זוהר יום הכיפורים- מפטיר יונה

להורדה: זהור יום הכיפורים: לחץ כאן: זוהר יום הכיפורים מפטיר יונה

שער

ספר

יום הכיפורים חלק ב'

הכולל בתוכו

מאמרי הזוהר למפטיר יונה, ולהושענא רבה,

הלומד מאמרים אלו בשבת שבתון, בוודאי מכפיל ומשליש זכויותיו עשרת מונים, ושעה לימוד הזוהר הקדוש ביום הקדוש, יחשב למאות מיליוני שנות תורה כמבואר בספר ערכה של שעה וכוח הזוהר חלקים א-ח. ויתקיים בנו הבטחת משה רעיא מהימנא בדא יפקון מגלותא ברחמי אמן.

יוצר לאור

עשרת ימי תשובה

בת ים

 

הקדמה

י'תפרסם ה'זוהר ו'ילמדו ה'כל את תורת הזוהר על ידי עיון בספר קדוש זה שאנחנו מוציאים עתה לאור, בעזרת ה' ובסיעתא דשמיא הצלחנו לגמור את ספר הקדוש זוהר ליום הכיפורים חלק ב', כדי לזכות את ישראל ביום הקדוש הזה, ללמוד ולסיים מאמרי הזוהר השייכים ליום הכיפורים, רבות הזכרנו בספרים הקודמים על הזכות של לימוד הזוהר בשבת קודש, ראה בהרחבה בקונטריסים "ערכה של שעה, ו"כוח הזוהר" חלקים א-ד, ובוודאי שביום הכיפורים הנקרא שבת שבתון, הזכויות מכפילות את עצמם, כל שכן שהשנה יוצא בשבת קודש, ובפרט שהלימוד יוצא בטהרה מפה קדוש מתוך צום ובכי ותפילה וצעקה, וודאי שיתקבל הלימוד לרצון לפני ה', להיחתם לאלתר לחיים טובים ולשלום, וכדאי רבי שמעון לסמוך עליו, ולקרב ק"ץ הגאולה כמו שהבטיח משה רעיא מהימנא בספרא דא יפקון מגלותא ברחמי אמן כן יהי רצון.

 

מבוא

פרק א'

שולחן ערוך אורח חיים

הלכות יום הכיפורים

סימן תרכ"ב, סעיף ב' – סדר תפילת מנחה:

מחבר: [ז]… והשלישי מפטיר (ג) ביונה, ומסיים "מי אל כמוך", ומברך לפניה ולאחריה…

באר היטב: (ג) ביונה, לפי שיש בו כוח התשובה, ושאין יכולין לברוח מהשם יתברך, (לבוש).

משנה ברורה: [ז]… ומפטיר ביונה שמדבר מן התשובה ועוד, שאין יכולין {ו} לברוח מן השם יתברך (אחרונים).

שער הציון: {ו} וכוונתם, כי האדם חושב כמה פעמים לייאש את עצמו, שאין יכול לתקן בשום אופן, ועל כן יתנהג תמיד באופן אחד, ואם יגזור עליו הקב"ה למות ימות, אבל טעות הוא, שסוף דבר יהיה, כל מה שהקדוש ברוך הוא רוצה מנפשו שיתקן מוכרח הוא לתקן, ויבוא עוד פעם ופעמים לעולם הזה, ובעל כרחו יוכרח לתקן, ואם כן למה לו כל העמל למות, ולסבול חיבוט הקבר, ושאר צרות, ולחזור עוד הפעם?

וראיה מיונה, שהקב"ה רצה מאתו שילך וינבא, והוא מאן בזה ונס לים, מקום שלא ישרה עליו עוד השכינה לנבאות כידוע. וראינו שנטבע בים ונבלע בדג, והיה שם במעיו כמה ימים, ולפי הנראה בוודאי לא יוכל להתקיים דברי השם יתברך, ומכל מקום ראינו שסוף דבר היה שרצון השם יתברך נתקיים, וַיֵלֶךְ וַיְנַבֵּא, כן הוא האדם בעניניו. וזהו שאמרו באבות, (אבות פרק ד' משנה כ"א – כ"ב): רַבִּי אֶלְעָזָר הַקַּפָּר אוֹמֵר… הוּא הָיָה אוֹמֵר, הַיִּלּוֹדִים לָמוּת, וְהַמֵּתִים לְהֵחָיוֹת, וְהַחַיִּים לִדּוֹן. לֵידַע לְהוֹדִיעַ וּלְהִוָּדַע שֶׁהוּא אֵל, הוּא הַיּוֹצֵר, הוּא הַבּוֹרֵא, הוּא הַמֵּבִין, הוּא הַדַּיָּן, הוּא עֵד, הוּא בַּעַל דִּין, וְהוּא עָתִיד לָדוּן. בָּרוּךְ הוּא, שֶׁאֵין לְפָנָיו לֹא עַוְלָה וְלֹא שִׁכְחָה וְלֹא מַשּׂוֹא פָנִים וְלֹא מִקַּח שׁוֹחַד, שֶׁהַכֹּל שֶׁלּוֹ. וְדַע שֶׁהַכֹּל לְפִי הַחֶשְׁבּוֹן. וְאַל יַבְטִיחֲךָ יִצְרֶךָ שֶׁהַשְּׁאוֹל בֵּית מָנוֹס לָךְ, שֶׁעַל כָּרְחֲךָ אַתָּה נוֹצָר, (וְעַל כָּרְחֲךָ אַתָּה נוֹלָד), וְעַל כָּרְחֲךָ אַתָּה חַי, וְעַל כָרְחֲךָ אַתָּה מֵת, וְעַל כָּרְחֲךָ אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

פרק ב'

לאור דברי הסבא קדישא הכהן הגדול מאחיו, מרן החפץ חיים זי"ע, ראוי לכל בר ישראל להתעורר מתרדמת הזמן ולעשות חשבון נפשו, על מה ולמה אנו סובלים באריכת הגלות כל כך הרבה זמן, בוודאי זהו מנפלאות תמים דעות, לחשב לבלתי נידח ממנו נידח, ומחכה עלינו מתי תפקחנה עיני שכלינו, ונאחז בעץ החיים וחי לעולם, על כן הבאנו כאן את דברי קדוש ה' המקובל האלוקי תלמידו המובהק של מרן האר"י החי זי"ע, שסמך אך ורק עליו לכתוב את דברי תורתו, כדי שהעולם יבוא על תיקונו, [וכבר העיד עליו תלמידו הגדול המהרח"ו, שאלו זכינו והיה חי האר"י הקדוש, עוד מעט שנים, בוודאי היה מתקן את כל ישראל, והיו עושים תשובה, ונגאלים מיד], וכל ישראל יעשו תשובה אמיתית, כי רק בתשובה ניגאל, כדברי הזוהר הקדוש זוהר חדש:

גָלוּת הָאַחֲרוֹן אֵין לוֹ קֵץ וּזְמָן, אֶלָּא הַכֹּל תָּלוּי בִּתְשׁוּבָה

איתא בזוהר חדש (פרשת נח דף ל.): רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, כָּל הַגָּלֻיּוֹת שֶׁגָּלְתָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, נָתַן לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא זְמַן וְקֵץ, וְנִתְעוֹרְרָה תָּמִיד בִּתְשׁוּבָה, וְגָלוּת הָאַחֲרוֹן אֵין לוֹ קֵץ וּזְמָן, אֶלָּא הַכֹּל תָּלוּי בִּתְשׁוּבָה. שֶׁנֶּאֱמַר, (דברים ל) וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלֹהֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְקוֹלוֹ. וּכְתִיב, (שם) אִם יִהְיֶה נִדַחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמַיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ.

לשון הקודש: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, כָּל הַגָּלֻיּוֹת שֶׁגָּלְתָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, נָתַן לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא זְמַן וְקֵץ וְנִתְעוֹרְרָה תָמִיד בִּתְשׁוּבָה, וְגָלוּת הָאַחֲרוֹן אֵין לוֹ קֵץ וּזְמַן, אֶלָּא הַכֹּל תָּלוּי בִּתְשׁוּבָה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ל) וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלֹהֶיךְ וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלוֹ. וְכָתוּב (שם) אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךְ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךְ ה' אֱלֹהֶיךְ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךְ.

 

אָמַר לֵיהּ רַבִּי עֲקִיבָא, אִם כֵּן, הֵיאַךְ יְהֵא דָא לְהִתְעוֹרְרָא כּוֹלְהוֹן כַּחֲדָא בִּתְשׁוּבָה, מַאן דַּהֲוֵי בְּסָיְיפֵי שְׁמַיָא, וּמַאן דְּהוּא בְּסָיְיפֵי אַרְעָא, הֵיךְ יִתְחַבְּרוּן כַּחֲדָא לְמֶעְבַּד תְּשׁוּבָה.

לשון הקודש: אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא, אִם כֵּן, אֵיךְ יִהְיֶה זֶה לְעוֹרֵר אֶת כֻּלָּם כְּאֶחָד בִּתְשׁוּבָה? מִי שֶׁהוּא בְּסוֹפֵי הַשָּׁמַיִם וּמִי שֶׁהוּא בְּסוֹפֵי הָאָרֶץ, אֵיךְ יִתְחַבְּרוּ כְּאֶחָד לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה?

 

אִם יַחְזְרוּ בִּתְשׁוּבָה רָאשֵׁי בֵּית הַכְּנֶסֶת, אוֹ בֵּית כְּנֶסֶת אֶחָד, בִּזְכוּתָם תִּתְכַּנֵּס כָּל הַגָּלוּת

אָמַר לוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזְר, חַיֶּיךָ, דְּאִי יַחְזְרוּן בִּתְשׁוּבָה רֵישֵׁי כְּנִישְׁתָּא, אוֹ חָדָא כְּנִישְׁתָּא, בִּזְכוּתָם יִתְכְּנֵשׁ כָּל גָּלוּתָא, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִיסְתְּכֵי תְּדִירָא, אֵימָתַי יַחְזְרוּן, וְיַעֲבֵד לְהוֹן טָבָא, דִּכְתִיב (ישעיה ל) וְלָכֵן יְחַכֶּה ה' לַחֲנַנְכֶם. מְחַכֶּה תָּמִיד אֵימָתַי יַעֲשׂוּ תְּשׁוּבָה.

לשון הקודש: אָמַר לוֹ רַבִּי אֶלִיעֱזֶר: חַיֶּיךְ, שֶׁאִם יַחְזְרוּ בִּתְשׁוּבָה רָאשֵׁי בֵּית הַכְּנֶסֶת, אוֹ בֵּית כְּנֶסֶת אֶחָד, בִּזְכוּתָם תִּתְכַּנֵּס כָּל הַגָּלוּת, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִסְתַּכֵּל תָּמִיד מָתַי יַחְזְרוּ וְיַעֲשֶׂה לָהֶם טוֹב, שֶׁכָּתוּב (ישעיה ל) וְלָכֵן יְחַכֶּה ה' לַחֲנַנְכֶם, מְחַכֶּה תָמִיד אֵימָתַי יַחְזְרוּ בִּתְשׁוּבָה.

אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, אִיתָא הָא, כְּהָא דְאָמַר רִבִּי פִּנְחָס, דִּכְתִיב וְלֹא יָסְפָה שׁוּב אֵלָיו עוֹד. לֹא נֶאֱמַר וְלֹא יָסַף שׁוּב אֵלֶיהָ, אֶלָּא הִיא לֹא יָסְפָה שׁוּב אֵלָיו, מִכְּלַל דְּהוּא מְזוּמָן וּמְחַכֶּה אֵימָתַי תָּשׁוּב.

לשון הקודש: אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, יָבא זֶה כְּזֶה שֶׁאָמַר רַבִּי פִּנְחָס, שֶׁכָּתוּב וְלֹא יָסְפָה שׁוּב אֵלָיו עוֹד. לֹא נֶאֱמַר וְלֹא יָסַף שׁוּב אֵלֶיהָ, אֶלָּא הִיא לֹא יָסְפָה שׁוּב אֵלָיו. מִכְּלַל שֶׁהוּא מְזֻמָּן וּמְחַכֶּה אֵימָתַי תָּשׁוּב.

פרק ג'

הַקְדָּמַת מוֹרֵינוּ הָרַב חַיִּים וִיטַאל זְכוּתוֹ יָגֵן עָלֵינוּ אָמֵן עַל שַׁעַר הַהַקְדָּמוֹת

1. סִבַּת אֹרֶךְ הַגָּלוּת – אוֹי לָנוּ כִּי פָּנָה הַיּוֹם

אָמַר הַצָּעִיר מֵעִיר. הַדַּל בְּאַלְפֵי חַיִּים וִיטַאל בֶּן לַאֲדוֹנִי אָבִי הָרַב יוֹסֵף וִיטַאל זִכְרוֹנוֹ לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא:

בִּהְיוֹתִי בֶּן שְׁלֹשִׁים לְכֹחַ תָּשַׁש כֹּחִי יָשַׁבְתִּי מִשְׁתּוֹמֵם. וּמַחְשְׁבוֹתַי תְּמֵהִים. כִּי עָבַר קָצִיר כָּלָה קַיִץ וַאֲנַחְנוּ לֹא נוֹשַׁעְנוּ. רְפוּאָה לֹא עָלְתָה לְמַחֲלָתֵנוּ. אֵין מָזוֹר לִבְשָׂרֵנוּ. וְלֹא עָלְתָה אֲרוּכָה לְמַכָּתֵנוּ לְחֻרְבַּן בֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ. הַנֶּחֱרָב זֶה הַיּוֹם אֶלֶף וְת"ק וְד' שָׁנִים (1504) אוֹי לָנוּ כִּי פָּנָה הַיּוֹם יוֹם אֶחָד שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא אֶלֶף שָׁנִים וְגַם נָטוּ צִלְלֵי עֶרֶב שֶׁהֵם ת"ק וְד' שָׁנִים יוֹתֵר מֵחֲצִי הַיּוֹם הַב'. וְכָלוּ כָּל הַקִּצִּין וַעֲדַיִן בֶּן דָּוִד לֹא בָּא. וְנוֹדַע אֶת אֲשֶׁר אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כָּל דּוֹר שֶׁלֹּא נִבְנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בְּיָמָיו כְּאִלּוּ נֶחֱרָב בְּיָמָיו. וָאֶתְּנָה אֶת פָּנַי לַחֲקֹר וְלָדַעַת מַה זֶּה וְעַל מַה נִּתְאָרֵךְ קִצֵּנוּ וְגָלוּתֵנוּ. וּמַדּוּעַ לֹא בָּא בֶּן יִשַׁי.

אוֹתָם יְשֵׁנִים שֶׁשֵּׁנָה בִנְחִירֵיהֶם, סְתוּמֵי הָעֵינַיִם וַאֲטוּמֵי הַלֵּב

וּמָצָאתִי אָוֶן לִי וַאֲנִינָה בְּקִרְבִּי וְלִבִּי דָּוַי. מִמַּאֲמָר אֶחָד הוּבָא בְּסֵפֶר הַתִּקּוּנִים תִּקּוּן ל' (דַּף ע"ג:). וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: נָּתִיב תִּנְיָינָא כְּתִיב וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת וְגוֹ', מַאי וְרוּחַ, אֶלָּא בְּוַדַּאי בְּזִמְנָא דִשְׁכִינְתָּא נָחֲתַת בְּגָלוּתָא, הַאי רוּחַ נָשִׁיב עַל אִינוּן דְּמִתְעַסְּקֵי בְּאוֹרַיְיתָא, בְּגִין שְׁכִינְתָּא דְאִשְׁתַּכְּחַת בֵּינַיְיהוּ, וְהַאי רוּחַ אִתְעֲבִיד קָלָא, וְיֵימָא הָכִי אִינוּן דְּמִיכִין דְּשִׁינְתָא בְּחוֹרֵיהוֹן, סְתִימִין עַיְינִין אֲטִימֵי לִבָּא, קוּמוּ וְאִתְעָרוּ לְגַבֵּי שְׁכִינְתָּא, דְּאִית לְכוֹן לִבָּא בְּלָא סֻכְלְתָנוּ לְמִנְדַּע בֵּיהּ, וְאִיהוּ בֵּינַיְכוּ.

 

לשון הקודש: הַנָּתִיב הַשֵּׁנִי, וְרוּחַ אֱלֹהִי"ם מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם. מַה זֶּה וְרוּחַ? אֶלָּא בְּוַדַּאי בִּזְמַן שֶׁהַשְּׁכִינָה יוֹרֶדֶת לַגָּלוּת, הָרוּחַ הַזּוֹ נוֹשֶׁבֶת עַל אוֹתָם שֶׁמִּתְעַסְּקִים בַּתּוֹרָה, מִשּׁוּם שֶׁהַשְּׁכִינָה נִמְצֵאת בֵּינֵיהֶם, וְהָרוּחַ הַזּוֹ נַעֲשֵׂית קוֹל, וְתֹאמַר כָּךְ: אוֹתָם יְשֵׁנִים שֶׁשֵּׁנָה בִנְחִירֵיהֶם, סְתוּמֵי הָעֵינַיִם וַאֲטוּמֵי הַלֵּב, קוּמוּ וְהִתְעוֹרְרוּ אֶל הַשְּׁכִינָה, שֶׁיֵּשׁ לָכֶם לֵב בְּלִי הַשְׂכֵּל לָדַעַת אוֹתָהּ, וְהִיא בֵינֵיכֶם.

 

אֲפִלּוּ כָּל אֵלּוּ שֶׁמִּשְׁתַּדְּלִים בַּתּוֹרָה, כָּל חֶסֶד שֶׁעוֹשִׂים – לְעַצְמָם עוֹשִׂים

וְרָזָא דְמִלָּה קוֹל אוֹמֵר קְרָא. כְּגוֹן קְרָא נָא הֲיֵשׁ עוֹנֶךָּ וְגוֹ' וְהִיא אוֹמְרָה מָה אֶקְרָא כָּל הַבָּשָׂר חָצִיר כֹּלָּא אִינוּן כִּבְעִירָה דְּאָכְלִין חָצִיר, וְכָל חַסְדּוֹ כְּצִיץ הַשָּׂדֶה, כָּל חֶסֶד דְּעָבְדִי לְגַרְמַיְיהוּ הוּא דְּעָבְדִי. וַאֲפִילוּ כָּל אִינוּן דְּמִשְׁתַּדְּלִין בְּאוֹרַיְיתָא, כָּל חֶסֶד דְּעָבְדִין לְגַרְמַיְיהוּ עָבְדִין[1],

לשון הקודש:

וְסוֹד הַדָּבָר – קוֹל אוֹמֵר קְרָא, כְּמוֹ קְרָא נָא הֲיֵשׁ עוֹנֶךְ וְאֶל מִי מִקְּדוֹשִׁים תִּפְנֶה, וְהִיא אוֹמֶרֶת מָה אֶקְרָא, כָּל הַבָּשָׂר חָצִיר, הַכֹּל הֵם כִּבְהֵמוֹת שֶׁאוֹכְלוֹת חָצִיר, וְכָל חַסְדּוֹ כְּצִיץ הַשָּׂדֶה, כָּל הַחֶסֶד שֶׁעוֹשִׂים, עוֹשִׂים לְעַצְמָם. וַאֲפִלּוּ כָּל אֵלּוּ שֶׁמִּשְׁתַּדְּלִים בַּתּוֹרָה, כָּל חֶסֶד שֶׁעוֹשִׂים – לְעַצְמָם עוֹשִׂים.

אֵלּוּ הֵם שֶׁעוֹשִׂים אֶת הַתּוֹרָה יַבָּשָׁה, וְלֹא רוֹצִים לְהִשְׁתַּדֵּל בְּחָכְמַת הַקַּבָּלָה – אוֹי לָהֶם שֶׁגּוֹרְמִים שֶׁיֵּלֵךְ המשיח מְהָעוֹלָם, אוֹי לָהֶם שֶׁגּוֹרְמִים עֲנִיּוּת וְחֶרֶב וּבִזָּה וְהֶרֶג וְאַבְדָן בָּעוֹלָם

וּבְּהַהוּא זִמְנָא מָצָאתִי כָּתוּב (תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּקּוּן ל'): וַיִּזְכּוֹר כִּי בָשָׂר הֵמָּה רוּחַ הוֹלֵךְ וְלֹא יָשׁוּב (תְּהִלִּים עח לט), דָא אִיהוּ רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, וַי לוֹן מָאן דְּגָרְמִי דְּיוֹזִיל לֵיהּ מִן עָלְמָא וְלָא יְתוּב לְעָלְמָא, דְּאִלֵּין אִינוּן דְּעָבְדִי לְאוֹרַיְיתָא יַבָּשָׁה, וְלָא בָעָאן לְאִשְׁתַּדְלָא בְּחָכְמַת הַקַּבָּלָה וְגָרְמִין דְּאִסְתַּלַּק נְבִיעוּ דְחָכְמָה דְאִיהִי יוּ"ד מִינָהּ, וְאִשְׁתְּאָרַת בֵּי"ת יְבֵישָׁה, וַי לוֹן דְּגָרְמִי עֲנִיּוּתָא וְחַרְבָּא וּבִיזָה וְהֶרֶג וְאַבְּדָן בְּעָלְמָא, וְהַאי רוּחַ דְּאִסְתַּלַּק דְּאִיהוּ רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ כְּמָה דְאִתְּמַר, וְאִיהוּ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וְאִיהוּ רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת הַשֵּׁם(יְשַׁעְיָה יא ב).

לשון הקודש:

בְּאוֹתוֹ זְמַן וַיִּזְכֹּר כִּי בָשָׂר הֵמָּה רוּחַ הוֹלֵךְ וְלֹא יָשׁוּב לְעוֹלָם, וְזוֹהִי רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, אוֹי לָהֶם מִי שֶׁגּוֹרְמִים שֶׁיֵּלֵךְ לוֹ מִן הָעוֹלָם וְלֹא יָשׁוּב לְעוֹלָם, שֶׁאֵלּוּ הֵם שֶׁעוֹשִׂים אֶת הַתּוֹרָה יַבָּשָׁה, וְלֹא רוֹצִים לְהִשְׁתַּדֵּל בְּחָכְמַת הַקַּבָּלָה, וְגוֹרְמִים שֶׁמִּסְתַּלֵּק מַעְיַן הַחָכְמָה, שֶׁהִיא י' מִמֶּנָּה, וְנִשְׁאֶרֶת ב' יְבֵשָׁה, אוֹי לָהֶם שֶׁגּוֹרְמִים עֲנִיּוּת וְחֶרֶב וּבִזָּה וְהֶרֶג וְאַבְדָן בָּעוֹלָם, וְהָרוּחַ הַזּוֹ שֶׁמִּסְתַּלֶּקֶת הִיא רוּחַ הַמָּשִׁיחַ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר, וְהִיא רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וְהִיא רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה, רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת יהו"ה.

