מבצע של האדמו"ר מהאלמין להחדרת לימוד זוהר הקדוש בכולל במירון -הצליח! 30 אברכים התחייבו ללמוד בכל חצות לילה- שעתיים זוהר הקדוש

 לאחר ריבוי תפילות ובקשות להצלחה בהחדרת לימוד הזוהר הקדוש בכוללים במירון, האדמו"ר מהאלמין  בביקורו האחרון במירון,  ביום י"א טבת תשע"ב   העביר דרשה של חשיבות  העצומה של לימוד  הזוהר הקדוש  וסיפק לאברכים בכולל מקורות חזקים ללימוד זוהר הקדוש, וספר ערכה של שעה (של לימוד זוהר),  ובעקבות זאת  חתמו 30 אברכים שמסכימים ללמוד זוהר 14 שעות בשבוע- בכל חצות לילה, משעה 24:00 עד 2:00 בבוקר.

אם נעשה חשבון נקבל:  14  שעות   לימוד בשבוע  כפול 26  אברכים בפועל= 364 שעות  שבועיות,  שנלמד נתוך ספר הזוהר המחולק לעשר כרכים שמחולק ל-365 ימי השנה.  יוצא,  שהאברכים בכל שבוע יסיימו ללמוד את כל הזוהר הקדוש.

לקריאת  מכתב התחייבות האברכים ללימוד זוהר הקדוש כל לילה לאחר חצות: 30 חתימות אברכי הכולל במירון

לקריאת קונטרס שמחת הזוהר: לחץ כאן: עלון הזוהר 36 

לקריאת קונטרס  התאחדות מסיימי הזוהר: לחץ כאן: עלון הזוהר 35

 

 לקריאת דרשתו של אדמ"ור מהאלמין במירון, לחץ כאן ד:+רשה תורתו מגן לנו מירון כולל חצות נשמת הרשבי

מכתב עם חתימות הרב שטרן והרב ארוש שליטא

טבלת אברכים

 

                           מכתב של האדמו"ר מהאלמין לראשי כוללים במירון : מכתב להקבצו ושמעו מירון

 

 דרשה של האדמו"ר מהאלמין במירון+ קונטרס שמחת הזוהר:

לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ. בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ. לְיַחֵד שֵׁם י"ה בו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל.

וִיהִי נוֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ. וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ. וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ. בְּשֵׁם ה' נַעֲשֶׂה וְנַצְלִיחַ

בְּרוּכִים הַבָּאִים בְּשֵׁם ה'

בִּרְשׁוּת הָרַבָּנִים הַגְּאוֹנִים, רָאשֵׁי יְשִׁיבוֹת שְׁלִיטָ"א, תלמידי חכמים ועסקנים וּמְזַכֵּי הָרַבִּים שֶׁאִרְגְּנוּ אֶת הַקִּבּוּץ הַגָּדוֹל הַזֶּה, וְכָל הַקָּהָל הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה בְּנֵי הַכּוֹלֵל שֶׁלּוֹמְדִים בְּכוֹלֵל חֲצוֹת וְזוֹכִים לְהִשְׁתַּטֵּחַ בְּכָל יוֹם עַל צִּיּוֹן[א] קוֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים בְּמִירוֹן שְׁלִיטָ"א.

אֲנַחְנוּ מְקַוִּים שֶׁקִּדּוּשׁ הַשֵּׁם הַגָּדוֹל הַיּוֹצֵא מִן הַקִּבּוּץ הַזֶּה במקום הקדוש הזה, יָבִיא בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם בִּמְהֵרָה אֶת הַקִּבּוּץ גָּלֻיּוֹת כְּמוֹ שֶׁהִבְטִיחַ הָרַשְׁבִּ"י בְּסִפְרָא דָּא יִפְקוּן מִגָּלוּתָא בְּרַחֲמֵי בְּבִיאַת מָשִׁיחַ צִדְקֵינוּ בב"א.

כתוב בתיקוני זוהר (תיקון ו'), שהקב"ה משרה שכינתו על ציוני הצדיקים, ועלינו לידע שיש כאן השראת השכינה, וחברי הכולל זוכים ללמוד מידי יום ביומו בציונו הקדוש של הרשב"י ורבי אלעזר ברבי שמעון זי"ע, ולעשות נחת רוח לנשמתם הקדושה.

אמרו חז"ל ביבמות (צו ע"ב – צז ע"א): …אזל ר' אלעזר אמר לשמעתא בי מדרשא, ולא אמרה משמיה דר' יוחנן. שמע רבי יוחנן איקפד. … ורבי יוחנן מאי טעמא קפיד כולי האי? דאמר רב יהודה אמר רב: מאי דכתיב "אגורה באהלך עולמים"? וכי אפשר לו לאדם לגור בשני עולמים? אלא אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, יהי רצון שיאמרו דבר שמועה מפי בעוה"ז. דאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי: כל תלמיד חכם שאומרים דבר שמועה מפיו בעולם הזה – שפתותיו דובבות בקבר. אמר ר' יצחק בן זעירא ואיתימא שמעון נזירא: מאי קראה? "וחכך כיין הטוב הולך לדודי למישרים דובב שפתי ישנים". ככומר של ענבים. מה כומר של ענבים כיון שמניח אדם אצבעו עליו מיד דובב, אף תלמידי חכמים כיון שאומרים דבר שמועה מפיהם בעולם הזה שפתותיהם דובבות בקבר[ב].

ועל אחת כמה וכמה שצריך ללמוד את תורת הרשב"י על ציונו הקדוש שהוא בעל המימרא, ולעשות לו נחת רוח[ג], ואי אפשר לתאר כמה גדול כח הלומד זהר הקדוש שעל ידי זה מעורר ומפעיל וממשיך את נשמת הרשב"י עליו השלום, ממש כפשוטו, לרחם עלינו, כמו שאמרו בגמרא (סוכה דף מה ע"ב): ואמר חזקיה אמר רבי ירמיה משום רבי שמעון בן יוחאי יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין מיום שנבראתי עד עתה ואילמלי אליעזר בני עמי מיום שנברא העולם ועד עכשיו ואילמלי יותם בן עוזיהו עמנו מיום שנברא העולם עד סופו ואמר חזקיה אמר רבי ירמיה משום רבי שמעון בן יוחאי ראיתי בני עלייה והן מועטין אם אלף הן אני ובני מהן אם מאה הם אני ובני מהן אם שנים הן אני ובני הן.

ואפילו בדורנו הפשוט בכל רגע ובכל מקום תוכלו להתקשר לנשמת הרשב"י[ד] – ולזכות לישועות נפלאות, ובוודאי הרשב"י זי"ע יכיר לכם טובה ותושפעו ממקור הברכות, שכידוע שהזוהר הקדוש מגן ומציל מכל הצרות ומונע פגועים ואסונות.

כָּתוּב בַּמִּשְׁנָה בְּאָבוֹת (פֶּרֶק ג א): "עֲקַבְיָא בֶן מַהֲלַלְאֵל אוֹמֵר, הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלשָׁה דְבָרִים וְאֵין אַתָּה בָא לִידֵי עֲבֵרָה. דַּע, מֵאַיִן בָּאתָ, וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ, וְלִפְנֵי מִי אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן, לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא".

שׁוֹאֲלִים הַמְּפָרְשִׁים מַה זֶה דִּין ומַה זֶה חֶשְׁבּוֹן? וּמְבָאֲרִים דִּין זֶה עַל הָעֲבֵרָה וְחֶשְׁבּוֹן זֶה עַל זְמַן הָעֲבֵרָה שֶׁהָיָה יָכוֹל לַעֲשׂוֹת מִּצְוָה וְלִלְמֹד תּוֹרָה.

יְדוּעִים דִּבְרֵי חֲזַ"ל הַקְּדוֹשִׁים: (יוֹמָא דַּף פ"ו ע"ב) תְּשׁוּבָה מִיִּרְאָה מְהַפֶּכֶת זְדוֹנוֹת לִשְׁגָגוֹת, וּתְשׁוּבָה מֵאַהֲבָה זְדוֹנוֹתָיו נֶהְפָּכִים לִזְכֻיּוֹת. וְהָעֵצָה הַיְּחִידָה לְהִנָּצֵל מֵהַחֶשְׁבּוֹן הִיא תְּשׁוּבָה מֵאַהֲבָה, וְאֶחָד מִיְּסוֹדֵי הַתְּשׁוּבָה זֶה קַבָּלָה לֶעָתִיד.

מוֹרִי וְרַבּוֹתַי!!! אֵיךְ אֶפְשָׁר לְתַקֵּן, וְאֵיךְ אֶפְשָׁר לַהֲפֹךְ שָׁעָה אַחַת לְמֵאוֹת מִלְיוֹנֵי שָׁעוֹת שֶׁל תּוֹרָה?, וּבַמֶּה יִתְרַצֶּה תְּשׁוּבָתֵנוּ לִתְשׁוּבָה מֵאַהֲבָה?, וּמַה נְקַבֵּל עַל עַצְמֵנוּ כְּדֵי לִזְכּוֹת בַּדִּין וְחֶשְׁבּוֹן?

"עַל כֵּן יֹאמְרוּ הַמּשְׁלִים בֹּאוּ חֶשְׁבּוֹן תִּבָּנֶה וְתִכּוֹנֵן עִיר סִיחוֹן: כִּי אֵשׁ יָצְאָה מֵחֶשְׁבּוֹן לֶהָבָה מִקִּרְיַת סִיחֹן אָכְלָה עָר מוֹאָב בַּעֲלֵי בָּמוֹת אַרְנֹן: (במדבר כ"א – כ"ז-כ"ח), וּבַגְּמָרָא בָּבָא בַּתְרָא (דף ע"ח ע"ב): א"ר שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן א"ר יוֹחָנָן מַאי דִּכְתִיב עַל כֵּן יֹאמְרוּ הַמּוֹשְׁלִים וְגוֹ' הַמּוֹשְׁלִים אֵלּוּ הַמּוֹשְׁלִים בְּיִצְרָם בּוֹאוּ חֶשְׁבּוֹן בּוֹאוּ וּנְחַשֵּׁב חֶשְׁבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם הֶפְסֵד מִצְוָה כְּנֶגֶד שְׂכָרָהּ[ה] וּשְׂכַר עֲבֵרָה כְּנֶגֶד הֶפְסֵדָהּ תִּבָּנֶה וְתִכּוֹנֵן אִם אַתָּה עוֹשֶׂה כֵּן תִּבְנֶה בָּעוֹלָם הַזֶּה וְתִכּוֹנֵן לְעוֹלָם הַבָּא, עכ"ל. וְכָל מִי שֶׁעֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ וַעֲדַיִן בַּר דֵּעָה, יָרוּץ וְיַחְטֹף וְיֹאחַז בְּאִילָן הַחַיִּים הָאֲמִתִּיִּים.

