מוואוידיסלאוו שליט"א [ז"ל] שהיה מוכרח לקבל נזיפה שלא יאבד פרנסתו מהתאחדות הרבנים, ושידחו מחוץ לחומת ישיבת סאַטמאַר את בניהם של יראי ה' באמת. אבל אותם התלמידים שהולכים לבתי ….. בוויליאמסבורג, כאשר העידו ע"ז הפּאליציי, נשארו בהישיבה. וכן הבעלי מאַפיא נשארו בהקהילה.

והתירו עבודה זרה, שהכסף יענה את הכל וזהב מטהר … ר"ל. וזה עשרים שנה שהרב … נוסע בהמדינה לקבץ כסף עבור ישיבת … שלא היה ולא נברא, ומרגלא בפומה דאינשי בכל מקום בואו, הנה בעל הישיבת "מיר" בא אצלינו.

ועתה מקרוב נוסע לכל המדינות עבור הכולל "שלו" ומבזה בזה את בניו שגם בלאו הכי אינם בגדר של תלמידי חכמים. לא עליו יש לנו תרעומות, אלא על עם ה' אשר יראת ה' נוגעת בלבבם, שיניחו להיות רב המכשיר למהדרין מן המהדרין את הגנב הזה.

ואודות הקולות שהנהיג בהשגחה שלו, שלא היו עד עכשיו, נבוא בפרטות במכתב אחר בע"ה, וכעת לא באנו אלא לגלות טפח מה שהעיז פנים חצופות עם הפסק דין שלו לבזות תלמידי חכמים שמוסרים נפשם למען כבוד שמו יתברך, ורק הוא הרואה דרך לפגוע בכבוד התורה עד כדי כך שיש כאלה שהולכים בדרכו לבזות את פני הרבנים בפרהסיה ר"ל. לכו נא ונשובה ולא יהיה עוד פרץ ברחובותינו אכי"ר.

הכותב בלב נשבר ונדכא

מכתב יט

קול קורא שיצא על ידי אחוּזת השובי"ם שנדפס בירחון תורני "המאור" ובירחון "אוצרות ירושלים" וב"דאָס אידישע ליכט"

(י"ל בשנת תשל"ז)

קריאה נמרצה להתעוררות דחופה להסיר המכשולות הרבים והנוראים בשחיטה ובניקור בכל רחבי אַמעריקא

כל ענין השחיטה באַמעריקא היא ענין של כפיה. הרב המכשיר והשו"ב כפויים מבעלי בתי המטבחים האומרים להם תמיד נרפים אתם נרפים, בעלי בתי השחיטה והקצבים כפויים הם מפחד תמיד, שמא יעלה להם הליטרא בשר בפרוטה אחת יותר ויפסידו ממון.

מטרת כתיבתנו היא הצעתינו לייקר את שער הבשר במחיר מספיק להרבות מספר השובי"ם ולהמעיט שעות העבודה, ורק בזה תלוי כל כשרות הבשר.

נתעוררנו מהמאמרים הנדפסים בהמאור מזמן לזמן על דבר המכשולות בשחיטה באיזהו מקומן של זבחים, ובקונטרס האחרון בסיאַטל, ויצא רק על איזה פרט, אבל לא יצא על רוב רובו של הכלל, לא על רוב רובו של כלל הרבנים המכשירים, השובי"ם והקצבים, ובעיקר בעלי בתי המטבחים שהם הם בעלי בתים לא רק על הבהמות והעופות והבשר שלהם, אבל הם הבעלי בתים גם על הרבנים המכשירים ועל השובי"ם ועל כל עניני השחיטה והניקור, ועל פיהם יצאו ועל פיהם יבואו רוב רובם של הרבנים המכשירים והשובי"ם, לעשות מלאכתם, מלאכת ההכשר ומלאכת השחיטה, ללא כל נפקא מינה אם הרב לובש כובע ירוק או כובע של משי, בין אם הוא רק רב על ההכשרה, בין אם הוא רב בביהמ"ד גדול עם מאות מתפללים.

אנחנו כותבי המאמר הזה (שמותינו ידועים להרב הגאון העורך שליט"א, ובאזהרה לו, שבאם יפרסם אותם אז בודאי ישליכו אותנו ממשרותינו, ואנחנו בעלי מלאכה עניים דטפלי תלי' בן), שוחטים ובודקים באַמעריקא, זה רבות בשנים.

יש מאתנו שמגולחים למשעי ובלבוש מאָדערני אבל בעלי זקן ופיאה, ויש מאתנו חסידים ואנשי מעשה, כולנו בראש וראשונה יראי ה' מרבים, כנפסק בשו"ע, ובעת שהחלטנו ללמוד מלאכת השו"ב ידענו שאנו הולכים לעסוק בעבודת הקודש בכל כוונת המצוה ובכל הרתת והפחד, להאכיל לבני ישראל שחיטה כשירה וטהורה, אבל מיד אחרי זמן ראינו שנעשינו לסתם מכונות, מאַשינען בלע"ז, העושים את מלאכתם לפי הדרכת הקצבים, ללא כל הרגש וללא כל רצון וכוונה לעשות כחפצנו, והננו סתם פועלים שפלים משועבדים בגוף ובנשמה לבעל הבהמות, שהוא הוא הרודה בגופנו ובנפשנו, ומי שרק נוטה מן הדרך שלו כמלא נימא, אז מיד יאמר לו, איני רוצה בבטלנים ובעצלים המפסידים את ממוני.

נחמתנו היתה בתחילה שהן יש רב מכשיר על גבינו והכל נעשה בהסכמתו ובהדרכתו, אבל גם התקוה הזו נשארה מעל ונוכחנו לדעת, שהרב המכשיר הוא גם כן נכנע ומשועבד לבעל השור, ואינו מרהיב עוז בנפשו לעשות דבר שלא כרצונו. החילוק הוא שהשו"ב הוא פועל עני העובד קשה בזיעת אפו עבודת הפרך ממש, ואם בעל השור ישלחנו ריקם ויצטרך לחפש פרנסתו אצל אחר, הרי גם שם יהיה מוכרח לעבוד אותה העבודה ובאותה המדה, אבל הרבנים המכשירים, ברוב המקרים, השתעבדו לבעל השור מרצונם הטוב, משום ממון שאינו נחוץ לו, שהרי יש להם הכנסה טובה מעסקים צדדיים ומהמתפללים ומהחסידים שלהם, ובפרט בעלי המכשירים המתעשרים והולכים ממסחר או מבתי מושב זקנים.

אנחנו הכותבים נתנו אל נפשנו שאף על פי שהננו רק פועלים משועבדים, אף על פי כן הלא הננו גם כן הגרמא בנזק המלך הקב"ה. גמרנו על כל פנים לצאת בשער בת רבים עם מכאובי ויסורי נפשנו, לעורר את כל החרדים על דבר ד', על המכשולות העצומים אשר הרבה מבני ישראל נכשלים בהם במאכלות אסורות ומסופקות על ידי השחיטה וההכשרים. אולי יתעוררו רבים לתקן המצב והיה זה שכרנו.

במקום הזה עלינו להודות בתודה כפולה להרב הגאון העורך שליט"א שנעתר לבקשתינו לפרסם המאמר הזה ששום עתון ושום  ירחון ואף הכשרים שבהם, לא ניאותו להדפיס, וטעמם אתם, ואין לחייבם, כי מי זה יכול לצאת במלחמה עם כל העולם.

מעבר מזה בטוחים אנחנו שלא רק השובי"ם המשועבדים, אלא גם הרבנים המכשירים, לבם דאבה מני עוני, ובדכדוכי נפשם כולם מסכימים לתקן המכשולות הגסים, אלא שהדחיפה צריכה לבוא מבחוץ, מיראי השם שרוצים בכשרות אמיתית, בלי כל חכמות ופשרות, ואם תבוא התעוררות כזו בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, אז בודאי גם בעלי השחיטה יתנו אל נפשם בקלקולים רק למען הכסף יענה את הכל, וסוף כל סוף בעלי בתי השחיטה והקצבים הנם העושים חיל ועשירות מכל ביזנעס הכשרות הזו, ולא השובי"ם, ולא הרבנים המכשירים.

בכל יום ויום הקלקלה מרובה מחברתה, כי בתחלה היו צועקים שלא טוב הדרך, כאשר נבאר החששים האמתיים אשר כל שו"ב יודע רק שירא לדבר, ועכשיו הורע הדבר ששוחטים במהירות מאד ומי שאינו רוצה לשחוט כל כך, מפני שהוא דחיל חטא, צועקין עליו, שוטה, בטלן, ובנקל יכול לאבד פרנסתו אם לא יציית, כי הכוח מונח ביד הבעלי בתים, והרבנים אם כבר רוצים לתקן, אינם יכולים לעשות כלום, להציל העשוק מיד עושקו, ודוחים אותו ממקומו ונשאר בלי פרנסה.

וכל זה מפני החפזון הנורא בשחיטה, שהכל מוכרחים לעשות רצון הבעה"ב, ונכשלים ומכשילים. ואמרו לנו כמה מהשובי"ם אשר אינם רוצים לפרסם את שמותם, כי יראים הם לאבד את פרנסתם, כי שום רב מכשיר אינו יכול לראות את המכשולים הגדולים, נבילות וטריפות ממש, שנתערב בתוך השחיטה, רק השוחט בעצמו יודע.

השו"ב במהירותו הגדולה לשחוט הרבה, הרבה פעמים אינו מבחין בין חי למת, וכמה וכמה מכשולים אשר אי אפשר לפורטם, באים מחמת שגעון המהירות. כמה מהשוחטים אשר עובדים שעות הרבה בלי הפסק, אבריהם כבדים עליהם שכמעט אינם יכולים לזוז באצבעותיהם, ואיך יש להם הרגשה אחר שחיטה כזו.

אנחנו שואלים את כל ירא ד', למה אם קונים אתרוג מהדרים אחר המובחר שבמובחרים, אפילו אם אין די כסף, אלו מהדרים על מצת מצוה שיהיו החטים טחונות ברחיים של יד, וכן בכל מצוה ומצוה, כאשר יאות לחסידים ואנשי מעשה, ורק במה שאוכלים בכל יום ויום, בזה מתנהגים כמו הקל שבקלים, ולמה אין אנו מרעישים בחוצות על העוול הזה?

אף אם יאמרו קצת מהעוסקים במלאכת הקודש שהם יכולים לשחוט באופן כזה, ויהיה כשר, הנה ראשית יש בין השוחטים אשר אין יכולים לשחוט במהירות, ועם כל זה שוחטים, רק שלא לאבד פרנסתם, ואלו בודאי מכשילים את הרבים.

שנית, אין אנו רוצים שחיטה של שעת הדחק, רק שחיטה מהודרת. העצה לזה היא רק שהרבנים הגאונים שליט"א שאינם מטפלים בהכשרים, יגזרו גזירה חמורה שאין לשום שו"ב לשחוט יותר מחמש מאות, ואם ימצא מי ששחט יותר מסכום זה, אז אין עונשין אלא אם כן מזהירין, ובפעם השניה יש להעביר אותו משחיטתו.

הרבה מהשוחטים המשוחדים מחמת שהם מקבלים המעות מהבעל הבית, מרמים את הקהל ואומרים שזה טוב, ובנקל יכולים לשחוט ולא עייפים. אין להאמין לשובי"ם אלו, כי ברור שבאם ראשי ארגוני הרבנים יקראו לכל שו"ב ביחידות, וישאלו אותו לחוות דעתו הכל כאשר לכל, ויבטיחו לו שלא יספרו כלום מכל מה שסיפר, כי כל שו"ב מפחד מחברו שילשין עליו אצל הבעה"ב, אז בודאי יאמר כל מה שיש בלבו מן האמת האמיתית.

והן כל שו"ב יודע בלבו צרת נפשו אשר לא יאומן כי יסופר, וכמו שאמרנו בראשית דברינו, הוא עובד כמאַשין, בלי הרגשה ובלי דעת, וההרגל נעשה טבע בפחדו הגדול לאיבוד פרנסתו.

לדעתנו על כל החרדים לדבר ד', ובראשם הרבנים הגאונים שליט"א שהנם רבנים באמת מנהיגי ורועי העדה על מבועי התורה והקדושה ללא פחד ונגיעה כל שהיא, והיינו אלו הרבנים שאין להם שום מגע ומשא עם הכשרים והשגחות, עליהם לטכס עצה והחלטה במכשולות ותיקונים.

יש תקנה שיקחו עוד כמה שוחטים ואז יכול להיות כשר באמת למהדרין, וזה יכול להיות רק אם השחיטה תהיה תחת הנהלת כל קהילה, ולא יהיה להקצבים שום שייכות לבעלות השחיטה, והשובי"ם והמשגיחים יקבלו פרנסה מהקהילה ולא מהבעל הבית, אשר השובי"ם אינם מרהיבים לומר להם שאינם בכוח לשחוט כל כך, שהיה מורא הקצבים עליהם וכו', אבל אם יהיה תחת הקהלה, אז אין ספק שכל יהודי יהיה מוכן לשלם אפילו 5 סענט יותר לפונט, שיהיה כשר בתכלית.

למרות האריכות שהארכנו, באמת עוד קצרנו כי יש הרבה לדבר על זה וברצות ה' נכתוב על זה, ובפרט על שחיטת גסות, ויהיו נא לרצון דברינו לעשות הפעולה הנחוצה לתיקון המכשול ולהרבות הקדושה בבתי אחינו בני ישראל.

אחוזת שובי"ם

שלבם נוקפם

ורוצים בתיקון

מכתב כ

מכתב שנשלח על ידי אחד השובי"ם ונדפס בירחון התורני "המאור" ובירחון "אוצרות ירושלים" וב"דאָס אידישע ליכט"

ב"ה. יום ב' לסדר "והבדלתם בין הבהמה הטהורה כו' ולא תשקצו את נפשותיכם בבהמה ובעוף" – (ועיי"ש ברש"י), תשל"ג לפ"ק.

מעין הברכות מהשוכן בערבות יחולו על ראש האי גברא רבא ויקירא וכו' הרב מוה"ר מאיר אמסעל שליט"א.

אך זה קבלתי את המאור של חדש ניסן תשל"ג, וראיתי הקריאה הנמרצה על דבר שחיטת עופות, ואף כי מכותלי הקול קורא ניכר ונראה שאמנם כותבו ירד לעומק הדבר בין בהנוגע לענין השחיטה בין בהנוגע בענין צד המסחרי, אבל לדעתי הניחו מקום ולא פרטו כמה פרטים מקוריים, ועל זה הנני לעורר על איזה מהם.

ראשית מה שנוגע להבעלי בתים לבל יגיע להם נזק במסחרם שעל כן יעלו המחיר לכל ליטרא עם עוד שני פעניס, הצדק אתם שאלו השני פעניס ישלמו בעד עוד שעות עבודה ופועלים יחידים שיצטרכו להם מחמת שהות זמן השחיטה על ידי שחיטה איטית.