יִּרְאָה וְאַהֲבָה עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס הִיא שֶׁל שִׁפְחָה וְתַחַת שָׁלֹשׁ רָגְזָה אֶרֶץ וְגוֹ' תַּחַת עֶבֶד כִּי יִמְלוֹךְ, וְשִׁפְחָה כִּי תִירַשׁ גְּבִירְתָּהּ

פִּקּוּדָא תִּנְיָינָא וַיֹּאמֶר אֱלֹהִי"ם יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר (בְּרֵאשִׁית א ג)… וּבְגִין דָּא אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (שִׁיר ב ז) הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלָיִם אִם תָּעִירוּ וְאִם תְּעוֹרְרוּ אֶת הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ כוּ' דְאִיהוּ רְחִימוּ בְּלֹא פְּרָס, וְלֹא עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס, וְיִרְאָה וְאַהֲבָה עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס אִיהִי שִׁפְחָה, וְתַחַת שָׁלֹשׁ רָגְזָה אֶרֶץ וְגוֹ' תַּחַת עֶבֶד כִּי יִמְלוֹךְ, וְשִׁפְחָה כִּי תִירַשׁ גְּבִירְתָּהּ(מִשְׁלֵי ל לא). עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.

לשון הקודש:

מִצְוָה שְׁנִיָּה, וַיֹּאמֶר אֱלֹהִי"ם יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר, … (דף עד ע"א) וּמִשּׁוּם זֶה אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלַםִ בִּצְבָאוֹ"ת אוֹ בְּאַיְלוֹת הַשָּׂדֶה אִם תָּעִירוּ וְאִם תְּעוֹרְרוּ אֶת הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ, שֶׁהִיא אַהֲבָה (שהיא רחמים) בְּלִי פְרָס, (עד שהוא יחפץ), וְלֹא עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס, שֶׁיִּרְאָה וְאַהֲבָה עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס הִיא שֶׁל שִׁפְחָה, וְתַחַת שָׁלוֹשׁ רָגְזָה אֶרֶץ וְגוֹמֵר תַּחַת עֶבֶד כִּי יִמְלוֹךְ וְשִׁפְחָה כִּי תִירַשׁ גְּבִרְתָּהּ.

1. עֵסֶק הַתּוֹרָה שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ- הם נקראים עוסקים בתורה שלא לשמה – רָאשֵׁי יְשִׁיבוֹת, וְדַיָנֵי סַנְהֶדְרָאוֹת, הלומדים רק פשט דוֹמִים בְּמַעֲשֵׂיהֶם לְאַנְשֵׁי דּוֹר הַפְלָגָה הַבּוֹנִים מִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַּשָּׁמַיִם,

וְהִנֵּה מַה שֶּׁכָּתַב בִּתְחִלַּת דְּבָרָיו וַאֲפִילּוּ כָּל אִינוּן דְּמִשְׁתַּדְּלֵי בְּאוֹרַיְתָא כָּל חֶסֶד דְּעָבְדִי לְגַרְמַיְהוּ וְכוּ'. עִם הֱיוֹת שֶׁפְּשָׁטוֹ מְבֹאָר, וּבִפְרָט בִּזְמַנֵּנוּ זֶה בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים אֲשֶׁר הַתּוֹרָה נַעֲשֵׂית קַרְדֹּם לַחֲתֹךְ בָּהּ אֵצֶל קְצָת בַּעֲלֵי תּוֹרָה אֲשֶׁר עִסְקָם בַּתּוֹרָה עַל מְנַת לְקַבֵּל פְּרָס וְהַסְּפָּקוֹת יְתֵרוֹת, וְגַם לִהְיוֹתָם מִכְּלַל רָאשֵׁי יְשִׁיבוֹת, וְדַיָנֵי סַנְהֶדְרָאוֹת, לִהְיוֹת שְׁמָם וְרֵיחָם נוֹדֵף בְּכָל הָאָרֶץ וְדוֹמִים בְּמַעֲשֵׂיהֶם לְאַנְשֵׁי דּוֹר הַפְלָגָה[2] הַבּוֹנִים מִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַּשָּׁמַיִם, וְעִקַּר סִבַּת מַעֲשֵׂיהֶם הִיא מַה שֶּׁכָּתַב אַחַר כָּךְ הַכָּתוּב וְנַעֲשֶׂה לָנוּ שֵׁם[3].

כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ נֹחַ לוֹ שֶׁנֶּהֶפְכָה שִׁלְיָתוֹ עַל פָּנָיו וְלֹא יָצָא לַאֲוִיר הָעוֹלָם, והם מהערֶב רַב, ואומרים הָבָה נִבְנָה לָנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְגוֹ' וְנַעֲשֶׂה לָנוּ שֵׁם בְּבִנְיָן בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבָּתֵּי מִדְרָשׁוֹת וְשַׁוְיָין בְּהוֹן סֵפֶר תּוֹרָה וְעֲטָרָה עַל רֵישֵׁיהּ, וְלֹּא לִשְׁמָהּ

כַּכָּתוּב בְּסֵפֶר הַזֹּהַר בְּפָרָשַׁת בְּרֵאשִׁית (דַּף כ"ה:) וְזֶה לְשׁוֹנוֹ עַל פָּסוּק אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, שֶׁחֲמִשָּׁה מִינִים יֵשׁ בָּעֵרֶב רַב, וּמִן הַג' מִינִים, מֵהֶם הוּא הַנִּקְרָא כַּת גִּבּוֹרִים, דְּעָלַיְיהוּ אִתְּמַר הֵמָּה הַגִּבּוֹרִים אֲשֶׁר מֵעוֹלָם אַנְשֵׁי הַשֵּׁם, וְאִינּוּן מִסִּטְרָא דְּאִלֵּין דְּאִתְּמָר בְּהוֹן (בְּרֵאשִׁית יא) הָבָה נִבְנָה לָנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְגוֹ' וְנַעֲשֶׂה לָנוּ שֵׁם בְּבִנְיָן בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבָּתֵּי מִדְרָשׁוֹת וְשַׁוְיָין בְּהוֹן סֵפֶר תּוֹרָה[4] וְעֲטָרָה עַל רֵישֵׁיהּ, וְלֹּא לִשְׁמָהּ, אֶלָּא לְמֶעְבַּד לוֹן וְכוּ'. וְהִנֵּה עַל הַכַּת הַזֹּאת אָמְרוּ בַּגְּמָרָא: כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ נֹחַ לוֹ שֶׁנֶּהֶפְכָה שִׁלְיָתוֹ עַל פָּנָיו וְלֹא יָצָא לַאֲוִיר הָעוֹלָם.

1. רְאָיָה שֶׁאֵין עוֹסְקִין לִשְׁמָהּ

וְאָמְנָם הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה מַרְאִים תּוּמָה וַעֲנָוָה בְּאָמְרָם כִּי כָּל עִסְקָם בַּתּוֹרָה הוּא לִשְׁמָהּ: וְהִנֵּה הֶחָכָם הַגָּדוֹל הַתַּנָּא רַבִּי מֵאִיר עָלָיו הַשָּׁלוֹם הֵעִיד עֲלֵיהֶם שֶׁלֹּא כָּךְ הוּא בְּאָמְרוֹ לְשׁוֹן כְּלָלוּת כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה לִשְׁמָהּ זוֹכֶה לִדְבָרִים הַרְבֵּה וְכוּ' וּמְגַלִּים לוֹ רָזֵי תּוֹרָה וְנַעֲשֶׂה כְּנָהָר שֶׁאֵינוֹ פּוֹסֵק וְהוֹלֵךְ וּכְמַעְיָן הַמִּתְגַּבֵּר מֵאֵלָיו בִּלְתִּי הִצְטָרְכוֹ לִטְרֹחַ וּלְעַיֵּן בָּהּ וּלְהוֹצִיא טִפִּין טִפִּין שֶׁל מֵימֵי הַתּוֹרָה מִן הַסֶּלַע, הִנֵּה זֶה יוֹרֶה שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק בַּתּוֹרָה לִשְׁמָהּ כְּהִלְכָתָהּ,וּמִי זֶה הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא יִזְּלוּ עֵינָיו דְּמָעוֹת בִּרְאוֹתוֹ הַמִּשְׁנָה הַזֹּאת וְרוֹאֶה חֶסְרוֹנוֹ וּפְחִיתוּתוֹ[5].

1. בְּגֶדֶר שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ – הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים הָעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה בלי ללמוד זוהר הקדוש הם לומדים עַל מְנַת לְקַבֵּל פְּרָס וְאִיהִי שִׁפְחָה וְתַחַת שָׁלֹשׁ רָגְזָה אֶרֶץ

הַאָמְנָם אַף עַל פִּי שֶׁלִּכְאוֹרָה אֶפְשָׁר לְפָרֵשׁ לְשׁוֹן הַמַּאֲמָר עַל אֹפֶן זֶה, עִם כָּל זֶה דָּבָר קָשֶׁה מְאֹד מְאֹד לוֹמַר, וְכִי בְּשׁוּפְטָנִי עָסְקִינַן וְלֹא בִּכְלָלוּת כָּל הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים הָעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה וְהָרְאָיָה עַל זֶה אָמְרוֹ דֶּרֶךְ כְּלָלוּת: וַאֲפִילּוּ כָּל אִינוּן דְּמִשְׁתַּדְּלֵי בְּאוֹרַיְתָא כָּל חֶסֶד דְּעָבְדִי לְגַרְמַיְהוּ עַבְדֵי, וְאֵין לוֹמַר דְּמִלַּת כָּל הִיא יְתֵרָה וּמְשַׁבַּשְׁתָּא, שֶׁהֲרֵי מִקְרָא דּוֹרֵשׁ וְכָל חַסְדּוֹ כְּצִיץ הַשָּׂדֶה, שֶׁלֹּא נֶאֱמַר וְחַסְדּוֹ אֶלָּא וְכָל חַסְדּוֹ, לִרְמֹז כִּי כָּל הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים הָעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה הַנִּקְרֵאת תּוֹרַת חֶסֶד עַל לְשׁוֹנָהּ הֵם דּוֹמִים בַּחֶסֶד הַהוּא אֶל צִיץ הַשָּׂדֶה מִשּׁוּם דִּלְגַרְמַיְהוּ עַבְדֵי. אֲבָל בֵּאוּר לָשׁוֹן הַנִּזְכָּר לְעֵיל[6] יוּבַן רֵאשִׁיתוֹ מֵאַחֲרִיתוֹ בְּאָמְרוֹ וְיִרְאָה וְאַהֲבָה עַל מְנַת לְקַבֵּל פְּרָס אִיהִי שִׁפְחָה וְתַחַת שָׁלֹשׁ רָגְזָה אֶרֶץ.

וְהָעִנְיָן יוּבַן בְּמָה שֶׁכָּתַב בְּסֵפֶר הַזֹּהַר בְּפָרָשַׁת בְּרֵאשִׁית (דַּף כז:). וּבְגִין דָא אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ אֶעֱשֶׂה לוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדוֹ דָּא מִשְׁנָה אִתְּתָא דְּהַהוּא נַעַר וְאִיהוּ שִׁפְחָה דִשְׁכִינְתָּא, וְאִי זָכוּ יִשְׂרָאֵל אִיהִי עֵזְר לוֹן בְּגָלוּתָא מִסִּטְרָא דְּהֶתֵּר טָהוֹר כָּשֵׁר, וְאִי לֹא אִיהִי כְּנֶגְדוֹ מִסִּטְרָא דְטָמֵא פָּסוּל אָסוּר[7] וְכוּ'…

 

לשון הקודש: וְלָכֵן אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ אֶעֱשֶׂה לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ. זוֹ מִשְׁנָה, אִשְׁתּוֹ שֶׁל אוֹתוֹ נַעַר, וְהוּא [והיא] שִׁפְחַת הַשְּׁכִינָה. אִם זָכוּ יִשְׂרָאֵל – הִיא עוֹזֶרֶת לָהֶם בַּגָּלוּת מִצַּד שֶׁל הֶתֵּר טָהוֹר כָּשֵׁר. וְאִם לֹא – הִיא כְּנֶגְדּוֹ מִצַּד שֶׁל טָמֵא פָּסוּל אָסוּר. טָהוֹר הֶתֵּר וְכָשֵׁר הוּא יֵצֶר הַטּוֹב. פָּסוּל טָמֵא אָסוּר הוּא יֵצֶר הָרָע.

1. שֶׁאֵין יִחוּד עַד שֶׁעֵרֶב רַב יִמָּחוּ מֵהָעוֹלָם

דְּלֵית יִחוּדָא עַד דְּעֵרֶב רַב יִתְמָחוּן מֵעָלְמָא. וּבְגִין דָא אִתְקְבַר משֶׁה לְבַר מֵאַרְעָא קַדִּישָׁא, וּקְבוּרְתָּא דִּילֵיהּ אִיהִי מִשְׁנָה דְּשָׁלְטָא עַל מַטְרוֹנִיתָא דְּאִיהִי קַבָּלָה לְמשֶׁה, וּמַלְכָּא וּמַטְרוֹנִיתָא מִתְפָּרְשָׁא מִבַּעֲלָהּ, וּבְּגִין דָּא תַּחַת שָׁלשׁ רָגְזָה אֶרֶץ תַּחַת עֶבֶד כִּי יִמְלוֹךְ דָּא עַבְדָא יְדִיעָא, וְשִׁפְחָה דָּא מִשְׁנָה, וְנָבָל כִּי יִשְׂבַּע לָחֶם דָּא עֵרֶב רַב.

 

לשון הקודש: שֶׁאֵין יִחוּד עַד שֶׁעֵרֶב רַב יִמָּחוּ מֵהָעוֹלָם. וְלָכֵן נִקְבַּר מֹשֶׁה מִחוּץ לָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה, וּקְבוּרָתוֹ הִיא מִשְׁנָה, וְלֹא יָדַע אִישׁ אֶת קְבוּרָתוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּה. קְבוּרָתוֹ מִשְׁנָה שֶׁשּׁוֹלֶטֶת עַל הַגְּבִירָה, שֶׁהִיא קַבָּלָה לְמֹשֶׁה וּמֶלֶךְ. וּגְבִירָה מִתְפָּרֶדֶת מִבַּעְלָהּ. וְלָכֵן (משלי ל) תַּחַת שָׁלוֹשׁ רָגְזָה אֶרֶץ וְכוּ' תַּחַת עֶבֶד כִּי יִמְלוֹךְ – זֶהוּ עֶבֶד הַיָּדוּעַ. וְשִׁפְחָה – זוֹ מִשְׁנָה. וְנָבָל כִּי יִשְׂבַּע לָחֶם – זֶה עֵרֶב רַב.

1. פְּשָׁט מִלְּשׁוֹן פָּשַׁטְתִּי אֶת כֻּתָּנְתִּי, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמַּלְבּוּשִׁים הַחִיצוֹנִי

הִנֵּה מְבֹאָר כִּי תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה כְּלוּלָה וְנִמְצֵאת בְּכָל אַרְבַּע עוֹלָמוֹת אֲבִּי"עֲ [אֲצִילוּ"ת בְּרִיאָ"ה יְצִירָ"ה עֲשִׂיָּ"ה] וּבִהְיוֹתָהּ בְּעוֹלַם הָאֲצִילוּת אָז נִקְרְאָה קַבָּלָה, כִּי שָׁם הִיא מֻפְשֶׁטֶת מִכָּל הַלְּבוּשִׁים הַנִּקְרָא פְּשָׁט מִלְּשׁוֹן פָּשַׁטְתִּי אֶת כֻּתָּנְתִּי, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמַּלְבּוּשִׁים הַחִיצוֹנִי, שֶׁהוּא עַל גַּבֵּי עוֹר אָדָם הַמִּתְפַּשֵּׁט מֵעָלָיו לִפְעָמִים, וְזֶהוּ עִקַּר מִלַּת פְּשָׁט.

1. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּרָא עוֹלָמוֹת וְהִשְׁתַּעֲשַׁע בְּסוֹד הַתּוֹרָה

וְאָמְנָם בְּעוֹלַם הָאֲצִילוּת אֲשֶׁר שָׁם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹשֵׁב וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה כַּנִּזְכַּר בְּמִדְרְשֵׁי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, וְגַם בְּדִבְרֵי הַמְתַרְגֵּם עַל פָּסוּק דּוֹדִי צַח וְאָדֹם, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ אָמוֹן וְגוֹ', הַנִּדְרָשׁ לְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עַל בְּרִיאַת הָעוֹלָם, שֶׁהָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַבִּיט בַּתּוֹרָה וּבוֹרֵא עוֹלָמוֹת, וְאֵין סָפֵק כִּי לֹא כְּמַעֲשֵׂה אָדָם הָרִאשׁוֹן וְלֹא כְּמַעֲשֵׂה דִּבְנֵי חֹרִי וּכְמַעֲשֵׂה אֲתוֹנוֹ דְּבִלְעָם וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם, בִּהְיוֹתָם כִּפְשׁוּטָם הָיָה מִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בָּהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲלָפִים שָׁנָה קֹדֶם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם וּבוֹרֵא בָּהֶם עוֹלָמוֹת.

1. הַפְּשָׁט הוּא לְבוּשׁ הַסּוֹד

אָמְנָם שַׁעֲשׁוּעוֹת שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּתּוֹרָה וֶהֱיוֹתוֹ בּוֹרֵא בָּהּ אֶת עוֹלָמוֹ הָיְתָה בִּהְיוֹתוֹ עוֹסֵק בַּתּוֹרָה בִּבְחִינַת הַנְּשָׁמָה הַפְּנִימִית שֶׁבָּהּ, הַנִּקְרָא רָזֵי תּוֹרָה, הַנִּקְרָא מַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה, הִיא חָכְמַת הַקַּבָּלָה כַּנּוֹדָע אֶל הַיּוֹדְעִים. וְטַעַם הַדָּבָר הוּא לֶהֱיוֹתוֹ עוֹלַם הָאֲצִילוּת הָעֶלְיוֹן מְאֹד טוֹב וְלֹא רַע, דְּלָא יָכִיל לְהִתְעָרְבָא עִמֵּיהּ קְלִיפָּה, וַעֲלֵיהּ אִתְמַר וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לֹא אֶתֵּן, כַּנִּזְכַּר בְּסֵפֶר הַתִּקּוּנִין (דַּף ס"ו תִּקּוּן י"ח), וְכֵן בְּסֵפֶר הַזֹּהַר בְּפָרָשַׁת בְּרֵאשִׁית (דַּף כח.) עַיֵּן שָׁם.

וְלָכֵן גַּם הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׁם אֵינֶנָּהּ רַק מֻפְשֶׁטֶת מִכָּל לְבוּשֵׁי הַגּוּפָנִים, מַה שֶּׁאֵין כֵּן לְמַטָּה בְּעוֹלַם הַיְצִירָה, עוֹלָם דְּמְטַטְרוֹ"ן הַנִּקְרָא עֶבֶד טוֹב, וְהוּא הַנִּקְרָא עֵץ הַדַּעַת טוֹב מִסִּטְרָא דִּסְמֹאל שֶׁהוּא קְלִיפִּין דִּילֵיהּ, נִקְרָא עֶבֶד רַע, כִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׁם, הֵם שִׁית סִדְרֵי מִשְׁנָה הַנִּקְרָאִים שִׁפְחָה כַּנִּזְכַּר לְעֵיל וְכַנִּזְכַּר בְּפָרָשַׁת בְּרֵאשִׁית (שָׁם דַּף כז.), וְלָכֵן נִקְרֵאת מִשְׁנָה, לְפִי שֶׁשָּׁם יֵשׁ שִׁנּוּיִים הֲפוּכִים טוֹב מִסִּטְרָא דְּעֶבֶד טוֹב הֶתֵּר כָּשֵׁר טָהוֹר רַע מִסִּטְרָא דְּעֶבֶד רַע אִסּוּר טָמֵא פָּסוּל.

אֲנִי לֹא עוֹרַרְתִּי בָּכֶם אֶלָּא בְּסוֹדוֹת עֶלְיוֹנִים שֶׁל הָעוֹלָם הַבָּא

גַּם הוּא מִלְּשׁוֹן כִּי מָרְדְּכַי הַיְּהוּדִי מִשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ, שֶׁהָיָה שִׁפְחָה הַנִּקְרָא עֶבֶד מֶלֶךְ מֶלֶךְ, גַּם נִקְרָא מִלְּשׁוֹן מִשְׁנָה כַּנִּזְכַּר בְּפָרָשַׁת פִּנְחָס (דַּף רמד:) קָם זִמְנָא תִּנְיָינָא, וְאָמַר מָארֵי מַתְנִיתִין, נִשְׁמָתִין וְרוּחִין וְנַפְשִׁין דִּלְכוֹן, אַתְעֲרוּ כְּעַן, וְאַעְבָּרוּ שֵׁינָתָא מִנְּכוֹן, דְּאִיהוּ וַדַּאי מִשְׁנָה, אֹרַח פְּשָׁט דְּהַאי עָלְמָא, וַאֲנָא לָא אַתְעַרְנָא בְּכוּ, אֶלָּא בְּרָזִין עִלָּאִין דְּעָלְמָא דְּאָתֵי, דְּאַתּוּן בְּהוֹן לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן (תְּהִלִּים קכא).

