logo
מאגר ספרי הזוהר העולמי דף הזוהר היומי -הרב סיני

לכבוד שבת הגדול סיימנו זוהר תהלים בלשון הקודש עד מזמור ק"י

תהילים תמונת נוף ציפורים יםמזל למשה רבנו הרשב"י ודוד המלך שגמרנו עד מזמור ק"י כן יעזור ה' בלאה שנוכל לגמור בקרוב ממש – זה ממש נס גדול כמו שבת הגדול – אף אחד אין לו מושג כמה יסורים שעברנו עד היום עם הספר הקדוש הזה, כמה מחשבים נשברו על הספר הזה – והניסים הגדולים שקיבלתי 3 אירועי מוח באמצע עבודה – והקב"ה והרשב"י עזרו לי שאוכל לסיים הספר הקדוש הזה – ויתקיים דברי הרי"ח הטוב זי"ע שלפני ביאת המשיח יאמרו זוהר כמו תהלים.

זוהר תהלים בלשון הקודש עד מזמור קי

סֵפֶר

ז'וֹהַר תְּ'הִלִּים הַשָּׁלֵם

"בִּנְאוֹת דֶּ'שֶׁ'א"[1] (תְּהִלִּים כג, ב)

{ר"ת: אִ'מְרוֹת דָּ'וִד שִׁ'מְעוֹן}

וְהוּא: מִזְמוֹרֵי תְּהִלִּים עִם זוֹהַר הַקָּדוֹשׁ בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ עַל כָּל פֶּרֶק וּפֶרֶק

וְחוֹנֶה עָלָיו הַסְּגֻלּוֹת הַמְּיֻחָדוֹת מִסֵּפֶר שִׁמּוּשׁ תְּהִלִּים

א. מְּחֻלָּק לְלִמּוּד חָדְשִׁי, {לְסַיֵּם מִידֵי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ}.

ב. לִימוֹת הַשָּׁנָה, {לְסַיֵּם בְּשָׁנָה אֶחָת}.

ג. מְּחֻלָּק לְלִמּוּד דַּף הַיּוֹמִי, עִם לִמּוּד דַּף הַיּוֹמִי גְּמָרָא, וְדַף הַיּוֹמִי זוֹהַר הַקָּדוֹשׁ.

הַלּוֹמֵד זֹהַר הַקָּדוֹשׁ עִם תְּהִלִּים שׁוֹמְעִים בַּשָּׁמַיִם אֶת הַתְּהִלִּים, שְׁמַע יִשְׂרָאֵל וְהַתְּפִלּוֹת שֶׁהוּא מִתְפַּלֵּל (תיקו"ז תי' מ"ג), דַּאֲפִילוּ יִשְׂרָאֵל מִתְפַּלְּלִין וְאוֹמְרִים שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, דְּאִיהוּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אֵין עוֹנָהּ אוֹתָם וְכוּ', וְזֶה הַ-תְּ'עוּדַת זֶ'הוּתּ בַּשָּׁמַיִם, רָאשֵׁי תֵּבוֹת "תְּ'הִלִּים ז'וֹהַר" שֶׁמִּי שֶׁלּוֹמֵד זֹהַר שׁוֹמְעִים אֶת הַתְּהִלִּים, הַתְּפִלּוֹת, וְהַשְׁמַע יִשְׂרָאֵל, (הַגְרָ"א בתיקו"ז תִּקּוּן מ"ג). וּבַשּׁוֹאָה הָאֲיֻּמָה רַחְמָנָא לִיצְלָן שָׂרְדוּ לְחַיִּים אֵלּוּ שֶׁהָיוּ רְגִילִים לוֹמַר כָּל יוֹם פָּתַח אֵלִיָּהוּ ז"ל בְּעַל פֶּה קֹדֶם הַתְּפִלָּה, וְרָאוּ בַּעֲלִיל שֶׁכֹּחוֹ גָּדוֹל מְאֹד (עֵדוּת בְּיַעֲקֹב). וּבְכַמָּה דַּקּוֹת שֶׁאוֹמֵר תְּפִלּוֹת אֵלּוּ יָכוֹל לַהֲפֹךְ הַכֹּל לְטוֹבָה וְלִהְיוֹת מִבְּנֵי עֲלִיָּה, לִזְכּוֹת לְ"עַיִן לֹא רָאָתָה אֱלֹקִים זוּלָתְךָ יַעֲשֶׂה לִמְחַכֵּה לוֹ", וִיטַהֵר נִשְׁמָתוֹ וְיִזְכֶּה לְמַעֲלוֹת עֶלְיוֹנוֹת כַּיָּדוּעַ מִדִּבְרֵי הָאַרִיזַ"ל.

