בכח השבת, שהיא מעין העולם הבא, לתקן כל הפגמים, ויש יכולת ביד כל ישראל החפצים לקדש את עצמם בשבת ולהתקרב לקדושתו ית' ולהגיע לסבר אפי' עתיק יומין, כי בשבת יכולים לתקן את כל הפגמים, מצד התחדשות רוח חדשה כי בכל שבת הנשמה יתירה חדשה במדרגה משבת לשבת.
להמשך קריאה / הורדה של ספר זוהר השבת והברית, לחץ כאן: זוהר השבת והברית
הגאולה תלויה בקדושת הברית והשבת: לשמור שבת כהלכתו ולענגו בכל מיני עינוגים הוא תיקון לקר"י וזה כוונת המדרש, אדה"ר פגע בקין, אמר לו מה נעשה בדינך, אמר לו עשיתי תשובה ונתפשרתי עם קוני, מיד אמר " מזמור שיר ליום השבת" ולכן מצינו שהגאולה תלויה בשמירת השבת, וכבר ידענו שאריכות הגלות, הוא בשביל חטא זה, ותיקון החטא הוא שמירת השבת/
קדשות השבת אינו משיג אלא זה שיש בו יראת שמים.
בהרבה דברים מצינו ששמירת שבת דומה לאות ברית בזהר פרשת יתרו ( דף צ"ג) ובתיקונים ( תיקון ל"ח)
- ע"י שמירת שבת זוכה לשלוט ביצרו, ע"י שמירת הברית גם כן זוכה לשלוט ביצרו.
- שבת היא סוד המשפיע לכל ימות השבוע, וכן שמירת היסוד הוא גם כן סוד המשפיע בסוד "והיוסף הוא המשביר" וגו'
- השבת נקרא אות, "כי אות היא ביני ובינכם" ומילה נקרא גם כן אות, "זאת אות הברית"
- שבת נקרא חוק, "שםשם לו חוק ומשפט", ודרשו חז"ל, לברכה זו שבת ומילה נקרא גם כן חוק, "וחוא בשארו שם"
- שבת ניתנה כנזכר לעיל, ומילה (פריעה) ניתנה במרה.
- שבת נקראת קודש ,"כי קודש היא לכם", ומילה נקרא קדוש,"אות ברית קודש"
- שבת נקראת חותם, ומילה נקרא חותם, מובא בתיקוני הדוהר י"א, "שימני כחותם על לבך", דא חותם דאות ברית קודש, הויא אות ברית שבת.
- שבת נקרא שלום והמילה נקרא שלום
- שבת נקרא מקור הברכה, לפי שכל ההשפעה של כל ששת ימי המעשה נשפעים בשבת. וכן מילה נקרא מעין הברכה " צדיק יסוד עולם" לפי שהוא יסוד שממנו באין באין ג"כ כל ההשפעות.
- השומר שבת, הקב"ה הוא גוזר הוא מבטל, והשומר בריתו הקב"ה הוא גוזר והוא מבטל.
- בזכות ש ת הווין לה בנים תלמידי חכמים, ובזכות שמירת הברית הווין ליה בנים תלמידי חכמים.
- בזכות שבת תהיה הגאולה, וע"י שמירת הברית, וזכות המילה הם נגאלין.
- שבת היא יסוד האמונה, בראשית אותיות "ירא שבת", ומילה יסוד האמונה, בראשית אותיות "ברית אש"
- שבת יסוד היראה וברית מילה יסוד היראה….
….להמשך קריאה לחץ כאן: זוהר השבת והברית
שובבי"ם הינו ביטוי המורכב מראשי תיבות של שש פרשות השבוע הראשונות שבספר שמות שהם: שמות וארא, בשלח, יתרו ומשפטים. המינוח "ימי השובבי"ם" מתייחס לתקופה בה קוראים בתורה את הפרשות הללו. תקופה זו מתחילה כשבועיים אחרי חנוכה ומסתיימת לקראת ראש חודש אדר.
תקופת השובבי"ם בקבלה נחשבת כמסוגלת מאוד לכפרת עוונות וע"פ הסוד יש לכל שבוע בתקופה השובבי"ם יכולת לתקן עוון מסוים באופן מפורט (תיקון שישים ריבוא, תיקון נידה, תיקון "גויה", תיקון כעס וגאוה, תיקון כיבוד אב ואם בהתאמה). לשם כפרה על חטא נדרש על פי הסוד לצום כמות מסוימת של צומות (לדוגמה: על זרע לבטלה יש לצום פ"ד תעניות, עלרצח יש לצום תתש"י תעניות וכיוצא בזה). ימי השובבי"ם מסוגלים לפדיון התעניות גם בכסף (בסכום של עמספר שקלים לתענית) שיינתן לצדקה. את הפדיון לחטא עורכים בתפילת מנחה של השבוע המתאים ובה מוסיפים את תפילת עננו של הרש"ש.התפילה מלאה יסודות קבליים שבהם מבקש האדם לצרף ולזכך את נפשו מכל סיגיה וחטאיה (זאת על ידי הזכרת שמות קודש שונים על ידי שליח ציבור). במהלך התפילה והתענית תוקעים בשופרות, לומדים תורה ומתוודים על העוונות.
ב