א
ור הזהר 770- מלחמת עצמות יוסף- עיכוב שידוכים גורם למלחמה בעזה וליושבי הדרום ולברוח מבתיהם
הדרכה למציאת שידוך הגון ולחי י נישואין מאושרים,ולאיזה רבנים לשמוע
להורדה אור הזהר 770- לחץ כאן:
אור הזהר 770
במסכת קידושין (כט 🙂 כי אתא, חזייה דלא פריס סודרא: כשבא (רב המנונ א), ראה (רב הונ א)
שהוא לא מכסה ראשו . דלא נסיבנא : כי לא נשאתי אשה. אהדרינהו לאפיה מיניה : הסב ממנו א ת פניו (סיבב את הראש, הפסי ק להסתכל עליו), חזי, דלא חזית להו לאפ י עד דנסבת: ראה, לא תראה א ת פני עד שתשא אשה . האי דעדיפנא מחברא י: אני עדיף מחבריי כי… שיתסר : שש עשרה; ארביסר : ארבע עשרה; תמני סרי: שמונה עשרה הוה אמינא: היית י אומ ר. אדידך על צוואר י דבריך : כל עוד ידך על הצוואר של בנך ( = כל עוד יש ל ך סמכות ומרו ת עליו) תיפח עצמותיו פירוש: שהכח הפנימ י שעליו להשלי ם עצמו נפו ח ממנו ואזל לו (ראי" ק). אסור להסתכל בפני רשע, ואחר דלא נשא אשה מחשיבו לרשע לפי שכל ימיו בהרהור עבירה בסדר הדורו ת (חלק תנאים ואמוראים אות י'): איתא בנדה ובקדושין (כ"ט ב'), כיון שהגיע לכ' שנה ולא נשא אומר הקב"ה תיפח עצמותיו וכל ימיו בהרהורי עבירה. ואיתא שם בקידושיןא"רחסדאלרבהמנונאלאתחזי אפאיעדדנסבת וכתבבחדושי אגדות (שם) דאסור להסתכל בפני רשע, ואחר דלא נש א אשה מחשיבו לרשע לפ י שכל ימיו בהרהור עבירה, לכך אמר לא תחז י אפאי עכ"ל .
זה שאינו מקיים פריה ורביה וממעט הדמות מהעצמות, במדה זו תיפח עצמותי ו במהרש"א קידושין (כט 🙂: הקב "ה מצפה לאד ם וכו' כיון שהגיע לכ' שנין ולא נשא אומר תיפ ח עצמותיו כו'. אמר שהק ב"ה מצפה כו' כדאמרינן ביבמו ת כל שאינו מקיים פריה ורביה כאילו ממעט הדמות ואמר תיפ ח עצמותיו לפי שג' שותפין באדם ומאביו נבראו העצמו ת כדאמרינן במס' נדה וזה שאינו מקיים פריה ורביה וממעט הדמו ת מהעצמות, במדה זו תיפח עצמותיו, עכ"ל .
אמרו חז"ל אי ן בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף, והקב"ה מחכה עליו ובספר סוד ה' מבאר א ת המהרש"א , וז"ל : כאילו ממעט הדמות ואמ ר תיפח עצמותיו: פירוש, שמפסיד מעם ישראל נשמות שצריכים לבוא לעולם, וזוהי השמדה כמו היטלר ימ"ש , ומעכב את הגאולה , כי אמרו חז"ל אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגו ף, והקב"ה מחכה עליו, כי נשמה שראובן צריך להביא, אין שמעון יכול להביא, והוא שותף לערב רב שלא איכפת לו מהקדוש ברוך הוא, אלא רק רוצה ממון גזל , כבוד ושררה , והוא
לא אש ם, כ י כך חינך אותו ראש הישיבה שלו , שהוא ערב רב וקליפ ת עמלק (ראה זוהר הקדוש וכתבי האריז"ל ותלמידי בעל שם טוב, מובא בהספרים הערב רב והמסתעף 18 חלקים 310 מראה מקומו ת), ואם תאמר הר י
ראש הישיבה צדיק גדול ומתפלל שמונה עשרה באריכות, על כבר המליץ בעל דבר י יוא ל כ"ק האדמו "ר מסאטמאר ז י"ע, כי כאשר מאריכי ם בשמונה עשרה מפסידים את הקדושה,
ביאורכשמחכיםו לא מקיימים מאמר חזל בן שמונה עשרה לחופה מפסידים את הקדושה. ועל זה ידוו כל הדוויים והשכינה צועקת וממררת על גוזליה ואין איש שם על
לב.