וּבְלִי שׁוּם סָפֵק אִם כָּל הַיְהוּדִים מִנַּעַר וְעַד זָקֵן וּבִפְרָט תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן בְּהֶבֶל פִּיהֶם הַטָּהוֹר יֹאמְרוּ פָּתַח אֵלִיָּהוּ כָּל יוֹם, נִזְכֶּה לִפְתֹּחַ אֶת הַשַּׁעַר לְאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא זָכוּר לַטּוֹב שֶׁיָּבוֹא וִיבַשְּׂרֵנוּ, וְתֵכֶף יָבוֹא מָשִׁיחַ צִדְקֵנוּ וְיִגְאָלֵנוּ, בְּרַחֲמִים בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.

וּבָזֶה מְקַיְּמִים רְצוֹן הַתַּנָּא הָאֱלֹקִי, כִּדְאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן (גִּיטִין ס"ז:): "בָּנַי שְׁנוּ מִדּוֹתַי" – לִמְדוּ תּוֹרָתִי, וְכֹחוֹ גָּדוֹל, כְּמוֹ שֶׁאָמַר: יָכוֹלְנִי לִפְטוֹר אֶת כָּל הָעוֹלָם מִן הַדִּין. (סֻכָּה מה:), אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: אָנוּ קִיּוּמֵי הָעוֹלָמוֹת. (ח"ג, קכ"ח.), וּמִכָּאן מוּסַר הַשְׂכֵּל לְכָל אֵלּוּ שֶׁהוֹלְכִים לְצִיוּנוֹ הַקָּדוֹשׁ בְּמִירוֹן וְאוֹמְרִים תְּהִלִּים לְבַד בְּלִי לִמּוּד זוֹהַ"ק [הוּא עַם הָאָרֶץ, אוֹ שׁוֹטֶה, אוֹ דַרְדְעִי אוֹ עֶרֶב רַב, וּקְלִפַּת עֲמָלֵק וָטוֹב הָיָה לוֹ שֶׁלֹּא נִבְרָא בָּעוֹלָם (זוֹהַ"ק, מהרח"ו, כִּסֵּא מֶלֶךְ, הַגְרָ"א) שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּדִבְרֵי הַתַּנָּא הָאֱלֹקִי רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי ע"ה] וְלֹא שׁוֹמְעִים הַתְּפִלּוֹת שֶׁלָּהֶם. וְכָל הַיְהוּדִים הַכְּשֵׁרִים לוֹמְדִים זוֹהַר עִם תְּהִלִּים וְקוֹרְאִים בְּקוֹל גָּדוֹל, אַחַי וְרֵעָי בּוֹאוּ נִתְאַחֵד בִּדְבַר גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ זֶה!

וְעַל יְדֵי לִמּוּד הַזּוֹהַר הַקָּדוֹשׁ יחד עם התהלים נִנָּצֵל מִכָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת שֶׁלֹּא תּוּכַלְנָה לִשְׁלוֹט עַל עַם יִשְׂרָאֵל. וְנִזְכֶּה בִּמְהֵרָה לְבִיאַת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ בְּרַחֲמִים, אָמֵן.

