מקור לתיקון מ"ח- הוא מהאריז"ל
מובא בספר של הרב אברהם חמוי זצ"ל (חי תקצט – תרמח) סגולה אדירה שמקורה אצל כל חכמי המקובלים.
היה מקובל גדול בזמנו וכתב כשישים ספרים בפירושו על התורה ועל הקבלה, ספרי סגולות וגורלות, קמעים ומזלות והיה בקי בכל מיכמני התורה לעומקה לרוחבה. באחד ממסעותיו לבגדאד לאסוף כספים כדי להוציא את ספריו ראו את חוכמתו וביקשו ממנו למלא את תפקיד החכם באשי, וסירב ברוב ענוותנותו ומתוך כך, בשבת שה'בן איש חי' שהחזיק בחזקה לדרוש בד' שבתות שבשנה בבית הכנסת הגדול, ויתר על כך לטובת דרשה של רבי אברהם חמוי זצ"ל.
בספרו "בית אל" [שיצא לאור בשנת תרל"ח] דף ק"מ מביא שהמקור ללימוד תיקון מ"ח הוא מהאריז"ל וכן כתב את ה-י"ב הסגולות על תיקון מ"ח
מכתבי תוכחה על בזיון לימוד תיקון מ"ח
וזיכוי הרבים בלימוד זה,
ובדבריו אלו יצא נגד רבי שמעון בר יוחאי ומשה רבנו ע"ה
אור_הזוהר_1296_1_מכתב_תוכחה_2_
אור_הזוהר_1297_2_מכתב_תוכחה_2_
אור_הזוהר_1298_3_מכתב_תוכחה_2_
אור_הזוהר_1299_4_מכתב_תוכחה_2_
אור_הזוהר_1300_5_מכתב_תוכחה_2_
אור_הזוהר_1301_6__מכתב_תוכחה_2_
אור_הזוהר_1302_7_מכתב_תוכחה_2_
קישורים מהעלונים וסגולותיו של תיקוני הזוהר תיקון מ"ח מכתבי האריז"ל
http://www.ha-zohar.info/wp-content/uploads/2013/05/128-%D7%90%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%96%D7%95%D7%94%D7%A8-%D7%A7%D7%95%D7%9C-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%90.pdf http://www.ha-zohar.info/p/author/support/page/129 http://www.klafkosher.com/ha-zohar.net/BOOKS/ALONIM-LIMUD-YOMI/Shvat-shana1/Shvat%20%2819%29.pdf http://www.ha-zohar.info/wp-content/uploads/2014/07/134.pdf http://www.klafkosher.com/ha-zohar.net/BOOKS/ALONIM-LIMUD-YOMI/Shvat-shana1/Shvat%20%2828%29.pdf http://www.klafkosher.com/ha-zohar.net/BOOKS/ALONIM-LIMUD-YOMI/Adar1-shana1/Adar%20%282%29.pdf
http://www.ha-zohar.info/wp-content/uploads/2013/05/128-%D7%90%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%96%D7%95%D7%94%D7%A8-%D7%A7%D7%95%D7%9C-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%90.pdf http://www.ha-zohar.info/p/author/support/page/129 http://www.klafkosher.com/ha-zohar.net/BOOKS/ALONIM-LIMUD-YOMI/Shvat-shana1/Shvat%20%2819%29.pdf http://www.ha-zohar.info/wp-content/uploads/2014/07/134.pdf http://www.klafkosher.com/ha-zohar.net/BOOKS/ALONIM–LIMUD-YOMI/Shvat-shana1/Shvat%20%2828%29.pdf http://www.klafkosher.com/ha-zohar.net/BOOKS/ALONIM-LIMUD-YOMI/Adar1-shana1/Adar%20%282%29.pdf
קישורי עזר על תיקון מ"ח
אור_הזוהר_1289-1_מכתב_תוכחה_בזיון_תיקון_מח
אור_הזוהר_1290-2_מכתב_תוכחה_בזיון_תיקון_מח
אור_הזוהר_1291-3_מכתב_תוכחה_בזיון_תיקון_מח
אור_הזוהר_1292-4_מכתב_תוכחה_בזיון_תיקון_מח
אור_הזוהר_1293-5_מכתב_תוכחה_בזיון_תיקון_מח
אור_הזוהר_1294-6_מכתב_תוכחה_בזיון_תיקון_מח
אור_הזוהר_1295-7_מכתב_תוכחה_בזיון_תיקון_מח
Beis_Kel אור_הזוהר_128 אור_הזוהר_131 אור_הזוהר_133
אור_הזוהר_134 אור_הזוהר_140 אור_הזוהר_143 אור_הזוהר_144
יסוד_מערבי_אוגינאל__yesod_maaravi
יסוד_מערבי_עם_ציון_מעין_החכמה_מהרי_סרוג
סמא_דחיי_Sama_d'Chayaסמא_דחיי_עם_ציונים_מה_שהבן_איש_חי_הוסיף
צמח_צדיק_עם_ציון_-_להדפיס_הקטע_ולעשות_בגדול
קרנות_צדיק_תיקון_הברית_מכתב_זוהר_הישיבה
שם_משמעון_צריך_להיות_מסומם_-_שכחתי_לציין
שער_רוח_הקודש_1 שער_רוח_הקודש_11
תשובה_לרב_שאינו_מאמין_שצוחק_על_תיקון_מח
יחיד_עם_הוספות_מוגא_300יחיד_עם_הוספות_מספר_סמא_דחיי_מוגא_300
מובא בספר של הרב אברהם חמוי זצ"ל (חי תקצט – תרמח) סגולה אדירה שמקורה אצל כל חכמי המקובלים.
היה מקובל גדול בזמנו וכתב כשישים ספרים בפירושו על התורה ועל הקבלה, ספרי סגולות וגורלות, קמעים ומזלות והיה בקי בכל מיכמני התורה לעומקה לרוחבה. באחד ממסעותיו לבגדאד לאסוף כספים כדי להוציא את ספריו ראו את חוכמתו וביקשו ממנו למלא את תפקיד החכם באשי, וסירב ברוב ענוותנותו ומתוך כך, בשבת שה'בן איש חי' שהחזיק בחזקה לדרוש בד' שבתות שבשנה בבית הכנסת הגדול, ויתר על כך לטובת דרשה של רבי אברהם חמוי זצ"ל.
בספרו "בית אל" [שיצא לאור בשנת תרל"ח] דף ק"מ מביא שהמקור ללימוד תיקון מ"ח הוא מהאריז"ל וכן כתב את ה-י"ב הסגולות על תיקון מ"ח
..
…
.
.5 מכתבי תוכחה
לרב שאינו מאמין בתיקון מ"ח וסגולותיו
לכבוד המג"ש הרב … שליט"א
מבין ריסי עינך נראה שמיוצאי בבל אתה, ובוודאי אתה ירא וחרד לשמע גאון וקדוש ישראל מרן בעל הבן איש חי זי"ע, אז בוא ושמע מה שחבירו וידידו המקובל האלוקי רבי אליהו מאני זי"ע רבה של חברון כותב בספרו קרנות צדיק וכן תלמיד חבר לבן איש חי המקובל האלוקי רבי שמעון אגסי זי"ע, כותב בספרו שם משמעון ושניהם כותבים על סגולת לימוד תיקון מ"ח, וי"ב סגולתיו ועל כולם המקור הוא בכתבי האר"י שכתב מרן המהרח"ו בשער רוח הקודש.
אמרו חז"ל לעולם למד לשונך לומר איני יודע שמא תמצא בדאי, וכאן פערת פיך לבלי חוק ולעשות צחוק וליצנות מקדשי ישראל ומוכרח אתה לעשות תשובה ולפרסם את האמת ברבים, כי על חילול השם נאמר אין עצה ואין תבונה לנגד ה' ועונו חמור מנשוא, ורק התיקון לעשות כנגד זה קידוש השם אמיתי, רק מעניין שבמקום לברר את האמת המצויה לכל אצל גדולי המקובלים, בחרת להתלוצץ לפני אנשים שאינם יודעים מימינם ומשמאלם ולא קם אחד לשאול אותך אולי יש לזה מקור שאתה לא יודע וכי מר בר אשי אתה החתום על כל תלמודא?
ותדע לך שאם לא תחזור בך ותפרסם את האמת אזי מדין חובת תוכחה ומחאה על חילול השם הנורא שנעשה נצטרך לפרסם בכל העולם את האמת מול השקר.
ואם כל כוונתך כדי להרויח כסף דרך מפעל מתוק מדבש, [שאמרת שם שאתה תלמיד של ידידי להבחל"ח הגה"צ רבי דניאל פריש זצ"ל וכתבת הכותרות ועוד] ובגלל זה אתה משפיל אחרים. עליך ועל שכמותך כבר כתב המהרח"ו זי"ע שעליהם דיבר הרשב"י חמשה מיני ערב רב ואחד מהם הוא האומרים נבנה לנו עיר כדאיתא בזוהר פרשת בראשית (דף כה ע"א):
גִּבּוֹרִים מִינָא תְּלִיתָאָה עֲלַיְיהוּ אִתְּמָר הֵמָּה הַגִּבּוֹרִים וְגו' אַנְשֵׁי הַשֵּׁם. וְאִנּוּן מִסִּטְרָא דְּאִלֵּין דְּאִתְּמָר בְּהוֹן (בראשית יא) הָבָה נִבְנָה לָנוּ עִיר וְנַעֲשֶׂה לָנוּ שֵׁם. וּבָנִין בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּמִדְרָשׁוֹת וְשַׁוְיָין בְּהוֹן סֵפֶר תּוֹרָה וְעֲטָרָה עַל רֵישׁוֹי, וְלָא לִשְׁמָא דְיְיָ, אֶלָּא לְמֶעְבַּד לוֹן שֵׁם. הֲדָא הוּא דִכְתִיב וְנַעֲשֶׂה לָנוּ שֵׁם, וְסִּטְרָא אָחֳרָא מִתְגַּבְּרִין עַל יִשְׂרָאֵל דְּאִנּוּן כְּעַפְרָא דְאַרְעָא. וְגָזְלִין לוֹן וְאִתְבָּרַת עֲבִידְתָּא וְעֲלַיְיהוּ אִתְּמָר (בראשית ז) וְהַמַּיִם גָּבְרוּ מְאֹד מְאֹד עַל הָאָרֶץ.
בלשון הקודש: הַגִּבּוֹרִים – מִין שְׁלִישִׁי, עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (בראשית ז) הֵמָּה הַגִּבּרִים וְגוֹ' אַנְשֵׁי הַשֵּׁם, וְהֵם מִצַּד אֵלֶּה שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (שם יא) הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וְגוֹ' וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם. וּבוֹנִים בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּמִדְרָשׁוֹת, וְשָׂמִים בָּהֶם סֵפֶר תּוֹרָה וַעֲטָרָה עַל רֹאשׁוֹ, וְלֹא לְשֵׁם ה', אֶלָּא לַעֲשׂוֹת לָהֶם שֵׁם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם. וְצַד אַחֵר מִתְגַּבְּרִים עַל יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם כַּעֲפַר הָאָרֶץ, וְגוֹזְלִים אוֹתָם וּמִתְבַּטֶּלֶת הָעֲבוֹדָה, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (שם ז) וְהַמַּיִם גָּבְרוּ מְאֹד מְאֹד עַל הָאָרֶץ.
ובהקדמת המהרח"ו, וזל"ק: והנה מ"ש בתחילת דבריו ואפי' כל אינון דמשתדלי באורייתא כל חסד דעבדי לגרמייהו וכו' עם היות שפשטו מבואר ובפרט בזמנינו זה בעו"ה אשר התורה נעשית קרדום לחתוך בה אצל קצת בעלי תורה אשר עסקם בתורה ע"מ לק"פ והספקות יתירות וגם להיותם מכלל ראשי ישיבות. ודיני סנהדראות להיות שמם וריחם נודף בכל הארץ ודומים במעשיהם לאנשי דור הפלגה הבונים. מגדל וראשו בשמים ועיקר סיבת מעשיהם היא מ"ש אח"כ הכתוב ונעשה לנו שם. ככתוב בס' הזוהר בפרשת בראשית דף כ"ה ע"ב וז"ל על פסוק אלה תולדות השמים והארץ. שחמשה מונים יש בערב רב ומן הג' מינים מהם הוא הנקרא כת גבורים דעלייהו אתמר המה הגבורים אשר מעולם אנשי השם ואינון מסטרא דאילין דאיתמר בהון הבה נבנה לנו עיר ומגדל וגו' ונעשה לנו שם בבנין בתי כנסיות וב"מ ושוין בהון ס"ת ועטרה על רישיה ולא לשמה אלא למעבד לון וכו' והנה על הכת הזאת אמרו בגמרא כל העוסק בתורה שלא לשמה נוח לו שנהפכה שלייתו על פניו ולא יצא לאויר העולם:
ואמנם האנשים האלה מראים תימה וענוה באמרם כי כל עסקם בתורה הוא לשמה:
והנה החכם הגדול התנא רבי מאיר ע"ה העיד עליהם שלא כך הוא באומרו לשון כללות כל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה וכו' ומגלים לו רזי תורה ונעשה כנהר שאינו פוסק והולך וכמעיין המתגבר מאליו בלתי הצטרכו לטרוח ולעיין בה ולהוציא טיפין טיפין של מימי התורה מן הסלע הנה זה יורה שאינו עוסק בתורה לשמה כהלכתה ומי זה האיש אשר לא יזלו עיניו דמעות בראותו המשנה הזאת ורואה חסרונו ופחיתותו:
האמנם אע"פ שלכאורה אפשר לפרש לשון המאמר על אופן זה [הגהה – אפשר כוונתו על לקנטר כמ"ש התוס' פסחים נ' ע"ב אב"ן ח"ן. ובע"ח כת"י של החסיד בעל יוש"ה גרס אפשר לפרש כו' על ע"ה ולא על ת"ח כו'.] עכ"ז דבר קשה מאד מאד לומר וכי בשופטני עסקינן ולא בכללות כל התלמידי חכמים העוסקים בתורה והראיה ע"ז אומרו דרך כללות ואפי' כל אינון דמשתדלי באורייתא כל חסד דעבדי לגרמייהו עבדי ואין לומר דמלת כל היא יתירה ומשבשתא שהרי מקרא דורש וכל חסדו כציץ השדה שלא נאמר וחסדו אלא וכל חסדו לרמוז כי כל הת"ח העוסקים בתורה הנקראת תורת חסד על לשונה הם דומים בחסד ההוא אל ציץ השדה משום דלגרמייהו עבדי אבל ביאור לשון הנז"ל יובן ראשיתו מאחריתו באומרו ויראה ואהבה ע"מ לקב"פ איהי שפחה ותחת שלש רגזה ארץ:
והענין יובן במ"ש בס"ה בפרשת בראשית דף כ"ז ע"ב. ובגין דא אמר קב"ה לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו דא משנה איתתא דההוא נער ואיהו שפחה דשכינתא ואי זכו ישראל איהי עזר לון בגלותא מסטרא דהיתר טהור כשר ואי לא איהי כנגדו מסטרא דטמא פסול אסור וכו' דלית יחודא עד דערב רב יתמחון מן עלמא ובג"ד אתקבר משה לבר מארעא קדישא וקבורתא דיליה איהי משנה דשלטא על מטרוניתא דאיהי קבלה למשה ומלכא ומטרוניתא מתפרשא מבעלה ובג"ד תחת שלש רגזה ארץ תחת עבד כי ימלוך דא עבדה ידיעה ושפחה דא משנה ונבל כי ישבע לחם דא ערב רב, עכל"ק.
וגודל ענין חיוב הלימוד ולחקור מעשי וענין ה"ערב רב", ואיך שצריכים ללחום נגדם, שמקלקלים את כל עם ישראל בכל העולם כולו, ועוקרים כל המצות שבתורתינו הקדושה, כמו שכתב הגאון הקדוש מווילנא זיע"א, שישנם חמשה מיני ערב רב, והם: א)בעלי מחלוקת ובעלי לשון הרע, ב)הרודפים אחר התאוה כמו זנות וכדומה, ג)הרמאים שמראים עצמם כצדיקים ואין לבם שלם, ד)הרודפים אחר הכבוד ובונים חרבות לעשות להם שם, ה)הרודפים אחר הממון. והמחלוקת תחילה, כי המחלוקת כנגד כולם, והם נקראים "עמלקים", ואין בן דוד בא עד שיעברו מן העולם, ועליהם נאמר (דברים כה, יט): "תמחה את זכר עמלק" כמבואר בזוהר. (אדרת אליהו פרשת דברים). ומראשים שלו שדין יהודאין ומלך עליון ירחם עלינו ויוציאנו מאפילה לאורה וישבור עול הגלות מעל צווארינו אכי"ר, (היכל הברכה פרשת תשא). שדין יהודאין גוברים בעולם: ובפרט בזמן הזה שגברה החציפות והעזות שדין יהודאין גוברים בעולם וצדיקיא כעפרא דארעא, (זוהר חי דף ל"ז ע"ב). וז"ל הזהר חי דף קכ"ב. התחיל לפרש ענין ערב רב ועמי הארץ… שמדברין לשון הרע וכל הרעות על הצדיקים כמו שעשו למשה רבינו באלהי"ם ובמשה והם מסטרא דנחש הטמא והארור… דדמי לחיות הדורסין טורפין והורגין וגוזלים וחומסים. ויש כיו"ב בערב רב מעורבין בישראל גזלנים וחמסנים חיות רעות גגבים. ויש ערב רב מזיקים מוסרים מינים אפיקורסים. ואית ערבוביא דשדין בעלי תאות נואפים מדברים כל הרעות שדין יהודאין וס"מ ונחש אתלביש בהון להכניע את הטוב והטובים, עכ"ל.
ובליקוטי מוהר"ן (מהדו"ק סי' כח): הַמִּתְנַגְּדִים הַמְבַזִּים וְהַמְחָרְפִים יִרְאֵי הַשֵּׁם זֶה מֵחֲמַת שֶׁמְּקַבְּלִים תּוֹרָה מִתַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֵׁדִין יְהוּדָאִין (א). כִּי תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים שֵׁדִין יְהוּדָאִין הֵם מְקַבְּלִים תּוֹרָתָם מֵהַשֵּׁדִין, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם תּוֹרָה נְפוּלָה מְאַלְפִין נְפוּלִים. וּבְאַלְפִין אֵלּוּ כְּתִיב בִּשְׁלֹמֹה (מְלָכִים־א' ה'): "וַיְדַבֵּר שְׁלשֶׁת אֲלָפִים מָשָׁל וַיְהִי שִׁירוֹ חֲמִשָּׁה וָאָלֶף". כִּי שְׁלֹמֹה זָכָה לָהֶם בִּקְדֻשָּׁה, אֲבָל תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים שֵׁדִין יְהוּדָאִין מְקַבְּלִין מֵהֶם דֶּרֶךְ הַקְּלִפּוֹת. וּבִשְׁבִיל זֶה כָּל דִּבּוּרָם דֶּרֶךְ מָשָׁל וּמְלִיצָה וּטְעָמִים נִפְלָאִים, כִּי שָׁרְשָׁהּ מֵאֵלּוּ אַלְפִין הַנַּ"ל, עכ"ל.
כל המתנגדים נגד לימוד הזוהר הקדוש [ובכללם האומרים תורת הרשב"י נמצא רק אצלי וכל הסגולות וכוחו של הרשב"י כאלו לא היה ולא נברא ומכחישים את הידוע ומפורסם בכל חלקי עם ישראל את גודל כוח המקום והזמן המסוגלים, ובעיקר להודיע לבני אדם כי אפילו פשוטי עם יכולים לפעול ישועה, כמאמר הרה"ק מקרלין: 'מה הקב"ה לכל – אף רשב"י לכל'] הם מינים ואפיקורסים ושורשם מגלגול של דתן ואבירם שנלחמו עם משה רבנו ועם רבי שמעון בן יוחאי ע"ה, וסופם להאבד וימחקון[1] מן העולם במלחמת גוג ומגוג, כמו שמבואר בספרי המקובלים עמק המלך ומגלה עמוקות להלן:
כתב בספר עמק המלך (מהמקובל רבי נפתלי הרץ בכרך[2] זצ"ל), בספר תיקוני שבת פרק ט"ז): אבל מרשב"י עליו השלום והברכה הייתי שומע דיבור, שהוא מגלה סוד החשמל, וקרא להרשב"י בוצינא קדישא, שהיה ניצוץ קדוש של משה רבנו עליו השלום והברכה כמו שמוכח בכמה מקומות מהזוהר, מה שאירע לזה אירע לזה. משה ברח מפרעה והרשב"י מקיסר, כדאיתא במסכת שבת [ל"ג ב], משה קנה שלימותו במדבר, 'וינהג את הצאן אחר המדבר' [שמות ג' א'] והרשב"י קנה שלימותו במדבר לוד שם נתגלה אליו אליהו עליו השלום והברכה, ולמד עמו ב' פעמים כל יום.
משה נפל בידו אויבו, גלגול נפש קין, דהיינו המצרי, והרגו בשם המפורש, והרשב"י נפל אויבו בידו, דהיינו יהודה בן גרים, לשון רבים, ומיעוט רבים שנים. והוא גלגול דתן ואבירם, שאמרו, 'הלהרגני אתה אומר כאשר הרגת את המצרי' [שמות ב' י"ד] ונתן עיניו בו ועשאו גל של עצמות [שבת ל"ד א] ולכן אמר, 'עדיין לאותו רשע בעולם' [שם]. רצה לומר למשה היית מזיק, אם היה לך יכולת, בימי משה רבנו עליו השלום והברכה והוצרכתי לברוח בעבורך, ומה גם עתה. משה רבנו עליו השלום והברכה כתב ה' חומשי תורה מפי הקב"ה, והרשב"י חיבר ספרא דצניעותא, ה' פרקים נגד ה' פרצופים עתיק או"א זו"ן, ועליהם נאמר, 'בה' בראם' והמבין יבין, עכ"ל. [ואוי לך שנפלת ברשת של דתן ואבירם ולא מצאת במי להתעסק רק ברשב"י הקדוש ובמשה רבנו ע"ה, ואוי לנו שכך עלתה בימינו שמתוך אלו המוסרים שיעורים בזוהר הקדוש עושים מעשי הערב רב ומתגאים ובונים במה ואומרים אני אמלוך רח"ל].
ושכחת מה שכתב הרשב"י בתיקון מ"ג: בלשון הקודש: בְּרֵאשִׁית שָׁם אֲתַ"ר יָבֵ"שׁ,
וְזֶהוּ נָהָר יֶחֱרַב וְיָבֵשׁ, (שם ה), בְּאוֹתוֹ זְמַן שֶׁהוּא יָבֵשׁ וְהִיא יְבֵשָׁה, צוֹוְחִים הַבָּנִים לְמַטָּה בְּיִחוּד וְאוֹמְרִים שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, וְאֵין קוֹל וְאֵין עוֹנֶה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (משלי א כח) אָז יִקְרָאֻנְנִי וְלֹא אֶעֱנֶה. וְכָךָ מִי שֶׁגּוֹרֵם שֶׁתִּסְתַּלֵּק קַבָּלָה וְחָכְמָה מִתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה וּמִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, וְגוֹרֵם שֶׁלֹּא יִשְׁתַּדְּלוּ בָהֶן, וְאוֹמְרִים שֶׁאֵין אֶלָּא פְשָׁט בַּתּוֹרָה וּבַתַּלְמוּד, בְּוַדַּאי כְּאִלּוּ הוּא יְסַלֵּק אֶת הַמַּעְיָן מֵאוֹתוֹ נָהָר וּמֵאוֹתוֹ גַן. אוֹי לוֹ, טוֹב שֶׁלֹּא נִבְרָא בָעוֹלָם, וְלֹא יִלְמַד אוֹתָהּ תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, שֶׁנֶּחְשָׁב לוֹ כְּאִלּוּ הֶחֱזִיר הָעוֹלָם לְתֹהוּ וָבהוּ, וְגוֹרֵם עֹנִי בָּעוֹלָם וְאֹרֶךְ הַגָּלוּת.
ובתִּקּוּן ל' (דַּף ע"ג:). וז"ל: בִּלְשׁוֹן ה ַקֹּדֶשׁ: הַנָּתִיב הַשֵּׁנִי,א וְרוּחַ אֱלֹהִי"םב מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם (בראשית א ב), מַה זֶּה וְרוּחַ? אֶלָּא בְּוַדַּאי בִּזְמַן שֶׁהַשְּׁכִינָה יוֹרֶדֶת לַגָּלוּת, הָרוּחַ הַזּוֹ נוֹשֶׁבֶת עַל אוֹתָם שֶׁמִּתְעַסְּקִים בַּתּוֹרָה, מִשּׁוּם שֶׁהַשְּׁכִינָה נִמְצֵאת בֵּינֵיהֶם, וְהָרוּחַ הַזּוֹ נַעֲשֵׂית קוֹל, וְתֹאמַר כָּךְ: אוֹתָם יְשֵׁנִים שֶׁשֵּׁנָה בִנְחִירֵיהֶם, סְתוּמֵי הָעֵינַיִםג וַאֲטוּמֵי הַלֵּבד, קוּמוּ וְהִתְעוֹרְרוּ אֶל הַשְּׁכִינָה, שֶׁיֵּשׁ לָכֶם לֵב בְּלִי הַשְׂכֵּל לָדַעַת אוֹתָהּ, וְהִיא בֵינֵיכֶם. וְסוֹד הַדָּבָר – קוֹל אוֹמֵר קְרָא, (ישעיה מ ו), כְּמוֹ קְרָא נָא הֲיֵשׁ עוֹנֶךָ וְאֶל מִי מִקְּדוֹשִׁים תִּפְנֶה, וְהִיא אוֹמֶרֶת מָה אֶקְרָא, כָּל הַבָּשָׂר חָצִירה, הַכֹּל הֵם כִּבְהֵמוֹת שֶׁאוֹכְלוֹת חָצִיר, וְכָל חַסְדּוֹ כְּצִיץ הַשָּׂדֶה, כָּל הַחֶסֶד שֶׁעוֹשִׂים, עוֹשִׂים לְעַצְמָם. וַאֲפִלּוּ כָּל אֵלּוּ שֶׁמִּשְׁתַּדְּלִים בַּתּוֹרָה, כָּל חֶסֶד שֶׁעוֹשִׂים – לְעַצְמָם עוֹשִׂיםו. בְּאוֹתוֹ זְמַן וַיִּזְכֹּר כִּי בָשָׂר הֵמָּה רוּחַ הוֹלֵךְ וְלֹא יָשׁוּב (תהלים עח לט) לְעוֹלָם, וְזוֹהִי רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, אוֹי לָהֶם מִי שֶׁגּוֹרְמִים שֶׁיֵּלֵךְ לוֹ מִן הָעוֹלָם וְלֹא יָשׁוּב לְעוֹלָם, שֶׁאֵלּוּ הֵם שֶׁעוֹשִׂים אֶת הַתּוֹרָה יַבָּשָׁהז, וְלֹא רוֹצִים לְהִשְׁתַּדֵּל בְּחָכְמַת הַקַּבָּלָהח, וְגוֹרְמִים שֶׁמִּסְתַּלֵּק מַעְיַן הַחָכְמָה, שֶׁהִיא י' מִמֶּנָּה, וְנִשְׁאֶרֶת ב' יְבֵשָׁהט, אוֹי לָהֶם שֶׁגּוֹרְמִים עֲנִיּוּת וְחֶרֶב וּבִזָּה וְהֶרֶג וְאַבְדָן בָּעוֹלָם, וְהָרוּחַ הַזּוֹ שֶׁמִּסְתַּלֶּקֶת הִיא רוּחַ הַמָּשִׁיחַ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר, וְהִיא רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וְהִיא רוּחַ חָכְמָהי וּבִינָה רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה, רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת יהו"ה, (ישעיה יא ב).
ועל ידי שלומדים את התיקון מ"ח זוכים ללימוד זוהר [ונחשב כלימוד הקבלה למי שלא זכה (כף החיים סימן קנ"ה, ועוד, ראה ספר ערכה של שעה וספר אור הזוהר)] ונשמעים התפילות של כל עם ישראל, ומצילים את כל עם ישראל מכל גזירות קשות ורעות, ומקרב את הגאולה שתבוא ברחמים.
אנשי דור הפלגה נתגלגלו אחר כך באנשי סדום, ונתגלגלו אחר כך דור הפלגה בדורו של סנחריב, והוא בעצמו לעתיד לבא גוג ומגוג
ובמגלה עמוקות לרבי נָתָן נָטָע שַׁפִּירָא מקרקוב (נפטר י"ג באב ה'שצ"ג), בפרשת ואתחנן (אופן קפא): או נוכל לומר שרצה משה להתפלל על סנחרב שהיה ראוי להיות גוג ומגוג (סנהדרין צ"ד ע"א), בזה האופן, ידוע שסוד דור הפלגה נתגלגלו אחר כך והיו דורות של סדום, ואחר היו במחלוקת של קרח, וזהו סוד הגמרא דפרק חלק ([שם סנהדרין] דף ק"ט [ע"א]) מגדל שליש נשרף, שליש נבלע, שליש עומד, ונעשה מהם קופין לילין של שדים. וזה בסוד שאנשי דור הפלגה נתגלגלו אחר כך באנשי סדום, וזהו הסוד ואנשי העיר, זה אנשי סדום (בראשית יט ד), ר"ל שאנשי סדום היו ממש של אנשי העיר, הם שבנו המגדול עיר וראשו בשמים, לפי שהם רצו לבנות שיעור קומה של מעלה בסוד רל"ו, וזהו הסוד וראשו בשמים (שם בראשית יא ד), כמו ששיעור קומה של מעלה היא רל"ו, רצו גם הם לבנות שיעור קומה זו למטה, ונמרוד היה גבור ציד באותה שעה לפני הקב"ה ממש (שם בראשית י ט), ר"ל כמו שהשיעור קומה של מעלה היא בסוד שם של ה'.
וכן מרכבה של מעלה הוא סוד ארגמן, וכן נמר"ד בגימטריא ארגמ"ן (שהוא המרכבה של סטרא אחרא גם את זה לעמת זה), ונתגלגלו אחר כך דור הפלגה בדורו של סנחרב, והיה סנחרב ממש נמרד. וזהו סוד מן הארץ ההיא יצא אשור (בראשית י [יא] ), ר"ל מדור הפלגה שמדבר באותו ענין, יצא אחר כך סנחרב מלך אשור, והוא בעצמו לעתיד לבא גוג ומגוג.
ועל אלו הג' דורות אמר משה מאחר שהחלות להראות לי אברהם שהיה בדור הפלגה שהכה את ד' מלכים (בראשית יד טו), שהם לקביל ארבעה מלכיות שיהיו לעתיד לבא עם גוג ומגוג, כנגד זה אמר את גדלך, שהיא מדתו של אברהם. ולפי שפשטו דור הפלגה בשיעור קומה של מעלה, ולכן אמר גדלך דייקא, שהוא על שיעור קומה של מעלה שבאותו פרק נתחלקו המרכבה של מעלה על ע' שרים כדאיתא בפרקי רבי אליעזר (פרקי דר"א פכ"ד) שבדור הפלגה הפיל הקב"ה גורל, וכן נתחלקו ע' אומות על ע' שרים, דהיינו ע' שרים של מעלה וע' שרים של מטה. ועל דורו של סנחרב שהכה מלאך גבריאל את כל מחנה אשור, אמר את ידך החזקה שהוא גלגול שני שלה. ועל גלגול שלישי שהוא לעתיד לבא גוג ומגוג שילחם על ה' ועל משיחו (תהלים ב ב), אמר אשר מי אל בשמים וארץ, שלעתיד יפשטו ידיהם גם כן בשמים וארץ, ולכן אמר אשר יעשה במעשיהם, יעשה לעתיד כשיבא עם ע' אומות.
עדת קרח היו אנשי סדום, והם היו דור הפלגה ובעדת קרח היה דתן ואבירם, וכן בימי גוג ומגוג בבת אחת תצא נשמתם
ועליהם אמר אעברה נא, שרוצה הוא עתה לתקן שיהא חזקיה משיח במקום אברהם, וסנחרב במקום גוג ומגוג, ונרמז במלת אעברה בהיפוך אתוון ארבעה, כמו שאברהם הכה את ארבעה בימי אמרפ"ל, וזה יהיה כשאראה את הארץ ויהיה לי לקיים זכות ארץ ישראל, אז אוכל לתקן ולעשות מלחמה וקרב. והשיב לו הקב"ה רב לך, ר"ל כבר תקנת דורו של דור הפלגה שהם היו עדת קרח, דאתמר תמן רב לכם בני לוי (במדבר טז ז), וכמאמרם ז"ל בחולין (סוטה י"ג ע"ב) ברב בישר וברב בשרוהו, ולפי שעדת קרח היו אנשי סדום, והם היו דור הפלגה כמו שכתב רבינו בחיי ויקח קרח (במדבר טז א), מתרגמינן אתפלג, ולכן אמר אנשי שם (שם שם במדבר טז ב), והם בנו המגדול נעשה לנו שם, וכן אמר החטאים האלה בנפשותם (במדבר יז [ג]), שנפשות שלהם חטאו בדור הפלגה, לכן פתח (במדרש פרשת קרח [במ"ר פי"ח א']) אח נפשע מקרית עז (משלי יח יט), ר"ל שמרידה שלו היה מדור הפלגה שבנה המגדל נקראת קרית עוז, ולפי שבעדת קרח היה דתן ואבירם, את ר"ן איש, לכן אמר ר"ב ל"ך, בגימטריא (ר"ע) [רנ"ב], ר"ל די לך שכבר הכית את כל אויבך לחי, שהם רנ"ב איש מדור הפלגה, שהם בדורו של סנחרב, בדורו של גוג ומגוג, ועתה אל תוסף דבר אלי עוד, מאחר שכבר הכית אותם לא תקום פעמים צרה על אלו הב', כי כמו שהכל סג יחדיו בהלחמם בימי סנחרב, הוצרכו להסיג אחור ובא מלאך ויצא נשמתם בבת אחת (מלכים ב' יט לה), כן בימי גוג ומגוג בבת אחת תצא נשמתם, וכן פרעה וחילו על הים, עכ"ל.
ואם לא יחזרו בתשובה יתקיים מה שכתוב בתיקוני הזוהר (תקונא עשרין, וחד ועשרין דף מט ע"א), בלשון הקודש: … הַשְּׁכִינָה אוֹמֶרֶת לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזֹּאת וְאֶת בְּנָהּ, אֵלּוּ הָעֵרֶב רַב, שֶׁגֵּרְשׁוּנִי מֵהִסְתַּפֵּחַ בְּנַחֲלַת הוי"ה, גָּרֵשׁ אוֹתָם מִן הָעוֹלָם הַזֶּה וּמִן הָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָהֶם חֵלֶק עִם יִשְׂרָאֵל. … בְּאוֹתוֹ זְמַן נוֹטֵל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רֹמַ"ח, שֶׁהוּא מָאתַיִם אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה תֵּבוֹת שֶׁיֵּשׁ בִּקְרִיאַת שְׁמַע וְשֵׁשׁ תֵּבוֹת הַיִּחוּד, וּבָהּ, וַיִּדְקֹר אֶת שְׁנֵיהֶם… גֵּרַשׁ אוֹתָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִן הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ… בָּרִאשׁוֹנָה גֵּרַשׁ אוֹתָם, וְאַחַר כָּךְ רָדַף אַחֲרֵיהֶם וְתָפַס אוֹתָם, וְאַחַר כָּךְ הָרַג אוֹתָם… וְהוֹקַע אוֹתָם לַהוי"ה נֶגֶד הַשָּׁמֶשׁ, עכ"ל.
והתלוצצת מקריאה של הזוהר הקדוש כאלו רק אם ילמדו תוכחה בהבנה רק אז יועיל, ולא ידעת את דברי קדוש ישראל רבי ישראל סלנטר זי"ע שהרחיב לבאר את גודל סגולת התורה שיש בה כוח שכלי אם לומדים את ההלכה הנוגעת לענין וכוח רוחני שבכל חלקי התורה שלומד מרים את האדם ומצילו מן החטא.
ובדורנו דור של תינוקות שנשבו אם לא תתן להם בכפית ללמוד בגירסא זוהר הקדוש לא ירצו לשמוע תוכחה כמו שאתה חושב, אלא עצם לימוד הזוהר מטהר ומזכך את נשמתם מכוח סגולי רוחני כמו שכתב השל"ה הקדוש זי"ע, וכמו שכתב הַצַהַ"ק רַבִּי מֹשֶׁה זְכוּתָא זְיָעָ"א, [הַגָּהוֹת הָרַמָ"ז דַּף קע"ח ע"ב]: וְכָל מִי דְאִשְׁתַּדָל לִקְרֹא אֶת הַזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ אֲפִילוּ בִּקְרִיאָה לְבַד וּבְגִמְגוּם, הֲרֵי הוּא כְּהוֹגֶה וּמְפָרֵשׁ אֶת הַשֵּׁם, שֶׁיֵּשׁ כּוֹחַ בּוֹ לַעֲשׂוֹת נִסִּים אֲפִילוּ בְּלֹא יְדִיעָה, וְיָגֵן עָלָיו בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא
ועל כוחו העצום של הרשב"י נספר לכם סיפור קטן שתוכלו קצת להבין גודל כוח הרשב"י על ידי לקרוא פעם אחד תיקוני זוהר תיקון מ"ח. [שעשיתה צחוק מהתיקון הזה]
אחד מתל אביב טילפן לנו, בזה הלשון: אני חילוני לא שומר כלום, לא פסח לא יום הכיפורים לא שבת לא תפילין, וכו', הייתי בתחנת אוטובוס בתל אביב באגד, וקיבלתי חוברת קטנה תיקון מ"ח, וצועק תפסת אותי!!! מהיום אני הולך להיות יהודי עם שמירת כל המצוות, עכ"ל.
הרב גבריאל מבת ים סיפר לי שחבר שלו יש לו אח שלא שומר כלום, וקיבל ממנו את התיקון מ"ח לאחר שקרא את זה פעם אחד, אומר לאח שלו מהיום אני הולך להיות שומר תורה ומצוות.
ואנו שליחים נאמנים לְהַצָּלַת עַם יִשְׂרָאֵל מִפְּצָצַת אָטוֹם, כְּמוֹ שאמחז"ל, (שַׁבָּת נה, יַלְקוּט שׁוֹפְטִים רמז, סח, מִדְרַשׁ רַבָּה אֵיכָה נב. וְעַיֵּן חָפֵץ חַיִּים בְּמִכְתָּב כ"ה), עָלָיו לָדַעַת כִּי בְּנַפְשׁוֹ הוּא, וְִיִתָּבַע חַס וְשָׁלוֹם עַל זֶה. וְהַזּוֹהַר הַקָּדוֹשׁ מְגַלֶּה אֶת הָאֱמֶת מִי נִמְנָה אִם עוֹשֵׂי מִצְוָה, וּמִתְקַבֵּץ וְאוֹמֵר מִי לַה' אֵלַי!!!
ראה: ספר בראשית – דף כה ע"א, ע"ב, כו ע"א, כז ע"ב, כז ע"ב, כח ע"א, כט ע"א, לא ע"ב, קעג ע"א, ספר שמות – דף מ"ה ע"ב, קי"ד ע"א, קי"ט ע"ב, ק"כ ע"ב, קכ"ט ע"ב, קצ"ב ע"א, קצ"ה ע"א, קצ"ה ע"א, קצ"ה ע"ב, קצ"ז ע"א, ר"ג ע"א, ספר ויקרא – דף כ"ז ע"ב, ספר במדבר- דף קכ"ב ע"א, קכ"ו ע"א, קכ"ו ע"א, קנ"ג ע"א, רכ"ו ע"ב, רל"ב ע"א רל"ב ע"ב, רל"ז ע"א, רל"ז ע"ב, רל"ח ע"א, רמ"ו ע"ב, רְאֵה: זוֹהַר בראשית דף כה, עא. כו, עא. כז, עב. כח, עב. רסב, עב. רסג עא. – זוהר שמות מה, עב. סז, עא. קיד, עא. קכ, עא. קכד, עא. קצ עב. קצה, עא. קצז, עא. רג, עא. רכג, עב. רכד, עא. – זוהר ויקרא כז, עב. כח, עא. כח, עב. פו, עב. צז, עא. קיא, עא. – זוהר במדבר קכב, עב. קכד, עא. קנב, עב. רל, עא. רלא, עב. רלז, עא. רמו, עב. – זוהר דברים רעג, עא. רעו, עב. רעז, עב. רעט, עא. רפב, עא. – תיקוני זוהר, דף: טו, עא. כב, עא, עב. כז, עא. כז, עב. כח, עב. ל, עב. מא, עב. מב, עא. מט, עא. נ, עב. נב, עא. נג, עב. נה, עא. עה, עב. צו, עב, צז עא. קיב, עא. קיז, עא. קיט, עא. קכח, עב. קלח, עא. קמ, עא. קמא, עא. קמא, עב. קמד, עא. קמו, עב. קמז, עב. – זוהר חדש: פ' יתרו מאמר ד' גווני עינא. פ' יתרו מאמר ז' ימי בראשית. פ' יתרו מאמר שרטוטין דמצחא. – תיקוני זוהר חדש: דף כז עא.
תוכחת הזוהר
לכל האדמורי"ם, ראשי ישיבות, רבנים, מגידי שיעורים דף היומי ושולחן ערוך, ודרשנים המעוררים את הרבים לעשות תשובה, – ובפרט לכל המוציאים עלוני תורה, ולכל העיתונים ולכל כלי התקשורת!!!
וּמָרְדֳּכַי יָדַע אֶת כָּל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה… וַיֵּצֵא בְּתוֹךְ הָעִיר וַיִּזְעַק זְעָקָה גְדֹלָה וּמָרָה… שַׂק וָאֵפֶר יֻצַּע לָרַבִּים… וַיֹּאמֶר מָרְדֳּכַי לְהָשִׁיב אֶל אֶסְתֵּר אַל תְּדַמִּי בְנַפְשֵׁךְ לְהִמָּלֵט בֵּית הַמֶּלֶךְ מִכָּל הַיְּהוּדִים. כִּי אִם הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישִׁי בָּעֵת הַזֹּאת רֶוַח וְהַצָּלָה יַעֲמוֹד לַיְּהוּדִים מִמָּקוֹם אַחֵר… וּמִי יוֹדֵעַ אִם לְעֵת כָּזֹאת הִגַּעַתְּ לַמַּלְכוּת… וַיַּעֲבֹר מָרְדָּכָי וַיַּעַשׂ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוְּתָה עָלָיו אֶסְתֵּר. (אסתר פרק ד א-יז).
- האם ידעתם: כי תקבלו עונש גדול, על כל עבודה שלכם, [שאתם חושבים שאתם מזכי הרבים – ובנתיים אתם מזיקי הרבים] אם אתם לא עוסקים וקשורים בכתיבת ו/או הפצת מאמרי זוהר הקדוש, כל שבוע? [שאתם יכולים לקבל הכל בחינם].
- האם ידעתם: שמשה רבנו ע"ה אמר (זוהר נשא קכ"ו), כי בזכות ספר זוהר יפקון ישראל מגלותא ברחמי? [וזה לא נאמר על שום לימוד רק על לימוד הזוהר הקדוש]
- האם ידעתם: שאם אין אנו אומרים לכם את האמת – אנו ערב רב וקליפת עמלק? [וכן כל הרבנים שלא אומרים לכם את האמת] (הגר"א).
- האם ידעתם: מה שכתוב בתיקון מ"ג ותיקון ל' – מדוע אמירת קריאת שמע לא נשמעת? – ומדוע "אין קול ואין עונה" – והתפילה ח"ו לא מתקבלת? – מדוע השפע שעם ישראל ראוי לו, אינו מושפע אליו? ונשמותינו משולות לארץ חרבה ויבשה? היודעים אתם כי אנו תחת איום של פצצת אטום, כל העולם עומד בפני מלחמת עולם שלישית, מהפיכות ומלחמות, אסונות, ופורענויות בכל העולם כולו. ועל מה עושה ה' כל זה? ומה תפקידנו לעת כזאת?! מי הם האחראים לכל זה?
וכבר אמרו האחים השבטים הקדושים ליוסף הצדיק ע"ה "אֲבָל אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ עַל אָחִינוּ אֲשֶׁר רָאִינוּ צָרַת נַפְשׁוֹ בְּהִתְחַנֲנוֹ אֵלֵינוּ וְלֹא שָׁמָעְנוּ עַל כֵּן בָּאָה אֵלֵינוּ הַצָּרָה הַזֹּאת, וַיַּעַן… אֹתָם לֵאמֹר הֲלוֹא אָמַרְתִּי אֲלֵיכֶם לֵאמֹר אַל תֶּחֶטְאוּ בַיֶּלֶד וְלֹא שְׁמַעְתֶּם וְגַם דָּמוֹ הִנֵּה נִדְרָשׁ". (בראשית מב כ"א כ"ב). ומה עלינו לעשות הכל לפניכם מהזוהר הקדוש- בתיקון מ"ג ותיקון ל':
וזה לשון תיקוני זוהר תיקון מ"ג: – מדוע קריאת שמע אינה נשמעת ?
בְּרֵאשִׁית תַּמָּן אֲתַ"ר יָבֵ"שׁ, אמר רבי שמעון, במלת בראשי"ת יש אותיות את"ר יב"ש, ביאור היסוד הנקרא מקום, הוא יבש, ומבאר, וְדָא אִיהוּ וְנָהָר יֶחרַב וְיָבֵשׁ (ישעיהו י"ט ה), וְזֶה הוא נָהָר יֶחֱרַב וְיָבֵשׁ, כלומר היסוד חרב ויבש ממימי השפע, ואינו יכול להשפיע למלכות, בְּהַהוּא זִמְנָא דְאִיהוּ יָבֵשׁ באותו הזמן שהוא יבש, וְאִיהִי יַבָּשָׁה, והמלכות היא יבשה, כי לא קבלה השפע מהיסוד, צָוְוחִין בְּנִין לְתַתָּא בְּיִחוּדָא וְאָמְרִין שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, צועקים הבנים בני ישראל למטה בעולם הזה, באמירת יחוד השם "שמע ישראל" להעלות התפילה כתיקונה, וְאֵין קוֹל כלומר, כל קריאת שמע לא נשמעת, וְאֵין עוֹנֶה, ובגלל כך, אין נענית ומתמלאת בקשתם בתפלתם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי א כח) אָז יִקְרָאוּנְנִי (כלומר, דאז הוא קריאת שמע ותפלה, גר"א) וכשישראל הם בצרה, וצועקים וקוראים להקב"ה בקריאת שמע, אבל וְלֹא אֶעֱנֶה. אני לא אענה אותם בתפלתם. (ביאור הגר"א דף צ"ב, וכסא מלך)
- האם ידעתם: מה שכתב מרנא רבינו ישראל מאיר הכהן הגדול החפץ חיים זצ"ל, כי מלפנים כל יהודי הפשוט ביותר, היתה אמונתו בדברי הזוהר הקדוש באמונה חושית פשוטה ואמיתית בלי שום פקפוק כלל, עכת"ד. – והצדיק הקדוש רשכבה"ג בעל חידושי הרי"ם זי"ע, אמר ברוח קדשו: כי אי אפשר לזכות לאמונה פשוטה ואמיתית בלי לימוד הזוהר הקדוש. ונכדו הצה"ק בעל אמרי אמת זיע"א כשראה את גדולי המקובלים בירושלים עיה"ק ובראשם המקובל האלוקי רבי יהודה פתייה זי"ע [שקיבל הסכמה מהרשב"י על ספרו יין הרקח על האידרות, (ראה כוח הזוהר באריכות)], בוכים ומתחננים על נפשם בתפילות נוראות ומיוחדות למען הציל את יושבי ארץ ישראל מהחרב של העמלקי הגרמני ימ"ש, אמר שבוודאי יושבי ארץ ישראל ינצלו, ואילו היו לנו צדיקים כאלו באירופא לא היתה בכלל השואה הנוראה. [והצדיק המקובל האלוקי רבי יהודה פתייה זי"ע, אמר שכל הצרות שקראו בשנת תרע"ד היו אחרי פטירת שני הצדיקים רבנו יוסף חיים הבן איש חי ורבנו שמעון אגסי זיע"א, היה שלש שנים בצורת ורעב ואחר כך בא ארבה שאכל את כל התבואה, ושיטפונות רבים שהציפו את בתי העיר וכולם ברחו, וְנֶחְרְבָה כָּל הָעִיר וְהָרְגוּ וְחָמְסוּ כְּמוֹ בַּשּׁוֹאָה רָחַ"ל, וז"ל: וְהִנֵּה בְּעִירֵנוּ בַּגְדַד יִּבָּנֶה עִירֵנוּ אָמֵן, הָיוּ לָנוּ שְׁנַיִם כְּרוּבִים זָהָב הַסּוֹכְכִים עַל הָעִיר מִבַּיִת וּמִחוּץ וְהֵמָּה אֲשֶׁר הָיוּ לָנוּ לְחוֹמָה וּלְמַחֲסֶה בְּיוֹם זַעַם, הָרִאשׁוֹן בַּקֹּדֶשׁ צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם חָכָם רַבִּי יוֹסֵף חַיִּים בֶּן חָכָם רַבִּי אֵלִיָּהוּ בֶּן חָכָם רַבִּי משֶׁה בֶּן חַיִּים וז"ל וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה. וְשֵׁנִי בַּקֹּדֶשׁ הָרַב הַגָּאוֹן חָכָם רַבִּי שִׁמְעוֹן אַהֲרֹן אַבָּא בַּר אַבָּא הַמְכֻנֶּה אַגָּסִי וז"ל וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה, הַמְחַבֵּר סֵפֶר בְּנֵי אַהֲרֹן עַל שַׁעַר הַגִּלְגּוּלִים, אֲשֶׁר ב' צַדִּיקִים אֵלּוּ הֵם לְבַדָּם הָיוּ נִמְצָאִים בְּעִירֵנוּ שֶׁרֹב עִסְקָם הָיָה בְּעֵץ חַיִּים וּבִשְׁמוֹנָה שְׁעָרִים כָּל אֶחָד וְאֶחָד הוּא עוֹסֵק לְבַדּוֹ בְּחֶדֶר מַשְׂכִּיתוֹ בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְהֵמָּה בִּזְכוּתָם וְצִדְקָתָם הָיוּ מְגִנִּים עַל הָעִיר זֶה מִפֹּה וְזֶה מִפֹּה, אֶפֶס כְּשֶׁגָּמְרוּ הָעֲווֹנוֹת וְנִלְקַח אֲרוֹן הָאֱלֹקִים חָכָם רַבִּי יוֹסֵף חַיִּים זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בִּשְׁנַת ה'תרס"ט בי"ג אֱלוּל הִתְחִילָה הָעִיר לִהְיוֹת צוֹלַעַת מְהַלֶּכֶת עַל רֶגֶל אַחַת וְהִתְחִילוּ הַצָּרוֹת לָבוֹא כִּי אַחֲרֵי קְבוּרָתוֹ נִלְקְחוּ בַּחוּרֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲבוֹדַת הַצָּבָא לְמֶלֶךְ יִשְׁמָעֵאל לְלַמְּדָם סֵדֶר הַמִּלְחָמָה וְהָיוּ כָּל הָעָם מְיַלְּלִים וּבוֹכִים, וְהָיִינוּ מִתְנַחֲמִים בְּחָכָם רַבִּי שִׁמְעוֹן אַהֲרֹן וז"ל לִבְרָכָה וְכָל הָעָם עָנוּ אַחֲרָיו עוֹד לֹא אָבְדָה תִּקְוָתֵנוּ כִּי הוּא יָכוֹל לְמַלֵּא מְקוֹם הָרַב חָכָם רַבִּי יוֹסֵף חַיִּים זִכְרוֹנוֹ לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. אַךְ לֹא כַּאֲשֶׁר דִּמִּינוּ כֵּן הָיְתָה, כִּי מַעֲשֵׂה שָׂטָן הִצְלִיחַ וְגַם בְּאוֹתוֹ צַדִּיק פָּגְעָה מִדַּת הַדִּין, כִּי אַחֲרֵי חֲמִשָּׁה שָׁנִים בְּלֵיל ו' ח' לְחֹדֶשׁ מְנַחֵם שְׁנַת הַמַּבִּיט לָאָרֶץ וַתִּרְעָ"ד נָסַע גַּם הוּא לִמְנוּחוֹת וְעָזַב אוֹתָנוּ לַאֲנָחוֹת. וּבְהִסְתַּלֵּק גַּם חָכָם רַבִּי שִׁמְעוֹן זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה אָז כָּבָה מֵהָעִיר גַּם שְׁבִיב הָאַחֲרוֹן. יוֹסֵ"ף אֵינֶנּוּ וְשִׁמְעוֹן אֵינֶנּוּ. וְהָיְתָה עֵת צָרָה לְיַעֲקֹב צָרָה כְּמַבְכִּירָה כִּי בְּלֵיל י"א מְנַחֵם אָב, אַחֲרֵי פְּטִירָת חָכָם רַבִּי שִׁמְעוֹן זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם נִדְבְּקוּ מוֹדָעוֹת אֲדֻמִּים מִטַּעַם הַמֶּלֶךְ וּגְדוֹלָיו בְּכָל הַשְּׁוָקִים וּבְכָל הַמְּקוֹמוֹת וּבְתוֹךְ הַמּוֹדָעוֹת מְצֻיָּר חֶרֶב אָדֹם לְאוֹת מִלְחָמָה מַמְלָכָה בְּמַמְלָכָה. מַמְלֶכֶת קוֹסְטַנְטִינָא בְּמַמְלֶכֶת בְּרִיטַנְיָיא. וְתֵכֶף הִתְחִיל לְקַבֵּץ אֶת בַּחוּרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָצֵאת לְמִלְחָמָה לְהִלָּחֵם עִם בְּרִיטַנְיָיא. וְהָיוּ מַסִּיעִין אוֹתָם מֵעִיר לְעִיר וּמִמִּדְבָּר לְמִדְבָּר בֶּהָרִים וּבַגְּבָעוֹת עַד הִגִּיעָם עַד מְקוֹם קִשְׁרֵי הַמִּלְחָמָה, וּמִנִּי אָז וְהָלְאָה מְצָאוּנוּ רַבּוֹת רָעוֹת וְצָרוֹת וְהָיוּ הַצָּרוֹת דּוֹחֲקוֹת זוֹ אֶת זוֹ כָּל אַחַת רוֹצָה לְהַקְדִּים אֶת פְּנֵי חֲבֶרְתָּהּ וְאֵין שָׁעָה בְּלֹא רָעָה וְאֵין רֶגַע בְּלֹא נֶגַע, וּגְזֵרוֹת קָשׁוֹת נִתְחַדְּשִׁים בְּכָל יוֹם נוֹסָף עַל יוֹם אֶתְמוֹל, וכו…
- האם ידעתם?: שהמקובל האלוקי בעל הסולם הכין תרופה למכה, אולם רבני אירופה לא הבינו זאת!!! – רבינו הקדוש בעל הסולם, ראה ברוח קדשו כ- 20 שנה קודם השואה את גזירת ההשמדה ומסר נפשו, צעק והתחנן בפני גדולי ישראל באירופה שיורו לתלמידהם ללמוד הזוהר הקדוש, אולם נדחו תחנוניו – בשנים תרע"ז – תרע"ט , לאחר מלחמת העולם הראשונה, רץ הגה"ק רבינו יהודה לייב אשלג זצוקלה"ה בעל "הסולם" זי"ע ופנה לגדולי ישראל באירופה והתחנן בפניהם שיורו לתלמידיהם וחסידיהם ללמוד הזוה"ק והוכיח הנכתב בספה"ק על החיוב בלימוד הזוה"ק, אך לצערנו דחו תחנוניו בתירוצים למיניהן.. בשנת תרע"ט צעק הגאון הק' הנ"ל שנגזרה הגזירה בשמים!!! והזהיר רבינו מ"העננים השחורים" שעולים על אירופה ואמר שנותנים לנו 20 שנה לברוח לארץ ישראל ששם לא יהיה חורבן!!! כששמעו זאת החלו לכנות את הגאון הק' הנ"ל "ציוני" ולא התייחסו לדבריו כראוי. – הכתובת היתה כתובה על הקיר! – ועכשיו שוב כתובה – כמה עוד אפשר להתנהג כבת יענה? – עורו ישנים מתרדמתכם עורו!
- האם ידעתם?: למה 30.000 יהודים צעקו בכותל המערבי, שמע ישראל ה' מלך וכו' צועקים ה' הוא האלוקים ולא יורדת אש מן השמים!!!! – למה?
- האם ידעתם?: למה מאות אנשים לובשים שק ואפר בכותל המערבי וצועקים ובוכים ומשיח לא בא?!!!
- האם ידעתם?: למה הגזירות הנוראות לא הפסיקו? ויש אלפי אלמנות ויתומים, בזמן קצר אנשים צעירים בחורים וילדים נאספו רח"ל, – למה? למה? למה? – הרשב"י כתב כבר את התשובה לפני 2000 שנה, בגלל שלא לומדים, דקה זוהר ביום!!!
