ועד ההצלה- צניעות
כשהתחלה הפרצה של הבגדים הקצרים ערכו כנס גדול בירושלים באולם "טירת חן" ומרן הגאון רבי אליעזר מנחם מן שך זצוק"ל זעק מקירות לבו: אם נשות אברכים הולכות בבגדים קצרים וצרים צריך לסגור את כל הכוללים, מה שוה התורה של הבעל? אם כך הולכת אשתו, כל התורה שלו הולכת לסטרא אחרא, עד כאן לשונו הקדוש
מצינו בתורתנו הקדושה 'ולא יראה בך ערוות דבר ושב מאחריך'
. כלומר כי חוסר צניעות בנות ישראל גורר אחריו בהכרח כי הקב"ה מסיר ח"ו שכינתו מתוכנו וידוע, כי בהסתרת פניו יתברך מצאנו תמיד רעות רבות וצרות ר"ל. יוצא, שבנות ישראל שאינן צנועות ההולכות בלבוש המשאיר גלויים מקומות מגופן, החייבים להיות מכוסים על פי דין תורתנו הקדושה, הן הן הגורמות לעזיבת השי"ת את מחנה ישראל ולמניעת עזרתו ממנו.
ואין ספק אפוא, כי אופנת הלבוש הקצר, אשר חדרה לאחרונה גם למחננו ולאוהלינו אנו, המחטיאה את הרבים, הלא היא, אשר היתה בעוכרנו וגורמת לסילוק השכינה מתוכנו ח"ו.
על כן פונים אנו אליכן, בנות ישראל יקרות, בקריאה נרגשת: חוסו נא עליכן, על עמנו ועל ארצנו. בערו נא את הפגע המבאיש, את הפגם המחפיר מקרבנו והאריכו נא שמלותיכן למען קדושת עמנו וקדושת בנותינו. כי מאז ומתמיד הצניעות היא אשר הגנה על ספינת ישראל בעד הרוחות הסוערות למען תגיע אל חוף מבטחים.
כל איש ואשה חייבים לעורר ולהוכיח את בני משפחתם ואת כל מי שישעה לדבריהם על גודל האחריות, אשר לוקחות על עצמן אלה המהססות לעשות כנ"ל בשעה גורלית זו, כשדם ישראל ניגר ר"ל, ומשפחות שכולות נאנקות בייסוריהן.
לצערנו מוכרחים אנו לציון אמת שאימנו שרה שנירר ע"ה בייסדה את בית יעקב לא חלמה שנגיע (לכך ללבוש לא צנוע) היא נתנה לנו הכל, אך אנו לא קיבלנו הכל לקחנו את הנוח והקל.
ובמהרה יתבטלו כל הדעות המקולקלות מן העולם ונזכה להשראת שכינה ולבניין בית המקדש במהרה בימינו אמן.
דעת גדולי וצדיקי הדורות
ללבוש שמלה ארוכה
המדרש מבאר לנו באריכות את צורת התנהגותה ומלבושיה של רות, וכך מתואר שם: אינה שוחה (מתכופפת) ומלקטת אלא יושבת ומלקטת. ומבארים הראשונים שם, כדי שלא יראה מרגליה לאחריה כלום. ועוד מתאר המדרש איך שהיתה רות מאריכה את בגדיה ולא נהגה כאחרות שהיו מגביהות בגדיה, כדי שיקל עליהם ההליכה, ומזה הבין בועז שאשה גדולה לפניו. (רות רבה פ"ד,ו(
בית הדין הגדול שבירושלים: מימות עולם הלכו אמותינו בבגדים ארוכים ורחבים ובשמלות המכסות את כל הרגל לגמרי, וכך גם פרסמו בבית הדין הגדול שבירושלים בי"א אייר תרפ"ח: כל אשה ישראלית חייבת ע"פ דין התורה הקדושה ללבוש בגדי צניעות כאשר נהגו בנות ישראל הכשרות מאז ומעולם בלא שום שינוי דהיינו במלבושים ארוכים עד קצה האחרון היותר אפשר (מרן הגרי"ח זוננפלד זצוק"ל ובית דינו חתומים על המכתב(
לא ראו את הגרביים
וכך העיד על מנהג ישראל בעל השומר אמונים זצוק"ל וזה לשונו: "לא היה ניכר איזה אשה נושאת בתי שוקיים (גרביים( כי הבגדים היו ארוכים עד המנעלים )תקנות והדרכות עמ' י"ד)
בגד המצניע מכל צדדיה
הגאון בעל הבן איש חי זצוק"ל כותב בספרו חוקי הנשים (פרק י"ז) כך: "ובמציאות הננו רואים בעינינו ונעיין בדעתנו המלבושים הצנועים הוא הבגד המצניע האשה מכל צדדיה ויעטפה ויכסה מכתפיה עד עקבי רגליה".
וכן תלמידו הגאון רבי שמעון אגסי זצוק"ל בספרו אמרי שמעון (עמ' ר"ג( כותב הדרכה להנהגה הראויה בזה הלשון :" צאתה תהיה צנועה ביותר כדרך הצנועות של הדור הקודם שהיו מתעטפות בצעיף מכף רגלם ועד קודקודם".
וכתב הגר‘‘י שיכנזי שליט‘‘א בספרו ’’בני יעקב‘‘ (אה‘‘ע סי‘ כ‘‘א): ’’שמעתי שהבן איש חי נשאל בזמנו למה אין הנשים נפקדות כ‘‘כ בילדים, ואמר שכיון שמקודם היו הנשים הולכות עם שמלות עד עקבם, וכעת בשביל שקצרו השמלה מעט, גרם הדבר לעקרות או לעיכוב הילודה".
מלבושי האשה כיריעות המשכן
כאשר רוצים חז"ל לדמות את יריעות המשכן, הם מביאים כדוגמא בגדי אשה המהלכת בשוק ושפוליה (רש"י – שולי בגדיה ( מהלכין אחריה ) ארוכים ונגררים בארץ (כך היתה גם יריעת המשכן האחורית נגררת בארץ.) ( גמ' שבת צ"ח.)
מכף רגל ועד ראש
הרדב"ז כותב בספרו (שו"ת הרדב"ז חב' סי' תש"ע( שלמרות שבמציאות נשות ישראל הולכות כשהן מכוסות מכף רגל עד ראש ואין כלום במה להסתכל, עדיין קיים האיסור ללכת אחר אשה, שהרי גם בזמן התלמוד היו מכוסות לגמרי ובכל אופן גזרו חכמים שאסור ללכת אחרי אשה.
עד כפות רגליה
בספר חכמה ומוסר (מרבה של ארם צובה בקונטרס דרך הצניעות פרק ג') כותב: "ומדרכי הצניעות שיהיו בגדיו של אדם ארוכים וקל וחומר שיהיו בגדיה של האשה ארוכין… שיהיה ארוך עד כפות רגליה.
לבושי הנשים עד העקב
בספר ישראל סבא )הנהגות הגה"ק רבי ישראל אבוחצירא זצוק"ל פ' ט עמ' 88) מספר שהבבא סאלי הקפיד מאד על לבושי הנשים שתלכנה עם שמלה ארוכה שתכסה את כל גופן כולל הידיים והרגליים עד העקב ע"ש.