זה שלא נשא להשלים ד' תוארים אלו, מקללו תיפח עצמותי ו ובספ ר בניהו בן יהוידע (שם): ומה שאמר הקללה בלשון תיפח, ולא אמר ישחקו עצמותיו , או ישרפו עצמותיו , נ"ל בס"ד, כי במצו ת פריה ורביה נשלם אותיות הש ם
ברוך הוא, איש ואשה כנגד י"ה , ובן הזכר אשר יולידו כנגד וא "ו, והבת כנגד ה"א אחרונה , ולזה אמר [משלי י"ח כ"ב] "מצא אשה מצא טוב ויפק רצון מה'", דייקא , נמצא במצות פריה ורביה נשלמים ד' תוארים שהם אב אם בן ב ת, ( 498 ) ומספרם תיפח , לכן זה שלא נשא להשלים ד' תוארי ם אלו , מקללו תיפח עצמותיו . כאשר הוא בלא אשה שאז אין נשמר מן החטא ובספר נתיבות עול ם ב' (למהר" ל נתיבהפרישותפרקב): דבר שהוא מרחיק מן האד ם
הקדושה כאש ר הוא בלא אשה שאז אין נשמר מן החט א. וכמו שאמרו ז"ל בפרק קמא דקידושין (כ "ט, ב') משתבח ליה רב חסדא לרב הונא בדרב המנונא דאדם גדו ל הוא אמר ליה, כשיבא לידך הביאהו לידי, כי אתא חזייה דלא פריס
סודרא, אמר ליה מא י טעמא לא פריסת סודרא, אמר ליה דלא נסיבנא, והדרינהו לאפיה מיניה, אמר ליה חזי דלא חזית לי לאפאי עד דנסבת, רב הונא לטעמיה דאמר בן כ' שנה ולא נשא אשה כל ימיו בעבירה , בעבירה סלקא דעתך ? אלא
אימא בהרהורי עבירה . תיפח עצמותיו של אותו האי ש אמר רבא וכן תנא דב י רבי ישמעאל עד כ' שנה יושב הקב"ה ומצפה לאדם מתי ישא אשה , כיון שהגיע כ' ולא נשא , אומר תיפח עצמותיו של אותו האיש, אמר רב חסדא
האי דעדיפנא מחברא י דנסיבנא בשיתסר וא י הו י נסיבנא בארביסר הוה אמינא לשטן גירא בעיניך . וביאור זה, כי האדם כל זמן שקומתו הולך וגדל דהיינו עד ך ' שנה , כ י מן ך ' שנה ואילך אינו גדל עוד, וכל זמן שגדל אין יצרו גדול כל כך אצלו, כ י מותר י המזון באים אל הגידול לגדל גופו, ולפיכך אין ש"ז לקטנים מפני שאין כאן מותרי טבע כלל. אבל כאשר כבר גדול ואין מותר י טבע בא אל גידול גופו, לכך באים המותרו ת אל הש"ז, ולפיכך מן כ' שנה ואילך כאשר לא ישא כל ימיו בהרהור י עבירה מפני שכבר הוקבע בו המחשבה וההרהור לדבר רע , אבל אם נשא אשה קודם לא הוקבע בו יצר
הרע . ואמר ר ב חסדא האי דעדיפנא מחברא י דנסיבנא בשיתסר , פירוש, אחר שהיה בן ט"ז והיינו בשנת י"ז , ולא רצה להמתין עד תחל ת י" ח שהוא הזמן שראוי לישא כמו
שבארנו בפרקים, כי אין ראוי להמתין עד הזמן שיהיה היצר הרע שולט בו. וא י נסיבנא בן י"ד שהרי בן י"ג ויום אחד הוא איש ועד כלו ת השנה אין שולט בו יצר הרע כלל ,
אז אמרתי לשטן גירא בעיניך , שהיה שולט על היצר שלא היה מושל בו יצר הרע מעולם. אבל כאשר כבר שולט יצר הרע באדם, קשה לסלקו, כדאיתא בפרק החליל
(סוכה נ "ב, א') אמר רבי אבא , היצר הרע בתחלה דומה לחוט של חבל , ולבסוף דומה כעבותות העגלה, שנאמר הוי מושכי העון בחבלי שוא וכעבות העגלה חטאה, וכמו
שהתבאר במקומו , ולפיכך יצר הרע שכבר נשתרש קשה להסיר, עכ"ל . זוהר: אמר הקב "ה אי יוסף אסתלק מהכא , גלותא לא אתקיים בחינתיוסףשנקראגואל ובזכותעצמותיונגאלובספר הקדוש תפארת שלמה (פרש ת בשלח), וז"ל: ויקח משה את עצמות יוסף עמו. הנה בספר יהושע (כד, לב) כתיב וא ת עצמות יוסף אשר העלו בני ישראל ממצרי ם קברו בשכם.
