אור הזוהר # 860 טבת תשע"ה
בְּסִפְרָא דָּא יִפְּקוּן מִן גָלוּתָא בְּרַחֲמֵי – כָּל הַחוֹסִים בְּתוֹרַת רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי מְאֻשָּׁרִים וּמֻגָּנִים וּשְׂמֵחִים
הָעוֹלָם מֵכִין עַצְמוֹ לַגְּאֻלָּה הַשְׁלֵמָה, כְּמוֹ שֶׁהִבְטִיחַ מֹשֶׁה רַבֵּינוּ לְרַשְׁבִּ"י – "בְּסִפְרָא דָּא יִפְּקוּן מִן גָלוּתָא בְּרַחֲמֵי". וּבִזְכוּת מְזַכֵּי הָרַבִּים יֻשְׁפַּע שֶׁפַע רַב בְּכָל הָעוֹלָמוֹת וְנִזְכֶּה לַהַבְטָחוֹת הַגְּדוֹלוֹת שֶׁל הָרַשְׁבִּ"י (בְּזֹהַר תְּרוּמָה קכ"ח:).
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי זיע"א: מֵעִיד אֲנִי עָלַי שָׁמַיִם וָאָרֶץ, שֶׁכָּל הַמְזַכֶּה אֶת הָרַבִּים וּמַחְזִירָן לְמוּטָב [שֶׁזֶּה נַעֲשֶׂה עַל יְדֵי הֲפָצַת הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ] מִתְעַלֶּה בְּשָׁלֹשׁ מַעֲלוֹת, מַה שֶּׁאֵין כָּל אָדָם זוֹכֶה לָזֶה – כּוֹפֶה אֶת מַלְכוּת הָרִשְׁעָה. – עוֹשֶׂה נַחַת רוּחַ וְעִלּוּי לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. – מַעֲמִיד אֶת כָּל הָעוֹלָם שֶׁלֹּא יֵחָרֵב, וּמַרְבֶּה שָׁלוֹם.
וְעַל זֶה מַבְטִיחַ לוֹ הָרַשְׁבִּ"י: זוֹכֶה לִרְאוֹת בָּנִים לְבָנָיו. – זוֹכֶה לַעֲשִׁירוּת בָּעוֹלָם הַזֶּה. – זוֹכֶה לְעוֹלָם הַבָּא. – אֵין שׁוּם אֶחָד שֶׁיָּכוֹל לְהַזִּיק וּלְהָרַע לוֹ. – נִכְנַס לִשְׁנֵים עָשָׂר שַׁעֲרֵי גַּן עֵדֶן – וְאֵין מוֹחֶה בְּיָדוֹ. – מַשְׁפִּיעִים עָלָיו שֶׁפַע בְּרָכָה וְהַצְלָחָה לוֹ בְּכָל עִנְיָנִים לוֹ וּלְזַרְעוֹ עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת. – הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהָרַשְׁבִּ"י מְבָרְכִים אוֹתָם בְּכָל הַבְּרָכוֹת שֶׁנִּתְבָּרֵךְ בָּהֶם אַבְרָהָם אָבִינוּ, שֶׁגַּם הוּא קֵרֵב אֶת כֻּלָּם לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. – הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קוֹרֵא לְאַרְבַּע מַחֲנוֹת מַלְאָכִים עֶלְיוֹנִים וּמְלַוִּים אוֹתוֹ, וְנִכְנַס לְשִׁבְעִים עוֹלָמוֹת גְּנוּזִים (גִּימַטְרִיָּא "סוֹד"), שֶׁלֹּא זוֹכֶה בָּהֶם שׁוּם אָדָם אַחֵר – וּמְיֻחָדִים רַק לוֹ.
