אור הזוהר 723 – 722 מכתב הסכמה לצדיק רבי יוחנן באנון זיע חלק א-ב

.אור הזוהר 723 מכתב הסכמה על הצדיק רבי יוחנן באנון זיע חלק א+ ב'

לכבוד האי חבורא קדישא ויקירא המפורסמים לשם ולתהלה, מאירים עיני העולם, מגלים אור הנעלם, ממצדיקי הרבים, זכותם לעד בשחקים, הגה”צ שליט”א,

הנקראים בשם “חגוי הסלע” שלומם לעד ישגיה, רוב ברכות וכל טוב לעד סלה.  אחרי דרישת שלומכם הטוב באהבה רבה, בלב ונפש חפצה, הנני בא בשורות אלו על דבר בקשת מעלת כבוד תורתו לכתוב הסכמה על סיפור חייו וגילוים מעולם העליון של הצדיק המקובל רבי יוחנן באנון זצ"ל אשר אני מעיד עליו כי היה צדיק קדוש ונורא, וישן רק שעתיים בכל יום, וטבל במקוה קרה, והתפלל בנץ בכל יום, ועסק בלימוד התורה ובזיכוי הרבים במסירות נפש גדולה, עד שהחזיר בתשובה לאלפים ורבבות מאחינו בני ישראל. וכמה פעמים ששמעתי שיעורים ממנו אשר לא שמעתן אוזן לגודל הבנתו ובקיאותו בתורת הסוד, אשר בוודאי לא יתכן אלא למי שלומד תורה לשמה ומוסר את כל עצמותיו למען קוב"ה ושכינתיה לאוקמא שכינתא מעפרא. ומצוה רבה להפיץ ברבים את דברי תורתו ומה שנמסר לו מן השמים לעורר את ישראל לאחוז בעץ החיים וללמוד את הזוהר הקדוש היוצא עתה לאור עולם בדיסק משובח ויפה בעבודה נפלאה של אירגונכם "בחגוי הסלע", והוא יפה ובהיר, לארץ ולדרים מאיר ומעורר את נשמות ישראל לשוב לאבינו שבשמים על ידי לימוד הזוהר הקדוש שחיבר התנא האלוקי ר' שמעון בר יוחאי זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן.
Read more: 

אור הזוהר 723 מכתב הסכמה על הצדיק רבי יוחנן באנון זיע חלק א

אור הזוהר 723 מכתב הסכמה על הצדיק רבי יוחנן באנון זיע חלק א

אור הזוהר 722 מכתב הסכמה על הצדיק רבי יוחנן באנון זיע חלק א

אור הזוהר 722 מכתב על יוחנן באנון 01

..

 

 

 

       שלום יהודה גראס

 

 

ב"ה, י"ד אדר א' פורים קטן ה'תשע"ד

ספר זוהר המגן – הסכמה חלק ב'

לכבוד האי חבורא קדישא ויקירא המפורסמים לשם ולתהלה, מאירים עיני העולם, מגלים אור הנעלם, ממצדיקי הרבים, זכותם לעד בשחקים, הגה"צ שליט"א, הנקראים בשם "חגוי הסלע" שלומם לעד ישגיה, רוב ברכות וכל טוב לעד סלה.

אחרי דרישת שלומכם הטוב באהבה רבה, בלב ונפש חפצה, הנני בא בשורות אלו על דבר בקשת מעלת כבוד תורתו לכתוב הסכמה על סיפור חייו וגילוים מעולם העליון של הצדיק המקובל רבי יוחנן באנון זצ"ל אשר אני מעיד עליו כי היה צדיק קדוש ונורא, וישן רק שעתיים בכל יום, וטבל במקוה קרה, והתפלל בנץ בכל יום, ועסק בלימוד התורה ובזיכוי הרבים במסירות נפש גדולה, עד שהחזיר בתשובה לאלפים ורבבות מאחינו בני ישראל. וכמה פעמים ששמעתי שיעורים ממנו אשר לא שמעתן אוזן לגודל הבנתו ובקיאותו בתורת הסוד, אשר בוודאי לא יתכן אלא למי שלומד תורה לשמה ומוסר את כל עצמותיו למען קוב"ה ושכינתיה לאוקמא שכינתא מעפרא. ומצוה רבה להפיץ ברבים את דברי תורתו ומה שנמסר לו מן השמים לעורר את ישראל לאחוז בעץ החיים וללמוד את הזוהר הקדוש היוצא עתה לאור עולם בדיסק משובח ויפה בעבודה נפלאה של אירגונכם "בחגוי הסלע", והוא יפה ובהיר, לארץ ולדרים מאיר ומעורר את נשמות ישראל לשוב לאבינו שבשמים על ידי לימוד הזוהר הקדוש שחיבר התנא האלוקי ר' שמעון בר יוחאי זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן.

אפתח פי במילי לכבוד התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי זי"ע, כנודע לכל אשר מכל תפוצות ישראל מתקבצים ועולים מירונה לשמוח עם התנא האלוקי רשב"י ולהוושע, כל אחד אומר תהילים כפי כוחו, מתחנן מבקש בקשתו ומייחל לישועתו, אכן יש לדעת שכאשר משטתחים על הציון הקדוש, יש ענין גדול מאוד מאוד ללמוד בספר הזוהר שחיברו התנא האלוקי, שאז מדבק, כביכול, עם הצדיק, ושפתותיו דובבות ובודאי יוושע. כמו כן כדאי ונחוץ שיקבל על עצמו ללמוד כל ספר הזוהר גם במשך השנה כולה מידי יום ביומו, בפרט עתה יתעוררו לבבות אחינו בני ישראל, על ידי שיוצא לאור הדיסק הנפלא של הצדיק הקדוש רבי יוחנן באנון זי"ע תלמידו חביבו כבנו של הצדיק המקובל רבנו ניסים פרץ זי"ע שזכה ללמוד כל התורה כולה ישר מרבי שמעון בר יוחאי ע"ה, וזכיתי לשמוע ממנו שיעורים בקבלה ובפרט ביאורים על פתח אליהו וספרא דצניעותא ואידרא קדישא הכל בעל פה, עם ביאורים נפלאים שלא שמעתן אוזן, ואני ועוד שני רבנים היינו אצלו ושמענו כל הדברים וכתבנו הכל מילה במילה וכו', וזכיתם להיות שותפים ונמנים על עושי מצוה לפרסם את הזוהר הקדוש, כדי שיתקיים בנו בספרא דא יפקון מגלותא ברחמי אמן.

