ספר קול שוחטים
ספרי קול השוחטים- מלחמתו הגדולה של האדמו"ר מהאלמין שליט"א על הכשרות השחיטה בארה"ב
(מ"א יד) כִּי אִם הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישִׁי בָּעֵת הַזֹּאת רֶוַח וְהַצָּלָה יַעֲמוֹד לַיְּהוּדִים מִמָּקוֹם אַחֵר… וּמִי יוֹדֵעַ אִם לְעֵת כָּזֹאת הִגַּעַתְּ לַמַּלְכוּת: (טו) וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר לְהָשִׁיב אֶל מָרְדֳּכָי: לְהָשִׁיב אֶל בגימטריה שלום יהודה בן אסתר
(טז) לֵךְ כְּנוֹס אֶת כָּל הַיְּהוּדִים הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשָׁן וְצוּמוּ עָלַי וְאַל תֹּאכְלוּ וְאַל תִּשְׁתּוּ שְׁלשֶׁת יָמִים לַיְלָה וָיוֹם גַּם אֲנִי וְנַעֲרֹתַי אָצוּם כֵּן וּבְכֵן אָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר לֹא כַדָּת וְכַאֲשֶׁר אָבַדְתִּי אָבָדְתִּי: (יז) וַיַּעֲבֹר מָרְדָּכָי וַיַּעַשׂ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוְּתָה עָלָיו אֶסְתֵּר:
מי שרוצה לדעת מה הולך בשחיטות וכמה מכתבים וכמה מלחמות עברנו, ושיבין שזה לא דבר פשוט – על השחיטות הסמ"ך מ"ם הבעל הבית ויש לו ברשתו כל הרבנים הגדולים וסותמים את פיהם של הצדיקים, כידוע
להורדת ספרי קול השוחטים: לחץ על הקישורים הבאים:
המפתח הגדול של קול השוחטים כולל הכל
מפתח כללי
קול השוחטים חלק א
הקדמה
——————————————————– ג
מכתב א
— לכבוד הרבנים הגאונים חברי התאחדות הרבנים כג
תוכן מכתב א
— תוכן מכתב א'———————————– כד
מכתב ב
— קול קורא מהתאחדות הרבנים לאסור שחוטי חוץ כה
מכתב ג
— לכבוד הרבנים הגאונים חברי התאחדות הרבנים כח
— תוכן מכתב ג———————————— לא
— הערות המוציא לאור————————— לא
קול השוחטים חלק ב
פארווארט
——————————————————– ג
מכתב ד
— קול ברמה נשמע! – להסיר מכשול———– כד
מכתב ד
— העתק ממכתב הנ"ל, בשפת אידיש ———- כה
תוכן מכתב ד—————————— כו
מכתב ה
— קול נהי – לכבוד הרבנים הגאוה"צ חברי התאחדות הרבנים כז
תוכן מכתב ה—————————– כח
מכתב ו
— מחאה נמרצה – לכבוד מנהלי ודייני קהילות וישיבות ייטב לב העומדת תחת דגלת כ"ק אדמו"ר שליט"א————————— כט
קול השוחטים חלק ג
מכתב ז
— לכבוד דייני ומנהיגי קהלתינו קהל ייטב לב דסאטמאר – מאת: מבקשי האמת והצדק ג
מכתב ח
— לכבוד הרבנים ומנהיגי קהילות בכל קצווי אמעריקא ז
מכתב ט
— לכבוד ידידינו דייני ומנהיגי קהלתינו והנהלת הבוטשער סטאר דקהלת סאטמאר – מאת: וועד העומדים על המשמר, שע"י יראים וחרדים ברוקלין ניו יארק י
מכתב י
— בענין כל ישראל ערבין זה בזה, זה דוקא בסתם בני אדם, אבל רב ואב"ד הוא ערב בעד כל הציבור———————————— כב
מכתב יא
— לכבוד דייני ומנהיגי קהלתינו קהל ייטב לב דסאטמאר ולכל הרבנים שליט"א – בשם וועד העומדים על המשמר————————— כח
מכתב יב
— לכבוד דייני ומנהיגי קהלתינו קהל ייטב לב דסאטמאר וכל הרבנים שליט"א ל
מכתב יג
— מודעה, שעשו תיקונים חדשים תחת השגחת ועד הכשרות דקהל ייטב לב דסאטמאר – מאת הנהלת הקהלה—————————— ג
קול השוחטים חלק ד
מכתב יד
— לכבוד מנהלי ודייני קהילות וישיבות ייטב לב העומדת תחת דגל כ"ק אדמו"ר שליט"א ג
— בענין קשיות הצפורן לבדיקה, והחלקתה——- ג
— ההכרח להיות אימת הרב על השו"ב, אבל באם השו"ב אינו יר"ש מרבים לא יואיל ד
— איכות יר"ש מרבים, הנצרך לשוחט ובודק—– ד
— ערמת היצה"ר ללכוד ברשתו בסיטונות——– ד
— שוחט בלי יראה הנצרכת, יורד ומוריד אחרים עמו ה
— עצות לבדיקת הסכין לרב והשו"ב————– ה
— הגאון ר' אליעזר ז"ל מעורר נגד השחיטה תלוי' ו
— השו"ב הגאון ר' אהרן צבי פר"מ כותב בספרו חן טוב נגד שחיטה תלוי', שאסור לשחוט כן, והשוחט ע"ז הדרך מאכיל טריפות לישראל בלתי ספק ז
— עוד כמה מכשולות——————————- ט
מכתב טו
— א בריף צום וועד הכשרות———————— י
— מודעה נחוצה מהתאחדות הרבנים דארצות הברית וקנדה, בענין הקול רינון על בית המטבחיים "וויינלענד כשר פולטרי———— יא
מכתב טז
— מכתב מכ"ק אדמו"ר מקאסאן מרן רבי ישראל ראטענבערג שליט"א יד
מכתב יז
— מכתב שכתב האדמו"ר מקאסאן שליט"א נגד שחיטת וויינשטאק טז
מכתב יח
— מכתב מהאדמו"ר מקאסאן שליט"א משנת תשכ"ג, שמזייפים שיטת רבינו הק' בשם התאחדות הרבנים, והחרימו את הגה"צ מוואוידיסלאוו רח"ל כג
מכתב יט
— קריאה נמרצה להתעוררות דחופה להסיר המכשולות הרבים והנוראים בשחיטה ובניקור בכל רחבי אמעריקא, י"ל ע"י אחוזת שובי"ם שלבם נוקפם ורוצים בתיקון כד
מכתב כ
— מכתב שנשלח ע"י אחד השובי"ם ונדפס בירחון תורני "המאור" ובירחון "אוצרות ירושלים" וב"דאס אידישע ליכט", מאת הירא באמת לפרסם שמו לא
מכתב כא
— גלאט כשר וגיור כהלכה – עופות, י"ל בשנת תשל"ח ע"י הרה"ג ר' שלום יהודה גראס אבדק"ק האלמין בברוקלין——————– לא
קול השוחטים חלק ה
מכתב כב
— מהרה"ג רבי זלמן דווארקין זצ"ל, מעורר שע"י נענוע והמשכה מזרם העלעקטערי"ק מתנתקים הסירכות קודם הבדיקה———– ג
מכתב כג
— מהגה"צ רבי זלמן דווארקין זצ"ל, מעורר שהקצב יכול לנתק הסירכות ה
מכתב כד
— מהגה"צ רבי שמואל הלוי וואזנער שליט"א, מעורר שבנידון הנ"ל יש נענוע גדול עד כדי חשש של ניתוק הסירכות——————— ו
מכתב כה
— מהגה"צ רבי שמואל אברהם זעלטענרייך זצ"ל, אבדק"ק טשאקעווע, להנהלת התאחדות הרבנים, מעורר על מכשולות גדולים ב"וויינלענד כשר פאלטרי" שעומדת תחת השגחת התאחדות הרבנים,————————– ז
מכתב כו
— מודעה נחוצה, (נדפס ב"דער איד) מהתאחדות הרבנים דארצות הברית וקנדה, להשקיט הקול רינון שיצא נגדם על הכשרם בבית המטבחיים "וויינלענד כשר פאלטערי" יא
מכתב כז
— מעורר שמה שפרסמו התאחדות הרבנים בענין השחיטה וההכשר שלהם ב"וויינלענד כשר" להכחיש הקול רינון, הוא שקר מוחלט——- יג
מכתב כח
— קול קורא בענין העזובה הגדולה בענין ההכשרים וההשגחה טו
מכתב כט
— מכתב שנשלח ע"י וועד הכשרות דהתאחדות הקהלות להתאחדות הרבנים יח
מכתב ל
— דרשת הגה"צ מהוניאד רבי אברהם מאיר איזראעל זצ"ל, באסיפת התאחדות הרבנים——————————————- כא
מכתב לא
— קול קורא להסיר מכשול, מהתאחדות הרבנים נגד שחוטי חוץ כה
מכתב לב
— מודעה משחיטה חדשה תחת השגחת הגה"צ מדעברעצין זצ"ל כח
מכתב לג
— וויכטיגע מודעה פון היימישע קאנסומער יוניאן, בענין די געבלאפטע כפרות לא
קול השוחטים חלק ו
מכתב לד
— התעוררות צו די הייליגע טעג——————– ג
מכתב לה
— מען שעכט אידישע קינדער אוי וויי!!!———– ז
מכתב לו
— פלייש געלט קאמפיין, וויכטיגע מעלדונג – בשורה טובה פאר כלי קודש אא"וו -סאלאמיס, פאסטראמיס, באלאני, וואורשטלעך – בחנם– יא
מכתב לז
— מודעה רבה. פלייש געלט קאמפיין, וויכטיגע מעלדונג – בשורה טובה פאר כלי קודש אא"וו – אידן, העלפט ארויס די גדולים און צדיקים מיט א שטיקל פלייש!!! יג
מכתב לח
— מחאה גדולה ונמרצה – אידן, לאזט אייך נישט פארפירן פון די קצבים שווינדלערס!!! דאס שרעקליכע וויי געשריי פון כלל ישראל——— טו
מכתב לט
— בולעטין תשרי תשמ"ח – עדות על החלב מהרב רבי ברוך מרדכי מייזליש שליט"א כא
מכתב מ
— סודות פון חדר———————————- כד
— דאקומענט נומער 431————————— כד
— דאקומענט נומער 871————————— כד
— אינהאלט פון דאקומענט נומער 871———– כד
— חתימת הרב רבי ברוך מרדכי מייזליש שליט"א, מנקר ראשי בפ"ת, חתן הגאון הצדיק המפורסם רבי אברהם חיים נאה זצ"ל בעמ"ח ספר שיעורי תורה קצות השלחן ועוד, חג הפסח תשמ"ג———————————— כו
מכתב מא
— קומט און איבערצייגט אייך, פון הרב משה רוזנבערג, י"ג שבט תשמ"ג כח
מכתב מב
— דאס לעצטע מויער איינגעבראכן תשרי תשמ"ט כט
מכתב מג
— קושטא קאי!, היסטאריע חזר'ט זיך איבער, מהרה"ג רבי שלום יהודה גראס שליט"א, תמוז תשמ"ט———————————— לב
ספר
קול השוחטים
חלק ג
מכתב ז'
לכבוד דייני ומנהלי קהלתינו קהלת ….. יצ"ו.
הנה שמענו שביקרתם שם בוויינלאנד כדי לבדוק את השחיטה, והוטב מאוד בעיניכם, ואמרתם שאין שום חשש והכל היא ביותר טוב ושמה שנדפס בקובץ "המאור" הם דברי הבל ורוח, שוא ושקר…
הנה באמת כל מי שיעיין בהמאור שם יראה שהם דברים שיש להם תיקון, למשל אם היו מורטין השערות ושוחטין באיטיות יותר, ובודקים החלפים ורואים על כל דבר שיהי' על צד היותר טוב, בודאי הי' אפשר לעשות תיקונים גדולים. והנה ראיתם בעצמכם שהשוחטים צחקו מכם בלי פחד ומורא, מטעם שידעו שאפשר לרמות את הרבנים הרוצים לעשות תיקונים.
וכעת אגלה טפח ואכסה טפחיים קודם שתפרסמו בענין השחיטה (ואחד הרבנים אמר שאין שוחטים יותר מג' מאות ויותר קצת, ואחד אמר שאין שוחטים יותר מה' או ו' מאות וכו').
ראשית אביא כאן איזה גרגרים שהם אמת גמור בלי שום פקפוק, ויש על זה עדות גמור, הנה יש עד ראי' שאחד השוחטים שחט 22 וחצי עופות לדקה אחת, ושמו הוא אצל הכותב. שוחט אחד אמר שביכלתו לשחוט טוב יותר מחבירו שיכול לשחוט רק 1200 לשעה ואני יכול 1380 לשעה! והנה אצל שחיטה כזו יש חשש כל חמשה הלכות שחיטה שהוא במשהו, וג"כ אינו יכול למרוט השערות, וגם איבריו כבידים עליו ואינו יכול להרגיש הפגם כשהוא בודק החלף, כמו שהי' מעשה שהרב שוואַרץ מבראָנקס הי' אצל שחיטה, וראה המהירות ששוחטים ואמר שאינו מאמין שיכול להיות להם הרגשה, ובדק את החלף של אחד מהם וראה שהיתה פגומה, והלך אל הרב מפאפא שליט"א וצעק ככרוכיא נגד הפקירות כזו, ונתבהל ונתרגז הרב מפאפא, אח"כ נח ושקט מרגזו ונשאר הדבר בשתיקה, ואחד מן השוחטים אמר לפני ג' שבועות בריש גלי כששאלו כמה הוא שוחט, השיב שהוא שוחט 900 עופות לשעה… דבר זה הודה בפני רבים, ויותר מזה הוא מה שלא גילה.
והנה המציאות יכחיש ג"כ שספרנו כמה עופות נכנסו עם הטראָק, והכל נשחט ביום אחד, וגם אם שוחטים מספר נמוך כזה האיך יש להם כ"כ הרבה עופות לכל חנותי מיל מאַרט… ולסאַטמאַר ועוד לכמה חנויות.
הנה וויינשטאָק בעצמו קונה יותר מעשרים אלף עופות לשבוע, וסאַטמאַר ג"כ לוקחת הרבה, וכן עוד חנויות של בשר, א"כ אינו במציאות שישחטו כ"כ הרבה עופות, אלא באופן שוויינשטאָק קונה מגוים או שהוא הורג עופות, כי בלא"ה אין שום מציאות לזה, ה' ישמרינו אם היא כך, ואלא מאי שרק השוחטים רימו אתכם, ועוד מה היא זה ההשגחה שנותנים אם לא הי' שם משגיח בשום פעם, רק שהרב בא פעם ביובל, וכי זו היא הנקראת "השגחה"? לא הי' מעולם דבר כזה שלזה יקרא השגחה.
ועכשיו כשנעשה צעקה בעולם אז נוסעים להסתכל, וגם השוחטים ידעו שהרבנים יבואו מפני שהדבר הי' מפורסם לכל אחד ולא באו בפתע פתאום, וכי רציתם שאם יודעים שאתם באים לא יהי' הכל על צד היותר טוב?!! והם ידעו היטב שביום זה תבואו ובשעה זו תבואו. וא"כ האיך אמרתם שזה כשר גמור ואין שם שום חשש, ובגללכם אוכלים נבילות וטריפות!!!
ועוד, מה נשמע עם בני המעיים, בודאי שם אין שום חשש ושאלה, משום שכשהייתי שם ראיתי שהבדיקה היא כמו השחיטה. השחיטה מתנהלת במהירות עצומה, והמשגיח הוא "בעל רוח הקודש" ויודע מבחוץ אם כשר או טריפה, ועוד, מי הוא הפוסק על השאלות שנמצאים שם, מי נתן להשוחט הלזה סמיכה שיכול לפסוק אחר שעובד ושוחט 1380 עופות לשעה והולך לנוח עצמו אז הולך לפסוק על השאלות, ואחר שהוא עיף פוסק השאלות בתוך רגעים אחדים כמו רב גדול, וזהו ג"כ על סמך רוח הקודש שבו, ומתקן הסכין וחוזר חלילה לשחוט, זה הסדר שלו בדיוק. ואני יודע בבירור שפסק על טריפה שהוא כשר, ואח"כ כותבים ע"ז ויאכלו ענוים וישבעו…
ואמר לי שוחט שהוא ג"כ יכול לשחוט יותר מאלף לשעה, אבל ברור אצלו שב' מאות מזה הם טריפה גמור, ואמר לי שיכול לישבע על זה, לא כמו שאומרים שכל אחד יכול לשחוט כפי יכלתו.
והנה אודות זריקת הבאַקסעס, הנה במו עיני ראיתי שם כשבא הטראָק עם העופות הבאַקסעס שלמעלה נזרקין למטה, ובודאי יש על זה חשש ריסוק אברים, הנה אודות מה שאמרו שהובא בהמאור שנמצא לפעמים שישחטו עופות שמתו, דברתי אתמול עם שוחט ואמר לי שבאמצע החורף או בתקופת תמוז, או כשבאים ממהלך רב נמצאים הרבה עופות שגוססים מפני הקור והחום (או בגלל רעבון) וע"י זה נמצא לפעמים נוצות בגרון, ועפ"י ההלכה אם נמצא בשעת שחיטה נוצה בהגרון העוף טריפה, ובשחיטה גדולה אין פנאי לראות אם יש נוצה אם לאו, ולזה צריך מתינות שהשוחט ירגיש דבר זה, ואמר שבשחיטה של עשרת אלפים נמצאו הרבה עופות שמתו וצריך לזה מתינות, ואם שוחטים במהירות אז אין פנאי להבחנה זו.
ברצוני לדעת אם אחד השוחטים מוכן לישבע שבועה דאורייתא שאינו שוחט יותר מאלף לשעה וכו', ועוד יש שוחט ששוחט רק בהולכה ולא בהבאה, וזה מותר רק בדיעבד אבל לא לכתחילה, עיין בקובץ "המאור" (חודש סיון) ויש עדות נאמנים על זה, ובגלל זה אין אנו רוצים בשחיטת חוץ.
ותדעו שאם לא יהי' כאן מורא בשר ודם, כמו ששמענו שוויינשטאָק אמר לאחד לפני זמן כביר שאם לא ישתוק אז יעשנו "מיט א קאָפּ קלענער", ויש לנו עדות גמורים שילכו להבי"ד ויעידו שם.
אנו ממתינים לראות אם תפרסמו שהכל היא כשר על צד היותר טוב, ואח"כ נראה לכל העולם בבירור גמור ולא יוכלו עוד לשקר, על זה יש לנו דברים כאלו שכל אילי נביות לא ישנו את המציאות ויראו במציאות בחוש העין של כל השחיטות, אבל אז ח"ו תהי' קהלתינו בחרפה ובבושות, ויראו שהיינו אוכלים נבילות וטריפות.
אין ברצונינו לגרום צער ועגמת נפש לשום אדם בעולם, וכוונתינו רק לתקן מצב השחיטה, ותו לא מידי. ברצונינו שיהי' לנו שחיטה עצמאית.
אין אנו רוצים לבייש את קהלתינו המעטירה, אבל מבקשים אנו בעוד מועד, כי אח"כ יהי' מאוחר מדי, כי יתגלה הסוד לעין כל ותהיו לחרפה ולדראון עד עולם, כי אפשר להשאיר המצב כמו שהיא עתה. הרי נתחייבנו מן התורה לעשות מה שביכולתינו כיון שאנו יודעים את המצב השפל. די לחכימא ברמיזא, ומבקשים אנו שלא יקל דבר זה בעיניכם.
ונסיים את מכתבי בשברון לבבינו. מאוד נשבר לבבינו בקרבינו על מצב כזה, כמו דאיתא במשנה סוף מסכת סוטה והגבלן ישום, עיין יכין ובועז. אם קהלתינו יש להם מוסדות הרבה, מעדיקל סענטער, בוטשער-סטאָר – בית חתנות וכו', הרי שיש ביכלתינו לפתוח בית שחיטה עצמאית רק לקהילתינו, אף שהיא קהילה גדולה. הרי זוכים אנו היטב איך שהקפיד כ"ק אדמו"ר שליט"א על השחיטה לפני המלחמה, שתהי' בהידור ובתכלית הכשרות.
המצפים לשמועות טובות,
מבקשי האמת והצדק
a
מכתב ח'
לכבוד הרבנים מנהיגי הקהלות בכל קצווי אַמעריקא יצ"ו
הנה בודאי שמעתם מה שנדפס בקובץ "המאור" בחודש ניסן, אודות שחיטת העופות, עיי"ש.
הנה כאשר ראינו את קובץ המאור, שלחנו מרגלים בסתר לראות השחיטה אם אמת היא או שקר, ולדאבונינו ראינו שהכל אמת גמור, ו חיסר שם עוד כמה פרטים, ונפרטם כאן.
והגם שהיו שם רבנים, אבל כפי הנראה לנו ראינו שזה דבר מה שיכולים לתקן כשהרב שם, ואין לסמוך על כלום רק לעשות כמו שעשו לפני המלחמה שכל קהלה היתה לה שחיטה בפני עצמה, ויהי' על זה השגחת רב הקהלה, ויהי' שחיטת פנים, ולא יהי' שחיטה של אלף לשעה, כמו שהיו נוהגים לפני המלחמה שהיתה שחיטה קטנה ובדקו הסכין בכל כמה עופות והיתה בכל ההידורים וכו'. הנה אביא לכאן איזה גרגרים ומזה ילמדו.
הנה אגלה טפח ואכסה טפחיים.
אברר מקודם כמה שוחטים שם, ואח"כ אביא החסרונות מה שיש בזה. הנה תעיינו בהמאור מה שאני שולח לפניכם, ותדעו שכל מה שכתב שם הכל אמת גמור, ואח"כ תעיינו מאוד בדברינו שיש לנו על הכל עדות גמורים מה שאני כותב עכשיו.
הנה יש עד, ששוחט אחד שחט 22 וחצי עופות בתוך רגע אחת (!), ושמו ידוע לנו. שוחט אחד אמר שהוא יכול לשחוט יותר טוב מחבירו, שחבירו יכול לשחוט רק 1200 לשעה והוא יכול לשחוט 1380 לשעה!
והנה מי ששוחט שחיטה כזו אינו יכול להבחין בחמשה הלכות שחיטה שהם במשהו, ועוד, דהלא אינו במציאות בשום אופן שיוכלו למרוט השערות, והשמלה חדשה פוסק שצריכין למרוט ומי שאינו מורט לכתחילה מעבירים אותו מהשחיטה, עיין תבואות שור שהחמיר מאוד בזה.
ועוד שבשחיטה גדולה כזו איבריו כבידים עליו ומביא לידי דרסה, ועי"ז נאבד מידיו כוח ההרגשה ואינו מרגיש הפגימות, כמו שהי' מעשה שאחד הרבנים ביקר שם, ואמר להשוחט שאינו מאמין שיכול לשחוט הרבה כ"כ ושיש לו הרגשה, וציוה עליו שיראה לו את החלף, וכאשר הביט בחלף ראה שהוא פגום, והלך אל גאב"ד פאפא שליט"א וצוח ככרוכיא, והרב מפאפא נתבהל ונתרגז על זה, אבל אחר כך נחה דעתו ונשאר הדבר בסוד ולא באה לידי תיקון.
ועוד, שאין שום עינא פקיחא על השחיטה ולא על הבדיקה ולא על החנות, לא רב ולא משגיח, רק פעם אחת בזמן רב הולכים לראות, ולא כמו שהי' לפני כמה שנים שידעו שהמשגיח נמצא שם בכל זמן ובכל עת, ורק לו היה המפתח של בית השחיטה, ועוד הרבה דברים שאינם עולים על הקולמוס.
ע"כ מטרתינו שכל הקהלות העומדות תחת רבנים גאונים וצדיקים, אם רוצים להיות נאמנים לעדתם, לשמרם מכל צרה וצוקה, יעשו שחיטה לקהלותיהם וישתדלו שלא יתגעלו נפשות אנשי עדתם בפת פג המלך, כמו שעשה דניאל, ואם יש להם לב טהור יפתחו לבם לתורה ועבודה, משא"כ אם מפטמים נפשם בבשר נבילות וטריפות רח"ל, כמו שמעיד החוש על זה, אז הכל להבל ולריק ואין התורה נכנסת למוחם ולבם, משום שכבר נתפטמו ואין מה שיקלט שם.
ועיין בספר אגרא דפרקא (אות קכ"ו – לא הבאתי כל לשונו מחמת האריכות, נא לעיין שם ותסמר שערות אנוש), ובספר צפנת פענח פרשת יתרו וז"ל:
"מי שאינו נזהר ממאכלות אסורות של טריפות ואיסורים ודברים טמאים וכו' עי"ז השכל והדעת שלו נמשך להכריע אל הטומאה כי ממנו נעשה ובא עי"ז לידי כפירה ר"ל, היינו לכפור בדברי רבותינו ז"ל ואינו שומע ומקבל מוסר מחכמי הדור והפורעניות קרובה לבוא אליו" וכו', עכ"ל קדשו (ועיין בפרי חדש יו"ד סי' פ"א).
וזהו התירוץ לכל השאלות והספיקות, ששואלים בני אדם מפני מה אנו נתונים היום לצרות הרבה כ"כ עד שכמעט אין בית שהכל מתנהל שם כשורה, לזה בנו או בתו אין הולכים בדרך הישר, לזה יש חולה אנוש רח"ל מה שאין הפה יכול לדבר והעט לכתוב ל"ע, השי"ת יאמר לצרותינו די.
הנה דברי הצפנת פענח הם לנו לעינים, כאשר רואים אנו שבעוה"ר נתקיים כל מה שכותב שם.
ואליכם הרבנים החשובים אטוף מלתי, אנא עורו נא התעוררו נא להשיב רבים מעון בענין זה הנפרץ מאוד, וברור כי אפשר לתקן בענין זה, וברית כרותה על הדברים היוצאים מן הלב שיתקבלו על לב שומעיהם.
ואקוה שתעשו גדר בעדתכם, ובגלל זה ישמע ה' צעקתינו וישלח לנו את משיחו הולך תמים, במהרה בימינו אמן.
מכתב ט'
ב"ה
החיים והשלום וכל טוב סלה.
אל ידידינו ומנהיגי קהלתינו והנהלת הבוטשער סטאָהר דקהילת סאַטמאַר…
הננו קוראים אליכם בקריאה של חיבה בקריאה נמרצה להתעוררות דחופה להסיר המכשול הזה מבתינו ומבתי קהלתינו בשחיטות הגדולות האלו וכו'
ונתחיל בזה:
א) הרב מבאטור שליט"א אמר לנו כי הוא לא הי' אצל שחיטת העופות כבר שלש שנים, והוא בעצמו אמר שכל מה שנדפס בקובץ המאור אמת וצדק, וכאשר הי' בבית השחיטה בהאַרטפאָרד, ראה שם כל החששות האלו והיו לו משגיחים על הכל.