אמנם הנוגע לכשרות השחיטה תמהני, האם ישנם רק אלו הדברים שמפרטים, הלא חשש דרסה הגרמה ועיקור ישנם כפשוטם, ומשמעם לא מפני חששות צדדיות כמו הזדרקות העופות וכדומה, כפי ששמעתי כמעט כל השחיטות הם רק על ידי הובאה, (שאין לעשות לכתחילה אפילו בסכין גדול כל צרכו. איני רוצה לירד לעומקה של הלכה ולציין המקורות כי אך למותר היא, כי הלא לשוחטים יודעי הלכות הדברים נאמרים, וזיל קרי בי רב הוא). אמת, חשש אחד אינו שכיח אצלם, והוא חשש שהיה (אם אין שם נוצות) כפי מהירות המלאכה, ואוי ואבוי.

גם שמעתי משו"ב אחד שהערל העובד אצל העופות שמלאכתו היא לחתוך הראש של העופות אחר השחיטה או מריטה, התנצל במסיח לפי תומו שידיו כואבות עד למאוד מחתיכת הראשים כל היום מצד כי כמה וכמה פעמים צריך לחתוך ראש שלא נגע בו סכין השחיטה כלל לא, שעבר על השלשלת (ליין בלע"ז [סרט נא]) בלי ראות עיני השוחט, ואז חתיכתו כבידה לו יותר [כי יודע שהסימנים רכים ואינם מתוחים ואינם נחתכים בניקל כמו העצם].

ומענין ה"כשר מאַכן" אלו אלפי העופות ביום אחד, מזה אינם מדברים אפילו ברמז.

ועל כולם מוכרח אני לומר שאלו אחוזת שובי"ם כותבי הקריאה, לדאבונינו גם עליהם נוכל לומר כיון דדש דש, כי מהיכן בא להם לברר שחמש מאות עופות לשעה היא שחיטה מעולה, ומה יעשה השוחט אם ייעף ויכביד ויכאב ידו פעם בפעם אף בפחות מזה, הלא זה תלוי בהרגשת השוחט כל אחד לעצמו הן בכל גופו הן בידיו, וכי אין יום אחד דומה לחבירו וכדומה, והעיקר שהשוחט יהיה בעל הבית על עצמו, ולא המכונה או הבעל בית, ועוד יותר רעה, בעלות הפועל על השוחט, ושכהשוחט מרגיש שצריך לבדוק סכינו יהיה ביכלתו לעשות, וכן אם מרגיש שאבריו כבדים, או שידיו כבדות יוכל להפסיק שחיטתו על זמן מה, בין אם הוא אחר מאה עופות או שלוש מאות כי זה אינו תלוי במספר (מכוון) העופות. וכן כשמרגיש עייפות או חולשה שיוכל לנוח כמה שרוצה, וכן כשיש לו חום וראשו כבד.

ידוע לכבודו כי הייתי שוחט עופות, וזה חמש עשרה שנים שהנחתי את האומנות הלזו, ואז היתה השחיטה בין 250 ל300- לשעה, איזה מהן הושיטו ליד השוחט, ואיזה מן הפועל אחז, והשוחט שחט באחיזת הראש בלבד, ואף על פי כן כבר אז צווחו השוחטים שהמלאכה כבידה ומהירה, וזה היה אחד מעיקרי הטעמים שהנחתי אומנות זאת, וב"ה יש לי עדים נאמנים שהייתי מן המומחים הן בעניני הסכין, הן בעניני השחיטה, ועכשיו כבר הם מרוצים ורצויים בחמש מאות לשעה.

הנני מזבח משפחה שזקיני ואבי ודודיי כולם היו שוחטים מובהקים וידועים, וביניהם שהיה להם שחיטה גדולה ורבה ושוחטים הרבה ביום אחד, אבל העיקר שהם היו הבעלי בתים על עצמם ועל העופות, ואם באמצע השחיטה הרגישו נחיצות לנוח מעט או לסעד לבם עם מעט חמין לא השגיחו על דבר וסגרו הדלתות, ושבו ונחו ואין פוצה פה ומצפצף.

ויותר מכאיב שבאם אחד מן השוחטים שיש לו איזה יראת שמים בלבו ומתרעם על מהירות השחיטה, אז ישנם שוחטים אחרים לועגים עליו ואומרים לו נרפה ובטלן אתה, וכל השוחטים מעבר לים בימי קדם היו בטלנים ולא היו מומחים וכדומה וכדומה, עד שמביאים בושה בלבות השוחטים שבושים שיאמרו עליהם שאינם מומחים ולא יתרעמו.

יתן ד' בלב מי שיש בידו כח לעשות, שיקיצו משנתם ויתעוררו לדברי אחוזת שובי"ם הכותבים בדם נפשם, ויזעקו בקרית חוצות ויתקנו להסיר את המכשלה הזאת (וגם האחרים) לקיים מה שנאמר "והבדלתם בין הבהמה הטהורה וכו' קדושים תהיו".

דברי ידידו הכותב מלב מכאיב ודוי.

הק'… הירא באמת לפרסם שמו וד"ל.

הערת המערכת: הנה בנידון זה קבלנו מכתבים מארבע כנפות אַמעריקא ומחוצה לה, שנראה אמנם שעניני השחיטה מקולקלים ברוב הקהילות, ללא הבדל בין נוסח אשכנז, ספרד, מתנגדים, חסידים, וסדנא דארעא התמזגה לחטיבה אחת, וזה אל זה שואלים האיך וכמה, הגם שבשאר עניני יהדות הנם מובדלים ופרושים זה מזה, פרסמנו המכתב הזה הקולע ביותר אל השערה.

 

a

 

מכתב כא

י"ל בשנת תשל"ח על ידי

הרה"ג מוה"ר שלום יהודה גראָס

אבדק"ק האלמין

(נתפרסם בחוצות)

גלאַט כשר און גיור כהלכה

עופות

אין די זעלבע צייטונג "אלגעמיינער זשורנאַל" אין פּרשת פּנחס, (יולי 12) שטייט אַזוי, אָפּנאַרעריי איז אַ שווערע עבירה, אָבער די שרעקליכסטע פון אַלע אָפּנאַרעריי איז אָפּצונאַרען אַ גר, צו פעלשן און פאַרראָטן אַ מענטש וואָס קומט מיט גוטע כוונות און וויל אָננעמען דעם אידישן גלויבן, און אַנשטאָט דעם גיט אים דער ראַביי אַ האָקוס פּאָקוס שפּיל און אַ פּאַפּירענעם דאָקומענט, וואָס איז אפילו נישט ווערט לצור על פי צלוחיתו, עכ"ל…

אַצינד זאָלן מיר זען וואָס קען זיין ביי (עופות) גלאַט כשר, ווייניגסטענס:

דער שוחט דאַרף:

1. קענען הלכות שחיטה.
2. זיין אַן אומן.
3. זיין אַ ירא שמים מרבים, דאָס איז אַ תנאי מוקדם און דאָס האָט צוויי פשטים.

א. ער דאַרף זיין מער ירא שמים פון אַנדערע.

ב. ער דאַרף זיין אַ ירא שמים פון פריער, איידער ער איז געוואָרן שוחט, אָבער ווען מיר זעען אַ שוחט איז פריש ראזירט אין די 9 טעג און איז מגדל בלורית, און זיין בני בית גייט אין די גאַס בגילוי ראש אַ גאַנ יאָר, יוצאת בשוק וראשה פרוע, דאָס איז וואס מען זעט בפרהסיא, נישט זוכענדיג, און בצנעה – ווער ווייס וואָס?

נו, זענען די עופות וואס אַזעלכע שוחטים שחט'ן גלאַט כשר?

אצינד ווי קומט דאָס אַז אין די זעלבע צייטונג וואו מען שרייט געוואַלד, מען טאָר נישט אָפּנאַרן די מענטשען צו פעלשן און פאַרראָטן אַ מענטש וואָס קומט מיט גוטע כוונות און וויל אָננעמען דעם אידישן גלויבן וכו', און אין די זעלבע צייטונג וואָס ערליכע אידן ליינען און גלויבען וואָס מען שרייבט, אין דער צייטונג אַדווערטייזט מען גלאַט כשר מיט קידוש לבנה אותיות אויף אַ זאַך וואָס איז נישט אַזוי? און די מענטשען וואָס ווילן קויפן גלאַט כשר ווערן פאַרפירט און פאַרנאַרט.

ביטע קלערט אויף מה בין "גלאַט כשר" ל"ווער איז אַ איד". וואָס איז דער אונטערשייד צי מען פאַרנאַרט און פאַרפירט מיט ווער איז אַ איד אָדער מיט גלאַט כשר? איי, עס זענען דאָ אויף דעם פּלאַץ אַנדערע שוחטים וואָס זענען נישט אַזוי, נו, איז דאָך דאָ אַנדערע גרים אויך אין דער זעלבער מדינה?

וע"ז באתי עה"ח

הק' שלום יהודה גראָס

פה ברוקלין נ.י.

(נא להדביקו בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, וכל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו).

מכתב כב

מכתב מהרה"ג רבי זלמן דוואָרקין זצ"ל

נעתק מספר מדריך הכשרות מספר ט"ז שי"ל בשנת תשל"ז, ונדפס בספר אכילת בשר הלכה למעשה, מהרה"ג רש"י גראָסס שליט"א

אבדק"ק האלמין

וזה תוכן השאלה להרב דווארקין זצ"ל:

…אחרי שנתעוררו רבנים בענין השחיטה שבארה"ב, ראיתי שנכונים הדברים ומצוה לתקן. אחרי שביקרתי בכתי מטבחיים שונים וביניהם גם מאלו ששוחטים שם עבור: קהלת עדת ישורון, ליובאַוויטש, וויינשטאָק-מיעל-מאַרט והנקראת צעהלימער שחיטה – ראיתי שישנה נקודה נחוצה למאוד שאין איש שם על לב, ולא שמעתי ערעור בנידון זה.

ישנו חשש שהסירכות מתנתקים עוד קודם הבדיקה, תהליך הבדיקה "בפּען" (ארגז מהודק בכח עלעקטרי"ק, ששם עומדת הבהמה בשעת השחיטה ונתפסת במכונה שלא יתנענע בעת השחיטה) היא שאחר השחיטה נתפסת הבהמה בשתי רגליה, ובכח החזק של זרם העלעקטרי"ק נמשכת כעשרה אמות למעלה, ונשארת תלויה למעלה, בשעת ההמשכה מתנענעת הבהמה לצדדים כמו כדור.

הרי מבואר בפוסקים שהבדיקה צריכה להיות בעודה שוכבת על הארץ, כי על ידי נענוע והמשכה קודם הבדיקה מנתקים הסירכות. הפוסקים מזכירים איסורים בבני אדם המושכים, אף שאין כוחם חזק כל כך לנענע הבהמה, ומכל שכן בנידון דידן שהמכונה יותר.

שמואל שוואַרצמאַן

 

a

 

 

מכתב כג

ב"ה.

כ' הוו"ח,

שלו' וברכה!

במענה על… אבל יכול הבודק לעשות בדיקת פנים עד אשר יסירו מהבהמה הכרס ובני מעיים והושט, אז בניקל להושיט היד דרך בית השחיטה ולאחוז הקנה ולנענע בחוזק, ואז באמת יוכל להנתק הסירכות, וגם כשהיא תלויה אז בית השחיטה מפורעת ומרווחת ויכול בקל הקצב להושיט ידו דרך בית השחיטה אפילו עד הריאה ולנתק הסירכות, אבל כשהיא מושכבת אינו יכול להושיט ידו כמובן והחוש מסייעו.

ומעתה מובן גם כן תשובת הרדב"ז, כי הוא סובר אפילו נניח שהטבח הושיט ידו ואחז בהקנה ונענע אינו מוציא מחזקת כשרות הבהמה וכו'. ומעתה מובן שבנידון דידן אין מקום להחשש הזה, כי הקצב אינו בנמצא אפילו קרוב לבית המטבחיים והבהמה אינה שלו הוא קונה בשר כשר ולא הבהמה.

ובזה אסיים ואומר שלו' תקבל החוה"ש מאדה"ש.

כברכת ידידו הדו"ש

זלמן שמעון דוואָרקין

a

מכתב כד

מספר מדריך הכשרות מספר ט"ז שי"ל בשנת תשל"ז, ונדפס בספר אכילת בשר הלכה למעשה מהרה"ג רש"י גראָסס אבדק"ק האלמין שליט"א.

עש"ק בהעלותך תשל"ז לפ"ק.

אחדשה"ט וש"ת באהבה, יקרתו גם השני קבלתי, ואני תמה לכבודו שלא קיבל תשובה, ואני השבתי במועדו בקיצור.

ודעתי העניה שבנידון שהציע מעלתו יש נענוע גדול עד כדי חשש של נתוק הסירכות, כיון שכתב כבודו שהבהמה פורחת כמו כדור, ומי בקי בנענוע להכריע שכזאת אינו בספק ניתוק הסירכות, וכבר כתב בפרי תבואה (סי' ל"ט סעיף קנ"ה) שאין לבדוק רק בעודה שוכבת על הארץ, ובנ"י גם אם יבדקו בעודה שוכבת מה מועיל זה כיון שפעולת הנענוע שלפני הבדיקה שהוזכרה בדברי הגאונים מסקנת הפוסקים סי' ל"ט סו"ס י"ד שאין אנו בקיאין, אף על פי שעושה בשימת לב על כרחך לבדוק כהלכה, מכל שכן בנידון דידן, ועיי"ש בטו"ז ס"ק ט"ו כ' בשם מהרש"ל דאפילו להמתירין נענוע צריך לחתוך הכבד קודם, והיינו כמו שכתב בדרכי תשובה שם ס"ק שי"ח כי כבדת הכבד יכולה להשפיע על ניתוק שלא כדין, ומכל שכן בנידון דידן, ע"כ.

והואיל והדברים פשוטים אין מקבלים אריכות.

הריני דוש"ת בידידות, מצפה לרחמי ה'

שמואל הלוי וואָזנער

 

a

 

מכתב כה

מהגה"צ מוה"ר שמואל אברהם זעלטענרייך זצ"ל, אבד"ק טשאַקאַווע

נעתק מספר מדריך הכשרות מספר ט"ז שי"ל בשנת תשל"ו, ונדפס בספר אכילת בשר הלכה למעשה מהרה"ג רש"י גראָסס אבדק"ק האלמין שליט"א.

בשנת תשל"ג כפי הידוע היתה מהומה בענין השחיטה, היתכן?! שוחטים כל כך הרבה עופות בשעה! הציבור הרחב לחץ, וגם הרבנים הגאונים שליט"א סברו שאסור לשחוט כמות גדולה כזו, לדעתם מותר היה לשחוט רק כמה מאות בשעה.

הרה"ג מטשאַקאַווע שליט"א הביע את נימוקיו במכתב מיוחד, שאותו אנחנו מדפיסים להלן:

ב"ה, כ' כסלו תשל"א

לכבוד הנהלת התאחדות הרבנים הי"ו, בניו יאָרק

שלו' וברכה!

הנה ברצוני לעורר אודות ענין שצריכין להציעו לפני וועד ההנהלה ולפני הנהלת וועד הכשרות.

