מכתב לאדמורי"ם רבנים ראשי ישיבות מלמדים ומחנכים
הרב שיש לו 100,000 חסידים – זאת אומרת 100,000 תלמידים יסחבו אותו לגיהינום, וכן הלאה!!!
כָּל אֶחָד מַגִּיעַ אַחֲרֵי 120 שָׁנָה לְבֵית דִּין שֶׁל מַעְלָה,
מִי שֶּׁטָּרַח בְּעֶרֶב שַׁבָּת יֹאכַל בְּשַׁבָּת, וּמִי שֶׁלֹּא טָרַח מֵהֵיכָן יֹאכַל? – וּכְשֶׁיַּגִּיעַ לְשָׁם בְּוַדַּאי יִשְׁאֲלוּ אוֹתוֹ שְׁאֵלוֹת עַל הִתְנַהֲגוּתוֹ כָּאן בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְיַרְאוּ לוֹ תְּמוּנוֹת מִכָּל הַמַּעֲשִׂים שֶׁעָשָׂה.
וּמַעֲשֶׂה בְּקַלְמָן שֶׁהָלַךְ לַשִּׁיעוּרִים בְּבֵית הַכְּנֶסֶת וְנִיסָה לִהְיוֹת יְהוּדִי טוֹב, אַךְ גַּם אָהַב אֶת הָעוֹלָם הַזֶּה, וְאָמַר לְעַצְמוֹ חֲצִי חֲצִי, וְכָךְ כַּנִּרְאֶה שֶׁיִּטְעַן בבי"ד שֶׁל מַעְלָה, שֶׁהָיָה לוֹ יֵצֶר הָרַע גָּדוֹל מְאֹד שֶׁל 10 אֲנָשִׁים בְּיַחַד, וְכַמָּה שֶׁרָצָה לִלְמֹד, הִפְרִיעַ לוֹ הַבַּעַל דָּבָר, וְלֹא נָתַן לוֹ מְנוּחָה. הוּא נִיסָה כְּבָר כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים וְלֹא הִצְלִיחַ לְהִתְגַּבֵּר עַל הַמִּדּוֹת שֶׁלּוֹ, נוּ בְּוַדַּאי שֶׁפָּטוּר.
יֹאמְרוּ לוֹ: "שָׁמַעְתָּ עַל שִׁמְעוֹן הֶחָבֵר שֶׁלְּךָ, גַּם לוֹ הָיוּ אוֹתָם נִסְיוֹנוֹת, וְהִצְלִיחַ לַחְזֹר בִּתְשׁוּבָה מֵאַהֲבָה וְלִהְיוֹת צַדִּיק אֲמִתִּי, בִּזְכוּת שֶׁלָּמַד זוֹהַר הַקָּדוֹשׁ בְּכָל יוֹם". מִיַּד יִזְעַק וְיֹאמַר: "אֲנִי לֹא מְקֻבָּל, אֲנִי לֹא בַּמַּדְרֵגָה הַזֹּאת, לֹא רָאִיתִי מֵעוֹלָם אֶת הָרַב שֶׁלִּי לוֹמֵד זוֹהַר. וְגַם לֹא אָמַר לָנוּ בִּדְרָשׁוֹתָיו לִלְמֹד זוֹהַר". יֹאמְרוּ לוֹ: "הֲרֵי כְּבָר הָיָה בְּכָל הָאָרֶץ פִּרְסוֹמוֹת גְּדוֹלוֹת שֶׁחַיָּבִים לִלְמֹד זוֹהַר הַקָּדוֹשׁ, וְעַל יָדוֹ נִצָּלִים מֵהַיֵּצֶר הָרַע וּמֵהַגֵּהִינוֹם. וְכִי לֹא קָרָאתָ עִתּוֹן? עַכְשָׁו אֵין לְךָ תֵּרוּץ"! יֹאמַר: "אָז מָה? חָשַׁבְתִּי שֶׁזֶּה סְתָם הַמְצָאָה כִּי הָרַב שֶׁלִּי לֹא אָמַר לִי כְּלוּם!!! וְזֶה בֶּטַח לֹא הַשִּׁיטָה שֶׁלָּנוּ, כָּךְ חָשַׁבְתִּי"!!!
וַיָּשִׁיבוּ לוֹ: "הָיָה עָלֶיךָ לְבָרֵר אֶת הָאֱמֶת אֵצֶל כָּל הַצַּדִּיקִים וְלִשְׁמֹעַ מַה דַּעְתָּם? וְכִי כַּאֲשֶׁר אַתָּה הוֹלֵךְ לִקְנוֹת בַּיִת אַתָּה לֹא מִתְיַעֵץ? וּכְשֶׁרוֹצִים לִסְגּוֹר שִׁדּוּךְ אַתָּה לֹא הוֹלֵךְ לְקַבֵּל בְּרָכָה וְעֵצָה וּבְלִי זֶה אַתָּה לֹא זָז? – וְכָאן עַל הַחַיִּים שֶׁלְּךָ סָמַכְתָּ רַק עַל הָרַב בְּבֵית הַכְּנֶסֶת"?
מִיַּד יָבֹא הַשָּׁלִיחַ לִסְחֹב אוֹתוֹ לַגֵּיהִנּוֹם, וּמִיַּד יִצְעַק: "רֶגַע רֶגַע!!! אֲנִי לֹא אָשֵׁם לְבַד, תִּקְרְאוּ לָרַב שֶׁלִּי שֶׁיָּעִיד עָלַי שֶׁהִקְשַׁבְתִּי כָּל פַּעַם בַּדְּרָשׁוֹת שֶׁלּוֹ, וּמַה לַעֲשׂוֹת זֶה לֹא עָזַר לִי כְּלוּם"!!! – וְכַאֲשֶׁר יִקְרְאוּ לָרַב שֶׁלּוֹ מִיַּד יֹאחַז בָּאַבְנֵט שֶׁלּוֹ וְיִצְעַק: "לָמָה לֹא אָמַרְתָּ לִי לִלְמֹד זוֹהַר הַקָּדוֹשׁ!!! מַה לֹא יָדַעְתָּ אֶת הָאֱמֶת?" – וְלֹא יָנִיחַ לוֹ, אַךְ הַמַּלְאָךְ הַמְּמֻנֶּה לְקַחְתּוֹ לַגֵּיהִנּוֹם יִצְעַק וְיֹאמַר: "נוּ נוּ אֵין זְמַן", וְיַמְשִׁיךְ לִסְחֹב אוֹתוֹ לַגֵּיהִנּוֹם, אַךְ אוֹתוֹ הַיְּהוּדִי יַמְשִׁיךְ לֶאֱחֹז בָּאַבְנֵט שֶׁל רַבּוֹ, וְיִמְשׁוֹךְ גַּם אוֹתוֹ אִתּוֹ לַגֵּיהִנּוֹם, וְיִתָּכֵן שֶׁיִּהְיֶה רַעַשׁ בַּפַּמַּלְיָא שֶׁל מַעְלָה וְיַעֲשׂוּ בֵּרוּר, הַאִם לָקַחַת גַּם אֶת הָרַב שֶׁנֶּחְשָׁב לְגָאוֹן וְצַדִּיק בָּעוֹלָם הַזֶּה – לַגֵּהִינָם. אַךְ מַה כֵּן לַעֲשׂוֹת. לְגַן עֵדֶן הָעֶלְיוֹן לֹא יָכוֹל לְהִכָּנֵס כִּי רָשׁוּם בבי"ד שֶׁל מַעְלָה פְּסַק שֶׁל הַקָּדוֹשׁ רַבִּי חַיִּים וּוִיטָאל זי"ע, כִּי מִי שֶׁאֵינוֹ לוֹמֵד זוֹהַר הַקָּדוֹשׁ לֹא יִכָּנֵס לַגַּן עֵדֶן הָעֶלְיוֹן. נוּ טוֹב, אוּלַי גַּן עֵדֶן הַתַּחְתּוֹן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ לְכָל הַפָּחוֹת, אֲבָל קַלְמָן אוֹחֵז בְּאַבְנֵט רַבּוֹ וְלֹא מַרְפֵּה וְצוֹעֵק: "בִּגְלָלְךָ הָיִיתִי רָשָׁע, אִם הָיִיתִי לוֹמֵד זוֹהַר הַקָּדוֹשׁ הָיִיתִי צַדִּיק!!!"
[כאן בא הַתְּמוּנָה]
וּבָעוֹלָם הָאֱמֶת לֹא יַעַזְרוּ שׁוּם טַעֲנוֹת וּמַעֲנוֹת. וְאֵין מִי שֶׁיַּצִּיל אֶת הָרַב מִקַּלְמָן הַמִּסְכֵּן. שֶׁסּוֹחֵב אוֹתוֹ יַחַד אִתּוֹ לַגֵּיהִנּוֹם. וְיֹאמְרוּ לוֹ "אִם הָיִיתָ צַדִּיק אֲמִתִּי, וְהָיָה לְךָ כּוֹחַ לְהַצִּיל אֶת קַלְמָן וַחֲבֵרָיו מֵהַגֵּהִינוֹם, אוּלַי יִהְיֶה לְךָ תִּקּוּן לְנִשְׁמָתְךָ".
הַסִּפּוּר הַזֶּה יִתְפַּרְסֵם וְכָל הָרַבָּנִים יַחְזְרוּ בִּתְשׁוּבָה. כִּי לֹא רַק קַלְמָן מִסְכֵּן, אֶלָּא כֻּלָּם סוֹבְלִים וּמְחַכִּים מָתַי יָבֹא מָשִׁיחַ, וְהַמָּשִׁיחַ בְּצַעַר גָּדוֹל וּשְׁכִינְתָּא בְּגָלוּתָא בּוֹכָה וְצוֹעֶקֶת "מָתַי, מָתַי יָבִינוּ בָּנַי, וְיֹאחֲזוּ בְּתוֹרַת רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי זיע"א".
כִּי הִגִּיעַ הָעֵת לַגְּאֻלָּה. וְרַק עָלֵינוּ מְחַכִּים שֶׁנִּתְאַחֵד בְּאַהֲבָה וְנִלְמַד זוה"ק בְּשִׂמְחָה.