בזוה"ק כתוב שכל יהודי חייב לחדש חידושים בשבת קודש, והקב"ה שואל לנשמה מה חידשה, ואם לא חידש נמצאת בבושה גדולה, ועתה על ידי הלימוד הנפלא בזוהר הקדוש ששעה שווה שנה כדברי הכסא מלך ובשבת עולה לערך אלף שנה כדברי הבן איש חי זי"ע, ובשמחה למיליון שנה כדברי האורחות צדיקים, וביסורים כפול מאה כִּדְאִיתָא בְּאָבוֹת דְּרַבִּי נָתָן (פֶּרֶק ג' מִשְׁנָה ו'), רבי ישמעאל ברבי יוסי אומר… לפי שטוב לו לאדם דבר אחד בצער ממאה בריווח[ו], וגם צער כבישת היצר נחשב ליסורים, ובפרט אלו חברי הכולל שלומדים כל הלילה, ואיתא בילקוט שמעוני (קהלת פרק ב – רמז תתקסח): אמר רבי חנינא בר פפא תורה שלמדתי באף נתקיימה לי.

בואו וראו היוצא מחשבון זה: שעה אחת בשבת קודש שווה מאה מיליון שנה תורה, ועוד נחשב כמו שמחדשים חידושים בתורה, וזהו בוודאי חידושים אמיתיים ותורה לשמה, ובכך כל אחד ימצא תיקון ונחת לנשמתו.

אמרו חז"ל (אבות פרק ה' י"ח) כל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו, חטא מלשון חטא ועבירה, וגם מלשון חיסרון כמו: "וְהָיִיתִי אֲנִי וּבְנִי שְׁלֹמֹה חַטָּאִים" (מלכים א' פרק א' פסוק כא). פירוש: חסרים.

ובמה נתקן את העבירה? במה נשלים את החיסרון? כתוב בפסוק (ירמיה פרק י"ג י"ז) "בְּמִסְתָּרִים תִּבְכֶּה נַפְשִׁי מִפְּנֵי גֵוָה וְדָמֹעַ תִּדְמַע וְתֵרַד עֵינִי דִּמְעָה כִּי נִשְׁבָּה עֵדֶר ה'. ודרשו חז"ל (חגיגה דף ה' ע"ב): אמר רב שמואל בר איניא משמיה דרב מקום יש לו להקדוש ברוך הוא ומסתרים שמו מאי מפני גוה אמר רב שמואל בר יצחק מפני גאוותן של ישראל שניטלה מהם ונתנה לעובדי כוכבים רב שמואל בר נחמני אמר מפני גאוותה של מלכות שמים, עכ"ל. וכתוב בזוה"ק (חלק ב דף מ"ו ע"א, ובאדרא) כל הלומד אחר חצות לילה הקב"ה משקיט[ז] את המלאכים וכולם מקשיבים לקולו, וזה לשון הזוהר הקדוש: אבל בפלגות ליליא קודשא בריך הוא עאל בגנתא דעדן לאשתעשעא עם צדיקיא, וכדין בעי ליה לבר נש למיקם ולמלעי באורייתא, והא אתמר דקודשא בריך הוא וכל צדיקיא דבגנתא דעדן כלהו צייתין לקליה, הדא הוא דכתיב (שיר השירים פרק ח' י"ג)[ח] הַיּוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים לְקוֹלֵךְ הַשְׁמִיעִינִי. והא אוקמוה היושבת בגנים דא כנסת ישראל, דאיהי משבחת ליה לקודשא בריך הוא בשבחא דאורייתא בליליא, זכאה חולקיה מאן דאשתתף בהדה, לשבחא ליה לקודשא בריך הוא בשבחא דאורייתא.

ובכתבי האר"י מובא (שער הפסוקים – ספר שיר השירים): "הַיּוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים לְקוֹלֵךְ הַשְׁמִיעִינִי": ר"ת ח'בירים מ'קשיבים ל'קולך ה'שמיעני, הוא חמלה, כמו שדרשו בזוהר בפרשת שמות, על פסוק והנה נער בוכה ותחמול עליו וגו', והבן זה.

אַחַי וְרֵעִי בּוֹאוּ נִתְאַחֵד בִּדְבַר גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ זֶה!

מְדַבְּרִים כָּאן עַל דָּבָר שֶׁמְּקָרֵב אֶת הַגְּאוּלָה וּמֵבִיא אֶת הַמָּשִׁיחַ, וּזְכוּת הַזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ מְעַכֵּב מִלְּבוֹא עַל עַם יִשְׂרָאֵל ח"ו פְּצָצַת אָטוֹם. – אֵין זְמַן יוֹתֵר!!!

יָדוּעַ שֶׁבַּעַל הַסֻּלָּם זצ"ל עֶשְׂרִים שָׁנָה לִפְנֵי מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם, הָלַךְ לְכָל הָרַבָּנִים וְרָאשֵׁי יְשִׁיבוֹת, וְאָמַר לָהֶם שֶׁיֵּשׁ גְּזֵירָה גְּדוֹלָה שֶׁנֶּחְתְּמָה עַל כְּלַל יִשְׂרָאֵל, שֶׁחֵלֶק גָּדוֹל מִכְלַל יִשְׂרָאֵל יִמָּחֲקוּ מִן הָעוֹלָם רח"ל, וְאָמַר דִּבְרֵי הָרַמְחַ"ל הַיְּדוּעִים שֶׁרַק לִמּוּד הַזּוֹהַר הַקָּדוֹשׁ יָכוֹל לְהַצִּיל אוֹתָנוּ מִן הַגְּזֵרוֹת הָרָעוֹת[ט] רח"ל.

עַל כֵּן הָעֵצָה הִיא, שֶׁכָּל רַב וְרֹאשׁ יְשִׁיבָה יֹאמַר, שֶׁכָּל יְהוּדִי צָרִיךְ לִלְמֹד זוֹהַר הַקָּדוֹשׁ.

 וְלֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹלוֹ! – אַחַר כָּךְ פָּרְצָה מִלְחָמָה גְּדוֹלָה וְהָרְגוּ 6-7 מִלְיוֹן יְהוּדִים, כָּעֵת אֲנִי שׁוֹאֵל אֶת אוֹתָהּ הַשְּׁאֵלָה שֶׁמַּקְשָׁה הַגְּמָרָא בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת (נה) מִי הָרַג אוֹתָם[י]?

יָדוּעַ מַאֲמָר חז"ל (שַׁבָּת דַּף נ"ה עַמּוּד א') אָמְרָה מִדַּת הַדִּין לִפְנֵי הקב"ה, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מַה נִשְׁתַּנּוּ אֵלּוּ מֵאֵלּוּ. אָמַר לוֹ הַלָּלוּ צַדִּיקִים גְּמוּרִים וְהַלָּלוּ רְשָׁעִים גְּמוּרִים. אָמְרָה לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם הָיָה בְּיָדָם לִמְחוֹת וְלֹא מִחוּ[יא], ואכמ"ל.

גַּם כָּאן הָיָה בְּיָדָם לוֹמַר לַּצִּבּוּר לִלְמֹד זוֹהַר הַקָּדוֹשׁ וְנִתְעַצְּלוּ וְלֹא אָמְרוּ, וְכָתַבְתִּי עַל הָעִנְיָן הַזֶּה סֵפֶר שָׁלֵם "מִצְוַת הַתּוֹכָחָה".

וְיָדוּעַ הַסִּפּוּר, אֵיךְ  אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נִצְלָה מֵהִיטְלֶער ימ"ש, וְאֵיךְ יְכוֹלִים לְהִנָּצֵל בִּזְמַנֵּינוּ מִפְּצָצַת אָטוֹם!!!

רַב אֶחָד סִפֵּר לִי שֶׁשָּׁמַע מהגה"צ הַמְּקֻבָּל רַבִּי יְהוּדָה לֵיבּ אַשְׁלַג זצוקללה"ה בַּעַל מְחַבֵּר סֵפֶר הַסֻּלָּם עַל הַזּוֹהַר הַקָּדוֹשׁ.

הגה"צ רַבִּי יְהוּדָה לֵיבּ אַשְׁלַג זַצַ"ל רָאָה שֶׁמִּלְחֶמֶת הִיטְלֶער ימ"ש פָּרְצָה עַל הָעוֹלָם, וּפָחֲדוּ מְאֹד שֶׁתַּגִּיעַ לְאַרְצֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה לְהַשְׁמִיד לַהֲרוֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים מִנַּעַר וְעַד זָקֵן טַף וְנָשִׁים ח"ו.                                       

עַל כֵּן אָמַר: הֱיוֹת וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי כּוֹתֵב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, בְּסִפְרָא דָּא יִפְקוּן מִגָּלוּתָא[יב], הִתְחִיל לְתַרְגֵּם הַזּוֹהַר בִּלְשׁוֹן הַקּוֹדֶשׁ כְּדֵי שֶׁכָּל יְהוּדִי יוּכַל לְהָבִין וְלִלְמֹד אֶת הַזּוֹהַר הַקָּדוֹשׁ, וְאָמַר שֶׁבְּיוֹם שֶׁיָּצָא לָאוֹר הַסֵּפֶר הָרִאשׁוֹן עַל הַזּוֹהַר הַקָּדוֹשׁ יִהְיֶה לָרָשָׁע מַפָּלָה גְּדוֹלָה, וְכָךְ הָיָה בְּיוֹם שֶׁיָּצָא לָאוֹר הַכְּרָךְ הָרִאשׁוֹן מִסֵּפֶר הַזּוֹהַר, אָז הָיָה לוֹ לְהָרָשָׁע מַפָּלָה וְנִגְמְרָה הַמִּלְחָמָה שֶׁל הִיטְלֶער ימ"ש. וְלֹא הִצְלִיחַ זְמָמוֹ לְהַגִּיעַ לְאַרְצֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה.

וּכְמוֹ שֶׁאָנוּ זְקוּקִים לְרַחֲמֵי שְׁמַיָּא, וְיֵשׁ כִּמְעַט אֶחָד וַחֲצִי בִּלְיוֹן עֲרָבִים שֶׁכֻּלָּם רוֹצִים לְחַסֵּל אֶת 15  מִלְיוֹן יְהוּדִים ח"ו, לָכֵן אָנוּ בְּטוּחִים, שֶׁאִם יִלְמְדוּ אֶת הַזּוֹהַר הַקָּדוֹשׁ בְּכָל יוֹם וָיוֹם עֶשֶׂר עַד 15 דַּקּוֹת, וְכָךְ כָּל אֶחָד יִגְמֹר כָּל הַזּוֹהַר בְּשָׁנָה אַחַת, בְּוַדַּאי נִנָּצֵל מֵחֶבְלֵי מָשִׁיחַ, כְּמוֹ שֶׁכָּתְבוּ גְּדוֹלֵי הָרַבָּנִים שֶׁל חַבְרֵי הַבַּדַּ"ץ עֵדָה הַחֲרֵדִית בִּירוּשָׁלַיִם עיה"ק בִּשְׁנַת תרפ"א כְּהַבְטָחַת רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי ע"ה שֶׁבְּסִפְרָא דָּא יִפְקוּן מִן גָלוּתָא בְּרַחֲמֵי.