הגרי"ח זוננפלד ובית דינו: "כל אשה ישראלית חייבת ע"פ דין תוה"ק ללבוש בגדי צניעות כאשר נהגו בנות ישראל הכשרות מאז ומעולם בלא שום שינוי, דהיינו במלבושים ארוכים עד קצה האחרון היותר אפשר". (כרוז שהתפרסם בירושלים בי"א אייר תרפ"ח)
הגמרא במסכת שבת (צח:) : "תנא דבי רבי ישמעאל למה משכן דומה, לאשה שמהלכת בשוק ושפוליה מהלכין אחריה", ופרש"י "ושפוליה – שולי בגדיה, כך היתה יריעה של אחריו נגררת בארץ". רואים שדרך הנשים בזמן חז"ל היתה ללכת בשמלה הנגררת על הארץ ממש. והביאור בזה מובא במשנת יוסף להגר"י ליברמן שליט"א (על אגדות הש"ס עמ' קיד) " י"ל כי האשה לרוב צניעותה שלא יתראה ח"ו משהו מהמכוסה, היא עושה בגדים ארוכים מאד שנגררים לארץ, כן המשכן לרוב כבודו וקדושתו, היה צריך להיות הכל מוצנע ומוסתר בתוכו, לבלתי היותו גלוי לעין כל, ולכן היתה היריעה נגררת בארץ". וכך גם כתב החזקוני: בביאור עניין אורך היריעות דהוא נעשה "מפני כבוד שכינה" ורואים מדבריו כי הארכת המלבושים הינה הנהגת כבוד ותפארת. (שמות כו, יב(
רבי אהרון ראטה: "אשר נקרא אצלינו בשם צניעות היה עוד לפריצות גדול נחשב בימים קצת קודמים, (ובהמשך כתב שענין זה נקרא 'צניעות' רק "לפי ערך שפלות הגדול של הדור") כמו למשל בימי נעורי לא היה ניכר איזה אשה נושאת בתי שוקיים )גרביים) כי הבגדים היו ארוכין עד המנעלים) בעל השומר אמונים בספר ’’תקנות והדרכות‘‘ פרק י"א(
המגיד הירושלמי רבי בן ציון ידלר: כתב בתקנות בית החינוך שיסד לבנות (בפיקוחו של הגרי"ח זוננפלד) "המורות תהיינה מחויבות בחינוך הישן… ויהיה מלובשות במלבושי צניעות וארוכות כאמותינו הקדושות… ואם תבוא אל החדר בלבוש חצופי, אבדה את זכותה בתור מורה" ועוד נכתב שם בהמשך "…הבנות תהיינה מלובשות במלבושי צניעות וארוכות כאמותינו הצנועות" )ספר ’’בטוב ירושלים‘‘ עמ' צד(.
בעל התניא: "הבתי שוקיים (הגרביים( עצמן וכן השבכה עשויין רק לצניעות ולא לנוי כלל כי הן במקום צנוע ואין דרכן להיות בגלוי אלא לכסות עליהן למעלה בבגדיה והצעיף על השבכה". (’’שו"ע הרב‘‘ סוף סימן ש"א מהדורא בתרא( רואים בדבריו מפורש שלא היה ניתן לראות את הגרביים היות והן היו מכוסות תחת השמלה.
רבי אברהם ענתבי: "ומדרכי הצניעות שיהיו בגדיו של אדם ארוכים וכמו שאמרו (ב"ב נ"ז:), וקל וחומר שיהיו בגדיה של האשה ארוכין. וצר לי על דורות הללו שנהגו להיפך, ואפילו חלוק שעל גבי בשרם קצר הרבה וזה פריצות הרבה, וראוי לגעור בהם ולמחות בידם על זה המנהג הרע ולבטלו, ולחזור למנהגם הראשון שיהיה ארוך עד כפות רגליה" )ספר "חכמה ומוסר" – בקונטרס דרך הצניעות פ"ג(.
רבי יצחק אייזיק רוזנבוים: הנה ידוע שמטבע האנשים לא לאהוב חומרות בכל מה שקשור לקדושה וצניעות, אלא תמיד מחפשים אחר ההיתרים והקולות. והנה לפתע צצה לה חומרא חדשה שכביכול אסור ללבוש שמלות ארוכות, ואת החומרא הזו קיבלו החסידים והחשובים באהבה וברצון, והמון העם ששים ושמחים על חומרא זו ונשתנו כאן סדרי בראשית, וזו הוכחה ברורה שחומרא זו איננה מהתורה הקדושה. וכלשונו הטהור בספרו ’’הצניעות והישועה‘‘: "וזאת אומרת דחומרא זו, אינה חומרת תורתנו הקדושה נגד יצה"ר, רק היא חומרת יצה"ר נגד תורתנו הקדושה רח"ל, וממילא מי שרוצה לקיים רצון הבורא ב"ה, אסור לו להחזיק בחומרא זו, שאינה אלא קולא נוראה רח"ל )העתקנו כאן את לשון הגה"ק רבי יצחק אייזיק רוזנבוים זצ"ל מתוך ספרו ה‘‘צניעות והישועה‘‘ עמ' ר"ג בשינוי לשון מעט, למען יובנו הדברים בנקל.(
היעב"ץ: מביא את הגמרא בעירובין )ק:) בעניין זה שהתרנגול מפייס לתרנגולת ואומר לה "זביננא ליך זיגא דמטו ליך עד כרעיך" (אקנה לך מעיל שמגיע לך עד לארץ – רש‘‘י) וביאר בזה "למדנו דרך ארץ מתרנגול… דא"ל זביננא לך זיגא דמטי ליך עד כרעיך. רומז למלבוש של צניעות שכל גופה מתכסה בו" )בסידורו דף קנ"ט בפרק ו' אות ז (
רבי עמרם בלוי: "כל המושג בירושלים היה קדושה, לא היה שאלה של פריצות בימים ההם, אמי ע"ה הלכה בשמלה שהגיעה עד לארץ, כך גם היה בדור שאחרי".(משנת רבי עמרם‘‘ עמ' 261(.
רבי יצחק אבולעפיא: "וכשהן הולכין מחצר לחצר אחרת דרך רשות הרבים או לשווקים הם מתכסים מכף רגלם ועד קדקדן ועד בכלל ברדיד גדול הנקרא צעיף" (שו"ת פני יצחק ח"ו ס"ו(
המהר"ם חגיז: "המלבוש קצר הוא מלבוש מיוחד לפריצים ובעלי אגרוף והמלבוש ארוך למלכים ולכל אנשי מידות". (אלה המצות סי' תקמ"ג) וכעין זה כתב המהרי"ל: "בגדים קצרים הוא דרך ריקים, הארוכים הוא דרך חשובים". (בליקוטים( מעלות המידות: ’’ומדרכי הצניעות שיהיו בגדיו של אדם ארוכים‘‘. (המעלה התשיעית- מעלת הצניעות( ורואים מכאן שגם גברים צריכים ללכת במעילים ארוכים ולא כמו שנהוג היום בטעות.