 

לשון הקודש: קָם זְמַן שֵׁנִי וְאָמַר, בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, נְשָׁמוֹת וְרוּחוֹת וּנְפָשׁוֹת שֶׁלָּכֶם, הִתְעוֹרְרוּ כָּעֵת כֻּלְּכֶם וְהַעֲבִירוּ שֵׁנָה מִכֶּם, שֶׁהִיא וַדַּאי מִשְׁנָה, דֶּרֶךְ פְּשָׁט שֶׁל עוֹלָם הַזֶּה. שֶׁאֲנִי לֹא עוֹרַרְתִּי בָּכֶם אֶלָּא בְּסוֹדוֹת עֶלְיוֹנִים שֶׁל הָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁאַתֶּם בָּהֶם (תהלים קכא) הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן.

וְזֶה יוּבַן בְּמַה שֶׁכָּתוּב יוֹתֵר לְמַעְלָה שָׁם, וְרַבָּנָן דְּמַתְנִיתִין וַאֲמוֹרָאִין, כָּל תַּלְמוּדָא דִּלְהוֹן, עַל רָזִין דְּאוֹרַיְיתָא סִדְּרוּ לֵיהּ. וְנִמְצָא כִּי הַמִּשְׁנָה וְהַשַּׁ"ס הֵם הַנִּקְרָא גּוּפֵי תּוֹרָה.

1. בַּמִּשְׁנָה הוּא קְלִפַּת סוֹדוֹת הַתּוֹרָה

וְהִנֵּה דִּבְרֵיהֶם כַּחֲלוֹם בְּלִי פִּתְרוֹן וְרָזֶיהָ וּסְתָרֶיהָ הַפְּנִימִיִּים הַנִּקְרָא נִשְׁמַת הַתּוֹרָה הֵם הֵם פִּתְרוֹן הַחֲלוֹם הַנִּפְתָּר בְּהָקִיץ בְּסוֹד אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר. וּכְמוֹ שֶׁכָּתְבוּ חֲכָמִים זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: "בְּמַחֲשַׁכִּים הוֹשִׁיבַנִי כְּמֵתֵי עוֹלָם" (אֵיכָה ג ו), זֶה תַּלְמוּד בַּבְלִי. אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ מֵאִיר אֶלָּא עַל יְדֵי סֵפֶר הַזֹּהַר הֵם הֵם רָזֵי תּוֹרָה וּסְתָרֶיהָ אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר "וְתוֹרָה אוֹר". וְאֵין סָפֵק כִּי כְּמוֹ שֶׁהַיֵּצֶר נִקְרֵאת עֶבֶד וְשִׁפְחָה בְּעֵרֶךְ הָאֲצִילוּת וְנִקְרָא קְלִיפִּין וּלְבוּשִׁין דְּחֹל כַּנִּזְכַּר בְּהַקְדָּמַת סֵפֶר הַתִּקּוּנִין (דַּף ג:) וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: וּבְיוֹמֵי דְחוֹל לָבִישׁ עֶשֶׂר כִּתּוֹת דְּמַלְאָכַיָּא, דִמְשַׁמְּשֵׁי לַעֲשַׂר סְפִירָן דִּבְּרִיאָה.

הַמִּשְׁנָה אֵצֶל סוֹדוֹת הַתּוֹרָה נִקְרָא חָצִיר

וְאִם כֵּן אֵין לִתְמֹהַּ כִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׁם שֶׁהִיא הַמִּשְׁנָה תִּהְיֶה נִקְרָא שִׁפְחָה וקְלִיפִּין דְּתּוֹרָה דַּאֲצִילוּת.

וְזֶה סוֹד כָּל הַבָּשָׂר חָצִיר הַנִּזְכַּר לְעֵיל בַּמַּאֲמָר הָרִאשׁוֹן, כִּי כְּמוֹ שֶׁהַחִטָּה שֶׁהִיא בְּגִימַטְרִיָּא כְּמִנְיַן כ"ב אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה הַגְּנוּזָה תּוֹךְ כַּמָּה קְלִיפִּין וּלְבוּשִׁין שֶׁהֵם הַסֻּבִּין וְהַמֻּרְסָן וְהַתֶּבֶן וְהַקַּשׁ וְהָעֶשֶׂב הַנִּקְרָא חָצִיר, כֵּן הַמִּשְׁנָה אֵצֶל סוֹדוֹת הַתּוֹרָה נִקְרָא חָצִיר.

אוֹי לְאוֹתָם שֶׁאוֹכְלִים תֶּבֶן תְּבֶל שֶׁל הַתּוֹרָה

וְזֶה נִרְמָז בְּסֵפֶר הַזֹּהַר פָּרָשַׁת כִּי תֵּצֵא בְּרַעְיָא מְהֵימְנָא (דַּף רעה:): אֲבָל רַבָּנָן, וַוי לְאִינּוּן דְּאַכְלִין תֶּבֶן דְּאוֹרַיְיתָא וְלָא יָדְעִין בְּסִתְרֵי אוֹרַיְיתָא, אֶלָּא קַלִין וַחֲמוּרִין דְּאוֹרַיְיתָא, קָלִין אִינוּן תֶּבֶן דְּאוֹרַיְיתָא, וַחֲמוּרִין אִינוּן חִטָּה דְּאוֹרַיְיתָא, חֵ"ט ה', אִילָנָא דְּטוֹב וְרָע וְכוּ'.

לשון הקודש: אֲבָל רַבּוֹתֵינוּ, אוֹי לְאוֹתָם שֶׁאוֹכְלִים תֶּבֶן תְּבֶל שֶׁל הַתּוֹרָה (חמו"ר של התורה שנחשב ח'כם מ'פלא ו'רב ר'בנן) וְלֹא יוֹדֵעַ בְּסִתְרֵי תוֹרָה, אֶלָּא קַלִּים וַחֲמוּרִים שֶׁל הַתּוֹרָה. קַלִּים תֶּבֶן שֶׁל הַתּוֹרָה. וְחֻמְרָה שֶׁל הַתּוֹרָה חִטָּה, חֵט ה', עֵץ שֶׁל טוֹב וָרָע.

לֹא יַסְפִּיקוּ מֵאָה קֻנְטְרֵסִין לבאר הדרוש הזה

וְאִלּוּ בָּאתִי לְהַרְחִיב דְּרוּשׁ זֶה לֹא יַסְפִּיקוּ מֵאָה קֻנְטְרֵסִין בְּלִי סָפֵק בְּלִי שׁוּם גּוּזְמָא. הַאָמְנָם הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ כִּי דִּבְרֵי אֱמֶת אֲנִי אוֹמֵר, וְאַל יִתְמַהּ הָאָדָם בִּרְאוֹתוֹ סֵפֶר הַזֹּהַר אֵיךְ קוֹרֵא אֶל הַמִּשְׁנָה שִׁפְחָה וּקְלִיפִּין, כִּי עֵסֶק הַמִּשְׁנָה כְּפִי פְּשָׁטֶיהָ, אֵין סָפֵק שֶׁהֵם לְבוּשִׁין וּקְלִיפִּין חִיצוֹנִים בְּתַכְלִית אֵצֶל סוֹדוֹת הַתּוֹרָה הַנִּגְנָזִים וְנִרְמָזִים בִּפְנִימִיּוּתָהּ כִּי כָּל פְּשָׁטֶיהָ הֵם בָּעוֹלָם הַזֶּה בִּדְבָרִים חֳמָרִים תַּחְתּוֹנִים.

1. לְכַוֵּן הָאֱמֶת בִּפְשַׁט הַתּוֹרָה

אָמְנָם הֵם קְלִיפִּין טוֹבִים לְמַאֲכָל כִּקְלִפַּת קְנֵה הַבֹּשֶׂם, וְלָכֵן בִּהְיוֹתָם מְבִינֵי פְּשָׁטֵי הַמִּשְׁנָה כְּהִלְכָתָא בִּלְתִּי טָעוּת נִקְרָא עֵץ הַדַּעַת טוֹב, אֲבָל כַּאֲשֶׁר חָס וְשָׁלוֹם שׁוֹנִים בָּהּ וּמְטַמְּאִים אֶת הַטָּהוֹר וּמַכְשִׁירִין אֶת הַפָּסוּל וּמַתִּירִין אֶת הָאִסּוּר, אָז נֶהְפֶּכֶת לְעֵץ הַדַּעַת רַע וָמַר לָהֶם.

1. שְׂכַר עֵסֶק הַתּוֹרָה לִשְׁמָהּ וְשֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ

וְנַחֲזֹר עַתָּה לְמַאֲמָרֵנוּ הָרִאשׁוֹן וּלְבָאֵר מַה שֶּׁכָּתוּב וַאֲפִילּוּ כָּל אִינוּן דְּעָסְקֵי בְּאוֹרַיְתָא כָּל חֶסֶד דְּעַבְדֵי וְכוּ', וְאָמַר עוֹד שָׁם כִּי הַמִּשְׁנָה הִיא שִׁפְחָה מִשּׁוּם דְּאִיהִי עַל מְנַת לְקַבֵּל פְּרָס, פֵּירוּשׁ: כִּי הִנֵּה כָּל מִדּוֹתָיו יִתְבָּרַךְ הֵם מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, וְלָכֵן הָעוֹסְקִים בִּפְשָׁטֶיהָ הַגּוּפָנִיִּים הַטּוֹבִים, עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר בִּשְׂמֹאלָהּ עֹשֶׁר וְכָבוֹד, הוּא הַפְּרָס הַנָּתוּן לָהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה, כִּי כֵן עִסְקָם בַּתּוֹרָה הוּא בִּבְחִינַת הֱיוֹתָם בָּעוֹלָם הַזֶּה בְּדִינֵי אִסּוּר וְהֶתֵּר טֻמְאָה וְטָהֳרָה וְכוּ', וְהֵם כְּנֶגֶד הָעֶבֶד הָעוֹבֵד אֶת רַבּוֹ שֶׁבְּוַדַּאי עַל מְנַת לְקַבֵּל פְּרָס וְכָל חֶסֶד דְּעַבְדֵי וְכוּ' כַּעֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת הַמְשַׁמְּשִׁים אֶת רַבָּם עַל מְנַת לְקַבֵּל פְּרָס.

אָנוּ מִתְפַּלְּלִים בְּיוֹם רֹאשׁ הַשָּׁנָה "אִם כְּבָנִים אִם כַּעֲבָדִים"

אָמְנָם הָעוֹסְקִים בְּרָזֵי הַתּוֹרָה שֶׁהֵם בְּחִינַת הַתּוֹרָה כְּפִי מַה שֶּׁעוֹסְקִים בָּהּ בָּעוֹלָם הַבָּא, עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר אֹרֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ, לְעוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ אָרֹךְ, כְּבֵן הַנִּכְנָס לִפְנַי וְלִפְנִים וּמְשַׁמֵּשׁ לִפְנֵי אָבִיו שֶׁלֹּא עַל מְנַת לְקַבֵּל פְּרָס. וְנוֹדַע כִּי תִּפְאֶרֶת דַּאֲצִילוּת נִקְרָא בֵּן, וּמְטַטְרוֹ"ן דִּיצִירָה נִקְרָא עֶבֶד, וַעֲלֵיהֶם אָנוּ מִתְפַּלְּלִים בְּיוֹם רֹאשׁ הַשָּׁנָה "אִם כְּבָנִים אִם כַּעֲבָדִים".

1. בָּעוֹלָם הַבָּא לוֹמְדִים רַק סוֹדוֹת הַתּוֹרָה וְנִשְׁמָתָהּ

וְהִנֵּה בַּמִּדְרָשׁ קֹהֶלֶת אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עַל פָּסוּק כִּי אִם שָׁנִים הַרְבֵּה יִשְׂמָח וְכוּ', וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: כִּי אִם שָׁנִים הַרְבֵּה וְכוּ', תּוֹרָה שֶׁאָדָם לָמַד הֶבֶל הִיא לִפְנֵי תּוֹרָתוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, וְאִם כָּךְ נֶאֱמַר עַל תּוֹרָתוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ שֶׁהִיא בִּהְיוֹתָם בְּגוּף וְנֶפֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתְבוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה "אֵין בֵּין הָעוֹלָם הַזֶּה לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ אֶלָּא שִׁעְבּוּד מַלְכֻיּוֹת בִּלְבַד וְהוּא בִּטּוּל מַלְכוּת הָרְשָׁעָה קְלִפָּה הַחִיצוֹנָה הַנִּקְרָא יֵצֶר הָרַע, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עַל פָּסוּק "וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ" וְכוּ' וְסָמִיךְ לֵיהּ "וּמָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת הַשֵּׁם" וְלָכֵן תּוֹרַת הָעוֹלָם הַזֶּה הַמִּתְלַבֶּשֶׁת בַּקְּלִיפִּין לְסִבַּת הֱיוֹת הַיֵּצֶר הָרַע הַנִּקְרָא קְלִפָּה מְצוּיָה בָּעוֹלָם הִיא הֶבֶל לִפְנֵי תּוֹרָתוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ שֶׁנִּתְפַּשֵּׁט קְצָת מִלְבוּשֶׁיהָ וּקְלִפּוֹתֶיהָ, מֵאַחַר שֶׁגַּם בְּנֵי אָדָם נִתְפַּשְּׁטוּ מִקְּלִפַּת הַיֵּצֶר הָרַע, וְקַל וָחֹמֶר בֶּן בְּנוֹ שֶׁל קַל וָחֹמֶר בִּהְיוֹתֵנוּ לְמַעְלָה בָּעוֹלָם הַבָּא עוֹלַם הַנְּשָׁמוֹת נִפְשָׁטוֹת מִכָּל מִינֵי לְבוּשׁ כְּלָל, כִּי עֵסֶק הַתּוֹרָה אֲשֶׁר לָהֶם, אֵינֶנּוּ רַק בְּנִשְׁמַת הַתּוֹרָה וְסוֹדוֹתֶיהָ הַפְּנִימִיִּים, עד כאן ועיי"ש באורך כל ההקדמה, ותרו"ץ.

פרק ד'

ובאור החיים הקדוש פרשת ויחי (מט, יא) כתב שכוחו של הגואל העצום מלך המשיח הוא, שצריך שיתעסקו ישראל ביינה של תורה, וביאור הדברים שילמדו את פנימיות התורה הנקראת "יינה של תורה" (גם יין גימטריה סוד).

וידוע המעשה עם החכם באשי של בבל "הרב הלל" זיע"א (הסבא של הגאון הצדיק רבי יעקב הלל שליט"א ראש ישיבת "חברת אהבת שלום" בירושלים) שהיה תלמיד חכם חשוב צדיק וגאון גדול, אך לא למד קבלה, וכשהיה בערך בגיל שבעים, אמר לו הצדיק חכם סלמן אליהו בעל "כרם שלמה" על העץ חיים (אביו של הראשון לציון המקובל הגה"צ הרב מרדכי אליהו זצ"ל) דע לך אם לא תלמד חכמת הקבלה תצטרך לחזור בגלגול וגם אם בפעם הבאה תהיה חכם באשי וגאון גדול, וגם אז לא תלמד קבלה, לא יעזור לך כל תורתך, ותצטרך לחזור בגלגול אפילו ג' פעמים עד שתלמד חכמת הקבלה. ומיד שמע לו והאריך ימים למעלה ממאה שנים[8] ונעשה חכם גדול בקבלה. ובאמת כבר כתב זאת החכם הצדיק המקובל הקדוש רבי יהודה פתייה זיע"א בביאורו על הפסוק (איוב פרק לג כט) "הֶן כָּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵל פַּעֲמַיִם שָׁלוֹשׁ עִם גָּבֶר[9]", שמי שלא לומד את תורה הסוד מוכרח לחזור בגלגול אפילו כמה וכמה פעמים ועוד הביא את הפסוק (ירמיה פרק כב י) אַל תִּבְכּוּ לְמֵת וְאַל תָּנֻדוּ לוֹ בְּכוּ בָכוֹ לַהֹלֵךְ כִּי לֹא יָשׁוּב עוֹד וְרָאָה אֶת אֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ", כי מי שמת וכבר חוזר בגלגול עוד באמצע הלוויה שבוכים עליו, ולכן אומר אל תבכו למת כי הוא כבר חזר לעולם הזה, אלא בכו להולך זה שלמד תורת הסוד כי רק הוא זוכה לגן עדן העליון, עד כאן תוכן דבריו.

ומכל זה רואים כמה חובה קדושה ללמוד תורת הסוד, וכאשר לומד בגירסא אלו הסודות, מטהר את נפשו, ומזה יבא לו הבנה בכל חלקי התורה הקדושה, עד שגם יזכה ללמוד בהבנה את תורת הסוד. ומכל מקום עצם הלימוד מזכך הוא, ובעולם הבא בודאי ילמדוהו את הפירושים העמוקים.

על כן הגשנו לכם כאן את הקונטרס הזה, שיהא מצוי אצל כל אחד, וְיִלְמְדוֹ בכל עת, ובכך יהא לו חלק בנסתר הנסתרות שלימדנו הרשב"י זיע"א. ועוד דעד עתה נחבא לימוד זה, ולא היה שגור בפי כל, ומשמיא קא זכי לנו, למען יהא יד כל ישראל ממשמש בו, לעשות נחת רוח ליוצרינו ולעשות רצון בוראינו, לפדות השכינה הקדושה מגלותה, ובזכות זה יקבץ נדחינו מארבע כנפות הארץ במהרה דידן, בביאת משיח צדקינו ברחמים.

ועל ידי שכל העם יתאחדו בלימוד הזוהר הקדוש (ותנעל דלת התירוצים בפני היצר הרע), בכך כולנו כאחד נזכה שיקויים בנו נבואת הרשב”י "זכאה דרא דהאי אתגליא ביה", וכדברי הרעיא מהימנא בזוהר פרשת פנחס (רי"ט ע"א) "כל שכן בוצינא קדישא דנהיר חכמתיה בכל דרין דהוו אבתריה, אל תתנו דמי לקודשא בריך הוא באורייתא עד יערה עלינו רוח קודשא", הרי לנו שמצוה אותנו הרעיא מהימנא ללמוד בזוהר הקדוש דווקא שתורתו של הרשב"י מאיר עד סוף הדורות, וצריך ללמוד ללא הפסק ולא לתת מנוחה לקדוש ברוך הוא עד שיגאלנו[10]. וִיקוּיַם בָּנוּ נְבוּאַת הַנָּבִיא מַלְאָכִי: #"הִנְנִי שֹׁלֵחַ מַלְאָכִי וּפִנָּה דֶרֶךְ לְפָנָי וּפִתְאֹם יָבוֹא אֶל הֵיכָלוֹ הָאָדוֹן אֲשֶׁר אַתֶּם מְבַקְשִׁים וּמַלְאַךְ הַבְּרִית אֲשֶׁר אַתֶּם חֲפֵצִים הִנֵּה בָא אָמַר ה' צְבָקוֹת" (מלאכי פרק ג' א'), יִרְאוּ עֵינֵנוּ וְיִשְׂמַח לִבֵּנוּ, עַל גְאוּלָתֵינוּ וְעַל פְּדוּת נַפְשֵׁנוּ בִּגְאֻלַּת עוֹלָמִים בב"א. #

ספר

יום הכיפורים חלק ב'

הכולל בתוכו

מאמרי הזוהר למפטיר יונה

 

זוהר הקדוש על יונה הנביא

 

זוהר שמות (פרשת ויקהל דף קצ"ז ע"א)

מִי עָלָה שָׁמַיִם – זֶה אֵלִיָּהוּ. וַיֵּרַד – זֶה יוֹנָה

מִי עָלָה שָׁמַיִם, דָּא אֵלִיָּהוּ. וַיֵּרַד, דָּא יוֹנָה, דְּנָחַת לֵיהּ נוּנָא גּוֹ תְּהוֹמֵי, לְעִמְקֵי יַמָּא. יוֹנָה מֵחֵילָא דְּאֵלִיָּהוּ קָא אָתָא, אֵלִיָּהוּ סָלִיק, יוֹנָה נָחִית, דָּא שָׁאִיל נַפְשֵׁיהּ לְמֵימַת, וְדָא שָׁאִיל נַפְשֵׁיהּ לְמֵימַת, וּבְגִין כַּךְ אִקְרֵי בֶּן אֲמִתַּי. וּכְתִיב, (מלכים א יז) וּדְבַר יְיָ' בְּפִיךָ אֱמֶת.

מִי עָלָה שָׁמַיִם – זֶה אֵלִיָּהוּ. וַיֵּרַד – זֶה יוֹנָה, שֶׁהוֹרִיד אוֹתוֹ הַדָּג לְתוֹךְ הַתְּהוֹמוֹת לְעִמְקֵי הַיָּם. יוֹנָה בָּא מִכֹּחוֹ שֶׁל אֵלִיָּהוּ. אֵלִיָּהוּ עָלָה, וְיוֹנָה יָרַד. זֶה שָׁאַל נַפְשׁוֹ לָמוּת, וְזֶה שָׁאַל נַפְשׁוֹ לָמוּת. וּמִשּׁוּם כָּךְ נִקְרָא בֶּן אֲמִתַּי, וְכָתוּב (מלכים א יז) וּדְבַר ה' בְּפִיךְ אֱמֶת.

 

זוהר שמות (פרשת ויקהל דף קצ"ח ע"ב – קצ"ט ע"ב)

צִוָּה וְאָמַר שֶׁיִּהְיֶה מְזֻמָּן דָּג אֶחָד לִבְלֹעַ אֶת יוֹנָה, וְיִהְיֶה בְמֵעָיו שְׁלֹשָׁה יָמִים וּשְׁלֹשָׁה לֵילוֹת, וְאַחַר כָּךְ יַשְׁלִיכֶנּוּ בַּחוּץ

פָּתַח רִבִּי אַבָּא וְאָמַר, (יונה ב) וַיֹּאמֶר יְיָ' לַדָּג וְגוֹ', וְכִי בְּאָן אֲתָר אָמַר לֵיהּ. אֶלָּא בְּשַׁעֲתָא דְּבָרָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָלְמָא בְּעוֹבָדָא דִּבְרֵאשִׁית, בְּיוֹמָא חֲמִישָׁאָה בָּרָא נוּנֵי יַמָּא. כְּדֵין פָּקִיד וְאָמַר, דִּיְּהֵא זַמִין חַד נוּנָא לְמִבְלַע לְיוֹנָה, וִיֵּהֵא בְּמֵעוֹי תְּלָתָא יוֹמִין וּתְלַת לֵילָוָון, וּלְבָתַר דְּיִּרְמֵי לֵיהּ לְבַר.