היות כאשר הייתי בוויינלאַנד להשגיח אודות נתינת חותמות של התאחדות הרבנים על עופות, וראיתי השחיטה ההולכת על הליין, אשר כל פעולות בהעופות מתחילה ועד סוף מסובכים ומקושרים לאחרים, ופעולה אחת דוחפת ודוחקת האחרת, הנני רואה נחיצות להגביל על סדר מספר עופות הנשחטים על ידי שו"ב במשך שעה אחת, כי בלא סדרים אצים וממהרים הפעולות על השובי"ם כו' למהר מעשהו, וחפזון כזה אינו מעלה הן בשחיטה והן בבדיקת הסכין, ובפרט בהרבה שובי"ם, ישנם שובי"ם זריזים ומאומנים לשחוט הרבה בזריזות, וזה יוכל לגרום ח"ו מכשול בהשובי"ם שאינם מאומנים לזה, והטבח והפועלים אשר ראו אומנות השו"ב הזה ממהרים על כל השובי"ם להחיש מעשיהם, ולשמור הפעולות במוקדם, כדי להרויח ממון על ידי הרווחת הזמן, ומה יוכל לעשות השו"ב הזה אשר הוא תלוי בכבודו ופרנסתו בהם, ומוכרח לעשות בזריזות ובחטיפה, וכבר התנצל לפני שו"ב לפני איזה שנים אודות מצב הזה, ואני אעתיק את הנימוקים שלי והמראה מקומות לזה:

לשון השמ"ח סי' י"ח סעיף ז' שיבדוק מתון מתון וכו' ולכן אין למנות על זה כי אם יראי ד' ביותר וחרדים על דבר ד' ואינם נבהלים ונחפזים בדעתם וכו', ומה לי אם הוא נחפז מטבעו, או הוא נחפז על ידי אחרים.

דברי התעוררות של המטה אפרים בסימן תר"ח ס"ז שמעורר במוסר בשחיטת הכפרות "שהרצים יצאו דחופים וכו' ומקול המונם ראשם נמלא עד שאין לו הכוונה לשחיטה רק על דרך הרגל ומזה יצאו מכשולים רבים ואין האשמה על השוחט רק על הפוחזים עליו וכו' – ומה נאמר באם יש לו פוחזים מכל רוח מהבעל הבית ומהפועלים החצופים" וכו'.

ידוע התקנה של חכמי וצדיקי הדור ז"ל המובא בדרכי תשובה סימן ל"ט סקכ"ו אודות שלא יעמוד בעל השור על שורו בעת בדיקת הריאה, שיש חשש גדול שבעל השור הוא אדון שלו ונותן לו מחייתו, וממילא השו"ב שהוא רך הלבב יוכל לבוא לידי מכשול, ולכן אפילו יאמר שו"ב אחר שלו אינו מזיק, והוא עושה כדת, לא יועיל וכו', וכל שכן דבר הנוגע לשחיטה ולבדיקת הסכין חמור הענין ביותר –

ע"כ הצעתי:

1) *מקודם לבל לפרסם מכתבי בחוץ, שיוכל להביא רק היזק ולא תועלת.

2) שועד הכשרות ישאלו לכל שו"ב ביחוד חוות דעת בזה, ולהשגיח שלא יבוא לו עיגום על ידי תשובתו בזה, וד"ל.

3) לעשות העתקה ממכתבי ולשלוח מקודם להרבנים המכשירים שליט"א, אשר המה ראשונים לגלות חוות דעתם בזה.

4) בועד הכשרות אגלה יותר נימוקים בזה, – אך יען שנוגע הענין לענין רציני הנני ממהר במכתבי זה.

שמואל אברהם זעלטענרייך

 

a

 

למרות זאת שהרב מטשאַקאַווע (שליט"א) ביקש שלא יפרסמו את מכתבו נאלצנו בכל זאת לפרסם זאת בגלל שני טעמים:

א) חוגים מסויימים מנסים לטשטש את העובדות ואומרים שהדוחו"ת שלנו אינן נכונות.

ב) ישנם השואלים מדוע לא דיברנו עם הרבנים ולא העלינו בפניהם את השאלה (ראה מדריך מס' 20 עמוד כ"ט).

במכתב זה העלה את כל הטענות שלנו בקיצור, בכמה שורות הוא מזכיר את שורש העסק המקפת נקודות אחרות.

שנית: האם לא מספיק פניית הרבנים, כשחבר הוועד הפועל של התאחדות הרבנים, הרה"ג מטשאַקאַווע שליט"א [ז"ל] העלה את טענותיו, ובכך ביקש לדון בהענין ברצינות ולתקן את הטעון תיקון מיד, ולא עשו אז דבר בענין.

עתה בשנת תשל"ג כשפרצה המהומה בחוצות, דרש אז מורה הוראה ידוע מבאָראָ פּאַרק (שגם השתתף באסיפה שיוזכר להלן) בבית מדרשו ותבע תיקונים, וזה מה שבעצם בסופו של דבר גרם שבני הישיבות המקבלים את פסקיו של אותו מורה הוראה לחצו ותבעו את התיקונים, רק אז החלו לדון בנושא, ורואים מזה שיש כח לאנשים שברחוב להשפיע לטובה.

מכתב כו

בשל הסערה שפרץ בציבור פרסמו את המודעה דלהלן בכתבי עת "דער איד", פרייטיג [יום שישי] יאנואר 25 974'

כאן בא צילום מ"דער איד"

מכתב כז

דו"ח הלזו היה כעין האסיפה הנתפרסם בטעיפ (ובדפוס כלשונם) מניקור החלב ד' בראשית תשמ"ג שאז נתפרסם גם כן שהקול רינון היא שקר וכזב ויאכלו ענוים וישבעו, ובאמת כל מי ששמע הטעיפ יצא מהכלים איך אפשר לשקר כל כך במילתא דעבידא לגלויי, וכאשר באמת פרסמו הכחשה איזה רבנים זקנים שהיו נוכחים בהאסיפה רק מפחד לא החתימו שמם אז (עיין בספר עמק הבכא).

דיברתי עם הגאב"ד מסאַמבאַטהעלי, ויש לי עדות על זה, ואמר לי בפירוש ובפה מלא שאינו מקבל שום אחריות בכל הנוגע לכשרות בשר וויינלאַנד, וכל מה שנדפס בשמו להכשיר הבשר נגד רצונו היא, ולא נתן הסכמתו בהדפסת שמו במודעה.

גם דיברתי עם אחד המשגיחים ששרת שם בעת ההיא, וסיפר לי שביקור הרבנים בבית השחיטה – אשר על סמך ההיא נדפס המודעה הנ"ל – היה חוכא ואיטלולא ממש.

ומעשה שהיה כך היה: ביום הנועד לביאת הרבנים ידעו כל השוחטים והמשגיחים בבית השחיטה כי היום יום דין הגדול, עליהם להתאמץ ביתר שאת ולהוכיח את כוחם הגדול בשחיטה – קיבוץ הרבנים והתאספותם נשתהה הרבה יותר מחצי היום. השוחטים כמעט גמרו השחיטה ועדיין הרבנים לא הגיעו. השוחטים לא ידעו איך להתנהג, כי אם יגמרו השחיטה נמצא שהרבנים יגיעו לחינם. הוחלט בבהלה להשאיר כב' מאות עופות על מנת לשחטם לשחוט כאשר תגיע המשלחת.

וכך הווה, מיד כאשר הגיעו הרבנים התחילו במעשה השחיטה מחדש ועמדו כל השוחטים וטיפלו בב' מאות העופות, והשוחטים התעסקו בהם במתינות יתירה על המדה, כמובן שהרבנים התפעלו מאוד ממתינות השחיטה.

עוד זאת עשו שם בשעת ביקור הרבנים, שהטשעי"ן [סרט נא] ההולך ונוסע בשעת השחיטה עם העופות התלויים עליו (אשר כל הבקי בו יודע שאפשר לסדר את המהירות כפי שרוצים, במהירות או במתינות) ובשעה שהרבנים היו שם סידרו את הטשעי"ן שינוע במתינות מיוחדת, עד שאי אפשר במהירות כזו לשחוט יותר משש מאות לשעה בשום אופן. והראו להרבנים בחוש שהמתכונת (סיסטעם) כפי שראו אינה מאפשרת לשחוט יותר משש מאות לשעה לכל שוחט.

אבל צחוק מכאיב הוא לרמות את הרבנים שאינם בקיאים ומבינים במתכונת (סיסטעם) הטשעי"ן [הסרט נא] כלל וכלל, ואין מרגישים שאפשר לסדרו גם באופן אחר אשר יהיה אפשר לשחוט אפילו עד 1500 ויותר לשעה לכל שוחט.

ע"כ מספר אכילת בשר הלכה למעשה, מדף פ"ד עד דף צ"ד

a

 

מכתב כח

י"ל מרב גדול אחד בעילום שם בשנת תשל"ו

בו יבואר העזובה הגדולה ר"ל בעניני ההכשרים וההשגחה, והאיך שבעונותינו הרבים גם שומרי תורה נכשלים ר"ל ואינם משגיחים מה שנותנים אל פיהם ואינם מדקדקים בעניני ההשגחה ה' ירחם.

אמרז"ל בכל יום יוצאת בת קול מהר חורב ומכרזת ואומרת אוי להם לבריות מעלבונה של תורה.

מה נאמר ומה נדבר, רבה היא העזובה בעניני ההכשרים וההשגחה בעניני השחיטה, ובכל מיני מאכלים הנעשים בבתי חרושת, מלבד הקהלות הקדושות העומדות תחת צדיקי הדור ששם יש השגחה מועילה וקפדנית, אבל במקומות אחרים רבה היא העזובה, אוי לנו שכך עלתה בימינו, שרבנים קלי דעת נותנים הכשרים בעד בצע כסף, ואין כמעט שום השגחה תחת ידו, רק מפעם לפעם בחטיפה יתירה מביט זעיר שם זעיר שם ואינו מדקדק היטב לראות כל הנעשה בחקירה ובדיקה יסודית לברר אם אין שם נבילות וטריפות, ומה שנותנים בתוך המאכלים.

ובשחיטה גדולה היא העזובה מאוד עד שכמעט אי אפשר לפרסם הנעשה שם, כי לצערינו הרב רבים משומרי תורה מפני טירדת הפרנסה קונים בשר משחיטות כאלה ואינם יודעים מה שנעשה בפנים, האם יש בדיקת הסכינים כדבעי, ואם הבדיקות הם כדבעי, כי המון העם, אפילו שומרי תורה, סומכים רק בזה אם יש על זה בלאָמבע כשר. אוי לנו שכך עלתה בימינו. ודבר ידוע כי המאכלות הם מעיקרי ויסודי הקדושה, כמו שנאמר "ואנשי קודש תהיון לי ובשר בשדה טריפה לא תאכלו" (שמות כ"ב ל').

וכן בבתי חרושת של קופסאות מאכלים, רבנים אשר מקלם יגיד להם בעד בצע כסף נותנים הכשרים על נבילות וטריפות ודברים טמאים, ושומרי תורה מביטים רק על הקופסא, וכשרואים חותמת של "כשר" על הקופסא, די להם בכל ואין שמים לב מי הם המשגיחים ומי הם הרבנים, ויש הרבה שומרי תורה שקונים מאכלים אלה ונכשלים במאכלות אסורות רח"ל.

וידוע שאם אין השגחה גדולה ויסודית, מוצאים אחר כך נבילות וטריפות, כמו שמובא בספר גבול ראשונים כמה מעשיות מענינים אלה, מה שאירע בארץ ישראל בענינים אלו, ועל ידי זה יתברר כמה אמת ונכון מה שאמרו חכמינו ז"ל בקידושין טוב שבטבחים שותפו של עמלק.

באחת הכפרים סמוך לחיפה היה קצב תימני אשר היה מנקר בעצמו הבשר ומוכרו באיטליזו, ובעניני הניקור יש עבודת פירוק החתיכות מקודם ואחר כך מתחלת עבודת הניקור, והוא לא ידע שיש אחר פירוק החתיכות גם עבודת הניקור, והיה מפרק החתיכות ולא יותר, והתנהג כן שנים רבות, עד שפעם אחת השתבח בעצמו בפני מנקר מומחה שזמן עבודת הניקור אצלו הוא כרבע שעה בלבד, ויתפלא המנקר ההוא, הלא הניקור צריך להשתהות ארבע או חמש שעות, ואיך הוא מנקר במשך רבע שעה בלבד? והלך לשם כדי לראות במו עיניו האיך עושה הניקור, וחרדה וחלחלה אחזתו איך הוא עושה שרק מפרק החתיכות ולא יותר, והעמיד אותו על טעותו, ואז הודה הקצב שהרבה שנים האכיל את ישראל במאכלות אסורות ר"ל.

וכן מביא שם עוד מעשה, פעם קנתה אשה בשר מקצב אחד בירושלים שהיה לו הכשר מצוין וראתה איזה שינוי בבשר זה מהבשר שקנתה עד עכשיו, והחליטה לחקור את הדבר, ואחר חקירה ודרישה נתברר לה שבשר זה היה בשר גמל, שהקצב החליף בשר הכשר שתחת השגחה עם קצב אחר שהיה לו בשר גמל ר"ל.

ועוד מעשה מביא שם שהיה בירושלים בשנת תרפ"ז שהחרדים עשו להם חנות בשר מיוחד והעמידו משגיח שעמד שם כל היום ורק אצלו היה המפתחות, ונתברר אחר כך שהקצב עשה לו מפתח אחר ובעת שהמשגיח הלך לישון בלילה פתח את החנות והכניס חתיכות נבילות וטריפות, והיה מוכרן ביום לעיני המשגיח. תסמר שערות הראש איזה השגחה צריכה להיות שח"ו לא יוכשלו בנבילות ר"ל. ומה נאמר על ההשגחה כהיום בבתי החרושת ואצל הקצבים שבוודאי נכשלים בדברים טמאים ונבילות. ואל כל החרדים לדבר ה' אנו פונים בזעקה חוסו על נפשכם ועל נפש ילדיכם, ואל תקנו קופסאות או שאר מיני אוכל אלא אם אתם יודעים שיש השגחה תחת הרבנים המפורסמים ביראת שמים, אל תפגלו את נפשכם במזון פיגול של נבילות וטריפות ר"ל מפני שכתוב השם כשר כי יכול להיות הקופסא מלאה דברים טמאים ונבילות ואף על פי כן כתוב כשר על ידי הכשר קל דעת שבעד כסף נותן הכשר אף שאין כמעט שום השגחה, וכל דבר אוכל שאתם נותנים אל פיכם תחקרו אם זה כשר באמת, על ידי השגחה מעולה תחת יראי ה' מפורסמים, ובזה תמשיכו קדושה עליכם ועל ילדיכם ותגדלו בנים קדושים יראי ה' עם גוף ונפש קדוש, ובזה תחזירו תפארת הקדושה לישראל לקדמותה, כמו שהיתה אצל אבותינו הקדושים ותזכו לקרב גאולתינו.

 

a

 

מכתב כט

המכתב הזה נשלח על ידי וועד הכשרות דהתאחדות הקהילות להתאחדות הרבנים

כבוד הרבנים המפוארים שמם מפארים וכו' וכו' היושבים בראש התאחדות הרבנים דארה"ב וקאנאדא.

הנני בקריאה של חיבה, בכבוד רב, כראוי ויאה למעלת כבוד תורתכם, מפורסם בפי כל עם ה' שרצונינו ותפקידנו ללבן ולברר עניני כשרות הסבוכים ביותר, היות שכבודכם עומדים על משמרת הכשרות, תקוותינו לידע אופן תהלוכת הכשרות שתחת השגחתכם, ולעמוד על אמיתת דבריכם. אנו מצפים לשמוע מענה מפיכם על שאלותינו ודרישותנו, ובמיוחד על הידיעות שכבר נתבררו לנו על ידי חקירתינו.