- האם ידעתם?: שכל מי שלא מוחה נתפס ח"ו (שבת נה), וחייב על כל דם שנשפך רח"ל. ומה נוראים דברי המדרש רבה איכה – עה"כ ויצא מבת ציון, וזל"ק: היו גדולי ישראל רואין דבר עבירה והופכים פניהם ממנו, אמר להם הקב"ה תבא שעה ואני עושה לכם כן, עכ"ל. ובאדר"נ (פכ"ט) וז"ל: מפני מה מתים ת"ח בלא זמנם מפני שהם בוזים בעצמם שאינם נוקמים ונוטרים כנחש על דברי תורה ויראת שמים, עכ"ל. ראה מה שכתב הלוחם הגדול מוהר"ר חיים סופר זצ"ל בספרו הבהיר שערי חיים (דף ו' ע"ב), וז"ל: אוי מיום הדין ואוי מיום התוכחה בבוא עת מועד לכל חי, וכי יפקוד ד' על מעשי אנוש ועל פעולות אדם שיחופש וימצא כתוב: צדיק זה חלל שבת, חסיד זה עבר על נדה, ירא אלקים זה עבר על נבילה וטריפה ושעטנז, קדוש זה עבר על אשת איש, וישתוממו כל אנשי אמונה וישאלו הלא הצור תמים פעלו, ויענהו ד' בסערה: הלא הי' בכחך למחות באיש פלוני אלמוני רשע. מדוע לא זכרת אותו ולא פקדת עליו אשמו וכו' עכ"ל. ונוסיף על דבריו כי יאמרו בשמים קדוש זה הרג שש מליון יהודים, וצדיק זה נהרגו על ידו תינוקות וילדים בשואה, וכל זה מפני שלא למד ולא לימד את סודות התורה. ובמבט מעמיק יוצא מדברי הרשב"י (תיקון מ"ג תיקון ל') "שכל מי שאינו לומד את ספר הזוהר הקדוש , הרי גורם הוא בזה, לבזה חרב הרג ואבדן לעולם, ואלו עבירות שבין אדם לחבירו שאפילו יום הכפורים אינו מכפר עליהם, ובאופן כזה אין באפשרותנו לקיים "עד שירצה את חבירו" מחמת שנאבדו כבר רח"ל, כמו שכתב בְּסֵפֶר זוֹהַר מַגְנָא וּמַצְלָא, וּבְסֵפֶר סוֹד ה', וְעוֹד, וְכֵן כָּתַב הגוב"י. הַג"ר מְנַחֵם מֶענְכִין הַלְפְּרִין זצ"ל: הָעֲנִיִּים וְהַהֲרוּגִים בִּזְמַן הַגָּלוּת תּוֹבְעִים בְּבֵית דִּין שֶׁל מַעְלָה אֶת הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁלֹּא לָמְדוּ קַבָּלָה, וּמַעֲנִישִׁים אוֹתָם עַל כָּךְ: וְזֶה לְשׁוֹן בַּעַל הגוב"י עַל 'עֵץ חַיִּים' (בַּהַסְכָּמָה שֶׁנָּתַן להג"ר חַיִּים שָׁאוּל דוויק זצ"ל עַל סִפְרוֹ 'איפה שלימה' [הצדיק הקדוש רבי חיים שאול הכהן דוויק, זי"ע, מכונה גם ה"שד"ה" י"ד בחשוון ה'תרי"ח – ד' בטבת ה'תרצ"ג היה רב, דיין וראש ישיבה, רבה הראשי של ארם צובא שבסוריה, ומגדולי המקובלים בדורו]). מִי שֶּׁאֵינוֹ לוֹמֵד נִסְתָּר וְחָכְמַת סֵפֶר הַזֹּהַר, תִּסְמַרְנָה שַׂעֲרוֹתָיו וּבְשָׂרוֹ יֵעָשֶׂה חִדּוּדִין חִדּוּדִין בְּהַעֲלוֹתוֹ עַל לִבּוֹ כִּי עֲנִיּוּתָא דְּיִשְׂרָאֵל, הַגְּזֵרוֹת וְהַמִּלְחָמוֹת, הַמְּשִׁיסוֹת וְהַהֲרֵגוֹת, הוּא בְּעַצְמוֹ גּוֹרֵם לָזֶה. וּבַפָּמַלְיָא שֶׁל מַעְלָה הֶעָנִי יְחַיְּבוּ עַל דַּלּוּתוֹ וְשִׁפְלוּתוֹ, וְהֶהָרוּג עַל הֲרִיגָתוֹ, וְכָל זֶה נִקְרָא חֲטָאִים שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ. אֲשֶׁר גַּם יוֹם הַכִּפּוּרִים אֵין מְכַפֵּר עֲלֵיהֶם, אוֹי לָנוּ מִיּוֹם הַדִּין וְהַתּוֹכֵחָה, עכ"ל. ואנו רק שליחים של כל גדולי ישראל לְהַצָּלַת עם יִשְׂרָאֵל מִפְּצָצַת אָטוֹם, כְּמוֹ שאמחז"ל, (שַׁבָּת נה, יַלְקוּט שׁוֹפְטִים רמז, סח, מִדְרַשׁ רַבָּה אֵיכָה נב. וְעַיֵּן חָפֵץ חַיִּים בְּמִכְתָּב כ"ה), עָלָיו לָדַעַת כִּי בְּנַפְשׁוֹ הוּא, וְיִתְבַּע חַס וְשָׁלוֹם עַל זֶה. וְהַזּוֹהַר הַקָּדוֹשׁ מְגַלֶּה אֶת הָאֱמֶת מִי נִמְנָה אִם עוֹשֵׂי מִצְוָה, וּמִתְקַבֵּץ וְאוֹמֵר מִי לַה' אֵלַי!!!
- האם ידעתם?: מה כתוב בזוהר הקדוש פרשת בראשית (דף כ"ח ע"א), וז"ל: רבי שמעון בר יוחאי צועק ואומר ווי לעלמא דאינון אטימין ליבא וסתימים עיינין דלא מסתכלין ברזא דאורייתא וכו'… ולא עוזרים לשכינה בגלות ולא למשה רבנו שנמצא עמה, וכו'… ובגינה איתמר בגלותא בתראה, ולאדם לא מצא עזר אלא כולהו כנגדו, עיי"ש, ובמקדש מלך פירש, (הובא במתוק מדבש), שהקב"ה לא מצא תלמידי חכמים שיהיו עזר למשה בגלות, אלא כולם נחשבים כאלו הם כנגדו, לפי שאינם עוסקים בסודות התורה לסייע לתיקון השכינה עכ"ל, עיי"ש. ואתם בזה שאתם לא מפרסים את דברי הרשב"י אתם נגד השכינה הקדושה!!!
- האם ידעתם?: כי בפרסום לימוד הזוהר אתם מצילים את עם ישראל? כמו שהגה"צ הַמְּקֻבָּל רַבִּי יְהוּדָה לֵיבּ אַשְׁלַג בַּעַל מְחַבֵּר סֵפֶר הַסֻּלָּם עַל הַזּוֹהַר הַקָּדוֹשׁ, רָאָה שֶׁמִּלְחֶמֶת הִיטְלֶער ימ"ש פָּרְצָה עַל הָעוֹלָם, וּפָחֲדוּ מְאֹד שֶׁתַּגִּיעַ לְאַרְצֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה לְהַשְׁמִיד לַהֲרוֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים מִנַּעַר וְעַד זָקֵן טַף וְנָשִׁים ח"ו. עַל כֵּן אָמַר, הֱיוֹת וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי כּוֹתֵב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, בְּסִפְרָא דָּא יִפְקוּן מִגָּלוּתָא, הִתְחִיל לְתַרְגֵּם הַזּוֹהַר בִּלְשׁוֹן הַקּוֹדֶשׁ כְּדֵי שֶׁכָּל יְהוּדִי יוּכַל לְהָבִין וְלִלְמֹד אֶת הַזּוֹהַר הַקָּדוֹשׁ, וְאָמַר שֶׁבְּיוֹם שֶׁיָּצָא לָאוֹר הַסֵּפֶר הָרִאשׁוֹן עַל הַזּוֹהַר הַקָּדוֹשׁ יִהְיֶה לָרָשָׁע מַפָּלָה גְּדוֹלָה, וְכָךְ הָיָה בְּיוֹם שֶׁיָּצָא לָאוֹר הַכְּרָךְ הָרִאשׁוֹן מִסֵּפֶר הַזּוֹהַר, אָז הָיָה לוֹ לְהָרָשָׁע מַפָּלָה וְנִגְמְרָה הַמִּלְחָמָה שֶׁל הִיטְלֶער ימ"ש. וְלֹא הִצְלִיחַ זְמָמוֹ לְהַגִּיעַ לְאַרְצֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה.
- האם ידעתם?: שֶׁאָנוּ זְקוּקִים לְרַחֲמֵי שְׁמַיָּא, וְיֵשׁ כִּמְעַט אֶחָד וַחֲצִי בִּלְיוֹן עֲרָבִים שֶׁכֻּלָּם רוֹצִים לְחַסֵּל אֶת 15 מִלְיוֹן יְהוּדִים ח"ו, וְאָנוּ בְּטוּחִים, שֶׁאִם יִלְמְדוּ אֶת הַזּוֹהַר הַקָּדוֹשׁ בְּכָל יוֹם וָיוֹם עֶשֶׂר עַד 15 דַּקּוֹת, וְכָךְ כָּל אֶחָד יִגְמֹר כָּל הַזּוֹהַר בְּשָׁנָה אַחַת, בְּוַדַּאי נִנָּצֵל מֵחֶבְלֵי מָשִׁיחַ, כְּמוֹ שֶׁכָּתְבוּ גְּדוֹלֵי הָרַבָּנִים שֶׁל חַבְרֵי הַבַּדַּ"ץ עֵדָה הַחֲרֵדִית בִּירוּשָׁלַיִם עיה"ק בִּשְׁנַת תרפ"א כְּהַבְטָחַת רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי ע"ה שֶׁבְּסִפְרָא דָּא יִפְקוּן מִן גָלוּתָא בְּרַחֲמֵי.
- האם ידעתם?: שֶׁבְּיוֹם שֶׁאַנְשֵׁי "מִפְעָל הַזּוֹהַר הָעוֹלָמִי" סִיְּמוּ אֶת סֵפֶר הַזּוֹהַר הַקָּדוֹשׁ לְפִי סֵדֶר הַדַּף הַיּוֹמִי, הַנִּדְפַּס בי"ב כְּרָכִים לי"ב חָדְשֵׁי הַשָּׁנָה, בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם מַמָּשׁ נִפְסְקָה הַמִּלְחָמָה שֶׁל עוֹפֶרֶת יְצוּקָה בְּעַזָּה, בְּחֹדֶשׁ טֵבֵת לִפְנֵי ג' שָׁנִים [מִל' כִּסְלֵו עַד ח"י טֵבֵת – (לְמִסְפָּרָם בֵּין 27 בְּדֵצֶמְבֶּר(2008) ל' בכסלו תשס"ט )ל-18 בינואר 2009.)]. וְחָזְרוּ מִלְיוֹן אֲנָשִׁים לְבֵיתָם, אַחֲרֵי שֶׁהָיוּ בְּגָלוּת קָשָׁה כְּבָר כַּמָּה שָׁבוּעוֹת. – אַחַר שָׁבוּעַ הָיָה כָּתוּב, בָּעִתּוֹן חָדָשׁ, בְּבֵית שֶׁמֶשׁ, שֶׁרֹב הַטִּילִים שֶׁזָּרְקוּ הָעֲרָבִים הָיוּ צְרִיכִים לְהַגִּיעַ לְבֵית שֶׁמֶשׁ, וְכָל הַשָּׁלֹשׁ שָׁבוּעוֹת הָאֵלּוּ עָבְדוּ אֶצְלֵנוּ כַּמָּה אֲנָשִׁים לְעֵרֶךְ 26-30 מֵעֵת לְעֵת בְּלִי הֶפְסֵק, לְסַדֵּר אֶת הַזּוֹהַר הַקָּדוֹשׁ לַלִּמּוּד הַיּוֹמִי, וְאַחַר כָּךְ נוֹדַע לָנוּ הַנֵּס הַגָּדוֹל שֶּׁהִצִּיל אֶת כָּל בֵּית שֶׁמֶשׁ מֵהַטִילִים, וְגַם כֵּן שֶׁבִּגְמַר הַסֵּפֶר הַזּוֹהַר הַקָּדוֹשׁ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם מַמָּשׁ נִגְמְרָה הַמִּלְחָמָה. [וְהִגִּיעַ רַק טִיל אֶחָד קָרוֹב לְמָקוֹם שֶׁל מַחֲנֶה צְבָאִי שֶׁיֵּשׁ שָׁם פְּצָצַת אָטוֹם, וְגַם הָיָה נָס גָּדוֹל שֶׁלֹּא קָרָה כְּלוּם]. וְגַם בְּמִלְחֶמֶת עוֹפֶרֶת יְצוּקָה הָיוּ נִסִּים גְּדוֹלִים מְאֹד כַּיָּדוּעַ. וְרָאִינוּ בְּעֵינֵינוּ אֶת הַנִּסִּים הַנִּגְלִים, שֶׁקָּרוּ עַל יְדֵי הַדְפָּסַת סִפְרֵי הַזּוֹהַר, עוֹד לִפְנֵי שֶׁחִלְּקוּ אוֹתָם לָרַבִּים, שֶׁרַק כְּשֶׁעוֹסְקִים בַּהֲפָצַת הַזּוֹהַר הַקָּדוֹשׁ יֵשׁ כְּבָר נִסִּים גְּלוּיִים
- האם ידעתם?: שבזה שתכתבו כל שבוע בעלון שלכם, סיפורי הזוהר הקדוש וזוהר על פרשת השבוע – יופחתו מאד מספר היתומים והאלמנות? ועם ישראל יזכה לשפע של רחמים וניסים וטובות גלויים.
- האם ידעתם?: אבל אנו מאמינים בני מאמינים, שזאת התורה לא תהא מוחלפת, ועמך כולם צדיקים, וכולם ישמעו לדבריהם של מלאכי עליון, וכולם יתחילו ללמוד וללמד לכל הפחות דף זוהר ביום שלוקח רק דקה אחת, ובזה יתוודע לך מי הם הצדיקים ומי הם האפיקורסים הדרדעים!!! וקול קורא מאת ה' "הִבָּדְלוּ מִתּוֹךְ הָעֵדָה הַזֹּאת" (במדבר פרק טז כא), "וַיַּעֲמֹד משֶׁה בְּשַׁעַר הַמַּחֲנֶה וַיֹּאמֶר מִי לַידֹוָד אֵלָי וַיֵּאָסְפוּ אֵלָיו כָּל בְּנֵי לֵוִי" (שמות לב כו), כמו שכתוב בזוהר הקדוש, שהקדוש ברוך הוא, לעת הגאולה רוצה לגאול את ישראל, אך אי אפשר שתשרה עליהם השכינה הקדושה, עד שיסתלקו ויבדלו מהם כל מיני הערב רב. ואז ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים, וכמו שֶׁהָרַעֲיָא מְהֵימְנָא מְצַוֶּה אוֹתָנוּ לִלְמוֹד זוֹהַר הַקָּדוֹשׁ דַוְוקָא, שֶׁתּוֹרַת הָרַשְׁבִּ"י מֵאִיר עַד סוֹף הַדּוֹרוֹת, וְצָרִיךְ לִלְמוֹד וְלֹא לָתֶת מְנוּחָה לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַד שֶׁיִּגְאָלֵנוּ
- האם ידעתם: (זוֹהַר פִּנְחָס ריט.), ואם יעסקו בלימוד הזוהר הקדוש, אז זוכים ישראל ונגאלים תיכף ומיד ממש. כמו שאמר אליהו לרבי שמעון בן יוחאי "ובהאי חיבורא דילך יתפרקון כד איגליא בסוף יומיא" (כסא מלך תיקון מ"ג).
מוֹרַי וְרַבּוֹתַי לֹא נַעֲשֶׂה אֶת הַשְּׁגִיאָה שֶׁעָשׂוּ הָרַבָּנִים בְּאירופא שֶׁלֹּא רָצוּ לִשְׁמוֹעַ בְּקוֹל הגה"צ בַּעַל הַסֻּלָּם זַצַ"ל!!! אלא נתאחד כולנו למען השכינה הקדושה ולמען עם ישראל ולמען בִּטּוּל הגזירות והאסונות וביטול גְּזֵירַת גִּיּוּס בְּנֵי הַיְּשִׁיבוֹת – בְּדַקָּה אַחַת לִּימּוּד זוֹהַר הַקָּדוֹשׁ באחדות ובאהבה של כלל ישראל – לתקן את החטא הקדמון של שנאת חינם, נרבה אהבת קודשא בריך הוא אורייתא וישראל
בואו ונתחבר להתאחדות הרבנים והקהילות תלמידי הרשב"י זיע"א
מי לה' אלי!!!
כבר אמרו חז"ל מיום שנחרב בית המקדש אין לך יום שאין קללתו מרובה מחבירו, ואמרו במדרש כל דור שלא נבנה בית המקדש בימיו כאילו נחרב בית המקדש על ידו. ולא חרבה ירושלים אלא בעון שנאת חינם!
קודשא בריך הוא וישראל ואורייתא חד הוא, (זוה"ק), בואו ונתבונן, מה גורם לפירוד העיקרי בינינו לאבינו שבשמים? אם היינו מאמינים באמת בה' יתברך, היינו אוהבים כל יהודי ממש כמו שהשם יתברך אוהב כל יהודי, ומי שאוהב כל יהודי, לא רוצה שיגרמו אסונות לעם ישראל, חלילה וחס, ומה עוד שזהו צער השכינה הקדושה, כמו שאמרו חז"ל במדרש: שאפילו אם רשע לוקה, שכינה מה אומרת כנגדו, קלני מראשי קלני מזרועי. וכבר גילה לנו הרשב"י זי"ע (תיקוני זוהר תיקון ל' ועוד), מפני מה כל אסונות הנוראות שקוראים, זה מכיון שלא רוצים ללמוד תורת הסוד ולא לומדים זוהר הקדוש, ופוגמים נורא נוראות, ולזה אין יראת שמים לתלמידים, (מהרח"ו בהקדמה לעץ חיים), ואין אמונה, (אמרי פנחס שער ט' יג), לא זוכים לתשובה ותיקון הנשמה, (מורה באצבע אות מ"ד), ונשארים בטמטום הלב, (מאה שערים לבעל התניא), ובגללם יש מגיפות ואסונות, (אמרי פנחס הנ"ל, רבי יהודה פתייה, בהקדמה), ואנא אנו באים, ואין אתנו יודע מה ילד יום, כי זקוקים אנו לרחמי שמים מרובים, מבית ומחוץ תצפנו.
על כן אנו מתאחדים באהבת חברים תלמידי הרשב"י זי"ע אשר אין ביניהם קנאה ופירוד חלילה, אלא הם באהבה ואחדות גמור כדאיתא באדרא: "אנן בחביבותא תליא", ואוחזים באילן החיים, כדאיתא בזוה"ק (רעיא מהימנא נשא) וכן אמרו בגמרא (שבת דף פח, ב'): "דאמר רבא למיימינין בה סמא דחיי, למשמאילים בה סמא דמותא", ופירש רש"י שם: למיימינים – עסוקים בכל כחם, וטרודים לדעת סודה, כאדם המשתמש ביד ימינו שהיא עיקר, עכ"ל.
אלו שלומדים זוה"ק ומורים לתלמידיהם ללמוד זוה"ק הם המימינים האוחזים בעץ החיים, וממשיכי דרכם של קדושי וצדיקי הדורות, מהרמח"ל הקדוש אשר רבינו הגר"א זי"ע חפץ להקביל פניו ולילך רגלי לקראתו אליו, אם היה נמצא בחיים חיותו [מווילנא לאיטליה, מהלך כשנתיים ברגל], וכל הצדיקים הקדושים מהבית דין הגדול של מהרי"ל דיסקין זי"ע בירושלים עיה"ק משנת תרפ"א, (19 שנה לפני מלחמת העולם השניה), אשר חפצו לארגן אלף סיומי זוה"ק בארץ ובגולה, כדי למנוע את האסונות הנוראים, ואתם גם הקדוש מהרי"ל אשל"ג זי"ע, בעל הסולם, שהתחנן אז בפני רבני אירופא, שיתחזקו ויורו לתלמידיהם ללמוד זוה"ק, כי רק זה מה שיציל את עם ישראל, כפי שהורו וגילו לו מן השמים, (בכ"י), ולא שמעו ולא אבו, ולזה קרא כל האסונות האיומים בשואה האיומה רח"ל, אשר הצדיק הקדוש האמרי אמת זי"ע, כאשר ראה את התפילות והבכיות והתיקונים הנוראים שעשו המקובלים הקדושים עם צדיקים נסתרים, ובראשם מורינו הקדוש המקובל האלוקי רבי יהודה פתייה זי"ע – אמר "שאילו היה לנו כאלה צדיקים וכאלה תפילות ובכיות [אשר אי אפשר להגיע לפנימיות הלב טהורה בלי לימוד זוהר הקדוש תורת הסוד], באירופא, בוודאי שלא הייתה השואה הנוראה, והיו ניצלים רבבות ומיליוני יהודים, עכת"ד.
כל העיר באגדאד כל הבחורים והאנשים לקחו לצבא והרגו אותם אחרי שנפטר הצה"ק בעל בן איש חי זצוקללה"ה, ולא היה מי שיגן עליהם בלימוד הזוהר הקדוש, (בית לחם יהודה הצה"ק רבי יהודה פתייא זצוקללה"ה)
אֵפוֹ אַתָּה???
הַאִם אַתָּה שׁוֹמֵעַ בְּקוֹל הַקָּבָּ"ה?
קֹדֶם שֶׁיּוֹרֶדֶת הַנְּשָׁמָה מֵעוֹלָם הָעֶלְיוֹן לְהַאי עָלְמָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁבִּיעַ אוֹתָהּ לַעֲסֹק בְּרָזֵי דְּאוֹרַיְתָא כִּדְאִיתָא בַּזֹּהַר פָּרָשַׁת תְּרוּמָה (דַּף קסא): הֲרֵי לְךָ בְּפֵרוּשׁ מִדִּבְרֵי הַזֹּהַר שֶׁתַּכְלִית בְּרִיאַת הָאָדָם כְּדֵי שֶׁיִּלְמַד הַחָכְמָה הַזֹּאת וְקֹדֶם בִּיאַת הַנְּשָׁמָה לָעוֹלָם הַזֶּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁבִּיעַ הַנְּשָׁמָה לַעֲסֹק בְּהַאי עָלְמָא בְּרָזֵי דְּהֵימָנוּתָא בְּרָזֵי דְּאוֹרָיְתָא – גַּם בִּיצִיאַת הַנְּשָׁמָה לָעוֹלָם הַבָּא אֵינָהּ יְכוֹלָה לְהַשִּׂיג לְאוֹר עֶלְיוֹן לְמַעְלָה אֶל מְקוֹם הֲרָמָתָהּ אֲשֶׁר שָׁם אָהֳלוֹ מִתְּחִלָּה לַחֲזוֹת בְּנֹעַם הֲוָיָה פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים אִם לֹא בְּהִתְעַסְּקוּת הַחָכְמָה הַזֹּאת. (וַיַּקְהֵל משֶׁה דַּף ה: אור הזוהר דף 161) –
הַאִם אַתָּה שׁוֹמֵעַ בְּקוֹל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ?
מֹשֶׁה רַבֵּנוּ מְצַוֶּה אוֹתָנוּ לִלְמוֹד זוֹהַר הַקָּדוֹשׁ דַוְוקָא, שֶׁתּוֹרַת הָרַשְׁבִּ"י מֵאִיר עַד סוֹף הַדּוֹרוֹת, וְצָרִיךְ לִלְמוֹד וְלֹא לָתֶת מְנוּחָה לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַד שֶׁיִּגְאָלֵנוּ (זוֹהַר פִּנְחָס ריט.)
מָרָנָא הָרֵי"חַ הַטּוֹב, בְּסִפְרוֹ "בֶּן אִישׁ חַי" (פָּרָשַׁת שְׁמוֹת שָׁנָה שְׁנִיָּה), כָּתַב וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: כָּתְבוּ הַמְּקֻבָּלִים זַ"ל: דְּגָדוֹל פֹּעַל הֲנַעֲשֶׂה מֵעֵסֶק הַתּוֹרָה בְּיוֹם שַׁבָּת, אֶלֶף פְּעָמִים יוֹתֵר מִן הֲנַעֲשֶׂה מֵעֵסֶק הַתּוֹרָה שֶׁל יְמֵי הַחוֹל. עכל"ק.
רַבֵּנוּ מָרְדְּכַי שַׁרְעַבִּי זי"ע הִתְבַּטֵּא פַּעַם בְּאָזְנֵי מְקֹרָבָיו וְאָמַר: "שָׁעָה שֶׁל לִמּוּד תּוֹרָה עַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, שָׁוָה לְלִמּוּד שָׁנָה שְׁלֵמָה בְּיוֹם חֹל. וְשָׁעָה אַחַת שֶׁל לִמּוּד זֹהַר וְקַבָּלָה בְּיוֹם חֹל, הִיא כְּמוֹ שָׁנָה שֶׁל לִמּוּד פְּשָׁט בְּיוֹם חֹל. וְלִמּוּד הַקַּבָּלָה וְזֹהַר בְּיוֹם שַׁבָּת בְּמֶשֶׁךְ שָׁעָה שָׁוָה לְלִמּוּד שִׁבְעִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה בִּימוֹת הַחֹל". וּפָסַק הגה"ק הַכַּף הַחַיִּים (קנ"ה סקי"ב), דְּלִמּוּד הַזוֹהַר יֵחָשֵׁב לְלִמּוּד הַקַּבָּלָה.
פֶּלֶא יוֹעֵץֹ: וַאֲפִילוּ אִי לֹא יָדַע מַאי קָאָמַר וְשׁוֹגֶה בּוֹ שְׁגִיאוֹת הַרְבֵּה הוּא חָשׁוּב לִפְנֵי הַקָּבָּ"ה כְּדִכְתִיב וְדִגְלוֹ עָלַי אַהֲבָה וּפֵרְשׁוּ חֲזַ"ל וְדִלּוּגוֹ עָלַי אַהֲבָה, עַכַּ"ל.
"כִּסֵא מֶלֶךְ" (תִּקּוּן מ"ג): כִּי לִמּוּד הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ בְּגִירְסָא בְּעָלְמָא בּוֹנֶה עוֹלָמוֹת, וְכָל שֶׁכֵּן אִם יִזְכֶּה לִלְמֹד וּלְהָבִין אֲפִלּוּ פֵּרוּשׁ מַאֲמָר אֶחָד, [עכשיו יש כבר זוהר בלשון הקודש] יַעֲשֶׂה בּוֹ תִּקּוּן לְמַעְלָה בְּשָׁעָה אַחַת מַה שֶּׁלֹּא יַעֲשֶׂה בְּלִמּוּד הַפְּשָׁט שָׁנָה תְּמִימָה, וּמֻבְטָח לוֹ שֶׁהוּא בֶּן עוֹלָם הַבָּא מִבְּנֵי הֵיכָלָא דְּמַלְכָּא, וְיִהְיֶה מֵרוֹאֵי פְּנֵי הַמֶּלֶךְ הַיּוֹשְׁבִים רִאשׁוֹנָה בְּמַלְכוּתָא דִּרְקִיעָא.
לְמִי שׂוֹרְפִים נִשְׁמָתוֹ בְּכָל יוֹם וְיוֹם
בַּזֹּהַר (פָּרָשַׁת פְּקוּדֵי רמז:): אֲפִלּוּ יֵשׁ בְּיָדוֹ כָּל מַעֲשִׂים הַטּוֹבִים שֶׁבָּעוֹלָם הַשְּׂרָפִים בַּעֲלֵי שֵׁשׁ כְּנָפַיִם שׂוֹרְפִים אֶת נִשְׁמָתוֹ בְּכָל יוֹם וְיוֹם, (סֵפֶר הַבְּרִית חֵלֶק ב' מַאֲמָר יב פֶּרֶק ה')
אַשְׁרֵיהֶם כָּל אֵלּוּ שֶׁמִּשְׁתַּדְּלִים בַּתּוֹרָה,
בַּזֹּהַר שִׁיר הַשִּׁירִים: אַשְׁרֵיהֶם כָּל אֵלּוּ שֶׁמִּשְׁתַּדְּלִים בַּתּוֹרָה, לָדַעַת אֶת חָכְמַת רִבּוֹנָם, וְהֵם יוֹדְעִים וּמִסְתַּכְּלִים בַּסּוֹדוֹת הָעֶלְיוֹנִים. מִשּׁוּם שֶׁכְּשֶׁאָדָם יוֹצֵא מִן הָעוֹלָם הַזֶּה, בָּזֶה מִסְתַּלְּקִים מִמֶּנּוּ כָּל דִּינֵי הָעוֹלָם. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁפּוֹתְחִים לוֹ שְׁלֹשָׁה עָשָׂר שְׁעָרִים שֶׁל סוֹדוֹת אֲפַרְסְמוֹן זַךְ, שֶׁהַחָכְמָה הָעֶלְיוֹנָה תְּלוּיָה בָהֶם.
כּוּלָנוּ יוֹדְעִים אֶת הַמַּצָּב שְׁבוֹ אָנוּ נִמְצָאִים! וּמִי יוֹדֵעַ מַה יֵלֵד יוֹם!!! – מֹשֶׁה רַבֵּינוּ, אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי עֲלֵיהֶם הַשָּׁלוֹם, מְגַּלִּים לָנוּ, שֶׁרַק בְּסֵפֶר הַזוֹהַר יִפְקוּן מִן גָלוּתָא בְּרַחֲמֵי, כִּי הַזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ הוּא כְּמוֹ תֵּיבַת נֹחַ וְרַק אֵלּוּ שֶׁיִּלְמְדוּ זוֹהַר הַקָּדוֹשׁ יִנָּצְלוּ בְּתֵבַת נֹחַ שֶׁהוּא הַזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ, ויִנָּצְלוּ מֵחֶבְלֵי מָשִׁיחַ, וּבָּזֶה תָּלוּי סוֹד הַצָּלַת עַם יִשְׂרָאֵל בַּדּוֹר הָאַחֲרוֹן וּגְאוּלָתוֹ, בְּכֹחַ וּסְגֻלַּת לִמּוּד הַזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ.
זעקת השכינה – מפי הגה"צ המקובל רבי יקותיאל פיש שליט"א
[הדברים נכתבו בהתייעצות עם גדולי תורה].
איך יתכן שכבר באו כל הסימנים שבן דוד בא עד האחרון שבהם, ועד בכלל, ועדין לא תיקנו בכל הכוללים לימוד חובה של לפחות כמה דקות ביום, בספר הזוהר להצלת עם ישראל?
איך יתכן שדם ישראל נשפך כמים ולא מנסים את העצה היחידה שמובאת בחז"ל שיכולה להציל את עם ישראל גם בדור שכולו חייב להביא את הגאולה ברחמים?
האם מחכים חס ושלום לנהרות של דם ואז יתעוררו? מדוע לא מנסים לכל הפחות להראות לקב"ה שרוצים את העצה היחידה שכתובה בתורה שבעל פה מפי חז"ל, ולהתחיל לכל הפחות עם לימוד נגלות הזוהר?
היכן בני עדות המזרח שאבותיהם ואבות אבותיהם עסקו בעיקר בחכמה הזאת, ובזכות זה זכו שהיטלר ימ"ש לא נכנס למדינות שלהם? מדוע עדין לא תיקנו לימוד ברבים בכל כולל, בספר הזוהר ובשאר ספרים שעוסקים בפנימיות התורה?
איך יתכן שרבבות לומדי התורה הגיעו למצב של דוחק גדול בפרנסה שרק הולך ומחריף ח"ו, ועדין לא עשינו שום חשבון נפש על מה באה עלינו הצרה הזאת, ומה הקב"ה דורש מאיתנו, ולא עשינו שום תקנה של לימוד ספר הזוהר ברבים שהובטח לנו מפי חז"ל שיתן לנו מחסה ושובע ופרנסה בהרחבה גם בזמנים הקשים?
איך נוכל להתעלם מזעקת השכינה על בניה התינוקות שנשבו שנמצאים בסכנת חיים ובידינו להצילם, האם נוכל לומר ידינו לא שפכו את הדם הזה? כדברי הזוהר בפרשת נשא, וּבְגִין דַּעֲתִידִין יִשְׂרָאֵל לְמִטְעַם מֵאִילָנָא דְּחַיֵּי דְּאִיהוּ הַאי סֵפֶר הַזוהר יִפְּקוּן בֵּיהּ מִגָּלוּתָא בְּרַחֲמֵי.
רַבִּי יַעֲקֹב צֶמַח זצ"ל: (בהקדמה לספרו 'קול ברמה', על אידרא רבא) "רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ" שֶׁאֵינָם עוֹסְקִים בַּחָכְמָה הַזֹּאת הַמְמַהֶרֶת אֶת הַקֵּץ, וְלָזֶה אֵין מָשִׁיחַ בָּא, כִּי אֵין מִדְרָשׁ קָבוּעַ בְּכָל עִיר וָעִיר כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ בְּעֵסֶק הַתַּלְמוּד, וְלָכֵן "אֵינֶנּוּ", אֵין בָּנֶיהָ מוֹשְׁכִים וּמְמַהֲרִים אֶת הַמָּשִׁיחַ.
בַּעַל הגוב"י עַל 'עֵץ חַיִּים' (בהסכמתו לספר 'איפה שלימה' על אוצרות חיים). הָעֲנִיִּים וְהַהֲרוּגִים בִּזְמַן הַגָּלוּת תּוֹבְעִים בְּבֵית דִּין שֶׁל מַעְלָה אֶת הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁלֹּא לָמְדוּ קַבָּלָה, וּמַעֲנִישִׁים אוֹתָם עַל כָּךְ.
רבנו ה'אור החיים' הקדוש (ויקרא כה, כה) "כי ימוך אחיך וגו'", פרשה זו תרמוז ענין גדול, והערה ליושבי תבל, "ימוך", כשהתחתונים מטין מדרך הטוב מסתלקים ההשפעות, ומתמסכן עמוד הקדושה, כי העיקר תלוי בהתחתונים. "ומכר מאחוזתו", ירצה על המשכן משכן העדות אשר בעונותינו נמכר הבית ביד האומות, והודיע הכתוב כי גאולתו היא ביד הצדיק אשר יהיה קרוב לה', הוא יגאל ממכר אחיו, ובזה יגאל ה' ממכרו, ועל זה עתידין ליתן את הדין כל אדוני הארץ גדולי ישראל, ומהם יבקש ה' עלבון הבית העלוב.
מסקנת הדברים: כל ראש כולל, מגיד שיעור, ואדם שיש לו השפעה על רבים, יתקן אצלו במסגרת שלו כל יום חובת לימוד בספר הזוהר למשך כמה דקות להצלת עם ישראל. מתוך אמונה פשוטה בדברי חז"ל שזה הפתרון כמובטח, ועדיף לימוד ברבים בשיעור עם הבנה וכו', ומי שאצלו במסגרת עדין לא תיקנו את התקנה, יציל את נפשו בלימוד באופן פרטי כפי יכלתו, עכ"ל.
כּוּלָנוּ לְשִׁעוּרֵי תּוֹרָה !!! כּוּלָנוּ חֲפֵצֵי חַיִּים!!! כּוּלָנוּ לוֹמְדִים זוֹהַר הַקָּדוֹשׁ!!!
תּוֹרָתוֹ מָגֵן לָנוּ, הִיא מְאִירַת עֵינֵינוּ, הוּא יַמְלִיץ טוֹב בַּעֲדֵנוּ, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי.
ב"ה שֶׁזָּכִינוּ כְּבָר שְׁיְשִׁיבוֹת וְכוֹלְלִים וּמֵאוֹת אֲלָפִים יְהוּדִים מִתְאַחֲדִים בְּיַחַד לָלֶכֶת בִּדְרָכָיהם של כל גדולי עולם זְיָ"ע, לְהָפִיץ אֶת הַזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ, שֶׁכָּל יְהוּדִי יַעֲשֶׂה סִיּוּם כָּל שָׁנָה עַל כָּל סֵפֶר הַזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ, וּכְמוֹ שֶׁמשֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הִבְטִיחַ: "וּבְגִין דַּעֲתִידִין יִשְׂרָאֵל "לְמִטְעַם" מֵאִילָנָא דְּחַיֵּי, דְּאִיהוּ סֵפֶר הַזֹּהַר, יִפְקוּן בֵּיהּ מִן גָּלוּתָא בְּרַחֲמֵי". פֵּרוּשׁ: מִשּׁוּם שֶׁעֲתִידִים יִשְׂרָאֵל לִטְעֹם מֵאִילַן הַחַיִּים שֶׁהוּא סֵפֶר הַזֹּהַר, עַל יָדוֹ יֵצְאוּ מִן הַגָּלוּת בְּרַחֲמִים.
עַל כֵּן בּוֹאוֹ וְנִתְמַסֵר לְמַעַן הַגְּאוּלָה, וְנִתְקַדֵּשׁ בַּתּוֹרָה, וְכָל יִשְׂרָאֵל יִלְמְדוּ זוֹהַר הַקָּדוֹשׁ בְּכָל יוֹם, וְאִם אַתָּה עוֹשֶׂה כֵּן, אַשְׁרֶיךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וָטוֹב לָךְ לָעוֹלָם הַבָּא, וּבְוַדַּאי תֵּכֶף נִגָּאֵל, וִיהִי רָצוֹן שֶׁנִּזְכֶּה לִהְיוֹת מִן הַזּוֹכִים הַמְאֻשָּׁרִים, שֶׁהַמָּשִׁיחַ בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ יָעִיד עָלֵינוּ – "בִּזְכוּתְךָ הִגַּעְתִּי". עַל כֵּן, יְהוּדִים יְקָרִים, תְּנוּ לִמּוּד לְשֵׁם שָׁמַיִם, הַקְרִיבוּ מִדַקּוֹתֵיכֶם לְמַעַן הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה, לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לְיוֹצְרֵנוּ, לִגְרֹם לִפְדוּת נַפְשֵׁנוּ, וְלִמְּדוּ בְּכָל יוֹם כמה דקות זוֹהַר הַקָּדוֹשׁ.
"בִּזְכוּתְךָ הִגַּעְתִּי!, לְךָ יֵשׁ חֵלֶק בִּגְאֻלַּת הָעָם!"
הִתְבַּטֵּא פַּעַם צַדִּיק וְאָמַר: בְּבוֹא מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, עַם יִשְׂרָאֵל נִקְבְּצוּ וּבָאוּ לָךְ, וּפְלֵיטַת הָעָם שָׂשִׂים וּשְׂמֵחִים, בָּעֵת הַזֹּאת יִתְבּוֹנֵן מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ בְּעֵינָיו הַטְּהוֹרוֹת יִבְחָן כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְפִי מַעֲשָׂיו, לְפֶתַע יָרִים יָדוֹ וְיַרְאֶה בְּאֶצְבָּעוֹ, כֻּלָּם יָרִימוּ עֵינֵיהֶם בִּפְלִיאָה וְיַבִּיטוּ בַּמַּחֲזֶה, אָז יַשְׁמִיעַ מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ אֶת קוֹלוֹ וְיֹאמַר, בְּהַפְנוֹתוֹ אֶצְבַּע עַל יְהוּדִי מְסֻיָּם: "בִּזְכוּתְךָ הִגַּעְתִּי!, לְךָ יֵשׁ חֵלֶק בִּגְאֻלַּת הָעָם!". כָּךְ יַרְאֶה עַל כָּל יְהוּדִי וִיהוּדִי שֶׁפָּעַל לְמַעַן בִּיאָתוֹ.
הַלְוַאי שֶׁנִּזְכֶּה לִהְיוֹת מִן הַזּוֹכִים הַמְּאֻשָּׁרִים, שֶׁהַמָּשִׁיחַ בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ יָעִיד עָלֵינוּ – "בִּזְכוּתְךָ הִגַּעְתִּי". עַל כֵּן, יְהוּדִים יְקָרִים, תְּנוּ לִמּוּד לְשֵׁם שָׁמַיִם, הַקְרִיבוּ מִדַּקוֹתֵיכֶם לְמַעַן הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה, לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לְיוֹצְרֵנוּ, לִגְרֹם לִפְדוּת נַפְשֵׁנוּ, וְכֻלָּנוּ כְּאֶחָד נִזְכֶּה שֶׁיְּקֻיַּם בָּנוּ נְבוּאַת הָרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחָאי "זַכָּאָה דָּרָא דְּהַאי אִתְגָלֵיא בֵּיהּ וּבִסְגוּלָתוֹ "וּקְרָאתֶם דְּרוֹר" וְתֱחֶזֶנָה עֵינֵינוּ, בֶּן דָּוִד מְשִׁיחֵנוּ מֶלֶךְ בְּיוֹפְיוֹ יָבוֹא וְיִגְאָלֵנוּ, בְּ"עוֹז" וְהָדָר אֱלֹקֵינוּ, וּבִשְׂכַר זֹאת אֵ-ל חַי חֶלְקֵינוּ, וְנָחָה עָלָיו רוּחַ ה' צוּרֵנוּ מָגִנֵּנוּ, יְגַלֶּה כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ עָלֵינוּ, וְאָז יִשְׂמַח לִבֵּינוּ, וְתָגֵל נַפְשֵׁנוּ, בִּישׁוּעַת מַלְכֵּנוּ, וְנֵלֵךְ כֻּלָּנוּ כְּאֶחָד יַחַד לְקַבֵּל אֶת אוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ אָמֵן.
ראו כאן חלק מהמקורות על לימוד התיקוני זוהר תיקון מ"ח וסגולותיו:
[1]) שְׁאֵלָה: לָמָּה הָאַדְמוֹ"ר מְהָאלְמִין עוֹשֶׂה רַעַשׁ עַל לִּימּוּד הַזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ?
תְּשׁוּבָה: כָּתוּב בְּזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ שֶׁכָּל אֵלּוּ שֶׁלֹּא לוֹמְדִים זוֹהַר הַקָּדוֹשׁ יִמָּחֲקוּ מִן הָעוֹלָם בְּמִלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג, וּפָשׁוּט שֶׁאֲנַחְנוּ צְרִיכִים לְהַצִּיל אֶת כָּל עַם יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּכָּנְסוּ בְּתֵבַת נוֹחַ שֶׁל הָרַשְׁבִּ"י, וְרַק אֵלּוּ שֶׁלּוֹמְדִים זוֹהַר הַקָּדוֹשׁ יִנָּצְלוּ, לָכֵן הִקַמְנוּ אֶת מִפְעָל הַזוֹהַר הָעוֹלָמִי מִתּוֹךְ אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל לְהַצִּיל אֶת כָּל עַם יִשְׂרָאֵל בְּכָל מָקוֹם שֶׁהֵם, וַאֲפִילוּ אֶת רַבָּנֵי הָעֶרֶב רב לְהַחְזִיר אוֹתָם בִּתְשׁוּבָה!
שְׁאֵלָה: מַדּוּעַ כְּבוֹדוֹ אוֹמֵר שֶׁרֹאשׁ יְשִׁיבָה האוֹמֵר שאין לִלְמוֹד זוֹהַר לֹא הָיָה צָרִיךְ לָבוֹא לְעוֹלָם? הֲלֹא הוּא תַּלְמִיד חָכָם גָּדוֹל?
תְּשׁוּבָה: לֹא אֲנִי אוֹמֵר זֶה, רַק הַמְקֻבָּל הָאֱלֹקִי הַצַּדִּיק הַקָּדוֹשׁ רַבֵּינוּ יַעֲקֹב אַבּוּחַצִירָא זצוקללה"ה (בְּסִפְרוֹ גִּנְזֵי הַמֶּלֶךְ דַּף קפ"ה) אוֹמֵר בְּשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי הַקָּדוֹשׁ: דְּמִי שֶׁלֹּא לָמַד תּוֹרַת אֱמֶת שֶׁהֵם סוֹדוֹת הַתּוֹרָה טוֹב לוֹ שֶׁלֹּא נִבְרָא דִּבְלֹא זֶה אֵין אָדָם יוֹדֵעַ אֱלֹהוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְיִרְאָתוֹ וְאַהֲבָתוֹ, וַעֲבוֹדָתוֹ.
[2]) רבי נפתלי הרץ בכרך זצ"ל נולד בפולין, מגיל צעיר נמשכה נפשו להשכיל ולרוות ממימי חכמת הקבלה והירבה לנסוע בארצות שונות לצורך לימוד הקבלה. בין מסעותיו הגיע גם לארץ ישראל, שם למד מתלמידי האר"י הקדוש- רבי סולימן מוגרבי ורבי סעיד סגי נהור. כמו כן למד בירושלים מפי השל"ה הקדוש. לאחר לימודיו בארץ ישראל שם השתלם בתורת הקבלה על פי שיטתו של האר"י הקדוש, חזר לאירופה, לימד וכתב ספרים בחכמת הקבלה, ונחשב לאחד ממעבירי שיטת האר"י הקדוש למקובלי אירופה. בעיקר ידוע ספרו עמק המלך בו מובאים עקרים ויסודות בקבלה על פי שיטת האריז"ל.
ב"ה
מכתב תוכחה # 2 ותשובה לרב שאינו מאמין בתיקון מ"ח
שרביט ההצלה לדור האחרון
"לְבַד מֵאֲשֶׁר יוֹשִׁיט לוֹ הַמֶּלֶךְ אֶת שַׁרְבִיט הַזָּהָב וְחָיָה" (אסתר ד' יא)
הקדמה לספר מנהיגי הדור האחרון
על הערב רב
יקומו היהודים ויעשו התיקון השלם בלימוד הזוהר הקדוש לעילוי שכינת עוזנו ולתקנה בתיקוניה הראויים, הנה באנו עכשיו בהקדמה זו לבאר "בשל מי הרעה הזאת", מי גורם לכל מה שהולך לקרות, ואיך יכולים להינצל מהערב רב, שמפריעים אותנו מימות עולם והתורה מצוה אותנו זכור ימות עולם בינו שנות דור ודור, כמו שבלוחות ראשונות הם עשו את העגל וגרמו לשבירת הלוחות כי לא רצו לקבל את תורת הסוד (מהרח"ו, בהקמה לע"ח), כן גם היום בסוף הדורות שאנחנו עומדים בפתח הגאולה לא רוצים לקבל את תורת החיים וללמוד זוהר הקדוש, וגורמים לשבירת הלוחות ולחורבן (תיקון מ"ג), על כן עלינו להתאחד ולקיים את דברי הגְּמָרָא, "דִּילִידָה אִימֵּיהּ כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן תֵּילִיד וְאִי לֹא לֹא תֵּילִיד" (מכות י"ז:), כי הרשב"י הוא מגלה לעולם את תורת הסוד ועל ידו יכולים אנו לעסוק בתורה ועבודה לשמה לתקן התיקונים כראוי, ועל ידי זה להתדבק בה' ושכינתו ביחודא שלים בשם כל ישראל.
הכנה האמיתית לביאת המשיח
איך נינצל מחבלו של משיח ובמה בונים את סוכת דוד, שביום צרה ימלטהו השם,
וכיצד נרבה זכיות ונזכה לחומה ומגדל "אלף המגן" על כלל ישראל
וחובת הזהירות מפני היצר וכת דליה המונעים את ישראל הקדושים ללמוד זוהר הקדוש
ביאור גדול לדעת מי הם הערב רב, וכיצד להינצל מהם
הנה הוא עומד אחר כתלינו…
שופר של משיח נשמע פעמיו מצלצלים ברמה – כל אחד מתכונן בחיל, לקבל פני משיח בגיל, בבואו יבדוק כל יחיד, האם מילא הוא את התפקיד, ומה הכנתך לאותו הזמן? האם התיק ארוז ומזומן? ספר הזוהר הקדוש בפנים? אם לאו אוי לה לאותה קבלת פנים, כי הזוהר הקדוש הוא כרטיס הכניסה לקבלת המשיח, בהגלות כבוד רם ונשא, חושו ומהרו להתבונן בחכמה, לרכוש הספרים וללמוד בדת תורה תמימה.
להתחברות למפעל הזוהר העולמי: 0527-651911
"מִי יִתֵּן מִצִּיּוֹן יְשׁוּעַת יִשְׂרָאֵל בְּשׁוּב יְהֹוָה שְׁבוּת עַמּוֹ יָגֵל יַעֲקֹב יִשְׂמַח יַעֲקֹב יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל" (תהלים ז' י"א)
כשהיינו ילדים שמענו איומים שהערבים רוצים לזרוק אותנו לים, ומשחר ילדותינו אנו נושאים זאת בליבנו. כילדים לא הבנו למה הערבים כל כך שונאים אותנו, מה עשינו להם? כשגדלנו, ולמדנו תורה, למדנו שזו הלכה: עשו שונא ליעקב, וזה חוק חיים!
שאלנו עצמינו, במה חטאנו? למה כולם קמים עלינו? כיצד יתכן שפיסת אדמה קטנטנה, הנקראת ארץ ישראל, יוצרת ומעוררת מחלוקות אינסופיות ומלחמות אלפי שנים?
היום אנו יודעים, שארץ ישראל היא מקום הגשמי, הקדוש ביותר בעולם. וכידוע ליודעי ח"ן, כל דבר גשמי בעולם הזה הוא ענף רוחני של שורשו בעולם העליון, ולכן ירושלים, ומקום בית המקדש, הם ממש כנגד עולמות עליונים, כך שמקום בית המקדש הוא ממש כנגד עולם אצילות – גן עדן. ולכן לא מפתיע מדוע היו מלחמות קשות כל כך על הר הבית, התת מודע האנושי מוביל את האדם להלחם על קדושה.
היהודי מפחד מה"אחד", ולכן הוא לא מפחד מאף אחד[1], זאת הסיבה היחידה שהוא שורד כבר אלפי שנים, אולם, לצערנו, כשעם ישראל הוא במחלוקת, ומלחמות פנימיות ולא באחדות, והקפיטליזם ותרבות המערב הובילה את עמינו לתפיסה מעוותת שכל אחד צריך לדאוג רק לעצמו, ומקיים "לתאוה יבקש נפרד", תפיסה שהיא ניגוד מוחלט לתורתנו הקדושה, שזו תפיסה שמובילה לפירוד וכאוס, אז אם אנו נוהגים כך, אז אין פלא שהגענו למה שהגענו, שאנו בצרות צרורות, ומאוימים חדשות לבקרים בפצצת אטום, וחיינו תלויים בהחלטות של מטורף מאירן, לא מפתיע, שאנו מאבדים את ההגנות שלנו, ואז אנו מרגישים את עצמינו מאויימים ככבשה בין 70 זאבים. איומים של רעידות אדמה, פגעי טבע, קריסות כלכליות, אלימות, עוני צרות ומחלות…. ונראה שאין מושיע, זה כבר קרה בהיסטוריה, הנורא מכל קרה, ובית המקדש חרב, היתה גלות איומה לעם ישראל, היתה שואה, והכל בגלל שנאת חינם.
איך אפשר לחבר את כל חלקי עם ישראל על כל גווניו? איך אפשר למנוע את כל המחלוקות, בפלגי העם? איך נתגבר על כל הכאוס, הצרות והייסורים שפוקדים את עם ישראל? מה ישנה את התמונה הכוללת? מה יאחד את עמינו? מה יגשר על כל המחלוקות? מה יגרום לאהבת חינם? מה יזרז לנו את ביאת משיח?
יש סוד אחד, פלא אחד, שהוא בבחינת נס.
מהו פלא? פלא הם אותיות א', ל', פ'.. שהם אותיות של אלופו של עולם!
מהו נס? חוק מעולם עליון שיורד ופורץ ומתערב לתוך מדרגה של עולם תחתון, ולכן הנס מצטייר כדבר שהוא לא במסגרת חוקים של טבע העולם… כמו שאומרים: זה מעל הטבע.
זה שהעם היהודי שורד אלפי שנים, ואנו מוקפים מדינות אויב, ונצחנו במלחמות ישראל מעטים מול רבים, זה גדר של נס.
מהו אם כן הנס הגדול שאנו זקוקים לו, או הפלא שיכול להושיע את עם ישראל, שהוא בבחינת אור הגאולה? – ידוע הסיפור… שאדם הלך לחפש אוצר בדרך רחוקה, וכאשר הגיע לארץ הרחוקה, התברר להפתעתו שאותו אוצר מיוחל שהוא מחפש כל חייו, טמון ליד התנור בתוך ביתו. – הנס הגדול הוא ספר הזוהר, שנכתב לפני אלפיים שנה, על ידי התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי, זיע"א
האבסורד הוא, שהנס נמצא וקיים כבר אלפי שנים, אבל רוב רובינו לא במודעות אליו, הוא כמו במצב רדום בתודעתנו, הוא כפי הנראה נמצא כמעט ברוב רבם של בתי ישראל, והוא כבר נכתב לפני 2000 שנה.
המקובל האלוקי , הרב יהודה אשלג זצוק"ל, ידע את הסוד הגדול של ספר הזהר, ועשרים שנה לפני פרוץ מלחמת עולם השניה פנה לראשי ישיבות באירופה והתחנן שילמדו את ספר הזהר, כי ידע ברוח קודשו שנגזרה גזרה קשה על עם ישראל, אולם לצערינו, ראשי הישיבות דחו את הצעתו… והנורא מכל קרה.
אם כן, בואו לא נהיה שוב שאננים, הבה נתעורר מתרדמתנו ונבין מהו הנס שיביא את הגאולה. למה ספר הזהר הוא בבחינת פלא ונס? כי רבי שמעון כתב אותו מתוך השגה של עולמות עליונים, כלומר תודעתו של רשב"י היתה בעולם אצילות, ומתוך מקום רוחני זה כתב, כתבים שהם מתוך עולם של גן עדן העליון, שהכל שם מושלם, באחדות פשוטה, אין שום רע, הכל טוב. וברגע שאדם קורא את ספר הזוהר, , המילים שבו, הם בעצם מעין "יבוא" של כוחות, של אנרגיה מעולם של גן עדן, החודרים ויכולים לפרוץ את גדרי וחוקי העולם הזה, ולחולל ניסים כפשוטם. ולסלק כל רע. למה?
איך זה מסלק את הרע? נסביר על דרך משל: כאשר מדליקים נר בחדר חשוך, כל החושך מיד מסתלק, כך אור מעולם עליון שחודר לעולמינו מסלק כל רע ממנו, שהרע הוא כל הייסורים, מחלות, צרות, מחלוקות מלחמות, פצצות אטום, כמו מחזיר את כולם לאחדות, אהבה ופשטות כמו בעליונים.
ולכן לא לחינם, רבי שמעון התבטא וכתב בספר הזהר: "שבזכות ספר הזהר יצא עם ישראל מהגלות ברחמים".
ולכן עתה שגילינו לכם הסוד הגדול והנורא, שכל המקובלים כתבו, שדוקא בדורינו זה, דור הגאולה, כולם, צריכים ללמוד זוהר, אפילו ילד בגיל תשע (הצדיק מקאמארנא זי"ע).
הבה נתאחד במהרה, וכאשר כל יהודי יקרא בכל יום דף זוהר ביום, מתוך אחדות אמיתית, אהבה ישראל וציפייה לגאולה, הדבר הזה יחולל פלאים של "עין לא ראתה אלקים זולתך סלה".
וְיָדוּעַ מַה שֶׁכָּתוּב בְּזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ שֶׁרַק אֵלּוּ שֶׁיִּלְמְדוּ זוֹהַר הַקָּדוֹשׁ יִנָּצְלוּ בְּמִלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג שזה בא בקרוב ממש, וזה מלחמת העולם השלישית שהחפץ חיים אמר: שמלחמת העולם השניה היה צחוק נגד מלחמה השלישית, זאת אומרת אנחנו קרובים לשואה כזאת גדולה כמו שכתוב בזכריה (י"ג, י"ד, ויחזקאל, וישעיה כ"ח) וְרַק בִּזְכוּת לימוד הזוהר נִזְכֶּה לְבִלְתִּי יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח, וּלְיַקֵּר הָרְגָעִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר "לִרְגָעִים תִּבְחָנֶנּוּ." וְכַמָּה גוֹדֶל פּוֹעֲלָם וּמְסִירוּת נַפְשָׁם, בְּלִימוּד הַכּוֹלֵל הזה זוֹהַר הַקָּדוֹשׁ שְׁעַל יְדֵי זֶה מְקָרְבִים לִבָּם שֶׁל יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִּם, בָּאָרֶץ וּבָעוֹלָם כֻּלּוֹ, וּמִמֶּנּוּ יַשְׁקוּ הָעֲדָרִים וְכָל הַצְּמֵאִים מִמֶּנּוּ שׁוֹתִים, וּבָזֶה יִתְעוֹרְרוּ כָּל יִשְׂרָאֵל לָשׁוּב לְאָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם.
מורי ורבותי!! כאן נגלה את הסוד הגדול למה אנחנו בגלות כל הרבה שנים, עם כל כך הרבה צרות, ולמה עוד לא זכינו להיגאל?: רבי חיים ויטאל זי"ע כותב: בגלל הערב רב נשתברו הלוחות, שהיה כתוב בהם סתרי תורה מצד עץ החיים, ונתנו להם מצד עץ הדעת טוב ורע: ולכן נשברו הלוחות הראשונות מסטרא דעץ החיים, ונתנו להם מסטרא דעץ הדעת טוב ורע, משנה, שפחה דמטרוניתא, עכ"ל. וכל אלו שלא לומדים זוהר הקדוש הם המעכבים הגאולה.
הגר"א זי"ע ציווה לכל אנשיו ללמוד זוהר כל יום. והצה"ק רבי יצחק אייזיק מקאמארנא זי"ע אמר על הגר"א זי"ע, שבא במיוחד לעולם הזה ללמד תורת הסוד, וכתב הרבה ספרים על הסוד, ואמר שרק בזכות לימוד הקבלה וישוב ארץ ישראל יבוא הגאולה.
גם בישיבות הקדשות נמנעו מלימוד הזוהר הקדוש, ואפילו שראשם הקדוש בעל הגר"א ומרן החפץ החיים זיע"א גדולי ראשי הישיבות בעולם ולומדים ספריו בכל הישיבות בעולם, (ובמיוחד ספרו הידוע הקדוש חפץ חיים ושמירת הלשון שמלא וגדוש מזוהר הקדוש וספר המקובלים, ולומדים ספריו בכל יום יום, וציווה ללמוד בישיבותו כל פרשת השבוע של הזוהר הקדוש בכל שבת ושבת, ודווקא קצת מהליטאים מפיצים לשון הרע על הזוהר הקדוש, רחמנא ליצלן, ולא רוצים לשמוע בקולם). – מהיכן השתרשה הטעות של של המסרבים ללמוד זוהר הקדוש? [ה' יחזירם בתשובה שלימה], מאיפוא כל זה בא? התגלה הסוד: הדפסנו עכשיו את ספר כח הזוהר חלק ו' והוספנו שם את החרם שעשו 152 גדולי ישראל נגד הדרדעים שהיו נגד לימוד הזוהר הקדוש, והשולחן ערוך, ונגלה לכם סוד שיש כבר חברה בודקי יחוס שבדקו את הרבנים וראשי ישיבות שלא רוצים ללמוד זוהר הקדוש והתגלה להם, שהם באים מהדרדעים, זה לא סוד הם אומרים את ישר שבאים משם, לא מתביישים.
אז אנחנו צריכים לברר מה היה שם עם החרם מה רצו כל הרבנים האלו שכתבו את החרם הזה מה משמעותו? מה כתבו כל גדולי ישראל לפני מאה שנה!!!?