ובחרת בחיים!!!
חלק ג'
ובחרת בחיים – הבוחר בתורה ובמשה עבדו
תשובה היא התשובה
גילוי דעת תורה
"ועשית ככל אשר יורוך"
קריאת קודש לשוב בתשובה שלמה ולהתחזק בלימוד תורתנו הקדושה מדברי זקן ראשי הישיבות מרן בעל "אילת השחר" שליט"א
מי לה' אלי!
ותשובה ותפילה וצדקה קורעין את רוע הגזירה
דעת תורה ממָרָן ראש הישיבה מנהיג הדור האמיתי צדיק האמת בעל "אילת השחר"
הגאון הגדול האלהי רוח אפינו משיח ה' מָרָן רבי אהרן יהודה לייב שטיינמן שליט"א גדול הדור בדורנו
לאור הגזירות הקשות מצד שלטון הערב רב והגזירה הנוראה נגד בני הישיבות ואברכי הכוללים
קורא מָרָן ראש הישיבה שליט"א לכל בחור ואברך כולל לשוב בתשובה שלימה בפרט בצניעות ולהסיר את אלהי הנכר אשר בקרבו וללמוד זוהר הקודש ברציפות עד ביטול הגזירות.
מרן שליט"א אמר בפה קודשו לבני הישיבות נ"י לקיים את עצת הרמח"ל ללמוד ברציפות.
,
ונשאל מרן ראש הישיבה שליט"א מהו הלימוד ברציפות שעליו כתב? – תשובה: ברמח"ל
כתוב ללמוד ספר הזוהר. – לאור הנ"ל נכנס בחור ישיבה אל מעונו של מרן ראשי הישיבה
ושאלתו בפיו: "האם בחור ישיבה יכול ללמוד זוהר?" – והשיב "כן".
עכ"ל.
מדברי מָרָן ראש הישיבה שליט"א מוכח בבירור שאין לנו שיור רק התורה הזאת
ועדות כי לא תשכח מפי זרעו היא רק בזכות רבי שמעון בריוחאי.
אין לנו אלא את דברי מָרָן
"מָרָן – מפלגת מרן ראש הישיבה שליט"א
זוהר לביטול הגזירות"
מָרָן: לימוד הזוהר לביטול הגזירות!
– עצת הרמח"ל… לפני שיהיה רחמ"ל…
לימוד הזוהר לביטול הגזירות
מכתב קודש ממָרָן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן שליט"א
ובאתי להוסיף, לבקש מתלמידי הישיבות להשתדל בעצת הרמח"ל, די לבטל הגזירה אשר רוצים לגזור לבטל הישיבות מישראל. (הגראי"ל שטיינמן שליט"א)
ובאנו בכאן לחזק את דברי מָרָן שליט"א בהבאת מקורות הדברים .והצגת הדברים על אמיתותם ועל כל פרטיהם לתועלת הנשמעים לדברי מנהיג דורנו מָרָן ראש הישיבה שליט"א לנהוג כתקנה זו על יסודה ועיקרה למען יפעלו בכל תוקפם לבטל הגזירה ולקרב הגאולה ברחמים .
וזה לשון קודשו של הרמח"ל (הדברים מובאים כאן בהעתקת לשון קודשו ממש, ללא השמטות. לנוכח אלו שהביאו את לשונו אך בדילוג קטעים הכרחיים ונחוצים שהם ממש לעיכובא):
… "וזאת ידעתי אגיד, כי ודאי כבר נתרבה הקטרוג עד שהיה יכול להגיע ח"ו אל מקום גדול, ואנו ת"ל הקדמנו (וירצה ה', יהיה לכל ישראל) רפואה למכה, כי זה ה' חדשים בקירוב כבר ראינו את הנולד והתחלנו בתיקון גדול, כאשר אומר
עתה לכ"ת, וזאת העצה היעוצה לכל קהלות קדש, בני אטליא, ישמרם צורם, לינצל מרשת זו טמנו שונאיהם. ובודאי היה להם לפקח על זאת ולא יחדלו, כי רב הדבר ועצום מאד,
זה הסדר אשר שמנו בבית מדרשינו, כי כבר ידענו מ"ש רשב"י בספר הזוהר פרשת ויצא, "בעוד דהאי קול לא פסק דבור שלטא ויכלא וע"ד לא איצטריך אוריתא למפסק", [ע"כ] ושם למעלה מעט: "כל זימנא דחכימיא ייחדון בה באורייתא, לא יכיל סמ' בהו",
[ע"כ] וע"כ שמנו עצמנו לקבוע לימוד שלא יהיה לו הפסק כלל – זה משפטו: שבעה בחרנו אשר התנדבו לזה, לקיים להם להיות בין כולם, לומדים תמיד מן הבוקר עד הערב, כל הימים לא יחשו, והם עשו ביניהם תנאי, שהלימוד הזה לא יהיה אלא לתיקון כל ישראל, וע"כ כלם כאיש אחד יחשבו, ולא יעשה שום אחד בשביל עצמו אלא בשביל כל ישראל. ובסדר זה יתחילו: מיד אחר תפלת שחרית ישב אחד במקום אחד אשר הוכן לזה, ושם ילמוד שיעור קבוע לי עד בוא השני ויקח ממנו הספר עצמו, וממקום שהוא מסיים שם יתחיל, עד בוא השלישי ויקח ממנו, וכך יקיפו וילכו עד צאת הכוכבים, דבר יום ביומו. וכל אחד בשעת לימודו יהא דינו כמתפלל שמונה עשרה, שלא יוכל להפסיק בשום מן הפסק שבעולם, ולא יסיים לימודו עד שיתחיל הבא, באופן שברגע אחד לא יפסק קול התורה, והלימוד הוא ספר הזוהר, תיקונים וזוהר חדש – ונמצינו לומדים בכל שבוע כל זה,- לעשות מודגש ובצבע אחרוזה ידענו כי בחר ה' בזה לבטל כל גזירות קשות, ובפרט להיות לחומה אל הגזירה הקשה ח"ו, ועתה אל ישליכו חכמי ישראל את הדבר הזה אחרי גום, כי אני אלמלא נתיישר חילי הייתי קובע דבר זה בכל מקום, אבל כ"ת יקח את העצה הזאת ויהיה לו לזכות, כי אין כמוה לטובה לכל ישראל, וכל אחד במקומו יוכל לעשותו, כי לא דבר קשה הוא כלל, ואנו מצליחים בזה תודות לא-ל, ועוד לנו סדרים רבים וכאים בענין הלימוד הזה. וה' אלקי השמים ימלא משאלות לבבו לטובה ואת משאלות כל בני ביתו אשר דורש אני שלומם כאיש אחד, כנפשו הרמה וכנפש שותה בצמא את דבריו.
משה חיים לוצאטו"
ואלו כבר קימנו עצת הרמח"ל זיע"א ללמוד בחבורה זוהר הקדוש בגירסא ברציפות, כבר הונח לנו, ונצלנו מיד כל הקמים עלינו, וזכינו לרוח טהרה, (דניאל פרק ז יג) "וארו עם ענני שמיא" וגבר ישראל!
ובחרת בחיים
חלק ה
אמר הגה"צ רבי יעקב מאיר שכטער שליט"א: זכיתי ללמוד ספר הזוהר הקדוש אל הגה"צ רבי אשר זעליג מרגליות זצוק"ל ומן השמיים הזדמן לנו – שבלילה לפני הבחירות הראשונות כשקמה המדינה, יצא לנו ללמוד בתיקוני זוהר (דף כז:) שכתב:
שבסוף הגלות ישלטו הערב רב על כלל ישראל, והערב רב מטמאים בטומאת הנידה. וגם לצדיקים שישיבו עמהם מטמאין אותן. עכ"ל
ומכאן ראיה נצחת להוא מה ששלחתנו קודם בחסדי הבורא:
מדברים כל היום והלילה "בחירות בחירות, מרן מרן" וכו' לשון הרע ורכילות והוצאת שם רע וכו' וכו' וביטול תורה וכו'.
הבחירות בגימטריא – ואם שכב ישכב איש אתה ותהי נדתה עליו וטמא שבעת ימים וכל המשכב אשר ישכב עליו יטמא:[ ויקרא פרק-טו-כד]:
היינו על פי דברי המשנה (מסכת שבת פרק ט דף פב, א במשנה) אמר רבי עקיבא מניין לעבודה זרה שמטמאה במשא כנדה שנאמר (ישעיהו ל) תזרם כמו דוה צא תאמר לו מה נדה מטמאה במשא אף עבודה זרה מטמאה במשא:
וידוע דעת גדולי ישראל שהכנסת זה ממש עבודה זרה, ג"ע, וש"ד, והמתחבר לכנסת הוא שותף לעבודה זרה!
ואלו דברי הזוהר הקדוש (תיקוני זוהר דף כ"ז עמוד ב'): ובמושב לצים לא ישב, מי זה מושב לצים זו לילי"ת אמם של ערב רב, שהיא מטמאה כנדה במושבה, וכן ערב רב מטמאים במושבם את הצדיקים שיושבים ביניהם כנדה.