עוד העיד הרב מבאטור שבענייני שחיטות האמין לשובי"ם, כי לא הי' יכול להבין כל פרט ופרט של שחיטה מי שאינו שוחט בעצמו, ובפרט ששוחטים במהירות כזו, והאמין להם בכל דבריהם. והוסיף, שכעת הוא רואה שטעות היתה בידו, ולא הי' לו להאמין לדבריהם, והוליכוהו שולל, כן העיד הרב מבאטור בעצמו.
כל מה שראה בעיניו היתה רק במה שנשחט, אמנם יתירה מזו, היו שם נבילות ממש שמתו, ולא נשחטו כלל וכלל. גם ראה בכל יום ויום מאות טריפות מחמת שנטרפו הבני מעיים ושאר טריפות וכו'. וויינשטאָק אמר לו כ"פ כשאמר לו כי צריכים עוד שובי"ם ומשגיחים, השיב להרב מבאטור בזה הלשון" איך קען נישט אויסהאַלטען אַזוי!
כאשר ראה שעולים לו ההוצאות לערך שלשים או ארבעים אלף דאלאר יותר בכל שנה ושנה, לקח לו את אב"ד סיגעט, והוא באמת אינו יודע "בין ימינו לשמאלו" וכו', כאשר השובי"ם והמשגיחים יודעים מזה היטב.
וסיפר לנו ג"כ אשר הי' שם שו"ב ושמו צבי ווייס, אשר אחר השחיטה היתה לו פגימה גדולה, ופחד מאוד להראות לשובי"ם האחרים כדי שלא יטריפו השחיטה האחרונה, עד שעברה שעה אחת וראה אח"כ שהוא פגימה גדולה ממש לא יאומן כי יסופר, הלך לשאול לשו"ב אחר ואמר לו שהוא ממש פגימה רח"ל, ונבהל מאוד ושאלו מתי אירע הפגימה, והשיב שהרגיש בהפגימה לפני יותר משעה, ושאלו אותו למה לא סיפר תיכף אודות הפגימה, על זה ענה שחשב בדעתו שיהא אפשר לשפשף את הסכין על ידו ותסתלק הפגימה. ואמר לו השו"ב, וכי אפשר לסלק פגימה כזו, אפילו באבן קשה מאוד לסלק את הפגימה, ומדוע לא סיפר תיכף ומיד אודות הפגימה?
האמת הוא שבודאי התיירא אודות פרנסתו, כי היו שם עוד ששה שובי"ם ויצטרכו להטריף הכל מחמת הספק שכבר נתערבו כל העופות, ולא עלתה על דעתו כלל בשעת מעשה שיצטרכו להטריף כמה אלפים עופות שנשחטו ע"י כל השוחטים בשעה זו, ואולי מטעם שידע שמספיקא לא יטריפו כל העופות.
והנה על השוחט הנ"ל חשב הרב מבאַטור שהוא הטוב שבטבחים, ואם כן מה נאמר ומה נדבר, אם יש קלקולים כאלה אצל השוחטים הותיקים, וכי הוא חידוש ששו"ב חדש שוחט נבילות וטריפות רח"ל?
רציתי להסביר לו שהשוחט אינו ראוי לשחוט עוד, אבל לא הי' לי מישהו שיוכל לשחוט טוב יותר.
עוד סיפר לנו הרב הנ"ל אשר אחר שבא הרב מסיגוט הי' כבר הכל הפקר, כי לא הי' יכול הרב מבאטור לפעול כלום אצל וויינשטאָק. על כל דבר שאמר לו השיב שהרב מסיגוט ג"כ יודע הכל, והוא אמר שטוב כך ולמה לי הוצאות בחינם, הרי עי"ז אלך לאיבוד ח"ו. ומני אז היו הפקר כל הבלאָמבעס, הוא אמר שמשגיח אחד מהיוניאן צילצל אליו שנמצאים שם במשרד עוד מאה אלפים בלאָמבעס של סיגוט ואין מי שיבקש את זה.
חוץ מזה שיכולים לשים על טריפות הבלאמבעס הללו, עולה הדבר ג"כ כמה מאות דאלאר ולא היו יודעים שום חשבון. וצלצלתי לשם לשאול מי הי' מוליך הבלאָמבעס, והשיבו לי שוויינשטאק הי' מוליך הכל.
ישבנו אצלו כבר לערך 20 שעות, והוא סיפר לנו הכל אשר לכל, ואת כל השיחות אתו הקלטנו על קאסעטעס שעדיין הם בנמצא אצלינו. ואמר לנו שיש רק עצה אחת לתקן הדבר הזה, ואם רוצים לדעת את האמת יקראו לכל השובי"ם של עופות, ואז יראו שיש עוד שובי"ם יראי שמים שאומרים על השחיטות הגדולות האלו שבכל יום הקלקלה מרובה מחברתה, וצריכים שלשה רבנים יראים שולימים שלא יספרו להשובי"ם כלום, כי כל שו"ב מספר על חבירו לבעל הבית, באמרו, ראה נא, הוא אינו שוחט כמוני, ולמה אני צריך לעבוד יותר, וממילא צריכים ליתן לו כסף יותר מלשו"ב השני, וגם אם יספרו להשובי"ם מה שסיפר שו"ב אחד, המצא תמצא פרנסת השו"ב ההוא בסכנה עצומה, כי השו"ב יספר לבעל הבית שהשוחט שלו רוצה לאבדו, ואין שום חידוש בזה ששוחט מקבל ד' מאות דאלאר לשבוע מבעל בית השחיטה, ומה לא יעשה בשביל פרנסה?
והא לכם התיקונים שהציע לפנינו הרב מבאַטור שליט"א:
א) שהרבנים יוציאו כתב יד בי"ד שאם שו"ב אחד ישחוט יותר מד' מאות עופות לשעה יאסרו שחיטתו ולא יעבוד יותר במקום הגלאַטע שובי"ם. גם לא יעבוד יותר מד' שעות ליום, כי אי אפשר שתהי' לו הרגשה אם עובד יותר מד' שעות ביום. ולברר את האמת אם אין שוחטים יותר מד' מאות לשעה, יש שני עצות:
א) שהשו"ב ישבע בשבועה דאורייתא שלא ישחוט יותר, ואע"ג שגם אז אנו מסופקים אם הוא דובר אמת, דהלא עינינו הרואות הרבה אנשים שנשבעים בבית דין, וכ"ש שובי"ם אשר כל פרנסתם הוא רק אומנות שו"ב, אבל אולי יכול להיות אם ישבעו שלא יעבדו יותר.
ב) שהקהילה תעמיד משגיח תמידי שישגיח על כל הנעשה שם והוא יקבל את משכורתו רק מהקהלה, כמו אצל קהלת ברויער, וילך לכל המקומות לראות איך השחיטה מתנהלת, המעלות והחסרונות, וישאל לכל שו"ב ומשגיח וכל אחד יספר לו קצת לשה"ר על חבירו, ברצונו למצוא חן בעיני המשגיח, ואז יתגלה לו קצת ממה שנעשה ובמשך הזמן יהי' לו הנסיון לדעת את המהירות של ה"ליין" של השחיטה, ובכל דקה יסתכל על המורה שעות לראות כמה טשעקעלס (שרשראות של ברזל, שעליהם תולים התרנגולים שנשחטו) עוברים, ומזה ידע החשבון על כל שעה כמה עופות נשחטו במשך השעה, למשל, אם הולך במהירות של 30 טשעקעלס לכל דקה, אז המהירות 1800 לשעה וכו'. וכך ידע כמה עופות יש בכל ארגז (באַקס) כמה באַקסעס יש בטראָק, למשל בכל שורה יש 40 באַקסעס, ויש 14 שורות, ובאופן זה ידע הסך הכל, כמה טראָקס יוצאים מבית המטבחיים בכל יום, וכך יוכל לדעת כל החשבון בדיוק.
האמת הוא שהרבנים אין יכולים לומר כלום להשובי"ם אם אין נותנין להם טשעקס כמו אצל… קהלה שיש להם שובי"ם כבר עשרים שנה ולא יכול אף אחד לומר להם כלום, כמו שסיפר לנו ר'… שהם צריכים לשחוט יותר כמו הגלאַטע שובי"ם, ועכשיו נדבר על המודעה (אַדווערטייזמענט) שכתבתם בהכשר וועד הכשרות…
א) התחלתם בזה שבעל בית חרושת יהודים יראים ושלימים, מלפנים באייראָפּע כשהי' כל בית השחיטה תחת השגחת רב ומשגיח וקהלה שלו, והמשגיח הי' שם כל הבעל הבית, והי' לו ג"כ מפתח כידוע לכם, הי' קצת מעלה כמו שאמר לנו הרב… שאביו היתה לו שחיטה גדולה של שובי"ם אבל הי' הכל לפי ערך ערי אייראָפּע, וזה אינו דומה כל עיקר לבתי השחיטה של היום וכו', תשאלו את פיו והוא יספר לכם הכל, אבל עכשיו אנו יודעין כבר הכל שסיפר לנו משגיח מלעיקוואוד שעובד שם, בשם השובי"ם שזהו חסרון גדול אם בעל הבית הוא יהודי, ואם לובש שטריימעל וגרביים לבנות (ווייסע זאָקען) אז השם ירחם וכו', כי הרבנים סומכים עליו בכל עניני הכשרות והוא אינו נאמן על כלום, אדרבה, רוב גנבי ישראל נינהו, ויש להם שכל לרמות יותר, ובפרט שחושבין עליו שהוא נאמן, וראיה לזה שאינו נאמן, שכאשר ישאלו את השובי"ם ואת המשגיחים יאמרו שהוא נאמן, כיון שהם מקבלים משכרותם מהבעלי בתים.
ב) אם הוא יהודי אז הוא מעודד את השובי"ם שישחטו יותר, כמו שסיפר לנו המשגיח מלעיקוואוד בסוד גדול (כיון שהוא מפחד אודות פרנסתו, ובאמת אינו רוצה לספר לשום אדם, אבל אמרנו לו שאיננו מפרסמים שמות), הוא רוצה להיות שו"ב ג"כ, ואם יפרסמו את שמו יאבד פרנסתו.
ג) וזה שסיפר לנו, שבעל הבית שואל את כל אחד מהשוחטים מדוע שו"ב פלוני שוחט חמש מאות עופות יותר ממה שיוצא מתחת ידך, ומפחד לומר לבעל הבית ששחיטת השני (ששוחט 500 יותר ממנו) לאו כשירה היא, ובעה"ב מבטיח לו להגדיל את משכורתו, ואם אינו מתרצה בכך, מתמלא בעה"ב חימה ואומר לו: אינני יכול להחזיקך כאן יותר, סופך לאבד פרנסתך וזה לא יהי' באשמתי.
לא יאומן כי יסופר למה הגענו עד הלום, שהשו"ב צריך ליזהר על בית השחיטה שלא ילך לאבדון, ואינו צריך להשגיח על זה ששחיטתו תהי' כשירה. אוי לנו שכך עלתה בימינו, שמפחידים אותו כל הזמן שיראה להוציא מתחת ידו יותר ויותר עופות, ולא יסתכל על כשרות השחיטה.
כל הזמן אומרים לו להשו"ב, הנך שוחט רק 800 עופות לשעה, וחבירך שוחט 1200 או 1400 לשעה… לכך איני יכול להחזיק אותך כאן יותר, כי עבודתך עולה לי בכפילות ממש מחבירך, ובגללך אני מפסיד בכל שבוע 600$. ואם בכל זאת לא יחרד לבו, אז פועל השו"ב השני להמאיסו בעיני בעל בית השחיטה, כדי שלא ידבר סרה על השו"ב הגדול, כי מי יודע כמה צריך השו"ב הקטן הזה להאכיל נו"ט עד שנהי' לשו"ב גדול כזה.
ופעם כאשר אמרנו לשו"ב אחד שהוא רשע גמור (לפי מה שנתפרסם בקובץ המאור), סיפר לנו כמסיח לפי תומו, תדעו שדיברתי כבר מזמן עם הרב מפאפא וסיפרתי לו הכל, וגם עם הרב מצעהלים ואמרו לי שאין ביכלתם לצאת במלחמה נגד שבתי מרדכי שהוא מנהל הכל רח"ל, ואנו זקנים יותר מדאי להלחם נגדו, כי בכל פעם הולך ומספר לה"ר לרבינו שליט"א, כמו שעשה בכמה מאורעות.
ועכשיו נדבר מזה שהייתם שם עם חמש רבנים והוליכו אתכם שולל.
א) הראו לכם ג' שוחטים ששחטו על השרשרת ("ליין") אלף עופות לשעה, ותיכף יצאתם במודעות גדולות שהכל טוב, ועכשיו נדבר מזה.
ב) או שהרבנים המכשילים רוצים להטעות את דעת הקהל (וזה לא תוכלו לעשות כי אנו יודעים כבר הכל, ויותר ממה שכתוב כאן יבוא לפני הקהל) או… ו… מוליך אותכם שולל ואינכם אשמים בזה, כמו שאמר לנו הרב מ… הוא סיפר לנו הכל ממה שנודע לו ב10- שנים.
ג) אם שלש שובי"ם שוחטים אלף לשעה, אז צריך להיות ששה שובי"ם, כי כל שעה צריכים להחליף השובי"ם, כמו שהסביר לנו הרב מבאַטור, ואמר לנו כי אצלו בהאַרטפאָרט לא רצה ששו"ב אחד יעבוד יותר משלשה שעות ביום, ואצל היוניאָן שוחטים ג"כ כך שבכל שעה מחליפים אותם שובי"ם לשובי"ם אחרים כדי שיוכלו לעשות חלף בזמן הזה ולנוח קצת, ואם לא נחים אז מוכרחים לשחוט בחלפים פגומים רח"ל, שהרבנים אינם יכולים לדעת מזה, כמו שאמר לנו שו"ב אחד, כי כשמגיעים הרבנים לשם אז תיכף אחד האנשים מודיע להשו"ב, והשו"ב מוציא תיכף חלף חדש שלא שחט עד עכשיו, והרב בתום לבבו תיכף ומיד בא להשו"ב לראות החלף שלו ורואה אצלו חלף יפה מאוד שלא ראה רק פני 50 עופות, ואפילו אם שוחט עם חלף הרבה יזהר מאד שלא יגע במפרקת שלא יהי' החלף פגום כל זמן שהרב נמצא שם.
ועכשיו נגלה לכם שבבית השחיטה (הנקרא "פלענט") ההוא שביקרתם, יוצאים משם שלש "טראָקס" בכל יום, ויש על כל טראָק מששה עד שבעת אלפים עופות. ובקיץ יש אולי עוד יותר מעט, כי אי אפשר להביא יותר, כי יש הרבה פגרים שם, ס"ה מ16- עד 18 אלפים ליום.
אם תרצו לדעת האמת תכנסו להמשרד (אָפיס) של הרופאים, ותאמרו להם שרוצים אתם לדעת בדיוק כמה ששוחטים ליום ויראו לכם בדיוק כמה ששוחטים כל יום, וכמה פגרים, וכמה חולים, וכמה טריפות בכל יום, כל זמן שאינם משוחדים מבעלי הבתים.
ועוד עצה אחת ניתן לכם, שתבקשו מהממשלה חשבון מדויק כמה שוחטים בכל יום והם יתנו לכם. ותדעו שאם הרבנים לא יתקנו בזה, נהי' מוכרחים לצאת לחוץ עם כל הצילומים (קאָפּיעס) שנמצאים אצלינו, ואז יראו האמת.
אח"כ תלכו לפלענט של "גרין וואַלי" ע"י וויינלאַנד ששם יש יוניאָן שחיטה, ושם לא שוחטים יותר מ600- לשעה, כי יש שם משגיח מהיוניאָן, וראינו שם הכל, ואתם ג"כ יכולים לראות שם שיש שם ששה שובי"ם כסדר ושוחטים שם מט"ו עד י"ז אלפים עופות ליום, ואף אחד מו' שובי"ם אלו אין נותנים לו לנסוע הביתה כמו כאן, שר' ישעי' קאַרפ סיפר לנו שעובד שם וכל השבוע אנו רואים אותו כאן. ואם תלכו לשם אז תראו ההבדל שיש בין יוניאָן לגלאַט כשר.
הרב מבאַטור סיפר לנו אשר היוניאָן שוחטים באו אליו בבכיות אשר ההיימישע שובי"ם ששוחטים לגלאַט גורעים פרנסתם, שעד עכשיו שחטו רק 600 לשעה, ועכשיו בגלל שהגלאטע שוחטים שוחטים 1200 לשעה, מאיימים עליהם, שהם ג"כ ישחטו 1200 לשעה, והם באמת צודקים, כי בעמפאייער יש רב המכשיר – אין אנו זוכרים שמו – אשר אינו מרשה לשחוט יותר מ600- עופות לשעה.
ואודות שחיטת מארגארעטען[1], מי יודע כמה עופות שוחטים אצלם, מדוע הכשירו שם את הבני מעיים הטריפות? וכי אין בני ישראל אוכלים משחיטת מארגארעטען?
מדוע אין הרבנים הולכים להשגיח בכל מה שקורה בבית השחיטה שם? וכי אין משלמים להם משכורת? וכי אצלו מותר הכל?
עכשיו נספר לכם מה שסיפר לנו הרב מצעהלים שהי' פעם בבוטשער סטאָר שלו וראה על איזה עוף שאין לו בלאָמבע, והקצב שם את הבלאָמבע על העוף למראית עיני הרב, ושאלו הרב, מאין לך בלאָמבע זו? ענה לו תיכף בלי שאלות, מה השאלה? שבתי מרדכי נתן לי, כיון שאינו יכול למכור בלי בלאָמבע…
אחר כך התאונן בפנינו הרב מצעהלים, ראו נא איך שצריכים ליזהר, אני לא רוצה לקחת מהשחיטה מ600- עד 1500 לשעה ועכשיו הטשיקן האלו ששוחטים רק 300 לשעה הם ג"כ טריפה משום בשר שנתעלם מן העין, רק מה ביכלתי לעשות, כאשר הייתי צעיר לימים הי' ביכלתי להשגיח שהכל יתנהג על צד היותר טוב, וכהיום ברי' כמו שבתי צבי מרמה אותי ואת הרבי מסאטמאר, שנינו ביחד.
ובאמת איך יכולים לתת נאמנות לבוטשער סטאָר, הלא אפילו אם הוא באמת יר"ש, הרי אמרו חז"ל בסוף קידושין טוב שבטבחים שותפו של עמלק, ועכשיו אכשר דרא ויכולים לקרות ע"ז מה שכ' בתוספתא (אהלות פי"ח) וז"ל באו ונלך אצל חכמים שמא התיר להם חזרים? שבתי מרדכי מתיר לכל קצב לתת פלאָמבע על העוף ככל העולה על רוחו, והקצב "מכשיר" את העוף, וכאשר איזה איזה טריפה, שם את הבלאמבע על הטריפות. וכי מה מהני כל התיקון של נתינת בלאָמבעס אם הבלאָמבע ביד בעה"ב? ושבתי מרדכי מרמה דעת הקהל ומדבר סרה על הרבנים וכו'. אח"כ הוסיף הרב מצעהלים: בואו ואספר לכם סיפור מעניין:
זה כשמונה שנים היתה אסיפה של הרבה רבנים ביחד עם כ"ק מרן אדמו"ר מסאַטמאַר שליט"א (זצ"ל). ואין לי פנאי כעת לספר לכם אודות כל המדובר שם, אצלי כתוב וחתום כל דיבור ודיבור משום שהיו דברים נחוצים מאוד, ובאמצע דיבורו אמר רבינו שליט"א "ווען איך וואָלט געווען אַ מאַניופעקטשער וואָלט איך נישט געווען באַגלייבט אָן אַ רב און אַ גוטער משגיח, איך וואָלט געטאָן אַלעס וואָס איך וואָלט געקענט טוהן", אבל שבתי מרדכי, אשר על כל דיבור ודיבור שיוצא מפיו אומר שיצא מפי אדמו"ר שליט"א, אצלו כל אחד נאמן, וחושב שאפשר להוליך שולל רבנים מובהקים זקנים וישישים. הוא הי' צריך לילך לעבוד באָפיס (בפאַבריק).
הרבה רבנים אמרו לנו, שהוא הורס את כל היהדות. אירגון התאחדות הרבנים היתה פורחת אלמלא הוא, ולא כמו שנראה כעת בעוה"ר. אלמלא היתה ההתאחדות מתנהלת ע"י רב ירא ושלם ובעל שכל, לא ע"ירמאי כמוהו, ולדאבונינו נתקיים גדולים צדיקים בחייהם יותר מבמיתתן, שר' יעקב שרייבער ע"ה אמר בסאַטמאַר שלא אכל כבר 15 שנים לא בשר עוף ולא בשר בהמה אם לא שהי' בשעת שחיטה, ואין חידוש שסובלים כל הצרות הללו מחלות מיתות משונות לא עלינו, והבנים יוצאים לתרבות רעה וכו' לא עלינו, הלא השחיטה היא ממש נו"ט כמו ששמע וסיפר לנו הכל. אבל מעשה בעל דבר שלא רצינו להאמין לו, ועכשיו נתוודע קלונה של סאַטמאַר ע"י שובי"ם ורבנים של הסטרא אחרא רח"ל.
ונספר לכם מעשה אשר סיפר לנו השו"ב הזקן כבן שבעים שנה, ר' יחזקאל ווערצבערגער מטאָראָנטאָ, ויש ע"ז כמה עדות. כשיצא הקול ששוחטים 1200 עופות לשעה, שאלנו אותו אם ג"כ שוחט כך? והשיב, הנכם שואלים אותי? תשאלו את ר' יחזקאל גליק והוא יגלה לכם הכל, אני מוכן רק לומר לכם את סדר השבוע שלו, ואח"כ כבר תבינו בעצמכם לאן הגענו.
ביום ב' בשעה 2 בבוקר קם והלך לשחוט עד שעה 8, ועבד שם כמו ששה חמורים, שחט שחיטה של ד' מאות עופות לשעה ואחז כמעט את כולם בידו. אח"כ נסע עם השובי"ם לשחוט גסות, ואצלנו הי' הברי' הכי גדול, הוא יודע ומנהל הכל, ועבד במקום שלשה שובי"ם בבדיקה של 70 בהמות לשעה.
בשעה 12 אכל סעודת שחרית של….. כי הוא ….. גדול ל"ע.
בשעה 2 אחה"צ נסע חזרה לשחוט עופות ולפסוק שאלות, לפתוח, למלוח וכו' הכל כאשר לכל עד שגמרו הכל, והי' לערך עד 8 או 10 בלילה, ועכ"ז אמר לנו שו"ב הנ"ל שאין זה חידוש אם שו"ב יכול להרויח 800$ לשבוע (הי' שוה אז ג"פ מהיום) למה לא יעשה הכל, כי ידוע שהכסף מחי' את בעלי-ה … וכו'. כפי שאני יודע הוא מקבל ארבעה טשעקען:
א. מהיוניאָן 140$ לשבוע כמו כל שו"ב.
ב. הוא מנהל החשבון של היוניאָן, כמה פונט ששוחטים שם, כי הוא צריך לשלם לכל פונט בפ"ע, ועל זה מקבל טשעק בפ"ע.
ג. קיבל טשעק יתר על משכורתו, חלף עבודתו שעבד 10 שעות שעות יתר (הנקראת "אָווערטיים"), לפסוק, למלוח וכו' כנ"ל.
ד. גם אצלנו בשחיטת גסות הוא מקבל טשעק גדול, כידוע אשר הוא עובד במקום 10 חמורים, והשו"ב אומרים הרבה פעמים באמצע השחיטה "פערד שעכטען אקסען".
ביום ג' כנ"ל בלילה נסע להאַרטפאָרט ושם עבד עבודה גדולה כידוע לכל, כפי שאמר לנו הרב מבאַטור.
ביום ד' בא הביתה ועבד עבודתו כדרכו בקודש עד חצי שעה לפני הזמן של עש"ק, (הערה: עכשיו נתוודע לנו שהי' לו עוד משרה בבוטשער סטאָר גדול למלוח את העופות ולחתכן, וכל זמן שהי' לו עוד זמן הי' הולך לשם לעבוד). אח"כ לבש גרביים לבנות ועל כל פשעים תכסה אהבה זו.
עכשיו תבינו קצת מה שקורה כאן, וכ"ז אינו סוד. כבודכם יכולים לשאול את כולם מה שכתבנו לכם מסיח לפי תומו וד"ל. ושו"ב שעובד 16 17 שעה ביום הוא הבעל מכשיר שלנו, ובא לשאול שאלות על בני מעיים כמו שאמר לנו הרב מצעהלים "דיא אַלטע רבנים קען מען נישט פאָפּען, אפילו שבתי מרדכי אויך נישט". לשו"ב כזה מאמינים הכל… וכו'… וכו'….. וכו'…
תדעו לכם, אם לא נראה כאן תיקון גדול עד כמה שבועות, נצטרך לעשות כל מה דאפשר שלא ישארו המכשולות כך וכו'. באמת אין אנו מתפלאים על זה, דהלא הבעלי בתים משלמים להשובי"ם, ואיך יאמרו שהעוף אינו כשר, הלא ידוע לכם מה שכתוב בתורה כי השוחד יעור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקים.
וראו מה שאמרו בענין זה במסכת כתובות דף ק"ה ע"ב, ועוד. בפרט שהשובי"ם כל אחד מקבל יותר מהשני כל אחד לפי עבודתו ולפי מסעו… מקבל יותר מפני ב' טעמים, אחד מפני שעובד כמו עשרה חמורים, והב' הוא מקורב יותר למלכות ע"י … ומי הוא שיאמר שאינו טוב? בואו וראו מש"כ בדרכי תשובה סימן א' ובעונותינו הרבים עי"ז (שוחטים הקלים יצאו כמעט מן הדת כמה קהלות בארץ לועז ע"י השוחטים ובודקים קלים שאכלו ונתפטמו בטריפות וגבר עליהם דיעות זרות עד שפרקו ונאבדו מתוך קהל הקודש) וכן מובא בדברי חיים סי' ז' עיי"ש, אוי לנו שכך עלתה בימינו ששוחטים קלים מרמים הרבנים שנותנים הכשרים בעד בצע כסף ואין כמעט שום השגחה תחת ידו, רק מפעם לפעם (מאשמת השוחטים שאומרים לרבנים אין אתם צריכים לבוא כי אין שום חשש) בחטיפה יתירה מביט זעיר שם ואינו מדקדק לראות כל הנעשה בחקירה ובדיקה יסודית לברר אם אין שם חשש או נו"ט.