קיבוץ רבני עיה"ק ירושלים . לנידוי מתנגדי הזוהר הקדוש, שעיקר שורשם מאבותם מארץ תימן
אנחנו החתומים מטה חכמי ורבני עיה"ק ירושלים ת"ו בשומעינו את השערורייה אשר נעשתה בארץ תימן, כי יצאו אנשים בני בלייעל לחפור בורות נשברים ועזבו מקור מים חיים וידיחו בני עירם ויכו בלב התמימים הנאמנים לד' ולתורתו הקדושה ויפערו פיהם לדבר סרה על ספר הזוהר הקדוש להתנא האלקי' הקדוש רשב"י זיע"א ועל ספרי המקובלים זיע"א שנתפרסמו ונתקבלו בכל תפוצות ישראל, ועל ספרי השולחן ערוך הקדושים אוי להם מעלבונה של תורה, הסירו המצנפת והרימו העטרה, עפרא לפומייהו, שמענו ותרגז בטננו נפלו פנינו וכשלו ברכינו נשכבה בבשתינו ותכסינו כלימתינו כי המכשלה והפרצה הזאת עלתה בימינו ועמדנו מרעידים בלב בהול ונכנע מפחד ד' והדרת גאונו לקנאת קנאת כבוד ספר הזוה"ק וכבוד מחברו הרשב"י זיע"א עמדנו על רגלינו בלב אחד בהקהל ובקיבוץ הרבנים, העליון ישמור אותם, עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלים, ירושלים של מטה, כנגד ירושלים של מעלה, ופתחנו ארון הקודש, והחרמנו האנשים החטאים בנפשותם המדברים סרה על הזוהר הקדוש וכיוצא בזה, וכן חובה על כל ישראל בהגיע מכתב זה לארצותם למקומותם יעמדו כולם לפני ארון ה' להחרים החטאים האלה! וזהו נוסח החרם! : נוסח הנידוי והחרם של רבני עיה"ק נגד מתנגדי הזוה"ק:
בגזירת עירין ובמימר קדישין אנו מחרימין ומנדין ומשמתין ומקללין ומאררין, על דעת המקום ועל דעת הקהל הקדוש בספר התורה הזה ,בשש מאות ושלש עשרה מצות הכתובות בו, בחרם שהחרים יהושע את יריחו ובקללה שקלל אלישע את הנערים ואת גיחזי נערו ובשמתא דאנשי כנסת הגדולה ובשמתא דשמתיה ברק למירוז ובשמתא דשמתיה רב יהודה לההוא עפרא ובכל האלות והקללות והחרמות והנדוין והשמתות שנעשו מימות משה רבינו ע"ה עוד עכשיו בשם אכתריאל י"ה ה' צבאות ,בשם מיכאל השר הגדול בשם מטטרון, ששמו כשם רבו בשם סנדלפון הקושר קשרים לרבו בשם בן ארבעים ושתים אותיות ,בשם שבקע משה את הים, "אהיה אשר אהיה" בסוד שם המפורש בשם ד' אלקי ישראל, יושב הכרובים בשם הגלגלים והאופנים וחיות הקודש ומלאכי השרת לכל איש, או כנסיה וחבורת רשעים, אשר ידברו סרה ויטילו פגם בקדושת ספר הזוהר הקדוש ומחברו הרשב"י זיע"א, ובכל ספרי המקובלים זיע"א ועל ספר השולחן ערוך, ארורים הם מפני השם הנכבד והנורא היוצא מפי כהן גדול ביום הכפורים ארורים הם בשמים, ובארץ, ארורים הם מפני הגבורה, ארורים הם מפי אכתריאל י"ה ה' צבאות ארורים הם מפי שר התורה, ארורים מפי האל הגדול הגבור והנורא, בעגלא תהא מפלתייהו, אל אלקי הרוחות השמידם והאבידם והכניעם והשחיתם והכריתם, מלאכי חבלה יפגעו בהם ארורים הם בכל אשר יפנו באסכרה תהיה מיתתם, יכם ה' בשחפת ובקדחת ובדלקת ובחרחור ובחרב ובשדפון ובירקון ורדפום עד אבדם ילבשו קללה כמדם, לא יאבה ה' סלוח להם ורבצה בם כל האלות הכתובות בספר התורה הזה ומחה ד' את שמם מתחת השמים והבדילם ה' לרעה מכל שבטי ישראל הם וכל הנלוים אליהם בכל אלות הברית הכתובה בספר התורה הזה, אמן כן יהי רצון, וגם נודיע כי הם כעכו"ם לכל דבריהם שחיטתם נבילה יינם יין נסך גיטם אינו גט וכו' וכו', עד אשר ישובו מדרכם הרעה ויאמינו בכל חלקי התורה הנגלה, והנסתר יחדו יהיו תמים ושל י"ב ושמ"ר ואתם הדבקים בה' אלקיכם חיים כולכם היום!
חתימת קנ"ב (152) רבנים המנדים ומחרימים את מתנגדי הזוה"ק
כ"ד החותמים בשעריך ירושלים בש"א לח' שבט שנת תרע"ד לפ"ק. [כל 152 חתימות הגה"צ דאז מופיעים בספר כח הזוהר חלק ו']
וזה הכתוב בזוהר שמי שלא אומר ללמוד זוהר ולא לומד זוהר, טוֹב שֶׁלֹּא נִבְרָא בָעוֹלָם, וְגוֹרֵם עֹנִי בָּעוֹלָם וְאֹרֶךְ הַגָּלוּת.
וכמו שכתב בתיקוני זוהר הקדוש תִּקּוּן אַרְבָּעִים וּשְׁלֹשָה (דף פב ע"א): בְּאוֹתוֹ זְמַן שֶׁהוּא יָבֵשׁ וְהִיא יְבֵשָׁה, צוֹוְחִים הַבָּנִים לְמַטָּה בְּיִחוּד וְאוֹמְרִים שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, וְאֵין קוֹל וְאֵין עוֹנֶה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (משלי א כח) אָז יִקְרָאֻנְנִי וְלֹא אֶעֱנֶה. וְכָךָ מִי שֶׁגּוֹרֵם שֶׁתִּסְתַּלֵּק קַבָּלָה וְחָכְמָה מִתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה וּמִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, וְגוֹרֵם שֶׁלֹּא יִשְׁתַּדְּלוּ בָהֶן [והגר"א מוסיף ולא אשתדל בהן] וְאוֹמְרִים שֶׁאֵין אֶלָּא פְשָׁט בַּתּוֹרָה וּבַתַּלְמוּד, בְּוַדַּאי כְּאִלּוּ הוּא יְסַלֵּק אֶת הַמַּעְיָן מֵאוֹתוֹ נָהָר וּמֵאוֹתוֹ גַן. אוֹי לוֹ, טוֹב שֶׁלֹּא נִבְרָא בָעוֹלָם וְלֹא יִלְמַד אוֹתָהּ תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, שֶׁנֶּחְשָׁב לוֹ כְּאִלּוּ הֶחֱזִיר הָעוֹלָם לְתֹהוּ וָבהוּ, וְגוֹרֵם עֹנִי בָּעוֹלָם וְאֹרֶךְ הַגָּלוּת.
אוֹי לָהֶם שֶׁגּוֹרְמִים עֲנִיּוּת וְחֶרֶב וּבִזָּה וְהֶרֶג וְאַבְדָן בָּעוֹלָם, ומעכבים את המשיח
ובזוהר תיקון ל': בְּוַדַּאי בִּזְמַן שֶׁהַשְּׁכִינָה יוֹרֶדֶת לַגָּלוּת, הָרוּחַ הַזּוֹ נוֹשֶׁבֶת עַל אוֹתָם שֶׁמִּתְעַסְּקִים בַּתּוֹרָה, מִשּׁוּם שֶׁהַשְּׁכִינָה נִמְצֵאת בֵּינֵיהֶם, וְהָרוּחַ הַזּוֹ נַעֲשֵׂית קוֹל, וְתֹאמַר כָּךְ: אוֹתָם יְשֵׁנִים שֶׁשֵּׁנָה בִנְחִירֵיהֶם, סְתוּמֵי הָעֵינַיִם וַאֲטוּמֵי הַלֵּב, קוּמוּ וְהִתְעוֹרְרוּ אֶל הַשְּׁכִינָה, שֶׁיֵּשׁ לָכֶם לֵב בְּלִי הַשְׂכֵּל לָדַעַת אוֹתָהּ, וְהִיא בֵינֵיכֶם. וְסוֹד הַדָּבָר – קוֹל אוֹמֵר קְרָא, כְּמוֹ קְרָא נָא הֲיֵשׁ עוֹנֶךְ וְאֶל מִי מִקְּדוֹשִׁים תִּפְנֶה, וְהִיא אוֹמֶרֶת מָה אֶקְרָא, כָּל הַבָּשָׂר חָצִיר, הַכֹּל הֵם כִּבְהֵמוֹת שֶׁאוֹכְלוֹת חָצִיר, וְכָל חַסְדּוֹ כְּצִיץ הַשָּׂדֶה, כָּל הַחֶסֶד שֶׁעוֹשִׂים, עוֹשִׂים לְעַצְמָם. וַאֲפִלּוּ כָּל אֵלּוּ שֶׁמִּשְׁתַּדְּלִים בַּתּוֹרָה, כָּל חֶסֶד שֶׁעוֹשִׂים – לְעַצְמָם עוֹשִׂים. בְּאוֹתוֹ זְמַן וַיִּזְכֹּר כִּי בָשָׂר הֵמָּה רוּחַ הוֹלֵךְ וְלֹא יָשׁוּב לְעוֹלָם, וְזוֹהִי רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, אוֹי לָהֶם מִי שֶׁגּוֹרְמִים שֶׁיֵּלֵךְ לוֹ מִן הָעוֹלָם וְלֹא יָשׁוּב לְעוֹלָם, שֶׁאֵלּוּ הֵם שֶׁעוֹשִׂים אֶת הַתּוֹרָה יַבָּשָׁה, וְלֹא רוֹצִים לְהִשְׁתַּדֵּל בְּחָכְמַת הַקַּבָּלָה, וְגוֹרְמִים שֶׁמִּסְתַּלֵּק מַעְיַן הַחָכְמָה, שֶׁהִיא י' מִמֶּנָּה, וְנִשְׁאֶרֶת ב' יְבֵשָׁה, אוֹי לָהֶם שֶׁגּוֹרְמִים עֲנִיּוּת וְחֶרֶב וּבִזָּה וְהֶרֶג וְאַבְדָן בָּעוֹלָם, וְהָרוּחַ הַזּוֹ שֶׁמִּסְתַּלֶּקֶת הִיא רוּחַ הַמָּשִׁיחַ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר, וְהִיא רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וְהִיא רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה, רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת הוי"ה.
כתוב בפסוק "סכותה לראשי ביום נשק" ודרשו בירושלמי (יבמות ח') זה יום מלחמת גוג ומגוג, ומקובל מצדיקים שבהושענא רבא יהיה מלחמת גוג ומגוג שלש שעות, ועל מתפללים הושענא שלש שעות, [ומקובל בשם הצה"ק רבי יצחק כדורי זי"ע שזמנו בהושענא רבא], וכיצד יכולים להיות בסוכה כל השנה? זה על ידי שלומדים תורת הרשב"י הזוהר הקדוש בכל יום, זוכים להיכנס בתיבת נח של הרשב"י כמו שכתוב הזוה"ק וכן הרמח"ל באגרותיו, ועל ידי שמזכים את הרבים בלימוד הזוהר הקדוש יש שמחה בעליונים ותחתונים בפרסום לימוד תורת הרשב"י. ובוודאי הרשב"י זי"ע ימליץ טוב עלינו ויאמר זכויות ישראל ויתהפך הכל לטובה.
איראן מתכוננים לכבוש את ירושלים
בערוץ 7 פורסם:
בכיר איראני: נערכים לשחרור ירושלים
כוחות הבסיג' ערכו תרגיל צבאי שנשא את השם "אל ירושלים", ומפקדם הדגיש את חשיבות המוכנות לקרב המכריע לשחרור העיר.
דלית הלוי, פרסום ראשון: כ"ח באדר תשע"ד, 28/02/14 11:09
אירן
רויטרויס
כוחות הבסיג' באיראן, מליציה עממית הפועלת תחת פיקוד המשטר, קיימו תרגיל ביומיים האחרונים בשש מחוזות ברחבי המדינה, כולל בטהראן, שנשא את השם "אל בית אל-מקדס (ירושלים)".
התרגיל כלל בין היתר הגנה על הערים, סיוע והצלה, התמודדות עם תסיסה חברתית, הגנה על מרכזים רגישים וחשובים, התמודדות עם פלישה והנחתת כוחות אויב ממסוקים, תמרונים טקטיים בלילה, תרגיל שליטה בהפרות סדר.
בהודעה רשמית נמסר, כי התרגיל נועד לפתח ולשפר את היכולות של גדודי בית אל-מקדס וכוות'ר בהתאם למשימות שהוגדרו להם, לשפר את הכשירות הצבאית של הבסיג' ואת רוח ההקרבה העצמית של הלוחמים. בתרגיל השתתפו עשרות אלפי לוחמים מעשרות גדודי הבסיג'.
מפקד הבסיג', גנרל מוחמד ריזה נקדי, אמר בהקשר זה כי כוחות "השחצנות" (ביטוי המכוון לארה"ב ולמעצמות המערב) נמצאים בסוף דרכם ו"הלוחמים ושוחרי החירות" בכל רחבי העולם זועמים ורוצים למוטט את ארה"ב וישראל ולהחזיר את ירושלים לחיק האסלאם.
נקדי אמר עוד, כי הלוחמים צריכים להיות מוכנים יותר מאשר בעבר לקראת הקרב הגדול והמכריע של שחרור ירושלים. איננו יכולים לחזות בפשעים הרבים של כוחות "השחצנות" בעולם ולשבת בשקט, אמר נקדי והתחייב, ש"יבוא יום וננקום את הדם התמים שנשפך". לדבריו, הלוחמים של העולם האסלאמי מחכים לפקודה של המנהיג הרוחני העליון באיראן כדי לשחרר את ירושלים.
February 28, 2014
Bostom’s New Book: “Iran’s Final Solution For Israel”
ספר הפתרון סופית מאירן נגד ישראל
“A brilliant, compendious and exceptionally well-written piece of work, Iran’s Final Solution for Israel is Andrew Bostom’s most recent and probing analysis of Islamic Jew-hatred, as practiced by the so-called Islamic Republic of Iran. Bostom scrupulously examines the evidence for the pervasive duplicity underlying and facilitating Iran’s nuclear program, along with American and Western delusional naivety in complying with Iranian diplomacy. He is very clear on “the chronic plight of Iranian Jewry” and “Iran’s relentless effort to obtain nuclear weapons for the stated purpose of destroying Israel.” Bostom’s exegesis and warning should be heeded if we wish to avert a future few of us would like to contemplate.”
—David Solway, author of Hear, O Israel!
“Working from history, Islamic sacred and juridical writings, and the statements and actions of the current Iranian regime, Andrew Bostom lays out a compelling case that the current Iranian “moderation” so widely touted in the mainstream media — and upon which Barack Obama is betting nothing less than the future of the free world — is a not-so-thinly-disguised exercise in divinely-sanctioned Islamic deception designed to co-opt and victimize a complacent and willfully ignorant West. If our Senators and Representatives absorbed and acted upon the lessons of this monograph, we would not be in the fix we’re in.”
—Robert Spencer, author of the New York Times bestsellers The Politically Incorrect Guide to Islam (and the Crusades) and The Truth About Muhammad
“A must read warning about the Iranian Shi’ite theocracy, and its trustworthiness as a negotiating partner. The extensive research and analysis presented in this monograph should provide the West with an understanding of the Iranian threat, and its ideological motivations: jihadisim, annihilationist Islamic antisemitism, and general hatred of non-Muslims. There is no excuse for being entrapped into useless agreements with Iran.”
—Nonie Darwish, author of The Devil We Don’t Know: The Dark Side of Revolutions in the Middle East
וְהָיָה בְכָל הָאָרֶץ נְאֻם ה' פִּי שְׁנַיִם בָּהּ יִכָּרְתוּ יִגְוָעוּ וְהַשְּׁלִשִׁית יִוָּתֶר בָּהּ.
כימי צאתנו מארץ מצרים המלחמות הקשות יתחילו באופן פתאומי, בלי שיהיה זמן להתכונן, והקב"ה יעשה לנו ניסים עצומים ומפחידים מאוד, נסים דומים למכות שקיבלו המצרים בעת יציאת מצרים, אבל הרבה יותר גדולים.
אחד מחמשה יצאו: ממצרים יצאו אחד מחמשה, ויש אומרים אחד מחמישים, ויש אומרים אחד מחמש מאות. (מכילתא בשלח). וכמו ביציאת מצרים כן יהיה ביציאה מהגלות, רק מי שיהיה זכאי להיגאל יגאל, והרבה רח"ל לא יזכו להיגאל, ולכן אל תחשבו שרק בגלל שאתם יהודים ונותנים צדקה ועושים מצוות וחסד, שזה מספיק כדי להינצל. תדעו שזה לא מספיק כלו וכלל.
שני שליש מהעולם יחרב בגאולה: כי הנה כתוב "והיה בכל הארץ פי שנים בה יכרתו יגועו והשלישית יותר בה" דמשמע דשני שליש מהעולם יחרב, ובמצרים רק חמישית מהיהודים נגאלו, וכמו שכתוב "וחמושים עלו בני ישראל ממצרים". (ועי' בילקוט שם) ורבינו בחיי כתב (כד הקמח) שהגאולה האחרונה תהיה מעין הגאולה הראשונה.
ובספר חסד לאברהם (מעין ג, נהר כ) כתב שמסורת קבלה בידנו שאותו יום שיבוא משיח ימצאו בא"י שבעת אלפים מבני ישראל. ודבר זה כבר אירע "והשארת בישראל שבעת אלפים כל הברכים אשר לא כרעו לבעל" (מלכים א' יט).
שני שליש מהעולם יחרב בגאולה: כי הנה כתוב "והיה בכל הארץ פי שנים בה יכרתו יגועו והשלישית יותר בה" דמשמע דשני שליש מהעולם יחרב, ובמצרים רק חמישית מהיהודים נגאלו וכמ"ש "וחמושים עלו בני ישראל ממצרים". (ועי' בילקוט שם) ורבינו בחיי כתב (כד הקמח) שהגאולה האחרונה תהיה מעין הגאולה הראשונה.
ובספר חסד לאברהם (מעין ג, נהר כ) כתוב, שמסורת קבלה בידנו שאותו יום שיבוא משיח ימצאו בא"י שבעת אלפים מבני ישראל. ודבר זה כבר אירע "והשארת בישראל שבעת אלפים כל הברכים אשר לא כרעו לבעל (מלכים א' יט).
באזור שנת התש"ע נאמד מספר היהודים בעולם בכ-13,308,800 נפש; 7,739,600 מתוכם חיים בתפוצות ו-5,569,200 מהווים את יהדות ישראל.
זאת אומרת שיש 7 וחצי מיליון יהודים בעולם ו5 וחצי מיליון בארץ.
מזעזע! על פי החסד לאברהם ישארו ביום ביאת משיח רק שבעת אלפים איש בארץ ישראל שזה 1/1900 מכלל היהודים בעולם ו-1/795 מהיהודים בארץ ישראל.
ויש מדרש שאומר שישארו חיים רק 1/500
ויש לשוב בתשובה אמיתית ולהתפלל שיותר מ- 10% מהיהודים ישרדו. ועל ידי לימוד הזוהר הקדוש יכולים להינצל כי נכנסים בתוך תיבת נח של הזוה"ק.
להתכונן פיזית לביאת המשיח: ובנוסף לזה תעשו משהו להראות לקב"ה שאתם באמת מחכים לו ["חיוב לחכות לביאתו בכל יום וכל היום…כמו שאנו אומרים בתפלה 'כי לישועתך קוינו כל היום"] תעשו לעצמכם בגד יפה, לבוש מיוחד רק לקבל פני משיח. כשיגיע הזמן שמשיח מגיע, וכל אחד ירוץ לקבל פניו, אנחנו נלך לארון שלנו, נפתח ויהיה בגד מוכן. לא יהיה חסר כפתור ולא נצטרך להחליט הבגד הזה או הבגד הזה. שהכל יהיה מסודר, שלא פתאום יתגלה כתם או שחסר משהו. שפשוט נלבש ונלך לקבל משיח צדקנו
הנביא זכריה י"ד: (א) הִנֵּה יוֹם בָּא לַה' וְחֻלַּק שְׁלָלֵךְ בְּקִרְבֵּךְ: (ב) וְאָסַפְתִּי אֶת כָּל הַגּוֹיִם אֶל יְרוּשָׁלִַם לַמִּלְחָמָה וְנִלְכְּדָה הָעִיר וְנָשַׁסּוּ הַבָּתִּים וְהַנָּשִׁים תִּשָּׁגַלְנָה \{תִּשָּׁכַבְנָה\} וְיָצָא חֲצִי הָעִיר בַּגּוֹלָה וְיֶתֶר הָעָם לֹא יִכָּרֵת מִן הָעִיר: (ג) וְיָצָא ה' וְנִלְחַם בַּגּוֹיִם הָהֵם כְּיוֹם הִלָּחֲמוֹ בְּיוֹם קְרָב: (ד) וְעָמְדוּ רַגְלָיו בַּיּוֹם הַהוּא עַל הַר הַזֵּתִים אֲשֶׁר עַל פְּנֵי יְרוּשָׁלִַם מִקֶּדֶם וְנִבְקַע הַר הַזֵּיתִים מֵחֶצְיוֹ מִזְרָחָה וָיָמָּה גֵּיא גְּדוֹלָה מְאֹד וּמָשׁ חֲצִי הָהָר צָפוֹנָה וְחֶצְיוֹ נֶגְּבָּה: (ה) וְנַסְתֶּם גֵּיא הָרַי כִּי יַגִּיעַ גֵּי הָרִים אֶל אָצַל וְנַסְתֶּם כַּאֲשֶׁר נַסְתֶּם מִפְּנֵי הָרַעַשׁ בִּימֵי עֻזִּיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה וּבָא ה' אֱלֹקַי כָּל קְדשִׁים עִמָּךְ: (ו) וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא לֹא יִהְיֶה אוֹר יְקָרוֹת יְקִפָּאוֹן \{וְקִפָּאוֹן\}: (ז) וְהָיָה יוֹם אֶחָד הוּא יִוָּדַע לַה' לֹא יוֹם וְלֹא לָיְלָה וְהָיָה לְעֵת עֶרֶב יִהְיֶה אוֹר: (ח) וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יֵצְאוּ מַיִם חַיִּים מִירוּשָׁלִַם חֶצְיָם אֶל הַיָּם הַקַּדְמוֹנִי וְחֶצְיָם אֶל הַיָּם הָאַחֲרוֹן בַּקַּיִץ וּבַחֹרֶף יִהְיֶה: (ט) וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד: (י) יִסּוֹב כָּל הָאָרֶץ כָּעֲרָבָה מִגֶּבַע לְרִמּוֹן נֶגֶב יְרוּשָׁלִָם וְרָאֲמָה וְיָשְׁבָה תַחְתֶּיהָ לְמִשַּׁעַר בִּנְיָמִן עַד מְקוֹם שַׁעַר הָרִאשׁוֹן עַד שַׁעַר הַפִּנִּים וּמִגְדַּל חֲנַנְאֵל עַד יִקְבֵי הַמֶּלֶךְ: (יא) וְיָשְׁבוּ בָהּ וְחֵרֶם לֹא יִהְיֶה עוֹד וְיָשְׁבָה יְרוּשָׁלִַם לָבֶטַח: (יב) וְזֹאת תִּהְיֶה הַמַּגֵּפָה אֲשֶׁר יִגֹּף ה' אֶת כָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר צָבְאוּ עַל יְרוּשָׁלִָם הָמֵק בְּשָׂרוֹ וְהוּא עֹמֵד עַל רַגְלָיו וְעֵינָיו תִּמַּקְנָה בְחֹרֵיהֶן וּלְשׁוֹנוֹ תִּמַּק בְּפִיהֶם: (יג) וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא תִּהְיֶה מְהוּמַת ה' רַבָּה בָּהֶם וְהֶחֱזִיקוּ אִישׁ יַד רֵעֵהוּ וְעָלְתָה יָדוֹ עַל יַד רֵעֵהוּ: (יד) וְגַם יְהוּדָה תִּלָּחֵם בִּירוּשָׁלִָם וְאֻסַּף חֵיל כָּל הַגּוֹיִם סָבִיב זָהָב וָכֶסֶף וּבְגָדִים לָרֹב מְאֹד: (טו) וְכֵן תִּהְיֶה מַגֵּפַת הַסּוּס הַפֶּרֶד הַגָּמָל וְהַחֲמוֹר וְכָל הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּמַּחֲנוֹת הָהֵמָּה כַּמַּגֵּפָה הַזֹּאת: (טז) וְהָיָה כָּל הַנּוֹתָר מִכָּל הַגּוֹיִם הַבָּאִים עַל יְרוּשָׁלִָם וְעָלוּ מִדֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְמֶלֶךְ ה' צְבָאוֹת וְלָחֹג אֶת חַג הַסֻּכּוֹת: (יז) וְהָיָה אֲשֶׁר לֹא יַעֲלֶה מֵאֵת מִשְׁפְּחוֹת הָאָרֶץ אֶל יְרוּשָׁלִַם לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְמֶלֶךְ ה' צְבָאוֹת וְלֹא עֲלֵיהֶם יִהְיֶה הַגָּשֶׁם: (יח) וְאִם מִשְׁפַּחַת מִצְרַיִם לֹא תַעֲלֶה וְלֹא בָאָה וְלֹא עֲלֵיהֶם תִּהְיֶה הַמַּגֵּפָה אֲשֶׁר יִגֹּף ה' אֶת הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יַעֲלוּ לָחֹג אֶת חַג הַסֻּכּוֹת: (יט) זֹאת תִּהְיֶה חַטַּאת מִצְרָיִם וְחַטַּאת כָּל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יַעֲלוּ לָחֹג אֶת חַג הַסֻּכּוֹת: (כ) בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה עַל מְצִלּוֹת הַסּוּס קֹדֶשׁ לַה' וְהָיָה הַסִּירוֹת בְּבֵית ה' כַּמִּזְרָקִים לִפְנֵי הַמִּזְבֵּחַ: (כא) וְהָיָה כָּל סִיר בִּירוּשָׁלִַם וּבִיהוּדָה קֹדֶשׁ לַה' צְבָאוֹת וּבָאוּ כָּל הַזֹּבְחִים וְלָקְחוּ מֵהֶם וּבִשְּׁלוּ בָהֶם וְלֹא יִהְיֶה כְנַעֲנִי עוֹד בְּבֵית ה' צְבָאוֹת בַּיּוֹם הַהוּא.
הרשב"י אומר שאסור לתת ליהודי למות לפני שיעשה תשובה וצריך לתת לו אפשרות לשרוד. כולם כבר יודעים שהמצב מסוכן מאד, כל העולם נגדנו. אך היהודים באירופה ובאמריקה עוד לא תופסים שגם הם בסכנה גדולה.
הרשב"י מבקש שתתאספו ותלמדו זוהר הקדוש ואחר כך תתפללו [תיקוני זוהר תיקון מ"ג]. שימו שק על הגוף ואפר על הראש ותבקשו סליחה ומחילה מה' על כל השנים שלא למדנו תורת הסוד והשתחוו לכבוד ולעגל הזהב (מהרח"ו בהקדמתו לעץ חיים), ועל ידי לימוד הזוהר תחזרו בתשובה באמת, שתוציאו את הכבוד ואת עגל הזהב מהלב שלכם ותהפכו אותו לעפר. תפזרו את זה לכל רוחות השמים, ותחזרו לאבינו שבשמים, כי היום הגדול והנורא כבר בדלת ["כי גדול יום ה' ונורא מאד ומי יכילנו" (יואל ב)]. ועם הזוהר הקדוש נזכה לקבל פני משיח צדקינו
העולם לפני רעידת האדמה הגדולה – כל אחד מישראל שמאמין בביאת המשיח ומחכה לו –
[ראה יחזקא-ל (לג, כד), "אחד הי' אברהם", ועיין ספר המצוות (תרכ"ז עמוד ס"ב), "אחד ואין כיוצא בו", לפי ש"היה" תמיד בבחינת עליות המדרגות, בלא בחינת ירידה כלל". וכל זה היה ע"י שהמשיך "ה' אחד" בארץ על ידי שפעל הכרת אלוקית גם בבריות עצמם, ועיין שבט מוסר פרק נ"ב באריכות.]
ספרי הזוהר מחולקים בחינם, וכתוב בזוהר הקדוש שמצוה צריך להיות "באגר שלים". לכן מי שרוצה באמת להרבות כבודו יתברך שמו יעזור לאחינו בני ישראל שידפיסו ספרי הזוהר בכל מקום שהוא ויפיצו אותם בכל העולם כולו עד שלא ישאר אחד בעולם אשר לא יהיה לו לכל הפחות דף זוהר בבית, וילמד דף זוהר בכל יום ויום כמו שפסק רבנו קודש הקדשים שר בית הזוהר מרן עובדיה יוסף זצוק"ל.
מֹשֶׁה רַבֵּנוּ וְהָרַשְׁבִּ"י אוֹמְרִים: כִּי הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ הוּא כְּמוֹ תֵּבַת נֹחַ שֶׁאֵלּוּ שֶׁיִּלְמְדוּ יִנָּצְלוּ מֵחֶבְלֵי מָשִׁיחַ, וְהָרַמְחַ"ל הַקָּדוֹשׁ אוֹמֵר לָנוּ: שֶׁרַק בָּזֶה תָּלוּי סוֹד הַצָּלַת עַם יִשְׂרָאֵל בַּדּוֹר הָאַחֲרוֹן וּגְאוּלָתוֹ, בְּכֹחַ וּסְגֻלַּת לִמּוּד הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ , וְזֶה לְשׁוֹנוֹ הַקָּדוֹשׁ: בְּרִיחַת רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי עָשְׂתָה עִנְיַן הַתֵּבָה, וְכֻלָּנוּ נִבְרַח לְהַתֵּבָה הַזֹּאת וְנִנָּצֵל.
וכבר גילה לנו הרש"ש הקדוש בשכבו על ערש דוי סמוך לפטירתו, השאיר לנו מעין צוואה כאשר אמר לבנו רבי חזקיה יצחק זיע"א: "יודע אני שבזכות הזוהר הקדוש וכתבי הקבלה יצא עם ישראל לחרות, ובלימוד זה תלויים גאולתינו וביאת משיח צדקינו"…"ותורת הסוד מה יהא עליה"? [ספר הרש"ש עמ' 158], מילותיו האחרונות של אותו צדיק וקדוש מרחפות בעולם, תובעות עלבונן, ומפצירות לקיימן. "ותורת הסוד מה יהא עליה?!"… והקול קורא במדבר פנו דרך לאלוקינו. יקרו והקדישו מזמנכם בכל יום לשם שמיים, בשביל ישועת העם, ולהצלת הדור כולו – ברוחניות ובגשמיות.
הַמַּצָּב בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל (וּבָעוֹלָם כּוּלוֹ) מְעוֹרֵר דְּאָגָה, וְהַלֵּב נִקְרָע וְכָל עַיִן תִּזַּל וְתִדְמָע מִגֹּדֶל הַצָּרוֹת הַפְּרָטִיּוֹת וְהַכְּלָלִיּוֹת רח"ל. וְיָדוּעַ מַאֲמָרֵי חֲזַ"ל מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ אֵין לְךָ יוֹם שֶׁקִּלְלָתוֹ מְרֻבֶּה מֵחֲבֵרוֹ, וְכָל הַיִּשּׁוּב עוֹמֵד בְּסַכָּנָה נוֹרָאָה רח"ל "כְּכִבְשָׂה אַחַת שֶׁעוֹמֶדֶת בֵּין שִׁבְעִים זְאֵבִים (שִׁבְעִים אֻמּוֹת). וְכִמְדֻמֶּה שֶׁכְּבָר הִגַּעְנוּ לְמַאֲמָר דָּוִד הַמֶּלֶךְ ע"ה "לָמָּה רָגְשׁוּ גּוֹיִם" וְגוֹ'. וְהָאֻמּוֹת מְצַחְצְחוֹת הַחֲרָבוֹת, וְאֵין לָנוּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן אֶלָּא עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, וּלְקַוּוֹת לְסַכֹתָה לְרֹאשִׁי בְּיוֹם נָשֶׁק (תְּהִילִים פֶּרֶק קמ), וכמו שאמרו ביְרוּשַׁלְמִי (יְבָמוֹת ע"ח ע"א) דָּבָר אַחֵר בְּיוֹם נָשֶׁק. זֶה נִשְׁקוֹ שֶׁל גּוֹג.
אַךְ יֵשׁ לָנוּ עֵצָה אַחַת יְעוּצָה "לִּימּוּד תּוֹרָה לִשְׁמָהּ", וְלִמּוּד הַזוֹהַ"ק בְּשִׂמְחָה, אֲשֶׁר בְּכֹחוֹ לַעֲצֹר כָּל פֻּרְעָנוּת וּלְהַשְׁפִּיעַ כָּל הַבְּרָכוֹת בְּרוּחָנִיּוּת וּבְגַשְׁמִיּוּת, וְכַיָּדוּעַ תַּקָּנַת הָרַמְחַ"ל זי"ע לְלִמּוּד הַזוֹהַ"ק בִּרְצִיפוּת – שֶּׁמַּצִּיל מִן הַפֻּרְעָנוּת – וּמֵבִיא הַגְּאוּלָה (עַיֵין סֵפֶר אוֹר הַזוֹהַר פ"ה, וְכֵן הוּבָא בְּסֵפֶר "תּוֹרָתוֹ מָגֵן לָנוּ"). – וְלֶהֱוֵי יָדוּעַ שֶׁכָּל הַמְסַיְּמִים אֶת סֵפֶר הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ בִּבְחִינַת "כְּנִישְׁתָא חֲדָא" (זוֹהַ"ק) הֵם בִּבְחִינַת "אֶלֶף הַמָּגֵן תָּלוּי עָלָיו כֹּל שִׁלְטֵי הַגִּבּוֹרִים (שִׁיר הַשִּׁירִים ד, ד), – עֲלֵיהֶם תָּלוּי וְעוֹמֵד הַצָּלַת כְּלַל יִשְׂרָאֵל, "כֹּל שִׁלְטֵי הַגִּבּוֹרִים" וְהֵם שׁוֹלְטִים עַל הַגְּבוּרוֹת וּמְמַתְקִים אוֹתָם, וּמִיַּד בָּאָה הַגְּאוּלָה בב"א.
ומכאן אנו יוצאים בקריאה נרגשת לכבוד מעלת גדולי ישראל, רבנים וראשי ישיבות. וכל אחינו בית ישראל, בכלל. המצפים ומיחלים לישועת ה'. – עורו עורו מבקשי ה', התבוננו וראו תהפוכות עולם, בזמן שבני ישראל מחפשים עצה ותושיה בגלות המר הזה. וכבר האירו עינינו צדיקי ישראל, שבכוח למוד הזהר הקדוש לקרב הגאולה ברחמים.
מרן החפץ חיים זי"ע היה אומר (הובא בספר מאיר עיני ישראל כרך ו' בשם נכדו רבי אברהם הכהן): כי פסגת המעשים הטובים וקיום רצון ה' יתברך הוא, הוא להגיע למדרגת זיכוי הרבים, ובזה תבחן מדת התמסרותו של האדם למען כבוד ה' בעולם.
על האדם לדעת כי רצון אבינו שבשמים הוא לזכות את כל בניו בלימוד התורה הקדושה וקיום מצוותיה, ועל ידי זכות הרבים זוכה האדם לסיעתא דשמיא, כמו שאמרו חז"ל (אבות פרק ה' משנה י"ח), כל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו, וזכות הרבים תלוי בו, עכדה"ק.
מורי ורבותי אחים יקרים, בואו ונתאחד כולנו ונפעל שכל יהודי ויהודי ילמד זוהר הקדוש בכל יום ולארגן בכל בית המדרש וכולל שילמדו זוהר הקדוש, וכל אחד יחלק לכל מקום ספרי התעוררות ללימוד הזוהר הקדוש, ועתה שערי תירוצים ננעלו, וכולם מקיימים בשמחה את רצון השם יתברך – כי אפשר לקבל בחינם את הספרים – הן ספרי התעוררות והן תיקוני זוהר, כאן בישיבה הקדושה, וכן אצלנו בארגון מפעל הזוהר העולמי.
052-7651911. – מי שעוזר לחלק בחינם ספרי הזוהר יזכה להיות מהיושבים ראשונה במלכות, ומשיח, יצביע עליו בזכותך היגעתי!!!.
על כן את אחי אנוכי מבקש בואו לעזרת ה' בגיבורים והחלש יאמר גיבור אני, וצריכים מתנדבים באומץ רוח ובעזות דקדושה לחלק ספרים על הזוהר הקדוש בכל האוטובוסים וברכבות ובכל מקומות העבודה שלכל יהודי יהיה חלק בזוהר הקדוש, עד ש"ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים". – אנחנו צריכים לייחד מחשבתנו לאדון כל, ולאחד את כל הכוחות ולאחד את כל כלל ישראל, כי רק על ידי לימוד הזוהר הקדוש ניגאל, וכדברי כל הצדיקים גדולי הדורות, דכל סגולת הגאולה תלויה בלימוד הזוהר הקדוש, דוקא בו ולא בזולתו. ובפרט בדורנו שירדו לעולם נשמות דור המבול ודור ההפלגה, והערב רב הם עצמם המבול השוטף את העולם (כדאיתא בתיקוני זוהר תיקון כ"א דף נ"ה, א', ובביאור הגר"א, וכן ב"מתוק מדבש", עיין שם ותרווה צמאך) מוכרחים לעשות מסירות נפש למען השכינה הקדושה לתמכה ולסעדה, וכמו משה רבינו ע"ה שמסר עצמו על כלל ישראל ואמר "אם אין מחני נא" (ועיין בתיקוני זהר שם), ובכל יום כל יהודי אומר קריאת שמע פעמיים ביום (ולדעת האר"י ארבע פעמים ביום) ומוסר עצמו למען שמו באהבה ומקבל על עצמו ארבע מיתות בית דין, ובודאי צריך להוכיח שמתכוון באמת, וכמו שאמר הגאון הקדוש רבי ישראל סלנטר זי"ע שאדם ממליך את השם יתברך על שבעה רקיעים והארץ, על ארבע רוחות העולם, ממש על כל העולם כולו – ורק על עצמו שוכח להמליך את ה' יתברך שזה העיקר.
על כן בוודאי צריכים להתחזק וללמוד בדברי קדשו של התנא האלוהי רבי שמעון בר יוחאי זיע"א, המבטיח שבזכות הקריאה בספר הזוה"ק נצא מן הגלות ברחמים, (אף ללא הבנה כלל כידוע מדברי רבותינו). וכדאי הוא רבי שמעון לסמוך עליו בשעת הדחק.
לכן כל אחד ואחד צריך להשתדל מידי יום לקרוא מספר דפים מספר הזוה"ק ובפרט בכל יום ויום ללמוד דף אחד לכל הפחות מספר התיקונים להצלחת כלל ישראל ולקירוב הגאולה. – על כן בואו ונתמסר למען הגאולה, ונתקדש בתורה, וכל ישראל ילמדו זוהר הקדוש בכל יום, ואם אתה עושה כן, אשריך בעולם הזה, וטוב לך לעולם הבא, ובודאי תיכף ניגאל, כדאיתא בזוהר רעיא מהימנא פרשת נשא (דף קכד, ב): דבגיניה "וקראתם דרור בארץ", ובזכותיה יתקיים "ה' בדד ינחנו ואין עמו אל נכר". וְכֻלָּנוּ כְאֶחָד נִזְכֶּה שֶׁיְּקֻיַּם בָּנוּ נְבוּאַת הָרַשְׁבִּ"י "זַכָּאָה דָּרָא דְּהַאי אִתְגַלְיְא בֵּיהּ וּבְסְגוּלָתוֹ "וּקְרָאתֶם דְּרוֹר"
ויהי רצון שֶׁנִּזְכֶּה לִהְיוֹת מִן הַזּוֹכִים הַמְאֻשָּׁרִים, שֶׁהַמָּשִׁיחַ בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ יָעִיד עָלֵינוּ – "בִּזְכוּתְךָ הִגַּעְתִּי". עַל כֵּן, יְהוּדִים יְקָרִים, תְּנוּ לִמּוּד ותפרסמו את הזוהר ודפי הזוהר, תיקון מ"ג תיקון מ"ח וכל ספרי הזוהר לְשֵׁם שָׁמַיִם, [מי שמעונין לחלק סט של ספרי הזוהר סט שכר ועונש ועוד, בעירו לכל הישיבות ובתי כנסת: 0527-651911] הַקְרִיבוּ מִדַקּוֹתֵיכֶם לְמַעַן הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה, לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לְיוֹצְרֵנוּ, לִגְרֹם לִפְדוּת נַפְשֵׁנוּ, וְלִמְּדוּ בְּכָל יוֹם זוֹהַר הַקָּדוֹשׁ וְכָךְ נֵלֵךְ כֻּלָּנוּ כְּאֶחָד יַחַד לְקַבֵּל אֶת אוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ. ויהי רצון שיקויים בנו בקרוב, "ותחזנה עינינו בשובך לציון ברחמים, במהרה בימינו אמן.
אל תגידו לא ידענו
אל תגידו לא יכולנו!!!
יותר טוב ללמוד זוהר מלברוח לבונקרים, וגם שם מי יודע אם יעזור!!!
כל אחד ישאל את הרב שלו אם כדאי ללמוד זוהר, ואם עונה לך שלא, אתה כבר יודע שהוא ערב רב קליפת עמלק. והוא אשם על כל האסונות שיש בעם ישראל, ומה שח"ו יכול לבוא,
רבותי תתעוררו!!!
כל יום אנחנו בסכנה גדולה, אם השם שלח 7 רעידת אדמה, ולא שמענו לחזור בתשובה יבואו ח"ו רעידות אדמה, יותר גדולים ה"י, מי יודע אם יהיה זמן לחזור בתשובה?
זה שהשם שלח לפיליפינים זה הכל דוגמא שנבין שזה שייך אלנו כך אמר החפץ חיים זי"ע,
אנחנו צריכים מאוד לרעוד ולעשות כל אשר בכוחינו ורק לימוד הזוהר יעזור,
אבל הגר"א אומר שמי שלא עושה שאחרים ילמדו גם כן הוא גם כן קליפת עמלק,
תזכרו מה קרה רק משלג שכל ירושלים הייתה משותקת, ואלפי יהודים בסכנת נפשות רח"ל, הקב"ה לא צריך עזרה לא של האירנים ולא של החמס הוא מסתדר לבד, רק צריך לפקוח את העיניים ולחזור בתשובה.
אז בואו יחד שבטי ישראל נלמוד זוהר הקדוש!!! וכל אחד ואחד ישאל את הרב שלו אם מותר ללמוד זוהר? ואם אומר שלא!!!
צריכים להסביר לו, ולשאול אותו האם ראית ספר "אור הזוהר" "מאורות הזוהר" עלוני אור הזוהר 1300 עלונים שיש 1500 גדולי ישראל שאומרים ללמוד זוהר, ובראשם פסק של מרן רשכבה"ג רבי עובדיה יוסף זצ"ל שפסק שכל אחד צריך ללמוד דף זוהר ביום וזה לוקח רק דקה ביום, ולמה הרב שלך לא שומע לכל הרבנים הגדולים האלו ביחד עם כל רבני העדה החרדית מלפני מאה שנה עד היום הזה.
אם כך, הסימן שאתה שייך לעמלק וערב רב שדין רוחין ולולין, ואתה לא רוצה את הגאולה, ואתה רק רוצה להרוג יהודים שותף של היטלר ימ"ש, כך פוסק הזוהר הקדוש בתיקון ל' ובתיקון מ"ג, ואולי יחזור בתשובה.
אתם יכולים להגיד לו בשמי! ובשם אבותינו הקדושים וכל הצדיקים זי"ע.
אנחנו מוכנים לעשות רשימה שחורה של הרבנים שאומרים לא ללמוד זוהר ולהדפיס החרם על הדרדעים של 153 רבנים, שידעו מי הם הרבנים שהם בחרם, ואסור לשמוע תורה שלהם אסור להתפלל עמהם בבית המדרש אחד, ולא מצטרפים למניין, וצריכים לשרוף כל הספרים שלהם,
נא תעזרו לנו למחוק את ההיטלריסטים מכלל ישראל, כמו שאומר הזוהר הקדוש שמשיח לא יבוא עד שהערב רב ימחק מן העולם,
ואם נעשה את זה מהר נזכה שבדא יפקון מגלותא ברחמי אמן
מובא כאן חרם הקדמונים מלפני כמאה שנה בשנת תרע"ד נגד המשכילים והערב רב קליפת עמלק, מתנגדי הזוהר הקדוש, והחרימו אותם כ-60 גדולי ישראל, ואסרו ללמוד בספריהם ולשמוע תורה מפיהם ולא מפי כתבם, ומשם יכול כל אחד ללמוד שאם ישנם היום רבנים או אנשים יוצאי תימן שלא לומדים זוהר או מתנגדים ללימוד הזוהר ולא אומרים לאנשים ללמוד זוהר, הם גילגולי וממשיכי דרכם של כת הדרדעים הנ"ל, ומי שיקרא את לשון הצדיקים הקדושים מה שהם כותבים ימלא פחד ויבים באיזה מלחמה אנחנו כאן עם הערב רב שלא רוצים ללמוד ולפרסם את תורת הזוהר הקדוש.
נא לעורר את כל הרבנים בבתי מדרשים, ראשי ישיבות, אדמורי"ם, שיפסיקו עם הכבוד שלהם ויעוררו שכולם ילמדו עמוד זוהר בכל יום לפני התפלה [או לכל הפחות שיגידו פתח אליהו כתקנת הקדמונים זי"ע] כדי שישמעו בשמים התפילות, כי עם ישראל בסכנה מאוד גדולה, ואם לא יעשו יהיו אשמים על כל האסונות רח"ל, כל רב שנותן שיעור בדף היומי, במשנה ברורה, ועוד, שילמד דקה זוהר בכל יום לפני השיעור, וכל אחד ילמוד הרבה זוהר הקדוש, כי אנחנו לפני מלחמות גדולות, ורעידות אדמה קשים ח"ו
בקשה מיוחדת לכל יהודי ויהודי נא ללמוד הרבה זוהר הקדוש כדי להציל את עם ישראל ממלחמות האיומות, ובכך להשפיע שפע רחמים וריוח והצלה יעמוד ליהודים, אכי"ר
[1]) כמו שמסופר על הריי"ץ מליובאוויץ' זי"ע – כשהיה בכלא הרוסי ואיימו על חייו עם אקדח בראש, אמר לגוי, מי שיש לו שתי אלוהים ועולם אחד מפחד מהכדור, אבל מי שיש לו אלוה אחד ושתי עולמות לא מפחד משום דבר בעולם, בטח לא מהכדור שלך, ובאמת בסייעתא דשמיא ניצל.
ב"ה
מכתב תוכחה מספר 3 ותשובה לרב שאינו מאמין בתיקון מח
שרביט ההצלה לדור האחרון
"לְבַד מֵאֲשֶׁר יוֹשִׁיט לוֹ הַמֶּלֶךְ אֶת שַׁרְבִיט הַזָּהָב וְחָיָה" (אסתר ד' יא)
הקדמה לספר מנהיגי הדור האחרון
על הערב רב
יקומו היהודים ויעשו התיקון השלם בלימוד הזוהר הקדוש לעילוי שכינת עוזנו ולתקנה בתיקוניה הראויים, הנה באנו עכשיו בהקדמה זו לבאר "בשל מי הרעה הזאת", מי גורם לכל מה שהולך לקרות, ואיך יכולים להינצל מהערב רב, שמפריעים אותנו מימות עולם והתורה מצוה אותנו זכור ימות עולם בינו שנות דור ודור, כמו שבלוחות ראשונות הם עשו את העגל וגרמו לשבירת הלוחות כי לא רצו לקבל את תורת הסוד (מהרח"ו, בהקמה לע"ח), כן גם היום בסוף הדורות שאנחנו עומדים בפתח הגאולה לא רוצים לקבל את תורת החיים וללמוד זוהר הקדוש, וגורמים לשבירת הלוחות ולחורבן (תיקון מ"ג), על כן עלינו להתאחד ולקיים את דברי הגְּמָרָא, "דִּילִידָה אִימֵּיהּ כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן תֵּילִיד וְאִי לֹא לֹא תֵּילִיד" (מכות י"ז:), כי הרשב"י הוא מגלה לעולם את תורת הסוד ועל ידו יכולים אנו לעסוק בתורה ועבודה לשמה לתקן התיקונים כראוי, ועל ידי זה להתדבק בה' ושכינתו ביחודא שלים בשם כל ישראל.
הכנה האמיתית לביאת המשיח
איך נינצל מחבלו של משיח ובמה בונים את סוכת דוד, שביום צרה ימלטהו השם,
וכיצד נרבה זכיות ונזכה לחומה ומגדל "אלף המגן" על כלל ישראל
וחובת הזהירות מפני היצר וכת דליה המונעים את ישראל הקדושים ללמוד זוהר הקדוש
ביאור גדול לדעת מי הם הערב רב, וכיצד להינצל מהם
הנה הוא עומד אחר כתלינו…
שופר של משיח נשמע פעמיו מצלצלים ברמה – כל אחד מתכונן בחיל, לקבל פני משיח בגיל, בבואו יבדוק כל יחיד, האם מילא הוא את התפקיד, ומה הכנתך לאותו הזמן? האם התיק ארוז ומזומן? ספר הזוהר הקדוש בפנים? אם לאו אוי לה לאותה קבלת פנים, כי הזוהר הקדוש הוא כרטיס הכניסה לקבלת המשיח, בהגלות כבוד רם ונשא, חושו ומהרו להתבונן בחכמה, לרכוש הספרים וללמוד בדת תורה תמימה.
להתחברות למפעל הזוהר העולמי: 0527-651911
"מִי יִתֵּן מִצִּיּוֹן יְשׁוּעַת יִשְׂרָאֵל בְּשׁוּב יְהֹוָה שְׁבוּת עַמּוֹ יָגֵל יַעֲקֹב יִשְׂמַח יַעֲקֹב יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל" (תהלים ז' י"א)
כשהיינו ילדים שמענו איומים שהערבים רוצים לזרוק אותנו לים, ומשחר ילדותינו אנו נושאים זאת בליבנו. כילדים לא הבנו למה הערבים כל כך שונאים אותנו, מה עשינו להם? כשגדלנו, ולמדנו תורה, למדנו שזו הלכה: עשו שונא ליעקב, וזה חוק חיים!
שאלנו עצמינו, במה חטאנו? למה כולם קמים עלינו? כיצד יתכן שפיסת אדמה קטנטנה, הנקראת ארץ ישראל, יוצרת ומעוררת מחלוקות אינסופיות ומלחמות אלפי שנים?
היום אנו יודעים, שארץ ישראל היא מקום הגשמי, הקדוש ביותר בעולם. וכידוע ליודעי ח"ן, כל דבר גשמי בעולם הזה הוא ענף רוחני של שורשו בעולם העליון, ולכן ירושלים, ומקום בית המקדש, הם ממש כנגד עולמות עליונים, כך שמקום בית המקדש הוא ממש כנגד עולם אצילות – גן עדן. ולכן לא מפתיע מדוע היו מלחמות קשות כל כך על הר הבית, התת מודע האנושי מוביל את האדם להלחם על קדושה.
היהודי מפחד מה"אחד", ולכן הוא לא מפחד מאף אחד[1], זאת הסיבה היחידה שהוא שורד כבר אלפי שנים, אולם, לצערנו, כשעם ישראל הוא במחלוקת, ומלחמות פנימיות ולא באחדות, והקפיטליזם ותרבות המערב הובילה את עמינו לתפיסה מעוותת שכל אחד צריך לדאוג רק לעצמו, ומקיים "לתאוה יבקש נפרד", תפיסה שהיא ניגוד מוחלט לתורתנו הקדושה, שזו תפיסה שמובילה לפירוד וכאוס, אז אם אנו נוהגים כך, אז אין פלא שהגענו למה שהגענו, שאנו בצרות צרורות, ומאוימים חדשות לבקרים בפצצת אטום, וחיינו תלויים בהחלטות של מטורף מאירן, לא מפתיע, שאנו מאבדים את ההגנות שלנו, ואז אנו מרגישים את עצמינו מאויימים ככבשה בין 70 זאבים. איומים של רעידות אדמה, פגעי טבע, קריסות כלכליות, אלימות, עוני צרות ומחלות…. ונראה שאין מושיע, זה כבר קרה בהיסטוריה, הנורא מכל קרה, ובית המקדש חרב, היתה גלות איומה לעם ישראל, היתה שואה, והכל בגלל שנאת חינם.
איך אפשר לחבר את כל חלקי עם ישראל על כל גווניו? איך אפשר למנוע את כל המחלוקות, בפלגי העם? איך נתגבר על כל הכאוס, הצרות והייסורים שפוקדים את עם ישראל? מה ישנה את התמונה הכוללת? מה יאחד את עמינו? מה יגשר על כל המחלוקות? מה יגרום לאהבת חינם? מה יזרז לנו את ביאת משיח?
יש סוד אחד, פלא אחד, שהוא בבחינת נס.
מהו פלא? פלא הם אותיות א', ל', פ'.. שהם אותיות של אלופו של עולם!
מהו נס? חוק מעולם עליון שיורד ופורץ ומתערב לתוך מדרגה של עולם תחתון, ולכן הנס מצטייר כדבר שהוא לא במסגרת חוקים של טבע העולם… כמו שאומרים: זה מעל הטבע.
זה שהעם היהודי שורד אלפי שנים, ואנו מוקפים מדינות אויב, ונצחנו במלחמות ישראל מעטים מול רבים, זה גדר של נס.
מהו אם כן הנס הגדול שאנו זקוקים לו, או הפלא שיכול להושיע את עם ישראל, שהוא בבחינת אור הגאולה? – ידוע הסיפור… שאדם הלך לחפש אוצר בדרך רחוקה, וכאשר הגיע לארץ הרחוקה, התברר להפתעתו שאותו אוצר מיוחל שהוא מחפש כל חייו, טמון ליד התנור בתוך ביתו. – הנס הגדול הוא ספר הזוהר, שנכתב לפני אלפיים שנה, על ידי התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי, זיע"א
האבסורד הוא, שהנס נמצא וקיים כבר אלפי שנים, אבל רוב רובינו לא במודעות אליו, הוא כמו במצב רדום בתודעתנו, הוא כפי הנראה נמצא כמעט ברוב רבם של בתי ישראל, והוא כבר נכתב לפני 2000 שנה.
המקובל האלוקי , הרב יהודה אשלג זצוק"ל, ידע את הסוד הגדול של ספר הזהר, ועשרים שנה לפני פרוץ מלחמת עולם השניה פנה לראשי ישיבות באירופה והתחנן שילמדו את ספר הזהר, כי ידע ברוח קודשו שנגזרה גזרה קשה על עם ישראל, אולם לצערינו, ראשי הישיבות דחו את הצעתו… והנורא מכל קרה.
אם כן, בואו לא נהיה שוב שאננים, הבה נתעורר מתרדמתנו ונבין מהו הנס שיביא את הגאולה. למה ספר הזהר הוא בבחינת פלא ונס? כי רבי שמעון כתב אותו מתוך השגה של עולמות עליונים, כלומר תודעתו של רשב"י היתה בעולם אצילות, ומתוך מקום רוחני זה כתב, כתבים שהם מתוך עולם של גן עדן העליון, שהכל שם מושלם, באחדות פשוטה, אין שום רע, הכל טוב. וברגע שאדם קורא את ספר הזוהר, , המילים שבו, הם בעצם מעין "יבוא" של כוחות, של אנרגיה מעולם של גן עדן, החודרים ויכולים לפרוץ את גדרי וחוקי העולם הזה, ולחולל ניסים כפשוטם. ולסלק כל רע. למה?
איך זה מסלק את הרע? נסביר על דרך משל: כאשר מדליקים נר בחדר חשוך, כל החושך מיד מסתלק, כך אור מעולם עליון שחודר לעולמינו מסלק כל רע ממנו, שהרע הוא כל הייסורים, מחלות, צרות, מחלוקות מלחמות, פצצות אטום, כמו מחזיר את כולם לאחדות, אהבה ופשטות כמו בעליונים.
ולכן לא לחינם, רבי שמעון התבטא וכתב בספר הזהר: "שבזכות ספר הזהר יצא עם ישראל מהגלות ברחמים".
ולכן עתה שגילינו לכם הסוד הגדול והנורא, שכל המקובלים כתבו, שדוקא בדורינו זה, דור הגאולה, כולם, צריכים ללמוד זוהר, אפילו ילד בגיל תשע (הצדיק מקאמארנא זי"ע).
הבה נתאחד במהרה, וכאשר כל יהודי יקרא בכל יום דף זוהר ביום, מתוך אחדות אמיתית, אהבה ישראל וציפייה לגאולה, הדבר הזה יחולל פלאים של "עין לא ראתה אלקים זולתך סלה".
וְיָדוּעַ מַה שֶׁכָּתוּב בְּזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ שֶׁרַק אֵלּוּ שֶׁיִּלְמְדוּ זוֹהַר הַקָּדוֹשׁ יִנָּצְלוּ בְּמִלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג שזה בא בקרוב ממש, וזה מלחמת העולם השלישית שהחפץ חיים אמר: שמלחמת העולם השניה היה צחוק נגד מלחמה השלישית, זאת אומרת אנחנו קרובים לשואה כזאת גדולה כמו שכתוב בזכריה (י"ג, י"ד, ויחזקאל, וישעיה כ"ח) וְרַק בִּזְכוּת לימוד הזוהר נִזְכֶּה לְבִלְתִּי יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח, וּלְיַקֵּר הָרְגָעִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר "לִרְגָעִים תִּבְחָנֶנּוּ." וְכַמָּה גוֹדֶל פּוֹעֲלָם וּמְסִירוּת נַפְשָׁם, בְּלִימוּד הַכּוֹלֵל הזה זוֹהַר הַקָּדוֹשׁ שְׁעַל יְדֵי זֶה מְקָרְבִים לִבָּם שֶׁל יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִּם, בָּאָרֶץ וּבָעוֹלָם כֻּלּוֹ, וּמִמֶּנּוּ יַשְׁקוּ הָעֲדָרִים וְכָל הַצְּמֵאִים מִמֶּנּוּ שׁוֹתִים, וּבָזֶה יִתְעוֹרְרוּ כָּל יִשְׂרָאֵל לָשׁוּב לְאָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם.
מורי ורבותי!! כאן נגלה את הסוד הגדול למה אנחנו בגלות כל הרבה שנים, עם כל כך הרבה צרות, ולמה עוד לא זכינו להיגאל?: רבי חיים ויטאל זי"ע כותב: בגלל הערב רב נשתברו הלוחות, שהיה כתוב בהם סתרי תורה מצד עץ החיים, ונתנו להם מצד עץ הדעת טוב ורע: ולכן נשברו הלוחות הראשונות מסטרא דעץ החיים, ונתנו להם מסטרא דעץ הדעת טוב ורע, משנה, שפחה דמטרוניתא, עכ"ל. וכל אלו שלא לומדים זוהר הקדוש הם המעכבים הגאולה.
הגר"א זי"ע ציווה לכל אנשיו ללמוד זוהר כל יום. והצה"ק רבי יצחק אייזיק מקאמארנא זי"ע אמר על הגר"א זי"ע, שבא במיוחד לעולם הזה ללמד תורת הסוד, וכתב הרבה ספרים על הסוד, ואמר שרק בזכות לימוד הקבלה וישוב ארץ ישראל יבוא הגאולה.
גם בישיבות הקדשות נמנעו מלימוד הזוהר הקדוש, ואפילו שראשם הקדוש בעל הגר"א ומרן החפץ החיים זיע"א גדולי ראשי הישיבות בעולם ולומדים ספריו בכל הישיבות בעולם, (ובמיוחד ספרו הידוע הקדוש חפץ חיים ושמירת הלשון שמלא וגדוש מזוהר הקדוש וספר המקובלים, ולומדים ספריו בכל יום יום, וציווה ללמוד בישיבותו כל פרשת השבוע של הזוהר הקדוש בכל שבת ושבת, ודווקא קצת מהליטאים מפיצים לשון הרע על הזוהר הקדוש, רחמנא ליצלן, ולא רוצים לשמוע בקולם). – מהיכן השתרשה הטעות של של המסרבים ללמוד זוהר הקדוש? [ה' יחזירם בתשובה שלימה], מאיפוא כל זה בא? התגלה הסוד: הדפסנו עכשיו את ספר כח הזוהר חלק ו' והוספנו שם את החרם שעשו 152 גדולי ישראל נגד הדרדעים שהיו נגד לימוד הזוהר הקדוש, והשולחן ערוך, ונגלה לכם סוד שיש כבר חברה בודקי יחוס שבדקו את הרבנים וראשי ישיבות שלא רוצים ללמוד זוהר הקדוש והתגלה להם, שהם באים מהדרדעים, זה לא סוד הם אומרים את ישר שבאים משם, לא מתביישים.