המהרי"ד מבעלז: "שנשים לא יגלו את הגרביים כי זה בגד שנעשה לקבל הזיעה והוי כשוקיה ערומים לדברי הב"ח יו"ד סי' ש"מ ובש"ך שם ס"ק כב". (’משנת יעקב‘‘ או"ח ע"ה)
המהרש"א אלפנדרי: "זכורני בימי חורפי כמה שנים ששום אשה מנשי ישראל לא היתה יוצאת כלל לרשות הרבים, ואף בעת הדחק לילך אצל חברתה היתה מתכסית בלבוש בגד שחור כל גופה מראשה ועד רגליה" )שו"ת הסבא קדישא ח"א סי' ל"ב כ')
רבי מנשה קליין: "ולענ"ד גם את הטוב נקבל והלואי שילכו כולם בשמלות ארוכות, ואדרבא לאחר שהם ישנו ה"מאדע" ויחזרו למקורם, אנחנו בשם אלוקינו נלך ונדרוש מהנשים; אם בשעת ה"מאדע" לא היה קשה לכם ללבוש שמלות ארוכות, א"כ למה לא יעשו כן שלא בשעת ה"מאדע", והנשים הצנועות יקבלו מאיתנו, ובמקום שאמרו להאריך אינו רשאי לקצר". )שו"ת ’’משנה הלכות‘‘ חלק י"ב סימן שט"ז(
הרבי מסלאנים: "והשמלה תהא ארוכה עד העקב דוקא, ואפילו אם יהיו בתי שוקיים)גרביים ( גבוהים אסור לילך בשמלה קצרה… ודרך אבותינו שמרנו עד כה לבלתי התערב עם רשעים וקלי הדעת. וכן כתב הרמב"ם )ה' ע"ז פי"א ה"א ( להיות מובדל מהגוים במלבושם, ואפילו אם שניהם הולכים בדרכי הצניעות מכוסים, היו מקפידים שיהיה ניכר במלבוש בין יהודי לארמאי. והיום עושים היכר אחר, שבאם הערבים הולכים בבגדים ארוכים בני ישראל הולכים בבגדים קצרים, וזהו שאמרו רז"ל )סנהדרין לט:( וכמשפטי הגוים לא עשיתם )יחזקאל ה, ז( היינו לא עשיתם כמנהגיהם הטובים רק כמנהגיהם הרעים". )’מאמר מרדכי‘‘ מכתב ל"ב( ועוד כתב: "תדעו בני שהסכנה מילדים והילדות שהולכים חשופי שוק וזרוע ושינו ממנהג אבותם, הוא יותר סכנה מכל מלחמת שבעים אומות" (’מאמר מרדכי‘‘ מכתב ל"א(
הגרר"י דידובסקי: "ולכל הפחות צריך שיהי' אורך השמלה עד עצם הקרסול והיינו בערך טפח מן הארץ [כ-8 ס"מ] ואין לקצר מזה השיעור כלל וכלל. ואין להסתכל כלל על נשים אחרות שמקצרות זה השיעור כי בעקבתא דמשיחא מצוי גם בת"ח ויראי שמים שיש להם נשים שאינן צנועות כבנות ישראל הכשירות ואין ללמוד ממנהגן כלל" ועוד כתב שם במקור הקדושה וז"ל: "וראוי לכל אחד שיזהיר הרבה על זה בביתו ויתקנו את השמלות הקצרות מזה השיעור, ומאחר דהאשה רואה את בעלה שותק בזה הרי נעשה היתר אצלה ולכן עיקר חיוב מוטל על הבעל שימנע את אשתו מלצאת בשמלה קצרה מאורך עד עצם הקרסול ולא תכשיל ח"ו לזרע קודש בני אבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב והמחטיא את הרבים אין לו חלק לעוה"ב, ולכן לא דבר קטן הוא עונה בזה, ויזהר מאד מאד שיהיו כל בגדיה וכל מעשיה בצניעות".(מחניך קדוש‘‘ אות ט"ז עמ' ט' – הגרר"י דידובסקי היה גאון מופלג בתורה, אשר החפץ חיים זצ"ל הפליג מאד בשבחו ובשבח חיבוריו השונים. ובשנת תרצ"א לבקשת גדולי הדור חיבר קונטרס בדיני הצניעות וקרא שמו "מחניך קדוש")
אסור ממש ללכת עם שמלה קצרה ועם גרביים בצבע העור או עם גרבים דקות
העתק מהמודעה שנתפרסם בעיר הקודש ת״ו מהגאב״ד ובתי הדין לפני (87) שנים
פעה"ק ירושלם ת׳׳ו יום י׳׳א לחדש אייר תרפ"ח
כאשר בעוונותינו הרבים פשתה המספחת של מלבושי שחץ ופרצו גדר הצניעות סמל עמנו הקדוש מאז ומעולם, באופן מבהיל מאד ה׳ ירחם, ורבים מיראי ה׳ פונים אלינו להורות להם את הדין והדת.
והנה אם כי המפורסמות אין צריכות ראיה אך כאשר בעוונותינו הרבים רבות מבנות הארץ פרצו חומת הדת והורגלו ללכת בשמלות קצרים ובבתי יד (שרוולין) קצרין עד אשר הרבה מהמון עם נשכח מהם חומר האיסור ונעשה להם כהיתר ח״ו.
על כן הננו להודיע בזה כי כל אשה ישראלית חייבת על פי דין תורתנו הקדושה ללבוש בגדי צניעות כאשר נהגו בנות ישראל הכשרות מאז ומעולם, בלא שום שינוי, דהיינו במלבושים ארוכים עד הקצה האחרון היותר אפשר, ומצד הראש יכסו את כל בית הצואר כמנהג הצנועות ובבת ידים (שרוולין) ארוכות עד כפות הידים, וכן בשאר הבגדים חייבות לנהוג צניעות וחלילה ללבוש אנפלאות (גרבים ( מנוקבות מעשה רשת אשר הרגל יראה מתוכן. או אנפלאות. מגוון עור הגוף. כל אלה פגול הוא לנו אומה קדושה וטהורה מדור דור.
וכמו כן כל אחד מחויב לחנך את בנותיו הקטנות בצניעות וקדושה שגם הן תלבושנה בגדי צניעות ולכל הפחות שהשמלה תכסה בארכה את רוב הרגל ובתי ידים (שרוולין) שיכסו את רוב היד. ובשכר זה יקויים בנו מקרא שכתוב "והייתם לי סגולה מכל העמים וגי ואתם תהיו לי ממלכת כהנים, וגוי קדוש" ונזכה לגאולה שלמה בב"א.
בד״צ לכל מקהלות האשכנזים
נאם מרדכי ליב רובין נאם ׳צחק במוהר״א ז"ל פרענקיל נאם דוב צבי קארעלנשטיין
ב׳׳ה
ראיתי הכתוב מהרה״ג הבד״צ נ״י ויאושר כחס וחילם לתקן הפרצות ובאתי על החתום המחכה לישועה קרובה
יוסף חיים זאנענפעלד
העתק מתוך החלטת ועד משמרת הצניעות שנתפרסם בשנת תרצ"ו
בעזהי״ת אור ליום ב' לסדר זאת חוקת התורה וגו' ב תמוז התרצ״ו לפ״ק פעה״ק ירושלים תובב"א
אסור מן התורה ללכת בבגדי פריצות וזה גורם סילוק שכינה ר"ל והרבה איסורי תורה עוברים ע״י הפריצות, וחיוב על הבעל והאב למנוע פריצות מתוך ביתו, ואם אין ביכלתו בעצמו יבקש מאחרים שיעזרו לו, כי הפריצות אש היא עד אבדון ר״ל, והמתנהג בצניעות קדוש יאמר לו ואשריו בזה ובבא.
אסור לומר דבר שבקדושה, היינו דברי תורה ותפלה, כנגד הערוה ולכל כמה שאמרו חז"ל דהוי ערוה, וזה אסור אפילו ביחידות בתוך ביתו ומכל שכן ברבים דאיכא תרתי.
אסור לאשר, ללכת יחף בלא גרביים.
הבתי ידים (שרוולין) בהשמלה צריך שיהא עד פיסת היד, וההולכת בזרועות מגולות ואפילו מקצת מן הזרועות מגולה הוי פריצות.
אסור לאשה לצאת בבגד שלפנים מן הצואר מגולה דזה הוי פריצות, וראוי שהבגד יקיף אף מעט מן הצואר.
אף בקטנה מבת ג' ומעלה צריך לדקדק בבגדים שיהיו הבתי ידים (השרוולין.) קרוב לפיסת היד, יוכן שיהיה מלפנים מהצואר מכוסה, ואורך השמלה בלטנה לא פחות מן עד למטה מן הארכובה והמארכת הרי זו משובחת.
אורך השמלה בבת בוגרת צריך שיהא יותר ארוך מהשמלה של בת הקטנה. ואורך השמלה של הנשואה צריך להיות יותר ארוך מהשמלה של בתולה וטוב ויפה לעשות אימרא בסוף השמלה כדי שאם תתקצר השמלה יוכלו להאריך.
אסור לאשה ללבוש בגד שהוא כמו בגדי אנשים ואפילו בבגד אחד הוא אסור מן התורה.
אין לאשה ללבוש בגד אדום.
אסור ללבוש בגד מסחורה דקה שהבשר נראה מתחתיו, ואפי׳ בתי ידים (שרוולין) מסחורה כזו גם כן אסור, וכן (גרבים) כאלה ג״כ אסור, ואין חילוק בכל זה בין אם הסחורה דקה מאד ומחמת זה נראה הבשר, או שהסחורה ארוגה נקבים דקים ומחמת זה נראה הבשר דבכל אופן אסור, (ובכלל זה שלא לקנות סחורה כזו לבגד).