א. נחוץ מאוד להודיע בשער בת רבים שהשמן של נאָט-אָלע אינו בהשגחה תמידית, וסומכים על שאר שמנים שכשרותם אינו תחת פיקוח של ההתאחדות, ובמיוחד (שפעמים) שנדפס על הקופסאות ופחי שמן שנעשה בהשגחה משעת כתישה, והלא זהו אי אפשר במציאות, ובכן יוצאת מרמה מתחת חותמכם, ולמה לא תודיעו לרבים שזהו טעות, או שבעל בית החרושת הדפיסו מדעתו. ואדרבה רק באופן זה, בהודעת דייקנות השגחתכם, יגדיל כבודכם ויתברר אמיתכם.

ב. בענין המשקאות שתחת השגחתכם, ביקרנו בבתי החרושת שמשם גם כן לוקחים הפלעיווערס בעד משקאות מים חיים, ולפי עדותם (כמסיחים לפי תומם) אין שם משגיח של התאחדות הרבנים בעת שנעשים הפלעיווערס, ובטח ידוע לכם שפלעיווערס צריכין השגחה מעולה.

ג. וביותר פלא על כל ההשגחה על בית "ווילמאַרק". בודאי מודים אתם בכך שועד הכשרות אחראי להערעור שההשגחה בווילמאַרק אינו כהוגן, ויצאנו בתוקף בפרסום בעד זה. ובכן מובן מאליו ששאיפתינו היתה שיעשו תקנה כדבעי בשטח הכשרות, ומאוד שמחנו כאשר שמענו שארגונכם ישגיח בקפדנות על כשרות המאכלים בווילמאַרק, והכל יהיה בסדר. (אין אנו נותנים השגחה, רק בודקים את בתי המזון והשגחותיהם הנ"ל).

מה מאוד נכזבנו כשנוכחנו לדעת שהשגחותיכם ניתנה בלי פיקוח אישי מטעם ההתאחדות על תוצרתה, שהלא לא ראיתם האיך נעשו כל הפלעיווארס, וסמכתם על רבנים זרים שהפלעיווארס נעשו תחת השגחתיהם, (מענין, לפי דעתכם המשקאות שהם תחת השגחת הרב אין לסמוך עליו) כל זאת היה לנו למפח נפש, ובאמת אנו מצטערים על זה.

ד. וכן גם כן קשה על ההכשר של עי.בי.סי. טשאָקאָלאַד, שנעשה משמן של קעפּיטעל סיטי, ומופיע עליו טבעת חותמכם בלי שתבקרו כלל בבית הזיקוק של השמן, ובלי לברר בדייקנות אופן עשיית תמצית המזון.

ה. גם הצוקער של פסח נזכיר ונדרוש הסברה, מהו כל הרעש אם נפרסם שביקרנו בבית חרושת של צוקער ונוכחנו שהכל בסדר ובלי חשש. בטח תודו שצוקער קנים הם מהודרים בכשרות מצוקער של סלק (לפת). בקנים אין משתמשים באַנטי פאימינג עדזשענט, ובפסח שהכל מדקדקים ביותר יש להדר בדבר שאין בו תערובות שונים בלי השגחה תמידית (שמן, שומן, מאַרגאַרין).

ו. ובעיקר מתמיה, האם לא תודיעו שישנם מאכלים כשרים אף על פי שאינם תחת חותמיכם, ובכן למה תניאו את לב בני ישראל.

מעלת כבודכם הרמה, היות שבכוחכם לתקן הדבר, פונים אנו אליכם בבקשה שתפעלו שבני ישראל לא יעשו עולה ולא יעלו את המחירים על חשבון השגחתיהם, דהוי רק תוספת כספים בלי שום בסיס והיתר, וכל זאת נעשה על חשבון של עניים ודלים שמדקדקים לאכול אך ורק מאכלים כשרים למהדרין.

אחרון אחרון נבוא בנקודה הנחוצה וחשובה ביותר, ה"ה ההשגחה על השחיטה. נא ונא לסדר שיהיה שם מורה הוראה מצוי בכל עת, ובאופן זה בודאי יתוקנו כמה תקנות לטובת הענין.

לא באנו ח"ו לפגוע בכבוד מי שהוא, דברינו נאמרו מתוך רצינות הדבר מבחינת הצעה לצורך תיקון.

ברוב תודה על תשובתכם, הננו בכבוד רב, דורשים שלומכם הטוב והצלחתכם בדרך האמת.

הנהלת ועד הכשרות דהתאחדות הקהילות דארצות הברית וקאַנאַדא

a

 

מכתב ל

דרשת הרה"ג מהוניאד (שליט"א) באסיפת התאחדות הרבנים ביום א' לסדר טהרה שנתקיימה ב"קאנטינענטאל האָלל" בברוקלין, כפי שנתפרסם ב"מדריך הכשרות".

הערת המערכת: נעתרנו לבקשתו של ידידינו הרה"ג מהוניאד שליט"א לפרסם דבריו שדרש שם בפני קהל ועדה משתתפי האסיפה, מאחר שקהילות ידועות פירסמו שמועות לא נכונות על נאומו זה, וסילפו את דבריו, ותלו בו בוקי סרוקי שלא אמר מעולם, וגם ה"איד" שפרסם מודעה ארוכה ומוגזמת על הדרשות שנשמעו שם עבר על דבריו בדממה מוחלטת, ובזה נתנו פתחון פה למערערים להוסיף על דבריו ולגרוע כפי רצונם ורוחם, ועל כן החליט לפרסם את דרשתו זו הקצרה ב"מדריך הכשרות" כדי להעמיד דבריו על אמיתיותם, ולסתום פיהם של המשטינים והמקטרגים עליו ועל דרשתו שהשמיע שם לפני כמה רבנים שליט"א וכמאתים בעה"ב חשובים הי"ו, עוסקים בצרכי ציבור באמונה, נציגי וראשי הקהילות שהשתתפו באסיפה זו.

יו"ר מאד נכבד, רבנים נכבדים, בעה"ב חשובים, ראשי הקהילות, מורי ורבותי!

ראשית כל אפתח מעין החתימה של הדורשים הקודמים, על דבר שיטתו הבהירה של כ"ק אדוני מורי ורבי הגאוה"ק מסאַטמאַר שליט"א [ז"ל], המקום יהיה בעזרו וישלח לו רפו"ש מן השמים לחדש כנשר נעוריו, אמן, וכשאני לעצמי שמעודי נתגדלתי בצל קדשו, כיליד עיר קראָלי, והרבה שנים זכיתי ליצק מים על ידיו הקדושים בישיבה"ק בקראָלי ואחר כך בסאַטמאַר, איני צריך לקחת לקח מאותם חדשים מקרוב באו – (צוגעקומענע) – על דבר שיטתו הק' של רבינו שליט"א, שהיא עצם מעצמי ובשר מבשרי, נר לרגלי ואור לנתיבתי, ולאורה נסע ונלך אנחנו וזרעינו וזרע זרעינו עד המשיח בב"א.

וכמו כן אינני צריך ללקחם על דבר נחיצות קיומה של "התאחדות הרבנים" שזכיתי לעמוד אצל ערסה, בעת התיסדותה שנשתתפתי בה בכל כוחי ואוני, והדורש הראשי של אסיפתינו פה, הגאבד"ק וואוידיסלאוו (שליט"א) יוכל להעיד שכמה שנים הייתי מנהל ה"פרוטוקול" של האסיפות השנתיות, לרבות אסיפת התייסדותה בשנת תשט"ו, ויקר תפארת של ה"התאחדות הרבנים" בעיני, ודאגתה על קיומה להבא, אינה נופלת במאומה מדאגתם על קיומה של הדורשים שקדמוני.

אמנם, עלי להראות באצבע על טעות נורא שנתפשט ונתאמץ אצל כמה ממנהלי וראשי' של "התאחדות הרבנים", והיא, ההשתקה המוחלטת של כל אחד ואחד, יהיה מי שיהיה, אשר ירהיב עוז בנפשו להשמיע קול בקורת (קריטיק) על איזה ענין שיהיה או מעשה שנעשה על ידי ההנהלה, או אפילו על ידי איזה פקיד שהוא, ותיכף ומיד יכריזו עליו שרוצה להפוך את הקערה על פיה ח"ו, ונחשב לאויב ושונא שאסור להתחשב עם דבריו.

מורי ורבותי!

אנחנו יוצאי ארץ אונגאַרן, שנתגדלנו על טהרת קהלות הארטה, מיסודם של אבותינו ורבותינו תלמידי מרן הגאון החת"ס זצ"ל, ואבות אבותינו מסרו נפשם עליה ועמדו בחרדת קודש לפניה ולפני מייסדיה, עם כל זה נשמעו הרבה פעמים דברי בקורת שונות מפי רבנים, גאוני ומצוקי עולם, על האסיפות הגדולות בבודאַפּעסט, אונגוואַר, ביסטריץ וכו', על כמה עניני הכלל שלא הוטבו בעיניהם, ואבותינו ספרו לנו, שכמה פעמים הגיעו החילוקי דעות עד גבולי הפירוד ח"ו, עם כל זה לא עלה מעולם על דעתו של מי שהוא, שבדבריהם חולקים על שיטותיהם של רבותינו מייסדי האָרטאָדאָקסיע ורוצים בחורבנה ח"ו, וכל מי שהיה לו לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמוע, השכיל להבין שמגמתו של המבקר היא לחזק ולבצר את יסודותיה, ולא להרסה ח"ו, ואנחנו לא נדע איך נגנבה דעה נפסדה זו בלבם של כמה מאתנו, לפחד מקול עלה נדף של בקורת כל שהוא, שתיכף יתריעו עליו הקול תרועה לאמור: "לא תשמעו ולא תאבו לו" כי שונא הוא לנו מתמול שלשום, רחמנא לשיזבן…

ועל כן חובה גדולה מוטלת על כל אחד ואחד מאתנו, להשתדל להבין איש את רעהו, ולהסיר שנאת אחים מאתנו, להרגיל את אזנינו ולהכין את לבבינו לשמוע גם את דעת זולתינו, ולא להביט בעינים מלאות חשד על כל מי שאינו מסכים עם דעתו של מנהל פלוני או פקיד אלמוני, או אפילו עם דעתה של הנהלה אלמונית, וכמו שקרה לפני איזה זמן שיצאו איזה אברכים יראי ה' ולומדי תוה"ק מזויינים בבזיונה של תורה ויראת ה' כל היום, ונתארגנו ב"ועד הכשרות" תחת פיקוחו של רב גדול ומפורסם לבעל הוראה מובהק, מוכר בכל מקומות גדולי ישראל בספריו היקרים להלכה ולמעשה, ועושים מלאכתם באמונה שלא על מנת לקבל פרס במסירות נפש ממש, ועוד מעט ויצאו לבלעם חיים, על מסירת נפשם ומאודם, על שטח מוזנח ומופקר ממש, שטח הכשרות במדינתינו, ואיזה רבנים מאתנו התריעו עליהם כעל מהרסי הדת ר"ל, ויצאו נגדם לרדפם עד חרמה, וכל זה על שחשדום במה שאין בהם, שרוצים ח"ו להרס את יסודי ה"התאחדות הרבנים" בהתחרותם על שדה הכשרות, דבר שלא עלה על לבם לעולם, ובכל עת ובכל שעה מוכנים המה למסור את נפשם גם עליה אם ירגישו ח"ו סכנה על קיומה, לא פחות מאותם שעומדים בראשה, וזה היא מחמת חוסר הרצון להבין דעתו של זולתינו, שאינו מסכים עם דעתינו אנו, ודרך זה מוביל ח"ו לירידה ולא לעליה ונחפשה דרכינו ונחקורה…

ועוד ענין נוסף שאני רוצה להצביע עליו באסיפה חשובה זו, שזה יותר מעשרים שנות קיומה של ה"התאחדות הרבנים" לא נתארגן אצלה "ועד לעניני אישות" לסידור גיטין וחליצה, או היתר חדר"ג, ועד עתה לא עסקו בענין זה רק רבנים יחידים מומחים על שטח זה, כל אחד בשלו, וכיום זה מורגש אצלינו חסרונו של ועד כזה, ואני רואה נחיצות גדול לתקנו בהשתתפותם של רבנים מובהקים ובקיאים בענינים אלו.

והנני מסיים בדברי שלו' וברכה, שיפרוש ה' שלומו עלינו שנהיה ראויים וזכאים לשם זה "התאחדות הרבנים" ולא תהיה ח"ו "התפרדות" במקום "התאחדות" וכבר אמרו חז"ל גדול השלו' וכו', ובזכות זה נזכה לגאולה בב"א.

מכתב לא

קול קורא מהתאחדות הרבנים על מה שכתבו בעצמם איסור על שחיטת חוץ, כיון שיש קושיים גדולים בהשגחת שחיטת חוץ לעיר מחמת כמה טעמים וכו', ואחרי שבע שנים כבר נתנו השגחות על שחוטי חוץ, שחיטות גדולות מאוד ששוחט אחד שחט 5,000 עופות ליום וכו' – כמבואר במכתבים הקודמים, וירא הקהל וישפוט!!!

קול קורא להסיר מכשול

כבר הודענו כמה פעמים, שבה"טשיקען מאַרקעטס" אם אין בעל המאַרקעט איש מהימן אז אפילו אם עומדים שם שוחטים יראי שמים יכולים לבוא לידי מכשולות גדולות של נבילות וטריפות ממש, זולת אם עומד שם משגיח תמידי, שאין עליו באותה שעה שום תפקיד אחר רק להשגיח שהעופות שנשחטו בכשרות תהיינה תחת פיקוחו בלי העלמת עין אפילו שעה קלה עד אחר החתימה. מפני האחריות הגדולה שיש בזה העמדנו משגיחים בכמה טשיקען מאַרקעטס שתיכף אחר השחיטה קודם שנתעלם העוף מעיניהם יחתמו את העופות שנשחטו תחת השגחתינו בחותמות (פּלאָמבעס) שלנו.

והיות ששמענו שישנם אנשים המקילים בזה, באנו להזהיר עוד הפעם באזהרה חמורה שכל מי שרוצה להיות בטוח שאינו אוכל נבילות וטריפות לא יקח לביתו עופות שאינם חתומים בחותמות שלנו. ולא יקנה רק בחנויות (בוטשער סטאָרס) שאינם מכניסים לחנותם רק העופות החתומים בחותמות (פּלאָמבעס) שלנו בלי יוצא מן הכלל. מזמן לזמן נפרסם אי"ה את שמות הבוטשער סטאָרס שאין מוכרים רק עופות בחותמות שלנו.

וזאת לדעת כמו שכבר הודענו, שבכל זאת ההשגחה שלנו היא רק על השחיטה, ולא על כשרות הבוטשער סטאָר כבעניני מליחה והדחה וכו' כי אודות זה מוכרח הקונה בעצמו לחקור היטב על מי הוא סומך עצמו.

גם זאת לדעת, שכיון שישנם קשויים גדולים בהשגחת שחיטת חוץ לעיר מחמת כמה טעמים, לכן השגחתינו מוגבלת רק לעיר ניו יאָרק, ומי שקונה משחיטת חוץ לעיר ישגיח בעצמו בשבע עינים ממי לוקח ועל מי הוא סומך.