 וְאָכֵן, בְּיוֹם שֶׁאַנְשֵׁי "מִפְעָל הַזּוֹהַר הָעוֹלָמִי" סִיְּמוּ אֶת סֵפֶר הַזּוֹהַר הַקָּדוֹשׁ לְפִי סֵדֶר הַדַּף הַיּוֹמִי, הַנִּדְפַּס בי"ב כְּרָכִים לי"ב חָדְשֵׁי הַשָּׁנָה, בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם מַמָּשׁ נִפְסְקָה הַמִּלְחָמָה שֶׁל עוֹפֶרֶת יְצוּקָה בְּעַזָּה, בְּחֹדֶשׁ טֵבֵת לִפְנֵי ג' שָׁנִים [מִל' כִּסְלֵו עַד ח"י טֵבֵת – לְמִסְפָּרָם בֵּין 27  בְּדֵצֶמְבֶּר 2008 (ל' בכסלו תשס"ט – כ"ב טבת  (ל-18  בינואר 2009.]. וְחָזְרוּ מִלְיוֹן אֲנָשִׁים לְבֵיתָם, אַחֲרֵי שֶׁהָיוּ בְּגָלוּת קָשָׁה כְּבָר כַּמָּה שָׁבוּעוֹת.

אַחַר שָׁבוּעַ הָיָה כָּתוּב, בָּעִתּוֹן חָדָשׁ, בְּבֵית שֶׁמֶשׁ, שֶׁרֹב הַטִּילִים שֶׁזָּרְקוּ הָעֲרָבִים הָיוּ צְרִיכִים לְהַגִּיעַ לְבֵית שֶׁמֶשׁ, וְכָל הַשָּׁלֹשׁ שָׁבוּעוֹת הָאֵלּוּ עָבְדוּ אֶצְלֵנוּ כַּמָּה אֲנָשִׁים לְעֵרֶךְ 26-30 מֵעֵת לְעֵת בְּלִי הֶפְסֵק, לְסַדֵּר אֶת הַזּוֹהַר הַקָּדוֹשׁ לַלִּמּוּד הַיּוֹמִי, וְאַחַר כָּךְ נוֹדַע לָנוּ הַנֵּס הַגָּדוֹל שֶּׁהִצִּיל אֶת כָּל בֵּית שֶׁמֶשׁ מֵהַטִילִים, וְגַם כֵּן שֶׁבִּגְמַר הַסֵּפֶר הַזּוֹהַר הַקָּדוֹשׁ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם מַמָּשׁ נִגְמְרָה הַמִּלְחָמָה. [וְהִגִּיעַ רַק טִיל אֶחָד קָרוֹב לְמָקוֹם שֶׁל מַחֲנֶה צְבָאִי שֶׁיֵּשׁ שָׁם פְּצָצַת אָטוֹם, וְגַם הָיָה נֶס גָּדוֹל שֶׁלֹּא קָרָה כְּלוּם]. – וְגַם בְּמִלְחֶמֶת "עוֹפֶרֶת יְצוּקָה" הָיוּ נִסִּים  גְּדוֹלִים מְאֹד כַּיָּדוּעַ. וְרָאִינוּ בְּעֵינֵינוּ אֶת הַנִּסִּים הַנִּגְלִים, שֶׁקָּרוּ עַל יְדֵי הַדְפָּסַת סִפְרֵי הַזּוֹהַר, עוֹד לִפְנֵי שֶׁחִלְּקוּ אוֹתָם לָרַבִּים, שֶׁרַק כְּשֶׁעוֹסְקִים בַּהֲפָצַת הַזּוֹהַר הַקָּדוֹשׁ יֵשׁ כְּבָר נִסִּים גְּלוּיִים.  

וּבִזְכוּת זֶה, יִתְקַיְּמוּ דִּבְרֵי הַזּוֹהַר הַקָּדוֹשׁ "בְּסִפְרָא דָּא יִפְקוּן מִגָּלוּתָא", דְּהַיְנוּ, שֶׁרַק בִּגְמַר כָּל הַסֵּפֶר כֻּלּוֹ יֵצְאוּ מִן הַגָּלוּת הַקְּטַנָּה שֶׁעָבְרָה עָלֵינוּ, וּכְעֵת נוּכַל לְהָבִין מִזֶּה, שֶׁאִם נְסַּיֵם כֻּלָּנוּ אֶת הַ"זּוֹהַר הַמְחֻלָּק" דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ ("דַּף הַיּוֹמִי" בַּזֹּהַר), וּבִפְרָט הַיּוֹם שֶׁנִּדְפַּס הַזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ עִם תַּרְגּוּם 10 כְּרָכִים עִם אוֹתִיּוֹת גְּדוֹלוֹת שֶׁכָּל אֶחָד יָכוֹל בְּקַל לִלְמוֹד וּלְסַיֵּם אֶת כָּל הַזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ בְּשָׁנָה אַחַת, אָז בְּקָרוֹב מַמָּשׁ נִזְכֶּה לְהַבְטָחַת הָרַשְׁבִּ"י הָאֲמוּרָה לְעֵיל "וּבְגִין דְעַתִידִין יִשְׂרָאֵל לְמִטְעָם מֵאִילָנָא דְּחַיֵּי דְּאִיהוּ הָאי סֵפֶר הַזֹּהַר יִפְקוּן בֵּיהּ מִן גָלוּתָא בְּרַחֲמֵי".

צְרִיכִים לָדַעַת שֶׁכָּל דָּבָר טוֹב, וּבִפְרָט דָּבָר כָּזֶה שֶׁכָּל הָעוֹלָם וְכָל הַגְּאוּלָה תְּלוּיָה בָּזֶה, יֶשְׁנָן הַרְבֵּה מְנִיעוֹת, אֲבָל עִם רָצוֹן חָזָק יְכוֹלִים לַעֲבֹר עַל הַכֹּל, וְיְכוֹלִים לְהַגִּיעַ לְכָל מַה שֶּׁרוֹצִים בֶּאֱמֶת עִם סִיַּיעְתָּא דִּשְׁמַיָּא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ "כַּד בָּעַי בַּר נַשׁ לְאִתְדַכְיָיא כַּמָּה אִנּוּן דְמִזַמְנִין לֵיהּ", וְהַפֵּרוּשׁ, כַּאֲשֶׁר בֶּן אָדָם רוֹצֶה לְהִטָּהֵר כַּמָּה מַלְאָכִים עוֹזְרִים לוֹ, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹלֵחַ לוֹ מַלְאָכִים קְדוֹשִׁים לְלַוּוֹת אוֹתוֹ וּלְסַיֵּעַ בַּעֲדוֹ.

וְלוֹמְדֵי הַזוֹהַר נִקְרָאִים מְזַכֵּי הָרַבִּים הֲכִי גְּדוֹלִים בָּעוֹלָם שֶׁהֵם מְטַהֲרִים נִשְׁמָתָם וְנִשְׁמַת כְּלָל יִשְׂרָאֵל, וּמַצִּילִים אֶת עַם יִשְׂרָאֵל מִכָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת בְּרוּחָנִיּוּת וּבְגַשְׁמִיּוּת, בְּוַודְאַי כֹּחָם רַב וְעָצוּם וּבִרְכָּתָם עוֹשֶׂה פֵּרוֹת וּתְּפִלָּתָם נִשְׁמַעַת. 

מורי ורבותי קהל קדוש! עד מתי תהא שכינתא בגלותא? היאך לא נחוס על אבינו שבשמים?

מלך המשיח מתגולל ביסורים ומתחנן אלינו, הוא רוצה לבוא, השם יתברך רוצה לגאלנו, וכל זה תלוי רק בנו!!!

ומה העצה? משה רבינו אליהו הנביא והרשב"י זיע"א נתנו לנו עצה טובה קלה ומועילה מה לעשות לקירוב הגאולה, וכיצד נזכה שיבוא תיכף ומיד.

העצה הפשוטה היא: שהכולל הזה יביא את המשיח, שנעשה סיום כל ספר הזוהר בכל יום ויום, וזה קל מאוד, אם יש לנו 26 אברכים יכולים לסיים בכל שבוע על ידי שכל אברך ילמוד שני שעות ביום שבע ימים ויש לנו כל שבוע סיום הזוהר הקדוש, והשני שעות אלו ילמדו מחצות שני שעות 12-2 שהם השעות הכי היקרות והחשובות בשמים, וכן כל אחד בכל העולם כולו יוכלו להצטרף ללומדי חצות אלו בכל העולם כולו, וכל אחד שמצטרף יעזור בצדקה הגונה להצדיקים האברכים האלו הלומדים ומתקשרים להרשב"י פנים אל פנים, בציונו הקדוש.     

אחים יקרים! כולנו ביחד יכולים להביא אותו, תיכף ומיד בעזרת השם. א. באחדות ואהבת ישראל. ב. עלינו להרבות מיליוני שעות תורה. ג. ולזכות לכל זה, יכולים רק בלימוד זוהר הקדוש.

בשני שעות אלו נביא את המשיח!!!

רבותי יש לנו כאן ב"ה קידוש השם גדול ונורא!, כולם מתאספים למען הרבות כבוד שמים!!! כאשר כל אחד בכל העולם כולו יתרמו להאברכים וכשיהיה לנו די כסף ניקח 50 אברכים ונעשה סיום מידי יום ביומו, בעזהי"ת עד שכל אחינו בני ישראל יהיה שותפים למעל הסיום הזוהר העולמי בציון הרשב"י הקדוש במירון עתה מובן איך בזיכוי הרבים לא יבואו לידי חיסרון כי מכפיל את זכויותינו למיליארדי שעות תורה עד אין קץ, וכמו שכתוב בזוהר הקדוש שהגאולה האחרונה תבוא רק בזכות ובכוח התורה הקדושה, וכתבו המקובלים שהעצה היחידה להינצל ממלחמת גוג ומגוג[יג] היא, ללמוד תורת הסוד ולימוד הזוהר הקדוש בראשונה, ותיכף ומיד מגיע המשיח.

שכר האלף

ואם יתאחדו עד אלף אנשים ביחד ללמוד זוהר הקדוש שני שעות ביום, ביחד כולל הרשב"י במירון נזכה לסיים בכל יום אלף סיומי זוהר

אלף סיומי זוהר

> בגימטריא (455) כמנין <

טוב וחסד ירדפוני

[שכל הזוכה לארגן ולסיים אלף סיומים של הזוהר הקדוש, ובאחדות ישראל אפשר בקל לזכות לכך, מובטח לו ש"אך טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי"].

אלף סיומי זוהר במירון > בגימטריא (763) כמנין <

ובגימטריה – בריאות והצלחה שנזכה לבריאת הגוף והנפש.

הגביע החמישי בפסח לאליהו הנביא  שנזכה לביאת אליהו הנביא ומשיח

החיים הטובים ביותר שנזכה לחיים טובים

הצלחה ובריאות שנזכה להלחה ובריאות

לא היתה שואה שאם היו מסיימים אלף סיומים לא הייתה שואה כמו שאמרו הביד"ץ בשנת תרפ"א וכן הצה"ק בעל הסולם זצ"ל

שמור נא עלינו שהשם יתברך ישמור עלינו

שנת אהבה שהשם יתברך יאהב אותנו וישלח לנו את הגאולה

ביאת המשיח בזכות הזוהר

> בגימטריא (1434) כמנין < לקראת בואו של משיח

[שזוהי ההכנה הטובה ביותר לבואו של המשיח – לימוד הזוהר].