אז אנחנו צריכים לברר מה היה שם עם החרם מה רצו כל הרבנים האלו שכתבו את החרם הזה מה משמעותו? מה כתבו כל גדולי ישראל לפני מאה שנה!!!?
קיבוץ רבני עיה"ק ירושלים . לנידוי מתנגדי הזוהר הקדוש, שעיקר שורשם מאבותם מארץ תימן
אנחנו החתומים מטה חכמי ורבני עיה"ק ירושלים ת"ו בשומעינו את השערורייה אשר נעשתה בארץ תימן, כי יצאו אנשים בני בלייעל לחפור בורות נשברים ועזבו מקור מים חיים וידיחו בני עירם ויכו בלב התמימים הנאמנים לד' ולתורתו הקדושה ויפערו פיהם לדבר סרה על ספר הזוהר הקדוש להתנא האלקי' הקדוש רשב"י זיע"א ועל ספרי המקובלים זיע"א שנתפרסמו ונתקבלו בכל תפוצות ישראל, ועל ספרי השולחן ערוך הקדושים אוי להם מעלבונה של תורה, הסירו המצנפת והרימו העטרה, עפרא לפומייהו, שמענו ותרגז בטננו נפלו פנינו וכשלו ברכינו נשכבה בבשתינו ותכסינו כלימתינו כי המכשלה והפרצה הזאת עלתה בימינו ועמדנו מרעידים בלב בהול ונכנע מפחד ד' והדרת גאונו לקנאת קנאת כבוד ספר הזוה"ק וכבוד מחברו הרשב"י זיע"א עמדנו על רגלינו בלב אחד בהקהל ובקיבוץ הרבנים, העליון ישמור אותם, עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלים, ירושלים של מטה, כנגד ירושלים של מעלה, ופתחנו ארון הקודש, והחרמנו האנשים החטאים בנפשותם המדברים סרה על הזוהר הקדוש וכיוצא בזה, וכן חובה על כל ישראל בהגיע מכתב זה לארצותם למקומותם יעמדו כולם לפני ארון ה' להחרים החטאים האלה! וזהו נוסח החרם! : נוסח הנידוי והחרם של רבני עיה"ק נגד מתנגדי הזוה"ק:
בגזירת עירין ובמימר קדישין אנו מחרימין ומנדין ומשמתין ומקללין ומאררין, על דעת המקום ועל דעת הקהל הקדוש בספר התורה הזה ,בשש מאות ושלש עשרה מצות הכתובות בו, בחרם שהחרים יהושע את יריחו ובקללה שקלל אלישע את הנערים ואת גיחזי נערו ובשמתא דאנשי כנסת הגדולה ובשמתא דשמתיה ברק למירוז ובשמתא דשמתיה רב יהודה לההוא עפרא ובכל האלות והקללות והחרמות והנדוין והשמתות שנעשו מימות משה רבינו ע"ה עוד עכשיו בשם אכתריאל י"ה ה' צבאות ,בשם מיכאל השר הגדול בשם מטטרון, ששמו כשם רבו בשם סנדלפון הקושר קשרים לרבו בשם בן ארבעים ושתים אותיות ,בשם שבקע משה את הים, "אהיה אשר אהיה" בסוד שם המפורש בשם ד' אלקי ישראל, יושב הכרובים בשם הגלגלים והאופנים וחיות הקודש ומלאכי השרת לכל איש, או כנסיה וחבורת רשעים, אשר ידברו סרה ויטילו פגם בקדושת ספר הזוהר הקדוש ומחברו הרשב"י זיע"א, ובכל ספרי המקובלים זיע"א ועל ספר השולחן ערוך, ארורים הם מפני השם הנכבד והנורא היוצא מפי כהן גדול ביום הכפורים ארורים הם בשמים, ובארץ, ארורים הם מפני הגבורה, ארורים הם מפי אכתריאל י"ה ה' צבאות ארורים הם מפי שר התורה, ארורים מפי האל הגדול הגבור והנורא, בעגלא תהא מפלתייהו, אל אלקי הרוחות השמידם והאבידם והכניעם והשחיתם והכריתם, מלאכי חבלה יפגעו בהם ארורים הם בכל אשר יפנו באסכרה תהיה מיתתם, יכם ה' בשחפת ובקדחת ובדלקת ובחרחור ובחרב ובשדפון ובירקון ורדפום עד אבדם ילבשו קללה כמדם, לא יאבה ה' סלוח להם ורבצה בם כל האלות הכתובות בספר התורה הזה ומחה ד' את שמם מתחת השמים והבדילם ה' לרעה מכל שבטי ישראל הם וכל הנלוים אליהם בכל אלות הברית הכתובה בספר התורה הזה, אמן כן יהי רצון, וגם נודיע כי הם כעכו"ם לכל דבריהם שחיטתם נבילה יינם יין נסך גיטם אינו גט וכו' וכו', עד אשר ישובו מדרכם הרעה ויאמינו בכל חלקי התורה הנגלה, והנסתר יחדו יהיו תמים ושל י"ב ושמ"ר ואתם הדבקים בה' אלקיכם חיים כולכם היום!
חתימת קנ"ב (152) רבנים המנדים ומחרימים את מתנגדי הזוה"ק
כ"ד החותמים בשעריך ירושלים בש"א לח' שבט שנת תרע"ד לפ"ק. [כל 152 חתימות הגה"צ דאז מופיעים בספר כח הזוהר חלק ו']
וזה הכתוב בזוהר שמי שלא אומר ללמוד זוהר ולא לומד זוהר, טוֹב שֶׁלֹּא נִבְרָא בָעוֹלָם, וְגוֹרֵם עֹנִי בָּעוֹלָם וְאֹרֶךְ הַגָּלוּת.
וכמו שכתב בתיקוני זוהר הקדוש תִּקּוּן אַרְבָּעִים וּשְׁלֹשָה (דף פב ע"א): בְּאוֹתוֹ זְמַן שֶׁהוּא יָבֵשׁ וְהִיא יְבֵשָׁה, צוֹוְחִים הַבָּנִים לְמַטָּה בְּיִחוּד וְאוֹמְרִים שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, וְאֵין קוֹל וְאֵין עוֹנֶה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (משלי א כח) אָז יִקְרָאֻנְנִי וְלֹא אֶעֱנֶה. וְכָךָ מִי שֶׁגּוֹרֵם שֶׁתִּסְתַּלֵּק קַבָּלָה וְחָכְמָה מִתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה וּמִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, וְגוֹרֵם שֶׁלֹּא יִשְׁתַּדְּלוּ בָהֶן [והגר"א מוסיף ולא אשתדל בהן] וְאוֹמְרִים שֶׁאֵין אֶלָּא פְשָׁט בַּתּוֹרָה וּבַתַּלְמוּד, בְּוַדַּאי כְּאִלּוּ הוּא יְסַלֵּק אֶת הַמַּעְיָן מֵאוֹתוֹ נָהָר וּמֵאוֹתוֹ גַן. אוֹי לוֹ, טוֹב שֶׁלֹּא נִבְרָא בָעוֹלָם וְלֹא יִלְמַד אוֹתָהּ תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, שֶׁנֶּחְשָׁב לוֹ כְּאִלּוּ הֶחֱזִיר הָעוֹלָם לְתֹהוּ וָבהוּ, וְגוֹרֵם עֹנִי בָּעוֹלָם וְאֹרֶךְ הַגָּלוּת.
אוֹי לָהֶם שֶׁגּוֹרְמִים עֲנִיּוּת וְחֶרֶב וּבִזָּה וְהֶרֶג וְאַבְדָן בָּעוֹלָם, ומעכבים את המשיח
ובזוהר תיקון ל': בְּוַדַּאי בִּזְמַן שֶׁהַשְּׁכִינָה יוֹרֶדֶת לַגָּלוּת, הָרוּחַ הַזּוֹ נוֹשֶׁבֶת עַל אוֹתָם שֶׁמִּתְעַסְּקִים בַּתּוֹרָה, מִשּׁוּם שֶׁהַשְּׁכִינָה נִמְצֵאת בֵּינֵיהֶם, וְהָרוּחַ הַזּוֹ נַעֲשֵׂית קוֹל, וְתֹאמַר כָּךְ: אוֹתָם יְשֵׁנִים שֶׁשֵּׁנָה בִנְחִירֵיהֶם, סְתוּמֵי הָעֵינַיִם וַאֲטוּמֵי הַלֵּב, קוּמוּ וְהִתְעוֹרְרוּ אֶל הַשְּׁכִינָה, שֶׁיֵּשׁ לָכֶם לֵב בְּלִי הַשְׂכֵּל לָדַעַת אוֹתָהּ, וְהִיא בֵינֵיכֶם. וְסוֹד הַדָּבָר – קוֹל אוֹמֵר קְרָא, כְּמוֹ קְרָא נָא הֲיֵשׁ עוֹנֶךְ וְאֶל מִי מִקְּדוֹשִׁים תִּפְנֶה, וְהִיא אוֹמֶרֶת מָה אֶקְרָא, כָּל הַבָּשָׂר חָצִיר, הַכֹּל הֵם כִּבְהֵמוֹת שֶׁאוֹכְלוֹת חָצִיר, וְכָל חַסְדּוֹ כְּצִיץ הַשָּׂדֶה, כָּל הַחֶסֶד שֶׁעוֹשִׂים, עוֹשִׂים לְעַצְמָם. וַאֲפִלּוּ כָּל אֵלּוּ שֶׁמִּשְׁתַּדְּלִים בַּתּוֹרָה, כָּל חֶסֶד שֶׁעוֹשִׂים – לְעַצְמָם עוֹשִׂים. בְּאוֹתוֹ זְמַן וַיִּזְכֹּר כִּי בָשָׂר הֵמָּה רוּחַ הוֹלֵךְ וְלֹא יָשׁוּב לְעוֹלָם, וְזוֹהִי רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, אוֹי לָהֶם מִי שֶׁגּוֹרְמִים שֶׁיֵּלֵךְ לוֹ מִן הָעוֹלָם וְלֹא יָשׁוּב לְעוֹלָם, שֶׁאֵלּוּ הֵם שֶׁעוֹשִׂים אֶת הַתּוֹרָה יַבָּשָׁה, וְלֹא רוֹצִים לְהִשְׁתַּדֵּל בְּחָכְמַת הַקַּבָּלָה, וְגוֹרְמִים שֶׁמִּסְתַּלֵּק מַעְיַן הַחָכְמָה, שֶׁהִיא י' מִמֶּנָּה, וְנִשְׁאֶרֶת ב' יְבֵשָׁה, אוֹי לָהֶם שֶׁגּוֹרְמִים עֲנִיּוּת וְחֶרֶב וּבִזָּה וְהֶרֶג וְאַבְדָן בָּעוֹלָם, וְהָרוּחַ הַזּוֹ שֶׁמִּסְתַּלֶּקֶת הִיא רוּחַ הַמָּשִׁיחַ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר, וְהִיא רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וְהִיא רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה, רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת הוי"ה.
כתוב בפסוק "סכותה לראשי ביום נשק" ודרשו בירושלמי (יבמות ח') זה יום מלחמת גוג ומגוג, ומקובל מצדיקים שבהושענא רבא יהיה מלחמת גוג ומגוג שלש שעות, ועל מתפללים הושענא שלש שעות, [ומקובל בשם הצה"ק רבי יצחק כדורי זי"ע שזמנו בהושענא רבא], וכיצד יכולים להיות בסוכה כל השנה? זה על ידי שלומדים תורת הרשב"י הזוהר הקדוש בכל יום, זוכים להיכנס בתיבת נח של הרשב"י כמו שכתוב הזוה"ק וכן הרמח"ל באגרותיו, ועל ידי שמזכים את הרבים בלימוד הזוהר הקדוש יש שמחה בעליונים ותחתונים בפרסום לימוד תורת הרשב"י. ובוודאי הרשב"י זי"ע ימליץ טוב עלינו ויאמר זכויות ישראל ויתהפך הכל לטובה.
איראן מתכוננים לכבוש את ירושלים
בערוץ 7 פורסם:
בכיר איראני: נערכים לשחרור ירושלים
כוחות הבסיג' ערכו תרגיל צבאי שנשא את השם "אל ירושלים", ומפקדם הדגיש את חשיבות המוכנות לקרב המכריע לשחרור העיר.
דלית הלוי, פרסום ראשון: כ"ח באדר תשע"ד, 28/02/14 11:09
אירן
רויטרויס
כוחות הבסיג' באיראן, מליציה עממית הפועלת תחת פיקוד המשטר, קיימו תרגיל ביומיים האחרונים בשש מחוזות ברחבי המדינה, כולל בטהראן, שנשא את השם "אל בית אל-מקדס (ירושלים)".
התרגיל כלל בין היתר הגנה על הערים, סיוע והצלה, התמודדות עם תסיסה חברתית, הגנה על מרכזים רגישים וחשובים, התמודדות עם פלישה והנחתת כוחות אויב ממסוקים, תמרונים טקטיים בלילה, תרגיל שליטה בהפרות סדר.
בהודעה רשמית נמסר, כי התרגיל נועד לפתח ולשפר את היכולות של גדודי בית אל-מקדס וכוות'ר בהתאם למשימות שהוגדרו להם, לשפר את הכשירות הצבאית של הבסיג' ואת רוח ההקרבה העצמית של הלוחמים. בתרגיל השתתפו עשרות אלפי לוחמים מעשרות גדודי הבסיג'.
מפקד הבסיג', גנרל מוחמד ריזה נקדי, אמר בהקשר זה כי כוחות "השחצנות" (ביטוי המכוון לארה"ב ולמעצמות המערב) נמצאים בסוף דרכם ו"הלוחמים ושוחרי החירות" בכל רחבי העולם זועמים ורוצים למוטט את ארה"ב וישראל ולהחזיר את ירושלים לחיק האסלאם.
נקדי אמר עוד, כי הלוחמים צריכים להיות מוכנים יותר מאשר בעבר לקראת הקרב הגדול והמכריע של שחרור ירושלים. איננו יכולים לחזות בפשעים הרבים של כוחות "השחצנות" בעולם ולשבת בשקט, אמר נקדי והתחייב, ש"יבוא יום וננקום את הדם התמים שנשפך". לדבריו, הלוחמים של העולם האסלאמי מחכים לפקודה של המנהיג הרוחני העליון באיראן כדי לשחרר את ירושלים.
February 28, 2014
Bostom’s New Book: “Iran’s Final Solution For Israel”
ספר הפתרון סופית מאירן נגד ישראל
“A brilliant, compendious and exceptionally well-written piece of work, Iran’s Final Solution for Israel is Andrew Bostom’s most recent and probing analysis of Islamic Jew-hatred, as practiced by the so-called Islamic Republic of Iran. Bostom scrupulously examines the evidence for the pervasive duplicity underlying and facilitating Iran’s nuclear program, along with American and Western delusional naivety in complying with Iranian diplomacy. He is very clear on “the chronic plight of Iranian Jewry” and “Iran’s relentless effort to obtain nuclear weapons for the stated purpose of destroying Israel.” Bostom’s exegesis and warning should be heeded if we wish to avert a future few of us would like to contemplate.”
—David Solway, author of Hear, O Israel!
“Working from history, Islamic sacred and juridical writings, and the statements and actions of the current Iranian regime, Andrew Bostom lays out a compelling case that the current Iranian “moderation” so widely touted in the mainstream media — and upon which Barack Obama is betting nothing less than the future of the free world — is a not-so-thinly-disguised exercise in divinely-sanctioned Islamic deception designed to co-opt and victimize a complacent and willfully ignorant West. If our Senators and Representatives absorbed and acted upon the lessons of this monograph, we would not be in the fix we’re in.”
—Robert Spencer, author of the New York Times bestsellers The Politically Incorrect Guide to Islam (and the Crusades) and The Truth About Muhammad
“A must read warning about the Iranian Shi’ite theocracy, and its trustworthiness as a negotiating partner. The extensive research and analysis presented in this monograph should provide the West with an understanding of the Iranian threat, and its ideological motivations: jihadisim, annihilationist Islamic antisemitism, and general hatred of non-Muslims. There is no excuse for being entrapped into useless agreements with Iran.”
—Nonie Darwish, author of The Devil We Don’t Know: The Dark Side of Revolutions in the Middle East
וְהָיָה בְכָל הָאָרֶץ נְאֻם ה' פִּי שְׁנַיִם בָּהּ יִכָּרְתוּ יִגְוָעוּ וְהַשְּׁלִשִׁית יִוָּתֶר בָּהּ.
כימי צאתנו מארץ מצרים המלחמות הקשות יתחילו באופן פתאומי, בלי שיהיה זמן להתכונן, והקב"ה יעשה לנו ניסים עצומים ומפחידים מאוד, נסים דומים למכות שקיבלו המצרים בעת יציאת מצרים, אבל הרבה יותר גדולים.
אחד מחמשה יצאו: ממצרים יצאו אחד מחמשה, ויש אומרים אחד מחמישים, ויש אומרים אחד מחמש מאות. (מכילתא בשלח). וכמו ביציאת מצרים כן יהיה ביציאה מהגלות, רק מי שיהיה זכאי להיגאל יגאל, והרבה רח"ל לא יזכו להיגאל, ולכן אל תחשבו שרק בגלל שאתם יהודים ונותנים צדקה ועושים מצוות וחסד, שזה מספיק כדי להינצל. תדעו שזה לא מספיק כלו וכלל.
שני שליש מהעולם יחרב בגאולה: כי הנה כתוב "והיה בכל הארץ פי שנים בה יכרתו יגועו והשלישית יותר בה" דמשמע דשני שליש מהעולם יחרב, ובמצרים רק חמישית מהיהודים נגאלו, וכמו שכתוב "וחמושים עלו בני ישראל ממצרים". (ועי' בילקוט שם) ורבינו בחיי כתב (כד הקמח) שהגאולה האחרונה תהיה מעין הגאולה הראשונה.
ובספר חסד לאברהם (מעין ג, נהר כ) כתב שמסורת קבלה בידנו שאותו יום שיבוא משיח ימצאו בא"י שבעת אלפים מבני ישראל. ודבר זה כבר אירע "והשארת בישראל שבעת אלפים כל הברכים אשר לא כרעו לבעל" (מלכים א' יט).
שני שליש מהעולם יחרב בגאולה: כי הנה כתוב "והיה בכל הארץ פי שנים בה יכרתו יגועו והשלישית יותר בה" דמשמע דשני שליש מהעולם יחרב, ובמצרים רק חמישית מהיהודים נגאלו וכמ"ש "וחמושים עלו בני ישראל ממצרים". (ועי' בילקוט שם) ורבינו בחיי כתב (כד הקמח) שהגאולה האחרונה תהיה מעין הגאולה הראשונה.
ובספר חסד לאברהם (מעין ג, נהר כ) כתוב, שמסורת קבלה בידנו שאותו יום שיבוא משיח ימצאו בא"י שבעת אלפים מבני ישראל. ודבר זה כבר אירע "והשארת בישראל שבעת אלפים כל הברכים אשר לא כרעו לבעל (מלכים א' יט).
באזור שנת התש"ע נאמד מספר היהודים בעולם בכ-13,308,800 נפש; 7,739,600 מתוכם חיים בתפוצות ו-5,569,200 מהווים את יהדות ישראל.
זאת אומרת שיש 7 וחצי מיליון יהודים בעולם ו5 וחצי מיליון בארץ.
מזעזע! על פי החסד לאברהם ישארו ביום ביאת משיח רק שבעת אלפים איש בארץ ישראל שזה 1/1900 מכלל היהודים בעולם ו-1/795 מהיהודים בארץ ישראל.
ויש מדרש שאומר שישארו חיים רק 1/500
ויש לשוב בתשובה אמיתית ולהתפלל שיותר מ- 10% מהיהודים ישרדו. ועל ידי לימוד הזוהר הקדוש יכולים להינצל כי נכנסים בתוך תיבת נח של הזוה"ק.
להתכונן פיזית לביאת המשיח: ובנוסף לזה תעשו משהו להראות לקב"ה שאתם באמת מחכים לו ["חיוב לחכות לביאתו בכל יום וכל היום…כמו שאנו אומרים בתפלה 'כי לישועתך קוינו כל היום"] תעשו לעצמכם בגד יפה, לבוש מיוחד רק לקבל פני משיח. כשיגיע הזמן שמשיח מגיע, וכל אחד ירוץ לקבל פניו, אנחנו נלך לארון שלנו, נפתח ויהיה בגד מוכן. לא יהיה חסר כפתור ולא נצטרך להחליט הבגד הזה או הבגד הזה. שהכל יהיה מסודר, שלא פתאום יתגלה כתם או שחסר משהו. שפשוט נלבש ונלך לקבל משיח צדקנו
הנביא זכריה י"ד: (א) הִנֵּה יוֹם בָּא לַה' וְחֻלַּק שְׁלָלֵךְ בְּקִרְבֵּךְ: (ב) וְאָסַפְתִּי אֶת כָּל הַגּוֹיִם אֶל יְרוּשָׁלִַם לַמִּלְחָמָה וְנִלְכְּדָה הָעִיר וְנָשַׁסּוּ הַבָּתִּים וְהַנָּשִׁים תִּשָּׁגַלְנָה \{תִּשָּׁכַבְנָה\} וְיָצָא חֲצִי הָעִיר בַּגּוֹלָה וְיֶתֶר הָעָם לֹא יִכָּרֵת מִן הָעִיר: (ג) וְיָצָא ה' וְנִלְחַם בַּגּוֹיִם הָהֵם כְּיוֹם הִלָּחֲמוֹ בְּיוֹם קְרָב: (ד) וְעָמְדוּ רַגְלָיו בַּיּוֹם הַהוּא עַל הַר הַזֵּתִים אֲשֶׁר עַל פְּנֵי יְרוּשָׁלִַם מִקֶּדֶם וְנִבְקַע הַר הַזֵּיתִים מֵחֶצְיוֹ מִזְרָחָה וָיָמָּה גֵּיא גְּדוֹלָה מְאֹד וּמָשׁ חֲצִי הָהָר צָפוֹנָה וְחֶצְיוֹ נֶגְּבָּה: (ה) וְנַסְתֶּם גֵּיא הָרַי כִּי יַגִּיעַ גֵּי הָרִים אֶל אָצַל וְנַסְתֶּם כַּאֲשֶׁר נַסְתֶּם מִפְּנֵי הָרַעַשׁ בִּימֵי עֻזִּיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה וּבָא ה' אֱלֹקַי כָּל קְדשִׁים עִמָּךְ: (ו) וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא לֹא יִהְיֶה אוֹר יְקָרוֹת יְקִפָּאוֹן \{וְקִפָּאוֹן\}: (ז) וְהָיָה יוֹם אֶחָד הוּא יִוָּדַע לַה' לֹא יוֹם וְלֹא לָיְלָה וְהָיָה לְעֵת עֶרֶב יִהְיֶה אוֹר: (ח) וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יֵצְאוּ מַיִם חַיִּים מִירוּשָׁלִַם חֶצְיָם אֶל הַיָּם הַקַּדְמוֹנִי וְחֶצְיָם אֶל הַיָּם הָאַחֲרוֹן בַּקַּיִץ וּבַחֹרֶף יִהְיֶה: (ט) וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד: (י) יִסּוֹב כָּל הָאָרֶץ כָּעֲרָבָה מִגֶּבַע לְרִמּוֹן נֶגֶב יְרוּשָׁלִָם וְרָאֲמָה וְיָשְׁבָה תַחְתֶּיהָ לְמִשַּׁעַר בִּנְיָמִן עַד מְקוֹם שַׁעַר הָרִאשׁוֹן עַד שַׁעַר הַפִּנִּים וּמִגְדַּל חֲנַנְאֵל עַד יִקְבֵי הַמֶּלֶךְ: (יא) וְיָשְׁבוּ בָהּ וְחֵרֶם לֹא יִהְיֶה עוֹד וְיָשְׁבָה יְרוּשָׁלִַם לָבֶטַח: (יב) וְזֹאת תִּהְיֶה הַמַּגֵּפָה אֲשֶׁר יִגֹּף ה' אֶת כָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר צָבְאוּ עַל יְרוּשָׁלִָם הָמֵק בְּשָׂרוֹ וְהוּא עֹמֵד עַל רַגְלָיו וְעֵינָיו תִּמַּקְנָה בְחֹרֵיהֶן וּלְשׁוֹנוֹ תִּמַּק בְּפִיהֶם: (יג) וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא תִּהְיֶה מְהוּמַת ה' רַבָּה בָּהֶם וְהֶחֱזִיקוּ אִישׁ יַד רֵעֵהוּ וְעָלְתָה יָדוֹ עַל יַד רֵעֵהוּ: (יד) וְגַם יְהוּדָה תִּלָּחֵם בִּירוּשָׁלִָם וְאֻסַּף חֵיל כָּל הַגּוֹיִם סָבִיב זָהָב וָכֶסֶף וּבְגָדִים לָרֹב מְאֹד: (טו) וְכֵן תִּהְיֶה מַגֵּפַת הַסּוּס הַפֶּרֶד הַגָּמָל וְהַחֲמוֹר וְכָל הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּמַּחֲנוֹת הָהֵמָּה כַּמַּגֵּפָה הַזֹּאת: (טז) וְהָיָה כָּל הַנּוֹתָר מִכָּל הַגּוֹיִם הַבָּאִים עַל יְרוּשָׁלִָם וְעָלוּ מִדֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְמֶלֶךְ ה' צְבָאוֹת וְלָחֹג אֶת חַג הַסֻּכּוֹת: (יז) וְהָיָה אֲשֶׁר לֹא יַעֲלֶה מֵאֵת מִשְׁפְּחוֹת הָאָרֶץ אֶל יְרוּשָׁלִַם לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְמֶלֶךְ ה' צְבָאוֹת וְלֹא עֲלֵיהֶם יִהְיֶה הַגָּשֶׁם: (יח) וְאִם מִשְׁפַּחַת מִצְרַיִם לֹא תַעֲלֶה וְלֹא בָאָה וְלֹא עֲלֵיהֶם תִּהְיֶה הַמַּגֵּפָה אֲשֶׁר יִגֹּף ה' אֶת הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יַעֲלוּ לָחֹג אֶת חַג הַסֻּכּוֹת: (יט) זֹאת תִּהְיֶה חַטַּאת מִצְרָיִם וְחַטַּאת כָּל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יַעֲלוּ לָחֹג אֶת חַג הַסֻּכּוֹת: (כ) בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה עַל מְצִלּוֹת הַסּוּס קֹדֶשׁ לַה' וְהָיָה הַסִּירוֹת בְּבֵית ה' כַּמִּזְרָקִים לִפְנֵי הַמִּזְבֵּחַ: (כא) וְהָיָה כָּל סִיר בִּירוּשָׁלִַם וּבִיהוּדָה קֹדֶשׁ לַה' צְבָאוֹת וּבָאוּ כָּל הַזֹּבְחִים וְלָקְחוּ מֵהֶם וּבִשְּׁלוּ בָהֶם וְלֹא יִהְיֶה כְנַעֲנִי עוֹד בְּבֵית ה' צְבָאוֹת בַּיּוֹם הַהוּא.
הרשב"י אומר שאסור לתת ליהודי למות לפני שיעשה תשובה וצריך לתת לו אפשרות לשרוד. כולם כבר יודעים שהמצב מסוכן מאד, כל העולם נגדנו. אך היהודים באירופה ובאמריקה עוד לא תופסים שגם הם בסכנה גדולה.
הרשב"י מבקש שתתאספו ותלמדו זוהר הקדוש ואחר כך תתפללו [תיקוני זוהר תיקון מ"ג]. שימו שק על הגוף ואפר על הראש ותבקשו סליחה ומחילה מה' על כל השנים שלא למדנו תורת הסוד והשתחוו לכבוד ולעגל הזהב (מהרח"ו בהקדמתו לעץ חיים), ועל ידי לימוד הזוהר תחזרו בתשובה באמת, שתוציאו את הכבוד ואת עגל הזהב מהלב שלכם ותהפכו אותו לעפר. תפזרו את זה לכל רוחות השמים, ותחזרו לאבינו שבשמים, כי היום הגדול והנורא כבר בדלת ["כי גדול יום ה' ונורא מאד ומי יכילנו" (יואל ב)]. ועם הזוהר הקדוש נזכה לקבל פני משיח צדקינו
העולם לפני רעידת האדמה הגדולה – כל אחד מישראל שמאמין בביאת המשיח ומחכה לו –
[ראה יחזקא-ל (לג, כד), "אחד הי' אברהם", ועיין ספר המצוות (תרכ"ז עמוד ס"ב), "אחד ואין כיוצא בו", לפי ש"היה" תמיד בבחינת עליות המדרגות, בלא בחינת ירידה כלל". וכל זה היה ע"י שהמשיך "ה' אחד" בארץ על ידי שפעל הכרת אלוקית גם בבריות עצמם, ועיין שבט מוסר פרק נ"ב באריכות.]
ספרי הזוהר מחולקים בחינם, וכתוב בזוהר הקדוש שמצוה צריך להיות "באגר שלים". לכן מי שרוצה באמת להרבות כבודו יתברך שמו יעזור לאחינו בני ישראל שידפיסו ספרי הזוהר בכל מקום שהוא ויפיצו אותם בכל העולם כולו עד שלא ישאר אחד בעולם אשר לא יהיה לו לכל הפחות דף זוהר בבית, וילמד דף זוהר בכל יום ויום כמו שפסק רבנו קודש הקדשים שר בית הזוהר מרן עובדיה יוסף זצוק"ל.
מֹשֶׁה רַבֵּנוּ וְהָרַשְׁבִּ"י אוֹמְרִים: כִּי הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ הוּא כְּמוֹ תֵּבַת נֹחַ שֶׁאֵלּוּ שֶׁיִּלְמְדוּ יִנָּצְלוּ מֵחֶבְלֵי מָשִׁיחַ, וְהָרַמְחַ"ל הַקָּדוֹשׁ אוֹמֵר לָנוּ: שֶׁרַק בָּזֶה תָּלוּי סוֹד הַצָּלַת עַם יִשְׂרָאֵל בַּדּוֹר הָאַחֲרוֹן וּגְאוּלָתוֹ, בְּכֹחַ וּסְגֻלַּת לִמּוּד הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ , וְזֶה לְשׁוֹנוֹ הַקָּדוֹשׁ: בְּרִיחַת רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי עָשְׂתָה עִנְיַן הַתֵּבָה, וְכֻלָּנוּ נִבְרַח לְהַתֵּבָה הַזֹּאת וְנִנָּצֵל.
וכבר גילה לנו הרש"ש הקדוש בשכבו על ערש דוי סמוך לפטירתו, השאיר לנו מעין צוואה כאשר אמר לבנו רבי חזקיה יצחק זיע"א: "יודע אני שבזכות הזוהר הקדוש וכתבי הקבלה יצא עם ישראל לחרות, ובלימוד זה תלויים גאולתינו וביאת משיח צדקינו"…"ותורת הסוד מה יהא עליה"? [ספר הרש"ש עמ' 158], מילותיו האחרונות של אותו צדיק וקדוש מרחפות בעולם, תובעות עלבונן, ומפצירות לקיימן. "ותורת הסוד מה יהא עליה?!"… והקול קורא במדבר פנו דרך לאלוקינו. יקרו והקדישו מזמנכם בכל יום לשם שמיים, בשביל ישועת העם, ולהצלת הדור כולו – ברוחניות ובגשמיות.
הַמַּצָּב בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל (וּבָעוֹלָם כּוּלוֹ) מְעוֹרֵר דְּאָגָה, וְהַלֵּב נִקְרָע וְכָל עַיִן תִּזַּל וְתִדְמָע מִגֹּדֶל הַצָּרוֹת הַפְּרָטִיּוֹת וְהַכְּלָלִיּוֹת רח"ל. וְיָדוּעַ מַאֲמָרֵי חֲזַ"ל מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ אֵין לְךָ יוֹם שֶׁקִּלְלָתוֹ מְרֻבֶּה מֵחֲבֵרוֹ, וְכָל הַיִּשּׁוּב עוֹמֵד בְּסַכָּנָה נוֹרָאָה רח"ל "כְּכִבְשָׂה אַחַת שֶׁעוֹמֶדֶת בֵּין שִׁבְעִים זְאֵבִים (שִׁבְעִים אֻמּוֹת). וְכִמְדֻמֶּה שֶׁכְּבָר הִגַּעְנוּ לְמַאֲמָר דָּוִד הַמֶּלֶךְ ע"ה "לָמָּה רָגְשׁוּ גּוֹיִם" וְגוֹ'. וְהָאֻמּוֹת מְצַחְצְחוֹת הַחֲרָבוֹת, וְאֵין לָנוּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן אֶלָּא עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, וּלְקַוּוֹת לְסַכֹתָה לְרֹאשִׁי בְּיוֹם נָשֶׁק (תְּהִילִים פֶּרֶק קמ), וכמו שאמרו ביְרוּשַׁלְמִי (יְבָמוֹת ע"ח ע"א) דָּבָר אַחֵר בְּיוֹם נָשֶׁק. זֶה נִשְׁקוֹ שֶׁל גּוֹג.
אַךְ יֵשׁ לָנוּ עֵצָה אַחַת יְעוּצָה "לִּימּוּד תּוֹרָה לִשְׁמָהּ", וְלִמּוּד הַזוֹהַ"ק בְּשִׂמְחָה, אֲשֶׁר בְּכֹחוֹ לַעֲצֹר כָּל פֻּרְעָנוּת וּלְהַשְׁפִּיעַ כָּל הַבְּרָכוֹת בְּרוּחָנִיּוּת וּבְגַשְׁמִיּוּת, וְכַיָּדוּעַ תַּקָּנַת הָרַמְחַ"ל זי"ע לְלִמּוּד הַזוֹהַ"ק בִּרְצִיפוּת – שֶּׁמַּצִּיל מִן הַפֻּרְעָנוּת – וּמֵבִיא הַגְּאוּלָה (עַיֵין סֵפֶר אוֹר הַזוֹהַר פ"ה, וְכֵן הוּבָא בְּסֵפֶר "תּוֹרָתוֹ מָגֵן לָנוּ"). – וְלֶהֱוֵי יָדוּעַ שֶׁכָּל הַמְסַיְּמִים אֶת סֵפֶר הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ בִּבְחִינַת "כְּנִישְׁתָא חֲדָא" (זוֹהַ"ק) הֵם בִּבְחִינַת "אֶלֶף הַמָּגֵן תָּלוּי עָלָיו כֹּל שִׁלְטֵי הַגִּבּוֹרִים (שִׁיר הַשִּׁירִים ד, ד), – עֲלֵיהֶם תָּלוּי וְעוֹמֵד הַצָּלַת כְּלַל יִשְׂרָאֵל, "כֹּל שִׁלְטֵי הַגִּבּוֹרִים" וְהֵם שׁוֹלְטִים עַל הַגְּבוּרוֹת וּמְמַתְקִים אוֹתָם, וּמִיַּד בָּאָה הַגְּאוּלָה בב"א.
ומכאן אנו יוצאים בקריאה נרגשת לכבוד מעלת גדולי ישראל, רבנים וראשי ישיבות. וכל אחינו בית ישראל, בכלל. המצפים ומיחלים לישועת ה'. – עורו עורו מבקשי ה', התבוננו וראו תהפוכות עולם, בזמן שבני ישראל מחפשים עצה ותושיה בגלות המר הזה. וכבר האירו עינינו צדיקי ישראל, שבכוח למוד הזהר הקדוש לקרב הגאולה ברחמים.
מרן החפץ חיים זי"ע היה אומר (הובא בספר מאיר עיני ישראל כרך ו' בשם נכדו רבי אברהם הכהן): כי פסגת המעשים הטובים וקיום רצון ה' יתברך הוא, הוא להגיע למדרגת זיכוי הרבים, ובזה תבחן מדת התמסרותו של האדם למען כבוד ה' בעולם.
על האדם לדעת כי רצון אבינו שבשמים הוא לזכות את כל בניו בלימוד התורה הקדושה וקיום מצוותיה, ועל ידי זכות הרבים זוכה האדם לסיעתא דשמיא, כמו שאמרו חז"ל (אבות פרק ה' משנה י"ח), כל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו, וזכות הרבים תלוי בו, עכדה"ק.
מורי ורבותי אחים יקרים, בואו ונתאחד כולנו ונפעל שכל יהודי ויהודי ילמד זוהר הקדוש בכל יום ולארגן בכל בית המדרש וכולל שילמדו זוהר הקדוש, וכל אחד יחלק לכל מקום ספרי התעוררות ללימוד הזוהר הקדוש, ועתה שערי תירוצים ננעלו, וכולם מקיימים בשמחה את רצון השם יתברך – כי אפשר לקבל בחינם את הספרים – הן ספרי התעוררות והן תיקוני זוהר, כאן בישיבה הקדושה, וכן אצלנו בארגון מפעל הזוהר העולמי.
052-7651911. – מי שעוזר לחלק בחינם ספרי הזוהר יזכה להיות מהיושבים ראשונה במלכות, ומשיח, יצביע עליו בזכותך היגעתי!!!.
על כן את אחי אנוכי מבקש בואו לעזרת ה' בגיבורים והחלש יאמר גיבור אני, וצריכים מתנדבים באומץ רוח ובעזות דקדושה לחלק ספרים על הזוהר הקדוש בכל האוטובוסים וברכבות ובכל מקומות העבודה שלכל יהודי יהיה חלק בזוהר הקדוש, עד ש"ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים". – אנחנו צריכים לייחד מחשבתנו לאדון כל, ולאחד את כל הכוחות ולאחד את כל כלל ישראל, כי רק על ידי לימוד הזוהר הקדוש ניגאל, וכדברי כל הצדיקים גדולי הדורות, דכל סגולת הגאולה תלויה בלימוד הזוהר הקדוש, דוקא בו ולא בזולתו. ובפרט בדורנו שירדו לעולם נשמות דור המבול ודור ההפלגה, והערב רב הם עצמם המבול השוטף את העולם (כדאיתא בתיקוני זוהר תיקון כ"א דף נ"ה, א', ובביאור הגר"א, וכן ב"מתוק מדבש", עיין שם ותרווה צמאך) מוכרחים לעשות מסירות נפש למען השכינה הקדושה לתמכה ולסעדה, וכמו משה רבינו ע"ה שמסר עצמו על כלל ישראל ואמר "אם אין מחני נא" (ועיין בתיקוני זהר שם), ובכל יום כל יהודי אומר קריאת שמע פעמיים ביום (ולדעת האר"י ארבע פעמים ביום) ומוסר עצמו למען שמו באהבה ומקבל על עצמו ארבע מיתות בית דין, ובודאי צריך להוכיח שמתכוון באמת, וכמו שאמר הגאון הקדוש רבי ישראל סלנטר זי"ע שאדם ממליך את השם יתברך על שבעה רקיעים והארץ, על ארבע רוחות העולם, ממש על כל העולם כולו – ורק על עצמו שוכח להמליך את ה' יתברך שזה העיקר.
על כן בוודאי צריכים להתחזק וללמוד בדברי קדשו של התנא האלוהי רבי שמעון בר יוחאי זיע"א, המבטיח שבזכות הקריאה בספר הזוה"ק נצא מן הגלות ברחמים, (אף ללא הבנה כלל כידוע מדברי רבותינו). וכדאי הוא רבי שמעון לסמוך עליו בשעת הדחק.
לכן כל אחד ואחד צריך להשתדל מידי יום לקרוא מספר דפים מספר הזוה"ק ובפרט בכל יום ויום ללמוד דף אחד לכל הפחות מספר התיקונים להצלחת כלל ישראל ולקירוב הגאולה. – על כן בואו ונתמסר למען הגאולה, ונתקדש בתורה, וכל ישראל ילמדו זוהר הקדוש בכל יום, ואם אתה עושה כן, אשריך בעולם הזה, וטוב לך לעולם הבא, ובודאי תיכף ניגאל, כדאיתא בזוהר רעיא מהימנא פרשת נשא (דף קכד, ב): דבגיניה "וקראתם דרור בארץ", ובזכותיה יתקיים "ה' בדד ינחנו ואין עמו אל נכר". וְכֻלָּנוּ כְאֶחָד נִזְכֶּה שֶׁיְּקֻיַּם בָּנוּ נְבוּאַת הָרַשְׁבִּ"י "זַכָּאָה דָּרָא דְּהַאי אִתְגַלְיְא בֵּיהּ וּבְסְגוּלָתוֹ "וּקְרָאתֶם דְּרוֹר"
ויהי רצון שֶׁנִּזְכֶּה לִהְיוֹת מִן הַזּוֹכִים הַמְאֻשָּׁרִים, שֶׁהַמָּשִׁיחַ בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ יָעִיד עָלֵינוּ – "בִּזְכוּתְךָ הִגַּעְתִּי". עַל כֵּן, יְהוּדִים יְקָרִים, תְּנוּ לִמּוּד ותפרסמו את הזוהר ודפי הזוהר, תיקון מ"ג תיקון מ"ח וכל ספרי הזוהר לְשֵׁם שָׁמַיִם, [מי שמעונין לחלק סט של ספרי הזוהר סט שכר ועונש ועוד, בעירו לכל הישיבות ובתי כנסת: 0527-651911] הַקְרִיבוּ מִדַקּוֹתֵיכֶם לְמַעַן הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה, לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לְיוֹצְרֵנוּ, לִגְרֹם לִפְדוּת נַפְשֵׁנוּ, וְלִמְּדוּ בְּכָל יוֹם זוֹהַר הַקָּדוֹשׁ וְכָךְ נֵלֵךְ כֻּלָּנוּ כְּאֶחָד יַחַד לְקַבֵּל אֶת אוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ. ויהי רצון שיקויים בנו בקרוב, "ותחזנה עינינו בשובך לציון ברחמים, במהרה בימינו אמן.
אל תגידו לא ידענו
אל תגידו לא יכולנו!!!
יותר טוב ללמוד זוהר מלברוח לבונקרים, וגם שם מי יודע אם יעזור!!!
כל אחד ישאל את הרב שלו אם כדאי ללמוד זוהר, ואם עונה לך שלא, אתה כבר יודע שהוא ערב רב קליפת עמלק. והוא אשם על כל האסונות שיש בעם ישראל, ומה שח"ו יכול לבוא,
רבותי תתעוררו!!!
כל יום אנחנו בסכנה גדולה, אם השם שלח 7 רעידת אדמה, ולא שמענו לחזור בתשובה יבואו ח"ו רעידות אדמה, יותר גדולים ה"י, מי יודע אם יהיה זמן לחזור בתשובה?
זה שהשם שלח לפיליפינים זה הכל דוגמא שנבין שזה שייך אלנו כך אמר החפץ חיים זי"ע,
אנחנו צריכים מאוד לרעוד ולעשות כל אשר בכוחינו ורק לימוד הזוהר יעזור,
אבל הגר"א אומר שמי שלא עושה שאחרים ילמדו גם כן הוא גם כן קליפת עמלק,
תזכרו מה קרה רק משלג שכל ירושלים הייתה משותקת, ואלפי יהודים בסכנת נפשות רח"ל, הקב"ה לא צריך עזרה לא של האירנים ולא של החמס הוא מסתדר לבד, רק צריך לפקוח את העיניים ולחזור בתשובה.
אז בואו יחד שבטי ישראל נלמוד זוהר הקדוש!!! וכל אחד ואחד ישאל את הרב שלו אם מותר ללמוד זוהר? ואם אומר שלא!!!
צריכים להסביר לו, ולשאול אותו האם ראית ספר "אור הזוהר" "מאורות הזוהר" עלוני אור הזוהר שיש 1500 גדולי ישראל שאומרים ללמוד זוהר, ובראשם פסק של מרן רשכבה"ג רבי עובדיה יוסף זצ"ל שפסק שכל אחד צריך ללמוד דף זוהר ביום וזה לוקח רק דקה ביום, ולמה הרב שלך לא שומע לכל הרבנים הגדולים האלו ביחד עם כל רבני העדה החרדית מלפני מאה שנה עד היום הזה.
אם כך, הסימן שאתה שייך לעמלק וערב רב שדין רוחין ולולין, ואתה לא רוצה את הגאולה, ואתה רק רוצה להרוג יהודים שותף של היטלר ימ"ש, כך פוסק הזוהר הקדוש בתיקון ל' ובתיקון מ"ג, ואולי יחזור בתשובה.
אתם יכולים להגיד לו בשמי! ובשם אבותינו הקדושים וכל הצדיקים זי"ע.
אנחנו מוכנים לעשות רשימה שחורה של הרבנים שאומרים לא ללמוד זוהר ולהדפיס החרם על הדרדעים של 153 רבנים, שידעו מי הם הרבנים שהם בחרם, ואסור לשמוע תורה שלהם אסור להתפלל עמהם בבית המדרש אחד, ולא מצטרפים למניין, וצריכים לשרוף כל הספרים שלהם,
נא תעזרו לנו למחוק את ההיטלריסטים מכלל ישראל, כמו שאומר הזוהר הקדוש שמשיח לא יבוא עד שהערב רב ימחק מן העולם,
ואם נעשה את זה מהר נזכה שבדא יפקון מגלותא ברחמי אמן
מובא כאן חרם הקדמונים מלפני כמאה שנה בשנת תרע"ד נגד המשכילים והערב רב קליפת עמלק, מתנגדי הזוהר הקדוש, והחרימו אותם כ-60 גדולי ישראל, ואסרו ללמוד בספריהם ולשמוע תורה מפיהם ולא מפי כתבם, ומשם יכול כל אחד ללמוד שאם ישנם היום רבנים או אנשים יוצאי תימן שלא לומדים זוהר או מתנגדים ללימוד הזוהר ולא אומרים לאנשים ללמוד זוהר, הם גילגולי וממשיכי דרכם של כת הדרדעים הנ"ל, ומי שיקרא את לשון הצדיקים הקדושים מה שהם כותבים ימלא פחד ויבים באיזה מלחמה אנחנו כאן עם הערב רב שלא רוצים ללמוד ולפרסם את תורת הזוהר הקדוש.
נא לעורר את כל הרבנים בבתי מדרשים, ראשי ישיבות, אדמורי"ם, שיפסיקו עם הכבוד שלהם ויעוררו שכולם ילמדו עמוד זוהר בכל יום לפני התפלה [או לכל הפחות שיגידו פתח אליהו כתקנת הקדמונים זי"ע] כדי שישמעו בשמים התפילות, כי עם ישראל בסכנה מאוד גדולה, ואם לא יעשו יהיו אשמים על כל האסונות רח"ל, כל רב שנותן שיעור בדף היומי, במשנה ברורה, ועוד, שילמד דקה זוהר בכל יום לפני השיעור, וכל אחד ילמוד הרבה זוהר הקדוש, כי אנחנו לפני מלחמות גדולות, ורעידות אדמה קשים ח"ו
בקשה מיוחדת לכל יהודי ויהודי נא ללמוד הרבה זוהר הקדוש כדי להציל את עם ישראל ממלחמות האיומות, ובכך להשפיע שפע רחמים וריוח והצלה יעמוד ליהודים, אכי"ר
[1]) כמו שמסופר על הריי"ץ מליובאוויץ' זי"ע – כשהיה בכלא הרוסי ואיימו על חייו עם אקדח בראש, אמר לגוי, מי שיש לו שתי אלוהים ועולם אחד מפחד מהכדור, אבל מי שיש לו אלוה אחד ושתי עולמות לא מפחד משום דבר בעולם, בטח לא מהכדור שלך, ובאמת בסייעתא דשמיא ניצל.
ב"ה
מכתב תוכחה מספר 4 ותשובה לרב שאינו מאמין בתיקון מח
שרביט ההצלה לדור האחרון
"לְבַד מֵאֲשֶׁר יוֹשִׁיט לוֹ הַמֶּלֶךְ אֶת שַׁרְבִיט הַזָּהָב וְחָיָה" (אסתר ד' יא)
אני רוצה לשתף אתכם בו, איך שֶׁבְּחַסְדֵּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עָלֵינוּ זָכִינוּ בשנים האחרונות לַעֲסֹק בַּהֲפָצַת ספר הַזּוֹהַר הַקָּדוֹשׁ, בְּכָל שכבות העם, למרות וּלְהָקִים אֶת "מִפְעָל הַזֹּוהַר הָעוֹלָמִי" הָעוֹסֵק בַּהֲפָצַת הַזּוֹהַר בָּאָרֶץ וּבָעוֹלָם, לַמְרוֹת כָּל כָּךְ הַרְבֵּה מִכְשׁוֹלִים וּמְנִיעוֹת אם בציוד שהתקלקל, אם בְּיִסּוּרִים וּקְשָׁיִים אֲשֶׁר לֹא יַעֲלוּ עַל הַדַּעַת, וְאַחֲרֵי הַרְבֵּה תְּפִלּוֹת וּבְכִיּוֹת וְכַמָּה פְּעָמִים סִיּוּמֵי שָׁלֹשׁ פְּעָמִים כָּל הַתְּהִלִּים בְּתַעֲנִית דִּבּוּר זָכִיתִי וב"ה נִּפְתַּח לָנוּ הַשַּׁעַר, וזכינו גם להפיץ לחלק את כל ספר הזוהר הַקָּדוֹשׁ לתתק"ס חֲלָקִים כַּמְּבֹאָר בּמְגַלֶּה עַמוּקוֹת הַסּוֹד הַנִּפְלָא בָּזֶה. ועכשיו ברצוני לשתם אתכם שְׁבִזְכוּת הָרַשְׁבִּ"י הַקָּדוֹשׁ עָלָיו הַשָּׁלוֹם נִתְגַּלָּה מִן הַשָּׁמַיִם אוֹר גָּדוֹל, הַאֵיךְ, שֶׁבְּשֵׁשׁ דַּקּוֹת אֶפְשָׁר לְסַיֵּם אֶת כָּל הַזּוֹהַר הַקָּדוֹשׁ, בַּחֲבוּרָה קְדוֹשָׁה שֶׁל 960 אִישׁ, יַחַד כָּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, וְכֵן נִתְגַּלָּה תִּקּוּן הַיְסוֹד בַּחֲבוּרַת שִׁשִּׁים אִישׁ בְּלִמּוּד 96 דַּקּוֹת, כְּשָׁעָה וַחֲצִי בְּיַחַד. וּבָזֶה זוֹכִים לְ-921,000 אֶלֶף סִיּוּמֵי זוֹהַר בְּעֵת אַחַת. [וְאִם 480 אִישׁ אָז לוֹמְדִים 12 דַּקּוֹת – וְאִם יֵשׁ 320 אִישׁ יֵצֵא 18 דַּקּוֹת לְכָל אֶחָד. וְאִם יֵשׁ 240 אִישׁ יוֹצֵא 24 דַּקּוֹת- וְאִם יֵשׁ 120 אִישׁ אָז בְּ-48 דַּקּוֹת מְסַיְּמִים].
וְהַזְּכוּת הַזֹּאת כֹּה גְּדוֹלָה, שֶׁבְּשֵׁשׁ דַּקּוֹת בִּלְבָד זוֹכִים לַעֲשׂוֹת כָּל אֶחָד 921,000 סִיּוּמֵי זוֹהַר הַקָּדוֹשׁ, וֶאִם כָּל אֶחָד הוֹלֵךְ במקומו וּמְחַלֵּק בְּבֵית מִדְרָשׁוֹ, וּבְעוֹד כַּמָּה בָּתֵּי כְּנֶסֶת וִיְשִׁיבוֹת, וְאוֹמְרִים 40 יוֹם, 6 דַּקּוֹת זוֹהַר הַקָּדוֹשׁ, זֹאת אוֹמֶרֶת כָּל יוֹם יֵשׁ לְכָל אֶחָד 921,000 סִיּוּמֵי זוֹהַר, רַבּוֹתַי זֶה יוֹתֵר שָׁוֶה מִכָּל עֲבוֹדָה שֶׁאֲנִי עָשִׂיתִי כָּל הַשָּׁנִים גַּם הַדַּף הַיּוֹמִי, וְגַם חֶבְרַת הַצָּלָה.
תְּתָאֲרוּ לָכֶם יֵשׁ כָּל כָּךְ הַרְבֵּה אֲסוֹנוֹת, וּלַהַצָּלָה יֵשׁ עֲבוֹדָה רח"ל בְּלִי מְנוּחָה בְּכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, הַשֵּׁם יְרַחֵם, וּבְוַדַּאי כֻּלָּם צוֹעֲקִים הַצִּילוּ !!! אַבָּא שֶׁבַּשָּׁמַיִם, תִּשְׁלַח מָשִׁיחַ, לֹא יְכוֹלִים יוֹתֵר לְחַכּוֹת, אֲבָל לֹא יוֹדְעִים מַה הַתְּרוּפָה לָזֶה, וְלָמָּה הַמָּשִׁיחַ מִתְעַכֵּב מִלָּבֹא?
עוֹשִׂים הַרְבֵּה שִׁעוּרִים בְּדַף הַיּוֹמִי, סִיּוּמֵי שַׁ"ס, וְעַכְשָׁו ברוך השם הִגְדִּילוּ לַעֲשׂוֹת לְסַיֵּם אֶת כָּל הַשַׁ"ס בְּשָׁנָה אַחַת, וְלִלְמֹד 24 שָׁעוֹת שָׁלֹשׁ יָמִים מֵעֵת לְעֵת אֶת כָּל הַשַׁ"ס, אֲבָל מַה נַּעֲשֶׂה שֶׁלֹּא קָרְאוּ וְלֹא לָמְדוּ אֶת דִּבְרֵי הָרַמְחַ"ל בִּפְנִים שֶׁכָּתַב אֶת הָעֵצָה שֶׁלּוֹ, ללמוד שלשה ימים רצוף בספר הַזּוֹהַר וְזֶּה מַה שֶּׁיִּמְנַע אֶת הָאֲסוֹנוֹת, וְכֵן כָּתַב רַבִּי חַיִּים וִיטָאל וְגַּם גְּדוֹלֵי הַמְּקֻבָּלִים צָעֲקוּ אֶת דִּבְרֵי הַזּוֹהַר הַקָּדוֹשׁ וְתִקּוּנֵי הַזּוֹהַר תִּקּוּן ל' שֶׁכָּל הַצָּרוֹת בָּאוֹת רַק עַל יְדֵי שֶׁלֹּא לוֹמְדִים תּוֹרַת הַסּוֹד
וּבְתִקּוּן ל' בְּסֵפֶר כִּסֵּא מֶלֶךְ, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: כַּמָּה גָּדוֹל חִיּוּב עַל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים לִלְמֹד קַבָּלָה, וְעָנְשָׁם כַּמָּה גָּדוֹל אִם אֵינָם לוֹמְדִים קַבָּלָה, וְגוֹרֵם אֹרֶךְ גָּלוּתָא, כִּי הֵם מְעַכְּבִים הַגְּאֻלָּה רַחֲמָנָא לִיצְלַן. וּמַמְשִׁיךְ: וַי לוֹן דְּגָרְמִין עֲנִיּוּתָא וְחַרְבָּא וּבִיזָה וְהֶרֶג וְאַבְּדָן בְּעָלְמָא. אוֹי לָהֶם שֶׁגּוֹרְמִים עֲנִיּוּת וְחֶרֶב וּבִזָּה וְהֶרֶג וְאָבְדָן בָּעוֹלָם. (תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּקּוּן ל' דַּף ע"ג:) –
וְאֵלּוּ דִּבְרֵי הָרַמְחַ"ל (באגרות):… וְהַגָּאוֹן ר"י בַּאסַאן רַבּוֹ שֶׁל רַבֵּינוּ שָׁאַל אֶת רַבֵּינוּ, לְבָאֵר לוֹ סוֹד הָעִנְיָן שֶׁיִּהְיֶה כֹּחַ כָּזֶה לְהַסִּטְרָא אָחֳרָא נֶגֶד הַתּוֹרָה, וְרַבֵּינוּ הֵשִׁיב לוֹ בְּבֵאוּר מַסְפִּיק סוֹד כָּל הָעִנְיָן, וְכֵן כּוֹתֵב לוֹ רַבֵּינוּ, כִּי הוּא רָאָה זֹאת מִקֹּדֶם, וְהִקְדִּים רְפוּאָה לַמַּכָּה, וְתִקֵּן בַּיְּשִׁיבָה שֶׁלּוֹ שֶׁיִּלְמְדוּ זֹהַר וְתִקּוּנִים וְזֹהַר חָדָשׁ בְּלִי הֶפְסֵק מֵעֲלוֹת הַשַּׁחַר עַד צֵאת הַכּוֹכָבִים. (יָרִים משֶׁה מִשְׁפָּט הבה"ת אוֹת יד). וְהַצַּדִּיק הַמְקוּבָל הָרַב בְּנַיָיהוּ שְׁמוּאֵלִי שְׁלִיטָ"א אִרְגֵּן כְּבָר מִזְּמַן חַבּוּרָה קְדוֹשָׁה שֶׁל מֵאוֹת אֲנָשִׁים שֶׁלּוֹמְדִים כָּךְ, וְיֵשׁ כְּבָר עוֹד הַרְבֵּה כּוֹלְלִים שֶׁהוֹלְכִים בְּזָה הַדֶּרֶךְ.
יָדוּעַ, שֶׁמִּתּוֹךְ מִדַּת הָרַחֲמִים הָאֵינְסוֹפִית שֶׁל הַבּוֹרֵא, לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, לִפְנֵי כָּל דִּין אוֹ גְּזֵרָה קָשָׁה מִשָּׁמַיִם, עוֹשִׂים חֶסֶד עִם הָאָדָם וְנוֹתְנִים לוֹ הִזְדַּמְּנוּת לִבְחֹר בַּטּוֹב עַל מְנָת לְבַטֵּל אֶת הַגְּזֵרָה מֵעָלָיו. וּמַה שֶּׁנָּכוֹן לְגַבֵּי גְּזֵרוֹת הַפְּרָט תָּקֵף לְגַבֵּי גְּזֵרוֹת הַכְּלָל. וְגַם לִפְנֵי הַגְּזֵרָה אוֹ "הַמַּכָּה" שֶׁל הַשּׁוֹאָה הָאֲיֻמָּה, ה' שֹׁלֵחַ הִזְדַּמְּנוּת לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל לִבְחֹר בַּטּוֹב וְשׁלֵחַ "תְּרוּפָה" עִם שָׁלִיחַ בִּדְמוּתוֹ שֶׁל הָרַב אַשְׁלַג זַצַ"ל בַּעַל הַסֻּלָּם שֶׁהָלַךְ לַקְּהִלּוֹת הַיְּהוּדִיּוֹת בְּפוֹלִין וְאָמַר לָהֶם לִלְמֹד זוֹהַר הַקָּדוֹשׁ, בַּעַל הַסֻּלָּם צָפָה בְּרוּחַ קָדְשׁוֹ עֶשְׂרִים שָׁנָה לִפְנֵי מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הַשְּׁנִיָּה, אֶת הַשּׁוֹאָה הַהוֹלֶכֶת וּקְרֵבָה, הוּא הָלַךְ וְזָעַק וּבִפְנֵי רַבָּנִים וּבִפְנֵי יהוּדֵי אֵרוֹפָּה, וְהִרְעִישׁ עוֹלָמוֹת כְּדֵי שֶׁיִּלְמְדוּ אֶת הַזּוֹהַר הַקָּדוֹשׁ, כִּי יָדַע שֶׁזּוֹ הַתְּרוּפָה הַקְּדוֹשָׁה לְהַצָּלַת יְהוּדֵי אֵרוֹפָּה מֵהַשּׁוֹאָה הָאֲיֻמָּה. אבל מה לעשות הַסִּטְרָא אַחֲרָא (הַיֵּצֶר הָרַע), כַּמּוּבָן, מְאֹד מַפְרִיעָה בַּבְּחִירָה, לִבְחֹר בַּטּוֹב, וְהִקְשְׁתָה אֶת לִבָּם שֶׁל רוב רָאשֵׁי הַקְּהִלּוֹת הַיְּהוּדִיּוֹת. היה קָשֶׁה לרוב הָרַבָּנִים לְהַאֲמִין שֶׁמְּרַחֶפֶת עֲלֵיהֶם גְּזֵרָה כָּל כָּךְ קָשָׁה שֶׁל שׁוֹאָה, זֶה הֲרֵי לְגַמְרֵי לֹא הֶגְיוֹנִי, כמובן שהיו רבנים שאמרו לברוח לארץ ישראל כמו הרבי מהוסיאטין זצ"ל
ועכשיו תשמעו טוב!!!
