ביום שני פרשת וישלח ט' כסלו – בצהריים:
סגולת "השעה התשיעית בשנה התשיעית"
כל התפילות ואמירת שמע ישראל לא יעלו לשמים,
[כך פוסק רבי שמעון בר יוחאי ע"ה בתיקון ל', ותיקון מ"ג] רק אם תלמדו דקה זוהר ביום.
כל עם ישראל מתאחדים ביחד ואומרים
1. פתח אליהו הנביא זכור לטוב
2. תיקון ל'
3. תיקון מ"ג
4. תיקון מ"ח,
5. נשמת כל חי- לומר בשעה 13:00
פתח אליהו | תיקון מ"ח בראשית תמן | תיקון מ"ג
ומסיימים לקרוא את כל זה בתשע דקות.
.
הודעה הרחבה בככר השבת ובהמודיע – מאת ישראל כהן
| בצהריים: סגולת "השעה התשיעית" ב"שנה התשיעית" |
בין השעות 13:42 ל-13:51 תחול סגולת "השעה התשיעית", כאשר השנה הסגולה מובחרת יותר בשל כך שהיא מתקיימת גם ב"שנה התשיעית". כל הפרטים
ט' בכסלו תשעד 13:05 12.11.13
בימים האחרונים גובר הבאזז השנתי והשיח הציבורי סביב ה"אירוע המתרחש פעם בחמישים שנה". פרסומי וועדות הצדקה מכריזים על גדולי הדור שיתפללו עליך ב"שנה תשיעית, חודש תשיעי, יום תשיעי, שעה תשיעית".
אמנם בכל שנה חוזר על עצמו הדבר אולם הפעם לדברי "המבינים" הסגולה מדויקת יותר ומהודרת יותר וזאת משום שמדובר גם בשנה התשיעית לשנת היובל דבר הקורה פעם בחמישים שנה.
המקור לסגולה נמצא בספר 'ברית מנוחה', ועל דברים אלה סומך ידיו רבי חיים ויטאל זי"ע, תלמידו הגדול של האר"י הקדוש: "ספר ברית מנוחה נעשה ע"י צדיק קדמון, שנגלה משמים אליו אליהו הנביא וגילה לו סודות ורזין, וביניהם גם את הסוד הבא".
וזהו הסוד: "קבלה יהיה בידך שהשנה התשיעית ליובל – שנה מובחרת. חודש הט' – חודש טוב מן הטובים וחדש רצון. ויום הט' לחודש – מן המובחר שבכל החודש. ושעה תשיעית של יום – שעה טובה ומובחרת משעות היום".
"בכל יובל שנים", מוסיף רבי חיים ויטאל, "פעם אחת בחמישים שנה, מגיעה השנה התשיעית ליובל, ובה מגיע החודש התשיעי, ובו יש יום תשיעי ובו יש שעה תשיעית – שבה כל הגלגלים בעולמות העליונים נרעשים ומתקיים 'אוצרך הטוב עלינו תפתח'".
העיתונאי בנימין חינקיס מ"המודיע" מסביר כיצד ניתן לוודא שאכן התאריך, היום והשעה מדויקים. הוא מנתח זאת שלב אחרי שלב ומבהיר: לגבי התאריך כי אין ספק שמדובר בתאריך ט' בחודש מסויים. הספירה היחידה שיכולה להתייחס ל"יום תשיעי", בוודאי כאשר המושג הזה מופיע אחרי "חודש תשיעי", היא בהבנה כי מדובר ביום התשיעי לחודש. כלומר: ט' לאותו חודש.
"לגבי החודש", אומר חינקיס, אמנם ייתכן שהספירה מתחילה מתשרי אך סביר יותר להניח כי היא מתחילה מניסן". לדבריו, "מכיוון שמדובר בספר קדום, יש אומרים מתקופת התנאים, סביר אפוא כי התייחס למניית החודשים כמופיע בתורה – החל מחודש ניסן".
גם פוסק הדור מרן הגאון רבי שמואל הלוי וואנזר הבהיר בדעתו הרחבה כי כך הם פני הדברים. החודש הראשון הוא ניסן – ראשון הוא לכם לחודשי השנה, וממילא "החודש התשיעי" הוא: כסלו. החודש הנוכחי.
לגבי השעה התשיעית (13:44 – 13:53) מסביר חינקיס כי אמנם בנקודה זו, הנושא קצת מורכב, אך בקצרה ניתן לומר כך: ישנן 7 שיטות (!) שונות בקרב הפוסקים, כיצד יש למנות את שעות היממה ובאיזו צורה: האם מדובר 'בשעות זמניות' כפי שהיה מקובל בעבר? אולי הכוונה לשעות 'מודרניות' כנהוג במחוזותינו כיום? האם מחשבים שעה ביחס לכל שעות היממה, או אולי רק שעות היום בלבד? האם נחשב מן הזריחה או מנץ החמה? האם מסתיים היום בשקיעה או בצאת הכוכבים?