רַבּוֹתֵינוּ הִפְלִיגוּ בְּשִׁבְחָהּ וְעֶרְכָּהּ שֶׁל תּוֹרָה הַנִּלְמֶדֶת בְּשַׁבָּתוֹת עַל פְּנֵי זוֹ הַנִּלְמֶדֶת בִּימוֹת הַחֹל, כִּלְשׁוֹן הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ סוֹף פָּרָשַׁת "שְׁלַח-לְךָ" – זַכָּאָה חוּלַקֵיהוֹן דְּכָל אִינוּן דְּמִשְׁתַּדְּלִין בְּאוֹרַיְתָא, יוֹמָא דְּשַׁבְּתָּא מִשְּׁאָר יוֹמִין".

מָרָנָא הָרֵי"חַ הַטּוֹב, בְּסִפְרוֹ "בֶּן אִישׁ חַי" פָּרָשַׁת שְׁמוֹת שָׁנָה שְׁנִיָּה, כָּתַב וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: כָּתְבוּ הַמְּקֻבָּלִים זַ"ל: דְּגָדוֹל פֹּעַל הֲנַעֲשֶׂה מֵעֵסֶק הַתּוֹרָה בְּיוֹם שַׁבָּת, אֶלֶף פְּעָמִים יוֹתֵר מִן הֲנַעֲשֶׂה מֵעֵסֶק הַתּוֹרָה שֶׁל יְמֵי הַחוֹל. עכל"ק. וּבֵאוּרוֹ: עַל פִּי מַאֲמַר חֲזַ"ל, דְיוֹמוֹ שֶׁל הַקָּבָּ"ה אֶלֶף שָׁנִים, שֶׁנֶּאֱמַר כִּי אֶלֶף שָׁנִים בְּעֵינֶיךָ כְּיוֹם אֶתְמוֹל וְגוֹ' – וְשַׁבָּת קוֹדֶשׁ הִיא מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא – זֹאת אוֹמֶרֶת, כְּיוֹמוֹ שֶׁל הַקָּבָּ"ה. אִם כֵּן בְּשַׁבָּת קוֹדֶשׁ הַכֹּל בְּעֵרֶךְ שֶׁל יוֹמוֹ שֶׁל הַשֶיִ"ת וְיִתְעַלֶּה, אֲשֶׁר עַל כֵּן, כָּל פְּעֻלָּה קְדוֹשָׁה בְּשַׁבָּת קוֹדֶשׁ, עוֹלֶה אֶלֶף יָדוֹת, לְעֵרֶךְ יְמֵי הַחוֹל. (מצא חן במדבר).

רַבֵּנוּ מָרְדְּכַי שַׁרְעַבִּי זי"ע הִתְבַּטֵּא פַּעַם בְּאָזְנֵי מְקֹרָבָיו וְאָמַר: "שָׁעָה שֶׁל לִמּוּד תּוֹרָה עַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, שָׁוָה לְלִמּוּד שָׁנָה שְׁלֵמָה בְּיוֹם חֹל. וְשָׁעָה אַחַת שֶׁל לִמּוּד זֹהַר וְקַבָּלָה בְּיוֹם חֹל, הִיא כְּמוֹ שָׁנָה שֶׁל לִמּוּד פְּשָׁט בְּיוֹם חֹל. וּפָסַק הגה"ק הַכַּף הַחַיִּים (קנ"ה סקי"ב), דְּלִמּוּד הַזוֹהַר יֵחָשֵׁב לְלִמּוּד הַקַּבָּלָה.

וּכְבָר דִּבֵּר בְּקָדְשׁוֹ מַהֵר"ש בוּזַגְלוֹ זי"ע מֵאוֹר עֵינֵינוּ בָּעַל "הַכִּסֵּא מֶלֶךְ" דְּלִמּוּד הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ עוֹלֶה שָׁעָה אֶחָת לְעֵרֶךְ שָׁנָה שֶׁל לִמּוּד הַפְּשָׁט, וְהוּבָא פְּסָקוֹ בְּכַף הַחַיִּים (סִימָן קנ"ה סַקַּי"ב), וז"ל: הַ"כִסֵא מֶלֶךְ" (תִּקּוּן מ"ג): כִּי לִמּוּד הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ בְּגִירְסָא בְּעָלְמָא בּוֹנֶה עוֹלָמוֹת, וְכָל שֶׁכֵּן אִם יִזְכֶּה לִלְמֹד וּלְהָבִין אֲפִלּוּ פֵּרוּשׁ מַאֲמָר אֶחָד, יַעֲשֶׂה בּוֹ תִּקּוּן לְמַעְלָה בְּשָׁעָה אַחַת מַה שֶּׁלֹּא יַעֲשֶׂה בְּלִמּוּד הַפְּשָׁט שָׁנָה תְּמִימָה, וּמֻבְטָח לוֹ שֶׁהוּא בֶּן עוֹלָם הַבָּא מִבְּנֵי הֵיכָלָא דְּמַלְכָּא, וְיִהְיֶה מֵרוֹאֵי פְּנֵי הַמֶּלֶךְ הַיּוֹשְׁבִים רִאשׁוֹנָה בְּמַלְכוּתָא דִּרְקִיעָא.

גַּם בְּתִקּוּן ל' כָּתַב (הַכִּסֵּא מֶלֶךְ), וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: כַּמָּה גָּדוֹל חִיּוּב עַל תַּלְמִיד חָכָם לִלְמֹד קַבָּלָה. וְעָנְשָׁם כַּמָּה גָּדוֹל אִם אֵינָם לוֹמְדִים קַבָּלָה וְגוֹרֵם אֹרֶךְ גָּלוּתָא כִּי הֵם מְעַכְּבִים הַגְּאֻלָּה רַחֲמָנָא לִיצְלַן, כִּי יַעֲשֶׂה בְּשָׁעָה אַחַת בְּלִמּוּד הַקַּבָּלָה מַה שֶּׁלֹּא נַעֲשֶׂה בְּלִמּוּד חֹדֶשׁ יָמִים בִּפְשָׁטֵי הַתּוֹרָה, כִּי גָּדוֹל כֹּחָהּ לְקָרֵב הַגְּאֻלָּה.

הָעוֹלֶה מִדִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ הַכִּסֵּא מֶלֶךְ והרי"ח הַטּוֹב זי”ע: דְהַלוֹמֵד שָׁעָה זֹּהַר הַקָּדוֹשׁ בְּשַׁבָּת קוֹדֶשׁ, כְּלוֹמֵד אֶלֶף שָׁנָה פְּשָׁט בְּיוֹם חוֹל. וּלְפִי זֶה, אִם יִּזְכֶּה לִלְמֹד שֵׁשׁ שָׁעוֹת זֹּהַר הַקָּדוֹשׁ בְּשַׁבָּת קוֹדֶשׁ, הֲרֵי שֶׁזָּכָה לְתַקֵּן כָּל הַשִׁית אַלְפִין יְמֵי הַבְּרִיאָה. וּבְנוֹסָף עַל כָּךְ חִדּוּשׁוֹ שֶׁל בַּעַל אוֹרְחוֹת צַדִּיקִים (שַׁעַר הַשִּׂמְחָה) הַמְּבָאֵר: דְּלִמּוּד (וְכָל מִצְוָה) הֲנַעֲשֶׂה בְּשִׂמְחָה עֶרְכּוֹ כָּפוּל אֶלֶף, יוֹצֵא שֶׁכַּאֲשֶׁר יְהוּדִי לוֹמֵד בְּשַׁבָּת קוֹדֶשׁ וּבְשִׂמְחָה תּוֹרַת הָרַשְׁבִּ"י – "הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ" עוֹלֶה בְּשָׁעָה אַחַת לְעֵרֶךְ שֶׁל מִלְיוֹן שָׁנָה, (לִמּוּד פְּשָׁט בִּימֵי הַחוֹל). וּבְיִסּוּרִים כָּפוּל מֵאָה, סַךְ הַכֹּל לִּימּוּד זוֹהַר הַקָּדוֹשׁ שָׁעָה בְּשַׁבָּת שָׁווֶה מֵאָה מִלְיוֹן שָׁנָה תּוֹרָה!!!!! וּשְׁנִיָּה אַחַת כ' 28.000 שָׁנָה תּוֹרָה. צֵא וַחֲשֹׁב בְלִימוּד הַזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ בְּשַׁבָּת, בְּכָל שְׁנִיָּה אַתָּה מְשַׂמֵּחַ אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּמְקַיֵּם אֶת הַפָּסוּק "וְעַתָּה יִגְדַּל נָא כ"ח ה'".

צֵא וּלְמַד: שָׁעָה אַחַת שֶׁל לִמּוּד זֹהַר הַקָּדוֹשׁ בְּשַׁבָּת קֹדֶשׁ, יוֹתֵר מֵאֶלֶף שָׁנִים פְּשָׁט בְּיוֹם חֹל. "עַל כֵּן יֹאמְרוּ הַמּוֹשְׁלִים בּוֹאוּ חֶשְׁבּוֹן".

הָבָה וְנִתְבּוֹנֵן: כַּאֲשֶׁר לוֹמְדִים זֹהַר הַקָּדוֹשׁ שֵׁשׁ שָׁעוֹת בְּשַׁבָּת קֹדֶשׁ, מְתַקֵּן אֶת כָּל שֵׁשֶׁת אֲלָפִים הַשָּׁנִים שֶׁל הָעוֹלָם. אִם כּוּלָנוּ נִתְאַחֵד בְּאַהֲבָה וְנִלְמַד זוֹהַר הַקָּדוֹשׁ יָבוֹא הָעוֹלָם לְתִקּוּנוֹ הַשָּׁלֵם.

עַל יְדֵי לִמּוּד שָׁעָה אַחַת זֹהַר בְּשַׁבָּת קֹדֶשׁ אֶפְשָׁר לְהָבִיא הַגְּאֻלָּה שְׁלֵמָה: בְּסֵפֶר יְשַׁעְיָה (פֶּרֶק ס' פָּסוּק כ"ב) נֶאֱמַר: "הַקָּטָן יִהְיֶה לְאֶלֶף וְהַצָּעִיר לְגוֹי עָצוּם אֲנִי ה' בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה".