תיקוני זוהר תיקון י"ג דף כ"ז ע"ב
אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים וגו' אַשְׁרֵי וּתְהִלָּתוֹ שֶׁל הָאִישׁ – אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים, בַּדֶּרֶךְ חֹטִאים לֹא עָמַד וּבְמוֹשָׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב. (תהילים פרק א פסוק א)
אַשְׁרֵי הָאִישׁ, וְאִיהוּ אהי"ה אֲשֶׁר אהי"ה, רֵישָׁא לְכָל (דַּף כז ע"ב) רֵישִׁין, וַעֲלָהּ אִתְּמַר (שִׁיר זַ ו) רֹאשֵׁךְ עָלַיִךְ כַּכַּרְמֶל וְדָא תְּפִלִּין דְּרֵישָׁא, וְדַלַּת רֹאשֵׁךְ כָּאַרְגָּמָן דָּא תְּפִלִּין דְּיָד, וּבֵיהּ מְשַׁבְּחִין לְבַת בְּהַאי אַשְׁרֵי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בְּרֵאשִׁית ל יג) בְּאָשְׁרִי כִּי אִשְּׁרוּנִי בָּנוֹת. מָאן זָכֵי לְאַעָלָא תַמָּן, אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים (תְּהִלִּים א), דְּאִיהִי עִצָה בִּישָׁא מִסִּטְרָא דְעִץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים לֹא עָמָד, מָאן דֶּרֶךְ חַטָּאִים הַהִיא דְאִתְּמַר בָּהּ (מִשְׁלֵי ל כ) כֵּן דֶּרֶךְ אִשָּׁה מְנָאָפֶת, אָכְלָה וּמָחֲתָה פִיהָ וְגוֹמֵר, וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב, מָאן מוֹשַׁב לֵצִים, דָּא לִילִי"ת אִימָּן דְּעִרֶב רַב, דְּאִיהִי מְטַמְּאָה כְנִדָּה בְמוֹשָׁבָהּ, וְכֵן עִרֶב רַב מְטַמְּאִין בְּמוֹשָׁבָם לְצַדִּיקַיָּא דְיָתְבִין בֵּינַיְיהוּ כְנִדָּה. וּמָאן דְּאִתְדַּבַּק בְּהַאי אַשְׁרֵי, דְאִיהוּ כִתְרָא וְרֵישָׁא דְאוֹרַיְיתָא, אִתְּמַר בֵּיהּ (תְּהִלִּים א ג) וְהָיָה כְּעִץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם, וְדָא עִץ חַיִּים, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ וְעָלֵהוּ לֹא יִבּוֹל.
אַשְׁרֵי הָאִישׁ. הוּא אֱהִי"ה אֲשֶׁר אֱהִי"ה. רֹאשׁ לְכָל הָרָאשִׁים ([1]) וְעָלֶיהָ נֶאֱמַר [שִׁיר זַ] רֹאשֵׁךְ עָלַיִךְ כַּכַּרְמֶל. וְזֶה תְּפִילִין שֶׁל רֹאשׁ. וְדַלַּת רֹאשֵׁךְ כְּאַרְגָּמָן. זוֹ תְּפִילִין שֶׁל יַד. וּבוֹ מְשַׁבְּחִים לְבַת בָּזֶה הָאָשֵׁרִי [וְעַל כֵּן בראשי"ת שֵׁם אַשְׁרֵי שֵׁם בַּת] זֶה הוּא שֶׁכָּתוּב [בְּרֵאשִׁית ל] בְּאַשְׁרֵי כִּי אִשְּׁרוּנִי בָּנוֹת. {הֵם הַצַּדִּיקִים שֶׁמַּעֲלִים אֶת הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה} מִי זוֹכֶה לִיכָּנֵס שָׁמָּה, ([2]) אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים. שֶׁהִיא עֵצָה רָעָה מִצַּד שֶׁל עֵץ הַדָּת טוֹב וְרַע. [מִי הָרְשָׁעִים. זֶה סִמֵּא"ל וְנָחָשׁ] וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים לֹא עָמַד. אֵיזֶה דֶּרֶךְ חַטָּאִים. זוּ שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ [מִשְׁלֵי ל] כֵּן דֶּרֶךְ אִשָּׁה מְנָאָפֶת אָכְלָה וּמָחֲתָה פִּיהָ וגו'. וּבְמוֹשָׁב לֵצִים לֹא יָשַׁב. אֵיזֶה מוֹשַׁב לֵצִים זוֹ [לילי"ת] אִמָּם שֶׁל עֶרֶב רַב. שֶׁהִיא מְטַמְּאָה כְּנִדָּה בְּמוֹשָׁבָה. וְכֵן עֶרֶב רַב [(1)] מְטַמְּאִים {1} {א#} בְּמוֹשָׁבָם לַצַּדִּיקִים שֶׁיּוֹשְׁבִים בֵּינֵיהֶם, כְּנִדָּה. {1} וּמִי שְׁמִּתְדַבֵק בְּאוֹתוֹ אשר"י. שֶׁהוּא הַכֶּתֶר וְהָרֹאשׁ שֶׁל הַתּוֹרָה. נֹאמַר בּוֹ וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם. וְזֶה עֵץ הַחַיִּים שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ וְעָלֵהוּ לֹא יִבּוֹל {3}:
———————————–
נְתִיבֵי הַזוֹהַר: {א#}
היות וחז"ל גילו לנו שהערב רב הם המעכבים את ביאת המשיח, וכל הצרות מחמתם, והזוהר הקדוש מלא מזה בהרבה מקומות, ליקטנו מראה מקומות נרחב ובהיקף נפלא: [ראה נתיבי הזוהר בהוספות אות א].
——————————–
אור הזוהר: {1} מטמאים במושבם, ביאור שמטמאים במושב, שאם הצדיק יושב עמהם מטמאים אותם כנדה שמטמאה במושב. לכן אין להצדיק לשבת איתם ביחד, כי נדבק מטומאתם.
עוד אפ"ל: שהצדיק האמיתי שיושב עם הערב רב נראה בעיניהם כנידה שהייתה מופרשת, כך הצדיק מופרש מהם, כי כל מחשבותיהם של הערב רב הם רק על כסף וזהב וכבוד, כמבואר בהקדמה לעץ חיים (ראה מטעמי הזוהר – הוספות אות א').
{2} זאת אומרת שכדי לזכות להקמת שכינתא מעפרא חייבים להתרחק מהערב רב, וכדי להינצל מהערב רב, צריך לעסוק בזוהר הקדוש, כמבואר בכמה מקומות (ועיין תיקוני זוהר דף כ"א).
{3} ועליהו לא יבול, שהתלמידים שלו לא יבולו.,, כמו שמלתך לא בלת מעליך שמלתך היא המצות הלבוש של הנשמה כמו שכתב השלה"ק שמהמצות נעשה מלבושים, וידוע מה דאיתא בזוהר הק' שרמ"ח מצות עשה ושס"ה מצות לא תעשה שבתורה מכוונים נגד רמ"ח איברים ושס"ה גידים שבאדם, ואם פוגם במצות עשה פוגם באותו האבר שכנגד המצוה, וכן בלא תעשה פוגם באותו הגיד שכנגד המצוה.
מטעמי הזוהר [(1)]
הַמְּצַפִּים וּמַאֲמִינִים לִגְאוּלָה, הֵם יִזְכּוּ לְכָל הַטּוֹבוֹת הַמוּבְטָחוֹת: פתח רבי יוסי ואמר, (ישעיה מא) הן יבושו ויכלמו כל הנחרים בך וגו'. זמין קודשא בריך הוא למעבד לישראל. כל אינון טבאן, דקאמר על ידי נביאי קשוט… [עתיד הקב"ה לעשות לישראל את כל הטובות שנתנבאו נביאי האמת, וסבלו עליהם בגלות…] אבל אזלין לבי מדרשות, פתחין ספרין, וחמאן כל אינון טבאן, דקא מחכן, וחמאן כתיבין באורייתא, דאבטח לון קודשא בריך הוא עלייהו, ומתנחמין בגלותהון… [וישראל החזיקו מעמד כאשר ראו בספרים הקדושים את כל ההבטחות והטובות שהבטיח השי"ת…] ועל דא, הן יבושו ויכלמו כל הנחרים בך. מאי כל הנחרים בך. דאתקפו נחיריהון ברוגז אעלך בגלותא דא. בההוא זמנא. יבושו ויכלמו מכל טבין דיחמון להון לישראל. [ועל זה התנבא הנביא שרק מי שהאמין וציפה לקיום הנבואה הוא יזכה לשמוח בגאולה, והערב רב יבושו ויכלמו כי הלכו אחרי ההבל – והרוצה להינצל מקליפת הערב רב מוכרח לעסוק בזוהר הקדוש, כתיבת נח שהצילה מהמבול]. (זוהר הקדוש פרשת כי תשא דף קפ"ח ע"ב)
הָרוֹצֶה לְהִינָצֵל מִקְלִיפַּת הָעֶרֶב רַב מוּכְרַח לַעַסוֹק בַזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ, כְּתֵיבַת נֹחַ שֶׁהִצִּילָה מֵהַמַּבּוּל: ואינון ערב רב רשיעייא, [ואותם הרשעים שמהערב רב] דיתקיים בהו בההוא זמנא, [יתקיים בהם לפני ביאת המשיח הכתוב:] (דניאל יב) יתבררו יתלבנו ויצרפו רבים והרשיעו רשעים. [שאז יהיה בירור גמור בישראל] יתלבנו: אינון מארי משנה. [אלו בעלי המשנה שיתבררו על ידי לימוד התורה] ויצרפו: אינון זרעא קדישא דשאר עמא. [וזרע הקדוש של שאר העם יתבררו על ידי מצוות ומעשים טובים וצדקה] הדא הוא דכתיב, (זכריה יג) וצרפתים כצרוף את הכסף. [דהיינו על ידי כסף שנותנים לצדקה] והרשיעו רשעים, אינון ערב רב. [ואילו הערב רב יצאו מכלל ישראל]
(דניאל יב) והמשכילים יבינו, אינון מארי קבלה, [והמשכילים הם אלו שעוסקים בסודות התורה] דאתמר בהון (דניאל יב) והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע. אלין אינון דקא משתדלין בזהר דא, דאקרי ספר הזהר, [אלו הם הצדיקים שעוסקים באור הזה הנקרא ספר הזוהר] דאיהו כתיבת נח, [שהוא כתיבת נח שמציל מהמבול] דמתכנשין בה שנים מעיר, ושבע ממלכותא. ולזמנין אחד מעיר, ושנים ממשפחה. [שכמו שלא כולם זכו להיכנס לתיבה לפני המבול, כך רק הזריזים והמשכילים יזכו להינצל על ידי הזוהר הקדוש, כי הזמן קצר, כמו שכתוב במלאכי (פרק ג' פסוק א') הנני שולח מלאכי ופנה דרך לפני ופתאום יבוא אל היכלו האדון אשר אתם מבקשים ומלאך הברית אשר אתם חפצים הנה בא אמר ה' צבקות] דבהון [באלו שיזכו לעסוק בזוהר הקדוש] יתקיים (שמות א) כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו. [להיות בבחינת בנים, ומהראשונים לקבל פני משיח צדקינו, במהרה בימינו] ודא אורה דספרא דא, וכלא על סיבה דילך. [וזה האור של ספר זוהר הקדוש יאיר בנשמותיהם, וכל זה בזכות הרשב"י הקדוש]. (זוהר הקדוש פרשת בהעלותך – רעיא מהימנא, דף קנ"ג ע"ב, ועיין תיקוני זוהר תיקון כ"א עמוד נ"ג, נ"ד).