וכל המדפיס ספרי הזוהר הקדוש הוא בְּסוֹד אֶלֶף הַמָּגֵן תָּלוּי עָלָיו, שֶׁבִּזְכוּת הַצְּדָקָה שנותן לְהָפִיץ אֶת תּוֹרַת הָרַשְׁבִּ"י זוכה לְהָגֵן עַל אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל, ולהיות במחיצתו[1] של הרשב"י זי"ע.
הָרַשְׁבִּ"י זְיָ"עָ יוֹשֵׁב אִתָּנוּ בְּלוֹמְדֵינוּ תּוֹרָתוֹ
בספר "אוֹר הַחַמָּה" כתב, אֲפִילוּ עוֹד הַיּוֹם אַחַר שֶׁנִּפְטַר רַשְׁבִּ"י מִבֵּינֵינוּ, כָּל זְמַן שֶׁאָנוּ עוֹסְקִים בְּדִבְרֵי הָאִדְּרָא, "אִתְעַטַר" בָּא רַבִּי שִׁמְעוֹן מְעֻטָּר כְּמֶלֶךְ בַּעַטְרוֹתָיו בְּרֹאשׁ, וְיוֹשֵׁב בְּגַוָון, עכל"ק (הַצַהַ"קָ רַבִּי אַבְרָהָם אַזוּלַאי, הַצַהַ"קָ רַבִּי אַבְרָהָם גְלַאנְטִי זְיָעָ"אָ, "אוֹר הַחַמָּה" קכ"ג ע"ב).
רַק יְחִידִי סְגוּלָה זוֹכִים לִהְיוֹת שֻׁתָּפִים בְּמִפְעָל הַזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ
אֲסַפֵּר סִפּוּר נִפְלָא עִם הצה"ק רַבִּי ר' אֱלִימֶלֶךְ וְאָחִיו רַבִּי ר' זוּשָׁא זי"ע. שְׁנֵיהֶם הָלְכוּ יַחְדָּיו לֶאֱסֹף כֶּסֶף לְפִדְיוֹן שְׁבוּיִם, הֵם הִגִּיעוּ לְבַיִת אֶחָד שֶׁל עָשִׁיר גָּדוֹל מְאֹד. הֶעָשִׁיר הַזֶּה הִכְנִיס אוֹתָם לְבֵיתוֹ בְּכָבוֹד גָּדוֹל וְנָתַן לָהֶם כֶּסֶף מְשֻׁמָּשׁ מְאֹד, כְּמוֹ בְּיָמֵנוּ חֲמִשָּׁה אֲגוֹרוֹת בִּלְבָד. [הַמַּטְבֵּעַ הַזֹּאת הָיָה נוֹתֵן לְכָל אֶחָד שֶׁבָּא לְקַבֵּץ צְדָקָה, וְכֻלָּם זָרְקוּ לוֹ אֶת זֶה חֲזָרָה בַּפָּנִים. לָכֵן שָׁנִים רַבּוֹת שֶׁהַכֶּסֶף הַזֶּה לֹא הָלַךְ מִמֶּנוּ, וְנִשְׁאַר אֶצְלוֹ, וְכָל פַּעַם שֶׁמְּקַבְּצֵי הַצְּדָקָה יָצְאוּ מֵהַבַּיִת, הֶעָשִׁיר הָיָה עוֹמֵד מֵאֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת לִשְׁמוֹעַ אֵיךְ מְקַלְלִים אוֹתוֹ וּמְדַבְּרִים עָלָיו כָּל מִינֵי דִּבּוּרִים גְּרוּעִים]. כְּשֶׁהַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים הָאֵלּוּ יָצְאוּ, אָמַר הָרַבִּי ר' זוּשָׁא לָרַבִּי ר' אֱלִימֶלֶךְ זי"ע, מַה נַעֲשֶׂה הוּא לֹא בָּרְשִׁימָה! הֶעָשִׁיר שׁוֹמֵעַ דִּבּוּרִים כָּאֵלוּ, פָּתַח אֶת הַדֶּלֶת וְשׁוֹאֵל אוֹתָם: מַה זֶה שֶׁאָמַרְתֶּם שֶׁאֲנִי לֹא בָּרְשִׁימָה? הַאִם אַתֶּם עֲשִׂיתֶם טָעוּת שֶׁבָּאתֶם אֵלַי, זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁאֲנִי לֹא בָּרְשִׁימָה לָבוֹא אֵלַי לָקַחַת כֶּסֶף?