ידוע ומפורסם בשער בת רבים ולכל בר בי רב גודל כוחו ומעלתו וקדושתו של התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי ע"ה אשר כתב המקובל הקדוש המלוב"ן רבינו יעקב אביחצירא זי"ע שהוא ראש הצדיקים בגן עדן והדברים עתיקים ונאמרו מפי המהרח"ו ורבינו יוסף חיים ע"ה כתב שאי אפשר להבין זאת אבל כך הוא.

רבינו האר"י החי זי"ע הורה לתלמידיו ובעלי תשובה ללמוד וגרוס הרבה זוהר ועל ידי זה יגיעו להשגות גבוהות, ובדור האחרון מורינו המקובל האלוקי רבי מרדכי שרעבי זי"ע הורה לתלמיד שלא חפץ ללמוד כלום שיגרוס הרבה זוהר הקדוש ובסופו נהיה ת"ח ובעל רוח הקודש והדברים מפורסמים וידועים. על כן אין שום שאלה ושום תימה איך יכול מי שדבוק בכל כוחו ברשב"י לזכות שילמדו אותו מן השמים את התורה. והיו הרבה מעשים אמתיים ולא אתי תנא כרוכלא.

שאלה: מהו הגורם למלחמת העולם הראשונה, השניה, שואת אירופה, ומלחמת עולם השלישית שהצדיקים מזהירים מפניה?

את התשובות לשאלות הללו מצא הגאון הקדוש המקובל האלוקי בעל הסולם זיע"א בספר הזוה"ק שאמר: שבמניעת לימוד הזוהר מוות וחורבן באים לעולם רח"ל. וזעק לכל הרבנים וכלל ישראל והזהיר אותם על השואה שלא תבוא, ויוכלו להינצל רק על ידי לימוד הזוה"ק, ודבריו נפלו על אוזניים אטומות. [עיין תיקוז"ח דף קיז., היכל הברכה דברים ז' יט].

וכך היה המעשה: לפני פרוץ מלחמת עולם השניה הזהיר הגאון מוהרי"ל אשל"ג זיע"א את רבני קהילות אירופה שיעלו לא"י וילמדו את הזוהר הקדוש ולא שמעו בקולו ונחרבה אירופה.

שאלה: מי צווח הב הב כמו הגיהנום בעולם הזה?

תשובה: כתוב בזוה"ק תיקו"ז חדש (דף קיז.), שאילו שאינם רוצים לעסוק בסודות התורה נקראים אטומי עינים סתומי הלב, ומצווחין בכל יומא וליליא… ככלבים דאמרין הב הב, כגוונא דגיהנם דצווח הב הב… הב לן עותרא בעלמא דין, הב לן עותרא בעלמא דאתי.

[בלשון הקודש]: משה רבנו אמר לְרָאשֵׁי הַיְשִׁיבָה: קַבְּלוּ אֲלֵיכֶם אֶת הָאֶבֶן הַזּוֹ, שֶׁהֲרֵי הַשְּׁכִינָה בַּגָּלוּת, וְאֵין בָּכֶם מִי שֶׁיִּתְעוֹרֵר אֵלֶיהָ לְרַצּוֹתָהּ לְבַעְלָהּ, וְלֹא עוֹד, אֶלָּא כַּמָּה בַּעֲלֵי מִדְרָשׁוֹת, שֶׁהֵם חֲבֵרִים אֶצְלְכֶם, צוֹוְחִים בְּכָל יוֹם וָלַיְלָה בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה בְּכַמָּה קֻשְׁיוֹת, וְצוֹוְחִים בָּהּ כְּמוֹ כְלָבִים שֶׁאוֹמְרִים הַב הַב, כְּמוֹ שֶׁהַגֵּיהִנֹּם צוֹוֵחַ הַב הַב. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (משלי ל) לַעֲלֻקָּה שְׁתֵּי בָנוֹת הַב הַב, הַב לָנוּ עֹשֶׁר בָּעוֹלָם הַזֶּה, הַב לָנוּ עֹשֶׁר בָּעוֹלָם הַבָּא. כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהָ, לְמֹד תּוֹרָה הַרְבֵּה, וְיִתְּנוּ לְךְ שָׂכָר הַרְבֵּה. וְאֵין מִי שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה לְהַעֲלוֹת בָּהּ הַשְּׁכִינָה מֵהַגָּלוּת וּלְיַחֵד אוֹתָהּ עִם בַּעְלָהּ, מִשּׁוּם שֶׁהֵם אֲטוּמֵי עֵינַיִם וּסְתוּמֵי לֵב.

וכתב הרמ"ק הקדוש זי"ע שם, וז"ל: אמנם דע שאין עסק התורה בכוח דעת האדם, אלא הכל הוא כפי רצון הקב"ה, ומי שעוסק בתורה בחלק הסוד אז תורת הנגלה שלמד משתמרת בליבו ולא ישכחנה… אבל אלו המואסים בחלק הסוד אינם בכלל עובדי ה', וכנגד אלו שהחזיקו רק בפשטי התורה ומאסו בסוד אמר [רעיא מהימנא], שהם אטומי עינים, כי כבר ראו בעיני בשר את מעלת רבי שמעון וחבריו בשעה שהיו עוסקים בתורת הסוד, ואטום עיני שכלם להבין מעלתם, ועוד הם סתומי הלב, כי אם היו מתבוננים היו מבינים כמה וכמה טובה כפולה ונחת רוח גורמים לפני הבורא ברוך הוא בעסק הסוד יותר מעסק פשטי התורה, והיו נותנים חלק לכל הענינים, כי חלק הסוד הוא ממש מחלק חובת הלבבות שאין לו שיעור כלל … אבל אחר חורבן בית המקדש שגלתה השכינה ממקומה אין יחוד בבחינת העובד על מנת לקבל פרס (אלו לומדי הפשט), אלא כשעוסק בסודות התורה ומכיון לייחד קודשא בריך הוא ושכינתיה בעת עסק התורה וקיום המצוות, עכ"ל, עיי"ש ובזוהר באריכות, ותרו"ץ.

מי היה הגאון בעל הסולם?

