ספר הקדמה לאמן כהלכה

ספר הקדמה לאמן כהלכה:

להורדה: לחץ כאן: 1000065.doc הקדמה לספר אמן כהלכה ספאניש

הקדמה לאמן רעספאנס

ספאניש

דברים אחדים

"השיר והשבח לחי העולמים", שהגיענו לעת הזאת, להגיש לציבור שוחרי ואוהבי תורה, אוצר בלום מלא כל טוב מאות מאמרי חז"ל וספרי קודש שנלקטו בהספר (אמן רעספאנס) "עניית אמן כהלכתו" ו"מדריך לעניית אמן", ליקוטים יקרים ונעימים, דיבורים קדושים ונפלאים", התעוררות בענין קדושת בית המדרש אשר היא ממש מת-מצוה[א], ואין איש שם על לב לעבדה ולשמרה, להעלות את המאמרים הקדושים האלו על ספר למען יעמדו ימים רבים, למען יאירו לדורות הבאים את אורחותיהם.

"תהלת ה' ידבר פי" על אשר זכיתי לסדר שמונה עשר ספרים על קדושת בית המדרש. "ואברכה את ה' ובפי תהלתו", שהגיעני עד הלום בעזרתו שנדפסו הספרים לערך חמישים מהדורות בסכום של קרוב למליאן טופסים, וחלק מהספרים נדפסו בשפה האנגלית, ורבים אומרים מי יראנו טוב להעלות הספרים האלו על מכבש הדפוס בספה פרענטש French למען ירוו בהם צמאונם אף אלו שאינם יודעים ומבינים שפת לשון הקודש, ודורשים ומבקשים להגות באמרי שפר, מילין יקירין, עמוקים וטמירין, בענינים קדושים אלו המלוקטים מש"ס בבלי וירושלמי ספרי ספרא, מדרשים, ילקוט וזוהר הקדוש, מפרשי התורה, ספרי יראים ומוסר וחסידות ועוד. על כן אזרני חיל להוציא לאור הספר הזה בשפת הפרענטש French, לזכות בו את הרבים.

יתן ה' את חן ספר זה בעיני ציבור היראים את דבר ה' שאליו הספר מופנה בעיקר, ושבשבילו כל מאמץ כדאי ומשתלם, ויאירו דברי הספר את עיניהם של ישראל בכל מקום שהם לדבוק ולילך בדרכי הצדיקים המובאים בהספר לזכות וליאור באור פני מלך חיים וזכותם של הצדיקים הנ"ל יגינו עלינו ועל כל בני ביתנו, להשלים משאלין דלבאי ולבא דכל עם ישראל לטב ולחיין ולשלם אמן כן יהי רצון.

חיבור הנוכחי מטרתה להקל מעול הציבור לדפדף בספרי הפוסקים לידע דינים היותר נחוצים ורגילים בנושאי עניית אמן ויהא שמיא רבא וכו', אשר בלעדן אי אפשר לקיים מצות קדיש ואמן, וחזרת הש"ץ, וקריאת התורה אפילו כיהודי פשוט כאשר עיני כל תחזנה משרים.

יהי רצון שיערה ה' עלינו רוח טהרה ונזכה לטהר לבבנו לעבוד ליוצרנו בכל כוחנו ובכל נפשנו ובכל מאודנו עד שישלח לנו משיחנו ויקבץ נדחנו במהרה בימינו אמן.

רחמנא אדכר לן זכותא רברבא דמחותני הגה"צ מוהר"ר אלחנן הלפרין שליט"א נשיא קהילות החרדים ואב"ד ראדלומישא בעיר לונדון, כשבא אליו אחד מאנשי קהילתו ואמר לו היות ויש לו יום הזכרון של אביו ז"ל, וידוע דברא מזכה אבא, על כן רוצה לעשות איזה דבר טוב לטובת נשמת אביו ז"ל, וענה לו הגה"צ הנ"ל שידפיס הספר "מקדש מעט" כמה אלפים ויחלק אותם בכל הבתי מדרשים, וזה יהי' זכות הכי הגדול לאביו ז"ל, וכן עשה שהדפיס חמשה אלפים טופסים וחילק אותם בכל העיר.