יָצָא לְאוֹר בס"ד ז' נִיסָן ה'תשע"ד

מִפְעָל הַזּוֹהַר הָעוֹלָמִי

סְנִיף בַּת יָם 0527-651911


 

פֶּתַח הַשַּׁעַר

כָּתַב המרח"ו זְיָ"ע, מַה שֶׁאָמַר הַנָּבִיא יִרְמְיָהוּ (ד' כ"ד), "וְכָל הַגְּבָעוֹת הִתְקַלְקָלוּ" אֵלּוּ הַבַּחוּרִים הַתַּלְמִידִים הַקְּטַנִּים שֶּׁרוֹאִים אֶת מְלַמְּדֵיהֶם שֶׁאֵינָם רוֹצִים לִלְמוֹד זוֹהַ"ק וְתוֹרַת הַסּוֹד, עַל כֵּן גְּבָעוֹת אֵלּוּ נִתְקַלְקְלוּ וְלִבָּם שֹׁרֶשׁ פּוֹרֶה רֹאשׁ וְלַעֲנָה וְעָלְתָה בָּהֶם חֲלוּדַת טִיט וְרֶפֶשׁ לִכְפֹּר בְּחָכְמַת הָאֱמֶת … וְאֵין סָפֵק כִּי לֹא יִהְיֶה לָהֶם חֵלֶק בָּעוֹלָם הַבָּא כַּנִּזְכַּר בַּזֹּהַר. וְעוֹד כָּתַב שָׁם, כִּי הַכֹּל תָּלוּי בְּעֵסֶק הַחָכְמָה הַזֹּאת, וּמְנִיעָתֵנוּ מִלְּהִתְעַסֵּק בָּהּ הִיא גּוֹרֶמֶת אִחוּר וְעִכּוּב בִּנְיַן בֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ הַמְכֻנֶּה וְנִקְרָא "הֲדַר הַכַּרְמֶל", כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (שִׁיר הַשִּׁירִים ז' ו'): "רֹאשֵׁךְ עָלַיִךְ כַּכַּרְמֶל"… כִּי אֵין לוֹ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קוֹרַת רוּחַ בְּעוֹלָמוֹ, אֶלָּא כַּאֲשֶׁר עוֹסְקִים בְּחָכְמָה זוֹ.

רוֹאִים שֶׁכְּדֵי לִזְכּוֹת לְיִרְאַת שָׁמַיִם טְהוֹרָה, שֶׁיֵּדַע שִׁפְלוּת עַצְמוֹ, מֻכְרָחִים לִלְמוֹד זוֹהַר הַקָּדוֹשׁ, וּבְכָךְ נִצָּלִים מִקִלְקוּלִים וּכְּפִירוֹת, וְזוֹכִים לְהַכִּיר גַּדְלוּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וְכַאֲשֶׁר כָּל יִשְׂרָאֵל יַעַסְקוּ בְּלִימוּד הַזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ מִיַּד נִגְאָלִים וְנִיצָלִים מֵחֶבְלֵי מָשִׁיחַ. וְכָל עִקָר בִּיאַת הָאָדָם לְעוֹלָם הַזֶּה הוּא כְּדֵי שֶׁיִּלְמֹד אֶת הַלִימוּד הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה. וּבֶאֱמֶת כְּבָר הָרַעֲיָא מְהֵימְנָא [הוּא מֹשֶׁה רַבֵּנוּ ע"ה] מְצַוֶּה אוֹתָנוּ לִלְמוֹד זוֹהַר הַקָּדוֹשׁ דַוְוקָא, כִּי תּוֹרַת הָרַשְׁבִּ"י מֵאִיר עַד סוֹף הַדּוֹרוֹת, וְצָרִיךְ לִלְמוֹד לְלֹא הֶפְסֵק וְלֹא לָתֶת מְנוּחָה לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַד שֶׁיִּגְאָלֵנוּ (זוֹהַר פִּנְחָס ריט.)