ובאמת אין הדבר באשמת הרב, כי כפי שאמרו לנו השובי"ם, אי אפשר לדעת כלום ממה שנעשה שם באמצע השחיטה כשאינו שם, ואפילו נגד פני הרב ג"כ יכולים לעשות דברים וכו', ואם השוחט מקבל המעות מבעה"ב, איך יהא נאמן אפילו על דיבור קל שמדבר, כי כל דיבור ודיבור שיוצא מפיו הכל לטובת הבעה"ב כידוע וד"ל.
ונספר לכם עוד עובדא אחת אשר סיפר לנו מבקר אחד שהוא עובד אצל וויינשטאָק, ואמר בשמו, אשר שהוא משלם לשני אנשים שלא יבואו, להרופאים מהממשלה, ולרבנים. ופעם בשנתי רואים את הרב מסיגעט שבא להשגיח על השחיטה, ואם צריכים פּלאָמבעס הולכים לאָפיס ושם לוקחים, ואין שום איש נאמן על זה, והכל הפקר ואין שום משגיח במקום גדול כזה. יכולים אתם ללכת לשם ולראות את האמת, ויתוודע לכם הכל. ובאמת מהו הנפק"מ בכשר מאַכען אם השחיטה היא נו"ט.
שמואל פריעד סיפר לנו שר' יחזקאל גליק אינו רואה את החלף באמצע השחיטה רק בהולכה. ואם הולך לביה"כ אינו רוחץ ידיו בכלל, וכך הולך לשחוט, כי אין לו זמן, דהלא בכל רגע ורגע יכול לשחוט עוד בהמה…
וכששוחט לעֶם (כבשים) שוחט על השערות ואינו עושה שביל, כי אינו יכול, וכל זה יכולים לשאול לכל השובי"ם, אם יאמרו להם בתורת שבועה שיספרו אז תשמעו ותסמר שערות ראשכם.
וצבי ווייס סיפר לנו, שכל זה עדיין אינו כלום, כי גם אינו בודק בדיקת פושרין ומנתק סירכות גדולות רח"ל, שהיא ממש טריפה, וכשאומרים לו שני שוחטים שאינו בודק רק בהולכה, הוא מכחיש מציאות ואומר שהוא בודק. הוא פושע ישראל גדול.
אוי לנו שכך עלתה בימינו, ויש עוד הרבה לכתוב מזה, אבל לעת עתה כתבנו די והותר, ומזה יכולים לדעת הסך הכל, הכל אשר לכל. ר' יחזקאל ווערצבערגער שו"ב סיפר לנו אשר וויינשטאָק צועק כל פעם שיש לו יותר מדאי שוחטים ורוצה לזרוק את הזקנים שאינם יכולים לעבוד כמו הנערים, ונתקיים מאמר חז"ל נערים פני זקנים ילבינו ל"ע, לא עזות פנים בעלמא, אלא שרוצים לאכיל נבילות וטריפות ממש רח"ל.
והיום סיפר לנו השו"ב צבי ווייס שבבית המטבחים של וויינשטאק מקבלים לעבודה אברכים ששוחטים בלי קבלה חצי שנה, ואין יודעים כלום, אשר אצל וויינשטאָק ישנם אברכים ששוחטים בלי קבלה חצי שנה. אל תחשבו שאנו רוצים לעשות מסחר ח"ו, רק אדרבה אם תעשו עד כמה שבועות התיקונים הנצרכים, אזי נפרסם בעיתונים ובמכתבים שיקנו רק אצל סאַטמאַר, אבל אם לא תעשו כלום אז נפרסם כל האמת, כי הלא כל המכשול הולך ע"ש אדמו"ר שליט"א, ואנו רוצים רבי בריא ושלם בעזהי"ת, ודבר זה כבר החליש את כחו הרבה ל"ע, וד"ל.
ברצונינו שתדברו תיכף ומיד עם המשגיחים ותסדרו שובי"ם ומשגיחים יראי שמים, תחת קהלת סאטמאר, וזה לא דבר קשה רק אולי יעלה עוד כמה סענט, וגם שוויינשטאָק לא ישתמש יותר בשם סאַטמאַר.
עופות יכולים לעשות כאן בעיר, וגסות ג"כ יש הרבה מקומות, ורק צריכים שני שובי"ם ומשגיח אחד. ואי"ה יהי' מזה הכנסה גדולה לסאַטמאַר, כי אפי' בעלז פאפא וכו' יקנו רק אצלכם כי אנו נפרסם על כולם הכל מה שנעשה כמו שנצטווינו בתוה"ק, אין אצלנו יותר סודות, אתם רואים שאנו יודעים כבר הרבה, ותקחו איש אחד בר סמכא וחכם שינהל כל עניני שחיטה וכשרות שיהי' על צד היותר טוב, ובעזהי"ת תצליחו…
הכו"ח
וועד העומדים על המשמר
שע"י יראים וחרדים
ברוקלין ניו יארק
מכתב י'
כתיב בתורה הק' וכשלו איש באחיו. אצל בני ישראל כל אחד ערב בעד חבירו, כמו שאמרו חז"ל (שבועות ל"ט) כל ישראל ערבים זה בזה. אבל זהו דוקא בסתם בני אדם, אבל רב ואב"ד שיש לו השפעה על הציבור, הוא ערב בעד כל הציבור, ואם יש לו השפעה גדולה יותר, הוא ערב בעד כל ישראל.
וע"ז נאמר כי רבים חללים הפילה ועצומים כל הרוגי', דהרבה בני אדם נשרפה נשמתן רח"ל ע"י שלא השגיח עליהם לעוררם לתשובה וללכת בדרכי ישרים. ובגמרא איתא ועצומים כל הרוגי' זהו תלמיד חכם וכו', דאם שותק ואינו מוכיח את בני אדם כפי יכלתו, נקרא רוצח נפשות רח"ל.
וישמע חכם ויוסיף לקח, שבעוה"ר לא די שהרבנים אינם מוכיחים את בני ישראל להשגיח על כשרות המאכלים ושאר מכשולים, עוד הם מוסיפים חטא על פשע שמכשירים את המוצרים האלה, והם אומרים וכותבים שהמאכלים כשרים למהדרין וכו'. ולגמרי שוכחים מאמר הכתוב וחוטא אחד יאבד טובה הרבה, ומכן שכן אם שוחטים 1380 עופות לשעה, ובכל עוף שייך חמש הלכות שחיטה, וכמה רעות ל"ע יוצאים מזה כידוע.
ועל זה יש להמליץ מאמר הכתוב וחוטא אחד יאבד טובה הרבה, דלפעמים נדמה שהוא רק אחד, אמנם מחטא אחד יכולים להשתרש מאות ואלפים עוונות רח"ל, כגון אם כותבים בעתון ("דער איד" ודומי') שהמאכל הוא "כשר למהדרין", ועי"ז יאכלו כמה בני אדם ממאכל הוא, על זה נאמר וחוטא אחד יאבד טובה הרבה, דלא די לו במה שחוטא לעצמו, אלא שמאבד טובה הרבה, שציבור גדול יאכל את המאכל ההוא.
אנו מוצאים בתוה"ק בחטא של דור המבול, דאעפ"י שחטאו בע"ז ג"ע ש"ד, לא נחתם גזר דינם אלא על הגזל. וא"כ מה תענו ליום הדין האיום והנורא, שכל אחד מישראל יאמר שכתוב בתורה הקדושה מפני שיבה תקום וכו', וגם אמרו חז"ל (ר"ה כ"ה ע"א) אין לך אלא כהן שבימיך, ויאמרו שכל האשמה תלוי' על הרבנים הרוצחים הפושעים שגרמו שנאכל נו"ט רח"ל כל ימי חיינו, ולא עוד אלא שכתבו שכל המאכלים של קהילות אחרות כולם טריפה, רק המאכלים של קהילותינו כשרים למהדרין…
רבוש"ע, אתה יודע רזי עולם ותעלומות סתרי כל חי, וגלוי לפניך האמת לאמיתו איך שבשנות הזעם מסרנו את נפשינו בגעטאָ לאכול רק מה שכשר בתכלית ההידור, וכמו שידוע לכל. וכעת, אחרי שבאתי לכאן בחסדי ה', מה הי' לי לעשות יותר מזה שידעתי שהכל הולך תחת החותמת של התאחדות הרבנים, ושבתי מרדכי אומר על כל דבר שאדמו"ר שליט"א אמר כך, ומן הסתם רבינו אינו יודע מזה וכו'. וכשיעמדו לפני בית דין של מעלה יאמרו, רבש"ע, אתה דיין אמת, איך תוכיח אותנו על זה שאכלו מאכלים שלא היו כשרים, האם הי' איזה רב או מוכיח שיאמר לנו שאסור לאכול, הלא הם אמרו לנו רק מאכל זה תאכל. ואז יפתחו כל שבעה מדורי גיהנום וכף הקלע אשר לשם זורקים הנשמה מסוף העולם ועד סופו, ויאכלו את כל מנהיגי השקר ששפכו דמם של ישראל בעוה"ר.
איר זאלט וויסן אַז מיר ווייסן, און נישט נאָר אונז, נאָר גאַנץ ישיבת לעיקוואוד און מאָנסי ווייסן אַלעס, און מיר האָבען שוין אַלע פרטים ווי מיר וועלן באַלד אַראָפּשרייבן אַלעס, און כש"כ אין הימל איז אַלעס נישט קיין סוד, ווי די חז"ל זאגן "עין רואה ואוזן שומעת" וכו', און אויב איר וועט נישט שוין מתקן זיין וועט אַחוץ דעם וואָס מיר וועלען אַריינשיקען צו אַלע אידען בפרטיות, אַזוי אַז יעדער איינער זאָל וויסן וואָס עס גייט פאָר.
ליידער איז נתקיים געוואָרען דער מאמר חז"ל הצדיק אבד ואיננו ואין איש שם על לב. עס זענען אוועקגעריסן געוואָרען פון אונז ר' ליפא פרידמאַן ע"ה, פאר אים האָט מען געקענט אַראָפּלייגן אזא זאך, און ער האט אפילו געוואלט מתקן זיין א סאך בנוגע צו די שחיטה.
אויך איז ליידער הצדיק הקדוש ר' יחזקאל'ע מערץ זי"ע נסתלק געוואָרען בעון הדור. ווער רעדט נאך פון דעם וואס ליידער אזוי פיל יונגע מענטשען, תינוקות של בית רבן, גייען אוועק פון דער וועלט יונגערהייט רח"ל. און וויפיל קינדער גייען נעבעך אַרויס לתרבות רעה, אַלעס צוליב דעם שרעקליכן בראך פון מאכלות אסורות.
אָבער ליידער האָט דאָס שוין צו ווייט באַרירט, אַז אַפילו כ"ק אדמו"ר מסאַטמאַר – זאָל דערלעבן משיח'ן – ווילט איר אויך פאַרפירען רח"ל. מיר וועלן דאָס נישט צולאָזן ביז דער גאַנצער עולם וועט אויפהערן צו עסן פלייש, און מיר וועלן נישט שטילשווייגן אויב ביז פרשת ואתחנן וועלען מיר נישט הערען וואָס מ'גייט מתקן זיין.
נשארנו כצאן בלי רועה, אין מי שיגדור גדר ויעמוד בפרץ. מיר דאַרפען האָבען אַ געזונטען צדיק הדור. יומם ולילה פאַרגיסען מיר טרערען אויף אריכות ימים ושנים פון כ"ק אדמו"ר שליט"א, און איר טוט פונקט דאס וואס עס שטייט אין די הקדמה פון ספה"ק ויואל משה מיטען פרוכת פון צאַנז וכו', אז דער צאנזער רב זי"ע האט געזאגט באמת איז דער בית המקדש שוין פארטיג און אלעס איז געווען גרייט פאר די גאולה, נאר דער פרוכת איז נאכנישט פארטיג. האט זיך אנגערופן איינער פון די אנוועזנדע (הרה"ק רבי יהושע מטאמאשוב זי"ע, אויב אזוי, פארוואס ענדיגט נישט דער רבי דעם פרוכת מיט זיינע מעשים טובים? האט דער צאנזער רב געענטפערט, באמת האב איך עס שוין יא געענדיגט, נאר עס איז געקומען א רשע און האט אפגעטוהן א גראבע עבירה, און מיט דעם ליידער צעריסן דעם פרוכת, ע"כ עיי"ש.
דאס זעלבע זעען מיר ליידער היינט, אז מיט דעם וואס מ'וויל נישט מאכן די געהעריגע תיקונים, ווערט נתעכב די גאולה, כאטש מ'האלט אין איין שרייען אז מ'ווארט אויף די אמת'דיגע גאולה שלימה.
ב"ה היינט דאַרפען מיר נישט אנקומען צו עדות פון גויים ערלים. מיר האָבן שוין עדות צוויי ערליכע יוגענטליכע פון לעיקוואוד וואָס מיר וועלען בל"נ מפרסם זיין זייערע נעמען בפומבי. מיר וועלן – עפ"י פקודת רבנים זקנים – זיין געצוואונגען מפרסם צו זיין דעם נאָמען פון די התאחדות הרבנים ביי די רעגירונג, און זיי וועלן שוין נעמען אַ פונקטליכען חשבון אויף דאָס וואָס איר לייקנט.
אויך זייער טענה אַז זיי אַרבעטן 2 שעה אין איין צי, איז נישט אמת, מען אַרבעט אפי' 4 שעה אין איין צי, וויא מיר וועלן ברענגען אַלע אינפאָרמאַציע פונקטליך. מיר צאָלן אויף דעם אַ סאַך געלט אַז מיר זאָלען קענען באַקומען אַלע פונקטליכע אינפאָרמאציע, און אויב איר זענט אמת'דיג אינטערעסירט צו וויסען, זאָלט איר זאָגען דעם שוחט ער זאָל שווערען אָדער געבן אַ הן צדק, און נאָך דעם וועט איר פרעגן גויים פון דאָרט אַליין, וועט איר אַלעס געוואָר ווערן.
אַזוי פיל זאָגן מיר אייך אַז אויב עס וועט נישט נעמען אַן עק דערצו, וועלן מיר מאכן אן עק, און הלוואי זאל נישט זיין אַ גרויסער חילול השם וואָס אין חולקין כבוד לרב במקום שיש חילול השם, און וואו איז נאָך פאַראַן אַ גרעסערער חילול השם ווי דאָס, אַז אידן שומרי תורה ומצוות זאָלען עסן טריפות.
עס איז דאָ נאָך איין עצה, אַז אויף שבתי מרדכי'ס פּלאַץ זאָל מען שטעלען קודם אַ יוד אַ בנן של קדושים, אַ חכם, נישט אַ פּאָסט טרעגער וואָס יעדער איינער ווייסט וואָס פאַראַ שייגעץ שטיק ער האָט אָפּגעטאָן, און אַז מען געט אים אַ פּאָר דאָלער מער, וועט ער אפילו מכשיר זיין אַ חזיר. וואו לייגט ער אַוועק דאָס געלט וואָס ער נעמט אַריין פאַר'ן הכשר?
איין זאַך איז ביי אונז אַ פּלא, פאַרוואָס אַ טשיקען פון התאחדות הרבנים קאָסט מער מיט 10 סענט פון אַן "אָ-יוּ" טשיקען. בשלמא ווען איר זאָלט האָבען מער אחריות און מער שוחטים, באַשטייען מיר אויף אַלעס, אָבער ליידער איז אונזער (אייער) שחיטה דאָ ווייניגער מער ווי העלפט ווי ביי גרינוואַלי שחיטה וואָס עס שטייט אונטער דיא "אָ-יוּ". ביי יענע השגחה זענען דאָ שוחטים וואָס רוהען יעדע אנדערהאלבן שעה, מיר האָבען אַליין געזען קישקעלעך וואס עס זענען דארט דא אַ פּאָר הונדערט שאלות אַ טאָ. ס'איז אמת אַז אַ סאַך איז כשר, אָבער באַקוקען באַקוקט מען, נישט אַזוי וויא ביי אייך וואס מען באקוקט נישט בכלל.
אצינד וועלען מיר אייך אַראָפּלייגען דעם סדר היום פון דיא שוחטים אין וויינלאנד, וואָס מיר האבן דאָרט געפינען.
א) דאָרט זענען דאָ 2 שוחטים בקביעות, 1) בן ציון בריף, 2) מרדכי האַלפערין. ממילא אויב מען וויל אַרבעטען 2 אויף דיא ליין כסדר און זיך טוישען שעה ביי שעה, דאַרף מען האָבען 4 שוחטים יעדען טאָג כסדר.
יעצט וועלן מיר פארשטעלן ווער עס שעכט, און וויפיל מען שעכט:
יום ב', לעמיל לאנדא, 800 לשעה. אברהם וו"ב, 1100 לשעה.
יום ג', אברהם ווערצבערגער אַ גאַנצען טאָג. יחזקאל גליק פון 14 ביז 15 הונדערט לשעה. מיר ווילען באַטאָנען אַ וויכטיגן פּונקט, אַז ר' אברהם ווערצבערגער שעכט געהעריג, ער איז טאַקע אַ מומחה אָבער פעדערען פליקט ער קיינמאָל נישט, און אפילו ווען מען זעט שטעלט ער נאָר לפנים אַהין די האַנט און קיינער קען דאָס נישט וויסען נאָר אַ שוחט, עס איז אַ דבר המסור ללב, און אז מען באקומט געלט פונעם בעל הבית, זעט מען גארנישט… אָבער דער יחזקאל גליק איז פשוט אַ שייגעץ. עס איז נישט קיין חידוש, ווייל אויב מען באקומען 6-5 טשעקס אַ וואָך, טוט מען אַלעס.
א) ער פליקט נישט.
ב) ער שעכט בהולכה אליין, אָן א הובאה.
ג) ער האַקט אַריין אין מפרקת, און עס איז פוגם דעם חלף.
- אויך ווערט א סאך מאל נפסק החוט, ווי עס שטייט אין שמ"ח סי' כ"ד סעיף ד' ה'.
- אַז מען האַקט אַריין אין מפרקת דאַרף דער חלף האָבען 12 בדיקות, ווי עס שטייט דארט אין סי' י"ח.
- ווי קען מען אפילו זען וואָס מען טוהט אין אַזאַ שנעלען מהלך?
אַ משגיח פון האַרטפאָרט, א גערער חסיד מיט'ן נאמען ר' חָנה, וועלכער אַרבעט יעצט אין גרינוואַלי, האָט אונז דערציילט אַז ער פלעגט טרעפען וויפיל מאָל וואָס עס איז נישט געשאָכטען די סימנים נאָר דער מפרקת ביי די גלאַטע שובי"ם, און אַלע שובי"ם, ר' ברוך גאַנז פון באָבוב, אַ גוטער שוחט, און ר' שמואל העכט פון באָראָ פּאַרק, אַ בעל הוראה, און ער קען אויך אַזוי גוט וויא יעדער איינער, האָבן אונז אויך איבערגעגעבען אַלע פרטים. דער שוחט וואַכטפויגעל, אַ שוחט מומחה, וועלכער האָט אַ שענערען חלף פון אַלע גלאַטע שוחטים, האט אויך דערציילט וועגן דעם. זיי אלע וועלען דערציילן אלעס, אויב מען וועט זיי באשווערן.
יום ד', ישעי' קאַרפ, אַ גאַנצען טאָג. גליק, אַ האַלבען טאָג.
יום ה', ישעי' קאַרפ, אַ גאַנצען טאָג. ווערצבערגער, אַ האַלבען טאָג. איהר קענט געוואָר ווערען ביי די "לאנג איילאנד רעילראוד" און זייערע באס דרייווערס, פונקטליך ווען דיא שוחטים פאָרען אַהיים. אויף דעם ווילען מיר באַטאָנען:
א) אַ גאַנצען טאָג איז דער פשט אַז ער איז דאָרט אַ גאַנצען טאָג. אַ האַלבען טאָג, איז ער דאָרט נאָר אַ האַלבען טאָג, און ער שעכט דריי-פיר שעה אין איין צי, און דערנאך פארט ער אַהיים.
ב) אַ סאַך מאָל זענען דא נאָר דריי שוחטים, ווייל עס זענען דא סיבות און איינער אַרבעט פאַרען צווייטען פאַר געלט, און אַמאָל אַלס טובה, בבחינת "שמָר לי ואשמור לך".
ג) ווען עס זענען יאָ דאָ 4 שוחטים, שטייען אַ סאַך מאָל 3 אויף די ליין און איינער טוישט אויף דעם אַנדערען. דאָס מיינט אז זיי שטייען ביי די ליין אַ סאַך שעה'ן בהעלם אחת, כדי אַז די אַרבעט זאָל שנעלער פארטיג ווערען. יעדע שעה וואָס מען אַרבעט קאָסט 2500$.
ד) אַ שוחט וואָס האָט געאַרבעט פול טיים ביי לייפער במשך 15 יאָהר, האט מען ארויסגעווארפן פון די שחיטה ווייל ער האָט געשאָכטען נישט מער ווי 900 אַ שעה. קודם איז אויף אַלע שוחטים חל אַן איסור לא תרצח, יענעמ'ס פרנסה צונעמען? און וואס איז מיט השגת גבול? פון וואו זאָל ער געבען זיינע קינדער צו עסן? איין ערליכען שוחט האָבן זיי געהאַט, האבן זיי אויף אים געשריגן, גיי אוועק פון דא, דו שעכטסט צו ווייניג, מיר דאַרפען נישט קיין קאַליקעס, קול דמי הילדים צועקים לטרף ואין להם לאכול.
מען שעכט דאָרט 3 טראָקס אַ טאָג, יעדער טראק האָט אויף זיך בערך 6 ביז 7 טויזענט טשיקענס.
דער דאזיגער בריוו, ווי אויך דיא ערשטע צוויי בריוו, ווערן ארויסגעשיקט צו לערך 100 רבנים, און אויב עס וועט נישט געהערט ווערען ביז פרשת ואתחנן, מיט מודעות אין "דער איד" וועגן אַן ענדערונג אין דיא ענינים, וועט דער גאַנצער עולם אויפהערן צו עסן. מיר וועלען אַלעס מפרסם זיין, מיר וועלען נישט שפּאָרען קיין ווערטער, מיר האָבן שוין גענוג געשריבן.
איר ווייסט גאַנץ גוט אַז מיר ווייסן אַלעס. מיר זענען צו אַ גרויסע קהלה מ'זאל אונז קענען פירן ביי די נאָז. עס איז אָנגעגרייט 1800 בריווען אַרויסצושיקען.
מכתב יא
לכבוד דייני ומנהיגי קהלתינו קהל ייטב לב ולכל הרבנים שליט"א.
מיר האָבן אייך שוין געגעבן די לעצטע וואָרענונג, אַ די גרויסע שחיטות מוז נעמען אַן עק. יעצט איז אונז נתוודע געוואָרן פון אַ שוחט מומחה אַ גרויסער סוד, אַז דיא אַלע זאַכען וואָס זענען געווען ביז יעצט, איז געווען אַ קלייניגקייט, אָבער עס איז דאָ נבילות וטריפות ממש ל"ע.
אַז מען שחט 1200 עופות אַ שעה, קען דער רב נאָכקוקן וועט ער זען אַז עס מאַכט זיך אַ סאַך מאָל וואָס עס איז שמוטה און צוליב שנעלקייט זעהט ער דאָס נישט, און אויך קען פּאסירן אַז דער גוי קען אַרויפלייגן אויפ'ן קייט לעבעדיגע הינער, ווי מען האָט שוין אַ סאַך מאָל געזען.
נאָך זאָגט ער, אַז ווען דער רב זאָל נאָכקוקן וועט ער טרעפן אַז דער שוחט שעכט כסומא בארובה, און נאָך וועט מען זען אַז די תפיסה איז נישט קיין תפיסה, און דיא רבנים וועלן זען אַז מיר עסן נו"ט רח"ל, און מען איז עובר בשאט נפש אויף דעם מאמר חז"ל פון ר' יהודה ב"ר אילעי אין חולין דף כ"ז וואָס זאָגט עד שישחוט הוורידין. ווי אַזוי איז דאָ צייט אויף דעם, צו שעכטען די וורידין, און דיא גמרא זאָגט הזהרו בוורידין כר"י.
אויך האָבען מיר דיא לעצטע וואָך געהערט שמועסן אין התאחדות האברכים, אַז ר' צבי ווייס שו"ב האָט געזעהן ווי ר' יחזקאל גליק קוקט אויף טעלעוויזיע ל"ע, וויי איז צו אונז אַז מיר האבען דערגרייכט צו אַזאַ ביטערע מדריגה.
דיא מנהלי הקהילות האָבען מערערע מאָל געבעטן אַז ווער עס ווייסט קריטיק אויף דיא שחיטה זאָל קומען זאָגן און מ'וועט מתקן זיין, ולקיים דבריכם באנו, מיר זעען אַז ביז איצט איז נאָך גאָרנישט נשתנה געוואָרן לטובה, אדרבה, עס ווערט אלץ ערגער.
מיר לייגן דאָ אַראָפּ בכלל ווי אַזוי די שחיטה זעהט אויס, און בפרט ווי אַזוי שוחטים זעען אויס און זיי האָבען נישט קיין שום נאמנות.
אין דערהיים וואָלט מען שוין 10 מאָל מעביר געווען אַזעלכע בורים ורקים בלי שום ספק. וכל אלו דברים ברורים וקיימים בשם אומרם, און אַז דער רבי שליט"א וואָלט דאָס געוואוסט וואָלט ער דאָס נישט געקענט אַריבערטראָגען.
מיר האָבען באַקומען אַ רעפּאָרט פון גאָווערמענט דעפּאַרטמענט פון 3 חדשים צוריק, אַז מען האָט געשאָכטן 18 טויזנט עופות אין 7 שעה, וואָס דאָס קומט אויס פאַר איין שוחט בערך פון 12 ביז 13 הונדערט אַ שעה.