ונתקיים במחותני הנ"ל מה ש"שנו חכמים" בפרק. איתא, רבי מאיר אומר, כל העוסק בתורה לשמה, זוכה לדברים הרבה כו' ומלבשתו ענוה ויראה, ומכשרתו להיות "צדיק", חסיד, ישר ונאמן כו'. ועיין בבעל הטורים (פרשת כי תבא) על הפסוק "ולתתך עליון" עיי"ש. ואין האדם נקרא צדיק אלא אם כן קיים בכל יום ד' אמנים, וד' קדושות, י' קדישים, וק' ברכות, ראשי-תיבות של "צדיק". (עיין בפנים הספר פרק ד' אות ד').

ועיין בפירוש הרמב"ם (אבות, פ"א משנה ט"ז) שעלינו "לשבח החשובים ולהודות מעלותיהם, כדי שייטיבו מנהגיהם בעיני בני אדם וילכו בדרכיהם".

וכמו כן כתוב בספר חסידים (אות תקכ"ג) "אדם מ גיד לבניו או לתלמידיו – כך אני עושה, כך הי' אבי עושה, כך הי' רבי עושה – כדי שהם יעשו כך.

ודבר נפלא מאוד כתב רבינו דוד בן זקיני רבינו יהודה החסיד ז"ל (בספר "לבנת הספיר" דף מ"ג ע"ד) וזל"ק:

"מצוה גדולה לשבח את החכם והצדיק, דכתיב "אמרו צדיק כי טוב". ופירוש – "אמרו" – שבחו, מלשון "האמירך היום" כי טוב לעולם, כי בסיבה הזאת ילמדו בני אדם חכמה וגם תחזקנה ידיהם, ויאחז צדיק דרכו, וטהור ידיים יוסיף אומץ…"

ישראל קדושים הם, וב"ה שהרבה אנשים חכמים ונבונים נתעורר והדפיסו הספרים "מקדש מעט" לטובת נשמת הוריהם, ועל ידי כך כל זמן קצר נדפס הספר מחדש ומחלקים אותו בחנם בכל העולם כולו.

וזאת למודעי שספרים אלו מותר לכל אחד להדפיס כמה שרוצה באיזה לשון שרוצה, וכל המזכה את הרבים זכותו עומדת לעד וזוכה לבנים צדיקי.

וטרם אכלה לדבר הנני קובע ברכה לכבוד ידידי הרבני הנגיד המופלג, נדיב ישוע מוכתב בנימוסין מוהר"ר… נ"י שתרגם הספר מענגליש ללשון פרענטש ולכבוד ידידי הרבני הנגיד המופלג וכו', שעזר לסדרו בהקאמפיוטער ולהכינו לדפוס.

ויהי נועם ה' עליהם להתברך בכל מילי דמיטב, ובשיבה טובה, אתה ה' לעולם תשמרם, ברכם שמרם טהרם, שיזכו לראות מיוצאי חלציהם רב תענוג ונחת דקדושה, עד אשר נזכה בקרוב לשמוע קול מבשר ואומר בביאת גואל צדק בב"א.

כ"ד המחבר, פה מיאמי ביטש פלארידה, יע"א.

יום ג' לסדר "ולעבדו בכל לבבכם"

שנת שתבנה בית מקדשנו ותפארתנו לפ"ק

הק' שלום יהודה גראס

אבדק"ק האלמין יצ"ו

[א]) ועיין בספר חסידים שכתב: להזהר מאוד במצוה שאין לה דורשים הנקראת מת מצוה, (עיין שם). וכמבואר בפנים הספר (בפרק ה') שמקבל שכר ביותר נגד כל העולם כולו, כי הוא ממש כמת מצוה. והמזהיר והנזהר בזה יכול להציל העולם כולו, כמו שאמר הרה"ק רבי ייבי סבא זצ"ל שהעון הזה עיקר גרם הגלות, וגילה שמפני זה החטא הי' כל גזירות שנת ת"ח ות"ת רח"ל. (ועיין עוד בזוהר הקדוש פרשת תרומה דף קלא:, ושם בפרשת אחרי מות דף עה: ועיי"ע בשלחן ערוך הגר"ז סימן קכ"ד סעיף י' ובמשנה ברורה שם סעיף קטן כ"ז).