אסור ללבוש בגד שמראה הבגד כמראה עור הבשר וכן גרבים כאלה גם כן אסור.
וכן אין לעשות בגדים צרים.
אין לאשה, להתעצל מלכסות עצמה כראוי, והמתעצלת בזה לעון גדול יחשב אצלה, ולכן צריכה מאד לדקדק היטב בשעת שיוצאה מפתח ביתה ולחוץ שיהא מכוסה כל בשרה כראוי.
אסור לתופרת לתפור בגדים פרוצים ועוברת משום "ולפני עור לא תתן מכשול", ואף במקום שאפשר לתפור ע״י עכו״ם מ״מ איסורא דרבנן איכא [יש איסור דרבנן] וצריכין להזהר בזה מאד.
אין לאשה לצאת לשוק כשהיא מבושמת בין שנתבשמה בגופה בין בשערה בין בבגדיה.
צניעות גדולה באשה שתצא לשוק ברדיד גדול הנקרא שאהל בלשון אשכנז. (.מוזכר ברמב״ם פי״ג מה׳ אישות) וכן שתלבש על בגדיה מלמעלה סינר הנקרא פארטאך בלשון אשכנז (ומוזכר בשיטה מקובצת ב״ק פ״ב בשם הרב המאירי) ואשרי חלקן של המוסיפות צניעות וכל המוסיף קדושה יתוסף לו אורך ימים ושנות חיים
העתק מהמודעה יצאה מרבני עיר הקודש ומבתי הדינים ספרדים ואשכנזים בימי השובבים בשנת תש״ד (לפני 71 שנה) אחרי הידיעות המבהילות :מגזירת ההשמדה רח"יל ע׳י הנאצים ימ״ש.
לְכוּ וְנָשׁוּבָה אֶל ה' כִּי הוּא טָרָף וְיִרְפָּאֵנוּ יַךְ וְיַחְבְּשֵׁנוּ (הושע ו, א)
מטעם הרבנים הגאונים מורי הצדק ה׳ עליהם יודו הוסכם שבימי תיקון שובבי׳׳ם ידרשו בכל בתי כנסיות ובתי מדרשות אשר בארץ הקודש על דבר תיקון פרצת גדרי הצניעות אשר לדאבוננו ירדה פלאים, ולהודיע החיוב הקדוש שמוטל על כל בר ישראל (איש ואשה) להתאמץ ולהשתתף ולהשפיע כל אחד על חבירו לעורר ולהאיר לבבם באור קדושת תורתינו הק׳ וקיום ושמירת מצותיו ולהודיע גודל קדושת עם ישראל שנבחרנו מכל עם בהיותינו גדורים מן העריות ונקי מכל תועבה, ומה גרמה לנו עוון הפריצות עד שהיינו ללעג ולקלס ולאבוד של כמה רבבות.
אוי מה היה לנו!
עתה אתם בית ישראל זכרו כי ירושלים עיר שהשכינה לא זזה מתוכה, זכרו כי אלהי ישראל שונא זימה ופריצות, הזהרו מהפריצות אם אתם חפצים בקיום עם הקודש, הזהירו לנשיכם ובנותיכם ללבוש מלבושי צניעות כי בזכות הצניעות נגאלו אבותינו ממצרים ובזכותם אנו עתידים לגאל.
הצילו צאצאיכם מכל מקומות הטמאים, בתי תיאטרונים וקולנוע המלאים זמה ופריצות ר״ל.
הרחיקו את מלבושי הפריצות, שמלות קצרות, שרוולין קצרין וכל מלבושי פריצות אשר תורתינו הקודשה אסרה אותן.
בנות ישראל הנשואות לא תלכו בפרועי הראש שלא תהיו בכלל עוברות על דת משה ויהודית.
הרחיקו התועבה החדשה, ולא תצא בת ישראל אפילו קטנה שבישראל במכנסים בלי שמלה, כי האיסור מפורש וכתוב (דברים כ׳׳ב) ״לא יהיה כלי גבר על אשה ולא ילבש גבר שמלת אשה כי תועבת ה׳ אלקיך כל עשה אלה״.
הגיעה השעה שנשתחרר מהפריצות הארורה, ועם זה נקרב קץ גאולתנו. נשוב אל הצניעות ונתבונן כי אנחנו עם אחד בארץ נבדלים לה' לקדושה ולטהרה כמו שכתוב (ויקרא כ׳) והייתם לי קדושים כי קדוש אני ה׳ ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי.
נקיים הפסוק הנאמר על זמן ביאת משיח צדקינו (מלאכי ג׳( "אז נדברו יראי ה׳ איש אל רעהו" וגו׳ (שם) [ונזכה ] וחמלתי עליהם כאשר יחמול איש על בנו וגו' זכרו תורת משה עבדי אשר צויתי אותם בחורב וגו׳ הנה אנכי שולח לכם את אליהו הנביא. עד כאן
והאריכו נא שמלותיכן למען קדושת עמנו וקדושת בנותינו, כי מאז ומתמיד היתה הצניעות יסוד קיומנו וסוד הצלחתנו ובכל הדורות וכל הזמנים.
כשהתחלה הפרצה של הבגדים הקצרים ערכו כנס גדול בירושלים באולם
לשמיעה לחצו כאן לשמיעה ביידיש / בעברית לחצו כאן לשמיעה לחצו
:ובחוקותיהם לא תלכו
הגאון רבי יהודה אסאד זצ"ל,
(שו"ת יהודה יעלה חיו"ד סימן שס"ו), שו"ת דברי חיים מצאנז (ח"א יו"ד סימן ל)
חרם: הגאון רבי פנחס הלוי הורוביץ זצ"ל (בעל ההפלאה) יחד עם בית דינו גזר חרם על המקילים בפאה נכרית
(כפי שהובא בספר של בנו הגאון ר' צבי הירש אב"ד פפד"מ, לחמי תודה דף ד).
:פריצות
הגאון רבי צבי הירש אורנשטיין זצ"ל בעל "ברכת רצה" כתב שמלבד איסור של פריעת ראש, יש בזה גם איסור משום פריצות (הובא בספר ישועות יעקב אהע"ז סי' כא 'פאה נכרית כיון שאינו ניכר אם הולכת פרועת ראש, פריצותא מיהו הוי'). וכ"כ הגאון רבי אליעזר זוסמן סופר זצ"ל (בדבריו שנדפס בתחילת ספר מהר"ם סופר על התורה). וכ"כ בשו"ת אשר חנן ח"ד סימן סח', דפאה נכרית לא גרעה מבגדים אדומים שאע"פ שמכסות את הגוף מ"מ אסור ללובשם משום שמושך את העינים.
:מראית העין
כיון שהפאה נראית כשיער רגיל, יכולים הצופים לחשוב שהולכת בגילוי ראש
(פרדס הבינה, חלק מטעי משה, דף עג)
..ועוד
לקבלת עוד חומר בצניעות ובקדושה
"הכנסו לאתר "בחגוי הסלע
b-h.org.il
"וכן לארגון "נפשנו
02-5810763
052-7652509
דברי מרן עובדיה יוסף זיע"א בענין פאות
והנה מדבריו זיע"א:" אנו מזכירים כמה דברים שאנשים חושבים שהם חסידות, או אינם מצד הדין, ועוברים עליהם. וכמו שמורנו הרב יוסף מטראני כותב, יש דברים רבים שהנשים לא שומעות לנו.
למשל, אני מזהיר השכם והערב שנשים לא יצאו לרשות הרבים עם פאה נכרית.
זו חומרא?!
ה´ערוך´ שחי לפני תשע מאות שנה, כותב, מה שאמרו בירושלמי "היוצאת בקפליטין תצא בלא כתובה", ´קפליטין´ היינו פאה נכרית. אם כן זו לא חומרא שבדו אותה האחרונים מלבם, אלא יש לה יסוד בירושלמי, והתלמוד שלנו לא חולק על כך, וקיימא לן בכל דבר שמפורש בירושלמי וסתום בבבלי, ילמד סתום מן המפורש, ולא מצאנו אף אחד מראשונים שחולק עליו. מי יעיז לחלוק על הערוך שרש"י מזכיר את דבריו בדחילו ורחימו, בחבה וברוב כבוד? אמנם הפני משה פירש שקפליטין היינו מטפחת דקיקה ששערותיה נראות דרכה ולכן נחשבת כראש פרוע, ורוב ככל האחרונים הסכימו לאסור.