וְצָרִיךְ בֵּאוּר, מַה כַּוָּנַת הַפָּסוּק שֶׁהַקָּטָן יִהְיֶה לְאֶלֶף, אֵיךְ יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁבֶּן אָדָם קָטָן יִזְכֶּה לִהְיוֹת לְאֶלֶף וְהַצָּעִיר לְגוֹי עָצוּם? – וְנְפָרֵשׁ בַּהֶקְדֵּם אֶת פָּסוּק כ"א, שֶׁאָמַר: "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ נֵצֶר מַטָּעַי מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר", דְּהִנֵּה אֵיךְ יָכוֹל לִהְיוֹת וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים וְכוּ', הֲלֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נָתַן לָנוּ יֵצֶר הָרַע דֵּי גָּדוֹל, וְצָרִיךְ לְנַהֵל אִתּוֹ מִלְחָמָה כְּבֵדָה, וְקָשֶׁה מְאֹד לְנַצֵּחַ אוֹתוֹ, וּמִי יֵימַר דַּהֲוֵי צַדִּיק? – וּלְבַאֵר זֹאת נַקְדִּים דִּבְרֵי הַמְפָרְשִׁים: בְּתַרְגּוּם יוֹנָתָן עַל יְשַׁעְיָה (פֶּרֶק ס פָּסוּק כְּב): "דִּזְעֵיר בְּהוֹן יְהִי לְאַלְפָא וּדְחַלָּשׁ לְעַם תַּקִּיף אֲנָא ה’ בְּזִמְנָהּ אַיְתִינָה". וּבְמַלְבִּי"ם שָׁם: "הַקָּטָן יִהְיֶה לְאֶלֶף"- בְּרִבּוּי הַכַּמּוּת, "וְהַצָּעִיר" – בְּכֹחַ "יִהְיֶה לְגוֹי עָצוּם" – בְּרִבּוּי הָאֵיכוּת בְּכֹחַ וְעָצְמָה, וְהַגַּם שֶׁאֲנִי מִתְמַהְמֵהַּ עַתָּה וְהָעָם חַלָּשִׁים וּמְעַטִּים, הִנֵּה אֲנִי ה' בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה – בְּבֹא הָעֵת הַמְיֹעָד אֶעֱשֶׂה הַדָּבָר בִּזְרִיזוּת (כִּי זֶה גֶּדֶר פֹּעַל חִישׁ) וַאֲמַלֵּא אֶת הַבְטָחָתִי, עַכַּ"ל.

וְהַבֵּאוּר הוּא, עַל פִּי דִּבְרֵי הַבֶּן אִישׁ חַי וְהַכִּסֵּא מֶלֶךְ זי"ע בְּעִנְיַן לִמּוּד בְּשַׁבָּת קוֹדֶשׁ, שֶׁעַל יְדֵי שֶׁיִּלְמֹד בְּשַׁבָּת קוֹדֶשׁ שָׁעָה אַחַת זֹהַר, זֶה כְּמוֹ שֶׁלָּמַד אֶלֶף שָׁנִים, וְאִם לוֹמֵד שֵׁשׁ שָׁעוֹת בְּשַׁבָּת, נֶחְשָׁב כְּמוֹ שֶׁלָּמַד שֵׁשֶׁת אֲלָפִים שָׁנָה כְּנֶגֶד יְמֵי בְּרִיאַת הָעוֹלָם. וְעַל יְדֵי כָּךְ נִזְכֶּה לְאֲנִי ה' בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה" – בְּבֹא הָעֵת הַמְיֹעָד אֶעֱשֶׂה הַדָּבָר בִּזְרִיזוּת כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הַמַּלְבִּי"ם. וּבָזֶה יְבֹאֲרוּ הַפְּסוּקִים "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים", שֶׁאִם כֻּלָּנוּ נִתְאַחֵד וְנִלְמַד וְגַם ְלִגְרֹס בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, נִזְכֶּה לִהְיוֹת צַדִּיקִים, "לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ" וְנִזְכֶּה לִירֻשַּׁת הָאָרֶץ, "נֵצֶר מַטָּעַי מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר", שֶׁהַקָבָּ"ה יוּכַל לְהִתְפָּאֵר אִתָּנוּ בַּמֶּה שֶׁזָּכִינוּ בְּלִמּוּד שֶׁל שֵׁשׁ שָׁעוֹת לְקַיֵּם אֶת כָּל הַבְּרִיאָה שֵׁשֶׁת אֲלָפִים שָׁנָה, וְעַל יְדֵי כֵּן נִזְכֶּה לְמַה שֶּׁאָמַר בַּפָּסוּק הַבָּא "הַקָּטָן יִהְיֶה לְאֶלֶף וְהַצָּעִיר לְגוֹי עָצוּם אֲנִי ה' בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה", וְשָׁאַלְנוּ אֵיךְ יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁהַקָּטָן, אֲפִלּוּ יֶלֶד קָטָן, פְּשׁוּטוֹ כְּמַשְׁמָעוֹ, יִהְיֶה לְאֶלֶף, וְהַצָּעִיר לְגוֹי עָצוּם? וְעַתָּה מִתְבָּאֵר: שֶׁעַל יְדֵי שֶׁיִּלְמֹד שָׁעָה אַחַת בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ בְּשַׁבָּת קֹדֶשׁ, שֶׁנֶּחְשָׁב כָּפוּל אֶלֶף – וְכָךְ כָּל אֶחָד יֵחָשֵׁב לְאֶלֶף.

עוֹד מָצָאנוּ עִנְיַן לִמּוּד הַזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ בְּמֶשֶׁךְ שֵׁשׁ שָׁעוֹת וּסְגֻלָּתוֹ, (בַּסֵּפֶר אִגֶּרֶת מַסַּע אוֹר הַחַיִּים הַקָּדוֹשׁ, כְּתַב יָד אֶחָד מִתַּלְמִידָיו), וְז"ל, וְלָמַדְנוּ עַד שִׁשָּׁה שָׁעוֹת, וּבְסוֹף ו' שָׁעוֹת נִתְמַלֵּא הַבַּיִת רֵיחַ טוֹב אֲשֶׁר כָּמוֹהוּ לֹא נִהְיָה.

וְעוֹד מָצָאנוּ עִנְיַן לִמּוּד שֵׁשׁ שָׁעוֹת זוֹהַר הַקָּדוֹשׁ (בְּאִגֶּרֶת הרמח"ל):… וְהַגָּאוֹן ר"י בַּאסַאן רַבּוֹ שֶׁל רַבֵּינוּ שָׁאַל אֶת רַבֵּינוּ לְבָאֵר לוֹ סוֹד הָעִנְיָן שֶׁיִּהְיֶה כֹּחַ כָּזֶה לְהַסִּטְרָא אָחֳרָא נֶגֶד הַתּוֹרָה, וְרַבֵּינוּ הֵשִׁיב לוֹ בְּבֵאוּר מַסְפִּיק סוֹד כָּל הָעִנְיָן, וְכֵן כּוֹתֵב לוֹ רַבֵּינוּ, כִּי הוּא רָאָה זֹאת מִקֹּדֶם וְהִקְדִּים רְפוּאָה לַמַּכָּה, וְתִקֵּן בְּיְשִׁיבָה שֶׁלּוֹ שֶׁיִּלְמְדוּ זֹהַר וְתִקּוּנִים וְזֹהַר חָדָשׁ בְּלִי הֶפְסֵק מֵעֲלוֹת הַשַּׁחַר עַד צֵאת הַכּוֹכָבִים. וְעוֹד הוֹסִיפוּ בַּלִּמּוּד הַתְּמִידִי שֶׁל הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ לִלְמֹד כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ וְעוֹד שֵׁשׁ שָׁעוֹת בַּלַּיְלָה, חוּץ מִן הַלֵּילוֹת מִמּוֹצָאֵי יוֹם כִּפּוּר וְכוּ', וְכֵן הוֹסִיפוּ שֶׁלֹּא לִפְסֹק מִן הַלִּמּוּד שֶׁל הַזֹּהַר אֲפִלּוּ בִּזְמַן הַלִּמּוּד הַכְּלָלִי שֶׁל כְּבוֹד מוֹרֵנוּ הָרַב רַבִּי מֹשֶׁה חַיִּים (זללה"ה). (יָרִים משֶׁה מִשְׁפָּט הָבָה"ת אוֹת יד)

פִּלְאֵי פְּלָאוֹת: מִכָּאן יְכוֹלִים לְהָבִין אֶת גֹּדֶל הַכֹּחַ שֶׁל יְהוּדִי פָּשׁוּט הַלּוֹקֵחַ עַל עַצְמוֹ לִלְמֹד זֹהַר הַקָּדוֹשׁ בְּשַׁבָּת קֹדֶשׁ שֵׁשׁ שָׁעוֹת, שֶׁבְּכָךְ הוּא מַחֲזִיק אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, מִיּוֹם בְּרִיאַת הָעוֹלָם עַד בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ שֶׁיִּתְגַּלֶּה בב"א. מִכָּאן יְכוֹלִים לְהָבִין אֵיזֶה כֹּחַ גָּדוֹל יֵשׁ בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ שֶׁמְּתַקֵּן אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ. הַאִם נוּכַל לְשַׁעֵר גֹּדֶל הָעָצְמָה שֶׁל לִמּוּד כָּזֶה?! הַאִם נוּכַל לֶאֱמֹד אֶת כֹּחוֹ הָרַב?! הַאִם נוּכַל לְדַמְיֵן מַה קּוֹרֶה בָּרָקִיעַ בְּעֵת לִמּוּד הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ?! הֲרֵי זֶה אֵשׁ לַהֶבֶת שַׁלְהֶבֶת שֶׁמְּנַקֶּה וּמְזַכֵּךְ אֶת הָאָדָם עִם כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, וּמֵבִיא אוֹתוֹ לְדַרְגּוֹת עֶלְיוֹנוֹת וְסִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא בַּכֹּל.

וּבִגְלַל זֶה כָּתַב הַחָפֶץ חַיִּים שֶּׁעַל לִמּוּד הַזֹּהַר אֵין שׁוּם הַגְבָּלוֹת… (הֶחָפֵץ חַיִּים)

ב"ה שיש היום זוהר הקדוש במהדורה מיוחדת עם תרגום ללשון הקודש[יד], במחיר מסובסד, וכך כל אחד יכול תיכף להתחיל ללמוד ולהבין זוהר הקדוש, שעל זה אמר בעל הכסא מלך: אם יבין מאמר אחד עולה לו ללימוד שנה תמימה, ובזה יזכה להיות מבני עליה, היושבים ראשונה במלכות.

לימוד הזוהר הקדוש בשבת

> בגימטריא (1432) כמנין <

רק בריאות ואושר

הלומד זוהר הקדוש בשבת יזכה לרק בריאות ואושר, "אַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית ה' לְאֹרֶךְ יָמִים" (תהילים כ"ג ו'), שבזכות שנשב בבית ה' לאורך ימים שהוא שבת קודש מעין עולם הבא, נזכה ל – "אַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי".

כמו אלף שנה תורה

> בגימטריא (1143) כמנין < אריכות ימים ושנים

כל הלומד זוהר הקדוש בשבת קודש זוכה לאריכות ימים ושנים בעולם הזה ובעולם הבא.

רבי שמעון בר יוחאי רבי אלעזר

> בגימטריא (1435) כמנין < ישראל יגאלו בזכות אבות

[כמו שכתוב בגמרא סוכה (דף מ"ה ע"ב): ואמר חזקיה אמר רבי ירמיה משום רבי שמעון בן יוחאי יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין מיום שנבראתי עד עתה ואילמלי אליעזר בני עמי מיום שנברא העולם ועד עכשיו ואילמלי יותם בן עוזיהו עמנו מיום שנברא העולם עד סופו ואמר חזקיה אמר רבי ירמיה משום רבי שמעון בן יוחאי ראיתי בני עלייה והן מועטין אם אלף הן אני ובני מהן אם מאה הם אני ובני מהן אם שנים הן אני ובני הן, עכ"ל. ובזכות הנדבקים בתורת הרשב"י זי"ע נגאל במהרה ברחמים].

