סימני הגאולה

סימני הגאולה

כל הסימנים מראים שאנחנו בגאולה דבעתה – אי אפשר לחלוק על זה!

ומה שהרב פיש עושים ואתר כי לה' המלוכה – דווקא מעורר ומעודד ומחזק!

כי הנה הגאולה תיכף ומיד ממש – ומי מכלכל את יום בואו וכו' עיין שם

אז צריך להיות ראויים – בלימוד הזוהר הקדוש והפנימיות – ברחמי! וזה גם תורתו של משיח וימי הגאולה. "עתידה חכמה זו להתגלות בדרא בתראה"!

וגם לעורר לתשובה – כי ידוע רק מי שעושה תשובה – יזכה לגאולה! ואחר כך דלתי תשובה סגורים… רח"ל (רמ"ק אלימה") ולא מקבלים גרים!!!

וגם לעורר לקדושה – כידוע קבלה מהנביאים – שרק ישארו הקדושים..

ומי שמעיין בכתבי רבינו החפץ חיים  וגם בספרי התולדות שלו – יראה את הכיסופין שלו לגאולה –

והרי רבינו הרמב"ם הקדוש – כתב שהגאולה יכולה לבוא בכל יום (סוף הל' מלכים ובפירושו לפ' חלק) ומי שלא מאמין בו ולא מחכה לביאתו הוא כופר בתורת משה רבינו!!!

הצדיק הקדוש  בעל הישמח משה – חיכה לביאת המשיח בכל רגע ורגע, בלכתו לישן הניח על יד מיטתו את מקלו ובגדי שבת, כדי שלא יצטרך לחפשם עם ביאת משיח, קיים בפועל ממש אעפ״י שיתמהמה עם כל זאת אחכה לו בכל יום שיבוא.

רגעים טרם פטירתו בשנת ה'תר"א אמר: 'אני הגרוע ביותר בעולם והמעלה היחידה שהיה לי שמעולם לא אמרתי שקר…

ועכשיו אבקש ממך ריבונו של עולם שיבוא עכשיו משיח, גם אם אני כבר לא אזכה לזה, אך למען כבודך יתברך ויתקדש שמך ברבים… והריני מוסר נפשי ורוחי ונשמתי למען כבוד שמך'

ויש עוד להאריך על הישמח משה. אבל אין הזמן ראוי לכך…..

וידוע שלהחפץ חיים היה גם הנהגה של צפייה למשיח בכיליון עייניים וזה היה לפני מאה שנה!!!

וכתב בספריו שכל הסימנים מראים שאנחנו ממש בגאולה!!!

אבל כמובן שצריך להסתייג ולא לכתוב דברים משונים כמו שהגאולה תהיה עד י' טבת תשע"ו – שלא מצאנו דבר כזה בשום מקום!!!!

ואדרבה בניסן דווקא – שהוא חודש חסד – עתידין להגאל – ברחמים

וי' טבת זה דינים – כידוע

שנזכה לגאולה בשנה הזאת בירושלים!!!! ברחמים דייקא!!!

יש להעיר על זה שאומרים לשנה הבאה בירושלים, ולמה לא אומרים השנה הזאת בירושלים???

ראה דברי רבי פנחס אליהו מוולינא לפני 200 שנה לערך
בספרו ספר הברית מאמר ט' חוג הארץ -סוף הפרק.

סגולה להבאת המשיח תיכף ומיד ממש.

ודרשתי וחקרתי, היטב, בכל לבבי, לדעת סיבת אריכות הגלות, החל הזה, וארא והנה,
בדורות האלה: א. יש תורה הרבה בישראל, מרבים העם ללמוד משניות, גמרא, ופוסקים, גם ספרי קבלה, ובכל זאת לא בא לציון גואל?, ב. והרבה אנשים בדורות הללו התחזקו בתפילה, בכל כוח ועוז,וגם אלה צועקים ולא נענים, ג.והרבה אנשים עוסקים במצוות למרבה,עד כי מלאים מצוות כרמון, ועם כל זה, שנת גאולי לא באה?, ואם שלש אלה יש בדורות אלו ועדיין לא שבנו לארצנו, מה נשאר לנו עוד?!, ואנחנו לא נדע מה נעשה יותר מזה לרצות פני עליון?.ואמרתי אני בלבי, אין זאת, כי אם שיש איזה מפסיד העומד כנגדם, ויבא גם השטן בתוכם, להחליש כוח שלש אלה, כי זבוב מת אחד, יבאיש שמן רוקח הרבה. ויהי, כאשר חיפשתי לדעת מי הוא זה המפסיד? מצאתי, שהוא מה – אשר כל ג' כתות הנזכרים, כולם אינם מכוונים במה שעושים, כי אם לצורך עצמם, ולתועלתם. לא למפרק קודשא בריך הוא ושכינתה, מן הגלות.