הַצַּדִּיק עוֹנֶה לְהֶעָשִׁיר, לֹא, לֹא. לֹא עַל הָרְשִׁימָה בָּאָרֶץ דִּבַּרְנוּ, רַק עַל הָרְשִׁימָה בַּשָּׁמַיִם. כִּי בַּשָּׁמַיִם יֵשׁ רְשִׁימָה מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ הַזְּכוּת לָתֵת כֶּסֶף לַצְּדָקָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת שֶׁל פִּדְיוֹן שְׁבוּיִים שֶׁאֲנַחְנוּ אוֹסְפִים, וְזֶה דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד, וְחָשַׁבְנוּ שֶׁאִם נְתַתֶּם מַטְבֵּעַ כָּזֹאת, זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁאַתֶּם לֹא בָּרְשִׁימָה הַזֹּאת בַּשָּׁמַיִם, וְאֵין לָנוּ שׁוּם תְּלוּנוֹת עָלֶיךָ חַס וְשָׁלוֹם, דִּבַּרְנוּ רַק מַה הוֹלֵךְ בַּשָּׁמַיִם.
הֶעָשִׁיר אוֹמֵר, אִם מְדֻבָּר עַל רְשִׁימָה כָּזֹאת, אֲנִי רוֹצֶה לָדַעַת כַּמָּה כֶּסֶף אַתֶּם צְרִיכִים בִּשְׁבִיל הַפִּדְיוֹן שְׁבוּיִם?
עָנוּ לוֹ סְכוּם גָּדוֹל מְאֹד… הֶעָשִׁיר אוֹמֵר אֲנִי רוֹצֶה לָתֶת לָכֶם אֶת כָּל הַכֶּסֶף שֶׁאַתֶּם צְרִיכִים בִּשְׁבִיל הַמִּצְוָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת, וְהוֹלֵךְ וּמֵבִיא כְּלִי גָּדוֹל שֶׁל חֲתִיכוֹת מַטְבְּעוֹת שֶׁל זָהָב, וְרוֹצֶה לָתֶת אֶת כָּל הַסְּכוּם, הַצַּדִּיקִים אוֹמְרִים לוֹ, סְלִיחָה, אֲנַחְנוּ לֹא יְכוֹלִים לָקַחַת אֶת כָּל הַסְּכוּם רַק חֲצִי מֵהַסְּכוּם שֶׁאֲנַחְנוּ צְרִיכִים, כִּי יֵשׁ בָּרְשִׁימָה עוֹד הַרְבֵּה יְהוּדִים שֶׁצְּרִיכִים לִזְכּוֹת בַּמִּצְוָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת, וְקִבְּלוּ רַק חֲצִי מֵהַסְּכוּם.
מֵהַסִּפּוּר הַזֶּה אֲנַחְנוּ רוֹאִים מוּסַר הַשְׂכֵּל, שֶׁלֹּא כָּל אֶחָד יָכוֹל לִזְכּוֹת לְמִצְווֹת גְּדוֹלוֹת כָּאֵלּוּ, לְהָבִיא אֶת הַמָּשִׁיחַ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַבִּי מִקָאמַארְנָא זי"ע, שֶׁלִּזְכּוֹת לִדְבָרִים כָּאֵלּוּ, צְרִיכִים הַרְבֵּה לִבְכּוֹת להשי"ת שֶׁיִּזְכּוּ לְהִנָּצֵל מֵהָעֶרֶב רַב, וְלַעֲשׂוֹת הַכֹּל רַק לְשֵׁם שָׁמַיִם, לְזַכּוֹת אֶת הָרַבִּים, זְכֻיּוֹת כָּאֵלּוּ לֹא מְחֻלָּקִים בְּחִנָּם, וַאֲפִילוּ אֵלּוּ שֶׁמְּזַכִּים אֶת הָרַבִּים, אִם לֹא מִתְפַּלְּלִים וּבוֹכִים לַה' לֹא זוֹכִים לִדְבָרִים גְּדוֹלִים כָּאֵלּוּ.