כְנֶגֶד זֶה (לְשֵׁם הַבְּחִירָה) מִצַּד הַטּוֹב, גַּם קָשֶׁה לְהַאֲמִין בְּאוֹתָהּ מִדָּה שֶׁהַתְּרוּפָה למכה היא תרופה רוּחָנִית שֶׁל לִמּוּד הַזּוֹהַר, ואֶת הַתּוֹצָאוֹת הָעֲגוּמוֹת שֶׁל הַשּׁוֹאָה כֻּלָּנוּ יוֹדְעִים, רבותי! בּוֹאוּ לֹא נִתֵּן לַהִסְטוֹרְיָה לַחְזֹר עַל עַצְמָהּ!!! בּוֹאוּ לֹא נִטְמֹן אֶת רֹאשֵׁנוּ בַּחוֹל!!! אִי אֶפְשָׁר לִבְרֹחַ מֵהַתִּקּוּן!
הַאִם זֶה הֶגְיוֹנִי שֶׁתִּפֹּל עָלֵינוּ פִּצְצַת אָטוֹם? הַאִם זֶה הָיָה הֶגְיוֹנִי שֶׁהָיְתָה הַשּׁוֹאָה? הֲרֵי יָדוּעַ שֶׁכָּל רָאשֵׁי הַמְּדִינָה שׁוֹבְרִים אֶת הָרֹאשׁ אֵיךְ לְהַתְקִיף אֶת הרשעים, וּמַה לַעֲשׂוֹת שח"ו לֹא תִּפְרֹץ מִלְחָמָה, וּמַה יַעֲשׂוּ כָּל תּוֹשְׁבֵי יִשְׂרָאֵל שהרשעים בִּלְבָנוֹן מִתְגָּאִים וּמִתְרַבְרַבִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם מַסְפִּיק טִילִים לְכָל מָקוֹם בַּמְּדִינָה, וְאוֹמְרִים שֶׁיִּשְׁלְחוּ חַס וְשָׁלוֹם 200,000 טִילִים לְיוֹם, "חַרְבָּם תָּבוֹא בְלִבָּם וְקַשְּׁתוֹתָם תִּשָּׁבַרְנָה" (תְּהִלִּים פֶּרֶק לז טו),
ְאָמְנָם כְּבָר הֻבְטַּחְנוּ השם יתברך "כִּי לֹא יִטֹּשׁ יְדֹוָד עַמּוֹ וְנַחֲלָתוֹ לֹא יַעֲזֹב: (תְּהִלִּים פֶּרֶק צד יד, כב) "וַיְהִי יְדֹוָד לִי לְמִשְׂגָּב וֵאלֹהַי לְצוּר מַחְסִי".
אבל אנחנו צריכים לעשות את שלנו!
גם היום ה' שׁוּב שׁוֹלֵחַ לָנוּ תְּרוּפָה שֶׁהיּא לִמּוּד הַזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ, והיום כבר יש תרגום ופירוש של בעל הסולם, ומתוק מדבש, ותרגום פשוט, וכל אחד יכול ללמוד כמו שהרבי מזידיטשויב זי"ע אמר שכל ילד מגיל שמונה כבר ילמוד בספר הזוהר הקדוש.
וְהִבְטִיחַ לָנוּ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ בְּזוֹהַ"ק בְּרַעְיָא מְהֵימְנָא (פָּרָשַׁת נָשׂא דַּף קכ"ד:) וְהַמַשְׂכִּילִים יַזְהִירוּ כְּזוֹהַר הָרָקִיעַ בְּהַאי חִבּוּרָא דִּילָךְ דְּאִיהוּ סֵפֶר הַזֹּהַר, מִן זוֹהֲרָא דְּאִימָא עִלָּאָה תְּשׁוּבָה. בְּאִלֵּין לָא צָּרִיךְ נִסָּיוֹן, וּבְגִין דַּעֲתִידִין יִשְׂרָאֵל לְמִטְעַם מֵאִילָנָא דְחַיֵּי, דְּאִיהוּ הַאי סֵפֶר הַזֹּהַר, יִפְקוּן בֵּיהּ מִן גָּלוּתָא בְּרַחֲמֵי. וְיִתְקַיֵּים בְּהוֹן, (דְּבָרִים לב) יְיָ בָּדָד יַנְחֶנּוּ וְאֵין עִמּוֹ אֵל נֵכָר. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.
אני צועק לכם מקירות ליבי:
לְמָה אֲנַחְנוּ מְחַכִּים?
הַאִם לֹא מַסְפִּיק סוֹבְלִים עַם יִשְׂרָאֵל צָרוֹת וַאֲסוֹנוֹת מַחְרִידִים, כַּמָּה גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּפְטְרוּ, וְכָעֵת נִפְטָר מֵאִתָּנוּ הַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ המקובל מורינו רבי שלום יוסף אליישיב זצ"ל, שהיה צדיק אמת, וממש בשנה האחרונה לחייו גילה לנו [והיה מודפס בעיתון] שכשהיה עוד ילד כבר ידע בעל פה את הזוהר וקבלה, ועזר לסבא שלו בעל הלשם זצ"ל לסדר את ספרי הקבלה לדפוס, וכן כתב אחד מלומדי השיעור שלו בתפארת בחורים, וז"ל: באחד השיעורים באמצע השיעור בגמרא, התחיל מרן זצוק"ל להסביר את הגמרא על פי קבלה, והזכיר את המושגים "דוכרא ו'נוקבא, ולבסוף ננער, והמשיך את השיעור כרגיל, וכותב גם את אותו השיעור כתבתי, אך לא היבנתי מאומה, רואים מזה שרצה ללמוד עם תלמידיו קבלה, ועל ידי זה זכה להיות גדול הדור, ולמד תורה לשמה, שאם לא לומדים זוהר הקדוש אומר הזוהר ומהרח"ו והרמח"ל, שזה לא תורה לשמה, והזוהר הקדוש כותב שאין להם חלק בגן עדן העליון, וזורקים אותו משם, ובא תיכף חזרה בגלגול וכן כתבו הגר"א ומהרח"ו זצ"ל, ואף אחד לא סיפר בדרשה את גדלותו האמיתית, ואף אחד לא אמר שילכו בדרכו, ללמוד זוהר הקדוש, וַעֲדַיִן לֹא מְבִינִים עַל מֶה עָשָׂה ה' כָּכָה, וּמַה רוֹצִים מֵאִתָּנוּ, וְה' יִתְבָּרַךְ שׁוֹלֵחַ לָנוּ אֶת צַדִּיקָיו גְּדוֹלֵי הַדּוֹרוֹת שֶׁחָזוּ מֵרֹאשׁ מַה ה' רוֹצֶה מֵאִתָּנוּ,
כַּיָּדוּעַ אֲנַחְנוּ הַדּוֹר הָאַחֲרוֹן סוֹף הַגָּלוּת לִפְנֵי הַגְּאוּלָה, וְהַגְּאֻלָּה הַזֹּאת אִי אֶפְשָׁר שֶׁתָּבֹא אֶלָּא בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה תורת הפנימיות, ברוך השם, הַיְּשִׁיבוֹת לוֹמְדִים כָּל הַיּוֹם גְּמָרָא, אֲבָל התורה היא פַּרְדֵּ"ס פְּ'שַׁט רֶ'מֶז דְּ'רוּשׁ ס'וֹד, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הָאוֹר הַחַיִּים הַקָּדוֹשׁ, (וַיְחִי), וְכָל מִי שֶׁלֹּא עוֹסֵק בְּאַרְבַּעַת חֲלָקֶיהָ, עָלָיו יוֹצֵאת בְּכָל יוֹם בַּת קוֹל וְצוֹוַחַת "אוֹי לָהֶם לַבְּרִיּוֹת מֵעֶלְבּוֹנָהּ שֶׁל תּוֹרָה" (מהרח"ו). ולכן צריכים היום להוסיף בלימוד הזוהר הקדוש בכל הישיבות.
וְכָתַב השלה"ק וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: הַחִבּוּר מֵהַזֹּהַר הָיָה עָתִיד לִהְיוֹת גָּנוּז וְכוּ' עַד שֶׁיָּבוֹא הַדּוֹר הָאַחֲרוֹן בְּסוֹף הַיָּמִים שֶׁאָז יִתְגַּלֶּה לַתַּחְתּוֹנִים, וּבִזְכוּת הָעוֹסְקִים יָבוֹא מָשִׁיחַ, כִּי אָז תִּמָּלֵא הָאָרֶץ דֵּעָה בְּסִבָּתוֹ, אֲשֶׁר זֶה תִּהְיֶה סִבָּה קְרוֹבָה לְבִיאָתוֹ. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר וּבְגִינֵיהּ וְשַׁבְתֶּם אִישׁ אֶל אֲחֻזָּתוֹ וְכוּ', כְּדֵי שֶׁבִּזְכוּת זֶה יִגָּאֲלוּ יִשְׂרָאֵל, כְּשֵׁם שֶׁלֹּא נִגְאֲלוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם עַד שֶׁהֻצְרַךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְקַדְּשָׁם בְּדַם פֶּסַח וּבְדַם מִילָה, כֵּן גְּאֻלָּה הָעֲתִידָה לֹא תִּהְיֶה הַגְּאֻלָּה עַד שֶׁיִּזְכּוּ לְתּוֹסְפוֹת הַקְּדֻשָּׁה הַזּוֹ, וְהוּא רְצוֹן הָאֵל יִתְבָּרַךְ, וְאַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה בָּהּ. (שְׁלָ"ה, עֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת, מַאֲמָר רִאשׁוֹן). וְכֵן כָּתַב הַגָּאוֹן מִוִּילְנָא. (אֶבֶן שְׁלֵמָה פֶּרֶק י"א אוֹת ג') הַגְּאֻלָּה וּבִיאַת הַמָּשִׁיחַ תְּלוּיִים רַק בְּלִמּוּד הַקַּבָּלָה. וּבִישַׁעְיָה (ו' ט') כָּתַב, שֶׁהַיֵּצֶר הָרַע עוֹשֶׂה שֶׁלֹּא יִלְמַד קַבָּלָה, כִּי יוֹדֵעַ שֶׁעַל יְדֵי לִמּוּד זֶה יָשׁוּב הָאָדָם בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, וּבְסֵפֶר הַקָּנֶה כָּתַב עַל דִּבְרֵי הַנָּבִיא מַלְאָכִי (ג' י"ח) "וְשַׁבְתֶּם וּרְאִיתֶם בֵּין צַדִּיק לְרָשָׁע בֵּין עֹבֵד אֱלֹהִים לַאֲשֶׁר לֹא עֲבָדוֹ" עוֹבֵד אֱלֹקִים הַיְנוּ הָעוֹסֵק בַּתַּלְמוּד וּבַזֹּהַר. לֹא עֲבָדוֹ – הָעוֹסֵק בַּתַּלְמוּד לְבַד וְאֵינוֹ עוֹסֵק בַּזֹּהַר. (רַבִּי צְבִי אֱלִימֶלֶךְ שַׁפִּירָא מִדִּינוֹב, מהרצ"א, מַעְיַן גַּנִּים, פ"א אוֹת ב'), זֶהוּ הַבֵּרוּר הָאַחֲרוֹן לִפְנֵי קִיּוּם הַנְּבוּאָה (שָׁם, כג) "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא". כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְחַכֶּה וּמְצַפֶּה שֶׁכָּל הַיְהוּדִים יִלְמְדוּ זוֹהַ"ק, וּבָזֶה יִתְלַקְּטוּ הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וְלֹא יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח, וְאָז יִגָּלֶה וְיוֹפִיעַ מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ וִילַמֵּד לְכָל יִשְׂרָאֵל אֶת סוֹדוֹת הַתּוֹרָה, מַה שֶּׁלָּמְדוּ עַכְשָׁו, וְלֹא הֵבִינוּ. וּבְסֵפֶר יְסוֹד וְשֹׁרֶשׁ הָעֲבוֹדָה (שַׁעַר הַנִּיצוֹץ) כָּתַב, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: אַחַי וְרֵעַי, אִם כָּל כָּךְ גְּדוֹלָה לַשָּׁמַיִם שִׂיאוֹ וּמַעֲלָתוֹ, וְכַמָּה תַּקִיף חֵילָא דְּהַאי אִילָנָא רברבא שֶׁל לִמּוּד סֵפֶר הַזּוֹהַר הַקָּדוֹשׁ, וְשֹׁרֶשׁ בְּאֶרֶץ גִּזְעוֹ לשלח רְצוּצִים חָפְשִׁי מִן הַגָּלוּת הַמַּר, הַאֵיךְ לֹא יִתְלַהֵב לֵב הָאָדָם לְהָעִיר אֹזֶן, לִשְׁמוֹעַ כַּלִּמּוּדִים, לִקְבֹּעַ שִׁעוּר קָבוּעַ בְּכָל יוֹם בְּזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבְתִקּוּנִים וּשְׁאָר סִפְרֵי הַמְּקֻבָּלִים וְכוּ', עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.
ועכשיו תשמעו את החידוש:
כל אחד שלומד דף היומי ש"ס יקבל על עצמו להשתדל ללמוד גם דף היומי על ספר הזוהר הקדוש,
רבותי זה החידוש הגדול של הכנס!
ברוך השם שזיכו אותנו לְהוֹצִיא לָאוֹר אֶת זוהר הַשַׁ"ס הַמְּסֻדָּר לְלִמּוּד דַּף זוֹהַר עִם דַּף הַיּוֹמִי שַׁ"ס. ומניה ומניה יתקלס עילאה, דְּהַיְנוּ לִמּוּד הַשַׁ"ס וְהַזֹּוהַר הַנִּגְלֶה וְהַנִּסְתָּר חִבּוּר תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, וּבָזֶה נְקַיֵּם מִצְוַת גְּדוֹלֵי הַדּוֹר: מָרָן מְאוֹר יִשְׂרָאֵל הָרַב עוֹבַדְיָה יוֹסֵף שְׁלִיטָ"א, עִם הָרַב הָרָאשִׁי שְׁלֹמֹה מֹשֶׁה עמאר, וְהָרַב מֹשֶׁה צדקה רֹאשׁ יְשִׁיבַת פּוֹרַת יוֹסֵף, וְהָרַב בְּנָיָהוּ שְׁמוּאֵלִי רֹאשׁ יְשִׁיבַת הַמְּקֻבָּלִים נְהַר שָׁלוֹם, וְהָרַב אֱלִיעֶזֶר בֶּרְלַנְד רֹאשׁ יְשִׁיבַת שׁוּבוּ בָּנִים, וְהָרַב צִיּוֹן בוארון, חָבֵר בֵּית הַדִּין הַגָּדוֹל בִּירוּשָׁלַיִם, בִּקְרִיאָה שֶׁל חִבָּה: לְהַרְבּוֹת בְּאַחְדוּת בְּאַהֲבַת יִשְׂרָאֵל וּלְכָל אִישׁ יִשְׂרָאֵל, שֶׁיְּקַבֵּל עָלָיו לִקְרֹא לְפָחוֹת דַּף אֶחָד שֶׁל זוֹהַר הַקָּדוֹשׁ בְּכָל יוֹם.
כָּתוּב בְּסִפְרֵי תַּלְמִידֵי בַּעַל שֵׁם טוֹב כִּי בְּעִקְבְתָא דִּמְשִׁיחָא יִהְיֶה דָּבָר קָטָן חָשׁוּב כָּל כָּךְ שֶׁיּוּכַל לְהַגִּיעַ בְּמַעֲשִׂים לְמַדְרֵגַת תַּנָּא וְאַמוֹרָא, וְהוּא פֶּלֶא!!!
אֲבָל אַחֲרֵי כָּל הַחֶשְׁבּוֹן הַזֶּה, שֶׁאִם מְחַלְּקִים לְ-960 אֲנָשִׁים אֶת הַחוֹבֶרֶת תתק"ס, וְכָל בֵּית הַמִּדְרָשׁ מִצְטָרֵף לְ 960 אִישׁ, מְקַבְּלִים שָׂכָר כָּל אֶחָד כְּמוֹ שֶׁסִּיְּמוּ אֶת הַזּוֹהַר 921,000 פְּעָמִים, אָז אֵין כְּבָר חִדּוּשׁ שֶׁזּוֹכִים לְהַגִּיעַ לְמַדְרֵגַת הַגְּדוֹלִים הָאֵלּוּ, וּבִפְרָט הַשָּׂכָר הַגָּדוֹל לְמִי שֶׁתּוֹרֵם סֵט שֶׁל תתק"ס, שֶׁעוֹלֶה רַק שֶׁקֶל וַחֲצִי לַחוֹבֶרֶת, סַךְ הַכֹּל 1,400 ש"ח, וִיכוֹלִים לְשַׁלֵּם בְּעֶשֶׂר תַּשְׁלוּמִים, נָא לְהִתְקַשֵּׁר לְהָרַב אֲבִישַׁי כֹּהֵן שליט"א, טל: 0547-112492, הַנִּמְצָא אִתָּנוּ כָּאן.
רַבּוֹתַי עַכְשָׁו זֶה הַזְּמַן, הַמִּשְׂחָק נִגְמַר, אֵין זְמַן, אֲנַחְנוּ בְּסוֹף הַגָּלוּת לִפְנֵי פְּצָצוֹת אָטוֹם, בּוֹאוּ וְנִתְאַרְגֵן כֻּלָּנוּ לְהַצִּיל כָּל נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל לְהִנָּצֵל וּלְהִכָּנֵס בְּתֵבַת נֹחַ
וְיְהִי רָצוֹן שֶׁיְּעָרֶה הַשֵּׁם עָלֵינוּ רוּחַ טָהֳרָה, וְנִזְכֶּה לְטַהֵר לְבָבֵנוּ לַעֲבֹד לְיוֹצְרֵנוּ בְּכָל כֹּחֵנוּ וּבְכָל נַפְשֵׁנוּ וּבְכָל מְאֹדֵנוּ, וְנִזְכּוֹר אֵיךְ שְׁהָרַעֲיָא מְהֵימְנָא מְצַוֶּה אוֹתָנוּ לִלְמוֹד זוֹהַר הַקָּדוֹשׁ דַּוְקָא, שֶׁתּוֹרַת הָרַשְׁבִּ"י מֵאִיר עַד סוֹף הַדּוֹרוֹת, וְצָרִיךְ לִלְמוֹד וְלֹא לָתֶת מְנוּחָה לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַד שֶׁיִּגְאָלֵנוּ (זוֹהַר פִּנְחָס ריט.) וְשֶׁיִּשְׁלַח לָנוּ מְשִׁיחֵנוּ וִיקַבֵּץ נִדָּחֵנוּ וְיִּבְנֶה בֵּית תִּפְאַרְתֵּנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ אָמֵן.
אֲנָחְנוּ כָּעֵת בַּסּוּף הַגְּאוּלָה וְאֵין שְׁאֵלָה, אִם תָּבוֹא פִּצְצַת אָטוֹם חַס וְשָׁלוֹם, הַשְּׁאֵלָה אֵיפֹה וּמָתַי יָבוֹא, וְכַמָּה קָרְבָּנוֹת חַס וְשָׁלוֹם זֶה יָבִיא חַס וְשָׁלוֹם.
רַבּוֹתַי אֵין זְמַן לְמִשְׂחָקִים, כָּל בָּחוּר וְאַבְרֵךְ כּוֹלֵל הָרוֹצֶה לְהַצִּיל אֶת הַחַיִּים שֶׁלּוֹ, יֵדַע כִּי הַזּוֹהַר הַקָּדוֹשׁ וְהַצַּדִּיקִים אוֹמְרִים וּמַזְהִירִים אוֹתָנוּ, שְׁמִי שֶׁלֹּא יִלְמַד זוֹהַר, יִמָּחֵק מִן הָעוֹלָם, אָז מָה צְרִיכִים לַעֲשׂוֹת? לַעֲמֹד בְּחִבּוּק יָדַיִם וּלְחַכּוֹת חַס וְשָׁלוֹם שֶׁיְּהוּדִים יִמָּחֲקוּ מִן הָעוֹלָם חַס וְשָׁלוֹם, כֵּן, מִי שֶׁלֹּא עוֹשֶׂה דַּי לְהַצִּיל כָּל הַיְהוּדִים, יִתְבְּעוּ אוֹתוֹ בַּשָּׁמַיִם כְּאִלּוּ הוּא הָרַג אוֹתָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הַצַּדִּיק הַמְּקֻבָּל הָרַב גּוֹבַא"י זַצַ"ל.
– ומי אשם על הריגתם של ששה מיליון יהודים? – ומה כותב רבי מנחם מענכין בהסכמתו על איפה שלימה?
כי עניות דישראל והגזרות והמלחמות המשסות וההריגות, הוא בעצמו גורם לזה, מפני שלא עוסק בחכמת הקבלה, ובפמליא של מעלה העני חייב על דלותו ושפלותו, ההרוג על הריגתו, כל זה נקרא חטאים שבין אדם לחבירו, אשר גם יוה"כ אין מכפר עליהם, אוי לנו מיום הדין והתוכחה.
הסכמת רבי מנחם מענכין על איפה שלימה:
ומה ישיבו בני נשא על המאמר המבהיל בתיקוני זוהר (תקון ל´): "וי לון דגרמין דיזיל ליה רוחו של משיח מן העולם ולא ישוב לעולם שהם עושים את התורה יבשה ולא רוצים להשתדל בחכמת הקבלה וכו´", כמה נפישא חיל´ של המאמרים הללו שנוקבים ויורדים לפני לפנים חדרי לבו של אדם המאמין האמיתי, תסמרנה שערותיו ובשרו נעשה חידודין, בהעלותו על ליבו כי עניות דישראל והגזרות והמלחמות המשסות וההריגות הוא בעצמו גורם לזה מפני שלא עוסק בחכמת הקבלה, ובפמליא של מעלה העני חייב על דלותו ושפלותו, ההרוג על הריגתו, כל זה נקרא חטאים שבין אדם לחבירו, אשר גם יום הכיפורים אין מכפר עליהם, אוי לנו מיום הדין והתוכחה!
קול דמי אחיך צועקים – מי לא שומע את הקול, קול הקורא, ששה מיליון יהודים שצועקים למעלה בשמים על הרבנים שלא רצו ללמוד זוהר הקדוש ולכן הרגו אותם!!!! וכך צווח במר קולו הגה"ק בעל הסולם זצ"ל בסוף הקדמתו להסולם שלו, עיי"ש. – כמו כן אנחנו צועקים עכשיו על כל האדמורי"ם, ראשי ישיבות, רבנים, מגידי שיעורים, בעלי דרשנים, שלא צועקים נורא, לפני שיהרגו ח"ו את הבחורים ואברכים, ולפני שיסגרו את הישיבות!!!: "אתם הרבנים שלא צועקים ללמוד זוהר הקדוש!!! אתם אשמים על הכל ולא ולא הכנסת ושריה ויועציה!!!"
וְרָאִינוּ אֵיךְ שֶׁבְּעַל הַסֻּלָּם הִזְהִיר אֶת הָאַדְמוֹרִי"ם וְהָרַבָּנִים וְאַף אֶחָד לֹא עָשָׂה כְּלוּם, וְהֵם כָּעֵת נוֹתְנִים בַּשָּׁמַיִם דִּין וְחֶשְׁבּוֹן עַל זֶה, כֵּן יֵשׁ מֵאוֹת מַרְאֵה מְקוֹמוֹת בְּשַׁ"ס וּפוֹסְקִים עַל זֶה.
אבל אשמים אנחנו על אחינו !
מעמיד עליהם מלך קשה כהמן
כתוב שהגאולה לא תהיה עד שבני ישראל יחזרו בתשובה, ואם לא חוזרים מה הוא עושה מעמיד עליהם מלך קשה כהמן והם מוכרחים לחזור, וכך גם כאן העמיד עלינו מלכים קשים כדי שאנו נחזור בתשובה כך אמר מרן האדמו"ר מבעלזא שליט"א.
נכון, אני גם אשם בכל זה שלא הוכחתי מספיק!!! ולכן אני יוצא בקול חזק וכותב את האמת כמו שכתבתי ב-17 ספרים על הערב רב (310 מראה מקומות 172 מזוהר הקדוש), תלמדו את הספרים ותבינו מי הם האשמים האמיתיים!!! וכפי שמסרו מן השמים, לאחרונה, שעל כל יהודי ללמוד דקה אחת, על כל פנים מזוהר הקדוש.
אנחנו לפני הסוף! כולנו מוכנים ומחכים למשהו גדול, השאלה – מתי?
כל רב ומורה דרך או דרשן ומזכי הרבים די בכל אתר ואתר [כולל מזכי הרבים ברשתות התקשורת למיניהם] אם לא אומר לכולם בכל דרשה שצריכים כל אחד ללמוד דף או דקה זוהר ביום יענישו אותו בשמים על שמנע את חבל ההצלה היחיד של הדור ואחראי על 15 מיליון יהודים. ועל זה נאמר הפסוק (איוב ו' יד) "לַמָּס מֵרֵעֵהוּ חָסֶד וְיִרְאַת שַׁדַּי יַעֲזוֹב":
וברש"י שם: – למי שמונע חסד מחבירו… למס – החסד מכלה אותו, כמו וחם השמש ונמס (שמות טז).
ובילקוט שמעוני שם רמז תתק: א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן כל המונע תלמיד חכם מלשמשו כאלו מונע ממנו חסד שנאמר למס מרעהו חסד, רב נחמן בר יצחק אמר אף פורק ממנו יראת שמים שנאמר ויראת שדי יעזוב.
ובקהלת יעקב ערך ל-מ: למס רז"ל אמרו (שבת ס"ג ע"ב) שכן בלשון יוני קורין לכלב למס, ואמרו רז"ל (כתובות צ"ו.) כי המונע תלמידו מלשמשו מונע ממנו חסד, שנאמר (איוב ו' י"ד) למס מרעהו חסד, וסודו נראה לי כי אותיות סמאל אל שבו קדש, עיין בערך ערס שכתבתי שם באורך סוד אותיות אל ואותיות מס הוא בחינת קליפה, ואפשר שהיא בחינת דכר ונוקבא דקליפה, דכר בחינת ס' ו' קצוות כי מחצת ראש מבית רשע (חבקוק ג' י"ג), ובחינת מלכות דנוקבא ד' הוי"ה תנ"ה, כמו להבדיל בנוקבא דקדושה זה לעומת זה עשה האלהים, וה' ספירות יונקים מבחינת דו פרצופין, ו"ד סוד זעיר ונוקבא דקדושה.
ומדברי חז"ל אנו למדים שהמונע תורה מישראל נופל בקליפה וצריך רחמי שמים להינצל ולעשות תשובת המשקל לזכות הרבים.
והמחטיא את הרבים עונשו מפורש (אבות פ"ה) "כל המחטיא את הרבים אין מספיקין בידו לעשות תשובה".
עַל כֵּן צְרִיכִים לוֹמַר אֶת הָאֱמֶת בְּגָלוּי. עַכְשָׁו אֵין זְמַן, כָּל אֶחָד יוֹשֵׁב וּמְחַכֶּה לְפִצְצַת אָטוֹם, אֲבָל לֹא עוֹשֶׂה כְּלוּם, לְהַצִּיל אֶת עַם יִשְׂרָאֵל.
עַל כֵּן אֵין לָנוּ עֵצָה רַק שֶׁכָּל אֶחָד יַצִּיל אֶת נַפְשׁוֹ כמה דַּקּוֹת זוֹהַר הַקָּדוֹשׁ בְּיוֹם וְכָךְ יִנָּצֵל בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם, זֶהוּ הַבְטָחַת הָרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי שֶׁרַק אֵלּוּ יִנָּצְלוּ, וְהַשְּׁאָר יִמָּחֲקוּ מִן הָעוֹלָם, וַאֲנִי רוֹצֶה לְהַגִּיעַ בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם לְכָל יְהוּדִי בָּעוֹלָם, אֲנִי אוֹהֵב כָּל יְהוּדִי בֵּין חֲרֵדִי וּבֵין חִלּוֹנִי, הֵם גַּם הַיְּלָדִים שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְיֵשׁ לִי עֲלֵיהֶם הַרְבֵּה יוֹתֵר רַחְמָנוּת, כִּי הֵם בֶּאֱמֶת תִּינוֹקוֹת שֶׁנִּשְׁבּוּ, אַף אֶחָד לֹא רָצָה לְהַצִּיל אוֹתָם כְּשֶׁבָּאוּ לָאָרֶץ בִּשְׁנוֹת הַחֲמִשִּׁים, וְהִכְנִיסוּ אוֹתָם לְקִיבּוּצִים, אָז הֵם לֹא אֲשֵׁמִים כְּלָל, אֲנַחְנוּ אֲשֵׁמִים עֲלֵיהֶם, צְרִיכִים לְקָרֵב אוֹתָם וְלֶאֱהֹב אוֹתָם אַהֲבַת נֶפֶשׁ, וְאִם לֹא אוֹמְרִים תּוֹכָחָה בְּאַהֲבָה, זֶה סִימָן שֶׁלֹּא אוֹהֲבִים אֶת הַיְהוּדִים, כָּךְ פּוֹסֵק הַסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ קַב הַיָּשָׁר וְהָרֵאשִׁית חָכְמָה.
אָז צָהַ"ל יוֹשְׁבִים וְחוֹשְׁבִים שָׁנִים, אֵיךְ לְהַצִּיל אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מִפִּצָצַת אָטוֹם, כָּל הַכָּבוֹד לָהֶם.
אֲבָל אֵיפֹה אֲנַחְנוּ? מַה אֲנַחְנוּ עוֹשִׂים לְהַצִּיל אֶת עַצְמֵנוּ? וּבֶאֱמֶת מִי צָרִיךְ לְעוֹרֵר אֶת הָעוֹלָם אִם לֹא הָרַבָּנִים? וּבָרוּךְ ה' שֶׁיֵּשׁ לָנוּ רַבָּנִים צַדִּיקִים שֶׁכָּתְבוּ וְעוֹרְרוּ אוֹתָנוּ כְּבָר שָׁנִים לִלְמֹד זוֹהַר הַקָּדוֹשׁ, וְרַק מְעַט שֶׁשָּׁמְעוּ בְּקוֹלָם, לָכֵן הִתְחַלְתִּי לְאַרְגֵּן לְחַלֵּק בְּחִנָּם סְפָרִים עַל חוֹבַת לִמּוּד הַזּוֹהַר הַקָּדוֹשׁ לְכָל יְהוּדִי וִיהוּדִי, וְתִרְאוּ אֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁיֵּשׁ לְחַיָּלִים, יֵשׁ לָנוּ עַשְׂרוֹת אַלְפֵי חֲיָלִים שֶׁשָׁלַחְנוּ לָהֶם תִּקּוּנֵי זוֹהַר, וְחַיָיל אֶחָד יָרוּ בּוֹ כַּדּוּר מַמָּשׁ עַל יַד הַלֵּב, וְהָיָה לוֹ בַּכִּיס תִּקּוּנֵי זוֹהַר פוֹרְמַט כִּיס שֶׁלּוֹמֵד בְּזֶה מָתַי שֶׁיֵּשׁ לוֹ זְמַן, וְהַכַּדּוּר נִכְנַס רַק בִּכְרִיכָה וְלֹא נִכְנַס יוֹתֵר וְהֶרְאָה אֶת זֶה לְכָל הַחַיָּלִים, [חֲבָל שֶׁלֹּא בִּקַּשְׁתִּי מִמֶּנּוּ לַעֲשׂוֹת תְּמוּנָה, שֶׁכֻּלְּכֶם תִּרְאוּ]. וַאֲנַחְנוּ יוֹשְׁבִים וְלוֹמְדִים כָּל הַיּוֹם, וְלֹא נוֹתְנִים לָנוּ לִלְמֹד 4-5 דַּקּוֹת זוֹהַר הַקָּדוֹשׁ לְהַצִּיל אוֹתָנוּ מֵהַמִּלְחָמָה הַגְּדוֹלָה שֶׁמַּחְכִּים כָּל יוֹם עָלֶיהָ.
הַקּוֹל קוֹל יַעֲקֹב
אֵין כֹּחָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל אֶלָּא בְּפִיהֶם
בְּיָדֵנוּ כֹּחַ אַדִּיר, לְנַצֵּחַ אֶת הָאוֹיֵב, לָתֵת אֶת הַמַּכָּה הָרִאשׁוֹנָה!
לוֹמְדֵי הַזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ נוֹתְנִים אֶת הַמַּכָּה הָרִאשׁוֹנָה!
צַהַ"ל מִתְכּוֹנְנִים לְהַחְזִיר "מַכָּה שְׁנִיָּה" לְאִירַן עַל יְדֵי צוֹלְלוֹת, זֹּאת אוֹמֶרֶת שֶׁכְּבָר הִשְׁלִימוּ עִם הָעֻבְדָּה, שֶׁתִּהְיֶה זוֹ אִירָן שֶׁתִּתֵּן אֶת "הַמַּכָּה הָרִאשׁוֹנָה" – פְּצָצָה גַּרְעִינִית לְיִשְׂרָאֵל [ח"ו], (וְהַצָּבָא מְשַׁעֵר שֶׁזֶּה עָלוּל לִגְבוֹת כְּמִלְיוֹן נֶפֶשׁ רָח"ל).
הַמְּדִינָה כְּבַר הִשְׁלִימָה עִם הַמַּצָּב! אֲנַחְנוּ לֹא מַשְׁלִימִים עִם הַמַּצָּב הַזֶּה!
וְנַהֲפוֹךְ הוּא! אֲשֶׁר יִשְׁלְטוּ הַיְהוּדִים הֵמָּה בְּשׂוֹנְאֵיהֶם!
כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ מַאֲמִין בְּדִבְרֵי הַנְּבִיאִים עַל הֶעָתִיד לִהְיוֹת בְּמִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הָאַחֲרוֹנָה, וּשְׁנֵי נְבִיאִים הִתְנַבְּאוּ עַל כָּךְ, יְחֶזְקֵאל וּזְכַרְיָה, וּבֵאֲרוּ חֲזַ"ל כִּי גּוֹג וּמָגוֹג יָבוֹאוּ עַל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל פַּעֲמִיִּים אוֹ שָׁלֹשׁ, וְרַק בְּפַעַם הָאַחֲרוֹנָה הוּא יַגִּיעַ לִירוּשָׁלַיִם, וִיחֶזְקֵאל הַנָּבִיא מְתָאֵר אֶת הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁיָּבוֹא, וְשָׁם (יְחֶזְקֵאל פֶּרֶק לח) מְתֹאָר כָּךְ:
"(יח) וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא בְּיוֹם בּוֹא גוֹג עַל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל נְאֻם אֲדֹנָי אלוקים תַּעֲלֶה חֲמָתִי בְּאַפִּי: (יט) וּבְקִנְאָתִי בְאֵשׁ עֶבְרָתִי דִּבַּרְתִּי אִם לֹא בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה רַעַשׁ גָּדוֹל עַל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל: (כ) וְרָעֲשׁוּ מִפָּנַי דְּגֵי הַיָּם וְעוֹף הַשָּׁמַיִם וְחַיַּת הַשָּׂדֶה וְכָל הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל הָאֲדָמָה וְכֹל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וְנֶהֶרְסוּ הֶהָרִים וְנָפְלוּ הַמַּדְרֵגוֹת וְכָל חוֹמָה לָאָרֶץ תִּפּוֹל".
[ופירש המלבי"ם: והרעש הזה יש לפרשו על דרך המליצה, על גודל המלחמה והשמעת קול כלי תותח וכלי הנשק שיהיו באחרית הימים, המחריבים הרים ומהרסים חומות בצורות בקול רעש גדול ואדיר מאוד, וכל זה הצטייר במחזה הנביא ברעש וההמולה גדולה].
"(כא) וְקָרָאתִי עָלָיו לְכָל הָרַי חֶרֶב נְאֻם ה' אלוקים חֶרֶב אִישׁ בְּאָחִיו תִּהְיֶה: (כב) וְנִשְׁפַּטְתִּי אִתּוֹ בְּדֶבֶר וּבְדָם וְגֶשֶׁם שׁוֹטֵף וְאַבְנֵי אֶלְגָּבִישׁ אֵשׁ וְגָפְרִית אַמְטִיר עָלָיו וְעַל אֲגַפָּיו וְעַל עַמִּים רַבִּים אֲשֶׁר אִתּוֹ: (כג) וְהִתְגַּדִּלְתִּי וְהִתְקַדִּשְׁתִּי וְנוֹדַעְתִּי לְעֵינֵי גּוֹיִם רַבִּים וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי ה'".
וְאִלּוּ הַנָּבִיא זְכַרְיָה (סֵפֶר זְכַרְיָה פֶּרֶק יד) מְתָאֵר אֶת הַמִּלְחָמָה הָאַחֲרוֹנָה, וְשָׁם מְתֹאָרִים הַדְּבָרִים בְּכִוּוּן הַמַּזְכִּיר פְּצָצָה אֲטוֹמִית, וְכָךְ כָּתוּב:
"(יב) וְזֹאת תִּהְיֶה הַמַּגֵּפָה אֲשֶׁר יִגֹּף ה' אֶת כָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר צָבְאוּ עַל יְרוּשָׁלִָם הָמֵק בְּשָׂרוֹ וְהוּא עֹמֵד עַל רַגְלָיו וְעֵינָיו תִּמַּקְנָה בְחֹרֵיהֶן וּלְשׁוֹנוֹ תִּמַּק בְּפִיהֶם: (יג) וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא תִּהְיֶה מְהוּמַת ה' רַבָּה בָּהֶם וְהֶחֱזִיקוּ אִישׁ יַד רֵעֵהוּ וְעָלְתָה יָדוֹ עַל יַד רֵעֵהוּ: (יד) וְגַם יְהוּדָה תִּלָּחֵם בִּירוּשָׁלִָם וְאֻסַּף חֵיל כָּל הַגּוֹיִם סָבִיב זָהָב וָכֶסֶף וּבְגָדִים לָרֹב מְאֹד: (ט) וְכֵן תִּהְיֶה מַגֵּפַת הַסּוּס הַפֶּרֶד הַגָּמָל וְהַחֲמוֹר וְכָל הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּמַּחֲנוֹת הָהֵמָּה כַּמַּגֵּפָה הַזֹּאת".
וְהָרַשְׁבִּ"י הַקָּדוֹשׁ מַּבְטִיחַ לָנוּ שֶׁאִם נִלְמַד זוֹהַר נִנָּצֵל בַּמִּלְחָמָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת.
אֲנַחְנוּ נִתֵּן אֶת "הַמַּכָּה הָרִאשׁוֹנָה"!
"נִקְהֲלוּ הַיְּהוּדִים בְּעָרֵיהֶם בְּכָל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ" … לְלִמּוּד זוֹהַר הַקָּדוֹשׁ "וְאִישׁ לֹא עָמַד לִפְנֵיהֶם כִּי נָפַל פַּחְדָּם עַל כָּל הָעַמִּים" (אֶסְתֵּר פֶּרֶק ט ב).
כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ שֶׁיִּשְׁתַּתֵּף אִתָּנוּ בְּמִבְצָע עוֹלָמִי זֶה מְקַבֵּל שְׂכַר כְּאִלּוּ סִיֵּם כָּל יום 921,000 פְּעָמִים אֶת כָּל הַזּוֹהַר הַקָּדוֹשׁ, וְכָךְ נִמְנַע אֶת הָאָסוֹן וּנְקַרֵב אֶת הַגְּאוּלָה בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים.
כֵּיצַד זֶה אֶפְשָׁרִי? – הַאִם יְכוֹלִים לְּיַישֵׂם זֹאת?
אָכֵן, אֶפְשָׁר וְאֶפְשָׁר! – בְּתָכְנִית קַלָּה וּמַתְאִימָה לְכָל אֶחָד וְאֶחָד!
שֶׁלֹּא תַּגִּידוּ לֹא יָדָעְנוּ! – שֶׁלֹּא תֹּאמְרוּ לֹא יָכֹלְנוּ!
בְּיָדֵינוּ הַדָּבָר, וְחוֹב קָדוֹשׁ הוּא לָנוּ! מִי לַה' אֵלָי!
כָּל אֶחָד יִקַּח כְּרַךְ אֶחָד מִ960 חלקים וְיִלְמַד 6 דַּקּוֹת בַּיּוֹם וְיִגְמֹר אֶת זֶה כָּל יום, וְיִּתְקַשֵּׁר לְ-960 אִישׁ שֶׁיַּעֲשׂוּ כָּךְ, וִיקַבֵּל שָׂכַר כְּאִלּוּ גָּמַר 921,000 פְּעָמִים כָּל הַזּוֹהַר הַקָּדוֹשׁ בכל יום.
הַקָּבָּ"ה הִקְדִּים לָנוּ רְפוּאָה לַמַּכָּה וְשָׁלַח לָּנוּ אֶת הָרַשְׁבִּ"י לְהַצִּילֵנוּ מִכָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת.
עוּרוּ יְשֵׁנִים מִתַּרְדֵּמַתְכֶם!
עַם יִשְׂרָאֵל זָקוּק לְהִנָּצֵל מֵהַמַּבּוּל הַנּוֹרָא! וְזֹאת אֶפְשָׁר רַק עַל יְדֵי תֵּיבַת נֹחַ – שֶׁהוּא "הַזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ"
אַל תַּגִּידוּ לֹא יָדַעְנוּ! אַל תַּגִּידוּ לֹא יָכֹלְנוּ!
סֵפֶר הַזֹּהַר הוּא כְּתֵבַת נֹחַ
"וְהַמַשְׂכִּילִים יַזְהִירוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ". אִלֵּין אִינּוּן דְּקָא מִשְׁתַּדְּלִין בְּזֹהַר דָּא, דְּאִקְרֵי סֵפֶר הַזֹּהַר, דְּאִיהוּ כְּתֵיבַת נֹחַ… וְדָא אוֹרָה דְּסִפְרָא דָּא (זֹהַר חֵלֶק ג' דַּף קנ"ג: בְּרַעְיָא מְהֵימְנָא).
כְּמוֹ כֵן, בְּנוֹסָף לַמַּעֲלָה הַנִּפְלָאָה שֶׁל קֵרוּב הַגְּאֻלָּה בְּרַחֲמִים, מְסֻגָּלִים הַלִּמּוּד וְהַקְּרִיאָה בְּסֵפֶר הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ לְבַטֵּל כָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וְלִהְיוֹת כְּחוֹמָה בְּצוּרָה מִפְּנֵי כָּל צָרָה רַחֲמָנָא לִיצְלַן.
לַמַזְהִיר וְלַנִּזְהָר שְׁלוֹמִים תֵּן כְּמֵי נָהָר!
הַיֵּצֶר הָרַע יוֹדֵעַ בְּוַדָאוּת, שֶׁעַל יְדֵי לִּימּוּד הַזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ, הוּא נִדְחָה מִן הָעוֹלָם וּמִתְבַּטֵּל שִׁלְטוֹנוֹ, וְזוֹהִי הַמִּלְחָמָה הָאַחֲרוֹנָה שֶׁלּוֹ. עַל כֵּן הוּא מִתְאַמֵּץ לְהַחְדִּיר מַחֲשָׁבוֹת שֶׁל שְׁטוּת וְהֶבֶל, הֵפֶךְ הָאֱמֶת מַמָּשׁ.
"בזכותך הגעתי!, לך יש חלק בגאולת העם!"
התבטא פעם צדיק ואמר: בבוא מלך המשיח, עם ישראל נקבצו ובאו לך, ופליטת העם ששים ושמחים, בעת הזאת יתבונן מלך המשיח בעיניו הטהורות יבחן כל אחד ואחד לפי מעשיו, לפתע ירים ידו ויראה באצבעו, כולם ירימו עיניהם בפליאה ויביטו במחזה, אז ישמיע מלך המשיח את קולו ויאמר, בהפנותו אצבע על יהודי מסויים: "בזכותך הגעתי!, לך יש חלק בגאולת העם!". כך יראה על כל יהודי ויהודי שפעל למען ביאתו.
הלואי שנזכה להיות מן הזוכים המאושרים, שהמשיח בכבודו ובעצמו יעיד עלינו – "בזכותך הגעתי".
על כן, יהודים יקרים, תנו לימוד לשם שמים, הקריבו מדקותיכם למען השכינה הקדושה, לעשות נחת רוח ליוצרינו, לגרום לפדות נפשנו, וכולנו כאחד נזכה שיקויים בנו נבואת הרשב"י "זכאה דרא דהאי אתגליא ביה ובסגולתו "וקראתם דרור" ותחזנה עינינו, בן דוד משיחנו מלך ביופיו יבוא ויגאלינו, ב"עוז" והדר אלוקינו, ובשכר זאת א-ל חי חלקינו, ונחה עליו רוח ה' צורינו מגינינו, יגלה כבוד מלכותך עלינו, ואז ישמח ליבינו, ותגל נפשינו, בישועת מלכינו, אכי"ר.
קריאת חירום לכל אשר לב יהודי בקרבו:
סבל רב סובלים עם ישראל בימים אלו, הרבה אסונות, צרות ויסורים קשים, אנשים, נשים וטף מתים ביום אחד רח"ל, גזירות מהממשלה נגד יהודים שומרי תורה ומצוות, גזירות גיוס בני התורה. והשאלה זועקת: "על מה עשה ה' לנו ה' ככה? מה חרון האף הגדול הזה?
עושים אסיפות של כל הראשי ישיבות, מה לעשות ואיך להלחם נגד הגזירות הקשות של גיוס ועוד.
צועקים נגד גזירות השלטון כאלו הם אשמים על הכל!!!
הנפש החיים שער א' פרק ד' וז"ל: [ונאמר בקיצור מה שנוגע לעניינינו]
וזאת תורת האדם, כל איש ישראל, אל יאמר בלבו ח"ו. כי מה אני ומה כוחי לפעול במעשי השפלים שום ענין בעולם, אמנם יבין וידע ויקבע במחשבות לבו. שכל פרטי מעשיו ודבוריו ומחשבותיו כל עת ורגע. לא אתאבידו ח"ו. ומה רבו מעשיו ומאד גדלו וְרָמוּ. שכל אחת עולה כפי שורשה לפעול פעולתה בגבהי מרומים בעולמות וצחצחות האורות העליונים.(ראה מאמרים ב'*)
וקרוב לשמוע שגם זה בכלל כוונתם ז"ל באבות (פ"ב מ"א) "דע מה למעלה ממך". רוצה לומר, אם כי אינך רואה בעיניך העניינים הנוראים הנעשים ממעשיך,
אבל תדע נאמנה כי כל מה שנעשה למעלה בעולמות העליונים גבוהי גבוהים, הכל ממך הוא על פי מעשיך לאן נוטים, על פיהם יצאו ויבואו:
ובאמת כי האיש החכם ויבן את זאת לאמיתו, לבו יחיל בקרבו בחיל ורעדה, בשומו על לבו על מעשיו אשר לא טובים ח"ו עד היכן המה מגיעים לקלקל ולהרוס בחטא קל חס ושלום, הרבה יותר ממה שהחריב נבוכדנאצר וטיטוס, כי הלא נבוכדנאצר וטיטוס לא עשו במעשיהם שום פגם וקלקול כלל למעלה, כי לא להם חלק ושורש בעולמות העליונים שיהיו יכולים לנגוע שם כלל במעשיהם. רק שבחטאינו נתמעט ותש כביכול כח גבורה של מעלה, את מקדש ה' טמאו כביכול המקדש העליון. ועל ידי כן היה להם כח לנבוכדנאצר וטיטוס להחריב המקדש של מטה, המכוון נגד המקדש של מעלה. כמו שארז"ל (איכה רבתי מא, א) קמחא טחינא טחינת. הרי כי עונותינו החריבו נוה מעלה עולמות עליונים הקדושים. והמה החריבו רק נוה מטה. וזהו שהתפלל דוד המלך עליו השלום (ה): "תהלים עד". ביקש שיחשב לו כאלו למעלה בשמי מרומים הרס, אבל באמת לא נגעו שם מעשיו כלל כנ"ל.
גם על זאת, יחרד לב האדם מעם הקדש, שהוא כולל בתבניתו כל הכוחות והעולמות כולם, כמו שיתבאר אי"ה להלן בפרק ו' ובשער ב' פ"ה. שהן המה הקדש והמקדש העליון. והלב של האדם אמצעיתא דגופא הוא כללית הכל נגד הבית קודשי קדשים אמצע הישוב אבן שתיה. כולל כל שרשי מקור הקדושות כמוהו ורמזוהו ז"ל במשנה פרק תפלת השחר יכוין את לבו כנגד בית ק"הק. ובזוהר שלח קס"א סוף ע"א (קסא, א) ת"ח כד ברא קב"ה ב"נ בעלמא אתקין לי' כגוונא עלאה יקירא ויהב לי' חילי' ותוקפי' באמצעיתא דגופא דתמן שרי' לבא כו'. כג"ד אתקין קוב"ה עלמא ועביד ליה חד גופא כו' ולבא שארי באמצעיתא כו' דהוא תוקפא דכלא וכלא ביה תליין כו'. וההיכל לבית קה"ק דתמן שכינה וכפורת וכרובים וארון והכא הוא לבא דכל ארעא ועלמא ומהכא אתזנו כו' ע"ש באורך. א"כ בעת אשר יתור האדם לחשוב בלבבו מחשבה אשר לא טהורה בניאוף ר"ל. הרי הוא מכניס זונה סמל הקנאה בבית ק"הק העליון נורא בעולמות העליונים הקדושים ח"ו. ומגביר ר"ל כחות הטומאה והס"א בבית קה"ק העליון. הרבה יותר ויותר ממה שנגרם התגברות כח הטומאה ע"י טיטוס בהציעו זונה בבית ק"הק במקדש מטה. וכן כל חטא ועון אשר כל איש ישראל מכני' בלבו ח"ו אש זרה. בכעס או שארי תאוות רעות ר"ל: הלא הוא ממש כענין הכתוב (ישעיה, סד) בית קדשנו ותפארתנו אשר וגו' היה לשריפת אש. הרחמן ית"ש יצילנו. וז"ש השם ליחזקאל (מג) את מקום כסאי גו' אשר אשכן שם בתוך בני ישראל לעולם ולא יטמאו עוד בית ישראל שם קדשי גו' בזנותם גו'. עתה ירחקו את זנותם גו' ושכנתי בתוכם לעולם.
מהנפש החיים אנו רואים שאנשי הכנסת לא אשמים ולא יכולים לעשות לנו כלום, אם אנחנו לא אשמים, וכל הראשי ישיבות לא יודעים מה שכתוב בנפש החיים?
אם הראשי ישיבות וכל החרדים היו שומעים לקול גדולי הדור האמיתיים, ללמוד דף זוהר ביום – ובפרט מרן קודש הקדשים שר בית הזוהר מרן עובדיה יוסף זצוקללה"ה, כתב וחתם עם עוד גדולי ישראל ללמוד דף זוהר ביום – ובגלל שלא שומעים את קול ה' חוצב להבות אש, אז מראים לנו שהכנסת יגזור גזירות רח"ל, ועוד לא מבינים מה שהקב"ה רוצה מהם, עושים תכניות לנסוע לכל העולם כולו להילחם!!!
רבותי, משה רבינו, אליהו הנביא והרשב"י, צועקים -לא יעזור לכם כלום! – המצב יהיה עוד יותר גרוע – הם מזכירים דברי הגה"ק הרב ש"ך שיבוא ח"ו שואה איומה- כן רבותי, כל אלו שלא אומרים ללמוד זוהר, הם בונים ומכינים את הפצצת אטום באירן – כן, כך פוסק הרשב"י בתיקון ל' תיקון מ"ג צריכים לדעת – מי הוא השונא האמיתי של עם ישראל!!!
צועקים להרבות בלימוד התורה וכו', ולא יודעים כי כל התורה לא שווה פרוטה אחת – כך פוסק הרשב"י ומשה רבנו ואליהו הנביא, וכך
כָּתַב המרח"ו זְיָ"ע, מַה שֶׁאָמַר הַנָּבִיא יִרְמְיָהוּ (ד' כ"ד), "וְכָל הַגְּבָעוֹת הִתְקַלְקָלוּ" אֵלּוּ הַבַּחוּרִים הַתַּלְמִידִים הַקְּטַנִּים שֶּׁרוֹאִים אֶת מְלַמְּדֵיהֶם שֶׁאֵינָם רוֹצִים לִלְמוֹד זוֹהַ"ק וְתוֹרַת הַסּוֹד, עַל כֵּן גְּבָעוֹת אֵלּוּ נִתְקַלְקְלוּ וְלִבָּם שֹׁרֶשׁ פּוֹרֶה רֹאשׁ וְלַעֲנָה וְעָלְתָה בָּהֶם חֲלוּדַת טִיט וְרֶפֶשׁ לִכְפֹּר בְּחָכְמַת הָאֱמֶת … וְאֵין סָפֵק כִּי לֹא יִהְיֶה לָהֶם חֵלֶק בָּעוֹלָם הַבָּא כַּנִּזְכַּר בַּזֹּהַר. וְעוֹד כָּתַב שָׁם, כִּי הַכֹּל תָּלוּי בְּעֵסֶק הַחָכְמָה הַזֹּאת, וּמְנִיעָתֵנוּ מִלְּהִתְעַסֵּק בָּהּ הִיא גּוֹרֶמֶת אִחוּר וְעִכּוּב בִּנְיַן בֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ הַמְכֻנֶּה וְנִקְרָא "הֲדַר הַכַּרְמֶל", כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (שִׁיר הַשִּׁירִים ז' ו'): "רֹאשֵׁךְ עָלַיִךְ כַּכַּרְמֶל"… כִּי אֵין לוֹ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קוֹרַת רוּחַ בְּעוֹלָמוֹ, אֶלָּא כַּאֲשֶׁר עוֹסְקִים בְּחָכְמָה זוֹ.
רוֹאִים שֶׁכְּדֵי לִזְכּוֹת לְיִרְאַת שָׁמַיִם טְהוֹרָה, שֶׁיֵּדַע שִׁפְלוּת עַצְמוֹ, מֻכְרָחִים לִלְמוֹד זוֹהַר הַקָּדוֹשׁ, וּבְכָךְ נִצָּלִים מקלקולים וּכְּפִירוֹת, וְזוֹכִים לְהַכִּיר גְּדֹלוֹת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וְכַאֲשֶׁר כָּל יִשְׂרָאֵל יַעַסְקוּ בְּלִימוּד הַזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ מִיַּד נִגְאָלִים וְנִיצָלִים מֵחֶבְלֵי מָשִׁיחַ. וְכָל עִקֵּר בִּיאַת הָאָדָם לְעוֹלָם הַזֶּה הוּא כְּדֵי שֶׁיִּלְמֹד אֶת הַלִימוּד הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה. וּבֶאֱמֶת כְּבָר הָרַעֲיָא מְהֵימְנָא [הוּא מֹשֶׁה רַבֵּנוּ ע"ה] מְצַוֶּה אוֹתָנוּ לִלְמוֹד זוֹהַר הַקָּדוֹשׁ דַוְוקָא, כִּי תּוֹרַת הָרַשְׁבִּ"י מֵאִיר עַד סוֹף הַדּוֹרוֹת, וְצָרִיךְ לִלְמוֹד לְלֹא הֶפְסֵק וְלֹא לָתֶת מְנוּחָה לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַד שֶׁיִּגְאָלֵנוּ (זוֹהַר פִּנְחָס ריט.)
רואים כאן את התשובה על השאלה הנשאלת למה עשה ה' ככה? ענה הרשב"י, שאלו שלא רוצים לעסוק בתורת הזוהר הם המה שעושים זאת.
ובתקון ל' בספר כסא מלך כתב, וזה לשונו: כמה גדול חיוב על תלמידי חכמים ללמוד קבלה, ועונשם כמה גדול, אם אינם לומדים קבלה, וגורם אורך גלותא, כי הם מעכבים הגאולה רחמנא ליצלן. וממשיך ומביא את דברי הזוהר: ווי לון דגרמין עניותא וחרבא וביזה והרג ואבדן בעלמא. אוי להם שגורמים עניות וחרב ובזה והרג ואבדן בעולם. (תקוני זהר תקון ל' דף ע"ג:) –
ומי שלא עסק בחכמת האמת ולא רצה ללמוד אותה, בשעה שנשמתו רוצה לעלות בגן עדן, דוחין אותה משם בבזיון, כמו שאמרו בזהר שיר השירים וכו', ולא עוד שאפילו יש בידו כל מעשים הטובים שבעולם, השרפים בעלי שש כנפים שורפים את נשמתו בכל יום ויום, כמו שאמרו בזהר פרשת פקודי וכו'. (ספר הברית).
רבי שמעון בר יוחאי הקדוש אומר, דמי שלא למד תורת אמת שהם סודות התורה, טוב לו שלא נברא, דבלא זה אין אדם יודע אלהותו יתברך, ויראתו ואהבתו, ועבודתו. (גנזי המלך דף קפ"ה). לא עמדו רגליו על הר סיני (זהר ח"ג קנב. כוח הזהר). כמו שאוכל בשר בחלב וחורש בשור וחמור יחדיו (תקון מ"ג נשמת הזהר).
בְּתִקּוּנֵי זֹהַר, (תִּיקוּן מג') אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחָאִי זְיָ"ע: וְעוֹד, מִי שֶׁגּוֹרֵם שֶׁתִּסְתַּלֵּק הַקַּבָּלָה וְהַחָכְמָה (זוֹהַר, פְּנִימִיּוּת הַתּוֹרָה). מִתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה וּמִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, וְגוֹרֵם שֶׁלֹּא יִשְׁתַּדְּלוּ בָּהּ, … אוֹי וַאֲבוֹי לוֹ, טוֹב שֶׁלֹּא נִבְרָא בָּעוֹלָם, וְלֹא יִלְמַד אוֹתָהּ תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְשֶׁבְּעַל פֶּה, וְנֶחְשַׁב לוֹ כְּאִילוּ הֶחְזִיר אֶת הָעוֹלָם לְתֹהוּ וָבֹהוּ, וְגוֹרֵם עֲנִיּוּת בָּעוֹלָם וְאֹרֶךְ הַגָּלוּת!!