בגמ ' (סוטה יג, ב) הקשו קרא י אהדד י, דהא כתיב ויקח משה את עצמו ת יוסף עמו. והכא כתי ב אשר העלו בנ"י וגו' ע "ש. עוד תמהו הראשונים ז"ל , למה לא צוה יוסף את בניו שישאוהו
ליקבר בא "י מיד, כמו שצוה יעקב אבינו ע "ה. הנ"ל לרמז בזה כוונת יוסף לתועלת בנ" י שע "י כ ח קדושת עצמותיו של יוסף הצדיק שנשארו עמהם במצרים, הנה זה שזכו בנ" י
לגאולה. כ י זהו בחינת יוסף שנקרא גואל, כידוע ליודעי חן , ובזכות גדול כח קדוש ת הבלא דגרמי של הצדיקים אף לאחר פטירתם הם
משפיעים כל טוב לבני ישראל וזה שכתו ב (בראשית נ, כה) פקוד יפקוד אלהים אתכם, פירוש, הפקידה מהגאולה אש ר יפקוד אתכם יהיה על ידי עצמותי . וזה (שם) והעליתם את עצמותי מזה אתכם שה ם יסבבו את הגאולה לכם, ולהעלות אתכם להשפיע לכם כל טוב לעולם. כי כן הו א גדול כח קדושת הבלא דגרמי של הצדיקים אף לאחר פטירת ם הם משפיעי ם כל טוב לבני ישראל ושפתותיהם דובבות בקב ר. וזה שאמרו חכז "ל (אבות ב, ז) קנה שם טוב
קנה לעצמו קנה לו דברי תורה, קנ "ה גימטריא יוסף עם הכולל , [ביאור יוסף גימטריא 156 קנה בגימטריא 155 עם הכולל 156 ] לרמז על ידי קדושת יסוד יוס ף, קנה לעצמו, פירוש, שגם עצמותיו הם משפיעים כל טוב, והוא קנה לו דברי תורה, שנעשה כמעיין המתגבר . ועל דרך זה הוא שאמרו חכז"ל (זוהר ג, ט ז) צריך זכויותיו חקוקי ם על עצמותיו וכן להיפך . משה רבינו ע "ה היה יודע את כל אשר נעשה בשביל העצמות האלה שגרם להם הגאולה כי ענין עצמות רומז לבחינת יסוד, לכן אמרו (קדושין כט , ב) מ י שלא נשא אשה מבן עשרים שנה ולמעלה תיפח עצמותיו. אבל בהתיקון כתיב (ישעיה נח , י א) ועצמותי ך יחליץ. הנה לכך כתיב ויקח משה את עצמות יוסף עמו. כי משה רבינו ע "ה היה יודע א ת כל אשר נעשה בשביל העצמות האלה שגרם להם הגאולה, כמו שכתו ב (שמות יג, יט) כי השבע השביע את בני ישראל, לשון ביְעהִ לָהשפיעם כל טוב, לכן לקחם עמו בכל המסעו ת של בני ישראל כנ"ל . ומה שנאמר בספר יהושע ואת עצמות יוסף אשר העלו בנ"י , הכ י פירושו שהם העלו בנ" י ממצרים, כ י בזכותם נגאלו כנ"ל . [ביאור שהעצמו ת וסף הם אלו שבזכותם עלו בני ישראל ממצרים]. הגאולה העתידה במהרה בימינו יהיה גם כן על ידי הצדיק יסוד עולם וכן הגאולה העתידה במהרה בימינו יהיה גם כן על ידי הצדיק יסוד עולם (כמ "ש בדרוש פורים בפסוק בישעיה (נו, ד, ח) כה אמר ה ' לסריסי ם אשר ישמרו את שבתות י וגו ' עוד אקבץ עליו לנקבציו עי י"ש). וזה שמסיים שם הפסוק קברו בשכ ם וגו ' ויהיו לבני יוס ף
לנחלה. לכאורה היה צריך לומר ויהי לבני יוסף לנחלה שזה קא י על חלקת השדה שהיא לבני יוסף לנחלה. אך לפי הנ"ל , שזהו מוסב על העצמות הקדושים שאמר בתחלת הפסוק , ואמר שהעצמו ת האלו הם בכוחם וקדושתם גם לעולמי עד להשפיע לבניה ם אחריהם נחל"ה נח"ל ה'. וזה מודיע הכתוב כי כל מי שיש בו בחינת יוסף הנה עצמותיו יהיו לבניו ולכל בני ישראל נחלה להשפיע ם כל טוב סלה.