נתיבי הזוהר – הוספות אות א.
ראה: זוהר בראשית דף כה, עא. כו, עא. כז, עב. כח, עב. רסב, עב. רסג עא. – זוהר שמות מה, עב. סז, עא. קיד, עא. קכ, עא. קכד, עא. קצ עב. קצה, עא. קצז, עא. רג, עא. רכג, עב. רכד, עא. – זוהר ויקרא כז, עב. כח, עא. כח, עב. פו, עב. צז, עא. קיא, עא. – זוהר במדבר קכב, עב. קכד, עא. קנב, עב. רל, עא. רלא, עב. רלז, עא. רמו, עב. – זוהר דברים רעג, עא. רעו, עב. רעז, עב. רעט, עא. רפב, עא. – תיקוני זוהר, דף: טו, עא. כב, עא, עב. כז, עא. כז, עב. כח, עב. ל, עב. מא, עב. מב, עא. מט, עא. נ, עב. נב, עא. נג, עב. נה, עא. עה, עב. צו, עב, צז עא. קיב, עא. קיז, עא. קיט, עא. קכח, עב. קלח, עא. קמ, עא. קמא, עא. קמא, עב. קמד, עא. קמו, עב. קמז, עב. – זוהר חדש: פ' יתרו מאמר ד' גווני עינא. פ' יתרו מאמר ז' ימי בראשית. פ' יתרו מאמר שרטוטין דמצחא. – תיקוני זוהר חדש: דף כז עא.
עץ חיים להאריז"ל: הקדמת מוה"ר חיים ויטאל על שער הקדמות. עץ חיים שער לב פרק א' מ"ת. שער לח פ"ו מ"ת. שער מט פ"ג. – שער הגלגולים הקדמה כ'. הקדמה לג. הקדמה לט. – שער הפסוקים: פ' ויגש, שמות, בא, בשלח, כי תשא, בלק, עקב. ספר מלכים א', ישעיה. – ספר הליקוטים: פ' תולדות, וישב, שמות, בשלח, כי תשא, בהעלותך, חוקת, דברים, ואתחנן, עקב, כי תצא, וילך, ספר מלכים א', ישעיה, תהלים. – ספר עץ הדעת טוב להאריז"ל: פ' בא, בשלח יתרו, משפטים, תרומה, כי תשא, ויקהל, פקודי, שמיני, קדושים, במדבר, בהעלותך, חוקת, בלק, פנחס. – שער מאמרי הרשב"י פ' משפטים, ליקוטי תורה פ' בראשית, מקץ, שמות, ויקהל. –
ספר משנת חסידים: מסכת יעקב פ"ב, מסכת סדר ליל פסח פ"י. – פרדס רימונים להרמ"ק: שער כג פ' טז. – אוצר עדן הגנוז למהר"א אבולעפיא: ח"ב סי' א'. – ספר הפליאה להמקובל האלקי רבי אביגדור קרא מפראג. – עבודת הקודש למר"מ אבן גבאי ח"ב פל"ב. – ספר המפואר למוהר"ש מולכו דרוש על פ' בראשית.- מגיד משרים לרבינו יוסף קארו פ' תרומה, פ' במדבר. – חסד לאברהם למהר"א אזולאי מעין א' נהר יז, מעיין ב' נהר ס"ז, מעיין ד' נהר נד, מעיין ה' נהר יז, כה, לב, מעיין הששי הקדמה, נהר א'. ב', ה'. – מגלה עמוקות עה"ת: פ' תולדות, וישלח, ויגש, וארא, בא, תרומה, ויקרא, תזריע, קדושים בהר, בחקותי, שלח, קרח, חוקת, בלק, פנחס, ואתחנן, וזאת הברכה. – מגלה עמוקות רנ"ב אופנים על פ' ואתחנן: אופן כד, נח, עד, עח, פ, צז, קי, קכ, קמד, קפז, קצח, רנא, רנב, – ספר מבוא לחכמת הקבלה למהר"ש טולידאנו: ח"א שער ז' פ"ז, ח"ב שער ו' פ"ז, ח"ב מאמר א' חנוכה. – ספר מעולפת ספירים: מוהרנ"ש אלגאזי: יום תשעה עשר אות י"ג, טו, יום עשרים ואחד אות לב, – ספר עשרה מאמרות להרמ"ע מפאנו: מאמר חיקור דין ח"ג פ' כ"ב, מאמר אם כל חי ח"א סי' ג', כב, – ספר יונת אלם פ"ד, כתבים: מאמר הנפש: ח"ב פ"ד, ח"ה פ"י, י"ב, חלק י"ז פי"ד, מאמר מאה קשיטה: סי' כ"ו, סי' נ"ג, מאמר שבתות ה': כת"י ח"ג, מאמר צבאות ה' ח"ב. – של"ה הקדוש: שער האותיות: עמק ברכה אות ו', מסכת שבועות פרק תורה אור אות מ"ו, מסכת תענית דרוש מטות מסעי אות כד, מסכת יומא הל' תשובה אות סב, – ספר בראשית: וישב, מקץ, ויגש. ספר שמות פ' בא תורה אור אות ג', פ' כי תשא תו"א אות ג', פ' ויקהל פקודי תו"א אות ב', ספר במדבר נשא בהעלותך תו"א אות יג, פ' חוקת תו"א אות ב', פ' ואתחנן תו"א אות א', ג, – ווי העמודים פ"ו. – הרמח"ל הקדוש: ספר דרך עץ חיים, ספר אדיר במרום ח"א תניא אמר רבי שמעון, ומחצדי חקלא זעירין אינון, למגזר מילין דקשוט, ח"ב מאמר ביאור ז' מלכים. – ספר תיקונים חדשים: הקדמה, תיקונא תמינאה, תיקונא תמניסר, תיקונא תמניא ועשרין, תיקונא חמשין וחמש, תיקונא שבעין.- ספר קנאת ה' צבקות ח"כ, – מאמר ויהי מקץ. – פירוש הרמח"ל עה"ת בראשית, שמות, במדבר, דברים. – דרוש בסעודת ליל טו"ב בשבט ה' תצ"ג. – דרושי ונתת הכסף.- ראשי פרקים ד"ת לרמח"ל, – ספר תקט"ו תפילות: תפילה קיג, קנא, קנד, קעו, קעז, רב, רפט, שי, שעא, תפילה חשמ"ל, תצה, תפלה ואתחנ"ן. – שערי הלשם מהר"ש אלישוב: ח"א סי' טו פ"א, ח"א סי' יט בסוד נורא עלילה, ח"ב סי' ב' פ"ב, פ"ג, סימן ד', סי' ה', סי' ו', סי' ז', סי' יג פ"ד. – הגר"א מוילנא, אבן שלמה פי"א. ביאור הגר"א על תיקוני זוהר דף קיא עא. – יהל אור על הזוהר בראשית דף כח עב. אדרת אליהו פ' דברים. ביאור על תיקוני זוהר דף צז עב.
תלמידי בעל שם טוב: אוצר החיים – קאמרנא פ' תצא. – היכל הברכה: וארא, כי תשא, פקודי דף שיח, פ' בלק, פ' ראה, דף יג עב פ' תצא, עקב דף סח עב, דף רט ע"א. כי תבא דף כח ע"ד. – זוהר חי פ' בראשית דף כה עא, דף כג עב. דף לז עא. דף קא ע"ד, דף קו עא, דף קיב ע"ג, דף קיג, דף שכט ע"ד. פ' ויחי ד' תכו, דף תלט. שמות דף ז' ע"ג. דף פו ע"ד. דף קע עב. – זקן ביתו מ"א אופן ז דף מז, אופן טז דף עה, מ"ד אופן י"ג דף רט. – נתיב מצוותיך שביל אמונה ג' אות כו. – תולדות יעקב יוסף פ' נשא דף תס, פ' שופטים דף תרסו. – בני יששכר מאמר חודש אדר מאמר ג'. ליקוטי מוהר"ן ח"א סי' ח, כב. – דברי חיים פ' ויקהל. דברי שמחה מכתב יג. – אשרי האיש דף מט. ארץ החיים א' פ"ב. אור עולם אות יא. תפארת היהודי אות ו'. נפלאות היהודי ח"ת דף 46. על הגאולה ע' קלו. דברי יואל פ' נשא ע' קפח. דברי שמואל (סלאנים) פ' נח. דברי תורה מונקאטש מהדו"ת א' טו. אשרי האיש דף מט. מכתב התעוררות ע' עג. הרה"ק רבי דוד מלעלוב. זכרון יעקב יוסף מע' צ. אמת ואמונה דף ו' עב. שמחת ישראל, מאמרי שמחה. גאולת הארץ דף ו'. חידושי הרי"ם על מסכת גיטין, השמטות לפ' שלח. חידושי הרי"ם, גלות וגאולה. פירוש הגר"א על דרך הרמז מגילת אסתר א. חוט המשולש דף מב. חת"ס דרוש ח' תמוז תקס"ט. על הגאולה ועל התמורה דף קפז. קדושת יום טוב פרשת וזאת הברכה. מהר"י ט"ב הגש"פ דף קטז. משכיל אל דל (קאלאמייא) ח"ג כלל י פרט א. – חידושי תורה פ' קרח ע' רנ. ויואל משה מאמר א' סי' קנג. מאמר ש"ש דף קנ. חידושי תורה דברים ע' לח. על הגאולה ע' קעז,. חידושי תורה ע' כו בשלח, ע' קעט, קרח ע' רנ. בהעלותך ע' קלג. תשי"ז ע' לד, ע' תקלו , תש"כ ע' לב, חיד"ת דרשות מא"י ע' קנה. – דברות קודש. ויואל משה ע' קנב, קנז, קסא. דברי יואל מכ' ח"א ע' קלה, פ' וישלח דף קכ. – שולחן הטהור מאמר אמונה ופרנסה דף עד, זכרון צדיקים חודש אייר. – אור הנר דף יג. סיפורי הרמ"ח ע' כה. – אוצר הסיפורים ח"ד א' ד' (מרגליות). פאר וכבוד (סיפורים מהר"ש מבעלזא) דף 258
הבחירות עה בגימטריא טריפות עה"כ – במקום להתעסק בבחירות "הקדושות" תדאגו יותר לא להכשיל את העם באכילת נבילול וטריפות חלב ודם!