דַּע שֶׁמִי שֶׁנִּשְׁמָת וֹ טְהוֹרָה וְזַכָּה, מִשְׁתּוֹקֵק לַלִּמּוּד הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה!!!

אֵלּוּ שֶׁלּוֹמְדִים זֹהַר… מְבַטְּלִים אֶת הַקְּלִפּוֹת וּמְבִיאִים אֶת הַמָּשִׁיחַ (דֶּגֶל מַחֲנֵה אֶפְרַיִם שְׁמִינִי)

אֵלּוּ שֶׁלּוֹמְדִים זֹהַר… מְקָרְבִים אֶת הַגְּאֻלָּה וְעוֹשִׂים נַחַת רוּחַ גָּדוֹל לְיוֹצְרָם (מִקְדַּשׁ מֶלֶךְ לְתִקּוּנֵי זֹהַר)

אֵלּוּ שֶׁלּוֹמְדִים זֹהַר… זוֹכִים וּמְזַכִּים אֶת הָרַבִּים (זוֹהַר)

אֵלּוּ שֶׁלּוֹמְדִים זֹהַר… מַצִּילִים אֶת עַם יִשְׂרָאֵל מֵאֲסוֹנוֹת. (זוֹהַר)

אֵלּוּ שֶׁלּוֹמְדִים זֹהַר… בְּשַׁבָּת: מְקַבְּלִים שָׂכָר עַל שָׁעָה אַחַת: אֶלֶף שָׁנָה תּוֹרָה. בְּשִׂמְחָה: מִלְיוֹן שָׁנָה. בְּצַעַר: מֵאָה מִלְיוֹן שָׁנָה תּוֹרָה. (הרי"ח הַטּוֹב, אוֹרְחוֹת צַדִּיקִים, אבדר"נ).

אֵלּוּ שֶׁלּוֹמְדִים זֹהַר… בְּחוֹל: שָׁעָה אַחַת כְּמוֹ שָׁנָה שְׁלֵימָה. בְּשִׂמְחָה: אֶלֶף שָׁנָה, בְּצַעַר: מֵאָה אֶלֶף שָׁנָה. (הֲרֵי"ח הַטּוֹב, אוֹרְחוֹת צַדִּיקִים, אבדר"נ).

אֵלּוּ שֶׁלּוֹמְדִים זֹהַר… יַשְׁמִיעַ מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ אֶת קוֹלוֹ וְיֹאמַר, בְּהַפְנוֹתוֹ אֶצְבַּע עַל יְהוּדִי הַזֶּה: "בִּזְכוּתְךָ הִגַּעְתִּי!, לְךָ יֶשׁ חֵלֶק בִּגְאֻלַּת הָעָם!". כָּךְ יַרְאֶה עַל כָּל יְהוּדִי וִיהוּדִי שֶׁפָּעַל לְמַעַן בִּיאָתוֹ.

אֵלּוּ שֶׁלּוֹמְדִים זֹהַר… יִנָּצְלוּ מֵהַמַּבּוּל וּמְמִלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג כְּמוֹ בְּתֵבַת נֹחַ (תִּקּוּנֵי זֹהַר חָדָשׁ דַּף ע"ב עַמּוּד ד').

אֵלּוּ שֶׁלּוֹמְדִים זֹהַר… מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים אִם יִשְׁתַּדְּלוּ לִקְבֹּעַ חֲבוּרוֹת לְלִמּוּד הַזֹּהַר בִּפְרָט לְעֵת כָּזֹאת אֲשֶׁר נִיצוֹצֵי הַגְּאֻלָּה הֵחֵלּוּ לִפְרֹחַ עָלֵינוּ לְהִשְׁתַּדֵּל בַּלִּמּוּד הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה הַמְסֻגָּל לְבִיאַת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר בְּקָדְשׁוֹ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא זָכוּר לְטוֹב לְרַעְיָא מְהֵימְנָא דִּבְהַאי סֵפֶר הַזֹּהַר יִתְפָּרְקוּן מִן גָּלוּתָא וּבֵיהּ יִפְּקוּן מִן גָּלוּתָא. וְהַשֵּׁם יָחִישׁ גְּאֻלָּתֵנוּ בְּבִיאַת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ אָמֵן. (הַקְדָּמַת הָרַבָּנִים לְזֹהַר דְּפוּס גֶּ'רְבָּה)

אֵלּוּ שֶׁלּוֹמְדִים זֹהַר… נִצּוֹלִים מִכָּל פְּגָעִים רָעִים. (תִּקּוּנֵי הַזֹּהַר, כְּגַן הַיָּרָק הַקְדָּמַת הַמְחַבֵּר) וּמְבַטֵּלים כָּל מִינֵי פֻּרְעָנֻיּוֹת וּגְזֵרוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת (רַבָּנֵי יְרוּשָׁלַיִם, שְׁנַת תרפ"א) וּמַמְשִׁיכִין שֶׁפַע וְאוֹר עַל כָּל הָעוֹלָמוֹת, כֵּן הַשְׁפָּעוֹת פַּשְׁטִיּוֹת, בָּנֵי חַיֵּי מְזוֹנֵי. (רַבֵּינוּ הַקָּדוֹשׁ יִצְחָק אַיְזִיק יְחִיאֵל סַפְרִין מִקּוֹמַרְנָה, נוֹצֵר חֶסֶד, פֶּרֶק ד' מִשְׁנָה כ')

אֵלּוּ שֶׁלּוֹמְדִים זֹהַר… עַל יְדֵי זֶה יִהְיֶה בִּיכֹלֶת הָאָדָם לְתַקֵּן כָּל מַה שֶּׁעָבַר עָלָיו עַל יְדֵי תְּשׁוּבָה, וְעַל יְדֵי זֶה יְבָרֵךְ אוֹתוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּהְיֶה חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים הַלָּלוּ, שֶׁסְּדוּרוֹת וּבָאוֹת מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְּרֵאשִׁית, וְאָז כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ. (פְּרִי צַדִּיק לְרַבֵּינוּ צָדוֹק הַכֹּהֵן מִלּוּבְּלִין זְכוּתוֹ יָגֵן עָלֵינוּ, סִימָן ח' דַּף נ"א עַמּוּד א)

אֵלּוּ שֶׁלּוֹמְדִים זֹהַר… הַגְּאֻלָּה וּבִיאַת הַמָּשִׁיחַ תְּלוּיִים רַק בְּלִמּוּד הַקַּבָּלָה. (הַגָּאוֹן מִוִּילְנָא. סֵפֶר אֶבֶן שְׁלֵמָה 11,3)

אֵלּוּ שֶׁלּוֹמְדִים זֹהַר… עַל יְדֵיהם יֵצְאוּ מִן הַגָּלוּת (רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי, הַזֹּהַר, נָשׂא)

כְּשֶׁמָּשִׁיחַ יָבוֹא, אַבְרְכֵי כּוֹלֵל חֲצוֹת הָרַשְׁבִּ"י וְכָל הַתּוֹמְכִים בָּהֶם יִהְיוּ הָרִאשׁוֹנִים לְקַבֵּל פְּנֵי מָשִׁיחַ צִדְקֵנוּ

ב"ה שענין לימוד הזוהר הקדוש נכנס חזק מאוד גם אצל האשכנזים, שפשוט לא ידעו ממושג כזה שכל יהודי צריך ללמוד זוהר הקדוש, וחשבו שזה ענין רק למקובלים ונסתרים, ועכשיו כמעט יום יום מטלפנים אלי יהודים מירושלים בני ברק, ובתוכם גם אברכים מופלגים, שאין להם בבית זוהר הקדוש, ורוצים לזכות להכניס הבושם הזה אל ביתם וללמוד ולסיים, ושוב ללמוד בזוהר הקדוש.

ורק אלו שלומדים זוהר הקדוש נקראו בשם חכם, ואילו במקומות אחרים נקראו רק בשם רבי? כל זה בא מדבקותם בלימוד הזוהר הקדוש!!! וכתוב בספרים הקדושים שרק מי שלומד תורת הסוד נקרא בשם חכם[טו], וב"ה שראים היום שפשוטי העם סיימו כבר כמה פעמים את הזוהר הקדוש ולא הולכים לישון כל לילה לפני שלומדים זוהר הקדוש, וכל זה מכוח אמונתם התמימה והטהורה. וכל הברכות[טז] והישועות ניסים ונפלאות בזכות הלימוד הקדוש הזה, כי הרשב"י זי"ע כוחו רב ועצום עד כדי שאמרו עליו בזוהר הקדוש, אילו לא ניתנה תורה בסיני אלא נתן לנו השם את רבי שמעון בר יוחאי דיינו, שממנו תתגלה ותאיר לעולם התורה. (זוהר פרשת פנחס דף רמ"א).

ואפילו בדורנו הפשוט בכל רגע תוכלו להתקשר לנשמת הרשב"י – ולזכות לישועות נפלאות, ובוודאי הרשב"י זי"ע יכיר לכם טובה ותושפעו ממקור הברכות[יז], שכידוע שהזוהר הקדוש מגן ומציל מכל הצרות ומונע פגועים ואסונות.

"בזכותך הגעתי! לך יש חלק בגאולת העם!"

התבטא פעם צדיק ואמר: בבוא מלך המשיח, עם ישראל נקבצו ובאו לך, ופליטת העם ששים ושמחים, בעת הזאת יתבונן מלך המשיח בעיניו הטהורות יבחן כל אחד ואחד לפי מעשיו, לפתע ירים ידו ויראה באצבעו, כולם ירימו עיניהם בפליאה ויביטו במחזה, אז ישמיע מלך המשיח את קולו ויאמר, בהפנותו אצבע על יהודי מסויים: "בזכותך הגעתי!, לך יש חלק בגאולת העם!". כך יראה על כל יהודי ויהודי שפעל למען ביאתו.

ובוודאי כשמשיח יבוא, אלו שלמדו זוהר הקדוש, הם יהיו הראשונים, לקבל פניו, ומשיח יאמר להם יישר כוחכם שזרזתם הגאולה, ובזכותכם העולם קיים, ובא על תיקונו השלם.

הלואי שנזכה להיות מן הזוכים המאושרים, שהמשיח בכבודו ובעצמו יעיד עלינו – "בזכותך הגעתי".

על כן, יהודים יקרים, תנו לימוד לשם שמים, הקריבו מדקותיכם למען השכינה הקדושה, לעשות נחת רוח ליוצרינו, לגרום לפדות נפשנו, ונלך כולנו כאחד יחד לקבל את אור פני מלך המשיח במהרה בימינו אמן.