אֵין מִי שֶׁיַּעֲזֹר לְמֹשֶׁה לְהוֹצִיא הַשְּׁכִינָה מִגָלוּתָהּ

וְכָתוּב בְּזוֹהַר (בְּרֵאשִׁית כ"ח עַמּוּד ב'): וּבְגִין דָּא מֹשֶׁה לָא מִית וְאָדָם אִתְקְרֵי אִיהוּ. וּבְגִינֵיהּ אִתְּמָר בְּגָלוּתָא בַּתְרָאָה, וּלְאָדָם לֹא מָצָא עֵזֶר אֶלָּא כֻּלְהוֹ כְּנֶגְדּוֹ. וְכֵן עֲמוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא אִתְּמָר בֵּיהּ וּלְאָדָם לֹא מָצָא עֵזֶר דְּאַפִּיק שְׁכִינְתֵּיהּ מִן גָּלוּתָא, הָדָא הוּא דִּכְתִיב (שְׁמוֹת ב') "וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ." וּמֹשֶׁה אִיהוּ בְּדִיּוֹקְנֵיהּ מַמָּשׁ, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "לֹא מָצָא עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ".

[בֵּאוּר: וְלָכֵן מֹשֶׁה לֹא מֵת, וְהוּא נִקְרָא אָדָם, וּבִגְלָלוֹ נֶאֱמַר בַּגָּלוּת הָאַחֲרוֹנָה, וּלְאָדָם לֹא מָצָא עֵזֶר, אֶלָּא כֻּלָּם כְּנֶגְדּוֹ. וְכֵן נֶאֱמַר בָּעַמּוּד הָאֶמְצָעִי, וּלְאָדָם לֹא מָצָא עֵזֶר, שֶׁיּוֹצִיא שְׁכִינָה מֵהַגָּלוּת. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (שְׁמוֹת ב') "וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ." וּמֹשֶׁה הוּא בִּדְמוּתוֹ מַמָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ לֹא מָצָא עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ].

אין מי שיעזור לז"א להוציא שכינתו מן הגלות

וּבֵאֵר בְּמִקְדַּשׁ מֶלֶךְ: וּמַמְשִׁיךְ רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחָאי לְבָאֵר, שֶׁהַבְּחִינָה שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּינוּ אֵינָהּ זָזָה מִן הַשְּׁכִינָה בְּגָלוּת, וְעַל זֶה נֶאֱמַר בְּגָלוּת הָאַחֲרוֹנָה, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לֹא מָצָא תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁיִּהְיוּ עֵזֶר לְמֹשֶׁה בְּגָלוּת, אֶלָּא כֻּלָּם נֶחְשָׁבִים כְּאִלּוּ הֵם כְּנֶגְדּוֹ, לְפִי שֶׁאֵינָם עוֹסְקִים בְּסוֹדוֹת הַתּוֹרָה, לְסַיֵּעַ לְתִקּוּן הַשְּׁכִינָה. וְנֶאֱמַר בּוֹ, וּלְאָדָם לֹא מָצָא עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ, פֵּרוּשׁ לֹא מָצָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִי שֶׁיַּעֲזֹר לִזְעֵיר אַנְפִּין, לְהוֹצִיא אֶת שְׁכִינָתוֹ מִן הַגָּלוּת.

עִנְיָן זֶה שֶׁל גְּזֵרוֹת הַתּוֹרָה שֶׁהָיוּ בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים מֵאַיִן יָצְאוּ, כִּי אֵין דָּבָר בְּלֹא שֹׁרֶשׁ . וְסוֹד זֶה "זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה" וְתַרְגּוּמוֹ 'דָּא גְּזִירַת אוֹרַיְתָא'

וְנַצִּיג גַּם כֵּן עוֹד מִדִּבְרֵי הָרַמְחַ"ל: (אִגֶּרֶת פ"ו) (לְמַהֲרִ"י בַּסַאן)