ע"ז באעה"ח ג' לסדר ויקרא ר"ח ניסן ה' תשכ"ג לפ"ג, פה ברוקלין יצ"ו.

התאחדות הרבנים דארצות הברית וקאנאדא

יואל טייטלבוים

(כ"ק אדמו"ר מסאטמאר שליט"א – נשיא)

לוי יצחק גרינוואַלד

(הרב דקהל ערוגת הבשם – סגן נשיא)

ואלה שמות הרבנים הגאונים שליט"א ועד הפועל והמרכזי (עפ"י סדר הא"ב) אשר באו על החתום על הדברים הנ"ל:

אלעזר שפּירא                    אלטר יעקב יצחק וואַגשאַל

(הרב מקיוויאַשד)                             (הרב מלאַנצהוט)

אלכסנדר אשר באב"ד              גבריאל יודא איליאָוויטש

(הרב מטארטיקאוו)                           (הרב משאַמשאָן)

הלל ליכטענשטיין                          חנני' דוב קאָהן

(הרב מקראסנא)                          (ראב"ד מבודאַפּעסט)

יוסף יונה צבי הלוי הורוויץ                   יוסף גרינוואַלד

(הרב מאונסדאָרף)                               (הרב מפּאָפּא)

ישכר בער הלוי ראָטענבערג              יוסף משה מייזעלס

(הרב מוואוידיסלאָוו)                          (הרב מאויוואַהר)

יקותיאל יודא האלבערשטאם           ישראל אברהם שטיין

(הרב מבאַרדיוב)                           (הרב מפּאָלטיטשאַן)

יצחק אייזיק אייכענשטיין                       יהושע כ"ץ

(רב דק' עטרת צבי פאַרעסט הילס)           (הרב מסאָמבאטהעלי)

יעקב סג"ל לעבאָוויטש             יוסף אלי' הכהן שטיינער

(הרב מקאַפּיש)                        (דומ"ץ דקהל עדת יראים)

משה טייטלבוים                             מרדכי האַגער

(הרב מסיגעט)                     (הרב דקהל תורת חיים וויזניץ)

הרב משה ביק                                משה שטערן

(ר"מ נייטרא)                               (הרב מדעברעצין)

משה ארי' לעוו                              מנחם זאב שיק

(הרב מטעמעשוואַר)                            (הרב מטאָקאי)

נפתלי הירצקא העניג               עזריאל יודא לעבאָוויטש

(הרב משאַרמאַש)                        (הרב דקהל עדת יראים)

צבי הורוויץ                                    רפאל בלום

(הרב מקראָלי)                                 (הרב מקאַשוי)

שמעון ישראל פּאָזען             שמואל אברהם זעלטענרייך

(הרב משאָפּראָן)                            (הרב מטשאַקאווא)

שמחה בונם גרינבערגער                שלמה זלמן פרידמאַן

(הרב מפּרעשבורג)                             (הרב מטענקע)

 

 

a

 

מכתב לב

מיר דרוקן דעם בריוו נישט מיט די כוונה אַז דער פּלאַץ איז יאָ (אָדער נישט) גוט, ווייל מיר נעמען נישט קיין שום אחריות אויף דעם. דער צוועק איז אַרויסצוברענגען די פאַרשידענע הידורים וואָס איז מעגליך און וויכטיג צו האָבען ביי די היימישע פּלעצער, און ליידער האַלט מען דערפון זייער ווייט.

לה"ו

להתוודע ולהגלות

נתפרסם בשנת תשל"ו

לכל ידידינו ואנשי שלומינו דעיר רבתי ניו יאָרק שיחי'!

מיט גרויס פרייד לאָזען מיר וויסען דעם גאַנצען ציבור חרדי אין שטאָט ניו יאָרק, אַז עס איז אונז ב"ה געלונגען אויפצושטעלן אַן אייגענע שחיטה פון עופות, דאָ אין ניו יאָרק, אונטער דער שטרענגער השגחה פון הרה"ג מוהר"ר משה שטערן אב"ד דעברעצין שליט"א…

די תקנות און הידורים פון אונזער שחיטה זענען ווי פאָלגענד:

א)  ביי יעדער שחיטה וועט זיין אַ ספּעציעלער משגיח אויפ'ן פּלאַץ און וועט בודק זיין דעם חלף נאָך יעדע 8-10 עופות (ווי עס שטייט מפורש אין שמ"ח סי' י"ח סעיף כ', און אין דרכי תשובה סי' א' ס"ק רט"ו וז"ל: תקנה זו קדומה והובאה במהרי"ק ונתחדשה בימי הב"י, וכן בדורות האחרונים, וכן בספר מעשה רב שהגר"א מווילנא ז"ל אמר שמוטב לאכול מאכלי חָלָב בשבת מלאכול משחיטה שלא היה אחד עומד על גביו של שוחט וכן המנהג וכו' עכ"ל).

ב)  מיר גיבען אַכטונג מען זאָל נישט וואַרפן די קעסטלעך מיט עופות וועגען חשש ריסוק איברים.

ג)   די שחיטה איז אַ שחיטה מתונה מיט ישוב הדעת, 150 עופות לשעה.

ד)  דאָס ווייקן און אויסזאַלצן ווערט געטאן מיט אַלע הידורים.

ה)  ביים עפענען די עופות איז דאָ א משגיח אַ בר סמכא וואָס פאַרשטייט אין עניני הוראה, ווייל עס איז זייער שכיח שאלות אויף בני מעים, צומות הגידין, שבירת העצמות וכו'.

ו)   די שאלות'דיגע עופות ווערען ביי אונז נישט גענוצט.

ז)   די עופות ווערען אינגאַנצן געעפענט צום זאַלצן, און די האַלדז אָדערן ווערען אַרויסגענומען, און די דם בעין פונ'ם גאָרגל ווערט אויך אַראָפּגענומען.

ח)  מיר האָבען שוחטים משגיחים, תלמידי חכמים און יראי שמים מרבים, מומחים מפורסמים באומנותם, הנהגת ביתם וחינוך בניהם היא על טהרת הקודש.

ט)  די שובי"ם משגיחים ווערען געצאָלט נאָר דורך דעם רב המכשיר.

י)   אונזער השגחה און אחריות איז נאָר אויף די בלאָמבעס מיט דעם זיגל, בהשגחת אב"ד דעברעצין שליט"א.

מיט באַשטעלונגען זיך ווענדען אויף דעם טעלעפאָן צו:

משה פרידמאן – 384-0587

די טשיקן וועט זיין בקרוב צו באַקומען אין גרעיטער ניו יאָרק און יעדער וועט קענען באַקומען אין זיין בוטשער סטאָר.

מיר וועלען אַדווערטייזען די בוטשער סטאָרס וואָס נעמען ביי אונז טשיקען. אויך די רעסטאָראַנען וועלען זיין אַדווערטייזד.

מיר בעטן יעדען איינעם וואָס וויל באַקומען אונזערע טשיקנס און קויפן אין פרעמדע בוטשער סטאָרס זאָלן אונז לאָזן וויסן, ווייל מיר וועלן פירן אַ פּונקטליכן חשבון, נישט אז די בוטשערס זאָלען פאַרפירען דעם עולם.

דער וועד השחיטה ווערט אָנגעפירט פון יראים ושלמים שלא על מנת לקבל פּרס, וואָס וועלען קאָנטראָלירען דאָס כשרות, אַז אַלץ זאָל זיין בהכשר עפ"י דת תוה"ק, און אין דעם זכות וועט ביי אונז מקויים ווערן דער פּסוק "והתקדשתם והייתם קדושים", און מיר וועלן בזכות זה זוכה זיין צו ביאת משיח צדקינו במהרה.

וועד השחיטה דעיר החרדית ד'באָראָ פּאַרק

 

a

777

מכתב לג

וויכטיגע מודעה פון היימישע קאנסומער יוניאָן ברוקלין נ.י.

די געבלאָפטע כפּרות

מיר ווילן אויפמערקזאַם מאַכן דעם ברייטן ציבור, נאָך די גרויסע אָנשטרענגונגען וואָס עס ווערט געמאַכט צו גיין שלאָגן כפּרות, און די נשים צדקניות שלעפּן זיך מיט קליינע קינדער צום בוטשער סטאָר צו שלאָגן כפּרות, און אויך נאָכדעם וואָס פאַר די כפרות ווערט גענומען אַ טייערע פּרייז, גיבן די בוטשער לייט פון די גאָר היימישע און חסיד'ישע בוטשערס, די זעלבע כפּרות פאַר פילע מענטשן, און אַלע שלאָגן אויף די זעלבע עופות וואָס אַנדערע האָבן שוין געשלאָגן, ("אויסגעקלאַפּטע הושענות").

דעריבער טועהן מיר מוחה זיין אויף די אומדערהערטע שרעקליכע עוולה פון גונב זיין דעם דעת הקהל, און באַשווינדלען דעם ברייטען עולם, און דאָס אינמיטן פון די הייליגע ימי תשובה.

מיר ווענדן זיך צו דעם ברייטן קהל, אויב איר ווילט האָבן אַן אמת'ע כפּרה מאַכט זיכער – אויך אַ גאַנץ יאָר – אַז די שחיטה פון דעם בוטשער ביי וועמען איר קויפט, אַז איר באַקומט דאָס פאַר וואָס איר באַצאָלט, און איר ווערט נישט באַשווינדלט.

777

אויסער די שאלה אין ערב יום כיפּור ביי די גרויסע קהילות ווי דאָס געדרענג איז גרויס, און די אחרונים זענען מרעיש אויף די מכשולות ביים שחט'ן כפּרות, עס איז שוין אַמאָל בעסער צו שלאָגען כפּרות מיט פיש וכו' אָדער געלט, ווי דער חיי אדם שרייבט[ה].

 

מכתב לד

בס"ד

התעוררות צו די הייליגע טעג

דער בריוו איז אויסדריקלעך געווידמעט פאר די וועלכע זענען אינטערעסירט צו וויסן דעם אמת, אָפּגעזען די אומבאַקוועמליכקייט דערפון.

אין שולחן ערוך און אויך אין די הייליגע ספרים שטייט אַז אין די הייליגע טעג זאָל מען מער אַכטונג געבן און געוואָרנט זיין פון עסנוואַרג וועלכע זענען נישט הונדערט פּראָצענט כשר בתכלית ההידור והכשרות, און דאָס וועט העלפן איבערוועגן דעם כף הזכיות, אַז צום נייעם יאָר זאָל מען זוכה זיין צו פּרנסה, געזונט, קינדער, און טאַקע מיט אַ סאַך אידיש נחת פון זיי. (עיין שולחן ערוך תר"ג ומגן אברהם שם, שער הציון תר"ט א', יוסף אומץ אות תתקפ"ב, קצה"מ תר"ג סק"א, כה"ח תר"ח אות ל"א, יפל"ל ח"ה ה', קש"ע ק"ל סעי' ב', מחז"ב לחיד"א תרי"ג, ליקוטי מהרי"ח, וש"א).

מיר ווייסן אַלע אַז עסנוואַרג וואָס איז נישט הונדערט פּראָצענט כשר, אויב מ'עסט זיי אַפילו אָן צו וויסן אַז עס טויג נישט, פאַרשטאָפּט עס דאָס אידישע האַרץ, עס פאַרטעמפּט די הייליגע געפילן און עס וואַקסן אויף יונגע קינדער מיט אַ קאָלטקייט צום דאַווענען, לערנען, און צו יעדע מצוה. זיי ווערן אכזריים אין מענטשליכקייט, עס דרייט איבער זייער מענטאַליטעט צו צעווילדעוועטע חיות, אָן בושה, אָן יראת שמים. (רמ"א יור"ד פ"א, פר"ח ברכ"י ודר"ת שם, אוה"ח סו"פ שמיני, ערוה"ב או"ח קל"ח, רמ"ע בספר כנפי יונה ח"ב סימן קי"א, שו"ת ויצבור יוסף סימן י"ג אות ג').

מיר ווילן בעיקר דערמאנען די ערליכע אידן וועלכע זענען מהדר יום טוב צו עסן בהמה פלייש, אַז זיי זאָלן וויסן אין וואָס זיי לאָזן זיך אַריין. מיר האָבן געהערט פון קאַשויער תלמידים אַז דער קאַשויער רב שליט"א איז קעגן עסן בהמה פלייש פון יעדן סאָרט, אַפילו דאָס וואָס רופט זיך גאַנץ הייליג. מיר האָבן זיך מטריח געווען צו הערן פון דער ערשטער האַנט און מיר ווילן איבערגעבן בקיצור דעם אינהאַלט פון אַ שמועס מיט כ"ק אדמו"ר מקאשוי שליט"א, אינמיטן ווינטער תשנ"ו לפ"ק.

שאלה: וואָס איז די מיינונג פון רבי'ן וועגן יענע געוויסע בהמה פלייש, וואָס דאַרף הייסן 100% כשר די שחיטה, ניקור, מליחה, מעג מען עס עסן?

תשובה: לויט מיין מיינונג זאָל מען נישט זיך צורירן צו בהמה פלייש ביז משיח וועט קומען, ווייל לויט'ן סדר און סיסטעם היינט צו טאָג, אפילו אַ זאַך וואָס מ'שטעלט איין גוט, האַלט זיך נישט צו לאַנג, און ווען מ'הייבט אָן אַ זאַך ווערט מען שוין משוחד, מ'שפּירט שוין אַז עס פעלט אויס, און נאָך דעם האָט מען אַ מורא'דיגע נגיעה און מ'הערט שוין נישט אַזוי שנעל ווען עס ווערן נולד חששות. און ווער וועט דען מעורר זיין אויף פּראָבלעמען?

די היסטאָריע אין אַמעריקע האָט געוויזן אַז יעדע קורצע תקופה האָט זיך אויפגעשטעלט אַ מהודר'דיגע זאַך, וואָס איז שנעל אונטערגעגאַנגען. אוסערדעם האָט זיך אַרויסגעשטעלט טאַקע ביי בהמה פלייש, אַז אפילו די מהודר'דיגע האָבן פון דער ערשטער מינוט געהאַט פּראָבלעמען, און טאַקע ערנסטע פּראָבלעמען.

אַ זאַך וואָס אַמאָל אין דער היים איז עס געווען ביטער שווער מיט די קצבים און אַלערליי נסיונות, איז היינט צו טאָג אין אַמעריקע טויזנט מאָל ערגער.

אַפילו אויב מ'זאָל אָננעמען אַז איצט איז אַלץ אין אָרדענונג, איז ביי מיר ברור אַז עס וועט נישט אָנהאַלטן, עס איז נישט מעגליך. ליידער קען איך גוט אַמעריקע… און אויב אַפילו איינער איז זיכער אַז ביים קלענסטן פּראָבלעם הערט ער אויף צו עסן דאָס פלייש, קענען אַדורכגיין יאָרן ביז מען דערוויסט זיך פון דעם פּראָבלעם, און דער שאָדן איז שוין געטוהן געוואָרן.

און וואָס וועט זיין מיט די דורות? קען מען עפּעס גאַראַנטירן אַז אויך זיי וועלן זיין פעסט? און ווער וועט זיין אין זייערע צייטן דער שוחט און דער רב המכשיר?