הרי כל שעה שאינו נושא עובר בעשה והקב"ה אומר עליו תיפח עצמותי ו והרי הוא כל ימיו בהרהור עבירה בספר הזכרונות (מצות פריה ורביה מצוה א'): מאימת י יתחייב במצוה זו , משנעשו לו שבע
עשרה שלימות בהתחלת שנת השמונה עשרה עד שנת העשרי ם, וכיון שעברו עליו עשרים ולא נשא , הרי כל שעה שאינו נושא עובר בעשה והקב"ה אומר עליו תיפ ח עצמותיו והרי הו א כל ימיו בהרהור עבירה. והמקדים לישא בן שלוש עשרה בהתחל ת שנ ת ארבע עשרה מצוה מן המובחר שניצול מהרהורים (קידושין כ "ט 🙂. ובסנהדרין (ע"ו 🙂 אמרינן המשיא בניו סמוך לפירקן עליו הכתוב אומר (איוב ה', כ"ד):
ופקד ת נוך ולא תחטא . והיינו בהיותם בן שלוש עשרה , אבל קודם לא ישא דהו י כבעילת זנו ת דאין קידושין לקטן. ויש אומרים דסמוך לפירקן שהיינו שנה או חצ י
קודם שלוש עשרה גם כן איכא מצוה ולא הוי כבעילת זנות כשאביו משיאו . אבל המשיא אשה לבנו קטן שאין סמוך לפרקו עליו הכתוב אומר (דברים כ"ט, י"ח) למען ספות הרוה את הצמאה וגו' מפני שהיא צמאה לתשמיש ותזנה עליו. אם לא כשגם היא
קטנה אז שפיר דמי לדבר זה אף קודם שלוש עשרה. ויש לסמוך על זה בשעת הדחק כגון שיש לחוש לגזירת המלכות כמו שאירע כן כמה פעמים או כהא י גוונא משו ם דוחק מעות. וישא אשה קודם שילמד תורה כדי שילמוד אחר כך תורה בטהרה וישא אשה קודם שילמד תורה כדי שילמוד אחר כך תורה בטהרה. במה דברים אמורים לעשיר שכשישא לא יטרד במזונותיו, אבל בעני שאם ישא יטרד במזונו ת ילמודת ורה קודם כל התורה כולה עד שיהיה בקי בהן ובטעמיהם ובדקדוקיהם בדרך
קצרה ואחר כך ישא אשה . ואפילו עברו עליו עשרים ועדיין אינו בקי בכל התורה ונפשו חשקה בתורה וירא שמא יטרד רשא י להדחות מצות פריה ורביה בשביל מצו ת תלמוד תורה. ובלבד של א יהיה יצרו מתגבר עליו, אבל אם יצרו מתגבר עליו עד שנמצ א שאין לבו פנוי מהרהורים, ישא אשה תחילה, ואחר כ ך ילמוד תורה בטהרה כפ י יכולתו . מי יוכל לומר בזמן הזה שאין יצרו מתגבר עלי ו והחזון איש (אה"ע קמח חי לקידושיןכט ב כתב, דג ם הלומד תורה לא יאחר מעשרים שנה,
ולאחר כ' לא אפשר, דהרי הוא כל ימיו בהרהו ר, וכן כתב בשו"ת פאת שדך (א , קמט , י) שאמר לו החזו"א שמ י יוכל לומר בזמן הזה שאין יצרו מתגבר עליו. אמר הרב "עכשיו חתונה ", והבחור היה אז בן י"ז שנה וכתב בספר מצהלות חתני ם (לר ' יצחק אוהב ציון; עמ ' כ ') שאף מרן הקהלות יעקב אמר להשיא הבנים והבנות בגיל צעיר , וכשנכנס אל הקודש פנימה לפנ י הגר"ח קנייבסקי שליט"א עם בחור אחד ליתן לו ספר שחיבר הבחור אחרשעייןבספר, אמר הרב