פָּתַח רַבִּי אַבָּא וְאָמַר, (יונה ב) וַיֹּאמֶר ה' לַדָּג וְגוֹ'. וְכִי בְּאֵיזֶה מָקוֹם אָמַר לוֹ? אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הָעוֹלָם בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, בַּיּוֹם הַחֲמִישִׁי בָּרָא אֶת דְּגֵי הַיָּם, וְאָז צִוָּה וְאָמַר שֶׁיִּהְיֶה מְזֻמָּן דָּג אֶחָד לִבְלֹעַ אֶת יוֹנָה, וְיִהְיֶה בְמֵעָיו שְׁלֹשָׁה יָמִים וּשְׁלֹשָׁה לֵילוֹת, וְאַחַר כָּךְ יַשְׁלִיכֶנּוּ בַּחוּץ.

 

בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן בָּרָא שָׁמַיִם, הִתְנָה עִמָּם שֶׁיַּעֲלוּ אֶת אֵלִיָּהוּ הַשָּׁמַיְמָה בְּתוֹךְ סֳעָרָה

וְלָא דָּא בִּלְחוֹדוֹי, אֶלָּא כָּל מַה דְּעַבַד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּעוֹבָדָא דִּבְרֵאשִׁית, בְּכֹלָּא אַתְנֵי עִמֵּיהּ. בְּיוֹמָא קַדְמָאָה בָּרָא שְׁמַיָא, אַתְנֵי עִמְּהוֹן דִּיְסַלִיק לְאֵלִיָּהוּ הַשָּׁמַיְמָה בְּגוֹ סְעָרָה, וְכֵן הֲוָה, דִּכְתִּיב, (מלכים ב ב) וַיַּעַל אֵלִיָּהוּ בַּסֳּעָרָה הַשָּׁמָיִם. בְּהַהוּא יוֹמָא בָּרָא נְהוֹרָא, וְאַתְנִי עִמֵּיהּ דְּיַחְשִׁיךְ לְשִׁמְּשָׁא בְּמִצְרַיִם תְּלָתָא יוֹמִין, דִּכְתִּיב, (שמות י) וַיְהִי חֹשֶׁךְ אֲפֵלָה בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁלשֶׁת יָמִים.

וְלֹא זֶה לְבַדּוֹ, אֶלָּא כָּל מַה שֶּׁעָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית – בַּכֹּל הִתְנָה עִמּוֹ. בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן בָּרָא שָׁמַיִם, הִתְנָה עִמָּם שֶׁיַּעֲלוּ אֶת אֵלִיָּהוּ הַשָּׁמַיְמָה בְּתוֹךְ סֳעָרָה, וְכָךְ הָיָה, שֶׁכָּתוּב (מלכים ב ב) וַיַּעַל אֵלִיָּהוּ בַּסֳעָרָה הַשָּׁמָיִם. בְּאוֹתוֹ יוֹם בָּרָא אֶת הָאוֹר, וְהִתְנָה עִמּוֹ שֶׁיַּחֲשִׁיךְ לַשֶּׁמֶשׁ בְּמִצְרַיִם שְׁלֹשָׁה יָמִים, שֶׁכָּתוּב (שמות י) וַיְהִי חֹשֶׁךְ אֲפֵלָה בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁלֹשֶׁת יָמִים.

 

הִתְנָה עִמָּהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהַמַּיִם יִהְיוּ מַפְרִידִים לְיִשְׂרָאֵל בֵּין טֻמְאָה וְטָהֳרָה לְהִטָּהֵר בָּהֶם, וְכָךְ הָיָה

בְּיוֹמָא תִּנְיָינָא בָּרָא רְקִיעָא, דִּיהֵא מַפְרִישׁ בֵּין מַיָּא לְמַיָּא, כְּדִכְתִיב (בראשית א) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם וַיְהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם. וְאַתְנִי עִמְּהוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּמַיָּא יְהוֹן מַפְרִישִׁין לְיִשְׂרָאֵל בֵּין טוּמְאָה לְטָהֳרָה, לְאִתְדַכְּאָה בְּהוּ, וְכַךְ הֲוָה.

בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי בָּרָא אֶת הָרָקִיעַ, שֶׁיִּהְיֶה מַפְרִיד בֵּין מַיִם לָמַיִם, כַּכָּתוּב (בראשית א) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם, וְהִתְנָה עִמָּהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהַמַּיִם יִהְיוּ מַפְרִידִים לְיִשְׂרָאֵל בֵּין טֻמְאָה וְטָהֳרָה לְהִטָּהֵר בָּהֶם, וְכָךְ הָיָה.

 

הִתְנָה עִם הַיָּם לְהַעֲבִיר אֶת יִשְׂרָאֵל בְּתוֹכוֹ בַּיַּבָּשָׁה וּלְהַטְבִּיעַ אֶת הַמִּצְרִים

בְּיוֹמָא תְּלִיתָאָה אַפִּיק אַרְעָא מִגּוֹ מַיָּא, וְאַכְנִּישׁ לְמַיָּא, וַעֲבַד מֵהַהוּא כְּנִישׁוּ דְּאִתְכְּנָשׁוּ לְאֲתָר חַד, יַמָּא. וְאַתְנֵי בְּיַמָּא לְמֶעְבַּר לְיִשְׂרָאֵל בְּגַוֵּיהּ בְּיַבֶּשְׁתָּא, וּלְמִטְבַּע לְמִצְרָאֵי, וְכַךְ הֲוָה, דִּכְתִּיב, (שמות יד) וַיָּשָׁב הַיָּם לִפְנוֹת בֹּקֶר לְאֵיתָנוֹ. אַל תִּקְרֵי לְאֵיתָנוֹ, אֶלָּא לִתְנָאוֹ, לְמַּה דְּאַתְנִי עִמֵּיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בְּעוֹבָדָא דִּבְרֵאשִׁית. תּוּ אַתְנֵי בְּאַרְעָא, דְּתִפְתַּח יַת פּוּמָהָא בְּמַחְלְקוֹתָא דְּקֹרַח, וְתִבְלַע לְקֹרַח וּלְכָל כְּנִישָׁתֵיהּ, וְכַךְ הֲוָה, דִּכְתִּיב, (במדבר טז) וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת פִיהָ וְתִבְלַע אוֹתָם וְאֶת קֹרַח.

בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי הוֹצִיא אֶרֶץ מִתּוֹךְ הַיָּם וְכִנֵּס אֶת הַמַּיִם, וְעָשָׂה מֵאוֹתוֹ קִבּוּץ שֶׁהִתְכַּנְּסוּ לְמָקוֹם אֶחָד אֶת הַיָּם, וְהִתְנָה עִם הַיָּם לְהַעֲבִיר אֶת יִשְׂרָאֵל בְּתוֹכוֹ בַּיַּבָּשָׁה וּלְהַטְבִּיעַ אֶת הַמִּצְרִים, וְכָךְ הָיָה, שֶׁכָּתוּב (שמות יד) וַיָּשָׁב הַיָּם לִפְנוֹת בֹּקֶר לְאֵיתָנוֹ. אַל תִּקְרֵי לְאֵיתָנוֹ אֶלָּא לִתְנָאוֹ, לְמַה שֶּׁהִתְנָה עִמּוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. עוֹד הִתְנָה עִם הָאָרֶץ, שֶׁתִּפְתַּח אֶת פִּיהָ בְּמַחֲלֻקְתּוֹ שֶׁל קֹרַח וְתִבְלַע אֶת קֹרַח וְאֶת כָּל עֲדָתוֹ, וְכָךְ הָיָה, שֶׁכָּתוּב (במדבר טז) וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ וַתִּבְלַע אֹתָם, וְאֶת קֹרַח.

זוהר שמות (פרשת ויקהל דף קצ"ט ע"א)

הִתְנָה עִם הַשֶּׁמֶשׁ לִהְיוֹת עוֹמֶדֶת בַּחֲצִי הַשָּׁמַיִם בִּימֵי יְהוֹשֻׁעַ

בְּיוֹמָא רְבִיעָאָה, בָּרָא שִׁמְשָׁא וְסִיהֲרָא, דִּכְתִּיב יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם, וְאַתְנֵי עִם שִׁמְשָׁא, לְמֶהוֵי קָאִים בְּפַלְגּוּ שְׁמַיָּא בְּיוֹמֵי דִּיהוֹשֻׁעַ, (דף קצ"ט ע"א) דִּכְתִּיב, (יהושע י יב) וַיַּעֲמוֹד הַשֶּׁמֶשׁ בַּחֲצִי הַשָּׁמַיִם. אַתְנִי בְּכֹכָבַיָּא לְמֶעְבַּד קְרָבָא בְּסִיסְרָא, דִּכְתִּיב, (שופטים ה) הַכֹּכָבִים מִמְּסִלּוֹתָם נִלְחַמוּ עִם סִיסְרָא.

בַּיּוֹם הָרְבִיעִי בָּרָא שֶׁמֶשׁ וּלְבָנָה, שֶׁכָּתוּב יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם, וְהִתְנָה עִם הַשֶּׁמֶשׁ לִהְיוֹת עוֹמֶדֶת בַּחֲצִי הַשָּׁמַיִם בִּימֵי יְהוֹשֻׁעַ, שֶׁכָּתוּב (יהושע י) וַיַּעֲמֹד הַשֶּׁמֶשׁ בַּחֲצִי הַשָּׁמַיִם. הִתְנָה עִם הַכּוֹכָבִים לַעֲשׂוֹת קְרָב עִם סִיסְרָא, שֶׁכָּתוּב (שופטים ה) הַכּוֹכָבִים מִמְּסִלּוֹתָם נִלְחֲמוּ עִם סִיסְרָא.

 

הִתְנָה עִם דְּגֵי הַיָּם לְהַזְמִין דָּג אֶחָד שֶׁיִּבְלַע אֶת יוֹנָה וְלִזְרֹק אוֹתוֹ הַחוּצָה

בְּיוֹמָא חֲמִישָׁאָה בָּרָא נוּנֵי יַמָּא, וְעוֹפֵי דִּשְׁמַיָּא, אַתְנִי בְּעוֹפֵי לְמֵיזָן עוֹרְבִים לְאֵלִיָּהוּ, בְּזִמְנָא דְּעָצַר לִשְׁמַיָּא, דִּכְתִּיב, (מלכים א יז) וְאֶת הָעוֹרְבִים צִוִּיתִי לְכַלְכְּלְךָ שָׁם. צִוִּיתִי דַּיְיקָא. וְאַתְנֵי בְּנוּנֵי יַמָּא לְאִזְדַּמְּנָא נוּנָא חַד, לְמִבְלַע לֵיהּ לְיוֹנָה, וּלְאַשְׁדָּאָה לֵיהּ לְבַר.

בַּיּוֹם הַחֲמִישִׁי בָּרָא אֶת דְּגֵי הַיָּם וְעוֹפוֹת הַשָּׁמַיִם, הִתְנָה עִם הָעוֹפוֹת שֶׁהָעוֹרְבִים יָזוּנוּ אֶת אֵלִיָּהוּ בַּזְּמַן שֶׁעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם, שֶׁכָּתוּב (מלכים א יז) וְאֶת הָעֹרְבִים צִוִּיתִי לְכַלְכֶּלְךְ שָׁם. צִוִּיתִי דַּוְקָא. וְהִתְנָה עִם דְּגֵי הַיָּם לְהַזְמִין דָּג אֶחָד שֶׁיִּבְלַע אֶת יוֹנָה וְלִזְרֹק אוֹתוֹ הַחוּצָה.

 

וַיֹּאמֶר ה' לַדָּג, וַיֹּאמֶר – מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית אָמַר לוֹ

בְּיוֹמָא שְׁתִּיתָאָה בָּרָא לְאָדָם, וְאַתְנֵי עִמֵּיהּ, דְּתִפּוֹק מִנֵּיהּ אִתְּתָא, דְּתֵיזוּן לְאֵלִיָּהוּ, דִּכְתִּיב, (מלכים א יז) הִנֵּה צִוִּיתִי שָׁם אִשָׁה אַלְמָנָה לְכַלְכְּלֶךָ. הִנֵּה צִוִּיתִי, מִיּוֹמָא דְּאִתְבְּרֵי עָלְמָא. וְכֵן בְּכָל עוֹבָדָא וְעוֹבָדָא דְּאִתְחַדֵּשׁ בְּעָלְמָא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא פָּקִיד הַהוּא עוֹבָדָא מִיּוֹמָא דְּאִתְבְּרֵי עָלְמָא. אוּף הָכָא, וַיֹּאמֶר יְיָ' לַדָּג. וַיֹּאמֶר, מִשִּׁית יוֹמִין דִּבְרִאשִׁית קָאָמַר לֵיהּ.

בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי בָּרָא אֶת הָאָדָם, וְהִתְנָה עִמּוֹ שֶׁתֵּצֵא מִמֶּנּוּ אִשָּׁה שֶׁתָּזוּן אֶת אֵלִיָּהוּ, שֶׁנֶּאֱמַר הִנֵּה צִוִּיתִי שָׁם אִשָּׁה אַלְמָנָה לְכַלְכְּלֶךְ. הִנֵּה צִוִּיתִי – מִיּוֹם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם. וְכָךְ בְּכָל מַעֲשֶׂה וּמַעֲשֶׂה שֶׁהִתְחַדֵּשׁ בָּעוֹלָם, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא צִוָּה אֶת אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה מִיּוֹם שֶׁנִּבְרָא הָאָדָם. אַף כָּאן וַיֹּאמֶר ה' לַדָּג, וַיֹּאמֶר – מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית אָמַר לוֹ.

 

יוֹנָה שֶׁיָּרַד לַסְּפִינָה, זוֹהִי נִשְׁמַת הָאָדָם שֶׁיּוֹרֶדֶת לָעוֹלָם הַזֶּה לִהְיוֹת בְּגוּף הָאָדָם

הָכָא אִית לָן סֶמֶךְ בְּעָלְמָא, עַל עוֹבָדִין דִּבְנֵי נָשָׁא בְּהַאי עָלְמָא. יוֹנָה דְּנָחַת לַסְּפִינָה, דָּא אִיהִי נִשְׁמְתָא דְּבַר נָשׁ, דְּנַחְתָּא לְהַאי עָלְמָא לְמֶהֱוֵי בְּגוּפָא דְּבַּר נָשׁ. אֲמַאי אִתְקְרֵי יוֹנָה. בְּגִין דְּכֵיוָן דְּאִשְׁתְּתָּפַת בְּגוּפָא, כְּדֵין אִיהִי יוֹנָה בְּהַאי עָלְמָא. כְּמָה דְּאִתְּמַר, (ויקרא כה) וְלָא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ. וּכְדֵין בַּר נָשׁ אָזִיל בְּהַאי עָלְמָא, כַּסְּפִינָה בְּגוֹ יַמָּא רַבָּא, דַּחֲשִׁיבַת לְאִתָּבְּרָא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (יונה א) וְהָאֳנִיָּה חִשְּׁבָה לְהִשָּׁבֵר.

כָּאן יֵשׁ לָנוּ סֶמֶךְ הָעוֹלָם עַל מַעֲשֵׂי בְּנֵי אָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה. יוֹנָה שֶׁיָּרַד לַסְּפִינָה, זוֹהִי נִשְׁמַת הָאָדָם שֶׁיּוֹרֶדֶת לָעוֹלָם הַזֶּה לִהְיוֹת בְּגוּף הָאָדָם. לָמָּה נִקְרֵאת יוֹנָה? מִשּׁוּם שֶׁכֵּיוָן שֶׁמִּשְׁתַּתֶּפֶת בַּגּוּף, אֲזַי הִיא יוֹנָה בָּעוֹלָם הַזֶּה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ויקראכה) וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ. וְאָז הָאָדָם הוֹלֵךְ בָּעוֹלָם הַזֶּה כְּמוֹ סְפִינָה בְּתוֹךְ הַיָּם הַגָּדוֹל שֶׁמְּחַשֶּׁבֶת לְהִשָּׁבֵר, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וְהָאֳנִיָּה חִשְּׁבָה לְהִשָּׁבֵר.

 

מַטִּיל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוּחַ סְעָרָה חֲזָקָה

וּבַר נָשׁ כַּד אִיהוּ בְּהַאי עָלְמָא חָטֵי, וְחָשִׁיב דְּעָרַק מִקַּמֵּי מָארֵיהּ. וְלָא אַשְׁגַּח בְּהַהוּא עָלְמָא. וּכְדֵין אַטִּיל קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא רוּחַ סְעָרָה תַּקִּיפָא. דָּא אִיהִי גְּזֵירַת דִּינָא, דְּקַיְּימָא תָּדִיר קָמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וּבָעָאת דִּינָא דְּבַר נָשׁ מִקַּמֵּיה, וְדָא אִיהוּ דְּקָא מָטֵי לַסְּפִינָה, וְאַדְכַּר חוֹבוֹי דְּבַר נָשׁ לְאִתָּפְסָא לֵיהּ.

וְאָדָם, כְּשֶׁהוּא חוֹטֵא בָּעוֹלָם הַזֶּה וְחוֹשֵׁב שֶׁבּוֹרֵחַ מִלִּפְנֵי אֲדוֹנוֹ וְלֹא שָׂם לֵב לְאוֹתוֹ הָעוֹלָם, וְאָז מַטִּיל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוּחַ סְעָרָה חֲזָקָה – זוֹהִי גְּזֵרַת הַדִּין שֶׁעוֹמֶדֶת תָּמִיד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּמְבַקֶּשֶׁת אֶת דִּין הָאָדָם מִלְּפָנָיו, וְזוֹהִי שֶׁמַּטָּה אֶת הַסְּפִינָה וּמַזְכִּירָה אֶת חֲטָאֵי הָאָדָם לִתְפֹּס אוֹתוֹ.

 

מַה לְּךְ נִרְדָּם קוּם קְרָא אֶל אֱלֹהֶיךְ וְגוֹ'. אֵין הַשָּׁעָה לִישֹׁן – שׁוּב מֵחֶטְאֲךְ

כֵּיוָן דְּאִתְפַּס בַּר נָשׁ עַל יְדָא דְּהַהִיא סְעָרָה בְּבֵי מַרְעֵיהּ, מַה כְּתִיב וְיוֹנָה יָרַד אֶל יַרְכְּתֵי הַסְּפִינָה וַיִּשְׁכַּב וַיֵּרָדַם. אַף עַל גַּב דְּבַר נָשׁ בְּבֵי מַרְעֵיהּ, נִשְׁמְתָא לָא אִתְּעָרַת לְאָתָבָא קַמֵּי מָארֵיהּ, לְמִפְרַק חוֹבוֹי. מָה כְּתִיב, וַיִּקְרַב אֵלָיו רַב הַחוֹבֵל. מַאן רַב הַחוֹבֵל. דָּא יֵצֶר טוֹב, דְּאִיהוּ מַנְהִיג כֹּלָּא. וַיֹּאמֶר לוֹ מַה לְךָ נִרְדָּם קוּם קְרָא אֶל אֱלהֶיךָ וְגוֹ'. לָאו שַׁעֲתָא הוּא לְמִדְּמָךְ, דְּהָא סַלְּקִין לָךְ לְדִינָא, עַל כָּל מָה דְּעַבְדַּת בְּהַאי עָלְמָא, תּוּב מֵחוֹבָךְ.

כֵּיוָן שֶׁנִּתְפָּס אָדָם עַל יְדֵי אוֹתָהּ סְעָרָה בְּבֵית חָלְיוֹ, מַה כָּתוּב? וְיוֹנָה יָרַד אֶל יַרְכְּתֵי הַסְּפִינָה וַיִּשְׁכַּב וַיֵּרָדַם. אַף עַל גַּב שֶׁאָדָם בְּבֵית חָלְיוֹ, הַנְּשָׁמָה לֹא מִתְעוֹרֶרֶת לָשׁוּב לִפְנֵי אֲדוֹנָהּ וְלִפְדּוֹת אֶת חֲטָאָיו. מַה כָּתוּב? וַיִּקְרַב אֵלָיו רַב הַחֹבֵל. מִי זֶה רַב הַחוֹבֵל? זֶה יֵצֶר טוֹב שֶׁמַּנְהִיג אֶת הַכֹּל. וַיֹּאמֶר לוֹ מַה לְּךְ נִרְדָּם קוּם קְרָא אֶל אֱלֹהֶיךְ וְגוֹ'. אֵין הַשָּׁעָה לִישֹׁן, שֶׁהֲרֵי מַעֲלִים אוֹתְךְ לַדִּין עַל כָּל מַה שֶּׁעָשִׂיתָ בָּעוֹלָם הַזֶּה, שׁוּב מֵחֶטְאֲךְ.

 

הִתְבּוֹנֵן בַּדְּבָרִים הַלָּלוּ וְשׁוּב לַאֲדוֹנְךְ. מַה מְּלַאכְתְּךְ – שֶׁאַתָּה עָסַקְתָּ בָּהּ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְהוֹדֶה עָלֶיהָ לִפְנֵי רִבּוֹנְךְ

אִסְתָּכָּל בְּמִלִּין אִלֵּין, וְתוּב לְמָארָךְ. מָה מְלַאכְתֶּךָ דְּאַתְּ עַסְקַת בָּהּ בְּהַאי עָלְמָא, וְאוֹדֵי עָלָהּ קָמֵי מָארָךְ. וּמֵאַיִן תָּבֹא, אִסְתָּכַּל מֵאַיִן בְּאָת, מִטִּפָּה סְרוּחָה, וְלָא תִּתְגָּאֵי קַמֵּיהּ. מָה אַרְצֶךָ, אִסְתָּכַּל דְּהָא מֵאַרְעָא אִתְבְּרִיאַת, וּלְאַרְעָא תִּיתוּב. וְאִי מִזֶּה עַם אָתָּה, אִסְתָּכַּל אִי אִית לָךְ זְכוּ דַּאֲבָהָן, דְּיָגִין עָלָךְ.