וְלִזְכּוֹת לִדְבָרִים גְּדוֹלִים כָּאֵלּוּ, זֶה לֹא פָּשׁוּט, לֹא מְחַלְּקִים אֶת הַזְּכֻיּוֹת הָאֵלּוּ בְּחִנָּם, צְרִיכִים הַרְבֵּה לְבַקֵּשׁ מֵהַקָּדּוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּרַשִׁ"י (בַּמִּדְבָּר פֶּרֶק כב פָּסוּק לה) "לֵךְ עִם הָאֲנָשִׁים" – (בְּמִדְרַשׁ רַבָּה) בְּדֶרֶךְ שֶׁאָדָם רוֹצֶה לֵילֵךְ בָּהּ, מוֹלִיכִין אוֹתוֹ. ובמהרש"א ביאור פירוש מוליכין, מלשון "מלאכים".
וּבְלָשׁוֹן הַזוֹהַר "כַּד בָּעַי בַּר נַשׁ לְאִתְדַכְיָיא כַּמָּה אִנּוּן דְמִזַמְנִין לֵיהּ". וכן כתב החפץ חיים זי"ע בספרו שמירת הלשון בשער התבונה, שכפי רצון האדם כך מוליכים אותו, אם רוצה להיות צדיק, מביאים לו מלאך שמנהיג אותו צדיק, ואם רוצה להיות חסיד מביאים לו מלאך שמנהיג אותו חסיד. [ומאריך בזה, עיי"ש].
צְרִיכִים לָדַעַת שֶׁכָּל דָּבָר טוֹב, וּבִפְרָט דָּבָר כָּזֶה שֶׁכָּל הָעוֹלָם וְכָל הַגְּאוּלָה תְּלוּיָה בָּזֶה, יֶשְׁנָן הַרְבֵּה מְנִיעוֹת, אֲבָל עִם רָצוֹן חָזָק יְכוֹלִים לַעֲבֹר עַל הַכֹּל, וְיְכוֹלִים לְהַגִּיעַ לְכָל מַה שֶּׁרוֹצִים בֶּאֱמֶת עִם סִיַּיעְתָּא דִּשְׁמַיָּא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ "כַּד בָּעַי בַּר נַשׁ לְאִתְדַכְיָיא כַּמָּה אִנּוּן דְמִזַמְנִין לֵיהּ", וְהַפֵּרוּשׁ, כַּאֲשֶׁר בֶּן אָדָם רוֹצֶה לְהִטָּהֵר כַּמָּה מַלְאָכִים עוֹזְרִים לוֹ, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹלֵחַ לוֹ מַלְאָכִים קְדוֹשִׁים לְלַוּוֹת אוֹתוֹ וּלְסַיֵּעַ בַּעֲדוֹ.
וְלוֹמְדֵי הַזוֹהַר נִקְרָאִים מְזַכֵּי הָרַבִּים הֲכִי גְּדוֹלִים בָּעוֹלָם שֶׁהֵם מְטַהֲרִים נִשְׁמָתָם וְנִשְׁמַת כְּלָל יִשְׂרָאֵל, וּמַצִּילִים אֶת עַם יִשְׂרָאֵל מִכָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת בְּרוּחָנִיּוּת וּבְגַשְׁמִיּוּת, בְּוַודְאַי כֹּחָם רַב וְעָצוּם וּבִרְכָּתָם עוֹשֶׂה פֵּרוֹת וּתְּפִלָּתָם נִשְׁמַעַת.