החרם!
בספר ´מחנה לויה´ שחיבר בנו של הגאון העצום ר´ פנחס לוי איש הורביץ, אב"ד בפרנקפורט, מחבר ספר ´הפלאה´, שהיה לפני מאתיים שנה, כותב, כשראה אביו ובית דינו שמתחילות הנשים ללכת בפאה נכרית, לקח את שני הדיינים שעמו, הוציאו ספר תורה, והחרימו בחרם גמור כל אשה שתצא עם פאה נכרית לרשות הרבים. חרם של גאון עצום כזה, איך לא יראים לפני הקב"ה? ´מדוע לא יראתם לדבר בעבדי במשה´?
כשהגאון ´נודע ביהודה´ שהיה גאון עולם, ראה את הספר ´הפלאה´ אמר "אני מקנא ממנו שלא זכיתי לחבר חיבור כזה"! והוא יחד עם בית דינו עמדו והחרימו בספר תורה אשה שתעיז ללכת עם פאה נכרית ברשות הרבים, איך לא יראים? איך לא פוחדים?
ויש חושבים, אם זה מהודו אסור, ואם זה מג´הנם מותר, מה החילוקים ובילוקים האלה? זה אסור משום צניעות ולא בשביל עבודה זרה דווקא.
הנאה מן המת
רוב הפאות הנכריות האלה הן משער נשים שמתו, משפחתן עניים, רוצים להרויח כסף, חבל להם לקבור אותן עם השערות שלהן, גוזזים את השערות שלה ומוכרים אותם בכסף לפאה נכרית! ולדעת מרן, שערות שהיו על המת אסורים בהנאה, והיא לובשת אותם על ראשה ומתייפה בהם! גם בלא עבודה זרה, שערות של מתים זהו דבר שאסור בהנאה. למה לא יחושו לדברי הגאונים האלה שאסרו?
השלטי גבורים
אמנם ר´ יהושע בועז בשלטי גבורים הוכיח מהמשנה בשבת דף סד: יוצאה אשה בכבול ובפאה נכרית לחצר, מכאן ראיה שמותר לצאת לרשות הרבים בפאה נכרית. כבר האחרונים דחו שזהו רק בחצר ולא ברשות הרבים, ואפשר שמדובר בגרושה או ברווקה שמותרת ללכת בגילוי ראש. ובעיקר הרבה דברים בזה בספר באר שבע מאת ר´ יששכר אילנבורג שהיה בדורו של מרן, תלמיד רבי מרדכי יפה בעל הלבושים, ורבו של בעל בינה לעתים וגידולי תרומה, והיה מגדולי דורו ומהר"ל מפראג כתב לו הסכמה, והוא כותב בספרו באר שבע שזה איסור דאורייתא.
כל האחרונים אסרו!
חפשנו בדברי הגאונים, וראינו כי הגאון מוילנא אסר, החתם סופר אסר, הגאון יעב"ץ אסר, ובשו"ת שאילת יעב"ץ בב´ מקומות התבטא שזהו מנהג של פרוצות. רבני הספרדים כולם אוסרים פה אחד, רבי אברהם פלאג´י כתב בספרו לאסור בהחלט, אמר "תצא בלי כתובה", הגאון מהרש"א אלפנדרי פסק תצא בלי כתובה, וכן כותב רבי יצחק אבולעפיא. כמה מגאוני עולם הספרדים כתבו בפירוש שאשה כזו שמה "פרוצה", וצריך לגרשה בלי כתובה! למה לא יחושו לדברי הגאונים האלה?
המגמה שלנו להקל!
איני אומר שום דבר מדעתי, הכל מדברי הספרים, למה לא יחושו לדברי הספרים האלה? וכי סתם אנו רוצים להכביד על בנות ישראל? כולם יודעים שהמגמה שלנו להקל לישראל בדבר שהוא על פי ההלכה, אבל כאן זהו דין מפורש בגמרא לפי דברי הערוך וכל הפוסקים שנהרו אחריו, אפילו לומר שהמנהג להקל – זהו מנהג משובש, אותיות ´גהנם´!
החתם סופר לא זז מדברי הגאון יעב"ץ ימין ושמאל, היה מקלס אותו מאוד, וכתב שדברי הבאר שבע אמתיים ונכונים. שו"ת דברי חיים גם בחלק א´ וגם בחלק ב´, וכן מהר"ר צבי הירש חיות כותב, שבכל פולין לא מצאנו אשה שתצא בפאה נכרית. וכן ר´ יאודה אסאד בשו"ת יהודה יעלה, וכן ר´ יצחק דוב הלוי במבמרגר מויצבורג, וכן מהרי"ל דיסקין.
נצא נגדך בחנית וחיצים
ומעשה היה ברב אחד שבא לירושלים ואשתו לבשה פאה נכרית, ושלח לו הגאון ר´ שמאול סלנט: דע לך שכאן איננו הולכים בפאה נכרית, ואם אשתך לא תסיר אותה אנחנו נצא נגדך בחנית וחצים, או עד שתחזור לעירך! קיבל עליו, ותכף ומיד שינתה את דעתה ולבשה כובע, וכמובא בספר ´מרא דארעא דישראל´ על הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד.
ויש עוד חבילות חבילות של פוסקים למעלה מששים-שבעים פוסקים, בין חסידים בין פרושים, שאוסרים. ויפה צפורנם מכרסו של מי שמתיר, לא צריכים לשמוע לו, ´לא תאבה לו ולא תשמע אליו´.
אין להביא ראיה מנשי הרבנים והאדמורי"ם
בספר ´חסד לאברהם´ תאומים כותב: ברור לי שאילו גדולי הדור היו מוחים כראוי בנשותיהם ובנותיהם לא היה מתפשט דבר זה והיו שומעים להם, וגם ה´שדי חמד´ אוסר. וב´כנסת הגדולה´ (אבן העזר סימן כא) אוסר בהחלט משם הרב ´משא מלך´. אלא שהמשא מלך אסר גם אם קושרת בד שחור שנראה כשערותיה משום מראית העין, והכנסת הגדולה חלק עליו, ומ"מ שניהם פשיטא להו שהפאה אסורה.
ואלה שלובשות פאה נכרית חושבות שזה מותר, אינם רוצים להאמין שהפאה אסורה. אומרים להם שזה אסור, ושעשו חרם, וכולם כתבו שזה אסור. והם אומרים, "לא! למה אדמו"ר פלוני רואה את בתו הולכת גם כן כך ושותק? למה רב פלוני אשתו הולכת גם כן כך ושותק"? משלים את עצמם, לכן אין להם יסורי מצפון, ועושים כן לכתחילה. ומי שלא עושה כך, אדרבה, בזים לו.
כמה אדמורי"ם הביעו בפני את צערם שבנותיהם הולכות בפאה נכרית, אבל אינם יכולים להתגבר עליהן. לא יתכן שהנשים יכתיבו לנו את הפוסקים, לא נזוז מדבריהם ימין ושמאל.
אנו יודעים כמה רבנים שנשותיהם מכתיבות להם, ואחר כך הולכים אחריהם ברצון, ´תחילתו באונס וסופו ברצון´, ´וילכו אחרי ההבל ויהבלו´. מה יעשו יתגרשו מהם? וכי מי אמר שהאשה השניה תהיה יותר טובה? וכי אנחנו צריכים ללמוד מיחידים? וכי אין לנו ספרים, מה אכפת לנו מהאיש הזה שאשתו הולכת כך? יש לנו ב"ה פוסקים, תפתח ותראה שאין אחד שמתיר.
איזוהי אשה כשרה?