מגדולי המקובלים בדור האחרון היה כ"ק הגאון רבי יהודה ליב הלוי אשלג זלה"ה, בימי נערותו התגלה כמתמיד עצום ששוקד על תלמודו בשקידה רבה ועוד בטרם הגיעו לעול מצוות היה בקי כמעט בכל הש"ס עם פירוש תוספות כשתורתו נקנית מתוך עמל ובקדושה. וכפי שהעיד פעם שבהיותו כבן ט"ו שנים לא היה ביכולתו להוציא דבר שקר מפיו כלל. בעיר הולדתו וורשה של אותה תקופה היה בית גידול מאין דוגמתו בעושר הרוחני. ובמעונם של חכמים וסופרים עלה ושגשג מעלה מעלה בלימוד ארבעת חלקי שולחן ערוך ופוסקים. ובגיל י"ט הוסמך להוראה על ידי גדולי הרבנים של העיר וורשה ושמש בעירו כמורה צדק במשך ט"ז שנים. לאחר חתונתו נעשה תלמיד מובהק אצל נכדי "היהודי הקדוש" האדמורי"ם מקאלושין ופרוסוב זצ"ל. בעל הסולם גם היה תלמיד מובהק של האדמו"ר רבי יששכר דב רוקח מבלז זצ"ל. הוא התייגע למעלה מן הכח האנושי בעבודת השי"ת ובלימוד חכמת הנסתר, עד שהתגלה אליו בוורשא נסתר אחד, אשר פתח לו את הדרך להשיג במראות השמים את העולמות העליונים הנזכרים בחכמת הקבלה, ומאז הלך בעל הסולם הלוך וגדול בחכמת הקבלה, עד שנעשה יחיד בדורו.

ועוד הסבר נתן רבינו זצ"ל שמשום שטרח ויגע במסירות נפש עצומה יומם ולילה במשך חמש עשרה שנה ביגיעה שלמעלה מהכוח האנושי, על כן ריחמו עליו מן השמים ופתחו לו שערי החכמה. התבטא פעם בפני אחד ממקורביו כי דקה אחת בשבילו שלא להגות בתורה ובדברי קדושה גרוע לו יותר ממה שבאים לשחטו, אמרה המעידה על מסירות נפשו ללימוד התורה.

והגאון המשגיח ר' אליהו לופיאן זצ"ל, שאחר שזכה ללמד תורת החן והגיע למעלות רמות כידוע לכל, וכשהגיעו ספרי בעל הסולם לידיו עסק ועמל בהם בכל כחו, והפליג בשבחם ואמר שזו השיטה נכונה והאמתית ומביאה את האדם לדבקות בהשם, ולהבין את כל דברי האר"י הקדוש זיע"א וכדאי לעסוק בה, כי הוא מסביר כל דבר בטוב טעם השוה לכל נפש. היתה לו ידידות מופלאה עם גדולי דורו ביניהם היה מרן החזו"א זצ"ל.

מִכְתָּב גִילוּי שֶׁל בַּעַל הַסֻּלָּם.

"וְתֵּדַע נֶאֱמָנָה, שֶׁעֲדַיִן לֹא הָיָה מִזְּמַן הָאֲרִ"י ז"ל עַד הַיּוֹם הַזֶּה, מִי שֶׁיָּבִין אֶת שִׁיטַת הָאֲרִ"י ז"ל, עַל שָׁרְשׁוֹ וְכוּ' וְהִנֵּה בְּרָצוֹן הָעֶלְיוֹן יִתְבָּרַךְ, זָכִיתִי לְעִבּוּר נִשְׁמַת הָאֲרִ"י ז"ל, לֹא מִפְּנֵי מַעֲשֵׂי הַטּוֹבִים, אֶלָּא בְּרָצוֹן עֶלְיוֹן, שְׁנִשְׂגָב גַּם מִמֶּנִּי עַצְמִי, לָמָּה נִבְחַרְתִּי אָנֹכִי לִנְשָׁמָה נִפְלָאָה זוּ, שֶׁלֹּא זָכָה בָּהּ אָדָם מֵעֵת פְּטִירָתוֹ עַד הַיּוֹם, וְלֹא אוּכַל לְהַאֲרִיךְ בְּעִנְיַן זֶה מִפְּנֵי שֶׁאֵין דַּרְכִּי בָּזֶה לְדַבֵּר בְּנִפְלְאוֹת" (מָרָן "בַּעַל הַסֻּלָּם" זי"ע בְּמִכְתָּב מִשְּׁנַת תרפ"א)

אזהרת בעל הסולם 20 שנה לפני השואה לעלות לא"י וללמוד זוהר

בשנים תרע"ז – תרע"ט , לאחר מלחמת העולם הראשונה, רץ כ"ק הגה"ק רבינו יהודה לייב אשלג זצוקלה"ה בעל "הסולם" זי"ע ופנה לגדולי ישראל באירופה, והתחנן בפניהם שיורו לתלמידיהם וחסידיהם ללמוד הזוה"ק, והוכיח הנכתב בספה"ק על החיוב בלימוד הזוה"ק, אך לצערנו דחו תחנוניו בתירוצים למיניהן.. בשנת תרע"ט צעק הגאון הק' הנ"ל שנגזרה הגזירה בשמים!!! והזהיר רבינו מ"העננים השחורים" שעולים על אירופה, ואמר שנותנים לנו 20 שנה לברוח לארץ ישראל ששם לא יהיה חורבן!!! כששמעו זאת החלו לכנות את הגאון הק' הנ"ל "ציוני" ולא התייחסו כל כך לדבריו.  ומאחר שראה שכ"ציוני" (לכאורה, מה שאינו נכון) אין לו יותר שום השפעה על עידוד לימוד הזוה"ק, החליט לעלות לארץ ישראל, ועשה זאת בשנת תרפ"א!!!

ובאותם ימים הזהיר שוב רבינו זצ"ל שצפוי להתרחש על יהודי אירופה אסון כבד שהתברר לאחר מכן כשואה. ועם ישראל צריך לעלות לארץ הקודש. ואז יצאו גדולי ישראל שבא"י בקריאה קדושה (בשנת תרפ"א) לכל אחד ואחד שיקבע שיעור ללמוד (גם בגירסא בעלמא) בזוהר הקדוש בכל יום, והמטרה היתה להגיע ל-1000 סיומים על הזוהר. (בין החתומים היה מרן ר' יוסף חיים זוננפלד זצ"ל ובית דינו) ולא הגיעו רק לערך ל-600 סיומים. וכבר הסכימו וחזרו רבני הבד"ץ שליט"א (בשנת תשס"ב ,תשס"ד) לקריאתם וחזרו וקראו שכל אחד ילמד דף זוהר הקדוש בכל יום.