עוד כתוב שם: תִּקּוּן אַרְבָּעִים וּשְׁלֹשָה: בְּרֵאשִׁית, שָׁם אֲתַ"ר יָבֵ"שׁ, וְזֶהוּ נָהָר יֶחֱרַב וְיָבֵשׁ, בְּאוֹתוֹ זְמַן שֶׁהוּא יָבֵשׁ וְהִיא יְבֵשָׁה, צוֹוְחִים הַבָּנִים לְמַטָּה בְּיִחוּד וְאוֹמְרִים שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, וְאֵין קוֹל וְאֵין עוֹנֶה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב אָז יִקְרָאֻנְנִי וְלֹא אֶעֱנֶה.
רואים מדבריו הקדושים זיע"א כמה חיוב גמור הוא ללמוד ולדעת סודות התורה כדי להנצל מן החיצונים, ולכל הפחות לבקש ולרצות לדעת, וזהו בודאי על ידי שבתחילה ילמד כסדר זוהר הקדוש ותטהר נשמתו ותבער בלבו אש אהבת ה', וחשקת לימוד התורה הקדושה, בזה בודאי ירצה לפני אדון כל, ויזכה שייפתחו לפניו שערי החכמה העליונה.
בּוֹאוּ וְהִתְחַבְּרוּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחָאִי זי"ע: הַיּוֹם הוּא יוֹמָא דְהִילוּלָא שֶׁל קְדוֹשׁ ה' הַמְקוּבָל הָאֶלוֹקִי רַבִּי יצחק כדורי זְיָ"ע, ומן הראוי ללמוד מספריו אֲשֶׁר זֵרֵז אֶת כָּל הַיְהוּדִים לִלְמוֹד זוֹהַר הַקָּדוֹשׁ בכל יום.
מורי ורבותי – נספר לכם החלום שחלמתי בשבת, פרשת ויגש:
ראיתי את המלאך הקדוש הרמח"ל זיע"א,
ובידו הקדושה, ספר זוהר וכתוב שם פתח אליהו והסתכלתי בזה ואמר לי שאם ילמדו הספר הזה, יבוא המשיח, ועניתי לו: נעבוד ביחד, תיכף ומיד ממש, אסור לחכות, ונעלם.
והנה סיפרתי לאחד ממזכי הרבים הגדולים של מפעל הזוהר העולמי הרב אשר בראל שליט"א שלומד בבית רמח"ל בירושלים ואומר שיש ספר שנקרא "תיקונים חדשים לרמח"ל" מתוך ספר זוהר "תניינא" של הרמח"ל שעדיין לא התגלה.
(באחד הפרשיות המעטות שנמצאו מתוך "זוהר תניינא" פרשת "ויצא" מתוך הספר החדש של הרב מרדכי שריקי – מכון רמח"ל "זוהר תניינא" חלק א' לרמח"ל – עמוד 5/16)
"והא אליהו נביאה מהימנא אתי, פתח ואמר, רבי רבי, זכאה חולקך דכלהו רזין עלאין מתגלין לך… (המשך בארמית)
תרגום בלשון הקודש: והנה אליהו הנביא מהימנא בא, פתח ואמר, רבי רבי, אשרי חלקך שכל הסודות העליונים מתגלים לך, ואין נגנז ממך, שכל השערים הסתומים נפתחים לפניך, ודאי.
אשרי חלקך שהאיילה – (השכינה) לא נכנסה לפני המלך מיום שנחרב בית המקדש כמו שהיא נכנסה עכשיו בזכותך, חוץ מזמן אחר בימי רשב"י – בוצינא קדישא. "והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע"- אלו רשב"י וחבריו. אבל 'והמשכילים' שניים, אחד רשב"י המאור הקדוש, ואחד – אתה החסיד הקדוש, לרבות שאר החברים, יזהירו כזוהר הרקיע – בשני ה"זוהרים" האלו.
כל אחד ואחד בזוהר שלו, והכול עניין אחד, אחד-(רשב"י, סוד) ההתחלה ואחד – (הרמח"ל, סוד) הסוף. רשב"י פתח השערים בזמן שהיו סתומים, שעד אז, החכמה הייתה סתומה בעולם ולא נתגלתה אלא לאחד או לשניים בכיסוי (היינו בדרך משל), ורשב"י פתח שערים, באלו שערים מדובר? של הרקיע בודאי, משם יצא הזוהר שלך שהוא נקרא "זוהר הרקיע", ושם נמצאים סודות עליונים מכח אותו האור העליון, ובו נעשה הזוהר שלו – הזוהר הראשון, וזוהר זה לא נשלם, אלא יצא מה שיצא, ובו הואר העולם עד עכשיו שנשלם גילוי הזוהר, ועל ידו נעשה זוהר זה.
– השני, שבו יושלם (התיקון) לחבר כל ישראל, ומהשעה שהזוהר הראשון נשלם, עלתה השכינה להתחבר עם בעלה, מכאן והלאה, סדרים עליונים מסתדרים בתיקון שלם, הכול בגילוי של זה הזוהר שנגלה, וכאשר יושלמו הסדרים להתקן בתיקון הראוי, יגאלו ישראל גאולה שלמה.
וזוהר זה (השני) לא יפסק מהעולם, שהוא בכל יום יתווסף ויתרבה בו, וממנו יתפרנסו כל ישראל, ואפילו מלאכים עליונים יתפרנסו ממנו למעלה ולמטה, ובשעה שתתרבה החכמה בעולם, כמו שכתוב: "כי מלאה הארץ דעה" וגו', יהיו כל ישראל טועמים ממנו כל אחד לפי כוחו וכו'.
זאת ועוד, זוהר זה יהיה כלול משישים ריבוא נשמות ישראל ודאי. וכל אחד ואחד ימצא חלקו, ואתה (הרמח"ל) תהיה הכולל (לצורך) כולם. וכך (הזוהר הזה השני) יתחדש בכל יום וכו' וכו', אשרי חלקם של ישראל בזכותך בעולם הזה.
והנה אברהם סבא חסידא בא, פתח ואמר, רבי רבי, אשרי חלקך, שעליך כתוב: "מקימי מעפר דל" וכו' וכו'. ואתה הוא המקים לה (לשכינה) מהעפר בשעה שנמצאת בחיבור שלך, חיבור זה הוא (מכוח) הזוהר הקדוש השני וכו' וכו'. והכל נעשה על ידך בכוח הזוהר הזה שלך, ומשיח בן יוסף שהוא בצדק וכו' וכו', והמשכילים יזהירו וכו'. רשב"י בתחילה ואתה בסוף, שניכם צריכים לחזק וכו' וכו' (את השכינה) אשרי חלקיכם בעולם הזה.
והנה רעיא מהימנא בא, פתח ואמר: רבי רבי וכו'. במלך המשיח כתוב: "ונחה עליו" וכו' וכו', רשב"י בתחילה ואתה בסוף, תתחזקו בזוהר זה לפי הכח שיתווסף למעלה, שהרי בהתחלה, הזוהר (של רשב"י) נעשה לפי הגלות, ובזמן הזה (הזוהר שלך) לפי הגאולה. וכפי שיתחזק הזוהר למעלה, כך יתחזק הזוהר שלכם למטה, לכך: יזהיר וכו' וכו'.
(הערת הרב שריקי למאמר זה – "במאמר זה ישנם ארבעה נושאים עיקריים: רשב"י הוא בשירותא [הראשון] הרמח"ל הוא הסיומא [האחרון-הסיום סוף הגלות]; חכמת הקבלה היא סתומה לרוב; זוהר הרשב"י הוא לא נשלם, והשלמתו על יד זוהר הרמח"ל; זוהר הרמח"ל נעשה ע"פ הגאולה (לפום פורקנא), והוא בחינת רוחו של משיח.)
וכבר הזמנתי את הטקסט של ספר, תיקונים חדשים לרמח"ל" לעשות חלוקה לשנה, שכל עם ישראל ילמדו את הזוהר הזה. עד כאן החלום והפתרון.
מורי ורבותי!
כתוב, בחיי אדם, בהלכות קריאת שמע, שצריכים לכוון מסירת נפש ממש, כאילו נהרג על קדושת שמו יתברך.
איך בן אדם יכול לקיים את המצוה הזאת, שלא ירמה את עצמו? כי כל אחד חושב שהוא מקיים את מצוות קריאת שמע כהלכתה, אז בואו ונספר לכם סיפור, ומזה נוכל לדעת את האמת, אם אנחנו לא מרמים את עצמינו, 4 פעמים ביום בקריאת שמע.
הסיפר כדלהלן: לפני בערך 57 שנים טבריה רמב"ם.
מורי ורבותי!
כל יהודי שהוא לא מוכן לחלק זוהר הקדוש לכל יהודי שהוא מכיר ולא לבזבז אפילו דקה אחת, ויעשה כל אשר ביכלתו, שכל יהודי ילמד זוהר הקדוש, שאנחנו כעת לפני שואה ח"ו, וכל רגע שאנחנו יכולים להציל את עם ישראל ולא עושים מה שאנחנו חייבים לעשות, אז אנחנו נהיה חייבים על כל יהודי ויהודי שח"ו יפגע, ולא עושה להציל את כל עם ישראל, אז בוודאי שלא מוכנים למסור את נפשינו במסירת נפש בד' מיתות בית דין, ולא יצאנו ידי חובת קריאת שמע.
נספר לכם סיפור לפני הרבה שנים בלומדי מסכת סנהדרין במסגרת הדף היומי, כשהגעתי לדף ל"ז, במאמר חז"ל כל המקיים נפש אחת מישראל מעלה עליו הכתוב כאילו קיים עולם מלא. ובעת לימוד גמרא הנני מתעמק מאוד, ורוצה אני להשיג בעצמי את פירוש רש"י ז"ל שהנני נכדו. וכשאני גומר להבין אני מעיין בפירוש רש"י ז"ל.
והנה כאשר הגעתי למאמר הנ"ל "כאילו קיים עולם מלא", התבוננתי בדבר ועשיתי חשבון, כמה נפשות יכולים לצאת מבן אדם אחד, כדי להגיע לעולם מלא. חשבתי כך שהעולם יכול להתקיים רק ששת אלפים שנה, ומהיום, יש לערך מאתיים וארבעים שנים עד לסוף העולם, ועשיתי חשבון שאם יש לאדם אחד חמשה ילדים ולכל אחד מהם יש חמשה ילדים, יוצא שבמאתיים וארבעים שנה, יֵצאו מאדם אחד שבע מאות אלף (700,000) נפשות, וזה נקרא עולם מלא ממש. ושמחתי מאוד בחידוש זה, וחשבתי שצריך אני להציל להשתדל להציל נפשות ישראל מעולם התוהו. וחשבתי לעצמי, אַי, אַי, אי, אלמלא היה הרבי שלי חי עדיין בעולם הזה, הייתי הולך אליו תיכף לגלות לו המסתרים במאמר הזה.
כל הסיפור הזה היה במשרד שלמעלה מביתי, והיה כבר 3 אחר הצהרים ולא אכלתי עוד ארוחת בוקר, והרבנית ע"ה להבחל"ח טילפנה לי כמה פעמים שכבר הגיע זמן של אכילת שחרית, ואמרתי שאני כעת עוסק בחשבון גדול ואי אפשר בשום אופן להפסיק באמצע, כשגמרי החשבון ירדתי לביתי ותשמעו את השגחה פרטית – והמופת הגדול:
בביתי, בִמְקום ללכת תיכף לאכול, דחפו אותי מִן השמים לארון הספרים, והוצאתי משם ספר אחד שקיבלתי במתנה, לפני הרבה שנים ולא ראיתי הרבה שנים את הספר הזה, ופתחתי את הספר, ומצאתי את שאהבה "נפשי", סיפור נפלא על מאמר חז"ל הזה. ואחר כך למדתי עוד הפעם את המשנה הנ"ל ומצאתי בפירוש רש"י ז"ל, לפיכך נברא אדם יחידי… להראותך שמאדם אחד (אדם הראשון) נברא מלואו של עולם, עד כאן לשון קדשו.
אגב: כשסיפרתי לחברי שהוא למדן גדול, את הסיפור הנ"ל, העיר לי שחשבוני הוא טעות גדולה, ואמר לי, לקחת מחשבון (הנקרא קאלקולעיטא"ר בלע"ז) ולספור י"ב פעמים כפול חמש, ויצא מזה לערך חמשים מיליון נפשות, זאת אומרת, שכל יהודי שאנחנו נותנים לו ללמוד תיקון מ"ג תיקון מ"ח, פתח אליהו וזוהר הקדוש, בכל יהודי אנחנו מקבלים את השכר, כאילו הצלנו חמשים מיליון נפשות.
בס"ד, המציל נפש אחת מישראל מהו?
כל ישראל ערבים זה בזה
חשבון מספר הצאצאים היוצאים מאדם אחד (בחישוב של חמש ילדים למשפחה) במשך עשר דורות (300 שנה), כשכל דור הוא שלושים שנה (בעצם כל דור הוא רק 25 שנה).
צא וחשוב, כשיהודי מעורר יהודי אחד בלבד ללמוד זוהר הקדוש – להקפיד על דיני טהרת המשפחה, לשמור שבת, להניח תפילין ומזוזות, לאכול כשר וללבוש ציצית – הוא הציל בכך 58 מיליון יהודים, שיישארו יהודים.
- 5
5
- 25
5
- 125
5
- 625
5
- 3125
5
- 15,625
5
- 78,125
5
- 390,625
5
- 1,953,125
5
- 9,765,625
5
- 48,828,125 מיליאן
המקיים נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא
האדמו"ר הראשון לבית שטיפינעשט, הרה"ק רבי נחום זצ"ל, בנו של הרה"ק מרוזין זצ"ל, נכנס פעם לבית מדרשו (שהי' נקרא "קלויז") ופגש בשני חסידים שמדברים אודות מאמר חז"ל "כל המקיים נפש אחת מישראל, כאילו קיים עולם מלא" (משנה סנהדרין ל"ז ע"א) (דהרי רואים שמאדם אחד – אדם הראשון – יצא עולם מלא אנשים). נענה ר' נחום זצ"ל ואמר: "אבל לא ברצועה" (אבער נישט מיט קיין בייטשל). תמהו החסידים לכוונת הרבי, וענה…:
בעזרת השם יתברך
נבאר לכם למה אני צריך להוכיח אתכם, בכל המקורות שאני הישגתי ב"ה, ואם תקראו את זה לא יהיה לכם קושיה על מה שאני יכתוב אחר כך!!!
שאני נלחם על האמת, וחותמו של הקב"ה אמת, ולכן אני צריך לכתוב לכם כל האמת ואולי על ידי זה תעשו גם תשובה, שלא ידח ממנו נידח.
בו יבואר חיוב המחאה ותוכחה מצד ערבות
שער הערבות
על עניני שכר ועונש
סימן ב'
בו יבואר שחיוב הערבות הוא מכל אחד אחד
מבני ישראל על כל אחד ואחד מבני ישראל
| כל |
איש ואיש מישראל ערב על כל איש ואיש מבני ישראל, וכל אחד ואחד נענש מכח חיוב הערבות על כל עון ועון שכל איש ואיש מישראל עובר כמבואר ברש"י בשם התורת כהנים על הפסוק "וכשלו איש באחיו" (ויקרא כו, לז) וזה לשונו: "ומדרשו וכשלו איש באחיו זה נכשל בעונו של זה שכל ישראל ערבין זה לזה".
| ובתורת |
כהנים (פרשת בחקותי פסוק ז') וכשלו איש באחיו, אינו אומר "איש באחיו", אלא איש בעון אחיו, מלמד שכל ישראל ערבים זה בזה, עד כאן לשונו:
| וכן |
היא הדרשה בגמרא על הפסוק וכשלו איש באחיו "וכשלו איש באחיו, איש בעון אחיו, מלמד שכולם ערבים זה לזה" (סנהדרין כ"ז:)
v v v
הערבות מחייבת עונש על כל אחד ואחד מישראל גם כשרק יהודי אחד עובר עבירה, וגם כשרק אחד מהן בלבד חוטא, כולן נענשין כדברי הילקוט על הפסוק בפרשת יתרו "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגו' וגוי קדוש" (שמות יתרו)
וזה לשונו:
| בילקוט |
פרשת יתרו "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש" וזה לשונו: מכאן אמרו ראויין היו ישראל לאכול בקדשים עד שלא עשו את העגל, משעשו את העגל ניטלו מהם ונתנו לכהנים שנאמר שה פזורה ישראל, משולין כשה, מה דרכו של שה לוקה באחד מחבריו וכולן מרגישין, כן הם ישראל אחד מהן חוטא וכולן נענשין. עד כאן לשונו, מזה נראה שהגם שלא חטאו כלם בעגל נענשו כל ישראל לקיים וכשלו איש בעון אחיו:
אם עבר אדם מישראל עבירה נפרעין ממנו ומכל העולם כולו מכח חיוב הערבות שנכנסו כל אחד ואחד מישראל על כל אחד ואחד מישראל וכדברי הגמרא שבועות.
| בשבועות |
(דף ל"ט ע"א) וזה לשונה: ונקה לא ינקה, כל עבירות שבתורה נפרעין ממנו, וכאן ממנו וממשפחתו, וכל עבירות שבתורה מכל העולם לא, והכתיב וכשלו איש באחיו איש בעון אחיו מלמד שכל ישראל ערבים זה בזה, וכו' עד כאן לשונה.
גם כשאין אוחזין מעשה אבותיהם בידיהן נענשין בעוונות האבות והזולת מכח דין חיוב הערבות שנתחייבו אחד על השני וכדברי הגמ'.
| בסנהדרין |
(דף כ"ז ע"ב) מביאה הגמרא ברייתא וזה לשונה: אף בעונות אבותם אתם ימקו כשאוחזין מעשה אבותיהם בידיהם, אתה אומר כשאוחזין או אינו אלא כשאין אוחזין, כשהוא אומר איש בחטאו יומתו הרי כשאוחזין מעשה אבותיהן בידיהן, ולא והכתיב וכשלו איש באחיו איש בעון אחיו מלמד שכולן ערבים זה בזה, וכו' עד כאן לשונה.
על כל מצוה יש מ"ח בריתות של ערבות, של ת"ר אלף וג' אלפים ותק"נ – לדעה אחת נעשה כל אחד ערב גם כן על ערבותו של השני.
| אין |
לך כל מצוה ומצוה שבתורה שלא נכרתו עליה מ"ח בריתות של ת"ר אלף וג' אלפים ותק"נ כו' ערבא וערבא דערבא איכא בינייהו.
——-
מ"ח בריתות וכו'. כמנין שהיו במדבר שכל אחד נעשה ערב על כל אחיו:
ערבא וערבא דערבא. אם נעשה כל אחד ערב על ערבותו של חברו או לא כו' ע"ש:
על כל אחד ואחד מישראל לדאוג ולפעול ששום ישראל לא יחטא מפני כשישראל אחד חוטא אינו יכול לומר אתי תלין עווני הוא, ומה איכפת לכם כי כולם נענשים שעל ידי כך מתעורר עוונם של כולם
| בילקוט |
ירמיה (קפיטל נ' סימן של"ד על הפסוק שה פזורה ישראל) וזה לשונו: משולים כשה, מה דרכו של שה לוקה באחד מאבריו וכולם מרגישים, אף ישראל אחד חוטא וכולם נענשים, תני רבי שמעון בן יוחאי משל לשני בני אדם שהיו נתונים בספינה נטל אחד מהם מקדח והתחיל קודח תחתיו, אמרו לו חבריו למה אתה עושה כך, אמר להם מה איכפת לכם לא תחתי אני קודח, אמרו לו חבריו מפני שאתה מציף עלינו את הספינה, אף איוב אמר כן ואף אמנם שגיתי אתי תלין משוגתי, אמרו לו חביריו כי יוסיף על חטאתו פשע בינינו יספוק, אתה מספיק בינינו את עונותינו עד כאן לשונו.
| לכן |
החובה על כולם לדאוג שהספינה לא תטבע על ידי החוטא שגורם לכך.
| ועוד |
מצינו בפסיקתא שנמשלו ישראל לאגוז כשנוטלים אגוז כולם מרגישים וזה לשונה: על הפסוק "אל גינת אגוז ירדתי", למה כאגוז, אלא כל הפירות יכול אדם ליטול מהם מתוך השק ואין חבריהם מרגישים בין תמרים בין תותים בין תאנים, אבל האגוז, כיון שאתה נותן ידך ונוטל מהם מעט, כולם מתרעמים ומרגישים. כך הם ישראל איש אחד חוטא וכולם מרגישים שנאמר "האיש אחד יחטא ועל כל העדה תקצוף" (פסיקתא דיהודה וישראל):
על הנגלות – העבירות שנעשות בגלוי והכל יודעים ורואים – נעשו ישראל ערבים זה על זה כבר בקבלת התורה ונתמשכנו זה על זה
| וכן |
כשעמדו ישראל על הר סיני נעשו כולם לב אחד וקיבלו עולו של הקדוש ברוך הוא ונתמשכנו זה על זה. באותה שעה ביקש הקדוש ברוך הוא לכרות עמהם ברית על הדברים הנסתרים. אמרו ישראל: הנסתרות לה' אלקינו והנגלות לנו ולבנינו. רצה לומר על הדברים הגלויים אנו יכולים לערוב זה לזה, אבל על הדברים הנסתרים אין אנו יכולים לערוב, שאם כן כל אחד יסתגר בביתו כדי לעשות עבירה, ואין אנו נביאים לדעת אותו. ואם כן מה חטא הציבור אם היחיד חוטא. אבל על הנגלות נעשו ערבים זה לזה, שהדבר בידם לצעוק ולמחות בעושי רע.
(מכילתא ותנחומא, ועיין רלנ"ח סי' ע"ז, מעם לועז דברים)
עצם קבלת התורה היתה בערבות אחד על חבירו
| כל |
ישראל ערבים זה לזה שנאמר (שמות כ"ד ג') ויען כל העם קול אחד ויאמרו כל [הדברים] אשר דבר ה' נעשה אלו היה אחד מוחה לא נתנה התורה לכך אומרים ברכנו אבינו כלנו כאחד באור פניך וכו' ראתה שפחה באור שכינה בים ובמתן תורה מה שלא ראה יחזקאל בנבואה לכך נאמר ונזכה כלנו במהרה לאורו (שערבים זה לזה) והלכך אומרים ברכנו אבינו כלנו כאחד וכתיב (ישעי' מ' ה') ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר יחדיו כי פי ה' דבר (ספר חסידים אות רלג).
כל החיוב עלינו למחות בעוברי עבירה מחמת הערבות –
על העבירות הגלויות שכרתו ברית ומשכנו עצמם זה על זה בסיני
| במדרש |
תנחומא פרשת יתרו (אות י"ג) על הר סיני השוו כולן לב אחד לקבל וזה לשונו: רבי אומר בשעה שעמדו ישראל על הר סיני השוו כולן לב אחד לקבל עליהם מלכות שמים בשמחה שנאמר "ויענו כל העם יחדיו ויאמרו" ולא עוד אלא שהיו ממשכנין עצמן זה. על זה באותו שעה בקש הקדוש ברוך הוא לכרות עמהן ברית על הסתרים ועל הגלוים, אמרו לו על הגלוים אנו כורתין ולא על הסתרים, שלא יהא אחד חוטא בסתר ויהא הצבור מתמשכן עליו שנאמר "הנסתרות לד' אלקינו והנגלות לנו ולבנינו עד עולם לעשות את כל דברי התורה הזאת" עד כאן לשונו.
| תועלת |
ותכלית הערבות שקבלו עליהם בני ישראל זה על זה הוא, שמאחר שהוא ערב לחבירו הוא סובל מזה שחבירו חוטא וייענש על ידו לכן ימחה בידו ויוכיחו על מה ומדוע עובר על מצוות השם או שלא מקיימם, אבל אם לא היו מקבלים ערבות אחד על חבירו לא היה איכפת לאחד מה שחבירו חוטא.
תועלת הערבות הוא שיוכיח את חבירו ביודעו שגם הוא ייענש על עבירת חבירו
| וכן |
נעשו ישראל ערבים זה לזה, שכל אחד התחייב בעד חבירו שיקיים את התורה ויוכיחו וילמדו לקח כשיעשה עבירה, שמאחר שערב לחבירו הוא סובל מזה שחברו חוטא. אבל אם לא היו ערבים לא היה איכפת לו לאדם בראותו חבירו כשהוא חוטא, והיה אומר בלבו, מה איכפת לי מה שחבירי חוטא או שהוא מדבר בתוך בית הכנסת או שהוא מחלל שבת או נשבע בשם ה' או בתורה הקדושה, ואינו מתפלל. אבל עכשיו שכל ישראל ערבים זה לזה, מוטלת על כל אחד החובה להוכיח את חבירו כי הוא יודע שבגלל חבירו ייענש הוא. ועל כן יתוקן העולם והכל ינהגו ביראת שמים.
(שמות רבה פרק כ"ה מעם לועז שמות)
| כל |
ישראל ערבים זה לזה (שבועות לט.), שאלמלא הערבות, לא היה אדם מוחה ביד חברו על חטאיו, ולא היו נותנים לב לחקר על עושי רשעה לבערם. לכן הכניסם הקדוש ברוך הוא לערבים, כדי שיעשו גדרים וסיגים שלא יחטאו.
(ספר חסידים אות צ"ג).
| נמצא |
לפי כל הנזכר לעיל שכל אחד נתפס בעון חבירו של כל איש מישראל מפני חיוב הערבות. וכל חיוב הערבות שנכנסו בזה הוא כדי שימחו ויוכיחו, לכן כל שיש בידו למחות ולא מיחה נתפס בעוון ההוא שלא מיחה בו. וכן אמרו חז"ל בסנהדרין על הפסוק "וכשלו איש באחיו איש בעון אחיו מלמד שכולן ערבים זה בזה, התם שהיה בידם למחות ולא מיחו.
(סנהדרין כז: שבועות לט.).
| ולכן |
אמרו חז"ל: שמי בידו למחות ואינו מוחה העבירה נקראת על שמו ונענש עליה כאילו עשאה בעצמו, מפני חיוב הערבות שיש לו על הזולת.
| "פרתו |
של ר' אלעזר בן עזריה היתה יוצאת [בשבת] ברצועה שבין קרניה שלא ברצון חכמים, תנא לא שלו היתה אלא של שכנתו היתה, ומתוך שלא מיחה בה נקראת על שמו.
(שבת נד).
| ועל |
כן אמרו חז"ל גם כן שהעונש על עוון הזולת תלוי במדת גודל ההשפעה והאפשרות למחות, כל אחד לפי דרגתו ומעמדו כמו שאמרו רז"ל:
| "רב |
ור' חנינא ר' יוחנן ורב חביבא מתני בכוליה סדר מועד כל כי האי זוגא חלופי ר' יוחנן ומעיילי ר' יונתן כל שאפשר למחות באנשי ביתו ולא מיחה נתפס על אנשי ביתו, באנשי עירו, נתפס על אנשי עירו, בכל העולם נתפס על כל העולם כולו" (שבת נד).
———————
כל כי האי זוגא. ארבעתן יחד:
חלופי ר' יוחנן. יש שמחליפין ר"י ומעיילי רבי יונתן:
נתפס. נענש על עבירות שבידן:
בכל העולם. אבל ישראל, כגון במלך ונשיא שאפשר לו למחות שיראין מפניו ומקיימין דבריו: מפני שבאם אין בכוחו למחות לא שייך כלל שנכנס על כך בחיוב הערבות.
ולזה ראשי הגולה שהשפעתם מגיעה לכל העולם נתפסים על כל העולם מפני גודל כח השפעתם במחאה – כך הוא בחיוב הערבות.
| "אמר |
רב פפא והני דבי ריש גלותא נתפסים על כולי עלמא. א"ר חנינא מאי דכתיב ה' במשפט יבא עם זקני עמו ושריו אם שרים חטאו זקנים מה חטאו אלא אימא על זקנים [פי' סנהדרין] שלא מיחו בשרים".
(שבת נד:).
| גם |
למידים אנו מדברי חז"ל אלו שמי שיש בידו למחות ביד המנהיגים הרבנים שהם ימחו בידי עוברי עבירה ואינו מוחה בידם הוא נתפס, כמו הסנהדרין שה' יביאם במשפט על שלא מיחו בשרים, שהיתה להם ההשפעה על השרים והיה להם למחות.
| וכן |
כתב הילקוט מעם לועז (דברים כ"ט) בשם המהרי"ט על הפסוק. "אתם נצבים היום כולכם וגו' לעברך בברית ה' אלקיך, ובאלתו אשר ה' אלקיך כרת עמך היום" (נצבים כט, יא).
| "ונאמר |
בלשון יחיד "לעברך בברית" וגו', שכל יחיד ויחיד נעשה ערב על ששים רבוא, כפי שנתבאר בפרשת כי תבא, ולכן פתח בלשון רבים וסיים בלשון יחיד. ונאמר כל איש ישראל, שכל אדם ואדם מישראל שיש בידו למחות ביד הזקנים והשופטים המתנהגים בעול ואינו מוחה נתפס עליהם, כמו שאירע במעשה של אשת רבי חנינא בן תרדיון שגזרו עליה הריגה על שלא מיחתה בר' חנינא שהיה הוגה השם באותיותיו".
(יוסף לקח בשם מהרי"ט, מעם לועז דברים פרשה כ"ט)
כל מי שיש בידו למחות ואינו מוחה
| בא |
וראה כמה גדול עונשו של מי שיש בידו למחות ולא מיחה, שדם החוטא שמת בעוונו. דורש הקדוש ברוך הוא מידו, וכל הדמים הנשפכין בישראל תולין בו, עד כדי כך שאותן שבעים אלף מישראל שנהרגו בגבעת בנימין תלו בסנהדרין בדור ההוא.
| כל |
מי שסיפק בידו למחות ולא מיחה ולהחזיר את ישראל למוטב ואינו מחזיר כל הדמים הנשפכין בישראל אינם אלא על ידו שנאמר "ואתה בן אדם צופה נתתיך לבית ישראל ושמעת מפי דבר והזהרת אותם וגו' הוא רשע בעונו ימות ודמו מידך אדרוש" לפי שכל ישראל ערבים זה בזה ולמה הן דומין לספינה שנקרע בה בית אחד אין אומרין נקרע בה בית אחד אלא כל הספינה נקרעת, כך הם ישראל, שנאמר "הלא עכן בן זרח מעל בחרם ועל כל עדת ישראל היה קצף" וגו' ושמא תאמר אותן שבעים אלף שנהרגו בגבעת בנימין מפני מה נהרגו לפי שהיו להם לסנהדרי גדולה שהניח משה ויהושע ופנחס בן אלעזר עמהם היה להם לילך ולקשור חבלים של ברזל במתניהם ולהגביה בגדיהם למעלה מארכובותיהן ויחזרו בכל עיירות ישראל יום אחד ללכיש, יום אחד לבית א-ל, יום אחד לחברון, יום אחד לירושלים, וכן לכל מקומות ישראל, וילמדו את ישראל דרך ארץ בשנה ובשתים ובשלש עד שיתישבו ישראל בארצם כדי שיתגדל ויתקדש שמו של הקדוש ברוך הוא בעולמות כולן שברא מסוף העולם ועד סופו והם לא עשו כן אלא כשנכנסו לארצם כל אחד ואחד מהם נכנס לכרמו ולזיתו ולשדהו ואומרים שלום עליך נפשי כדי שלא להרבות עליהן את הטורח, וכשעשו בני בנימין דברים מכוערין ודברים שאינם ראוין באותה שעה ביקש הקדוש ברוך הוא להחריב את כל העולם, אמר הקדוש ברוך הוא לא נתתי לאלו את ארץ ישראל אלא כדי שיקראו וישנו ויעסקו בתורה כל ענין בזמנו וילמדו דרך ארץ כו' עש"ב.
(תנא דבי אליהו רבא פרק י"א)
מנהיג קהלה נענש על עוונות כל אחד מקהלתו,
והרב של העיר על כל אחד ואחד.
| במדרש |
רבה פרשת יתרו על הפסוק "וישמע יתרו" וזה לשונו: הדא הוא דכתיב "שמעו דבר ד' בית יעקב" זה שאמר הכתוב "בני אם ערבת לרעך" אמר ר' נחמי' נאמרה על החברים כל הימים שאדם חבר לא איכפת לי' בצבור ואינו נענש עליו נתמנה אדם בראש ונטל טלית לא יאמר לטובתי אני נזקק לא איכפת לי בצבור אלא כל טורח הציבור עליו אם ראה אדם מעביר בייא על חבירו או עובר עבירה ולא ממחה בידו נענש עליו ורוח הקדש צווחת בני אם ערבת לרעך אתה ערב עליו תקעת לזר כפיך, אמר לו הקדוש ברוך הוא אתה הכנסת עצמך לזירה [פי' מקום שנכנסים להתאבק שם] ומי שהוא מכניס עצמו לזירה או נוצח או ניצח, עד כאן לשונו.
וכן הוא בגמרא שבועות ד"כל ישראל ערבים זה בזה" ונענשין על עוון חבירו הוא רק כשיש בידם למחות ולא מיחו
| בשבועות |
(דף ל"ט ע"א) וזה לשונו: ונקה לא ינקה, כל עבירות שבתורה נפרעין ממנו, וכאן ממנו וממשפחתו, וכל עבירות שבתורה מכל העולם לא, והכתיב "וכשלו איש באחיו" איש בעון אחיו מלמד שכל ישראל ערבים זה בזה, התם שיש בידם למחות ולא מיחו. עד כאן לשון הגמרא.
| וכן |
פסק הרמב"ם ז"ל "וכל שאפשר בידו למחות ואינו מוחה הוא נתפס בעון אלו".
| וזה |
לשון הרמב"ם (פרק ו' מהלכות דעות הלכה ז') "וכל שאפשר בידו למחות ואינו מוחה הוא נתפס בעון אלו, כיון שאפשר לו למחות בהם" עד כאן לשונו.
| והיינו |
משום דכל הערבות שנתחייבו הוא לתכלית המחאה, נמצא דהיכא שאין בידו למחות לא שייך חיוב הערבות לכן אין נתפס בעון הזולת כיון שבאופן זה לא נכנס בחיוב הערבות.
אלו הם דברי האור החיים הקדוש לפרש הכתובים בפרשת נצבים על פי דברי חז"ל (בשבת נ"ד): שהעונש על הערבות הוא לפי מדת ההשפעה במחאה.
| אתם |
נצבים. צריך לדעת כוונת מאמר זה, עוד למה הוצרך לפרט ראשיכם וגו' טפכם וגו' ולא הספיק לומר בדרך כלל "כלכם".
| עוד |
צריך לדעת טעם הברית הזה הלא בסמוך אמר אלה דברי הברית, ואם רצה לכלול גם האמור בפרשה זו בכלל הברית היה לו להקדים הדברים ויאמר על הכל אלה דברי הברית.
| ונראה |
כי כוונת משה בברית זה הוא להכניסם בערבות זה על זה כדי שישתדל כל אחד בעד חברו לבל יעבור פי ה' ויהיו נתפסים זה בעד זה, והעד הנאמן מה שגמר אומר הנסתרות לה' אלקינו והנגלות לנו וגו' הרי שעל הערבות מדבר הכתוב, ואין זה הברית שאמר בסוף פרשת תבא כי אותו ברית הוא על עצמן, וזה שיתחייב כל אחד על אחיהו העברי כפי היכולת שביד כל אחד.
| ומעתה |
באנו להבין מאמר "אתם נצבים" שהכוונה הוא על דרך אומרו (רות ב') "הנצב על הקוצרים" לשון מינוי, ואומרו כלכם פירוש כולם יש עליהם עול זה כל אחד לפי מה שהוא, על דרך אומרם ז"ל במסכת שבת (נ"ד:) כל מי שיש בידו למחות בכל העולם נתפס על כל העולם וכו' וכל מי שיש בידו למחות באנשי עירו נתפס על אנשי עירו, וכל מי שיש בידו למחות בבני ביתו נתפס על וכו', והוא מה שפרט הכתוב כאן ואמר "ראשיכם" וגו' שכל אחד יתחייב כפי מה שיש בידו, ראשיכם הם הגדולים שבכולן שיכולין למחות בכל ישראל, אלו יתחייבו על הכל, שבטיכם, כל שבט ושבט יתחייב על שבטו, זקניכם ושוטריכם, כל זקן יתחייב על משפחתו, כל איש ישראל, הם ההמון כל אחד יתחייב על בני ביתו, לזה הפסיק הכתוב כאן וסדר טפכם וגו' בפני עצמם כי אלו אחרים נתפסים עליהם שהם הרשומים בפסוק שלפניו כל אחד כפי מה שהוא, ואין הם נתפסים על אחרים, שהטף אינם בני דעה, והנשים כמו כן, הגרים גם כן אין להם להשתרר על ישראל, וכמו שדרשו ז"ל (יבמות מ"ה:) בפסוק (לעיל י"ז ט"ו) שום תשים עליך וגו' כל משימות שאתה שם עליך לא יהיה אלא מקרב אחיך ולא גרים, אבל ישראל חיבין עליהם כאומרם ז"ל (נדה י"ג) קשים גרים לישראל כספחת ופירשוהו לפי שאינם מלמדים אותם ככל הצורך, הא למדת שנתפסים עליהם. עד כאן לשונו.
על הנגלות לנו ולבנינו לבער הרע ואם לא
נעשה בהם דין יעניש את הרבים
| ברש"י |
הקדוש פרשת נצבים (פרשה ג' פסוק כ"ח כ') וזה לשונו: "הנסתרות לד' אלקינו" ואם תאמרו מה בידינו לעשות אתה מעניש את הרבים על הרהורי היחיד שנאמר פן יש בכם איש וגו' ואחר כך וראו את מכות הארץ ההיא והלא אין אדם יודע מטמונותיו של חבירו אין אני מעניש אתכם על הנסתרות שהן לד' אלקינו והוא יפרע מאותו יחיד אבל הנגלות לנו ולבנינו לבער הרע מקרבנו ואם לא נעשה דין בהם יענוש את הרבים (סנהדרין דף מ"ג) עד כאן לשונו.
משעברו ישראל נענשין על הגלוי אחד על עון חבירו
| במסכת |
סנהדרין (מ"ג ע"ב) פלוגתא דתנאי הנסתרות לה' אלקינו והנגלות לנו ולבנינו עד עולם למה נקוד על לנו ולבנינו ועל ע' שבעד מלמד שלא ענש על הנסתרות עד שעברו ישראל את הירדן דברי ר' יהודה אמר לו ר' נחמי' וכי ענש על הנסתרות לעולם והלא כבר נאמר עד עולם אלא כשם שלא ענש על הנסתרות כך לא ענש על עונשין שבגלוי עד שעברו ישראל את הירדן, אלא עכן מאי טעמא איענוש משום דהוו ידעי ביה אשתו ובניו.
החיוב במחאה ותוכחה להלכה ובאחרונים
| ברמ"א |
יורה דעה (סוף סימן של"ד) נפסק להלכה שחייב אדם למחות בעוברי עבירה וכל מי שאינו מוחה ובידו למחות נתפס באותו עון (עיין שם).
| ועיין |
בתשובת מהר"ם שיק (ארח חיים סימן ש"ג) שמברר דיני מצות תוכחה באר היטב, ושם בדיבור המתחיל ויותר, אחר שחילק בין החיוב מצד מצות עשה של תוכחה, ובין החיוב מכח הערבות, וזה לשונו: "ולזאת הרשות והחיות ניתן להוכיח ברוב כח ועוז בעוברי עבירה להסיר ההיזק מרבים וכו' והחיוב לסלק הנזק בכל אופן שאפשר, ומי יעיז פניו לומר שהחיוב עלינו לשתוק, ולהיות כאיש נדהם וכאלם לא יפתח פיו, בראותינו סכנה לנפשינו וכו' ולזאת החיוב עלינו למחות בעוברי עבירה בכל אופן שאפשר" עד כאן לשונו.
הא דאין ערבות ואין נענשין על הנסתרות הוא רק הציבור, אבל הדיינים והממונים נענשים גם על הנסתרות
| אף |
על גב דקיימא לן בש"ס ובפוסקים דאין הציבור נענשים משום ערבות, כדכתיב וכשלו איש באחיו, שדרשו רבותינו זכרונם לברכה בגמרא איש בעון אחיו, ומכאן שכל ישראל ערבים זה לזה, דזהו על הנגלות ולא על הנסתרות. עכ"ז בדיינים וממוני העיר הם נענשים גם על הנסתרות בעבור כי היה להם לחפש בנסתרות. וכמו שכתוב רבינו הרב המאירי ז"ל בשיטתו לסנהדרין כתיבת יד והביא דבריו מרן זקני הרב הגדול אור היר"ח ז"ל בספר חקרי לב (חלק אורח חיים חלק א' סימן מ"ח דפ"א ע"ד) וזה לשונו, ושוב ראיתי להרב המאירי בשיטה (כ"י לסנהדרין לדף ע"ח) בהך סוגיא דמדבריו נראה דס"ל כר"י שהרי כתב וזה לשונו לא ענש על הנסתרות, דייני ישראל וחכמיהם ומנהיגיהם צריכים לפשפש תמיד ולחקור על מעשה עירם, ואין להם התנצלות כשיעשו על ראוי על הנגלה הבא לידם, אלא צריכים לחקור ולרגל אחר הנסתרות כפי יכולתם. וכל שמתרשלים בכך הרי הכל נענשים בנסתרות של חוטאים, שכל ישראל ערבים זה בזה משקבלו עליהם ברכות וקללות בהר גריזים. וכתב עוד דאף למאן דאמר שמענישים על הנסתרות, אין סברא לומר שעל הנסתרות לגמרי מעניש אחרים דמה בידם לעשות, ולא אמרו אלא כגון שהיה בעל עבירות בגלוי ולא הוכיחו, ועל כן שלח ידו בחמורות, ועל כן נענשים אף על הנסתרות, אבל אדם בחזקת כשר בגלוי, וחטא בסתר, אפשר שלא יענשו אחרים עליה.
| ובכן |
צריכים לצאת ולבדוק בכל חצר וחצר, ובכל בית ובית, בכל הדברים בכלל ובפרט במזוזות ביתם ובתפלין שבראשיהם, ושיאמר שלש תפילות שחרית ומנחה וערבית במנין עשרה, גם שלא יכשלו באיסור נידה וחילול שבת ויו"ט ודברי כיעור אפילו בפנויה, וכל שכן באיסור אשת איש, וכבר תיקנתי שיצאו בכל יום ויום שני תלמידי חכמים לראות בבנות הארץ בכל מבוי ומבוי ולעשות דין וחשבון על כל הנזכר לעיל, ושאר פרטים מינים ממינים שונים, ולתקן אותם כל דבר שהוא לאפרושי מאיסורא, לבקש אופן להבדילו ולהפרישו, ועניינים התלוים בקיום העולם כהוצאת למצות ציצית ותפילין ומזוזות לבקש איזה הכנסות לסייע לעניים שאין להם יכולת, וכמו כן, שברורי הקנסות, ישבו במעמד אחד לפחות ב' פעמים בשבוע כדי לייסר לעוברים על דברי תורה איש איש לפי חטאו, ובכן כשיהיו עושים כסדר הזה תשובה ומעשים טובים, אין ספק כי ה' עזרם ומגינם, אל תיראו ואל תחפזו מכל מקרים רעים וגזירות קשות ורעות ומרעשים וכיוצא כדברי הרב מוהרש"י ז"ל
(תוכחות חיים קצ"ו קצ"ז).
גם על קיום מצות עשה שחבירו יקיים
ויעשה המצווה ג"כ ערבים זה לזה
| ועל פי זה |
פירש בעל חיים וחסד הפסוק בפרשת נצבים לעשות את כל דברי התורה הזאת, ולא רק על מצות לא תעשה אנו ערבים זה לזה, אלא גם על מצות עשה, שכן מצינו ברב קטינא שמצא אותו מלאך ושאל אותו, ציצית מה תהא עליה. שאל אותו ר' קטינא וכי אתם מענישים גם על מי שלא מקיים מצות עשה. אמר לו, בעידנא דריתחא מענישים גם על עשה. ולכן כיון שכאן מדובר בעידנא דריתחא כמו שנאמר מה חרי האף הגדול הזה, גם מענישים על עשה, שהדין הוא מי שאומרים לו עשה סוכה ואינו עושה מכין אותו עד שתצא נפשו. וזהו שנאמר לעשות את כל דברי התורה זאת על שלא הביאו זה את זה לקיים המצות. ועוד, שקיבלו ערבות לא רק על כל אחד מישראל, אלא גם על כל הערבים, שכל אחד ערב גם בעד הערבים, כפי שנתבאר בבאור לפרשת כי תבא, לכך אומר הכתוב, לעשות את כל דברי התורה הזאת, שכל ישראל יקיימו את כל דברי התורה הזאת, שלנו ולבנינו, הערבות שקבלנו, עד עולם היא, שכל העולם יעשו התורה.
(ילקוט מעם לועז דברים דף תשס"ד).
על ידי הערבות מקיים כל אחד מישראל כל התרי"ג מצוות וזה בעצם ההוכחה על זה שנתחייבו בערבות על העובר על התורה. וזהו מה שפירש בעל הפני יצחק בפרשת נצבים על הפסוק הנסתרות.
| "הנסתרות |
לה' אלקינו והנגלות לנו ולבנינו עד עולם לעשות את כל דברי התורה הזאת" (נצבים פרשה כ"ט כ"ח) ובילקוט מעם לועז וזה לשונו: "שכבר נתבאר בהקדמה לבאור ספר דברים שכל אחד מישראל יכול לקיים כל התרי"ג מצות, אף על פי שיש מצות השייכות רק בכהנים או בלויים, אבל כיון שכל ישראל הם נשמה אחת ורק הגופות מחולקים, הרי כשמצטרפים כל ישראל שהם ערבים זה לזה נמצא ביד כל אחד ואחד מישראל תרי"ג מצות. וזהו שאומר כאן הכתוב הנסתרות, מה שאדם עובר בסתר, לה' אלקינו, הקדוש ברוך הוא נפרע ממנו (כי אין ערבות על דברים שבסתר). והנגלות, מה שנעשה בגלוי שייך לנו ולבנינו, שהרי כל ישראל ערבים זה בזה, שמא תאמר איך טוביה חוטא ויוחנא משתלמא, התשובה לעשות את כל דברי התורה הזאת, שיש בתורה תרי"ג מצות, ואם לא נהיה ערבים זה בזה איך יצויר שכל אחד מישראל יקיים כל המצות, וכשם שהקיום נחשב רק בהצטרפות כל ישראל, כך העונש אם רואה חבירו עובר חייב להוכיחו ואם לא נענש על ידו.
(פני יצחק, מעם לועז דברים תשס"ד).
נענשים על זה שאין מוחים לכבוד ה' ותורתו, מפני שהרי במציאות על כבודו הפרטי כל אחד מוחה, ונוצרת טענה על כבודי לא מחיתם ועל כבוד בשר ודם מחיתם
| בילקוט |
שמואל קאפיטל ו' (סימן ק"ג) בשם תנא דבי אליהו וזה לשונו: על הכל הקדוש ברוך הוא פורע מדה כנגד מדה לפי שהיו בני עלי מקולקלים במעשיהם יצאו למלחמה ונהרגו מישראל ארבעת אלפים, אמרו ישראל למה נגפנו ה', אמר הקדוש ברוך הוא כשהיו מכעיסים לפני בעזרת ישראל ובעזרת הנשים לא אמרתם כך, שלחו והביאו ארון הברית והריעו תרועה גדולה שאין בה ממש, על אותה שעה אמר נתנה עלי בקולה על כן שנאתיה, מיד נהרגו שלשים אלף ונשבה ארון הברית עד כאן לשונו.
לענין עונש עבור ערבות – לימוד הלכות אין הבדל בין עיירות, וכל ישראל בסקירה אחת נסקרים ונענשים
| ובשנה |
זו יותר מוטל עלינו תפלה וצדקה לה' כי בעוונותינו הרבים חרון אף ה' היה בישראל בשנה העבר ונגדע קרן ישראל בחורבן עיר ואם בישראל בלע ה' ולא חמל נאות יעקב הם בית הכנסת ובית המדרש בפראג אשר כמוהו לא יהיה בכל תפוצות ישראל ומתו כמה נפשות מישראל רבים נהרגו על קידוש השם, השם ינקום דמם, וקצתן שמתו על מטתן שהיה גם כן לרב צער ויגון ומבת ציון יצא כל הדרה בעלי תורה וחכמה ובעוונותינו הרבים עוד היום חרון אף ה' אשר ימים אלו שמענו ותרגז בטני אשר מתו שני בעלי תורה המופלאים אחד חכם וסופר מופלא בדורו כמוה"ר אברהם אוש זצ"ל ושני יניק וחכים צנוע ומעלי ממש מת בלי חטא ופשע כי מנעוריו היה עולה תמים לה' כמוה"ר אהרן ז"ל, ווי ווי מישראל חסרו גבורי כח איך אבדו גבורים ויאבדו כלי מלחמה לכן עלינו לבקש רחמים ולשפוך שיחה לפני ה' שיסיר כעסו ושבטו. ואל תאמרו מה לנו ולהם הלא למעלה אין הבדל בין עיירות וכל ישראל בכלל בסקירה אחת נסקרים ועונותינו הטו זאת ואלו היינו זכאים היינו מגן שלא קרה להם כן והלא איש אחד אנחנו וכשלו איש באחיו.
v v v
העובר עבירה יחד עם חבירו ושב על עוונו וחבירו לא שב, מי ששב אינו נענש על עוון חבירו, ומי שלא שב נענש גם על עון חבירו הגם שחבירו כבר שב על עוון זה מכח דין ערבות
| וזהו |
מאמר הגמרא כתיב ונקה, וכתיב לא ינקה הא כיצד מנקה לשבים ואינו מנקה לשאינם שבים ודבר זה צריך ביאור דפשיטא דלא ינקה לשאינם שבים וכל האומר הקדוש ברוך הוא וותרן – יותרו חייו. אמנם הענין כנודע כי כל ישראל עריבים ואיש בעון חבירו נתפס ובפרט מי שיש בידו למחות ולא מיחה ואין פירוש של למחות כמו שחושבים העולם שהוא ידו תקיפה לגעור בעושי עול ולכוף כאגמון ראשם, לא כן הוא רק כל אדם שרואה שחבירו עושה דבר שלא כהוגן יש בידו למחות דהיינו לומר לו, אַל בני לא טוב הדבר, כלך מדרך זו, ואם הוא לא ישמע לו הרי הוא מנוקה מעון ואפילו מערבתו, אבל אם כובש פנים בקרקע גם הוא עונו ישא וחטאת הקהל הוא.
| דרך |
משל אחד גוזל וחבירו גם כן גוזל, אם כן כל אחד נענש בעבור גזלתו ועבור גזילת חבירו גם כן היותם שניהם בעבירה, ועל זה נאמר וכשלו איש באחיו ואם אחר כך אחד חוזר בתשובה, והשני עומד במרדו וברשעתו זה השני לא זו שנענש בעבור עצמו אף גם שנענש בעון גזל חבירו גם כן היותו ערב, ואף שחבירו שב מכל מקום הואיל והוא לא שב אם כן לא נתרצה למעשה חבירו, הרי למולו לא נסלח העון וחטא הגזל במצוות עשה להעניש אותו כי לזה שנמחל החטא בתשובה הוא חמלה מה' מרצון מוחלט בלי טעם ורחמים גדולים לה' שיסלח לעון כאשר יתחרט, והרי זה נמחל בחמלת ה' אבל להעומדים במרדם אין כאן חמלה וחטא חברו במצוות עשה שיהיה נענש בעון חבירו. זהו אמרו מנקה לשבים ואינו מנקה לשאינם שבים, הרצון אותו עון עצמו ששב עליו הוא מנוקה לאותו איש ששב עליו, אבל מכל מקום הוא עומד להפרע לגבי חבירו בשביל ערבות, הואיל ואינו שב ודברי הגמרא מדוקדקים היטב.
בכלל חיוב הערבות היא לימוד הלכות לידע איך להתנהג ולא לעבור על האיסורים והדינים המבוארים
| ולכן |
ראו כמה עון גורם וכמה גדול כח התשובה, והעיקר כמו שכתוב לשמוח בשמחה של מצוה ואז יתן אל לבו מבלי לעבור פי ה' וללמד דיני תורה ולהשמר מעבירות שדש בעקביו ובפרט הלכות שבת ויום טוב וברכות ברכת הנהנין מי שאינו בקי בהן ממש אינו בתורת אדם ישראלי וגמרתי בלבי בלי נדר והסכמת נדר ביו"ד ימי תשובה אלו אם ירצה השם לכתוב דיני שבת בקצרה בלשון אשכנז ולחלוק לבעלי בתים שאינם כל כך בני תורה וביחוד בגליל שלי וידעתי כי יצחקו עלי רבים ואהיה להם למשל כל היום מנגינתם, אבל מוטב שאהיה שוטה כל ימי[1] ולא איעול בכיסופא קמי מלכא קדישא.
(מוסרי רבינו יהונתן דף קלט).
מלבד זה שבני ישראל נתערבו זה על זה נתבקשו עוד ערבות, הערבות שנתנו בני ישראל בקבלת התורה שיקיימו וישמרו את התורה הם העוללים ויונקים
| ומלבד |
אותה הערבות שערבו ישראל זה בזה (שוחר טוב סימן ח' ומדרש חזית פסוק משכני ועיין של"ה מסכת שבועות) דרש הקדוש ברוך הוא ערבות אחרת: שבשעה שעמדו בהר סיני אמר להם הקדוש ברוך הוא, וכי סבורים אתם שבשבועה בלבד אתן לכם את התורה. לא די לי בכך, רוצה אני שתביאו לי ערבים טובים שיתחייבו אודותיכם שתקיימו את המצות, אמרו ישראל: אבות העולם יהיו הערבים שלנו. ולא הסכים הקדוש ברוך הוא לקבלם כערבים לא אותם ולא הנביאים לבסוף אמרו ישראל: בנינו יהיו ערבים.
| אמר |
הקדוש ברוך הוא בודאי הם ערבים טובים, ועל ידם אני נותן לכם התורה. אחר כך הביאו התינוקות משדי אמותיהם ואת הנשים המעוברות, ונעשה נס, כפי שכבר בארנו לעיל, שבטניהם נעשו שקופות כמו הבדולח הזך, ודרך שם ראו כולם את מעמד הר סיני. אמר להם הקדוש ברוך הוא: האם אתם ערבים עבור אבותיכם שאם לא יקיימו התורה אפרע מכם. אמרו, הן. אמר להם: אנכי ה' אלוקיך. אמרו הן, אמר להם לא יהיה לך אלהים אחרים, אמרו הן. וכן על זה הדרך על כל דבר אמרו על הן הן ועל לאו לאו. וזה מה שאומר הכתוב: מפי עוללים ויונקים יסדת עוז (תהלים ח) רצה לומר על פיהם של העוללים ניתנה התורה, לפי שנעשו ערבים עבור אבותיהם. וכן הוא הדין שאם אין ללוה ממה לפרוע נפרע המלוה ממי שערב לו. אף כאן, אם אחד מבטל התורה ואינו מקיים המצות כראוי נפרע הקדוש ברוך הוא מן העוללים הקטנים לפי שהם נעשו ערבים לאבותיהם. לפיכך צריך אדם שתהיה יראת שמים בלבו, וחובה עליו ללמד את בנו לקרוא ולחנכו במצות, למען יאריכון ימיו על האדמה. כמו שנאמר: כי בי ירבו ימיך ויוסיפו לך שנות חיים. (משלי טו), שעל ידי התורה והמצות מתוספים ימים לאדם. וכשמת לאדם ילד, בן או בת, ידע שעונותיו גרמו לו והוא צריך למרר לבו ולחזור בתשובה המסוגלת לתקן כל מה שעבר. ויבקש רחמים מאת הקדוש ברוך הוא שיכפר הן על עצם העון, והן על שגרם למיתת נפש נקי בלי עון. ויקבל על עצמו שמהיום והלאה יהיה יהודי כשר ושוב לא יעשה דבר נגד התורה.
(ילקוט מעם לועז שמות עמוד תקכ"ב).
וכן מצינו בילקוט רות שהקטן נענש בעוון אביו
| בילקוט |
רות (על הפסוק וימותו גם שניהם) וזה לשונו: ללמדך שעין הרע מכה בבנים, אמר ר' חייא בר אבא עד שלש עשרה שנה הבן לוקה בעון האב, מכאן ואילך איש בעונו ימות, עד כאן לשונו.
וכן מצינו בתנחומא כשאחד לוקה כל הדור לוקה גם הטף הנשים והגרים
| במדרש |
תנחומא פרשת נצבים על הפסוק "אתם נצבים היום כלכם לפני ד' אלקיכם ראשיכם שבטיכם זקניכם ושוטריכם כל איש ישראל, טפכם נשיכם וגרך אשר בקרב מחניך" וזה לשונו: כולכם ערבים זה בזה, אפילו צדיק אחד ביניכם כולכם עומדים בזכותו, ולא אתם בלבד אלא אפילו צדיק אחד ביניכם כל העולם כלו בזכותו עומד, שנאמר וצדיק יסוד עולם, וכשאחד מכם חטא כל הדור לוקה, וכן אתה מוצא בעכן, הלא עכן בן זרח מעל בחרם וגו' (חטא ישראל וגם עברו את בריתי) מדת פורענות מועטת והדור נתפס בה, לכך נאמר כל איש ישראל, ולא גדולים שבכם בלבד אלא אפילו טפכם נשיכם וגרך. עד כאן לשונו.
"לעברך בברית ה' אלקיך. ובאלתו אשר ה' אלקיך כרת עמך היום" (נצבים כט, יא).
| ונאמר |
בלשון יחיד לעברך בברית וגו', (יוסף לקח בשם מהרי"ט) שכל יחיד ויחיד נעשה ערב על ששים רבוא, כפי שנתבאר בפרשת כי תבא, ולכן פתח בלשון רבים וסיים בלשון יחיד. ונאמר "כל איש ישראל", שכל אדם ואדם מישראל שיש בידו למחות ביד הזקנים והשופטים המתנהגים בעול ואינו מוחה נתפס עליהם, כמו שאירע במעשה של אשת רבי חנינא בן תרדיון שגזרו עליה הריגה על שלא מיחתה ברבי חנינא שהיה הוגה השם באותיותיו. וזה שנאמר "וגרך אשר בשעריך", הוי"ו בא להפסיק, ללמדנו שאין אנו ערבים לגרים ואינם ערבים לכם. ויש אומרים (נח רש"י נדה פ"ב) שאנו ערבים על הגרים כי יש בידנו למחות בידם, אבל הם לא ערבים לנו, ולכן נאמר לעברך בברית וגו' בלשון יחיד, שרק אתה ערב לו, אבל הוא אינו ערב עליך (רא"ש ברכות). ואף על פי שהנשים אינן בכלל ערבות (יוסף לקח) זה דוקא במצות עשה, אבל לא במצות לא תעשה, ומשום כן נענשה אשת ר' חנינא בן תרדיון. וזהו שנזכר כאן נשיכם, שגם הם בכלל ערבות דוקא לעברך בברית ה', במצות שהנשים מצוות היינו לא תעשה, ואם אינן מקיימות עוברות על האזהרה, ולא במצוות עשה שאינן מצוות.
(מעם לועז נצבים פרשה כ"ט).