יש רבנים כשאני אומר לו למה אשתך הולכת בפאה, הוא עונה: יש לי ממנה כמה ילדים, אם אגרשנה להיכן אלך עם הילדים? וכשלא מעמידים את הדת על תילה אי אפשר ללמוד מאיזה נשים שהולכות כך.
וכי בשביל שיש רשעה אחת שהולכת כך, מזה מביאים ראיה? מה יעשה בעלה מסכן? כתוב ´איזוהי אשה כשרה? שעושה רצון בעלה´, והיא לא עושה רצון חכמים ולא רצון הקב"ה.
לא יתכן לפסוק אחרת!
וגם אם יש חכם שכותב נגד הפוסקים צריך להעמיד אותו במקומו, מי אתה שתחלוק על הפוסקים האלה? אם ראשונים כמלאכים אנו כבני אדם, אם ראשונים כבני אדם אנו כחמורים ולא כחמורו של רבי פנחס בן יאיר. זו חוצפה לחלוק על בעל הערוך שמפרש כך את הירושלמי. וכי אנחנו עניים-יתומים-אלמנות, אין לנו פוסקים שנוכל להורות על פיהם?!
אם כן, עוונם כפול כפל כפליים. איפה יראת שמים? אדם צריך לחוש לדברי גאוני עולם שכתבו כן בספריהם. כולם, אחד אחרי השני כתבו שזה אסור. למה לעבור על דבריהם? בשביל מעט יופי? וכי חסרים כובעים יפים? חסרות מטפחות ראש יפות, משי, רקמה? כך זה גם צניעות, זו הדרך של התורה, צריך אדם להתרחק מדברים של פריצות, לעשות סייג לתורה, שח"ו אנשים לא יסתכלו בשערותיה.
מה נענה ביום הדין?
אנחנו מתקרבים עכשיו לכיפור, הקב"ה יאמר להם: אתם שמעתם שזה אסור! קודם לא ידעתם, אבל עתה שמעתם שזה אסור, שכך אמרו כמה גאוני עולם, מדוע לא עשיתם כדבריהם? מדוע לא יראתם לעבור על דבריהם? מה יאמרו? מה יענו? ´אין לנו פה להשיב ולא מצח להרים ראש´… לכל הפחות בעשרת ימי תשובה יתחילו כבר לחזור בתשובה, יתקנו את המעוות.
למי נאמין???
צריך לחזור בתשובה, לא רק על הדברים הרעים, גילוי עריות שפיכות דמים, וכל הדברים שהקב"ה מצווה אותנו, אלא גם העבירות שאדם דש בעקביו, תופסים וחונקים אותו ביום הדין. אלה עבירות שהאדם משלה את עצמו שהם מותרים, "הנה רב פלוני שבתו הולכת כך, הנה אדמו"ר פלוני שאשתו כך", כך לומדים הלכות? אין לנו פוסקים שאנו לומדים מהם? כל אלו הפוסקים גאוני עולם שאנו חיים מפיהם, לא נאמין להם? למי נאמין אם כן?
לכן בכל הדברים האלה חייב אדם להתנהג אפילו לפנים משורת הדין, אפילו לא היה הדין כך, כל שכן אלו שהם באמת יסודתם בהררי קדש, וגדולי עולם כתבו כך.
כל אחד ואחד חייב להגיד לאשתו, לבניו לבנותיו שירחיקו מהם את העבירה הזאת, זו עבירה חמורה.
רבני האשכנזים לא שותקים!
יש טוענים "האשכנזים שותקים", אבל לא כולם שותקים, יש מהם שכותבים בספריהם שזה אסור, אבל האנשים לא יודעים מה שכתוב בספרים, וכי כל אחד הולך לעיין בספרים?! ב´שבט הלוי´ (ח"ה (סי´ קצט אות ד), לאחד מגדולי הדור הגאון הרב וואזנר, כותב שזה אסור. אבל מי קורא בספרו? רק תלמידי חכמים, אלה שיש להם נשים שהולכות בפאה נכרית ילמדו בספרו? זה ספר מיוחד לתלמידי חכמים! למה לא יחושו לדבריו? למה לא יחושו לדברי הפוסקים? למה יעברו על דברים אלה?
ראש של עז…
גם האשכנזיות שלבשו פאה נכרית, אני ראיתי לפני ארבעים-חמישים שנה היו נשי רבנים אשכנזים שלבשו פאה נכרית, אבל תכף אתה מרגיש שזה פאה נכרית, נראית כמו שער של עזים, אתה רואה את ראשה כמו ראש של עז… ללא יופי ולא הדר, שערות מוזרות ומשונות שהיום אף אשה שמכבדת את עצמה לא תלך עם זה בכלל… מה לי אם לובשת מטפחת מה לי אם לובשת שער עזים, מהיכא תיתי שיהיה אסור? איני אומר שזה מותר, גם זה אסור, כי בספר דברי חיים מצאנז כותב בשצף קצף, כל אלה שלובשות פאה נכרית זה מעשה השחקניות, ועוברות משום ´בחוקותיהם לא תלכו´, וכן כותב רבי צבי הירש חיות והגאון יעב"ץ.
[ציטוט מיביע אומר ח"ה (אה"ע ס"ה בהוספות ומילואים): בדורות הראשונים הפאות הנכריות היו ניכרות מאד לעין, ולא היה בהן חשש למראית העין שידמו לשערות טבעיות, ואילו הפאות הנכריות שנתחדשו בזה"ז, לא רק שהן דומות לשערות הטבעיות, אלא גם עולות עליהן ביופיין ובטיבן ובמראיתן, עד שאף הפרוצות משתמשות בהן לנוי וליופי. ומכיון שאין שום היכר בין פאות אלו לשערות הטבעיות, הא ודאי שיש לחשוש בהן משום מראית העין, שיחשבו אותן לפרוצות ההולכות בגילוי שערות ראשן ברה"ר. ועכ"פ כשיש טעם להחמיר בזה"ז יותר מן הדורות הקודמים בטל לעז הראשונים[.גם הצמח צדק מלובביץ´ אוסר!
כך כותב גם בצמח צדק מלובביץ´ שהיה לפני מאה ועשרים שנה, רבם של חסידי חב"ד, מה שנוח להם אומרים ´כך אמר רבינו´, ומה שלא נוח להם זורקים אותו… אם כן זה שקר שאומרים שהולכים אחריו, "אותם חסידים אין רוח חכמים נוחה מהם", כמו שאמרו בשבת קכא (ע"ב)
[הערת המו"ל: מכיון שרבים מהרוצים להתיר נתלים בדעתו של האדמו"ר האחרון מחב"ד זצ"ל, כאן המקום להביא ציטוט מדברי האדמו"ר זצ"ל בעצמו בספר תורת מנחם (חלק יב, תשי"ד – ח"ג עמ´ 189): "החילוק בין פאה נכרית למטפחת הוא בכך שבנוגע לפאה נכרית אין ברירה על אתר, ובנוגע למטפחת יש ברירה להסירה. למשל, כשיושבים במסיבת אנשים, הרי כשהאשה חבושה פאה נכרית, אפילו אם ייכנס "פרעזידנענט אייזנהאווער" [נשיא ארה"ב בזמנו] לא תסיר את הפאה, משא"כ בנוגע למטפחת קל להסירה". (עמ´ 190 ההדגשות במקור): יכולה היא לטעון, שהיא תלך לבושה במטפחת "כראוי", בודאי שטוב הדבר "אם" יהיה כך, אבל "מהמציאות" יודעים "שאין הדבר כן". עכ"ל. עי"ש. ומבואר בפירוש שכל העדיפות של פאה היא רק באשה כזו שיש לגביה חשש שבמקום בושה וכדו´ תסיר ביודעין את כיסוי ראשה ותשאר פרועת ראש, ובודאי שטעם זה לא שייך ברוב ככל הנשים בארץ שכביכול נתלות בדעתו של האדמו"ר זצ"ל[סגולה לבנים צדיקים ותלמידי חכמים!