מַה שֶּׁגִּלָּה וְעוֹרֵר הרה"ק הַמְקוּבָל הָאֶלוֹקִי רַבִּי יְהוּדָה אַשְׁלַג זצוקללה"ה עַל הַגְּזֵרָה הָאֲיֻּמָה הַבָּאָה ח"ו עַל עַם יִשְׂרָאֵל- אֵרַע לְעִירוֹ שֶׁל רַבֵּינוּ הַקָּדוֹשׁ רַבִּי יוֹסֵף חַיִּים בַּעַל הַבֶּן אִישׁ חַי זצוקללה"ה כדכתב תלמידו הגדול המקובל האלוקי רבי יהודה פתייה זיע"א בִּשְׁנַת עזר"ת אז חסרו את ההגנה של גדולי המקובל רבנו יוסף חיים בעל הבן איש חי ורבנו שמעון אגסי זי"ע שנפטרו אז, נִלְכְּדָה בָּבֶל – וְחוּץ מִשּׂוֹנְאַי יִשְׂרָאֵל נִלְחָמוּ גַּם מִן הַשָּׁמַיִם נִלְחֲמוּ, והתחילה מלחמת העולם הראשונה, ולאחר מכן בזמן בעל הסולם פרצה מלחמת העולם השניה, וְכָךְ הָלְכוּ הַגְּזֵרוֹת אֶחָד אַחֲרֵי הַשֵּׁנִי עַד שֶׁנֶּהֶרְגוּ 6 מִלְיוֹן יְהוּדִים רח"ל.

תּוֹרָתוֹ מָגֵן לָנוּ

כתב הגר"א (אבן שלמה פ"ח): כָּל זְמַן שֶׁאֵינוֹ מֵבִין הַסּוֹד אֲפִילוּ הַפְּשָׁט אֵינוֹ בָּרוּר בְּיָדוֹ. מִי שֶׁהָיָה יָכוֹל לְהַשִּׂיג סוֹדוֹת הַתּוֹרָה וְהוּא לֹא הִשְׁתַּדֵּל לְהַשִּׂיגָן נִידוֹן בְּדִינִים קָשִׁים רַחְמָנָא לִצְלָן… וְהָעוֹסְקִים בְּרֶמֶז וְסוֹד אֵין יֵצֶר הָרָע יָכוֹל לְהִתְגָּרוֹת בָּהֶם, וְעִקַּר הַגְּאֻלָּה תִּהְיֶה בְּלִמּוּד חָכְמַת קַבָּלָה, עכ"ל.

בַּעַל הַ'סֻּלָּם' מַזְהִיר: אַךְ וְרַק בְּהִתְפַּשְּׁטוּת חָכְמַת הַקַּבָּלָה בְּרֹב עָם נִזְכֶּה לַגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה. דְּהֵן הַיָּחִיד וְהֵן הָאֻמָּה לֹא יַשְׁלִימוּ הַכַּוָּנָה שֶׁעָלֶיהָ נִבְרְאוּ זוּלַת בְּהַשָּׂגַת פְּנִימִיּוּת הַתּוֹרָה וְסוֹדוֹתֶיהָ, וְעַל כֵּן לְהִתְפַּשְּׁטוּת גָּדוֹל שֶׁל חָכְמַת הָאֱמֶת בְּקֶרֶב הָעָם אָנוּ צְרִיכִים. וְעַל כֵּן תְּלוּיִים הֵמָּה הִתְפַּשְּׁטוּת הַחָכְמָה וּבִיאַת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ זֶה בָּזֶה. אָנוּ מְחֻיָּבִים לִקְבֹּעַ מִדְרָשׁוֹת וּלְחַבֵּר סְפָרִים כְּדֵי לְמַהֵר תְּפוּצַת הַחָכְמָה בְּמֶרְחֲבֵי הָאֻמָּה, כָּל הָרוֹצֶה לִכְנֹס יָבוֹא וְיִכְנֹס. עכת"ד. – בספר ויקהל משה: וּבִזְכוּת וּבְכֹחַ הַלִּמּוּד הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה נֵצֵא מִן הַגָּלוּת לֹא בְּזוּלַת זֶה הַלִּמּוּד, כַּאֲשֶׁר אָמְרוּ בְּרַעְיָא מְהֵימָנָא פרשת נשא בְּהַאי חִבּוּרָא דִּילָךְ דְּאִיהוּ סֵפֶר הַזֹּהַר מִן זוֹהֲרָא דְּאִמָּא עִלָּאָה תְּשׁוּבָה בְּאִילֵּן לָא צָרִיךְ נִסָּיוֹן, וּבְגִין דַּעֲתִידִין יִשְׂרָאֵל לְמִטְעַם מֵאִילָנָא דְּחַיֵּי דְּאִיהוּ הַאי סֵפֶר הַזֹּהַר יִפְּקוּן בֵּיהּ מִגָּלוּתָא בְּרַחֲמֵי וְיִתְקַיֵּם בְּהוֹן "ה' בָּדָד יַנְחֶנּוּ". – לוּלֵא הַחָכְמָה הַזֹּאת עַתָּה אֵין אָנוּ יְכוֹלִים לַעֲמֹד בַּגָּלוּת הַמַּר הַזֶּה אֲבָל הַחָכְמָה הַזֹּאת הִיא לָנוּ עֵזֶר וָסַעַד וְכוּ', (סֵפֶר הַבְּרִית ח"א וח"ב).

וְיָדוּעַ הַסִּפּוּר, אֵיךְ  אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נִצְלָה מֵהִיטְלֶער ימ"ש, וְאֵיךְ יְכוֹלִים לְהִנָּצֵל בִּזְמַנֵּינוּ מִפְּצָצַת אָטוֹם!!! – רַב אֶחָד סִפֵּר לִי שֶׁשָּׁמַע מהגה"צ הַמְּקֻבָּל רַבִּי יְהוּדָה לֵיבּ אַשְׁלַג זצוקללה"ה בַּעַל מְחַבֵּר סֵפֶר הַסֻּלָּם עַל הַזּוֹהַר הַקָּדוֹשׁ. – כשראה שֶׁמִּלְחֶמֶת הִיטְלֶער ימ"ש פָּרְצָה עַל הָעוֹלָם, וּפָחֲדוּ מְאֹד שֶׁתַּגִּיעַ לְאַרְצֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה לְהַשְׁמִיד לַהֲרוֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים מִנַּעַר וְעַד זָקֵן טַף וְנָשִׁים ח"ו.

עַל כֵּן אָמַר: הֱיוֹת וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי כּוֹתֵב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, בְּסִפְרָא דָּא יִפְקוּן מִגָּלוּתָא, הִתְחִיל לְתַרְגֵּם הַזּוֹהַר בִּלְשׁוֹן הַקּוֹדֶשׁ כְּדֵי שֶׁכָּל יְהוּדִי יוּכַל לְהָבִין וְלִלְמֹד אֶת הַזּוֹהַר הַקָּדוֹשׁ, וְאָמַר שֶׁבְּיוֹם שיצא לָאוֹר הַסֵּפֶר הָרִאשׁוֹן עַל הַזּוֹהַר הַקָּדוֹשׁ יִהְיֶה לָרָשָׁע מַפָּלָה גְּדוֹלָה, וְכָךְ הָיָה בְּיוֹם שֶׁיָּצָא לָאוֹר הַכְּרָךְ הָרִאשׁוֹן מִסֵּפֶר הַזּוֹהַר, אָז הָיָה לוֹ לְהָרָשָׁע מַפָּלָה וְנִגְמְרָה הַמִּלְחָמָה שֶׁל הִיטְלֶער ימ"ש. וְלֹא הִצְלִיחַ זְמָמוֹ לְהַגִּיעַ לְאַרְצֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה.