וְזֶה לְשׁוֹנוֹ:… עִנְיָן זֶה שֶׁל גְּזֵרוֹת הַתּוֹרָה שֶׁהָיוּ בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים מֵאַיִן יָצְאוּ, כִּי אֵין דָּבָר בְּלֹא שֹׁרֶשׁ . וְסוֹד זֶה "זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה" וְתַרְגּוּמוֹ 'דָּא גְּזִירַת אוֹרַיְתָא', וְנוֹדַע שֶׁכָּאן נִרְמָז עִנְיָן זֶה. וְסוֹד הַדָּבָר הוּא מַמָּשׁ עִנְיָן הַפָּרָה הָאֲדֻמָּה, שֶׁהַשְּׁכִינָה מוֹסֶרֶת עַצְמָהּ לִשְׂרֵפַת הַדִּין הֶחָזָק לְהַצִּיל אֶת יִשְׂרָאֵל, וְהִיא הַנִּתֶּנֶת לְטָהֳרַת טְמֵאִים שֶּׁאֵין לָהֶם טָהֳרָה אֶלָּא הִיא. הֵם הַנִטְמָאִים בְּטֻמְאָה הַיּוֹתֵר תַּקִּיפָה – דְּהַיְנוּ טֻמְאַת מֵת, שֶׁלָּכֵן אֵין לָהֶם תִּקּוּן אֶלָּא זֶהוְהָאֱמֶת, כִּי הַגֶּדֶר לָזֶה הוּא שֶׁיִּהְיוּ יִשְׂרָאֵל מְמִיתִים עַצְמָם עַל דִּבְרֵי תּוֹרָה, וְלָכֵן נֶאֱמַר "זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל" כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ ז"ל. וְעַל כֵּן הוּשַׂם זֶה הַפָּסוּק לִדְרֹשׁ כֵּן בְּפָרָשָׁה זֹאת וְלֹא בְּפָרָשָׁה אַחֶרֶת…  וְעַתָּה אֱמֶת הוּא וַדַּאי, שֶׁקִּטְרוּג גָּדוֹל נִתְעוֹרֵר עַל יִשְׂרָאֵל וְהָיְתָה צְרִיכָה הַתּוֹרָה לִמְסָר עַל יִשְׂרָאֵל ח"ו אֲפִילוּ לִשְׂרֵפָה, לֹא תַּעֲלֶה וְלֹא תָּבוֹא… וְהָאֱמֶת, כִּי בִּמְקוֹמוֹת הָאֵלֶּה הָיוּ יָדוּעַ מַה שֶׁנִּכְתַּב בְּזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ, שֶׁבְּאֶמְצָעוּת סֵפֶר הַזּוֹהַר אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לָצֵאת מֵהַגָּלוּת בְּרַחֲמִים, דְּהַיְנוּ לְלֹא יִסּוּרֵי חֶבְלֵי מָשִׁיחַ.