כל אשה שרוצה שבניה יהיו צדיקים תתנהג בצניעות, כך כותב הזוהר הקדוש. קמחית, היתה אשה שזכתה לראות את שבעת בניה כהנים גדולים, אמרו לה במה זכית? "מימי לא ראו קורות ביתי שערות ראשי", אפילו את שערות ראשה לא ראו קורות ביתה, כשהיתה מסתרקת היתה שמה סדין על ראשה ומסתרקת אף שהקורות אינם בעלי רוח חיים, רק בשביל שאף אחד לא יראה את שערות ראשה. כך התנהגה בצניעות, ולכן זכתה לשבעה בנים שכולם כהנים גדולים!
דא עקא שיש לנו בית ספר היחיד "בית יעקב", זהו בית ספר מצויין שמחנכים לתורה ויראת שמים, אך המורות שלהם באו מאלה שלובשות פאה נכרית, ומה תעשה התלמידה? הבת אומרת וכי אני יותר טובה מהמורה שלי, ´דיו לעבד להיות כרבו´, והיא הולכת אחרי המורה שלה, ´ומורה לא יעלה על ראשו´…
ויש מורות שהחזיקו מעמד ולבשו כובע והיו ללעג וקלס בעיני חברותיהן על שלובשות כובע, לא די שהן חוטאות ולובשות פאה נכרית אלא גם לועגות ללובשות כובע. כמה פעמים פנינו למנהליהן וביקשנו שהמורות הנשואות לכל הפחות ילבשו כובע. וגם עד שהקימו לנו בית ספר ספרדי … הביאו את כל המורות מבית יעקב הולכות עם פאה נכרית, וכדי בזיון וקצף שיאמרו התירו פרושים את הדבר.
צריך לדעת, מעשים לחוד ותורה לחוד. התורה שלנו לא תתבטל מפני איזה מורה, ישאלו את המורות האלה הם יודעות את כל הפוסקים האלה שצריך לגרש אותן בלי כתובה, כולן יודעות אחת מחברתה, ´חברך חברא אית ליה´.
[ציטוט מיביע אומר ח"ה (שם): ומצוה רבה לפרסם האיסור ברבים, ובפרט לספרדיות שנהגו לאסור מימות עולם ומשנים קדמוניות, ורק כעת התחילו ללמוד מאלו המורות היתר לעצמן שלא ברצון חכמים, דילפי הני נשי מקלקלתא ולא מתקנתא. ומצוה להודיען שזוהי פירצה חמורה בגדר הצניעות של בנות ישראל הכשרות, וכמ"ש הגאון מהר"א תאומים בעל חסד לאברהם, שצריך למחות ולמנוע בנות ישראל לצאת בפאה נכרית. (ומה מאד יש להזהיר את עורכי העתונות הדתיים שנעשה להם כהיתר לפרסם המקומות שמוכרים פאה נכרית, ומכשילים בזה את הרבים [(היום יש כמה בחורים רוצים להתחתן, ובאים לדבר על התנאים שביניהם, היא אומרת "איני הולכת רק עם פאה נכרית", חסר רק שיכתבו את התנאי הזה בכתובה… בושה וחרפה, וכדי בזיון וקצף. מי יתן והיינו יכולים לעשות בית יעקב שלנו שילמדו לפי ההלכות ולפי המנהגים שלנו של הספרדים [מציאות שהתגשמה… [.
בכל הדברים שלנו אנחנו סומכים על הפוסקים האלה, באיסורי דאורייתא בדיני איסור והיתר, ופה לא נסמוך עליהם?
שום דבר לא יעזור להן!
ואלה לא חושבים שעושים עבירה בכלל, יש אדם שעושה עבירה ואחר כך מצפונו מכה אותו על העבירה, אבל אלה לא חושבים שעושים עבירה. יבואו לשמים יתנו להם פולסי דנורא ויענישו אותם, שום דבר לא יעזור להן, לא אביהן ולא הבעל!
אוי לאותם בחורי ישיבות!
ויש בחורי ישיבות, תצלנה אזן משמוע, "בחורי ישיבות", מתנים תנאי עם האשה, שתלך דוקא בפאה נכרית. עינים להם ולא יראו, טחו עיניהם מראות, עיורים! לא רואים פוסקים! לומדים בבא-קמא בבא-מציעא בבא-בתרא, ואת הדברים האלה אינם יודעים, ולא רוצים לדעת, ואפילו יגידו להם לא יאמינו.
אפילו הבחורה טובה רוצה ללבוש מטפחת או כובע, אומר "לא, תלבשי פאה נכרית". אוי לו לבחור הזה! אין לו יראת שמים, הוא רשע! חוטא ומחטיא!
כמה פעמים באו אצלי לשאול אותי מה לעשות עם בחור כזה, אמרתי: אסור לקחת אותו, זה רשע! אין לו יראת שמים, תורתו לא שווה כלום! זהו כמו דואג האדומי שכל מעשיו היו מושחתים, איפה היראת שמים?
צריך כל אחד ואחד להזהר, לא יתן את בתו לאיש כזה מושחת שדורש שתלבש דוקא פאה. זה לא אברך ישיבה, זה אברך רשע! צריך לגרש אותו! יחפש לו אברך טוב שידע את האמת, יסכים על מטפחת ראש, על כובע.
אין קדושה וטהרה ללא לימוד פנימיות התורה והזוהר הקדוש
בס"ד
קול קורא!
לכל הרבנים ולכל עם ישראל
לחצו כאן לשמיעה
ספר "אור הזוהר"
ליקוט מאלף גדולי ישראל
על מעלת וחיוב לימוד הזוהר הקדוש
הורידו למחשב ולימדו ב"אוצר הזוהר הקדוש"
בלחיצת כפתור
תיקוני הזוהר | אדרא רבא | אדרא זוטא
אוצר הזוהר הגדול – 3426 ספרים ומאמרים על כל מקצועות התורה להורדה בחינם לחצו כאן רק 640 מגה
|
אוצר הזוהר1 | ספר הזוהר הקדוש | פתח אליהו | תיקון מ"ח בראשית תמן | תיקון מ"ג
אוצר חכמת הזוהר 2 -104 ספרים | ספרא דצניעותא | תיקוני הזוהר | אדרא רבא | אדרא זוטא
| אוצר חכמת הזוהר 3 105-144 | הערב רב וכל המסתעף | עלוני "אור הזוהר"
ספר "זוהר תהילים" – הורידו ולימדו | זוהר "חוק לישראל" | ספר " שכר ועונש"
גילוי דעת- אין בזה משום היתר לגלוש בכל מכשיר עם אינטרנט ללא סינון
הצטרפו היום ללימוד הזוהר היומי בלחיצה אחת
הורידו את האפליקציה הכשרה של לימוד הזוהר בחינם
פסק האדמו"ר מהאלמין נשיא מפעל הזוהר העולמי
מחברם של יותר מאלף ספרים:
מי הם האחראים על כל האסונות?
כל רב וראש ישיבה שאומר לאנשים נשים וטף לא ללמוד זוהר הקדוש בלשון הקודש דעו לכם! שהוא ערב רב וקליפת עמלק, והוא רוצח נפשות, ועל כל היתומים ואלמנות הוא אשם.
כך פוסק רבי שמעון בר יוחאי בתיקון ל' ומ"ג. והוא בחרם חמור של 153 גדולי ישראל משנת תרע"ד הוא פסול לעדות ולצרפו למנין ולכל דבר שבקדושה, ואסור לשמוע ממנו דברי תורה ולא שום פסק הלכה!!! ומי שסומך עליו בהלכה עובר על החרם של 153 גדולי ישראל! ראה ספר "כח הזוהר" חלק ז' ו26 ספרי הערב רב והמסתעף.