וּכְמוֹ כן כעת אָנוּ זְקוּקִים לְרַחֲמֵי שְׁמַיָּא, מפני כִּמְעַט אֶחָד וַחֲצִי בִּלְיוֹן עֲרָבִים שֶׁכֻּלָּם רוֹצִים לְחַסֵּל אֶת 15  מִלְיוֹן יְהוּדִים ח"ו, אכן אָנוּ בְּטוּחִים, שֶׁאִם יִלְמְדוּ אֶת הַזּוֹהַר הַקָּדוֹשׁ בְּכָל יוֹם וָיוֹם, וְכָךְ כָּל אֶחָד יִגְמֹר את כָּל הַזּוֹהַר הקדוש,  ולכולם יהיה חלק ונחלה בתורת הרשב"י ע"ה, בְּוַדַּאי נִנָּצֵל מֵחֶבְלֵי מָשִׁיחַ, כְּמוֹ שֶׁכָּתְבוּ גְּדוֹלֵי הָרַבָּנִים שֶׁל חַבְרֵי הַבַּדַּ"ץ עֵדָה הַחֲרֵדִית בִּירוּשָׁלַיִם עיה"ק בִּשְׁנַת תרפ"א כְּהַבְטָחַת רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי ע"ה שֶׁבְּסִפְרָא דָּא יִפְקוּן מִן גָלוּתָא בְּרַחֲמֵי. וְלוֹמְדֵי הַזוֹהַר נִקְרָאִים מְזַכֵּי הָרַבִּים הֲכִי גְּדוֹלִים בָּעוֹלָם שֶׁהֵם מְטַהֲרִים נִשְׁמָתָם וְנִשְׁמַת כְּלָל יִשְׂרָאֵל, וּמַצִּילִים אֶת עַם יִשְׂרָאֵל מִכָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת בְּרוּחָנִיּוּת וּבְגַשְׁמִיּוּת, בְּוַודְאַי כֹּחָם רַב וְעָצוּם וּבִרְכָּתָם עוֹשֶׂה פֵּרוֹת וּתְּפִלָּתָם נִשְׁמַעַת.  אָז בְּקָרוֹב מַמָּשׁ נִזְכֶּה לְהַבְטָחַת הָרַשְׁבִּ"י הָאֲמוּרָה לְעֵיל "וּבְגִין דְעַתִידִין יִשְׂרָאֵל לְמִטְעָם מֵאִילָנָא דְּחַיֵּי דְּאִיהוּ הָאי סֵפֶר הַזֹּהַר יִפְקוּן בֵּיהּ מִן גָלוּתָא בְּרַחֲמֵי". מורי ורבותי קהל קדוש! עד מתי תהא שכינתא בגלותא? היאך לא נחוס על אבינו שבשמים?

מלך המשיח מתגולל ביסורים ומתחנן אלינו, הוא רוצה לבוא, השם יתברך רוצה לגאלנו, וכל זה תלוי רק בנו!!! – ומה העצה? משה רבינו אליהו הנביא והרשב"י זיע"א נתנו לנו עצה טובה קלה ומועילה מה לעשות לקירוב הגאולה, וכיצד נזכה שיבוא תיכף ומיד. העצה הפשוטה היא: הִקָּבְצוּ וְשִׁמְעוּ בְּנֵי יַעֲקֹב וְשִׁמְעוּ אֶל יִשְׂרָאֵל אֲבִיכֶם. כולנו לומדים וזוכים לסיום הזוהר הקדוש בכל בית ובית ובפרט כאשר עולים למירון ולומדים זוהר בציון רבי שמעון בר יוחאי ע"ה בבית ה' היכלא דרשב"י אשר לא זזה משם השכינה מעולם  "יחד שבטי ישראל".

וכעת אֵיךְ יְכוֹלִים לְהִנָּצֵל בִּזְמַנֵּינוּ מִפְּצָצַת אָטוֹם!!! מוֹרַי וְרַבּוֹתַי לֹא נִשְׁגֶה בְּאוֹתָהּ הַטָּעוּת שֶׁעָשׂוּ הָרַבָּנִים וְרָאשֵׁי יְשִׁיבוֹת בְּיוּראָפּ שֶׁלֹּא שֹׁמְעוֹ בְּקוֹל הגה"צ בַּעַל הַסֻּלָּם זַצַ"ל!!! שֶׁהִזְהִיר אֶת הָרַבָּנִים וְרָאשֵׁי יְשִׁיבוֹת 20 שָׁנָה לִפְנֵי מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם, וְכֵן הִרְעִישׁוּ וְהִזְהִירוּ הבד"ץ י-ם בשנת תרפ"א [הגה"צ רבי יוסף חיים זוננפעלד, וכל הבד"ץ] אַל תַּגִּידוּ לֹא יָדַעְנוּ??? אֶל תַּגִּידוּ לֹא יָכֹלְנוּ לְהַצִּיל אֶת עַם יִשְׂרָאֵל!!! – אֵלּוּ הָרַבָּנִים וְהָרָאשֵׁי יְשִׁיבוֹת אֲשֵׁמִים עַל כָּל הַשִּׁשָּׁה מִלְיוֹן יְהוּדִים שֶׁנֶּהֶרְגוּ שֶׁנִּשְׁחֲטוּ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם!!! שֶׁהָיָה בְּיָדָם לוֹמַר לַּצִּבּוּר לִלְמֹד זוֹהַר הַקָּדוֹשׁ וְנִתְעַצְּלוּ וְלֹא אָמְרוּ, וְזֶה הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, וְכָתַבְתִּי עַל הָעִנְיָן הַזֶּה שְׁלֹשָׁה סְפָרִים עַל "מִצְוַת הַתּוֹכָחָה", ועוד.

שו"ת מספר נפשי בשאלתי: שאלה?

יש הרבה רבנים שלא אומרים ללמוד זוהר הקדוש? אם כן מפני מה כבודו נכנס בעובי הקורה לפרסם ולהוכיח על לימוד זוהר הקדוש? ולמה שנשמע לכבודו, כשהרב שלי לא אמר לי?