הבחירות בגימטריא
ויען ויאמר אלי לאמר זה דבר יהוה אל זרבבל לאמר לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי אמר יהוה צבאות:
[ זכריה פרק-ח-יז ]: ואיש את רעת רעהו אל תחשבו בלבבכם ושבעת שקר אל תאהבו כי את כל אלה אשר שנאתי נאם יהוה:
[ זכריה פרק-יג-ב ]: והיה ביום ההוא נאם יהוה צבאות אכרית את שמות העצבים מן הארץ ולא יזכרו עוד וגם את הנביאים ואת רוח הטמאה אעביר מן הארץ:
זה ממש עבודה זרה!
בהבחירות גימטריא זוהר הקדוש. כל הארץ רק בחירות בחירות בחירות. זה ביטול תורה בטהרתו ולמהדרין. עיוורים חרשים! תלמדו זוהר הקדוש והכל יסתדר!
הגיע זמן למלחמה גדולה מלחמת גוג ומגוג בפתח שיבוא כבר ויהיה בירור גדול שינקה את כל הערב רב מישראל !!!
הקב"ה יעורר את כל העולם כלו נגד ישראל חייבים לחזור בתשובה אמיתית ולימוד פנימיות התורה סתרי תורה ע"פ תורת רבנו בעל הסולם האר"י אשלג הלוי זצ"ל
והוא תשובה: לעוזבי ה' כת הערב רב המקררים לב ישראל מדביקות בה', שהקב"ה מעורר עלינו את השוט ע"י שנאת העולם את ישראל. מחמת שמאסו בה' ישמש עמם ה' מידה כנגד מדה והאומות ימאסו בישראל. ומכאן קריאה ליהודי חו"ל לעזוב את האומות ולעלות לארצינו הק' ולקדשה בלימוד פנימיות התורה.
מנהיגי הדור האחרון
- ילקוט מאמרים דיבורי נבואה ורוח הקודש מצדיקים הקודמים מה שנבאו על מנהיגי הדור האחרון הלזה בעיקבתא דמשיחא
חזון הבעל שם טוב הקדוש זי"ע אשר חזה על מנהיגי הדור האחרון
בעיקבתא דמשיחא יהיו רבי"ס כארבה לרוב – הם יעכבו את הגאולה – יגרמו פירוד לבבות ושנאת חנם ומדות רעות- מאוד צריך לדקדק אם הרבי הוא משורש רחמנים או משורש פרה ראש ולענה
| כתב |
בספר הקדוש אוצר החיים (בחומש היכל הברכה) להגה"ק מקאמרנא זצללה"ה פרשת תצא מצות שליח הקן וז"ל: ומעתה תדעו אחיי, שעיקר השמירה בפה עליון ותחתון, ולא כמו שנתפשט מנהג הרע שבכל פנה ובכל עיר ועיר יש רבי, ומי שהוא מכת של רבי זה מדבר סרה ופוער פיו לבלי חק על רבי שבעיר אחרת.
| שמעתי |
ממורי וחמי שהיה תלמיד מובהק מרבינו הקדוש הצדיק מוה"ר יחיאל מיכל מזלאטשוב שפעם אחת נסע מרן אלוקי קודש קדשים אור שבעת הימים רבינו ישראל בעל שם טוב על הדרך והלך אל היער להתפלל מנחה, וראו התלמידים שמכה ראשו מאוד באילן וצועק ובוכה צעקות משונות ובכיה רבה והמה ראו כן תמהו ושאלו פה קדוש מה זה ועל מה זה, והשיב שצפה ברוח קדשו על הדורות שיהיו סמוכים למשיח וראה שיהיו רביים כארבה לרוב והם הם יעכבו את הגאולה מלשלח האם מעל הבנים בכללות, ופשוט כי גורם פירוד לבבות ושנאת חנם ואינו מלמד להסרים למשמעתו מדות טובות וישרות ודרכי עבודה, ובפרט חלילה לדבר סרה נגד איזה צדיק או גדול הדור או אפילו על שום בר ישראל המוחזק במצוות, והם מלמדים בהיפך לעשות חוכא וטילולא מכל מי שאינו נוסע לרבי שלו וזה גורם פירוד לבבות ושנאת חנם ואריכות הגלות, ומאוד צריך לדקדק בדור הרע הזה מענין התדבקות הצדיקים אף על פי שהזהרתי כמה פעמים לדבק עצמוו בצדיק הדור כי זה כל האדם ובלבד שיהיה באמת ובלב תמים כדי לקבל מלכות שמים, וצדיק הדור מעלה נפשו להאיר בהארה נפלאה בתורה ומצוות כמו שראינו בעינינו פעולות נסיעות אל הצדיקים, אבל בדור הרע הזה מאוד צריך לשמור נפשו, כי הרבה נוסעים כי בהפקירא ניחא לו לפרוק ממנו עול תורה ומצוות וכיוון שמקבל שם חסיד ועזות פנים אז פורק עול תורה ומצוות לגמרי, ולכן תדקדק מאוד מעין נסיעה אם הרבי משורש בני ישראל רחמנים או משורש פורה ראש ולענה ותשמור פיך מלדבר סרה אם לא על מפורסם ברשעו, ואל תאשים אותי שדברתי עד כה מה שאין דרכי כי כך נצטויתי בחלום הלילה, עכלה"ק.
gG
נבואת הבעל שם טוב הנ"ל בנוסח אחר: יהיו הרבה רבי"ס רמאים כמו עלי האילנות- הסימן להכיר צדיק אמת אם נזהר משקר עד קצה האחרון – צריך תפלה הרבה להנצל ממנהיג שקר
מהרה"ק ר' ירחמיאל מפרשיסחא זי"ע
| שומר |
נפשות חסידיו מיד רשעים יצילם, פירוש קדוש אחד דהנה מי שנוסע לאיזה צדיק הוא צריך לתהות על קנקנו בשבע חקירות ובשבע בדיקות אם הוא צדיק אמת, ובפרט בעיקבתא דמשיחא אשר כבר ניבא הבעל שם טוב הק' זי"ע בעת שהלך עם תלמידיו בדרך והיה שם הרבה אילנות אשר היו ממולאין בעלין הרבה אשר לא יוכל לספר והכה הבעל שם טוב הקדוש זי"ע את ראשו באילנות, ושאלו לו תלמידיו למה הוא עושה כן, והשיב הקדוש שתדעו שבעיקבתא דמשיחא יהיה אנשים שמכנים את עצמם בשם רבי ויהיו מרמאים ומטעים את הבריות הרבה כמו אלו העלין (וזקני הרבי ירחמיאל הק' זי"ע גם כן אמר על האופן) והסימן בזה הוא אם אחר הבדיקה יתוודע לך שהוא נזהר משקר עד קצה האחרון, אזי תדע שהוא צדיק, ובאם תשמע ממנו איזה דיבור של שקר, אזי למעה"ש הרחק את עצמך מעל גבולו כי הוא מצד הסטרא אחרא וצא טמא תאמר לו, ואל תשמע אליו כלל, כי אין לו חלק באלוקי ישראל, ואף אם יראה לך אותות ומופתים אל תאבה לו (ועיין באילנא דחיי פרשת תזריע ובמטעמי יצחק שם) והנה האדם צריך להפיל תפילה ותחינה לפני השי"ת שלא יבלה ייו לריק חס ושלום אצל צדיק שאיננו מסטרא דקדושה, ואזי השי"ת מצילו מכד"ר, וזה שאמר הכתוב שומר נפשות חסידיו מיד רשעים, אותן הרבנים שהם רשעים כי כל מי שאינו נפרש משקר לגמרי הוא רשע רחמנא ליצלן, והשי"ת ישמור את חסידיו שלא יבואו לרמאי כזה רק שיזכו אל צדיק האמת.
(ספר אור הנר – ענינים נוראים דף י"ג)
gG
עוד מהרה"ק ר' ירחמיאל מפרשיסחא זי"ע
הבעל שם טוב עבר פעם ליד אילן עמוס עלים ונענה: פאר משיח'ן וועלן זיין פאלשע רבי'ס אזויפיל וויפל בלעטלאך סאיז דא אויפן בוים.
| הבעל |
שם טוב עבר פעם ליד אילן עמוס עלים ונענה: פאר משיח'ן וועלן זיין פאלשע רבי'ס אזויפיל וויפל בלעטלאך סאיז דא אויפן בוים.
(סיפורי מרן הרמ"ח עמוד כ"ה, מהרה"ק ר' מאטיל מסלאנים זצ"ל)
gG
נבואת הבעל שם טוב הקדוש בשינוי קצת – יהיו רעבי'ס כמו יאק מאק- רוב צרות ישראל בא על ידיהם
| אך |
עתה בעקבותא דמשיחא חוצפא יסגי והיוקר יאמרי אני אמלוך, ומרן הקדוש קודש הקדשים רוח אפינו משיח ה' הריב"ש טוב בעת תפילת מנחה בדרך פעם אחת הכה בראשו ומרט שערו ואמר אחר כך שראה ברוח קדשו שקרוב לימי המשיח יהיה (רביעס יאק מאק) ועל ידי זה נאבדה האמונה, והקץ מתארך, וכמעט רוב צרות ורעות של ישראל בא מן זה השתררות וביטול תורה ותפלה ודרכים עקומים עקושות להיות לו דרך מעוקם, ומעקש דרכיו להתפלל שחרית ארבע שעות אחר חצות ומנחה שלשה שעות בלילה, ואשרי המדבק עצמו לצדיק אמת אשר ראשות בשמי השמים עליונים בהארות אור אין סוף.