מיר בעטען אייך, און מיר וואָרענען אַז עס מוז אַרויסקומען אַ תקנה פון דריי רבנים, אַז מ'טאָר נישט שעכטען מער פון 500 עופות אַ שעה, אפילו ווען עס איז דאָ אַזעלכע וואָס זאגן אז זיי קענען שחט'ן שנעלער, ווייל עס איז דאָ אַזעלכע וואָס קענען נישט שחט'ן מער, און ווערען מיטגעריסן מיט'ן שטראם פון שחט'ן שנעל, און ווייל זיי האבען מורא אז זיי וועלען פארלירן זייער פּרנסה, זענען זיי מאכיל נו"ט רח"ל…
בשם וועד העומד על המשמר
נ"ב: יעצט פאַר'ן אַרויסשיקן דעם בריוו איז אָנגעקומען אַ ידיעה אַז די רבנים האָבען דאָס גענומען אין די הענט. ממילא וועלען מיר וואַרטן אַביסל צייט, אָבער אויב מיר וועלען נישט הערען ביז אַ קורצע צייט א השתנות, שטייען מיר גרייט און מיר וועלן ווארטן. געדענקט, מיר זענען פאַרבינדען מיט אַלע כוללים, וד"ל…
וועד העומד על המשמר
a
מכתב יב
לכבוד דייני ומנהיגי קהילתינו קהל יטב לב ולכל הרבנים שליט"א.
די שוחטים וואָס זענען שותפים מיט וויינשטאָק'ן זענען אָנגעגאַנגען מיט אַ פולן טעראָר קעגען אַלע שוחטים, ווייל זיי האָבן געוואוסט אַז די סודות פון די בריוו קומען נישט פון די גאַס, נאָר פון אייגענע ערליכע שוחטים, ווייל זיי ווייסען אַז איינער ווייסט צופיל צו דערציילן.
איינער פון די שוחטים איז אַרויסגעפאָרן צו די שחיטה מיט אַ רעוואָלווער און ממש געסטראַשעט מיט האַרג'ענען, ביז איינער אָדער צוויי האָבען דערציילט אַז ער מיינט דעם שוחט ר' שלום יודא גראס וואָס ער איז אַ פרומער, און ער רעדט זיך כסדר אָפּ אויף די אַלע שוחטים אין שחיטות און מן הסתם איז דאָס זיין אַרבעט.
אַזוי ווי דער שחיטה סקאַנדאַל האָט אָנגעמאַכט אַ גרויסן טומל אין סאַטמאַרער ביהמ"ד, האָבן זיי געמוזט שרייבן אַז זיי האָבן געמאַכט נייע תיקונים, און דאס צעטל האָט געהאָנגען אין ביהמ"ד.
נ.ב. דאָס צעטל פון די תיקונים האָט געהאָנגען אַ סאַך צייט, ווייל זיי האָבן שוין נישט געהאַט קיין ברירה. די שטאָט האָט שוין צו שטאַרק געקאָכט.
דאָ ווייטער וועט איר זען דעם צעטל:
a
מכתב יג
קהל יטב לב דסאַטמאַר
מודעה
אזוי ווי עס איז באַוואוסט, אז עס זענען איינגעפירט געוואָרען נייע תיקונים און הידורים אין קהל'ס שחיטה (בהמות און עופות) תחת השגחת ועד הכשרות דקהל יטב לב דסאַטמאַר, וואָס עס איז געגרינדעט געוואָרען עפ"י כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א, מיט א ספּעציעלען משגיח וואָס די קהלה האָט באַשטימט, וואָס מיר וועלען אי"ה מפרסם זיין – דורך דעם זענען פאַרמערט געוואָרען ב"ה די קונים.
דעריבער ווערען די חשוב'ע קונים געבעטען צו קאאפּערירען, און נעמען אין באַטראַכט אַז "כל התחלות קשות", און עס קען זיך טרעפען אַז איין געוויסער פּראָדוקט וועט נישט זיין אויפ'ן באַלדיגן פאַרלאַנג, זאָל מען מוחל זיין געדולדן און נוצן ביז דערווייל אַן ענליכעס, כדי צו ערמעגליכען איינצוהאַלטן דעם נייעם סדר מיט אַלע תיקונים און הידורים.
עש"ק פ' ויקרא תשל"ד לפ"ק.
הנהלת הקהלה
a
[1]) [א"ה: הכותב כתב מארגארעטן רק בכדי לבלבל אותם, שכאילו הוא חושב שכולם אינם כהוגן].
ספר
קול השוחטים חלק ד
מכתב יד
לכבוד מנהלי ודייני קהילות וישיבות ייטב לב העומדת תחת דגל כ"ק אדמו"ר שליט"א.
הנה המכשולות בבדיקת הסכין, ובנתיקת הסירכות רבו עד מאוד, וישנם ב' שוחטים שצפרניהם מקולקלים כל כך מפני רוב השחיטות ובדיקות, שהשוחטים שוחטים היום 60-70 בהמות לשעה, ואם בודקים רק כמה פעמים נעשים הצפרניים מלא פגימות, ובפרט כשמשתמשים כל הזמן במים חמים, והצפרניים מתרככים ואין יכולים לבדוק את החלף כהוגן.
כמו כן רבו המכשולות בקליפת הסירכות, ובפרט המכשולות הגדולות שיוצאים על ידי שבודקים בדיקת פנים וחוץ בחפזון.
וכן רבו מאוד המכשולות בענין השחיטות ששוחטים שחיטה תלוי' כידוע, ואין צריך להאריך ולפרט המכשולות בזה, כי כבר נדפס בספרי שחיטה האיסור בזה מרבינו הרידב"ז ז"ל והג"ר אליעזר סילבער, ועוד בכמה ספרי שחיטה, ואכמ"ל.
בענין קשיות הצפורן לבדיקה, והחלקתה
בס' פלא יועץ או' ש' (ד"ה שוחט), שיש ליזהר שלא לבדוק הסכין לאחר שבודק הריאה שאז הצפורן רכה ואינו יכול לבדוק יפה וראה שהשוחטים יראי השם נזהרין בכך, ע"ש. ובשו"ת מור ואהלות סי' ל' דאם רחץ השו"ב אצבעו ברותחין עד שנתרכך לא יוכל להרגיש ע"כ לא יבדוק אז הסכין ויתן ידו למים קרים שישרה בו הצפורן עד שיהא עזה קצת, וכ' שניסה זאת כמ"פ וראה שכן הוא, ע"כ.
ההכרח להיות אימת הרב על השו"ב, אבל באם השו"ב אינו יר"ש מרבים לא יועיל
מבואר ביור"ד סי' ל"ט סעי' י"א, י"ג, שהבודק צריך להיות יר"ש מרבים, אומרים בשם החת"ס זצ"ל עמשאחז"ל שבת (ע"ז ע"ב) חמשה אימות הן שאימות חלש על גבור, והוסיף הוא זצ"ל אימת הרב על השו"ב, מיהו בדברים שבסתר כמו בדיקת פנים שהבודק מכניס ידו למקום שעין הרב אינה שולטת בו ואם הבודק אינו יר"ש בסתר כבגלוי יכול לנתק סירכות ולהכשיל ולא תועיל אימת הרב אפי' כשעומד על גביו (שמושה של תורה דף ק"ח מבעה"מ מצודות דוד על קשו"ע).
איכות ירא שמים מרבים, הנצרך לשוחט ובודק
הבודק צריך להיות ירא שמים מרבים כמבואר ביור"ד סי' ל"ט סעי' י"א י"ג, וביאור תיבות "מרבים" עי' ברש"י (נחמי' ז' פסוק ב') שפי' מימים רבים – אבל בביאור אבן יחייא שבמקראות גדולות פי' דר"ל יותר מכל שאר הרבים והגדולים שבישראל, ע"ש ובדע"ת סי' ל"ט ס"ק ס' כ' ששמע בשם הגאבדק"ק לבוב בשם הגה"ק מבטשאטש ז"ל דהכוונה שיהי' מפורסם ברבים שיחזיקו אותו לירא ד', ועפי"ז אמר דגם אם הרבים טועים בדמיונם באיזה דבר וסוברים שנוהג כן אינו יר"ש אף שהאמת אינו כן אסור לו להיות שו"ב אצלם ולנהוג קולות הללו ודומיהן, עכ"ל.
ערמת היצה"ר ללכוד ברשתו בסיטונות
הנה היצה"ר בעוה"ר בחר לו דרך יותר מרווח לעבודתו ואינו הולך לכל אחד ואחד בפרט להסיתו על כל עבירה מיוחדת כי אם הולך לבית המטבחיים אשר משם יאכלו בני ישראל בשר ומסית את השוחט או את הקצב להאכיל ח"ו נבילות וטריפות וממילא יש לו בידו כל העיר כי הנו"ט מטמטם את לבם וממילא בנקל לו ללכוד את כל העיר ברשתו (כנסת יחזקאל פ' משפטים עה"כ ואנשי קודש, וע"ע או' ח', ל"ד, ל"ו).
שוחט בלי יראה הנצרכת, יורד ומוריד אחרים עמו
כ' בתב"ש שהשוחט צריך להיות יר"ש מרבים ותהי' היראה ניכרת על פניו דבלא"ה הוא בעצמו יורד מטה מטה ומחטיא האחרים האוכלים משחיטתו שנתמלאים על ידו בטומאה וזוהמא עד שנתהפכים לאפיקורסים רח"ל (טיול בפרדס להגה"צ משאמלוי ערך "שחיטה").
עצות לבדיקת הסכין לרב והשו"ב
יזהר שלא יהי' הצפורן רך בשעת בדיקת הסכין כגון לאחר בדיקת פנים שמחמימות ורטיבות בגוף הבהמה נעשה צפרנו רך, וכן ע"י רחיצת הידים ברותחין, וע"כ טוב שיתן ידו במים צוננים שע"י זה יתקשה הצפורן, אבל לא יבדוק את הסכין בעוד ידו מצוננת, או במקום שהרוח מנשב והקור גדול, וינגב הסכין יפה יפה, וגם הצפורן יהי' נגוב, ובין שחיטה לשחיטה שא"א לנגב הסכין ילחלח גם הצפורן בשעת בדיקה, ועכ"פ אם אפשר לו ינגב את הסכין גם בין השחיטות ויבדקהו בצפורן נגוב כדינא, שזהו בדוק ומנוסה דאין מרגישין כשסכין וצפורן לחים כמו בנגובים (שמושה של תורה להגאון בעל מצודות דוד זצ"ל דף צ"ה ועי' בסמוך או' מ"ב, מ"ג).
בפרי תואר סי' ח"י (ס"ק י"ד) דבמרגיש יותר בצפורן בלי לחלוחית יבדקנו בלא לחלוחית דוקא ובס' זבח שמואל ודע"ק שם, בשם הרבה שוחטים מובהקים שאין מלחלחין ביד כלל כיון שעי"ז נתמעט כח ההרגשה.
ובבית אברהם בש"ס ס"ק י"ז כ' ואנחנו שוחטים נוהגין לבדוק מתחלה בצפורן נגוב ואח"כ בצפורן מטופח, ודוקא לכתחילה הוא דיש ליזהר בזה אבל בדיעבד אפי' לא בדק בצפורן מטופח כלל אין לאסור, כיון שאינו מוזכר לא בש"ס ולא בראשונים, ע"כ.
ובשו"ת תפארת ישראל יור"ד סי' ג' דרב ההולך לבית המטבחים לפקח מזמן לזמן יחוש לעשות שני אופני הבדיקות דהיינו בין בנגוב, בין בטפוח.
a
הרב ר' אליעזר סילווער ז"ל
מעורר נגד השחיטה תלוי'
(נדפס בירחון המאור בחודש טבת תשי"ט, שנה עשירית, חוברת ג' [פט]).
וז"ל בהמאור שם במכתב שכתב מוהר"א זילבער שליט"א להרב הגאון הצדיק מוה"ר חנני' י"ט ליפא דייטש שליט"א:
הגאון האדיר מוהר"א זילבער שליט"א אב"ד סינסינטי כותב לו בנד"ז: לידי"נ הרב הגאון המוכתר בש"ט, עסקן נפלא להטבת מצב הטהרה במדינה ולכלה הקוצים מן כרמי ישראל, ירא וחרד בכל דרכיו מוה"ר חנני' יו"ט ליפא דייטש שליט"א, אב"ד דק"ק העלמעץ וכו'…
על השחיטה התלוי'
ו. אודיעו טעמי ונימוקי על פקפוקי נגד שחיטה תלוי' שהתנהגו ברוב העירות ובתי המטבחים במדינה בשנים האחרונות, ושכבר אסר באיסור גמור הרידב"ז מסלוצק וצפת לפני חמשים שנה כשהי' פה בדענווער. וכן אסרתי אני אח"ז בראותי שהנכרי המחזיק הראש של השורים והגסות התלויות מנענע את הרעש בעת השחיטה פעמים רבות, ובפרט כשהבהמה מתאמצת להטות ראשה אל הצד מהפכה בידיו בעת השחיטה ודוחק הראש על הסכין, ונמצא כמו מסייע ממש בשחיטה, וכמו ישראל ונכרי שוחטים יחד, הנכרי מוליך הראש על הסכין, והשוחט מוליך נגדו הסכין על הצואר. מלבד שלפעמים דוחק הוא הנכרי את הראש על הסכין. וכזה ראיתי הרבה פעמים ואסרתי שחיטה תלוי'.
ובס"ד בעירות שהייתי ובבתי המטבחים שהיו תחת פקודתי השחיטה הי' על הארץ כשמונחת הבהמה וכה נהגו עד לפני שנים כל בתי מטבחים הגדולים בנוי יורק ושיקאגו, בוסטון וכו', ורק אחרי מות הרבנים זקני הת"ח ונמסרה השחיטה לפיקוח הצעירים תקנו ממוני בתי המטבחים אחד אחד מבלי שאלם את הרבנים הזקנים, ואני על משמרתי אעמודה שספק נבלה יש בכמה מהם.
בברכה הננו שלו,
אליעזר זילבער
בהרה"ג ר' בונם צמח זצ"ל, הרב לאגה"ק
פה סינסינעטי, ראש נשיאות אגוה"ר דארה"ב
נ.ב.
ראה בספר חן טוב מהרה"ג השו"ב ר' אהרן צבי פרידמאן שנדפס בשנת תרל"ה, שמה שהנהיגו שמה חידוש בשחיטה אשר עדיין לא נראה ולא נשמע בכל תפוצות ישראל, שלפענ"ד אסור לשחוט כן והשוחט על זה הדרך מאכיל טריפות לישראל בלתי ספק, וכל אשר יראת ה' נוגע בלבבו ישמר ויזהר שלא לאכול מבשר זבח הלזה כי פיגול הוא לא ירצה ולא יטמא נפשו בתועבה הלזה. ומעיד על עצמו אף שזה יותר מל"ג שנים שעומד ומשמש בעבודת הקדש בשחיטה, אומר שאי אפשר בשום אופן לשום אומן לשחוט בדרך הזה ושא"א לירא ה' לעשות הרעה הגדולה הזאת לחטוא ולהחטיא הרבים יעו"ש שמביא ששתים רעות עושים שמה.
א. שנוהגין בנוא יארק בשחיטת בהמות הגסות, שקושרים בחבל שני הרגליים האחוריים, והחבל נקשר להחבל הקבוע בגלגל מלמעלה בבית המטבחיים, וסובבים את הגלגל והחבל עולה עם הגלגל, ומושך את הבהמה בשני רגלי' עד שאינה יכולה לעמוד על רגלי' הקדמיים, ונופלת לארץ ומונחת על צדי', ורגלי' הקדמיים אינם אסורים כלל, ויכולה לנענע ולפרכס אותם כרצונה, ומשרתי הטבחים תופסים ראשה בחזקה ומעמידים את הראש על שתי קרניו בארץ עד שאינה יכולה לנענע ולפרכס עם הראש והצואר מתוח, ובא השוחט במהירות בבהלה ובפחד גדול לשוחטה יען כי ירא שלא ילקה על ידי הרגליים הקדמיים של הבהמה שאינם אסורים.
בשארי מדינות או עיירות קושרים הד' רגלים כדי שלא תוכל לפרכס ולנענע גם בהם כן נהגו אבותינו ואבות אבותינו ששחטו על דרך זה אשר הפילו הבהמה על הארץ ומחזיקין בראשה ושוחטין אותה.
ב. מתאונן בדבר שנתחדש שם מאיזה טבחים להעלות בגלגל כל הבהמה עד שתלוי' ברגלי' האחוריים באויר וראשה ורגלי' הקדמיים סמוך לארץ, ומגיעים מלמטה עד נגד הצואר וחותך מלמטה למעלה ומשרתי הטבחים אוחזים השור בשתי קרניו, ובא השוחט ומכניס סכינו מלמטה נגד הצואר וחותך מלמטה למעלה, ומשרתי הטבחים דוחקים את הראש עם הצואר על הסכין, והשוחט שוחט נגדם, והשוחט אין לו מקום לעמוד אלא בצד הבהמה, כי ירא ונבהל מרגלי הבהמה הקדמיים אשר אינם אסורים, שמא תפרכס הבהמה בהם.
וזה ידוע אשר כל דבר התלוי בוודאי מתנענע, כי אינו נסמך על שום דבר, ובפרט שמשרתי הטבחים עוזרים עוד לדחוק הצוואר על הסכין אז בוודאי מתנענע, ואף אם ינענע רק קצת, תהי' שהיי' ודרסה.
וזה ראיתי בעיני שכולם הם אשמים באשם תלוי, ואף שתהי' רק כהרף עין ראוי לחוש כמו שביארנו, וכי יכול לומר כל שוחט שאינו נבהל כשהשור מתחיל לפרכס ברגליו, ואף אם השוחט יבהל רק קצת, כדרך כל הירא לנפשו, ומשרתי הטבחים כאשר מתחיל לפרכס דוחקין עוד יותר והיא דרסה וודאית בלי שום ספק.
מלבד כל זאת הרי אנו אוסרין לשחוט מלמטה למעלה אף באין דוחקין הצוואר על הסכין ובנד"ד דוחקין בחוזק הצוואר על הסכין ואסורה משום דרסה וודאית (ויש לעורר עוד דהוי כשוחטין ישראל ועכו"ם מסייע לו), וראוי לגזור על אותן השוחטים שלא יזידון ולא יעשו עוד התועבה הזאת, וכל מי שיש בידו למחות ואינו מוחה עתיד ליתן את הדין. אל תאמינו לדברי השוחטים באופן זה שאומרים שהיא שחיטה יפה, רעה היא בעיני אלקים ואדם וחוטאים בנפשותם האומרים כן וכו' וכו' יעו"ש רח"ל.
a
עוד אפרט כמה מכשולות גדולות:
ראיתי שוחטים גלאַטע ששוחטים בתירוץ שאומרים שאוכלים לה"אָ-יו"ּ,לא גלאַט – ולגלאַט אין שוחטים כך. והקושי' עצומה, מה הנפק"מ בין גלאַט ללא גלאַט לענין דרסא?
כבר סיפר לי רב אחד, הג"ר משולם ראטענבערג שליט"א, שהיו הרבה עדות בדבר שראו איך שיצחק מנשה פריעד קורע סירכות, ושאלוהו מה זה, ואמר שבהמות אלו לא נשחטו עבור הקונים של "גלאט" אלא ליהודי אמריקה ("אמעריקאנער אידן").
ואולי יש לו ע"ז סמך של עבר ושנה נעשית לו כהיתר, והכל מכח המהירות. ואם היו עוד שוחטים ובודקים היו יכולים ליתן לשוחטים של "אָ-יו" שיעשו הם כל שברצונם.
וכעין זה בארץ ישראל, שפירסמו הרבנים דשם שהסופרים כו' כותבים ומוכרים סת"ם פסולים, וכשנתברר הדבר אמרו ששולחים סת"ם פסולים אלו לחו"ל, לה"פּראָסטע אַמעריקאַנער", שאצלם הכל "כשר"… (וידוע שהובילו את הבשר הזה גם לשכונות החרדיות).
a
מכתב טו
אַ בריף צום וועד הכשרות שליט"א
איך בין נישט קיין שרייבער און נישט קיין למדן, נאָר אַ איד פון די אונגארישע הייזער אין ירושלים עיה"ק. איך בין אהער געקומען קיין ברוקלין וועגען רפואות, וויל איך אייך מעורר זיין אויף אַ פּרט וואָס איך בין ל"ע נכשל געוואָרען דאָ אין הייליגן וויליאמסבורג.
אין ארץ ישראל בין איך אַליין געגאַנגען צום שוחט שעכטען און אַלץ אַליין כשר געמאַכט. דאָ האָט מיר איינער געזאָגט אַז מען קען נישט גיין שעכטען, אָבער מען קען קויפן אין סטאָר נישט כשר געמאַכטע עוף. האָב איך געקויפט אַן עוף און כשר געמאַכט און געהאַט לכבוד שבת, און עס איז פיין געווען.
מיט אַ וואָך שפּעטער האָב איך געהערט דיא שאלות וועגען דיא פאקין, יאָ כשר, נישט כשר. בין ובין כך בין איך געוואָר געוואָרען אַז דער עוף וואָס איך האָב כשר געמאַכט איז שוין איינמאל געווען כשר געמאַכט, איך האָב באַלד געפרעגט אַ רב וכו'.
ממילא וויל איך אייך אַריינשיקן די צוויי זאַכן, צו באַקוקן די קישקעלעך און וועגן דיא מאָדע "כשר", אַז מען פאַרקויפט דאָ נאָר פאַרטיג געמאַכטע פלייש, און איך בעט אייך, זייט מיר מברר צי מען דאַרף באַקוקן קישקעלעך אָדער נישט, און צי דאָס איז אויסגעהאַלטען צוצורויבען פון די פרויען די מצוה פון כשר מאַכען עופות, און אפילו די וואָס זוכען דאָס שטאַרק, איז זיי דאָס נישט מעגליך מקיים צו זיין, און זיי מוזן זיך באין ברירה פאַרלאָזן אויפ'ן כשרות פון קצב, וואָס יעדער ווייסט אַז עס קען נישט זיין די זעלבע ווי דער וואָס מאַכט פאַר זיך כשר אַ פּאָר עופות.
החותם בברכה וכל טוב
הק' אברהם גרין
נ"ב:
אויך בעט איך אייך, שרייבט אייערע אַרטיקלען אין אידיש, כדי יעדער זאָל קענען פאַרשטיין.
הערת וועד הכשרות
אויך ברענגען מיר אַ ארטיקעל פון "דער איד", יאנואר 25 1974 (תשל"ד). פון דעם ארטיקל וועט איהר זען וויא ווייט אַמעריקע איז נפרץ אין כשרות.
a
התאחדות הרבנים דארצות הברית וקנדא
מודעה נחוצה
היות שבשבועות האחרונות יצא קול רינון על העופות הנשחטים בבית המטבחיים (טשיקען מארקעט) של הפירמא
"וויינלענד כשר פאולטרי" בוויילנאד, יע"א
ששוחטים שם מאלף עד חמשה עשר מאות עופות בשעה אחת, ע"י שו"ב אחד.
דין גרמא שביום ג' פרשת וארא העעל"ט שלחנו משלחת חשובה מארבעה חברי התאחדות הרבנים, הרבנים הגאונים משטשאקאווא, משארמאש, מטאקאי, מבאטור שליט"א, כדי ליתן דין וחשבון בפרטיות ממצב הכשרות של המארקעט הנ"ל.
וביום ג' פרשת בא כ"ח לחדש טבת העעל"ט נתקיימה אסיפה מחברי ועד ההנהלה והכשרות שע"י התאחדות הרבנים, באולם האסיפות שלנו, אשר בה נוכחו הרבנים הגאונים שליט"א: משארמאש, מפאפא, מסיגעט, הרה"ג ר' משה צבי ארי' ביק – מוואוידיסלאוו, מבאטור, מטאקאי, מטארטיקוו, מסאמבאטהעלי, והרה"ג ר' נתן יוסף מייזעלס.
הרה"ג משטשאקאווא שליט"א נתן דין וחשבון פרטי בכתב על כל מצב הכשרות של המארקעט, ואחריו מילא את דברו הרה"ג מבאטור שליט"א בעל פה.
אחרי שנשאו ונתנו הרבנים הגאונים שליט"א בכל פרט ופרט,
נתברר שאין שום ממש בקול רינון הנ"ל ח"ו,
והוא שקר מוחלט,
כי אין במציאות ששו"ב אחד ישחוט שם בשעה אחד יותר מששה מאות עופות.
והודגש עוה"פ שהשוחטים המה מובהקים וירא ה', כמו כן המשגיחים. ונוסף על זה הבעלי בתים מבית המטבחיים של עופות (טשיקען מארקעט) "וויינלענד כשר פאולטרי", הנם שומרי תורה ומצות[1]. וחוץ מהמשגיחים התמידיים מבקרים את המארקעט מזמן לזמן רבנים מובהקים, הנשלחים ע"י ועד הכשרות של התאחדות הרבנים, והכל הוא ב"ה על צד היותר טוב.
התאחדות הרבנים דארצות הברית וקאנאדא
a
הערת העורך: עס איז נישטא קיין גרעסערע ליצנות ווי דאס אז די התאחדות הרבנים זאל אראפשרייבן אזא אפענעם שקר, וואס טויזנטער ארבעטער ווייסן אז מ'שעכט 1,200 עופות א שעה. אין "עמפייער" און אין אנדערע שחט הייזער ארבייטן טויזנטער ארבעטערס, הונדערטער אידן און להבדיל טויזנטער גוים, וואס זעען און ווייסן אז יעדער שוחט מער ווי טויזנט עופות א שעה, און אלע שוחטים דערציילן אין די גאסן פאר יעדן איינעם אז מ'שעכט מער ווי טויזנט א שעה, און דא קומט די התאחדות און איז מפרסם אזא אפענעם שקר, צו פארנארן די גאס.
דער אמת איז, אז די אויבן דערמאנטע חשוב'ע רבנים וואס זענען געזעסן ביי די אסיפה האבן ליידער באמת אלע יא געוואוסט דעם אמת, מ'האט ארומגערעדט איבער דעם ענין און מ'האט זיי גארנישט דערציילט אז מ'גייט אריינשטעלן אזא שקר מוחלט אין "דער איד". הרב ביק האט אפילו געשיקט אהין אן אייגענעם מענטש וואס איז געווען ביי די שחיטה און ער האט געוואוסט דעם אמת.
a
מכתב טז
מכתב מכ"ק אדמו"ר שליט"א מקאסאן
מרן רבי ישראל ראָטענבערג שליט"א
(י"ל בשנת תשכ"א בערך)
להתוודע ולהגלות
בס"ד
מיר ווילען מודיע זיין דעם ווירדיגען קהל חרדים און שלימים, אַז נישט כ"ק אדמו"ר הגה"ק מסאַטמאַר שליט"א [זצוק"ל], נישט זיין קהל און נישט זיין ישיבה האָבען השגחה איבער די פליישן און עופות פון מוהר"ר אהרן וויינשטאָק, טראָץ דעם וואָס ער לייגט אַרויף אַ חותם מיט דעם וואָרט סאַטמאַר.