תשובה:  אלף רבנים גאונים וצדיקים גדולי ישראל, צעקו ללמוד זוהר הקדוש, ובתוכם החפץ חיים שצווה לכל תלמידי הישיבה והאברכים ללמוד את הזוהר הקדוש בכל שבוע על הפרשה, [וכל הראשי ישיבות מדור שעבר למדו זוהר הקדוש – ראה להלן], והחפץ חיים זי"ע כשידע את האמת לא עשה חשבון לשום רב רק פחד מהבית דין של מעלה, שכל יהודי יצטרך לתת תשובה אחר 120 שנה.

כְּמוֹ כֵן יִשְׁאֲלוּ אוֹתִי בְּבֵית דִּין שֶׁל מַעְלָה, שָׁלוֹם יְהוּדָה! הַאִם יָדַעְתָּ שֶׁאֶפְשָׁר לְהַצִּיל אֶת עַם יִשְׂרָאֵל מִפְּצָצַת אָטוֹם? אָשִׁיב כֵּן! יִשְׁאֲלוּ וּמַה עָשִׂיתָ לָזֶה? אָשִׁיב, הִדְפַּסְתִּי מִילְיוֹנֵי סְפָרִים עַל הַזוֹהַ"ק, וְאָמַרְתִּי בַּדְּרָשׁוֹת אֶת הָאֱמֶת שֶׁכָּל הָרַבָּנִים וְהָרָאשֵׁי יְשִׁיבוֹת שֶׁלֹּא אוֹמְרִים לַקָּהָל שֶׁלָּהֶם לִלְמֹד זוֹהַר הַקָּדוֹשׁ הֵם רָאשֵׁי הָעֶרֶב רַב, [כָּל זֶה כָּתוּב בְּזוֹהַ"ק 172 פְּעָמִים – וְגַם מוּבָאִים בְּ140 סִפְרֵי תַּלְמִידֵי בַּעַל שֵׁם טוֹב זי"ע – סַךְ הַכֹּל 310 מַרְאֵי מְקוֹמוֹת, וְהִדְפַּסְתִּי הַכֹּל בְּ17 סְפָרִים וְכָל אֶחָד יָכוֹל לִרְאוֹת אֶת זֶה], וכל ישיבה ובית המדרש שאין שם זוהר הקדוש אסור להיכנס שם, והרב או הראש ישיבה שלא דואג על זה הוא רב מהסטרא אחרא – ערב רב,  וְהֵם אֲשֵׁמִים עַל כָּל הָאֲסוֹנוֹת שֶׁמַּגִּיעִים לִכְלַל יִשְׂרָאֵל מִידֵי יוֹם בְּיוֹמוֹ. – זֶהוּ הָאֱמֶת הַיְּחִידִי שֶׁיִּתְקַבֵּל בְּבֵית דִּין שֶׁל מַעְלָה (ראה בספר זוהר מגנא ומצלא, ובס' סוד ה', ועוד).

גַּם יוֹם הַכִּפּוּרִים אֵין מְכַפֵּר עֲלֵיהֶם אוֹי לָנוּ מִיּוֹם הַדִּין וְהַתּוֹכֵחָה.

וכן כתב הגוב"י. הַג"ר מְנַחֵם מֶענְכִין הַלְפְּרִין זצ"ל, וזל"ק: הָעֲנִיִּים וְהַהֲרוּגִים בִּזְמַן הַגָּלוּת תּוֹבְעִים בְּבֵית דִּין שֶׁל מַעְלָה אֶת הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁלֹּא לָמְדוּ קַבָּלָה, וּמַעֲנִישִׁים אוֹתָם עַל כָּךְ: וְזֶה לְשׁוֹן בַּעַל הגוב"י עַל 'עֵץ חַיִּים' (בהסכמה שנתן להמקובל האלוקי "השד"ה" רבי חיים שאול דוויק זצ"ל על ספרו 'איפה שלימה'): מִי שֶׁאֵינוֹ לוֹמֵד נִסְתָּר וְחָכְמַת סֵפֶר הַזֹּהַר, תִּסְמַרְנָה שַׂעֲרוֹתָיו וּבְשָׂרוֹ יֵעָשֶׂה חִדּוּדִין חִדּוּדִין בְּהַעֲלוֹתוֹ עַל לִבּוֹ כִּי עֲנִיּוּתָא דְּיִשְׂרָאֵל, הַגְּזֵרוֹת וְהַמִּלְחָמוֹת, הַמְּשִׁיסוֹת וְהַהֲרֵגוֹת, הוּא בְּעַצְמוֹ גּוֹרֵם לָזֶה. וּבַּפַּמַּלְיָא שֶׁל מַעְלָה הֶעָנִי יְחַיְּבוֹ עַל דַּלּוּתוֹ וְשִׁפְלוּתוֹ, וְהֶהָרוּג עַל הֲרִיגָתוֹ, וְכָל זֶה נִקְרָא חֲטָאִים שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ. אֲשֶׁר גַּם יוֹם הַכִּפּוּרִים אֵין מְכַפֵּר עֲלֵיהֶם אוֹי לָנוּ מִיּוֹם הַדִּין וְהַתּוֹכֵחָה. וכמו כן היום יתבעו את כל האדמורים רבנים וראשי ישיבות על שלא עשו כלום להצלת ישראל מפצצת אטום, כמו שאמחז"ל, (שבת נה, ילקוט שופטים רמז, סח, מד"ר איכה נב. ועי' חפץ חיים במכתב כ"ה), עליו לדעת כי בנפשו הוא, ויתבע חס ושלום על זה.

אמר הגה"צ המקובל רבי מרדכי אליהו זי"ע בדרשה על נבואת הבן איש חי זי"ע: כשהפציר עשיו ביעקב שיצטרף אליו, התחמק ממנו יעקב בטענה שהילדים לא יוכלו לעמוד במסע המפרך, וכך כתוב (שם, לג, יב-יג): "וַיֹּאמֶר נִסְעָה וְנֵלֵכָה וְאֵלְכָה לְנֶגְדֶּךָ. וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲדֹנִי יֹדֵעַ כִּי הַיְלָדִים רַכִּים וְהַצֹּאן וְהַבָּקָר עָלוֹת עָלָי וּדְפָקוּם יוֹם אֶחָד וָמֵתוּ כָּל הַצֹּאן". וביאר גאון עוזנו ותפארתנו בעל הבן איש חי (בספרו 'עוד יוסף חי') ביאור נפלא בדרך רמז, וכשהראנו ביאור זה לדודי הרה"ג רבי יהודה צדקה זצ"ל – ראש ישיבת פורת יוסף, הוא התפעל ממנו מאוד מאוד. אומר ה'בן איש חי' זיע"א שמה שכתוב "יום אחד" הכוונה ליום יחיד ומיוחד בשנה, הלוא הוא יום הכיפורים. צפה הרב זיע"א שעתידים אויביהם של ישראל לתכנן תוכנית שביום אחד יושמדו כל ישראל היושבים בציון. וכך היתה תוכניתם של המצרים ושל הסורים שחברו לפשע במלחמת יום הכיפורים, עכת"ד. רואים שכשיום הכיפורים לא מכפר ח"ו, איזה אסונות יכולים לקרות, ורק השי"ת ברחמיו עלינו שומר עלינו ומצלינו ככבשה אחת בין שבעים זאבים, אבל כל יהודי ויהודי יכול להגביר עלינו את מדת הרחמים בכך שיזכה את עצמו ואת בני ביתו ומשפחתו וחביריו, וחברא חברא אית ליה, שילמדו כולם עמוד זוהר ליום, ולא לפחד לומר את האמת, ולקיים את צווי התורה "לא תגורו מפני איש".