היכל הברכה – פרשת פקודי – דף שי"ח
(א"ה עיין דברי תורה להרה"ק ממונקאטש מהד"ת א' ט"ו שהביא זאת בזה הלשון: שהבעל שם טוב ראה ברוח הקודש מה שיהיה בדורות האחרונים רביים בזה הלשון: יאק מאק (כמו שומשמין) הרבה מאוד והמה יהיה מעכבים הגאולה, עד כאן דברותיו הקדושים.
gG
בשם הבעל שם טוב זי"ע
קודם ביאת המשיח יהיו רבי'ס רשעים גמורים – דוד המלך עליו השלום התפלל שהשי"ת ישמור נפשות חסידיו מהם
| [ואומרים |
בשם (הבעל שם טוב זי"ע) שאמר שקודם ביאת המשיח יהיה רבנים ואדמורי"ם שיהיו רשעים גמורים, ועל התמימים שלא יכרכו אחריהם חס ושלום, התפלל דוד המלך עליו השלום שומר נפשות חסידיו מיד רשעים יצילם, וד"ל]. וגם יתברכו בעולם שוטים ושקרנים שיסייעו להם הרבה מאוד.
(אשרי האיש דף מ"ט למהריא"ז מרגליות)
gG
בספר ארץ החיים מביא דברים הנ"ל מהרה"ק ר' אורי מסטרעליסק זי"ע
| פב) |
פעם אחת התפלל בשבת קודש לפני העמוד, וכשהגיע לפסוק שומר נפשות חסידיו ומיד רשעים יצילם, אמר כמה פעמים בבכיה גדולה, אמר התפילה שאלו אותו התלמידים מה היה כוונתו בבכיה ובכפלו כמה פעמים הפסוק רבות רעות וכו', וענה בפה קדשו: אשר ראה בעיניו פקוחא שקודם ביאת הגואל יהיה מפורסמי הדור ימצא ביניהם מפורסמים שיהיו רשעים גמורים, ועל זה בכה שומר נפשות חסדיו מיד רשעים יצילם.
(ארץ החיים א' פרק ב', נדפס בספר תלמידי הבעל שם טוב הקדוש חלק כ"ד)
הרה"ק מלובלין זי"ע
בעוון המנהיגים שכל אחד אומר אני אמלוך נידחת הגאולה
| ט"ו. |
ושמעתי מכבוד קדושת אדומו"ר הרב הקדוש רבינו יחזקאל משינאווע זי"ע בשם רבינו הקדוש החוזה מלובלין זי"ע כי פעם אחת הגיד בשמחה שרואה ברוח קדשו הגאולה קרובה מאוד, וכבר החלו הבני משה להתעורר לילך להלחם בעדנו כי כן הוא העת רצון מן השמים, וזמן קצר אחר זה בכה (הרבי מלובלין) מאוד, ואמר כי רואה ברוח קדשו שיצא כרוז מן השמים שיחזרו מהליכתם וערכיתם למלחמה בעדנו מפני כי הגאולה נדחית לזמן בעוון המנהיגים בדורנו, שכל אחד אומר אני אמלוך, עד כאן דברותיו הקדושים, ואנן מה נעני אבתריה, על אחת כמה וכמה בדור השפל החשוך הזה, ה' ירחמנו ב"ב.
(דברי תורה מהרה"ק ממונקאטש, מהדו"ת א' ט"ו)
הרה"ק מראפשיטץ זי"ע
קודם הגאולה יהיו ראשים שהס"מ ירכב עליהם – לא יהיו ניכרים – בהכרח להכניע א"ע
| על |
זה אמר מורי הקדוש רבינו נפתלי (מראפשיטץ) אל הצדיק ר' מרדכי ליפא בעיר ראווע, דע ידידי שקודם ביאת משיח יהיה ראשים שהכלב הס"מ יהיה רוכב עליהם, ולא יהיה ניכרים, ובהכרח להכניע א"ע, כי מי יודע מה בלבו, ולא יכול להנצל מהם אלא הלומד תורה לשמה ויש לו אמונה, ומה נפקא מינה מזה שאמרתי לך, כי חלילה שיעלה על מחשבה כזאת כי ה' יראה ללבב ולא האדם, אלא שתבקש רחמים בבכיה לפני השי"ת ינחנו בדרך אמת, ע"כ אמרי קודש.
(זוהר חי פרשת ויחי דף תכ"ו)
gG
עוד מהרה"ק הנ"ל
רב העיר עם אשה נכריה (מינות) ויאמרו אחריו אין קדוש כמוהו
| כמו |
ששמעתי מפה קדשו אדמו"ר הרב הצדיק הקדוש ר' אברהם שמחה זצ"ל הרב מבארניב ומנוחתו כבוד פה עיר הקודש ירושלים ת"ו, שאמר בשם זקינו הרב מראפשיץ זצ"ל, שאמר דעו כי קודם ביאת המשיח יתרבה כל כך השקר בעולם עד שרב העיר יסע יחדו עם אשה נכריה (כוונתו על מינות) בעגלה אחת, ורבים מבני העיר יאמרו אחריו אין קדוש כמוהו וכו'. ע"כ מה ששמעתי מפיו הק' הנ"ל.
(אשרי האיש דף מ"ט)
gG
אפילו לבושי בגדי לבנים יקשה עליהם האמונה
| קודם |
ביאת משיחנו יהיה אז רחמנא ליצלן צרות גדולות ונוראות, ומפני זה אז אפילו אנשי צורה בבגדי לבנים (בל"א וייסע זאפיצעס הוא מלבוש הצדיקים אז) יקשה עליהם מלאחוז (בל"א אונציהאלטין) בשמע ישראל, וכמ"ש שישאר כי אם אחד בעיר ושנים במשפחה (ואחרי זה הכה באצבע צרדה שלו ואמר:) לא כן הוא אלא אחד בעיר יציל על כל העיר ושנים במשפחה יציל כל המשפחה.
חידושי הרי"ם גלות וגאולה
gG
הגר"א זי"ע
עוון הדור של עיקבתא דמשיחא יהיה שיעמידו דיינים ופרנסים שאינם נוהגים – יתגבר החוצפה אף בזקנים וגדולי הדור – יתחייבו כליה בעוון החנופה – אך הקדוש ברוך הוא ירחם עליהם כי לא עשו רק מחמת יראה מבעלי אגרופין
| בחצר |
גנת ביתן המלך. שאלו תלמידיו את רבי שמעון בן יוחאי וכו', עד והיינו דכתיב וכו', ענינו כי הכלייה דמגילה זו מרמז על גמר הכליה שבעקבות משיחא כמו שכתוב ובעת ההיא יעמוד מיכאל השר הגדול כמו שכתוב בחלק ל"ח עיין שם.
| ושאלו |
מפני מה נתחייבו וכו' שבאותו הדור וכו' אמר להם אמרו אתם, שקשה לכם דווקא שבאותו הדור הא בלאו הכי לא קשיא לכם על חיוב הכליה אם כן אמרו אתם, א"ל מפני שנהנו מסעדתו של אותו הרשע, מתאוותיו של יצר הרע וממשתיו, אבל זה קשה לנו הלא רבים שתו מזה מכמה שנים מימות עולם ומה חטאו אותו הדור יותר, וא"ל כי זה בלאו הכי אי אפשר לומר דאם כן אותם שהלכו אחר המשתה יהרגו, וזהו אמרו אם כן שבשושן יהרוגו וכו', א"ל אמור אתה א"ל מפני שהשתחוו לצלם, והענין כי בעיקבות משיחא חוצפא יסגי (סוף סוטה) ונערים ילבינו פני זקנים וזקנים יעמדו מפני נערים, וזהו כוונתם שאמרו (חגיגה י"ד) י"ח חללות של ישעיה ולא נתקררה דעתו וכו', וזה קשה להולמו וכי סלקא דעתך שישעיה שונא לישראל היה, אלא דכל דוחקין דעבדין לישראל בגלותא מקרב פורקנא כמ"ש אגרא דכלה דוחקא, ולכך כל הקללות הן לטובתן לקרב הגאולה ואף על פי כן לא נתקררה דעתו עד שאמר ירהבו נער בזקן, שאז וודאי אתי משיחא דבעקבות משיחא חוצפא יסגי, והענין של החוצפא ההיא כי מעמידין דיין ופרנס שאינו הגון, ואמרו (סנהדרין ז') כל המעמיד דיין שאינו הגון כאילו נוטע אשירה וכו', ובירושלמי קראם אלהי כסף ואלהי זהב (עיין שם במהרש"א) ולכך נערים פני זקנים ילבינו, אבל זקנים יעמדו מפני נערים מי הכריחן לכך, אלא שגברה החוצפא והוא אף בזקנים ובכולם גם בגדולי הדור, ואמרו (סוטה מ"א) בשעה שהחניפו לאגריפס המלך נתחייבו שונאיהם של ישראל שבאותו הדור כליה, ולפיכך נתחייבו ישראל שבאותו הדור דווקא. א"ל וכי משוא פנים יש בדבר, בשלמא על סעודתו לא מצינו בפירוש שנתחייבו כליה אבל עבודה זרה קשה, א"ל הם לא עשו אלא לפנים מחמת יראה שהם בעלי אגרופין על פי פקודת השרים מעובדי כוכבים כמ"ש בירושלמי, אף הקדוש ברוך הוא לא עשה אלא לפנים.