עס איז בכלל אַ גרויסער ספק צי דער מענטש האָט נאמנות, ווייל ער שטייט איין אין מיאַמי אין אַ האָטעל וואָס עס איז גע'אַסר'ט געווארן פון כ"ק אדמו"ר שליט"א [זי"ע] און פון די התאחדות הרבנים, ווייל דאָרט איז דאָ אַ געמישטע סווימינג פּול, און נאָך פּירצות, און עס איז דאָ אַ קול רינון אַז ער האָט זיך אויך געבאָדן בתערובות.
עס איז נישט קיין באַווייז אויף זיין נאמנות דאָס וואָס כ"ק אדמו"ר שליט"א [זי"ע] שטייט איין ביי איהם אין באָראָ פּאַרק, ווייל דאָס ווערט געטוהן דורך די השפּעה פון די נאָענטע מקורבים וואָס זענען מלחכי פּינכא פון וויינשטאָק.
און כ"ק אדמו"ר שליט"א [זצ"ל] איז גאָרנישט באַקאַנט אין די ענינים, נאָר אַזוי פיל וואָס דער גבאי און די שוחטים זאָגן איהם, און זיי קען מען בעצם נישט גלויבען ווייל זיי זענען מקבל טובה פון וויינשטאָק, און דאָס רירט אָן זייער פרנסה, ווי כ"ק אדמו"ר שליט"א [זי"ע] שרייבט בספרו הקדוש ויואל משה (סי' קע"ב).
דאָס דעפלעקטירט גאָרנישט אויף כ"ק אדמו"ר שליט"א [זי"ע], נאָר בעוה"ר עס איז אַזוי ווי רבינו אַליין שרייבט (בספה"ק הנ"ל סי' ק"נ) אַז אין חטא פון דור ווערן די צדיקים פאַרפירט, וז"ל (שם סי' ק"נ): "שסמיית עינים של המנהיגים שלא להבין האמת היא שאשמת העם שנענשים בכך לסמות עיני המנהיגים", און דאָס איז נישט גורע מגדולתן של הצדיקים, ווי כ"ק אדמו"ר שליט"א [זי"ע] האָט אַליין געזאָגט אין דעם ענין הבחירות אויף דעם צדיק הדור זיע"א.
רבינו הקדוש שליט"א [זצוק"ל] בלייבט ווייטער דער צדיק הדור, אפילו ווען מען איז מאכיל טריפות אונטער זיינע פּלייצעס.
a
מכתב יז
מכתב שכתב האדמו"ר מקאסאן שליט"א
נגד שחיטת וויינשטאָק
על אודות השחיטה המהודרת בעירנו הנקרא גלאַט, הנה לדעתי הצעירה השחיטה הזאת אינה כהוגן כלל ובספק כשרה עומדת ולא גלאַט, כי הנה צריכין להבין שבכל עת היתה כאן בעירנו נוא יאָרק שחיטה גדולה וגם כמה וכמה שוחטים מגודלי זקן ופיאות ארוכות כידוע לכל באי שער נוא יאָרק. אבל בכל פעם הי' כמה וכמה מהשרידים שהיו מרננים אחר מעשה השחיטה שאינה כהוגן.
בשנת תרצ"ח בא רב אחד ממדינת אונגאַרן, ת"ח ובעל הוראה מובהק (בנו של אחד מגדולי הדור לשעבר) והנהיג בניו יארק שחיטה חדשה ששחטו לערך ששה או שבעה בהמות בכל שבוע שהיתה די והותר, כי לכל היותר אכלו שנים או שלש מאות משפחות משחיטה זו, ובפרט שלא הי' אז המנהג באַמעריקע להתפטם בכל יום בבשר בהמה.
והנה תיכף אחר המלחמה באו לכאן עוד כמה וכמה רבנים מובהקים גדולי הוראה, וכמה אלפים מאחינו בני ישראל ממדינת אייראפא, והנהיגו כאן עוד שחיטה חדשה מהודרת שהיתה לכאורה יותר טובה מהשחיטה הקודמת, כי הנהיגו אז שמשגיח תמידי ימצא בחנויות מוכרי בשר, ועוד איזה הנהגות טובות שלא היו מקדמת דנא. עד שהתרחש שהרב המכשיר של השחיטה השניה לא הרשה להביא מבשר שחיטה הקודמת לבית מדרשו, וגם השמיע כמה דברים על הנהגת השחיטה הראשונה שאינה הגונה וטובה (וממילא היא טריפה) עד שנעשה רעש גדול לברר אמיתות הדברים, והי' מדובר שתהי' דין תורה בבית דין של חמש, והרב של השחיטה הקודמת בחר בהרבנים הג' האבדק"ק האָדהאז נ"י, ובהרב ר' משה ביק נ"י, אבל מצד פאליטיק ועוד איזה ענינים נשתתק כל הענין. אבל בסתר היו כמה וכמה מהחסידים מרננים על השחיטה הקודמת שאינה טובה, ושיש עלי' כמה חששות.
והנה לאט לאט בהעלמת עין מהרבנים גילו את עצמם בעלי המסחר השחיטה השני' להנהיג כמה וכמה קולות כמו:
א. לפתוח החנות בלי משגיח, וכשראו אנשי השחיטה השני' שאין פוצה פה ומצפצף, ויכולים לעשות מה שלבם חפץ, עשו כן.
ב. ישנם כמה וכמה עדים כשרים שראו בפרהסיא הבאת בשר לוויליאמסבורג בליל מוצ"ש, לערך רבע שעה אחר הזמן, שזה אי אפשר אלא אם כן חללו את השבת ר"ל באיזה שעות מקודם.
ג. מעולם לא הצריכו הרבנים את השוחטים להביא את סכיניהם לפניהם לבדיקה. אדרבא, לא הראו שום הכנעה לרבנים כמו שצריך. ואדרבה, רב אחד התאונן כששמע שמתכוננים להנהיג שחיטה שלישית. בשמעו חיפש שוחט אחד, מפורסם בקלות מעשיו והביא את סכינו לבדיקה, ובא אז בליל שב"ק לשלחנו של הרב ההוא להראות שהוא נכנע לו, ונשתתק הענין.
ד. גם התלוננו בפרהסיא על השחיטה של וואַשינגטאָן הייטס שאיננה כהוגן, ואעפ"כ כשבעל המסחר הראשי כשנצרך לו בשר אעפ"י שהוא ורבניו דברו מרורות על השחיטה ההיא לקחו מהבשר של וואַשינגטאָן הייטס ומהשחיטה הקודמת, החליפו את הכרטיסים ואת הפּלאָמבעס על שמם וקדשו הבשר בקדושה עילאית שמזה יאכלו ענוים וישבעו רח"ל.
ה. גם ישנם כמה בירורים וראיות ברורות שלקחו "שחיטת גלאַט" של רבני ושוחטי אַמעריקע ושמו עליהם כרטיסים ופּלאָמבעס גלאַט ומכרו את זה לכמה וכמה בעלי מלונות, ופונדקים, ישיבות, קעמפּס כמו בתורת שחיטת גלאַט המהודרת בזמן שלא הי' בגדר אנושי להספיק כל צרכי גלאַט, כי אז הלכו שלובי זרוע עם בעלי ה"אָ-יוּ", וכל מקום שהיתה תחת הכשר "אָ-יוּ" היו צריכים ליקח מהם בשר, וגם ידוע שהעסק הי' טוב מאד, ובעלי ה"אָ-יוּ" ידעו מכל הנעשה, ובעלי המכשירים גם כן ידעו מהנעשה אבל העלימו עין בכוונה, וכל אחד מהמכשירים הראה באצבעו על גיסו שהוא אשם בדבר.
ו. גם איזה רבנים חברי התאחדות הרבנים שלקחו מאכלי כבד המכונה "לעבער קנישעס", והיו שנתבשלו ונעבדו אצל מחללי שבת בפרהסיא שעשו קנישעס כאלה מנבילות וטריפות ממש באלו הכלים בלי שום השגחה, והי' גם קרוב לודאי שבעל בית החרושת החליף את הכבדים שלו באיזה נו"ט ממש, כי להקנישעס אין שום חילוק, ואי אפשר להכיר, וגם לא ידעו איזה מינים הוא מערב לתוכם.
והנה על כל אלו הדברים בעצמם הטבח אין לו שום נאמנות לסחור בכשרות, ואין די לו במשגיח, אלא צריך להיות השגחה מעולה כ"כ עד שאי אפשר לבעל החנות להכניס לחנותו שום דבר בלי המשגיח, וגם הוא לא ישלם להמשגיח, ולא יקבל שכרו מבעל החנות כי אם מקהילה ציבורית שאינה מתייראת מהסוחר ומהמשגיח, ובזה המשגיח יהי' המשגיח הממונה על הסוחר מהקהלה לקבל מהם שכרם, כי בלא זה הלא עדות הרבנים אינה שוה כלום, ואפילו לא הנייר שכתוב ההכשר שלהם עליהם, כי הרי הם נוטלים שכר להעיד ועדותם בטלה ומבוטלת מעיקרא.
גם ידוע שלפני איזה שנים קם רב ת"ח באסיפה המונית של התאחדות הרבנים, ואמר ברבים שהשחיטה אינה בסדר, ואמר בפירוש שאילו ראו הרבנים הת"ח היראים את כל התנהגות השחיטה, אף אחד מהם לא הי' אוכל מבשר פגול ההיא. ונעשה אז רעש גדול שלרגע היתה מהומה גדולה. עד שקם אחד מבעלי חנופה המקבל טובות ממון ושאר דברים, והציע לסדר את הענין לפני ועד הכשרות ושהם יעיינו ויתקנו את הענין.
אבל בעוה"ר נשכח מכל הענין בזדון, ולא נעשה דבר. ועוד יותר מזה, שהשני רבנים המשגיחים אמרו בפירוש שאין באים לשום מיל מאַרט לא בברוקלין ולא במאַנהעטען ולא בבראָנקס, אלא כל הענין הוא הפקר גמור, רק מדפיסים את שמם של שני הרבנים שכל המיל מאַרטס תחת השגחתם, ותו לא מידי. ממש מעשה רבני אַמעריקע.
והדבר מכאיב ביותר, הלא הן הם הרבנים של אַמעריקע, ובטח אלו ששמעו הרבנים המכשירים במקומות מולדתם היו צועקים ושואגים געוואַלד אַמעריקע איז טריפה, והלא הם בעצמם אינם טובים מהם. ואף רב אחד לא הי' אוכל אצל בעלי המיעל מאַרט בביתם, ומדוע בחנותם יש להם נאמנות.
ועכשיו נדבר על עצם מעשה השחיטה והשוחטים. הנה ידוע שמה שמכונה גלאַט אינו גלאַט בכלל, כי גלאַט ממש הוא בערך עשרה אחוזים, ובעוה"ר מכיון שהישיבות של יוצאי אונגאַרן רצו לחקות אחר מעשה ישיבות ליטא נזנח לימוד מס' חולין וש"ע יו"ד בהישיבות שהיו לומדים בכל מקומות מושבותינו, ושבדרך זה הי' מקובל בכל ישיבת אונגאַרן ממרן החתם סופר שקיבל דרך זה מגאוני אשכנז, מר"נ אַדלער ומבעל הפלאה ועוד, מהרבי ר' יונתן ומרן הפני יהושע שהנהיגו ישיבות גדולות באשכנז ולמדו בכל עת ועונה ש"ע יו"ד עם התלמידים, ועכשיו מטעם זה ישנם מאות בני תורה שאינם יודעים מה זה סירכא בריאה ומהו גלאַט, ואילו ידעו היתה טובה גדולה לעולם שהיו מתחקים אחר מעשה השוחטים והמכשירים והיו מכירים את הענין כי רע הוא.
והנה מבואר בפירוש בשמ"ח ובתבואות שור שכל סירכא שאינה נפסקת כשמכניס אצבעו תחתיה ומגביה קצת, הרי הוא סירכא ככל דיני סירכות ואינה נקראת ריר בעלמא. וגם ידוע ונפסק כן בתב"ש דאין שום חילוק אם הסירכא עבה או דקה כחוט השערה, הכל אחד הוא לענין סירכות. ומכיון שיש לו סירכא צריכין לבדוק ולהסיר הריאה בנחת דייקא ובישוב הדעת נכונה.
וכעת כששוחטין שני שוחטים לערך ששים בהמות לשעה, וגם בודקים אותם השישים בהמות בשעה אחת, ידוע ומפורסם בכל ספרי האחרונים כגון בתשובות מהרש"ק בענין השו"ב מבאַרדיטשוב שאי אפשר להשחיטה להיות כשרה וכהוגן בענין זה, כי הלא צריך ישוב הדעת לזה, ומי שהי' במקולין במדינה זו ויודע איך מביאים את השוורים הגדולים על המכונה בזו אחר זו, וכמעט שאי אפשר אפילו לבדוק את הסכין בישוב הדעת ובנחת, כי תיכף צועקים הערלים שמעכבין את כל סדר ההילוך של הפאַבריק, והם מבזים אותם, ואי אפשר לשהות ולבדוק את הבהמה בנחת.
ובעיני ראיתי כשהשוחט הי' עוד באמצע הבדיקה צעקו שיש בהמה, והוא רץ תיכף להאחרת ומניח זו, ובינתים לוקחים הערלים את הבהמה ומנתחים אותה, ואין לאל ידו לשוב לחזור ולבדוק את הראשונה, וממש לפי דברי הגאון (המהרש"ק) בתשובה כל הבשר בחזקת טריפה ממש. וגם הביא שם באיזה תשובות שבזמן הזה רוב בהמות הם טריפות.
וכאן הבן שואל, מאין להם כל כך בשר להספיק לכל ערי אַמעריקא – למיאַמי, טשיקאַגאָ, קאַליפאָרניא, לכמה וכמה אניות, אוירונים, קעיטערינגס, רעסטאָראַנטן, האָומ'ס, שהיו מספיקין לכמה בתי חולים וכדומה, ומעולם לא קרה כשצלצלו לשם לשלוח לבשר ויאמרו שאין להם.
ואחר כל זה הרב המכשיר כותב בספרו שהם אינם משתמשים בשום קולות וצדדי דהתירא… איך יאמר שקר מפורסם כזה הנראה לעינים ודעבידא לגלויי, הלא כל הבשר הנשחט היא מגובב מקולות ומקולי קולות, כמו שהוא בעצמו אמר על הבשר חָלָק של הרב המכשיר הראשון שבא לכאן בשנת תרצ"ח, ומה אהנו לן רבנן בשחיטתו משחיטת הרב הראשון?
והנה הרב המכשיר כתב גם כן בנדון השחיטה התלוי' שהכשירו, והנה גם בזה העיד שקר כי ידוע שבעת שהוא כתב את תשובתו ובשעה שעלה על הפרק היו שוחטין לערך שלושים בהמות לשעה, לא ששים ושבעים, וממילא גם בזה יש חשש גדול.
העיקר היא שבמדינות אייראָפּא היתה השחיטה מלאכת הקודש, והיו מייקרים את השו"ב, וכאן הוא פועל פשוט, ואפילו אם יארע איזה שאלות ששחט שלא כהוגן וכדומה מתבייש להודות ולומר שעשה הגרמה או חלדה או שלא שלא שחט את כל הסימנים, כי יאמרו עליו שהוא בטלן, וגם הבעלים יצעקו עליו שמטריף להם על חנם.
חושבני שעוד פרט אחד צריכים לברר, וזהו שמה שאומרים שאם מטריף אין בזה כלום, כי מוכרים הבהמה לטריפות בלי שום הפסד, זהו שקר מפורסם שהרבנים המכשירים בדו מלבם באמצעות הסוחר, הלא ידוע שמביאים בהמות החיים למקומות אלו רק לשחיטה כשרה, כי בעד טריפות נוחרין אותן בשיקאַגאָ ובמקומות הסמוכין להם, ובמקום אחר שמכניסים עשרה בהמות חיות הם צחוק מכאיב, כי כמה מאות אברכים לוקחים רק מהאיטליז שלו, כי מדמין בנפשם שיש לו שחיטה עצמאית ובאמת לא דובים ולא יער, נמצא איפוא שכל בעלי חנויות הבשר לוקחים כל הבשר בלי שום השגחה ממנו.
וכן מעשה הגבינות, הכסילים מדמים בנפשם שיש כאן למעשה שני בתי חרושת (קאָמפּאַניס) המייצרים מאכלי חָלָב, אך למעשה הם אחד, ורק שני שמות נרדפים. וישנם כאלה שמהדרים ליקח מאכלי חָלָב שלו, ולא עולה בדעתם שהוא ובניו הבורים אינם יודעים מהנעשה מאומה רח"ל. אוי לאותה בושה אוי לאותה כלימה, רב מובהק מכמה דורות בנו ובן בנו של ת"ח וגדולי הדור יתן השגחות ולא ידע מאומה מה נעשה שם וכו', ובפרט שזקינו כותב בפירוש שלא לתת השגחה אלא אם כן יודע שבעלי המסחר שיש להם נאמנות, וכאן אינו יודע מימינו לשמאלו אפילו מה שנעשה ואיך נעשה.
ובזה אשים קיצי למילין, והרחמן הוא ישיב שופטינו כבראשונה ויועצינו כבתחילה בביאת בן דוד ב"ב, ונזכה לאכול מאכלות כשרים ומתוקנים אמן.
ועתה אדבר משפטים עם הועד הכשרות פה באָראָ פּאַרק, הלא אתם אומרים שאתם עוסקים לשם שמים, מדוע אתם מחרישים אודות קירש סאדא, הלא לפי המדובר שלחתם שם מבקרים שבדקו ומצאו הכל כהוגן, ואם אמת נכון הדבר למה אתם יראים להגיד האמת הלא כתיב ולא תגורו מפני איש.
שנית, ידעתם מכל הנעשה בעניני עופות ששוחטים יותר מאלף לשעה, ויש גם העתקת מכתב מרב גדול מפורסם הדר בוויליאמסבורג (ע"ל מכתב…) שכתב בפירוש להתאחדות הרבנים שאסור לשחוט יותר משש מאות עופות לשעה, וגם יש לכם עדים כשרים שמצאו בוויינלאַנד פּלאָמבעס לאלפים ולרבבות מונחים הפקר, ולמה אין אתם מפרסמים מעשים תעתועים האלה?!
מדוע לא תגידו ברחובות ובשווקים איך רבנים מנהיגים מתירים בעד קנאה ושנאה פרטית ובעד בצע כסף ואינם רוצים לעשות סדר בכשרות, ורק רוצים להיות מקובלים על כל הבריות, על כל שדרות העם. שאלתי מכם, האם במה שאתם שותקים ומחפים על המעשים האלה תשמרו על כבודכם או תרבו כבוד שמים, ואיזה מהן עיקר, ולכן הדרך הנכונה בזה להתרות בבעלי המכשירים שיתקנו מעשיהם המקולקלים או לפרסם ברבים מעשיהם.
הנה הדפיסו ב'איד' כמה מאמרים אודות הבזיון והגנאי של אלה המכנים את עצמם הרב. נו, השאלה היא, וכי מוכר השמן שנותן איזה אגורות כסף להרב מממונן של ישראל שגזל וחמס כל הימים, ולקח ביוקר את השמן הזה באומרו שמוכר שמן כשר משעת כתישה שלא הי' ולא נברא, ואחד ממכשירי הבשר אומר בפירוש שלפעמים מכרו שמן טריפה, ואמר זה לאיזה מחברי וועד הכשרות. גם המזכיר של התאחדות הרבנים קורא את עצמו הרב בכל פעם, וגם גבאי קורא את עצמו הרב, וכי בשביל שהוא עוסק במסחרים שונים וגם כותב פתקאות הנהו רב?
ולכן תראו לעשות סדר ולמחות על כל הנ"ל, דאי לאו הכי מה לכם להונות את הבריות בהוועד שלכם ותשימו סוף לכל וועד הנ"ל… כה דברי הבוערים כאש שלהבת י-ה.
ה.י.ר.
מכתב יח
מכתב מהאדמו"ר מקאסאן שליט"א
(י"ל בשנת תשכ"ג בערך)
שיטת רבינו הקדוש שליט"א [ז"ל], מזייפים בשם התאחדות הרבנים. אנשי בליעל ….. ובראשם הרב ….. שהוציא פסק דין נגד לוחמי מלחמת ה', וגרמו ממש להחרים את הרב מוואוידיסלאוו שליט"א [ז"ל] שהי' מוכרח לקבל נזיפה שלא יאבד פרנסתו מהתאחדות הרבנים, ושידחו מחוץ לחומת ישיבת סאַטמאַר את בניהם של יראי ה' באמת. אבל אותם התלמידים שהולכים לבתי ….. בוויליאמסבורג, כאשר העידו ע"ז הפּאליציי, נשארו בהישיבה. וכן הבעלי מאַפיא נשארו בהקהילה.
והתירוץ ע"ז, שהכסף יענה את הכל וזהב מטהר … ר"ל. וזה עשרים שנה שהרב … נוסע בהמדינה לקבץ כסף עבור ישיבת … שלא הי' ולא נברא, ומרגלא בפומה דאינשי בכל מקום בואו, הנה בעל הישיבת "מיר" בא אצלינו.
ועתה מקרוב נוסע לכל המדינות עבור הכולל "שלו" ומבזה בזה את בניו שגם בלאו הכי אינם בגדר של תלמידי חכמים. לא עליו יש לנו תרעומות, אלא על עם ה' אשר יראת ה' נוגעת בלבבם, שיניחו להיות רב המכשיר למהדרין מן המהדרין את הגנב הזה.
ואודות הקולות שהנהיג בהשגחה שלו, שלא היו עד עכשיו, נבוא בפרטות במכתב אחר בע"ה, וכעת לא באנו אלא לגלות טפח מה שהעיז פנים חצופות עם הפסק דין שלו לבזות תלמידי חכמים שמוסרים נפשם למען כבוד שמו ית', ורק הוא הרואה דרך לפגוע בכבוד התורה עד כדי כך שיש כאלה שהולכים בדרכו לבזות את פני הרבנים בפרהסי' ר"ל. לכו נא ונשובה ולא יהי' עוד פרץ ברחובותינו אכי"ר.
הכותב בלב נשבר ונדכא
מכתב יט
קול קורא שיצא ע"י אחוּזת השובי"ם שנדפס בירחון תורני "המאור" ובירחון "אוצרות ירושלים" וב"דאָס אידישע ליכט"
(י"ל בשנת תשל"ז)
קריאה נמרצה להתעוררות דחופה להסיר המכשולות הרבים והנוראים בשחיטה ובניקור בכל רחבי אַמעריקא
כל ענין השחיטה באַמעריקא היא ענין של כפי'. הרב המכשיר והשו"ב כפויים מבעלי בתי המטבחים האומרים להם תמיד נרפים אתם נרפים. בעלי בתי השחיטה והקצבים כפויים הם מפחד תמיד, שמא יעלה להם הליטרא בשר בפרוטה אחת יותר ויפסידו ממון.
מטרת כתיבתנו היא הצעתינו לייקר את שער הבשר במחיר מספיק להרבות מספר השובי"ם ולהמעיט שעות העבודה, ורק בזה תלוי כל כשרות הבשר.
נתעוררנו מהמאמרים הנדפסים בהמאור מזמן לזמן על דבר המכשולות בשחיטה באיזהו מקומן של זבחים, ובקונטרס האחרון בסיאַטל, ויצא רק על איזה פרט, אבל לא יצא על רוב רובו של הכלל, לא על רוב רובו של כלל הרבנים המכשירים, השובי"ם והקצבים, ובעיקר בעלי בתי המטבחים שהם הם בעלי בתים לא רק על הבהמות והעופות והבשר שלהם, אבל הם הבעלי בתים גם על הרבנים המכשירים ועל השובי"ם ועל כל עניני השחיטה והניקור, ועל פיהם יצאו ועל פיהם יבואו רוב רובם של הרבנים המכשירים והשובי"ם, לעשות מלאכתם, מלאכת ההכשר ומלאכת השחיטה, ללא כל נפ"מ אם הרב לובש כובע ירוק או כובע של משי, בין אם הוא רק רב על ההכשרה, בין אם הוא רב בביהמ"ד גדול עם מאות מתפללים.
אנחנו כותבי המאמר הזה (שמותינו ידועים להרב הגאון העורך שליט"א, ובאזהרה לו שבאם יפרסם אותם אז בודאי ישליכו אותנו ממשרותינו ואנחנו בעלי מלאכה עניים דטפלי תלי' בן), שוחטים ובודקים באַמעריקא, זה רבות בשנים.
יש מאתנו שמגולחים למשעי ובלבוש מאָדערני אבל בעלי זקן ופיאה, ויש מאתנו חסידים ואנשי מעשה, כולנו בראש וראשונה יראי ה' מרבים, כנפסק בש"ע, ובעת שהחלטנו ללמוד מלאכת השו"ב ידענו שאנו הולכים לעסוק בעבודת הקודש בכל כוונת המצוה ובכל הרתת והפחד, להאכיל לבנ"י שחיטה כשירה וטהורה, אבל מיד אחרי זמן ראינו שנעשינו לסתם מכונות, מאַשינען בלע"ז, העושים את מלאכתם לפי הדרכת הקצבים, ללא כל הרגש וללא כל רצון וכוונה לעשות כחפצנו, והננו סתם פועלים שפלים משועבדים בגוף ובנשמה לבעל הבהמות, שהוא הוא הרודה בגופנו ובנפשנו, ומי שרק נוטה מן הדרך שלו כמלא נימא, אז מיד יאמר לו, איני רוצה בבטלנים ובעצלים המפסידים את ממוני.
נחמתנו היתה בתחילה שהן יש רב מכשיר על גבינו והכל נעשה בהסכמתו ובהדרכתו, אבל גם התקוה הזו נשארה מעל ונוכחנו לדעת, שהרב המכשיר הוא ג"כ נכנע ומשועבד לבעל השור, ואינו מרהיב עוז בנפשו לעשות דבר שלא כרצונו. החילוק הוא שהשו"ב הוא פועל עני העובד קשה בזיעת אפו עבודת הפרך ממש, ואם בעל השור ישלחנו ריקם ויצטרך לחפש פרנסתו אצל אחר, הרי גם שם יהי' מוכרח לעבוד אותה העבודה ובאותה המדה, אבל הרבנים המכשירים, ברוב המקרים, השתעבדו לבעל השור מרצונם הטוב, משום ממון שאינו נחוץ לו, שהרי יש להם הכנסה טובה מעסקים צדדיים ומהמתפללים ומהחסידים שלהם, ובפרט בעלי המכשירים המתעשרים והולכים ממסחר או מבתי מושב זקנים.