וּבְוַדַּאי עַתָּה שֶׁכָּל אֶחָד מֵהַצִּבּוּר יְקַבֵּל עָלָיו לִלְמֹד זֹהַר הַקָּדוֹשׁ וְגַם לְזַכּוֹת אֲחֵרִים לִלְמֹד, יִהְיֶה זֶה עִלּוּי הֲכִי גְּדוֹלָה שֶׁיָּכוֹל לִהְיוֹת לְנִשְׁמָתוֹ הַטְּהוֹרָה.
בואו ונקיים דברי הָרַעֲיָא מְהֵימְנָא [הוּא מֹשֶׁה רַבֵּנוּ ע"ה] שֶׁמְּצַוֶּה אוֹתָנוּ לִלְמוֹד זוֹהַר הַקָּדוֹשׁ דַוְוקָא, שֶׁתּוֹרַת הָרַשְׁבִּ"י מֵאִיר עַד סוֹף הַדּוֹרוֹת, וְצָרִיךְ לִלְמוֹד וְלֹא לָתֶת מְנוּחָה לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַד שֶׁיִּגְאָלֵנוּ (זוֹהַר פִּנְחָס ריט.)
ובזה ננצל מכל המלחמות ואסונות כמו שכתוב (תהילים פרק ב יב) "נַשְּׁקוּ בַר – פֶּן יֶאֱנַף וְתֹאבְדוּ דֶרֶךְ כִּי יִבְעַר כִּמְעַט אַפּוֹ – אַשְׁרֵי כָּל חוֹסֵי בו", ובזוהר (חלק ג דף שז א), כתב: וְאַנְתְּ הוּא רַעֲיָא מְהֵימְנָא עֻלֵּךְ אִתְּמַר (תְּהִלִּים ב) נָשְׁקוּ בַּר וְאַנְתְּ רַב לְתַתָּא רַבָּן שֶׁל כָּל יִשְׂרָאֵל רַבָּן דְּמַלְאָכִי הַשָּׁרֵת בַּר לְעֵילָא בַּר לָקֹב"ה וּשְׁכִינְתֵּיהּ ועל ידי שדבקים בתורת הרשב"י בר יוחאי ובדברי הרעיא מהימנא הנקרא בר שהוא רבן של כל ישראל נזכה לְאַשְׁרֵי כָּל חוֹסֵי בו, מאושרים ומוגנים ושמחים כל החוסים בתורת הרשב"י.
[1]) מִיתַת צַדִּיקִים מְכַפֶּרֶת וּמְבַטֶּלֶת גְּזֵרָה
הוּבָא עַל יְדֵי מַר שִׁמְעוֹן נִסִּים שרים עינתבי הי"ו. שֶׁהֵבִיאוֹ מֵהָעִתּוֹן
קוֹל הַשַּׁבָּת סִיוָן תשכ"ה
מַעֲשֵׂה שֶׁהָיָה וְזֶה לִפְנֵי שִׁשָּׁה שָׁנִים בכ"ב אֱלוּל תשכ"ג. הַסִּפּוּר שֶׁלְּפָנֵינוּ בּוֹ לְרַבּוֹת שֵׁמוֹת הָאֲנָשִׁים הַמְּקוֹמוֹת וְהַתַּאֲרִיכִים, כֻּלָּם נְכוֹנִים וּמְצִיאוּתִיִּים. בִּשְׁעָתוֹ הָיְתָה הָאָרֶץ כְּמִרְקַחַת בְּשֶׁל הַמִּקְרֶה הַזֶּה, וַאֲנִי עַבְדְּכֶם הַכּוֹתֵב רְאוּבֵן נענה זוֹכֵר הַמִּקְרֶה שֶׁקָּרָה וְכָל אֵלּוּ שֶׁהָיוּ בָּאָרֶץ בְּאוֹתוֹ תְּקוּפָה זוֹכְרִים אֶת הָאָסוֹן הֵיטֵב. וְעַכְשָׁו בְּהֶמְשֵׁךְ הַסִּפּוּר יְבֹאָר וְיוּבַן כִּי לֹא הָיָה מִקְרֶה כְּלָל