"עכשיו חתונה", והבחור היה אז בן י"ז שנה. אם הוא לומד טוב שיתחתן כיוןשילמדטובאףאחריהנשואיןועוד אמר הגה"צ רבי חיים קנייבסקי שליט"א, שהחזו "א (דודו) רצה שהוא יינשא בגיל י"ז וחצי, ושבדרך כלל הוא מייעץ שאם הבן אינו לומד כל כך טוב שילמדעודקצתלפניחתונתו אבלאםהואלומדטוב שיתחתן, כיון שילמדטוב אף אחרי הנשואין האם ידעתם שהמלחמה בדרום כתוב בתורה פסוק מפורש?
כה אמר הנביא צפניה: 'כי עזה עזובה תהיה ואשקלון לשממה אשדוד בצהרים יגרשוה ועקרון תעק ר' (תרי עשר, צפניה ב, ד). ומה הטעם? בואו וראו מה דרשו חז"ל על פסוק זה! כל הנושא אשה לשם ממון הוין לו בנים שאינם מהוגני ן כתב בספר הקדוש מנורת המאור (אות קע" א), כדאמרינן הת ם (קידושין דף ע' ע" א): אמר רבה בר רב הונא , כל הנושא אשה לשם ממון הוין לו בנים שאינם מהוגנין, שנאמר: " ַהֹ גדִָָיבניָםִזרָיִםילדָָעהַיָאכלםֵֹחְדֶֹאֶתחלקֶיֵהְֶם (הושע ה, ז), שמא תאמר ממונן
פלט, תלמוד לומר : 'עתה יאכלם ח֖◌ דֶש, ושמא חלקם ולא חלֶקְ ָ תלמודלומר 'חלקיהם. ושמאתאמרלזמןמרובה, תלמודלומר 'חדש. מאימשמע? אמררבנחמןבריצחק: חדש נכנס וחדש יוצא וממונם אבד. הנושא אשה לשם ממון, סופ ו בא לידי עונ י וגם מצאו במדרש: 'כ י עזה עזובה תהיה ואשקלון לשממה אשדוד בצהרים יגרשוה ועקרון תעק ר' (צפניה ב, ד). 'עזה ' מלשון עז, רוצה לומר , הנושא אשה שקרוביה עזי ם וחזקים, וכונתו להתקר ב בהם, לסוף יסתלקו ממנו , וגם הוא יסתלק מן האשה, שנאמר: 'עזובה תהיה'. 'ואשקלון ' מלשון שקלים, רוצה לומר, הנושא אשה לשם ממון, סופו בא לידי עוני , שנאמר : (לשממה תהיה) ['ואשקלון לשממה ']. 'אשדוד ' מלשון אשדודי ם', רוצה לומר, הנושא אשה לשם חשק סופו שבע ממנה וקץ בה ומגרשה בחצ י ימיו, שנאמר : 'בצהרים יגרשוה '… על כן יברח אדם מלהזדו ג ע ם נשים כאלו וישים כונתו לשם שמים ויסיעוהו מן השמי ם, עכ"ל . רואים שחז"ל הקדושים ביארו את הפסוק המתאר את המלחמה של היום כעונש לאלו שנושאים נשים לשם ממון וכל מינ י תאוות וסיבות שלא לרצון ה', וכל זה מי אשם? הרבנים והראשי ישיבו ת שאינ ם שומעים לגדולי הדור ול א מקיימים דברי חז" ל
להמשך קריאה: לחץ כאן: אור הזהר 770