אנחנו הכותבים נתנו אל נפשנו שאע"פ שהננו רק פועלים משועבדים, אעפי"כ הלא הננו ג"כ הגרמא בנזק המלך הקב"ה. גמרנו עכ"פ לצאת בשער בת רבים עם מכאובי ויסורי נפשנו, לעורר את כל החרדים על דבר ד', על המכשולות העצומים אשר הרבה מבני ישראל נכשלים בהם במאכלות אסורות ומסופקות ע"י השחיטה וההכשרים. אולי יתעוררו רבים לתקן המצב והי' זה שכרנו.
במקום הזה עלינו להודות בתודה כפולה להרב הגאון העורך שליט"א שנעתר לבקשתינו לפרסם המאמר הזה ששום עתון ושום קובץ ואף הכשרים שבהם, לא ניאותו להדפיס, וטעמם אתם, ואין לחייבם, כי מי זה יכול לצאת במלחמה עם כל העולם.
מעבר מזה בטוחים אנחנו שלא רק השובי"ם המשועבדים, אלא גם הרבנים המכשירים, לבם דאבה מני עוני, ובדכדוכי נפשם כולם מסכימים לתקן המכשולות הגסים, אלא שהדחיפה צריכה לבוא מבחוץ, מיראי השם שרוצים בכשרות אמיתית, בלי כל חכמות ופשרות, ואם תבוא התעוררות כזו בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, אז בודאי גם בעלי השחיטה יתנו אל נפשם בקלקולים רק למען הכסף יענה את הכל, וסוכ"ס בעלי בתי השחיטה והקצבים הנם העושים חיל ועשירות מכל ביזנעס הכשרות הזו, ולא השובי"ם, ולא הרבנים המכשירים.
בכל יום ויום הקלקלה מרובה מחברתה, כי בתחלה היו צועקים שלא טוב הדרך, כאשר נבאר החששים האמתיים אשר כל שו"ב יודע רק שירא לדבר, ועכשיו הורע הדבר ששוחטים במהירות מאד ומי שאינו רוצה לשחוט כ"כ, מפני שהוא דחיל חטא, צועקין עליו, שוטה, בטלן, ובנקל יכול לאבד פרנסתו אם לא יציית, כי הכוח מונח ביד הבעלי בתים, והרבנים אם כבר רוצים לתקן, אינם יכולים לעשות כלום, להציל העשוק מיד עושקו, ודוחים אותו ממקומו ונשאר בלי פרנסה.
וכל זה מפני החפזון הנורא בשחיטה, שהכל מוכרחים לעשות רצון הבעה"ב, ונכשלים ומכשילים. ואמרו לנו כמה מהשובי"ם אשר אינם רוצים לפרסם את שמותם, כי יראים הם לאבד את פרנסתם, כי שום רב מכשיר אינו יכול לראות את המכשולים הגדולים, נבילות וטריפות ממש, שנתערב בתוך השחיטה, רק השוחט בעצמו יודע.
השו"ב במהירותו הגדולה לשחוט הרבה, הרבה פעמים אינו מבחין בין חי למת, וכמה וכמה מכשולים אשר א"א לפורטם, באים מחמת שגעון המהירות. כמה מהשוחטים אשר עובדים שעות הרבה בלי הפסק, אבריהם כבדים עליהם שכמעט אינם יכולים לזוז באצבעותיהם, ואיך יש להם הרגשה אחר שחיטה כזו.
אנחנו שואלים את כל ירא ד', למה אם קונים אתרוג מהדרים אחר המובחר שבמובחרים, אפי' אם אין די כסף, אלו מהדרים על מצת מצוה שיהיו החטים טחונות ברחיים של יד, וכן בכל מצוה ומצוה, כאשר יאות לחסידים ואנשי מעשה, ורק במה שאוכלים בכל יום ויום, בזה מתנהגים כמו הקל שבקלים, ולמה אין אנו מרעישים בחוצות על העוול הזה?
אף אם יאמרו קצת מהעוסקים במלאכת הקודש שהם יכולים לשחוט באופן כזה, ויהי' כשר, הנה ראשית יש בין השוחטים אשר אין יכולים לשחוט במהירות, ובכ"ז שוחטים רק שלא לאבד פרנסתם ואלו בודאי מכשילים את הרבים.
שנית, אין אנו רוצים שחיטה של שעת הדחק, רק שחיטה מהודרת. העצה לזה היא רק שהרבנים הגאונים שליט"א שאינם מטפלים בהכשרים, יגזרו גזירה חמורה שאין לשום שו"ב לשחוט יותר מחמש מאות, ואם ימצא מי ששחט יותר מסכום זה, אז אין עונשין אלא א"כ מזהירין, ובפעם השני' יש להעביר אותו משחיטתו.
הרבה מהשוחטים המשוחדים מחמת שהם מקבלים המעות מהבעה"ב, מרמים את הקהל ואומרים שזה טוב, ובנקל יכולים לשחוט ולא עייפים. אין להאמין לשובי"ם אלו, כי ברור שבאם ראשי ארגוני הרבנים יקראו לכל שו"ב ביחידות, וישאלו אותו לחוות דעתו הכל כאשר לכל, ויבטיחו לו שלא יספרו כלום מכל מה שסיפר, כי כל שו"ב מפחד מחברו שילשין עליו אצל הבעה"ב, אז בודאי יאמר כל מה שיש בלבו מן האמת האמיתית.
והן כל שו"ב יודע בלבו צרת נפשו אשר לא יאומן כי יסופר, וכמו שאמרנו בראשית דברינו, הוא עובד כמאַשין, בלי הרגשה ובלי דעת, וההרגל נעשה טבע בפחדו הגדול לאיבוד פרנסתו.
לדעתנו על כל החרדים לדבר ד', ובראשם הרבנים הגאונים שליט"א שהנם רבנים באמת מנהיגי ורועי העדה על מבועי התורה והקדושה ללא פחד ונגיעה כל שהיא, והיינו אלו הרבנים שאין להם שום מגע ומשא עם הכשרים והשגחות, עליהם לטכס עצה והחלטה במכשולות ותיקונים.
יש תקנה שיקחו עוד כמה שוחטים ואז יכול להיות כשר באמת למהדרין, וזה יכול להיות רק אם השחיטה תהי' תחת הנהלת כל קהילה, ולא יהי' להקצבים שום שייכות לבעלות השחיטה, והשובי"ם והמשגיחים יקבלו פרנסה מהקהילה ולא מהבעה"ב, אשר השובי"ם אינם מרהיבים לומר להם שאינם בכוח לשחוט כל כך, שהי' מורא הקצבים עליהם וכו', אבל אם יהי' תחת הקהלה, אז אין ספק שכל יהודי יהי' מוכן לשלם אפילו 5 סענט יותר לפונט, שיהי' כשר בתכלית.
למרות האריכות שהארכנו, באמת עוד קצרנו כי יש הרבה לדבר על זה וברצ"ה נכתוב על זה ובפרט על שחיטת גסות, ויהיו נא לרצון דברינו לעשות הפעולה הנחוצה לתיקון המכשול ולהרבות הקדושה בבתי אחב"י.
אחוזת שובי"ם
שלבם נוקפם
ורוצים בתיקון
מכתב כ
מכתב שנשלח ע"י אחד השובי"ם ונדפס בירחון התורני "המאור" ובירחון "אוצרות ירושלים" וב"דאָס אידישע ליכט"
ב"ה. יום ב' לסדר והבדלתם בין הבהמה הטהורה כו' ולא תשקצו את נפשותיכם בבהמה ובעוף – (וע"ש ברש"י), תשל"ג לפ"ק.
מעין הברכות מהשוכן בערבות יחולו על ראש האי גברא רבא ויקירא וכו' הרב מוה"ר מאיר אמסעל שליט"א.
אך זה קבלתי את המאור של חדש ניסן תשל"ג, וראיתי הקריאה הנמרצה ע"ד שחיטת עופות, ואף כי מכותלי הקול קורא ניכר ונראה שאמנם כותבו ירד לעומק הדבר בין בהנוגע לענין השחיטה בין בהנוגע בענין צד המסחרי, אבל לדעתי הניחו מקום ולא פרטו כמה פרטים מקוריים, ועל זה הנני לעורר על איזה מהם.
ראשית מה שנוגע להבעלי בתים לבל יגיע להם נזק במסחרם שעל כן יעלו המחיר לכל ליטרא עם עוד שני פעניס, הצדק אתם שאלו השני פעניס ישלמו בעד עוד שעות עבודה ופועלים יחידים שיצטרכו להם מחמת שהות זמן השחיטה ע"י שחיטה איטית.
אמנם הנוגע לכשרות השחיטה תמהני, האם ישנם רק אלו הדברים שמפרטים, הלא חשש דרסה הגרמה ועיקור ישנם כפשוטם, ומשמעם לא מפני חששות צדדיות כמו הזדרקות העופות וכדומה, כפי ששמעתי כמעט כל השחיטות הם רק ע"י הובאה, (שאין לעשות לכתחילה אפילו בסכין גדול כל צרכו. איני רוצה לירד לעומקה של הלכה ולציין המקורות כי אך למותר היא, כי הלא לשוחטים יודעי הלכות הדברים נאמרים, וזיל קרי בי רב הוא). אמת, חשש אחד אינו שכיח אצלם, והוא חשש שהי' (אם אין שם נוצות) כפי מהירת המלאכה, ואוי ואבוי.
גם שמעתי משו"ב אחד שהערל העובד אצל העופות שמלאכתו היא לחתוך הראש של העופות אחר השחיטה או מריטה, התנצל במסיח לפי תומו שידיו כואבות עד למאוד מחתיכת הראשים כל היום מצד כי כמה וכמה פעמים צריך לחתוך ראש שלא נגע בו סכין השחיטה כלל לא, שעבר על השלשלת (ליין בלע"ז) בלי ראות עיני השוחט, ואז חתיכתו כבידה לו יותר [כי יודע שהסימנים רכים ואינם מתוחים ואינם נחתכים בניקל כמו העצם].
ומענין ה"כשר מאַכן" אלו אלפי העופות ביום אחד, מזה אינם מדברים אפילו ברמז.
ועל כולם מוכרח אני לומר שאלו אחוזת שובי"ם כותבי הקריאה, לדאבונינו גם עליהם נוכל לומר כיון דדש דש, כי מהיכן בא להם לברר שחמש מאות עופות לשעה היא שחיטה מעולה, ומה יעשה השוחט אם ייעף ויכביד ויכאב ידו פעם בפעם אף בפחות מזה, הלא זה תלוי בהרגשת השוחט כל אחד לעצמו הן בכל גופו הן בידיו וכי אין יום אחד דומה לחבירו וכדומה, והעיקר שהשוחט יהי' בעל הבית על עצמו, ולא המכונה או הבעל בית, ועוד יותר רעה, בעלות הפועל על השוחט, ושכהשוחט מרגיש שצריך לבדוק סכינו יהי' ביכלתו לעשות, וכן אם מרגיש שאבריו כבדים, או שידיו כבדות יוכל להפסיק שחיטתו על זמן מה, בין אם הוא אחר מאה עופות או שלוש מאות כי זה אינו תלוי במספר (מכוון) העופות. וכן כשמרגיש עייפות או חולשה שיוכל לנוח כמה שרוצה, וכן כשיש לו חום וראשו כבד.
ידוע לכבודו כי הייתי שוחט עופות וזה חמש עשרה שנים שהנחתי את האומנות הלזו, ואז היתה השחיטה בין 250 ל300- לשעה, איזה מהן הושיטו ליד השוחט ואיזה מן הפועל אחז והשוחט שחט באחיזת הראש בלבד, ואעפ"כ כבר אז צווחו השוחטים שהמלאכה כבידה ומהירה, וזה הי' אחד מעיקרי הטעמים שהנחתי אומנות זאת, וב"ה יש לי עדים נאמנים שהייתי מן המומחים הן בעניני הסכין הן בעניני השחיטה, ועכשיו כבר הם מרוצים ורצויים בחמש מאות לשעה.
הנני מזבח משפחה שזקיני ואבי ודודיי כולם היו שוחטים מובהקים וידועים, וביניהם שהי' להם שחיטה גדולה ורבה ושוחטים הרבה ביום אחד, אבל העיקר שהם היו הבעלי בתים על עצמם ועל העופות, ואם באמצע השחיטה הרגישו נחיצות לנוח מעט או לסעד לבם עם מעט חמין לא השגיחו על דבר וסגרו הדלתות ושבו ונחו ואין פוצה פה ומצפצף.
ויותר מכאיב שבאם אחד מן השוחטים שיש לו איזה יראת שמים בלבו ומתרעם על מהירות השחיטה, אז ישנם שוחטים אחרים לועגים עליו ואומרים לו נרפה ובטלן אתה, וכל השוחטים מעבר לים בימי קדם היו בטלנים ולא היו מומחים וכדומה וכדומה, עד שמביאים בושה בלבות השוחטים שבושים שיאמרו עליהם שאינם מומחים ולא יתרעמו.
יתן ד' בלב מי שיש בידו כח לעשות שיקיצו משנתם ויתעוררו לדברי אחוזת שובי"ם הכותבים בדם נפשם, ויזעקו בקרית חוצות ויתקנו להסיר את המכשלה הזאת (וגם האחרים) לקיים מש"נ והבדלתם בין הבהמה הטהורה וכו' קדושים תהיו.
דברי ידידו הכותב מלב מכאיב ודוי.
הק'… הירא באמת לפרסם שמו וד"ל.
הערת המערכת: הנה בנידון זה קבלנו מכתבים מארבע כנפות אַמעריקא ומחוצה לה, שנראה אמנם שעניני השחיטה מקולקלים ברוב הקהילות, ללא הבדל בין נוסח אשכנז, ספרד, מתנגדים, חסידים, וסדנא דארעא התמזגה לחטיבה אחת, וזה אל זה שואלים האיך וכמה, הגם שבשאר עניני יהדות הנם מובדלים ופרושים זה מזה, פרסמנו המכתב הזה הקולע ביותר אל השערה.
מכתב כא
י"ל בשנת תשל"ח ע"י הרה"ג מוה"ר שלום יהודה גראָס, אבדק"ק האלמין
(נתפרסם בחוצות)
גלאַט כשר און גיור כהלכה עופות
אין די זעלבע צייטונג "אלגעמיינער זשורנאַל" אין פּרשת פּנחס, (יולי 12) שטייט אַזוי, אָפּנאַרעריי איז אַ שווערע עבירה, אָבער די שרעקליכסטע פון אַלע אָפּנאַרעריי איז אָפּצונאַרען אַ גר, צו פעלשן און פאַרראָטן אַ מענטש וואָס קומט מיט גוטע כוונות און וויל אָננעמען דעם אידישן גלויבן, און אַנשטאָט דעם גיט אים דער ראַביי אַ האָקוס פּאָקוס שפּיל און אַ פּאַפּירענעם דאָקומענט, וואָס איז אפילו נישט ווערט לצור על פי צלוחיתו, עכ"ל…
אַצינד זאָלן מיר זען וואָס קען זיין ביי (עופות) גלאַט כשר, ווייניגסטענס:
דער שוחט דאַרף: 1. קענען הלכות שחיטה. 2. זיין אַן אומן. 3. זיין אַ ירא שמים מרבים, דאָס איז אַ תנאי מוקדם און דאָס האָט צוויי פשטים.
א. ער דאַרף זיין מער ירא שמים פון אַנדערע.
ב. ער דאַרף זיין אַ ירא שמים פון פריער, איידער ער איז געוואָרן שוחט, אָבער ווען מיר זעען אַ שוחט איז פריש ראזירט אין די 9 טעג און איז מגדל בלורית, און זיין בני בית גייט אין די גאַס בגילוי ראש אַ גאַנץ יאָר, יוצאת בשוק וראשה פרוע, דאָס איז וואס מען זעט בפרהסיא, נישט זוכענדיג, און בצנעה – ווער ווייס וואָס?
נו, זענען די עופות וואס אַזעלכע שוחטים שחט'ן גלאַט כשר?
אצינד ווי קומט דאָס אַז אין די זעלבע צייטונג וואו מען שרייט געוואַלד, מען טאָר נישט אָפּנאַרן די מענטשען צו פעלשן און פאַרראָטן אַ מענטש וואָס קומט מיט גוטע כוונות און וויל אָננעמען דעם אידישן גלויבן וכו', און אין די זעלבע צייטונג וואָס ערליכע אידן ליינען און גלויבען וואָס מען שרייבט, אין דער צייטונג אַדווערטייזט מען גלאַט כשר מיט קידוש לבנה אותיות אויף אַ זאַך וואָס איז נישט אַזוי? און די מענטשען וואָס ווילן קויפן גלאַט כשר ווערן פאַרפירט און פאַרנאַרט.
ביטע קלערט אויף מה בין "גלאַט כשר" ל"ווער איז אַ איד". וואָס איז דער אונטערשייד צי מען פאַרנאַרט און פאַרפירט מיט ווער איז אַ איד אָדער מיט גלאַט כשר? איי, עס זענען דאָ אויף דעם פּלאַץ אַנדערע שוחטים וואָס זענען נישט אַזוי, נו, איז דאָך דאָ אַנדערע גרים אויך אין דער זעלבער מדינה?
וע"ז באתי עה"ח
הק' שלום יהודה גראָס
אבדק"ק האלמין
(נא להדביקו בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, וכל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו).
ספר
קול השוחטים
חלק ה
מכתב כב
מכתב מהרה"ג רבי זלמן דוואָרקין זצ"ל
נעתק מספר מדריך הכשרות מספר ט"ז שי"ל בשנת תשל"ז, ונדפס בספר אכילת בשר הלכה למעשה, מהרה"ג רש"י גראָסס שליט"א
אבדק"ק האלמין
וזה תוכן השאלה להרב דווארקין זצ"ל:
…אחרי שנתעוררו רבנים בענין השחיטה שבארה"ב, ראיתי שנכונים הדברים ומצוה לתקן. אחרי שביקרתי בכתי מטבחיים שונים וביניהם גם מאלו ששוחטים שם עבור: קהלת עדת ישורון, ליובאַוויטש, וויינשטאָק-מיעל-מאַרט והנקראת צעהלימער שחיטה – ראיתי שישנה נקודה נחוצה למאוד שאין איש שם על לב, ולא שמעתי ערעור בנידון זה.
ישנו חשש שהסירכות מתנתקים עוד קודם הבדיקה, תהליך הבדיקה "בפּען" (ארגז מהודק בכח עלעקטרי"ק, ששם עומדת הבהמה בשעת השחיטה ונתפסת במכונה שלא יתנענע בעת השחיטה) היא שאחר השחיטה נתפסת הבהמה בשתי רגלי' ובכח החזק של זרם העלעקטרי"ק נמשכת כעשרה אמות למעלה ונשארת תלוי' למעלה, בשעת ההמשכה מתנענעת הבהמה לצדדים כמו כדור.
הרי מבואר בפוסקים שהבדיקה צריכה להיות בעודה שוכבת על הארץ, כי ע"י נענוע והמשכה קודם הבדיקה מנתקים הסירכות. הפוסקים מזכירים איסורים בבני אדם המושכים, אף שאין כוחם חזק כ"כ לנענע הבהמה, ומכ"ש בנידון דידן שהמכונה יותר.
שמואל שוואַרצמאַן
a
מכתב כג
ב"ה.
כ' הוו"ח,
שלו' וברכה!
במענה על… אבל יכול הבודק לעשות בדיקת פנים עד אשר יסירו מהבהמה הכרס ובני מעיים והושט, אז בניקל להושיט היד דרך בית השחיטה ולאחוז הקנה ולנענע בחוזק, ואז באמת יוכל להנתק הסירכות, וגם כשהיא תלוי' אז בית השחיטה מפורעת ומרווחת ויכול בקל הקצב להושיט ידו דרך בית השחיטה אפי' עד הריאה ולנתק הסירכות, אבל כשהיא מושכבת אינו יכול להושיט ידו כמובן והחוש מסייעו.
ומעתה מובן ג"כ תשוב' הרדב"ז, כי הוא סובר אפי' נניח שהטבח הושיט ידו ואחז בהקנה ונענע אינו מוציא מחזקת כשרות הבהמה וכו'. ומעתה מובן שבניד"ד אין מקום להחשש הזה כי הקצב אינו בנמצא אפי' קרוב לבית המטבחיים והבהמה אינה שלו הוא קונה בשר כשר ולא הבהמה.
ובזה אסיים ואומר שלו' תקבל החוה"ש מאדה"ש.
כברכת ידידו הדו"ש
זלמן שמעון דוואָרקין
a
מכתב כד
מספר מדריך הכשרות מספר ט"ז שי"ל בשנת תשל"ז, ונדפס בספר אכילת בשר הלכה למעשה מהרה"ג רש"י גראָסס אבדק"ק האלמין שליט"א.
עש"ק בהעלותך תשל"ז לפ"ק.
אחדשה"ט וש"ת באהבה, יקרתו גם השני קבלתי, ואני תמה לכ' שלא קיבל תשובה ואני השבתי במועדו בקיצור.
ודעתי העני' שבנידון שהציע מעלתו יש נענוע גדול עד כדי חשש של נתוק הסירכות כיון שכתב כבודו שהבהמה פורחת כמו כדור, ומי בקי בנענוע להכריע שכזאת אינו בספק ניתוק הסירכות, וכבר כתב בפרי תבואה סי' ל"ט סעיף קנ"ה שאין לבדוק רק בעודה שוכבת על הארץ, ובנ"י גם אם יבדקו בעודה שוכבת מה מועיל זה כיון שפעולת הנענוע שלפני הבדיקה שהוזכרה בדברי הגאונים מסקנת הפוסקים סי' ל"ט סו"ס י"ד שאין אנו בקיאין, אע"פ שעושה בשימת לב ע"כ לבדוק כהלכה, מכ"ש בנ"ד, וע"ש בטו"ז ס"ק ט"ו כ' בשם מהרש"ל דאפי' להמתירין נענוע צריך לחתוך הכבד קודם, והיינו כמש"כ בד"ת שם ס"ק שי"ח כי כבדת הכבד יכולה להשפיע על ניתוק שלא כדין, ומכ"ש בנ"ד, ע"כ.
והואיל והדברים פשוטים אין מקבלים אריכות.
הריני דוש"ת בידידות, מצפה לרחמי ה'
שמואל הלוי וואָזנער
a
מכתב כה
מהגה"צ מוה"ר שמואל אברהם זעלטענרייך זצ"ל, אבד"ק טשאַקאַווע
נעתק מספר מדריך הכשרות מספר ט"ז שי"ל בשנת תשל"ו, ונדפס בספר אכילת בשר הלכה למעשה מהרה"ג רש"י גראָסס אבדק"ק האלמין שליט"א.
בשנת תשל"ג כפי הידוע היתה מהומה בענין השחיטה, היתכן?! שוחטים כל כך הרבה עופות בשעה! הציבור הרחב לחץ, וגם הרבנים הגאונים שליט"א סברו שאסור לשחוט כמות גדולה כזו, לדעתם מותר הי' לשחוט רק כמה מאות בשעה.
הרה"ג מטשאַקאַווע שליט"א הביע את נימוקיו במכתב מיוחד, שאותו אנחנו מדפיסים להלן:
ב"ה, כ' כסלו תשל"א
לכבוד הנהלת התאחדות הרבנים הי"ו, בניו יאָרק
שלו' וברכה!
הנה ברצוני לעורר אודות ענין שצריכין להציעו לפני וועד ההנהלה ולפני הנהלת וועד הכשרות.
היות כאשר הייתי בוויינלאַנד להשגיח אודות נתינת חותמות של התאחדות הרבנים על עופות, וראיתי השחיטה ההולכת על הליין, אשר כל פעולות בהעופות מתחילה ועד סוף מסובכים ומקושרים לאחרים, ופעולה אחת דוחפת ודוחקת האחרת, הנני רואה נחיצות להגביל על סדר מספר עופות הנשחטים ע"י שו"ב במשך שעה אחת, כי בלא סדרים אצים וממהרים הפעולות על השובי"ם כו' למהר מעשהו וחפזון כזה אינו מעלה הן בשחיטה והן בבדיקת הסכין, ובפרט בהרבה שובי"ם, ישנם שובי"ם זריזים ומאומנים לשחוט הרבה בזריזות, וזה יוכל לגרום ח"ו מכשול בהשובי"ם שאינם מאומנים לזה, והטבח והפועלים אשר ראו אומנות השו"ב הזה ממהרים על כל השובי"ם להחיש מעשיהם ולשמור הפעולות במוקדם, כדי להרויח ממון ע"י הרווחת הזמן, ומה יוכל לעשות השו"ב הזה אשר הוא תלוי בכבודו ופרנסתו בהם, ומוכרח לעשות בזריזות ובחטיפה, וכבר התנצל לפני שו"ב לפני איזה שנים אודות מצב הזה, ואני אעתיק את הנימוקים שלי והמראה מקומות לזה:
לשון השמ"ח סי' י"ח ס"ז שיבדוק מתון מתון וכו' ולכן אין למנות ע"ז כי אם יראי ד' ביותר וחרדים על דבר ד' ואינם נבהלים ונחפזים בדעתם וכו', ומה לי אם הוא נחפז מטבעו, או הוא נחפז ע"י אחרים.
דברי התעוררות של המטה אפרים בסי' תר"ח ס"ז שמעורר במוסר בשחיטת הכפרות "שהרצים יצאו דחופים וכו' ומקול המונם ראשם נמלא עד שאין לו הכוונה לשחיטה רק על דרך הרגל ומזה יצאו מכשולים רבים ואין האשמה על השוחט רק על הפוחזים עליו וכו' – ומה נאמר באם יש לו פוחזים מכל רוח מהבע"ב ומהפועלים החצופים" וכו'.
ידוע התקנה של חכמי וצדיקי הדור ז"ל המובא בדרכי תשובה סימן ל"ט סקכ"ו אודות שלא יעמוד בעל השור על שורו בעת בדיקת הריאה, שיש חשש גדול שבעל השור הוא אדון שלו ונותן לו מחייתו, וממילא השו"ב שהוא רך הלבב יוכל לבוא לידי מכשול, ולכן אפי' יאמר שו"ב אחר שלו אינו מזיק, והוא עושה כדת, לא יועיל וכו', וכ"ש דבר הנוגע לשחיטה ולבדיקת הסכין חמור הענין ביותר –
ע"כ הצעתי:
1) *מקודם לבל לפרסם מכתבי בחוץ, שיוכל להביא רק היזק ולא תועלת.
2) שועד הכשרות ישאלו לכל שו"ב ביחוד חוו"ד בזה, ולהשגיח שלא יבוא לו עיגום ע"י תשובתו בזה, וד"ל.