פירוש הגר"א ע"ד הרמז מגילת אסתר א'
הרה"ק מצאנז זי"ע
רוב הרבנים והחסידים והבעלי בתים שבדור המה מהערב רב כל מעשיהם בבשביל כבוד וממון לשרור על הציבור
| וזה |
יש לומר שכוונת הפסוק שאמר אלה הדברים וכו' היינו שה' צוה שלא יתחברו עם הערב רב בשום פעם, ועל ידי זה יהיה ראויים לבנות משכן כי ישראל בעצמם קדושים אך הערב רב כל חסדי' דעבדי לגרמי' עבדו כנראה בעליל שהרבנים והחסידים והבעלי בתים שבדור המהכ בעוונוךתינו הרבים רובן מערב רב ורצוים לשרור על הציבור וכל מעשיהם רק לגרמי' לקבל כבוד וממון, ולכן אין להתחבר רק עם עובדים באמת שמוסרים נפשם לה' לא לקבל שום תועלת לעצמם.
דברי חיים השמטות פרשת ויקהל
כבר כתב כן גם האריז"ל עד דורו שרוב הדור הוא מהערב רב – אנן מה נענין אבתריה בדור זה – מי יודע אם נשאר אחוז א' שומרי תורה ומצוות ומאמינים כראוי
| וכתב |
בדברי חיים על המועדים בסוף הספר השמטה לפרשת ויקהל שדבר שם הרבה להזהר שלא להתחבר עם הערב רב, וכתב באמצע וז"ל כנראה בעליל שהרבנים והחסידים והבעלי בתים שבדור המה בעוונותינו הרבים מערב רב, יעויי"ש שהאריך, והרבה היו תמהים על הדיבורים הללו שיצאו מפה קדוש בדור שהיה מלא תורה ויראה והרבה גדולים וקדושים, וראיתי אחר כך בשער הפסוקים להאר"י ז"ל פרשת ואתחנן שדבר שם הרבה מהערב רב שקבלם משה והיה בזה תקלה, וכתב באמצע דבריו ועתה רוב הדור מהם, והרי שכתב כן גם על דורם של האר"י והרח"ו זלה"ה, ואף שנולדו אצל ישראל, אבל הנשמות הם מערב רב כמו שביאר באור החמה, ומה נאמר ומה נדבר בדור השפל הזה שבדורות הקודמים היו רובא דרובא מישראל שומרי תורה ומצוות כמ"ש בישמח משה פרשת תבוא, ודעת הפני יהושע שהחזקת כשרות שבפוסקים הוא רק חזקה מחמת רוב, יען שרוב ישראל כשרים, אלא שהיה הרבה שלא היה כוונתם לשמים כראוי אף שהיה כמה גדול וקדושים אין מספר, אמנם בדור זה בעוונותינו הרבים שמיעוטא דממיעוטא בתכלית המיעוט, אולי לא נשאר אף אחוז אחד ממספר בני ישראל שיהיו שומרי תורה ומצוות, ואף בין אלה המעטים השומרים תורה ומצוות כהרגילם, אף בהן זעירין אינון שמאמינים בכל הי"ג עיקרים כראוי, וכתות הערב רב מתרבים והולכים, ומבואר בזוהר הקדוש בראשית שיש חמשה כתוב בערב רב כל אחד גרוע מן חבירו, ויש בהם גם עמלקים, והערב רב שבדורנו אין לו דמיון להערב רב שבדורות הקודמים, כי המה בתכלית הגריעות מירידה התחתונה הבאה טרם ביאת המשיח, ומצב דור כזה משפיע גם על המנהיגים הכשרים, וצריכין לרחמי שמים להנצל.
ויואל משה מאמר שלש שבועות דף ק"נ
ראה באריכות בקוּנְטְרֵס זֹהַר מֹשֶׁה רַבֵּנוּ דַּעַת תּוֹרָה עַל רָאשֵׁי הַיְשִׁיבוֹת וְלוֹמְדֵי הַפְּשָׁט בְּלִי זֹהַר הַקָּדוֹשׁ, עיי"ש.
נְבוּאַת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עַל רָאשֵׁי הַיְּשִׁיבוֹת שֶׁלֹּא רוֹצִים לִלְמֹד זֹוהַר. רַק אֵלּוּ שֶׁלּוֹמְדִים זֹוהַר, יָקוּמוּ לִתְחִיַּת הַמֵּתִים וּמִיַּד יִזְכּוּ לְחַיֵּי עוֹלָם הַבָּא. אֵלּוּ שֶׁלֹּא לוֹמְדִים זֹוהַר, הֵם כְּמוֹ כְּלָבִים, צוֹוְחִים הַב הַב. הַשְּׁכִינָה עוֹשָׂה רִיב בִּשְׁבִילָם לְהוֹצִיאָם מֵהַגָּלוּת, וְאֵין מְרַחֵם עַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּגָּלוּת. אֵלּוּ הַמֹואֲסִים בְּחֵלֶק הַסּוֹד, אֵינָם בִּכְלָל עוֹבְדֵי הֵ'.
- מִי שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק בְּסֵפֶר הַזֹּהַר – כֻּלּוֹ טָעוּת וְרַמָּאוּת, שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק בַּתּוֹרָה, אֶלָּא רוֹצֶה לִהְיוֹת גְּדוֹל הַדּוֹר רַב וְרֹאשׁ מֵאַנְשֵׁי שֵׁם, וּלְהִשְׂתָּרֵר עַל הַבְּרִיּוֹת, וְאֵין לוֹ חַיִּים וְלֹא חֵלֶק בַּחַיִּים… הצה"ק מִקַאמַארְנָא בְּסִפְרוֹ הֵיכַל הַבְּרָכָה (פרשת עקב ז', י"ט), עיי"ש. וְרַק הַלּוֹמְדִים תּוֹרַת הַסּוֹד הֵם יָקוּמוּ בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים וְיִחְיוּ לְעוֹלָם הַבָּא
הָעֲנִיִּים וְהַהֲרוּגִים בִּזְמַן הַגָּלוּת תּוֹבְעִים בְּבֵית דִּין שֶׁל מַעְלָה אֶת הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁלֹּא לָמְדוּ קַבָּלָה
כָּל הַבַּחוּרִים וְהָאֲנָשִׁים נִלְקְחוּ לַצָּבָא וְנֶהֶרְגוּ אַחֲרֵי שֶׁנִּפְטְרוּ הצה"ק רַבֵּנוּ יוֹסֵף חַיִּים בַּעַל בֶּן אִישׁ חַי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אַגַסִי זצוקללה"ה, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיָה מִי שֶׁיָּגֵן עֲלֵיהֶם בְּלִמּוּד הַזּוֹהַר הַקָּדוֹשׁ, (בהקדמת בית לחם יהודה הצה"ק רבי יהודה פתיא זצוקללה"ה)
אֵפוֹ אַתָּה??? – הַאִם אַתָּה שׁוֹמֵעַ בְּקוֹל הקב"ה?
קֹדֶם שֶׁיּוֹרֶדֶת הַנְּשָׁמָה מֵעוֹלָם הָעֶלְיוֹן לְהַאי עָלְמָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁבִּיעַ אוֹתָהּ לַעֲסֹק בְּרָזֵי דְּאוֹרַיְתָא כִּדְאִיתָא בַּזֹּהַר פָּרָשַׁת תְּרוּמָה (דף קסא): הֲרֵי לְךָ בְּפֵרוּשׁ מִדִּבְרֵי הַזֹּהַר שֶׁתַּכְלִית בְּרִיאַת הָאָדָם כְּדֵי שֶׁיִּלְמַד הַחָכְמָה הַזֹּאת וְקֹדֶם בִּיאַת הַנְּשָׁמָה לָעוֹלָם הַזֶּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁבִּיעַ הַנְּשָׁמָה לַעֲסֹק בְּהַאי עָלְמָא בְּרָזֵי דְּהֵימָנוּתָא בְּרָזֵי דְּאוֹרָיְתָא – גַּם בִּיצִיאַת הַנְּשָׁמָה לָעוֹלָם הַבָּא אֵינָהּ יְכוֹלָה לְהַשִּׂיג לְאוֹר עֶלְיוֹן לְמַעְלָה אֶל מְקוֹם הֲרָמָתָהּ אֲשֶׁר שָׁם אָהֳלוֹ מִתְּחִלָּה לַחֲזוֹת בְּנֹעַם הֲוָיָה פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים אִם לֹא בְּהִתְעַסְּקוּת הַחָכְמָה הַזֹּאת. (ויקהל משה דף ה: אור הזהר דף 161). –
הַאִם אַתָּה שׁוֹמֵעַ בְּקוֹל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ? – מֹשֶׁה רַבֵּנוּ מְצַוֶּה אוֹתָנוּ לִלְמוֹד זוֹהַר הַקָּדוֹשׁ דַוְוקָא, שֶׁתּוֹרַת הרשב"י מֵאִיר עַד סוֹף הַדּוֹרוֹת, וְצָרִיךְ לִלְמוֹד וְלֹא לָתֶת מְנוּחָה לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַד שֶׁיִּגְאָלֵנוּ (זוהר פנחס ריט.).
כָּתוּב בַּזֹּהַר (פרשת פקודי רמז:): אֲפִלּוּ יֵשׁ בְּיָדוֹ כָּל מַעֲשִׂים הַטּוֹבִים שֶׁבָּעוֹלָם הַשְּׂרָפִים בַּעֲלֵי שֵׁשׁ כְּנָפַיִם שׂוֹרְפִים אֶת נִשְׁמָתוֹ בְּכָל יוֹם וְיוֹם, (ועין ספר הברית חלק ב' מאמר יב פרק ה').
וּבַּזֹּהַר שִׁיר הַשִּׁירִים: אַשְׁרֵיהֶם כָּל אֵלּוּ שֶׁמִּשְׁתַּדְּלִים בַּתּוֹרָה, לָדַעַת אֶת חָכְמַת רִבּוֹנָם, וְהֵם יוֹדְעִים וּמִסְתַּכְּלִים בַּסּוֹדוֹת הָעֶלְיוֹנִים. מִשּׁוּם שֶׁכְּשֶׁאָדָם יוֹצֵא מִן הָעוֹלָם הַזֶּה, בָּזֶה מִסְתַּלְּקִים מִמֶּנּוּ כָּל דִּינֵי הָעוֹלָם. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁפּוֹתְחִים לוֹ שְׁלֹשָׁה עָשָׂר שְׁעָרִים שֶׁל סוֹדוֹת אֲפַרְסְמוֹן זַךְ, שֶׁהַחָכְמָה הָעֶלְיוֹנָה תְּלוּיָה בָהֶם, עכ"ל.