וּכְלָל. לֹא הָיָה בְּדַעְתִּי לִכְתֹּב עָלָיו, אֲשֶׁר רָאִיתִי בָּזֶה דָּבָר רָגִיל בְּיָמֵינוּ, אוּלָם הַסִּפּוּר הִתְפַּתֵּחַ וּבְסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר עָמְדוּ כַּמָּה וְכַמָּה אֲנָשִׁים יְרֵאֵי שָׁמַיִם וִיחִידֵי סְגוּלָה, שֶׁרָאוּ כָּאן עִנְיָן שֶׁל אֶצְבַּע אֱלֹקִים. וְהַמַּעֲשֶׂה מְכֻוָּן מִלְמַעְלָה, בִּזְמַן "עִקְבְתָא דִּמְשִׁיחָא" וְהִבִּיעוּ אֶת דַּעְתָּם כִּי מִן הָרָאוּי לְהַעֲלוֹתוֹ עַל הַכְּתָב וּלְפַרְסְמוֹ בָּרַבִּים, וְזֶה מַה שֶּׁקָּרָה.
בְּיוֹם הָרִאשׁוֹן שֶׁל הַסְּלִיחוֹת שֶׁחָל בכ"ב בֶּאֱלוּל שְׁנַת תשכ"ג, (וְהוּא מִנְהַג שֶׁל הָאַשְׁכְּנָזִים לְהַתְחִיל סְלִיחוֹת שָׁבוּעַ לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה) כְּלוֹמַר לִפְנֵי כְּשִׁשָּׁה שָׁנִים מִיּוֹם שֶׁהַעֲלֹתִי אֶת הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה בְּ"אוֹצַר הַמַּעֲשִׂיּוֹת". יָצְאוּ תַּלְמִידִים מִישִׁיבַת פְּרֶשְׁבּוּרְג שֵׁבֶט סוֹפֵר שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם בְּלִוְיָת מוֹרֵיהֶם, לְהִתְפַּלֵּל בִּמְקוֹמוֹת הַקְּדוֹשִׁים. עַל קִבְרוֹ שֶׁל רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי בְּמִירוֹן שֶׁלְּיַד צְפַת, וְעַל קִבְרוֹת הַצַּדִּיקִים בִּטְבֶרְיָה. תְּחִלָּה הִגִּיעוּ לְקֶבֶר רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי בְּמִירוֹן, וּבִילוּ אֶת הַלַּיְלָה בִּתְפִלּוֹת וּבְ"תִקּוּנִים" וְאִלּוּ בַּבֹּקֶר עָלוּ לְמַשָּׁאִית כְּשֶׁמְּחוֹז חֶפְצָם טְבֶרְיָה. בְּדַרְכָּם נִתְהַפְּכָה הַמְכוֹנִית וְנָפְלָה בַּעֲרוּץ שֶׁלְּצַד הַדֶּרֶךְ. הָיְתָה זוּ תְּאוּנָה קַטְלָנִית שֶׁבָּהּ קִפְּחוּ אֶת חַיֵּיהֶם הַנֶּהָג בראשי וּשְׁלוֹשָׁה בַּחוּרִים מְצֻיָּנִים מִבְּחִירֵי הַיְּשִׁיבָה, וְאֵלּוּ הֵם, מָרְדְּכַי פּוֹלַק, יִצְחָק נַחוּם נוישט, וְאַבְרָהָם בִּנְיָמִין פְרִידְמַן, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. שְׁאָר