פאָלגט מיך, טייערע אידן, מ'האָט אַזוי פיל יאָרן אויסגעהאַלטן אָן די בהמה פלייש, קען מען ווייטער אויך אויסהאַלטן. עס איז געזונטער פאַר די נשמה און פאַר'ן גוף אָן דעם, און לאָזט דאָס איבער בירושה פאַר די דורות, נישט דאָס פאַרקערטע ח"ו. דער גואל צדק קומט דאָך שוין בקרוב, זאָל מען נישט נאָכלאָזן, און בזכות זה וועט מען זען נחת ביי די קינדער געזונטערהייט. (עד כאן די ווערטער פון אדמו"ר הגה"צ מקאשוי שליט"א).

עס איז כדאי אַז יעדער יחיד פאַר זיך זאָל גוט דורכטראַכטן דעם תורה'דיגן בליק פון איינעם פון די זקני גדולי דורינו שליט"א, וועלכער האָט אַליין דורכגעלעבט די שווערע פּראָבלעמען פון פלייש אין דער היינטיגער צייט, און די אַלע וועלכע האָבן אים געפאָלגט, זענען פריער אָדער שפּעטער געווען זייער דאַנקבאַר פאַר דעם וואָס ער האָט זיי און דעם יונגן דור מציל געווען פון חלב, נבילות וטריפות רח"ל יאָרן לאַנג.

צייט אויף חשבון הנפש: איז דען כדאי צוליב אַביסל פלייש אויף יום טוב וכדומה איינצושטעלן די יונגע נשמה'לעך, וועלכע האָבן נאָכנישט טועם געווען טעם חטא און איבערצולאָזן ח"ו אויף זיי אַ פּגם, וואָס זאָל פאַר זיי זיין ח"ו אַ שטער ביים שטייגן אין תורה ויראת שמים, אָדער רואינירן ח"ו זייערע איידעלע מידות. נאָך דערצו אין די הייליגע טעג.

לאָמיר נישט פאַרגעסן וואָס עס שרייבט דער הייליגער בעל התניא זי"ע (ליקוטי אמרים פ"ח, וע"ע בבאר מים חיים פרשת שמיני, ובצמח דוד שם) אַז אויב אַ איד עסט אפילו בשוגג אַ זאַך וואָס איז נישט 100% כשר, איז דאָס דאַווענען וואָס ער דאַוונט מיט דעם כח פון דאָזיגן עסן, "אין החיות שבה עולה ומתלבשת בתיבות התורה והתפילה", דאָס דאַווענען גייט נישט אַרויף אין הימל.

דאָס איז טאַקע וויכטיג צו דערמאנען אין די איצטיגע הייליגע טעג, ווען מען בעט אויף אַ גוט יאָר, פּרנסה, געזונט און אידיש נחת וכל טוב, דאַרף מען זיך מתבונן זיין אין די הייליגע ווערטער פונעם בעל התניא זי"ע, אז מען זאָל אויף זיך מקבל זיין צום נייעם יאָר זיך אָפּצוהיטן מיט אַלע מעגליכקייטן פון עסן בהמה פלייש.

לאָמיר זיך ענדערש פאָרנעמען מיט פעסטקייט כאיש אחד בלב אחד נישט אַריינצולאָזן די בהמה-פליישן ביי זיך און מציל זיין זיך און די דורות. דורכדעם וועלן מיר זוכה זיין צו אַ כתיבה וחתימה טובה, אַ גוט געבענטשט יאָר מיט געזונט, פּרנסה, נחת, ואריכות ימים ושנים.

המעוררים למען כבוד שמים

ב. ניימאן – ד. איצקאוויט – ט. ליבערמאן

 

a

מכתב לה

מען שעכט אידישע קינדער

אוי וויי!!!

אין אמעריקע פונקציאנירן ליידער אָפענע דייטשע גאַז קאמערן (קרעמאַטאָריומס) און קיינער ווייסט נישט דערפון!!!

די טראַגעדיע איז שרעקלעך, עס איז נישט אויסצוהאַלטן, יעדער זיצט ביי זיך אין שטוב און עסט שיינע סעודות, מען זינגט שיינע זמירות, כָּל מקדש, מנוחה ושמחה א.ד.ג, און עס פאַלט קיינעם נישט איין אַז מיט די שיינע סעודה וואָס מען עסט ביים שיינעם צוגעגרייטן טיש, איז מען גאָר גורם אַז ער אָדער זיין ווייב זאָלן אַוועקגיין פרי פון דער וועלט ל"ע איבערלאזען קליינע קינדער יתומים רח"ל.

עס רייסט מיר דאָס האַרץ, איך האָב שוין נישט קיין ברירה, איך מוז דאָס ארויסגעבן. די טראַגעדיע ווערט ערגער פון טאָג צו טאָג, דער דור גייט אַזוי טיף און שנעל מטה מטה אַז מען קען זיך גאָרנישט גלייבען ווי מיר האַלטן אויף דער וועלט.

עס איז חודש אדר, יעדער איז מחויב צו טוהן וואָס ער קען, קיינער וועט נישט קענען זאָגן ידינו לא שפכה את הדם הזה.

עס האַלטן אין איין רופן שוחטים און וויינען פאַר מיר אַז זיי קענען דאָס מער נישט דערטראָגן, דער מצב איז מורא'דיג, מען מאַכט אונז שוחטים פאַר ראבאטן. מיר אַרבעטן ווי פערד, מען פרעגט אונז ניטאמאָל צי מיר האָבן כוח, צי מיר ווייסען וואָס עס טוט זיך אדער נישט, נאָר מיר זאָלען אַרבעטן שנעלער און שנעלער אַרויסגעבען פראָדוקציעס דאָפּעלט ווי אין אַמאָליגע צייטן.

נישט גענוג פאַר די בעלי בתים וואָס זיי האָבן אונז איינגעשטעלט צו שעכטן פיר מאָל וויפיל א שוחט האָט געשאָכטן מיט 25 יאָר צוריק. ניין, מיר דאַרפן גיין מער און מער, און וואָס געשעט? דער שוחט מוז זייך אַ מאַכיל נבילות וטריפות.

עס איז נישט גענוג פאַר די בעלי בתים וואס מיר שעכטן אַן ערך פון 1000 ביז 1200 אין איין שעה יעדער שוחט, און אזוי ווי זיי זענען שוין ארויף אויף דעם העכסטן גראד וואס עס איז נאר מעגליך צו באוועגן די הענט, און א גוי קען אויך נישט מער הרג'ענען אין א שעה, זענען זיי געקומען צו א נייעם פּאַטענט.

דער סדר פון די "אָ-יו" איז אלץ געווען איינגעשטעלט, אז דער שוחט שעכט איין שוחט און רוהט זיך אפּ אַ שעה.

די שעה וואס מען רוהט זיך אָפּ , מיינט נישט אַז מען רוהט זיך אָפּ, נאָר ערשט דעמאָלס דארף ער ארבעטן אויף א חלף, דאווענען, עסען, ארויסגיין הכנות, א.ד.ג.

מיט יארן צוריק האט א שוחט ביי די "אָ-יו" געשאכטן 300 ביז 400 עופות א שעה איין שוחט, און מען האט געארבעט 3 שעה און גערוהט אין מיטן בין שחיטה לשחיטה איין שעה, וואס אין סך הכל איז דאס געווען 6 שעה.

פארגעסט נישט אז דער שוחט דארף נאך ארבעטן לכל הפּחות 2 שעה פאַרטאָגס צו האבען גענוג גוטע חלפים צו די שחיטה, און עס איז אפילו ווייניג, צוויי שעה פאר אזא גרויסע שחיטה.

זענען געגאנגען די קצבים מיט די הסכמה פון די רבנים און מען האלט שוין ביי פירפאכיג שווערער.

דער בעל הבית פילט אז נאר דער שוחט וועט איהם איינשפּארן געלט ביי די שחיטה.

דער שוחט באקומט היינט טאקע אן ערך פון 1000$ און מער א וואך, אבער דאס מיינט נאך נישט אז מען דארף דעם שוחט שעכטן פאר די געהאלט וואס ער באקומט.

וואס עס איז געווען טריפה מיט 20 יאר צוריק, איז היינט ליידער "כשר למהדרין מן המהדרין".

רבותי!!!

אלע קראַנקהייטן קומען פון די שחיטה קרעמאַטאָריומס.

די וואָס שעכטן מער ווי 600 עופות א שעה, זענען מאכילי טריפות (זע פּסק פון די התאחדות הרבנים).

די וואָס שעכטן מער ווי 3 שעה א טאָג איז די שחיטה טריפה, ווייל זיי האבן נישט קיין הרגשה, ועיין שו"ת בית אשר.

איר זאָלט זיך אינטערעסירן ביי די רעגירונג, זיי גיבן ארויס אלע איינצלהייטן פאר'ן פּובליקום, זיי ווייסען אלעס.

אַמאָל האבן די רבנים געלייקנט אַז מען שעכט 1,000 און מער עופות אין איין שעה. היינט פירט מען די רבנים ווי די קעלבלעך צו די שחיטה, זיי זעען ווי די מאַשינען לויפן, און זיי ווייסן גארנישט אַז די שחיטה איז טריפה.

אָבער איר דארפט נישט מער ווי זען די אַלטע מודעה מיט 20 יאָר צוריק, וועט איר אַליין זען ווי ווייט איר פארשטייט גארנישט.

די שוחטים דאַרפן סטרייקן!

די רבנים דארפן זאגן פאר די בעלי בתים אז מען קען נישט און מען טאָר נישט פאָפּען דעם המון עם. עס איז דאָ א קאנסומער יוניאן, מען דאַרף זיך ווענדען צו זיי.

מיר האבען גענוג געבילדעטע קעפּ, מען וועט זיי מאכען א "קאונטער קלעים".

די אמעריקאנער רעגירונג זאגט, אז מען טאָר נישט נאַרן די קאסטימערס וואס קויפן די פּראדוקטן.

מען דארף רופן די רבנים צו אַ דין תורה, און דערנאָך אין געריכט, דערפאר וואָס זיי האבן אונז אויסגענאַרט. די בעלי בתים האבן געמאכט אויף אונזער פּלייצע הונדערטער מיליאָנען דאלארן.

מיר וועלען זיך מער נישט לאזען.

זיי נעמען טייערע פּרייזען פאַר די כשרות, דארט וואו ס'איז אבסאָלוט ספק טריפה, און אפשר וודאי טריפה.

די גרויסע קאמפּאניס וואקסן ווי אויף הייווען. זיי שעכטן כמעט דאפּלט ווי אמאל, און נישט נאר וואס זיי נעמען נישט צו קיין נייע שוחטים, נאָר זיי ווארפן אוועק א סאך פון די אלטע שוחטים. מען סטראשעט זיי אז אויב זיי האבן נישט קיין כוח, וועט מען זיי אוועקשיקן, און זיי וועלען בלייבן אָן פּרנסה.

דער נסיון הפּרנסה איז זייער גרויס, בפרט ווען א שוחט נעמט אהיים פון 1,500$ ביז 2.000$ אַ וואָך. (דאס איז פאר די שחיטה מיט "אָווערטיים" שחיטה).

המעוררים

תם ולא נשלם ש.ל.ב.ע.

[א]) בתוך הדברים עברנו על עשרות ספרי שו"ת שמביאים איך שבכל דור ודור הצליח מעשה בעל דבר נגד הכשרות והשחיטה שלא תהיה כהוגן, כמבואר בשו"ת דברי חיים יורה דעה סימן ז' ועוד. [וסיפר לנו אז המעשה מר' ימיש שו"ב, השוחט של זקינו הרה"ק ר' ברוך גארליצער זי"ע, הנ"ל, המעשה הזאת נדפס אח"כ בספר ישראל סבא.

 

[ב] ) ובאמת כתוב בזוהר הקדוש ובאור החמה, כי לפני ביאת המשיח יהיו רוב הרבנים ומנהיגי ישראל מהערב רב רח"ל.

עוד איתא בזוה"ק (ח"ב דף קכ:) דערב רב אינון יין דנתנסך לעכו"ם, ומנהון משומדים מינים ואפיקורסים משומדים לעבירות שבכל התורה כולה.

ובספה"ק אור החמה (פ' נשא בשם הרמ"ק) כתב וז"ל, הערב רב הם גויי הארץ נשמת החיצונים. ושם (על זוה"ק משפטים דף ק"כ ע"ב) וז"ל מלחמה לה' בעמלק שהם ערבוביא בישא שכולם נתערבו אלו באלו וזרע עמלק נתערב בהם ויש רשעי ישראל שהם נחשבים מכולם שהם פריצי ישראל מהרסיך ומחריביך ממך יצאו וכו'.

ובבני יששכר (מאמרי חודש אדר) כתב, כתות הערב רב אשר בקרבנו הם יושבים, מינים מוסרים אפיקורסים, הן המה משורש עמלק הדעת דסטרא אחרא ער"ב ר"ב גימטריא דע"ת כאשר תראה בדורות הללו אשר בעוה"ר נתרבה האפיקורסות, וגם אותן דקיימין כלי חמס על ישראל לפשוט את עורם מעליהם בעצות רעות בחוקים לא טובים וד"ל, ע"כ. ועיין בספה"ק תולדות יעקב יוסף פרשת נשא.

ובזוהר חי פרשת בראשית (דף קי"ג) כתב וז"ל, ועתה רוב הדור עם הראשים שלהם הם מערב רב, ע"כ.

ובספר דברי חיים בהשמטות לפרשת ויקהל כתב וז"ל, דלפני ביאת המשיח יהיו רוב הרבנים מהערב רב כו', וז"ל הדברי חיים שם: כי ישראל בעצמן קדושים אך הערב רב כל חסדים דעבדי לגרמייהו עבדו כנראה בעליל שהרבנים והחסידים והבעלי בתים שבדור המה בעוה"ר רובן מערב רב ורוצים לשרור על הציבור וכל מעשיהם רק לגרמייהו לקבל כבוד וממון ולכן אין להתחבר רק אם עובדים באמת שמוסרים נפשם לד' לא לקבל שום תועלת לעצמם, ע"כ עיי"ש עוד[ב].

ונמצא מכל זה דברים נוראים, דרוב הרבנים ובעלי בתים הם של הערב רב, וצריכים ללחום נגדם במלחמה גדולה, ובעוה"ר לא די שאין נלחמים נגדם אלא הרבה אנשים יש להם קשר אתם ובונים להם בנינים ופלטרין גדולים, ונותנים להם ממון כסף רב, ויש להם שם כבוד ויקר וגדולה, והצדיקים האמיתיים המקושרים לה' יושבים בעניות ל"ע וא"א להם לפעול ולעשות לצרכי שמים כראוי, להרבות פעלים לתורה וליראת שמים.