3) לעשות העתקה ממכתבי ולשלוח מקודם להרבנים המכשירים שליט"א, אשר המה ראשונים לגלות חוות דעתם בזה.
4) בועד הכשרות אגלה יותר נימוקים בזה, – אך יען שנוגע הענין לענין רציני הנני ממהר במכתבי זה.
שמואל אברהם זעלטענרייך
a
למרות זאת שהרב מטשאַקאַווע (שליט"א) ביקש שלא יפרסמו את מכתבו נאלצנו בכל זאת לפרסם זאת בגלל שני טעמים:
א) חוגים מסויימים מנסים לטשטש את העובדות ואומרים שהדוחו"ת שלנו אינן נכונות.
ב) ישנם השואלים מדוע לא דיברנו עם הרבנים ולא העלינו בפניהם את השאלה (ראה מדריך מס' 20 עמוד כ"ט).
במכתב זה העלה את כל הטענות שלנו בקיצור, בכמה שורות הוא מזכיר את שורש העסק המקפת נקודות אחרות.
שנית: האם לא מספיק פניית הרבנים, כשחבר הוועד הפועל של התאחדות הרבנים, הרה"ג מטשאַקאַווע שליט"א [ז"ל] העלה את טענותיו, ובכך ביקש לדון בהענין ברצינות ולתקן את הטעון תיקון מיד, ולא עשו אז דבר בענין.
עתה בשנת תשל"ג כשפרצה המהומה בחוצות, דרש אז מורה הוראה ידוע מבאָראָ פּאַרק (שגם השתתף באסיפה שיוזכר להלן) בבית מדרשו ותבע תיקונים, וזה מה שבעצם בסופו של דבר גרם שבני הישיבות המקבלים את פסקיו של אותו מורה הוראה לחצו ותבעו את התיקונים, רק אז החלו לדון בנושא, ורואים מזה שיש כח לאנשים שברחוב להשפיע לטובה.
מכתב כו
בשל הסערה שפרץ בציבור פרסמו את המודעה דלהלן בכת"ע "דער איד", פרייטיג יאנואר 25 974'
התאחדות הרבנים דארצות הברית וקנדא
מודעה נחוצה
היות שבשבועות האחרונות יצא קול רינון על העופות הנשחטים בבית המטבחיים (טשיקען מארקעט) של הפירמא
"וויינלענד כשר פאולטרי" בוויילנאד, יע"א
ששוחטים שם מאלף עד חמשה עשר מאות עופות בשעה אחת, ע"י שו"ב אחד.
דין גרמא שביום ג' פרשת וארא העעל"ט שלחנו משלחת חשובה מארבעה חברי התאחדות הרבנים, הרבנים הגאונים משטשאקאווא, משארמאש, מטאקאי, מבאטור שליט"א, כדי ליתן דין וחשבון בפרטיות ממצב הכשרות של המארקעט הנ"ל.
וביום ג' פרשת בא כ"ח לחדש טבת העעל"ט נתקיימה אסיפה מחברי ועד ההנהלה והכשרות שע"י התאחדות הרבנים, באולם האסיפות שלנו, אשר בה נוכחו הרבנים הגאונים שליט"א: משארמאש, מפאפא, מסיגעט, הרה"ג ר' משה צבי ארי' ביק – מוואוידיסלאוו, מבאטור, מטאקאי, מטארטיקוו, מסאמבאטהעלי, והרה"ג ר' נתן יוסף מייזעלס.
הרה"ג משטשאקאווא שליט"א נתן דין וחשבון פרטי בכתב על כל מצב הכשרות של המארקעט, ואחריו מילא את דברו הרה"ג מבאטור שליט"א בעל פה.
אחרי שנשאו ונתנו הרבנים הגאונים שליט"א בכל פרט ופרט,
נתברר שאין שום ממש בקול רינון הנ"ל ח"ו,
והוא שקר מוחלט,
כי אין במציאות ששו"ב אחד ישחוט שם בשעה אחד יותר מששה מאות עופות.
והודגש עוה"פ שהשוחטים המה מובהקים וירא ה', כמו כן המשגיחים. ונוסף על זה הבעלי בתים מבית המטבחיים של עופות (טשיקען מארקעט) "וויינלענד כשר פאולטרי", הנם שומרי תורה ומצות[1]. וחוץ מהמשגיחים התמידיים מבקרים את המארקעט מזמן לזמן רבנים מובהקים, הנשלחים ע"י ועד הכשרות של התאחדות הרבנים, והכל הוא ב"ה על צד היותר טוב.
התאחדות הרבנים דארצות הברית וקאנאדא
a
מכתב כז
דו"ח הלזו הי' כעין האסיפה הנתפרסם בטעיפ (ובדפוס כלשונם) מניקור החלב ד' בראשית תשמ"ג שאז נתפרסם ג"כ שהקול רינון היא שקר וכזב ויאכלו ענוים וישבעו, ובאמת כל מי ששמע הטעיפ יצא מהכלים איך אפשר לשקר כ"כ במילתא דעבידא לגלויי, וכאשר באמת פרסמו הכחשה איזה רבנים זקנים שהיו נוכחים בהאסיפה רק מפחד לא החתימו שמם אז (עיין בס' עמק הבכא).
דיברתי עם הגאב"ד מסאַמבאַטהעלי, ויש לי עדות על זה, ואמר לי בפירוש ובפה מלא שאינו מקבל שום אחריות בכל הנוגע לכשרות בשר וויינלאַנד, וכל מה שנדפס בשמו להכשיר הבשר נגד רצונו היא, ולא נתן הסכמתו בהדפסת שמו במודעה.
גם דיברתי עם אחד המשגיחים ששרת שם בעת ההיא, וסיפר לי שביקור הרבנים בבית השחיטה – אשר על סמך ההיא נדפס המודעה הנ"ל – הי' חוכא ואיטלולא ממש.
ומעשה שהי' כך הי': ביום הנועד לביאת הרבנים ידעו כל השוחטים והמשגיחים בבית השחיטה כי היום יום דין הגדול, עליהם להתאמץ ביתר שאת ולהוכיח את כוחם הגדול בשחיטה – קיבוץ הרבנים והתאספותם נשתהה הרבה יותר מחצי היום. השוחטים כמעט גמרו השחיטה ועדיין הרבנים לא הגיעו. השוחטים לא ידעו איך להתנהג, כי אם יגמרו השחיטה נמצא שהרבנים יגיעו לחינם. הוחלט בבהלה להשאיר כב' מאות עופות על מנת לשחטם לשחוט כאשר תגיע המשלחת.
וכך הווה, מיד כאשר הגיעו הרבנים התחילו במעשה השחיטה מחדש ועמדו כל השוחטים וטיפלו בב' מאות העופות, והשוחטים התעסקו בהם במתינות יתירה על המדה, כמובן שהרבנים התפעלו מאוד ממתינות השחיטה.
עוד זאת עשו שם בשעת ביקור הרבנים, שהטשעי"ן ההולך ונוסע בשעת השחיטה עם העופות התלויים עליו (אשר כל הבקי בו יודע שאפשר לסדר את המהירות כפי שרוצים, במהירות או במתינות) ובשעה שהרבנים היו שם סידרו את הטשעי"ן שינוע במתינות מיוחדת, עד שאי אפשר במהירות כזו לשחוט יותר משש מאות לשעה בשום אופן. והראו להרבנים בחוש שהמתכונת (סיסטעם) כפי שראו אינה מאפשרת לשחוט יותר משש מאות לשעה לכל שוחט.
אבל צחוק מכאיב הוא לרמות את הרבנים שאינם בקיאים ומבינים במתכונת (סיסטעם) הטשעי"ן כלל וכלל, ואין מרגישים שאפשר לסדרו גם באופן אחר אשר יהי' אפשר לשחוט אפילו עד 1500 ויותר לשעה לכל שוחט.
ע"כ מספר אכילת בשר הלכה למעשה, מדף פ"ד עד דף צ"ד
a
מכתב כח
י"ל מרב גדול אחד בעילום שם בשנת תשל"ו
בו יבואר העזובה הגדולה ר"ל בעניני ההכשרים וההשגחה, והאיך שבעוה"ר גם שומרי תורה נכשלים ר"ל ואינם משגיחים מה שנותנים אל פיהם ואינם מדקדקים בעניני ההשגחה ה' ירחם.
אמרז"ל בכל יום יוצאת בת קול מהר חורב ומכרזת ואומרת אוי להם לבריות מעלבונה של תורה.
מה נאמר ומה נדבר, רבה היא העזובה בעניני ההכשרים וההשגחה בעניני השחיטה, ובכל מיני מאכלים הנעשים בבתי חרושת, מלבד הקהלות הקדושות העומדות תחת צדיקי הדור ששם יש השגחה מועילה וקפדנית, אבל במקומות אחרים רבה היא העזובה, אוי לנו שכך עלתה בימינו שרבנים קלי דעת נותנים הכשרים בעד בצע כסף ואין כמעט שום השגחה תחת ידו, רק מפעם לפעם בחטיפה יתירה מביט זעיר שם זעיר שם ואינו מדקדק היטב לראות כל הנעשה בחקירה ובדיקה יסודית לברר אם אין שם נבילות וטריפות, ומה שנותנים בתוך המאכלים.
ובשחיטה גדולה היא העזובה מאוד עד שכמעט אי אפשר לפרסם הנעשה שם, כי לצערינו הרב רבים משומרי תורה מפני טירדת הפרנסה קונים בשר משחיטות כאלה ואינם יודעים מה שנעשה בפנים, האם יש בדיקת הסכינים כדבעי, ואם הבדיקות הם כדבעי, כי המון העם, אפילו שומרי תורה, סומכים רק בזה אם יש על זה בלאָמבע כשר. אוי לנו שכך עלתה בימינו. ודבר ידוע כי המאכלות הם מעיקרי ויסודי הקדושה, כמו שנאמר ואנשי קודש תהיון לי ובשר בשדה טריפה לא תאכלו (שמות כ"ב ל').
וכן בבתי חרושת של קופסאות מאכלים, רבנים אשר מקלם יגיד להם בעד בצע כסף נותנים הכשרים על נבילות וטריפות ודברים טמאים, ושומרי תורה מביטים רק על הקופסא, וכשרואים חותמת של "כשר" על הקופסא, די להם בכל ואין שמים לב מי הם המשגיחים ומי הם הרבנים, ויש הרבה שומרי תורה שקונים מאכלים אלה ונכשלים במאכלות אסורות רח"ל.
וידוע שאם אין השגחה גדולה ויסודית מוצאים אח"כ נבילות וטריפות, כמו שמובא בספר גבול ראשונים כמה מעשיות מענינים אלה מה שאירע בארץ ישראל בענינים אלו, ועי"ז יתברר כמה אמת ונכון מה שאמרו חכמינו ז"ל בקידושין טוב שבטבחים שותפו של עמלק.
באחת הכפרים סמוך לחיפה הי' קצב תימני אשר הי' מנקר בעצמו הבשר ומוכרו באיטליזו, ובעניני הניקור יש עבודת פירוק החתיכות מקודם ואח"כ מתחלת עבודת הניקור, והוא לא ידע שיש אחר פירוק החתיכות גם עבודת הניקור, והי' מפרק החתיכות ולא יותר, והתנהג כן שנים רבות, עד שפעם אחת השתבח בעצמו בפני מנקר מומחה שזמן עבודת הניקור אצלו הוא כרבע שעה בלבד, ויתפלא המנקר ההוא, הלא הניקור צריך להשתהות ארבע או חמש שעות, ואיך הוא מנקר במשך רבע שעה בלבד? והלך לשם כדי לראות במו עיניו האיך עושה הניקור, וחרדה וחלחלה אחזתו איך הוא עושה שרק מפרק החתיכות ולא יותר, והעמיד אותו על טעותו, ואז הודה הקצב שהרבה שנים האכיל את ישראל במאכלות אסורות ר"ל.
וכן מביא שם עוד מעשה, פעם קנתה אשה בשר מקצב אחד בירושלים שהי' לו הכשר מצוין וראתה איזה שינוי בבשר זה מהבשר שקנתה עד עכשיו, והחליטה לחקור את הדבר, ואחר חקירה ודרישה נתברר לה שבשר זה הי' בשר גמל, שהקצב החליף בשר הכשר שתחת השגחה עם קצב אחר שהי' לו בשר גמל ר"ל.
ועוד מעשה מביא שם שהי' בירושלים בשנת תרפ"ז שהחרדים עשו להם חנות בשר מיוחד והעמידו משגיח שעמד שם כל היום ורק אצלו הי' המפתחות, ונתברר אח"כ שהקצב עשה לו מפתח אחר ובעת שהמשגיח הלך לישון בלילה פתח את החנות והכניס חתיכות נבילות וטריפות והי' מוכרן ביום לעיני המשגיח. תסמר שערות הראש איזה השגחה צריכה להיות שח"ו לא יוכשלו בנבילות ר"ל. ומה נאמר על ההשגחה כהיום בבתי החרושת ואצל הקצבים שבוודאי נכשלים בדברים טמאים ונבילות. ואל כל החרדים לדבר ה' אנו פונים בזעקה חוסו על נפשכם ועל נפש ילדיכם ואל תקנו קופסאות או שאר מיני אוכל אלא אם אתם יודעים שיש השגחה תחת הרבנים המפורסמים ביראת שמים, אל תפגלו את נפשכם במזון פיגול של נבילות וטריפות ר"ל מפני שכתוב השם כשר כי יכול להיות הקופסא מלאה דברים טמאים ונבילות ואעפ"כ כתוב כשר ע"י הכשר קל דעת שבעד כסף נותן הכשר אף שאין כמעט שום השגחה, וכל דבר אוכל שאתם נותנים אל פיכם תחקרו אם זה כשר באמת ע"י השגחה מעולה תחת יראי ה' מפורסמים, ובזה תמשיכו קדושה עליכם ועל ילדיכם ותגדלו בנים קדושים יראי ה' עם גוף ונפש קדוש ובזה תחזירו תפארת הקדושה לישראל לקדמותה כמו שהיתה אצל אבותינו הקדושים ותזכו לקרב גאולתינו.
a
מכתב כט
המכתב הזה נשלח ע"י וועד הכשרות דהתאחדות הקהילות להתאחדות הרבנים
כבוד הרבנים המפוארים שמם מפארים וכו' וכו' היושבים בראש התאחדות הרבנים דארה"ב וקאנאדא.
הנני בקריאה של חיבה, בכבוד רב, כראוי ויאה למעלת כבוד תורתכם, מפורסם בפי כל עם ה' שרצונינו ותפקידנו ללבן ולברר עניני כשרות הסבוכים ביותר, היות שכבודכם עומדים על משמרת הכשרות, תקוותינו לידע אופן תהלוכת הכשרות שתחת השגחתכם, ולעמוד על אמיתת דבריכם. אנו מצפים לשמוע מענה מפיכם על שאלותינו ודרישותנו, ובמיוחד על הידיעות שכבר נתבררו לנו ע"י חקירתינו.
א. נחוץ מאוד להודיע בשער בת רבים שהשמן של נאָט-אָלע אינו בהשגחה תמידית, וסומכים על שאר שמנים שכשרותם אינו תחת פיקוח של ההתאחדות, ובמיוחד (שפעמים) שנדפס על הקופסאות ופחי שמן שנעשה בהשגחה משעת כתישה, והלא זהו א"א במציאות, ובכן יוצאת מרמה מתחת חותמכם, ולמה לא תודיעו לרבים שזהו טעות, או שבעל בית החרושת הדפיסו מדעתו. ואדרבה רק באופן זה, בהודעת דייקנות השגחתכם, יגדיל כבודכם ויתברר אמיתכם.
ב. בענין המשקאות שתחת השגחתכם, ביקרנו בבתי החרושת שמשם ג"כ לוקחים הפלעיווערס בעד משקאות מים חיים, ולפי עדותם (כמסיחים לפי תומם) אין שם משגיח של התאחדות הרבנים בעת שנעשים הפלעיווערס, ובטח ידוע לכם שפלעיווערס צריכין השגחה מעולה.
ג. וביותר פלא על כל ההשגחה על בית "ווילמאַרק". בודאי מודים אתם בכך שועד הכשרות אחראי להערעור שההשגחה בווילמאַרק אינו כהוגן, ויצאנו בתוקף בפרסום בעד זה. ובכן מובן מאליו ששאיפתינו היתה שיעשו תקנה כדבעי בשטח הכשרות, ומאוד שמחנו כאשר שמענו שארגונכם ישגיח בקפדנות על כשרות המאכלים בווילמאַרק, והכל יהי' בסדר. (אין אנו נותנים השגחה, רק בודקים את בתי המזון והשגחותיהם הנ"ל).
מה מאוד נכזבנו כשנוכחנו לדעת שהשגחותיכם ניתנה בלי פיקוח אישי מטעם ההתאחדות על תוצרתה, שהלא לא ראיתם האיך נעשו כל הפלעיווארס, וסמכתם על רבנים זרים שהפלעיווארס נעשו תחת השגחתיהם, (מענין, לפי דעתכם המשקאות שהם תחת השגחת הרב אין לסמוך עליו) כל זאת הי' לנו למפח נפש, ובאמת אנו מצטערים על זה.
ד. וכן גם כן קשה על ההכשר של עי.בי.סי. טשאָקאָלאַד, שנעשה משמן של קעפּיטעל סיטי, ומופיע עליו טבעת חותמכם בלי שתבקרו כלל בבית הזיקוק של השמן, ובלי לברר בדייקנות אופן עשיית תמצית המזון.
ה. גם הצוקער של פסח נזכיר ונדרוש הסברה, מהו כל הרעש אם נפרסם שביקרנו בבית חרושת של צוקער ונוכחנו שהכל בסדר ובלי חשש. בטח תודו שצוקער קנים הם מהודרים בכשרות מצוקער של סלק (לפת). בקנים אין משתמשים באַנטי פאימינג עדזשענט, ובפסח שהכל מדקדקים ביותר יש להדר בדבר שאין בו תערובות שונים בלי השגחה תמידית (שמן, שומן, מאַרגאַרין).
ו. ובעיקר מתמי', האם לא תודיעו שישנם מאכלים כשרים אעפ"י שאינם תחת חותמיכם, ובכן למה תניאו את לב בני ישראל.
מעלת כבודכם הרמה, היות שבכוחכם לתקן הדבר, פונים אנו אליכם בבקשה שתפעלו שבני ישראל לא יעשו עולה ולא יעלו את המחירים על חשבון השגחתיהם, דהוי רק תוספת כספים בלי שום בסיס והיתר, וכל זאת נעשה על חשבון של עניים ודלים שמדקדקים לאכול אך ורק מאכלים כשרים למהדרין.
אחרון אחרון נבוא בנקודה הנחוצה וחשובה ביותר, ה"ה ההשגחה על השחיטה. נא ונא לסדר שיהי' שם מורה הוראה מצוי בכל עת, ובאופן זה בודאי יתוקנו כמה תקנות לטובת הענין.
לא באנו ח"ו לפגוע בכבוד מי שהוא, דברינו נאמרו מתוך רצינות הדבר מבחינת הצעה לצורך תיקון.
ברוב תודה על תשובתכם, הננו בכבוד רב, דורשים שלומכם הטוב והצלחתכם בדרך האמת.
הנהלת ועד הכשרות דהתאחדות הקהילות דארצות הברית וקאַנאַדא
a
מכתב ל
דרשת הרה"ג מהוניאד (שליט"א) באסיפת התאחדות הרבנים ביום א' לסדר טהרה שנתקיימה ב"קאנטינענטאל האָלל" בברוקלין, כפי שנתפרסם ב"מדריך הכשרות".
הערת המערכת: נעתרנו לבקשתו של ידידינו הרה"ג מהוניאד שליט"א לפרסם דבריו שדרש שם בפני קהל ועדה משתתפי האסיפה, מאחר שקהילות ידועות פירסמו שמועות לא נכונות על נאומו זה, וסילפו את דבריו, ותלו בו בוקי סרוקי שלא אמר מעולם, וגם ה"איד" שפרסם מודעה ארוכה ומוגזמת על הדרשות שנשמעו שם עבר על דבריו בדממה מוחלטת, ובזה נתנו פתחון פה למערערים להוסיף על דבריו ולגרוע כפי רצונם ורוחם, וע"כ החליט לפרסם את דרשתו זו הקצרה ב"מדריך הכשרות" כדי להעמיד דבריו על אמיתיותם, ולסתום פיהם של המשטינים והמקטרגים עליו ועל דרשתו שהשמיע שם לפני כמה רבנים שליט"א וכמאתים בעה"ב חשובים הי"ו, עוסקים בצ"צ באמונה, נציגי וראשי הקהילות שהשתתפו באסיפה זו.
יו"ר מאד נכבד, רבנים נכבדים, בעה"ב חשובים, ראשי הקהילות, מורי ורבותי!
ראשית כל אפתח מעין החתימה של הדורשים הקודמים, ע"ד שיטתו הבהירה של כ"ק אדוני מורי ורבי הגאוה"ק מסאַטמאַר שליט"א [ז"ל], המקום יהי' בעזרו וישלח לו רפו"ש מן השמים לחדש כנשר נעוריו, אמן, וכשאני לעצמי שמעודי נתגדלתי בצל קדשו, כיליד עיר קראָלי, והרבה שנים זכיתי ליצק מים על ידיו הק' בישיבה"ק בקראָלי ואח"כ בסאַטמאַר, איני צריך לקחת לקח מאותם חדשים מקרוב באו – (צוגעקומענע) – ע"ד שיטתו הק' של רבינו שליט"א, שהיא עצם מעצמי ובשר מבשרי, נר לרגלי ואור לנתיבתי, ולאורה נסע ונלך אנחנו וזרעינו וזרע זרעינו עד המשיח בב"א.
וכמו כן אינני צריך ללקחם ע"ד נחיצות קיומה של "התאחדות הרבנים" שזכיתי לעמוד אצל ערסה, בעת התיסדותה שנשתתפתי בה בכל כוחי ואוני, והדורש הראשי של אסיפתינו פה, הגאבד"ק וואוידיסלאוו (שליט"א) יוכל להעיד שכמה שנים הייתי מנהל ה"פרוטוקול" של האסיפות השנתיות, לרבות אסיפת התייסדותה בשנת תשט"ו, ויקר תפארת של ה"התאחדות הרבנים" בעיני, ודאגתה על קיומה להבא, אינה נופלת במאומה מדאגתם על קיומה של הדורשים שקדמוני.
אמנם, עלי להראות באצבע על טעות נורא שנתפשט ונתאמץ אצל כמה ממנהלי וראשי' של "התאחדות הרבנים", והיא, ההשתקה המוחלטת של כל אחד ואחד, יהי' מי שיהי', אשר ירהיב עוז בנפשו להשמיע קול בקורת (קריטיק) על איזה ענין שיהי' או מעשה שנעשה ע"י ההנהלה, או אפי' ע"י איזה פקיד שהוא, ותיכף ומיד יכריזו עליו שרוצה להפוך את הקערה על פי' ח"ו, ונחשב לאויב ושונא שאסור להתחשב עם דבריו.
מורי ורבותי!
אנחנו יוצאי ארץ אונגאַרן, שנתגדלנו על טהרת קהלות הארטה, מיסודם של אבותינו ורבותינו תלמידי מרן הגאון החת"ס זצ"ל, ואבות אבותינו מסרו נפשם עלי' ועמדו בחרדת קודש לפני' ולפני מייסדי', עכ"ז נשמעו הרבה פעמים דברי בקורת שונות מפי רבנים, גאוני ומצוקי עולם, על האסיפות הגדולות בבודאַפּעסט, אונגוואַר, ביסטריץ וכו', על כמה עניני הכלל שלא הוטבו בעיניהם, ואבותינו ספרו לנו, שכמה פעמים הגיעו החילוקי דעות עד גבולי הפירוד ח"ו, עכ"ז לא עלה מעולם על דעתו של מי שהוא, שבדבריהם חולקים על שיטותיהם של רבותינו מייסדי האָרטאָדאָקסיע ורוצים בחורבנה ח"ו, וכל מי שהי' לו לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמוע, השכיל להבין שמגמתו של המבקר היא לחזק ולבצר את יסודותי', ולא להרסה ח"ו, ואנחנו לא נדע איך נגנבה דעה נפסדה זו בלבם של כמה מאתנו, לפחד מקול עלה נדף של בקורת כל שהוא, שתיכף יתריעו עליו הקול תרועה לאמור: "לא תשמעו ולא תאבו לו" כי שונא הוא לנו מתמול שלשום, רחמנא לשיזבן…
ועל כן חובה גדולה מוטלת על כל אחד ואחד מאתנו, להשתדל להבין איש את רעהו, ולהסיר שנאת אחים מאתנו, להרגיל את אזנינו ולהכין את לבבינו לשמוע גם את דעת זולתינו, ולא להביט בעינים מלאות חשד על כל מי שאינו מסכים עם דעתו של מנהל פלוני או פקיד אלמוני, או אפילו עם דעתה של הנהלה אלמונית, וכמו שקרה לפני איזה זמן שיצאו איזה אברכים יראי ה' ולומדי תוה"ק מזויינים בבזיונה של תורה ויראת ה' כל היום, ונתארגנו ב"ועד הכשרות" תחת פיקוחו של רב גדול ומפורסם לבעל הוראה מובהק, מוכר בכל מקומות גדולי ישראל בספריו היקרים להלכה ולמעשה, ועושים מלאכתם באמונה שלא על מנת לקבל פרס במסירות נפש ממש, ועוד מעט ויצאו לבלעם חיים, על מסירת נפשם ומאודם, על שטח מוזנח ומופקר ממש, שטח הכשרות במדינתינו, ואיזה רבנים מאתנו התריעו עליהם כעל מהרסי הדת ר"ל, ויצאו נגדם לרדפם עד חרמה, וכל זה על שחשדום במה שאין בהם, שרוצים ח"ו להרס את יסודי ה"התאחדות הרבנים" בהתחרותם על שדה הכשרות, דבר שלא עלה על לבם לעולם, ובכל עת ובכל שעה מוכנים המה למסור את נפשם גם עלי' אם ירגישו ח"ו סכנה על קיומה, לא פחות מאותם שעומדים בראשה, וזה היא מחמת חוסר הרצון להבין דעתו של זולתינו, שאינו מסכים עם דעתינו אנו, ודרך זה מוביל ח"ו לירידה ולא לעלי' ונחפשה דרכינו ונחקורה…
ועוד ענין נוסף שאני רוצה להצביע עליו באסיפה חשובה זו, שזה יותר מעשרים שנות קיומה של ה"התאחדות הרבנים" לא נתארגן אצלה "ועד לעניני אישות" לסידור גיטין וחליצה, או היתר חדר"ג, ועד עתה לא עסקו בענין זה רק רבנים יחידים מומחים על שטח זה, כל אחד בשלו, וכיום זה מורגש אצלינו חסרונו של ועד כזה, ואני רואה נחיצות גדול לתקנו בהשתתפותם של רבנים מובהקים ובקיאים בענינים אלו.