הַנּוֹסְעִים נִפְצְעוּ וְכַמָּה מֵהֶם בְּאֹפֶן קָשֶׁה. כֻּלָּם הָיוּ צַדִּיקִים וּקְדוֹשִׁים שֶׁבְּחַיֵּיהֶם וּבְמוֹתָם לֹא נִפְרָדוּ. וּבִמְיֻחָד אֶחָד מֵהַתַּלְמִידִים הַהֲרוּגִים מָרְדְּכַי פּוֹלַק ז"ל הָיָה יְרֵא שָׁמַיִם בְּתַכְלִית, וְנוֹסָף לְצִדְקָתוֹ, צְנִיעוּתוֹ וְעִיסוּקוֹ בַּתּוֹרָה וּבִגְמִילוּת חֲסָדִים, נוֹהֵג הָיָה לִרְשֹׁם אֶת כָּל מַעֲשָׂיו וּפְעֻלּוֹתָיו בְּמֶשֶׁךְ הַיּוֹם בְּפִנְקָס. וְלִפְנֵי לֶכְתּוֹ לִישׁוֹן הָיָה קוֹרֵא בּוֹ עַל מְנָת לְבַקֵּר אֶת עַצְמוֹ וְלִרְאוֹת אִם חַס וְשָׁלוֹם לֹא חָטָא מִתּוֹךְ בִּלְבּוּל הַדַּעַת, וְאִם יֵשׁ צוֹרֶךְ לְתַקֵּן מַשֶּׁהוּא אוֹ לְכַפֵּר עַל אֵיזֶה מַעֲשֶׂה שְׁלִילִי כְּגָדוֹל וּכְקָטָן. חֲבֵרוֹ שֶׁל מָרְדְּכַי פּוֹלַק ז"ל, מֵהַיְשִׁיבָה הָיָה בָּחוּר בְּשֵׁם מְנַחֵם הַלֵּוִי יִבָּדֵל לְחַיִּים אֲרֻכִּים. בְּשֶׁל סִבּוֹת שׁוֹנוֹת לֹא הִצְטָרֵף לַנְּסִיעָה, וּכְשֶׁהִגִּיעָה הַיְּדִיעָה עַל הַתְּאוּנָה הַמַּחְרִידָה, נִזְדַּעֲזֵעַ מְאֹד כִּי אַהֲבַת נֶפֶשׁ אָהַב אוֹתוֹ. כָּאָמוּר מִפְּנֵי שֶׁהָיָה מְאֹד יְרֵא שָׁמַיִם וְרֹשֶׁם כָּל מַעֲשָׂיו בְּפִנְקָסוֹ. הָיָה צַר לוֹ מְאֹד מְאֹד עַל יְדִידוֹ הַטּוֹב, שֶׁכֹּה אֵרַע לוֹ. אוּלָם הוּא יָדַע כִּי צַדִּיק הַשֵּׁם בְּכָל מַעֲשָׂיו וְכָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט, וְלָכֵן לֹא הִרְהֵר אַחַר מַעֲשָׂיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְהִצְדִיק אֶת הַדִּין. זְמַן מָה לְאַחַר כֵּן חָלַם חֲלוֹם וְהִנֵּה חֲבֵרוֹ הַנִּפְטָר, מָרְדְּכַי פּוֹלַק ז"ל, נִצָּב לְפָנָיו פָּנָיו הֵפִיקוּ אוֹר יְקָרוֹת, וְנִרְאֶה הָיָה בּוֹ כִּי מְאֻשָּׁר הוּא. "רָאִיתִי כִּי הִצְטָעַרְתָּ עָלַי צַעַר רַב" אָמַר: וְלָכֵן בָּאתִי לְעוֹדֵד אֶת רוּחֲךָ, דַּע לְךָ שֶׁמִּיָּד הוּכְנַסְתִּי לְגַן עֵדֶן וְהַמְּקֻבָּל הָאֱלֹקִי רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי, הִכְנִיסַנִּי יָשָׁר