ועל פי זה אפשר להבין מ"ש בספה"ק היכל הברכה (בפרשת ואתחנן הנ"ל על פסוק הטיבו וגו') וזה לשונו: "ואני תמהתי על בעלי בתים הכשרים למה ישנו כל הלילה ויבלו ימיהם בהבל, למה לא יעמדו באשמורת לומר תהלים וחצות כפי כחם ואחר כך ילכו להתפלל מלה במלה בכוונת הלב, כל חד כפום שיעור דיליה, ואם הוא בר הכי ללמוד על כל פנים משניות, למה ימנע עצמו מזה ולומר איזה דפין מן הזוהר הקדוש כי כל דיבורים אלו הם קישוטי הנפש חיים לנפשו, למה לא ילחם עם חלק הרע שבנפשו המונע אותו בחכמות זרות ואם ההתחלה יהיה לו קשה שלא יטעום אלא מרירות, סופו יהיה לו אור וחיות ומתיקות וחיים לנפשו בזה ובבא וכו'. ואם יסמוך בעל הבית הכשר שהוא מתומכי התורה בוודאי אין דבר גדול בעולם מן מי שהוא תומך התורה אבל זעירין אינון, ועוד שיש הרבה טועין ומטעין ואם אין לו זכות לא יזכה לזה אלא ידבק עצמו בשד יהודי שהוא תלמיד חכם, והרבה צריך בקשות ורחמים בבכיה שיזכה לדבק עצמו בתלמיד חכם אמת וצדיק, ולזה לא יזכה אלא על ידי זכיות הרבה ותפלות ותחנונים כי מן השמים אין נותנים שום דבר קדושה ומצוה אלא על ידי זכות הקדום וטורח ובקשות ותפלה" ע"כ.

והכוונה במ"ש ואם אין לו זכות לא יזכה לזה אלא ידבק עצמו בשד יהודי שהוא תלמיד חכם, י"ל ג"כ כנ"ל, דיכול להיות שהוא תלמיד חכם אבל עדיין יכול להשתייך ח"ו לכת הערב רב והסטרא אחרא רח"ל, וע"כ צריך לזה זכיות הרבה ותפלות ותחנונים שיזכה לדבק עצמו בתלמיד חכם אמת וצדיק, וד"ל.

וכמה נוראים הדברים שכתב בספה"ק תולדות יעקב יוסף (פרשת נשא, ד"ה העולה) וז"ל:

"העולה מזה דראוי העושר לילך אל החכם לקבל ממנו חכמה כמו שהחכם הולך אצל העושר לקבל ממנו חסד מעשרו כי זה תכלית הבריאה כמ"ש במדרש (שוחר טוב) (תנחומא משפטים ט') על פסוק ישב עולם לפני אלקים ר"ל שאל שיהיה כולם שוין בעושר וחכמה שלא יצטרכו לקבל זה מזה, והשיבו רוח הקדש אם כן חסד ואמת מן ינצרוהו, כי במה יזכה זה עם זה, משא"כ עכשיו החכם מקבל חסד מהעושר והעושר מקבל מן החכם תורה וחכמה הנקרא אמת, ובשכר שמשפיעים זה לזה בחכמה ובעושר כך מלמעלה יורד השפע וכמ"ש בש"ס ולמוכיחים יונעם ועליהם תבוא ברכת טוב, כל זמן שתוכחה בעולם ברכה בעולם וכו' (תמיד כ"י ע"א) ור"ל שגורם שפע כנ"ל, וכמ"ש בתיקונים (תיקון מ"ד) יעו"ש".

"ובזה יובן חסד ואמת נפגשו, ר"ל כשעושין להשפיע זה לזה החכמים מקבלין חסד מהעושר והעשירים שומעין חכמה ומוסר הנקרא אמת מהחכמים שהוא עיקר התכלית כמ"ש חסד ואמת מן ינצרוהו כנ"ל, אז גורמים לייחד ב' מדות הגורמין שפע וברכה בעולם, וזהו צדק ושלום נשקו" וכו'.

"ובזה יובן דברי נעים זמירות ישראל בפתח דבריו, למה רגשו גוים ולאומים יהגו ריק יתיצבו מלכי ארץ וגו' ור"ל שלא אמר זה דרך תרעומות להתרעם למה רגשו וכו' רק שאמר דרך מוסר לעמו ישראל בטוב טעם ודעת להבינם למה רגשו גוים ולאומים יהגו ריק להתעולל עלילות בריק והבל על בחירי אומה ישראל, כאשר באזנינו שמענו עלילות שונאינו בכמה מיני תחבולות אין מספר להעלותן אשר האומות מעלילין והם המוני האומות הנקראים גוים שרגשו וגם השרים של המדינה מאומות העולם הנקראים לאומים יהגו ריק, היאומן כי יסופר להאמין מחכמי אומות העולם על דברי הבל וריק כזה, אבל זה נמשך מצד כי יתיצבו מלכי ארץ מאן מלכי רבנן (גיטין ס"ב ע"א) שמעמידין על פי השר שארץ שלו, וזה שנצב לרב שנקרא מלך על פי מלכי ארץ שהארץ והעיר שלו אחר חורבן הבית [ותיבת מלכי משמש לכאן ולכאן] ויתיצבו מלכי ארץ ורוזנים שהם המנהיגים של הרב הנ"ל נוסדו יחד על ה' ועל משיחו, כי מיד יועצים עצות על ה' בענין מאכלות אסורות להעביר שוחטים טובים ולהעמיד רעים לפי רצונו וכיוצא בזה לפי מה שראתה עיני ועל משיחו שהם הלומדים העוסקים בתורה ועבודה איך לגרשם מהעיר ולבטל מנין שלו יעשו כעובדא דאחז המלך שאחז בתי כנסיות ובתי מדרשות ואמר אם אין חכמה אין הקב"ה משרה שכינתו בישראל שנאמר חתום תורה בלימודי וכו' (ישעיה ח'), ננתקה את מוסרותימו ונשליכה ממנו עבותימו, ור"ל כי עצתם איך להשליך עבותות האהבה שבינם לבינו ית' ע"י שיש להם מקום מיוחד להתלמד ולהתפלל ולהסיר מוסרותימו שע"י תורה ומוסר כולם נכנעים לפניהם ולהסיר עול מעלינו זהו תוכן עצתם".

"והנה באלו יש ב' כתות כנ"ל שיש יראי השם לשם שמים וכנ"ל, ובזה אמר יושב בשמים ישחק ר"ל כי זה שהוא ברום המעלות בשמים שכבר נתקשר באהבה ית' גם עתה ישחק וישמח ולא יחוש כלל לעצתם, משא"כ אד' ילעג למו, כי כת ב' הנ"ל שהי' במדרגה תחתונה הנק' אד' כנודע שלא היה לשם שמים רק ליטול את השם שהוא מחסידי ארץ, וכעת שרואה שיועצים עליהם הרוזנים וכו' מיד הוא עצמו ילעג למו על היראים כדי שלא ימצא בו שום דבר מחסידים שלא ילכד בעצת רוזנים, וזה הוא השמירה של מעלה לבל יכנס פנימה כל מי שיהי' כי מי שאינו הגון אז ידבר אלימו באפו ובחרונו יבהלמו כדי שיהיו נרפים מהתורה והעבודה לכוונה הנ"ל, אבל ואני נסכתי מלכי על ציון הר קדשי, ור"ל שדוד אמר על עצמו ואני שעמדתי בנסיון כל הבזיונות והשפלות וכעת אני נסכתי מלכי שאינו נצב ממלכי ארץ עפ"י השררה רק ואני נסכתי מלכי שהוא אלקי עולם ה' על ציון הלומדים המצויינים בהלכה שעיקר מלכותי ונסיכותי הוא על הלומדים העוסקים בתורת ה' ועבודתו כמ"ש חבר אני לכל אשר יראוך וכו' (תהלים קי"ט) ועל זה הוא סמוך לשון חיבור כמו ועליו מטה מנשה (במדבר ב') כי הם נטורי קרתא (פתיחתא דאיכ"ר א') וא"צ לומר שלא לגרשם מהעיר רק שהם עיקר ממשלתי. וגם על הר קדשי שהם ראשי קציני אלופי ישראל שהם נקראים הר והם גורמים קדושתו כמ"ש (דברים ב') ויהי כאשר תמו וידבר ה' אלי שאין קדושת שמו על נביאים כי אם בזכות ישראל ומה שהעמיד ית' אותי לנסיך ומלך הוא בזכות ישראל שהם נקראין קודש ישראל לה' ראשית תבואתו (ירמיה ב') וחס על כבודם שיהיה להם רועה נאמן לבל יגיס דעתו עליהן כמו שאמרו (יומא כ"ב ע"א) אין ממנין פרנס על הציבור אלא אם כן קופה של שרצים תלוין אחוריו", עכלה"ק הנוגע לענינינו.

רואים אנו ג"כ מדברי התולדות יעקב יוסף שהצדיקים ועובדי ה' יושבים בעניות ובדחקות משא"כ אותם שדורשים רק כבוד עצמם יושבים על מי מנוחות ולא חסר להם כלום וכנ"ל.

ועי"ע באריכות בתולדות פ' וישב, ובעוד כמה מקומות שמאריך בזה.

 

[ג]) [א"ה: הכותב כתב מארגארעטן רק בכדי לבלבל אותם, שכאילו הוא חושב שכולם אינם כהוגן].

[ד]) אגב: אחד מהבעלי בתים הי' לו עקסידענט עם הקאר שלו ביום הכפורים שחל להיות בשבת.

* הערת המו"ל – הנה כבוד הג' ז"ל הזהיר שלא יפרסמו מכתבו כיון שבהאי פחדא יתיב (וכמו כל הרבנים ואדמורי"ם כו') מהקצבים שותפם של עמלק שלא יעשו לו צרות, ואוי לאותה בושה שגדולי וזקני הרבנים לא יוכלו לפתוח פיהם לגלות חוות דעתם ברבים, וזה היו כבר לפני 17 שנים ומאז ועד עתה הורע המצב מאד בזה. ואיזה שם כשרות אפשר לקרוא למצב נורא כזה, אוי ואבוי!

[ה] ) עי' במטה אפרים הלכות יום הכיפורים סימן תר"ה סעיף ח', וכרתי ופלתי סימן ח"י ס"ק י"ז, ח"א כלל קמ"ד ד', ופרי מגדים אורח חיים סימן תר"ה ס"ק א', ושדי חמד מערכת יום הכיפורים, ודרכי תשובה יורה דעה סימן ח"י ס"ק ע"ז, וישועות יעקב יורה דעה שם סק"ג, שכולם צועקין ככרוכיא על המנהג שנדחקים כל העיר על השוחט ליל ערב יום הכיפורים ומביא להרבה מכשולות, ואשר ע"כ החליטו דיותר טוב לסדר הכל במשך ימי עשי"ת או עד שמיני עצרת, וקצר המצע כאן להציע כל אריכות הדברים, וע"כ אעתיק רק איזה נקודות שהזהירו עליהם.

א) השוחט יישן היטב בלילה ויהי' רגוע בעת השחיטה בלי תנומה על פניו (מטה אפרים שם).

ב) ידקדק אם אפשר ששוחט אחר יראה סכינו (עיין חתם סופר סי"ג).

ג) אותן שלוקחים העופות לביתם, ימתינו לראות שבדק השוחט הסכין אחר שחיטת עוף שלהם (מטה אפרים שם).

ד) יש להחמיר שלא לשחוט יותר מה' בלי בדיקת הסכין (פר"ת כ', מנחת יוסף ס"ק פ"ג, דרכ"ת ע"ז).

ה) אם חתך במפרקת, או נמצא איזה דבר בוושט שנחתך אסור לשחוט בלי י"ב בדיקות (שמ"ח סי' ח"י סעיף י"ד, תב"ש ס"ק כ"ח, מנחת הזבח בעשרון ס"ק כ"ג, דרכ"ת ס"ק ע"ז).

ה) יזהרו שלא לשחוט בעזרת נשים שבבית הכנסת, וכן בבית המיוחד לתלמוד תורה לתשב"ר, או בחצר בית הכנסת אם מתפללין בו לפרקים, ובפאליש של ביהמ"ד צ"ע (עיין פמ"ג סי' י"א סק"א, ובפתה"ד ח"א סי' קנ"א, ובדרכ"ת בתיקונים והוספות דף ב' ע"ב).

ו) בזמן שהשחיטות מרובות ראוי לנהוג שהשוחטים יראו הסכין אחד לחבירו (שו"ת חתם סופר יורה דעה סי' י"ג), ושיעור שחיטה מרובה כל ששוחט מל' עופות ולמעלה (כן מבואר בספר תואר משה פרק י"ז אות ו').

 

 

 

מסכת סנהדרין (צז.): אמר רבי יוחנן דור שבן דוד בא בו תלמידי חכמים מתמעטים והשאר עיניהם כלות ביגון ואנחה וצרות רבות וגזרות קשות מתחדשות עד שהראשונה פקודה שניה ממהרת לבא.

ת"ר שבוע שבן דוד בא בו שנה ראשונה מתקיים מקרא זה (עמוס ד, ז) והמטרתי על עיר אחת ועל עיר אחת לא אמטיר שניה חיצי רעב משתלחים שלישית רעב גדול ומתים אנשים ונשים וטף חסידים ואנשי מעשה ותורה משתכחת מלומדיה ברביעית שובע ואינו שובע בחמישית שובע גדול ואוכלין ושותין ושמחין ותורה חוזרת ללומדיה.

בששית קולות בשביעית מלחמות במוצאי שביעית בן דוד בא… תניא ר' יהודה אומר דור שבן דוד בא בו בית הוועד יהיה לזנות והגליל יחרב והגבלן יאשם ואנשי גבול יסובבו מעיר לעיר ולא יחוננו וחכמת הסופרים תסרח ויראי חטא ימאסו ופני הדור כפני כלב והאמת נעדרת שנאמר (ישעיהו נט, טו) ותהי האמת נעדרת (וסר מרע משתולל) מאי ותהי האמת נעדרת אמרי דבי רב מלמד שנעשית עדרים עדרים והולכת לה מאי וסר מרע משתולל אמרי דבי ר' שילא כל מי שסר מרע משתולל על הבריות אמר רבא מריש הוה אמינא ליכא קושטא בעלמא אמר לי ההוא מרבנן ורב טבות שמיה ואמרי לה רב טביומי שמיה דאי הוו יהבי ליה כל חללי דעלמא לא הוה משני בדבוריה זימנא חדא איקלעי לההוא אתרא וקושטא שמיה ולא הוו משני בדיבורייהו ולא הוה מיית איניש מהתם בלא זימניה נסיבי איתתא מינהון והוו לי תרתין בנין מינה יומא חד הוה יתבא דביתהו וקא חייפא רישה אתאי שיבבתה טרפא אדשא סבר לאו אורח ארעא אמר לה ליתא הכא שכיבו ליה תרתין בנין אתו אינשי דאתרא לקמיה אמרו ליה מאי האי אמר להו הכי הוה מעשה א"ל במטותא מינך פוק מאתרין ולא תגרי בהו מותנא בהנך אינשי.

תניא ר' נהוראי אומר דור שבן דוד בא בו נערים ילבינו פני זקנים וזקנים יעמדו לפני נערים ובת קמה באמה וכלה בחמותה ופני הדור כפני כלב ואין הבן מתבייש מאביו.

תניא ר' נחמיה אומר דור שבן דוד בא בו העזות תרבה והיוקר יעות והגפן יתן פריו והיין ביוקר ונהפכה כל המלכות למינות ואין תוכחה מסייע ליה לר' יצחק דא"ר יצחק אין בן דוד בא עד שתתהפך כל המלכות למינות אמר רבא מאי קרא (ויקרא יג, יג) כולו הפך לבן טהור הוא ת"ר (דברים לב, לו) כי ידין ה' עמו [וגו'] כי יראה כי אזלת יד ואפס עצור ועזוב אין בן דוד בא עד שירבו המסורות ד"א עד שיתמעטו התלמידים ד"א עד שתכלה פרוטה מן הכיס ד"א עד שיתייאשו מן הגאולה שנאמר ואפס עצור ועזוב כביכול אין סומך ועוזר לישראל כי הא דר' זירא כי הוה משכח רבנן דמעסקי ביה אמר להו במטותא בעינא מנייכו לא תרחקוה דתנינא ג' באין בהיסח הדעת אלו הן משיח מציאה ועקרב אמר רב קטינא שית אלפי שני הוו עלמא וחד חרוב שנאמר  (ישעיהו ב, יא) ונשגב ה' לבדו ביום ההוא.