הִתְבּוֹנֵן בַּדְּבָרִים הַלָּלוּ וְשׁוּב לַאֲדוֹנְךְ. מַה מְּלַאכְתְּךְ – שֶׁאַתָּה עָסַקְתָּ בָּהּ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְהוֹדֶה עָלֶיהָ לִפְנֵי רִבּוֹנְךְ. וּמֵאַיִן תָּבוֹא – הִסְתַּכֵּל מֵאַיִן בָּאתָ, מִטִּפָּה סְרוּחָה, וְאַל תִּתְגָּאֶה לְפָנָיו. מָה אַרְצֶךְ – הִסְתַּכֵּל שֶׁהֲרֵי מֵהָאָרֶץ נִבְרֵאתָ וְלָאָרֶץ תָּשׁוּב. וְאֵי מִזֶּה עַם אָתָּה – הִסְתַּכֵּל אִם יֵשׁ לְךְ זְכוּת אָבוֹת שֶׁתָּגֵן עָלֶיךְ.

 

כֵּיוָן שֶׁמַּעֲלִים אוֹתוֹ לְדִין בְּבֵית דִּין שֶׁל מַעְלָה

כֵּיוָן דְּסַלְּקִין לֵיהּ לְדִינָא, בְּבֵי דִּינָא דִּלְעֵילָּא, הַהִיא סְעָרָה, דְּאִיהִי גְּזֵרַת דִּינָא, דְּסָעִיר עָלֵיהּ דְּבַר נָשׁ, תַּבְעַת מִן מַלְכָּא לְמֵידָן אִינּוּן תְּפִיסִין דְּמַלְכָּא, וְכֻלְּהוּ אַתְיָין חַד חַד קָמֵיהּ. בֵּיהּ שַׁעֲתָא אִתְקְרִיבוּ בֵּי דִּינָא. אִית מִנְּהוֹן דְּפַתְחֵי בִּזְכוּת, וְאִית מִנְּהוֹן דְּפַתְחֵי בְּחוֹבָה. וּגְזֵרַת דִּינָא תַּבְעַת דִּינָא.

כֵּיוָן שֶׁמַּעֲלִים אוֹתוֹ לְדִין בְּבֵית דִּין שֶׁל מַעְלָה, אוֹתָהּ סְעָרָה, שֶׁהִיא גְּזֵרַת הַדִּין שֶׁסּוֹעֶרֶת עַל הָאָדָם, מְבַקֶּשֶׁת מֵהַמֶּלֶךְ לָדוּן אוֹתָם הַתְּפוּסִים שֶׁל הַמֶּלֶךְ, וְכֻלָּם בָּאִים אֶחָד אֶחָד לְפָנָיו. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה מִתְקָרְבִים בֵּית הַדִּין. יֵשׁ מֵהֶם שֶׁפּוֹתְחִים בִּזְכוּת, וְיֵשׁ מֵהֶם שֶׁפּוֹתְחִים בְּחוֹבָה, וּגְזֵרַת הַדִּין תּוֹבַעַת דִּין.

 

וְאִם אוֹתוֹ אָדָם לֹא זוֹכֶה בַדִּין, מַה כָּתוּב?

וְאִי הַהוּא בַּר נָשׁ לָא זָכֵי בְּדִינָא, מַה כְּתִיב. וַיַחְתְּרוּ הָאֲנָשִׁים לְהָשִׁיב אֶל הַיַּבָּשָׁה וְלֹא יָכֹלוּ. מִשְׁתַּדְּלִין אִינּוּן דְּאוֹרוּ זְכוּתֵיהּ לְאָתָבָא לֵיהּ לְהַאי עָלְמָא, וְלָא יָכֹלוּ. מַאי טַעֲמָא. כִּי הַיָּם הוֹלֵךְ וְסוֹעֵר עֲלֵיהֶם, גְּזֵרָה דְּדִינָא, אָזִיל וְסָעִיר בְּחוֹבוֹי דְּבַּר נָשׁ, וְאִתְגַּבָּר עָלַיְיהוּ.

וְאִם אוֹתוֹ אָדָם לֹא זוֹכֶה בַדִּין, מַה כָּתוּב? וַיַּחְתְּרוּ הָאֲנָשִׁים לְהָשִׁיב אֶל הַיַּבָּשָׁה וְלֹא יָכֹלוּ. הֵם מִשְׁתַּדְּלִים אוֹתָם שֶׁמּוֹרִים זְכוּתוֹ לַהֲשִׁיבוֹ אֶל הָעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא יָכֹלוּ. מָה הַטַּעַם? כִּי הַיָּם הוֹלֵךְ וְסֹעֵר עֲלֵיהֶם. גְּזֵרַת הַדִּין הוֹלֶכֶת וְסוֹעֶרֶת בַּחֲטָאֵי הָאָדָם וּמִתְגַּבֶּרֶת עֲלֵיהֶם.

 

וַיִּשְׂאוּ אֶת יוֹנָה

כְּדֵין נַחְתִּין עָלֵיהּ תְּלַת שְׁלִיחָן מְמָנָן,  חַד, דִּכְתִיב כָּל זַכְוָון, וְכָל חוֹבִין, דְּעָבַד בַּר נָשׁ בְּהַאי עָלְמָא. וְחַד דְּעָבִיד חוּשְׁבָּן יוֹמוֹי. וְחַד דְּהֲוָה אָזִיל עִמֵּיהּ, כַּד הֲוָה בִּמְעֵי אִמֵּיהּ. וְהָא אוֹקִימְנָא דִּגְזֵרַת דִּינָא לָא שָׁכִיךְ, עַד הַהוּא זִמְנָא דִּכְתִּיב, וַיִּשְׂאוּ אֶת יוֹנָה. וַיִּשְׂאוּ: כַּד נַטְלֵי לֵיהּ מִבֵּיתֵיהּ, לְבֵי קִבְרֵי.

אֶחָד שֶׁכּוֹתֵב כָּל הַזְּכֻיּוֹת וְכָל הַחֲטָאִים שֶׁעָשָׂה הָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה. וְאֶחָד שֶׁעוֹשֶׂה חֶשְׁבּוֹן יָמָיו. וְאֶחָד שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ עִמּוֹ כְּשֶׁהָיָה בִּמְעֵי אִמּוֹ, וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ שֶׁגְּזֵרַת הַדִּין לֹא שׁוֹכֶכֶת עַד לְאוֹתוֹ זְמַן, שֶׁכָּתוּב וַיִּשְׂאוּ אֶת יוֹנָה. וַיִּשְׂאוּ, כְּשֶׁנּוֹטְלִים אוֹתוֹ מִבֵּיתוֹ לְבֵית הַקְּבָרוֹת.

זוהר שמות (פרשת ויקהל דף קצ"ט ע"ב)

וְהָלַךְ לְפָנֶיךְ צִדְקֶךְ כְּבוֹד ה' יַאַסְפֶךְ

כְּדֵין מַכְרִזִיִ עֲלוֹי. אִי אִיהוּ זַכָּאָה, מַכְרִזֵי עָלֵיהּ וְאַמְרֵי, הָבוּ יְקָר לְדִיּוּקְנָא דְּמַלְכָּא, (ישעיה נז) יָבֹא שָׁלוֹם יָנוּחוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם הֹלֵךְ נְכֹחוֹ. מְנָא לָן. דִּכְתִּיב, (ישעיה נח) וְהָלַךְ לְפָנְיךָ צִדְקֶךָ (דף קצ"ט ע"ב) כְּבוֹד יְיָ' יַאַסְפֶךָ. וְאִי חַיָּיבָא אִיהִי, מַכְרִיזֵי עָלֵיהּ וְאָמְרוּ, וַוי לֵיהּ לִפְלָנְיָא. טָב לֵיהּ דְּלָא יִתְבְּרֵי. כְּדֵין מַה כְּתִיב, וַיְטִלֻהוּ אֶל הַיָּם וַיַּעֲמוֹד הַיָּם מִזַּעְפּוֹ. כַּד עָאלִין לֵיהּ לְבֵי קִבְרֵי דְּאִיהוּ אֲתָר דְּדִינָא. כְּדֵין גְּזֵרַת דִּינָא דְּהֲוָה סָעִיר, שָׁכִיךְ מִזַּעְפֵּיהּ. וְנוּנָא דְּבָלַע לֵיהּ, דָּא אִיהוּ קִבְרָא.

וְאָז מַכְרִיזִים עָלָיו. אִם הוּא צַדִּיק – מַכְרִיזִים עָלָיו וְאוֹמְרִים: תְּנוּ כָבוֹד לִדְמוּת הַמֶּלֶךְ, (ישעיהנז) יָבוֹא שָׁלוֹם יָנוּחוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם הֹלֵךְ נְכֹחוֹ. מִנַּיִן לָנוּ? שֶׁכָּתוּב (שם נח) וְהָלַךְ לְפָנֶיךְ צִדְקֶךְ כְּבוֹד ה' יַאַסְפֶךְ. וְאִם הוּא רָשָׁע – מַכְרִיזִים עָלָיו וְאוֹמְרִים: אוֹי לוֹ לִפְלוֹנִי, טוֹב לוֹ שֶׁלֹּא הָיָה נִבְרָא. וְאָז מַה כָּתוּב? וַיְטִלֻהוּ אֶל הַיָּם וַיַּעֲמֹד הַיָּם מִזַּעְפּוֹ. כְּשֶׁמַּכְנִיסִים אוֹתוֹ לְבֵית הַקְּבָרוֹת, שֶׁהוּא מְקוֹם הַדִּין, אָז גְּזֵרַת הַדִּין שֶׁהָיְתָה סוֹעֶרֶת, שׁוֹכֶכֶת מִזַּעְפָּהּ. וְהַדָּג שֶׁבָּלַע אוֹתוֹ זֶהוּ הַקֶּבֶר.

 

מְעִי הַדָּג זֶהוּ בֶּטֶן שְׁאוֹל. מִנַּיִן לָנוּ? שֶׁכָּתוּב מִבֶּטֶן שְׁאוֹל שִׁוַּעְתִּי. וְהוּא הָיָה בִּמְעֵי הַדָּג, וְקוֹרֵא לוֹ בֶּטֶן שְׁאוֹל

מַה כְּתִיב, וַיְהִי יוֹנָה בִּמְעֵי הַדָּג. מְעוֹי דְּדָּג, דָּא אִיהוּ בֶּטֶן שְׁאוֹל. מְנָלָן. דִּכְתִּיב, (יונה ב) מִבֶּטֶן שְׁאוֹל שִׁוַּעְתִּי. וְאִיהוּ בִּמְעֵי דְּנוּנָא הֲוָה, וְקָארֵי לֵיהּ בֶּטֶן שְׁאוֹל, שְׁלשָׁה יָמִים וּשְׁלֹשָׁה לֵילוֹת, אִלֵּין תְּלַת יוֹמִין, דְּבַר נָשׁ בְּקִבְרָא, וְאִתְבְּקָעוּ מֵעוֹי.

מַה כָּתוּב? וַיְהִי יוֹנָה בִּמְעֵי הַדָּג. מְעִי הַדָּג זֶהוּ בֶּטֶן שְׁאוֹל. מִנַּיִן לָנוּ? שֶׁכָּתוּב מִבֶּטֶן שְׁאוֹל שִׁוַּעְתִּי. וְהוּא הָיָה בִּמְעֵי הַדָּג, וְקוֹרֵא לוֹ בֶּטֶן שְׁאוֹל, שְׁלֹשָׁה יָמִים וּשְׁלֹשָׁה לֵילוֹת. אֵלּוּ שְׁלֹשָׁה יָמִים שֶׁאָדָם בַּקֶּבֶר וְנִבְקָעִים מֵעָיו.

 

הָעֲנִיִּים הָיוּ רְעֵבִים, שֶׁלֹּא אָכְלוּ עִמְּךְ. טֹל מַה שֶּׁנָּתַתָּ בִּי.

לְבָתַר תְּלָתָא יוֹמִין, הַהוּא טִנּוּפָא אִתְהַפַּךְ עַל אַנְפּוֹי, וְאוֹמֵר לוֹ טוֹל מַה דִּיְהָבַת בִּי. אַכְלַת וְשָׁתִית כָּל יוֹמָא, וְלָא יָהַבְתְּ לְמִסְכְּנֵי, וְכָל יוֹמָךְ הֲווֹ כְּחַגִּין וּכְמוֹעֲדִין, וּמִסְכְּנֵי הֲווֹ כַּפְנִין, דְּלָא אַכְלוּ בַּהֲדָךְ, טוֹל מַה דִּיְּהָבַת בִּי. הֲדָא הוּא דִּכְתִּיב, (מלאכי ב) וְזֵרִיתִי פֶרֶשׁ עַל פְּנֵיכֶם וְגוֹ', וְהָא אוֹקִימְנָא.

לְאַחַר שְׁלֹשָׁה יָמִים אוֹתָהּ טִנֹּפֶת נֶהְפֶּכֶת עַל פָּנָיו, וְאוֹמֶרֶת לוֹ: טֹל מַה שֶּׁנָּתַתָּ בִּי. אָכַלְתָּ וְשָׁתִיתָ כָּל יוֹם וְלֹא נָתַתָּ לַעֲנִיִּים, וְכָל יָמֶיךְ הָיוּ כְּמוֹ חַגִּים וּמוֹעֲדִים, וְהָעֲנִיִּים הָיוּ רְעֵבִים, שֶׁלֹּא אָכְלוּ עִמְּךְ. טֹל מַה שֶּׁנָּתַתָּ בִּי. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (מלאכי ב) וְזֵרִיתִי פֶרֶשׁ עַל פְּנֵיכֶם וְגוֹ', וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ.

 

עַד אוֹתוֹ זְמַן שֶׁיָּעִיר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַמֵּתִים

לְבָתַר דָּא, מִתְּלָתָא יוֹמִין וּלְהָלְאָה, כְּדֵין אִתְדָּן בַּר נָשׁ מְעֵינוֹי, מִיְּדוֹי, וּמֵרַגְּלוֹי, וְאוּקְמוּהָ עַד תְּלָתִין יוֹמִין. כָּל אִינּוּן תְּלָתִין יוֹמִין, אִתְדָּנוּ נַפְשָׁא וְגוּפָא כַּחֲדָא. וּבְגִינֵי כַּךְ אִשְׁתְּכַח נִשְׁמְתָא לְתַתָּא בְּאַרְעָא, דְּלָא סַלְקַת לְאַתְרָהּ. כְּאִתְּתָא דְּיַתְבַת לְבַר, כָּל יוֹמֵי מְסַאֲבוּתָא. לְבָתַר, נִשְׁמְתָא סַלְּקָא, וְגוּפָא אִתְבְּלֵי בְּאַרְעָא. עַד הַהוּא זִמְנָא דְּיִתְּעַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמֵיתַיָּיא.

לְאַחַר זֶה, מִשְּׁלֹשָׁה יָמִים וָהָלְאָה, אָז נִדּוֹן הָאָדָם מֵעֵינָיו, מִיָּדָיו, מֵרַגְלָיו, וּפֵרְשׁוּהָ עַד שְׁלֹשִׁים יָמִים. כָּל אוֹתָם שְׁלֹשִׁים יָמִים נִדּוֹנִים הַנֶּפֶשׁ וְהַגּוּף כְּאֶחָד, וּמִשּׁוּם כָּךְ הַנְּשָׁמָה נִמְצֵאת בָּאָרֶץ לְמַטָּה, שֶׁאֵינָהּ עוֹלָה לִמְקוֹמָהּ, כְּאִשָּׁה שֶׁיּוֹשֶׁבֶת בַּחוּץ כָּל יְמֵי הַטֻּמְאָה. אַחַר כָּךְ הַנְּשָׁמָה עוֹלָה, וְהַגּוּף נִרְקָב בָּאָרֶץ, עַד אוֹתוֹ זְמַן שֶׁיָּעִיר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַמֵּתִים.

 

הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר כִּי טַל אוֹרֹת טַלֶּךְ וָאָרֶץ רְפָאִים תַּפִּיל. אֵימָתַי זֶה יִהְיֶה? בִּזְמַן שֶׁיָּעֳבַר מַלְאַךְ הַמָּוֶת מִן הָעוֹלָם, שֶׁכָּתוּב בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח וְגוֹ'

וּזְמִינָא קָלָא חֲדָא לְאַתְּעָרָא בְּבֵי קִבְרִי, וְיֵימָא, (ישעיה כו) הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שׁוֹכְנֵי עָפָר כִּי טַל אוֹרוֹת טַלֶּךָ וָאָרֶץ רְפָאִים תַּפִּיל. אֵימָתַי יְהֵא דָּא. בְּזִמְנָא דְּיִתְעַבָּר מַלְאָךְ הַמָּוֶת מֵעָלְמָא, דִּכְתִּיב, (ישעיה כה) בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח וְגוֹ'. כֵּיוָן דְּבִלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח, לְבָתַר, וּמָחָה יְיָ' אֱלֹהִים דִּמְעָה מֵעַל כָּל פָּנִים וְחֶרְפַּת עַמּוֹ יָסִיר מֵעַל כָּל הָאָרֶץ. כְּדֵין כְּתִיב, וַיֹּאמֶר יְיָ' לַדָּג וַיָּקֵא אֶת יוֹנָה אֶל הַיַּבָּשָׁה.

וְעָתִיד קוֹל אֶחָד לְהָעִיר בְּבֵית הַקְּבָרוֹת וְיֹאמַר, (ישעיה כו) הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר כִּי טַל אוֹרֹת טַלֶּךְ וָאָרֶץ רְפָאִים תַּפִּיל. אֵימָתַי זֶה יִהְיֶה? בִּזְמַן שֶׁיָּעֳבַר מַלְאַךְ הַמָּוֶת מִן הָעוֹלָם, שֶׁכָּתוּב (שם כה) בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח וְגוֹ'. כֵּיוָן שֶׁבִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח, אַחַר כָּךְ, וּמָחָה ה' אֱלֹהִים דִּמְעָה מֵעַל כָּל פָּנִים וְחֶרְפַּת עַמּוֹ יָסִיר מֵעַל כָּל הָאָרֶץ. אָז כָּתוּב, וַיֹּאמֶר ה' לַדָּג וַיָּקֵא אֶת יוֹנָה אֶל הַיַּבָּשָׁה.

 

כָּל הַקְּבָרִים יָקִיאוּ אֶת אוֹתָם הַמֵּתִים שֶׁבָּהֶם הַחוּצָה

כֵּיוָן דְּאִתְּעַר הַהוּא קָלָא בֵּינֵי קִבְרֵי, כְּדֵין כָּל קִבְרַיָּיא יָקִיאוּ לְאִינּוּן מֵתַיָּיא דִּבְהוֹן לְבַר. הֲדָא הוּא דִכְתִיב וָאָרֶץ רְפָאִים תַּפִּיל. מַאי תַּפִּיל. דְּיָּקִיא לוֹן לְבַר. רְפָאִים, מַהוּ רְפָאִים. דְּקַבִּילוּ. אַסְוָותָא כְּמִלְּקַדְמִין, וְאַתְסִיאוּ גַּרְמִין בְּגַרְמִין. וְאִלֵּין אִקְרוּן רְפָאִים.

כֵּיוָן שֶׁהִתְעוֹרֵר אוֹתוֹ קוֹל בֵּין הַקְּבָרִים, אֲזַי כָּל הַקְּבָרִים יָקִיאוּ אֶת אוֹתָם הַמֵּתִים שֶׁבָּהֶם הַחוּצָה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וָאָרֶץ רְפָאִים תַּפִּיל. מַה זֶּה תַּפִּיל? שֶׁתָּקִיא אוֹתָם הַחוּצָה. רְפָאִים, מַה זֶּה רְפָאִים? שֶׁקִּבְּלוּ רְפוּאָה כְּמִקֹּדֶם, וְנִרְפְּאוּ עֲצָמוֹת בַּעֲצָמוֹת, וְאֵלֶּה נִקְרָאִים רְפָאִים.

 

אַשְׁרֵי חֶלְקָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל

וְאִי תֵּימָא, הָא כְּתִיב (בשאר עובדי כוכבים ומזלות)(ישעיה כו) רְפָאִים בַּל יָקוּמוּ. אֶלָּא וַדַּאי כָּל עָלְמָא יִתְּסוּן גַּרְמִין בְּבֵי קִבְרֵי, אֲבָל מִנְהוֹן יְקוּמוּן, וּמִנְהוֹן לָא יְקוּמוּן. וְעַל דָּא כְּתִיב רְפָאִים בַּל יָקוּמוּ. זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל, דִּכְתִּיב בְּהוּ נְבֵלָתִי יְקוּמוּן. וּבְהַאי נוּנָא, אַשְׁכַּחְנָא מִלִּין לְאַסְוָותָא, דְּכָל עָלְמָא.

וְאִם תֹּאמַר, הֲרֵי כָּתוּב (בשאר עובדי כוכבים ומזלות)(ישעיה כו) רְפָאִים בַּל יָקוּמוּ? אֶלָּא וַדַּאי כָּל הָעוֹלָם יִתְרַפְּאוּ עַצְמוֹתָם בְּבֵית הַקְּבָרוֹת, אֲבָל מֵהֶם יָקוּמוּ וּמֵהֶם לֹא יָקוּמוּ. וְעַל זֶה כָּתוּב רְפָאִים בַּל יָקוּמוּ. אַשְׁרֵי חֶלְקָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁכָּתוּב בָּהֶם נְבֵלָתִי יְקוּמוּן. וּבַדָּג הַזֶּה מָצָאנוּ דְבָרִים לִרְפוּאָה שֶׁל כָּל הָעוֹלָם.