לִמְתִיבְתָא שֶׁלּוֹ שֶׁבַּשָּׁמַיִם וְשָׁם זוֹכֶה אֲנִי לִלְמֹד תּוֹרָה מִפִּיו שֶׁל הרש"י הַקָּדוֹשׁ מִשּׁוּם שֶׁהָיִיתִי נִזְהָר בְּכָל עֶרֶב שַׁבָּת קוֹדֶשׁ בִּזְמַן שֶׁקָּרָאתִי אֶת פָּרָשַׁת שמו"ת (ר"ת שְׁנַיִם מִקְרָא וְאֶחָד תַּרְגּוּם) לִלְמֹד עִם פֵּרוּשׁ רַשִׁ"י ז"ל. וּבְשֶׁל כָּךְ זָכִיתִי שרש"י הַקָּדוֹשׁ לָמַד עִמִּי וְאֶסְתּוֹפֵף בְּצִלּוֹ, הִשְׁתּוֹמֵם מְנַחֵם הַלֵּוִי בַּחֲלוֹמוֹ, וְשָׁאַל אֶת חֲבֵרוֹ הַנִּפְטָר כַּמָּה שְׁאֵלוֹת. א) כֵּיצַד הִתִּירוּ לוֹ לְהִכָּנֵס לְגַן עֵדֶן מִבְּלִי שֶׁיַּעֲבֹר תְּחִלָּה אֶת כָּל הַתַּהֲלִיךְ שֶׁל בֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה ? ב) מַה הַטַּעַם שֶׁצָּרִיךְ הָיָה הוּא וַחֲבֵרָיו יִרְאֵי שָׁמַיִם לָמוּת מִיתָה כֹּה מְשֻׁנָּה בְּקִצּוּר יָמִים. עָנָה לוֹ חֲבֵרוֹ כִּי לִפְנֵי כְּשָׁנָה, בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים, נִגְזְרָה גְּזֵירָה קָשָׁה עַל הַיִּשּׁוּב הַיְּהוּדִי בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר לְפִיהָ צָרִיךְ הָיָה לְהִתְרַחֵשׁ כָּאן אָסוֹן כָּבֵד לֹא עָלֵינוּ. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּרַחֲמָיו רִחֵם עַל בְּנֵי אֶרֶץ הַקְּדוֹשָׁה בְּעֵת קֵץ. וּכְתַחֲלִיף הֻחְלַט בַּשָּׁמַיִם, אֲשֶׁר יִקְרֶה אָסוֹן לִישִׁיבָה קְדוֹשָׁה בִּירוּשָׁלַיִם עִיר הַקּוֹדֶשׁ, וְיָמוּתוּ אַרְבָּעָה צְעִירִים, בַּעֲלֵי נְשָׁמוֹת זַכּוֹת וּטְהוֹרוֹת. כָּךְ אֵרַע בְּתוֹם שָׁנָה זוּ, לִפְנֵי יְמֵי הַדִּין שֶׁל הַשָּׁנָה הַשְּׁנִיָּה, שֶׁהַמְכוֹנִית אֲשֶׁר בָּהּ נָסַעְנוּ נִתְהַפְּכָה וּנְהֶרַגְּנוּ אֲנִי, שְׁלוֹשֶׁת הַתַּלְמִידִים, וּבְיַחַד עִם הַנֶּהָג. נחברנו כֻּלָּנוּ עַל יְדֵי הַהַשְׁגָּחָה הָעֶלְיוֹנָה לִהְיוֹת קָרְבְּנוֹת מְכַפְּרִים עַל כְּלַל יִשְׂרָאֵל, גט עִנְיַן פְּצִיעָתָם שֶׁל שְׁאָר הַמִּשְׁתַּתְּפִים בְּטִיּוּלֵי מִצְוָה זוּ קָשׁוּר בְּחֶשְׁבּוֹן מֵהַשָּׁמַיִם. כָּעֵת גַּם יוּ