וַדַּאי אֵינְכֶם אֶלָּא מֵאוֹתָם שֶׁדִּיּוּרָם בְּבֵית רַשְׁבִּ"י, שֶׁלֹּא פוֹחֲדִים מֵהַכֹּל

בזוהר ויקרא (פרשת תזריע -דף מ"ו.), בלשון הקודש: בְּעוֹדָם הוֹלְכִים, פָּגְשׁוּ בְאִישׁ אֶחָד, וּפָנָיו מְלֵאוֹת בְּמַכּוֹת, וְהָיָה קָם מִתַּחַת אִילָן אֶחָד. הִסְתַּכְּלוּ בוֹ, וְרָאוּ פָנָיו אֲדֻמּוֹת בְּאוֹתָן הַמַּכּוֹת. אָמַר רַבִּי חִיָּיא, מִי אַתָּה? אָמַר לוֹ, אֲנִי יְהוּדִי. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, חוֹטֵא הוּא, שֶׁאִם לֹא כָּךְ, לֹא נִרְשְׁמוּ פָנָיו בְּאֵלּוּ הֶחֳלָאִים הָרָעִים, וְאֵלּוּ לֹא נִקְרָאִים יִסּוּרִים שֶׁל אַהֲבָה. אָמַר רַבִּי חִיָּיא, כָּךְ הוּא וַדַּאי, שֶׁיִּסּוּרִים שֶׁל אַהֲבָה מְכֻסִּים הֵם מִבְּנֵי אָדָם… אָמַר לָהֶם אוֹתוֹ הָאִישׁ, בְּקֶשֶׁר שֶׁל עֵצָה אַחַת בָּאתֶם אֵלַי, וַדַּאי אֵינְכֶם אֶלָּא מֵאוֹתָם שֶׁדִּיּוּרָם בְּבֵית רַשְׁבִּ"י, שֶׁלֹּא פוֹחֲדִים מֵהַכֹּל. אִם בָּנַי שֶׁבָּאִים אַחֲרַי יִתְגָּרוּ בָכֶם, אֵיךְ דִּבְרֵיכֶם בְּגָלוּי? אמרו לוֹ, הַתּוֹרָה כָּךְ הִיא, שֶׁכָּתוּב (משלי א, כא) "בְּרֹאשׁ הֹמִיּוֹת תִּקְרָא בְּפִתְחֵי שְׁעָרִים בָּעִיר אֲמָרֶיהָ" תֹאמֵר. וּמָה אִם בְּדִבְרֵי תוֹרָה אָנוּ פוֹחֲדִים מִפָּנֶיךְ, הֲרֵי נִמָּצֵא בְּבוּשָׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁהַתּוֹרָה צְרִיכָה צַחוּת. פָּתַח אוֹתוֹ הָאִישׁ וְאָמַר, (מיכה ז) "מִי אֵל כָּמוֹךְ נֹשֵׂא עָון" וְגוֹ'. הֵרִים יָדָיו וּבָכָה. בֵּינְתַיִם הִגִּיעוּ בָנָיו. אָמַר בְּנוֹ הַקָּטָן, יֵשׁ כָּאן סִיּוּעַ שְׁמֵימִי…

נִתְפָּס בְּחֶטְאָם, שֶׁכֻּלָּם הָיוּ חֲצוּפִים, וְהוּא לֹא הִתְרָה בָהֶם וְלֹא בִיֵּשׁ אוֹתָם לְעוֹלָמִים, וּמָחָה בְיָדֵינוּ שֶׁלֹּא נִתְגָּרֶה בָּרְשָׁעִים

עוֹד יֵשׁ צַדִּיק אֹבֵד בְּצִדְקוֹ, שֶׁכַּאֲשֶׁר הָרְשָׁעִים רַבִּים בָּעוֹלָם וְהַדִּין תָּלוּי (בחטאיהם), הַצַּדִּיק אֹבֵד בְּצִדְקוֹ, הוּא נִתְפָּס בְּחֶטְאָם, כְּמוֹ אַבָּא שֶׁנִּתְפָּס בַּחֲטָאֵי בְּנֵי עִירוֹ, שֶׁכֻּלָּם הָיוּ חֲצוּפִים (אליו), וְהוּא לֹא הִתְרָה בָהֶם וְלֹא בִיֵּשׁ אוֹתָם לְעוֹלָמִים, וּמָחָה בְיָדֵינוּ שֶׁלֹּא נִתְגָּרֶה בָּרְשָׁעִים (ולא מחה בידם שלא להתגרות בהם), וְהָיָה אוֹמֵר לָנוּ, (תהלים לז) לְדָוִד אַל תִּתְחַר בַּמְּרֵעִים אַל תְּקַנֵּא בְּעֹשֵׂי עַוְלָה. אָמַר אָבִי, וַדַּאי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֶעֱנִישׁ אוֹתִי בָּזֶה, שֶׁהֲרֵי הָיְתָה רְשׁוּת בְּיָדִי לִמְחוֹת בִּידֵיהֶם וְלֹא עָשִׂיתִי, וְלֹא בִיַּשְׁתִּי (הוכחתי) אוֹתָם לֹא בַסֵּתֶר וְלֹא בַגָּלוּי.

וכמו כן כל הרבנים ואדמורים שעוררו ללמוד זוהר הקדוש הם המצילים של עם ישראל ושאר הרבנים והראשי ישיבות שיחזרו בתשובה בעוד מועד ויגידו לתלמידיהם ללמוד זוה"ק כמו שכתוב במשלי (כח, ד): "עֹזְבֵי תוֹרָה יְהַלְלוּ רָשָׁע וְשֹׁמְרֵי תוֹרָה יִתְגָּרוּ בָם"  ותירגם יונתן: דשבקין נמוסא משתבחין ברשעא, ואלין דנטרין אוריתא מתגרין בהון דיתובון. פירוש, אלו שעוזבים את התורה שהיא אורחות חיים, הם משתבחים ומחניפים לרשעים, ואלו שומרי התורה מתגרים ונלחמים בהם כדי להחזירם בתשובה. ומוכיחים אותם שאם לא יתחילו ללמוד זוהר יתבעו אותם בשמים על האסונות כמו שכתב הַגה"צ המקובל רבי מְנַחֵם מֶענְכִין הַלְפְּרִין זי"ע.