וּבְסִפְרוֹ אַדִּיר בַּמָּרוֹם (אִדְּרָא רַבָּא) "תַּנְיָא אָמַר ר’ שִׁמְעוֹן לְחֶבְרַיָא עַד אֵימַת נָתִיב בְּקַיְימָא דְּחַד סַמְכָא" מִן הַתִּקּוּנִים הַגְּדוֹלִים שֶׁנִּתְקְנוּ בָּעוֹלָם הָיָה סֵפֶר הַזּוֹהַר… (זוֹהַר נָשֹׂא קכ"ד:): וּבִגְלַל שֶׁעֲתִידִים יִשְׂרָאֵל לִטְעֹם מֵעֵץ הַחַיִּים שֶׁהוּא סֵפֶר הַזּוֹהַר הַזֶּה, יֵצְאוּ בִּזְכוּתוֹ מֵהַגָּלוּת בְּרַחֲמִים… וְנִמְצָא שֶׁבְּרִיחַת רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי עָשְׂתָה עִנְיָן הַתֵּבָה, שֶׁבְּסוֹדָהּ נַעֲשֶׂה הַזּוֹהַר, אֲשֶׁר בּוֹ נִכְלְלוּ כָּל הַשִּׁשִּׁים רִבּוֹא נִשְׁמָתִין, כַּמֻּזְכָּר בַּתִּקּוּנִים. וְאָז נֶחְשָׁב זֶה לִבְרִיחָה כְּלָלִית לְכָל יִשְׂרָאֵל, עַד שֶּׁבְּסוֹף הַיָּמִים לֹא יִצְטָרֵךְ אֶלָּא יְצִיאָה. וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר (יְשַׁעְיָה נב, יב): "כִּי לֹא בְּחִפָּזוֹן תֵצֵאוּ, וּבִמְנוּסָה לֹא תֵלְכוּן, כִּי הוֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם ה’ וּמְאַסִּפְכֶם אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל"… וְהָאֱמֶת, כִּי סֵפֶר הַזּוֹהַר נִשְׁאַר אַחֲרָיו (אַחֲרֵי רשב"י) לִבְרָכָה, שֶׁכָּל מִי שֶׁיִּתְדַּבֵּק בּוֹ נִקְרָא שֶׁבּוֹרֵחַ מִן הַסִּטְרָא אַחֲרָא, עַד שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ לוֹ (בְּאַחֲרִית הַיָּמִים) אֶלָּא יְצִיאָה. וְאוֹדִיעֲךָ מַה תּוֹעֶלֶת נִמְצָא בָּזֶה. וְהָאֱמֶת כִּי תּוֹעֶלֶת גָּדוֹל הוּא, כִּי הוּא הַצָּלָה מֵחֶבְלֵי מָשִׁיחַ… וְעַל כֵּן גַּם בְּרִיחַת מֹשֶׁה וְרַשְׁבִּ"י הָיוּ עַל יְדֵי הַגְּזֵרָה. וְכֵיוָן שֶׁבִּבְרִיחָה זֹאת נַעֲשֶׂה סֵפֶר הַזּוֹהַר, הִנֵּה כְּבָר עִנְיָן הַתֵּבָה קַיָּם וְעוֹמֵד לְכָל מִי שֶׁיִּזְדַּמֵּן אֵלָיו, דְּהַיְנוּ: הַנִּדְבָּק בְּסֵפֶר הַזּוֹהַר כְּבָר מַגִּיעַ לְ"אִימָא" וְיָצָא מִן הַסִּטְרָא אַחֲרָא, וְאֵין צָרִיךְ לוֹ חַבְלֵי מָשִׁיחַ, כַּמֻּזְכָּר בְּרַעְיָא מְהֵימְנָא פָּרָשַׁת נָשֹׂא, בְּעִנְיָן שֶּׁהֵבֵאתִי לְמַעְלָה בַּתְּחִלָּה. וְהִנֵּה, עִם כָּל זֶה, לֹא נִתְגַּלָּה הַזּוֹהַר אֶלָּא בִּזְמַן הַרְבֵּה אַחֲרֵי הֵעָשׂוֹתוֹ, כִּי הֲלֹא הַפְּעֻלָּה הַזֹּאת אֵינָהּ צְרִיכָה לְהִמָּצֵא אֶלָּא בִּזְמַנָּהּ, פֵּרוּשׁ: שֶׁיִּבְרְחוּ יִשְׂרָאֵל בְּסוֹד הַזּוֹהַר הַזֶּה, כִּי פְּעֻלָּתוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּסוֹף יוֹמַיָּא בְּדָרָא דְּמַלְכָּא מְשִׁיחָא (בְּסוֹף הַיָּמִים, בְּדוֹרוֹ שֶׁל מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ), עכל"ק.

דּוֹר שֶׁבֶּן דָּוִד בָּא, חָכְמַת הָאֱמֶת – הַכֹּל יִלְמְדוּ בָּהּ כְּמוֹ שֶׁלּוֹמְדִים תְּהִלִּים

הֲרֵי אֲנַחְנוּ רוֹאִים כִּי בָּזֶה תָּלוּי כָּל גְאוּלָתֵינוּ וּפְדוּת נַפְשֵׁנוּ, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר מָרָן הָרֵי"חַ הַטּוֹב בְּרוּחַ קָדְשׁוֹ לִפְנֵי לְמַעְלָה מִמֵּאָה שָׁנָה – כִּי לֶעָתִיד הַכֹּל יִלְמְדוּ בָּהּ [בְּחָכְמַת הָאֱמֶת] כְּמוֹ שֶׁלּוֹמְדִים תְּהִלִּים.