 

הַדָּג הַזֶּה, כֵּיוָן שֶׁבָּלַע אֶת יוֹנָה, הוּא מֵת, וּבוֹ הָיָה יוֹנָה שְׁלֹשָׁה יָמִים, וְאַחַר כָּךְ חָזַר לַחַיִּים כְּמִקֹּדֶם וְהֵקִיא אֶת יוֹנָה הַחוּצָה

הַאי נוּנָא כֵּיוָן דְּבָלַע לְיוֹנָה מִית. וּבֵיהּ הֲוָה יוֹנָה תְּלָתָא יוֹמִין, לְבָתַר אִתְקָיָּים כְּמִלְּקַדְמִין, וְאָקֵי לְיוֹנָה לְבַר, וְהָא אוּקְמוּהָ, דִּכְתִּיב וַיִּתְפַּלֵּל יוֹנָה אֶל יְיָ' אֱלֹהָיו מִמְּעֵי הַדָּגָה. כְּתִיב הָכָא הַדָּגָה, וּכְתִיב הָתָם (שמות ז) וְהַדָּגָה אֲשֶׁר בַּיְאוֹר מֵתָה, וְהָא אוּקְמוּהָ. כְּגַוְונָא דָּא, זְמִינַת אַרְעָא דְּיִשְׂרָאֵל לְאַתְעֲרָא בְּקַדְמִיתָא, וּלְבָתַר וָאָרֶץ רְפָאִים תַּפִּיל.

הַדָּג הַזֶּה, כֵּיוָן שֶׁבָּלַע אֶת יוֹנָה, הוּא מֵת, וּבוֹ הָיָה יוֹנָה שְׁלֹשָׁה יָמִים, וְאַחַר כָּךְ חָזַר לַחַיִּים כְּמִקֹּדֶם וְהֵקִיא אֶת יוֹנָה הַחוּצָה, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ, שֶׁכָּתוּב וַיִּתְפַּלֵּל יוֹנָה אֶל ה' אֱלֹהָיו מִמְּעֵי הַדָּגָה. כָּתוּב כָּאן הַדָּגָה, וְכָתוּב שָׁם (שמות ז) וְהַדָּגָה אֲשֶׁר בַּיְאֹר מֵתָה, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ. כְּמוֹ זֶה עֲתִידָה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְהִתְעוֹרֵר בָּרִאשׁוֹנָה, וְאַחַר כָּךְ – וָאָרֶץ רְפָאִים תַּפִּיל.

 

מִשּׁוּם זֶה צָרִיךְ אָדָם לְהִתְבּוֹנֵן תָּמִיד בְּמַעֲשָׂיו וִיָשׁוּב לִפְנֵי אֲדוֹנוֹ

וְהָא אוֹקִימְנָא, דְּשִׁבְעָה דִּינִין יַחְלְפוּן עָלֵיהּ דְּבַר נָשׁ, כַּד נָפִיק מֵהַאי עָלְמָא. חַד, הַהוּא דִּינָא עִלָּאָה, כַּד נָפִיק רוּחָא מִן גּוּפָא. ב', כַּד עוֹבָדוֹי וּמִלּוֹי אַזְלִין קַמֵּיהּ וּמַכְרִזֵי עֲלוֹי. ג', כַּד עָיִיִל לְקִבְרָא. ד', דִּינָא דְּקִבְרָא. ה', דִּינָא דְּתוֹלַעֲתָּא. ו', דִּינָא דְּגֵיהִנָּם. ז', דִּינָא דְּרוּחָא דְּאַזְלָא וְשָׁאטַת בְּעָלְמָא, וְלָא אַשְׁכָּחַת אֲתָר נַיְיחָא, עַד דְּיִשְׁתְּלִים עוֹבָדוֹי. בְּגִין דָּא, בָּעֵי בַּר נָשׁ לְאִסְתַּכְּלָא תָּדִיר בְּעוֹבָדוֹי, וְיֵתוּב קָמֵי מָרֵיהּ.

וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ, שֶׁשִּׁבְעָה דִינִים יַחְלְפוּ עַל הָאָדָם כְּשֶׁיּוֹצֵא מִן הָעוֹלָם הַזֶּה. אֶחָד – אוֹתוֹ דִין עֶלְיוֹן כְּשֶׁיּוֹצֵאת הָרוּחַ מִן הַגּוּף. ב' – כְּשֶׁמַּעֲשָׂיו וּדְבָרָיו הוֹלְכִים לְפָנָיו וּמַכְרִיזִים עָלָיו. ג' – כְּשֶׁנִּכְנָס לַקֶּבֶר. ד' – דִּין הַקֶּבֶר. ה' – דִּין הַתּוֹלַעַת. ו' – דִּין הַגֵּיהִנֹּם. ז' – דִּין הָרוּחַ שֶׁהוֹלֶכֶת וּמְשׁוֹטֶטֶת בָּעוֹלָם וְלֹא מוֹצֵאת מְקוֹם מְנוּחָה עַד שֶׁיֻּשְׁלְמוּ מַעֲשָׂיו. מִשּׁוּם זֶה צָרִיךְ אָדָם לְהִתְבּוֹנֵן תָּמִיד בְּמַעֲשָׂיו וִיָשׁוּב לִפְנֵי אֲדוֹנוֹ.

 

וְעַל זֶה אָמַר בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה' הַלְלוּיָהּ. בָּאוּ אוֹתָם הַחֲבֵרִים וְנָשְׁקוּ אֶת רֹאשׁוֹ

וְכַד אִסְתָּכָּל דָּוִד מַלְכָּא בְּדִינִין אִלֵּין דְּבַר נָשׁ, אַקְדִּים וְאָמַר (תהלים קד) בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ', עַד לָא תִּפּוּק מִן עָלְמָא, בְּעוֹד דְּאַנְתְּ אִשְׁתְּכָחַת עִם גּוּפָא. וְכָל קְרָבַי אֶת שֵׁם קָדְשׁוֹ, אִינּוּן שַׁיְיפֵי גּוּפָא, דְּמִשְׁתַּתְּפֵי כַּחֲדָא בְּרוּחָא. הַשְּׁתָּא דְּתִשְׁתַּכְּחוּן עִמָּהּ, אַקְדִּימוּ לְבָרְכָא שְׁמָא קַדִּישָׁא, עַד לָא יִמְטֵי זִמְנָא דְּלָא תֵּיכְלּוּן לְבָרְכָא, וּלְאָתָבָא בְּתִיּוּבְתָא, וְעַל דָּא אָמַר בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ' הַלְלוּיָהּ. אָתוּ אִינּוּן חַבְרַיָּיא וְנַשְׁקוּ רֵישֵׁיהּ.

וּכְשֶׁהִתְבּוֹנֵןֹ דָּוִד הַמֶּלֶךְ בְּדִינֵי הָאָדָם הַלָּלוּ, הִקְדִּים וְאָמַר, (תהלים קד) בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה', בְּטֶרֶם תֵּצֵא מִן הָעוֹלָם, בְּעוֹד שֶׁאַתְּ נִמְצֵאת עִם הַגּוּף. וְכָל קְרָבַי אֶת שֵׁם קָדְשׁוֹ – הֵם אֶבְרֵי הַגּוּף שֶׁמִּשְׁתַּתְּפִים כְּאֶחָד עִם הָרוּחַ. עַכְשָׁו כְּשֶׁתִּמָּצְאוּ עִמָּהּ, הַקְדִּימוּ לְבָרֵךְ אֶת הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ טֶרֶם שֶׁיָּבא זְמַן שֶׁלֹּא תוּכְלוּ לְבָרֵךְ וְלַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה. וְעַל זֶה אָמַר בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה' הַלְלוּיָהּ. בָּאוּ אוֹתָם הַחֲבֵרִים וְנָשְׁקוּ אֶת רֹאשׁוֹ.

 

 

 

ספר

יום הכיפורים חלק ב'

הכולל בתוכו

מאמרי הזוהר להושענא רבה

זוהר הקדוש להושענא רבה

 

פרק א'

שולחן ערוך אורח חיים

סדר יום הושענא רבה

סימן תרס"ד, סעיף א':

א. מחבר: ביום שביעי שהוא הושענא רבה נוהגים להרבות במזמורים כמו ביום טוב, ומרבים קצת בנרות כמו ביום הכיפורים לפי שבחג

[ז]…

והשלישי מפטיר (ג) ביונה, ומסיים "מי אל כמוך", ומברך לפניה ולאחריה…

באר היטב: (ג) ביונה, לפי שיש בו כוח התשובה, ושאין יכולין לברוח מהשם יתברך, (לבוש).

משנה ברורה: [ז]… ומפטיר ביונה שמדבר מן התשובה ועוד, שאין יכולין {ו} לברוח מן השם יתברך (אחרונים).

שער הציון: {ו} וכוונתם, כי האדם חושב כמה פעמים לייאש את עצמו, שאין יכול לתקן בשום אופן, ועל כן יתנהג תמיד באופן אחד, ואם יגזור עליו הקב"ה למות ימות, אבל טעות הוא, שסוף דבר יהיה, כל מה שהקדוש ברוך הוא רוצה מנפשו שיתקן מוכרח הוא לתקן, ויבוא עוד פעם ופעמים לעולם הזה, ובעל כרחו יוכרח לתקן, ואם כן למה לו כל העמל למות, ולסבול חיבוט הקבר, ושאר צרות, ולחזור עוד הפעם?

 

זוהר בראשית (פרשת ויחי דף רכ ע"א)
שָׁמוּר הוּא הָאָדָם, וְגוּפוֹ בְּקִיּוּם, וְרוּחַ שְׁרוּיָה בְתוֹכוֹ

תָּא חֲזֵי, הַאי צֶלֶם קַדִּישָׁא, כַד אָזִיל בַּר נָשׁ וְאִתְרַבֵּי, וְאִתְעֲבִיד מֵהַאי פַּרְצוּפָא דִיוּקְנָא דִילֵיהּ. אִתְעֲבִיד צוּלְמָא אָחֳרָא, וּמִתְחַבְּרָן כְּחֲדָא. וְדָא נָטִיל לְדָא, בְּשַׁעְתָּא דְּאִשְׁתַּכְּחוּ תְּרֵין צוּלְמִין, נָטִיר הוּא בַּר נָשׁ, וְגוּפָא דִילֵיהּ בְּקִיּוּמָא, וְרוּחֵיהּ שַׁרְיָא בְּגַוֵּיהּ. בְּשַׁעְתָּא דְּקָרִיבוּ יוֹמוֹי, מִתְעַבְרָן מִנֵּיהּ, וְדָא סָלִיק לְדָא, וְאִשְׁתָּאַר בַּר נָשׁ בְּלָא נְטִירוּ. כְּדֵין, (שיר השירים ב) עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם וְנָסוּ הַצְּלָלִים, תְּרֵי.

בֹּא רְאֵה, הַצֶּלֶם הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה, כְּשֶׁהוֹלֵךְ אָדָם וּמִתְגַּדֵּל וְנַעֲשֵׂית מֵהַפַּרְצוּף הַזֶּה הַדְּמוּת שֶׁלּוֹ, נַעֲשֶׂה צֶלֶם אַחֵר, וּמִתְחַבְּרִים כְּאֶחָד, וְזֶה נוֹטֵל אֶת זֶה. בְּשָׁעָה שֶׁנִּמְצָאִים שְׁנֵי צְלָמִים שָׁמוּר הוּא הָאָדָם, וְגוּפוֹ בְּקִיּוּם, וְרוּחַ שְׁרוּיָה בְתוֹכוֹ. בְּשָׁעָה שֶׁקְּרֵבִים יָמָיו, הֵם עוֹבְרִים מִמֶּנּוּ, וְזֶה עוֹלֶה לָזֶה, וְנִשְׁאָר אָדָם בְּלִי שְׁמִירָה, אָז (שיר ב) עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם וְנָסוּ הַצְּלָלִים, שְׁנַיִם.

 

צָרִיךְ אָדָם לְעוֹרֵר תְּשׁוּבָה שֶׁיָּשׁוּב מֵהָרֶשַׁע, שֶׁהֲרֵי אוֹתוֹ יוֹם נִכְתָּבִים פְּתָקִים, וְכֻלָּם נִמְצָאִים בְּתִיק כְּתוּבִים. אִם זָכָה אָדָם שֶׁיָּשׁוּב לִפְנֵי רִבּוֹנוֹ, קוֹרְעִים אֶת הַפְּתָקִים שֶׁעָלָיו

תָּא חֲזֵי, כַּד אִתְעַר דִּינָא בְּעַלְמָא, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יָתִיב עַל כָּרְסֵי דְּדִינָא לְמֵידַן עַלְמָא, בָּעֵי בַּר נָשׁ לְאַתְעָרָא (בדינא) תְּשׁוּבָה, דְּיֵיתוּב מֵחִיּוּבָא (נ"א מחובוי). דְּהָא הַהוּא יוֹמָא, פִּתְקִין כְּתִיבוּ, וּמִשְׁתַּכְּחֵי כֻּלְּהוּ בְּאַחְמָתָא הָא כְתִיבִין. אִי זָכֵי בַּר נָשׁ דְּיֵיתוּב קַמֵּי מָארֵיהּ, קָרְעִין פִּתְקִין דְּעֲלֵיהּ.

בֹּא רְאֵה, כְּשֶׁמִּתְעוֹרֵר דִּין בָּעוֹלָם, כְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא דִין לָדוּן אֶת הָעוֹלָם, צָרִיךְ אָדָם לְעוֹרֵר [בדין]תְּשׁוּבָה שֶׁיָּשׁוּב מֵהָרֶשַׁע [מחטאיו], שֶׁהֲרֵי אוֹתוֹ יוֹם נִכְתָּבִים פְּתָקִים, וְכֻלָּם נִמְצָאִים בְּתִיק כְּתוּבִים. אִם זָכָה אָדָם שֶׁיָּשׁוּב לִפְנֵי רִבּוֹנוֹ, קוֹרְעִים אֶת הַפְּתָקִים שֶׁעָלָיו.

 

אַחַר כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַזְמִין לִפְנֵי הָאָדָם אֶת יוֹם הַכִּפּוּרִים, יוֹם הַתְּשׁוּבָה

לְבָתַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא זַמִּין קַמֵּיהּ דְבַּר נָשׁ, יוֹמָא דְכִפּוּרֵי יוֹמָא דִתְשׁוּבָה. אִי תָב מֵחֶטְאוֹי טַב. וְאִי לָא, פַּקִּיד מַלְכָּא לְמִחְתַּם פִּתְקִין. וַוי, דְּהָא תְּשׁוּבָה בַּעְיָא לְאִסְתַּלָּקָא מִנֵּיהּ.

אַחַר כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַזְמִין לִפְנֵי הָאָדָם אֶת יוֹם הַכִּפּוּרִים, יוֹם הַתְּשׁוּבָה. אִם שָׁב מֵחֲטָאָיו – טוֹב. אִם לֹא – מְצַוֶּה הַמֶּלֶךְ לַחְתֹּם פְּתָקִים. אוֹי כִּי הַתְּשׁוּבָה רוֹצָה לְהִסְתַּלֵּק מִמֶּנּוּ.

 

אִם עָשָׂה תְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לִפְנֵי רִבּוֹנוֹ

אִי זָכֵי בִּתְשׁוּבָה, וְלָא שְׁלֵימָתָא כְּדְקָא יְאוּת, תַּלְיָין לֵיהּ עַד הַהוּא יוֹמָא בַּתְרָאָה דַּעֲצֶרֶת, דְּהוּא תְּמִינָאָה לֶחָג. וְאִי עֲבַד תְּשׁוּבָה שְׁלֵימָתָא לְקַמֵּי מָארֵיהּ, אִתְקְרָעוּ. וְאִי לָא זָכֵי, אִינוּן פִּתְקִין נָפְקִין מִבֵּי מַלְכָּא, וְאִתְמַסְּרָן בִּידוֹי דְּסַנְטִירָא, וְדִינָא מִתְעֲבִיד, וּפִתְקִין לָא מְהַדְּרָן תוּ לְבֵי מַלְכָּא.

אִם זָכָה בִּתְשׁוּבָה וְלֹא שְׁלֵמָה כָּרָאוּי – תּוֹלִים לוֹ עַד אוֹתוֹ יוֹם אַחֲרוֹן שֶׁל עֲצֶרֶת, שֶׁהוּא שְׁמִינִי לֶחָג. אִם עָשָׂה תְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לִפְנֵי רִבּוֹנוֹ – נִקְרָעִים. וְאִם לֹא זוֹכֶה – אוֹתָם פְּתָקִים יוֹצְאִים מִבֵּית הַמֶּלֶךְ וְנִמְסָרִים בִּידֵי מַלְאַךְ הַדִּין, וְהַדִּין נַעֲשֶׂה, וּפְתָקִים יוֹתֵר לֹא חוֹזְרִים עוֹד לְבֵית הַמֶּלֶךְ.

 

אָז מָעֳבָרִים הַצְּלָמִים מִמֶּנּוּ וְלֹא נִמְצָאִים עִמּוֹ

כְּדֵין צוּלְמִין אִתְעֲבָרוּ מִנִּיהּ, וְלָא מִשְׁתַּכְּחִין עִמֵּיהּ. כֵּיוָן דְּמִתְעַבְרָן מִנֵּיהּ, הָא וַדַּאי טוּפְסְקָא דְמַלְכָּא יַעֲבֹר עֲלֵיהּ, וְיִטְעוֹם כַּסָּא דְמוֹתָא. וּבְהַהוּא לֵילְיָא דְּחַגָּא בַּתְרָאָה, סַנְטֵירִין זְמִינִין, וּפִתְקִין נָטְלִין, בָּתַר דְּנַטְלֵי לוֹן, צוּלְמִין מִתְעַבְרָן, וְלָא מִשְׁתַּכְּחִין (נ"א ואי משתכחין גריעין יעבר עלוי מרעין וכו') בְּהוּ יָדֵי. וְאִי מִשְׁתַּכְּחִין בְּהוּ יָדֵי (יעדי), דִּינָא גְרִיעָא, אוֹ יַעֲבֹר עֲלוֹי דִּינָא מַרְעִין בִּישִׁין, בִּגְרִיעוּתָא דִּלְהוֹן, וְהָא אוֹקִימְנָא לְהָא.

אָז מָעֳבָרִים הַצְּלָמִים מִמֶּנּוּ וְלֹא נִמְצָאִים עִמּוֹ. כֵּיוָן שֶׁעָבְרוּ מִמֶּנּוּ, הֲרֵי וַדַּאי שֶׁעֹנֶשׁ הַמֶּלֶךְ יַעֲבֹר עָלָיו וְיִטְעַם מִכּוֹס הַמָּוֶת. וּבְאוֹתוֹ לַיְלָה שֶׁל חַג הָאַחֲרוֹן, הַמַּלְאָכִים הַמַּעֲנִישִׁים מְזֻמָּנִים, וְנוֹטְלִים אֶת הַפְּתָקִים. וְאַחַר שֶׁנָּטְלוּ אוֹתָם, מָעֳבָרִים הַצְּלָמִים, וְלֹא נִמְצָאִים [ואם נמצאים פגומים, יעבר עליו מחלות וכו'] בָּהֶם יָדַיִם. וְאִם נִמְצָאִים בָּהֶם יָדַיִם – דִּין גָּרוּעַ, אוֹ יַעֲבֹר עָלָיו דִּין שֶׁל מַחֲלוֹת רָעוֹת בַּפְּגָם שֶׁלָּהֶם, וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ אֶת זֶה.

 

וּבְסִפְרֵי הַקַּדְמוֹנִים אוֹמְרִים יוֹתֵר

וּבְסִפְרֵי קַדְמָאֵי אַמְרֵי יַתִּיר, כַּד רֵישָׁא אִגְרַע, וְיִשְׁתַּכַּח גּוּפָא. בְּרֵיהּ, אוֹ אִנְתְתֵיהּ יִשְׁתַּכָּחוּ וְהוּא יִסְתַּלֵּק. וְהָנִי מִילֵי, כַּד לָא אַהֲדַר כָּל הַהוּא זִמְנָא בִּתְיוּבְתָּא. אֲבָל אִי אַהֲדַר, טַעֲמָא דְמוֹתָא יִטְעַם, וְיִתְּסֵי.

וּבְסִפְרֵי הַקַּדְמוֹנִים אוֹמְרִים יוֹתֵר, כְּשֶׁהָרֹאשׁ נִגְרָע וְיִמָּצֵא הַגּוּף – בְּנוֹ אוֹ אִשְׁתּוֹ יִמָּצְאוּ, וְהוּא יִסְתַּלֵּק. וְזֶה מְדֻבָּר כְּשֶׁלֹּא חָזַר כָּל אוֹתוֹ זְמַן בִּתְשׁוּבָה. אֲבָל אִם חָזַר, טַעַם הַמָּוֶת יִטְעַם וְיִתְרַפֵּא.

 

וזֶה כְּשֶׁהַלְּבָנָה מְאִירָה וְהַלַּיְלָה מְתֻקָּן בְּאוֹר

וְאִי גוּפָא לָא אִתְחֲזֵי, וְיִשְׁתַּכַּח רֵישָׁא. אִינוּן סָלְקִין, וְהוּא אִתְקַיֵּים. וְהָנֵי מִילֵי, כַּד בְּרֵיהּ זְעֵירָא בִּרְשׁוּתֵיהּ. וְאִי יְדוֹי פְּגִימוּ, עֲבִידְתָּא דִידוֹי פְּגִימִין. רַגְלוֹי, מַרְעִין רָדְפִין עֲלֵיהּ. עָרַק צוּלְמָא וְאַהֲדַר, עָרַק וְאַהֲדַר. עֲלֵיהּ כְּתִיב, (דברים כח) בַּבֹּקֶר תֹּאמַר מִי יִתֵּן עֶרֶב, וְהַאי כַּד נָהֲרָא סִיהֲרָא, וְלֵילְיָא אִתְתַּקַּן בִּנְהוֹרָא.

וְאִם הַגּוּף לֹא נִרְאֶה וְיִמָּצֵא הָרֹאשׁ – הֵם מִסְתַּלְּקִים וְהוּא מִתְקַיֵּם, וְזֶה מְדֻבָּר כְּשֶׁבְּנוֹ הַקָּטָן בִּרְשׁוּתוֹ. וְאִם יָדָיו פְּגוּמִים, מַעֲשֵׂה יָדָיו פְּגוּמִים, רַגְלָיו – מַחֲלוֹת רוֹדְפוֹת אוֹתוֹ. בּוֹרֵחַ הַצֶּלֶם וְחוֹזֵר, בּוֹרֵחַ וְחוֹזֵר, עָלָיו כָּתוּב (דברים כח) בַּבֹּקֶר תֹּאמַר מִי יִתֵּן עֶרֶב. וְזֶה כְּשֶׁהַלְּבָנָה מְאִירָה וְהַלַּיְלָה מְתֻקָּן בְּאוֹר.