על פי חישובים מדוייקים, ניתן לכנס את 7 השיטות השונות לטבלה הבאה:
כפי שניתן להבחין בטבלה, הזמן המאוחר ביותר לתחילת השעה התשיעית (מודגש בצהוב), ניצב בשיטה ג', והשעון מורה על 1:44. הזמן המוקדם ביותר לסיום השעה התשיעית (מודגש אף הוא בצהוב), ניצב בשיטה ד' כאשר המחוגים מורים על השעה 1:53. זהו למעשה הטווח המינימלי, בו חלה "השעה התשיעית" לכל הדעות ולכל השיטות!
"ואכן מדובר בדבר פלא, בין 1:44 ל-1:53 מדובר בפרק זמן של 9 דקות בדיוק", מציין חינקיס.
בספר הקדמון אמנם לא מוזכרת "הדקה התשיעית", אך הנה צצה לנו שוב הספרה 9. תשע דקות, בשעה התשיעית, ביום התשיעי, בחודש התשיעי, בשנה התשיעית!
"בנוגע לשנה התשיעית", מסביר חנקיס כי "אמנם זה נכון ש'השנה התשיעית ליובל' – זהו נתון שקצת קשה לבצעו בימינו, שכן היובל אינו נוהג כשאין מרבית ישראל ישובים על אדמתן וכאשר בית המקדש חרב. ישנן דעות שונות לגבי חישוב שנות היובל, אולם מרבית הפרשנים והפוסקים מוצאים את קביעת הרמב"ם כבסיס מרכזי".
"אולם הרמב"ם כותב כי על פי חישובו, חורבן בית שני שהתרחש במוצאי שנת שמיטה, היה השנה ה-15 של היובל התשיעי. ולפי חשבון זה, שנה זו שהיא שנת אלף ומאה ושבע לחורבן, שהיא שנת שמונים ושבעה ואלף וארבע מאות למניין שטרות, שהיא שנת שש ושלושים ותשע מאות וארבעת אלפים ליצירה [4936 לבריאה], היא שנת שמיטה, והיא שנת אחת ועשרים מן היובל", מוסיף חנקיס.
"כלומר, אם שנת 4936 לבריאה היא השנה ה-21 מן היובל, הרי שהיובל הבא צריך לחול כעבור 29 שנים, בשנת 4965 לבריאת העולם. מכאן ואילך, בדילוגים של 50 שנה, עד לימינו אנו – חלפו עוד 800 שנה שהן 16 יובלות, כאשר שנת היובל האחרונה היתה בשנת 5765 לבריאת העולם. שנת 5765 לבריאה היא שנת תשס"ה", אומר חנקיס.
כך אכן קבע גם מרן הגר"ח קנייבסקי, כי אכן על פי חישוב הרמב"ם שנת היובל האחרונה היתה בתשס"ה. נספור תשע שנים מתשס"ה ונגיע לשנה הנוכחית – שנת תשע"ד!
בסיכומו של דבר מצהיר חנקיס כי "הנה אנו עומדים לכאורה, במועד בו נשלמו כל ארבעת חלקי 'הסוד' המובא בספר הקדמון, אותו החשיב רבנו חיים ויטאל וגדולי עולם נוספים. ביובל הנוכחי, זו 'השנה התשיעית' היחידה".
הורידו למחשב ולימדו ב"אוצר הזוהר הקדוש"
בלחיצת כפתור
אוצר הזוהר1 | ספר הזוהר הקדוש | פתח אליהו | תיקון מ"ח בראשית תמן | תיקון מ"ג
אוצר חכמת הזוהר 2 -104 ספרים | ספרא דצניעותא | תיקוני הזוהר | אדרא רבא | אדרא זוטא
| אוצר חכמת הזוהר 3 105-144 | הערב רב וכל המסתעף | עלוני "אור הזוהר"
| זוהר "חוק לישראל" | ספר " שכר ועונש"
הורידו למחשב ולימדו ב"אוצר הזוהר הקדוש"
לשמיעת דברי מרן לחצו כאן
אפליקצית ספר הזהר
להצלת עם ישראל ותיקון השכינה
זוהר בעברית עם המשפט
http://www.zohar-1.com/books/zohar_hebrew/mobile/
זוהר ארמית עם המשפט
http://www.zohar-israel.com/zohar/mobile/
זוהר ערב רב