לקבלת ספרי זוהר בחינם 0527651911
הַלּוֹמֵד דף אחד בזוהר הקדוש – מֵבִיא גְּאוּלָה לָעוֹלָם
שְׂכַר הַגָּדוֹל שֶׁמְּקַבֵּל כָּל אֶחָד בְּהִשְׁתַּתְּפוּתוֹ עִם מִלְיוֹן הַיְהוּדִים לוֹמְדֵי הַתִּקּוּן הַזֶּה, הוּא כָּךְ:
א. כָּל יִשְׂרָאֵל נִכְנָסִים לְתוֹךְ סֻכַּת הָרַשְׁבִּ”י הַמֵּגֵן הָרָאשִׁי וְהָאֲמִתִּי לְכָל הַדּוֹר כֻּלּוֹ, כַּנֶּאֱמַר (תְּהִלִּים ק”מ ח’) “סַכֹּתָה לְרֹאשִׁי בְּיוֹם נָשֶׁק”. וְאָמְרוּ חז”ל (יְרוּשַׁלְמִי יְבָמוֹת דַּף ח’), בְּיוֹם נָשֶׁק זֶהוּ יוֹם בֹּא גּוֹג. – ב. יְהוּדִים זִכְרוּ!!! כְּמוֹ נֹחַ בִּשְׁעָתוֹ עַכְשָׁו הַתֵּבָה פְּתוּחָה וְכֻלָּם יְכוֹלִים לְהִכָּנֵס, נָא לְהִזְדָּרֵז לִפְנֵי הַמַּבּוּל. שֶׁהַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ הוּא תֵּבַת נֹחַ הַמַּצִילָה שֶׁל הַדּוֹר. – ג. כָּל הַמִּשְׁתַּתֵּף בַּלִּמּוּד הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה יקַבֵּל שָׂכָר עָצוּם כְּנֶגֶד כֻּלָּם כַּמְּבֹאָר לְהַלָּן. – ד. כָּל אֶחָד יִרְאֶה לְקַיֵּם מַאֲמָר חֲזַ”ל, גָּדוֹל הַמְּעָשֶׂה יוֹתֵר מִן הָעוֹשֶׂה, שֶׁעֲלֵיהֶם הָעוֹלָם עוֹמֵד, וִיקַבֵּל כַּמָּה חוֹבְרוֹת שֶׁרוֹצֶה לְחַלֵּק בְּחִנָּם, כְּדֵי שֶׁיְּזַכֶּה וִיחַלֵּק סִפְרֵי זוֹהַר בְּחִינָם לַחֲבֵרָיו וּבְנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ הַקְּרוֹבִים וְהָרְחוֹקִים, וִיקַבֵּל שָׂכָר כְּנֶגֶד כֻּלָּם, וּכְאִלּוּ בְּרָאָם כַּמְּבֹאָר בְּזוֹהַר (תְּרוּמָה קכ”ח:) וּבְסֵפֶר חֲסִידִים ובגר”א, וְעוֹד.
סוֹד הַמָשִׁיחַ לדף זוהר ביום לָתֶת כְּלֵי נֶשֶׁק וְעֶרְכַּת מָגֵן לְכָל יְהוּדִי בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם, לְהַצְלָחַת עַם יִשְׂרָאֵל לְעִלּוּי שְׁכִינַת עוּזֵּנוּ, וּלְהִיגָלוֹת כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ עָלֵינוּ, בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ יִרְאוּ עֵינֵנוּ וְיִשְׂמַח לִבֵּנוּ בְּהִגָּלוֹת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ אָמֵן.
וְכָל הַמִּשְׁתַּתֵּף בלימוד הקדוש הַזֶה של דף היומי של זוהר תורה מְקַבֵּל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶם שְׂכַר כְּאִילוּ לָמַד 1.5E+26= (1,500,000,000,000,000,000,000,000,000) דפי זוהר הַקָּדוֹשׁ,
הַמְעוּנְיָן לְהִשְׁתַּתֵּף וְלִזְכּוֹת לִזְכֻיּוֹת עֲצוּמוֹת "עַיִן לֹא רָאֲתָה אֱלֹקִים זוּלָתֶךָ” – טֶל:0527-651911.
כל אחד מישראל שילמד/יקרא, ביחד שבטי ישראל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהַלּוֹמְדִים מְקַבֵּל אֶת הַשָּׂכָר וְהַזְּכֻיּוֹת שֶׁל כָּל מִלְיוֹן לוֹמְדֵי הזוהר הקדוש (שד"ח, וְעוֹד). בִּזְמַן לִמּוּד דקה אחת נוחל עלום הבא וטועם טעם גן עדן עוד כאן בעולם הזה.
לימוד דף אחד מתיקוני זוהר שווה 10 דפי זוהר (הגר"א), וְכָל אֶחָד שֶׁמִּשְׁתַּתֵּף בַּחֲבוּרַת הלימוד הקדוש הזה [שיוצא במליון עותקים בס"ד] יֵשׁ לוֹ שְׂכַר מיליון לומדי הדף הזה שהם 10 מיליון דפי זוהר (שד"ח), וּמוּכְפַל בְּסַךְ הָאֲנָשִׁים שֶׁמִּתְחַבֵּר אֲלֵיהֶם כְּדִבְרֵי הַבְּאֵר מַיִם חַיִּים (פ' תְּרוּמָה כ"י), כלומר 10 מליון כפול מליון = כפול 15 מליון יהודים שיש בעולם (ספר חסידים) =1.5E+20(1,500,000,000,000,000,000,000) דפי זוהר, וְעוֹד כָּפוּל 1000 הֵם מְזַכֵּי הָרַבִּים הַסּוֹעֲדִים אֶת הַשְּׁכִינָה וְנִקְרָאִים שָׂרֵי נַפְתָּלִי (מד"ר שיה"ש פָּרָשָׁה ח' פִּסְקָה טז, זֹהַר ח"ב דף קכ.), 1.5E+23(1,500,000,000,000,000,000,000,000) וּבְמִנְיַן עוֹד כָּפוּל אֶלֶף שבכל עשרה השכינה שורה ומה שנותנים משמים באלף נותנים (זוֹהַ"ק וַיֵּצֵא), = 1.5E+26= (1,500,000,000,000,000,000,000,000,000) דפי זוהר!!! [הַהֶסְבֵּר עַל הַחֶשְׁבּוֹן הַנַּ"ל רְאֵה בְּכֹחַ הַזוֹהַר חלקים 1-7]. וּבַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ שִׁיר הַשִּׁירִים כָּתַב שֶׁכָּל הַשָּׂכָר בַּאֲלָפִים שֶׁנּוֹתְנִים מִשָּׁמַיִם זֶה בְּאֹפֶן רָגִיל, אֲבָל הַצַּדִּיקִים לוֹמְדֵי הַזּוֹהַר הַקָּדוֹשׁ הַדְּבֵקִים בְּתוֹרַת הַסּוֹד תּוֹרַת הָרַשְׁבִּ”י, עֲלֵיהֶם אוֹמֵר הַכָּתוּב (יְשַׁעְיָה ס”ד ג’) “עַיִן לֹא רָאָתָה אֱלֹהִים זוּלָתְךָ יַעֲשֶׂה לִמְחַכֵּה לוֹ”, וְאֵין קֵץ לִשְׂכָרָם, וְאֵין כָּל בְּרִיָּה שֶׁיּוּכַל לְשַׁעֵר זֹאת… (וְעַיֵּן כּוֹחַ הַזּוֹהַר חֲלָקִים א-ז, שִׂמְחַת הָרַשְׁבִּ”י, וְעוֹד).
האזינו לפסק כ"ק האדמו"ר מהאלמין שליט"א. מיהם הערב רב שבדורנו המעכבים את גאולת השכינה ועם ישראל
איך זוכים לתפילין ומזוזות ולכתובה כשרה?
ספר "אור הזוהר" ליקוט מאלף גדולי ישראל על מעלת וחיות לימוד ספר הזוהר הקדוש
|
לקבלת ספרי הזוהר,סטים לבתי מדרשים, חוברות ועלונים בחינם "מפעל הזוהר העולמי"
052-717913
052-7651911
Walla! Mail – Get your free unlimited mail today
Walla! Mail – Get your free unlimited mail today
Walla! Mail – Get your free unlimited mail today