והנני מסיים בדברי שלו' וברכה, שיפרוש ה' שלומו עלינו שנהי' ראויים וזכאים לשם זה "התאחדות הרבנים" ולא תהי' ח"ו "התפרדות" במקום "התאחדות" וכבר אמרו חז"ל גדול השלו' וכו', ובזכות זה נזכה לגאולה בב"א.
מכתב לא
קול קורא מהתאחדות הרבנים על מה שכתבו בעצמם איסור על שחיטת חוץ, כיון שיש קושיים גדולים בהשגחת שחיטת חוץ לעיר מחמת כמה טעמים וכו', ואחרי שבע שנים כבר נתנו השגחות על שחוטי חוץ, שחיטות גדולות מאוד ששוחט אחד שחט 5,000 עופות ליום וכו' – כמבואר במכתבים הקודמים, וירא הקהל וישפוט!!!
קול קורא להסיר מכשול
כבר הודענו כמה פעמים, שבה"טשיקען מאַרקעטס" אם אין בעל המאַרקעט איש מהימן אז אפילו אם עומדים שם שוחטים יר"ש יכולים לבוא לידי מכשולות גדולות של נבילות וטריפות ממש, זולת אם עומד שם משגיח תמידי, שאין עליו באותה שעה שום תפקיד אחר רק להשגיח שהעופות שנשחטו בכשרות תהיינה תחת פיקוחו בלי העלמת עין אפילו שעה קלה עד אחר החתימה. מפני האחריות הגדולה שיש בזה העמדנו משגיחים בכמה טשיקען מאַרקעטס שתיכף אחר השחיטה קודם שנתעלם העוף מעיניהם יחתמו את העופות שנשחטו תחת השגחתינו בחותמות (פּלאָמבעס) שלנו.
והיות ששמענו שישנם אנשים המקילים בזה, באנו להזהיר עוד הפעם באזהרה חמורה שכל מי שרוצה להיות בטוח שאינו אוכל נבילות וטריפות לא יקח לביתו עופות שאינם חתומים בחותמות שלנו. ולא יקנה רק בחנויות (בוטשער סטאָרס) שאינם מכניסים לחנותם רק העופות החתומים בחותמות (פּלאָמבעס) שלנו בלי יוצא מן הכלל. מזמן לזמן נפרסם אי"ה את שמות הבוטשער סטאָרס שאין מוכרים רק עופות בחותמות שלנו.
וזאת לדעת כמו שכבר הודענו, שבכל זאת ההשגחה שלנו היא רק על השחיטה, ולא על כשרות הבוטשער סטאָר כבעניני מליחה והדחה וכו' כי אודות זה מוכרח הקונה בעצמו לחקור היטב על מי הוא סומך עצמו.
גם זאת לדעת, שכיון שישנם קשויים גדולים בהשגחת שחיטת חוץ לעיר מחמת כמה טעמים, לכן השגחתינו מוגבלת רק לעיר ניו יאָרק, ומי שקונה משחיטת חוץ לעיר ישגיח בעצמו בשבע עינים ממי לוקח ועל מי הוא סומך.
ע"ז באעה"ח ג' לסדר ויקרא ר"ח ניסן ה' תשכ"ג לפ"ג, פה ברוקלין יצ"ו.
התאחדות הרבנים דארצות הברית וקאנאדא
יואל טייטלבוים
(כ"ק אדמו"ר מסאטמאר שליט"א – נשיא)
לוי יצחק גרינוואַלד
(הרב דקהל ערוגת הבשם – סגן נשיא)
ואלה שמות הרבנים הגאונים שליט"א ועד הפועל והמרכזי (עפ"י סדר הא"ב) אשר באו על החתום על הדברים הנ"ל:
אלעזר שפּירא אלטר יעקב יצחק וואַגשאַל
(הרב מקיוויאַשד) (הרב מלאַנצהוט)
אלכסנדר אשר באב"ד גבריאל יודא איליאָוויטש
(הרב מטארטיקאוו) (הרב משאַמשאָן)
הלל ליכטענשטיין חנני' דוב קאָהן
(הרב מקראסנא) (ראב"ד מבודאַפּעסט)
יוסף יונה צבי הלוי הורוויץ יוסף גרינוואַלד
(הרב מאונסדאָרף) (הרב מפּאָפּא)
ישכר בער הלוי ראָטענבערג יוסף משה מייזעלס
(הרב מוואוידיסלאָוו) (הרב מאויוואַהר)
יקותיאל יודא האלבערשטאם ישראל אברהם שטיין
(הרב מבאַרדיוב) (הרב מפּאָלטיטשאַן)
יצחק אייזיק אייכענשטיין יהושע כ"ץ
(רב דק' עטרת צבי פאַרעסט הילס) (הרב מסאָמבאטהעלי)
יעקב סג"ל לעבאָוויטש יוסף אלי' הכהן שטיינער
(הרב מקאַפּיש) (דומ"ץ דקהל עדת יראים)
משה טייטלבוים מרדכי האַגער
(הרב מסיגעט) (הרב דקהל תורת חיים וויזניץ)
הרב משה ביק משה שטערן
(ר"מ נייטרא) (הרב מדעברעצין)
משה ארי' לעוו מנחם זאב שיק
(הרב מטעמעשוואַר) (הרב מטאָקאי)
נפתלי הירצקא העניג עזריאל יודא לעבאָוויטש
(הרב משאַרמאַש) (הרב דקהל עדת יראים)
צבי הורוויץ רפאל בלום
(הרב מקראָלי) (הרב מקאַשוי)
שמעון ישראל פּאָזען שמואל אברהם זעלטענרייך
(הרב משאָפּראָן) (הרב מטשאַקאווא)
שמחה בונם גרינבערגער שלמה זלמן פרידמאַן
(הרב מפּרעשבורג) (הרב מטענקע)
a
מכתב לב
מיר דרוקן דעם בריוו נישט מיט די כוונה אַז דער פּלאַץ איז יאָ (אָדער נישט) גוט, ווייל מיר נעמען נישט קיין שום אחריות אויף דעם. דער צוועק איז אַרויסצוברענגען די פאַרשידענע הידורים וואָס איז מעגליך און וויכטיג צו האָבען ביי די היימישע פּלעצער, און ליידער האַלט מען דערפון זייער ווייט.
לה"ו
להתוודע ולהגלות
נתפרסם בשנת תשל"ו
לכל ידידינו ואנשי שלומינו דעיר רבתי ניו יאָרק שיחי'!
מיט גרויס פרייד לאָזען מיר וויסען דעם גאַנצען ציבור חרדי אין שטאָט ניו יאָרק, אַז עס איז אונז ב"ה געלונגען אויפצושטעלן אַן אייגענע שחיטה פון עופות, דאָ אין ניו יאָרק, אונטער דער שטרענגער השגחה פון הרה"ג מוהר"ר משה שטערן אב"ד דעברעצין שליט"א…
די תקנות און הידורים פון אונזער שחיטה זענען ווי פאָלגענד:
א) ביי יעדער שחיטה וועט זיין אַ ספּעציעלער משגיח אויפ'ן פּלאַץ און וועט בודק זיין דעם חלף נאָך יעדע 8-10 עופות (ווי עס שטייט מפורש אין שמ"ח סי' י"ח סעיף כ', און אין דרכי תשובה סי' א' ס"ק רט"ו וז"ל: תקנה זו קדומה והובאה במהרי"ק ונתחדשה בימי הב"י, וכן בדורות האחרונים, וכן בספר מעשה רב שהגר"א מווילנא ז"ל אמר שמוטב לאכול מאכלי חָלב בשבת מלאכול משחיטה שלא הי' אחד עומד על גביו של שוחט וכן המנהג וכו' עכ"ל).
ב) מיר גיבען אַכטונג מען זאָל נישט וואַרפן די קעסטלעך מיט עופות וועגען חשש ריסוק איברים.
ג) די שחיטה איז אַ שחיטה מתונה מיט ישוב הדעת, 150 עופות לשעה.
ד) דאָס ווייקן און אויסזאַלצן ווערט געטאן מיט אַלע הידורים.
ה) ביים עפענען די עופות איז דאָ א משגיח אַ בר סמכא וואָס פאַרשטייט אין עניני הוראה, ווייל עס איז זייער שכיח שאלות אויף בני מעים, צומות הגידין, שבירת העצמות וכו'.
ו) די שאלות'דיגע עופות ווערען ביי אונז נישט גענוצט.
ז) די עופות ווערען אינגאַנצן געעפענט צום זאַלצן, און די האַלדז אָדערן ווערען אַרויסגענומען, און די דם בעין פונ'ם גאָרגל ווערט אויך אַראָפּגענומען.
ח) מיר האָבען שוחטים משגיחים, תלמידי חכמים און יראי שמים מרבים, מומחים מפורסמים באומנותם, הנהגת ביתם וחינוך בניהם היא על טהרת הקודש.
ט) די שובי"ם משגיחים ווערען געצאָלט נאָר דורך דעם רב המכשיר.
י) אונזער השגחה און אחריות איז נאָר אויף די בלאָמבעס מיט דעם זיגל, בהשגחת אב"ד דעברעצין שליט"א.
מיט באַשטעלונגען זיך ווענדען אויף דעם טעלעפאָן צו:
משה פרידמאן – 384-0587
די טשיקן וועט זיין בקרוב צו באַקומען אין גרעיטער ניו יאָרק און יעדער וועט קענען באַקומען אין זיין בוטשער סטאָר.
מיר וועלען אַדווערטייזען די בוטשער סטאָרס וואָס נעמען ביי אונז טשיקען. אויך די רעסטאָראַנען וועלען זיין אַדווערטייזד.
מיר בעטן יעדען איינעם וואָס וויל באַקומען אונזערע טשיקנס און קויפן אין פרעמדע בוטשער סטאָרס זאָלן אונז לאָזן וויסן, ווייל מיר וועלן פירן אַ פּונקטליכן חשבון, נישט אז די בוטשערס זאָלען פאַרפירען דעם עולם.
דער וועד השחיטה ווערט אָנגעפירט פון יראים ושלמים שלא ע"מ לקבל פּרס, וואָס וועלען קאָנטראָלירען דאָס כשרות, אַז אַלץ זאָל זיין בהכשר עפ"י דת תוה"ק, און אין דעם זכות וועט ביי אונז מקויים ווערן דער פּסוק והתקדשתם והייתם קדושים, און מיר וועלן בזכות זה זוכה זיין צו ביאת משיח צדקינו במהרה.
וועד השחיטה דעיר החרדית ד'באָראָ פּאַרק
a
מכתב לג
וויכטיגע מודעה פון היימישע קאנסומער יוניאָן ברוקלין נ.י.
די געבלאָפטע כפּרות
מיר ווילן אויפמערקזאַם מאַכן דעם ברייטן ציבור, נאָך די גרויסע אָנשטרענגונגען וואָס עס ווערט געמאַכט צו גיין שלאָגן כפּרות, און די נשים צדקניות שלעפּן זיך מיט קליינע קינדער צום בוטשער סטאָר צו שלאָגן כפּרות, און אויך נאָכדעם וואָס פאַר די כפרות ווערט גענומען אַ טייערע פּרייז, גיבן די בוטשער לייט פון די גאָר היימישע און חסיד'ישע בוטשערס, די זעלבע כפּרות פאַר פילע מענטשן, און אַלע שלאָגן אויף די זעלבע עופות וואָס אַנדערע האָבן שוין געשלאָגן, ("אויסגעקלאַפּטע הושענות").
דעריבער טועהן מיר מוחה זיין אויף די אומדערהערטע שרעקליכע עוולה פון גונב זיין דעם דעת הקהל, און באַשווינדלען דעם ברייטען עולם, און דאָס אינמיטן פון די הייליגע ימי תשובה.
מיר ווענדן זיך צו דעם ברייטן קהל, אויב איר ווילט האָבן אַן אמת'ע כפּרה מאַכט זיכער – אויך אַ גאַנץ יאָר – אַז די שחיטה פון דעם בוטשער ביי וועמען איר קויפט, אַז איר באַקומט דאָס פאַר וואָס איר באַצאָלט, און איר ווערט נישט באַשווינדלט.
אויסער די שאלה אין ערב יום כיפּור ביי די גרויסע קהילות ווי דאָס געדרענג איז גרויס, און די אחרונים זענען מרעיש אויף די מכשולות ביים שחט'ן כפּרות, עס איז שוין אַמאָל בעסער צו שלאָגען כפּרות מיט פיש וכו' אָדער געלט, ווי דער חיי אדם שרייבט[2].
* הערת המו"ל – הנה כבוד הג' ז"ל הזהיר שלא יפרסמו מכתבו כיון שבהאי פחדא יתיב (וכמו כל הרבנים ואדמורי"ם כו') מהקצבים שותפם של עמלק שלא יעשו לו צרות, ואוי לאותה בושה שגדולי וזקני הרבנים לא יוכלו לפתוח פיהם לגלות חוות דעתם ברבים, וזה היו כבר לפני 17 שנים ומאז ועד עתה הורע המצב מאד בזה. ואיזה שם כשרות אפשר לקרוא למצב נורא כזה, אוי ואבוי!
[1]) אגב: אחד מהבעלי בתים הי' לו עקסידענט עם הקאר שלו ביום הכפורים שחל להיות בשבת.
[2] ) עי' במטה אפרים הלכות יום הכיפורים סימן תר"ה סעיף ח', וכרתי ופלתי סימן ח"י ס"ק י"ז, ח"א כלל קמ"ד ד', ופרי מגדים אורח חיים סימן תר"ה ס"ק א', ושדי חמד מערכת יום הכיפורים, ודרכי תשובה יורה דעה סימן ח"י ס"ק ע"ז, וישועות יעקב יורה דעה שם סק"ג, שכולם צועקין ככרוכיא על המנהג שנדחקים כל העיר על השוחט ליל ערב יום הכיפורים ומביא להרבה מכשולות, ואשר ע"כ החליטו דיותר טוב לסדר הכל במשך ימי עשי"ת או עד שמיני עצרת, וקצר המצע כאן להציע כל אריכות הדברים, וע"כ אעתיק רק איזה נקודות שהזהירו עליהם.
א) השוחט יישן היטב בלילה ויהי' רגוע בעת השחיטה בלי תנומה על פניו (מטה אפרים שם).
ב) ידקדק אם אפשר ששוחט אחר יראה סכינו (עיין חתם סופר סי"ג).
ג) אותן שלוקחים העופות לביתם, ימתינו לראות שבדק השוחט הסכין אחר שחיטת עוף שלהם (מטה אפרים שם).
ד) יש להחמיר שלא לשחוט יותר מה' בלי בדיקת הסכין (פר"ת כ', מנחת יוסף ס"ק פ"ג, דרכ"ת ע"ז).
ה) אם חתך במפרקת, או נמצא איזה דבר בוושט שנחתך אסור לשחוט בלי י"ב בדיקות (שמ"ח סי' ח"י סעיף י"ד, תב"ש ס"ק כ"ח, מנחת הזבח בעשרון ס"ק כ"ג, דרכ"ת ס"ק ע"ז).
ה) יזהרו שלא לשחוט בעזרת נשים שבבית הכנסת, וכן בבית המיוחד לתלמוד תורה לתשב"ר, או בחצר בית הכנסת אם מתפללין בו לפרקים, ובפאליש של ביהמ"ד צ"ע (עיין פמ"ג סי' י"א סק"א, ובפתה"ד ח"א סי' קנ"א, ובדרכ"ת בתיקונים והוספות דף ב' ע"ב).
ו) בזמן שהשחיטות מרובות ראוי לנהוג שהשוחטים יראו הסכין אחד לחבירו (שו"ת חתם סופר יורה דעה סי' י"ג), ושיעור שחיטה מרובה כל ששוחט מל' עופות ולמעלה (כן מבואר בספר תואר משה פרק י"ז אות ו').
[1]) אגב: אחד מהבעלי בתים הי' לו עקסידענט עם הקאר שלו ביום הכפורים שחל להיות בשבת.
|
בס"ד קול קורא!לכל הרבנים ולכל עם ישראללחצו כאן לשמיעהספר "אור הזוהר"ליקוט מאלף גדולי ישראלעל מעלת וחיוב לימוד הזוהר הקדושהורידו למחשב ולימדו ב"אוצר הזוהר הקדוש" בלחיצת כפתור תיקוני הזוהר | אדרא רבא | אדרא זוטאאוצר הזוהר הגדול – 3426 ספרים ומאמרים על כל מקצועות התורה להורדה בחינם לחצו כאן רק 640 מגה
אוצר הזוהר1 | ספר הזוהר הקדוש | פתח אליהו | תיקון מ"ח בראשית תמן | תיקון מ"ג אוצר חכמת הזוהר 2 -104 ספרים | ספרא דצניעותא | תיקוני הזוהר | אדרא רבא | אדרא זוטא | אוצר חכמת הזוהר 3 105-144 | הערב רב וכל המסתעף | עלוני "אור הזוהר" ספר "זוהר תהילים" – הורידו ולימדו | זוהר "חוק לישראל" | ספר " שכר ועונש"
גילוי דעת- אין בזה משום היתר לגלוש בכל מכשיר עם אינטרנט ללא סינון הצטרפו היום ללימוד הזוהר היומי בלחיצה אחת הורידו את האפליקציה הכשרה של לימוד הזוהר בחינם
פסק האדמו"ר מהאלמין נשיא מפעל הזוהר העולמי מחברם של יותר מאלף ספרים: מי הם האחראים על כל האסונות? כל רב וראש ישיבה שאומר לאנשים נשים וטף לא ללמוד זוהר הקדוש בלשון הקודש דעו לכם! שהוא ערב רב וקליפת עמלק, והוא רוצח נפשות, ועל כל היתומים ואלמנות הוא אשם. כך פוסק רבי שמעון בר יוחאי בתיקון ל' ומ"ג. והוא בחרם חמור של 153 גדולי ישראל משנת תרע"ד הוא פסול לעדות ולצרפו למנין ולכל דבר שבקדושה, ואסור לשמוע ממנו דברי תורה ולא שום פסק הלכה!!! ומי שסומך עליו בהלכה עובר על החרם של 153 גדולי ישראל! ראה ספר "כח הזוהר" חלק ז' ו26 ספרי הערב רב והמסתעף. לקבלת ספרי זוהר בחינם 0527651911 הַלּוֹמֵד דף אחד בזוהר הקדוש – מֵבִיא גְּאוּלָה לָעוֹלָם שְׂכַר הַגָּדוֹל שֶׁמְּקַבֵּל כָּל אֶחָד בְּהִשְׁתַּתְּפוּתוֹ עִם מִלְיוֹן הַיְהוּדִים לוֹמְדֵי הַתִּקּוּן הַזֶּה, הוּא כָּךְ: א. כָּל יִשְׂרָאֵל נִכְנָסִים לְתוֹךְ סֻכַּת הָרַשְׁבִּ”י הַמֵּגֵן הָרָאשִׁי וְהָאֲמִתִּי לְכָל הַדּוֹר כֻּלּוֹ, כַּנֶּאֱמַר (תְּהִלִּים ק”מ ח’) “סַכֹּתָה לְרֹאשִׁי בְּיוֹם נָשֶׁק”. וְאָמְרוּ חז”ל (יְרוּשַׁלְמִי יְבָמוֹת דַּף ח’), בְּיוֹם נָשֶׁק זֶהוּ יוֹם בֹּא גּוֹג. – ב. יְהוּדִים זִכְרוּ!!! כְּמוֹ נֹחַ בִּשְׁעָתוֹ עַכְשָׁו הַתֵּבָה פְּתוּחָה וְכֻלָּם יְכוֹלִים לְהִכָּנֵס, נָא לְהִזְדָּרֵז לִפְנֵי הַמַּבּוּל. שֶׁהַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ הוּא תֵּבַת נֹחַ הַמַּצִילָה שֶׁל הַדּוֹר. – ג. כָּל הַמִּשְׁתַּתֵּף בַּלִּמּוּד הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה יקַבֵּל שָׂכָר עָצוּם כְּנֶגֶד כֻּלָּם כַּמְּבֹאָר לְהַלָּן. – ד. כָּל אֶחָד יִרְאֶה לְקַיֵּם מַאֲמָר חֲזַ”ל, גָּדוֹל הַמְּעָשֶׂה יוֹתֵר מִן הָעוֹשֶׂה, שֶׁעֲלֵיהֶם הָעוֹלָם עוֹמֵד, וִיקַבֵּל כַּמָּה חוֹבְרוֹת שֶׁרוֹצֶה לְחַלֵּק בְּחִנָּם, כְּדֵי שֶׁיְּזַכֶּה וִיחַלֵּק סִפְרֵי זוֹהַר בְּחִינָם לַחֲבֵרָיו וּבְנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ הַקְּרוֹבִים וְהָרְחוֹקִים, וִיקַבֵּל שָׂכָר כְּנֶגֶד כֻּלָּם, וּכְאִלּוּ בְּרָאָם כַּמְּבֹאָר בְּזוֹהַר (תְּרוּמָה קכ”ח:) וּבְסֵפֶר חֲסִידִים ובגר”א, וְעוֹד. סוֹד הַמָשִׁיחַ לדף זוהר ביום לָתֶת כְּלֵי נֶשֶׁק וְעֶרְכַּת מָגֵן לְכָל יְהוּדִי בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם, לְהַצְלָחַת עַם יִשְׂרָאֵל לְעִלּוּי שְׁכִינַת עוּזֵּנוּ, וּלְהִיגָלוֹת כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ עָלֵינוּ, בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ יִרְאוּ עֵינֵנוּ וְיִשְׂמַח לִבֵּנוּ בְּהִגָּלוֹת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ אָמֵן. וְכָל הַמִּשְׁתַּתֵּף בלימוד הקדוש הַזֶה של דף היומי של זוהר תורה מְקַבֵּל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶם שְׂכַר כְּאִילוּ לָמַד 1.5E+26= (1,500,000,000,000,000,000,000,000,000) דפי זוהר הַקָּדוֹשׁ, הַמְעוּנְיָן לְהִשְׁתַּתֵּף וְלִזְכּוֹת לִזְכֻיּוֹת עֲצוּמוֹת "עַיִן לֹא רָאֲתָה אֱלֹקִים זוּלָתֶךָ” – טֶל:0527-651911. כל אחד מישראל שילמד/יקרא, ביחד שבטי ישראל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהַלּוֹמְדִים מְקַבֵּל אֶת הַשָּׂכָר וְהַזְּכֻיּוֹת שֶׁל כָּל מִלְיוֹן לוֹמְדֵי הזוהר הקדוש (שד"ח, וְעוֹד). בִּזְמַן לִמּוּד דקה אחת נוחל עלום הבא וטועם טעם גן עדן עוד כאן בעולם הזה. לימוד דף אחד מתיקוני זוהר שווה 10 דפי זוהר (הגר"א), וְכָל אֶחָד שֶׁמִּשְׁתַּתֵּף בַּחֲבוּרַת הלימוד הקדוש הזה [שיוצא במליון עותקים בס"ד] יֵשׁ לוֹ שְׂכַר מיליון לומדי הדף הזה שהם 10 מיליון דפי זוהר (שד"ח), וּמוּכְפַל בְּסַךְ הָאֲנָשִׁים שֶׁמִּתְחַבֵּר אֲלֵיהֶם כְּדִבְרֵי הַבְּאֵר מַיִם חַיִּים (פ' תְּרוּמָה כ"י), כלומר 10 מליון כפול מליון = כפול 15 מליון יהודים שיש בעולם (ספר חסידים) =1.5E+20(1,500,000,000,000,000,000,000) דפי זוהר, וְעוֹד כָּפוּל 1000 הֵם מְזַכֵּי הָרַבִּים הַסּוֹעֲדִים אֶת הַשְּׁכִינָה וְנִקְרָאִים שָׂרֵי נַפְתָּלִי (מד"ר שיה"ש פָּרָשָׁה ח' פִּסְקָה טז, זֹהַר ח"ב דף קכ.), 1.5E+23(1,500,000,000,000,000,000,000,000) וּבְמִנְיַן עוֹד כָּפוּל אֶלֶף שבכל עשרה השכינה שורה ומה שנותנים משמים באלף נותנים (זוֹהַ"ק וַיֵּצֵא), = 1.5E+26= (1,500,000,000,000,000,000,000,000,000) דפי זוהר!!! [הַהֶסְבֵּר עַל הַחֶשְׁבּוֹן הַנַּ"ל רְאֵה בְּכֹחַ הַזוֹהַר חלקים 1-7]. וּבַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ שִׁיר הַשִּׁירִים כָּתַב שֶׁכָּל הַשָּׂכָר בַּאֲלָפִים שֶׁנּוֹתְנִים מִשָּׁמַיִם זֶה בְּאֹפֶן רָגִיל, אֲבָל הַצַּדִּיקִים לוֹמְדֵי הַזּוֹהַר הַקָּדוֹשׁ הַדְּבֵקִים בְּתוֹרַת הַסּוֹד תּוֹרַת הָרַשְׁבִּ”י, עֲלֵיהֶם אוֹמֵר הַכָּתוּב (יְשַׁעְיָה ס”ד ג’) “עַיִן לֹא רָאָתָה אֱלֹהִים זוּלָתְךָ יַעֲשֶׂה לִמְחַכֵּה לוֹ”, וְאֵין קֵץ לִשְׂכָרָם, וְאֵין כָּל בְּרִיָּה שֶׁיּוּכַל לְשַׁעֵר זֹאת… (וְעַיֵּן כּוֹחַ הַזּוֹהַר חֲלָקִים א-ז, שִׂמְחַת הָרַשְׁבִּ”י, וְעוֹד). האזינו לפסק כ"ק האדמו"ר מהאלמין שליט"א. מיהם הערב רב שבדורנו המעכבים את גאולת השכינה ועם ישראל איך זוכים לתפילין ומזוזות ולכתובה כשרה?
ספר "אור הזוהר" ליקוט מאלף גדולי ישראל על מעלת וחיות לימוד ספר הזוהר הקדוש
|
|
לקבלת ספרי הזוהר,סטים לבתי מדרשים, חוברות ועלונים בחינם "מפעל הזוהר העולמי"
052-717913
052-7651911
Walla! Mail – Get your free unlimited mail today
Walla! Mail – Get your free unlimited mail today
Walla! Mail – Get your free unlimited mail today