 

עוֹשִׂים תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה לִפְנֵי רִבּוֹנָם, וְלֹא יִצְטָרְכוּ לְדָבָר אַחֵר. אַשְׁרֵי חֶלְקָם בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא

אֲבָל זַכָּאֵי חֲסִידֵי, בְּכָל יוֹמָא וְיוֹמָא מִסְתַּכְּלֵי בְּלִבַּיְיהוּ, כְּאִלּוּ הַהוּא יוֹמָא מִסְתַּלְּקֵי מֵעַלְמָא, וְעָבְדִין תְּיוּבְתָּא שְׁלֵימָתָא קַמֵּי מָארֵיהוֹן, וְלָא יִצְטָרְכוּן לְמִלָּה אָחֳרָא. זַכָּאָה חוּלְקֵהוֹן בְּעַלְמָא דֵין וּבְעַלְמָא דְאָתֵי.

אֲבָל צַדִּיקִים חֲסִידִים, כָּל יוֹם וָיוֹם מִסְתַּכְּלִים בְּלִבָּם כְּאִלּוּ אוֹתוֹ יוֹם מִסְתַּלְּקִים מֵהָעוֹלָם, וְעוֹשִׂים תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה לִפְנֵי רִבּוֹנָם, וְלֹא יִצְטָרְכוּ לְדָבָר אַחֵר. אַשְׁרֵי חֶלְקָם בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא.

 

 

 

 

זוהר שמות (פרשת תרומה דף קמ"ב ע"א ע"ב)

בְּיוֹם רֹאשׁ הַשָּׁנָה, כְּשֶׁהָעוֹלָם נִדּוֹן וְכִסֵּא הַדִּין עוֹמֵד לַמֶּלֶךְ הָעֶלְיוֹן לָדוּן אֶת הָעוֹלָם

בְּיוֹמָא דְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, דְּעָלְמָא אִתְּדָּן, וְכֻרְסְיָא דְּדִינָא קַיְּימָא, לְגַבֵּי מַלְכָּא עִלָּאָה, לְמֵידָן עָלְמָא. כָּל נֶפֶשׁ וְנֶפֶשׁ מְשַׁטְטָן, וּבָעָאן רַחֲמֵי עַל חַיֵּי. בְּלֵילְיָא דְּנָפְקָא יוֹמָא דְּדִינָא, אַזְלִין וְקָא מְשַׁטְטִין לְמִשְׁמַע וּלְמִנְדַּע מַאן הוּא דִּינָא דְּאִתְּדָּן עַל עָלְמָא, וּלְזִמְנִין דְּקָא מוֹדִיעִין בְּחֶזְוָוא לְחַיָּיָא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (איוב לג) בַּחֲלוֹם חֶזְיוֹן לַיְלָה בִּנְפוֹל תַּרְדֵּמָה עַל אֲנָשִׁים וְגוֹ', אָז יִגְלֶה אֹזֶן אֲנָשִׁים וּבְמוֹסָרָם יַחְתּוֹם. מַאי מוֹסָרָם. דָּא נֶפֶשׁ, דְּאִיהִי קַיְּימָא וְחָתִים לִבְנֵי נָשָׁא מִלִּין, לְקַבְּלָא מוּסָר. (ויחי רכ"א)

בְּיוֹם רֹאשׁ הַשָּׁנָה, כְּשֶׁהָעוֹלָם נִדּוֹן וְכִסֵּא הַדִּין עוֹמֵד לַמֶּלֶךְ הָעֶלְיוֹן לָדוּן אֶת הָעוֹלָם, כָּל נֶפֶשׁ וָנֶפֶשׁ מְשׁוֹטְטוֹת וּמְבַקְשׁוֹת רַחֲמִים עַל הַחַיִּים. בַּלַּיְלָה שֶׁיּוֹצֵא יוֹם הַדִּין, הוֹלְכוֹת וּמְשׁוֹטְטוֹת לִשְׁמֹעַ וְלָדַעַת מַהוּ הַדִּין שֶׁנִּדּוֹן עַל הָעוֹלָם, וְלִפְעָמִים שֶׁמּוֹדִיעוֹת בְּמַרְאֶה לַחַיִּים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (איוב לג) בַּחֲלוֹם חֶזְיוֹן לַיְלָה בִּנְפֹל תַּרְדֵּמָה עַל אֲנָשִׁים וְגוֹ', אָז יִגְלֶה אֹזֶן אֲנָשִׁים וּבְמֹסָרָם יַחְתֹּם. מַה זֶּה מֹסָרָם? זוֹ הַנֶּפֶשׁ, שֶׁעוֹמֶדֶת וְחוֹתֶמֶת לַאֲנָשִׁים דְּבָרִים לְקַבֵּל מוּסָר.

בַּלַּיְלָה הָאַחֲרוֹן שֶׁל הֶחָג, שֶׁיּוֹצְאִים הַפְּתָקִים מִבֵּית הַמֶּלֶךְ

בְּלֵילְיָא בַּתְרָאָה דְּחַגָּא, דְּקָא נַפְקָן פִּתְקִין מִבֵּי מַלְכָּא, וְהַהוּא צֵל אַעְדִּיאוּ מִבְּנֵי גְּרִיעוּ דְּהַאי עָלְמָא, הַהוּא נֶפֶשׁ דְּקַאמָרָן, אַזְלָא (דף קמ"ב ע"ב) וּמְשַׁטְּטָא, (קכ"ט ע"א) וְחַד מְמָנָא סָרְכָא, בְּרָזָא גְּלִיפָא בְּעִזְקָא בִּכְתַב מְפֹרָשׁ, יְדוּמִיעָ"ם, דְּפָקִיד בִּכְתַב דְּזִיוָא גְּלִיפָא, וּבְגוֹ חִזְוָון עִלָּאִין. בְּהַהוּא לֵילְיָא נָחִית, וְכַמָּה אֶלֶף אַלְפִין וְרִבּוֹא רִבְוָון עִמֵּיהּ, וְנַטְלִין לְהַהוּא צֵל מִכָּל חַד וְחַד, וְסַלְּקִין, לֵיהּ לְעֵילָּא.

בַּלַּיְלָה הָאַחֲרוֹן שֶׁל הֶחָג, שֶׁיּוֹצְאִים הַפְּתָקִים מִבֵּית הַמֶּלֶךְ, וְאוֹתוֹ צֵל מוּסָר מִבְּנֵי הַנִּגְרָעִים שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה אוֹתָהּ נֶפֶשׁ שֶׁאָמַרְנוּ הוֹלֶכֶת וּמְשׁוֹטֶטֶת, וּמְמֻנֶּה אֶחָד שׁוֹטֵר, בְּסוֹד חָקוּק בְּטַבַּעַת בִּכְתָב מְפֹרָשׁ, יְדוּמִיעָ"ם, שֶׁפּוֹקֵד בִּכְתָב שֶׁל זִיו הֶחָקוּק וּבְתוֹךְ מַרְאוֹת עֶלְיוֹנִים יוֹרֵד בְּאוֹתוֹ לַיְלָה, וְכַמָּה אֶלֶף אֲלָפִים וְרִבּוֹא רְבָבוֹת עִמּוֹ, וְנוֹטְלִים אוֹתוֹ צֵל מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד וּמַעֲלִים אוֹתוֹ לְמַעְלָה.

 

וְאוֹתָהּ נֶפֶשׁ שֶׁאָמַרְנוּ הוֹלֶכֶת וּמְשׁוֹטֶטֶת וְרוֹאָה אֶת אוֹתוֹ צֵל

וְהַהִיא נֶפֶשׁ דְּקַאמָרָן, אַזְלָא וּמְשַׁטְּטָא וְחָמָאת לְהַהוּא צֵל, וְתָב לְאַתְרֵיהּ גּוֹ קִבְרָא, וְקָא מַכְרֶזֶת לִשְׁאַר מֵתַיָּיא, פְּלוֹנִי אָתֵי לְגַבָּן, פְּלוֹנִי אָתֵי לְגַבָּן. אִי זַכָּאָה טָבָא אִיהוּ, כֻּלְּהוּ חַדָּאן, וְאִי לָאו, כֻּלְּהוּ אַמְרֵי וַוי. כַּד סַלְּקִין הַהוּא צֵל, סַלְּקִין לֵיהּ לְגַבֵּי הַהוּא עֶבֶד מְהֵימָן, דִּשְׁמֵיהּ מְטַטְרוֹ"ן, וְנָטִיל הַהוּא צֵל לְגַבֵּיהּ, וְסַלִיק לֵיהּ לְאַתְרִיהּ, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (איוב ז) כְּעֶבֶד יִשְׁאַף צֵל, יִשְׁאַף צֵל וַדַּאי.

וְאוֹתָהּ נֶפֶשׁ שֶׁאָמַרְנוּ הוֹלֶכֶת וּמְשׁוֹטֶטֶת וְרוֹאָה אֶת אוֹתוֹ צֵל, וְשָׁבָה לִמְקוֹמָהּ לְתוֹךְ הַקֶּבֶר, וּמַכְרִיזָה לִשְׁאָר הַמֵּתִים: פְּלוֹנִי יָבא אֵלֵינוּ, פְּלוֹנִי יָבא אֵלֵינוּ. אִם צַדִּיק טוֹב הוּא – כֻּלָּם שְׂמֵחִים. וְאִם לֹא – כֻּלָּם אוֹמְרִים אוֹי. כְּשֶׁמַּעֲלִים אוֹתוֹ צֵל, מַעֲלִים אוֹתוֹ לְאוֹתוֹ עֶבֶד נֶאֱמָן שֶׁשְּׁמוֹ מטטרו"ן, וְנוֹטֵל אֵלָיו אוֹתוֹ הַצֵּל וּמַעֲלֶה אוֹתוֹ לִמְקוֹמוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (איוב ז) כְּעֶבֶד יִשְׁאַף צֵל. יִשְׁאַף צֵל וַדַּאי.

 

וּמָקוֹם לַנֶּפֶשׁ לִמְנוּחָה וְלַהֲנָאָה בְּשָׁעָה שֶׁמְּשׁוֹטֶטֶת וְהוֹלֶכֶת

מֵהַהִיא שַׁעֲתָא וְאֵילָךְ, מְתַתְקְנָא דּוּכְתָּא לְהַהִיא נְשָׁמָה דְּהַהוּא בַּר נָשׁ, וְדוּכְתָּא לְרוּחַ בְּגִּנְתָּא דְּעֵדֶן. וְדוּכְתָּא לְנֶפֶשׁ לְנַיְיחָא וּלְאִתְהֲנָאָה, בְּשַׁעֲתָא דִּמְשַׁטְּטָא וְאַזְלָא.

מֵאוֹתָהּ שָׁעָה וְאֵילָךְ מְתֻקָּן מָקוֹם לְאוֹתָהּ נְשָׁמָה שֶׁל אוֹתוֹ אִישׁ, וּמָקוֹם לָרוּחַ בְּגַן עֵדֶן, וּמָקוֹם לַנֶּפֶשׁ לִמְנוּחָה וְלַהֲנָאָה בְּשָׁעָה שֶׁמְּשׁוֹטֶטֶת וְהוֹלֶכֶת.

 

 

 

[1]) כַּמָּה גָּדוֹל חִיּוּב עַל תַּלְמִיד חָכָם לִלְמֹד קַבָּלָה

גַּם בְּתִקּוּן ל' כָּתַב(הַכִּסֵּא מֶלֶךְ),וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: כַּמָּה גָּדוֹל חִיּוּב עַל תַּלְמִיד חָכָם לִלְמֹד קַבָּלָה. וְעָנְשָׁם כַּמָּה גָּדוֹל אִם אֵינָם לוֹמְדִים קַבָּלָה, וְגוֹרֵם אֹרֶךְ גָּלוּתָא, כִּי הֵם מְעַכְּבִים הַגְּאֻלָּה רַחֲמָנָא לִיצְלַן, כִּי יַעֲשֶׂה בְּשָׁעָה אַחַת בְּלִמּוּד הַקַּבָּלָה, מַה שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה בְּלִמּוּד חֹדֶשׁ יָמִים בִּפְשָׁטֵי הַתּוֹרָה, כִּי גָּדוֹל כֹּחָהּ לְקָרֵב הַגְּאֻלָּה.

 

[2]) מִי שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק בְּסֵפֶר הַזֹּהַר … כָּל תּוֹרָתוֹ שֶׁעוֹסֵק, מִשָּׂפָה וְלַחוּץ, וְאֵין לוֹ עֵסֶק בַּחַיִּים וְהֶאָרָה לַנֶּפֶשׁ, וְהוּא כֻּלּוֹ טָעוּת וְרַמָּאוּת, וְאֵינוֹ עוֹסֵק בַּתּוֹרָה אֶלָּא לִהְיוֹת מֵאַנְשֵׁי שֵׁם, לִהְיוֹת רַב וְרֹאשׁ גְּדוֹל הַדּוֹר וּלְהִשְׂתָּרֵר עַל הַבְּרִיּוֹת, וְאֵין לוֹ חַיִּים וְלֹא חֵלֶק בַּחַיִּים

הָרַב הַקָּדוֹשׁ מִקָאמַארְנָא כָּתַב בְּסִפְרוֹ "הֵיכַל הַבְּרָכָה": – בַּדּוֹר הַזֶּה הָאַחֲרוֹן, מִי שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק בְּסֵפֶר הַזֹּהַר וְתִקּוּנִים וְכִתְבֵי מָרָן הָאר"י שֶׁהֵם חַיִּים מַמָּשׁ לַנֶּפֶשׁ, בְּלוּלָה בְּמִקְרָא וּבְמִשְׁנָה וּבְתַלְמוּד וּפוֹסְקִים, יֵדַענֶאֱמָנָה שֶׁכָּל תּוֹרָתוֹ שֶׁעוֹסֵק, הוּא מִשָּׂפָה וְלַחוּץ, כְּדוֹאֵג, וְאֵין לוֹ עֵסֶק בַּחַיִּים וְהֶאָרָה לַנֶּפֶשׁ, וְהוּא כֻּלּוֹ טָעוּת וְרַמָּאוּת, וְאֵינוֹ עוֹסֵק בַּתּוֹרָה אֶלָּא לִהְיוֹת מֵאַנְשֵׁי שֵׁם, לִהְיוֹת רַב וְרֹאשׁ גְּדוֹל הַדּוֹר וּלְהִשְׂתָּרֵר עַל הַבְּרִיּוֹת, וְאֵין לוֹ חַיִּים וְלֹא חֵלֶק בַּחַיִּים. וּכְדִכְתִיב בְּתִקּוּנֵי זֹהַר חָדָשׁ: לֵית בָּנוּ מַאן דְּיִתְעַר לְגַבָּהּ לְרַצּוֹת לָהּ עִם בַּעֲלָהּ, צַוְחִין בְּכָל יוֹמָא וְלֵילְיָא בְּאוֹרַיְתָא דִּבְעַל פֶּה, בְּכַמָּה קוּשְׁיָן, וְצַוְחִין בָּהּ כְּכַלְבִין דְּאָמְרִין הַב הַב, הָב לָן עוּתְרָא הָב לָן יְקָרָא, וְלֵית מַאן דְּיִשְׁתַּדַּל לְסָלְקָא לִשְׁכִינְתָּא. וּבְוַדַּאי לֹא יַשִּׂיג אָרְחוֹת חַיִּים אֶלָּא עַל יְדֵי לִמּוּד הַזֹּהַר, וְכִתְבֵי מָרָן הָרַב חַיִּים וִיטַאל בִּלְבַד, עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. (הֵיכַל הַבְּרָכָה קָאמַארְנָה פָּרָשַׁת עֵקֶב ז', י"ט – אוֹר הַזּוֹהַר פֶּרֶק י').

[3]) מעשה נורא בענין צדקה: סיפור נורא מובא בספה"ק היכל הברכה פרשת ואתחנן (על פסוק הטיבו כל אשר דברו), מהרה"ק הרבי ר' זושא מהאניפאלי זי"ע,  וז"ל: "וסיפר לי מורי חמי הצדיק המפורסם מוהר"ר אברהם מרדכי מפינטשוב ששמע מאיש אלקים קדוש מוהר"ר ר' זוסיא מאניפאלי שסיפר לו איך בעניותו היה שמש בעיר אוסטראה והיה דרכו להתענות שנים ושלשה ימים, ואחר כך היה הולך לבקש מאיזה בעל הבית שיתן לו על לחם להשיב נפשו. ופעם אחד אמר בלבו שזהו חסרון אמונה לילך ולבקש לחם אלא יבטח באלקיו באמונה שלימה שלא יחסר מזונו, ופעם אחד התענה שלשה ימים כדרכו ואחר התענית לא היה מי שיתן לו מעט לחם והלך והתענה עד שהיה קרוב למות ולא היה מי שיתן לו שום דבר, והיה רעש גדול למעלה ולא היה בכל המקום מי שיזדמן לפניו זה המצוה הגדולה לקיים נפש קדוש כזה. כי לא היה אפילו אחד שיהיה ראוי לזה אף שהיו שם אנשים כשרים הרבה לא היו ראוים למצוה זאת שישלח לו השם יתברך דורון כזה כמבואר בזוהר הקדוש (ויקהל דף קצ"ח ע"א), וברא לו השם יתברך שני דדין בפיו, אחד הוציא דבש ואחד הוציא חלב, ושלשה חדשים היה ניזון מזה הדבש וחלב שהיה יונק מן הדדין שבפיו, ואחר עבור שלשה חדשים בא אליו אחד ואמר לו זוסיא קח לך ששה גראשין וקנה לך לחם אזי ברגע נפסק זה הדבש וחלב, כך סיפר הצדיק בפיו למורי וחמי", עכ"ל בספר היכל הברכה.

העצה: על כן צריכים להתפלל הרבה להשם יתברך שיזכה לעזור לעני תלמיד חכם הגון, ולתת צדקה רק לישיבות שלומדים זוהר הקדוש, ולא חס ושלום לעזור לרבני ועסקני הערב רב שנלחמים נגד הקדוש ברוך הוא, ואז תהיה הצדקה חשובה לפני הקדוש ברוך הוא.

 

[4]) וזה לשון הזוהר בְּרֵאשִׁית (דַּף כ"ה.:)באריכות:

… וְחָמֵשׁ מִינִין אִנּוּן בְּעֵרֶב רַב וְאִנּוּן (סי' נג"ע ר"ע) נְ'פִילִים גִּ'בּוֹרִים עֲ'נָקִים רְ'פָאִים עֲ'מָלֵקִים. וּבְגִינַיְיהוּ נָפְלַת ה' זְעֵירָא מֵאַתְרָהָא. בִּלְעָם וּבָלָק מִסִּטְרָא דְעֲמָלֵק הֲווּ. טוֹל ע"ם מִן בִּלְעָם ל"ק מִן בָּלָק אִשְׁתָּאַר בָּבֶל (בראשית יא) כִּי שָׁם בָּלַל ה' שְׂפַת כָּל הָאָרֶץ. וְאִלֵּין אִנּוּן דְּאִשְׁתָּאֲרוּ מֵאִלֵּין דְּאִתְּמָר בְּהוֹן (בראשית ז) וַיִּמַּח אֶת כָּל הַיְקוּם, וּמֵאִלֵּין דְּאִשְׁתָּאֲרוּ מִנְּהוֹן בְּגָלוּתָא רְבִיעָאָה אִנּוּן רֵישִׁין בְּקִיּוּמָא סַגִי. וְאִנּוּן קַיָּימִין עַל יִשְׂרָאֵל כְּלֵי חָמָס. וְעֲלַיְיהוּ אִתְּמָר (בראשית ו) כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס מִפְּנֵיהֶם, אִלֵּין אִנּוּן עֲמָלֵקִים.

… וַחֲמִשָּׁהמִינִים הֵם בְּעֵרֶב רַב, וְהֵם: נְ'פִילִים גִּ'בּוֹרִים עֲ'נָקִים רְ'פָאִים עֲ'מָלֵקִים. וּבִגְלָלָם נָפְלָה ה' קְטַנָּה מִמְּקוֹמָהּ. בִּלְעָם וּבָלָק הָיוּ מִצַּד שֶׁל עֲמָלֵק. תִּקַּח ע"ם מִן בִּלְעָם, ל"ק מִן בָּלָק, יִשָּׁאֵר בָּבֶל, (בראשית יא) כִּי שָׁם בָּלַל ה' שְׂפַת כָּל הָאָרֶץ. וְאֵלֶּה אוֹתָם שֶׁנִּשְׁאֲרוּ מֵאוֹתָם שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (שם ז) וַיִּמַח אֶת כָּל הַיְקוּם. וּמֵאֵלֶּה שֶׁנִּשְׁאֲרוּ מֵהֶם בְּגָלוּת רְבִיעִית, הֵם רָאשִׁים בְּקִיּוּם רַב, וְהֵם מַעֲמִידִים עַל יִשְׂרָאֵל כְּלֵי חָמָס, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (שם ו) כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס מִפְּנֵיהֶם. אֵלֶּה אוֹתָם עֲמָלֵקִים.

רבני הערב רב בוֹנִים בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּמִדְרָשׁוֹת, וְשָׂמִים בָּהֶם סֵפֶרתּוֹרָה וַעֲטָרָה עַל רֹאשׁוֹ, וְלֹא לְשֵׁם ה', אֶלָּא לַעֲשׂוֹת לָהֶם שֵׁם

… גִּבּוֹרִים מִינָא תְּלִיתָאָה עֲלַיְיהוּ אִתְּמָר הֵמָּה הַגִּבּוֹרִים וְגו' אַנְשֵׁי הַשֵּׁם. וְאִנּוּן מִסִּטְרָא דְּאִלֵּין דְּאִתְּמָר בְּהוֹן (בראשית יא) הָבָה נִבְנָה לָנוּ עִיר וְנַעֲשֶׂה לָנוּ שֵׁם. וּבָנִין בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּמִדְרָשׁוֹת וְשַׁוְיָין בְּהוֹן סֵפֶר תּוֹרָה וְעֲטָרָה עַל רֵישׁוֹי, וְלָא לִשְׁמָא דְיְיָ, אֶלָּא לְמֶעְבַּד לוֹן שֵׁם. הֲדָא הוּא דִכְתִיב וְנַעֲשֶׂה לָנוּ שֵׁם, וְסִּטְרָא אָחֳרָא מִתְגַּבְּרִין עַל יִשְׂרָאֵל דְּאִנּוּן כְּעַפְרָא דְאַרְעָא. וְגָזְלִין לוֹן וְאִתְבָּרַת עֲבִידְתָּא וְעֲלַיְיהוּ אִתְּמָר (בראשית ז) וְהַמַּיִם גָּבְרוּ מְאֹד מְאֹד עַל הָאָרֶץ.