אָמְרוּ חֲזַ"ל (סַנְהֶדְרִין צז.): דּוֹר שֶׁבֵּן דָּוִד בָּא, הָאֱמֶת תְּהֵא נֶעְדֶּרֶת, וּבֵאֵר שָׁם בְּסֵפֶר בְּנָיָהוּ בֶּן יְהוֹיָדָע [לְמָרָן הָרֵי"חַ הַטּוֹב זִי"עַ] וזל"ק: וְהָאֱמֶת נֶעְדֶּרֶת, כְּלוֹמַר חָכְמַת הָאֱמֶת הוּא חֵלֶק הַסּוֹד, תַּרְבֶּה, וְהָעוֹסְקִים יִהְיוּ עֲדָרִים עֲדָרִים בְּלִמּוּד הַקַּבָּלָה. אִי נַמִּי, עַתָּה (בִּזְמַנּוֹ לִפְנֵי לְמַעְלָה מִמֵּאָה שָׁנָה), יֵשׁ אֲנָשִׁים פְּרָטִיִּים לוֹמְדִים קַבָּלָה, כָּל אֶחָד בְּקֶרֶן זָוִית בְּסֵתֶר, אֲבָל לֶעָתִיד, הַכֹּל יִלְמְדוּ בָּהּ כְּמוֹ שֶׁלּוֹמְדִים תְּהִלִּים, וְתִמְצָאֵם עֲדָרִים עֲדָרִים בְּבַיִת הַמִּדְרָשׁ. עכל"ק. וב"ה זָכִינוּ שֶּׁרוֹאִים שֶׁנִּתְקַיְּמָה נְבוּאָתוֹ בְּדוֹרֵנוּ מַמָּשׁ.

הַלּוֹמֵד אֶת הָאִדְּרָא הָרַשְׁבִּ"י בָּא מְעֻטָּר וְיוֹשֵׁב כְּמֶלֶךְ בְּרֹאשׁ

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב הַצַהַ"ק הַמְּקֻבָּל רַבִּי אַבְרָהָם אֲזוּלַאי זיע"א זְקֵנוֹ שֶׁל הַחִידָ"א בְּשֵׁם הַמְּקֻבָּל הָרַב אַבְרָהָם גַלַאנְטִי, בְּסִפְרוֹ "אוֹר הַחַמָּה" עַל הָ"אִדְּרָא דְמַשְׁכְּנָא" (שֶׁבְּפָרָשַׁת מִשְׁפָּטִים דַּף קכ"ג ע"ב), וְזֶה לָשׁוֹן קָדְשׁוֹ: אֲפִילוּ עוֹד הַיּוֹם אַחַר שֶׁנִּפְטַר רַשְׁבִּ"י מִבֵּינֵינוּ, כָּל זְמַן שֶׁאָנוּ עוֹסְקִים בְּדִבְרֵי הָאִדְּרָא, "אִתְעַטַר" בָּא רַבִּי שִׁמְעוֹן מְעֻטָּר כְּמֶלֶךְ בַּעַטְרוֹתָיו בְּרֹאשׁ, וְיוֹשֵׁב בְּגַוָון, עַד כָּאן לָשׁוֹן קָדְשׁוֹ. הַאִם יֵשׁ שִׂמְחָה גְּדוֹלָה מִזּוֹ בְּוַדַּאי שֶׁכְּדַאי לַעֲשׂוֹת סְעוּדַת מִצְוָה. וְאֵין שׁוּם סָפֵק כַּאֲשֶׁר יְבַקֵּשׁ כָּל בַּקָּשָׁה שֶׁהוּא, בִּזְכוּת הַלִּמּוּד בְּזוֹהַ"ק, יִּזְכֶּה שֶׁתִּתְקַבֵּל תְּפִלָּתוֹ. כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י מוּבָא (שַׁעַר הַפְּסוּקִים – סֵפֶר שִׁיר הַשִּׁירִים): "הַיּוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים לְקוֹלֵךְ הַשְׁמִיעִינִי": רָאשֵׁי תֵּבוֹת חֲ'בֵרִים מַ'קְשִׁיבִים לְ'קוֹלֵך הַ'שְׁמִיעִנִי, הוּא חֶמְלָה, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ בְּזוֹהַר בְּפָרָשַׁת שְׁמוֹת, עַל פָּסוּק וְהִנֵּה נַעַר בּוֹכֶה וַתַּחְמֹל עָלָיו וְגוֹ', וְהָבֵן זֶה. (סֵפֶר זְכוּתֵיהּ דְּרַשְׁבִּ"י)