 

(תהלים קמה כ') שׁוֹמֵר ה' אֶת כָּל אֹהֲבָיו וְאֵת כָּל הָרְשָׁעִים יַשְׁמִיד.

 

מעשה מזעזע מעשה מחריד.

מסופר על הצה"ק בעל הנודע ביהודה, רבי יחזקאל לנדא זצוק"ל שהיה קדש קדשים מגדולי וקדושי עם ישראל.

הנודע ביהודה היה דיין בעיר ברודי ואחר כך כיהן ברבנות בעיר פראג ועשה בה דברים גדולים. טרם הגעתו לפראג היה הנודע ביהודה מבקש תמיד צדקות מנדיבים ואנשים, לצרכי חולה או ישיבה וכדומה.

יום אחד התאספו שלשה עשירים שהיו חצופים גדולים בביתו ואמרו לו; עם תמשיך לבקש מאתנו צדקה לעניים, ליתומים, לחתונות, לאנשים מסכנים ולישיבות, אנחנו נדאג שיזרקו אותך מהעיר!!! כך אמרו שלשת החצופים. הנודע ביהודה כעס מאד ובהיותו ידוע כאדם תקיף מאד עמד כנגדם ואמר להם; אתה הראשון לא תגמור את השנה ותמות! אתה השני תפול מנכסיך עוד השנה ותהיה עני מרוד! ואתה השלישי יוולד לך בן חכם וכשיהיה בן שלש עשרה בדיוק יכפור בקדוש ברוך הוא! לאחר מכן עזב את העיר והלך להיות רבה של פראג. דברי הנודע ביהודה נתקיימו במלואם; באותה שנה העשיר הראשון מת. וכן באותה שנה העשיר השני נפל מכל נכסיו. והעשיר השלישי אשתו הרתה באותה שנה וילדה.
וכפי שאמר הנודע ביהודה הילד הזה היה חכם גדול, בגיל חמש כבר ידע את כל החומש, בגיל שבע כבר ידע גמרות רבות ומסכתות בעל פה והיה גאון עולם, וכל רואיו שבחוהו והללוהו בפני הוריו על חכמתו ומעלותיו. למרות זאת הוריו היו בוכים ימים ולילות ולא אומרים כלום. יום אחד הילד בא להוריו ושאל אותם, למה אתם בוכים? תשמחו בי, כולם משבחים אותי, אני תלמיד חכם גדול וילד טוב, מדוע אתם בוכים כל היום? תשמחו בי! והאבא אינו משיבו. כך היה הילד בכל פעם בוכה לאביו; למה אתה מתנהג איתי כך? בסוף נכנע אביו ואמר לו; דע לך כי הנודע ביהודה קלל אותך שביום שתהיה בן שלש עשרה שנה תכפור באלקים, לכן ככל שאני רואה שאתה יותר צדיק, יותר תלמיד חכם, אני יותר בצער. אמר הילד לאביו; אבא ואמא היקרים, אתם יודעים שאני חכם וילד טוב, תנו לי כסף ואני אלך רחוק מכם ואטייל בעולם, אם אני אעבור את גיל שלש עשרה ואני לא אכפור באלקים אני אחזור, אם אני אכפור באלקים לא תצטערו כשאני כופר לידכם. נתנו לו כסף לדרך בהיותו בן עשר ומיד הוא נסע לפראג לביתו של הנודע ביהודה, ולא סיפר לו מי הוא ובקש ממנו; "אני רוצה להיות תלמיד שלך". אמר לו הנודע ביהודה; "תכנס לישיבה, נראה מי אתה ומה אתה יודע"?

הילד נכנס לישיבה וכולם התפלאו ממנו ומידיעותיו ומפלפולו. הנודע ביהודה בא לישיבה לפלפל עם הילד בן העשר ומרוב גאונותו בתורה, בהיותו בן אחד עשרה שנים בלבד הנודע ביהודה אמר; "זה יהיה החתן שלי! אין אדם גאון בעולם כמו הילד הזה, אני רוצה שהוא יהיה החתן שלי"! פנה אליו ואמר; "יש לי בת מיוחדת תתארסו ומתי שתהיה בן שלש עשרה, ביום הבר מצוה נעשה דורון דרשה בשבת תתן דרשה וגם נחתן אותך עם הבת שלי". והילד כמובן הסכים. בהגיעו לכמה שבתות לפני שלש עשרה, הנודע ביהודה שלח מכתבים לכל מכיריו, לבוא לשבת של ערב החתונה כמנהג האשכנזים כולם הגיעו מקצה שמחים ונפעמים מן השדוך המדובר, בסעודה שלישית החתן אמר דרשה חזקה מאד, פלפולים חריפים וכולם נפעמו מהדרשה והנודע ביהודה היה בשמחה גדולה ביותר מאד.
והנה מספר אורחים שהיו מהעיר הקודמת שבה הנודע ביהודה קלל את האנשים וראו את הילד אמרו אנחנו מכירים את הילד! זה הילד שהנודע ביהודה קלל שבגיל שלש עשרה יכפור באלקים! מיד נודע לנודע ביהודה הדבר כי זה הילד המקולל. ויחרד חרדה גדולה עד מאד. וישאל את הילד; "מתי בדיוק ימלאו לך שלש עשרה שנה"? ויען הילד ויאמר; "בעוד שבועים ימים"! בערב יום ההולדת קרא הנודע ביהודה לכמה מתלמידיו ויאמר אליהם; "קחו את הילד והכניסוהו למקלט, וסגרוהו על ברזל ובריח ושמרו על הדלת כל הזמן ואל תתנו לאף אדם להכנס או לצאת". ביום ההולדת של הנער החל לפתע לצעוק ולקלל כלפי שמיא דברים נוראים ולהגיד דברי כפירה ומנסה לשבור את הדלת, משתולל וצועק. הנודע ביהודה הורה לא להתפעל ממעשיו ולא לעשות עמו כלום. לאחרי שעבר היום, שקטו הזעקות ושקט מצמרר הפחיד את השומרים מחשש שהחתן מת. ויפתחו את הדלת וימצאוהו יושב ובוכה בכי גדול ונורא ומתייפח; "איך אתמול קללתי את אלקי"? ויעש תשובה גדולה לאלקים ולכפרת עוונות על דבריו ומעשיו. הנודע ביהודה הודיע לרבים שזו הקללה שקלל את אביו ובאותו יום נכנסה בו הרוח רעה לכפור בכל ובשעה שקשרו אותו וסגרוהו עבר הכל ב"ה! עתה אמר הנודע ביהודה; "נעשה את החתונה ונזמין את הוריו ונעשה שמחה גדולה" ויהי כן.
המעשה עם הנודע ביהודה מלמד לדעת את המעלה של תלמידי חכמים וחומרת ביזויים, מעלת הצדקה וגמילות חסדים ומי שפוגע חס ושלום בהם עוונו גדול מאד ומי שמקיימם זכותו גדולה מאוד מאוד. (שופר).

 

 

ראו 1800 תשובות – לרב שמוציא מילים מהפה ולחוץ ללא בדיקה… ואומר שהאדמו"ר לא היה מעולם בשחיטה ואיך יכול לדבר על השחיטה, איזה ידיעות יש לו בשחיטה?/ ראו ספר אחד מתוך 1800 קבצים באתרים איך שהאדמו"ר נלחם קשה לתקן את השחיטה בארצות הברית וניצל כמה פעמים בניסי ניסים שרצו להרוג אותו
אל: אתי גרוברט ‫‎<[email protected]>‎
http://allzohar.com/

ישראל 613.קם

רדיו הזוהר 24 שעות

דף זוהר ש"ס.ארג

הזוהר.אינפו

דף זוהר יומי.קם

דעלי זוהר.קם

מפעל הזוהר ב-יוטויב

יניטי זוהר.קם

הרב אריה ברדה ב-יוטויב

קלף כשר.קם

זוהר הדקלים.קם

אלל זוהר.קם

ארץ ישראל.אינפו

גן עדן.אינפו

גאולה.אינפו

הצלה-1.אינפו

הזוהר.קם

הזוהר.נט

הזוהר.ארג

האלמין 613.קם

האלמין אינטרנשנל.קם

האלמין אינטרנשנל.אינפו

ישראל 613.ארג

ירושלים 613.קם

ירושלים 613.אינפו

כותל המערבי 613.אינפו

מזכי הרבים.קם

מזכי הרבים.נט

מזכי הרבים.ארג

מזכי הרבים.אינפו

מזכי הרבים.ביז

משיח 613.אינפו

מקוה 613.אינפו

עולם הבא.אינפו

ספר תורה בוקס.אינפו

ועד הכשרות.קם

ועד הרבנים.קם

ועד הרבנים.אינפו

זוהר 1800.קם

זוהר 613.קם

זוהר קבלה.קם

זוהר משיח.קם

זוהר שבת. קם

זוהר ויקיפדיה.קם

זוהר ויקיטקסט.קם

הרב אריה ברדה.קא.IL

זוהר לישראל.קם

הרב ארמוני טי-ווי.אינפו

הרב בניהו שמואלי.נט

אדמו"ר ברוך אשלג.ארג

זוהר אנגלית.קם

חיים על פי הזוהר.קם

הסולם.קא.IL

הסולם – הרב אדם סיני ביוטיוב

האלי זוהר בלוג.קא.IL

אתר "תהלים" העולמי

ניקור

דפי ניקור

שחיטה

דפי שחיטה

דפי ועד הכשרות העולמי

אוצר הספרים העולמי

מאגר השחיטה העולמי

ואמרו אמן קלטת טעיפס

מאגר אמן העולמי

ועד הכשרות העולמי

כל עניני כשרות לפי סדר א-ב

חברה מזכי הרבים העולמי

סגולה גדולה

דרוש בדחיפות

עירוב לונדון

ואמר כל העם אמן

אתר המפות

מאנסי-קראקא

מנהרות הבשר

קלף כשר

אכילה בכשרות

מזכי הרבים

בשר בהמה

ועד הכשרות

חדשות

ובכן צדיקים

שעטנז

מכתבים למערכת

ספרים ומחברים

כל הספרים

ארץ ישראל

ברסלב

ספרים חדשים

כל הטעיפס

בית המדרש

פסח

גאולה

צדקה

דין תורה

ציצית

דרך אמת

צניעות

הלכה

רפורם

זוהר הקדוש

שבת

שולחן ערוך

חק לישראל ותשובה

כסף

שידוכים

כשרות

שמירת הברית והעינים

מוסר

תוכחה

מילה

תולעים

מסירה

תפילין ומזוזות

מקוה

תנ"ך

תרי"ג מצות

עירוב

ערב רב

מרן הרב עובדיה יוסף

שמיטה

שחיטה

ניקור

דפי ועד הכשרות העולמי

שנת השמיטה וצויתי ברכתי

אתר המפות

זוהר הש"ס דף היומי

לימוד היומי

תרומות

מאגר הספרים

תמונות

ספר אור הזוהר המנוקד

עלונים אור הזוהר

עלונים אור הזוהר – סיפורי הזוהר

שיעורים
וידאו

ל"ג בעומר

רשב"י ומירון

מודעות

חלוקת הזוהר

חדשות היום יום

ערכה של שעה

עלון סיפורי הזוהר

זוהר 70 כרכים

פורום

 ספרים

מאמרים

הודעות

מכתבים

סיפורי צדיקים

תמונות חלוקה ההיסטורית 100.000 אלף ספרים בחנם

תמונות אב תש"ע 350 תמונות

תמונות הדפסת ספר מאורות הזוהר

תמונות לימוד הזוהר "זקנים עם נערים"

ISRAEL613.COM

DZSS.ORG

HA-ZOHAR.INFO

DAFZOHARYOMI.COM

 DAILYZOHAR.COM

UNITYZOHAR.COM

HA-ZOHAR.COM

HA-ZOHAR.NET

HA-ZOHAR.ORG

KLAFKOSHER.COM

ZOHAR-PALM

ALLZOHAR.COM

ERETZISRAEL613.INFO

GAN-EDEN.INFO

GEULAH.INFO

HATZOLAH-1.INFO

HOLMIN613.COM

HOLMININTERNATIONAL613.COM

HOLMININTERNATIONAL613.INFO

ISRAEL613.ORG

JERUSALEM613.COM

JERUSALEM613.INFO

KOTEL613.INFO

MEZAKEI-HARABIM.COM

MEZAKEIHARABIM.NET

MEZAKEIHARABIM.ORG

MEZAKEI-HARABIM.INFO

MEZAKEIHARABIM.BIZ

MOSHIACH613.INFO

MIKVAH613.INFO

OLAM-HABA.INFO

SEFER-TORAH-BOOKS.INFO

VAAD-HAKASHRUS.COM

VAADHARABONIM.COM

VAADHARABONIM.INFO

ZOHAR-1800.COM

ZOHAR613.COM

ZOHARKABBALAH.COM

ZOHARMASHIACH.COM

ZOHARSHABBAT.COM

ZOHAR-WIKIPEDIA.COM

ZOHAR-WIKISOURCE.COM

ARYEBERDA.CO.IL

ZOHAR-ISRAEL.COM

ARMONITV.INFO

HAZOHAR.NET

MIFAL HAZOHAR YOUTUBE

ASHLAGBAROCH.ORG

THEZOHARINENGLISH.COM

RABBI ARYE BERDA YOUTUBE

ZOHAR-AHAIM.COM

HASULAM.CO.IL

HASULAM RABBI ADAM SINAY ON YOUTUBE

THEHOLY-ZOHAR.BLOGSPOT.CO.IL

MAZAKEI HARABIM

CHEVREH MAZAKEI HARABIM HOILUMI

AMEN TAPES

LETTERS TO THE EDITORS

BOOKS & EDITORS

ALL BOOKS

ERETZ ISRAEL

TESHUVAH CHOK LEYISROEL

ZOHAR HA KADDOSH

KASHRUT

HALACHA

SHECHITA

SHULCHAN ARUCH

NIKKUR

MIKVAH

LIST ENGLISH BOOKS

ERUV

SPANISH BOOKS

REDEMPTION GEULA

FRENCH

PORTUGUES

EREV RAV

MUSSAR

TZEDDAKA

DIN TORAH

TZITZIT

SHUL

TANACH STUDY

SHABBAT

ERUV LONDON

MESIRAH

MILAH

613 MITZVOT

TEFILLIN MEZUZOT

TZNIUT

PASSOVER

BUGS

THE WAY OF TRUTH

GUARDING THE BRIT EYES

REBUKE

MONEY

SHIDDUCHIM

REFORM

ALL TAPES

MY REBBE KNOWS EVERYTHING

EAT KOSHER

PARCHMENT KOSHER

VAAD HAKASHRUTH

SHATNEZ

VIRUS SCAN

MAPS SITES

NEWS

ZOHAR ENGLISH

BOOKS IN ENGLISH