לשון הקודש: הַגִּבּוֹרִים – מִין שְׁלִישִׁי, עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (בראשית ז) הֵמָּה הַגִּבּרִים וְגוֹ' אַנְשֵׁי הַשֵּׁם, וְהֵם מִצַּד אֵלֶּה שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (שם יא) הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וְגוֹ' וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם. וּבוֹנִים בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּמִדְרָשׁוֹת, וְשָׂמִים בָּהֶם סֵפֶר תּוֹרָה וַעֲטָרָה עַל רֹאשׁוֹ, וְלֹא לְשֵׁם ה', אֶלָּא לַעֲשׂוֹת לָהֶם שֵׁם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם. וְצַד אַחֵר מִתְגַּבְּרִים עַל יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם כַּעֲפַר הָאָרֶץ, וְגוֹזְלִים אוֹתָם וּמִתְבַּטֶּלֶת הָעֲבוֹדָה, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (שם ז) וְהַמַּיִם גָּבְרוּ מְאֹד מְאֹד עַל הָאָרֶץ.

הערב רב בִּזְמַן שֶׁתָּבֹא פְקִידָה לְיִשְׂרָאֵל ימחו מהעולם

רְפָאִים מִינָא רְבִיעָאָה. אִם יֶחזוּן לְיִשְׂרָאֵל בְּדוֹחֲקָא מִתְרַפִּין מִנַּיְיהוּ. וְאִית לוֹן רְשׁוּ לְשֵׁזָבָא לוֹן וְלָא בָּעָאן. וּמִתְרַפִּין מֵאוֹרַיְיתָא וּמֵאִלֵּין דְּמִשְׁתַּדְּלִין בָּהּ לְמֶעְבַּד טַב עִם עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת. עֲלַיְיהוּ אִתְּמָר (ישעיה כו) רְפָאִים בַּל יָקוּמוּ, בְּזִמְנָא דְּיֵיתֵי פְּקִידָה לְיִשְׂרָאֵל אִתְּמָר בְּהוֹן (ישעיה כו) וַתְּאַבֵּד כָּל זֵכֶר לָמוֹ.

לשון הקודש: הָרְפָאִים – מִין רְבִיעִי, אִם יִרְאוּ אֶת יִשְׂרָאֵל בְּדחַק, מִתְרַפִּים מֵהֶם, וְיֵשׁ לָהֶם רְשׁוּת לְהַצִּילָם וְלֹא רוֹצִים. וּמִתְרַפִּים מֵהַתּוֹרָה וּמֵאֵלֶּה שֶׁמִּשְׁתַּדְּלִים בָּהּ לַעֲשׂוֹת טוֹב עִם עוֹבְדֵי כוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת. עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (ישעיה כו) רְפָאִים בַּל יָקֻמוּ. בִּזְמַן שֶׁתָּבֹא פְקִידָה לְיִשְׂרָאֵל, נֶאֱמָר בָּהֶם (שם) וַתְּאַבֵּד כָּל זֵכֶר לָמוֹ.

הערב רב מַּחֲזִירִים אֶת הָעוֹלָם לְתֹהוּ וָבהוּ

עֲנָקִים מִינָא חֲמִישָׁאָה דְּאִנּוּן מְזַלְזְלִין לְאִלֵּין דְּאִתְּמָר בְּהוֹן (משלי א) וַעֲנָקִים לְגַרְגְּרוֹתֶיךָ. וְעֲלַיְיהוּ אִתְּמָר (דברים ב) רְפָאִים יֵחָשְׁבוּ אַף הֵם כַּעֲנָקִים שְׁקִילִין דָּא לְדָא. אִלֵּין אִנּוּן דְּאַהַדְּרוּ עָלְמָא לְתֹהוּ וָבֹהוּ. וְרָזָא דְמִלָּה (דבגינייהו) חָרַב בֵּי מַקְדְּשָׁא וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ דְּאִיהִי עִקְּרָא וְיִשּׁוּבָא דְּעָלְמָא. מִיָּד דְּיֵיתֵי אוֹר דְּאִיהוּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יִתְמָחוּן מִן עָלְמָא וְיִתְאַבְּדוּן. אֲבָל פּוּרְקָנָא לָאו אִיהִי תַּלְיָא אֶלָּא בַּעֲמָלֵק עַד דְּיִתְמְחֵי דְּבֵיהּ אוֹמָאָה וְהָא אוּקְמוּהָ.

לשון הקודש: הָעָנָקִים – מִין חֲמִישִׁי, שֶׁהֵם מְזַלְזְלִים לְאוֹתָם שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (משלי א) וַעֲנָקִים לְגַרְגְּרֹתֶיךְ, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (דברים ב) רְפָאִים יֵחָשְׁבוּ אַף הֵם כַּעֲנָקִים. שְׁקוּלִים זֶה לָזֶה. אֵלֶּה אוֹתָם שֶׁמַּחֲזִירִים אֶת הָעוֹלָם לְתֹהוּ וָבהוּ. וְסוֹד הַדָּבָר, [שבגללם] נֶחֱרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ, שֶׁהִיא עִקַּר וְיִשּׁוּב הָעוֹלָם. מִיָּד כְּשֶׁיָּבא הָאוֹר, שֶׁהוּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, יִמָּחוּ מִן הָעוֹלָם וְיֹאבֵדוּ. אֲבָל הַגְּאֻלָּה אֵינָהּ תְּלוּיָה אֶלָּא בָּעֲמָלֵק עַד שֶׁיִּמָּחֶה, שֶׁבּוֹ הַשְּׁבוּעָה, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ.

 

[5]) כָתַב הָאוֹר הַחַיִּים הַקָּדוֹשׁ (פָּרָשַׁת בְּחֻקֹּתַי כ"ו י"ב) דְּרַק לִמּוּד תּוֹרָה לִשְׁמָהּ מַצִּיל מֵהַיֵּצֶר, וְעַל תּוֹרָה לִשְׁמָהּ נֶאֱמַר, תּוֹרָה מְגִינָא וּמַצְלָא.

וּבְסֵפֶר "נֶפֶשׁ הַחַיִּים" (שַׁעַר ד' פֶּרֶק כ"ה) כָּתַב בַּאֲרִיכוּת: שֶׁרַק עַל יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה לִשְׁמָהּ זוֹכֶה לְקַיֵּם הָעוֹלָם. וְאֵין לָנוּ תּוֹרָה לִשְׁמָהּ יוֹתֵר מִלִּמּוּד הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, (עַיֵּן אוֹר הַזֹּהַר).

[6]) מפרש הרב שאפילו אותם שלומדים לא על מנת לקבל פרס ולא שיקראו ראשי ישיבות אם אינם לומדים תורת הסוד גם הם נקראים עושים חסד לעצמם, ולא איכפת להם מהקדוש ברוך הוא.

[7]) שם דף כ"ח: עוֹד פָּתַח וְאָמַר. וַיִּצֶר ה' אֱלהִים מִן הָאֲדָמָה כָּל חַיַּת הַשָּׂדֶה וְכָל עוֹף הַשָּׁמַיִם. וַוי לְעָלְמָא דְּאִנּוּן אַטִּימִין לִבָּא וּסְתִימִין עַיְינִין דְּלָא מִסְתַּכְּלִין בְּרָזֵי דְאוֹרַיְיתָא וְלָא יָדְעִין. דְּוַדַּאי חַיַּת הַשָּׂדֶה וְעוֹף הַשָּׁמַיִם אִנּוּן עַמֵּי הָאָרֶץ. וְאֲפִילּוּ בְּאִלֵּין דְּאִנּוּן נֶפֶשׁ חַיָּה לָא אִשְׁתְּכַח עֵזֶר בְּהוֹן (בגלותא) לִשְׁכִינְתָּא בְּגָלוּתָא וְלָא לְמשֶׁה דְּאִיהוּ עִמַּהּ. דְּבְּכָל זִמְנָא דְּגָלַת שְׁכִינְתָּא לָא זָז מִנָּהּ.

עוֹד פָּתַח וְאָמַר, וַיִּצֶר ה' אֱלֹהִים מִן הָאֲדָמָה כָּל חַיַּת הַשָּׂדֶה וְאֵת כָּל עוֹף הַשָּׁמַיִם. אוֹי לָעוֹלָם שֶׁהֵם אֲטוּמֵי לֵב וּסְתוּמֵי עֵינַיִם שֶׁלֹּא מִסְתַּכְּלִים בְּסוֹדוֹת הַתּוֹרָה וְלֹא יוֹדְעִים. שֶׁוַּדַּאי חַיַּת הַשָּׂדֶה וְעוֹף הַשָּׁמַיִם הֵם עַמֵּי הָאָרֶץ, וַאֲפִלּוּ בְּאֵלּוּ, שֶׁהֵם נֶפֶשׁ חַיָּה, לֹא נִמְצָא בָהֶם עֵזֶר [בגלות] לַשְּׁכִינָה בַּגָּלוּת, וְלֹא לְמֹשֶׁה שֶׁהוּא עִמָּהּ, שֶׁבְּכָל זְמַן שֶׁגָּלְתָה שְׁכִינָה לֹא זָז מִמֶּנָּה.

 

אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר וְהָא מַאן יָהִיב עוֹבָדָא דְּאָדָם בְּיִשְׂרָאֵל וּבְמשֶׁה. אָמַר לֵיהּ בְּרִי וְאַנְתְּ אֲמַרְתְּ הָכִי וְכִי לָא אוֹלִיפַת (ישעיה מו) מַגִּיד מֵרֵאשִׁית אַחֲרִית. אָמַר לֵיהּ הָכִי הוּא וַדַּאי. וּבְגִין דָּא משֶׁה לָא מִית וְאָדָם אִתְקְרֵי אִיהוּ. וּבְגִינֵיהּ אִתְּמָר בְּגָלוּתָא בַּתְרָאָה וּלְאָדָם לא מָצָא עֵזְרִ אֶלָּא כֻּלְהוּ כְּנֶגְדוֹ. וְכֵן עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא אִתְּמָר בֵּיהּ וּלְאָדָם לא מָצָא עֵזְרִ דְּאַפִּיק שְׁכִינְתֵּיהּ מִן גָּלוּתָא הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות ב) וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ. וּמשֶׁה אִיהוּ בְּדִיּוֹקְנֵיהּ מַמָּשׁ דְּאִתְּמָר בֵּיהּ לא מָצָא עֵזֶר כְּנֶגְדוֹ.

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, וַהֲרֵי מִי נָתַן מַעֲשֶׂה שֶׁל אָדָם בְּיִשְׂרָאֵל וּבְמֹשֶׁה? אָמַר לוֹ: בְּנִי, וְאַתָּה אָמַרְתָּ כָּךְ? וְכִי לֹא לָמַדְתָּ (ישעיה מו) מַגִּיד מֵרֵאשִׁית אַחֲרִית!? אָמַר לוֹ, כָּךְ הוּא וַדַּאי. וְלָכֵן מֹשֶׁה לֹא מֵת, וְהוּא נִקְרָא אָדָם, וּבִגְלָלוֹ נֶאֱמַר בַּגָּלוּת הָאַחֲרוֹנָה וּלְאָדָם לֹא מָצָא עֵזֶר, אֶלָּא כֻּלָּם כְּנֶגְדּוֹ. וְכֵן נֶאֱמַר בָּעַמּוּד הָאֶמְצָעִי וּלְאָדָם לֹא מָצָא עֵזֶר שֶׁיּוֹצִיא שְׁכִינָה מֵהַגָּלוּת. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (שמות ב) וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ. וּמֹשֶׁה הוּא בִדְמוּתוֹ מַמָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ לֹא מָצָא עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ.

[בֵּאוּר: וְלָכֵן מֹשֶׁה לֹא מֵת, וְהוּא נִקְרָא אָדָם, וּבִגְלָלוֹ נֶאֱמַר בַּגָּלוּת הָאַחֲרוֹנָה, וּלְאָדָם לֹא מָצָא עֵזֶר, אֶלָּא כֻּלָּם כְּנֶגְדּוֹ. וְכֵן נֶאֱמַר בָּעַמּוּד הָאֶמְצָעִי, וּלְאָדָם לֹא מָצָא עֵזֶר, שֶׁיּוֹצִיא שְׁכִינָה מֵהַגָּלוּת. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (שְׁמוֹת ב') "וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ." וּמֹשֶׁה הוּא בִּדְמוּתוֹ מַמָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ לֹא מָצָא עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ].

הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לֹא מָצָא תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁיִּהְיוּ עֵזֶר לְמֹשֶׁה בְּגָלוּת, אֶלָּא כֻּלָּם נֶחְשָׁבִים כְּאִלּוּ הֵם כְּנֶגְדּוֹ, לְפִי שֶׁאֵינָם עוֹסְקִים בְּסוֹדוֹת הַתּוֹרָה

וּבֵאֵר בְּמִקְדַּשׁ מֶלֶךְ: וּמַמְשִׁיךְ רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחָאי לְבָאֵר, שֶׁהַבְּחִינָה שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּינוּ אֵינָהּ זָזָה מִן הַשְּׁכִינָה בְּגָלוּת, וְעַל זֶה נֶאֱמַר בְּגָלוּת הָאַחֲרוֹנָה, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לֹא מָצָא תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁיִּהְיוּ עֵזֶר לְמֹשֶׁה בְּגָלוּת, אֶלָּא כֻּלָּם נֶחְשָׁבִים כְּאִלּוּ הֵם כְּנֶגְדּוֹ, לְפִי שֶׁאֵינָם עוֹסְקִים בְּסוֹדוֹת הַתּוֹרָה, לְסַיֵּעַ לְתִקּוּן הַשְּׁכִינָה. וְנֶאֱמַר בּוֹ, וּלְאָדָם לֹא מָצָא עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ, פֵּרוּשׁ לֹא מָצָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִי שֶׁיַּעֲזֹר לִזְעֵיר אַנְפִּין, לְהוֹצִיא אֶת שְׁכִינָתוֹ מִן הַגָּלוּת.

מִי שֶׁלֹּא לָמַד תּוֹרַת אֱמֶת, שֶׁהֵם סוֹדוֹת הַתּוֹרָה, טוֹב לוֹ שֶׁלֹּא נִבְרָא

הַמְקֻבָּל הָאֱלֹקִי, הַצַּדִּיק הַקָּדוֹשׁ, רַבֵּינוּ יַעֲקֹב אַבּוּחַצִירָא, זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא (בְּסִפְרוֹ גִּנְזֵי הַמֶּלֶךְ דַּף קפ"ה) אוֹמֵר, בְּשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחָאי הַקָּדוֹשׁ: דְּמִי שֶׁלֹּא לָמַד תּוֹרַת אֱמֶת, שֶׁהֵם סוֹדוֹת הַתּוֹרָה, טוֹב לוֹ שֶׁלֹּא נִבְרָא, דִּבְלֹא זֶה אֵין אָדָם יוֹדֵעַ אֱלֹהוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְיִרְאָתוֹ וְאַהֲבָתוֹ, וַעֲבוֹדָתוֹ. וְהָרַב יְהוּדָה פְּתַיָּה, זְכוּתוֹ יָגֵן עָלֵינוּ אוֹמֵר, בְּשֵׁם רַבִּי חַיִּים וִיטַאל זְכוּתוֹ יָגֵן עָלֵינוּ, שֶׁכָּתַב בִּתְחִלַּת שַׁעַר הַמִּצְווֹת: וְאִם לֹא עָשָׂה כֵּן, הֲרֵי חִסֵּר מִצְוָה אֶחָד שֶׁל תַּלְמוּד תּוֹרָה, שֶׁהִיא גְּדוֹלָה וּשְׁקוּלָה כְּכָל הַמִּצְווֹת, וְצָרִיךְ שֶׁיִּתְגַּלְגֵּל עַד שֶׁיִּטְרַח בְּד' בְּחִינוֹת שֶׁל הפרד"ס הַנִּזְכַּר. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. וְעוֹד אָמַר הָרַב יְהוּדָה פְּתַיָּה, זְכוּתוֹ יָגֵן עָלֵינוּ, שֶׁעוֹד בִּשְׁעַת הַלְוָיָה כַּאֲשֶׁר בּוֹכִים עָלָיו, יִתָּכֵן שֶׁכְּבָר חָזַר לְעוֹלָם הַזֶּה בְּגִלְגּוּל, הַשֵּׁם יְרַחֵם.

 

 

[8]) חכם יהודה פתייה זי"ע – מגלה מה שכתב בסוד: החפץ בחיים יתחיל ללמוד קבלה: מרבינו זצ"ל שמענו שלא פעם יעץ לתלמידי חכמים גדולים שהיו חולים שיקבלו על עצמם לעסוק בתורת הח"ן וללמוד קבלה. וסיפר בנושא זה שזוכר בקטנותו הלך ביחד עם חכם יהודה פתייה זצ"ל ואביו זצ"ל לבקר את אחד מחו"ר בבל רבי שלמה י. זצ"ל שהיה פוסק ומורה הוראה בבגדד כששכב על מיטת חליו, כשעמדו לצאת הגיש ח' יהודה פתיה לרבי שלמה י. פתק קטן והתעכב עמו מעט ויצא, לאחר שיצאו שאל אביו ח' יצחק את ח' יהודה מה כתבת לו בפתק? ענה לו ח' יהודה, כתבתי לו שמצד לימוד הפשט התיקון שלו נגמר, ואם חפץ בחיים הרי שיתחיל ללמוד קבלה, אך רבי שלמה לא רצה, ונפטר לאחר יומים, ולכן היה מייעץ להם רבינו עצה זו, ואמר רבינו שהציע הצעה זו לכמה גדולים ומי ששמע הבריא. (קונטרס "זכר שמואל" קוים לדמותו של הגה"צ המקובל חכם שמואל דרזי זצוק"ל)

על ידי לימוד הזוהר זוכה לאריכות ימים:  מרבה תורה מרבה חיים (אבות ב' ז'). נראה לפרש בס"ד, דידוע דאורות המוחין נקראים חיים (עץ חיים שער כ"ט פרק ט'), והלומד תורה בחלק הסוד שבה, ממשיך אורות המוחין שנקראים חיים. וזה שאמרו מרבה תורה, מרבה דייקא, שלומד גם בחלק הסוד שבה, אז מרבה אורות המוחין שנקראים חיים. (בן איש חי הלכות שנה ב' הקדמת אחרי) –  (הערת המחבר: ולפי זה מובן הוראת רבי יהודה פתייה זי"ע לחולים ולכל אחד ללמוד תורת הסוד שבזכותה יאריכו ימים).

[9]) ובפסוק שאחריו (ל) כתוב: לְהָשִׁיב נַפְשׁוֹ מִנִּי שָׁחַת לֵאוֹר בְּאוֹר הַחַיִּים, לומר לך שאם ירצה להשיב את נפשו ולהצילה מרדת שחת צריך לקבל את אור התורה אור הגנוז וללמוד תורת  הזוהר הקדוש.

[10]) "זוהר תורה" בגימטריה =  829= גלות השכינה = העתיד שלי = "דוד מלך ישראל חי וקיים"

לרמז שבלימוד ספר קדוש זה נפדה את השכינה הקדושה מהגלות, ונזכה לעתיד לבוא בביאת המשיח בקרוב ותחזינה עינינו לראות את "דוד מלך ישראל חי וקיים" כמו שכתוב (ירמיה פרק ל' (ט-י) וְעָבְדוּ אֵת יְהֹוָה אֱלֹהֵיהֶם וְאֵת דָּוִד מַלְכָּם אֲשֶׁר אָקִים לָהֶם. וְאַתָּה אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב נְאֻם יְהֹוָה וְאַל תֵּחַת יִשְׂרָאֵל כִּי הִנְנִי מוֹשִׁיעֲךָ מֵרָחוֹק וְאֶת זַרְעֲךָ מֵאֶרֶץ שִׁבְיָם וְשָׁב יַעֲקֹב וְשָׁקַט וְשַׁאֲנַן וְאֵין מַחֲרִיד:

ואם נכתוב זהר בלי ו' יהיה הגימטריה של  זהר תורה" = 823 אור התורה" = "כי תצא למלחמה על אויביך" = מה יהיה עם המצב הכלכלי שלנו?  שבלימוד הזוהר הקדוש יזכו לאור התורה ובו ננצח את האויב הפנימי והחיצוני, ונזכה לשפע פרנסה כמו שכתב מרן הבן איש חי בפרשת אחרי מות (חלק דרושים) ד"ה והיית זאת לכם לחוקת עולם… וידוע כי התורה מרבה שפע המזון בעולם ויסתלק הדוחק לכך מכונת בשם לחם… על כן זאת סימן להרווחת הפרנסה שאוצר הבית מלא ואינו ריקן, עיי"ש.

 

 

 

הורידו למחשב ולימדו ב"אוצר הזוהר הקדוש" בלחיצת כפתור

אוצר הזוהר1 |   ספר הזוהר הקדוש  |  פתח אליהו  |   תיקון מ"ח בראשית תמן   |    תיקון מ"ג

אוצר חכמת הזוהר 2  -104 ספרים |  ספרא  דצניעותא  |    תיקוני הזוהר |    אדרא רבא |    אדרא זוטא

| אוצר חכמת הזוהר 3 105-144   |  הערב רב וכל המסתעף |    עלוני "אור הזוהר"

| זוהר "חוק לישראל" | ספר " שכר ועונש"

 

 

[ש1]חסר תרגום למילים אלה