 

קוּנְטְרֶס

וְהוּא חִדּוּשִׁים נִפְלָאִים וְהוֹסָפוֹת לְעֶרְכָּהּ שֶׁל שָׁעָה

בּוֹ יְבֹאַר חֲשִׁיבוּת כָּל שְׁנִיָּה וּשְׁנִיָּה בַּחַיִּים שֶׁל הַיְּהוּדִי, וְכַמָּה שִׂמְחָה וְאֻשַּׁר וְעֹשֶׁר יֵשׁ לְגוֹרְסֵי וְלוֹמְדֵי הַזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ, וְאִתָּם הַמָּשִׁיחַ יִשְׂמַח וְיִרְקֹד

בְּדַקָּה אַחַת נֶאֱמָרוֹת כְּמָאתַיִם מִלִּים

אָמַר הֶחָפֵץ חַיִּים. "בְּדַקָּה אַחַת נֶאֱמָרוֹת כְּמָאתַיִם מִלִּים! בְּשָׁעָה, כִּתְרֵיסַר אֶלֶף. וְלִמּוּד תּוֹרָה כְּנֶגֶד כּוּלָם יוֹצֵא שֶׁכָּל דִּבּוּר תּוֹרָה נִכְפַּל ב 613, עַתָּה כָּל שָׁעָה שָׁוָה עֶרֶךְ לְיוֹתֵר מִשֶּׁבַע מִלְיוֹן מִצְווֹת, [7,356,000] בְּשִׁעוּר תּוֹרָה אֶחָד שֶׁבּוֹ 'שׁוֹמֵעַ כְּעוֹנֶה'…". וְאִם בִּשְׁעָתַיִם, הֲרֵי הַחֶשְׁבּוֹן עוֹלֶה לִכְדֵי אַרְבַּע עֶשְׂרֵה מִלְיוֹן. אַרְבַּע שָׁעוֹת, עֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנָה מִלְיוֹן.

שֶׁבְּשְׁנִיָּה אַחַת בִּלְבַד זוֹכִים לְכְּ – 28.000 שָׁנָה תּוֹרָה

וְהַ"בֵּן אִישׁ חַי" כָּתַב בְּשֵׁם הַמְּקֻבָּלִים, שֶׁשְּׂכַר לִמּוּד הַתּוֹרָה בְּשַׁבָּת פִּי אֶלֶף מִיּוֹם חוֹל. הֱוֵי אֹמֵר, שֶׁדַּקָּה אַחַת שֶׁל לִמּוּד בְּשַׁבָּת, אִמְרָה עַל פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ בְּשֻׁלְחָן הַשַּׁבָּת, שְׂכָרָהּ כְּלִמּוּד רָצוּף שֶׁל שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה וַחֲצִי שָׁעוֹת בְּיוֹם חוֹל, וְשָׁווֹת עֵרֶךְ לְמֵאָה עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם וַחֲצִי מִלְיוֹן מִצְווֹת! – וְצָרִיךְ לְהוֹסִיף בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וּבִפְרָט תּוֹרַת הָרַשְׁבִּ"י בְּלִימוּד זוֹהַר הַקָּדוֹשׁ, שֶׁבְּשְׁנִיָּה אַחַת בִּלְבַד זוֹכִים לְכְּ – 28.000 שָׁנָה תּוֹרָה [הַבִּיאוּר: מֵאָה מִלְיוֹן שָׁנָה תּוֹרָה לְחַלֵּק לְשִׁשִּׁים,שָׁווֶה 1,666,666 כְּלוֹמַר מִלְיוֹן וּשְׁנֵי שְׁלִישׁ, לְחַלֵּק לְשִׁשִּׁים שְׁנִיּוֹת, שָׁווֶה בִּשְׁנִיָּה אַחַת  27,777.777 כְּלוֹמַר כְּעֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנֶה אֶלֶף שָׁנָה תּוֹרָה, בְּנוֹסָף כָּל מִילָה תּוֹרָה נִכְפַּל בְּשֵׁשׁ מֵאוֹת שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה, וּבִשְׁנִיָה אַחַת אֶפְשָׁר לוֹמַר שָׁלֹשׁ מִלִּים תּוֹרָה, לְפִיכָךְ יוֹצֵא כַּחֲמִשִּׁים מִלְיוֹן מִצְווֹת בִּשְׁנִיָּה אֶחָת].

מֵאָה וְחָמֵשׁ מִלְיוֹן מֵאָה עֶשְׂרִים אֶלֶף מִלִּים תּוֹרָה

צֵא וַחֲשֹׁב מַה שֶׁאָמַר הַאוֹרְחוֹת צַדִּיקִים, שֶּׁעַל מִצְוָה בְּשִׂמְחָה מְקַבְּלִים פִּי אֶלֶף, וְתִשְׂמַח רַק מִכָּךְ, וְעוֹד דִּבְרֵי הַכִּסֵּא מֶלֶךְ שֶׁשָּׁעָה לִּימּוּד זוֹהַר הַקָּדוֹשׁ הוּא כְּשָׁנָה, בְּוַודְאַי כָּל הַשַּׁבָּת תִּלְמַד זוֹהַר הַקָּדוֹשׁ כְּדֵי לְהַכְרִיעַ אֶת הַכַּף לְטוֹבָה, שֶׁכָּל שָׁעָה יַעֲלֶה לְמִלְיוֹן שָׁנָה תּוֹרָה, וּבְּוַודְאַי הַיֵּצֶר לֹא יִתֵּן לְךָ מְנוּחָה, וְאָז תִּתְגַּבֵּר עָלָיו, וְתוֹסִיף בָּזֶה עוֹד כָּפוּל מֵאָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּאָבוֹת דְּרַבִּי נָתָן, וְיִהְיֶה לְךָ מִלְיוֹן שָׁנָה תּוֹרָה, רַק רֶגַע, הֲרֵי בְּכָל דַּקָּה אוֹמְרִים מָאתַיִם מִלִּים תּוֹרָה, כָּפוּל 60 דַּקּוֹת, זֶה 12,000 מִלִּים תּוֹרָה בְּשָׁעָה, שֶׁמוּכְפָּלוֹת בְּאֶלֶף, וְעוֹד פַּעַם בְּאֶלֶף, וְעוֹד פַּעַם בְּמֵאָה, וְהַכֹּל בְּעֵרֶךְ שֶׁל שָׁנָה, רֶגַע, בּוֹאוּ חֶשְׁבּוֹן: כַּמָּה שָׁעוֹת יֵשׁ בְּשָׁנָה? נַכְפִּיל 24 שָׁעוֹת בְּיוֹם כָּפוּל 365 יוֹם בְּשָׁנָה, שָׁווֶה 8,760 שָׁעוֹת כָּפוּל 12,000 מִלִּים תּוֹרָה שֶׁיֵּשׁ בְּכָל שָׁעָה, שָׁווֶה מֵאָה וְחָמֵשׁ מִלְיוֹן מֵאָה עֶשְׂרִים אֶלֶף מִלִּים תּוֹרָה (105,120,000), וְכָל מִילָה תּוֹרָה מֻכְפֶּלֶת בְּ – 613 כִּי תַּלְמוּד תּוֹרָה כְּנֶגֶד כּוּלָם, וְהַחֶשְׁבּוֹן הוּא: 105,120,000 כָּפוּל 613 שָׁווֶה 64,438,560,000 [כְּשִׁישִׁים וְאַרְבַּע וַחֲצִי מִלְיָארְד מִצְווֹת], וְזֶה רַק בְּשָׁעָה לִּימּוּד זוֹהַר הַקָּדוֹשׁ בְּיוֹם חוֹל.

תְּקַבֵּל אֶת הַשָּׂכָר כְּנֶגֶד כָּל אֶחָד

וְזֶה עוֹד לִפְנֵי הַמֵּאָה מִלְיוֹן שֶׁהִכְפַּלְנוּ, כְּלוֹמַר, כָּפוּל אֶלֶף בְּשַׁבָּת, וְעוֹד כָּפוּל אֶלֶף בְּשִׂמְחָה, וּבְהִתְגַּבְּרוּת עַל הַצַּעַר עוֹד כָּפוּל מֵאָה, עוֹד לֹא גָּמַרְנוּ!!! חֲשֹׁב עוֹד רֶגַע! אִם בְּבֵית הַכְּנֶסֶת שֶׁלְּךָ תִּלְמַד בְּמִנְיָין, שׁוּב יֻכְפַּל בְּאֶלֶף, כִּי כָּל מַה שֶׁנּוֹתְנִים מִשָּׁמַיִם נוֹתְנִים בְּאֶלֶף (זוֹהַר פָּרָשַׁת וַיֵּצֵא), וַהֲרֵי הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה בְּמִנְיָין, וְאִם אַתָּה תְּאַרְגֵּן אֶת הַשִּׁיעוּר, הֲרֵי כְּנֶגֶד כָּל אֶחָד תְּקַבֵּל אֶת הַשָּׂכָר!!!

נִהְיֵיתָ הֶעָשִׁיר הֲכִי הַגָּדוֹל בָּעוֹלָם בְּמִצְווֹת, מוֹלְטִי זִילְיוֹנֶר

אַתָּה יוֹדֵעַ מַה? גַּם אִם לֹא שָׁמְעוּ לְךָ, אֲבָל אַתָּה הִשְׁתַּדַּלְתָּ לְקַבֵּץ אֶת הַמִּנְיָן, גַּם תְּקַבֵּל אֶת אוֹתוֹ שָׂכָר, וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁכָּל הָעֲווֹנוֹת שֶׁלְּךָ יִמָּחֲקוּ [כְּדִבְרֵי הַמַהַרְחָ"ו שַׁעַר הַגִּלְגּוּלִים, הַגְּרָ"א מִשְׁלֵי, וְאוֹהֵב יִשְׂרָאֵל פָּרָשַׁת קֹרַח], נוּ! יֵשׁ עוֹד מַה לַחְשוֹב? הַאִם תֵשֵׁב בְּחִבּוּק יָדַיִם? הֲרֵי נִהְיֵיתָ הֶעָשִׁיר הֲכִי הַגָּדוֹל בָּעוֹלָם בְּמִצְווֹת, מוֹלְטִי זִילְיוֹנֶר!!! הֲרֵי אַתָּה צָרִיךְ לָשִׁיר וְלִרְקֹד כָּל הַיּוֹם וְכָל הַלַּיְלָה כְּמוֹ בְּשִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה שֶׁלֹּא יָשְׁנוּ כָּל הַשָּׁבוּעַ מֵרֹב שִׂמְחָה (סֻכָּה דַּף נא ע"ב): תָּנוּ רַבָּנָן מִי שֶׁלֹּא רָאָה שִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה לֹא רָאָה שִׂמְחָה מִיָּמָיו.

עִקַּר נְתִינַת הַתּוֹרָה נִתְּנָה לְאֵלּוּ שֶׁלּוֹמְדִים אֶת סוֹדוֹתֶיהָ

אָמְרוּ חֲזַ"ל לֹא נִתְּנָה תּוֹרָה אֶלָּא לְאוֹכְלֵי הַמָּן!!! (רַשִׁ"י דִּבְרֵי הַיָּמִים ב' ל"א ד') – וּבַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (פָּרָשַׁת בְּשַׁלַּח דַּף סב(, כָּתוּב מַה מְיֻחָד בְּאוֹכְלֵי הַמָּן? שֶׁכַּאֲשֶׁר אָכְלוּ אֶת הַמָּן הָיָה מִתְבָּרֵךְ בַּמֵּעַיִם וְקִבְּלוּ אוֹר רוּחָנִי וּרָאוּ מַה שֶׁלְּמַעְלָה וְזָכוּ לַחָכְמָה עֶלְיוֹנָה. וְעַל זֶה נִקְרְאוּ דּוֹר דֵּעָה, וְהֵם הָיוּ בְּנֵי הָאֱמוּנָה וְלָהֶם נִתְּנָה הַתּוֹרָה לְהִסְתַּכֵּל בָּהּ בִּפְנִימִיּוּתָהּ וְלָדַעַת דְּרָכֶיהָ. רוֹאִים מְהַזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ שֶׁעִקַּר נְתִינַת הַתּוֹרָה נִתְּנָה לְאֵלּוּ שֶׁלּוֹמְדִים אֶת סוֹדוֹתֶיהָ.