וְעַתָּה בְּכָל רֶגַע וּבְכָל מָקוֹם שֶׁתִּלְמְדוּ זוֹהַר תְּהִלִּים מִתְקַשְּׁרִים וּמִתְחַבְּרִים לְנִשְׁמוֹת הָרַשְׁבִּ"י וְדָוִד הַמֶּלֶךְ ע"ה, וְזוֹכִים לִישׁוּעוֹת נִפְלָאוֹת נִסִּים מֵעַל הַטֶּבַע (הרמ"ז), וּבְוַדַּאי הָרַשְׁבִּ"י וְדָוִד הַמֶּלֶךְ ע"ה יַכִּירוּ לָכֶם טוֹבָה וְתוּשְׁפְּעוּ מִמְּקוֹר הַבְּרָכוֹת, שהזוה"ק מָגֵן וּמַצִּיל מִכָּל הַצָּרוֹת וּמוֹנֵעַ פִּגוּעִים וַאֲסוֹנוֹת. וְכָל מִי שֶּׁעֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ וַעֲדַיִן בַּר דֵּעָה, יָרוּץ וְיַחֲטוֹף וְיֹאחַז בָּאִילָן הַחַיִּים הָאֲמִתִּיִּים.

אַחֵינוּ כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל – הָבִיאוּ בְּרָכָה אֶל בֵּיתְכֶם וּבְכָל רֶגַע תוּכְלוּ לְהִתְקַשֵּׁר לְנִשְׁמַת הָרַשְׁבִּ"י – וּבְוַדַּאי הָרַשְׁבִּ"י זְיָ"ע יַכִּיר לָכֶם טוֹבָה וְתוּשְׁפְּעוּ מִמְּקוֹר הַבְּרָכוֹת, שֶׁכַּיָּדוּעַ שֶׁהַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ מָגֵן וּמַצִּיל מִכָּל הַצָּרוֹת וּמוֹנֵעַ פִּגוּעִים וַאֲסוֹנוֹת – וּבִפְרָט בַּדּוֹר הָאַחֲרוֹן הַזֶּה שֶׁמְּצַפִּים כְּבָר בְּכִלָּיוֹן עֵינָיִם לִגְאוּלָה הַשְׁלֵימָה – וּכְבָר הִבְטִיחַ הָרַעֲיָא מְהֵימְנָא: "בְּסִפְרָא דָּא יִפְקוּן מִן גָלוּתָא בְּרַחֲמֵי" אֲשֶׁר עַל כֵּן אַחֵינוּ הַטְּהוֹרִים חוּשׁוּ וְהַצִּילוּ אֶת עַם יִשְׂרָאֵל לְהִדָּבֵק בְּלִימוּד הַזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ, וּבְוַדַּאי הַמָּשִׁיחַ וְהָרַשְׁבִּ"י, יַמְלִיצוּ טוֹב בַּמְּרוֹמִים, עַל כָּל הַלּוֹמְדִים, וְנִוָּשַׁע תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים כוּלָנוּ לְיָ-ה מְצַפִּים.

זֶה הַדָּבָר שֶׁבּוֹ תָּלוּי כָּל גְּאוּלָתֵינוּ וּפְדוּת נַפְשֵׁנוּ

עַל כֵּן, יְהוּדִים יְקָרִים, תְּנוּ לִמּוּד לְשֵׁם שָׁמַיִם, הַקְרִיבוּ מִדַּקוֹתֵיכֶם לְמַעַן הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה, לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לְיוֹצְרֵנוּ, לִגְרֹם לִפְדּוֹת נַפְשֵׁנוּ, וְנֵלֵךְ כֻּלָּנוּ כְּאֶחָד יַחַד לְקַבֵּל אֶת אוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ אָמֵן.

 



([1]  הלומד זוהר תהלים הנקרא "בנאות דשא" מחבר קוב"ה ושכינתיה, וזוכה לנאות דשא הוא גן עדן העליון כמבואר בזוהר (תרומה דף קע"א.)

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*