רַבִּי יַעֲקֹב צֶמַח זצ"ל: (בהקדמה לספרו 'קול ברמה', על אדרא רבא) "רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ" שֶׁאֵינָם עוֹסְקִים בַּחָכְמָה הַזֹּאת הַמְמַהֶרֶת אֶת הַקֵּץ, וְלָזֶה אֵין מָשִׁיחַ בָּא, כִּי אֵין מִדְרָשׁ קָבוּעַ בְּכָל עִיר וָעִיר כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ בְּעֵסֶק הַתַּלְמוּד, וְלָכֵן "אֵינֶנּוּ", אֵין בָּנֶיהָ מוֹשְׁכִים וּמְמַהֲרִים אֶת הַמָּשִׁיחַ.
בַּעַל הגוב"י עַל 'עֵץ חַיִּים' (בהסכמתו לספר 'איפה שלמה' על אוצרות חיים). הָעֲנִיִּים וְהַהֲרוּגִים בִּזְמַן הַגָּלוּת תּוֹבְעִים בְּבֵית דִּין שֶׁל מַעְלָה אֶת הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁלֹּא לָמְדוּ קַבָּלָה, וּמַעֲנִישִׁים אוֹתָם עַל כָּךְ.
- אִם אֵין מָקוֹם לְהוֹצִיא אֶת זֶה
כּוּלָנוּ יוֹדְעִים אֶת הַמַּצָּב שֶׁבּוֹ אָנוּ נִמְצָאִים! וּמִי יוֹדֵעַ מַה יֵלֵד יוֹם!!! – מֹשֶׁה רַבֵּינוּ, אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי עֲלֵיהֶם הַשָּׁלוֹם, מְגַּלִּים לָנוּ, שֶׁרַק בְּסֵפֶר הַזוֹהַר יִפְקוּן מִן גָלוּתָא בְּרַחֲמֵי, כִּי הַזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ הוּא כְּמוֹ תֵּיבַת נֹחַ וְרַק אֵלּוּ שֶׁיִּלְמְדוּ זוֹהַר הַקָּדוֹשׁ יִנָּצְלוּ בְּתֵבַת נֹחַ שֶׁהוּא הַזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ, ויִנָּצְלוּ מֵחֶבְלֵי מָשִׁיחַ, וּבָּזֶה תָּלוּי סוֹד הַצָּלַת עַם יִשְׂרָאֵל בַּדּוֹר הָאַחֲרוֹן וּגְאוּלָתוֹ, בְּכֹחַ וּסְגֻלַּת לִמּוּד הַזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ.
מַסְקָנַת הַדְּבָרִים: כָּל רֹאשׁ יְשִׁיבָה וְרֹאשׁ כּוֹלֵל, מַגִּיד שִׁעוּר, וְכָל אָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ הַשְׁפָּעָה עַל רַבִּים, יְתַקֵּן אֶצְלוֹ, בְּמִסְגֶּרֶת שֶׁלּוֹ כָּל יוֹם חוֹבַת לִמּוּד בְּסֵפֶר הַזֹּהַר לְמֶשֶׁךְ דַּקָּה לְהַצָּלַת עַם יִשְׂרָאֵל. וְכָל אֶחָד יַצִּיל אֶת נַפְשׁוֹ בְּלִמּוּד זֹהַר הַקָּדוֹשׁ כְּפִי יְכָלְתּוֹ, וְלַמַּזְהִיר וְלַנִּזְהָר שְׁלוֹמִים תֵּן כְּמֵי נָהָר.
בְּזוֹהַר פָּרָשַׁת בְּרֵאשִׁית (דף כז:):
סוֹף סוֹף בִּזְמַן שֶׁעֵרֶב רַב מְעֹרָבִים בְּיִשְׂרָאֵל, אֵין קִרְבָה וְיִחוּד בְּאוֹתִיּוֹת שֵׁם יהו"ה. וּמִיָּד שֶׁיִּמָּחוּ מֵהָעוֹלָם, נֶאֱמַר בָּאוֹתִיּוֹת שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (זכריה יד) בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יהו"ה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד. וְלָכֵן אָדָם, שֶׁהֵם יִשְׂרָאֵל, יֵשׁ לָהֶם יִחוּד בַּתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ (משלי ג) עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ, וְהִיא הַגְּבִירָה מַלְכוּ"ת, שֶׁמִּצִּדָּהּ נִקְרְאוּ יִשְׂרָאֵל בְּנֵי מְלָכִים.
בְּזוֹהַר פָּרָשַׁת בְּהַעֲלוֹתְךָ (דף קנ"ג.):
אֲבָל אוֹתָם שֶׁמִּשְׁתַּדְּלִים בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וּבַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, שֶׁהֵם אֵשׁ וּמַיִם, וְאוֹתָם שֶׁמִּשְׁתַּדְּלִים בְּסוֹדוֹת הַתּוֹרָה, שֶׁהִיא אוֹר, שֶׁכָּתוּב בָּהּ (משלי ו) וְתוֹרָה אוֹר, הֵם נִטְהָרִים בָּהּ, [אֵלּוּ הָעוֹסְקִים בְּסוֹדוֹת הַתּוֹרָה הֵם נִטְהָרִים וְלֹא צְרִיכִים גְהִינוֹם, וְלֹא שִּׁבְרוֹן לֵבָב].
וּבְתִקּוּנֵי הָרַמְחַ"ל (תיקון י"ח) וְזַ"ל: ה' זוֹ גְּמָרָא, וְיֵשׁ גְּמָרָא יְרוּשַׁלְמִית מִבְּחִינַת לֵאָה מִצַּד שֶׁל ה' עֶלְיוֹנָה וּגְמָרָא בַּבְלִית מִבְּחִינַת רָחֵל ה' תַּחְתּוֹנָה, וְסוֹד הַדָּבָר ה"ה, וּגְמָרָא הִיא גְּמַר סוֹף פָּסוּק, וְיֻפְסְקוּ עֲמָלֵקִים מֵהָעוֹלָם (תקוני זוהר חדש), שֶׁעַכְשָׁו כָּתוּב וַיַּעֲבִידוּ מִצְרַיִם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּפָרֶךְ (שמות א, יג), אֵלּוּ עֵרֶב רַב שֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם, וְגָרְמוּ לְיִשְׂרָאֵל לְהִשְׁתַּעְבֵּד לַעֲבוֹדָה קָשָׁה, בְּחֹמֶר (שם שם, יד), בְּקַל וָחֹמֶר וּבְכָל הַפִּלְפּוּל שֶׁבַּגְּמָרָא וַדַּאי, אֲבָל כַּאֲשֶׁר אֵלּוּ [הָעֵרֶב רַב שֶׁהֵם עֲמָלֵק], יִפָּסְקוּ מִן הָעוֹלָם, הַכֹּל בִּמְנוּחָה יִהְיֶה, עכל"ק.
בַּחִבּוּר הַזֶּה מִתְכַּנְּסִים כָּל נִשְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים וְאַנְשֵׁי מִדּוֹת
אֵלּוּ שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלֹהֵיכֶם, אֵלּוּ רַבִּי שִׁמְעוֹן וַחֲבֵרָיו וּמוֹרֵי הַיְשִׁיבָה שֶׁעוֹשִׂים אֶת הַחִבּוּר הַזֶּה. וְהַחִבּוּר הַזֶּה הָיָה כְּמוֹ תֵּבַת נֹחַ שֶׁהִתְכַּנְּסוּ בָהּ כָּל מִין וָמִין. כָּךְ מִתְכַּנְּסִים בַּחִבּוּר הַזֶּה כָּל נִשְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים וְאַנְשֵׁי מִדּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (תהלים קיח) זֶה הַשַּׁעַר לַה' צַדִּיקִים יָבאוּ בוֹ.
([1]) מאמר זה עמוק מאד. וכדי להבין מעט י"ל דהנה ידוע שספר תהלים שהוא כמדת המלכות. שעליה נאמר למען יזמרך כבוד ולא ידום. נאמר בעשרה לשונות של זמר. ולקמן קפיטל ל"ב מביא הזהר אלו עשרה לשונות. כנצוח בניגון במשכיל במכתם במזמור בשיר באשרי בתפלה בהודאה בהללויה. ובפרש"י כאן מובא עפ"י המדרש נוסח אחר של עשרה לשונות. ומובן שהמספד עשרה מכוון כנגד העשר ספירות. להורות שתשבחות כנסת ישראל מגיעות עד ראש הספירות ראש לכל הראשים שהוא הכתר. וכדאיתא במאמר פתח אליהו. בתר על יון איהו כתר מלכות. והיינו מגיד מראשית אחרית ומאחרית לראשית. ועל ספירת הכתר רומז השם אהי"ה אשר אהי"ה. וכן תפילין של ראש רמז על הכתר. ותפילין של יד על מלכות. להורות שתפלה של יד מקבלת שפע מן תפילין של ראש. וזוה שאומר וביה משבחין לבת בהאי אשר"י. פי' שזהו שבחה ויחוסה של המלכות שמגעת בזמירות שלה עד אשר"י. אותיות ראש"י שהוא הכתר. וזאת נרמז בתיבת בראש"ת. צירוף אשר"י ב"ת. אשרי אותיות ראשי והוא הכתר. בת היא המלכות. וכן נרמז ענין זה בהפסוק באשרי כי אשרוני בנות:
([2]) מוסב על האדם שרוצה לעורר היחוד של העשר ספירות מן הכתר עד המלכות ע"י אמירת תהילים. ואומר שזוכה לזה רק מי שלא הלך בעצת רשעים.