בנינו ערבים – כשאין ללוה לשלם מי נתפס הערב
| בילקוט |
שיר השירים (על הפסוק משכני אחריך נרוצה) וזה לשונו: רבי מאיר אומר בשעה שעמדו ישראל על הר סיני אמר להם הקדוש ברוך הוא הביאו לכם ערבים שאתם שומרים את התורה ואני נותנה לכם, א"ל אבותינו ערבין אותנו, אמר להם יש לי עליהם, אברהם על מה שאמר במה אדע, יצחק על שאהב את עשו, יעקב על שאמר נסתרה דרכי מה', א"ל בנינו ערבין אותנו, א"ל הם ערבים טובים, שנאמר מפי עוללים ויונקים יסדת עוז ואין עוז אלא תורה שנאמר ד' עוז לעמו יתן, בזמן שהלוה נתפס ואין לו מה לשלם מי נתפס לא הערב, הוי ותשכח תורת אלקיך אשכח בניך גם אני. עד כאן לשונו.
גם על הקטנים נתחייבנו בערבות ואם אין הגדולים מוכיחים את הקטנים נענשין על ידיהם וכמו שאמרו במדרש
| במדרש |
רבה נשא (פרשה י') דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם וזה לשונו: "דבר אל בני ישראל" אלו הנודרים בנזיר "ואמרת אליהם" להזהיר הבית דין על כך שלא יניחו לנזיר לעבור על נזירתו שאם יראו שירצה לבטל נזירתו יכופו אותו כדי לקיים דבריו ללמדך שהגדולים מוזהרין על ידי הקטנים והם נענשים על ידיהן אם לא יוכיחו אותם וכן הוא אומר: "וכשלו איש באחיו" איש בעון אחיו מלמד שכל ישראל ערבים זה בזה, עד כאן לשונו.
מגיל הבר מצוה חלה חובת הערבות והחובה עליו גם על יהודים אחרים לפעול שילכו בדרך ה'
| התכללות |
בעם ישראל בערבות למצוות. הלכה זו העלו הפוסקים, שהתכללות האדם בחיוב וזכות של "כל ישראל ערבים זה בזה" הוא החל מגיל בר מצוה (מגן אברהם סימן קצ"ט סעיף קטן ז', על פי הגמרא סוטה דף ל"ז עמוד ב'). מעלה זו של בר המצוה, הדגישה פעם האדמו"ר הרא"ם מגור זצ"ל, בסעודת בר-מצוה שנזדמן לה, ובנועם שיח קדשו הפטיר הרבי: כעת הונח לנו קמעה מאחריות של "כל ישראל ערבים זה בזה" (שבועות ל"ט א'), עם התווספות של עוד ערב אחד – הוא חתן בר המצוה – שישא בעול ערבות זו.
| בעקיפין |
היו הדברים מופנים כלפי העלם להעמידו על חובתו בהרגשת חובה גם על יהודים אחרים, ומאידך נרמז לו שהרבי נכנס לעול חדש כערב על מעשיו של הנער – להבהירו עד היכן מעשיו ומחדליו מגיעים.
גם המתים ערבים על עון שפיכות דמים
| שפיכות |
דמים אמרו בספרי (סוף ספר שופטים) על הפסוק "כפר לעמך ישראל" כפר לחיים אשר פדית למתים מגיד שהמתים צריכים כפרה וסיים המדרש דנמצינו למדין שהשופך דמים חוטא עד יוצאי מצרים והכי פירושו שההורג הזה מגלגל בעונו חטא ועון למפרע, אשר פדית ה' כלומר על כן פדיתנו שלא יש בינינו שופכי דמים וכדאמרינן, ד"כל ישראל ערבים זה לזה" ועל מנת כן נפדו שלא יהא בם ובזרעם שופכי דמים וזה עבר, על כן נענשו וגם המתים ערבים עליו וצריכים כפרה (הרב הלבוש בת"ח סימן רפ"ד) גם בשפיכות דמים מטמא את הארץ ומסלקת את השכינה כמו שכתוב בספרי (סוף סדר מסעי) על הפסוק "ולא תטמא את הארץ" (ועיין שם).
(נפש כל חי מערכת ש').
גם באיסור ובדבר של דרבנן שייך ערבות
כל ישראל אחד על חבירו להרבה דעות
| ערבות |
דכל ישראל ערבים זה לזה. הרב החסיד בארעא דרבנן (אות תפ"ט) מייתי פלוגתא דהרב מהר"ם ן' חביב סבר דערבים אף במידי דרבנן ומורינו הרב זרע אברהם (אורח חיים סימן י"ב) חלק עליו דאין ערבות במידי דרבנן עד כאן דבריו, ואני הפעוט עמדתי בזה ואחשבה לדעת הרב מהר"ם ן' חביב דערבות איתיה אף במידי דרבנן כמו שכתבתי בעניותי בספרי הקטן ברכי יוסף אורח חיים סימן קכ"ד עיין שם.
(עין זוכר מערכת ז').
בדור המבול היו הרבה צדיקים כמו
נח, ונמחו במבול מפני שלא הוכיחו
| ערבות |
עד מתן תורה כל מי שחטא היה הדור משלם ודור המבול הרבה כשרים היו כמו נח ונמחו עם דור המבול, ופירש הרב ברכת אברהם דלקו מטעם ערבות שהיה דבר קצוב ז' מצות אך ממתן תורה עד ערבות מואב כל מי שחטא הקדוש ברוך הוא פורע ממנו שלא היה ערבות כיון שלא היה קצוב כמו שכתוב הרמב"ם, אך בערבות מואב כבר ידעו כל המצות והיה קצוב עיין שם באורך.
(עין זוכר מערכת ז').
| מה |
שכתוב בתנחומא ראה, דהרבה כשרים היו בדור כמו נח ונמחו עם הדור, הטעם שנמחו אותם הכשרים משום שלא מחו, מה שאין כן נח שמחה בהם כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה בבראשית-רבה על הכתוב שנאו בשער מוכיח.
(חיד"א בחומת אנך פרשת נח).
הערבות לטובתינו למען קיום העם
| האור |
החיים הקדוש מסביר שהתורה נותנת טעם לערבות שהיא אינה אלה לטובתינו, למען הקים אותך היום לו לעם שעם ישראל יהיה לו קיום כעם סגולה למען הקים אותך היום לו לעם והוא יהיה לך לכתוב בפסוק לאלקים וגו'.
| עוד |
ירצה לתת טעם לברית הערבות, שלא יאמר אדם למה יעשה ה' כה לעבדיו להכביד עולם לחייבם במעשה הזולת, לזה אמר כי אלקים חשבה לטובה למען הקים אותך לו לעם פירוש שזולת זה יהיו ישראל חוזרים לאחוריהם היום יפשע אחד בקלה ולמחר בחמורה והיו נשמטים מעדת הקדושה מעט מעט עד שיפשע ישראל מהיות עם ה', ובמה שעשאם ערבים יתנו לב לעובר עבירה אחת קלה כבחמורה ויתקיימו לעם סגולה, הא למדת שכל מעשה ה' אינו אלא לטובתינו להקימנו.
v v v
שער הערבות
על עניני שכר ועונש
סימן ג'
גם הנשים הן בכלל חיוב הערבות על מה שהן נצטוו, נענשות אם לא מיחו בבעליהן, כמו שנענשה אשת רבי חנינא בן תרדיון, וגם בניו הקטנים נתפסים בעון אבותם רחמנא ליצלן
| הרמב"ם |
בהלכות עכו"ם (פרק ד' הלכה ו') האריך, איך דנין עיר הנדחת וכתב וזה לשונו: ומכין את כל נפש אדם אשר בה לפי חרב טף ונשים אם הודחה כולה, ואם נמצאו העובדים רובה מכים את כל הטף ונשים של עובדים לפי חרב. עד כאן לשונו.
| וכתב |
הכסף משנה וזה לשונו: ודע שמכין כל נפש אדם מתחיל ענין ואומר שאם הודח כולה מכין כל נפש אדם שבה לפי חרב, ואם הודח רובה ולא כולה מכין טף ונשים של עובדים, ומכל מקום צריך עיון מנא ליה שמכין טף ונשים… ואפשר דמהחרם אותה וכל אשר בה נפקא.
| ובמגדל עוז |
כתב וזה לשונו: ועוד דאיכא למילף מעדת קרח ואנשי יבש גלעד שנהרגו נשים וטף, אף על פי שלא חטאו נענשו בעבור הגדולים משני טעמים, חדא שהם סבה וגורמים לישיבת הגדולים, ועוד לרדות הגדולים בהריגתן שהן חביבין עליהם, עד כאן לשונו. ובפרי חדש בהלכותיו על הרמב"ם כותב שמה שכתב הרמב"ם טף ונשים הוא טעות סופר, ובסדר משנה להגאון ר' וואלף באסקוויטץ זצ"ל מצאתי צעק מאוד על שתלו בטעות בדברי הרמב"ם, שגם הרמב"ן סובר כן בפרשת ראה בפסוק החרם אותה כתב וזה לשונו: "החרם אותה" הם אנשים הנדחים, ואת כל אשר בה הנשים הנגררות אחר האנשים, אבל הטף שהם קטנים בזכרים ונקבות אין ממיתין אותן, אבל בתוספת' נחלקו בה, הרי שגם הרמב"ן כתב דנהרגין, ואלו בעדים והתראה פשיטא הלא השוה הכתוב אשה לאיש לכל עונשין שבתורה, אלא וודאי דנשים הנטפלות נהרגות אף בלא התראה, וסיים וזה לשונו: סוף דבר אני תמה על הפרי חדש, איך חשב על רבינו ורמב"ן שיאמרו דברים אלו מדעת עצמן, בלי ספק מצאו דברים אלו מבוארין להדיא בתוספתא או מכילתא או ירושלמי החסרים לנו, ואם בשביל שאנחנו לא מצאנוהו ראינוהו, מה דמות נערוך בינינו לבין רבינו והרמב"ן, אנחנו חסרנו כל טוב ומגששים כעור בקיר, והמה עיניהם פקוחות ומשוטטות בכולהו תלמודא, ולהם נגלו כל תעלומות חכמה ולא נעלם מהם דבר. עד כאן לשונו הזהב יקר מפז ומכתם אופיר.
| והנה |
על שקטנים נהרגים גילה הגאון בס' המשנה שהוא ספרי פרשת כי תצא "איש בחטאו יומתו" כתב הספרי וזה לשונו: אבות מתים בעון עצמם ובנים מתים בעון אבותם דכתיב איש בחטאו יומתו עד כאן לשונו, דוקא גדול מת בחטאו שנקרא איש, אבל קטן שלא נקרא איש מת בעון אבותיו, והביא דברי הרמב"ם (בפרק ו' הלכות תשובה הלכה א') וזה לשונו:
| יש |
חטא שהדין נותן שנפרעין ממנו על חטאו בעולם הזה בגופו או ממונו או בבניו הקטנים, שבניו של אדם הקטנים שאין בהם דעת ולא הגיעו לכלל מצות כקנינו הן, וכתיב איש בחטאו ימות עד שיעשה איש. עד כאן לשונו, רמז הרמב"ם ספרי הנזכר לעיל, ונתן בו טעם מתוק כדבש להצדיק קדוש שבנים קטנים הם כממון של אדם ונכון שיומתו בעיר הנדחת שהוא בכלל כל שללה דברי פרי חכם חן.
| והנה |
הראני אלקים בזכות אבותי ורבותי ז"ל שדברי רמב"ם ורמב"ן שגם הנשים והטף הנגררות יהרגו הוא ממקור.
(שערי חיים שער ב' אות א').
האשה שיש בידה למחות ואינה מוחה נענשת בעוון זה
| בחז"ל |
בגמרא במסכת עבודה זרה (דף י"ז ע"ב) וזה לשונה: אתיוהו לר' חנינא בן תרדיון אמרו ליה אמאי קא עסקת באורייתא, אמר להו כאשר ציוני ד' אלהי, מיד גזרו עליו לשריפה, ועל אשתו להריגה, ועל בתו לישב בקובה של זונות, עליו לשריפה שהיה הוגה את השם באותיותיו, והיכא עביד הכי, והתנן אלו שאין להם חלק לעולם הבא האומר אין תורה מן השמים ואין תחיית המתים מן התורה, אבא שאול אומר אף ההוגה את השם באותיותיו, להתלמד עביד, כדתניא לא תלמד לעשות אבל אתה למד להבין ולהורות, אלא מאי טעמא איעניש משום הוגה את השם בפרהסיא, ועל אשתו להריגה דלא מיחתה ביה, מכאן אמרו "כל מי שיש בידו למחות ואינו מוחה נענש עליו" עד כאן לשון הגמרא.
בנים קטנים נענשים עבור עוונות אבותיהם רח"ל
| בילקוט |
פרשת כי תשא (סימן שצ"ח) וזה לשונו: אילפא רמי כתיב "ורב חסד" וכתיב "ואמת", בתחילה ואמת ולבסוף ורב חסד, וכו' אדם עשה עבירה חייב עליה מיתה, והקדוש ברוך הוא ממתין לו עד שישא אשה והוא מוליד בן ראשון ושני והקדוש ברוך הוא חוזר ונוטלו הימנו ונמצא זה פורע את חובו, והקדוש ברוך הוא נוטל את שלו והגוף במקומו שנאמר "אם תשוב ואשיבך לפני תעמוד" עד כאן לשונו.
אשתו מתה בעבור עוונות בעלה רח"ל
| בשבת |
(דף ל"ב ע"ב) וזה לשונה: תניא ר' נתן אומר בעון נדרים מתה אשתו של אדם, שנאמר אם אין לך לשלם למה יקח משכבך מתחתיך, פירוש רש"י משכבך אשתך:
בנים מתים כשהן קטנים בעבור עוונות האב רח"ל
| עוד |
שם, רבי אומר בעון נדרים בנים מתים כשהן קטנים שנאמר אל תתן את פיך לחטיא את בשרך ואל תאמר לפני המלאך כי שגגה היא למה יקצוף האלקים על קולך וחבל את מעשה ידיך, איזה הן מעשה ידיו של אדם הוי אומר בניו ובנותיו של אדם.
בנים מתים בעון ביטול תורה רחמנא ליצלן
| עוד |
שם, רבי יהודה הנשיא אומר בעון ביטול תורה בנים מתים, דכתיב לשוא הכתי את בניכם מוסר לא לקחו.
| עוד שם |
פליגי בה ר"מ ור"י, חד אמר בעון מזוזה, וחד אמר בעון ציצית, וחד אמר בעון שנאת חנם, הרי מצינו יען שאשתו של אדם הוי כקנינו, וכן בנים קטנים הויין קנינו של אדם, נלקו לפעמים בעון הבעלים והאבות.
בעת פקודה פוקדים עון אבות על בנים רחמנא ליצלן
| ברמב"ן |
פרשת שלח (על הפסוק) ויבכו העם בלילה ההוא וזה לשונו: ואמרו רבותינו הם בכו בכיה של חנם, ואני אקבע להם בכיה לדורות, ולא ידעתי מאיזה רמז שבפרשה הוציאו זה, אבל מקרא מלא הוא וימאסו בארץ חמדה לא האמינו לדברו, וירגנו באהליהם לא שמעו בקול ה', וישא ידו להם להפיל אותם במדבר, ולהפיל זרעם בגוים ולזרותם בארצות, אולי ידרש זה מפסוק וטפכם אשר אמרתם לבז יהיה, יאמר וטפכם כאשר אמרתם לבז יהיה בבא עת פקודתם, כי אני פוקד עון אבות על בנים, והבאתי אותם עתה שידעו את הארץ ידיעה בלבד, אבל לא שירשו אותה לדורות, והכתוב ירמוז כיוצא בזה ולא ירצה לגזור רעה רק בענין תוכחת על תנאי. עד כאן לשונו.
החטא מאבד הבנים והבנות
| במדרש |
רבה איכה (על הפסוק ולא הי' ביום אף ד' שריד ופליט) וזה לשונו: תני ר' חייא כנגד בנים ובנות שיהיו לך יהיה החטא מאבדן, אשר טפחתי ורביתי אין כתיב כאן, אלא אשר טפחתי ורביתי אויבי כלם. עד כאן לשונו, (ועיין במתנות כהונה).
בנים קטנים נגנזים בחייהן בעון אבותם רחמנא ליצלן
| במדרש |
רבה קהלת (על הפסוק ושבתי אני ואראה את כל העשוקים) וזה לשונו: אלו הקטנים הנגנזים בחייהן בעון אבותם בעולם הזה, לעתיד לבא הן עומדין בצד חבורה של צדיקים, ואבותיהם עומדין בצד חבורה של רשעים, והם אומרין לפניו רבש"ע כלום מתנו אלא בעון אבותינו יבאו אבותינו בזכיותינו, והוא אומר להם אבותיכם חטאו מאחריכם, וחטאתיכם מלמדין קטיגור. עד כאן לשונו.
על ידי עוונותיו הבן מת רחמנא ליצלן
| (עוד שם) |
יש אחד ואין שני גם בן ואח אין לו וזה לשונו: יש אחד, זה היצר הרע, ואין שני, שאין לו בן זוג בעבירה, גם בן ואח אין לו, בשעה שהולך אדם לעבור עבירה אינו רואה שיש לו בן שימות בעונותיו, ואינו רואה שיש לו אח שיתבייש ממנו ולהתגנות בו, ואין קץ לכל עמלו, במעשיו הרעים. עד כאן לשונו.
העוסק בדבר עבירה אשתו מתה במגיפה רחמנא ליצלן
| במסכת |
דרך ארץ זוטא (פרק ט') וזה לשונו: אם מנעת עצמך מדבר מצוה ועסקת בעבירה סוף מתה אשתך במגפה שנאמר "ואתה בן אדם הנני לוקח מחמד עיניך". עד כאן לשונו.
תלמידי חכמים בניהם מתים בקטנותן
ועוונותיהם מתכפרים בעולם הזה רחמנא ליצלן
| בתנא |
דבי אליהו (חלק ב' פרק י"א) וזה לשונו: מוסר ד' בני אל תמאס ואל תקוץ בתוכחתו מה כתיב בתריה "כי את אשר יאהב ה' יוכיח וכאב את בן ירצה", אלו הן היסורין של אהבה אלו תלמידי חכמים הצדיקים שמתים להם בניהם שלהם בקטנותן ומכפר להן על עונותיהם בעולם הזה, ואחר כך הן באין בטהרה לחיי העולם הבא, ואף על פי שאמר הכתוב "גם בכנפיך נמצאו דם נפשות אביונים נקיים", מכל מקום חזר הכתוב ומרצה בניהם שנאמר "וכאב את בן ירצה". עד כאן לשונו.
גם דנין את האדם על זה שבניו מתו בחייו, רחמנא ליצלן
| עוד |
שם (פרשה כ"ד) וזה לשונו: ר' יוחנן היה בוכה בשעת פטירתו, אמרו לו תלמידיו רבינו נר ישראל אם אתה בוכה אנחנו מה תהא עלינו, אמר להם בני היאך לא אבכה שמעמידין אותי לדין ומאירין לי את כל מעשי בפני ודנין אותי עליהם, ולא עוד אלא שאומרים לי מפני מה מתו בניך בחייך ולא זכית לתיקונו של עולם, ולא די לבן אדם בעולם שמתין בניו בחייו, אלא שדנין אותו עליהם. עד כאן לשונו.
תחת עבירה שעבר נוטל הקב"ה אחד מבניו רחמנא ליצלן
| במדרש |
שוחר טוב (קפיטל ס"ב, לך ד' החסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו) וזה לשונו: היאך אדם בחור דולק בעבירה וראוי למות, מה הקדוש ברוך הוא עושה, תולה לו עד שישא אשה ויוליד בנים, והקדוש ברוך הוא נוטל אחד מבניו תחת עבירה שעבר, ונמצא הקדוש ברוך הוא גובה את שלו משל עצמו, יש לך חסד גדול מזה, הוי לך ד' החסד. עד כאן לשונו. (ואם ירצה השם להלן יבואר אם הבית דין עונשים למעלה, או בבית דין של מטה).
הקטן נענש בעוון אביו
| בילקוט |
רות (על הפסוק וימותו גם שניהם) וזה לשונו: ללמדך שעין הרע מכה בבנים, אמר ר' חייא בר אבא עד שלש עשרה שנה הבן לוקה בעון האב, מכאן ואילך איש בעונו ימות עד כאן לשונו:
גם הטף הנשים והגרים נענשין כשהזולת חוטא
| במדרש |
תנחומא (פרשת נצבים) על הפסוק "אתם נצבים היום כלכם לפני ד' אלקיכם ראשיכם שבטיכם זקניכם ושוטריכם כל איש ישראל טפכם נשיכם וגרך אשר בקרב מחניך" וזה לשונו: כולכם ערבים זה בזה, אפילו צדיק אחד ביניכם כולכם עומדים בזכותו, ולא אתם בלבד אלא אפילו צדיק אחד ביניכם כל העולם כלו בזכותו עומד, שנאמר "וצדיק יסוד עולם", וכשאחד מכם חטא כל הדור לוקה, וכן אתה מוצא בעכן הלא עכן בן זרח מעל בחרם וגו' (חטא ישראל וגם עברו את בריתי), מדת פורענות מועטת והדור נתפס בה, מדה טובה מרובה על אחת כמה וכמה, לכך נאמר כל איש ישראל, ולא גדולים שבכם בלבד אלא אפילו טפכם נשיכם וגרך, עד כאן לשונו.
גדולים לוקין על ידי הקטנים
| במסכת |
שמחות (פרק א') וזה לשונו: כשנתפס ר' חנינא בן תרדיון למינות גזרו עליו שריפה, ועל אשתו הריגה, ועל בתו לישב בקובה של זונות, אמר להן מה גזרו על אותה עני' אמרו לו הריגה קרא עלי' המקרא הזה "צדיק ד' בכל דרכיו" אמרה להם מה גזרו על אותו ר' אמרו לה שריפה קראה עליו המקרא הזה "גדול העצה ורב העליליה" וכששרפו אותו כרכוהו בספר תורה ושרפוהו והיתה בתו צועקת ובוכה ומתחבטת לפניו, אמר לה בתי אם עלי את בוכה אם עלי את מתחבטת מוטב שתאכלני אש שנופחה ולא אש שלא נופחה שנאמר אש לא נופח, ואם על ספר תורה את מתחבטת הרי התורה אש ואין אש אוכלת אש הרי אותיות פורחות ואין האש אוכלת אלא את הנייר שאף כל עבדי המלך גדולים לוקין על ידי קטנים שנאמר "על כן חצבתי בנביאים הרגתים באמרי פי". עד כאן לשונו. [עיין במסכת ע"ז דף י"ז סוף ע"ב ודף י"ח ע"א].
| מכל |
דברי חז"ל הנזכרים לעיל יש ללמוד מוסר השכל ולקחת מזה לימוד לנפשינו איך שהאשה והבנים הקטנים או הגדולים צריכים להתחנן לעמוד ולבקש על נפשם ועל חייהם שישארו בחיים מפני עון הבעלים והאבות, ולצעוק מרה אנא אל תחטאו בעוונות לפני השם יתברך, אל תכניסו דברים שאינם ראויים להיכנס לבית יהודי, אל תביאו לתוך הבית טלביזיה ואינטערנעט ווידיא, עתונים אסורים, דברי מאכל שיש עליהם פקפוק, ושלא לדבר בבית הכנסת בבית המדרש בשעת התפלה חזרת השליח ציבור וקריאת התורה, וכמו שכתב בספר הגן שבעון זה בנים קטנים מתים במיתות משונות חס ושלום. (ועיין ברכות מז, זוהר הקדוש פרשת וילך רפ"ה ע"ב. ובספר מקדש מעט על קדושת בית המדרש באריכות גדולה בזה).
| כדומה |
שבכל אלו יש בהם חטא ועון ומביאים וגורמים לידי חטאים נוראים אנא ואנא רחמו עלינו התנהגו כפי שהקדוש ברוך הוא מבקש דורש ומצוה בתורתו הקדושה ואל נמות בחטאיכם רחמנא ליצלן. רחמו על בניכם בנותיכם נשותיכם ונפשות כל בית ישראל שנפקדים בעוונות רחמנא ליצלן.
| בודאי |
אם הגדולים ישמעו לקטנים יהיה הדור מאושר והאבות ירוו נחת רב מבניהם ויגיעו לדרגה יותר גבוהה מהם כשאיפתם וחפץ לבם, כי בכל אדם מתקנא חוץ מבנו.
שער הערבות והצלת נפשות
סימן ד'
| בשאלות |
ותשובות נחלת שבעה (שאלה פ"ג) וזה לשונו: מי שנאבד לו בנו והוגד לו, ושמע שיצא חוץ לדת להמיר בדת ישמעאלית והוא לא הגיד כי בורח הוא אם מותר לחלל עליו השבת לרכוב אחריו אולי יוכל להחזירו.
| תשובה: |
תחלה אקדים דברי הרשב"א בתשובה הביאם הבית יוסף באורח חיים (סימן ש"ו) וזה לשונו: נשאל להרשב"א על אחד ששלחו לו בשבת שהוציאו בתו בחזקה מביתו על ידי ישראל מומר להוציאה מהדת ישראלית להמיר בדת ישמעאלית אם שם לדרך פעמיו בשבת פן יפחידוה להמיר אם מותר לילך אפילו מחוץ לג' פרסאות למאן דאמר דתחום ג' פרסאות דאורייתא. ואפילו להביא חותם מצד המלכות מי דחינן מספק זה את השבת כדדחינן בספק נפשות.
| והשיב |
הדר צריך תלמוד, ומכל מקום כך דעתי נוטה שאין דוחים שבת על הצלה מהעבירות לפי שאמרו אין אומרים לאדם חטא בשביל שיזכה חבירך ואפילו איסורא זוטא לא שרינן ליה כדי להציל חבירו מאיסורא רבה אלא כשאותו איסור בא לעם הארץ על ידי חבר אבל בענין אחר לא כדמוכח בפרק קמא דשבת בבעיא דהדביק פת בתנור. ועוד צריך תלמוד עד שיעמוד הדבר על בוריו עד כאן לשונו. וכתב עליו הבית יוסף וזה לשונו: והתוספות כתבו בפרק קמא דשבת בתחלה כדברי הרשב"א ואחר כך הקשו מדתנן מי שחציו עבד וחציו בן חורין כופין את רבו ועושה אותו בן חורין וקשה דכל המשחרר עבדו עובר בעשה, ותירצו דשאני פריה ורביה דמצוה רבה היא, ועוד יש לומר דדוקא היכא שפשע שהדביק פת בתנור סמוך לחשיכה אבל היכא דלא פשע מידי שרי למיעבד איסורא זוטא כי היכי דלא ליעבד חבריה איסורא רבה והוכיחו כן וכו'.
| והשתא |
אם לתירוצא דמצוה רבה הדבר ברור שאין לך מצוה רבה מלהצילה שלא יפחידוה עד שתמיר. ואם לתירוצא דמחלק בין פשע ללא פשע ה"נ לא פשעה והלכך לחלל עליה שבת לפקח עליה שרי, ומצוה נמי איכא, ואי לא בעי למיעבד כייפינן ליה כדאשכחן במי שחציו עבד וחציו בן חורין שכופין את רבו כדי שלא יתבטל ממצות פריה ורביה כי רבה היא. ואפילו לחלל שבת בדברים האסורים מן התורה נראה דשפיר דמי דלגבי שלא תמיר ותעביד כל ימיה חילול שבת אמרינן איסורא זוטא הוא עד כאן לשון הבית יוסף.
| והנה |
מדברי הבית יוסף נשמע שלא התיר רק בנדון הנזכר לעיל היכא שלא פשע אבל היכא שפשע כגון בנדון דידן הוי אסור.
| ולי נראה |
דגם היכא שפשע כמו בנדון דידן נמי שרי לכתחלה ואפילו לחלל שבת בדברים האסורים מן התורה. וגם הרשב"א לא החליט לאיסור רק סיים שהדבר צריך תלמוד. ועוד לא השיב על שאלת השואל ששאל אם דחינן שבת מספק זה כדדחינן בספק נפשות. והרשב"א לא השיב על זה.
| ולי נראה |
דדחינן שבת מספק זה כמו גבי חולה ואמרינן טעמא מוטב שיחלל שבת אחת ואל יחלל שבתות הרבה וכל הזריז הרי זה משובח, וכל השואל הרי זה שופך דמים ואפי' רבים יכולים לחלל שבת בשביל אחד החולה כדי שיוכל לשמור שבתות הרבה ואין אומרים וכי אומרים לאדם חטא בשביל שיזכה חבריך. ואין לומר דהיינו טעמא כתירוץ של התוספות משום דהחולה לא פשע, זה אינו דאין מיתה בלא חטא. גם במפקח את הגל דמחללינן שבתא אפילו על כמה ספק ספיקא כמו שהארכתי לעיל בתשובה סימן ס"ב. ואין לומר דמיתה שאני אם כן כל שכן הוא להציל נפשו מני שחת ממיתה נצחית לא כל שכן. ועוד דגם לתירוץ ראשון של התוספות משום דמצוה רבה היא הא נמי מצוה רבה היא וחילול שבת נגד זה איסורא זוטא היא כמו שכתב הבית יוסף.
| ועוד |
אם רבים רשאין לחלל שבת מפני חולה אחד משום מוטב שיחלל שבת אחת ואל יחלל שבתות הרבה והאי ואל יחלל שבתות הרבה לאו דוקא הוא דהא כשאדם מת נעשה חפשי מן המצות. ועוד שמא הגיע עתו למות. אלא רצה לומר דמכל מקום אנן עבדינן דידן שמא יוכל לקיים עוד שבתות הרבה. ואם כן מכל שכן כאן שמחללין עליו שבת כדי שיוכל לקיים מצות הרבה בכל ימות השנה וגם שלא יחלל שבתות הרבה. ואף אם הוא ספק אם יכולים להצילו. ועוד אף אם פשע האי פשיעה דומה לאונס הוא על ידי הסתה ואחר השעה הרעה יתחרט ואם כן למה לא יצילוהו מן דת ישמעאלית, בודאי האי חילול שבת איסורא זוטא הוי. והנראה לעניית דעתי כתבתי נאם שמואל הלוי.
דין ערבות בישראל שנשתמד
| כל |
ישראל ערבים זה לזה[2].
| יש |
לחקור אם ישראל נשתמד אם שייך ערבות לכל ישראל, או כיון שהוא ישראל מומר פקע מיניה ערבות, והכי הוא מרגלא בפומייהו דאנשי כיון דנשתמד אומרים אחד ערבות חסר[3], ועיין בספר שפת הים חח"מ סימן ב', ועיין שאלות ותשובות הרדב"ז החדשות חלק א' סימן קפ"ז וזה לשונו: ואם יצא יצא ואנחנו נושענו מערבותו דאין אנחנו ערבים למומרים וכו' יעויין שם, ומה שכתב הרב דגול מרבבה בחידושיו ליורה דעה (סימן קנ"א) לפרש כונת דברי הרב ש"ך דכונתו הוא דאפילו מומר אמרינן אף על פי שחטא ישראל הוא אלא דה"ה בשוגג אבל במזיד אפי' ישראל אין אנחנו מצויין להפרישו יע"ש, ואחרי המחי"ר דבריו תמוהים דאיך יתכן שיראה אדם לחבירו חוטא במזיד ובידו להפרישו שלא יתחייב להפרישו משום הוכח תוכיח את עמיתך, וכמו שהכרחתי זה בתשו' בסה"ק חקקי לב[4] וצ"ע.
| ועיין |
בתשובות בנימין זאב[5] שכתב דאסור להכשילו למומר באיסורים יע"א, ועיין מ"ש הרב מהריק"ש בס' ערך לחם באה"ע[6] ומה שהק' ממ"ש אעפ"י שחטא ישראל הוא יע"ש, ולעניות דעתי לא קשה מידי דלענין חומרא נאמר זה לא להקל באיסורים, ועמ"ש המרדכי ביבמות[7] ועיין ספר החסידים[8] וזה לשונו:
| אם |
רואה אדם נכרי עושה עבירה אם יכול למחות ימחה, שהרי שלח הקדוש ברוך הוא את יונה לנינוה להשיבם כי כשהקדוש ברוך הוא כועס אין עת רצון לפניו יעויין שם, ועיין להרב משנת חכמים (סימן תקכ"ב). והרב לחמי תודה (דכ"ד ע"ד) כתב דהמחלל שבת בפרהסייא יצא מהערבות, דהו"ל כמו מומר לעבודה זרה יעויין שם.
| גם |
הרב חוות יאיר (סוף סימן קפ"ה) כתב דבמומר אם בידינו למחות מחוייבים אנחנו למחות יעויין שם.
(גנזי חיים מערכת כ')
קריאה נוראה לקיום התורה והמצוות שהמנהיגים יוכיחו בענין שבת תפילין מזוזות טהרת המשפחה צניעות ועוד, כי מה בחיי שעה אפילו בכמה ספיקות מחללין שבת וכו' (וכשלו איש באחיו). והעונש הגדול אם לא יוכיחו
| למה |
שאמרו חכמינו זכרונם לברכה על פסוק וכשלו איש באחיו, שישראל ערבים זה בזה וכל שיש בידו למחות ואינו מוחה נקראת עבירה על שמו, אפשר לפרש כוונת (פסוק ו' סימן ה') איש או אשה כי יעשו, מכל חטאת האדם "למעול "מעל "בד', מפרש הרמז בר"ת "מתעורר "להחזיק "בך, והוא חטא בזאת משום קטנות בטחונו שמא על ידי כן תתמעט פרנסתו, משום הכי "למעול "מעל "בד' ר"ת "להיות "בד' "מבטחיך [כפירש"י משלי סימן כ"ב פסוק י"ט] משום הכי ואשמה הנפש ההיא, נקראות עבירות חבירו על שמו, מש"ה (בפסוק ז') והתודו את חטאתם, אין די בזה במה שיתודו על מה שחטאו בפועל, אלא מהצריכות הוא "והשיב "את "אשמו "בראשו לתקן מה שמפרש הרמז בר"ת "בפשע "ותשליך "אמת "ארצה, כדאיתא (בירושלמי סוטה) וזה לשונו קיים ועשה, למד ולימד, והי' בידו להקים ולא הקים הרי זה בכלל ארור אשר לא יקים את דברי התורה לעשות אותם.
| אתה |
קורא הנעים פקח עיניך וראה איך מאשריך מתעים וצופיו עורים, התורה אמרה וחי בהם ושהותר עבור פקוח נפש לחלל שבת שהוא חיוב סקילה, אפילו יש כמה, וכמה ספיקות אם חי הוא, וגם אם רק חיי שעה יחיה, והקדוש ברוך הוא אמר ליחזקאל צופה נתתיך, ורשע אם בעונו ימות, ואתה לא הזהרתו דמו מידך אבקש, ראה ודן קל וחומר אם המנהיג היה מוכיח על כל הדברים האלו, דהיינו שיעשו מקוה, ושנשים יזהרו מאד מאד בנפשם על שמירות נדה ויאמר להם בפה מלא שלא יגרמו שיכרתו ימיהם וימי בעליהם עבור זה, כי עונש עון נדה הוא כעונש של אוכל ביום הכיפורים, והיה מזהיר אותם שלא ילכו בגילוי שער, אלא ישמרו דת יהדות כראוי, ויעשה כמו שנצטוה מהשם קרא בגרון אל תחשוך, ומורא לא יעלה על ראשו, ויפרש להם שפריצות זו לגלות שער ראשם מביא חס ושלום רעה בענין הפרנסה, ועל הבעל, ועל הבנים, כי כן הוא (בזוהר) בפרשה זו, וגם יאמר להם גדלו בניכם על ברכי התורה והיראה ועבור זה תזכו לברכת התורה ולמען ירבו ימיכם וימי בניכם, וגם הי' מזהיר אותם על שמירות שבת שלא יחללוהו – כי עבור חילול שבת נותנים כח לעמלק שהוא מעולם רצועת מרדות רחמנא ליצלן, תמה אני איך לא בינת אדם לכם, גם אם כדבריכם כן הוא שתרויחו בזה יותר כבוד, הראוי ונכון הוא למכור הבכורה עבור נזיד עדשים, לעזוב תורת ד' אשר היא לכם מורשה מאבותיכם ואבות אבותיכם אשר קבלו מסיני זה כמה אלפים שנה – וכמה שמדות וגזירות עברו עלינו עבור קיומה ולא עזבנוה, וכל זאת באתנו ולא שכחנוך, ועתה שאנו דרים בין מלכי חסד, וכל תושביה, חוריה, כומריה, וסגניה, אנשים טובים ובעלי מדות ואין לנו מהם שום מניעה וביטול בענין קיום תורתינו, ואנחנו נעזבנו בשאט נפש בתמי' – לחלוף עולם עומד וקיים לעד ושכר נצחיי', עבור חיי שעה, בושה הוא לכם – מש"ה בינו נא זאת וקרא בגרון אל תחשוך.
(מקרי דרדקי במדבר)
v v v
חיוב הערבות
הקדוש ברוך הוא בוכה בכל יום על חורבן הדת –
אשרי מי שיגדר גדר בעד כרם ה' צבאות בית ישראל
| לכו |
נא ונוכחה איש את רעהו אם נקיים אנחנו משבועתינו אשר קבלנו ערבות איש בעד אחיו הגם שהנסתרות לד' אלקינו נתנה ראש ונשובה אל ד' לדעת אם לא במסתרים תבכה נפשינו כי הידועים והגלויים נעשים כצפונים ונסתרים, כי מי לא ידע שהאבות אשר שולחים בניהם בבית הספר שלהם ללמוד את אשר לבם יחפוץ, הכי נעלם מהם שהבנים יחללו שם את השבת קדש בכתיבה ומחיקה וכדומה כי מי יזכיר לו בקדושת שבת והאב אשר מגדל בנו שם הגם שאומר קדיש בכל יום ומפלפל בבית הכנסת בכל זה הוא פושעי ישראל כי יודע שיבוא היום אשר יכפור בתורת משה ונביאי ד' ובכל תורה שבעל פה והיה ראוי לרדוף רשע וכסיל כזה ואנו יושבים ומכבדים לו אין זה דברים שבסתר או אם האב שולח בנו להיות נעשה בעל מלאכה אצל האומן וידע שהבן הזה יעבור אצלו כל העבירות שם ובכל זה אנו שותקים סובלים ומעלים עין מסוררים ואין איש דובר דבר או אם נראה האפאראטין הולכים ועושים מלאכתן בשבת והעם רואים את התנור עשן ולפיד אש יוצא ודבר שהותר מקצתו כאלו הותר כולו בעוונותינו הרבים ובכל זאת אנו מעלים עין (מקום יש להקדוש ברוך הוא ומסתרים שמו ושם בוכה) אמרו חכמינו זכרונם לברכה כי על המסתרים תבכה נפשו כי הנסתרות והנגלות יחד הם חרבן הדת אשרי מי שיגדר גדר בעד כרם ד' צבאות בית ישראל.
(שערי חיים שער ו')
v v v
כדי שישאר טעם הערבות בפינו, נסיים בחומרת הדבר שעל ידי הערבות נתחייבנו, ואם אין מוחים פוגמים גם בנשמתם על חטא חבירו, ועל דם החוטא שמת בעוונו נידרש, כמו שכתב החפץ חיים בחומת הדת מאמר ב'
גודל החיוב לחזק את הדת ולהוכיחו בשכר ועונש מפני הערבות המוטלת עלינו
| הנה |
ידוע שבעת שקבלנו התורה מאת ה', לא רק על עצמו בלבד קיבל כל אחד לקיים, כי אם כל מה שיהיה ביכולתו לחזק את קיום התורה אצל שאר בני ישראל גם כן התחייב כל אחד, ונעשינו כולנו ערבים זה לזה, וכמו דכתיב הנסתרות לה' אלקינו והנגלות לנו ולבנינו עד עולם לעשות את כל דברי התורה הזאת, וכמו שפירש"י שם דהיינו שנעשו ערבים זה לזה, ולכך הדין שכל אחד מישראל מוציא את חבירו בקיום המצות אף שיצא הוא כבר כגון קידוש ותקיעת שופר וכדומה [וכמו שכתב הרא"ש בברכות דף כ] דאם יחסר לחבירו איזה מצוה כאילו חסר לו, וכן נמי שיפריש כל אחד את חבירו מאיסור לא תעשה, דאם לא יפרישו מהאיסור במקום שיש ביכולתו, יענש גם הוא.
| וזה |
הענין של קבלת הערבות, מלבד מה שקבלנו על עצמינו מלפנים בעת קבלת התורה, אנו שונים אותו גם כן בכל יום בעת שאנו מקבלים עלינו עול המצות [בפרשה שניה של קריאת שמע דכתיב בה "ושמתם את דברי אלה על לבבכם" וגו' וכמו שאמרו חכמינו זכרונם לברכה (בברכות י"ג ע"א)] ואנו מפרטים אחר כך בברכת אמת ויציב שהקבלה היא על עצמו ובניו ועל כל כלל ישראל, וזהו מה שאנו אומרים ודבריו חיים וקיימים וכו' על אבותינו ועלינו על בנינו ועל דורותינו ועל כל דורות זרע ישראל עבדיך וכו' חק לא יעבור.
| ועתה |
נתבונן בעצמינו, הלא ידוע שכשראובן ערב בעד שמעון על כמה מאות רובל, וכל שכן אם ערב בעדו על כמה אלפים, ורואה ששמעון רוצה לקחת איזה עסק, והוא מכיר מכבר את העסק ההוא כי רע ומר הוא, שעל ידי זה יפסיד כל מעותיו, כמה מההשתדלות היה עושה ראובן למונעו מן העסק ההוא, בעבור ידיעתו והכרתו היטב שעל ידי זה יחזור כל החוב עליו. וכן נמי בעניננו, צריך האדם לדעת, דאם יכול למנוע את חבירו מאיזה עון על ידי הוכחה וכדומה, או את אנשי עירו, והוא מתעצל מזה, יתפש לעתיד לבא באותו עון, וכמו שאמרו חכמינו זכרונם לברכה כל מי שיש בידו למחות באנשי ביתו ואינו מוחה נתפס על עון אנשי ביתו, באנשי עירו ואינו מוחה נתפס על עון אנשי עירו, לכל העולם כולו ואינו מוחה נתפס על כל העולם כולו.
אם ישראל אחד חוטא וכולם נענשים
| ואיתא |
בויקרא רבה, שה פזורה ישראל, מה דרכו של שה לוקה באחד מאיבריו וכולם מרגישים [רצה לומר שדרך השה הוא שכל העדר מתחברים ביחד, וכששה אחת לוקה ברגליה וכדומה והיא עומדת, כולם יעמדו לפי שעה] אף ישראל אחד חוטא וכולם נענשים.
| והנה |
אנו רואים בעוונותינו הרבים שקיום הדת מתמוטט מדי יום ויום, ואם לא נראה לחזקה מי יודע מה יהיה יכול להולד חס ושלום כעבור שנים, כי כל בית ישראל נמשלו לכרם, וכדכתיב [ישעי' ה ז'] כי כרם ה' בית ישראל, וכשגדרה נפרצה מעט, אם לא נראה לתקנה, הפירצה הולכת ומתרחבת ועל ידי זה יכלה כל הכרם לבסוף, ואפילו אם לא יופקר במשך הזמן רק איסור אחד של תורה, גם כן רע ומר הוא, וכל שכן אם יגיע הדבר חס ושלום לידי חייבי כריתות ומיתות בית דין, אוי ואבוי יהיה כי יפקוד השם יתברך העון על כולנו.
בכל דרכיך דעהו וגו', רוצה לומר באותן הדרכים שהוא מתנהג בעניני עצמו צריך להתנהג בעניני שמים
| ואל |
יתפאר האדם בנפשו לומר כי ישיב לפני ה', לא היה בי כח למנוע אותם מן האיסורים. אבל הלא ידוע מכמה פסוקים ומאמרי חכמינו זכרונם לברכה כי חפצי שמים צריכים להחשב בעיני אדם על כל פנים כחפצי עצמו, ובחפצי עצמו ידוע שאפילו כשהעסק הולך בענין רע, אף על פי כן אינו מתייאש ממנו, ותמיד חושב עצות איך לשפרו, וגם שואל מאחרים הסוחרים הגדולים איזו עצה ותחבולה לזה, והקדוש ברוך הוא ממציא לו עצה, ומצוי הדבר שלבסוף מרויח מן העסק. ואף בזה, אילו היה שקול בעיני האדם רצון הקדוש ברוך הוא כרצונו, היה מחפש עצות ותחבולות איך להקים הדת שלא תתמוטט, ובודאי היה הקדוש ברוך הוא ממציא לנו עצה וגם עזר גדול מאתו יתברך לזה [וזהו שאמר הכתוב בכל דרכיך דעהו וגו', רוצה לומר באותן הדרכים שהוא מתנהג בעניני עצמו צריך להתנהג בעניני שמים].
| אבל |
בעוונותינו הרבים אין אנו עושים כן בעניני שמים, ותיכף כשהאדם רואה לפום רהיטא שאין לו עצה לזה, תיכף הוא מתייאש מזה ופוטר עצמו מן הדין, אבל לא בשביל שהוא פוטר עצמו למטה יפטר למעלה. לך נא ראה מה שאמרו חכמינו זכרונם לברכה (שבת נה) על הפסוק והתויות תו על מצחות האנשים הנאנחים והנאנקים, דהיינו שהקדוש ברוך הוא צוה למלאך שירשום על הצדיקים תו, לרמז תו של תחיה, ולבסוף כתיב שציוהו להתחיל העונש מאנשים הקדושים, כי מדת הדין עלתה לפניו לומר מה נשתנו אלו מאלו, וענה הקדוש ברוך הוא אלו צדיקים גמורים ואלו רשעים גמורים, ושאלה מדת הדין היה להם למחות, וענה הקדוש ברוך הוא גלוי לפני שלא יקבלום, ושאלה מדת הדין אם לפניך גלוי לפניהם מי גלוי, מיד יצא הדין לחייב את כולם.
| ובמדרש |
איתא ששאלה מדת הדין, מי מהם נהרג עבורי, מי מהם נפצע מוחו עבורי. מכל זה נוכל להתבונן עד כמה גדול החיוב על כל אחד מישראל לחפש עצות ותחבולות, ולהתרצות על כל פנים אף להתבזות ואף למנוע עון ופשע מישראל.
דין החמור לעתיד כשחבירו נענש ומת בעונו, הוא ידרש דמו
| ודע |
עוד, דמלבד שיש עליו חטא על שלא מיחה בחבירו כי כל ישראל הם כאיש אחד, וחטא של חבירו פוגם גם בנשמתו. עוד יש עליו דין חמור לעתיד, כשחבירו החוטא נענש ומת בעונו, גם הוא ידרש על דמו, וכדאיתא בתנא דבי אליהו כל מי שסיפק בידו למחות ולא מיחה ולהחזיר את ישראל למוטב ואינו מחזיר, כל הדמים הנשפכים בישראל אינם אלא על ידו, שנאמר ואתה בן אדם צופה נתתיך לבית ישראל ושמעת מפי דבר והזהרת אותם ממני באמרי לרשע מות תמות ולא הזהרתו וגו' הוא רשע בעונו ימות ודמו מידך אבקש. עד כאן לשונו, מכל זה יתבונן האיש הנלבב גודל החיוב בענין זה.
(חומת הדת פרק ב')
פנינים יקרים מספר שערי תשובה לרבינו יונה
ואיך החלפתי בעולם חולף, עולם עומד לעד לעולם, איך נמשלתי כבהמות נדמיתי, והלכתי אחרי יצרי כסוס כפרד אין הבין ותעיתי מדרך השכל.
| עתה |
נבאר עיקרי התשובה: העיקר הראשון החרטה. יבין לבבו כי רע ומר עזבו את השם, וישיב אל לבו כי יש עונש ונקם ושלם על העון, כענין שנאמר (דברים לב, לה): "לי נקם ושלם", ונאמר (איוב יט, כט): "גורו לכם מפני חרב כי חמה עונות חרב". ויתחרט על מעשיו הרעים, ויאמר בלבבו: מה עשיתי, איך לא היה פחד אלקים לנגד עיני, ולא יגורתי מתוכחות על עון ומן השפטים הרעים, כי רבים מכאובים לרשע, לא חמלתי על גופי, ולא חסה עיני עליו משחתו מפני הנאת רגע אחד, ונמשלתי לאיש שיגזול ויחמוס ויאכל וישבע, ויודע כי אחרי אכלו ואחרי שתו יגרס השופט בחצץ שניו, כענין שנאמר (משלי כ, יז) "ערב לאיש לחם שקר ואחר ימלא פיהו חצץ". ורעה מזאת, כי הייתי על הנפש היקרה אכזרי ונטמאה בגלולי יצרי, ומה הועילה בכל קניניה אם רעה בעיני אדוניה, ואיך החלפתי בעולם חולף, עולם עומד לעד לעולם, איך נמשלתי כבהמות נדמיתי, והלכתי אחרי יצרי כסוס כפרד אין הבין ותעיתי מדרך השכל, והנה הבורא נפח באפי נשמת חיים חכמת לב וטובת שכל להכירו וליראה מלפניו ולמשול בגוף וכל תולדותיו כאשר המשילה על שאר בעלי חיים שאינם מדברים מאשר יקרה בעיניו נכבדה, ואחרי אשר בעבור זאת נבראתי, ויהי בי הפך מזה, למה לי חיים, כענין שנאמר (משלי כא, טז): "אדם תועה מדרך השכל בקהל רפאים ינוח". ועוד, כי כמשפט הבהמה לא עשיתי, אבל שפלתי ממנה, כי ידע שור קונהו וחמור אבוס בעליו, ואני לא ידעתי ולא התבוננתי, ושלחתי נפשי לחפשי מאדוניה, וטעמתי צופי, ונשיתי סופי, וגזלתי וחמסתי, ועל דל בוססתי, ולא זכרתי יום המות אשר לא ישאיר לפני נשמתי בלתי אם גויתי ואדמתי. והענין הזה אשר בארנו הוא אשר דבר ירמיה עליו השלום (ירמיה ח, ו): "אין איש נחם על רעתו לאמר מה עשיתי".
(שער ראשון אות י)
בהתמדתו על עבירה נעשית לו כהיתר ונחשב למשומד
| העיקר |
השלושה עשר להיות העבירות הקלות חמורות בעיניו לארבעה פנים: האחד – כי אין לו להביט לקטנות העברה, אבל יביט לגדולת מי שהזהיר עליה. והשני – כי היצר שולט בעבירות הקלות, ואולי תהיה זאת סבה להתמיד בהן ואז יחשבו גם הן כחמורות בהצטרף עונש כל פעם, ומשלו על זה מחוט של משי שהוא נרפה וחלוש, וכאשר יכפלו אותו כפלים רבים יעשה עבות חזקה. השלישי – כי בהתמדתו על העבירה נעשית לו כהיתר, ויפרוק עולה מעליו, ולא ישתמר ממנה, ויחשב עם פורקי עול וכופרים ומשומדים לדבר אחד.
אין שום תירוץ על החטאים,
כי השם נתן היכולת לכבוש היצר
| והרביעי |
– כי אם נצחו היצר בדבר קטן, ינצחהו מחר בדבר גדול, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (שבת קה:): כל המשבר כלים בחמתו יהי בעיניך כאילו עובד עבודה זרה, שכך דרכו של יצר הרע, היום אומר לו עשה כך ולמחר אומר לו עבוד עבודה זרה ונאמר (בראשית ד, ז) הלוא אם תיטיב שאת, פירוש: למה נפלו פניך, הלוא אם תיטיב מעשיך ותשוב אלי – שאת, פירוש: תשא פניך, מלשון: כי אז תשא פניך ממום (איוב יא, טו). ויש לפרשו מלשון סליחה. ואם לא תיטיב לפתח חטאת רובץ – אם לא תשוב מאשר חטאת, לא העון אשר בידך לבדו ילין אתך, כי היצר רובץ לפתח להחטיא אותך בכל אשר תלך, ונוצח אותך תמיד אחרי אשר נצח אותך, ויקוש לך וגם נלכדת ולא שבת. ואליך תשוקתו – להדיחך, ואורב לך בכל עת. ואתה תמשל בו – אם תרצה להתגבר עליו. על כן תענש על החטא אחרי אשר נתתי לפניך היכולת לכבוש את יצרך.
(שער ראשון אות לח)
האנשים אשר לא הניחו על ראשם תפלין מעולם הם הנקראים פושעי ישראל בגופם, ועונשם חמור מן העובר פעם אחת על חייבי כריתות ומיתות בית דין
| ועתה |
נדבר בענין עונש בטול מצות עשה. אמרו רבותינו זכרונם לברכה (חולין קלב:): אם יזהירו את האיש לעשות סוכה או לולב ואינו עושה מכין אותו עד שתצא נפשו. ואמרו (ראש השנה יז:): כי האנשים אשר לא הניחו על ראשם תפלין מעולם הם הנקראים פושעי ישראל בגופם וענשם חמור מן העובר פעם אחת על חייבי כריתות ומיתות בית דין, ואמרו (שם): כל שעונותיו מרובים מזכיותיו, ובכללם עון פושעי ישראל בגופם, כגון שלא הניח תפלין מעולם או עון פשעי אומות העולם בגופן והם עוברי עבירה כגון עריות, ליום הדין יורדים לגיהנם ונידונים שם שנים עשר חדש, ולאחר שנים עשר חדש גופם כלה ונשמתם נשרפת ורוח מפזרתם תחת כפות רגלי הצדיקים, שנאמר (מלאכי ג, כא), "ועסותם רשעים כי יהיו אפר וגו' ". ואמרו (סנהדרין צט:): מי שמקל בענין מצות עשה, כמו המבזה חולו של מועד שיש בו מצות עשה, שנאמר (שמות כג, טו): "את חג המצות תשמור", אף על פי שיש בידו תורה ומעשים טובים אין לו חלק לעולם הבא. ויש על כל מצות עשה אזהרת לאו כוללת, שנאמר (דברים יג, א): "לא תוסף עליו ולא תגרע ממנו". (שער שלישי אות יא)
ויתר הקדוש ברוך הוא על עבודה זרה וגלוי עריות ושפיכות דמים ולא ויתר על עון בטול תורה
| ויש |
אנשים רבים בהמון העם חושבים, כי אין עיקר האבדון והפסד הנפש זולתי בעבירות שיש בהן מעשה, וכי אין אבדן נפש אל האיש אשר הוא טהור מחטוא במעשה, ובדרך העבירות לא הלך, וחדל מעשות מצות ומעשים טובים. על כן אנו חייבים להודיע תועי רוח בינה, כי אמרו זכרונם לברכה (ירושלמי חגיגה פרק א הלכה ז) ויתר הקדוש ברוך הוא על עבודה זרה וגלוי עריות ושפיכות דמים ולא ויתר על עון בטול תורה. ואמרו (ספרי דברים עקב): כשם ששכר תלמוד תורה גדול מכל המצוות, כך עונש המבטל גדול מכל העבירות, ואמרו (סנהדרין צט.): (במדבר טו, לא): " כי דבר השם בזה ואת מצותו הפר" – נאמר על מי שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק. וכבר זכרנו לך כל אלה בשער התורה.
(שער שלישי אות יד)
| ודע |
כי לפי גודל המצוה יגדל עונש מי שיחדל לעשותה, אף על פי שאינו עושה מעשה בהפרתה, כמו שמצינו במצות הפסח ובמצות המילה שהן מצוות עשה ויש בהן כרת.
(שער שלישי אות טז)
עונש המבטל המצוה, שהוא בכלל ארור רחמנא ליצלן
| והנה |
נתבאר בתורה עונש בטול המצוה, שנאמר (דברים כז, כו): "ארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת לעשות אותם", אמר "לעשות אותם" – יורה כי זה נאמר על בטול מעשה המצוות.
(שער שלישי אות יח)
כמה מצוות עשה מבטל מי שאין לו תפילין ומזוזה
| ומצות |
תפלין (דברים ו, ח) ומצות מזוזה (שם שם, ט) – מצוות עשה[9] הן, והנן בכלל קבלת מלכות שמים, כי על כן נכתבו בפרשת שמע ישראל, ותוכל להתבונן מזה על עונש המבטל המצוות האלה, כי הוא שובר עול מנתק מוסרות, וכבר הקדמנו לדבר על המצוות האלה. ועל מצות ציצית אמרו רבותינו זכרונם לברכה (ספרי במדבר סוף פרשת שלח), שהציצית מוספת קדושה, שנאמר (במדבר טו, מ): "למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי והייתם קדושים לאלקיכם". וגם כי אין מצות ציצית זולתי על מי שיש לו בגד אשר לו ארבע כנפות, ואם אין לו בגד כזה אינו חייב לקנותו, אף גם זאת אמרו רבותינו זכרונם לברכה (מנחות מא.): כי ענוש יענש לעתות בצרה על דבר אשר לא חמד בלבבו יפי המצוה ושכרה, לבעבור סבב פני דבר חיובה עליו ולקחת לו בגד שיש לו ארבע כנפות לעשות בו ציצית על כנפיו.
(שער שלישי אות כב)
v v v
שכר גדול להמוחים
| מי |
שמוחה לכבוד שמים אין מלאך המות שולט בו כשאר בני אדם (זוהר הקדוש חלק א' כט:) והקדוש ברוך הוא כורת עמו ברית ולזרעו אחריו כמו שעשה לפנחס (ראשית חכמה שעה"ח פי"ב בשם מהר"י אבוהב), וזוכה לחלקו של הקדוש ברוך הוא (תמיד כח.), וממשיך ברכות וטובות לעם (תמיד כח.), ויוצא מכלל ארור לכלל ברוך (ויקרא רבה כה), ניצול מכל גזירות קשות (ילקוט רות עה"כ וימת אלימלך) זוכה לבלות שנותיו בנעימים (אבות דרבי נתן פרק כ"ט) כשיש גזר דין על הכלל הוא ניצול (חומת אנך פרשת נח) וזוכה למלכות (סנהדרין קא:).
| ונסיים |
בתפלה להשם יתברך שאל יאמר פינו דבר שלא כרצונו, ויהי נא אמרינו לרצון לפני אדון כל. זכות כל הצדיקים, גאונים וקדושים, שהבאנו דבריהם הטהורים, זכות צדקתם תצהיר כאור שבעת הימים, ויהיו עבורינו מליצים ישרים, וה' אלוקי ישראל אהבת תמים, יעזור שנושע תשועת עולמים.
v v v
רב שאינו מאמין: ראיתי, אבל מי הוא האדמו"ר מהאלמין שאני בכלל ישים לב לדבריו, וכמעט שלא קראתי מה שאמר לי !
בית דין: בעל גאווה שכמותך!!! הלא האדמו"ר כתב לך מה שכתבו כל גדולי ישראל, ואתה החזקת אותך יותר גדול מכולם?
בית דין: קיבלת את התשובה הזאת מהאדמו"ר מהאלמין שכתב לך שחור על גבי לבן עם כל המקורות להסביר לך שאתה טועה?
רב שאינו מאמין: הלא הייתי גדול מאוד שהתחתנתי הרבה פעמים וקיימתי מצות גירושין הרבה פעמים, מי הוא גדול כמוני? וכל פעם שהתחתנתי מחלו לי כל העונות כמו שאמרו חז"ל על עשו )בראשית כח, ט) וַיֵּלֶךְ עֵשָׂו אֶל יִשְׁמָעֵאל וַיִּקַּח אֶת מַחֲלַת בַּת יִשְׁמָעֵאל בֶּן אַבְרָהָם אֲחוֹת נְבָיוֹת עַל נָשָׁיו לוֹ לְאִשָּׁה:
וברש"י בראשית (לו ג) בשמת בת ישמעאל – ולהלן קורא לה מחלת, מצינו באגדת מדרש ספר שמואל, ג' מוחלין להן עונותיהם, גר שנתגייר, והעולה לגדולה, והנושא אשה, ולמד הטעם מכאן לכך נקראת מחלת שנמחלו עונותיו.