צָּרִיךְ שֶׁיִּתְעַסְּקוּ יִשְׂרָאֵל בְּיֵינָה שֶׁל תּוֹרָה

וּבֵאוֹר הַחַיִּים הַקָּדוֹשׁ פָּרָשַׁת וַיְחִי (מט יא), כָּתַב: שֶׁכֹּחוֹ שֶׁל הַגּוֹאֵל הֶעָצוּם מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ הוּא שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיִּתְעַסְּקוּ יִשְׂרָאֵל בְּיֵינָה שֶׁל תּוֹרָה, וּבֵאוּר הַדְּבָרִים שֶׁיִּלְמְדוּ אֶת פְּנִימִיּוֹת הַתּוֹרָה שֶׁזֶּה יֵינָהּ שֶׁל תּוֹרָה. (גַּם יַיִן גִּימַטְרִיָּה "סוֹד").

בְּיָדֵינוּ הַדָּבָר לְהָחִישׁ אֶת הַגְּאוּלָה וְלִזְכּוֹת לְקַבֵּל פְּנֵי מָשִׁיחַ צִדְקֵנוּ בְּקָרוֹב בְּרַחֲמִים.

כּוּלָנוּ חֲפֵצֵי חַיִּים!!! כּוּלָנוּ לוֹמְדִים זוֹהַר הַקָּדוֹשׁ!!!

הֲרֵי בְּוַודְאַי תִּתְעוֹרֵר וְתִקַּח אֶת עַצְמְךָ בְּיָדַיִם, כִּי אֵין לְךָ עֵצָה טוֹבָה מִזּוֹ, לִזְכּוֹת לְחַיִּים טוֹבִים וּמְאֻשָּׁרִים, רַק אַל תִשְׁכַּח שֶׁצָּרִיךְ לְכַוֵון עַל הַכֹּל, וּלְבַקֵּשׁ לְמַעַנְךָ אֶלוֹקִים חַיִּים, כְּלוֹמַר, שֶׁכָּל הַטּוֹבוֹת שָׁאַתָּה צָרִיךְ זֶה לִכְבוֹד הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּדֵי שֶׁתּוּכַל לַעֲבוֹד אֶת ה' בְּשִׂמְחָה, וְתִתְפַּלֵּל לְמַעַן כְּבוֹד שָׁמַיִם, לִפְדּוֹת אֶת הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה, וְלַגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה, וְאָז תְּקֻבָּל תְּפִלָּתְךָ בְּרָצוֹן וּבְאַהֲבָה. – כּוּלָנוּ לְשִׁעוּרֵי תּוֹרָה !!!  כּוּלָנוּ חֲפֵצֵי חַיִּים!!! כּוּלָנוּ לוֹמְדִים זוֹהַר הַקָּדוֹשׁ!!!

עַכְשָׁו בְּוַודְאַי תִּשְׁלַח כָּל אִשָּׁה אֶת בַּעְלָהּ וּתְדַרְבֵּן אֶת בָּנֶיהָ. וְהִיא עַצְמָהּ, תְּנָּצֵל יָמִים וְשַׁבָּתוֹת אֵלּוּ, לִלְמוֹד הִלְכוֹת רֹאשׁ הַשָּׁנָה וַאֲמִירַת פָּתַח אֵלִיָּהוּ, וַאֲמִירַת תִּיקוּנֵי זוֹהַר וְאִדְּרָא רָבָא וְזוּטָא, שֶׁהֲרֵי פָּסַק הָרַמְבָּ"ם, שֶׁאִשָּׁה שְׁלָמְדָה תּוֹרָה יֵשׁ לָהּ שְׂכַר, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב הַבֶּן אִישׁ חָי שֶׁאִשָּׁה גַּם תַּגִּיד "פָּתַח אֵלִיָּהוּ". וְהֵעִיד עַל זִקְנָתוֹ שֶּׁהָיְתָה לוֹמֶדֶת[יח] זוֹהַר וְחַ"י פִּרְקֵי מִשְׁנָיוֹת בְּכָל יוֹם . [עַכְשָׁו מְבִינִים אֵיךְ זָכִינוּ לְהַבֵּן אִישׁ חָי הַקָּדוֹשׁ].

(בַּמִּדְבָּר פֶּרֶק לב יז- יח) "וַאֲנַחְנוּ נֵחָלֵץ חֻשִׁים לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַד אֲשֶׁר אִם הֲבִיאֹנֻם אֶל מְקוֹמָם… לֹא נָשׁוּב אֶל בָּתֵּינוּ עַד הִתְנַחֵל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ נַחֲלָתוֹ". כְּמוֹ שְׁהָרַעֲיָא מְהֵימְנָא [מֹשֶׁה רַבֵּנוּ] מְצַוֶּה אוֹתָנוּ לִלְמוֹד זוֹהַר הַקָּדוֹשׁ דַוְוקָא, שֶׁתּוֹרַת הָרַשְׁבִּ"י מֵאִיר עַד סוֹף הַדּוֹרוֹת, וְצָרִיךְ לִלְמוֹד וְלֹא לָתֶת מְנוּחָה לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַד שֶׁיִּגְאָלֵנוּ (זוֹהַר פִּנְחָס ריט.) כּוּלָנוּ לְשִׁעוּרֵי תּוֹרָה !!!  כּוּלָנוּ חֲפֵצֵי חַיִּים!!! כּוּלָנוּ לוֹמְדִים זוֹהַר הַקָּדוֹשׁ!!!

הַגר"א בְּמִשְׁלֵי (י"ב, י"ד), מְבָאֵר גּוֹדֶל הַזְּכוּת שֶׁיֵּשׁ לִמְזַכֵּי הָרַבִּים וְלַמּוֹכִיחַ אֶת חֲבֵרוֹ. שֶׁאִם חֲבֵרוֹ שָׁמַע, מְקַבֵּל שָׂכָר עַל כָּל מַה שֶׁיַּעֲשֶׂה לְדוֹרוֹת, וְגַם אִם לֹא שָׁמַע, מְקַבֵּל כָּל חֶלְקוֹ הַטּוֹב, וְזֶה שֶׁלֹּא שָׁמַע מְקַבֵּל מִמֶּנּוּ אֶת חֵלֶק הַגֵּיהִנּוֹם שֶׁלּוֹ.

וְאִם בִּרְצוֹנְךָ לִזְכּוֹת לָעוֹלָמוֹת נֶצַח! "עַיִן לֹא רָאֲתָה.." וּלְקָרֵב הַגְּאֻלָּה – הִנְּךָ יָכוֹל לְחַלֵּק סֵפֶר "עֶרְכָּהּ שֶׁל שָׁעָה", הַמְעוֹדֵד וּמְעוֹרֵר לִלְמוֹד זוֹהַר הַקָּדוֹשׁ בְּכָל יוֹם, וּבִפְרָט בְּשַׁבָּת קוֹדֶשׁ וּבְיוֹם טוֹב.

וְאִם בִּזְכוּתְךָ יִלְמַד אֲפִילוּ יְהוּדִי אֶחָד תּוֹרַת הַזּוֹהַר הֲרֵי תִּזְכֶּה לְמִילְיוֹנֵי שְׁנוֹת תּוֹרָה, כִּי כָּל הַלּוֹמֵד שָׁעָה זוֹהַר הַקָּדוֹשׁ בְּשַׁבָּת עוֹלָה לוֹ לְמֵאָה מִלְיוֹן שָׁנָה תּוֹרָה, וְאִם תַּכְפִּיל בְּכָל שַׁבְּתוֹת הַשָּׁנָה וְיוֹם טוֹב, לְכָל יְמֵי חַיָּיו, [יְמֵי שְׁנוֹתֵינוּ בָּהֶם שִׁבְעִים] תַּגִּיעַ ל- 640 מִלְיָארְד שָׁנָה תּוֹרָה. וְאִם בִּזְכוּתְךָ יִתְאַרְגֵן שִׁיעוּר לְמִנְיָן יְהוּדִים שֶׁיִּלְמְדוּ בַּזּוֹהַר הַקָּדוֹשׁ תַּגִּיעַ לִסְכוּם אַגָּדִי שֶׁל מִלְיָארְדֵי שָׁנִים תּוֹרָה.

וּבְזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ (פָּרָשַׁת וַיֵּצֵא קס"א.) כָּתוּב: שֶׁכָּל מַה שֶׁנּוֹתְנִים מִשָּׁמַיִם הוּא בְּאֶלֶף, וְעוֹד כַּיָּדוּעַ "כָּל עֲשָׂרָה בֵּיהּ שְׁכִינָה שַׁרְיָה", אַתָּה מַכְפִּיל כָּל מִנְיָן יְהוּדִים בְּאֶלֶף. תַּגִּיעַ לְמִסְפַּר שֶׁקָּשֶׁה מְאֹד לְחַשֵּׁב 6 זִילְיוֹן ו – 400 טְרִילְיוֹן שָׁנָה תּוֹרָה. – וּמִי יוּכַל לְחַשֵּׁב אֶת גּוֹדֶל הַשָּׂכָר הַנִּצְחִי שֶׁיִּזָּקְפוּ לִזְכוּתְךָ בְּוַדָּאוּת!!!

צָרִיךְ לִלְמוֹד וְלֹא לָתֶת מְנוּחָה לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַד שֶׁיִּגְאָלֵנוּ

יְהִי רָצוֹן שֶׁיְּעָרֶה הַשֵּׁם עָלֵינוּ רוּחַ טָהֳרָה, וְנִזְכֶּה לְטַהֵר לְבָבֵנוּ לַעֲבֹד לְיוֹצְרֵנוּ בְּכָל כֹּחֵנוּ וּבְכָל נַפְשֵׁנוּ וּבְכָל מְאֹדֵנוּ, כְּמוֹ שְׁהָרַעֲיָא מְהֵימְנָא מְצַוֶּה אוֹתָנוּ לִלְמוֹד זוֹהַר הַקָּדוֹשׁ דַוְוקָא, שֶׁתּוֹרַת הָרַשְׁבִּ"י מֵאִיר עַד סוֹף הַדּוֹרוֹת, וְצָרִיךְ לִלְמוֹד וְלֹא לָתֶת מְנוּחָה לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַד שֶׁיִּגְאָלֵנוּ (זוֹהַר פִּנְחָס ריט.) עַד שֶׁיִּשְׁלַח לָנוּ מְשִׁיחֵנוּ וִיקַבֵּץ נִדָּחֵנוּ וְיִּבְנֶה בֵּית תִּפְאַרְתֵּנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ אָמֵן.