וכל אדם מישראל מחשבתו – לדרכו פנה, ולתועלת עצמו, וכל תורה או תפלה, או מצווה, אשר הוא עושה, מכווין לקנות לעצמו מקום חשוב בגן עדן, ועולם הבא,ושיצליח על ידי זה בכל משלח ידיו בעולם הזה,ושיאריך ימים ושנים עם אשתו ובניו, וכל ישעו וכל חפצו של אותו יהודי, אינו כי אם, שיהיה לו פרנסה בכבוד, ושיזכה לבנות לו בית גדול, וחצר, מאבני גזית כפיסים ולבנים, הכול כמנהג המדינה, למען יעמוד ימים רבים, ויירשוה בניו ובני בניו, אשר ייוולדו לו בארץ נוכריה, ויראה זרע, ויאריך ימים בגלות. ושימות בשיבה טובה, ויספידו אותו הרב שבעירו, עם שאר תופסי תורה. אצל בית הכנסת, ויהיה לו לוויה גדולה, ברוב עם בזוז ושסוי, זה כל תכלית המבוקש של הישראלי בגלות הזה.וביאת המשיח רגיל על לשונו תמיד, אך משפה ולחוץ, לא בלב שלם!, נכון למועדי רגל. בכל מועד אומרים אנו לשנה הבאה בירושלים, לא היום, ולא מחר, רק דוחים אותה שנה תמימה! ואף גם זאת לא בלב שלם, כי חפץ לגמור הבניין שהוא בונה, שאי אפשר להשלימו כי אם אחר איזה שנים, וכן לגמור המשא ומתן, שעל ארבע וחמש שנים, אשר עשה עליו חוזה וקשר מן השררה או מן המלכות. ואין קורא בצדק ואין עושה באמת, בכל שלש כתות  הנזכרים הדברים, כדי למהר את הקץ ולפדות גוי ואלוקיו, ולמפרק קודשא בריך הוא ושכינתיה, זה לא יש בנו, והוא  שאמר הכתוב וכל חסדו כציץ השדה (ישעיה מ'), כלומר אינם מכוונים בתורה ותפילה ומצות שלהם  – כי אם לטובת עצמן לתועלתם, לבד, או לעולם הזה, או לעולם הבא, או לשניהם יחד. ואין איש שם על לב  לעשותם לי, לשמי, ולמעני, כדי להוציאני מצערי ומגלותי,כמו שאמרו בזוהר "כל חסד דאינון עבדין לגרמייהו עבדין", ואוי לאוזניים שכך שומעות, קול ברמה נשמע, רחל מבכה על בניה – היא אמנו שכינתא קדישא, רוצה לצאת מן הגלות עם כל בניה, ושומע אין לה, צעקה ואין מושיע לה, ופורק אין. ובכן אחי ועמי לבטח תדעו  כי כל זמן שלא נכווין בתורה ובתפלה ומצוות רק כדי למפרק קודשא בריך הוא ושכינתיה, לא זולת, לא יבא משיחנו!, כי הוא יתברך, מתנהג עמנו מדה כנגד מדה, ואומר אתם אינם חסים כי אם על עצמכם, לא עלי, אף אני לא אחוס עליכם ולא נקוה לאיש, ולא נייחל לבני אדם גדולים שהמה בזכותם ותפלתם יביאו לנו הגואל, כי הרואה ללבב הוא היודע מי גדול לא הרואה לעיניים, אך כל איש יהודי בעצמו אפילו אינו בעל תורה, ולא בר אוריין כלל, מחוייב ללחום בעד אבינו שבשמיים, שהוא ימלוך על הארץ. ולעשות מלחמה וקרב בעד ארצנו נחלת אבותינו, היא ארץ ישראל במצוות, אשר הוא עושה, ולכווין בכל מצווה, רק למפרק קודשא בריך הוא ושכינתיה מגלותא. ואל יאמר האדם בלבו מה אני? ומה ערכי?, שיהיה כוח במצוותי לפעול דבר גדול כזה, כי אם מך הוא בערכו, המצווה ערכה גדול ורב כוחה לפעול זאת, אם יכווין למפרק קוב"ה ושכינתיה מגו גלותא, ואז עד מהרה שנת גאולנו באה, ותבנה ציון וכל ערי יהודה וארץ ישראל, וישכון כבוד ה' בירושלים אשר יכוננה עליון, וזרע עבדיו ינחלוה במהרה בימינו