בית דין: גם לעשו מחלו אבל סוף כל סוף נשאר עשו הרשע!
רב שאינו מאמין: מה קוראים עשו? והרי החזרתי הרבה יהודים בתשובה ונלחמתי נגד הסטרא אחרא, ולמה אומרים שאני מחטיא את הרבים ח"ו?
בית דין: הלא ידעת דוקא אתה שקראת ולמדת שלהלחם עם הסטרא אחרא יכול רק רבי שמעון בר יוחאי ע"ה שהוא נקרא צדיק גמור, כדאיתא במסכת ברכות (דף ז:): ואמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי מותר להתגרות ברשעים בעולם הזה, שנאמר עוזבי תורה יהללו רשע ושומרי תורה יתגרו בם, תניא נמי הכי רבי דוסתאי ברבי מתון אומר מותר להתגרות ברשעים בעולם הזה שנאמר עוזבי תורה יהללו רשע וגו', ואם לחשך אדם לומר והא כתיב אל תתחר במרעים אל תקנא בעושי עולה, אמור לו מי שלבו נוקפו אומר כן, אלא אל תתחר במרעים להיות כמרעים אל תקנא בעשי עולה להיות כעושי עולה, ואומר אל יקנא לבך בחטאים כי אם ביראת ה' כל היום, איני והאמר רבי יצחק אם ראית רשע שהשעה משחקת לו אל תתגרה בו שנאמר יחילו דרכיו בכל עת, ולא עוד אלא שזוכה בדין שנאמר מרום משפטיך מנגדו, ולא עוד אלא שרואה בצריו שנאמר כל צורריו יפיח בהם, לא קשיא הא במילי דידיה הא במילי דשמיא, ואיבעית אימא הא והא במילי דשמיא, ולא קשיא הא ברשע שהשעה משחקת לו הא ברשע שאין השעה משחקת לו, ואיבעית אימא הא והא ברשע שהשעה משחקת לו, ולא קשיא הא בצדיק גמור הא בצדיק שאינו גמור, דאמר רב הונא, מאי דכתיב למה תביט בוגדים תחריש בבלע רשע צדיק ממנו וכי רשע בולע צדיק והא כתיב ה' לא יעזבנו בידו, וכתיב לא יאונה לצדיק כל און, אלא צדיק ממנו בולע צדיק גמור אינו בולע ואיבעית אימא שעה משחקת לו שאני.
ובתיקוני הזוהר (תקונא תליתאה דף קמ.): בלשון הקודש: טְחוֹל זוֹ לִילִי"ת, הָאִמָּא שֶׁל הָעֵרֶב רַב, שְׂחוֹק הַכְּסִיל, מִי זֶה כְּסִיל? זֶה אֵל אַחֵר סמא"ל, וְעֵרֶב רַב הֵם בָּנֶיהָ, שֶׁהֵם מְעֹרָבִים עִם יִשְׂרָאֵל, רְשָׁעִים גְּמוּרִים, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר אִם רָאִיתָ רָשָׁע שֶׁהַשָּׁעָה מְשַׂחֶקֶת לוֹ, אַל תִּתְגָּרֶה בּוֹ, עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר לָמָּה תַבִּיט בּוֹגְדִים תַּחֲרִישׁ בְּבַלַּע רָשָׁע צַדִּיק מִמֶּנּוּ. רָשָׁע זֶה הַכְּסִיל, עֵרֶב רַב בַּגָּלוּת הֵם רָשָׁע, בְּבַלַּע צַדִּיק מִמֶּנּוּ זֶה יִשְׂרָאֵל, וּמִי גוֹרֵם שֶׁבּוֹלֵעַ אוֹתָם? מִשּׁוּם שֶׁאֵינָם צַדִּיקִים גְּמוּרִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר צַדִּיק מִמֶּנּוּ בּוֹלֵעַ, אֲבָל צַדִּיק גָּמוּר אֵינוֹ בוֹלֵעַ.
ורק מי שלומד זוהר הקדוש ומזכה את הרבים בלימוד הזוהר הקדוש יכול ורשאי להילחם ברשעים, אם כן כיצד העזת להתעסק במלחמה נגד הסטרא אחרא בלי שזכית את הרבים שילמדו זוהר הקדוש, וכי רצית להיות בעל מקובל לבד, שיהיה לכם קבלת קהל גדול?
רב שאינו מאמין: אני גם לימדתי הרבה תורה לעם ישראל אבל ללמוד זוהר זה לא פשוט רק צדיקים גדולים יכולים, אחרי שלמדו ש"ס ופוסקים!
בית דין: האם לא למדת חומש עם הפירוש הקדוש שהאדמו"ר מקומרנא זי"ע 'הֵיכַל הַבְּרָכָה' : אִי אֶפְשָׁר בִּזְמַנֵּנוּ לִזְכּוֹת לְתוֹרָה לִשְׁמָהּ אִם לֹא לוֹמְדִים קַבָּלָה.
בַּדּוֹר הַזֶּה הָאַחֲרוֹן, מִי שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק בְּסֵפֶר הַזֹּהַר וְתִקּוּנִים וְכִתְבֵי מָרָן הָאֲרִ"י שֶׁהֵם חַיִּים מַמָּשׁ לַנֶּפֶשׁ, בְּלוּלָה בְּמִקְרָא וּבְמִשְׁנָה וּבְתַלְמוּד וּפוֹסְקִים, יֵדַע נֶאֱמָנָה שֶׁכָּל תּוֹרָתוֹ שֶׁעוֹסֵק הוּא מִשָּׂפָה וְלַחוּץ, כְּדוֹאֵג, וְאֵין לוֹ עֵסֶק בַּחַיִּים וְהֶאָרָה לַנֶּפֶשׁ, וְהוּא כֻּלּוֹ טָעוּת וְרַמָּאוּת, וְאֵינוֹ עוֹסֵק בַּתּוֹרָה אֶלָּא לִהְיוֹת מֵאַנְשֵׁי שֵׁם, לִהְיוֹת רַב וְרֹאשׁ גְּדוֹל הַדּוֹר וּלְהִשְׂתָּרֵר עַל הַבְּרִיּוֹת, וְאֵין לוֹ חַיִּים וְלֹא חֵלֶק בַּחַיִּים. ('היכל הברכה' פרשת עקב ז', י"ט).
הַ'זֹּהַר' הַקָּדוֹשׁ : לֹא מַכְנִיסִים לְגַן עֵדֶן נְשָׁמָה שֶׁלֹּא לָמְדָה קַבָּלָה.
בֹּא וּרְאֵה כָּל מִי שֶׁהוֹלֵךְ לָעוֹלָם הַהוּא בְּלִי יְדִיעָה, אֲפִלּוּ יֵשׁ בּוֹ מַעֲשִׂים טוֹבִים רַבִּים, מוֹצִיאִין אוֹתוֹ מִכָּל הַשְּׁעָרִים שֶׁבָּעוֹלָם הַהוּא. (זהר חדש שיר השירים דף ע' עמוד ד'). וּבְזֹהַר בְּהַעֲלֹתְךָ (דף קנב.) קָרֵי לָעוֹסְקִים בְּחָכְמַת הָאֱמֶת אִינוּן דַּהֲווּ קָיְימֵי בְּטוּרָא דְּסִינַי, וְנִכְתַּב בְּצִדוֹ, אָמַר מַעְתִּיק: מַשְׁמָע אוֹתָם שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים סוֹדוֹת הַתּוֹרָה לֹא עָמְדוּ עַל הַר סִינַי.
גם בישיבות הקדשות נמנעו מלימוד הזוהר הקדוש, ואפילו שמרן החפץ החיים זיע"א גדולי ראשי הישיבות בעולם ולומדים ספריו בכל הישיבות בעולם, (ובמיוחד ספרו הידוע הקדוש חפץ חיים ושמירת הלשון שמלא וגדוש מזוהר הקדוש וספר המקובלים, ולומדים ספריו בכל יום יום וציווה ללמוד בישיבותו כל פרשת השבוע של הזוהר הקדוש בכל שבת ושבת, ודווקא הם מפיצים לשון הרע על הזוהר הקדוש, רחמנא ליצלן.[10])
ורואים מכל זה שמי שלא אומר ללמוד זוהר ולא לומד זוהר, טוֹב שֶׁלֹּא נִבְרָא בָעוֹלָם, וְגוֹרֵם עֹנִי בָּעוֹלָם וְאֹרֶךְ הַגָּלוּת.
וכמו שכתב בתיקוני זוהר הקדוש תִּקּוּן אַרְבָּעִים וּשְׁלֹשָה (דף פב ע"א): בְּאוֹתוֹ זְמַן שֶׁהוּא יָבֵשׁ וְהִיא יְבֵשָׁה, צוֹוְחִים הַבָּנִים לְמַטָּה בְּיִחוּד וְאוֹמְרִים שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, וְאֵין קוֹל וְאֵין עוֹנֶה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (משלי א כח) אָז יִקְרָאֻנְנִי וְלֹא אֶעֱנֶה. וְכָךָ מִי שֶׁגּוֹרֵם שֶׁתִּסְתַּלֵּק קַבָּלָה וְחָכְמָה מִתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה וּמִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, וְגוֹרֵם שֶׁלֹּא יִשְׁתַּדְּלוּ בָהֶן [והגר"א מוסיף ולא אשתדל בהן] וְאוֹמְרִים שֶׁאֵין אֶלָּא פְשָׁט בַּתּוֹרָה וּבַתַּלְמוּד, בְּוַדַּאי כְּאִלּוּ הוּא יְסַלֵּק אֶת הַמַּעְיָן מֵאוֹתוֹ נָהָר וּמֵאוֹתוֹ גַן. אוֹי לוֹ, טוֹב שֶׁלֹּא נִבְרָא בָעוֹלָם וְלֹא יִלְמַד אוֹתָהּ תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, שֶׁנֶּחְשָׁב לוֹ כְּאִלּוּ הֶחֱזִיר הָעוֹלָם לְתֹהוּ וָבהוּ, וְגוֹרֵם עֹנִי בָּעוֹלָם וְאֹרֶךְ הַגָּלוּת.
אוֹי לָהֶם שֶׁגּוֹרְמִים עֲנִיּוּת וְחֶרֶב וּבִזָּה וְהֶרֶג וְאַבְדָן בָּעוֹלָם, ומעכבים את המשיח
ובזוהר תיקון ל': בְּוַדַּאי בִּזְמַן שֶׁהַשְּׁכִינָה יוֹרֶדֶת לַגָּלוּת, הָרוּחַ הַזּוֹ נוֹשֶׁבֶת עַל אוֹתָם שֶׁמִּתְעַסְּקִים בַּתּוֹרָה, מִשּׁוּם שֶׁהַשְּׁכִינָה נִמְצֵאת בֵּינֵיהֶם, וְהָרוּחַ הַזּוֹ נַעֲשֵׂית קוֹל, וְתֹאמַר כָּךְ: אוֹתָם יְשֵׁנִים שֶׁשֵּׁנָה בִנְחִירֵיהֶם, סְתוּמֵי הָעֵינַיִם וַאֲטוּמֵי הַלֵּב, קוּמוּ וְהִתְעוֹרְרוּ אֶל הַשְּׁכִינָה, שֶׁיֵּשׁ לָכֶם לֵב בְּלִי הַשְׂכֵּל לָדַעַת אוֹתָהּ, וְהִיא בֵינֵיכֶם. וְסוֹד הַדָּבָר – קוֹל אוֹמֵר קְרָא, כְּמוֹ קְרָא נָא הֲיֵשׁ עוֹנֶךְ וְאֶל מִי מִקְּדוֹשִׁים תִּפְנֶה, וְהִיא אוֹמֶרֶת מָה אֶקְרָא, כָּל הַבָּשָׂר חָצִיר, הַכֹּל הֵם כִּבְהֵמוֹת שֶׁאוֹכְלוֹת חָצִיר, וְכָל חַסְדּוֹ כְּצִיץ הַשָּׂדֶה, כָּל הַחֶסֶד שֶׁעוֹשִׂים, עוֹשִׂים לְעַצְמָם. וַאֲפִלּוּ כָּל אֵלּוּ שֶׁמִּשְׁתַּדְּלִים בַּתּוֹרָה, כָּל חֶסֶד שֶׁעוֹשִׂים – לְעַצְמָם עוֹשִׂים. בְּאוֹתוֹ זְמַן וַיִּזְכֹּר כִּי בָשָׂר הֵמָּה רוּחַ הוֹלֵךְ וְלֹא יָשׁוּב לְעוֹלָם, וְזוֹהִי רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, אוֹי לָהֶם מִי שֶׁגּוֹרְמִים שֶׁיֵּלֵךְ לוֹ מִן הָעוֹלָם וְלֹא יָשׁוּב לְעוֹלָם, שֶׁאֵלּוּ הֵם שֶׁעוֹשִׂים אֶת הַתּוֹרָה יַבָּשָׁה, וְלֹא רוֹצִים לְהִשְׁתַּדֵּל בְּחָכְמַת הַקַּבָּלָה, וְגוֹרְמִים שֶׁמִּסְתַּלֵּק מַעְיַן הַחָכְמָה, שֶׁהִיא י' מִמֶּנָּה, וְנִשְׁאֶרֶת ב' יְבֵשָׁה, אוֹי לָהֶם שֶׁגּוֹרְמִים עֲנִיּוּת וְחֶרֶב וּבִזָּה וְהֶרֶג וְאַבְדָן בָּעוֹלָם, וְהָרוּחַ הַזּוֹ שֶׁמִּסְתַּלֶּקֶת הִיא רוּחַ הַמָּשִׁיחַ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר, וְהִיא רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וְהִיא רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה, רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת הוי"ה.
בני ישראל צריכים לשוב בתשובה לדעת את מי הם עובדים ומי הוא מלכם, וללומד את הזוהר הקדוש וחכמת הקבלה ועל ידי זה תבוא הגאולה
"עד דיתובון בני ישראל בתיובתא, ובקשו את ה' אלהיהם. להכירו וליודעו ברזי תורה. וידעו את מי הם עובדים, ומי הוא מלכם. וכדין יזכו לעסוק בחכמת האמת כמו שאומר הכתוב " ויורהו ה' עץ, וימתקו" על ידי המשיח וכמו שאמר בפרשת נשא ברעיא מהימנא (ד' קכ"ד ע"ב) וז"ל ובגין דעתידים ישראל למיטעם מאילנא דחיי דאיהו האי ספר הזוהר יפקון ביה מן גלותא וכו' ואילנא דטוב ורע דאיהו איסור והיתר לא שליט על ישראל יתיר וכו'" [עכ"ל רבי חיים ויטאל].
[1]) עיין בשאלות ותשובות חתם סופר חלק אורח חיים (סימן פ"ג) עיין שם.
[2]) מוצל מאש סימן י"ב, פנים מאירות ח"א סימן ס"ו, ועיין בתשובות זרע אברהם חא"ח סימן י"א, שמע יעקב סדר ויצא, הלק"ט ח"א סימן ק"ל, ישועות יעקב ס' חיי שרה, שבועות דל"ט ע"א, מז"ה חק"ל ח"א דס"ג, דברים אחדים דק"ד ע"ג, קיצור של"ה ד"א ע"ד, מהרלנ"ח סימן ע"ו.
[3]) עיין להרב ש"ך ביו"ד סימן קנ"א ס"ק ו', ועיין במג"א א"ח סימן ד"ש סק"ח, ומ"ש הרב פרי מגדים בח' א"א שם יע"ש.
[4]) ח"א סימן י"ט יע"שב.
[5]) סימן ת"ו ות"ז.
[6]) סימן י"ט.
[7]) סימן ק"ו.
[8]) סימן אלף וקכ"ד.
[9]) ראה הלכות קטנות להרי"ף {נדפס בסוף מסכת מנחות} וזה לשונו: אמר רב ששת, כל שאינו מניח תפילין עובר בשמונה עשה, וכל שאין לו ציצית בבגדו עובר בחמשה עשה, וכל כהן שאינו עולה לדוכן עובר בשלשה עשה, כה תברכו אמור להם, ושמו את שמי. כל שאין לו מזוזה בפתחו עובר בשני עשה. אמר רשב"ל כל המניח תפילין מאריך ימים שנאמר (ישעיה לח) השם עליהם יחיו.
[10] רבינו החפץ חיים זיע"א כל תשוקתו היתה לחכמת הקבלה. והיה אומר שלולי שהדור היה צריך לו היה מתמסר כולו לחכמת הקבלה. היה בקי בעל פה בכל ספרי הקבלה אך לא התפרסם בכך. דרכו היתה תמימות ופשיטות וכמו שהשיב לשאלת הגאון המקובל האלקי בעל "הלשם" זקנו של מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל : "מדוע אינו מראה כחו בנסתר כמו בנגלה ?"; "אני כגמול עלי אמו".
כל שבת היה חוזר הזוהר על הפרשה ואמר לבחורים ללמוד זוהר על הפרשה וישמרם בחיים
כל שבת היה רבינו חוזר את הזוהר שעל הפרשה. והיה אומר לאחרים ללמוד את הזוהר של הפרשה אפילו בחורים. והיה אומר שרובו כמדרש. (מפי תלמידו הקדוש ר' שלמה בלוך זלה"ה, ספר הצדיק ר' שלמה אות מ"ו).וכן סיפר לנו אחד מתלמידיו. והוסיף שאמר רבינו הח"ח זיע"א "ספר הזוה"ק ישמור אתכם בחיים"!
הורה לבחור ללמוד ספר רזיאל המלאך להשיג גדולתו של הקב"ה
הגאון רבי שמואל קושלוויץ זצ"ל, בספר נתיבות שמואל (עה"ת ע' רנ"א), מספר שכשהיה בן ישיבה צעיר בראדין, ישן בחדרו של החפץ חיים כג' חודשים, בלילה לפני השנה ניגש אליו הח"ח ובידו ספר רזיאל [המלאך], ואמר לי שאהגה בו כל לילה קודם השינה, וז"ל: "בספר הזה כאשר תעיין ותהגה בו תהיה לך קצת השגה מגדלות ורוממות השי"ת כי ראוי לכל איש ישראל שתהיה לו השגה מגדלות ה', כי באשר אנו נחשבים בחסד ה' עלינו כבנים למקום, הרי מהראוי שכל איש מישראל תהיה לו איזה השגה מגדלות אבינו שבשמים וערכו", עכ"ל הח"ח זי"ע. ומוסיף שם שרק אחרי שנים הבין את כוונת הח"ח שנער רך בשנים יהגה בספר קבלה לפני השינה, ע"כ.
חפץ חיים היה שואל: מדוע לא לומדים זוהר הקדוש בישיבות?
" הלימוד בזוהר הקדוש מביא יראת שמים!" אמר רבינו. והיה מתפלא ואומר "מדוע לא הכניסו את לימוד הזוה"ק בישיבות? הרי זה חתיכת מוסר!" (מפי השמועה).
ומסופר שפגש את הגאון הרש"ב זצ"ל והתפלא על שפשוט אצלם שאין מגלחים הזקן בישיבתו, ואמר לו הרש"ב זאת מפני שלומדים פנימיות התורה בישיבה וזה נותן יראת שמים. ואמר לו הח"ח זיע"א "נו, אז צריך להכניס את לימוד פנימיות התורה בישיבות!"
דרכו לצטט למאות פעמים את הזוהר הקדוש בספריו (במשנה ברורה, שמירת הלשון וכו') ואף מביא מן ספרי המקובלים . ספריו מלאים וגדושים מן הקצה אל הקצה מספר הזוה"ק, ובהקדמת ספרו "ליקוטי הלכות" אומר לעיין בזוה"ק.
כל יהודי צריך לפעול להציל את ישראל בכל דרך צורה יכול
אמר: אמרו חז"ל כל ישראל ערבים זה לזה! כל אחד ואחד מחויב לפעול למען הצלת עם ישראל בכל תחום אפשרי.
הוראת הח"ח זיע"א: יש ללמוד זוהר בכל יום לקרב את הגאולה
"ובמיוחד" אמר "יש ללמוד בכל יום חצי שעה זוהר הקדוש בכדי לקרב הגאולה". (מפי השמועה).
מכתב תוכחה מספר 5 ותשובה לרב שאינו מאמין בתיקון מח
העושה חוכה ואיתלולא מקריאת תיקוני הזוהר הקדוש, הוא בכלל המבזה תלמידי חכמים אין תרופה למכתו דייקא. ובספר בניהו בן יהוידע (שבת קיט:) [דברי הימים א' ט"ז כ"ב] אל תגעו במשיחי, אלו תינוקות של בית רבן, ובנביאי אל תרעו, אלו תלמידי חכמים. יש להקשות למה בתינוקות אמר אל תגעו, ובתלמידי חכמים אל תרעו, ונראה לי בס"ד כי רעה דקאמר הכא דמפרש על בזיון לא שייכה בתנוקות, כי מי ישים לב לבזות תינוקות, והבזיון הוא רק בגדולים, אך אם יבזה הגדולים שהם תלמידי חכמים הנה רעה זו תגיע ממילא אצל התינוקות, שבראותם התלמידי חכמים מתבזים אז הם מתרשלים בלימוד התורה, באומרם כיון דבעלי תורה הם מתבזים מה לנו ללמוד תורה, מעשה בתנוק אחד שהיה הולך כל יום לבית הספר מאליו, והנה יום אחד היה בא מבית הספר ובדרך מצא אחד חכם שקורין אותו רבי מהלך בדרך ואחריו הולכים שנים בורים ועושים ליצנות ושחוק עליו ועל שם רבי, וזה למחר לא היה רוצה לילך לבית הספר, ובא ראש דוכנא לקרוא אותו והוא מסרב, א"ל אביו מהר נא בני ללכת לבית הספר ללמוד תורה שיהיו קורין אותך רבי, א"ל למה תקללני, הלא אני שמעתי אתמול כמה שחוק עשו על שם רבי, וז"ש אל תגעו ובו' האי קרא מסיפיה לרישיה מדריש, אל תרעו לנביאי אלו תלמידי חכמים לבזותם, וממילא אל תגעו בקלקול זה במשיחי אלו תנוקות של בית רבן והא דקרי לתנוקות של בית רבן בשם משיחי עיין רש"י ז"ל ונראה דוחק, אך נראה לי בס"ד על פי מה שכתב רבינו האר"י ז"ל בשער מאמרי רשב"י, שלימוד תשב"ר עולה למקום גבוה ועליון שאין הקליפות מגיעים שם, ופירש הטעם עיין שם, נמצא למוד תשב"ר ידמה לשמן שהוא צף למעלה מכל משקין, כן לימודם עולה וצף על כל מיני לימודים ולכן קרי להו משיחי, עכ"ל. וגם אתה לא מצאת להתלוצץ אלא על לימוד הזוהר שעולה למקום גבוה ועליון שאין הקליפות מגיעים שם, עד כדי כך נעשת שלוחו של הס"מ? שמתקנה בלומדי הזוהר ומפריע ליהודים להידבק בבוראם, הרי כל יהודי שקורא זוהר, מחזק ומתקן מאד את השכינה הקדושה.. האם הרב יכול לקחת אחריות על התוצאות וההשלכות של דבריו?
אנו בימי ספירת העומר, ומה אנו הקטנים רואים? שלא נוהגים כבוד זה בזה, וזה כואב מאד!! כואב לקב"ה, כואב לרשב"י, כואב לשכינה….. בגלל זה עלולים אויבינו לקום עלינו. ח"ו, ועתה אנו נמצאים בזמנים כה קשים לפני ביאת משיח, שמידת הדין מאד מתוחה בשמיים, ואנו אמורים להתחזק באהבת ישראל,ה' יעזרנו ויצילנו.
אך כאשר לומדים את דברי קדוש ישראל בעל שבט מוסר מבינים הכל:
ובת קול יוצאת מחורב ומכרזת אוי להם לבריות מעלבונו של תורה!
הלץ שונא תוכחות ומפריע לאחרים לקיים מצוות
דרך הכסיל בשמעו כל חידוש, מיד חולק ואומר לא כן!
כתב הצה"ק רבי אליהו הכהן מאיזמיר זי"ע בספרו שבט מוסר פרק י"ד אות ט"ז: … גם בשמעו איזה חידוש מן התורה שאומרים לו אף על פי שלא ערב לו אל יבקש אופנים לסתרו ולומר לא כן האמת, רק יחזיק לו טובה שבא לומר לו חידוש, ויבקש ראיות להחזיקו, כי דרך של הכסיל בשמעו כל חידוש שיהיה מיד חולק ואומר לא כן!
וזוהי מידה מגונה מאוד, מביאתו לאדם להיות כפוי גם בתורתו של מקום, כאומר רבותינו ז"ל, ורמוז זה בפסוק משלי (טו, ז), "שפתי חכמים יזרו דעת, ולב כסילים לא כן". – מי לא ידע דלב כסילים לא כן? אלא הכוונה לומר, בעת ששפתי חכמים יזרו דעת מחידושי תורה, ולב כסילים השומעים חולקים על השמועה ואומרים בלבם לא כן הוא האמת!
מידת הרשע לחלוק על כל דבר
כמו שאמר, כי מידת הרשע לחלוק על כל דבר, וכמו שמבואר אצלי בחיבור הדרושים (תהלים א, א-ג), "אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים וגו', והיה כעץ שתול וגו', לא כן הרשעים", דקשה פשיטה דלא כן הרשעים, שאם יהיו כן כצדיקים, מה הפרש יש ביניהם? אלא הכוונה דוד המלך ע"ה אמר, דכל מי שאינו הולך בעצת רשעים וגו', יהיה כעץ שתול וגו', אמנם הרשעים אומרים: לא כן שיהיה כעץ שתול על פלגי מים אשר פריו יתן בעיתו וכל אשר יעשה יצליח, אלא יהיה "כמוץ אשר תדפנו רוח". על כן כשחלקו על האמת "לא יקומו רשעים במשפט", לא חיים ולא נידונים. (עיין קהלת רבה ט, ב).
יזדמנו עליה הרבה מונעים בה והם שלוחי ס"מ הרשע, ותחזור פעם אחרת בזה העולם
ושם בפרק כ"ג (אות כ"ט): אשר על כן שמע בקולי איעצך ויהי אלוקים עמך לבקש אופן להבין על מה פגמת בגלגול שעבר ובאת לתקן – דע שכל מצוה מכל המצות אשר תתאוה נפשך לשקוע בו יותר מאחרות תדע באמת שבה פגמת תחילה, ושלחך ה' עוד בעולם הזה להשלימה, לכן אל תרף ממנה ועשה אותה בשלימותה בכלליה ופרטיה ובכל גדריה וסייגיה, ואל תסיר אותה מנגד עיניך תמיד, ודע שיזדמנו עליה הרבה מונעים בה והם שלוחי ס"מ הרשע למנוע לך שלא תשלימנה, ותקבל עליה עונש במותך ותחזור פעם אחרת בזה העולם ותטעם טעם המיתה פעם אחר פעם על ידו…
אין אדם לומד תורה אלא ממקום שלבו חפץ, שנאמר "כי אם בתורת ה' חפצו
(ל): ולכן אם לבך מתאוה ללמוד מקרא יותר ממשנה או בהיפך וכן אם תאוה נפשך ללמוד תלמוד יותר מקבלה, או קבלה יותר מתלמוד, ממה שתאוה נפשך, דע, שעל זה באת ואחוז בה לעשות עיקר לימודך בזה, ואפשר דעל זה רמזו רבותינו ז"ל באמרם (ע"ז יט.), אין אדם לומד תורה אלא ממקום שלבו חפץ, שנאמר "כי אם בתורת ה' חפצו", ירצה באיזה חלקי התורה שתאוה נפשו יותר שם ילמד כגון במקרא או במשנה או תלמוד או קבלה או אגדה, משום שבוודאי החלק הזה בא לקיים בפעם הזאת…
המונעים לך מלקיימם, הם שלוחי ס"מ הרשע שמונעים אותך כדי שלא תשלים עצמך
(לא) וכפי זה נמצא, שאף על פי שתראה דברים רבים לקיים… אל יפחיד לך ריבוי לומר איך אני יכול לקייים כל זה? דאפשר שרובם ככולם נשלמת בהם בגלגול שעבר, ועכשיו באת על קיום קצתם או כמה מהם, והם אותם שתאוה נפשך בהם, וגם שתראה הרבה מונעים לך עליהם מלקיימם, דכיון שעליהם באת מזמין לך ס"מ הרשע מונעים כדי שלא תשלים עצמך כמדובר. לכן החזק עצמך במוסרי זה אל תרף נצרה כי היא חייך (משלי ד' יג), וכל אדם שחושק ומתאוה נפשה לקבלה ולא לתלמוד או לאגדה ולא לקבלה או תלמוד ויש לו דוחק ומצטער לו על זה [כלומר האיש המפריעו מללמוד ולהשלים תיקונו], עתיד ליתן את הדין שגורם לנשמה זאת שלא תעשה שליחותה כדי להשלים חלק מן התורה שחיסר פעם ראשונה שבאה לעולם וכן ראיתי בחכמי האמת, עכל"ק.
..
בית אל מציון
בית א-ל ארגינאל 6 עמודים
..
ספר שם שם משמעון
מקור מהמקובל רבי שמעון שנפטר לפני 101 שנה תלמיד חבר של הבן איש חי ועד שהוא מתלוצץ ממה שלא יודע שיזהר מלהטיל מום בקודשים והוא עצמו מביא מרבו בעל מתוק מדבש סגולה לרפואה וכו' ואין פותר
סגולה גדולה מבעל פירוש ה"מתוק מדבש" על ספר הזוהר, הגה"ק המקובל רבי דניאל פריש זצוק"ל:
לרפואה, זרע של קיימא, פרנסה, להצלחה,זיווג, להינצל ממחלות וגזירות רעות ומכל צרה, באמירת פרק י"ג בתהלים 13 פעמים 13 ימים.. (13X13 פעמים)
תהלים פרק י"ג
{א} לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד:
{ב} עַד אָנָה יְהוָה תִּשְׁכָּחֵנִי נֶצַח עַד אָנָה תַּסְתִּיר אֶת פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי: {ג} עַד אָנָה אָשִׁית עֵצוֹת בְּנַפְשִׁי יָגוֹן בִּלְבָבִי יוֹמָם עַד אָנָה יָרוּם אֹיְבִי עָלָי:
{ד} הַבִּיטָה עֲנֵנִי יְהוָה אֱלֹהָי הָאִירָה עֵינַי פֶּן אִישַׁן הַמָּוֶת:
{ה} פֶּן יֹאמַר אֹיְבִי יְכָלְתִּיו צָרַי יָגִילוּ כִּי אֶמּוֹט:
……..
להוציא מלבן של צדוקים, שכופרים וצוחקים על מעלתו של התיקון הקדוש של תיקון מ"ח שתיקן האריז"ל. –
מקורות על תיקון מ"ח:
א. ספר בית אל ליוורנא שנת וברית"ך, עם הוספות שיר היחוד מהאריז"ל.
ב. ספר דרך ישרה בשנת חיים לנפש"ך (דפים ד-ה), עם 10 הסכמות.
ג. אור הזוהר 143 סיון תשע"ג הוספה לתיקון שיר היחוד מהאריז"ל ומבעל בן איש חי זי"ע, ומראה מקומות.
ד. ספר הנהגות יושר למהר"י סרוק זצ"ל.
ה. ספר יסוד מערבי בהסכמת 7 גדולי ישראל מטבריה בשנת תרפ"ה, עם הוספות שיר היחוד מהאריז"ל, (דפים נג-נה).
ו. אור הזוהר 131 סיון תשע"ג.
ז. ספר מעין חכמה נדפס בקארעץ בשנת גן נעול מעין חתום.
ח. ספר סמא דחיי פרקים א-ב דפים ל"ט -מא, בשנת תרפ"ד, עם הוספה תיקון שיר היחוד מהאריז"ל ומבעל בן איש חי זי"ע. [מצאתי כמה נוסחאות בהרבה ספרים כמו: דרך ישרה , סמא דחייא, אורחות חיים, בית אל, יסוד מערבי, צמח צדיק].
ט. אור הזוהר 140 סיון תשע"ג הוספה לתיקון שיר היחוד מהאריז"ל ומבעל בן איש חי זי"ע, ומראה מקומות.
י. אור הזוהר 128 סיון תשע"ג.
יא. ספר סדר היום להצה"ק רבנו יוסף חיים זיע"א שהוסיף על התיקון הנ"ל (סמא דחיי דף מ').
יב. ספר צמח צדיק ליוורנא.
יג. אור הזוהר 144 סיון תשע"ג הוספה לתיקון שיר היחוד מהאריז"ל ומבעל בן איש חי זי"ע, ומראה מקומות ותיקון יסוד ברית קודש.
יד. ספר קרה מקרה (דפים צ"ה-צ"ו) בשנת את המיחלים לחסדו, עם הוספה תיקון שיר היחוד מהאריז"ל.
טו. אור הזוהר 140 סיון תשע"ג הוספה לתיקון שיר היחוד מהאריז"ל.
טז. ספר קרנות צדיק ח"ג סימן נ'.
יז. ספר קרנות צדיק, בבל, בשנת "וברית אבות לבנים תזכור" [תרכ"ז], ונדפס בדפוס חדש בדף נח, ונדפס עוד הפעם בא"י בירושלים בשנת תשס"ב.
יח. ספר שם משמעון (על העץ חיים), [דף ע"ח, ומביא שם י"ב. – סגולותיו] מהצה"ק רבי שמעון אגאסי חבירו של הבן איש חי זיע"א, נפטר בשנת תרע"ד.
יט. ספר שער היחודים מכתב יד של רבנו רבי חיים וויטאל, ונדפס מחדש בשנת מעש"ר עם הסכמות 22 גדולי הצדיקים תלמידי בעש"ט זי"ע ועוד.
כ. אור הזוהר 133 סיון תשע"ג, שיר היחוד מהאריז"ל עם המראה מקומות.
כא. אור הזוהר 134 סיון תשע"ג.
כב. שער רוח הקודש (כתבי האריז"ל) הוספות וביאורים (דף תקכ"ה).
כג. שער רוח הקודש (כתבי האריז"ל) הוספות וביאורים (דף תקכ"ו). מכת״י המיוחס למהר״ד לייקיס זי"ע מתלמידי הבעש"ט, עם כתב יד על תיקון זה.
שלום למפעל הזהר היקר
רשמתם חומר לקריאה לכל השנה….ויפה מראה שיש לכם הרבה זמן…
אבל מכל המגילה הנהדרת הזאת
איפה המקורות שכולם מייחלים לראות של עוד 12 סגולות שהמצאתם??????????
צריך עזרה אולי מגרפיקאי מומחה?!
יש לכם אפשרות לחזור בכם….
לא יקרה כלום…יסלחו לכם לפעמים טועים לא קרה כלום…
מקור מהמקובל רבי שמעון שנפטר לפני 101 שנה תלמיד חבר של הבן איש חי ועד שהוא מתלוצץ ממה שלא יודע שיזהר מלהטיל מום בקודשים והוא עצמו מביא מרבו בעל מתוק מדבש סגולה לרפואה וכו' ואין פותר
סגולה גדולה מבעל פירוש ה"מתוק מדבש" על ספר הזוהר, הגה"ק המקובל רבי דניאל פריש זצוק"ל:
לרפואה, זרע של קיימא, פרנסה, להצלחה,זיווג, להינצל ממחלות וגזירות רעות ומכל צרה, באמירת פרק י"ג בתהלים 13 פעמים 13 ימים.. (13X13 פעמים)
תהלים פרק י"ג
{א} לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד:
{ב} עַד אָנָה יְהוָה תִּשְׁכָּחֵנִי נֶצַח עַד אָנָה תַּסְתִּיר אֶת פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי: {ג} עַד אָנָה אָשִׁית עֵצוֹת בְּנַפְשִׁי יָגוֹן בִּלְבָבִי יוֹמָם עַד אָנָה יָרוּם אֹיְבִי עָלָי:
{ד} הַבִּיטָה עֲנֵנִי יְהוָה אֱלֹהָי הָאִירָה עֵינַי פֶּן אִישַׁן הַמָּוֶת:
{ה} פֶּן יֹאמַר אֹיְבִי יְכָלְתִּיו צָרַי יָגִילוּ כִּי אֶמּוֹט:
{ו} וַאֲנִי בְּחַסְדְּךָ בָטַחְתִּי יָגֵל לִבִּי בִּישׁוּעָתֶךָ אָשִׁירָה לַיהוָה כִּי גָמַל עָלָי: (י"ג פעמים)
להוציא מלבן של צדוקים, שכופרים וצוחקים על מעלתו של התיקון הקדוש של תיקון מ"ח שתיקן האריז"ל. – מקורות על תיקון מ"ח:
א. ספר בית אל ליוורנא שנת וברית"ך, עם הוספות שיר היחוד מהאריז"ל.
ב. ספר דרך ישרה בשנת חיים לנפש"ך (דפים ד-ה), עם 10 הסכמות.
ג. אור הזוהר 143 סיון תשע"ג הוספה לתיקון שיר היחוד מהאריז"ל ומבעל בן איש חי זי"ע, ומראה מקומות.
ד. ספר הנהגות יושר למהר"י סרוק זצ"ל.
ה. ספר יסוד מערבי בהסכמת 7 גדולי ישראל מטבריה בשנת תרפ"ה, עם הוספות שיר היחוד מהאריז"ל, (דפים נג-נה).
ו. אור הזוהר 131 סיון תשע"ג.
ז. ספר מעין חכמה נדפס בקארעץ בשנת גן נעול מעין חתום.
ח. ספר סמא דחיי פרקים א-ב דפים ל"ט -מא, בשנת תרפ"ד, עם הוספה תיקון שיר היחוד מהאריז"ל ומבעל בן איש חי זי"ע. [מצאתי כמה נוסחאות בהרבה ספרים כמו: דרך ישרה , סמא דחייא, אורחות חיים, בית אל, יסוד מערבי, צמח צדיק].
ט. אור הזוהר 140 סיון תשע"ג הוספה לתיקון שיר היחוד מהאריז"ל ומבעל בן איש חי זי"ע, ומראה מקומות.
י. אור הזוהר 128 סיון תשע"ג.
יא. ספר סדר היום להצה"ק רבנו יוסף חיים זיע"א שהוסיף על התיקון הנ"ל (סמא דחיי דף מ').
יב. ספר צמח צדיק ליוורנא.
יג. אור הזוהר 144 סיון תשע"ג הוספה לתיקון שיר היחוד מהאריז"ל ומבעל בן איש חי זי"ע, ומראה מקומות ותיקון יסוד ברית קודש.
יד. ספר קרה מקרה (דפים צ"ה-צ"ו) בשנת את המיחלים לחסדו, עם הוספה תיקון שיר היחוד מהאריז"ל.
טו. אור הזוהר 140 סיון תשע"ג הוספה לתיקון שיר היחוד מהאריז"ל.
טז. ספר קרנות צדיק ח"ג סימן נ'.
יז. ספר קרנות צדיק, בבל, בשנת "וברית אבות לבנים תזכור" [תרכ"ז], ונדפס בדפוס חדש בדף נח, ונדפס עוד הפעם בא"י בירושלים בשנת תשס"ב.
יח. ספר שם משמעון (על העץ חיים), [דף ע"ח, ומביא שם י"ב. – סגולותיו] מהצה"ק רבי שמעון אגאסי חבירו של הבן איש חי זיע"א, נפטר בשנת תרע"ד.
יט. ספר שער היחודים מכתב יד של רבנו רבי חיים וויטאל, ונדפס מחדש בשנת מעש"ר עם הסכמות 22 גדולי הצדיקים תלמידי בעש"ט זי"ע ועוד.
כ. אור הזוהר 133 סיון תשע"ג, שיר היחוד מהאריז"ל עם המראה מקומות.
כא. אור הזוהר 134 סיון תשע"ג.
כב. שער רוח הקודש (כתבי האריז"ל) הוספות וביאורים (דף תקכ"ה).
כג. שער רוח הקודש (כתבי האריז"ל) הוספות וביאורים (דף תקכ"ו). מכת״י המיוחס למהר״ד לייקיס זי"ע מתלמידי הבעש"ט, עם כתב יד על תיקון זה.
ספר בית אל ליוורנא שנת וברית"ך, עם הוספות שיר היחוד מהאריז"ל. – ספר דרך ישרה בשנת חיים לנפש"ך (דפים ד-ה), עם 10 הסכמות. – אור הזוהר 143 סיון תשע"ג הוספה לתיקון שיר היחוד מהאריז"ל ומבעל בן איש חי זי"ע, ומראה מקומות – ספר הנהגות יושר למהר"י סרוק זצ"ל. – ספר יסוד מערבי בהסכמת 7 גדולי ישראל מטבריה בשנת תרפ"ה, עם הוספות שיר היחוד מהאריז"ל, (דפים נג-נה). אור הזוהר 131 סיון תשע"ג – ספר מעין חכמה נדפס בקארעץ בשנת גן נעול מעין חתום. ספר סמא דחיי פרקים א-ב דפים ל"ט -מא, בשנת תרפ"ד, עם הוספה תיקון שיר היחוד מהאריז"ל ומבעל בן איש חי זי"ע. [מצאתי כמה נוסחאות בהרבה ספרים כמו: דרך ישרה , סמא דחייא, אורחות חיים, בית אל, יסוד מערבי, צמח צדיק]. – אור הזוהר 140 סיון תשע"ג הוספה לתיקון שיר היחוד מהאריז"ל ומבעל בן איש חי זי"ע, ומראה מקומות – אור הזוהר 128 סיון תשע"ג- ספר סדר היום להצה"ק רבנו יוסף חיים זיע"א שהוסיף על התיקון הנ"ל (סמא דחיי דף מ'). – ספר צמח צדיק ליוורנא. – אור הזוהר 144 סיון תשע"ג הוספה לתיקון שיר היחוד מהאריז"ל ומבעל בן איש חי זי"ע, ומראה מקומות ותיקון יסוד ברית קודש – ספר קרה מקרה (דפים צ"ה-צ"ו) בשנת את המיחלים לחסדו, עם הוספה תיקון שיר היחוד מהאריז"ל. – אור הזוהר 140 סיון תשע"ג הוספה לתיקון שיר היחוד מהאריז"ל – ספר קרנות צדיק ח"ג סימן נ'. – ספר קרנות צדיק, בבל, בשנת "וברית אבות לבנים תזכור" [תרכ"ז], ונדפס בדפוס חדש בדף נח, ונדפס עוד הפעם בא"י בירושלים בשנת תשס"ב. – ספר שם משמעון (על העץ חיים), [דף ע"ח, ומביא שם י"ב. – סגולותיו] מהצה"ק רבי שמעון אגאסי חבירו של הבן איש חי זיע"א, נפטר בשנת תרע"ד. – ספר שער היחודים מכתב יד של רבנו רבי חיים וויטאל, ונדפס מחדש בשנת מעש"ר עם הסכמות 22 גדולי הצדיקים תלמידי בעש"ט זי"ע ועוד. אור הזוהר 133 סיון תשע"ג, שיר היחוד מהאריז"ל עם המראה מקומות. אור הזוהר 134 סיון תשע"ג. – שער רוח הקודש (כתבי האריז"ל) הוספות וביאורים (דף תקכ"ה). – – שער רוח הקודש (כתבי האריז"ל) הוספות וביאורים (דף תקכ"ו). מכת״י המיוחס למהר״ד לייקיס זי"ע מתלמידי הבעש"ט, עם כתב יד על תיקון זה. [לקבלת תיקון מ"ח בחינם 0527-651911]
מובא בספר של הרב אברהם חמוי זצ"ל (חי תקצט – תרמח) סגולה אדירה שמקורה אצל כל חכמי המקובלים.
היה מקובל גדול בזמנו וכתב כשישים ספרים בפירושו על התורה ועל הקבלה, ספרי סגולות וגורלות, קמעים ומזלות והיה בקי בכל מיכמני התורה לעומקה לרוחבה. באחד ממסעותיו לבגדאד לאסוף כספים כדי להוציא את ספריו ראו את חוכמתו וביקשו ממנו למלא את תפקיד החכם באשי, וסירב ברוב ענוותנותו ומתוך כך, בשבת שה'בן איש חי' שהחזיק בחזקה לדרוש בד' שבתות שבשנה בבית הכנסת הגדול, ויתר על כך לטובת דרשה של רבי אברהם חמוי זצ"ל.
בספרו "בית אל" [שיצא לאור בשנת תרל"ח] דף ק"מ מביא שהמקור ללימוד תיקון מ"ח הוא מהאריז"ל וכן כתב את ה-י"ב הסגולות על תיקון מ"ח
הבאנו כאן מתוך הסגולות הרבות ללומדי הזוהר, שלושים מהם, כנגד ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד, שיתקיים בזכות לימוד הזוהר הקדוש
א. על ידי לימוד בספר הזוהר זכות רבי שמעון והחברים שלו יגינו עליו. (זכירה לחיים דף יד ע"ד).
ב. ועוד שזכות רבי שמעון בן יוחאי בפרטות יגן עליו גם לעולם הבא. (ספר אברהם במחזה דרוש ט"ז).
ג. ולימוד הזוהר הקדוש סגולה ליראת שמים. (הקדמת רבי משה בסולה לספר התקונים).
ד. העסק בספר הזוהר סגולה להשגה. (האריז"ל בשער רוח הקודש דף יא ע"ב)
ה. העסק בזוהר הקדוש בתדירות סגולה להביא את האדם להתקשרות לאין סוף ב"ה. (שארית ישראל שער ההתקשרות שער א' דרוש ה מאמר ב).
ו. הלימוד בזוהר הוא תיקון גדול לבעל תשובה. (שבחי האריז"ל).
ז. הלימוד בזוהר הוא תקון גדול לנשמה. (מורה באצבע אות מד).
ח. לימוד הזוהר מביא לטהרת וקדושת הנפש. (פלא יועץ ערך זוהר) ולזכות הנשמה. (הגהות מהרצ"א אות ט).
ט. לימוד בזוהר הקדוש מסיר טמטום הלב (מאה שערים לבעל התניא).
י. בלימוד הזוהר בונה עולמות. (כסא מלך על תקוני הזוהר תי' מג אות ס).
יא. הלומד בספר זוהר הקדוש בעולם הזה, אז לעתיד לבא לא ישב בבושה. (זוהר פרשת וישב דף קפה ע"א בכללות, ובפרטות בלקוטי תורה לבעל התניא פרשת צו).
יב. לימוד סתרי התורה הוא סיוע רב להבנת נגלות התורה. (רבי אברהם מסלונים בספר תורת אבות).
יג. הלימוד בזוהר מביא את האדם לאהבת הבורא. (הרמ"ז בהגהותיו לספר הכוונות).
יד. הלימוד בזוהר מביא את האדם לאמונה. (אמרי פנחס שער ט אות ג).
טו. לימוד הזוהר הקדוש מציל את האדם ומשפחתו ממגפה ושערורות. (שם שער ו אות עג).
טז. מביא רפואה לכאב שיניים. (מעשי אמת לתלמיד החוזה מלובין נדפס בספר אמת ויציב ח"ד עמ' ל).
יז. והוא רפואה לרגלים ולהוצאת קוץ. (אמרי פנחס שער ט אות ג).
יח. וכמה בני נשא לתתא יתפרנסון מהאי חיבורא דילך כד יתגלי לתתא לדרא בתראה בסוף יומיא (תיקון ו' דף נ"ד ע"א). יט. סגולה שֶׁיִּנָּצֵל מִן הַגֵּאוּת, שֶׁיִּלְמֹד הַרְבֵּה זֹהַר. (מִדְרָשׁ פִּנְחָס דַּף ל"ו. אוֹת ע"ג).
כ. אֲמִירַת זֹהַר בְּכָל יוֹם מְסֻגָּל לְפַרְנָסָה (מִדְרָשׁ פִּנְחָס דַּף ל"ו. אוֹת מ"ג).
כא. מסתלקי מיני' כל דינין דעלמא, (זהר חדש שה"ש בד"ה שלמה אהיה כעוטיה).
כב. פתחין לי' תליסר תרעי רזי דאפרסמונא דכיא דחכמתא עילאה תליא בהו. (זהר חדש שה"ש).
כג. הקב"ה חקיק לי' בההוא פופירא דכל דיוקנין גליפין תמן. (זהר חדש שה"ש).
כד. הקב"ה אשתעשע ביה בגן עדן וחסין תרין עלמין, עלמא דא ועלמא דאתי. (זהר חדש שה"ש).
כה. לא שביק כל אינון גרדיני נימוסין די בסטרא אחרא למקרב בהדי', [ואעפ"י שיהי' חייב, יצילהו שלא יצטערוהו כעת, ונקה לא ינקה ח"ו, שאין משוא פנים למעלה ויטהרוהו מסיגי מעשיו, (זהר חדש שה"ש, אור החמה בשם הרמ"ק זלה"ה).
כו. כפום ההיא חכמתה דרדיף אבתרי' ואתדבק בה הכי יהבי לי' אגרא. (זח"ב רמז, ב).
כז. לית שיעורא לאגרא דאינון דידעי חכמתא לאסתכלא ביקרא דמאריהון. (זח"ב רמז, ב).
כח. זכאה חולקיהון בעלמא דין ובעלמא דאתי. (זח"ב רמז, ב).
כט. בהקדמת התיקונים (י"ד ע"ב): הלכה איהי קבלה… דוקא הקבלה הנקראת הלכות הם הולכים עם האדם לבית עולמו, ובכל מקום שהולך ביתו עמו לצוותא ולכבוד ולתפארת, כי המלאך הנברא מלימוד הקבלה לעולם אינו נפרד מהאדם נוסף על מתן שכרו, אבל לימוד הפשוט שכרו אתו ופעולתו לפניו. (כסא מלך להקדמת התיקו"ז דף י"ד ע"ב).
ל. וְכָל מִי שְיִשְׁתַּדֵל לִקְרֹא זוֹהַר הַקָּדוֹשׁ אֲפִילוּ בִּקְרִיאָה לְבַד… הֲרֵי הוּא כְּהוֹגֶה וּמְפָרֵשׁ אֶת הַשֵּׁם, שֶׁיֵּשׁ כּוֹחַ בּוֹ לַעֲשׂוֹת נִסִּים אֲפִילוּ בְּלֹא יְדִיעָה, וְיָגֵן עָלָיו בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא [הָרַמָ"ז קע"ח:].
על ידי עיון עמוק בסודות התורה יכולים לפקוד עקרות ולרפאות חולאת חזק.
(ספר המדות אות סוד, למוהר"ן זי"ע)
מובא בספר של הרב אברהם חמוי זצ"ל (חי תקצט – תרמח) סגולה אדירה שמקורה אצל כל חכמי המקובלים.
היה מקובל גדול בזמנו וכתב כשישים ספרים בפירושו על התורה ועל הקבלה, ספרי סגולות וגורלות, קמעים ומזלות והיה בקי בכל מיכמני התורה לעומקה לרוחבה. באחד ממסעותיו לבגדאד לאסוף כספים כדי להוציא את ספריו ראו את חוכמתו וביקשו ממנו למלא את תפקיד החכם באשי, וסירב ברוב ענוותנותו ומתוך כך, בשבת שה'בן איש חי' שהחזיק בחזקה לדרוש בד' שבתות שבשנה בבית הכנסת הגדול, ויתר על כך לטובת דרשה של רבי אברהם חמוי זצ"ל.
בספרו "בית אל" [שיצא לאור בשנת תרל"ח] דף ק"מ מביא שהמקור ללימוד תיקון מ"ח הוא מהאריז"ל וכן כתב את ה-י"ב הסגולות על תיקון מ"ח
סגולות התיקונים תיקון כ"א ותיקון מ"ג לפגם הברית
הקריאה בספר התקונין תקון כ"א, תיקון לפגם הברית
שער רוח הקודש (דף ל"ח.) יחוד ו' אל הנז"ל שמש ירח עמד זבולה (חבקוק ג') ר"ת בגי' שפ"ז והוא חשמל בגי' שהם ש"ע נהורין הנמשכים מן שני אחוריים דהוי"ה דיודי"ן שהם קפ"ד קפ"ד כנודע ותכוין ג"כ בעשר אותיות דהוי"ה דיודי"ן ע"ב עצמו עם חשמל היוצא ממנו הרי שפ"ח. (א"ש עם הכולל.) וס"ת הם שי"ז ועם הכולל הם שי"ח והוא אלהי"ם דיודי"ן ש' וי"ג אותיות המלוי וה' אותיות הפשוט שמש בגי' תמר והם ש"ך דינים שברחל וש"ך דינים שבלאה ירח הוא אלהי"ם דאחוריים פשוטים והם ר' וי"ח אותיות שבפשוט ובמלוי עמד בגי' קי"ד וצריך לכוין בהוי"ה דע"ב ובמ"ב אותיות הרי קי"ד למתק כל בחי' אלהי"ם כנז'. זבולה בגי' נ' והם חמשים אותיות שיש בפשוט ובמלוי ובמלוי המלוי של אדנ"י. השם הוא מן שמש בא"ת ב"ש והוא ביב והנקוד הוא מן שמש ירח עמד והוא בגי' י"ד אותיות של הוי"ה דאלפי"ן בפשוטו ובמלואו. הקריאה בס' התקונין תקון כ"א.
הקריאה בספר התקונין תקון מ"ג, תיקון לפגם הברית
שער רוח הקודש (דף ל"ח.) יחוד ז' אל הנז"ל יהו"ה יספר בכתוב עמי' (תהלים פ"ז) ר"ת צ"ב. יהו"ה לז"א כ"ו. ואדנ"י [גימ'] ס"ה, לנוקביה. והכולל הרי צ"ב. זה יולד שם סלה ר"ת חשמל נהורין (א"ש עם הכולל) ס"ת יהו"ה יספור בכתוב עמים והכולל הם רמ"ח והם ד' הויו"ת ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן וי"ו אותיותיהם הפשוטות. ס"ת זה יולד שם סלה בגי' הם נ"ד והם ב' מלויים כל אחד ז"ך ז"ך ז"ך של הוי"ה לז"א וז"ך של אדנ"י לנוקביה. (דע"ה לקמן יחוד ל"א ע"פ ועתה יגדל נא כח אדנ"י אפשר שלזה כיון כאן וט"ס נפל וכצ"ל ז"ך של קס"א וקמ"ג ז"ך דיודי"ן לז"א וז"ך דאלפי"ן לנוק' שכן הכללות ייחוסי השמות קס"א וע"ב לאו"א קס"א וס"ג לישסו"ת קמ"ג ומ"ה לישראל ולאה קנ"א וב"ן ליעקב ורחל ואעפ"י שבכאן קס"א לז"א הוא הארה אי' לז"א כמבו' בכ"מ אבל המפרשים אחרונים לקחו כל היחוד הזה בדרך אחרת הפך ממ"ש אצלינו) יהו"ה יספר בגי' שע"ו והם ש"ע נהורין ושש אותיות אלף למד שהם שרשם. כנודע הרי שע"ו (אמר שמואל מבואר הוא שהם קפ"ה קפ"ה) בכתב בגי' תכ"ה עם הכולל והוא שם קדוש היוצא מר"ת 'כל 'הנשמה 'תהלל. עמים בגי' אהי"ה דיודין (אמר שמואל עם הכולל) זה יולד בגי' שם ב"ן דההי"ן וט' אותיותיו (אמר שמואל עם הכולל) שם סלה בגי' חמשה אלהי"ם שהם בגי' ת"ל וה' אותיותיו פשוטות או ה' כוללים של ה' אלהי"ם עצמה. השם הוא מן שם בא"ת ב"ש יב והנקוד מן זה ילד. והוא בג' י"ב אותיות של אהי"ה יהו"ה אדנ"י להמתיק עמהם ה' אלהי"ם הנז'. הקריאה בתקון מ"ג.
להוציא מלבן של צדוקים, שכופרים וצוחקים על מעלתו של התיקון הקדוש של תיקון מ"ח שתיקן האריז"ל. – מקורות על תיקון מ"ח:
א. ספר בית אל ליוורנא שנת וברית"ך, עם הוספות שיר היחוד מהאריז"ל.
ב. ספר דרך ישרה בשנת חיים לנפש"ך (דפים ד-ה), עם 10 הסכמות.
ג. אור הזוהר 143 סיון תשע"ג הוספה לתיקון שיר היחוד מהאריז"ל ומבעל בן איש חי זי"ע, ומראה מקומות.
ד. ספר הנהגות יושר למהר"י סרוק זצ"ל.
ה. ספר יסוד מערבי בהסכמת 7 גדולי ישראל מטבריה בשנת תרפ"ה, עם הוספות שיר היחוד מהאריז"ל, (דפים נג-נה).
ו. אור הזוהר 131 סיון תשע"ג.
ז. ספר מעין חכמה נדפס בקארעץ בשנת גן נעול מעין חתום.
ח. ספר סמא דחיי פרקים א-ב דפים ל"ט -מא, בשנת תרפ"ד, עם הוספה תיקון שיר היחוד מהאריז"ל ומבעל בן איש חי זי"ע. [מצאתי כמה נוסחאות בהרבה ספרים כמו: דרך ישרה , סמא דחייא, אורחות חיים, בית אל, יסוד מערבי, צמח צדיק].
ט. אור הזוהר 140 סיון תשע"ג הוספה לתיקון שיר היחוד מהאריז"ל ומבעל בן איש חי זי"ע, ומראה מקומות.
י. אור הזוהר 128 סיון תשע"ג.
יא. ספר סדר היום להצה"ק רבנו יוסף חיים זיע"א שהוסיף על התיקון הנ"ל (סמא דחיי דף מ').
יב. ספר צמח צדיק ליוורנא.
יג. אור הזוהר 144 סיון תשע"ג הוספה לתיקון שיר היחוד מהאריז"ל ומבעל בן איש חי זי"ע, ומראה מקומות ותיקון יסוד ברית קודש.
יד. ספר קרה מקרה (דפים צ"ה-צ"ו) בשנת את המיחלים לחסדו, עם הוספה תיקון שיר היחוד מהאריז"ל.
טו. אור הזוהר 140 סיון תשע"ג הוספה לתיקון שיר היחוד מהאריז"ל.
טז. ספר קרנות צדיק ח"ג סימן נ'.
יז. ספר קרנות צדיק, בבל, בשנת "וברית אבות לבנים תזכור" [תרכ"ז], ונדפס בדפוס חדש בדף נח, ונדפס עוד הפעם בא"י בירושלים בשנת תשס"ב.
יח. ספר שם משמעון (על העץ חיים), [דף ע"ח, ומביא שם י"ב. – סגולותיו] מהצה"ק רבי שמעון אגאסי חבירו של הבן איש חי זיע"א, נפטר בשנת תרע"ד.
יט. ספר שער היחודים מכתב יד של רבנו רבי חיים וויטאל, ונדפס מחדש בשנת מעש"ר עם הסכמות 22 גדולי הצדיקים תלמידי בעש"ט זי"ע ועוד.
כ. אור הזוהר 133 סיון תשע"ג, שיר היחוד מהאריז"ל עם המראה מקומות.
כא. אור הזוהר 134 סיון תשע"ג.
כב. שער רוח הקודש (כתבי האריז"ל) הוספות וביאורים (דף תקכ"ה).
כג. שער רוח הקודש (כתבי האריז"ל) הוספות וביאורים (דף תקכ"ו). מכת״י המיוחס למהר״ד לייקיס זי"ע מתלמידי הבעש"ט, עם כתב יד על תיקון זה.