וכבר אמר לנו משה רבנו ע"ה, במה נאחז כדי להיגאל, בזוה"ק בְּרַעְיָא מְהֵימְנָא (פָּרָשַׁת נָשׂא דַּף קכ"ד:) וְהַמַשְׂכִּילִים יַזְהִירוּ כְּזוֹהַר הָרָקִיעַ בְּהַאי חִבּוּרָא דִּילָךְ דְּאִיהוּ סֵפֶר הַזֹּהַר, מִן זוֹהֲרָא דְּאִימָא עִלָּאָה תְּשׁוּבָה. בְּאִלֵּין לָא צָּרִיךְ נִסָּיוֹן, וּבְגִין דַּעֲתִידִין יִשְׂרָאֵל לְמִטְעַם מֵאִילָנָא דְחַיֵּי, דְּאִיהוּ הַאי סֵפֶר הַזֹּהַר, יִפְקוּן בֵּיהּ מִן גָּלוּתָא בְּרַחֲמֵי. וְיִתְקַיֵּים בְּהוֹן, (דְּבָרִים לב) "ה' בָּדָד יַנְחֶנּוּ וְאֵין עִמּוֹ אֵל נֵכָר". עכ"ל.

 וכתב האור החיים הקדוש בפרשת ויחי על הפסוק "אוסרי לגפן עירה, וגו' חכלילי עניים מיין" וגו', זה יורה על לימוד התורה שרק בה נינצל מהצרות וניגאל ברחמים, וצריך שיהיה בנו יינה של תורה, כדפירשתי בספרי על הפסוק: (שיר השירים ד'), "הביאני אל בית היין" וגו' ושם פירש שיין רומז ללימוד כל פ'ר'ד'ס התורה, וברש"י בגמרא פירש על הפסוק הזה יין גימטריה סוד, ובגמרא (שבת דף פח, ב'): פירש רש"י: למיימינים – עסוקים בכל כחם, וטרודים לדעת סודה, כאדם המשתמש ביד ימינו שהיא עיקר, ע"כ.

והקדוש רבי יצחק אלפיה זי"ע, בספרו שיח יצחק כתב, דעיקר נתינת התורה היא לסודותיה, ע"כ, וזוהי הבטחת הרשב"י ע"ה, שסמוך לגאולה גם ילדים קטנים ילמדו סודות ה', ותודה להשי"ת כבר מתקיים בנו חזון הרשב"י דבר יום ביומו, כללו של דבר, לא יעזור לרבני הערב רב כלום, "ובני ישראל יוצאים ביד רמה", ותרגם האונקלוס בריש גלי, ברי"ש אותיות רשב"י, גלי גימטריה ג"ם הרומז למידת הרחמים, כדכתב רבינו בחיי בשם המקובלים עה"פ (ויקרא פרק כו מד) "וְאַף גַּם זֹאת" וגו', וז"ל: ודע כי מדרך הקבלה יש הפרש גדול בין לשון אף ללשון גם, אע"פ ששניהם לשון רבוי, כי לשון אף ירמוז למדת הדין, ולשון גם ירמוז למדת רחמים, מלשון גמילות חסדים, כענין (שם ל) וגם שמע בקולי, והשמיעה ברחמים, וכו', עיי"ש דבריו הקדושים. כלומר, שעל ידי שנמשיך עלינו את נשמת הרשב"י ע"ה בלומדינו את תורתו, כמו שכתב החסד לאברהם בשם רבי אברהם גלאנטי זי"ע, שכאשר אנו לומדים תורת הרשב"י, בא הרשב"י מתעטר ויושב בגוון, על ידי זה נמשיך עלינו את מדת הרחמים הנקראת "גם".

וְכָל הַמְזַכֶּה אֶת הָרַבִּים זְכוּתוֹ עוֹמֶדֶת לָעַד וְזוֹכֶה לְבָנִים צַדִּיקִים. וּבְגֹדֶל כֹּחַ זְכוּת הָרַבִּים שֶׁל הָעוֹזְרִים וְהַמְסַיְּעִים לַמִּפְעָל הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה, יִזְכּוּ לִרְאוֹת מִיּוֹצְאֵי חֲלָצֵיהֶם רֹב תַּעֲנוּג וְנַחַת דִּקְדֻשָּׁה, עַד אֲשֶׁר נִזְכֶּה בְּקָרוֹב שֶׁיְּעָרֶה הַשֵּׁם עָלֵינוּ רוּחַ טָהֳרָה, ויקויים בנו הפסוק (יחזקאל פרק לו כה) "וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם", וְנִזְכֶּה לְטַהֵר לְבָבֵנוּ לַעֲבֹד לְיוֹצְרֵנוּ בְּכָל כֹּחֵנוּ וּבְכָל נַפְשֵׁנוּ וּבְכָל מְאֹדֵנוּ, וללמוד כל חלקי תורתינו הקדושה בד' חלקיה הפרד"ס, וּתְקֻיַּם הַבְטָחַת הָרַעְיָא מְהֵימְנָא "בְּהַאי סֵפֶר הַזֹּהַר, יִפְקוּן בֵּיהּ מִן גָּלוּתָא בְּרַחֲמֵי" בְּבִיאַת גּוֹאֵל צֶדֶק בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אָמֵן.

 [מי שמעונין לחלק סט של ספרי הזוהר סט שכר ועונש זוהר השבת ועוד בחינם, בעירו לכל הישיבות ובתי כנסת: 0527-651911].

הַקְרִיבוּ מִדַקּוֹתֵיכֶם לְמַעַן הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה, לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לְיוֹצְרֵנוּ, לִגְרֹם לִפְדוּת נַפְשֵׁנוּ, וְלִמְּדוּ בְּכָל יוֹם זוֹהַר הַקָּדוֹשׁ וְכָךְ נֵלֵךְ כֻּלָּנוּ כְּאֶחָד יַחַד לְקַבֵּל אֶת אוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ. ויהי רצון שיקויים בנו בקרוב, "ותחזנה עינינו בשובך לציון ברחמים, במהרה בימינו אמן.

המתאבק בעפר תלמידי הרשב"י

הק' שלום יהודה גרוס

אבדק"ק האלמין – בית שמש

 

..